#THE UNBOUND BIBLE (www.unboundbible.org) #name Hebrew: Modern #filetype Unmapped-BCV #copyright #abbreviation #language hbr #note #columns orig_book_index orig_chapter orig_verse text 01O 1 1 בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃ 01O 1 2 והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים׃ 01O 1 3 ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׃ 01O 1 4 וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃ 01O 1 5 ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׃ 01O 1 6 ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃ 01O 1 7 ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן׃ 01O 1 8 ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני׃ 01O 1 9 ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן׃ 01O 1 10 ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב׃ 01O 1 11 ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן׃ 01O 1 12 ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב׃ 01O 1 13 ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי׃ 01O 1 14 ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃ 01O 1 15 והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן׃ 01O 1 16 ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃ 01O 1 17 ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ׃ 01O 1 18 ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב׃ 01O 1 19 ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי׃ 01O 1 20 ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים׃ 01O 1 21 ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב׃ 01O 1 22 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ׃ 01O 1 23 ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי׃ 01O 1 24 ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן׃ 01O 1 25 ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב׃ 01O 1 26 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ׃ 01O 1 27 ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃ 01O 1 28 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ׃ 01O 1 29 ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃ 01O 1 30 ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן׃ 01O 1 31 וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי׃ 01O 2 1 ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃ 01O 2 2 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃ 01O 2 3 ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃ 01O 2 4 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ 01O 2 5 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ 01O 2 6 ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃ 01O 2 7 וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ 01O 2 8 ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ 01O 2 9 ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ 01O 2 10 ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃ 01O 2 11 שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃ 01O 2 12 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ 01O 2 13 ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ 01O 2 14 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ 01O 2 15 ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ 01O 2 16 ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ 01O 2 17 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ 01O 2 18 ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ 01O 2 19 ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ 01O 2 20 ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ 01O 2 21 ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ 01O 2 22 ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ 01O 2 23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃ 01O 2 24 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ 01O 2 25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃ 01O 3 1 והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃ 01O 3 2 ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃ 01O 3 3 ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃ 01O 3 4 ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃ 01O 3 5 כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃ 01O 3 6 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃ 01O 3 7 ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃ 01O 3 8 וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃ 01O 3 9 ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה׃ 01O 3 10 ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃ 01O 3 11 ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת׃ 01O 3 12 ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל׃ 01O 3 13 ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃ 01O 3 14 ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך׃ 01O 3 15 ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃ 01O 3 16 אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃ 01O 3 17 ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃ 01O 3 18 וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃ 01O 3 19 בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃ 01O 3 20 ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי׃ 01O 3 21 ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃ 01O 3 22 ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃ 01O 3 23 וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם׃ 01O 3 24 ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃ 01O 4 1 והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה׃ 01O 4 2 ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃ 01O 4 3 ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃ 01O 4 4 והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו׃ 01O 4 5 ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃ 01O 4 6 ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃ 01O 4 7 הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו׃ 01O 4 8 ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו׃ 01O 4 9 ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃ 01O 4 10 ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה׃ 01O 4 11 ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך׃ 01O 4 12 כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃ 01O 4 13 ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא׃ 01O 4 14 הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני׃ 01O 4 15 ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו׃ 01O 4 16 ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן׃ 01O 4 17 וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃ 01O 4 18 ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך׃ 01O 4 19 ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃ 01O 4 20 ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃ 01O 4 21 ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב׃ 01O 4 22 וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה׃ 01O 4 23 ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃ 01O 4 24 כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה׃ 01O 4 25 וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃ 01O 4 26 ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃ 01O 5 1 זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו׃ 01O 5 2 זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם׃ 01O 5 3 ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת׃ 01O 5 4 ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 5 ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת׃ 01O 5 6 ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש׃ 01O 5 7 ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 8 ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת׃ 01O 5 9 ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את קינן׃ 01O 5 10 ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 11 ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת׃ 01O 5 12 ויחי קינן שבעים שנה ויולד את מהללאל׃ 01O 5 13 ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 14 ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת׃ 01O 5 15 ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד׃ 01O 5 16 ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 17 ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת׃ 01O 5 18 ויחי ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את חנוך׃ 01O 5 19 ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 20 ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת׃ 01O 5 21 ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח׃ 01O 5 22 ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 23 ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה׃ 01O 5 24 ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים׃ 01O 5 25 ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך׃ 01O 5 26 ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 27 ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת׃ 01O 5 28 ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן׃ 01O 5 29 ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה׃ 01O 5 30 ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 31 ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת׃ 01O 5 32 ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת׃ 01O 6 1 ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם׃ 01O 6 2 ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו׃ 01O 6 3 ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה׃ 01O 6 4 הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם׃ 01O 6 5 וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום׃ 01O 6 6 וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו׃ 01O 6 7 ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם׃ 01O 6 8 ונח מצא חן בעיני יהוה׃ 01O 6 9 אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח׃ 01O 6 10 ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת׃ 01O 6 11 ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃ 01O 6 12 וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ׃ 01O 6 13 ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ׃ 01O 6 14 עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר׃ 01O 6 15 וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה׃ 01O 6 16 צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה׃ 01O 6 17 ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע׃ 01O 6 18 והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך׃ 01O 6 19 ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו׃ 01O 6 20 מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות׃ 01O 6 21 ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה׃ 01O 6 22 ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה׃ 01O 7 1 ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׃ 01O 7 2 מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו׃ 01O 7 3 גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ׃ 01O 7 4 כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה׃ 01O 7 5 ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה׃ 01O 7 6 ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ׃ 01O 7 7 ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול׃ 01O 7 8 מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה׃ 01O 7 9 שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח׃ 01O 7 10 ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ׃ 01O 7 11 בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו׃ 01O 7 12 ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה׃ 01O 7 13 בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה׃ 01O 7 14 המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף׃ 01O 7 15 ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים׃ 01O 7 16 והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו׃ 01O 7 17 ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ׃ 01O 7 18 ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים׃ 01O 7 19 והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים׃ 01O 7 20 חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים׃ 01O 7 21 ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם׃ 01O 7 22 כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו׃ 01O 7 23 וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה׃ 01O 7 24 ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום׃ 01O 8 1 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃ 01O 8 2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃ 01O 8 3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃ 01O 8 4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃ 01O 8 5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃ 01O 8 6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃ 01O 8 7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃ 01O 8 8 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃ 01O 8 9 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃ 01O 8 10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃ 01O 8 11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃ 01O 8 12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃ 01O 8 13 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃ 01O 8 14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃ 01O 8 15 וידבר אלהים אל נח לאמר׃ 01O 8 16 צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃ 01O 8 17 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃ 01O 8 18 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃ 01O 8 19 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃ 01O 8 20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃ 01O 8 21 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃ 01O 8 22 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃ 01O 9 1 ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃ 01O 9 2 ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו׃ 01O 9 3 כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל׃ 01O 9 4 אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃ 01O 9 5 ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם׃ 01O 9 6 שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃ 01O 9 7 ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה׃ 01O 9 8 ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר׃ 01O 9 9 ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם׃ 01O 9 10 ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃ 01O 9 11 והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃ 01O 9 12 ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃ 01O 9 13 את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃ 01O 9 14 והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃ 01O 9 15 וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃ 01O 9 16 והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃ 01O 9 17 ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ׃ 01O 9 18 ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃ 01O 9 19 שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ׃ 01O 9 20 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃ 01O 9 21 וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃ 01O 9 22 וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ׃ 01O 9 23 ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃ 01O 9 24 וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן׃ 01O 9 25 ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃ 01O 9 26 ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃ 01O 9 27 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו׃ 01O 9 28 ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃ 01O 9 29 ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃ 01O 10 1 ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול׃ 01O 10 2 בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס׃ 01O 10 3 ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה׃ 01O 10 4 ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים׃ 01O 10 5 מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם׃ 01O 10 6 ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען׃ 01O 10 7 ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן׃ 01O 10 8 וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ׃ 01O 10 9 הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה׃ 01O 10 10 ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער׃ 01O 10 11 מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח׃ 01O 10 12 ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה׃ 01O 10 13 ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים׃ 01O 10 14 ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים׃ 01O 10 15 וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת׃ 01O 10 16 ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי׃ 01O 10 17 ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני׃ 01O 10 18 ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני׃ 01O 10 19 ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע׃ 01O 10 20 אלה בני חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם׃ 01O 10 21 ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול׃ 01O 10 22 בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם׃ 01O 10 23 ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש׃ 01O 10 24 וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר׃ 01O 10 25 ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן׃ 01O 10 26 ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח׃ 01O 10 27 ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה׃ 01O 10 28 ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא׃ 01O 10 29 ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן׃ 01O 10 30 ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם׃ 01O 10 31 אלה בני שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם׃ 01O 10 32 אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול׃ 01O 11 1 ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים׃ 01O 11 2 ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם׃ 01O 11 3 ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר׃ 01O 11 4 ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ׃ 01O 11 5 וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם׃ 01O 11 6 ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות׃ 01O 11 7 הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו׃ 01O 11 8 ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר׃ 01O 11 9 על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ׃ 01O 11 10 אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול׃ 01O 11 11 ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 12 וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח׃ 01O 11 13 ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 14 ושלח חי שלשים שנה ויולד את עבר׃ 01O 11 15 ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 16 ויחי עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג׃ 01O 11 17 ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 18 ויחי פלג שלשים שנה ויולד את רעו׃ 01O 11 19 ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 20 ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את שרוג׃ 01O 11 21 ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 22 ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את נחור׃ 01O 11 23 ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 24 ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח׃ 01O 11 25 ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 26 ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן׃ 01O 11 27 ואלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט׃ 01O 11 28 וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים׃ 01O 11 29 ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה׃ 01O 11 30 ותהי שרי עקרה אין לה ולד׃ 01O 11 31 ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם׃ 01O 11 32 ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן׃ 01O 12 1 ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך׃ 01O 12 2 ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃ 01O 12 3 ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃ 01O 12 4 וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃ 01O 12 5 ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃ 01O 12 6 ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃ 01O 12 7 וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃ 01O 12 8 ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃ 01O 12 9 ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃ 01O 12 10 ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ׃ 01O 12 11 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את׃ 01O 12 12 והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃ 01O 12 13 אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃ 01O 12 14 ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד׃ 01O 12 15 ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה׃ 01O 12 16 ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃ 01O 12 17 וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם׃ 01O 12 18 ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא׃ 01O 12 19 למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃ 01O 12 20 ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו׃ 01O 13 1 ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה׃ 01O 13 2 ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב׃ 01O 13 3 וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי׃ 01O 13 4 אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה׃ 01O 13 5 וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים׃ 01O 13 6 ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו׃ 01O 13 7 ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ׃ 01O 13 8 ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו׃ 01O 13 9 הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה׃ 01O 13 10 וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער׃ 01O 13 11 ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו׃ 01O 13 12 אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם׃ 01O 13 13 ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד׃ 01O 13 14 ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה׃ 01O 13 15 כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם׃ 01O 13 16 ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה׃ 01O 13 17 קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה׃ 01O 13 18 ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה׃ 01O 14 1 ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים׃ 01O 14 2 עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער׃ 01O 14 3 כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח׃ 01O 14 4 שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו׃ 01O 14 5 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים׃ 01O 14 6 ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר׃ 01O 14 7 וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר׃ 01O 14 8 ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים׃ 01O 14 9 את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה׃ 01O 14 10 ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו׃ 01O 14 11 ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו׃ 01O 14 12 ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם׃ 01O 14 13 ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם׃ 01O 14 14 וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן׃ 01O 14 15 ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק׃ 01O 14 16 וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם׃ 01O 14 17 ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך׃ 01O 14 18 ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃ 01O 14 19 ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ׃ 01O 14 20 וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל׃ 01O 14 21 ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך׃ 01O 14 22 ויאמר אברם אל מלך סדם הרימתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ׃ 01O 14 23 אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם׃ 01O 14 24 בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם׃ 01O 15 1 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃ 01O 15 2 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃ 01O 15 3 ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃ 01O 15 4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃ 01O 15 5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃ 01O 15 6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃ 01O 15 7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃ 01O 15 8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃ 01O 15 9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃ 01O 15 10 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃ 01O 15 11 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃ 01O 15 12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃ 01O 15 13 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃ 01O 15 14 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃ 01O 15 15 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃ 01O 15 16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה׃ 01O 15 17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃ 01O 15 18 ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃ 01O 15 19 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני׃ 01O 15 20 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים׃ 01O 15 21 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי׃ 01O 16 1 ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר׃ 01O 16 2 ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי׃ 01O 16 3 ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה׃ 01O 16 4 ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה׃ 01O 16 5 ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך׃ 01O 16 6 ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה׃ 01O 16 7 וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור׃ 01O 16 8 ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת׃ 01O 16 9 ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה׃ 01O 16 10 ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב׃ 01O 16 11 ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך׃ 01O 16 12 והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן׃ 01O 16 13 ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי׃ 01O 16 14 על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד׃ 01O 16 15 ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל׃ 01O 16 16 ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם׃ 01O 17 1 ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים׃ 01O 17 2 ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד׃ 01O 17 3 ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר׃ 01O 17 4 אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים׃ 01O 17 5 ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך׃ 01O 17 6 והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו׃ 01O 17 7 והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃ 01O 17 8 ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים׃ 01O 17 9 ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם׃ 01O 17 10 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר׃ 01O 17 11 ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם׃ 01O 17 12 ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא׃ 01O 17 13 המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם׃ 01O 17 14 וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר׃ 01O 17 15 ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה׃ 01O 17 16 וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו׃ 01O 17 17 ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד׃ 01O 17 18 ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך׃ 01O 17 19 ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃ 01O 17 20 ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול׃ 01O 17 21 ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת׃ 01O 17 22 ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם׃ 01O 17 23 ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים׃ 01O 17 24 ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו׃ 01O 17 25 וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו׃ 01O 17 26 בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו׃ 01O 17 27 וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו׃ 01O 18 1 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃ 01O 18 2 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃ 01O 18 3 ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃ 01O 18 4 יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃ 01O 18 5 ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃ 01O 18 6 וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃ 01O 18 7 ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃ 01O 18 8 ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃ 01O 18 9 ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃ 01O 18 10 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃ 01O 18 11 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃ 01O 18 12 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃ 01O 18 13 ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃ 01O 18 14 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃ 01O 18 15 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃ 01O 18 16 ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃ 01O 18 17 ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃ 01O 18 18 ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃ 01O 18 19 כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃ 01O 18 20 ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃ 01O 18 21 ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃ 01O 18 22 ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃ 01O 18 23 ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃ 01O 18 24 אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃ 01O 18 25 חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃ 01O 18 26 ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃ 01O 18 27 ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃ 01O 18 28 אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃ 01O 18 29 ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃ 01O 18 30 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃ 01O 18 31 ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃ 01O 18 32 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃ 01O 18 33 וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃ 01O 19 1 ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃ 01O 19 2 ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין׃ 01O 19 3 ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו׃ 01O 19 4 טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה׃ 01O 19 5 ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃ 01O 19 6 ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃ 01O 19 7 ויאמר אל נא אחי תרעו׃ 01O 19 8 הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי׃ 01O 19 9 ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת׃ 01O 19 10 וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו׃ 01O 19 11 ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח׃ 01O 19 12 ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום׃ 01O 19 13 כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃ 01O 19 14 ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃ 01O 19 15 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר׃ 01O 19 16 ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃ 01O 19 17 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃ 01O 19 18 ויאמר לוט אלהם אל נא אדני׃ 01O 19 19 הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי׃ 01O 19 20 הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי׃ 01O 19 21 ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת׃ 01O 19 22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער׃ 01O 19 23 השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה׃ 01O 19 24 ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים׃ 01O 19 25 ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה׃ 01O 19 26 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃ 01O 19 27 וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה׃ 01O 19 28 וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃ 01O 19 29 ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט׃ 01O 19 30 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃ 01O 19 31 ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ׃ 01O 19 32 לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע׃ 01O 19 33 ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה׃ 01O 19 34 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע׃ 01O 19 35 ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה׃ 01O 19 36 ותהרין שתי בנות לוט מאביהן׃ 01O 19 37 ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום׃ 01O 19 38 והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום׃ 01O 20 1 ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר׃ 01O 20 2 ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה׃ 01O 20 3 ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל׃ 01O 20 4 ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג׃ 01O 20 5 הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת׃ 01O 20 6 ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה׃ 01O 20 7 ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך׃ 01O 20 8 וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד׃ 01O 20 9 ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי׃ 01O 20 10 ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה׃ 01O 20 11 ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי׃ 01O 20 12 וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה׃ 01O 20 13 ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא׃ 01O 20 14 ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו׃ 01O 20 15 ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב׃ 01O 20 16 ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת׃ 01O 20 17 ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו׃ 01O 20 18 כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם׃ 01O 21 1 ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃ 01O 21 2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃ 01O 21 3 ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃ 01O 21 4 וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃ 01O 21 5 ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃ 01O 21 6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃ 01O 21 7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃ 01O 21 8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃ 01O 21 9 ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃ 01O 21 10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃ 01O 21 11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃ 01O 21 12 ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃ 01O 21 13 וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃ 01O 21 14 וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃ 01O 21 15 ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃ 01O 21 16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃ 01O 21 17 וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃ 01O 21 18 קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃ 01O 21 19 ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃ 01O 21 20 ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃ 01O 21 21 וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃ 01O 21 22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃ 01O 21 23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃ 01O 21 24 ויאמר אברהם אנכי אשבע׃ 01O 21 25 והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃ 01O 21 26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃ 01O 21 27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃ 01O 21 28 ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃ 01O 21 29 ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃ 01O 21 30 ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃ 01O 21 31 על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃ 01O 21 32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃ 01O 21 33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃ 01O 21 34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ 01O 22 1 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃ 01O 22 2 ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃ 01O 22 3 וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים׃ 01O 22 4 ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק׃ 01O 22 5 ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם׃ 01O 22 6 ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו׃ 01O 22 7 ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃ 01O 22 8 ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃ 01O 22 9 ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים׃ 01O 22 10 וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו׃ 01O 22 11 ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃ 01O 22 12 ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני׃ 01O 22 13 וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃ 01O 22 14 ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃ 01O 22 15 ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים׃ 01O 22 16 ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך׃ 01O 22 17 כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו׃ 01O 22 18 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃ 01O 22 19 וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע׃ 01O 22 20 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך׃ 01O 22 21 את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם׃ 01O 22 22 ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל׃ 01O 22 23 ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם׃ 01O 22 24 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה׃ 01O 23 1 ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה׃ 01O 23 2 ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה׃ 01O 23 3 ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר׃ 01O 23 4 גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני׃ 01O 23 5 ויענו בני חת את אברהם לאמר לו׃ 01O 23 6 שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך׃ 01O 23 7 ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת׃ 01O 23 8 וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר׃ 01O 23 9 ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר׃ 01O 23 10 ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר׃ 01O 23 11 לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך׃ 01O 23 12 וישתחו אברהם לפני עם הארץ׃ 01O 23 13 וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה׃ 01O 23 14 ויען עפרון את אברהם לאמר לו׃ 01O 23 15 אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר׃ 01O 23 16 וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר׃ 01O 23 17 ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב׃ 01O 23 18 לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו׃ 01O 23 19 ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען׃ 01O 23 20 ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת׃ 01O 24 1 ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל׃ 01O 24 2 ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי׃ 01O 24 3 ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃ 01O 24 4 כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃ 01O 24 5 ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם׃ 01O 24 6 ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה׃ 01O 24 7 יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃ 01O 24 8 ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה׃ 01O 24 9 וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה׃ 01O 24 10 ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור׃ 01O 24 11 ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃ 01O 24 12 ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם׃ 01O 24 13 הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃ 01O 24 14 והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני׃ 01O 24 15 ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה׃ 01O 24 16 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃ 01O 24 17 וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך׃ 01O 24 18 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו׃ 01O 24 19 ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת׃ 01O 24 20 ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו׃ 01O 24 21 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא׃ 01O 24 22 ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם׃ 01O 24 23 ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין׃ 01O 24 24 ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור׃ 01O 24 25 ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון׃ 01O 24 26 ויקד האיש וישתחו ליהוה׃ 01O 24 27 ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃ 01O 24 28 ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃ 01O 24 29 ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין׃ 01O 24 30 ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין׃ 01O 24 31 ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃ 01O 24 32 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃ 01O 24 33 ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר׃ 01O 24 34 ויאמר עבד אברהם אנכי׃ 01O 24 35 ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃ 01O 24 36 ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו׃ 01O 24 37 וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃ 01O 24 38 אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני׃ 01O 24 39 ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי׃ 01O 24 40 ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃ 01O 24 41 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃ 01O 24 42 ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃ 01O 24 43 הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך׃ 01O 24 44 ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני׃ 01O 24 45 אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃ 01O 24 46 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃ 01O 24 47 ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה׃ 01O 24 48 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו׃ 01O 24 49 ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל׃ 01O 24 50 ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב׃ 01O 24 51 הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה׃ 01O 24 52 ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃ 01O 24 53 ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃ 01O 24 54 ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃ 01O 24 55 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃ 01O 24 56 ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃ 01O 24 57 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה׃ 01O 24 58 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך׃ 01O 24 59 וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו׃ 01O 24 60 ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃ 01O 24 61 ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך׃ 01O 24 62 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃ 01O 24 63 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃ 01O 24 64 ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל׃ 01O 24 65 ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃ 01O 24 66 ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה׃ 01O 24 67 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃ 01O 25 1 ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה׃ 01O 25 2 ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח׃ 01O 25 3 ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורם ולטושים ולאמים׃ 01O 25 4 ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה׃ 01O 25 5 ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק׃ 01O 25 6 ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם׃ 01O 25 7 ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים׃ 01O 25 8 ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו׃ 01O 25 9 ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא׃ 01O 25 10 השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו׃ 01O 25 11 ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי׃ 01O 25 12 ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם׃ 01O 25 13 ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם׃ 01O 25 14 ומשמע ודומה ומשא׃ 01O 25 15 חדד ותימא יטור נפיש וקדמה׃ 01O 25 16 אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם׃ 01O 25 17 ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו׃ 01O 25 18 וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל׃ 01O 25 19 ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק׃ 01O 25 20 ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה׃ 01O 25 21 ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו׃ 01O 25 22 ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה׃ 01O 25 23 ויאמר יהוה לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר׃ 01O 25 24 וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה׃ 01O 25 25 ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו׃ 01O 25 26 ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם׃ 01O 25 27 ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים׃ 01O 25 28 ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב׃ 01O 25 29 ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף׃ 01O 25 30 ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום׃ 01O 25 31 ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי׃ 01O 25 32 ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה׃ 01O 25 33 ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב׃ 01O 25 34 ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה׃ 01O 26 1 ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה׃ 01O 26 2 וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך׃ 01O 26 3 גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך׃ 01O 26 4 והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׃ 01O 26 5 עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי׃ 01O 26 6 וישב יצחק בגרר׃ 01O 26 7 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא׃ 01O 26 8 ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו׃ 01O 26 9 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה׃ 01O 26 10 ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם׃ 01O 26 11 ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת׃ 01O 26 12 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה׃ 01O 26 13 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד׃ 01O 26 14 ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים׃ 01O 26 15 וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר׃ 01O 26 16 ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד׃ 01O 26 17 וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם׃ 01O 26 18 וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו׃ 01O 26 19 ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים׃ 01O 26 20 ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו׃ 01O 26 21 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה׃ 01O 26 22 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ׃ 01O 26 23 ויעל משם באר שבע׃ 01O 26 24 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי׃ 01O 26 25 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר׃ 01O 26 26 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו׃ 01O 26 27 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם׃ 01O 26 28 ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך׃ 01O 26 29 אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה׃ 01O 26 30 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו׃ 01O 26 31 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום׃ 01O 26 32 ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים׃ 01O 26 33 ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה׃ 01O 26 34 ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי׃ 01O 26 35 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה׃ 01O 27 1 ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃ 01O 27 2 ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃ 01O 27 3 ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה׃ 01O 27 4 ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃ 01O 27 5 ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא׃ 01O 27 6 ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר׃ 01O 27 7 הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃ 01O 27 8 ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך׃ 01O 27 9 לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב׃ 01O 27 10 והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃ 01O 27 11 ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק׃ 01O 27 12 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃ 01O 27 13 ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי׃ 01O 27 14 וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו׃ 01O 27 15 ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן׃ 01O 27 16 ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו׃ 01O 27 17 ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה׃ 01O 27 18 ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃ 01O 27 19 ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך׃ 01O 27 20 ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃ 01O 27 21 ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא׃ 01O 27 22 ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו׃ 01O 27 23 ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׃ 01O 27 24 ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני׃ 01O 27 25 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת׃ 01O 27 26 ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני׃ 01O 27 27 ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃ 01O 27 28 ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃ 01O 27 29 יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃ 01O 27 30 ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו׃ 01O 27 31 ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃ 01O 27 32 ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו׃ 01O 27 33 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה׃ 01O 27 34 כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי׃ 01O 27 35 ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃ 01O 27 36 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה׃ 01O 27 37 ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃ 01O 27 38 ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך׃ 01O 27 39 ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃ 01O 27 40 ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃ 01O 27 41 וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי׃ 01O 27 42 ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך׃ 01O 27 43 ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה׃ 01O 27 44 וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך׃ 01O 27 45 עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד׃ 01O 27 46 ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃ 01O 28 1 ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען׃ 01O 28 2 קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך׃ 01O 28 3 ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים׃ 01O 28 4 ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם׃ 01O 28 5 וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו׃ 01O 28 6 וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען׃ 01O 28 7 וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם׃ 01O 28 8 וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו׃ 01O 28 9 וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה׃ 01O 28 10 ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׃ 01O 28 11 ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא׃ 01O 28 12 ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׃ 01O 28 13 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך׃ 01O 28 14 והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך׃ 01O 28 15 והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך׃ 01O 28 16 וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי׃ 01O 28 17 ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים׃ 01O 28 18 וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה׃ 01O 28 19 ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה׃ 01O 28 20 וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש׃ 01O 28 21 ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים׃ 01O 28 22 והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך׃ 01O 29 1 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃ 01O 29 2 וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃ 01O 29 3 ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃ 01O 29 4 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃ 01O 29 5 ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃ 01O 29 6 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃ 01O 29 7 ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃ 01O 29 8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃ 01O 29 9 עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃ 01O 29 10 ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃ 01O 29 11 וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃ 01O 29 12 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃ 01O 29 13 ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃ 01O 29 14 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃ 01O 29 15 ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃ 01O 29 16 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃ 01O 29 17 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃ 01O 29 18 ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃ 01O 29 19 ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃ 01O 29 20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃ 01O 29 21 ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃ 01O 29 22 ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃ 01O 29 23 ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃ 01O 29 24 ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃ 01O 29 25 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃ 01O 29 26 ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃ 01O 29 27 מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃ 01O 29 28 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃ 01O 29 29 ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃ 01O 29 30 ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃ 01O 29 31 וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃ 01O 29 32 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃ 01O 29 33 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃ 01O 29 34 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃ 01O 29 35 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃ 01O 30 1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃ 01O 30 2 ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃ 01O 30 3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃ 01O 30 4 ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃ 01O 30 5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃ 01O 30 6 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃ 01O 30 7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃ 01O 30 8 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃ 01O 30 9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃ 01O 30 10 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃ 01O 30 11 ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃ 01O 30 12 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃ 01O 30 13 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃ 01O 30 14 וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃ 01O 30 15 ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃ 01O 30 16 ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃ 01O 30 17 וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃ 01O 30 18 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃ 01O 30 19 ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃ 01O 30 20 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃ 01O 30 21 ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃ 01O 30 22 ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃ 01O 30 23 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃ 01O 30 24 ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃ 01O 30 25 ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃ 01O 30 26 תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃ 01O 30 27 ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃ 01O 30 28 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃ 01O 30 29 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃ 01O 30 30 כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃ 01O 30 31 ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃ 01O 30 32 אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃ 01O 30 33 וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃ 01O 30 34 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃ 01O 30 35 ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃ 01O 30 36 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃ 01O 30 37 ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃ 01O 30 38 ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃ 01O 30 39 ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃ 01O 30 40 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃ 01O 30 41 והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃ 01O 30 42 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃ 01O 30 43 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃ 01O 31 1 וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה׃ 01O 31 2 וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃ 01O 31 3 ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃ 01O 31 4 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃ 01O 31 5 ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃ 01O 31 6 ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃ 01O 31 7 ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי׃ 01O 31 8 אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃ 01O 31 9 ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃ 01O 31 10 ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃ 01O 31 11 ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃ 01O 31 12 ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃ 01O 31 13 אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך׃ 01O 31 14 ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃ 01O 31 15 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃ 01O 31 16 כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃ 01O 31 17 ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים׃ 01O 31 18 וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען׃ 01O 31 19 ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃ 01O 31 20 ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא׃ 01O 31 21 ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד׃ 01O 31 22 ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃ 01O 31 23 ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃ 01O 31 24 ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ 01O 31 25 וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד׃ 01O 31 26 ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב׃ 01O 31 27 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃ 01O 31 28 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃ 01O 31 29 יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ 01O 31 30 ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי׃ 01O 31 31 ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי׃ 01O 31 32 עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם׃ 01O 31 33 ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃ 01O 31 34 ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא׃ 01O 31 35 ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים׃ 01O 31 36 ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃ 01O 31 37 כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃ 01O 31 38 זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃ 01O 31 39 טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃ 01O 31 40 הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃ 01O 31 41 זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים׃ 01O 31 42 לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃ 01O 31 43 ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃ 01O 31 44 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃ 01O 31 45 ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃ 01O 31 46 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל׃ 01O 31 47 ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃ 01O 31 48 ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד׃ 01O 31 49 והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃ 01O 31 50 אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃ 01O 31 51 ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃ 01O 31 52 עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה׃ 01O 31 53 אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃ 01O 31 54 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃ 01O 31 55 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃ 01O 32 1 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים׃ 01O 32 2 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים׃ 01O 32 3 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃ 01O 32 4 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה׃ 01O 32 5 ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך׃ 01O 32 6 וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו׃ 01O 32 7 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות׃ 01O 32 8 ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃ 01O 32 9 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃ 01O 32 10 קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃ 01O 32 11 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים׃ 01O 32 12 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב׃ 01O 32 13 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו׃ 01O 32 14 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים׃ 01O 32 15 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה׃ 01O 32 16 ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר׃ 01O 32 17 ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃ 01O 32 18 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו׃ 01O 32 19 ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו׃ 01O 32 20 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני׃ 01O 32 21 ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה׃ 01O 32 22 ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃ 01O 32 23 ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו׃ 01O 32 24 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃ 01O 32 25 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו׃ 01O 32 26 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני׃ 01O 32 27 ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב׃ 01O 32 28 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל׃ 01O 32 29 וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃ 01O 32 30 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי׃ 01O 32 31 ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו׃ 01O 32 32 על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה׃ 01O 33 1 וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות׃ 01O 33 2 וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים׃ 01O 33 3 והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו׃ 01O 33 4 וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו׃ 01O 33 5 וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך׃ 01O 33 6 ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין׃ 01O 33 7 ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו׃ 01O 33 8 ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני׃ 01O 33 9 ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך׃ 01O 33 10 ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני׃ 01O 33 11 קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח׃ 01O 33 12 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך׃ 01O 33 13 ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן׃ 01O 33 14 יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה׃ 01O 33 15 ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני׃ 01O 33 16 וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה׃ 01O 33 17 ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות׃ 01O 33 18 ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר׃ 01O 33 19 ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה׃ 01O 33 20 ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל׃ 01O 34 1 ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃ 01O 34 2 וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃ 01O 34 3 ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער׃ 01O 34 4 ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה׃ 01O 34 5 ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם׃ 01O 34 6 ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו׃ 01O 34 7 ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה׃ 01O 34 8 וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃ 01O 34 9 והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם׃ 01O 34 10 ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃ 01O 34 11 ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃ 01O 34 12 הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה׃ 01O 34 13 ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃ 01O 34 14 ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו׃ 01O 34 15 אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר׃ 01O 34 16 ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃ 01O 34 17 ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו׃ 01O 34 18 וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור׃ 01O 34 19 ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃ 01O 34 20 ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר׃ 01O 34 21 האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם׃ 01O 34 22 אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים׃ 01O 34 23 מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃ 01O 34 24 וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו׃ 01O 34 25 ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר׃ 01O 34 26 ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו׃ 01O 34 27 בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃ 01O 34 28 את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו׃ 01O 34 29 ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית׃ 01O 34 30 ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃ 01O 34 31 ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו׃ 01O 35 1 ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך׃ 01O 35 2 ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם׃ 01O 35 3 ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׃ 01O 35 4 ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם׃ 01O 35 5 ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב׃ 01O 35 6 ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו׃ 01O 35 7 ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו׃ 01O 35 8 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות׃ 01O 35 9 וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו׃ 01O 35 10 ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל׃ 01O 35 11 ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו׃ 01O 35 12 ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ׃ 01O 35 13 ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו׃ 01O 35 14 ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן׃ 01O 35 15 ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל׃ 01O 35 16 ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה׃ 01O 35 17 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן׃ 01O 35 18 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין׃ 01O 35 19 ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם׃ 01O 35 20 ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היום׃ 01O 35 21 ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר׃ 01O 35 22 ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר׃ 01O 35 23 בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון׃ 01O 35 24 בני רחל יוסף ובנימן׃ 01O 35 25 ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי׃ 01O 35 26 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם׃ 01O 35 27 ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק׃ 01O 35 28 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה׃ 01O 35 29 ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו׃ 01O 36 1 ואלה תלדות עשו הוא אדום׃ 01O 36 2 עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי׃ 01O 36 3 ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות׃ 01O 36 4 ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל׃ 01O 36 5 ואהליבמה ילדה את יעיש ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען׃ 01O 36 6 ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו׃ 01O 36 7 כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם׃ 01O 36 8 וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום׃ 01O 36 9 ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר׃ 01O 36 10 אלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן בשמת אשת עשו׃ 01O 36 11 ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז׃ 01O 36 12 ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו׃ 01O 36 13 ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו׃ 01O 36 14 ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בת צבעון אשת עשו ותלד לעשו את יעיש ואת יעלם ואת קרח׃ 01O 36 15 אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז׃ 01O 36 16 אלוף קרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה׃ 01O 36 17 ואלה בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני בשמת אשת עשו׃ 01O 36 18 ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת ענה אשת עשו׃ 01O 36 19 אלה בני עשו ואלה אלופיהם הוא אדום׃ 01O 36 20 אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה׃ 01O 36 21 ודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום׃ 01O 36 22 ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע׃ 01O 36 23 ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם׃ 01O 36 24 ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר ברעתו את החמרים לצבעון אביו׃ 01O 36 25 ואלה בני ענה דשן ואהליבמה בת ענה׃ 01O 36 26 ואלה בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרן׃ 01O 36 27 אלה בני אצר בלהן וזעון ועקן׃ 01O 36 28 אלה בני דישן עוץ וארן׃ 01O 36 29 אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה׃ 01O 36 30 אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר׃ 01O 36 31 ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל׃ 01O 36 32 וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה׃ 01O 36 33 וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה׃ 01O 36 34 וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני׃ 01O 36 35 וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית׃ 01O 36 36 וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה׃ 01O 36 37 וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר׃ 01O 36 38 וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור׃ 01O 36 39 וימת בעל חנן בן עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב׃ 01O 36 40 ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת׃ 01O 36 41 אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן׃ 01O 36 42 אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר׃ 01O 36 43 אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום׃ 01O 37 1 וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃ 01O 37 2 אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃ 01O 37 3 וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃ 01O 37 4 ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃ 01O 37 5 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃ 01O 37 6 ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃ 01O 37 7 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃ 01O 37 8 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃ 01O 37 9 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃ 01O 37 10 ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃ 01O 37 11 ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃ 01O 37 12 וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃ 01O 37 13 ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃ 01O 37 14 ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃ 01O 37 15 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃ 01O 37 16 ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃ 01O 37 17 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃ 01O 37 18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃ 01O 37 19 ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃ 01O 37 20 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃ 01O 37 21 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃ 01O 37 22 ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃ 01O 37 23 ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃ 01O 37 24 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃ 01O 37 25 וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃ 01O 37 26 ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃ 01O 37 27 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃ 01O 37 28 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃ 01O 37 29 וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃ 01O 37 30 וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃ 01O 37 31 ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃ 01O 37 32 וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃ 01O 37 33 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃ 01O 37 34 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃ 01O 37 35 ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃ 01O 37 36 והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃ 01O 38 1 ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה׃ 01O 38 2 וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה׃ 01O 38 3 ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער׃ 01O 38 4 ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן׃ 01O 38 5 ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו׃ 01O 38 6 ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר׃ 01O 38 7 ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה׃ 01O 38 8 ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך׃ 01O 38 9 וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו׃ 01O 38 10 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו׃ 01O 38 11 ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה׃ 01O 38 12 וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה׃ 01O 38 13 ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו׃ 01O 38 14 ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה׃ 01O 38 15 ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה׃ 01O 38 16 ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי׃ 01O 38 17 ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך׃ 01O 38 18 ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו׃ 01O 38 19 ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה׃ 01O 38 20 וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה׃ 01O 38 21 וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה׃ 01O 38 22 וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה׃ 01O 38 23 ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה׃ 01O 38 24 ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף׃ 01O 38 25 הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה׃ 01O 38 26 ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה׃ 01O 38 27 ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה׃ 01O 38 28 ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה׃ 01O 38 29 ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ׃ 01O 38 30 ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח׃ 01O 39 1 ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה׃ 01O 39 2 ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי׃ 01O 39 3 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו׃ 01O 39 4 וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו׃ 01O 39 5 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה׃ 01O 39 6 ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה׃ 01O 39 7 ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי׃ 01O 39 8 וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי׃ 01O 39 9 איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים׃ 01O 39 10 ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה׃ 01O 39 11 ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית׃ 01O 39 12 ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה׃ 01O 39 13 ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה׃ 01O 39 14 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול׃ 01O 39 15 ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה׃ 01O 39 16 ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו׃ 01O 39 17 ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי׃ 01O 39 18 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה׃ 01O 39 19 ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו׃ 01O 39 20 ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר׃ 01O 39 21 ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר׃ 01O 39 22 ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה׃ 01O 39 23 אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח׃ 01O 40 1 ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים׃ 01O 40 2 ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים׃ 01O 40 3 ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם׃ 01O 40 4 ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר׃ 01O 40 5 ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר׃ 01O 40 6 ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים׃ 01O 40 7 וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום׃ 01O 40 8 ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי׃ 01O 40 9 ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני׃ 01O 40 10 ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים׃ 01O 40 11 וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה׃ 01O 40 12 ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם׃ 01O 40 13 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו׃ 01O 40 14 כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה׃ 01O 40 15 כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור׃ 01O 40 16 וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי׃ 01O 40 17 ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי׃ 01O 40 18 ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם׃ 01O 40 19 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך׃ 01O 40 20 ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו׃ 01O 40 21 וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה׃ 01O 40 22 ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף׃ 01O 40 23 ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו׃ 01O 41 1 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר׃ 01O 41 2 והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו׃ 01O 41 3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר׃ 01O 41 4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה׃ 01O 41 5 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות׃ 01O 41 6 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן׃ 01O 41 7 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום׃ 01O 41 8 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה׃ 01O 41 9 וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום׃ 01O 41 10 פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים׃ 01O 41 11 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו׃ 01O 41 12 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר׃ 01O 41 13 ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה׃ 01O 41 14 וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה׃ 01O 41 15 ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו׃ 01O 41 16 ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה׃ 01O 41 17 וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר׃ 01O 41 18 והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו׃ 01O 41 19 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע׃ 01O 41 20 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת׃ 01O 41 21 ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ׃ 01O 41 22 וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות׃ 01O 41 23 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם׃ 01O 41 24 ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי׃ 01O 41 25 ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃ 01O 41 26 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא׃ 01O 41 27 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב׃ 01O 41 28 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה׃ 01O 41 29 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים׃ 01O 41 30 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ׃ 01O 41 31 ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד׃ 01O 41 32 ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃ 01O 41 33 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים׃ 01O 41 34 יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע׃ 01O 41 35 ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו׃ 01O 41 36 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב׃ 01O 41 37 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו׃ 01O 41 38 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃ 01O 41 39 ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך׃ 01O 41 40 אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך׃ 01O 41 41 ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים׃ 01O 41 42 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו׃ 01O 41 43 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים׃ 01O 41 44 ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים׃ 01O 41 45 ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים׃ 01O 41 46 ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים׃ 01O 41 47 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים׃ 01O 41 48 ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה׃ 01O 41 49 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר׃ 01O 41 50 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און׃ 01O 41 51 ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי׃ 01O 41 52 ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי׃ 01O 41 53 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃ 01O 41 54 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם׃ 01O 41 55 ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו׃ 01O 41 56 והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃ 01O 41 57 וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ׃ 01O 42 1 וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו׃ 01O 42 2 ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות׃ 01O 42 3 וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים׃ 01O 42 4 ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון׃ 01O 42 5 ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען׃ 01O 42 6 ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה׃ 01O 42 7 וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל׃ 01O 42 8 ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו׃ 01O 42 9 ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם׃ 01O 42 10 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל׃ 01O 42 11 כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים׃ 01O 42 12 ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות׃ 01O 42 13 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו׃ 01O 42 14 ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם׃ 01O 42 15 בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה׃ 01O 42 16 שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם׃ 01O 42 17 ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים׃ 01O 42 18 ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא׃ 01O 42 19 אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם׃ 01O 42 20 ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן׃ 01O 42 21 ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת׃ 01O 42 22 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש׃ 01O 42 23 והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם׃ 01O 42 24 ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם׃ 01O 42 25 ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן׃ 01O 42 26 וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם׃ 01O 42 27 ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו׃ 01O 42 28 ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו׃ 01O 42 29 ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר׃ 01O 42 30 דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ׃ 01O 42 31 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים׃ 01O 42 32 שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען׃ 01O 42 33 ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו׃ 01O 42 34 והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו׃ 01O 42 35 ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו׃ 01O 42 36 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה׃ 01O 42 37 ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך׃ 01O 42 38 ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה׃ 01O 43 1 והרעב כבד בארץ׃ 01O 43 2 ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל׃ 01O 43 3 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃ 01O 43 4 אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל׃ 01O 43 5 ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃ 01O 43 6 ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח׃ 01O 43 7 ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם׃ 01O 43 8 ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו׃ 01O 43 9 אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים׃ 01O 43 10 כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים׃ 01O 43 11 ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים׃ 01O 43 12 וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא׃ 01O 43 13 ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש׃ 01O 43 14 ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי׃ 01O 43 15 ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף׃ 01O 43 16 וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים׃ 01O 43 17 ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף׃ 01O 43 18 וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו׃ 01O 43 19 ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית׃ 01O 43 20 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל׃ 01O 43 21 ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו׃ 01O 43 22 וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו׃ 01O 43 23 ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון׃ 01O 43 24 ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם׃ 01O 43 25 ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם׃ 01O 43 26 ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה׃ 01O 43 27 וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי׃ 01O 43 28 ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו׃ 01O 43 29 וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני׃ 01O 43 30 וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה׃ 01O 43 31 וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם׃ 01O 43 32 וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים׃ 01O 43 33 וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו׃ 01O 43 34 וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו׃ 01O 44 1 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו׃ 01O 44 2 ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃ 01O 44 3 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃ 01O 44 4 הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃ 01O 44 5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃ 01O 44 6 וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃ 01O 44 7 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃ 01O 44 8 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃ 01O 44 9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃ 01O 44 10 ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃ 01O 44 11 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃ 01O 44 12 ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃ 01O 44 13 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃ 01O 44 14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃ 01O 44 15 ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃ 01O 44 16 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃ 01O 44 17 ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃ 01O 44 18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃ 01O 44 19 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח׃ 01O 44 20 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃ 01O 44 21 ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃ 01O 44 22 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃ 01O 44 23 ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃ 01O 44 24 ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃ 01O 44 25 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃ 01O 44 26 ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃ 01O 44 27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃ 01O 44 28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃ 01O 44 29 ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃ 01O 44 30 ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃ 01O 44 31 והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃ 01O 44 32 כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃ 01O 44 33 ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃ 01O 44 34 כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃ 01O 45 1 ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו׃ 01O 45 2 ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה׃ 01O 45 3 ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו׃ 01O 45 4 ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה׃ 01O 45 5 ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם׃ 01O 45 6 כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר׃ 01O 45 7 וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה׃ 01O 45 8 ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים׃ 01O 45 9 מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד׃ 01O 45 10 וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך׃ 01O 45 11 וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך׃ 01O 45 12 והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם׃ 01O 45 13 והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה׃ 01O 45 14 ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו׃ 01O 45 15 וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו׃ 01O 45 16 והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו׃ 01O 45 17 ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען׃ 01O 45 18 וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ׃ 01O 45 19 ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם׃ 01O 45 20 ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא׃ 01O 45 21 ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך׃ 01O 45 22 לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת׃ 01O 45 23 ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך׃ 01O 45 24 וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך׃ 01O 45 25 ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם׃ 01O 45 26 ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם׃ 01O 45 27 וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם׃ 01O 45 28 ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות׃ 01O 46 1 ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק׃ 01O 46 2 ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני׃ 01O 46 3 ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם׃ 01O 46 4 אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך׃ 01O 46 5 ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו׃ 01O 46 6 ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו׃ 01O 46 7 בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה׃ 01O 46 8 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן׃ 01O 46 9 ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי׃ 01O 46 10 ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית׃ 01O 46 11 ובני לוי גרשון קהת ומררי׃ 01O 46 12 ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמול׃ 01O 46 13 ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון׃ 01O 46 14 ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל׃ 01O 46 15 אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש׃ 01O 46 16 ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי׃ 01O 46 17 ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל׃ 01O 46 18 אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש׃ 01O 46 19 בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן׃ 01O 46 20 ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן אן את מנשה ואת אפרים׃ 01O 46 21 ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד׃ 01O 46 22 אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש ארבעה עשר׃ 01O 46 23 ובני דן חשים׃ 01O 46 24 ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם׃ 01O 46 25 אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה׃ 01O 46 26 כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש׃ 01O 46 27 ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים׃ 01O 46 28 ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן׃ 01O 46 29 ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד׃ 01O 46 30 ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי׃ 01O 46 31 ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי׃ 01O 46 32 והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו׃ 01O 46 33 והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם׃ 01O 46 34 ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן׃ 01O 47 1 ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן׃ 01O 47 2 ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה׃ 01O 47 3 ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו׃ 01O 47 4 ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן׃ 01O 47 5 ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך׃ 01O 47 6 ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי׃ 01O 47 7 ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה׃ 01O 47 8 ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך׃ 01O 47 9 ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם׃ 01O 47 10 ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה׃ 01O 47 11 ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה׃ 01O 47 12 ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף׃ 01O 47 13 ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב׃ 01O 47 14 וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה׃ 01O 47 15 ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף׃ 01O 47 16 ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף׃ 01O 47 17 ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא׃ 01O 47 18 ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו׃ 01O 47 19 למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם׃ 01O 47 20 ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה׃ 01O 47 21 ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו׃ 01O 47 22 רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם׃ 01O 47 23 ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה׃ 01O 47 24 והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם׃ 01O 47 25 ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה׃ 01O 47 26 וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה׃ 01O 47 27 וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד׃ 01O 47 28 ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה׃ 01O 47 29 ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים׃ 01O 47 30 ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך׃ 01O 47 31 ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה׃ 01O 48 1 ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים׃ 01O 48 2 ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה׃ 01O 48 3 ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי׃ 01O 48 4 ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם׃ 01O 48 5 ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי׃ 01O 48 6 ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם׃ 01O 48 7 ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם׃ 01O 48 8 וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה׃ 01O 48 9 ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם׃ 01O 48 10 ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם׃ 01O 48 11 ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך׃ 01O 48 12 ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה׃ 01O 48 13 ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו׃ 01O 48 14 וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור׃ 01O 48 15 ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה׃ 01O 48 16 המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ׃ 01O 48 17 וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה׃ 01O 48 18 ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו׃ 01O 48 19 וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים׃ 01O 48 20 ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה׃ 01O 48 21 ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם׃ 01O 48 22 ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי׃ 01O 49 1 ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים׃ 01O 49 2 הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם׃ 01O 49 3 ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז׃ 01O 49 4 פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה׃ 01O 49 5 שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם׃ 01O 49 6 בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור׃ 01O 49 7 ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל׃ 01O 49 8 יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך׃ 01O 49 9 גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו׃ 01O 49 10 לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים׃ 01O 49 11 אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה׃ 01O 49 12 חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב׃ 01O 49 13 זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן׃ 01O 49 14 יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים׃ 01O 49 15 וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד׃ 01O 49 16 דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׃ 01O 49 17 יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור׃ 01O 49 18 לישועתך קויתי יהוה׃ 01O 49 19 גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב׃ 01O 49 20 מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך׃ 01O 49 21 נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר׃ 01O 49 22 בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור׃ 01O 49 23 וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים׃ 01O 49 24 ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל׃ 01O 49 25 מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם׃ 01O 49 26 ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃ 01O 49 27 בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל׃ 01O 49 28 כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם׃ 01O 49 29 ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי׃ 01O 49 30 במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר׃ 01O 49 31 שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה׃ 01O 49 32 מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת׃ 01O 49 33 ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו׃ 01O 50 1 ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו׃ 01O 50 2 ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל׃ 01O 50 3 וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום׃ 01O 50 4 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר׃ 01O 50 5 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה׃ 01O 50 6 ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך׃ 01O 50 7 ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים׃ 01O 50 8 וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן׃ 01O 50 9 ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד׃ 01O 50 10 ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים׃ 01O 50 11 וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן׃ 01O 50 12 ויעשו בניו לו כן כאשר צום׃ 01O 50 13 וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא׃ 01O 50 14 וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו׃ 01O 50 15 ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו׃ 01O 50 16 ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר׃ 01O 50 17 כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו׃ 01O 50 18 וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים׃ 01O 50 19 ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני׃ 01O 50 20 ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב׃ 01O 50 21 ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם׃ 01O 50 22 וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים׃ 01O 50 23 וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף׃ 01O 50 24 ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב׃ 01O 50 25 וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה׃ 01O 50 26 וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים׃ 02O 1 1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃ 02O 1 2 ראובן שמעון לוי ויהודה׃ 02O 1 3 יששכר זבולן ובנימן׃ 02O 1 4 דן ונפתלי גד ואשר׃ 02O 1 5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃ 02O 1 6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃ 02O 1 7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃ 02O 1 8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃ 02O 1 9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃ 02O 1 10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃ 02O 1 11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃ 02O 1 12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃ 02O 1 13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃ 02O 1 14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃ 02O 1 15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃ 02O 1 16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃ 02O 1 17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃ 02O 1 18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃ 02O 1 19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃ 02O 1 20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃ 02O 1 21 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃ 02O 1 22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃ 02O 2 1 וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי׃ 02O 2 2 ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים׃ 02O 2 3 ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר׃ 02O 2 4 ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו׃ 02O 2 5 ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה׃ 02O 2 6 ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה׃ 02O 2 7 ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד׃ 02O 2 8 ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד׃ 02O 2 9 ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו׃ 02O 2 10 ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו׃ 02O 2 11 ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו׃ 02O 2 12 ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול׃ 02O 2 13 ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך׃ 02O 2 14 ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר׃ 02O 2 15 וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר׃ 02O 2 16 ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן׃ 02O 2 17 ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם׃ 02O 2 18 ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום׃ 02O 2 19 ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן׃ 02O 2 20 ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם׃ 02O 2 21 ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה׃ 02O 2 22 ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃ 02O 2 23 ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃ 02O 2 24 וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃ 02O 2 25 וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים׃ 02O 3 1 ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה׃ 02O 3 2 וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל׃ 02O 3 3 ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה׃ 02O 3 4 וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני׃ 02O 3 5 ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃ 02O 3 6 ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים׃ 02O 3 7 ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו׃ 02O 3 8 וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃ 02O 3 9 ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם׃ 02O 3 10 ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים׃ 02O 3 11 ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים׃ 02O 3 12 ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה׃ 02O 3 13 ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם׃ 02O 3 14 ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם׃ 02O 3 15 ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר׃ 02O 3 16 לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים׃ 02O 3 17 ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש׃ 02O 3 18 ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו׃ 02O 3 19 ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה׃ 02O 3 20 ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם׃ 02O 3 21 ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם׃ 02O 3 22 ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים׃ 02O 4 1 ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה׃ 02O 4 2 ויאמר אליו יהוה מזה בידך ויאמר מטה׃ 02O 4 3 ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו׃ 02O 4 4 ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו׃ 02O 4 5 למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃ 02O 4 6 ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג׃ 02O 4 7 ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו׃ 02O 4 8 והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון׃ 02O 4 9 והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת׃ 02O 4 10 ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי׃ 02O 4 11 ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה׃ 02O 4 12 ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר׃ 02O 4 13 ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח׃ 02O 4 14 ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו׃ 02O 4 15 ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון׃ 02O 4 16 ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים׃ 02O 4 17 ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת׃ 02O 4 18 וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום׃ 02O 4 19 ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך׃ 02O 4 20 ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו׃ 02O 4 21 ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם׃ 02O 4 22 ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל׃ 02O 4 23 ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך׃ 02O 4 24 ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו׃ 02O 4 25 ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי׃ 02O 4 26 וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת׃ 02O 4 27 ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו׃ 02O 4 28 ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו׃ 02O 4 29 וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל׃ 02O 4 30 וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם׃ 02O 4 31 ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו׃ 02O 5 1 ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר׃ 02O 5 2 ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח׃ 02O 5 3 ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב׃ 02O 5 4 ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם׃ 02O 5 5 ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם׃ 02O 5 6 ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר׃ 02O 5 7 לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן׃ 02O 5 8 ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו׃ 02O 5 9 תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר׃ 02O 5 10 ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן׃ 02O 5 11 אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר׃ 02O 5 12 ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן׃ 02O 5 13 והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן׃ 02O 5 14 ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום׃ 02O 5 15 ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך׃ 02O 5 16 תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך׃ 02O 5 17 ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה׃ 02O 5 18 ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו׃ 02O 5 19 ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו׃ 02O 5 20 ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה׃ 02O 5 21 ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו׃ 02O 5 22 וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני׃ 02O 5 23 ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך׃ 02O 6 1 ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו׃ 02O 6 2 וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני יהוה׃ 02O 6 3 וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם׃ 02O 6 4 וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה׃ 02O 6 5 וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי׃ 02O 6 6 לכן אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים׃ 02O 6 7 ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים׃ 02O 6 8 והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה׃ 02O 6 9 וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה׃ 02O 6 10 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 6 11 בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו׃ 02O 6 12 וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים׃ 02O 6 13 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים׃ 02O 6 14 אלה ראשי בית אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחת ראובן׃ 02O 6 15 ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית אלה משפחת שמעון׃ 02O 6 16 ואלה שמות בני לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה׃ 02O 6 17 בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם׃ 02O 6 18 ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה׃ 02O 6 19 ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם׃ 02O 6 20 ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה׃ 02O 6 21 ובני יצהר קרח ונפג וזכרי׃ 02O 6 22 ובני עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי׃ 02O 6 23 ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר׃ 02O 6 24 ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי׃ 02O 6 25 ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם׃ 02O 6 26 הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם׃ 02O 6 27 הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן׃ 02O 6 28 ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ מצרים׃ 02O 6 29 וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך׃ 02O 6 30 ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה׃ 02O 7 1 ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך׃ 02O 7 2 אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו׃ 02O 7 3 ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים׃ 02O 7 4 ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים׃ 02O 7 5 וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם׃ 02O 7 6 ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו׃ 02O 7 7 ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה׃ 02O 7 8 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 02O 7 9 כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין׃ 02O 7 10 ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין׃ 02O 7 11 ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן׃ 02O 7 12 וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם׃ 02O 7 13 ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ 02O 7 14 ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם׃ 02O 7 15 לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך׃ 02O 7 16 ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה׃ 02O 7 17 כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם׃ 02O 7 18 והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר׃ 02O 7 19 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים׃ 02O 7 20 ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם׃ 02O 7 21 והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים׃ 02O 7 22 ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ 02O 7 23 ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת׃ 02O 7 24 ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר׃ 02O 7 25 וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר׃ 02O 8 1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני׃ 02O 8 2 ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים׃ 02O 8 3 ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך׃ 02O 8 4 ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים׃ 02O 8 5 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים׃ 02O 8 6 ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים׃ 02O 8 7 ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים׃ 02O 8 8 ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה׃ 02O 8 9 ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה׃ 02O 8 10 ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו׃ 02O 8 11 וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה׃ 02O 8 12 ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה׃ 02O 8 13 ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת׃ 02O 8 14 ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ׃ 02O 8 15 וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ 02O 8 16 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים׃ 02O 8 17 ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים׃ 02O 8 18 ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃ 02O 8 19 ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ 02O 8 20 ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני׃ 02O 8 21 כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה׃ 02O 8 22 והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃ 02O 8 23 ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה׃ 02O 8 24 ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃ 02O 8 25 ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃ 02O 8 26 ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃ 02O 8 27 דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו׃ 02O 8 28 ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃ 02O 8 29 ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה׃ 02O 8 30 ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃ 02O 8 31 ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד׃ 02O 8 32 ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם׃ 02O 9 1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃ 02O 9 2 כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם׃ 02O 9 3 הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד׃ 02O 9 4 והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר׃ 02O 9 5 וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ׃ 02O 9 6 ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד׃ 02O 9 7 וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם׃ 02O 9 8 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה׃ 02O 9 9 והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים׃ 02O 9 10 ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה׃ 02O 9 11 ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים׃ 02O 9 12 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה׃ 02O 9 13 ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃ 02O 9 14 כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ׃ 02O 9 15 כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ׃ 02O 9 16 ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃ 02O 9 17 עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃ 02O 9 18 הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה׃ 02O 9 19 ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו׃ 02O 9 20 הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים׃ 02O 9 21 ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה׃ 02O 9 22 ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים׃ 02O 9 23 ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים׃ 02O 9 24 ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי׃ 02O 9 25 ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר׃ 02O 9 26 רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד׃ 02O 9 27 וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים׃ 02O 9 28 העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד׃ 02O 9 29 ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ׃ 02O 9 30 ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים׃ 02O 9 31 והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל׃ 02O 9 32 והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה׃ 02O 9 33 ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה׃ 02O 9 34 וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו׃ 02O 9 35 ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה׃ 02O 10 1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו׃ 02O 10 2 ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה׃ 02O 10 3 ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני׃ 02O 10 4 כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך׃ 02O 10 5 וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה׃ 02O 10 6 ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה׃ 02O 10 7 ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים׃ 02O 10 8 ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים׃ 02O 10 9 ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו׃ 02O 10 10 ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם׃ 02O 10 11 לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה׃ 02O 10 12 ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד׃ 02O 10 13 ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה׃ 02O 10 14 ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן׃ 02O 10 15 ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים׃ 02O 10 16 וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם׃ 02O 10 17 ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה׃ 02O 10 18 ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃ 02O 10 19 ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים׃ 02O 10 20 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל׃ 02O 10 21 ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך׃ 02O 10 22 ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים׃ 02O 10 23 לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם׃ 02O 10 24 ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם׃ 02O 10 25 ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו׃ 02O 10 26 וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה׃ 02O 10 27 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם׃ 02O 10 28 ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות׃ 02O 10 29 ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך׃ 02O 11 1 ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה׃ 02O 11 2 דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב׃ 02O 11 3 ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם׃ 02O 11 4 ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים׃ 02O 11 5 ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה׃ 02O 11 6 והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף׃ 02O 11 7 ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל׃ 02O 11 8 וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף׃ 02O 11 9 ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים׃ 02O 11 10 ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו׃ 02O 12 1 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר׃ 02O 12 2 החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה׃ 02O 12 3 דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית׃ 02O 12 4 ואם ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה׃ 02O 12 5 שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו׃ 02O 12 6 והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים׃ 02O 12 7 ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם׃ 02O 12 8 ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו׃ 02O 12 9 אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו׃ 02O 12 10 ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו׃ 02O 12 11 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃ 02O 12 12 ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה׃ 02O 12 13 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים׃ 02O 12 14 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃ 02O 12 15 שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי׃ 02O 12 16 וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם׃ 02O 12 17 ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃ 02O 12 18 בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב׃ 02O 12 19 שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ׃ 02O 12 20 כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות׃ 02O 12 21 ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח׃ 02O 12 22 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר׃ 02O 12 23 ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף׃ 02O 12 24 ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם׃ 02O 12 25 והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת׃ 02O 12 26 והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם׃ 02O 12 27 ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו׃ 02O 12 28 וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו׃ 02O 12 29 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃ 02O 12 30 ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת׃ 02O 12 31 ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם׃ 02O 12 32 גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי׃ 02O 12 33 ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים׃ 02O 12 34 וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם׃ 02O 12 35 ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת׃ 02O 12 36 ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים׃ 02O 12 37 ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף׃ 02O 12 38 וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד׃ 02O 12 39 ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם׃ 02O 12 40 ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה׃ 02O 12 41 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים׃ 02O 12 42 ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם׃ 02O 12 43 ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו׃ 02O 12 44 וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו׃ 02O 12 45 תושב ושכיר לא יאכל בו׃ 02O 12 46 בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו׃ 02O 12 47 כל עדת ישראל יעשו אתו׃ 02O 12 48 וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו׃ 02O 12 49 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃ 02O 12 50 ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו׃ 02O 12 51 ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם׃ 02O 13 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 13 2 קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא׃ 02O 13 3 ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ׃ 02O 13 4 היום אתם יצאים בחדש האביב׃ 02O 13 5 והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה׃ 02O 13 6 שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה׃ 02O 13 7 מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך׃ 02O 13 8 והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים׃ 02O 13 9 והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים׃ 02O 13 10 ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה׃ 02O 13 11 והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך׃ 02O 13 12 והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה׃ 02O 13 13 וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה׃ 02O 13 14 והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים׃ 02O 13 15 ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה׃ 02O 13 16 והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים׃ 02O 13 17 ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה׃ 02O 13 18 ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים׃ 02O 13 19 ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם׃ 02O 13 20 ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר׃ 02O 13 21 ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה׃ 02O 13 22 לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם׃ 02O 14 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 14 2 דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים׃ 02O 14 3 ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר׃ 02O 14 4 וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן׃ 02O 14 5 ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו׃ 02O 14 6 ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו׃ 02O 14 7 ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו׃ 02O 14 8 ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה׃ 02O 14 9 וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל צפן׃ 02O 14 10 ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה׃ 02O 14 11 ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים׃ 02O 14 12 הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר׃ 02O 14 13 ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תסיפו לראתם עוד עד עולם׃ 02O 14 14 יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון׃ 02O 14 15 ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו׃ 02O 14 16 ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה׃ 02O 14 17 ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו׃ 02O 14 18 וידעו מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו׃ 02O 14 19 ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם׃ 02O 14 20 ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה׃ 02O 14 21 ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים׃ 02O 14 22 ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃ 02O 14 23 וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים׃ 02O 14 24 ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים׃ 02O 14 25 ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים׃ 02O 14 26 ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו׃ 02O 14 27 ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים׃ 02O 14 28 וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד׃ 02O 14 29 ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃ 02O 14 30 ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים׃ 02O 14 31 וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו׃ 02O 15 1 אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃ 02O 15 2 עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו׃ 02O 15 3 יהוה איש מלחמה יהוה שמו׃ 02O 15 4 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף׃ 02O 15 5 תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן׃ 02O 15 6 ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב׃ 02O 15 7 וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃ 02O 15 8 וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים׃ 02O 15 9 אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי׃ 02O 15 10 נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃ 02O 15 11 מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא׃ 02O 15 12 נטית ימינך תבלעמו ארץ׃ 02O 15 13 נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך׃ 02O 15 14 שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת׃ 02O 15 15 אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען׃ 02O 15 16 תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית׃ 02O 15 17 תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך׃ 02O 15 18 יהוה ימלך לעלם ועד׃ 02O 15 19 כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים׃ 02O 15 20 ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת׃ 02O 15 21 ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃ 02O 15 22 ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים׃ 02O 15 23 ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה׃ 02O 15 24 וילנו העם על משה לאמר מה נשתה׃ 02O 15 25 ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו׃ 02O 15 26 ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך׃ 02O 15 27 ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים׃ 02O 16 1 ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים׃ 02O 16 2 וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר׃ 02O 16 3 ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב׃ 02O 16 4 ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא׃ 02O 16 5 והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום׃ 02O 16 6 ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים׃ 02O 16 7 ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו׃ 02O 16 8 ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה׃ 02O 16 9 ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם׃ 02O 16 10 ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן׃ 02O 16 11 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 16 12 שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃ 02O 16 13 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃ 02O 16 14 ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ׃ 02O 16 15 ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃ 02O 16 16 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃ 02O 16 17 ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט׃ 02O 16 18 וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו׃ 02O 16 19 ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר׃ 02O 16 20 ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה׃ 02O 16 21 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס׃ 02O 16 22 ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה׃ 02O 16 23 ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר׃ 02O 16 24 ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו׃ 02O 16 25 ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃ 02O 16 26 ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו׃ 02O 16 27 ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו׃ 02O 16 28 ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃ 02O 16 29 ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי׃ 02O 16 30 וישבתו העם ביום השבעי׃ 02O 16 31 ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש׃ 02O 16 32 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃ 02O 16 33 ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם׃ 02O 16 34 כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת׃ 02O 16 35 ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען׃ 02O 16 36 והעמר עשרית האיפה הוא׃ 02O 17 1 ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם׃ 02O 17 2 וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה׃ 02O 17 3 ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא׃ 02O 17 4 ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני׃ 02O 17 5 ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת׃ 02O 17 6 הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל׃ 02O 17 7 ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין׃ 02O 17 8 ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם׃ 02O 17 9 ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי׃ 02O 17 10 ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה׃ 02O 17 11 והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק׃ 02O 17 12 וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש׃ 02O 17 13 ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב׃ 02O 17 14 ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים׃ 02O 17 15 ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי׃ 02O 17 16 ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר׃ 02O 18 1 וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים׃ 02O 18 2 ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה אחר שלוחיה׃ 02O 18 3 ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃ 02O 18 4 ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה׃ 02O 18 5 ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים׃ 02O 18 6 ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה׃ 02O 18 7 ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה׃ 02O 18 8 ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה׃ 02O 18 9 ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים׃ 02O 18 10 ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים׃ 02O 18 11 עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם׃ 02O 18 12 ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים׃ 02O 18 13 ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב׃ 02O 18 14 וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב׃ 02O 18 15 ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלהים׃ 02O 18 16 כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו׃ 02O 18 17 ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה׃ 02O 18 18 נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך׃ 02O 18 19 עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים׃ 02O 18 20 והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון׃ 02O 18 21 ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת׃ 02O 18 22 ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך׃ 02O 18 23 אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום׃ 02O 18 24 וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר׃ 02O 18 25 ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת׃ 02O 18 26 ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם׃ 02O 18 27 וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו׃ 02O 19 1 בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני׃ 02O 19 2 ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר׃ 02O 19 3 ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל׃ 02O 19 4 אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי׃ 02O 19 5 ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ׃ 02O 19 6 ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל׃ 02O 19 7 ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה׃ 02O 19 8 ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה׃ 02O 19 9 ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל יהוה׃ 02O 19 10 ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם׃ 02O 19 11 והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני׃ 02O 19 12 והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת׃ 02O 19 13 לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר׃ 02O 19 14 וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם׃ 02O 19 15 ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה׃ 02O 19 16 ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה׃ 02O 19 17 ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר׃ 02O 19 18 והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד׃ 02O 19 19 ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול׃ 02O 19 20 וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה׃ 02O 19 21 ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב׃ 02O 19 22 וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בהם יהוה׃ 02O 19 23 ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו׃ 02O 19 24 ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה פן יפרץ בם׃ 02O 19 25 וירד משה אל העם ויאמר אלהם׃ 02O 20 1 וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׃ 02O 20 2 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 02O 20 3 לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃ 02O 20 4 לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃ 02O 20 5 לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי׃ 02O 20 6 ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי׃ 02O 20 7 לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃ 02O 20 8 זכור את יום השבת לקדשו׃ 02O 20 9 ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך׃ 02O 20 10 ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך׃ 02O 20 11 כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו׃ 02O 20 12 כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 02O 20 13 לא תרצח׃ 02O 20 14 לא תנאף׃ 02O 20 15 לא תגנב׃ 02O 20 16 לא תענה ברעך עד שקר׃ 02O 20 17 לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ 02O 20 18 וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק׃ 02O 20 19 ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות׃ 02O 20 20 ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו׃ 02O 20 21 ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים׃ 02O 20 22 ויאמר יהוה אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם׃ 02O 20 23 לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם׃ 02O 20 24 מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך׃ 02O 20 25 ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה׃ 02O 20 26 ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו׃ 02O 21 1 ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם׃ 02O 21 2 כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם׃ 02O 21 3 אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו׃ 02O 21 4 אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו׃ 02O 21 5 ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי׃ 02O 21 6 והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם׃ 02O 21 7 וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׃ 02O 21 8 אם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה׃ 02O 21 9 ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה׃ 02O 21 10 אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע׃ 02O 21 11 ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף׃ 02O 21 12 מכה איש ומת מות יומת׃ 02O 21 13 ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה׃ 02O 21 14 וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות׃ 02O 21 15 ומכה אביו ואמו מות יומת׃ 02O 21 16 וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת׃ 02O 21 17 ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ 02O 21 18 וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב׃ 02O 21 19 אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא׃ 02O 21 20 וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם׃ 02O 21 21 אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא׃ 02O 21 22 וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים׃ 02O 21 23 ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש׃ 02O 21 24 עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל׃ 02O 21 25 כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה׃ 02O 21 26 וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו׃ 02O 21 27 ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו׃ 02O 21 28 וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי׃ 02O 21 29 ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת׃ 02O 21 30 אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו׃ 02O 21 31 או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו׃ 02O 21 32 אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל׃ 02O 21 33 וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור׃ 02O 21 34 בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו׃ 02O 21 35 וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון׃ 02O 21 36 או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו׃ 02O 22 1 כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה׃ 02O 22 2 אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃ 02O 22 3 אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו׃ 02O 22 4 אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם׃ 02O 22 5 כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם׃ 02O 22 6 כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה׃ 02O 22 7 כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים׃ 02O 22 8 אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו׃ 02O 22 9 על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו׃ 02O 22 10 כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה׃ 02O 22 11 שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם׃ 02O 22 12 ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו׃ 02O 22 13 אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם׃ 02O 22 14 וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם׃ 02O 22 15 אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו׃ 02O 22 16 וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃ 02O 22 17 אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת׃ 02O 22 18 מכשפה לא תחיה׃ 02O 22 19 כל שכב עם בהמה מות יומת׃ 02O 22 20 זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו׃ 02O 22 21 וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ 02O 22 22 כל אלמנה ויתום לא תענון׃ 02O 22 23 אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃ 02O 22 24 וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃ 02O 22 25 אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך׃ 02O 22 26 אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו׃ 02O 22 27 כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני׃ 02O 22 28 אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃ 02O 22 29 מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי׃ 02O 22 30 כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי׃ 02O 22 31 ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃ 02O 23 1 לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס׃ 02O 23 2 לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת׃ 02O 23 3 ודל לא תהדר בריבו׃ 02O 23 4 כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו׃ 02O 23 5 כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו׃ 02O 23 6 לא תטה משפט אבינך בריבו׃ 02O 23 7 מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע׃ 02O 23 8 ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים׃ 02O 23 9 וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ 02O 23 10 ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה׃ 02O 23 11 והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך׃ 02O 23 12 ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר׃ 02O 23 13 ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך׃ 02O 23 14 שלש רגלים תחג לי בשנה׃ 02O 23 15 את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם׃ 02O 23 16 וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה׃ 02O 23 17 שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה׃ 02O 23 18 לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר׃ 02O 23 19 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ 02O 23 20 הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי׃ 02O 23 21 השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו׃ 02O 23 22 כי אם שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך׃ 02O 23 23 כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו׃ 02O 23 24 לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם׃ 02O 23 25 ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך׃ 02O 23 26 לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא׃ 02O 23 27 את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף׃ 02O 23 28 ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך׃ 02O 23 29 לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה׃ 02O 23 30 מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ׃ 02O 23 31 ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך׃ 02O 23 32 לא תכרת להם ולאלהיהם ברית׃ 02O 23 33 לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש׃ 02O 24 1 ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק׃ 02O 24 2 ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו׃ 02O 24 3 ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה׃ 02O 24 4 ויכתב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל׃ 02O 24 5 וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים׃ 02O 24 6 ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על המזבח׃ 02O 24 7 ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה ונשמע׃ 02O 24 8 ויקח משה את הדם ויזרק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים האלה׃ 02O 24 9 ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל׃ 02O 24 10 ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר׃ 02O 24 11 ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו׃ 02O 24 12 ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם׃ 02O 24 13 ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלהים׃ 02O 24 14 ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם׃ 02O 24 15 ויעל משה אל ההר ויכס הענן את ההר׃ 02O 24 16 וישכן כבוד יהוה על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן׃ 02O 24 17 ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל׃ 02O 24 18 ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה׃ 02O 25 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 25 2 דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי׃ 02O 25 3 וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת׃ 02O 25 4 ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים׃ 02O 25 5 וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים׃ 02O 25 6 שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים׃ 02O 25 7 אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן׃ 02O 25 8 ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם׃ 02O 25 9 ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו׃ 02O 25 10 ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו׃ 02O 25 11 וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב׃ 02O 25 12 ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית׃ 02O 25 13 ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב׃ 02O 25 14 והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם׃ 02O 25 15 בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו׃ 02O 25 16 ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך׃ 02O 25 17 ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה׃ 02O 25 18 ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת׃ 02O 25 19 ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו׃ 02O 25 20 והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים׃ 02O 25 21 ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך׃ 02O 25 22 ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארן העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל׃ 02O 25 23 ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו׃ 02O 25 24 וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב׃ 02O 25 25 ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב׃ 02O 25 26 ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו׃ 02O 25 27 לעמת המסגרת תהיין הטבעת לבתים לבדים לשאת את השלחן׃ 02O 25 28 ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן׃ 02O 25 29 ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם׃ 02O 25 30 ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד׃ 02O 25 31 ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו׃ 02O 25 32 וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני׃ 02O 25 33 שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה׃ 02O 25 34 ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה׃ 02O 25 35 וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מן המנרה׃ 02O 25 36 כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור׃ 02O 25 37 ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה׃ 02O 25 38 ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור׃ 02O 25 39 ככר זהב טהור יעשה אתה את כל הכלים האלה׃ 02O 25 40 וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר׃ 02O 26 1 ואת המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם׃ 02O 26 2 ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת׃ 02O 26 3 חמש היריעת תהיין חברת אשה אל אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה׃ 02O 26 4 ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית׃ 02O 26 5 חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל אחתה׃ 02O 26 6 ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעת אשה אל אחתה בקרסים והיה המשכן אחד׃ 02O 26 7 ועשית יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת תעשה אתם׃ 02O 26 8 ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת׃ 02O 26 9 וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל׃ 02O 26 10 ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית׃ 02O 26 11 ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאת וחברת את האהל והיה אחד׃ 02O 26 12 וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן׃ 02O 26 13 והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה לכסתו׃ 02O 26 14 ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה׃ 02O 26 15 ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים׃ 02O 26 16 עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד׃ 02O 26 17 שתי ידות לקרש האחד משלבת אשה אל אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן׃ 02O 26 18 ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה׃ 02O 26 19 וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו׃ 02O 26 20 ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש׃ 02O 26 21 וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ 02O 26 22 ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים׃ 02O 26 23 ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים׃ 02O 26 24 ויהיו תאמים מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו׃ 02O 26 25 והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ 02O 26 26 ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד׃ 02O 26 27 וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה׃ 02O 26 28 והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה׃ 02O 26 29 ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את הבריחם זהב׃ 02O 26 30 והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר׃ 02O 26 31 ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים׃ 02O 26 32 ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף׃ 02O 26 33 ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים׃ 02O 26 34 ונתת את הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים׃ 02O 26 35 ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון׃ 02O 26 36 ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם׃ 02O 26 37 ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת׃ 02O 27 1 ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו׃ 02O 27 2 ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת׃ 02O 27 3 ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת׃ 02O 27 4 ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו׃ 02O 27 5 ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח׃ 02O 27 6 ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת׃ 02O 27 7 והובא את בדיו בטבעת והיו הבדים על שתי צלעת המזבח בשאת אתו׃ 02O 27 8 נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו׃ 02O 27 9 ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת׃ 02O 27 10 ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃ 02O 27 11 וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃ 02O 27 12 ורחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה׃ 02O 27 13 ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה׃ 02O 27 14 וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ 02O 27 15 ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ 02O 27 16 ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה׃ 02O 27 17 כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת׃ 02O 27 18 ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת׃ 02O 27 19 לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת׃ 02O 27 20 ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃ 02O 27 21 באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל׃ 02O 28 1 ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן׃ 02O 28 2 ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת׃ 02O 28 3 ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי׃ 02O 28 4 ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי׃ 02O 28 5 והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש׃ 02O 28 6 ועשו את האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב׃ 02O 28 7 שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו וחבר׃ 02O 28 8 וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃ 02O 28 9 ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל׃ 02O 28 10 ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם׃ 02O 28 11 מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם׃ 02O 28 12 ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו לזכרן׃ 02O 28 13 ועשית משבצת זהב׃ 02O 28 14 ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת׃ 02O 28 15 ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו׃ 02O 28 16 רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו׃ 02O 28 17 ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד׃ 02O 28 18 והטור השני נפך ספיר ויהלם׃ 02O 28 19 והטור השלישי לשם שבו ואחלמה׃ 02O 28 20 והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם׃ 02O 28 21 והאבנים תהיין על שמת בני ישראל שתים עשרה על שמתם פתוחי חותם איש על שמו תהיין לשני עשר שבט׃ 02O 28 22 ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור׃ 02O 28 23 ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החשן׃ 02O 28 24 ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת אל קצות החשן׃ 02O 28 25 ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפד אל מול פניו׃ 02O 28 26 ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה׃ 02O 28 27 ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד׃ 02O 28 28 וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד׃ 02O 28 29 ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני יהוה תמיד׃ 02O 28 30 ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמיד׃ 02O 28 31 ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת׃ 02O 28 32 והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע׃ 02O 28 33 ועשית על שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב׃ 02O 28 34 פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על שולי המעיל סביב׃ 02O 28 35 והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות׃ 02O 28 36 ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה׃ 02O 28 37 ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה׃ 02O 28 38 והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה׃ 02O 28 39 ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם׃ 02O 28 40 ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת׃ 02O 28 41 והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי׃ 02O 28 42 ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו׃ 02O 28 43 והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו׃ 02O 29 1 וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים תמימם׃ 02O 29 2 ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם׃ 02O 29 3 ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילם׃ 02O 29 4 ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃ 02O 29 5 ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד׃ 02O 29 6 ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת׃ 02O 29 7 ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו׃ 02O 29 8 ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת׃ 02O 29 9 וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו׃ 02O 29 10 והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר׃ 02O 29 11 ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד׃ 02O 29 12 ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח׃ 02O 29 13 ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה׃ 02O 29 14 ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא׃ 02O 29 15 ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ 02O 29 16 ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב׃ 02O 29 17 ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו׃ 02O 29 18 והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא׃ 02O 29 19 ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ 02O 29 20 ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב׃ 02O 29 21 ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו׃ 02O 29 22 ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא׃ 02O 29 23 וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה׃ 02O 29 24 ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה׃ 02O 29 25 ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה׃ 02O 29 26 ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה׃ 02O 29 27 וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו׃ 02O 29 28 והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה׃ 02O 29 29 ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם׃ 02O 29 30 שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש׃ 02O 29 31 ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש׃ 02O 29 32 ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד׃ 02O 29 33 ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם׃ 02O 29 34 ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא׃ 02O 29 35 ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם׃ 02O 29 36 ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו׃ 02O 29 37 שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש׃ 02O 29 38 וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד׃ 02O 29 39 את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃ 02O 29 40 ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד׃ 02O 29 41 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה׃ 02O 29 42 עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם׃ 02O 29 43 ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי׃ 02O 29 44 וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי׃ 02O 29 45 ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים׃ 02O 29 46 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם׃ 02O 30 1 ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו׃ 02O 30 2 אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו׃ 02O 30 3 וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב׃ 02O 30 4 ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה׃ 02O 30 5 ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב׃ 02O 30 6 ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה׃ 02O 30 7 והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה׃ 02O 30 8 ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם׃ 02O 30 9 לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו׃ 02O 30 10 וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה׃ 02O 30 11 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 30 12 כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם׃ 02O 30 13 זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃ 02O 30 14 כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃ 02O 30 15 העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם׃ 02O 30 16 ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם׃ 02O 30 17 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 30 18 ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים׃ 02O 30 19 ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם׃ 02O 30 20 בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃ 02O 30 21 ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם׃ 02O 30 22 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 30 23 ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים׃ 02O 30 24 וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין׃ 02O 30 25 ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה׃ 02O 30 26 ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת׃ 02O 30 27 ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת׃ 02O 30 28 ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו׃ 02O 30 29 וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש׃ 02O 30 30 ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי׃ 02O 30 31 ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם׃ 02O 30 32 על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם׃ 02O 30 33 איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו׃ 02O 30 34 ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃ 02O 30 35 ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש׃ 02O 30 36 ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם׃ 02O 30 37 והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה׃ 02O 30 38 איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃ 02O 31 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 31 2 ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה׃ 02O 31 3 ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה׃ 02O 31 4 לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת׃ 02O 31 5 ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה׃ 02O 31 6 ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך׃ 02O 31 7 את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל׃ 02O 31 8 ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת׃ 02O 31 9 ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו׃ 02O 31 10 ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ 02O 31 11 ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו׃ 02O 31 12 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 31 13 ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם׃ 02O 31 14 ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה׃ 02O 31 15 ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת׃ 02O 31 16 ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם׃ 02O 31 17 ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש׃ 02O 31 18 ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים׃ 02O 32 1 וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ 02O 32 2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃ 02O 32 3 ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן׃ 02O 32 4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ 02O 32 5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃ 02O 32 6 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ 02O 32 7 וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃ 02O 32 8 סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ 02O 32 9 ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃ 02O 32 10 ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃ 02O 32 11 ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃ 02O 32 12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך׃ 02O 32 13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃ 02O 32 14 וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃ 02O 32 15 ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃ 02O 32 16 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת׃ 02O 32 17 וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה׃ 02O 32 18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃ 02O 32 19 ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר׃ 02O 32 20 ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל׃ 02O 32 21 ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה׃ 02O 32 22 ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא׃ 02O 32 23 ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ 02O 32 24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃ 02O 32 25 וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃ 02O 32 26 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי׃ 02O 32 27 ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו׃ 02O 32 28 ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃ 02O 32 29 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃ 02O 32 30 ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃ 02O 32 31 וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃ 02O 32 32 ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃ 02O 32 33 ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי׃ 02O 32 34 ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃ 02O 32 35 ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן׃ 02O 33 1 וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה׃ 02O 33 2 ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי׃ 02O 33 3 אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך׃ 02O 33 4 וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו׃ 02O 33 5 ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך׃ 02O 33 6 ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב׃ 02O 33 7 ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה׃ 02O 33 8 והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה׃ 02O 33 9 והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה׃ 02O 33 10 וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו׃ 02O 33 11 ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל׃ 02O 33 12 ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני׃ 02O 33 13 ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה׃ 02O 33 14 ויאמר פני ילכו והנחתי לך׃ 02O 33 15 ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה׃ 02O 33 16 ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה׃ 02O 33 17 ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם׃ 02O 33 18 ויאמר הראני נא את כבדך׃ 02O 33 19 ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃ 02O 33 20 ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי׃ 02O 33 21 ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור׃ 02O 33 22 והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי׃ 02O 33 23 והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו׃ 02O 34 1 ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת׃ 02O 34 2 והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר׃ 02O 34 3 ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא׃ 02O 34 4 ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים׃ 02O 34 5 וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה׃ 02O 34 6 ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת׃ 02O 34 7 נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים׃ 02O 34 8 וימהר משה ויקד ארצה וישתחו׃ 02O 34 9 ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו׃ 02O 34 10 ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך׃ 02O 34 11 שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי׃ 02O 34 12 השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך׃ 02O 34 13 כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון׃ 02O 34 14 כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃ 02O 34 15 פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃ 02O 34 16 ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן׃ 02O 34 17 אלהי מסכה לא תעשה לך׃ 02O 34 18 את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים׃ 02O 34 19 כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה׃ 02O 34 20 ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם׃ 02O 34 21 ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃ 02O 34 22 וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה׃ 02O 34 23 שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל׃ 02O 34 24 כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה׃ 02O 34 25 לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח׃ 02O 34 26 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ 02O 34 27 ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל׃ 02O 34 28 ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃ 02O 34 29 ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו׃ 02O 34 30 וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו׃ 02O 34 31 ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם׃ 02O 34 32 ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני׃ 02O 34 33 ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה׃ 02O 34 34 ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה׃ 02O 34 35 וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו׃ 02O 35 1 ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשת אתם׃ 02O 35 2 ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת׃ 02O 35 3 לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת׃ 02O 35 4 ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר׃ 02O 35 5 קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת׃ 02O 35 6 ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים׃ 02O 35 7 וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים׃ 02O 35 8 ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים׃ 02O 35 9 ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן׃ 02O 35 10 וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה יהוה׃ 02O 35 11 את המשכן את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו׃ 02O 35 12 את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך׃ 02O 35 13 את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים׃ 02O 35 14 ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור׃ 02O 35 15 ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן׃ 02O 35 16 את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו׃ 02O 35 17 את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר׃ 02O 35 18 את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם׃ 02O 35 19 את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ 02O 35 20 ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה׃ 02O 35 21 ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש׃ 02O 35 22 ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה׃ 02O 35 23 וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו׃ 02O 35 24 כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה הביאו׃ 02O 35 25 וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש׃ 02O 35 26 וכל הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העזים׃ 02O 35 27 והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן׃ 02O 35 28 ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים׃ 02O 35 29 כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה ליהוה׃ 02O 35 30 ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה׃ 02O 35 31 וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה׃ 02O 35 32 ולחשב מחשבת לעשת בזהב ובכסף ובנחשת׃ 02O 35 33 ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת׃ 02O 35 34 ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן׃ 02O 35 35 מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת׃ 02O 36 1 ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה יהוה׃ 02O 36 2 ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה׃ 02O 36 3 ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר׃ 02O 36 4 ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר המה עשים׃ 02O 36 5 ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשת אתה׃ 02O 36 6 ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא׃ 02O 36 7 והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה והותר׃ 02O 36 8 ויעשו כל חכם לב בעשי המלאכה את המשכן עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרבים מעשה חשב עשה אתם׃ 02O 36 9 ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת׃ 02O 36 10 ויחבר את חמש היריעת אחת אל אחת וחמש יריעת חבר אחת אל אחת׃ 02O 36 11 ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית׃ 02O 36 12 חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אחת אל אחת׃ 02O 36 13 ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את הירעת אחת אל אחת בקרסים ויהי המשכן אחד׃ 02O 36 14 ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת עשה אתם׃ 02O 36 15 ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת׃ 02O 36 16 ויחבר את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד׃ 02O 36 17 ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה על שפת היריעה החברת השנית׃ 02O 36 18 ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להית אחד׃ 02O 36 19 ויעש מכסה לאהל ערת אלים מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה׃ 02O 36 20 ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים׃ 02O 36 21 עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד׃ 02O 36 22 שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן׃ 02O 36 23 ויעש את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה׃ 02O 36 24 וארבעים אדני כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו׃ 02O 36 25 ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים׃ 02O 36 26 וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ 02O 36 27 ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים׃ 02O 36 28 ושני קרשים עשה למקצעת המשכן בירכתים׃ 02O 36 29 והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת׃ 02O 36 30 והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד׃ 02O 36 31 ויעש בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחת׃ 02O 36 32 וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה׃ 02O 36 33 ויעש את הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה׃ 02O 36 34 ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף את הבריחם זהב׃ 02O 36 35 ויעש את הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים׃ 02O 36 36 ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף׃ 02O 36 37 ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם׃ 02O 36 38 ואת עמודיו חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת׃ 02O 37 1 ויעש בצלאל את הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו׃ 02O 37 2 ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב׃ 02O 37 3 ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית׃ 02O 37 4 ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב׃ 02O 37 5 ויבא את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן׃ 02O 37 6 ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה׃ 02O 37 7 ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת׃ 02O 37 8 כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרבים משני קצוותו׃ 02O 37 9 ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת היו פני הכרבים׃ 02O 37 10 ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו׃ 02O 37 11 ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב׃ 02O 37 12 ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב׃ 02O 37 13 ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו׃ 02O 37 14 לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת את השלחן׃ 02O 37 15 ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את השלחן׃ 02O 37 16 ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יסך בהן זהב טהור׃ 02O 37 17 ויעש את המנרה זהב טהור מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו׃ 02O 37 18 וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני׃ 02O 37 19 שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה׃ 02O 37 20 ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה׃ 02O 37 21 וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה׃ 02O 37 22 כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור׃ 02O 37 23 ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור׃ 02O 37 24 ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה׃ 02O 37 25 ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קמתו ממנו היו קרנתיו׃ 02O 37 26 ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב׃ 02O 37 27 ושתי טבעת זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם׃ 02O 37 28 ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב׃ 02O 37 29 ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור מעשה רקח׃ 02O 38 1 ויעש את מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע ושלש אמות קמתו׃ 02O 38 2 ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת׃ 02O 38 3 ויעש את כל כלי המזבח את הסירת ואת היעים ואת המזרקת את המזלגת ואת המחתת כל כליו עשה נחשת׃ 02O 38 4 ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו׃ 02O 38 5 ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים׃ 02O 38 6 ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת׃ 02O 38 7 ויבא את הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה אתו׃ 02O 38 8 ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד׃ 02O 38 9 ויעש את החצר לפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה׃ 02O 38 10 עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃ 02O 38 11 ולפאת צפון מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף׃ 02O 38 12 ולפאת ים קלעים חמשים באמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמדים וחשוקיהם כסף׃ 02O 38 13 ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה׃ 02O 38 14 קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ 02O 38 15 ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ 02O 38 16 כל קלעי החצר סביב שש משזר׃ 02O 38 17 והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר׃ 02O 38 18 ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר׃ 02O 38 19 ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף׃ 02O 38 20 וכל היתדת למשכן ולחצר סביב נחשת׃ 02O 38 21 אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ 02O 38 22 ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה׃ 02O 38 23 ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש׃ 02O 38 24 כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש׃ 02O 38 25 וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש׃ 02O 38 26 בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃ 02O 38 27 ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן׃ 02O 38 28 ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם׃ 02O 38 29 ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל׃ 02O 38 30 ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל כלי המזבח׃ 02O 38 31 ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן ואת כל יתדת החצר סביב׃ 02O 39 1 ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 39 2 ויעש את האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃ 02O 39 3 וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב׃ 02O 39 4 כתפת עשו לו חברת על שני קצוותו חבר׃ 02O 39 5 וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 39 6 ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל׃ 02O 39 7 וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 39 8 ויעש את החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃ 02O 39 9 רבוע היה כפול עשו את החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול׃ 02O 39 10 וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד׃ 02O 39 11 והטור השני נפך ספיר ויהלם׃ 02O 39 12 והטור השלישי לשם שבו ואחלמה׃ 02O 39 13 והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם׃ 02O 39 14 והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה על שמתם פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט׃ 02O 39 15 ויעשו על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור׃ 02O 39 16 ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את שתי הטבעת על שני קצות החשן׃ 02O 39 17 ויתנו שתי העבתת הזהב על שתי הטבעת על קצות החשן׃ 02O 39 18 ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על כתפת האפד אל מול פניו׃ 02O 39 19 ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה׃ 02O 39 20 ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפד׃ 02O 39 21 וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להית על חשב האפד ולא יזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 39 22 ויעש את מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת׃ 02O 39 23 ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע׃ 02O 39 24 ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר׃ 02O 39 25 ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את הפעמנים בתוך הרמנים על שולי המעיל סביב בתוך הרמנים׃ 02O 39 26 פעמן ורמן פעמן ורמן על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 39 27 ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו׃ 02O 39 28 ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר׃ 02O 39 29 ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 39 30 ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה׃ 02O 39 31 ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 39 32 ותכל כל עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו׃ 02O 39 33 ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו׃ 02O 39 34 ואת מכסה עורת האילם המאדמים ואת מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך׃ 02O 39 35 את ארן העדת ואת בדיו ואת הכפרת׃ 02O 39 36 את השלחן את כל כליו ואת לחם הפנים׃ 02O 39 37 את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור׃ 02O 39 38 ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל׃ 02O 39 39 את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו׃ 02O 39 40 את קלעי החצר את עמדיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריו ויתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן לאהל מועד׃ 02O 39 41 את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ 02O 39 42 ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה׃ 02O 39 43 וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה׃ 02O 40 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 40 2 ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד׃ 02O 40 3 ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארן את הפרכת׃ 02O 40 4 והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנרה והעלית את נרתיה׃ 02O 40 5 ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את מסך הפתח למשכן׃ 02O 40 6 ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד׃ 02O 40 7 ונתת את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים׃ 02O 40 8 ושמת את החצר סביב ונתת את מסך שער החצר׃ 02O 40 9 ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש׃ 02O 40 10 ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים׃ 02O 40 11 ומשחת את הכיר ואת כנו וקדשת אתו׃ 02O 40 12 והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃ 02O 40 13 והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי׃ 02O 40 14 ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת׃ 02O 40 15 ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם׃ 02O 40 16 ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ 02O 40 17 ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן׃ 02O 40 18 ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו׃ 02O 40 19 ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 40 20 ויקח ויתן את העדת אל הארן וישם את הבדים על הארן ויתן את הכפרת על הארן מלמעלה׃ 02O 40 21 ויבא את הארן אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 40 22 ויתן את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת׃ 02O 40 23 ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 40 24 וישם את המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה׃ 02O 40 25 ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 40 26 וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת׃ 02O 40 27 ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 40 28 וישם את מסך הפתח למשכן׃ 02O 40 29 ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 40 30 וישם את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה׃ 02O 40 31 ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם׃ 02O 40 32 בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 40 33 ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את המלאכה׃ 02O 40 34 ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן׃ 02O 40 35 ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן׃ 02O 40 36 ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם׃ 02O 40 37 ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יום העלתו׃ 02O 40 38 כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם׃ 03O 1 1 ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר׃ 03O 1 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם׃ 03O 1 3 אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה׃ 03O 1 4 וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו׃ 03O 1 5 ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד׃ 03O 1 6 והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה׃ 03O 1 7 ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש׃ 03O 1 8 וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח׃ 03O 1 9 וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה׃ 03O 1 10 ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעלה זכר תמים יקריבנו׃ 03O 1 11 ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב׃ 03O 1 12 ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח׃ 03O 1 13 והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה׃ 03O 1 14 ואם מן העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן התרים או מן בני היונה את קרבנו׃ 03O 1 15 והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח׃ 03O 1 16 והסיר את מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן׃ 03O 1 17 ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה׃ 03O 2 1 ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה׃ 03O 2 2 והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃ 03O 2 3 והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃ 03O 2 4 וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן׃ 03O 2 5 ואם מנחה על המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה׃ 03O 2 6 פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא׃ 03O 2 7 ואם מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה׃ 03O 2 8 והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח׃ 03O 2 9 והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃ 03O 2 10 והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃ 03O 2 11 כל המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה׃ 03O 2 12 קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח׃ 03O 2 13 וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח׃ 03O 2 14 ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך׃ 03O 2 15 ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא׃ 03O 2 16 והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה אשה ליהוה׃ 03O 3 1 ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה׃ 03O 3 2 וסמך ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב׃ 03O 3 3 והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב׃ 03O 3 4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה׃ 03O 3 5 והקטירו אתו בני אהרן המזבחה על העלה אשר על העצים אשר על האש אשה ריח ניחח ליהוה׃ 03O 3 6 ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו׃ 03O 3 7 אם כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני יהוה׃ 03O 3 8 וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב׃ 03O 3 9 והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב׃ 03O 3 10 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃ 03O 3 11 והקטירו הכהן המזבחה לחם אשה ליהוה׃ 03O 3 12 ואם עז קרבנו והקריבו לפני יהוה׃ 03O 3 13 וסמך את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב׃ 03O 3 14 והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב׃ 03O 3 15 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃ 03O 3 16 והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח כל חלב ליהוה׃ 03O 3 17 חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו׃ 03O 4 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 4 2 דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה׃ 03O 4 3 אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת׃ 03O 4 4 והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה׃ 03O 4 5 ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד׃ 03O 4 6 וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש׃ 03O 4 7 ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד׃ 03O 4 8 ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב׃ 03O 4 9 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה׃ 03O 4 10 כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה׃ 03O 4 11 ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו׃ 03O 4 12 והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אתו על עצים באש על שפך הדשן ישרף׃ 03O 4 13 ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ואשמו׃ 03O 4 14 ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד׃ 03O 4 15 וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה׃ 03O 4 16 והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד׃ 03O 4 17 וטבל הכהן אצבעו מן הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת׃ 03O 4 18 ומן הדם יתן על קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד׃ 03O 4 19 ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה׃ 03O 4 20 ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם׃ 03O 4 21 והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון חטאת הקהל הוא׃ 03O 4 22 אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם׃ 03O 4 23 או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים׃ 03O 4 24 וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת הוא׃ 03O 4 25 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה׃ 03O 4 26 ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו׃ 03O 4 27 ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה ואשם׃ 03O 4 28 או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא׃ 03O 4 29 וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העלה׃ 03O 4 30 ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח׃ 03O 4 31 ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו׃ 03O 4 32 ואם כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה׃ 03O 4 33 וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את העלה׃ 03O 4 34 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח׃ 03O 4 35 ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו׃ 03O 5 1 ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו׃ 03O 5 2 או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם׃ 03O 5 3 או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם׃ 03O 5 4 או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה׃ 03O 5 5 והיה כי יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה׃ 03O 5 6 והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו׃ 03O 5 7 ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה׃ 03O 5 8 והביא אתם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת ראשונה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל׃ 03O 5 9 והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח חטאת הוא׃ 03O 5 10 ואת השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו׃ 03O 5 11 ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירת האפה סלת לחטאת לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה כי חטאת היא׃ 03O 5 12 והביאה אל הכהן וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי יהוה חטאת הוא׃ 03O 5 13 וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה׃ 03O 5 14 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 5 15 נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את אשמו ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם׃ 03O 5 16 ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו׃ 03O 5 17 ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו׃ 03O 5 18 והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ונסלח לו׃ 03O 5 19 אשם הוא אשם אשם ליהוה׃ 03O 6 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 6 2 נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו׃ 03O 6 3 או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה׃ 03O 6 4 והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא׃ 03O 6 5 או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו׃ 03O 6 6 ואת אשמו יביא ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן׃ 03O 6 7 וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה׃ 03O 6 8 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 6 9 צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו׃ 03O 6 10 ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח׃ 03O 6 11 ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור׃ 03O 6 12 והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים׃ 03O 6 13 אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה׃ 03O 6 14 וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח׃ 03O 6 15 והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה׃ 03O 6 16 והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה׃ 03O 6 17 לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם׃ 03O 6 18 כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש׃ 03O 6 19 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 6 20 זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב׃ 03O 6 21 על מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה׃ 03O 6 22 והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטר׃ 03O 6 23 וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל׃ 03O 6 24 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 6 25 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים הוא׃ 03O 6 26 הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד׃ 03O 6 27 כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש׃ 03O 6 28 וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים׃ 03O 6 29 כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא׃ 03O 6 30 וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף׃ 03O 7 1 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא׃ 03O 7 2 במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב׃ 03O 7 3 ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב׃ 03O 7 4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃ 03O 7 5 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא׃ 03O 7 6 כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃ 03O 7 7 כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה׃ 03O 7 8 והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה׃ 03O 7 9 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה׃ 03O 7 10 וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו׃ 03O 7 11 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה׃ 03O 7 12 אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן׃ 03O 7 13 על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו׃ 03O 7 14 והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה׃ 03O 7 15 ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר׃ 03O 7 16 ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃ 03O 7 17 והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׃ 03O 7 18 ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃ 03O 7 19 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר׃ 03O 7 20 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ 03O 7 21 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ 03O 7 22 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 7 23 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃ 03O 7 24 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו׃ 03O 7 25 כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה׃ 03O 7 26 וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃ 03O 7 27 כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ 03O 7 28 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 7 29 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו׃ 03O 7 30 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה׃ 03O 7 31 והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו׃ 03O 7 32 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם׃ 03O 7 33 המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה׃ 03O 7 34 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל׃ 03O 7 35 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה׃ 03O 7 36 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם׃ 03O 7 37 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים׃ 03O 7 38 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני׃ 03O 8 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 8 2 קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות׃ 03O 8 3 ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד׃ 03O 8 4 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד׃ 03O 8 5 ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות׃ 03O 8 6 ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים׃ 03O 8 7 ויתן עליו את הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את המעיל ויתן עליו את האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו׃ 03O 8 8 וישם עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התמים׃ 03O 8 9 וישם את המצנפת על ראשו וישם על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את משה׃ 03O 8 10 ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם׃ 03O 8 11 ויז ממנו על המזבח שבע פעמים וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו לקדשם׃ 03O 8 12 ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו׃ 03O 8 13 ויקרב משה את בני אהרן וילבשם כתנת ויחגר אתם אבנט ויחבש להם מגבעות כאשר צוה יהוה את משה׃ 03O 8 14 ויגש את פר החטאת ויסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש פר החטאת׃ 03O 8 15 וישחט ויקח משה את הדם ויתן על קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו׃ 03O 8 16 ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ויקטר משה המזבחה׃ 03O 8 17 ואת הפר ואת ערו ואת בשרו ואת פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה יהוה את משה׃ 03O 8 18 ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ 03O 8 19 וישחט ויזרק משה את הדם על המזבח סביב׃ 03O 8 20 ואת האיל נתח לנתחיו ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר׃ 03O 8 21 ואת הקרב ואת הכרעים רחץ במים ויקטר משה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את משה׃ 03O 8 22 ויקרב את האיל השני איל המלאים ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ 03O 8 23 וישחט ויקח משה מדמו ויתן על תנוך אזן אהרן הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית׃ 03O 8 24 ויקרב את בני אהרן ויתן משה מן הדם על תנוך אזנם הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית ויזרק משה את הדם על המזבח סביב׃ 03O 8 25 ויקח את החלב ואת האליה ואת כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ואת שוק הימין׃ 03O 8 26 ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על החלבים ועל שוק הימין׃ 03O 8 27 ויתן את הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה׃ 03O 8 28 ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא ליהוה׃ 03O 8 29 ויקח משה את החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את משה׃ 03O 8 30 ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן על בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו ויקדש את אהרן את בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו׃ 03O 8 31 ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו׃ 03O 8 32 והנותר בבשר ובלחם באש תשרפו׃ 03O 8 33 ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מלאיכם כי שבעת ימים ימלא את ידכם׃ 03O 8 34 כאשר עשה ביום הזה צוה יהוה לעשת לכפר עליכם׃ 03O 8 35 ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת יהוה ולא תמותו כי כן צויתי׃ 03O 8 36 ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה יהוה ביד משה׃ 03O 9 1 ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל׃ 03O 9 2 ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני יהוה׃ 03O 9 3 ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה׃ 03O 9 4 ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם׃ 03O 9 5 ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני יהוה׃ 03O 9 6 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה תעשו וירא אליכם כבוד יהוה׃ 03O 9 7 ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה׃ 03O 9 8 ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו׃ 03O 9 9 ויקרבו בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח׃ 03O 9 10 ואת החלב ואת הכלית ואת היתרת מן הכבד מן החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה יהוה את משה׃ 03O 9 11 ואת הבשר ואת העור שרף באש מחוץ למחנה׃ 03O 9 12 וישחט את העלה וימצאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב׃ 03O 9 13 ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר על המזבח׃ 03O 9 14 וירחץ את הקרב ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה׃ 03O 9 15 ויקרב את קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון׃ 03O 9 16 ויקרב את העלה ויעשה כמשפט׃ 03O 9 17 ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על המזבח מלבד עלת הבקר׃ 03O 9 18 וישחט את השור ואת האיל זבח השלמים אשר לעם וימצאו בני אהרן את הדם אליו ויזרקהו על המזבח סביב׃ 03O 9 19 ואת החלבים מן השור ומן האיל האליה והמכסה והכלית ויתרת הכבד׃ 03O 9 20 וישימו את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה׃ 03O 9 21 ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני יהוה כאשר צוה משה׃ 03O 9 22 וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים׃ 03O 9 23 ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד יהוה אל כל העם׃ 03O 9 24 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם׃ 03O 10 1 ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם׃ 03O 10 2 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה׃ 03O 10 3 ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן׃ 03O 10 4 ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה׃ 03O 10 5 ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה כאשר דבר משה׃ 03O 10 6 ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף יהוה׃ 03O 10 7 ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה׃ 03O 10 8 וידבר יהוה אל אהרן לאמר׃ 03O 10 9 יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם׃ 03O 10 10 ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור׃ 03O 10 11 ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה׃ 03O 10 12 וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא׃ 03O 10 13 ואכלתם אתה במקום קדש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי׃ 03O 10 14 ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל׃ 03O 10 15 שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה׃ 03O 10 16 ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר׃ 03O 10 17 מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה׃ 03O 10 18 הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי׃ 03O 10 19 וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה׃ 03O 10 20 וישמע משה וייטב בעיניו׃ 03O 11 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם׃ 03O 11 2 דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ׃ 03O 11 3 כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃ 03O 11 4 אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃ 03O 11 5 ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃ 03O 11 6 ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃ 03O 11 7 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם׃ 03O 11 8 מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃ 03O 11 9 את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃ 03O 11 10 וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃ 03O 11 11 ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו׃ 03O 11 12 כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃ 03O 11 13 ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה׃ 03O 11 14 ואת הדאה ואת האיה למינה׃ 03O 11 15 את כל ערב למינו׃ 03O 11 16 ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃ 03O 11 17 ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף׃ 03O 11 18 ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם׃ 03O 11 19 ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף׃ 03O 11 20 כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם׃ 03O 11 21 אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ׃ 03O 11 22 את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו׃ 03O 11 23 וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃ 03O 11 24 ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ 03O 11 25 וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃ 03O 11 26 לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא׃ 03O 11 27 וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ 03O 11 28 והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם׃ 03O 11 29 וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו׃ 03O 11 30 והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת׃ 03O 11 31 אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב׃ 03O 11 32 וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר׃ 03O 11 33 וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃ 03O 11 34 מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא׃ 03O 11 35 וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם׃ 03O 11 36 אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא׃ 03O 11 37 וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא׃ 03O 11 38 וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם׃ 03O 11 39 וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב׃ 03O 11 40 והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃ 03O 11 41 וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל׃ 03O 11 42 כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם׃ 03O 11 43 אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׃ 03O 11 44 כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ׃ 03O 11 45 כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃ 03O 11 46 זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ׃ 03O 11 47 להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃ 03O 12 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 12 2 דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא׃ 03O 12 3 וביום השמיני ימול בשר ערלתו׃ 03O 12 4 ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה׃ 03O 12 5 ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה׃ 03O 12 6 ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן׃ 03O 12 7 והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה׃ 03O 12 8 ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה׃ 03O 13 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 03O 13 2 אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים׃ 03O 13 3 וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו׃ 03O 13 4 ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים׃ 03O 13 5 וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית׃ 03O 13 6 וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר׃ 03O 13 7 ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן׃ 03O 13 8 וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא׃ 03O 13 9 נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן׃ 03O 13 10 וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת׃ 03O 13 11 צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא׃ 03O 13 12 ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן׃ 03O 13 13 וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא׃ 03O 13 14 וביום הראות בו בשר חי יטמא׃ 03O 13 15 וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא׃ 03O 13 16 או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן׃ 03O 13 17 וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא׃ 03O 13 18 ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא׃ 03O 13 19 והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן׃ 03O 13 20 וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת היא בשחין פרחה׃ 03O 13 21 ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃ 03O 13 22 ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא׃ 03O 13 23 ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן׃ 03O 13 24 או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה׃ 03O 13 25 וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא׃ 03O 13 26 ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃ 03O 13 27 וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא׃ 03O 13 28 ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה הוא׃ 03O 13 29 ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן׃ 03O 13 30 וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא׃ 03O 13 31 וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים׃ 03O 13 32 וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור׃ 03O 13 33 והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית׃ 03O 13 34 וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר׃ 03O 13 35 ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו׃ 03O 13 36 וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא׃ 03O 13 37 ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן׃ 03O 13 38 ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבנת׃ 03O 13 39 וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא׃ 03O 13 40 ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא׃ 03O 13 41 ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא׃ 03O 13 42 וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו׃ 03O 13 43 וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר׃ 03O 13 44 איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו׃ 03O 13 45 והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא׃ 03O 13 46 כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו׃ 03O 13 47 והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים׃ 03O 13 48 או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור׃ 03O 13 49 והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן׃ 03O 13 50 וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים׃ 03O 13 51 וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא׃ 03O 13 52 ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף׃ 03O 13 53 ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור׃ 03O 13 54 וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית׃ 03O 13 55 וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו׃ 03O 13 56 ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב׃ 03O 13 57 ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע׃ 03O 13 58 והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר׃ 03O 13 59 זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו׃ 03O 14 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 14 2 זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן׃ 03O 14 3 ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע׃ 03O 14 4 וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב׃ 03O 14 5 וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים׃ 03O 14 6 את הצפר החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים׃ 03O 14 7 והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את הצפר החיה על פני השדה׃ 03O 14 8 וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים׃ 03O 14 9 והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר׃ 03O 14 10 וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן׃ 03O 14 11 והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד׃ 03O 14 12 ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה׃ 03O 14 13 ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן קדש קדשים הוא׃ 03O 14 14 ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית׃ 03O 14 15 ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית׃ 03O 14 16 וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה׃ 03O 14 17 ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על דם האשם׃ 03O 14 18 והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה׃ 03O 14 19 ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה׃ 03O 14 20 והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר׃ 03O 14 21 ואם דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן׃ 03O 14 22 ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה׃ 03O 14 23 והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל הכהן אל פתח אהל מועד לפני יהוה׃ 03O 14 24 ולקח הכהן את כבש האשם ואת לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה׃ 03O 14 25 ושחט את כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית׃ 03O 14 26 ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית׃ 03O 14 27 והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית שבע פעמים לפני יהוה׃ 03O 14 28 ונתן הכהן מן השמן אשר על כפו על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על מקום דם האשם׃ 03O 14 29 והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה׃ 03O 14 30 ועשה את האחד מן התרים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו׃ 03O 14 31 את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה על המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה׃ 03O 14 32 זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו׃ 03O 14 33 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 03O 14 34 כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם׃ 03O 14 35 ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית׃ 03O 14 36 וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית׃ 03O 14 37 וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר׃ 03O 14 38 ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים׃ 03O 14 39 ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית׃ 03O 14 40 וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא׃ 03O 14 41 ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא׃ 03O 14 42 ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית׃ 03O 14 43 ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח׃ 03O 14 44 ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא׃ 03O 14 45 ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא׃ 03O 14 46 והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו יטמא עד הערב׃ 03O 14 47 והשכב בבית יכבס את בגדיו והאכל בבית יכבס את בגדיו׃ 03O 14 48 ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחרי הטח את הבית וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע׃ 03O 14 49 ולקח לחטא את הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב׃ 03O 14 50 ושחט את הצפר האחת אל כלי חרש על מים חיים׃ 03O 14 51 ולקח את עץ הארז ואת האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל הבית שבע פעמים׃ 03O 14 52 וחטא את הבית בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב ובשני התולעת׃ 03O 14 53 ושלח את הצפר החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה וכפר על הבית וטהר׃ 03O 14 54 זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק׃ 03O 14 55 ולצרעת הבגד ולבית׃ 03O 14 56 ולשאת ולספחת ולבהרת׃ 03O 14 57 להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת׃ 03O 15 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 03O 15 2 דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא׃ 03O 15 3 וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא׃ 03O 15 4 כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא׃ 03O 15 5 ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 6 והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 7 והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 8 וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 9 וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא׃ 03O 15 10 וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 11 וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 12 וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים׃ 03O 15 13 וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר׃ 03O 15 14 וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן׃ 03O 15 15 ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו׃ 03O 15 16 ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב׃ 03O 15 17 וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 18 ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב׃ 03O 15 19 ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב׃ 03O 15 20 וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא׃ 03O 15 21 וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 22 וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 23 ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב׃ 03O 15 24 ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא׃ 03O 15 25 ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃ 03O 15 26 כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃ 03O 15 27 וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 28 ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר׃ 03O 15 29 וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד׃ 03O 15 30 ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה׃ 03O 15 31 והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם׃ 03O 15 32 זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה׃ 03O 15 33 והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה׃ 03O 16 1 וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני יהוה וימתו׃ 03O 16 2 ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת׃ 03O 16 3 בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה׃ 03O 16 4 כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם׃ 03O 16 5 ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה׃ 03O 16 6 והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו׃ 03O 16 7 ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד׃ 03O 16 8 ונתן אהרן על שני השעירם גורלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל׃ 03O 16 9 והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת׃ 03O 16 10 והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה׃ 03O 16 11 והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו׃ 03O 16 12 ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת׃ 03O 16 13 ונתן את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות׃ 03O 16 14 ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו׃ 03O 16 15 ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת׃ 03O 16 16 וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם׃ 03O 16 17 וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל׃ 03O 16 18 ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב׃ 03O 16 19 והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל׃ 03O 16 20 וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי׃ 03O 16 21 וסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה׃ 03O 16 22 ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר׃ 03O 16 23 ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם׃ 03O 16 24 ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת העם וכפר בעדו ובעד העם׃ 03O 16 25 ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה׃ 03O 16 26 והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה׃ 03O 16 27 ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם׃ 03O 16 28 והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה׃ 03O 16 29 והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם׃ 03O 16 30 כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו׃ 03O 16 31 שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשתיכם חקת עולם׃ 03O 16 32 וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש׃ 03O 16 33 וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר׃ 03O 16 34 והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה׃ 03O 17 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 17 2 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר׃ 03O 17 3 איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה׃ 03O 17 4 ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו׃ 03O 17 5 למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם׃ 03O 17 6 וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה׃ 03O 17 7 ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם׃ 03O 17 8 ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עלה או זבח׃ 03O 17 9 ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו׃ 03O 17 10 ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה׃ 03O 17 11 כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר׃ 03O 17 12 על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם׃ 03O 17 13 ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר׃ 03O 17 14 כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת׃ 03O 17 15 וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר׃ 03O 17 16 ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו׃ 03O 18 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 18 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם׃ 03O 18 3 כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו׃ 03O 18 4 את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם׃ 03O 18 5 ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה׃ 03O 18 6 איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה׃ 03O 18 7 ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה׃ 03O 18 8 ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך הוא׃ 03O 18 9 ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן׃ 03O 18 10 ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה׃ 03O 18 11 ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה׃ 03O 18 12 ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך הוא׃ 03O 18 13 ערות אחות אמך לא תגלה כי שאר אמך הוא׃ 03O 18 14 ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דדתך הוא׃ 03O 18 15 ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה׃ 03O 18 16 ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא׃ 03O 18 17 ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא׃ 03O 18 18 ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה׃ 03O 18 19 ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה׃ 03O 18 20 ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה׃ 03O 18 21 ומזרעך לא תתן להעביר למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה׃ 03O 18 22 ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא׃ 03O 18 23 ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא׃ 03O 18 24 אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם׃ 03O 18 25 ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה׃ 03O 18 26 ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם׃ 03O 18 27 כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ׃ 03O 18 28 ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם׃ 03O 18 29 כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם׃ 03O 18 30 ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם׃ 03O 19 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 19 2 דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃ 03O 19 3 איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃ 03O 19 4 אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃ 03O 19 5 וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו׃ 03O 19 6 ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף׃ 03O 19 7 ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃ 03O 19 8 ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ 03O 19 9 ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃ 03O 19 10 וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃ 03O 19 11 לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו׃ 03O 19 12 ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה׃ 03O 19 13 לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר׃ 03O 19 14 לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃ 03O 19 15 לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך׃ 03O 19 16 לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה׃ 03O 19 17 לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא׃ 03O 19 18 לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה׃ 03O 19 19 את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך׃ 03O 19 20 ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה׃ 03O 19 21 והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם׃ 03O 19 22 וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא׃ 03O 19 23 וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל׃ 03O 19 24 ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה׃ 03O 19 25 ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם׃ 03O 19 26 לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃ 03O 19 27 לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך׃ 03O 19 28 ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה׃ 03O 19 29 אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה׃ 03O 19 30 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃ 03O 19 31 אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃ 03O 19 32 מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃ 03O 19 33 וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו׃ 03O 19 34 כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ 03O 19 35 לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה׃ 03O 19 36 מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים׃ 03O 19 37 ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה׃ 03O 20 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 20 2 ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן׃ 03O 20 3 ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי׃ 03O 20 4 ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו׃ 03O 20 5 ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם׃ 03O 20 6 והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנות אחריהם ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו׃ 03O 20 7 והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם׃ 03O 20 8 ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם׃ 03O 20 9 כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו׃ 03O 20 10 ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת׃ 03O 20 11 ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם׃ 03O 20 12 ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם׃ 03O 20 13 ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם׃ 03O 20 14 ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם׃ 03O 20 15 ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו׃ 03O 20 16 ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם׃ 03O 20 17 ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא׃ 03O 20 18 ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והיא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם׃ 03O 20 19 וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה עונם ישאו׃ 03O 20 20 ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו׃ 03O 20 21 ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו׃ 03O 20 22 ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה׃ 03O 20 23 ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם׃ 03O 20 24 ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים׃ 03O 20 25 והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא׃ 03O 20 26 והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי׃ 03O 20 27 ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם׃ 03O 21 1 ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו׃ 03O 21 2 כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃ 03O 21 3 ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא׃ 03O 21 4 לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃ 03O 21 5 לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃ 03O 21 6 קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃ 03O 21 7 אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו׃ 03O 21 8 וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃ 03O 21 9 ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׃ 03O 21 10 והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃ 03O 21 11 ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃ 03O 21 12 ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃ 03O 21 13 והוא אשה בבתוליה יקח׃ 03O 21 14 אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׃ 03O 21 15 ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃ 03O 21 16 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 21 17 דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃ 03O 21 18 כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃ 03O 21 19 או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד׃ 03O 21 20 או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך׃ 03O 21 21 כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃ 03O 21 22 לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃ 03O 21 23 אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃ 03O 21 24 וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל׃ 03O 22 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 22 2 דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃ 03O 22 3 אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃ 03O 22 4 איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃ 03O 22 5 או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃ 03O 22 6 נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃ 03O 22 7 ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃ 03O 22 8 נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃ 03O 22 9 ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃ 03O 22 10 וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃ 03O 22 11 וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃ 03O 22 12 ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃ 03O 22 13 ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃ 03O 22 14 ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃ 03O 22 15 ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃ 03O 22 16 והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃ 03O 22 17 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 22 18 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃ 03O 22 19 לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃ 03O 22 20 כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃ 03O 22 21 ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃ 03O 22 22 עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃ 03O 22 23 ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃ 03O 22 24 ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃ 03O 22 25 ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃ 03O 22 26 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 22 27 שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃ 03O 22 28 ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃ 03O 22 29 וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃ 03O 22 30 ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃ 03O 22 31 ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃ 03O 22 32 ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃ 03O 22 33 המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃ 03O 23 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 23 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי׃ 03O 23 3 ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם׃ 03O 23 4 אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם׃ 03O 23 5 בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה׃ 03O 23 6 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו׃ 03O 23 7 ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 03O 23 8 והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 03O 23 9 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 23 10 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן׃ 03O 23 11 והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן׃ 03O 23 12 ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה׃ 03O 23 13 ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין׃ 03O 23 14 ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃ 03O 23 15 וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה׃ 03O 23 16 עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה׃ 03O 23 17 ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה׃ 03O 23 18 והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה׃ 03O 23 19 ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים׃ 03O 23 20 והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני יהוה על שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן׃ 03O 23 21 וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם׃ 03O 23 22 ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃ 03O 23 23 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 23 24 דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש׃ 03O 23 25 כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה׃ 03O 23 26 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 23 27 אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה׃ 03O 23 28 וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם׃ 03O 23 29 כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה׃ 03O 23 30 וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה׃ 03O 23 31 כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃ 03O 23 32 שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם׃ 03O 23 33 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 23 34 דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה׃ 03O 23 35 ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 03O 23 36 שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 03O 23 37 אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו׃ 03O 23 38 מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם אשר תתנו ליהוה׃ 03O 23 39 אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון׃ 03O 23 40 ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים׃ 03O 23 41 וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו׃ 03O 23 42 בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת׃ 03O 23 43 למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ 03O 23 44 וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל׃ 03O 24 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 24 2 צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃ 03O 24 3 מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם׃ 03O 24 4 על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד׃ 03O 24 5 ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת׃ 03O 24 6 ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה׃ 03O 24 7 ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה׃ 03O 24 8 ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם׃ 03O 24 9 והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם׃ 03O 24 10 ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי׃ 03O 24 11 ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן׃ 03O 24 12 ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה׃ 03O 24 13 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 24 14 הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה׃ 03O 24 15 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו׃ 03O 24 16 ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת׃ 03O 24 17 ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת׃ 03O 24 18 ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃ 03O 24 19 ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו׃ 03O 24 20 שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃ 03O 24 21 ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃ 03O 24 22 משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃ 03O 24 23 וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה׃ 03O 25 1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר׃ 03O 25 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃ 03O 25 3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃ 03O 25 4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃ 03O 25 5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃ 03O 25 6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃ 03O 25 7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל׃ 03O 25 8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃ 03O 25 9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם׃ 03O 25 10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו׃ 03O 25 11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה׃ 03O 25 12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה׃ 03O 25 13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו׃ 03O 25 14 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו׃ 03O 25 15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך׃ 03O 25 16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃ 03O 25 17 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃ 03O 25 18 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח׃ 03O 25 19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃ 03O 25 20 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃ 03O 25 21 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים׃ 03O 25 22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן׃ 03O 25 23 והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי׃ 03O 25 24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃ 03O 25 25 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃ 03O 25 26 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃ 03O 25 27 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו׃ 03O 25 28 ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃ 03O 25 29 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃ 03O 25 30 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃ 03O 25 31 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא׃ 03O 25 32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃ 03O 25 33 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃ 03O 25 34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם׃ 03O 25 35 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃ 03O 25 36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃ 03O 25 37 את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך׃ 03O 25 38 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃ 03O 25 39 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד׃ 03O 25 40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך׃ 03O 25 41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב׃ 03O 25 42 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃ 03O 25 43 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃ 03O 25 44 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃ 03O 25 45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃ 03O 25 46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך׃ 03O 25 47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃ 03O 25 48 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו׃ 03O 25 49 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל׃ 03O 25 50 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃ 03O 25 51 אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃ 03O 25 52 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו׃ 03O 25 53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך׃ 03O 25 54 ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃ 03O 25 55 כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ 03O 26 1 לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם׃ 03O 26 2 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃ 03O 26 3 אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם׃ 03O 26 4 ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו׃ 03O 26 5 והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם׃ 03O 26 6 ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם׃ 03O 26 7 ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב׃ 03O 26 8 ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב׃ 03O 26 9 ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם׃ 03O 26 10 ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו׃ 03O 26 11 ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם׃ 03O 26 12 והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם׃ 03O 26 13 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות׃ 03O 26 14 ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה׃ 03O 26 15 ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי׃ 03O 26 16 אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם׃ 03O 26 17 ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם׃ 03O 26 18 ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם׃ 03O 26 19 ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה׃ 03O 26 20 ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃ 03O 26 21 ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם׃ 03O 26 22 והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם׃ 03O 26 23 ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי׃ 03O 26 24 והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם׃ 03O 26 25 והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב׃ 03O 26 26 בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃ 03O 26 27 ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי׃ 03O 26 28 והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם׃ 03O 26 29 ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו׃ 03O 26 30 והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם׃ 03O 26 31 ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם׃ 03O 26 32 והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃ 03O 26 33 ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃ 03O 26 34 אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה׃ 03O 26 35 כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃ 03O 26 36 והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף׃ 03O 26 37 וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם׃ 03O 26 38 ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃ 03O 26 39 והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו׃ 03O 26 40 והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי׃ 03O 26 41 אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם׃ 03O 26 42 וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר׃ 03O 26 43 והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם׃ 03O 26 44 ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם׃ 03O 26 45 וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה׃ 03O 26 46 אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה׃ 03O 27 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 27 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה׃ 03O 27 3 והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש׃ 03O 27 4 ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל׃ 03O 27 5 ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים׃ 03O 27 6 ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף׃ 03O 27 7 ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים׃ 03O 27 8 ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן׃ 03O 27 9 ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש׃ 03O 27 10 לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש׃ 03O 27 11 ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן׃ 03O 27 12 והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה׃ 03O 27 13 ואם גאל יגאלנה ויסף חמישתו על ערכך׃ 03O 27 14 ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום׃ 03O 27 15 ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו׃ 03O 27 16 ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף׃ 03O 27 17 אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום׃ 03O 27 18 ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך׃ 03O 27 19 ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו וקם לו׃ 03O 27 20 ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד׃ 03O 27 21 והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו׃ 03O 27 22 ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה׃ 03O 27 23 וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה׃ 03O 27 24 בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ׃ 03O 27 25 וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל׃ 03O 27 26 אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא׃ 03O 27 27 ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך׃ 03O 27 28 אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה׃ 03O 27 29 כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת׃ 03O 27 30 וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה׃ 03O 27 31 ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו׃ 03O 27 32 וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה׃ 03O 27 33 לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל׃ 03O 27 34 אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני׃ 04O 1 1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר׃ 04O 1 2 שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם׃ 04O 1 3 מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן׃ 04O 1 4 ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא׃ 04O 1 5 ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור׃ 04O 1 6 לשמעון שלמיאל בן צורישדי׃ 04O 1 7 ליהודה נחשון בן עמינדב׃ 04O 1 8 ליששכר נתנאל בן צוער׃ 04O 1 9 לזבולן אליאב בן חלן׃ 04O 1 10 לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור׃ 04O 1 11 לבנימן אבידן בן גדעני׃ 04O 1 12 לדן אחיעזר בן עמישדי׃ 04O 1 13 לאשר פגעיאל בן עכרן׃ 04O 1 14 לגד אליסף בן דעואל׃ 04O 1 15 לנפתלי אחירע בן עינן׃ 04O 1 16 אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם׃ 04O 1 17 ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות׃ 04O 1 18 ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם׃ 04O 1 19 כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני׃ 04O 1 20 ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 21 פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות׃ 04O 1 22 לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 23 פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות׃ 04O 1 24 לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 25 פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים׃ 04O 1 26 לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 27 פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות׃ 04O 1 28 לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 29 פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 04O 1 30 לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 31 פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 04O 1 32 לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 33 פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות׃ 04O 1 34 לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 35 פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים׃ 04O 1 36 לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 37 פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות׃ 04O 1 38 לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 39 פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות׃ 04O 1 40 לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 41 פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות׃ 04O 1 42 בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 43 פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 04O 1 44 אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבתיו היו׃ 04O 1 45 ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל׃ 04O 1 46 ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃ 04O 1 47 והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם׃ 04O 1 48 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 1 49 אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל׃ 04O 1 50 ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו׃ 04O 1 51 ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת׃ 04O 1 52 וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם׃ 04O 1 53 והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות׃ 04O 1 54 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו׃ 04O 2 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 04O 2 2 איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו׃ 04O 2 3 והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב׃ 04O 2 4 וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות׃ 04O 2 5 והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער׃ 04O 2 6 וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 04O 2 7 מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן׃ 04O 2 8 וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 04O 2 9 כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראשנה יסעו׃ 04O 2 10 דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור׃ 04O 2 11 וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות׃ 04O 2 12 והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורי שדי׃ 04O 2 13 וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות׃ 04O 2 14 ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן דעואל׃ 04O 2 15 וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים׃ 04O 2 16 כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו׃ 04O 2 17 ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם׃ 04O 2 18 דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד׃ 04O 2 19 וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות׃ 04O 2 20 ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור׃ 04O 2 21 וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים׃ 04O 2 22 ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני׃ 04O 2 23 וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות׃ 04O 2 24 כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו׃ 04O 2 25 דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי׃ 04O 2 26 וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות׃ 04O 2 27 והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן׃ 04O 2 28 וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות׃ 04O 2 29 ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן׃ 04O 2 30 וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 04O 2 31 כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם׃ 04O 2 32 אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃ 04O 2 33 והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה׃ 04O 2 34 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו׃ 04O 3 1 ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני׃ 04O 3 2 ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר׃ 04O 3 3 אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן׃ 04O 3 4 וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם׃ 04O 3 5 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 3 6 הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו׃ 04O 3 7 ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן׃ 04O 3 8 ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן׃ 04O 3 9 ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל׃ 04O 3 10 ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת׃ 04O 3 11 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 3 12 ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים׃ 04O 3 13 כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה׃ 04O 3 14 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר׃ 04O 3 15 פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם׃ 04O 3 16 ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה׃ 04O 3 17 ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי׃ 04O 3 18 ואלה שמות בני גרשון למשפחתם לבני ושמעי׃ 04O 3 19 ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל׃ 04O 3 20 ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם׃ 04O 3 21 לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני׃ 04O 3 22 פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות׃ 04O 3 23 משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה׃ 04O 3 24 ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל׃ 04O 3 25 ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד׃ 04O 3 26 וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו׃ 04O 3 27 ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי׃ 04O 3 28 במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש׃ 04O 3 29 משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה׃ 04O 3 30 ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל׃ 04O 3 31 ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו׃ 04O 3 32 ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש׃ 04O 3 33 למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי׃ 04O 3 34 ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים׃ 04O 3 35 ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה׃ 04O 3 36 ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו׃ 04O 3 37 ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם׃ 04O 3 38 והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת׃ 04O 3 39 כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף׃ 04O 3 40 ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם׃ 04O 3 41 ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל׃ 04O 3 42 ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכר בבני ישראל׃ 04O 3 43 ויהי כל בכור זכר במספר שמות מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים׃ 04O 3 44 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 3 45 קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה׃ 04O 3 46 ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכור בני ישראל׃ 04O 3 47 ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל׃ 04O 3 48 ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם׃ 04O 3 49 ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים׃ 04O 3 50 מאת בכור בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש׃ 04O 3 51 ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃ 04O 4 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 04O 4 2 נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם׃ 04O 4 3 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד׃ 04O 4 4 זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים׃ 04O 4 5 ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת׃ 04O 4 6 ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו׃ 04O 4 7 ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה׃ 04O 4 8 ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו׃ 04O 4 9 ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם׃ 04O 4 10 ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט׃ 04O 4 11 ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו׃ 04O 4 12 ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט׃ 04O 4 13 ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן׃ 04O 4 14 ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו׃ 04O 4 15 וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד׃ 04O 4 16 ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו׃ 04O 4 17 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 04O 4 18 אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים׃ 04O 4 19 וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו׃ 04O 4 20 ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו׃ 04O 4 21 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 4 22 נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם׃ 04O 4 23 מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד׃ 04O 4 24 זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא׃ 04O 4 25 ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד׃ 04O 4 26 ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו׃ 04O 4 27 על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם׃ 04O 4 28 זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ 04O 4 29 בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם׃ 04O 4 30 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד׃ 04O 4 31 וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו׃ 04O 4 32 ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם׃ 04O 4 33 זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ 04O 4 34 ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם׃ 04O 4 35 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃ 04O 4 36 ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים׃ 04O 4 37 אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה׃ 04O 4 38 ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם׃ 04O 4 39 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃ 04O 4 40 ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים׃ 04O 4 41 אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה׃ 04O 4 42 ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם׃ 04O 4 43 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃ 04O 4 44 ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים׃ 04O 4 45 אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה׃ 04O 4 46 כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחתם ולבית אבתם׃ 04O 4 47 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד׃ 04O 4 48 ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים׃ 04O 4 49 על פי יהוה פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה׃ 04O 5 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 5 2 צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש׃ 04O 5 3 מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם׃ 04O 5 4 ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל׃ 04O 5 5 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 5 6 דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא׃ 04O 5 7 והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו׃ 04O 5 8 ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו׃ 04O 5 9 וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה׃ 04O 5 10 ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה׃ 04O 5 11 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 5 12 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל׃ 04O 5 13 ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה׃ 04O 5 14 ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה׃ 04O 5 15 והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון׃ 04O 5 16 והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה׃ 04O 5 17 ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים׃ 04O 5 18 והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים׃ 04O 5 19 והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה׃ 04O 5 20 ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך׃ 04O 5 21 והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה׃ 04O 5 22 ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן׃ 04O 5 23 וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים׃ 04O 5 24 והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים׃ 04O 5 25 ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח׃ 04O 5 26 וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים׃ 04O 5 27 והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה׃ 04O 5 28 ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע׃ 04O 5 29 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה׃ 04O 5 30 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת׃ 04O 5 31 ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה׃ 04O 6 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 6 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה׃ 04O 6 3 מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל׃ 04O 6 4 כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל׃ 04O 6 5 כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו׃ 04O 6 6 כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא׃ 04O 6 7 לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו׃ 04O 6 8 כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה׃ 04O 6 9 וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו׃ 04O 6 10 וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד׃ 04O 6 11 ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא׃ 04O 6 12 והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו׃ 04O 6 13 וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד׃ 04O 6 14 והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים׃ 04O 6 15 וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם׃ 04O 6 16 והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו׃ 04O 6 17 ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו׃ 04O 6 18 וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים׃ 04O 6 19 ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו׃ 04O 6 20 והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין׃ 04O 6 21 זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו׃ 04O 6 22 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 6 23 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם׃ 04O 6 24 יברכך יהוה וישמרך׃ 04O 6 25 יאר יהוה פניו אליך ויחנך׃ 04O 6 26 ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום׃ 04O 6 27 ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם׃ 04O 7 1 ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם׃ 04O 7 2 ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים׃ 04O 7 3 ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן׃ 04O 7 4 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 7 5 קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו׃ 04O 7 6 ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים׃ 04O 7 7 את שתי העגלת ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם׃ 04O 7 8 ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ 04O 7 9 ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו׃ 04O 7 10 ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח׃ 04O 7 11 ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח׃ 04O 7 12 ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה׃ 04O 7 13 וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 14 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 15 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 16 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 17 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב׃ 04O 7 18 ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר׃ 04O 7 19 הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 20 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 21 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 22 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 23 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער׃ 04O 7 24 ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן׃ 04O 7 25 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 26 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 27 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 28 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 29 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן׃ 04O 7 30 ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור׃ 04O 7 31 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 32 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 33 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 34 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 35 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור׃ 04O 7 36 ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי׃ 04O 7 37 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 38 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 39 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 40 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 41 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי׃ 04O 7 42 ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל׃ 04O 7 43 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 44 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 45 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 46 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 47 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל׃ 04O 7 48 ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד׃ 04O 7 49 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 50 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 51 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 52 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 53 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד׃ 04O 7 54 ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור׃ 04O 7 55 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 56 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 57 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 58 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 59 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור׃ 04O 7 60 ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני׃ 04O 7 61 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 62 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 63 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 64 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 65 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני׃ 04O 7 66 ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי׃ 04O 7 67 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 68 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 69 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 70 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 71 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי׃ 04O 7 72 ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן׃ 04O 7 73 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 74 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 75 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 76 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 77 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן׃ 04O 7 78 ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן׃ 04O 7 79 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 80 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 81 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 82 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 83 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן׃ 04O 7 84 זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה׃ 04O 7 85 שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש׃ 04O 7 86 כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה׃ 04O 7 87 כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת׃ 04O 7 88 וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו׃ 04O 7 89 ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו׃ 04O 8 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 8 2 דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות׃ 04O 8 3 ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה׃ 04O 8 4 וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה׃ 04O 8 5 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 8 6 קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם׃ 04O 8 7 וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו׃ 04O 8 8 ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת׃ 04O 8 9 והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל׃ 04O 8 10 והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים׃ 04O 8 11 והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה׃ 04O 8 12 והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים׃ 04O 8 13 והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה׃ 04O 8 14 והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים׃ 04O 8 15 ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה׃ 04O 8 16 כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי׃ 04O 8 17 כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי׃ 04O 8 18 ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל׃ 04O 8 19 ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש׃ 04O 8 20 ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל׃ 04O 8 21 ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם׃ 04O 8 22 ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם׃ 04O 8 23 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 8 24 זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד׃ 04O 8 25 ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד׃ 04O 8 26 ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם׃ 04O 9 1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר׃ 04O 9 2 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׃ 04O 9 3 בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו׃ 04O 9 4 וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח׃ 04O 9 5 ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל׃ 04O 9 6 ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא׃ 04O 9 7 ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל׃ 04O 9 8 ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם׃ 04O 9 9 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 9 10 דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה׃ 04O 9 11 בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו׃ 04O 9 12 לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו׃ 04O 9 13 והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא׃ 04O 9 14 וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ׃ 04O 9 15 וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר׃ 04O 9 16 כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה׃ 04O 9 17 ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל׃ 04O 9 18 על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו׃ 04O 9 19 ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו׃ 04O 9 20 ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו׃ 04O 9 21 ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו׃ 04O 9 22 או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו׃ 04O 9 23 על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה׃ 04O 10 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 10 2 עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות׃ 04O 10 3 ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד׃ 04O 10 4 ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל׃ 04O 10 5 ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃ 04O 10 6 ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם׃ 04O 10 7 ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו׃ 04O 10 8 ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם׃ 04O 10 9 וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃ 04O 10 10 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם׃ 04O 10 11 ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת׃ 04O 10 12 ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן׃ 04O 10 13 ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה׃ 04O 10 14 ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב׃ 04O 10 15 ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער׃ 04O 10 16 ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון׃ 04O 10 17 והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן׃ 04O 10 18 ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור׃ 04O 10 19 ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי׃ 04O 10 20 ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל׃ 04O 10 21 ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם׃ 04O 10 22 ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד׃ 04O 10 23 ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור׃ 04O 10 24 ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני׃ 04O 10 25 ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי׃ 04O 10 26 ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן׃ 04O 10 27 ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן׃ 04O 10 28 אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו׃ 04O 10 29 ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל׃ 04O 10 30 ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך׃ 04O 10 31 ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים׃ 04O 10 32 והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך׃ 04O 10 33 ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה׃ 04O 10 34 וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה׃ 04O 10 35 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך׃ 04O 10 36 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃ 04O 11 1 ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה׃ 04O 11 2 ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש׃ 04O 11 3 ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה׃ 04O 11 4 והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר׃ 04O 11 5 זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים׃ 04O 11 6 ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו׃ 04O 11 7 והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח׃ 04O 11 8 שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן׃ 04O 11 9 וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו׃ 04O 11 10 וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע׃ 04O 11 11 ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי׃ 04O 11 12 האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו׃ 04O 11 13 מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה׃ 04O 11 14 לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני׃ 04O 11 15 ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי׃ 04O 11 16 ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך׃ 04O 11 17 וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך׃ 04O 11 18 ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם׃ 04O 11 19 לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום׃ 04O 11 20 עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים׃ 04O 11 21 ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים׃ 04O 11 22 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם׃ 04O 11 23 ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא׃ 04O 11 24 ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל׃ 04O 11 25 וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו׃ 04O 11 26 וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה׃ 04O 11 27 וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה׃ 04O 11 28 ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם׃ 04O 11 29 ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם׃ 04O 11 30 ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל׃ 04O 11 31 ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ׃ 04O 11 32 ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה׃ 04O 11 33 הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃ 04O 11 34 ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים׃ 04O 11 35 מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות׃ 04O 12 1 ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח׃ 04O 12 2 ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה׃ 04O 12 3 והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה׃ 04O 12 4 ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם׃ 04O 12 5 וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃ 04O 12 6 ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו׃ 04O 12 7 לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא׃ 04O 12 8 פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃ 04O 12 9 ויחר אף יהוה בם וילך׃ 04O 12 10 והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת׃ 04O 12 11 ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃ 04O 12 12 אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃ 04O 12 13 ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃ 04O 12 14 ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃ 04O 12 15 ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים׃ 04O 12 16 ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃ 04O 13 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 13 2 שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם׃ 04O 13 3 וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה׃ 04O 13 4 ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור׃ 04O 13 5 למטה שמעון שפט בן חורי׃ 04O 13 6 למטה יהודה כלב בן יפנה׃ 04O 13 7 למטה יששכר יגאל בן יוסף׃ 04O 13 8 למטה אפרים הושע בן נון׃ 04O 13 9 למטה בנימן פלטי בן רפוא׃ 04O 13 10 למטה זבולן גדיאל בן סודי׃ 04O 13 11 למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי׃ 04O 13 12 למטה דן עמיאל בן גמלי׃ 04O 13 13 למטה אשר סתור בן מיכאל׃ 04O 13 14 למטה נפתלי נחבי בן ופסי׃ 04O 13 15 למטה גד גאואל בן מכי׃ 04O 13 16 אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע׃ 04O 13 17 וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר׃ 04O 13 18 וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב׃ 04O 13 19 ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים׃ 04O 13 20 ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים׃ 04O 13 21 ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת׃ 04O 13 22 ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים׃ 04O 13 23 ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים׃ 04O 13 24 למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל׃ 04O 13 25 וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום׃ 04O 13 26 וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ׃ 04O 13 27 ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה׃ 04O 13 28 אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם׃ 04O 13 29 עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן׃ 04O 13 30 ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה׃ 04O 13 31 והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו׃ 04O 13 32 ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות׃ 04O 13 33 ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם׃ 04O 14 1 ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃ 04O 14 2 וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו׃ 04O 14 3 ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃ 04O 14 4 ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃ 04O 14 5 ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל׃ 04O 14 6 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם׃ 04O 14 7 ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד׃ 04O 14 8 אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש׃ 04O 14 9 אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם׃ 04O 14 10 ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל׃ 04O 14 11 ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃ 04O 14 12 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו׃ 04O 14 13 ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו׃ 04O 14 14 ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה׃ 04O 14 15 והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר׃ 04O 14 16 מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר׃ 04O 14 17 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר׃ 04O 14 18 יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים׃ 04O 14 19 סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה׃ 04O 14 20 ויאמר יהוה סלחתי כדברך׃ 04O 14 21 ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ׃ 04O 14 22 כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃ 04O 14 23 אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה׃ 04O 14 24 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה׃ 04O 14 25 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף׃ 04O 14 26 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 04O 14 27 עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃ 04O 14 28 אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃ 04O 14 29 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃ 04O 14 30 אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃ 04O 14 31 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה׃ 04O 14 32 ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה׃ 04O 14 33 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר׃ 04O 14 34 במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי׃ 04O 14 35 אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃ 04O 14 36 והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ׃ 04O 14 37 וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃ 04O 14 38 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ׃ 04O 14 39 וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד׃ 04O 14 40 וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו׃ 04O 14 41 ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח׃ 04O 14 42 אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃ 04O 14 43 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם׃ 04O 14 44 ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה׃ 04O 14 45 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה׃ 04O 15 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 15 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃ 04O 15 3 ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן׃ 04O 15 4 והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃ 04O 15 5 ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד׃ 04O 15 6 או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃ 04O 15 7 ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה׃ 04O 15 8 וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה׃ 04O 15 9 והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃ 04O 15 10 ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה׃ 04O 15 11 ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים׃ 04O 15 12 כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃ 04O 15 13 כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה׃ 04O 15 14 וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃ 04O 15 15 הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃ 04O 15 16 תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃ 04O 15 17 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 15 18 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃ 04O 15 19 והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃ 04O 15 20 ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃ 04O 15 21 מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃ 04O 15 22 וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה׃ 04O 15 23 את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃ 04O 15 24 והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת׃ 04O 15 25 וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם׃ 04O 15 26 ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה׃ 04O 15 27 ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת׃ 04O 15 28 וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃ 04O 15 29 האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃ 04O 15 30 והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃ 04O 15 31 כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃ 04O 15 32 ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃ 04O 15 33 ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה׃ 04O 15 34 ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו׃ 04O 15 35 ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃ 04O 15 36 ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה׃ 04O 15 37 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 15 38 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת׃ 04O 15 39 והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם׃ 04O 15 40 למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃ 04O 15 41 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃ 04O 16 1 ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן׃ 04O 16 2 ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם׃ 04O 16 3 ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה׃ 04O 16 4 וישמע משה ויפל על פניו׃ 04O 16 5 וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו׃ 04O 16 6 זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו׃ 04O 16 7 ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי׃ 04O 16 8 ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי׃ 04O 16 9 המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם׃ 04O 16 10 ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה׃ 04O 16 11 לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו׃ 04O 16 12 וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה׃ 04O 16 13 המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר׃ 04O 16 14 אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה׃ 04O 16 15 ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם׃ 04O 16 16 ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר׃ 04O 16 17 וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו׃ 04O 16 18 ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן׃ 04O 16 19 ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה׃ 04O 16 20 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 04O 16 21 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׃ 04O 16 22 ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף׃ 04O 16 23 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 16 24 דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם׃ 04O 16 25 ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל׃ 04O 16 26 וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם׃ 04O 16 27 ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם׃ 04O 16 28 ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי׃ 04O 16 29 אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני׃ 04O 16 30 ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה׃ 04O 16 31 ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם׃ 04O 16 32 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש׃ 04O 16 33 וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל׃ 04O 16 34 וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ׃ 04O 16 35 ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת׃ 04O 16 36 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 16 37 אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו׃ 04O 16 38 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל׃ 04O 16 39 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח׃ 04O 16 40 זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו׃ 04O 16 41 וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה׃ 04O 16 42 ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה׃ 04O 16 43 ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד׃ 04O 16 44 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 16 45 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם׃ 04O 16 46 ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃ 04O 16 47 ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם׃ 04O 16 48 ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃ 04O 16 49 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח׃ 04O 16 50 וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃ 04O 17 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 17 2 דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו׃ 04O 17 3 ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃ 04O 17 4 והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃ 04O 17 5 והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃ 04O 17 6 וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃ 04O 17 7 וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת׃ 04O 17 8 ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים׃ 04O 17 9 ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃ 04O 17 10 ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃ 04O 17 11 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ 04O 17 12 ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃ 04O 17 13 כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃ 04O 18 1 ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם׃ 04O 18 2 וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת׃ 04O 18 3 ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם׃ 04O 18 4 ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם׃ 04O 18 5 ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל׃ 04O 18 6 ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד׃ 04O 18 7 ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת׃ 04O 18 8 וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם׃ 04O 18 9 זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך׃ 04O 18 10 בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך׃ 04O 18 11 וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו׃ 04O 18 12 כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים׃ 04O 18 13 בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו׃ 04O 18 14 כל חרם בישראל לך יהיה׃ 04O 18 15 כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה׃ 04O 18 16 ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא׃ 04O 18 17 אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה׃ 04O 18 18 ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה׃ 04O 18 19 כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך׃ 04O 18 20 ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל׃ 04O 18 21 ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד׃ 04O 18 22 ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות׃ 04O 18 23 ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃ 04O 18 24 כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃ 04O 18 25 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 18 26 ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר׃ 04O 18 27 ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב׃ 04O 18 28 כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן׃ 04O 18 29 מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו׃ 04O 18 30 ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב׃ 04O 18 31 ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד׃ 04O 18 32 ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו׃ 04O 19 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 04O 19 2 זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על׃ 04O 19 3 ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו׃ 04O 19 4 ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים׃ 04O 19 5 ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף׃ 04O 19 6 ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה׃ 04O 19 7 וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב׃ 04O 19 8 והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב׃ 04O 19 9 ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא׃ 04O 19 10 וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם׃ 04O 19 11 הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים׃ 04O 19 12 הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר׃ 04O 19 13 כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו׃ 04O 19 14 זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים׃ 04O 19 15 וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא׃ 04O 19 16 וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים׃ 04O 19 17 ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי׃ 04O 19 18 ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר׃ 04O 19 19 והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב׃ 04O 19 20 ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא׃ 04O 19 21 והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב׃ 04O 19 22 וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב׃ 04O 20 1 ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם׃ 04O 20 2 ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן׃ 04O 20 3 וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה׃ 04O 20 4 ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו׃ 04O 20 5 ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות׃ 04O 20 6 ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם׃ 04O 20 7 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 20 8 קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם׃ 04O 20 9 ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו׃ 04O 20 10 ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים׃ 04O 20 11 וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם׃ 04O 20 12 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם׃ 04O 20 13 המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם׃ 04O 20 14 וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו׃ 04O 20 15 וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו׃ 04O 20 16 ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך׃ 04O 20 17 נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבולך׃ 04O 20 18 ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך׃ 04O 20 19 ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה׃ 04O 20 20 ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה׃ 04O 20 21 וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו׃ 04O 20 22 ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר׃ 04O 20 23 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר׃ 04O 20 24 יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה׃ 04O 20 25 קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר׃ 04O 20 26 והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם׃ 04O 20 27 ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה׃ 04O 20 28 ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר׃ 04O 20 29 ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל׃ 04O 21 1 וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי׃ 04O 21 2 וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם׃ 04O 21 3 וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה׃ 04O 21 4 ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך׃ 04O 21 5 וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃ 04O 21 6 וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל׃ 04O 21 7 ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם׃ 04O 21 8 ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי׃ 04O 21 9 ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי׃ 04O 21 10 ויסעו בני ישראל ויחנו באבת׃ 04O 21 11 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש׃ 04O 21 12 משם נסעו ויחנו בנחל זרד׃ 04O 21 13 משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי׃ 04O 21 14 על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון׃ 04O 21 15 ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב׃ 04O 21 16 ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים׃ 04O 21 17 אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה׃ 04O 21 18 באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה׃ 04O 21 19 וממתנה נחליאל ומנחליאל במות׃ 04O 21 20 ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן׃ 04O 21 21 וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר׃ 04O 21 22 אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך׃ 04O 21 23 ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל׃ 04O 21 24 ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון׃ 04O 21 25 ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה׃ 04O 21 26 כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן׃ 04O 21 27 על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון׃ 04O 21 28 כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן׃ 04O 21 29 אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון׃ 04O 21 30 ונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים עד נפח אשר עד מידבא׃ 04O 21 31 וישב ישראל בארץ האמרי׃ 04O 21 32 וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש את האמרי אשר שם׃ 04O 21 33 ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי׃ 04O 21 34 ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃ 04O 21 35 ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו׃ 04O 22 1 ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו׃ 04O 22 2 וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי׃ 04O 22 3 ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל׃ 04O 22 4 ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא׃ 04O 22 5 וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי׃ 04O 22 6 ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר׃ 04O 22 7 וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק׃ 04O 22 8 ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם׃ 04O 22 9 ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך׃ 04O 22 10 ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי׃ 04O 22 11 הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו׃ 04O 22 12 ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא׃ 04O 22 13 ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם׃ 04O 22 14 ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו׃ 04O 22 15 ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה׃ 04O 22 16 ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי׃ 04O 22 17 כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה׃ 04O 22 18 ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה׃ 04O 22 19 ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי׃ 04O 22 20 ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה׃ 04O 22 21 ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב׃ 04O 22 22 ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו׃ 04O 22 23 ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך׃ 04O 22 24 ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה׃ 04O 22 25 ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה׃ 04O 22 26 ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול׃ 04O 22 27 ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל׃ 04O 22 28 ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים׃ 04O 22 29 ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך׃ 04O 22 30 ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא׃ 04O 22 31 ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו׃ 04O 22 32 ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי׃ 04O 22 33 ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי׃ 04O 22 34 ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי׃ 04O 22 35 ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק׃ 04O 22 36 וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול׃ 04O 22 37 ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך׃ 04O 22 38 ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר׃ 04O 22 39 וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות׃ 04O 22 40 ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו׃ 04O 22 41 ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם׃ 04O 23 1 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃ 04O 23 2 ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃ 04O 23 3 ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי׃ 04O 23 4 ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃ 04O 23 5 וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃ 04O 23 6 וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב׃ 04O 23 7 וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל׃ 04O 23 8 מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃ 04O 23 9 כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב׃ 04O 23 10 מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו׃ 04O 23 11 ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃ 04O 23 12 ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר׃ 04O 23 13 ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם׃ 04O 23 14 ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃ 04O 23 15 ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה׃ 04O 23 16 ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃ 04O 23 17 ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה׃ 04O 23 18 וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר׃ 04O 23 19 לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃ 04O 23 20 הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה׃ 04O 23 21 לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃ 04O 23 22 אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃ 04O 23 23 כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל׃ 04O 23 24 הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה׃ 04O 23 25 ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו׃ 04O 23 26 ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה׃ 04O 23 27 ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם׃ 04O 23 28 ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן׃ 04O 23 29 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃ 04O 23 30 ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃ 04O 24 1 וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו׃ 04O 24 2 וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃ 04O 24 3 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃ 04O 24 4 נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃ 04O 24 5 מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל׃ 04O 24 6 כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃ 04O 24 7 יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו׃ 04O 24 8 אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃ 04O 24 9 כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃ 04O 24 10 ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים׃ 04O 24 11 ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד׃ 04O 24 12 ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר׃ 04O 24 13 אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר׃ 04O 24 14 ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים׃ 04O 24 15 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃ 04O 24 16 נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃ 04O 24 17 אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת׃ 04O 24 18 והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל׃ 04O 24 19 וירד מיעקב והאביד שריד מעיר׃ 04O 24 20 וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד׃ 04O 24 21 וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך׃ 04O 24 22 כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך׃ 04O 24 23 וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל׃ 04O 24 24 וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד׃ 04O 24 25 ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו׃ 04O 25 1 וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב׃ 04O 25 2 ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃ 04O 25 3 ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃ 04O 25 4 ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל׃ 04O 25 5 ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃ 04O 25 6 והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃ 04O 25 7 וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃ 04O 25 8 ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃ 04O 25 9 ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃ 04O 25 10 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 25 11 פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃ 04O 25 12 לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃ 04O 25 13 והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃ 04O 25 14 ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני׃ 04O 25 15 ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃ 04O 25 16 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 25 17 צרור את המדינים והכיתם אותם׃ 04O 25 18 כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃ 04O 26 1 ויהי אחרי המגפה ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר׃ 04O 26 2 שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל׃ 04O 26 3 וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃ 04O 26 4 מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים׃ 04O 26 5 ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי׃ 04O 26 6 לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי׃ 04O 26 7 אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים׃ 04O 26 8 ובני פלוא אליאב׃ 04O 26 9 ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה׃ 04O 26 10 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס׃ 04O 26 11 ובני קרח לא מתו׃ 04O 26 12 בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני׃ 04O 26 13 לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי׃ 04O 26 14 אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים׃ 04O 26 15 בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני׃ 04O 26 16 לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי׃ 04O 26 17 לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי׃ 04O 26 18 אלה משפחת בני גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות׃ 04O 26 19 בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען׃ 04O 26 20 ויהיו בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי׃ 04O 26 21 ויהיו בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי׃ 04O 26 22 אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות׃ 04O 26 23 בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני׃ 04O 26 24 לישוב משפחת הישובי לשמרן משפחת השמרני׃ 04O 26 25 אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות׃ 04O 26 26 בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי׃ 04O 26 27 אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות׃ 04O 26 28 בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים׃ 04O 26 29 בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי׃ 04O 26 30 אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי׃ 04O 26 31 ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי׃ 04O 26 32 ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי׃ 04O 26 33 וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה׃ 04O 26 34 אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות׃ 04O 26 35 אלה בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני׃ 04O 26 36 ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני׃ 04O 26 37 אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם׃ 04O 26 38 בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי׃ 04O 26 39 לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי׃ 04O 26 40 ויהיו בני בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי׃ 04O 26 41 אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות׃ 04O 26 42 אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם׃ 04O 26 43 כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות׃ 04O 26 44 בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי׃ 04O 26 45 לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי׃ 04O 26 46 ושם בת אשר שרח׃ 04O 26 47 אלה משפחת בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 04O 26 48 בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני׃ 04O 26 49 ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי׃ 04O 26 50 אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות׃ 04O 26 51 אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים׃ 04O 26 52 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 26 53 לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות׃ 04O 26 54 לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו׃ 04O 26 55 אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו׃ 04O 26 56 על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט׃ 04O 26 57 ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי׃ 04O 26 58 אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם׃ 04O 26 59 ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם׃ 04O 26 60 ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר׃ 04O 26 61 וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה׃ 04O 26 62 ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל׃ 04O 26 63 אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו׃ 04O 26 64 ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני׃ 04O 26 65 כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃ 04O 27 1 ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה׃ 04O 27 2 ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר׃ 04O 27 3 אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו׃ 04O 27 4 למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו׃ 04O 27 5 ויקרב משה את משפטן לפני יהוה׃ 04O 27 6 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 27 7 כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן׃ 04O 27 8 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו׃ 04O 27 9 ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו׃ 04O 27 10 ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו׃ 04O 27 11 ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה׃ 04O 27 12 ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל׃ 04O 27 13 וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך׃ 04O 27 14 כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן׃ 04O 27 15 וידבר משה אל יהוה לאמר׃ 04O 27 16 יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה׃ 04O 27 17 אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה׃ 04O 27 18 ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו׃ 04O 27 19 והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם׃ 04O 27 20 ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל׃ 04O 27 21 ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה׃ 04O 27 22 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה׃ 04O 27 23 ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה׃ 04O 28 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 28 2 צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו׃ 04O 28 3 ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד׃ 04O 28 4 את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃ 04O 28 5 ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין׃ 04O 28 6 עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה׃ 04O 28 7 ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה׃ 04O 28 8 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה׃ 04O 28 9 וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו׃ 04O 28 10 עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה׃ 04O 28 11 ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם׃ 04O 28 12 ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד׃ 04O 28 13 ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה׃ 04O 28 14 ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה׃ 04O 28 15 ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו׃ 04O 28 16 ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה׃ 04O 28 17 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל׃ 04O 28 18 ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 04O 28 19 והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם׃ 04O 28 20 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו׃ 04O 28 21 עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים׃ 04O 28 22 ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם׃ 04O 28 23 מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה׃ 04O 28 24 כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו׃ 04O 28 25 וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 04O 28 26 וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 04O 28 27 והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה׃ 04O 28 28 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד׃ 04O 28 29 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים׃ 04O 28 30 שעיר עזים אחד לכפר עליכם׃ 04O 28 31 מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם׃ 04O 29 1 ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם׃ 04O 29 2 ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם׃ 04O 29 3 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל׃ 04O 29 4 ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים׃ 04O 29 5 ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם׃ 04O 29 6 מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה׃ 04O 29 7 ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו׃ 04O 29 8 והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם׃ 04O 29 9 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד׃ 04O 29 10 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים׃ 04O 29 11 שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם׃ 04O 29 12 ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים׃ 04O 29 13 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו׃ 04O 29 14 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם׃ 04O 29 15 ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים׃ 04O 29 16 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃ 04O 29 17 וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 04O 29 18 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃ 04O 29 19 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם׃ 04O 29 20 וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 04O 29 21 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃ 04O 29 22 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃ 04O 29 23 וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 04O 29 24 מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃ 04O 29 25 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃ 04O 29 26 וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 04O 29 27 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃ 04O 29 28 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃ 04O 29 29 וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 04O 29 30 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃ 04O 29 31 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה׃ 04O 29 32 וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 04O 29 33 ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם׃ 04O 29 34 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃ 04O 29 35 ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 04O 29 36 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם׃ 04O 29 37 מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט׃ 04O 29 38 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃ 04O 29 39 אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם׃ 04O 29 40 ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה׃ 04O 30 1 וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה׃ 04O 30 2 איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה׃ 04O 30 3 ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה׃ 04O 30 4 ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃ 04O 30 5 ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה׃ 04O 30 6 ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה׃ 04O 30 7 ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו׃ 04O 30 8 ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה׃ 04O 30 9 ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה׃ 04O 30 10 ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה׃ 04O 30 11 ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃ 04O 30 12 ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה׃ 04O 30 13 כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו׃ 04O 30 14 ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו׃ 04O 30 15 ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה׃ 04O 30 16 אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה׃ 04O 31 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 31 2 נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך׃ 04O 31 3 וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין׃ 04O 31 4 אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא׃ 04O 31 5 וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא׃ 04O 31 6 וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו׃ 04O 31 7 ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר׃ 04O 31 8 ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב׃ 04O 31 9 וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו׃ 04O 31 10 ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש׃ 04O 31 11 ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה׃ 04O 31 12 ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו׃ 04O 31 13 ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה׃ 04O 31 14 ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה׃ 04O 31 15 ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה׃ 04O 31 16 הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה׃ 04O 31 17 ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו׃ 04O 31 18 וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם׃ 04O 31 19 ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם׃ 04O 31 20 וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו׃ 04O 31 21 ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה׃ 04O 31 22 אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת׃ 04O 31 23 כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים׃ 04O 31 24 וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה׃ 04O 31 25 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 31 26 שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה׃ 04O 31 27 וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה׃ 04O 31 28 והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן׃ 04O 31 29 ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה׃ 04O 31 30 וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה׃ 04O 31 31 ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה׃ 04O 31 32 ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים׃ 04O 31 33 ובקר שנים ושבעים אלף׃ 04O 31 34 וחמרים אחד וששים אלף׃ 04O 31 35 ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף׃ 04O 31 36 ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות׃ 04O 31 37 ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים׃ 04O 31 38 והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים׃ 04O 31 39 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים׃ 04O 31 40 ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש׃ 04O 31 41 ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה׃ 04O 31 42 וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים׃ 04O 31 43 ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות׃ 04O 31 44 ובקר ששה ושלשים אלף׃ 04O 31 45 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות׃ 04O 31 46 ונפש אדם ששה עשר אלף׃ 04O 31 47 ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃ 04O 31 48 ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות׃ 04O 31 49 ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש׃ 04O 31 50 ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה׃ 04O 31 51 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה׃ 04O 31 52 ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות׃ 04O 31 53 אנשי הצבא בזזו איש לו׃ 04O 31 54 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה׃ 04O 32 1 ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃ 04O 32 2 ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר׃ 04O 32 3 עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃ 04O 32 4 הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃ 04O 32 5 ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃ 04O 32 6 ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃ 04O 32 7 ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃ 04O 32 8 כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃ 04O 32 9 ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃ 04O 32 10 ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃ 04O 32 11 אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃ 04O 32 12 בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃ 04O 32 13 ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃ 04O 32 14 והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל׃ 04O 32 15 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃ 04O 32 16 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃ 04O 32 17 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃ 04O 32 18 לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃ 04O 32 19 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃ 04O 32 20 ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃ 04O 32 21 ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו׃ 04O 32 22 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃ 04O 32 23 ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃ 04O 32 24 בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃ 04O 32 25 ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃ 04O 32 26 טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד׃ 04O 32 27 ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃ 04O 32 28 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל׃ 04O 32 29 ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃ 04O 32 30 ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃ 04O 32 31 ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה׃ 04O 32 32 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃ 04O 32 33 ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃ 04O 32 34 ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃ 04O 32 35 ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה׃ 04O 32 36 ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃ 04O 32 37 ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים׃ 04O 32 38 ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו׃ 04O 32 39 וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה׃ 04O 32 40 ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה׃ 04O 32 41 ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃ 04O 32 42 ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃ 04O 33 1 אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן׃ 04O 33 2 ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם׃ 04O 33 3 ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים׃ 04O 33 4 ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים׃ 04O 33 5 ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת׃ 04O 33 6 ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר׃ 04O 33 7 ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל׃ 04O 33 8 ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה׃ 04O 33 9 ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם׃ 04O 33 10 ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף׃ 04O 33 11 ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין׃ 04O 33 12 ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה׃ 04O 33 13 ויסעו מדפקה ויחנו באלוש׃ 04O 33 14 ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות׃ 04O 33 15 ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני׃ 04O 33 16 ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה׃ 04O 33 17 ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת׃ 04O 33 18 ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה׃ 04O 33 19 ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ׃ 04O 33 20 ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה׃ 04O 33 21 ויסעו מלבנה ויחנו ברסה׃ 04O 33 22 ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה׃ 04O 33 23 ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר׃ 04O 33 24 ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה׃ 04O 33 25 ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת׃ 04O 33 26 ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת׃ 04O 33 27 ויסעו מתחת ויחנו בתרח׃ 04O 33 28 ויסעו מתרח ויחנו במתקה׃ 04O 33 29 ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה׃ 04O 33 30 ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות׃ 04O 33 31 ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן׃ 04O 33 32 ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד׃ 04O 33 33 ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה׃ 04O 33 34 ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה׃ 04O 33 35 ויסעו מעברנה ויחנו בעציון גבר׃ 04O 33 36 ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש׃ 04O 33 37 ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום׃ 04O 33 38 ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש׃ 04O 33 39 ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר׃ 04O 33 40 וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל׃ 04O 33 41 ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה׃ 04O 33 42 ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן׃ 04O 33 43 ויסעו מפונן ויחנו באבת׃ 04O 33 44 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב׃ 04O 33 45 ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד׃ 04O 33 46 ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה׃ 04O 33 47 ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו׃ 04O 33 48 ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו׃ 04O 33 49 ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב׃ 04O 33 50 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃ 04O 33 51 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען׃ 04O 33 52 והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במתם תשמידו׃ 04O 33 53 והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה׃ 04O 33 54 והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו׃ 04O 33 55 ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה׃ 04O 33 56 והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם׃ 04O 34 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 34 2 צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה׃ 04O 34 3 והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה׃ 04O 34 4 ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה׃ 04O 34 5 ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה׃ 04O 34 6 וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים׃ 04O 34 7 וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר׃ 04O 34 8 מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה׃ 04O 34 9 ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון׃ 04O 34 10 והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה׃ 04O 34 11 וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה על כתף ים כנרת קדמה׃ 04O 34 12 וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב׃ 04O 34 13 ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה׃ 04O 34 14 כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם׃ 04O 34 15 שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה׃ 04O 34 16 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 34 17 אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון׃ 04O 34 18 ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ׃ 04O 34 19 ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה׃ 04O 34 20 ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד׃ 04O 34 21 למטה בנימן אלידד בן כסלון׃ 04O 34 22 ולמטה בני דן נשיא בקי בן יגלי׃ 04O 34 23 לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חניאל בן אפד׃ 04O 34 24 ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן׃ 04O 34 25 ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך׃ 04O 34 26 ולמטה בני יששכר נשיא פלטיאל בן עזן׃ 04O 34 27 ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי׃ 04O 34 28 ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד׃ 04O 34 29 אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען׃ 04O 35 1 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃ 04O 35 2 צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃ 04O 35 3 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃ 04O 35 4 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃ 04O 35 5 ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃ 04O 35 6 ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃ 04O 35 7 כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן׃ 04O 35 8 והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃ 04O 35 9 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 35 10 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען׃ 04O 35 11 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה׃ 04O 35 12 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט׃ 04O 35 13 והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם׃ 04O 35 14 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃ 04O 35 15 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה׃ 04O 35 16 ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 04O 35 17 ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 04O 35 18 או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 04O 35 19 גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃ 04O 35 20 ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃ 04O 35 21 או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃ 04O 35 22 ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה׃ 04O 35 23 או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃ 04O 35 24 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃ 04O 35 25 והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש׃ 04O 35 26 ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃ 04O 35 27 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם׃ 04O 35 28 כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו׃ 04O 35 29 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃ 04O 35 30 כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות׃ 04O 35 31 ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃ 04O 35 32 ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן׃ 04O 35 33 ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו׃ 04O 35 34 ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃ 04O 36 1 ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל׃ 04O 36 2 ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו׃ 04O 36 3 והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע׃ 04O 36 4 ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן׃ 04O 36 5 ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים׃ 04O 36 6 זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים׃ 04O 36 7 ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל׃ 04O 36 8 וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו׃ 04O 36 9 ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל׃ 04O 36 10 כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד׃ 04O 36 11 ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים׃ 04O 36 12 ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן׃ 04O 36 13 אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו׃ 05O 1 1 אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב׃ 05O 1 2 אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע׃ 05O 1 3 ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם׃ 05O 1 4 אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי׃ 05O 1 5 בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר׃ 05O 1 6 יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה׃ 05O 1 7 פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת׃ 05O 1 8 ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם׃ 05O 1 9 ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם׃ 05O 1 10 יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב׃ 05O 1 11 יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם׃ 05O 1 12 איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם׃ 05O 1 13 הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם׃ 05O 1 14 ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות׃ 05O 1 15 ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם׃ 05O 1 16 ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו׃ 05O 1 17 לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו׃ 05O 1 18 ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון׃ 05O 1 19 ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע׃ 05O 1 20 ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃ 05O 1 21 ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת׃ 05O 1 22 ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן׃ 05O 1 23 וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט׃ 05O 1 24 ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה׃ 05O 1 25 ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃ 05O 1 26 ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם׃ 05O 1 27 ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו׃ 05O 1 28 אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם׃ 05O 1 29 ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם׃ 05O 1 30 יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם׃ 05O 1 31 ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה׃ 05O 1 32 ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם׃ 05O 1 33 ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם׃ 05O 1 34 וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר׃ 05O 1 35 אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם׃ 05O 1 36 זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה׃ 05O 1 37 גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם׃ 05O 1 38 יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל׃ 05O 1 39 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה׃ 05O 1 40 ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף׃ 05O 1 41 ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה׃ 05O 1 42 ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃ 05O 1 43 ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה׃ 05O 1 44 ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה׃ 05O 1 45 ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם׃ 05O 1 46 ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם׃ 05O 2 1 ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים׃ 05O 2 2 ויאמר יהוה אלי לאמר׃ 05O 2 3 רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה׃ 05O 2 4 ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד׃ 05O 2 5 אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר׃ 05O 2 6 אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם׃ 05O 2 7 כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר׃ 05O 2 8 ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב׃ 05O 2 9 ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה׃ 05O 2 10 האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים׃ 05O 2 11 רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים׃ 05O 2 12 ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם׃ 05O 2 13 עתה קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד׃ 05O 2 14 והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם׃ 05O 2 15 וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם׃ 05O 2 16 ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם׃ 05O 2 17 וידבר יהוה אלי לאמר׃ 05O 2 18 אתה עבר היום את גבול מואב את ער׃ 05O 2 19 וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה׃ 05O 2 20 ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים׃ 05O 2 21 עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם׃ 05O 2 22 כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה׃ 05O 2 23 והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם׃ 05O 2 24 קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה׃ 05O 2 25 היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך׃ 05O 2 26 ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר׃ 05O 2 27 אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול׃ 05O 2 28 אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי׃ 05O 2 29 כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃ 05O 2 30 ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה׃ 05O 2 31 ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו׃ 05O 2 32 ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה׃ 05O 2 33 ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו׃ 05O 2 34 ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד׃ 05O 2 35 רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו׃ 05O 2 36 מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו׃ 05O 2 37 רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו׃ 05O 3 1 ונפן ונעל דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה אדרעי׃ 05O 3 2 ויאמר יהוה אלי אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃ 05O 3 3 ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את עוג מלך הבשן ואת כל עמו ונכהו עד בלתי השאיר לו שריד׃ 05O 3 4 ונלכד את כל עריו בעת ההוא לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם ששים עיר כל חבל ארגב ממלכת עוג בבשן׃ 05O 3 5 כל אלה ערים בצרות חומה גבהה דלתים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד׃ 05O 3 6 ונחרם אותם כאשר עשינו לסיחן מלך חשבון החרם כל עיר מתם הנשים והטף׃ 05O 3 7 וכל הבהמה ושלל הערים בזונו לנו׃ 05O 3 8 ונקח בעת ההוא את הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מנחל ארנן עד הר חרמון׃ 05O 3 9 צידנים יקראו לחרמון שרין והאמרי יקראו לו שניר׃ 05O 3 10 כל ערי המישר וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן׃ 05O 3 11 כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש׃ 05O 3 12 ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא מערער אשר על נחל ארנן וחצי הר הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי׃ 05O 3 13 ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים׃ 05O 3 14 יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה׃ 05O 3 15 ולמכיר נתתי את הגלעד׃ 05O 3 16 ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנן תוך הנחל וגבל ועד יבק הנחל גבול בני עמון׃ 05O 3 17 והערבה והירדן וגבל מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדת הפסגה מזרחה׃ 05O 3 18 ואצו אתכם בעת ההוא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל׃ 05O 3 19 רק נשיכם וטפכם ומקנכם ידעתי כי מקנה רב לכם ישבו בעריכם אשר נתתי לכם׃ 05O 3 20 עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם׃ 05O 3 21 ואת יהושוע צויתי בעת ההוא לאמר עיניך הראת את כל אשר עשה יהוה אלהיכם לשני המלכים האלה כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה׃ 05O 3 22 לא תיראום כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם׃ 05O 3 23 ואתחנן אל יהוה בעת ההוא לאמר׃ 05O 3 24 אדני יהוה אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך׃ 05O 3 25 אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון׃ 05O 3 26 ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה׃ 05O 3 27 עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה׃ 05O 3 28 וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה׃ 05O 3 29 ונשב בגיא מול בית פעור׃ 05O 4 1 ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם׃ 05O 4 2 לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם׃ 05O 4 3 עיניכם הראת את אשר עשה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך׃ 05O 4 4 ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום׃ 05O 4 5 ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה׃ 05O 4 6 ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה׃ 05O 4 7 כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו׃ 05O 4 8 ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום׃ 05O 4 9 רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך׃ 05O 4 10 יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון׃ 05O 4 11 ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל׃ 05O 4 12 וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול׃ 05O 4 13 ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לחות אבנים׃ 05O 4 14 ואתי צוה יהוה בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃ 05O 4 15 ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש׃ 05O 4 16 פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה׃ 05O 4 17 תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף אשר תעוף בשמים׃ 05O 4 18 תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ׃ 05O 4 19 ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים׃ 05O 4 20 ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה׃ 05O 4 21 ויהוה התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ 05O 4 22 כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את הירדן ואתם עברים וירשתם את הארץ הטובה הזאת׃ 05O 4 23 השמרו לכם פן תשכחו את ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך׃ 05O 4 24 כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא׃ 05O 4 25 כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה אלהיך להכעיסו׃ 05O 4 26 העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון׃ 05O 4 27 והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה׃ 05O 4 28 ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן׃ 05O 4 29 ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך׃ 05O 4 30 בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו׃ 05O 4 31 כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם׃ 05O 4 32 כי שאל נא לימים ראשנים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו׃ 05O 4 33 השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי׃ 05O 4 34 או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך׃ 05O 4 35 אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו׃ 05O 4 36 מן השמים השמיעך את קלו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש׃ 05O 4 37 ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים׃ 05O 4 38 להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך להביאך לתת לך את ארצם נחלה כיום הזה׃ 05O 4 39 וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד׃ 05O 4 40 ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל הימים׃ 05O 4 41 אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש׃ 05O 4 42 לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמול שלשום ונס אל אחת מן הערים האל וחי׃ 05O 4 43 את בצר במדבר בארץ המישר לראובני ואת ראמת בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי׃ 05O 4 44 וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל׃ 05O 4 45 אלה העדת והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים׃ 05O 4 46 בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים׃ 05O 4 47 ויירשו את ארצו ואת ארץ עוג מלך הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מזרח שמש׃ 05O 4 48 מערער אשר על שפת נחל ארנן ועד הר שיאן הוא חרמון׃ 05O 4 49 וכל הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה תחת אשדת הפסגה׃ 05O 5 1 ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את החקים ואת המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם׃ 05O 5 2 יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחרב׃ 05O 5 3 לא את אבתינו כרת יהוה את הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים׃ 05O 5 4 פנים בפנים דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש׃ 05O 5 5 אנכי עמד בין יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר יהוה כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר׃ 05O 5 6 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 05O 5 7 לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃ 05O 5 8 לא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃ 05O 5 9 לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשנאי׃ 05O 5 10 ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותו׃ 05O 5 11 לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃ 05O 5 12 שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך׃ 05O 5 13 ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך׃ 05O 5 14 ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך׃ 05O 5 15 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת׃ 05O 5 16 כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 05O 5 17 לא תרצח׃ 05O 5 18 ולא תנאף׃ 05O 5 19 ולא תגנב׃ 05O 5 20 ולא תענה ברעך עד שוא׃ 05O 5 21 ולא תחמד אשת רעך ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ 05O 5 22 את הדברים האלה דבר יהוה אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על שני לחת אבנים ויתנם אלי׃ 05O 5 23 ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם׃ 05O 5 24 ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את כבדו ואת גדלו ואת קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי׃ 05O 5 25 ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו׃ 05O 5 26 כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמנו ויחי׃ 05O 5 27 קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו׃ 05O 5 28 וישמע יהוה את קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל אשר דברו׃ 05O 5 29 מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם׃ 05O 5 30 לך אמר להם שובו לכם לאהליכם׃ 05O 5 31 ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה׃ 05O 5 32 ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תסרו ימין ושמאל׃ 05O 5 33 בכל הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון׃ 05O 6 1 וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃ 05O 6 2 למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך׃ 05O 6 3 ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש׃ 05O 6 4 שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃ 05O 6 5 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך׃ 05O 6 6 והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך׃ 05O 6 7 ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃ 05O 6 8 וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך׃ 05O 6 9 וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך׃ 05O 6 10 והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית׃ 05O 6 11 ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת׃ 05O 6 12 השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 05O 6 13 את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע׃ 05O 6 14 לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם׃ 05O 6 15 כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה׃ 05O 6 16 לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃ 05O 6 17 שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך׃ 05O 6 18 ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך׃ 05O 6 19 להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה׃ 05O 6 20 כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם׃ 05O 6 21 ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה׃ 05O 6 22 ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו׃ 05O 6 23 ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו׃ 05O 6 24 ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה׃ 05O 6 25 וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו׃ 05O 7 1 כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצומים ממך׃ 05O 7 2 ונתנם יהוה אלהיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא תחנם׃ 05O 7 3 ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך׃ 05O 7 4 כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף יהוה בכם והשמידך מהר׃ 05O 7 5 כי אם כה תעשו להם מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש׃ 05O 7 6 כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃ 05O 7 7 לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים׃ 05O 7 8 כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים׃ 05O 7 9 וידעת כי יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור׃ 05O 7 10 ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל פניו ישלם לו׃ 05O 7 11 ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם׃ 05O 7 12 והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך׃ 05O 7 13 ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך׃ 05O 7 14 ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך׃ 05O 7 15 והסיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך׃ 05O 7 16 ואכלת את כל העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תחס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך׃ 05O 7 17 כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם׃ 05O 7 18 לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים׃ 05O 7 19 המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן יעשה יהוה אלהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם׃ 05O 7 20 וגם את הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך׃ 05O 7 21 לא תערץ מפניהם כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא׃ 05O 7 22 ונשל יהוה אלהיך את הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה׃ 05O 7 23 ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם׃ 05O 7 24 ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים לא יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם׃ 05O 7 25 פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃ 05O 7 26 ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא׃ 05O 8 1 כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם׃ 05O 8 2 וזכרת את כל הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא׃ 05O 8 3 ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם׃ 05O 8 4 שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה׃ 05O 8 5 וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך׃ 05O 8 6 ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו׃ 05O 8 7 כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר׃ 05O 8 8 ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש׃ 05O 8 9 ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת׃ 05O 8 10 ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך׃ 05O 8 11 השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום׃ 05O 8 12 פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת׃ 05O 8 13 ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה׃ 05O 8 14 ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 05O 8 15 המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש׃ 05O 8 16 המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃ 05O 8 17 ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה׃ 05O 8 18 וזכרת את יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה׃ 05O 8 19 והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון׃ 05O 8 20 כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃ 05O 9 1 שמע ישראל אתה עבר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך ערים גדלת ובצרת בשמים׃ 05O 9 2 עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק׃ 05O 9 3 וידעת היום כי יהוה אלהיך הוא העבר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר יהוה לך׃ 05O 9 4 אל תאמר בלבבך בהדף יהוה אלהיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך׃ 05O 9 5 לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב׃ 05O 9 6 וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם קשה ערף אתה׃ 05O 9 7 זכר אל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם יהוה׃ 05O 9 8 ובחרב הקצפתם את יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם׃ 05O 9 9 בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי׃ 05O 9 10 ויתן יהוה אלי את שני לוחת האבנים כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל׃ 05O 9 11 ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני לחת האבנים לחות הברית׃ 05O 9 12 ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם מסכה׃ 05O 9 13 ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃ 05O 9 14 הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו׃ 05O 9 15 ואפן וארד מן ההר וההר בער באש ושני לחת הברית על שתי ידי׃ 05O 9 16 וארא והנה חטאתם ליהוה אלהיכם עשיתם לכם עגל מסכה סרתם מהר מן הדרך אשר צוה יהוה אתכם׃ 05O 9 17 ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם׃ 05O 9 18 ואתנפל לפני יהוה כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃ 05O 9 19 כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא׃ 05O 9 20 ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההוא׃ 05O 9 21 ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרף אתו באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר דק לעפר ואשלך את עפרו אל הנחל הירד מן ההר׃ 05O 9 22 ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה׃ 05O 9 23 ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו׃ 05O 9 24 ממרים הייתם עם יהוה מיום דעתי אתכם׃ 05O 9 25 ואתנפל לפני יהוה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי כי אמר יהוה להשמיד אתכם׃ 05O 9 26 ואתפלל אל יהוה ואמר אדני יהוה אל תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה׃ 05O 9 27 זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו׃ 05O 9 28 פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת יהוה להביאם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר׃ 05O 9 29 והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדל ובזרעך הנטויה׃ 05O 10 1 בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ׃ 05O 10 2 ואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון׃ 05O 10 3 ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי׃ 05O 10 4 ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי׃ 05O 10 5 ואפן וארד מן ההר ואשם את הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה׃ 05O 10 6 ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו׃ 05O 10 7 משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים׃ 05O 10 8 בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה׃ 05O 10 9 על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו׃ 05O 10 10 ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא לא אבה יהוה השחיתך׃ 05O 10 11 ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו וירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם לתת להם׃ 05O 10 12 ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך׃ 05O 10 13 לשמר את מצות יהוה ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך׃ 05O 10 14 הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה׃ 05O 10 15 רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה׃ 05O 10 16 ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד׃ 05O 10 17 כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד׃ 05O 10 18 עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה׃ 05O 10 19 ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ 05O 10 20 את יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע׃ 05O 10 21 הוא תהלתך והוא אלהיך אשר עשה אתך את הגדלת ואת הנוראת האלה אשר ראו עיניך׃ 05O 10 22 בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב׃ 05O 11 1 ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו כל הימים׃ 05O 11 2 וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכם את גדלו את ידו החזקה וזרעו הנטויה׃ 05O 11 3 ואת אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה מלך מצרים ולכל ארצו׃ 05O 11 4 ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה׃ 05O 11 5 ואשר עשה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה׃ 05O 11 6 ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל׃ 05O 11 7 כי עיניכם הראת את כל מעשה יהוה הגדל אשר עשה׃ 05O 11 8 ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃ 05O 11 9 ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם ארץ זבת חלב ודבש׃ 05O 11 10 כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק׃ 05O 11 11 והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה מים׃ 05O 11 12 ארץ אשר יהוה אלהיך דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה׃ 05O 11 13 והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם׃ 05O 11 14 ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך׃ 05O 11 15 ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת׃ 05O 11 16 השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם׃ 05O 11 17 וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם׃ 05O 11 18 ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם׃ 05O 11 19 ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃ 05O 11 20 וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך׃ 05O 11 21 למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ׃ 05O 11 22 כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה לאהבה את יהוה אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו׃ 05O 11 23 והוריש יהוה את כל הגוים האלה מלפניכם וירשתם גוים גדלים ועצמים מכם׃ 05O 11 24 כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבלכם׃ 05O 11 25 לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן יהוה אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם׃ 05O 11 26 ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה׃ 05O 11 27 את הברכה אשר תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום׃ 05O 11 28 והקללה אם לא תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם׃ 05O 11 29 והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל׃ 05O 11 30 הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מרה׃ 05O 11 31 כי אתם עברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה׃ 05O 11 32 ושמרתם לעשות את כל החקים ואת המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום׃ 05O 12 1 אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה׃ 05O 12 2 אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן׃ 05O 12 3 ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא׃ 05O 12 4 לא תעשון כן ליהוה אלהיכם׃ 05O 12 5 כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה׃ 05O 12 6 והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם׃ 05O 12 7 ואכלתם שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך יהוה אלהיך׃ 05O 12 8 לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו׃ 05O 12 9 כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 05O 12 10 ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח׃ 05O 12 11 והיה המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה׃ 05O 12 12 ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם׃ 05O 12 13 השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה׃ 05O 12 14 כי אם במקום אשר יבחר יהוה באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך׃ 05O 12 15 רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל׃ 05O 12 16 רק הדם לא תאכלו על הארץ תשפכנו כמים׃ 05O 12 17 לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך׃ 05O 12 18 כי אם לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידך׃ 05O 12 19 השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך׃ 05O 12 20 כי ירחיב יהוה אלהיך את גבולך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר בכל אות נפשך תאכל בשר׃ 05O 12 21 כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך׃ 05O 12 22 אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו׃ 05O 12 23 רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר׃ 05O 12 24 לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים׃ 05O 12 25 לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני יהוה׃ 05O 12 26 רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר יהוה׃ 05O 12 27 ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח יהוה אלהיך ודם זבחיך ישפך על מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל׃ 05O 12 28 שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך׃ 05O 12 29 כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אותם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם׃ 05O 12 30 השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני׃ 05O 12 31 לא תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם׃ 05O 12 32 את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא תסף עליו ולא תגרע ממנו׃ 05O 13 1 כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת׃ 05O 13 2 ובא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם׃ 05O 13 3 לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם׃ 05O 13 4 אחרי יהוה אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון׃ 05O 13 5 והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיכם המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך׃ 05O 13 6 כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך׃ 05O 13 7 מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ׃ 05O 13 8 לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמל ולא תכסה עליו׃ 05O 13 9 כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרנה׃ 05O 13 10 וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 05O 13 11 וכל ישראל ישמעו ויראון ולא יוספו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך׃ 05O 13 12 כי תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם לאמר׃ 05O 13 13 יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעתם׃ 05O 13 14 ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך׃ 05O 13 15 הכה תכה את ישבי העיר ההוא לפי חרב החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב׃ 05O 13 16 ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד׃ 05O 13 17 ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך׃ 05O 13 18 כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר בעיני יהוה אלהיך׃ 05O 14 1 בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת׃ 05O 14 2 כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃ 05O 14 3 לא תאכל כל תועבה׃ 05O 14 4 זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים׃ 05O 14 5 איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר׃ 05O 14 6 וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃ 05O 14 7 אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם׃ 05O 14 8 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו׃ 05O 14 9 את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו׃ 05O 14 10 וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם׃ 05O 14 11 כל צפור טהרה תאכלו׃ 05O 14 12 וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃ 05O 14 13 והראה ואת האיה והדיה למינה׃ 05O 14 14 ואת כל ערב למינו׃ 05O 14 15 ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃ 05O 14 16 את הכוס ואת הינשוף והתנשמת׃ 05O 14 17 והקאת ואת הרחמה ואת השלך׃ 05O 14 18 והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף׃ 05O 14 19 וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו׃ 05O 14 20 כל עוף טהור תאכלו׃ 05O 14 21 לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ 05O 14 22 עשר תעשר את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה׃ 05O 14 23 ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך כל הימים׃ 05O 14 24 וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך׃ 05O 14 25 ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו׃ 05O 14 26 ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך׃ 05O 14 27 והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך׃ 05O 14 28 מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך׃ 05O 14 29 ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה׃ 05O 15 1 מקץ שבע שנים תעשה שמטה׃ 05O 15 2 וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה ליהוה׃ 05O 15 3 את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך׃ 05O 15 4 אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה׃ 05O 15 5 רק אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום׃ 05O 15 6 כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו׃ 05O 15 7 כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון׃ 05O 15 8 כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו׃ 05O 15 9 השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃ 05O 15 10 נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך׃ 05O 15 11 כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך׃ 05O 15 12 כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך׃ 05O 15 13 וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם׃ 05O 15 14 העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו׃ 05O 15 15 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום׃ 05O 15 16 והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך׃ 05O 15 17 ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן׃ 05O 15 18 לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה׃ 05O 15 19 כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך׃ 05O 15 20 לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר יהוה אתה וביתך׃ 05O 15 21 וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך׃ 05O 15 22 בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל׃ 05O 15 23 רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים׃ 05O 16 1 שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה׃ 05O 16 2 וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר יבחר יהוה לשכן שמו שם׃ 05O 16 3 לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך׃ 05O 16 4 ולא יראה לך שאר בכל גבלך שבעת ימים ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר׃ 05O 16 5 לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 05O 16 6 כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים׃ 05O 16 7 ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך׃ 05O 16 8 ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך לא תעשה מלאכה׃ 05O 16 9 שבעה שבעת תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות׃ 05O 16 10 ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך יהוה אלהיך׃ 05O 16 11 ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם׃ 05O 16 12 וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית את החקים האלה׃ 05O 16 13 חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך׃ 05O 16 14 ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך׃ 05O 16 15 שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר יבחר יהוה כי יברכך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח׃ 05O 16 16 שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את פני יהוה ריקם׃ 05O 16 17 איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך׃ 05O 16 18 שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק׃ 05O 16 19 לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם׃ 05O 16 20 צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 05O 16 21 לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה לך׃ 05O 16 22 ולא תקים לך מצבה אשר שנא יהוה אלהיך׃ 05O 17 1 לא תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃ 05O 17 2 כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני יהוה אלהיך לעבר בריתו׃ 05O 17 3 וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי׃ 05O 17 4 והגד לך ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל׃ 05O 17 5 והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו׃ 05O 17 6 על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד׃ 05O 17 7 יד העדים תהיה בו בראשנה להמיתו ויד כל העם באחרנה ובערת הרע מקרבך׃ 05O 17 8 כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו׃ 05O 17 9 ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט׃ 05O 17 10 ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך׃ 05O 17 11 על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל׃ 05O 17 12 והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את יהוה אלהיך או אל השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל׃ 05O 17 13 וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד׃ 05O 17 14 כי תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי׃ 05O 17 15 שום תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא׃ 05O 17 16 רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד׃ 05O 17 17 ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד׃ 05O 17 18 והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים׃ 05O 17 19 והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את יהוה אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם׃ 05O 17 20 לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל׃ 05O 18 1 לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון׃ 05O 18 2 ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו׃ 05O 18 3 וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה׃ 05O 18 4 ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו׃ 05O 18 5 כי בו בחר יהוה אלהיך מכל שבטיך לעמד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים׃ 05O 18 6 וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה׃ 05O 18 7 ושרת בשם יהוה אלהיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה׃ 05O 18 8 חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות׃ 05O 18 9 כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם׃ 05O 18 10 לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף׃ 05O 18 11 וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים׃ 05O 18 12 כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך׃ 05O 18 13 תמים תהיה עם יהוה אלהיך׃ 05O 18 14 כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך׃ 05O 18 15 נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון׃ 05O 18 16 ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את קול יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות׃ 05O 18 17 ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו׃ 05O 18 18 נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו׃ 05O 18 19 והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו׃ 05O 18 20 אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא׃ 05O 18 21 וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יהוה׃ 05O 18 22 אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו׃ 05O 19 1 כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם׃ 05O 19 2 שלוש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה׃ 05O 19 3 תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל רצח׃ 05O 19 4 וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם׃ 05O 19 5 ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי׃ 05O 19 6 פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום׃ 05O 19 7 על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך׃ 05O 19 8 ואם ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך׃ 05O 19 9 כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה׃ 05O 19 10 ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים׃ 05O 19 11 וכי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל׃ 05O 19 12 ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת׃ 05O 19 13 לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי מישראל וטוב לך׃ 05O 19 14 לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה׃ 05O 19 15 לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר׃ 05O 19 16 כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה׃ 05O 19 17 ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם׃ 05O 19 18 ודרשו השפטים היטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו׃ 05O 19 19 ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך׃ 05O 19 20 והנשארים ישמעו ויראו ולא יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך׃ 05O 19 21 ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל׃ 05O 20 1 כי תצא למלחמה על איביך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים׃ 05O 20 2 והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם׃ 05O 20 3 ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם׃ 05O 20 4 כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם׃ 05O 20 5 ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו׃ 05O 20 6 ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו׃ 05O 20 7 ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה׃ 05O 20 8 ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו׃ 05O 20 9 והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם׃ 05O 20 10 כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום׃ 05O 20 11 והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך׃ 05O 20 12 ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה׃ 05O 20 13 ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב׃ 05O 20 14 רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃ 05O 20 15 כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה׃ 05O 20 16 רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה׃ 05O 20 17 כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך׃ 05O 20 18 למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם׃ 05O 20 19 כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור׃ 05O 20 20 רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה׃ 05O 21 1 כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו׃ 05O 21 2 ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל׃ 05O 21 3 והיה העיר הקרבה אל החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל׃ 05O 21 4 והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל׃ 05O 21 5 ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע׃ 05O 21 6 וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל׃ 05O 21 7 וענו ואמרו ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו׃ 05O 21 8 כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם׃ 05O 21 9 ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה׃ 05O 21 10 כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו׃ 05O 21 11 וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה׃ 05O 21 12 והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה׃ 05O 21 13 והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה׃ 05O 21 14 והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה׃ 05O 21 15 כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה׃ 05O 21 16 והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר׃ 05O 21 17 כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה׃ 05O 21 18 כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם׃ 05O 21 19 ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו׃ 05O 21 20 ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא׃ 05O 21 21 ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו׃ 05O 21 22 וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על עץ׃ 05O 21 23 לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ 05O 22 1 לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך׃ 05O 22 2 ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו׃ 05O 22 3 וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם׃ 05O 22 4 לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו׃ 05O 22 5 לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה׃ 05O 22 6 כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים׃ 05O 22 7 שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים׃ 05O 22 8 כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו׃ 05O 22 9 לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם׃ 05O 22 10 לא תחרש בשור ובחמר יחדו׃ 05O 22 11 לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו׃ 05O 22 12 גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה׃ 05O 22 13 כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה׃ 05O 22 14 ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים׃ 05O 22 15 ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את בתולי הנער אל זקני העיר השערה׃ 05O 22 16 ואמר אבי הנער אל הזקנים את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה׃ 05O 22 17 והנה הוא שם עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר׃ 05O 22 18 ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו׃ 05O 22 19 וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו׃ 05O 22 20 ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנער׃ 05O 22 21 והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך׃ 05O 22 22 כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל׃ 05O 22 23 כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה׃ 05O 22 24 והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך׃ 05O 22 25 ואם בשדה ימצא האיש את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו׃ 05O 22 26 ולנער לא תעשה דבר אין לנער חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה׃ 05O 22 27 כי בשדה מצאה צעקה הנער המארשה ואין מושיע לה׃ 05O 22 28 כי ימצא איש נער בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו׃ 05O 22 29 ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו׃ 05O 22 30 לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו׃ 05O 23 1 לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל יהוה׃ 05O 23 2 לא יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה׃ 05O 23 3 לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם׃ 05O 23 4 על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך׃ 05O 23 5 ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך׃ 05O 23 6 לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם׃ 05O 23 7 לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו׃ 05O 23 8 בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יהוה׃ 05O 23 9 כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע׃ 05O 23 10 כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה׃ 05O 23 11 והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה׃ 05O 23 12 ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ׃ 05O 23 13 ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך׃ 05O 23 14 כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך׃ 05O 23 15 לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו׃ 05O 23 16 עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו׃ 05O 23 17 לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל׃ 05O 23 18 לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם׃ 05O 23 19 לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך׃ 05O 23 20 לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה׃ 05O 23 21 כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא׃ 05O 23 22 וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא׃ 05O 23 23 מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך׃ 05O 23 24 כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן׃ 05O 23 25 כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך׃ 05O 24 1 כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃ 05O 24 2 ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר׃ 05O 24 3 ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה׃ 05O 24 4 לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ 05O 24 5 כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח׃ 05O 24 6 לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל׃ 05O 24 7 כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך׃ 05O 24 8 השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות׃ 05O 24 9 זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים׃ 05O 24 10 כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו׃ 05O 24 11 בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה׃ 05O 24 12 ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו׃ 05O 24 13 השב תשיב לו את העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך׃ 05O 24 14 לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃ 05O 24 15 ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃ 05O 24 16 לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו׃ 05O 24 17 לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה׃ 05O 24 18 וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃ 05O 24 19 כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך׃ 05O 24 20 כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ 05O 24 21 כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ 05O 24 22 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃ 05O 25 1 כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע׃ 05O 25 2 והיה אם בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר׃ 05O 25 3 ארבעים יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך׃ 05O 25 4 לא תחסם שור בדישו׃ 05O 25 5 כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׃ 05O 25 6 והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל׃ 05O 25 7 ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי׃ 05O 25 8 וקראו לו זקני עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה׃ 05O 25 9 ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו׃ 05O 25 10 ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל׃ 05O 25 11 כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו׃ 05O 25 12 וקצתה את כפה לא תחוס עינך׃ 05O 25 13 לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה׃ 05O 25 14 לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה׃ 05O 25 15 אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 05O 25 16 כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה כל עשה עול׃ 05O 25 17 זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים׃ 05O 25 18 אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים׃ 05O 25 19 והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח׃ 05O 26 1 והיה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה׃ 05O 26 2 ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם׃ 05O 26 3 ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו׃ 05O 26 4 ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך׃ 05O 26 5 וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב׃ 05O 26 6 וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה׃ 05O 26 7 ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו׃ 05O 26 8 ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים׃ 05O 26 9 ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש׃ 05O 26 10 ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך׃ 05O 26 11 ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך׃ 05O 26 12 כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו׃ 05O 26 13 ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי׃ 05O 26 14 לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני׃ 05O 26 15 השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש׃ 05O 26 16 היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך׃ 05O 26 17 את יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו׃ 05O 26 18 ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו׃ 05O 26 19 ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר׃ 05O 27 1 ויצו משה וזקני ישראל את העם לאמר שמר את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום׃ 05O 27 2 והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד׃ 05O 27 3 וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך׃ 05O 27 4 והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד׃ 05O 27 5 ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל׃ 05O 27 6 אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה אלהיך׃ 05O 27 7 וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך׃ 05O 27 8 וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב׃ 05O 27 9 וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך׃ 05O 27 10 ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את מצותו ואת חקיו אשר אנכי מצוך היום׃ 05O 27 11 ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר׃ 05O 27 12 אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן׃ 05O 27 13 ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי׃ 05O 27 14 וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם׃ 05O 27 15 ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן׃ 05O 27 16 ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 17 ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 18 ארור משגה עור בדרך ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 19 ארור מטה משפט גר יתום ואלמנה ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 20 ארור שכב עם אשת אביו כי גלה כנף אביו ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 21 ארור שכב עם כל בהמה ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 22 ארור שכב עם אחתו בת אביו או בת אמו ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 23 ארור שכב עם חתנתו ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 24 ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 25 ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 26 ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם ואמר כל העם אמן׃ 05O 28 1 והיה אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גויי הארץ׃ 05O 28 2 ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול יהוה אלהיך׃ 05O 28 3 ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה׃ 05O 28 4 ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃ 05O 28 5 ברוך טנאך ומשארתך׃ 05O 28 6 ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך׃ 05O 28 7 יתן יהוה את איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך׃ 05O 28 8 יצו יהוה אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 05O 28 9 יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו׃ 05O 28 10 וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך׃ 05O 28 11 והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך׃ 05O 28 12 יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה׃ 05O 28 13 ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות׃ 05O 28 14 ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם׃ 05O 28 15 והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך׃ 05O 28 16 ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה׃ 05O 28 17 ארור טנאך ומשארתך׃ 05O 28 18 ארור פרי בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃ 05O 28 19 ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך׃ 05O 28 20 ישלח יהוה בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני׃ 05O 28 21 ידבק יהוה בך את הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה׃ 05O 28 22 יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך׃ 05O 28 23 והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל׃ 05O 28 24 יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמדך׃ 05O 28 25 יתנך יהוה נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ׃ 05O 28 26 והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃ 05O 28 27 יככה יהוה בשחין מצרים ובעפלים ובגרב ובחרס אשר לא תוכל להרפא׃ 05O 28 28 יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב׃ 05O 28 29 והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע׃ 05O 28 30 אשה תארש ואיש אחר ישגלנה בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו׃ 05O 28 31 שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע׃ 05O 28 32 בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך׃ 05O 28 33 פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים׃ 05O 28 34 והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה׃ 05O 28 35 יככה יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך׃ 05O 28 36 יולך יהוה אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן׃ 05O 28 37 והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה׃ 05O 28 38 זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה׃ 05O 28 39 כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת׃ 05O 28 40 זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך׃ 05O 28 41 בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי׃ 05O 28 42 כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל׃ 05O 28 43 הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה׃ 05O 28 44 הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב׃ 05O 28 45 ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך׃ 05O 28 46 והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם׃ 05O 28 47 תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל׃ 05O 28 48 ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך׃ 05O 28 49 ישא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו׃ 05O 28 50 גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן׃ 05O 28 51 ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך׃ 05O 28 52 והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃ 05O 28 53 ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך׃ 05O 28 54 האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר׃ 05O 28 55 מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך׃ 05O 28 56 הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה׃ 05O 28 57 ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך׃ 05O 28 58 אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך׃ 05O 28 59 והפלא יהוה את מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלות ונאמנות וחלים רעים ונאמנים׃ 05O 28 60 והשיב בך את כל מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך׃ 05O 28 61 גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך עד השמדך׃ 05O 28 62 ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך׃ 05O 28 63 והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה׃ 05O 28 64 והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן׃ 05O 28 65 ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש׃ 05O 28 66 והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך׃ 05O 28 67 בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה׃ 05O 28 68 והשיבך יהוה מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה׃ 05O 29 1 אלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב׃ 05O 29 2 ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם אתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו׃ 05O 29 3 המסות הגדלת אשר ראו עיניך האתת והמפתים הגדלים ההם׃ 05O 29 4 ולא נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה׃ 05O 29 5 ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך׃ 05O 29 6 לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם׃ 05O 29 7 ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחן מלך חשבון ועוג מלך הבשן לקראתנו למלחמה ונכם׃ 05O 29 8 ונקח את ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי׃ 05O 29 9 ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם למען תשכילו את כל אשר תעשון׃ 05O 29 10 אתם נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל׃ 05O 29 11 טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך׃ 05O 29 12 לעברך בברית יהוה אלהיך ובאלתו אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום׃ 05O 29 13 למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב׃ 05O 29 14 ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת׃ 05O 29 15 כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום׃ 05O 29 16 כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם׃ 05O 29 17 ותראו את שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם׃ 05O 29 18 פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה׃ 05O 29 19 והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה׃ 05O 29 20 לא יאבה יהוה סלח לו כי אז יעשן אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים׃ 05O 29 21 והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה׃ 05O 29 22 ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה יהוה בה׃ 05O 29 23 גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו׃ 05O 29 24 ואמרו כל הגוים על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה׃ 05O 29 25 ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים׃ 05O 29 26 וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם׃ 05O 29 27 ויחר אף יהוה בארץ ההוא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה׃ 05O 29 28 ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה׃ 05O 29 29 הנסתרת ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת׃ 05O 30 1 והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה׃ 05O 30 2 ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך׃ 05O 30 3 ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה׃ 05O 30 4 אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך׃ 05O 30 5 והביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך׃ 05O 30 6 ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך׃ 05O 30 7 ונתן יהוה אלהיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך׃ 05O 30 8 ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום׃ 05O 30 9 והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ישוב יהוה לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך׃ 05O 30 10 כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך׃ 05O 30 11 כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא׃ 05O 30 12 לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה׃ 05O 30 13 ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה׃ 05O 30 14 כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו׃ 05O 30 15 ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע׃ 05O 30 16 אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך יהוה אלהיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה׃ 05O 30 17 ואם יפנה לבבך ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהים אחרים ועבדתם׃ 05O 30 18 הגדתי לכם היום כי אבד תאבדון לא תאריכן ימים על האדמה אשר אתה עבר את הירדן לבא שמה לרשתה׃ 05O 30 19 העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך׃ 05O 30 20 לאהבה את יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם׃ 05O 31 1 וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל׃ 05O 31 2 ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה׃ 05O 31 3 יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה׃ 05O 31 4 ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם׃ 05O 31 5 ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם׃ 05O 31 6 חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך׃ 05O 31 7 ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם׃ 05O 31 8 ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת׃ 05O 31 9 ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל׃ 05O 31 10 ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות׃ 05O 31 11 בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם׃ 05O 31 12 הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת׃ 05O 31 13 ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יהוה אלהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃ 05O 31 14 ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד׃ 05O 31 15 וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל׃ 05O 31 16 ויאמר יהוה אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו׃ 05O 31 17 וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה׃ 05O 31 18 ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים׃ 05O 31 19 ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל׃ 05O 31 20 כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי׃ 05O 31 21 והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי׃ 05O 31 22 ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל׃ 05O 31 23 ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך׃ 05O 31 24 ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם׃ 05O 31 25 ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר׃ 05O 31 26 לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית יהוה אלהיכם והיה שם בך לעד׃ 05O 31 27 כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי׃ 05O 31 28 הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ׃ 05O 31 29 כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם׃ 05O 31 30 וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם׃ 05O 32 1 האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי׃ 05O 32 2 יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב׃ 05O 32 3 כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃ 05O 32 4 הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃ 05O 32 5 שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃ 05O 32 6 ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃ 05O 32 7 זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃ 05O 32 8 בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃ 05O 32 9 כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃ 05O 32 10 ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃ 05O 32 11 כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׃ 05O 32 12 יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃ 05O 32 13 ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃ 05O 32 14 חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר׃ 05O 32 15 וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃ 05O 32 16 יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃ 05O 32 17 יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃ 05O 32 18 צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃ 05O 32 19 וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃ 05O 32 20 ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם׃ 05O 32 21 הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃ 05O 32 22 כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃ 05O 32 23 אספה עלימו רעות חצי אכלה בם׃ 05O 32 24 מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃ 05O 32 25 מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה׃ 05O 32 26 אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃ 05O 32 27 לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת׃ 05O 32 28 כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃ 05O 32 29 לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃ 05O 32 30 איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם׃ 05O 32 31 כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃ 05O 32 32 כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו׃ 05O 32 33 חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃ 05O 32 34 הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃ 05O 32 35 לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃ 05O 32 36 כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃ 05O 32 37 ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃ 05O 32 38 אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃ 05O 32 39 ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃ 05O 32 40 כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃ 05O 32 41 אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃ 05O 32 42 אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃ 05O 32 43 הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃ 05O 32 44 ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון׃ 05O 32 45 ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל׃ 05O 32 46 ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת׃ 05O 32 47 כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃ 05O 32 48 וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר׃ 05O 32 49 עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃ 05O 32 50 ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃ 05O 32 51 על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃ 05O 32 52 כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל׃ 05O 33 1 וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו׃ 05O 33 2 ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אש דת למו׃ 05O 33 3 אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך׃ 05O 33 4 תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב׃ 05O 33 5 ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל׃ 05O 33 6 יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר׃ 05O 33 7 וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה׃ 05O 33 8 וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה׃ 05O 33 9 האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו׃ 05O 33 10 יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך׃ 05O 33 11 ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון׃ 05O 33 12 לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתיפיו שכן׃ 05O 33 13 וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת׃ 05O 33 14 וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים׃ 05O 33 15 ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם׃ 05O 33 16 וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃ 05O 33 17 בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה׃ 05O 33 18 ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך׃ 05O 33 19 עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול׃ 05O 33 20 ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד׃ 05O 33 21 וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל׃ 05O 33 22 ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן׃ 05O 33 23 ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה׃ 05O 33 24 ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו׃ 05O 33 25 ברזל ונחשת מנעליך וכימיך דבאך׃ 05O 33 26 אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים׃ 05O 33 27 מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד׃ 05O 33 28 וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל׃ 05O 33 29 אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך׃ 05O 34 1 ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו ויראהו יהוה את כל הארץ את הגלעד עד דן׃ 05O 34 2 ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון׃ 05O 34 3 ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד צער׃ 05O 34 4 ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר׃ 05O 34 5 וימת שם משה עבד יהוה בארץ מואב על פי יהוה׃ 05O 34 6 ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה׃ 05O 34 7 ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה׃ 05O 34 8 ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה׃ 05O 34 9 ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה׃ 05O 34 10 ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל פנים׃ 05O 34 11 לכל האתות והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו׃ 05O 34 12 ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל׃ 06O 1 1 ויהי אחרי מות משה עבד יהוה ויאמר יהוה אל יהושע בן נון משרת משה לאמר׃ 06O 1 2 משה עבדי מת ועתה קום עבר את הירדן הזה אתה וכל העם הזה אל הארץ אשר אנכי נתן להם לבני ישראל׃ 06O 1 3 כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דברתי אל משה׃ 06O 1 4 מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרת כל ארץ החתים ועד הים הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם׃ 06O 1 5 לא יתיצב איש לפניך כל ימי חייך כאשר הייתי עם משה אהיה עמך לא ארפך ולא אעזבך׃ 06O 1 6 חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם׃ 06O 1 7 רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאול למען תשכיל בכל אשר תלך׃ 06O 1 8 לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל׃ 06O 1 9 הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת כי עמך יהוה אלהיך בכל אשר תלך׃ 06O 1 10 ויצו יהושע את שטרי העם לאמר׃ 06O 1 11 עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר הכינו לכם צידה כי בעוד שלשת ימים אתם עברים את הירדן הזה לבוא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם לרשתה׃ 06O 1 12 ולראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה אמר יהושע לאמר׃ 06O 1 13 זכור את הדבר אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאמר יהוה אלהיכם מניח לכם ונתן לכם את הארץ הזאת׃ 06O 1 14 נשיכם טפכם ומקניכם ישבו בארץ אשר נתן לכם משה בעבר הירדן ואתם תעברו חמשים לפני אחיכם כל גבורי החיל ועזרתם אותם׃ 06O 1 15 עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם המה את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם ושבתם לארץ ירשתכם וירשתם אותה אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן מזרח השמש׃ 06O 1 16 ויענו את יהושע לאמר כל אשר צויתנו נעשה ואל כל אשר תשלחנו נלך׃ 06O 1 17 ככל אשר שמענו אל משה כן נשמע אליך רק יהיה יהוה אלהיך עמך כאשר היה עם משה׃ 06O 1 18 כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת רק חזק ואמץ׃ 06O 2 1 וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו וילכו ויבאו בית אשה זונה ושמה רחב וישכבו שמה׃ 06O 2 2 ויאמר למלך יריחו לאמר הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל לחפר את הארץ׃ 06O 2 3 וישלח מלך יריחו אל רחב לאמר הוציאי האנשים הבאים אליך אשר באו לביתך כי לחפר את כל הארץ באו׃ 06O 2 4 ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו ותאמר כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה׃ 06O 2 5 ויהי השער לסגור בחשך והאנשים יצאו לא ידעתי אנה הלכו האנשים רדפו מהר אחריהם כי תשיגום׃ 06O 2 6 והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ הערכות לה על הגג׃ 06O 2 7 והאנשים רדפו אחריהם דרך הירדן על המעברות והשער סגרו אחרי כאשר יצאו הרדפים אחריהם׃ 06O 2 8 והמה טרם ישכבון והיא עלתה עליהם על הגג׃ 06O 2 9 ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן יהוה לכם את הארץ וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל ישבי הארץ מפניכם׃ 06O 2 10 כי שמענו את אשר הוביש יהוה את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחן ולעוג אשר החרמתם אותם׃ 06O 2 11 ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת׃ 06O 2 12 ועתה השבעו נא לי ביהוה כי עשיתי עמכם חסד ועשיתם גם אתם עם בית אבי חסד ונתתם לי אות אמת׃ 06O 2 13 והחיתם את אבי ואת אמי ואת אחי ואת אחותי ואת כל אשר להם והצלתם את נפשתינו ממות׃ 06O 2 14 ויאמרו לה האנשים נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו את דברנו זה והיה בתת יהוה לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת׃ 06O 2 15 ותורדם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת׃ 06O 2 16 ותאמר להם ההרה לכו פן יפגעו בכם הרדפים ונחבתם שמה שלשת ימים עד שוב הרדפים ואחר תלכו לדרככם׃ 06O 2 17 ויאמרו אליה האנשים נקים אנחנו משבעתך הזה אשר השבעתנו׃ 06O 2 18 הנה אנחנו באים בארץ את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו ואת אביך ואת אמך ואת אחיך ואת כל בית אביך תאספי אליך הביתה׃ 06O 2 19 והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה דמו בראשו ואנחנו נקים וכל אשר יהיה אתך בבית דמו בראשנו אם יד תהיה בו׃ 06O 2 20 ואם תגידי את דברנו זה והיינו נקים משבעתך אשר השבעתנו׃ 06O 2 21 ותאמר כדבריכם כן הוא ותשלחם וילכו ותקשר את תקות השני בחלון׃ 06O 2 22 וילכו ויבאו ההרה וישבו שם שלשת ימים עד שבו הרדפים ויבקשו הרדפים בכל הדרך ולא מצאו׃ 06O 2 23 וישבו שני האנשים וירדו מההר ויעברו ויבאו אל יהושע בן נון ויספרו לו את כל המצאות אותם׃ 06O 2 24 ויאמרו אל יהושע כי נתן יהוה בידנו את כל הארץ וגם נמגו כל ישבי הארץ מפנינו׃ 06O 3 1 וישכם יהושע בבקר ויסעו מהשטים ויבאו עד הירדן הוא וכל בני ישראל וילנו שם טרם יעברו׃ 06O 3 2 ויהי מקצה שלשת ימים ויעברו השטרים בקרב המחנה׃ 06O 3 3 ויצוו את העם לאמר כראותכם את ארון ברית יהוה אלהיכם והכהנים הלוים נשאים אתו ואתם תסעו ממקומכם והלכתם אחריו׃ 06O 3 4 אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אמה במדה אל תקרבו אליו למען אשר תדעו את הדרך אשר תלכו בה כי לא עברתם בדרך מתמול שלשום׃ 06O 3 5 ויאמר יהושע אל העם התקדשו כי מחר יעשה יהוה בקרבכם נפלאות׃ 06O 3 6 ויאמר יהושע אל הכהנים לאמר שאו את ארון הברית ועברו לפני העם וישאו את ארון הברית וילכו לפני העם׃ 06O 3 7 ויאמר יהוה אל יהושע היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך׃ 06O 3 8 ואתה תצוה את הכהנים נשאי ארון הברית לאמר כבאכם עד קצה מי הירדן בירדן תעמדו׃ 06O 3 9 ויאמר יהושע אל בני ישראל גשו הנה ושמעו את דברי יהוה אלהיכם׃ 06O 3 10 ויאמר יהושע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם והורש יוריש מפניכם את הכנעני ואת החתי ואת החוי ואת הפרזי ואת הגרגשי והאמרי והיבוסי׃ 06O 3 11 הנה ארון הברית אדון כל הארץ עבר לפניכם בירדן׃ 06O 3 12 ועתה קחו לכם שני עשר איש משבטי ישראל איש אחד איש אחד לשבט׃ 06O 3 13 והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון יהוה אדון כל הארץ במי הירדן מי הירדן יכרתון המים הירדים מלמעלה ויעמדו נד אחד׃ 06O 3 14 ויהי בנסע העם מאהליהם לעבר את הירדן והכהנים נשאי הארון הברית לפני העם׃ 06O 3 15 וכבוא נשאי הארון עד הירדן ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר׃ 06O 3 16 ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד באדם העיר אשר מצד צרתן והירדים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו׃ 06O 3 17 ויעמדו הכהנים נשאי הארון ברית יהוה בחרבה בתוך הירדן הכן וכל ישראל עברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבר את הירדן׃ 06O 4 1 ויהי כאשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן ויאמר יהוה אל יהושע לאמר׃ 06O 4 2 קחו לכם מן העם שנים עשר אנשים איש אחד איש אחד משבט׃ 06O 4 3 וצוו אותם לאמר שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה׃ 06O 4 4 ויקרא יהושע אל שנים העשר איש אשר הכין מבני ישראל איש אחד איש אחד משבט׃ 06O 4 5 ויאמר להם יהושע עברו לפני ארון יהוה אלהיכם אל תוך הירדן והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל׃ 06O 4 6 למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם׃ 06O 4 7 ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית יהוה בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד עולם׃ 06O 4 8 ויעשו כן בני ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שתי עשרה אבנים מתוך הירדן כאשר דבר יהוה אל יהושע למספר שבטי בני ישראל ויעברום עמם אל המלון וינחום שם׃ 06O 4 9 ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה׃ 06O 4 10 והכהנים נשאי הארון עמדים בתוך הירדן עד תם כל הדבר אשר צוה יהוה את יהושע לדבר אל העם ככל אשר צוה משה את יהושע וימהרו העם ויעברו׃ 06O 4 11 ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבר ארון יהוה והכהנים לפני העם׃ 06O 4 12 ויעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חמשים לפני בני ישראל כאשר דבר אליהם משה׃ 06O 4 13 כארבעים אלף חלוצי הצבא עברו לפני יהוה למלחמה אל ערבות יריחו׃ 06O 4 14 ביום ההוא גדל יהוה את יהושע בעיני כל ישראל ויראו אתו כאשר יראו את משה כל ימי חייו׃ 06O 4 15 ויאמר יהוה אל יהושע לאמר׃ 06O 4 16 צוה את הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן הירדן׃ 06O 4 17 ויצו יהושע את הכהנים לאמר עלו מן הירדן׃ 06O 4 18 ויהי בעלות הכהנים נשאי ארון ברית יהוה מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו׃ 06O 4 19 והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו׃ 06O 4 20 ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל׃ 06O 4 21 ויאמר אל בני ישראל לאמר אשר ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמר מה האבנים האלה׃ 06O 4 22 והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה׃ 06O 4 23 אשר הוביש יהוה אלהיכם את מי הירדן מפניכם עד עברכם כאשר עשה יהוה אלהיכם לים סוף אשר הוביש מפנינו עד עברנו׃ 06O 4 24 למען דעת כל עמי הארץ את יד יהוה כי חזקה היא למען יראתם את יהוה אלהיכם כל הימים׃ 06O 5 1 ויהי כשמע כל מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש יהוה את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברנו וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל׃ 06O 5 2 בעת ההיא אמר יהוה אל יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל את בני ישראל שנית׃ 06O 5 3 ויעש לו יהושע חרבות צרים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות׃ 06O 5 4 וזה הדבר אשר מל יהושע כל העם היצא ממצרים הזכרים כל אנשי המלחמה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים׃ 06O 5 5 כי מלים היו כל העם היצאים וכל העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא מלו׃ 06O 5 6 כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר עד תם כל הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא שמעו בקול יהוה אשר נשבע יהוה להם לבלתי הראותם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש׃ 06O 5 7 ואת בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע כי ערלים היו כי לא מלו אותם בדרך׃ 06O 5 8 ויהי כאשר תמו כל הגוי להמול וישבו תחתם במחנה עד חיותם׃ 06O 5 9 ויאמר יהוה אל יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה׃ 06O 5 10 ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו׃ 06O 5 11 ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה׃ 06O 5 12 וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא׃ 06O 5 13 ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו׃ 06O 5 14 ויאמר לא כי אני שר צבא יהוה עתה באתי ויפל יהושע אל פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל עבדו׃ 06O 5 15 ויאמר שר צבא יהוה אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן׃ 06O 6 1 ויריחו סגרת ומסגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא׃ 06O 6 2 ויאמר יהוה אל יהושע ראה נתתי בידך את יריחו ואת מלכה גבורי החיל׃ 06O 6 3 וסבתם את העיר כל אנשי המלחמה הקיף את העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים׃ 06O 6 4 ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות׃ 06O 6 5 והיה במשך בקרן היובל בשמעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו׃ 06O 6 6 ויקרא יהושע בן נון אל הכהנים ויאמר אלהם שאו את ארון הברית ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון יהוה׃ 06O 6 7 ויאמרו אל העם עברו וסבו את העיר והחלוץ יעבר לפני ארון יהוה׃ 06O 6 8 ויהי כאמר יהושע אל העם ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היובלים לפני יהוה עברו ותקעו בשופרות וארון ברית יהוה הלך אחריהם׃ 06O 6 9 והחלוץ הלך לפני הכהנים תקעו השופרות והמאסף הלך אחרי הארון הלוך ותקוע בשופרות׃ 06O 6 10 ואת העם צוה יהושע לאמר לא תריעו ולא תשמיעו את קולכם ולא יצא מפיכם דבר עד יום אמרי אליכם הריעו והריעתם׃ 06O 6 11 ויסב ארון יהוה את העיר הקף פעם אחת ויבאו המחנה וילינו במחנה׃ 06O 6 12 וישכם יהושע בבקר וישאו הכהנים את ארון יהוה׃ 06O 6 13 ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היבלים לפני ארון יהוה הלכים הלוך ותקעו בשופרות והחלוץ הלך לפניהם והמאסף הלך אחרי ארון יהוה הולך ותקוע בשופרות׃ 06O 6 14 ויסבו את העיר ביום השני פעם אחת וישבו המחנה כה עשו ששת ימים׃ 06O 6 15 ויהי ביום השביעי וישכמו כעלות השחר ויסבו את העיר כמשפט הזה שבע פעמים רק ביום ההוא סבבו את העיר שבע פעמים׃ 06O 6 16 ויהי בפעם השביעית תקעו הכהנים בשופרות ויאמר יהושע אל העם הריעו כי נתן יהוה לכם את העיר׃ 06O 6 17 והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה ליהוה רק רחב הזונה תחיה היא וכל אשר אתה בבית כי החבאתה את המלאכים אשר שלחנו׃ 06O 6 18 ורק אתם שמרו מן החרם פן תחרימו ולקחתם מן החרם ושמתם את מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו׃ 06O 6 19 וכל כסף וזהב וכלי נחשת וברזל קדש הוא ליהוה אוצר יהוה יבוא׃ 06O 6 20 וירע העם ויתקעו בשפרות ויהי כשמע העם את קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותפל החומה תחתיה ויעל העם העירה איש נגדו וילכדו את העיר׃ 06O 6 21 ויחרימו את כל אשר בעיר מאיש ועד אשה מנער ועד זקן ועד שור ושה וחמור לפי חרב׃ 06O 6 22 ולשנים האנשים המרגלים את הארץ אמר יהושע באו בית האשה הזונה והוציאו משם את האשה ואת כל אשר לה כאשר נשבעתם לה׃ 06O 6 23 ויבאו הנערים המרגלים ויציאו את רחב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה ואת כל אשר לה ואת כל משפחותיה הוציאו ויניחום מחוץ למחנה ישראל׃ 06O 6 24 והעיר שרפו באש וכל אשר בה רק הכסף והזהב וכלי הנחשת והברזל נתנו אוצר בית יהוה׃ 06O 6 25 ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע ותשב בקרב ישראל עד היום הזה כי החביאה את המלאכים אשר שלח יהושע לרגל את יריחו׃ 06O 6 26 וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני יהוה אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה׃ 06O 6 27 ויהי יהוה את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ׃ 06O 7 1 וימעלו בני ישראל מעל בחרם ויקח עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה מן החרם ויחר אף יהוה בבני ישראל׃ 06O 7 2 וישלח יהושע אנשים מיריחו העי אשר עם בית און מקדם לבית אל ויאמר אליהם לאמר עלו ורגלו את הארץ ויעלו האנשים וירגלו את העי׃ 06O 7 3 וישבו אל יהושע ויאמרו אליו אל יעל כל העם כאלפים איש או כשלשת אלפים איש יעלו ויכו את העי אל תיגע שמה את כל העם כי מעט המה׃ 06O 7 4 ויעלו מן העם שמה כשלשת אלפים איש וינסו לפני אנשי העי׃ 06O 7 5 ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש וירדפום לפני השער עד השברים ויכום במורד וימס לבב העם ויהי למים׃ 06O 7 6 ויקרע יהושע שמלתיו ויפל על פניו ארצה לפני ארון יהוה עד הערב הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על ראשם׃ 06O 7 7 ויאמר יהושע אהה אדני יהוה למה העברת העביר את העם הזה את הירדן לתת אתנו ביד האמרי להאבידנו ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן׃ 06O 7 8 בי אדני מה אמר אחרי אשר הפך ישראל ערף לפני איביו׃ 06O 7 9 וישמעו הכנעני וכל ישבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול׃ 06O 7 10 ויאמר יהוה אל יהושע קם לך למה זה אתה נפל על פניך׃ 06O 7 11 חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם׃ 06O 7 12 ולא יכלו בני ישראל לקום לפני איביהם ערף יפנו לפני איביהם כי היו לחרם לא אוסיף להיות עמכם אם לא תשמידו החרם מקרבכם׃ 06O 7 13 קם קדש את העם ואמרת התקדשו למחר כי כה אמר יהוה אלהי ישראל חרם בקרבך ישראל לא תוכל לקום לפני איביך עד הסירכם החרם מקרבכם׃ 06O 7 14 ונקרבתם בבקר לשבטיכם והיה השבט אשר ילכדנו יהוה יקרב למשפחות והמשפחה אשר ילכדנה יהוה תקרב לבתים והבית אשר ילכדנו יהוה יקרב לגברים׃ 06O 7 15 והיה הנלכד בחרם ישרף באש אתו ואת כל אשר לו כי עבר את ברית יהוה וכי עשה נבלה בישראל׃ 06O 7 16 וישכם יהושע בבקר ויקרב את ישראל לשבטיו וילכד שבט יהודה׃ 06O 7 17 ויקרב את משפחת יהודה וילכד את משפחת הזרחי ויקרב את משפחת הזרחי לגברים וילכד זבדי׃ 06O 7 18 ויקרב את ביתו לגברים וילכד עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה׃ 06O 7 19 ויאמר יהושע אל עכן בני שים נא כבוד ליהוה אלהי ישראל ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני׃ 06O 7 20 ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי ליהוה אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי׃ 06O 7 21 ואראה בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד חמשים שקלים משקלו ואחמדם ואקחם והנם טמונים בארץ בתוך האהלי והכסף תחתיה׃ 06O 7 22 וישלח יהושע מלאכים וירצו האהלה והנה טמונה באהלו והכסף תחתיה׃ 06O 7 23 ויקחום מתוך האהל ויבאום אל יהושע ואל כל בני ישראל ויצקם לפני יהוה׃ 06O 7 24 ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנתיו ואת שורו ואת חמרו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו וכל ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור׃ 06O 7 25 ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך יהוה ביום הזה וירגמו אתו כל ישראל אבן וישרפו אתם באש ויסקלו אתם באבנים׃ 06O 7 26 ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה וישב יהוה מחרון אפו על כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור עד היום הזה׃ 06O 8 1 ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא ואל תחת קח עמך את כל עם המלחמה וקום עלה העי ראה נתתי בידך את מלך העי ואת עמו ואת עירו ואת ארצו׃ 06O 8 2 ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה רק שללה ובהמתה תבזו לכם שים לך ארב לעיר מאחריה׃ 06O 8 3 ויקם יהושע וכל עם המלחמה לעלות העי ויבחר יהושע שלשים אלף איש גבורי החיל וישלחם לילה׃ 06O 8 4 ויצו אתם לאמר ראו אתם ארבים לעיר מאחרי העיר אל תרחיקו מן העיר מאד והייתם כלכם נכנים׃ 06O 8 5 ואני וכל העם אשר אתי נקרב אל העיר והיה כי יצאו לקראתנו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם׃ 06O 8 6 ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן העיר כי יאמרו נסים לפנינו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם׃ 06O 8 7 ואתם תקמו מהאורב והורשתם את העיר ונתנה יהוה אלהיכם בידכם׃ 06O 8 8 והיה כתפשכם את העיר תציתו את העיר באש כדבר יהוה תעשו ראו צויתי אתכם׃ 06O 8 9 וישלחם יהושע וילכו אל המארב וישבו בין בית אל ובין העי מים לעי וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם׃ 06O 8 10 וישכם יהושע בבקר ויפקד את העם ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי׃ 06O 8 11 וכל העם המלחמה אשר אתו עלו ויגשו ויבאו נגד העיר ויחנו מצפון לעי והגי בינו ובין העי׃ 06O 8 12 ויקח כחמשת אלפים איש וישם אותם ארב בין בית אל ובין העי מים לעיר׃ 06O 8 13 וישימו העם את כל המחנה אשר מצפון לעיר ואת עקבו מים לעיר וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק׃ 06O 8 14 ויהי כראות מלך העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל למלחמה הוא וכל עמו למועד לפני הערבה והוא לא ידע כי ארב לו מאחרי העיר׃ 06O 8 15 וינגעו יהושע וכל ישראל לפניהם וינסו דרך המדבר׃ 06O 8 16 ויזעקו כל העם אשר בעיר לרדף אחריהם וירדפו אחרי יהושע וינתקו מן העיר׃ 06O 8 17 ולא נשאר איש בעי ובית אל אשר לא יצאו אחרי ישראל ויעזבו את העיר פתוחה וירדפו אחרי ישראל׃ 06O 8 18 ויאמר יהוה אל יהושע נטה בכידון אשר בידך אל העי כי בידך אתננה ויט יהושע בכידון אשר בידו אל העיר׃ 06O 8 19 והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות ידו ויבאו העיר וילכדוה וימהרו ויציתו את העיר באש׃ 06O 8 20 ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס המדבר נהפך אל הרודף׃ 06O 8 21 ויהושע וכל ישראל ראו כי לכד הארב את העיר וכי עלה עשן העיר וישבו ויכו את אנשי העי׃ 06O 8 22 ואלה יצאו מן העיר לקראתם ויהיו לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה ויכו אותם עד בלתי השאיר לו שריד ופליט׃ 06O 8 23 ואת מלך העי תפשו חי ויקרבו אתו אל יהושע׃ 06O 8 24 ויהי ככלות ישראל להרג את כל ישבי העי בשדה במדבר אשר רדפום בו ויפלו כלם לפי חרב עד תמם וישבו כל ישראל העי ויכו אתה לפי חרב׃ 06O 8 25 ויהי כל הנפלים ביום ההוא מאיש ועד אשה שנים עשר אלף כל אנשי העי׃ 06O 8 26 ויהושע לא השיב ידו אשר נטה בכידון עד אשר החרים את כל ישבי העי׃ 06O 8 27 רק הבהמה ושלל העיר ההיא בזזו להם ישראל כדבר יהוה אשר צוה את יהושע׃ 06O 8 28 וישרף יהושע את העי וישימה תל עולם שממה עד היום הזה׃ 06O 8 29 ואת מלך העי תלה על העץ עד עת הערב וכבוא השמש צוה יהושע וירידו את נבלתו מן העץ וישליכו אותה אל פתח שער העיר ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה׃ 06O 8 30 אז יבנה יהושע מזבח ליהוה אלהי ישראל בהר עיבל׃ 06O 8 31 כאשר צוה משה עבד יהוה את בני ישראל ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל ויעלו עליו עלות ליהוה ויזבחו שלמים׃ 06O 8 32 ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל׃ 06O 8 33 וכל ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית יהוה כגר כאזרח חציו אל מול הר גרזים והחציו אל מול הר עיבל כאשר צוה משה עבד יהוה לברך את העם ישראל בראשנה׃ 06O 8 34 ואחרי כן קרא את כל דברי התורה הברכה והקללה ככל הכתוב בספר התורה׃ 06O 8 35 לא היה דבר מכל אשר צוה משה אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל והנשים והטף והגר ההלך בקרבם׃ 06O 9 1 ויהי כשמע כל המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול אל מול הלבנון החתי והאמרי הכנעני הפרזי החוי והיבוסי׃ 06O 9 2 ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד׃ 06O 9 3 וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי׃ 06O 9 4 ויעשו גם המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים׃ 06O 9 5 ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם צידם יבש היה נקדים׃ 06O 9 6 וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית׃ 06O 9 7 ויאמרו איש ישראל אל החוי אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית׃ 06O 9 8 ויאמרו אל יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אלהם יהושע מי אתם ומאין תבאו׃ 06O 9 9 ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם יהוה אלהיך כי שמענו שמעו ואת כל אשר עשה במצרים׃ 06O 9 10 ואת כל אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך הבשן אשר בעשתרות׃ 06O 9 11 ויאמרו אלינו זקינינו וכל ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו ועתה כרתו לנו ברית׃ 06O 9 12 זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים׃ 06O 9 13 ואלה נאדות היין אשר מלאנו חדשים והנה התבקעו ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מאד׃ 06O 9 14 ויקחו האנשים מצידם ואת פי יהוה לא שאלו׃ 06O 9 15 ויעש להם יהושע שלום ויכרת להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה׃ 06O 9 16 ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר כרתו להם ברית וישמעו כי קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים׃ 06O 9 17 ויסעו בני ישראל ויבאו אל עריהם ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים׃ 06O 9 18 ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילנו כל העדה על הנשיאים׃ 06O 9 19 ויאמרו כל הנשיאים אל כל העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה אלהי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם׃ 06O 9 20 זאת נעשה להם והחיה אותם ולא יהיה עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם׃ 06O 9 21 ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי מים לכל העדה כאשר דברו להם הנשיאים׃ 06O 9 22 ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים׃ 06O 9 23 ועתה ארורים אתם ולא יכרת מכם עבד וחטבי עצים ושאבי מים לבית אלהי׃ 06O 9 24 ויענו את יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה יהוה אלהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את כל ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את הדבר הזה׃ 06O 9 25 ועתה הננו בידך כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה׃ 06O 9 26 ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני ישראל ולא הרגום׃ 06O 9 27 ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים לעדה ולמזבח יהוה עד היום הזה אל המקום אשר יבחר׃ 06O 10 1 ויהי כשמע אדני צדק מלך ירושלם כי לכד יהושע את העי ויחרימה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את ישראל ויהיו בקרבם׃ 06O 10 2 וייראו מאד כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן העי וכל אנשיה גברים׃ 06O 10 3 וישלח אדני צדק מלך ירושלם אל הוהם מלך חברון ואל פראם מלך ירמות ואל יפיע מלך לכיש ואל דביר מלך עגלון לאמר׃ 06O 10 4 עלו אלי ועזרני ונכה את גבעון כי השלימה את יהושע ואת בני ישראל׃ 06O 10 5 ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמרי מלך ירושלם מלך חברון מלך ירמות מלך לכיש מלך עגלון הם וכל מחניהם ויחנו על גבעון וילחמו עליה׃ 06O 10 6 וישלחו אנשי גבעון אל יהושע אל המחנה הגלגלה לאמר אל תרף ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל מלכי האמרי ישבי ההר׃ 06O 10 7 ויעל יהושע מן הגלגל הוא וכל עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל׃ 06O 10 8 ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מהם כי בידך נתתים לא יעמד איש מהם בפניך׃ 06O 10 9 ויבא אליהם יהושע פתאם כל הלילה עלה מן הגלגל׃ 06O 10 10 ויהמם יהוה לפני ישראל ויכם מכה גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית חורן ויכם עד עזקה ועד מקדה׃ 06O 10 11 ויהי בנסם מפני ישראל הם במורד בית חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן השמים עד עזקה וימתו רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב׃ 06O 10 12 אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון׃ 06O 10 13 וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים׃ 06O 10 14 ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש כי יהוה נלחם לישראל׃ 06O 10 15 וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה׃ 06O 10 16 וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה׃ 06O 10 17 ויגד ליהושע לאמר נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה׃ 06O 10 18 ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל פי המערה והפקידו עליה אנשים לשמרם׃ 06O 10 19 ואתם אל תעמדו רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם אל תתנום לבוא אל עריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם׃ 06O 10 20 ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה מאד עד תמם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל ערי המבצר׃ 06O 10 21 וישבו כל העם אל המחנה אל יהושע מקדה בשלום לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשנו׃ 06O 10 22 ויאמר יהושע פתחו את פי המערה והוציאו אלי את חמשת המלכים האלה מן המערה׃ 06O 10 23 ויעשו כן ויציאו אליו את חמשת המלכים האלה מן המערה את מלך ירושלם את מלך חברון את מלך ירמות את מלך לכיש את מלך עגלון׃ 06O 10 24 ויהי כהוציאם את המלכים האלה אל יהושע ויקרא יהושע אל כל איש ישראל ויאמר אל קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את רגליהם על צואריהם׃ 06O 10 25 ויאמר אליהם יהושע אל תיראו ואל תחתו חזקו ואמצו כי ככה יעשה יהוה לכל איביכם אשר אתם נלחמים אותם׃ 06O 10 26 ויכם יהושע אחרי כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים על העצים עד הערב׃ 06O 10 27 ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל המערה אשר נחבאו שם וישמו אבנים גדלות על פי המערה עד עצם היום הזה׃ 06O 10 28 ואת מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי חרב ואת מלכה החרם אותם ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו׃ 06O 10 29 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו ממקדה לבנה וילחם עם לבנה׃ 06O 10 30 ויתן יהוה גם אותה ביד ישראל ואת מלכה ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו׃ 06O 10 31 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלבנה לכישה ויחן עליה וילחם בה׃ 06O 10 32 ויתן יהוה את לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה ככל אשר עשה ללבנה׃ 06O 10 33 אז עלה הרם מלך גזר לעזר את לכיש ויכהו יהושע ואת עמו עד בלתי השאיר לו שריד׃ 06O 10 34 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלכיש עגלנה ויחנו עליה וילחמו עליה׃ 06O 10 35 וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה ביום ההוא החרים ככל אשר עשה ללכיש׃ 06O 10 36 ויעל יהושע וכל ישראל עמו מעגלונה חברונה וילחמו עליה׃ 06O 10 37 וילכדוה ויכוה לפי חרב ואת מלכה ואת כל עריה ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ככל אשר עשה לעגלון ויחרם אותה ואת כל הנפש אשר בה׃ 06O 10 38 וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה׃ 06O 10 39 וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש אשר בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה׃ 06O 10 40 ויכה יהושע את כל הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל מלכיהם לא השאיר שריד ואת כל הנשמה החרים כאשר צוה יהוה אלהי ישראל׃ 06O 10 41 ויכם יהושע מקדש ברנע ועד עזה ואת כל ארץ גשן ועד גבעון׃ 06O 10 42 ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פעם אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל׃ 06O 10 43 וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה׃ 06O 11 1 ויהי כשמע יבין מלך חצור וישלח אל יובב מלך מדון ואל מלך שמרון ואל מלך אכשף׃ 06O 11 2 ואל המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות ובשפלה ובנפות דור מים׃ 06O 11 3 הכנעני ממזרח ומים והאמרי והחתי והפרזי והיבוסי בהר והחוי תחת חרמון בארץ המצפה׃ 06O 11 4 ויצאו הם וכל מחניהם עמם עם רב כחול אשר על שפת הים לרב וסוס ורכב רב מאד׃ 06O 11 5 ויועדו כל המלכים האלה ויבאו ויחנו יחדו אל מי מרום להלחם עם ישראל׃ 06O 11 6 ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מפניהם כי מחר כעת הזאת אנכי נתן את כלם חללים לפני ישראל את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש׃ 06O 11 7 ויבא יהושע וכל עם המלחמה עמו עליהם על מי מרום פתאם ויפלו בהם׃ 06O 11 8 ויתנם יהוה ביד ישראל ויכום וירדפום עד צידון רבה ועד משרפות מים ועד בקעת מצפה מזרחה ויכם עד בלתי השאיר להם שריד׃ 06O 11 9 ויעש להם יהושע כאשר אמר לו יהוה את סוסיהם עקר ואת מרכבתיהם שרף באש׃ 06O 11 10 וישב יהושע בעת ההיא וילכד את חצור ואת מלכה הכה בחרב כי חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה׃ 06O 11 11 ויכו את כל הנפש אשר בה לפי חרב החרם לא נותר כל נשמה ואת חצור שרף באש׃ 06O 11 12 ואת כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם לכד יהושע ויכם לפי חרב החרים אותם כאשר צוה משה עבד יהוה׃ 06O 11 13 רק כל הערים העמדות על תלם לא שרפם ישראל זולתי את חצור לבדה שרף יהושע׃ 06O 11 14 וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל רק את כל האדם הכו לפי חרב עד השמדם אותם לא השאירו כל נשמה׃ 06O 11 15 כאשר צוה יהוה את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה יהוה את משה׃ 06O 11 16 ויקח יהושע את כל הארץ הזאת ההר ואת כל הנגב ואת כל ארץ הגשן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר ישראל ושפלתה׃ 06O 11 17 מן ההר החלק העולה שעיר ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון ואת כל מלכיהם לכד ויכם וימיתם׃ 06O 11 18 ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה׃ 06O 11 19 לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון את הכל לקחו במלחמה׃ 06O 11 20 כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את משה׃ 06O 11 21 ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את הענקים מן ההר מן חברון מן דבר מן ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל עם עריהם החרימם יהושע׃ 06O 11 22 לא נותר ענקים בארץ בני ישראל רק בעזה בגת ובאשדוד נשארו׃ 06O 11 23 ויקח יהושע את כל הארץ ככל אשר דבר יהוה אל משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה׃ 06O 12 1 ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש מנחל ארנון עד הר חרמון וכל הערבה מזרחה׃ 06O 12 2 סיחון מלך האמרי היושב בחשבון משל מערוער אשר על שפת נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד יבק הנחל גבול בני עמון׃ 06O 12 3 והערבה עד ים כנרות מזרחה ועד ים הערבה ים המלח מזרחה דרך בית הישמות ומתימן תחת אשדות הפסגה׃ 06O 12 4 וגבול עוג מלך הבשן מיתר הרפאים היושב בעשתרות ובאדרעי׃ 06O 12 5 ומשל בהר חרמון ובסלכה ובכל הבשן עד גבול הגשורי והמעכתי וחצי הגלעד גבול סיחון מלך חשבון׃ 06O 12 6 משה עבד יהוה ובני ישראל הכום ויתנה משה עבד יהוה ירשה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה׃ 06O 12 7 ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה מבעל גד בבקעת הלבנון ועד ההר החלק העלה שעירה ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירשה כמחלקתם׃ 06O 12 8 בהר ובשפלה ובערבה ובאשדות ובמדבר ובנגב החתי האמרי והכנעני הפרזי החוי והיבוסי׃ 06O 12 9 מלך יריחו אחד מלך העי אשר מצד בית אל אחד׃ 06O 12 10 מלך ירושלם אחד מלך חברון אחד׃ 06O 12 11 מלך ירמות אחד מלך לכיש אחד׃ 06O 12 12 מלך עגלון אחד מלך גזר אחד׃ 06O 12 13 מלך דבר אחד מלך גדר אחד׃ 06O 12 14 מלך חרמה אחד מלך ערד אחד׃ 06O 12 15 מלך לבנה אחד מלך עדלם אחד׃ 06O 12 16 מלך מקדה אחד מלך בית אל אחד׃ 06O 12 17 מלך תפוח אחד מלך חפר אחד׃ 06O 12 18 מלך אפק אחד מלך לשרון אחד׃ 06O 12 19 מלך מדון אחד מלך חצור אחד׃ 06O 12 20 מלך שמרון מראון אחד מלך אכשף אחד׃ 06O 12 21 מלך תענך אחד מלך מגדו אחד׃ 06O 12 22 מלך קדש אחד מלך יקנעם לכרמל אחד׃ 06O 12 23 מלך דור לנפת דור אחד מלך גוים לגלגל אחד׃ 06O 12 24 מלך תרצה אחד כל מלכים שלשים ואחד׃ 06O 13 1 ויהושע זקן בא בימים ויאמר יהוה אליו אתה זקנתה באת בימים והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה׃ 06O 13 2 זאת הארץ הנשארת כל גלילות הפלשתים וכל הגשורי׃ 06O 13 3 מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים׃ 06O 13 4 מתימן כל ארץ הכנעני ומערה אשר לצידנים עד אפקה עד גבול האמרי׃ 06O 13 5 והארץ הגבלי וכל הלבנון מזרח השמש מבעל גד תחת הר חרמון עד לבוא חמת׃ 06O 13 6 כל ישבי ההר מן הלבנון עד משרפת מים כל צידנים אנכי אורישם מפני בני ישראל רק הפלה לישראל בנחלה כאשר צויתיך׃ 06O 13 7 ועתה חלק את הארץ הזאת בנחלה לתשעת השבטים וחצי השבט המנשה׃ 06O 13 8 עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם אשר נתן להם משה בעבר הירדן מזרחה כאשר נתן להם משה עבד יהוה׃ 06O 13 9 מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר מידבא עד דיבון׃ 06O 13 10 וכל ערי סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון עד גבול בני עמון׃ 06O 13 11 והגלעד וגבול הגשורי והמעכתי וכל הר חרמון וכל הבשן עד סלכה׃ 06O 13 12 כל ממלכות עוג בבשן אשר מלך בעשתרות ובאדרעי הוא נשאר מיתר הרפאים ויכם משה וירשם׃ 06O 13 13 ולא הורישו בני ישראל את הגשורי ואת המעכתי וישב גשור ומעכת בקרב ישראל עד היום הזה׃ 06O 13 14 רק לשבט הלוי לא נתן נחלה אשי יהוה אלהי ישראל הוא נחלתו כאשר דבר לו׃ 06O 13 15 ויתן משה למטה בני ראובן למשפחתם׃ 06O 13 16 ויהי להם הגבול מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר על מידבא׃ 06O 13 17 חשבון וכל עריה אשר במישר דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון׃ 06O 13 18 ויהצה וקדמת ומפעת׃ 06O 13 19 וקריתים ושבמה וצרת השחר בהר העמק׃ 06O 13 20 ובית פעור ואשדות הפסגה ובית הישמות׃ 06O 13 21 וכל ערי המישר וכל ממלכות סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון אשר הכה משה אתו ואת נשיאי מדין את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע נסיכי סיחון ישבי הארץ׃ 06O 13 22 ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם׃ 06O 13 23 ויהי גבול בני ראובן הירדן וגבול זאת נחלת בני ראובן למשפחתם הערים וחצריהן׃ 06O 13 24 ויתן משה למטה גד לבני גד למשפחתם׃ 06O 13 25 ויהי להם הגבול יעזר וכל ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון עד ערוער אשר על פני רבה׃ 06O 13 26 ומחשבון עד רמת המצפה ובטנים וממחנים עד גבול לדבר׃ 06O 13 27 ובעמק בית הרם ובית נמרה וסכות וצפון יתר ממלכות סיחון מלך חשבון הירדן וגבל עד קצה ים כנרת עבר הירדן מזרחה׃ 06O 13 28 זאת נחלת בני גד למשפחתם הערים וחצריהם׃ 06O 13 29 ויתן משה לחצי שבט מנשה ויהי לחצי מטה בני מנשה למשפחותם׃ 06O 13 30 ויהי גבולם ממחנים כל הבשן כל ממלכות עוג מלך הבשן וכל חות יאיר אשר בבשן ששים עיר׃ 06O 13 31 וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי ערי ממלכות עוג בבשן לבני מכיר בן מנשה לחצי בני מכיר למשפחותם׃ 06O 13 32 אלה אשר נחל משה בערבות מואב מעבר לירדן יריחו מזרחה׃ 06O 13 33 ולשבט הלוי לא נתן משה נחלה יהוה אלהי ישראל הוא נחלתם כאשר דבר להם׃ 06O 14 1 ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל׃ 06O 14 2 בגורל נחלתם כאשר צוה יהוה ביד משה לתשעת המטות וחצי המטה׃ 06O 14 3 כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים לא נתן נחלה בתוכם׃ 06O 14 4 כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם׃ 06O 14 5 כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את הארץ׃ 06O 14 6 ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר יהוה אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך בקדש ברנע׃ 06O 14 7 בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד יהוה אתי מקדש ברנע לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי׃ 06O 14 8 ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי׃ 06O 14 9 וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם כי מלאת אחרי יהוה אלהי׃ 06O 14 10 ועתה הנה החיה יהוה אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמונים שנה׃ 06O 14 11 עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא׃ 06O 14 12 ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר יהוה ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה׃ 06O 14 13 ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה׃ 06O 14 14 על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל׃ 06O 14 15 ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה׃ 06O 15 1 ויהי הגורל למטה בני יהודה למשפחתם אל גבול אדום מדבר צן נגבה מקצה תימן׃ 06O 15 2 ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן הלשן הפנה נגבה׃ 06O 15 3 ויצא אל מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה׃ 06O 15 4 ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים והיה תצאות הגבול ימה זה יהיה לכם גבול נגב׃ 06O 15 5 וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון הים מקצה הירדן׃ 06O 15 6 ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בהן בן ראובן׃ 06O 15 7 ועלה הגבול דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל הגלגל אשר נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל מי עין שמש והיו תצאתיו אל עין רגל׃ 06O 15 8 ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גי הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפנה׃ 06O 15 9 ותאר הגבול מראש ההר אל מעין מי נפתוח ויצא אל ערי הר עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים׃ 06O 15 10 ונסב הגבול מבעלה ימה אל הר שעיר ועבר אל כתף הר יערים מצפונה היא כסלון וירד בית שמש ועבר תמנה׃ 06O 15 11 ויצא הגבול אל כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר הר הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה׃ 06O 15 12 וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני יהודה סביב למשפחתם׃ 06O 15 13 ולכלב בן יפנה נתן חלק בתוך בני יהודה אל פי יהוה ליהושע את קרית ארבע אבי הענק היא חברון׃ 06O 15 14 וירש משם כלב את שלושה בני הענק את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק׃ 06O 15 15 ויעל משם אל ישבי דבר ושם דבר לפנים קרית ספר׃ 06O 15 16 ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה׃ 06O 15 17 וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן לו את עכסה בתו לאשה׃ 06O 15 18 ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך׃ 06O 15 19 ותאמר תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה את גלת עליות ואת גלת תחתיות׃ 06O 15 20 זאת נחלת מטה בני יהודה למשפחתם׃ 06O 15 21 ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה קבצאל ועדר ויגור׃ 06O 15 22 וקינה ודימונה ועדעדה׃ 06O 15 23 וקדש וחצור ויתנן׃ 06O 15 24 זיף וטלם ובעלות׃ 06O 15 25 וחצור חדתה וקריות חצרון היא חצור׃ 06O 15 26 אמם ושמע ומולדה׃ 06O 15 27 וחצר גדה וחשמון ובית פלט׃ 06O 15 28 וחצר שועל ובאר שבע ובזיותיה׃ 06O 15 29 בעלה ועיים ועצם׃ 06O 15 30 ואלתולד וכסיל וחרמה׃ 06O 15 31 וצקלג ומדמנה וסנסנה׃ 06O 15 32 ולבאות ושלחים ועין ורמון כל ערים עשרים ותשע וחצריהן׃ 06O 15 33 בשפלה אשתאול וצרעה ואשנה׃ 06O 15 34 וזנוח ועין גנים תפוח והעינם׃ 06O 15 35 ירמות ועדלם שוכה ועזקה׃ 06O 15 36 ושערים ועדיתים והגדרה וגדרתים ערים ארבע עשרה וחצריהן׃ 06O 15 37 צנן וחדשה ומגדל גד׃ 06O 15 38 ודלען והמצפה ויקתאל׃ 06O 15 39 לכיש ובצקת ועגלון׃ 06O 15 40 וכבון ולחמס וכתליש׃ 06O 15 41 וגדרות בית דגון ונעמה ומקדה ערים שש עשרה וחצריהן׃ 06O 15 42 לבנה ועתר ועשן׃ 06O 15 43 ויפתח ואשנה ונציב׃ 06O 15 44 וקעילה ואכזיב ומראשה ערים תשע וחצריהן׃ 06O 15 45 עקרון ובנתיה וחצריה׃ 06O 15 46 מעקרון וימה כל אשר על יד אשדוד וחצריהן׃ 06O 15 47 אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה עד נחל מצרים והים הגבול וגבול׃ 06O 15 48 ובהר שמיר ויתיר ושוכה׃ 06O 15 49 ודנה וקרית סנה היא דבר׃ 06O 15 50 וענב ואשתמה וענים׃ 06O 15 51 וגשן וחלן וגלה ערים אחת עשרה וחצריהן׃ 06O 15 52 ארב ורומה ואשען׃ 06O 15 53 וינים ובית תפוח ואפקה׃ 06O 15 54 וחמטה וקרית ארבע היא חברון וציער ערים תשע וחצריהן׃ 06O 15 55 מעון כרמל וזיף ויוטה׃ 06O 15 56 ויזרעאל ויקדעם וזנוח׃ 06O 15 57 הקין גבעה ותמנה ערים עשר וחצריהן׃ 06O 15 58 חלחול בית צור וגדור׃ 06O 15 59 ומערת ובית ענות ואלתקן ערים שש וחצריהן׃ 06O 15 60 קרית בעל היא קרית יערים והרבה ערים שתים וחצריהן׃ 06O 15 61 במדבר בית הערבה מדין וסככה׃ 06O 15 62 והנבשן ועיר המלח ועין גדי ערים שש וחצריהן׃ 06O 15 63 ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יוכלו בני יהודה להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלם עד היום הזה׃ 06O 16 1 ויצא הגורל לבני יוסף מירדן יריחו למי יריחו מזרחה המדבר עלה מיריחו בהר בית אל׃ 06O 16 2 ויצא מבית אל לוזה ועבר אל גבול הארכי עטרות׃ 06O 16 3 וירד ימה אל גבול היפלטי עד גבול בית חורן תחתון ועד גזר והיו תצאתו ימה׃ 06O 16 4 וינחלו בני יוסף מנשה ואפרים׃ 06O 16 5 ויהי גבול בני אפרים למשפחתם ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות אדר עד בית חורן עליון׃ 06O 16 6 ויצא הגבול הימה המכמתת מצפון ונסב הגבול מזרחה תאנת שלה ועבר אותו ממזרח ינוחה׃ 06O 16 7 וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן׃ 06O 16 8 מתפוח ילך הגבול ימה נחל קנה והיו תצאתיו הימה זאת נחלת מטה בני אפרים למשפחתם׃ 06O 16 9 והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה כל הערים וחצריהן׃ 06O 16 10 ולא הורישו את הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרב אפרים עד היום הזה ויהי למס עבד׃ 06O 17 1 ויהי הגורל למטה מנשה כי הוא בכור יוסף למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה ויהי לו הגלעד והבשן׃ 06O 17 2 ויהי לבני מנשה הנותרים למשפחתם לבני אביעזר ולבני חלק ולבני אשריאל ולבני שכם ולבני חפר ולבני שמידע אלה בני מנשה בן יוסף הזכרים למשפחתם׃ 06O 17 3 ולצלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה לא היו לו בנים כי אם בנות ואלה שמות בנתיו מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה׃ 06O 17 4 ותקרבנה לפני אלעזר הכהן ולפני יהושע בן נון ולפני הנשיאים לאמר יהוה צוה את משה לתת לנו נחלה בתוך אחינו ויתן להם אל פי יהוה נחלה בתוך אחי אביהן׃ 06O 17 5 ויפלו חבלי מנשה עשרה לבד מארץ הגלעד והבשן אשר מעבר לירדן׃ 06O 17 6 כי בנות מנשה נחלו נחלה בתוך בניו וארץ הגלעד היתה לבני מנשה הנותרים׃ 06O 17 7 ויהי גבול מנשה מאשר המכמתת אשר על פני שכם והלך הגבול אל הימין אל ישבי עין תפוח׃ 06O 17 8 למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל גבול מנשה לבני אפרים׃ 06O 17 9 וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה וגבול מנשה מצפון לנחל ויהי תצאתיו הימה׃ 06O 17 10 נגבה לאפרים וצפונה למנשה ויהי הים גבולו ובאשר יפגעון מצפון וביששכר ממזרח׃ 06O 17 11 ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת ישבי דאר ובנותיה וישבי עין דר ובנתיה וישבי תענך ובנתיה וישבי מגדו ובנותיה שלשת הנפת׃ 06O 17 12 ולא יכלו בני מנשה להוריש את הערים האלה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת׃ 06O 17 13 ויהי כי חזקו בני ישראל ויתנו את הכנעני למס והורש לא הורישו׃ 06O 17 14 וידברו בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני יהוה׃ 06O 17 15 ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי אץ לך הר אפרים׃ 06O 17 16 ויאמרו בני יוסף לא ימצא לנו ההר ורכב ברזל בכל הכנעני הישב בארץ העמק לאשר בבית שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל׃ 06O 17 17 ויאמר יהושע אל בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר עם רב אתה וכח גדול לך לא יהיה לך גורל אחד׃ 06O 17 18 כי הר יהיה לך כי יער הוא ובראתו והיה לך תצאתיו כי תוריש את הכנעני כי רכב ברזל לו כי חזק הוא׃ 06O 18 1 ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה וישכינו שם את אהל מועד והארץ נכבשה לפניהם׃ 06O 18 2 ויותרו בבני ישראל אשר לא חלקו את נחלתם שבעה שבטים׃ 06O 18 3 ויאמר יהושע אל בני ישראל עד אנה אתם מתרפים לבוא לרשת את הארץ אשר נתן לכם יהוה אלהי אבותיכם׃ 06O 18 4 הבו לכם שלשה אנשים לשבט ואשלחם ויקמו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם ויבאו אלי׃ 06O 18 5 והתחלקו אתה לשבעה חלקים יהודה יעמד על גבולו מנגב ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון׃ 06O 18 6 ואתם תכתבו את הארץ שבעה חלקים והבאתם אלי הנה ויריתי לכם גורל פה לפני יהוה אלהינו׃ 06O 18 7 כי אין חלק ללוים בקרבכם כי כהנת יהוה נחלתו וגד וראובן וחצי שבט המנשה לקחו נחלתם מעבר לירדן מזרחה אשר נתן להם משה עבד יהוה׃ 06O 18 8 ויקמו האנשים וילכו ויצו יהושע את ההלכים לכתב את הארץ לאמר לכו והתהלכו בארץ וכתבו אותה ושובו אלי ופה אשליך לכם גורל לפני יהוה בשלה׃ 06O 18 9 וילכו האנשים ויעברו בארץ ויכתבוה לערים לשבעה חלקים על ספר ויבאו אל יהושע אל המחנה שלה׃ 06O 18 10 וישלך להם יהושע גורל בשלה לפני יהוה ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלקתם׃ 06O 18 11 ויעל גורל מטה בני בנימן למשפחתם ויצא גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף׃ 06O 18 12 ויהי להם הגבול לפאת צפונה מן הירדן ועלה הגבול אל כתף יריחו מצפון ועלה בהר ימה והיה תצאתיו מדברה בית און׃ 06O 18 13 ועבר משם הגבול לוזה אל כתף לוזה נגבה היא בית אל וירד הגבול עטרות אדר על ההר אשר מנגב לבית חרון תחתון׃ 06O 18 14 ותאר הגבול ונסב לפאת ים נגבה מן ההר אשר על פני בית חרון נגבה והיה תצאתיו אל קרית בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה זאת פאת ים׃ 06O 18 15 ופאת נגבה מקצה קרית יערים ויצא הגבול ימה ויצא אל מעין מי נפתוח׃ 06O 18 16 וירד הגבול אל קצה ההר אשר על פני גי בן הנם אשר בעמק רפאים צפונה וירד גי הנם אל כתף היבוסי נגבה וירד עין רגל׃ 06O 18 17 ותאר מצפון ויצא עין שמש ויצא אל גלילות אשר נכח מעלה אדמים וירד אבן בהן בן ראובן׃ 06O 18 18 ועבר אל כתף מול הערבה צפונה וירד הערבתה׃ 06O 18 19 ועבר הגבול אל כתף בית חגלה צפונה והיה תצאותיו הגבול אל לשון ים המלח צפונה אל קצה הירדן נגבה זה גבול נגב׃ 06O 18 20 והירדן יגבל אתו לפאת קדמה זאת נחלת בני בנימן לגבולתיה סביב למשפחתם׃ 06O 18 21 והיו הערים למטה בני בנימן למשפחותיהם יריחו ובית חגלה ועמק קציץ׃ 06O 18 22 ובית הערבה וצמרים ובית אל׃ 06O 18 23 והעוים והפרה ועפרה׃ 06O 18 24 וכפר העמני והעפני וגבע ערים שתים עשרה וחצריהן׃ 06O 18 25 גבעון והרמה ובארות׃ 06O 18 26 והמצפה והכפירה והמצה׃ 06O 18 27 ורקם וירפאל ותראלה׃ 06O 18 28 וצלע האלף והיבוסי היא ירושלם גבעת קרית ערים ארבע עשרה וחצריהן זאת נחלת בני בנימן למשפחתם׃ 06O 19 1 ויצא הגורל השני לשמעון למטה בני שמעון למשפחותם ויהי נחלתם בתוך נחלת בני יהודה׃ 06O 19 2 ויהי להם בנחלתם באר שבע ושבע ומולדה׃ 06O 19 3 וחצר שועל ובלה ועצם׃ 06O 19 4 ואלתולד ובתול וחרמה׃ 06O 19 5 וצקלג ובית המרכבות וחצר סוסה׃ 06O 19 6 ובית לבאות ושרוחן ערים שלש עשרה וחצריהן׃ 06O 19 7 עין רמון ועתר ועשן ערים ארבע וחצריהן׃ 06O 19 8 וכל החצרים אשר סביבות הערים האלה עד בעלת באר ראמת נגב זאת נחלת מטה בני שמעון למשפחתם׃ 06O 19 9 מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי היה חלק בני יהודה רב מהם וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם׃ 06O 19 10 ויעל הגורל השלישי לבני זבולן למשפחתם ויהי גבול נחלתם עד שריד׃ 06O 19 11 ועלה גבולם לימה ומרעלה ופגע בדבשת ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם׃ 06O 19 12 ושב משריד קדמה מזרח השמש על גבול כסלת תבר ויצא אל הדברת ועלה יפיע׃ 06O 19 13 ומשם עבר קדמה מזרחה גתה חפר עתה קצין ויצא רמון המתאר הנעה׃ 06O 19 14 ונסב אתו הגבול מצפון חנתן והיו תצאתיו גי יפתח אל׃ 06O 19 15 וקטת ונהלל ושמרון וידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה וחצריהן׃ 06O 19 16 זאת נחלת בני זבולן למשפחותם הערים האלה וחצריהן׃ 06O 19 17 ליששכר יצא הגורל הרביעי לבני יששכר למשפחותם׃ 06O 19 18 ויהי גבולם יזרעאלה והכסולת ושונם׃ 06O 19 19 וחפרים ושיאן ואנחרת׃ 06O 19 20 והרבית וקשיון ואבץ׃ 06O 19 21 ורמת ועין גנים ועין חדה ובית פצץ׃ 06O 19 22 ופגע הגבול בתבור ושחצומה ובית שמש והיו תצאות גבולם הירדן ערים שש עשרה וחצריהן׃ 06O 19 23 זאת נחלת מטה בני יששכר למשפחתם הערים וחצריהן׃ 06O 19 24 ויצא הגורל החמישי למטה בני אשר למשפחותם׃ 06O 19 25 ויהי גבולם חלקת וחלי ובטן ואכשף׃ 06O 19 26 ואלמלך ועמעד ומשאל ופגע בכרמל הימה ובשיחור לבנת׃ 06O 19 27 ושב מזרח השמש בית דגן ופגע בזבלון ובגי יפתח אל צפונה בית העמק ונעיאל ויצא אל כבול משמאל׃ 06O 19 28 ועברן ורחב וחמון וקנה עד צידון רבה׃ 06O 19 29 ושב הגבול הרמה ועד עיר מבצר צר ושב הגבול חסה ויהיו תצאתיו הימה מחבל אכזיבה׃ 06O 19 30 ועמה ואפק ורחב ערים עשרים ושתים וחצריהן׃ 06O 19 31 זאת נחלת מטה בני אשר למשפחתם הערים האלה וחצריהן׃ 06O 19 32 לבני נפתלי יצא הגורל הששי לבני נפתלי למשפחתם׃ 06O 19 33 ויהי גבולם מחלף מאלון בצעננים ואדמי הנקב ויבנאל עד לקום ויהי תצאתיו הירדן׃ 06O 19 34 ושב הגבול ימה אזנות תבור ויצא משם חוקקה ופגע בזבלון מנגב ובאשר פגע מים וביהודה הירדן מזרח השמש׃ 06O 19 35 וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת׃ 06O 19 36 ואדמה והרמה וחצור׃ 06O 19 37 וקדש ואדרעי ועין חצור׃ 06O 19 38 ויראון ומגדל אל חרם ובית ענת ובית שמש ערים תשע עשרה וחצריהן׃ 06O 19 39 זאת נחלת מטה בני נפתלי למשפחתם הערים וחצריהן׃ 06O 19 40 למטה בני דן למשפחתם יצא הגורל השביעי׃ 06O 19 41 ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש׃ 06O 19 42 ושעלבין ואילון ויתלה׃ 06O 19 43 ואילון ותמנתה ועקרון׃ 06O 19 44 ואלתקה וגבתון ובעלת׃ 06O 19 45 ויהד ובני ברק וגת רמון׃ 06O 19 46 ומי הירקון והרקון עם הגבול מול יפו׃ 06O 19 47 ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עם לשם וילכדו אותה ויכו אותה לפי חרב וירשו אותה וישבו בה ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם׃ 06O 19 48 זאת נחלת מטה בני דן למשפחתם הערים האלה וחצריהן׃ 06O 19 49 ויכלו לנחל את הארץ לגבולתיה ויתנו בני ישראל נחלה ליהושע בן נון בתוכם׃ 06O 19 50 על פי יהוה נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח בהר אפרים ויבנה את העיר וישב בה׃ 06O 19 51 אלה הנחלת אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל בגורל בשלה לפני יהוה פתח אהל מועד ויכלו מחלק את הארץ׃ 06O 20 1 וידבר יהוה אל יהושע לאמר׃ 06O 20 2 דבר אל בני ישראל לאמר תנו לכם את ערי המקלט אשר דברתי אליכם ביד משה׃ 06O 20 3 לנוס שמה רוצח מכה נפש בשגגה בבלי דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם׃ 06O 20 4 ונס אל אחת מהערים האלה ועמד פתח שער העיר ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו לו מקום וישב עמם׃ 06O 20 5 וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא יסגרו את הרצח בידו כי בבלי דעת הכה את רעהו ולא שנא הוא לו מתמול שלשום׃ 06O 20 6 וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני העדה למשפט עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ישוב הרוצח ובא אל עירו ואל ביתו אל העיר אשר נס משם׃ 06O 20 7 ויקדשו את קדש בגליל בהר נפתלי ואת שכם בהר אפרים ואת קרית ארבע היא חברון בהר יהודה׃ 06O 20 8 ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו את בצר במדבר במישר ממטה ראובן ואת ראמת בגלעד ממטה גד ואת גלון בבשן ממטה מנשה׃ 06O 20 9 אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד עמדו לפני העדה׃ 06O 21 1 ויגשו ראשי אבות הלוים אל אלעזר הכהן ואל יהושע בן נון ואל ראשי אבות המטות לבני ישראל׃ 06O 21 2 וידברו אליהם בשלה בארץ כנען לאמר יהוה צוה ביד משה לתת לנו ערים לשבת ומגרשיהן לבהמתנו׃ 06O 21 3 ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם אל פי יהוה את הערים האלה ואת מגרשיהן׃ 06O 21 4 ויצא הגורל למשפחת הקהתי ויהי לבני אהרן הכהן מן הלוים ממטה יהודה וממטה השמעני וממטה בנימן בגורל ערים שלש עשרה׃ 06O 21 5 ולבני קהת הנותרים ממשפחת מטה אפרים וממטה דן ומחצי מטה מנשה בגורל ערים עשר׃ 06O 21 6 ולבני גרשון ממשפחות מטה יששכר וממטה אשר וממטה נפתלי ומחצי מטה מנשה בבשן בגורל ערים שלש עשרה׃ 06O 21 7 לבני מררי למשפחתם ממטה ראובן וממטה גד וממטה זבולן ערים שתים עשרה׃ 06O 21 8 ויתנו בני ישראל ללוים את הערים האלה ואת מגרשיהן כאשר צוה יהוה ביד משה בגורל׃ 06O 21 9 ויתנו ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון את הערים האלה אשר יקרא אתהן בשם׃ 06O 21 10 ויהי לבני אהרן ממשפחות הקהתי מבני לוי כי להם היה הגורל ראישנה׃ 06O 21 11 ויתנו להם את קרית ארבע אבי הענוק היא חברון בהר יהודה ואת מגרשה סביבתיה׃ 06O 21 12 ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה באחזתו׃ 06O 21 13 ולבני אהרן הכהן נתנו את עיר מקלט הרצח את חברון ואת מגרשה ואת לבנה ואת מגרשה׃ 06O 21 14 ואת יתר ואת מגרשה ואת אשתמע ואת מגרשה׃ 06O 21 15 ואת חלן ואת מגרשה ואת דבר ואת מגרשה׃ 06O 21 16 ואת עין ואת מגרשה ואת יטה ואת מגרשה את בית שמש ואת מגרשה ערים תשע מאת שני השבטים האלה׃ 06O 21 17 וממטה בנימן את גבעון ואת מגרשה את גבע ואת מגרשה׃ 06O 21 18 את ענתות ואת מגרשה ואת עלמון ואת מגרשה ערים ארבע׃ 06O 21 19 כל ערי בני אהרן הכהנים שלש עשרה ערים ומגרשיהן׃ 06O 21 20 ולמשפחות בני קהת הלוים הנותרים מבני קהת ויהי ערי גורלם ממטה אפרים׃ 06O 21 21 ויתנו להם את עיר מקלט הרצח את שכם ואת מגרשה בהר אפרים ואת גזר ואת מגרשה׃ 06O 21 22 ואת קבצים ואת מגרשה ואת בית חורן ואת מגרשה ערים ארבע׃ 06O 21 23 וממטה דן את אלתקא ואת מגרשה את גבתון ואת מגרשה׃ 06O 21 24 את אילון ואת מגרשה את גת רמון ואת מגרשה ערים ארבע׃ 06O 21 25 וממחצית מטה מנשה את תענך ואת מגרשה ואת גת רמון ואת מגרשה ערים שתים׃ 06O 21 26 כל ערים עשר ומגרשיהן למשפחות בני קהת הנותרים׃ 06O 21 27 ולבני גרשון ממשפחת הלוים מחצי מטה מנשה את עיר מקלט הרצח את גלון בבשן ואת מגרשה ואת בעשתרה ואת מגרשה ערים שתים׃ 06O 21 28 וממטה יששכר את קשיון ואת מגרשה את דברת ואת מגרשה׃ 06O 21 29 את ירמות ואת מגרשה את עין גנים ואת מגרשה ערים ארבע׃ 06O 21 30 וממטה אשר את משאל ואת מגרשה את עבדון ואת מגרשה׃ 06O 21 31 את חלקת ואת מגרשה ואת רחב ואת מגרשה ערים ארבע׃ 06O 21 32 וממטה נפתלי את עיר מקלט הרצח את קדש בגליל ואת מגרשה ואת חמת דאר ואת מגרשה ואת קרתן ואת מגרשה ערים שלש׃ 06O 21 33 כל ערי הגרשני למשפחתם שלש עשרה עיר ומגרשיהן׃ 06O 21 34 ולמשפחות בני מררי הלוים הנותרים מאת מטה זבולן את יקנעם ואת מגרשה את קרתה ואת מגרשה׃ 06O 21 35 את דמנה ואת מגרשה את נהלל ואת מגרשה ערים ארבע׃ 06O 21 36 וממטה ראובן את בצר ואת מגרשה ואת יהצה ואת מגרשה׃ 06O 21 37 את קדמות ואת מגרשה ואת מיפעת ואת מגרשה ערים ארבע׃ 06O 21 38 וממטה גד את עיר מקלט הרצח את רמת בגלעד ואת מגרשה ואת מחנים ואת מגרשה׃ 06O 21 39 את חשבון ואת מגרשה את יעזר ואת מגרשה כל ערים ארבע׃ 06O 21 40 כל הערים לבני מררי למשפחתם הנותרים ממשפחות הלוים ויהי גורלם ערים שתים עשרה׃ 06O 21 41 כל ערי הלוים בתוך אחזת בני ישראל ערים ארבעים ושמנה ומגרשיהן׃ 06O 21 42 תהיינה הערים האלה עיר עיר ומגרשיה סביבתיה כן לכל הערים האלה׃ 06O 21 43 ויתן יהוה לישראל את כל הארץ אשר נשבע לתת לאבותם וירשוה וישבו בה׃ 06O 21 44 וינח יהוה להם מסביב ככל אשר נשבע לאבותם ולא עמד איש בפניהם מכל איביהם את כל איביהם נתן יהוה בידם׃ 06O 21 45 לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דבר יהוה אל בית ישראל הכל בא׃ 06O 22 1 אז יקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי מטה מנשה׃ 06O 22 2 ויאמר אליהם אתם שמרתם את כל אשר צוה אתכם משה עבד יהוה ותשמעו בקולי לכל אשר צויתי אתכם׃ 06O 22 3 לא עזבתם את אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם את משמרת מצות יהוה אלהיכם׃ 06O 22 4 ועתה הניח יהוה אלהיכם לאחיכם כאשר דבר להם ועתה פנו ולכו לכם לאהליכם אל ארץ אחזתכם אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן׃ 06O 22 5 רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאהבה את יהוה אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם׃ 06O 22 6 ויברכם יהושע וישלחם וילכו אל אהליהם׃ 06O 22 7 ולחצי שבט המנשה נתן משה בבשן ולחציו נתן יהושע עם אחיהם מעבר הירדן ימה וגם כי שלחם יהושע אל אהליהם ויברכם׃ 06O 22 8 ויאמר אליהם לאמר בנכסים רבים שובו אל אהליכם ובמקנה רב מאד בכסף ובזהב ובנחשת ובברזל ובשלמות הרבה מאד חלקו שלל איביכם עם אחיכם׃ 06O 22 9 וישבו וילכו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה מאת בני ישראל משלה אשר בארץ כנען ללכת אל ארץ הגלעד אל ארץ אחזתם אשר נאחזו בה על פי יהוה ביד משה׃ 06O 22 10 ויבאו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען ויבנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על הירדן מזבח גדול למראה׃ 06O 22 11 וישמעו בני ישראל לאמר הנה בנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה את המזבח אל מול ארץ כנען אל גלילות הירדן אל עבר בני ישראל׃ 06O 22 12 וישמעו בני ישראל ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה לעלות עליהם לצבא׃ 06O 22 13 וישלחו בני ישראל אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה אל ארץ הגלעד את פינחס בן אלעזר הכהן׃ 06O 22 14 ועשרה נשאים עמו נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל מטות ישראל ואיש ראש בית אבותם המה לאלפי ישראל׃ 06O 22 15 ויבאו אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה אל ארץ הגלעד וידברו אתם לאמר׃ 06O 22 16 כה אמרו כל עדת יהוה מה המעל הזה אשר מעלתם באלהי ישראל לשוב היום מאחרי יהוה בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום ביהוה׃ 06O 22 17 המעט לנו את עון פעור אשר לא הטהרנו ממנו עד היום הזה ויהי הנגף בעדת יהוה׃ 06O 22 18 ואתם תשבו היום מאחרי יהוה והיה אתם תמרדו היום ביהוה ומחר אל כל עדת ישראל יקצף׃ 06O 22 19 ואך אם טמאה ארץ אחזתכם עברו לכם אל ארץ אחזת יהוה אשר שכן שם משכן יהוה והאחזו בתוכנו וביהוה אל תמרדו ואתנו אל תמרדו בבנתכם לכם מזבח מבלעדי מזבח יהוה אלהינו׃ 06O 22 20 הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו׃ 06O 22 21 ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה וידברו את ראשי אלפי ישראל׃ 06O 22 22 אל אלהים יהוה אל אלהים יהוה הוא ידע וישראל הוא ידע אם במרד ואם במעל ביהוה אל תושיענו היום הזה׃ 06O 22 23 לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי יהוה ואם להעלות עליו עולה ומנחה ואם לעשות עליו זבחי שלמים יהוה הוא יבקש׃ 06O 22 24 ואם לא מדאגה מדבר עשינו את זאת לאמר מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר מה לכם וליהוה אלהי ישראל׃ 06O 22 25 וגבול נתן יהוה ביננו וביניכם בני ראובן ובני גד את הירדן אין לכם חלק ביהוה והשביתו בניכם את בנינו לבלתי ירא את יהוה׃ 06O 22 26 ונאמר נעשה נא לנו לבנות את המזבח לא לעולה ולא לזבח׃ 06O 22 27 כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את עבדת יהוה לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו ולא יאמרו בניכם מחר לבנינו אין לכם חלק ביהוה׃ 06O 22 28 ונאמר והיה כי יאמרו אלינו ואל דרתינו מחר ואמרנו ראו את תבנית מזבח יהוה אשר עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח כי עד הוא בינינו וביניכם׃ 06O 22 29 חלילה לנו ממנו למרד ביהוה ולשוב היום מאחרי יהוה לבנות מזבח לעלה למנחה ולזבח מלבד מזבח יהוה אלהינו אשר לפני משכנו׃ 06O 22 30 וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את הדברים אשר דברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה וייטב בעיניהם׃ 06O 22 31 ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה היום ידענו כי בתוכנו יהוה אשר לא מעלתם ביהוה המעל הזה אז הצלתם את בני ישראל מיד יהוה׃ 06O 22 32 וישב פינחס בן אלעזר הכהן והנשיאים מאת בני ראובן ומאת בני גד מארץ הגלעד אל ארץ כנען אל בני ישראל וישבו אותם דבר׃ 06O 22 33 וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ אשר בני ראובן ובני גד ישבים בה׃ 06O 22 34 ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח כי עד הוא בינתינו כי יהוה האלהים׃ 06O 23 1 ויהי מימים רבים אחרי אשר הניח יהוה לישראל מכל איביהם מסביב ויהושע זקן בא בימים׃ 06O 23 2 ויקרא יהושע לכל ישראל לזקניו ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויאמר אלהם אני זקנתי באתי בימים׃ 06O 23 3 ואתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה אלהיכם לכל הגוים האלה מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם׃ 06O 23 4 ראו הפלתי לכם את הגוים הנשארים האלה בנחלה לשבטיכם מן הירדן וכל הגוים אשר הכרתי והים הגדול מבוא השמש׃ 06O 23 5 ויהוה אלהיכם הוא יהדפם מפניכם והוריש אתם מלפניכם וירשתם את ארצם כאשר דבר יהוה אלהיכם לכם׃ 06O 23 6 וחזקתם מאד לשמר ולעשות את כל הכתוב בספר תורת משה לבלתי סור ממנו ימין ושמאול׃ 06O 23 7 לבלתי בוא בגוים האלה הנשארים האלה אתכם ובשם אלהיהם לא תזכירו ולא תשביעו ולא תעבדום ולא תשתחוו להם׃ 06O 23 8 כי אם ביהוה אלהיכם תדבקו כאשר עשיתם עד היום הזה׃ 06O 23 9 ויורש יהוה מפניכם גוים גדלים ועצומים ואתם לא עמד איש בפניכם עד היום הזה׃ 06O 23 10 איש אחד מכם ירדף אלף כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם כאשר דבר לכם׃ 06O 23 11 ונשמרתם מאד לנפשתיכם לאהבה את יהוה אלהיכם׃ 06O 23 12 כי אם שוב תשובו ודבקתם ביתר הגוים האלה הנשארים האלה אתכם והתחתנתם בהם ובאתם בהם והם בכם׃ 06O 23 13 ידוע תדעו כי לא יוסיף יהוה אלהיכם להוריש את הגוים האלה מלפניכם והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בצדיכם ולצננים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם׃ 06O 23 14 והנה אנכי הולך היום בדרך כל הארץ וידעתם בכל לבבכם ובכל נפשכם כי לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דבר יהוה אלהיכם עליכם הכל באו לכם לא נפל ממנו דבר אחד׃ 06O 23 15 והיה כאשר בא עליכם כל הדבר הטוב אשר דבר יהוה אלהיכם אליכם כן יביא יהוה עליכם את כל הדבר הרע עד השמידו אותכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם׃ 06O 23 16 בעברכם את ברית יהוה אלהיכם אשר צוה אתכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף יהוה בכם ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר נתן לכם׃ 06O 24 1 ויאסף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האלהים׃ 06O 24 2 ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר יהוה אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים׃ 06O 24 3 ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען וארב את זרעו ואתן לו את יצחק׃ 06O 24 4 ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים׃ 06O 24 5 ואשלח את משה ואת אהרן ואגף את מצרים כאשר עשיתי בקרבו ואחר הוצאתי אתכם׃ 06O 24 6 ואוציא את אבותיכם ממצרים ותבאו הימה וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים ים סוף׃ 06O 24 7 ויצעקו אל יהוה וישם מאפל ביניכם ובין המצרים ויבא עליו את הים ויכסהו ותראינה עיניכם את אשר עשיתי במצרים ותשבו במדבר ימים רבים׃ 06O 24 8 ואביאה אתכם אל ארץ האמרי היושב בעבר הירדן וילחמו אתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את ארצם ואשמידם מפניכם׃ 06O 24 9 ויקם בלק בן צפור מלך מואב וילחם בישראל וישלח ויקרא לבלעם בן בעור לקלל אתכם׃ 06O 24 10 ולא אביתי לשמע לבלעם ויברך ברוך אתכם ואצל אתכם מידו׃ 06O 24 11 ותעברו את הירדן ותבאו אל יריחו וילחמו בכם בעלי יריחו האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם׃ 06O 24 12 ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמרי לא בחרבך ולא בקשתך׃ 06O 24 13 ואתן לכם ארץ אשר לא יגעת בה וערים אשר לא בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא נטעתם אתם אכלים׃ 06O 24 14 ועתה יראו את יהוה ועבדו אתו בתמים ובאמת והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את יהוה׃ 06O 24 15 ואם רע בעיניכם לעבד את יהוה בחרו לכם היום את מי תעבדון אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את יהוה׃ 06O 24 16 ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזב את יהוה לעבד אלהים אחרים׃ 06O 24 17 כי יהוה אלהינו הוא המעלה אתנו ואת אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים ואשר עשה לעינינו את האתות הגדלות האלה וישמרנו בכל הדרך אשר הלכנו בה ובכל העמים אשר עברנו בקרבם׃ 06O 24 18 ויגרש יהוה את כל העמים ואת האמרי ישב הארץ מפנינו גם אנחנו נעבד את יהוה כי הוא אלהינו׃ 06O 24 19 ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו לעבד את יהוה כי אלהים קדשים הוא אל קנוא הוא לא ישא לפשעכם ולחטאותיכם׃ 06O 24 20 כי תעזבו את יהוה ועבדתם אלהי נכר ושב והרע לכם וכלה אתכם אחרי אשר היטיב לכם׃ 06O 24 21 ויאמר העם אל יהושע לא כי את יהוה נעבד׃ 06O 24 22 ויאמר יהושע אל העם עדים אתם בכם כי אתם בחרתם לכם את יהוה לעבד אותו ויאמרו עדים׃ 06O 24 23 ועתה הסירו את אלהי הנכר אשר בקרבכם והטו את לבבכם אל יהוה אלהי ישראל׃ 06O 24 24 ויאמרו העם אל יהושע את יהוה אלהינו נעבד ובקולו נשמע׃ 06O 24 25 ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם׃ 06O 24 26 ויכתב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלהים ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש יהוה׃ 06O 24 27 ויאמר יהושע אל כל העם הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה כי היא שמעה את כל אמרי יהוה אשר דבר עמנו והיתה בכם לעדה פן תכחשון באלהיכם׃ 06O 24 28 וישלח יהושע את העם איש לנחלתו׃ 06O 24 29 ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן נון עבד יהוה בן מאה ועשר שנים׃ 06O 24 30 ויקברו אתו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש׃ 06O 24 31 ויעבד ישראל את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל מעשה יהוה אשר עשה לישראל׃ 06O 24 32 ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ויהיו לבני יוסף לנחלה׃ 06O 24 33 ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אתו בגבעת פינחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים׃ 07O 1 1 ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל ביהוה לאמר מי יעלה לנו אל הכנעני בתחלה להלחם בו׃ 07O 1 2 ויאמר יהוה יהודה יעלה הנה נתתי את הארץ בידו׃ 07O 1 3 ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם אני אתך בגורלך וילך אתו שמעון׃ 07O 1 4 ויעל יהודה ויתן יהוה את הכנעני והפרזי בידם ויכום בבזק עשרת אלפים איש׃ 07O 1 5 וימצאו את אדני בזק בבזק וילחמו בו ויכו את הכנעני ואת הפרזי׃ 07O 1 6 וינס אדני בזק וירדפו אחריו ויאחזו אתו ויקצצו את בהנות ידיו ורגליו׃ 07O 1 7 ויאמר אדני בזק שבעים מלכים בהנות ידיהם ורגליהם מקצצים היו מלקטים תחת שלחני כאשר עשיתי כן שלם לי אלהים ויביאהו ירושלם וימת שם׃ 07O 1 8 וילחמו בני יהודה בירושלם וילכדו אותה ויכוה לפי חרב ואת העיר שלחו באש׃ 07O 1 9 ואחר ירדו בני יהודה להלחם בכנעני יושב ההר והנגב והשפלה׃ 07O 1 10 וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון ושם חברון לפנים קרית ארבע ויכו את ששי ואת אחימן ואת תלמי׃ 07O 1 11 וילך משם אל יושבי דביר ושם דביר לפנים קרית ספר׃ 07O 1 12 ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה׃ 07O 1 13 וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו ויתן לו את עכסה בתו לאשה׃ 07O 1 14 ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת אביה השדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך׃ 07O 1 15 ותאמר לו הבה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה כלב את גלת עלית ואת גלת תחתית׃ 07O 1 16 ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם׃ 07O 1 17 וילך יהודה את שמעון אחיו ויכו את הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה ויקרא את שם העיר חרמה׃ 07O 1 18 וילכד יהודה את עזה ואת גבולה ואת אשקלון ואת גבולה ואת עקרון ואת גבולה׃ 07O 1 19 ויהי יהוה את יהודה וירש את ההר כי לא להוריש את ישבי העמק כי רכב ברזל להם׃ 07O 1 20 ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה ויורש משם את שלשה בני הענק׃ 07O 1 21 ואת היבוסי ישב ירושלם לא הורישו בני בנימן וישב היבוסי את בני בנימן בירושלם עד היום הזה׃ 07O 1 22 ויעלו בית יוסף גם הם בית אל ויהוה עמם׃ 07O 1 23 ויתירו בית יוסף בבית אל ושם העיר לפנים לוז׃ 07O 1 24 ויראו השמרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד׃ 07O 1 25 ויראם את מבוא העיר ויכו את העיר לפי חרב ואת האיש ואת כל משפחתו שלחו׃ 07O 1 26 וילך האיש ארץ החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז הוא שמה עד היום הזה׃ 07O 1 27 ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה ואת תענך ואת בנתיה ואת ישב דור ואת בנותיה ואת יושבי יבלעם ואת בנתיה ואת יושבי מגדו ואת בנותיה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת׃ 07O 1 28 ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס והוריש לא הורישו׃ 07O 1 29 ואפרים לא הוריש את הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרבו בגזר׃ 07O 1 30 זבולן לא הוריש את יושבי קטרון ואת יושבי נהלל וישב הכנעני בקרבו ויהיו למס׃ 07O 1 31 אשר לא הוריש את ישבי עכו ואת יושבי צידון ואת אחלב ואת אכזיב ואת חלבה ואת אפיק ואת רחב׃ 07O 1 32 וישב האשרי בקרב הכנעני ישבי הארץ כי לא הורישו׃ 07O 1 33 נפתלי לא הוריש את ישבי בית שמש ואת ישבי בית ענת וישב בקרב הכנעני ישבי הארץ וישבי בית שמש ובית ענת היו להם למס׃ 07O 1 34 וילחצו האמרי את בני דן ההרה כי לא נתנו לרדת לעמק׃ 07O 1 35 ויואל האמרי לשבת בהר חרס באילון ובשעלבים ותכבד יד בית יוסף ויהיו למס׃ 07O 1 36 וגבול האמרי ממעלה עקרבים מהסלע ומעלה׃ 07O 2 1 ויעל מלאך יהוה מן הגלגל אל הבכים ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא אפר בריתי אתכם לעולם׃ 07O 2 2 ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת מזבחותיהם תתצון ולא שמעתם בקלי מה זאת עשיתם׃ 07O 2 3 וגם אמרתי לא אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים ואלהיהם יהיו לכם למוקש׃ 07O 2 4 ויהי כדבר מלאך יהוה את הדברים האלה אל כל בני ישראל וישאו העם את קולם ויבכו׃ 07O 2 5 ויקראו שם המקום ההוא בכים ויזבחו שם ליהוה׃ 07O 2 6 וישלח יהושע את העם וילכו בני ישראל איש לנחלתו לרשת את הארץ׃ 07O 2 7 ויעבדו העם את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע אשר ראו את כל מעשה יהוה הגדול אשר עשה לישראל׃ 07O 2 8 וימת יהושע בן נון עבד יהוה בן מאה ועשר שנים׃ 07O 2 9 ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת חרס בהר אפרים מצפון להר געש׃ 07O 2 10 וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את יהוה וגם את המעשה אשר עשה לישראל׃ 07O 2 11 ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים׃ 07O 2 12 ויעזבו את יהוה אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויכעסו את יהוה׃ 07O 2 13 ויעזבו את יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות׃ 07O 2 14 ויחר אף יהוה בישראל ויתנם ביד שסים וישסו אותם וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא יכלו עוד לעמד לפני אויביהם׃ 07O 2 15 בכל אשר יצאו יד יהוה היתה בם לרעה כאשר דבר יהוה וכאשר נשבע יהוה להם ויצר להם מאד׃ 07O 2 16 ויקם יהוה שפטים ויושיעום מיד שסיהם׃ 07O 2 17 וגם אל שפטיהם לא שמעו כי זנו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם סרו מהר מן הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות יהוה לא עשו כן׃ 07O 2 18 וכי הקים יהוה להם שפטים והיה יהוה עם השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט כי ינחם יהוה מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם׃ 07O 2 19 והיה במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה׃ 07O 2 20 ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את בריתי אשר צויתי את אבותם ולא שמעו לקולי׃ 07O 2 21 גם אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן הגוים אשר עזב יהושע וימת׃ 07O 2 22 למען נסות בם את ישראל השמרים הם את דרך יהוה ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם לא׃ 07O 2 23 וינח יהוה את הגוים האלה לבלתי הורישם מהר ולא נתנם ביד יהושע׃ 07O 3 1 ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען׃ 07O 3 2 רק למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר לפנים לא ידעום׃ 07O 3 3 חמשת סרני פלשתים וכל הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבוא חמת׃ 07O 3 4 ויהיו לנסות בם את ישראל לדעת הישמעו את מצות יהוה אשר צוה את אבותם ביד משה׃ 07O 3 5 ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃ 07O 3 6 ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את אלהיהם׃ 07O 3 7 ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה וישכחו את יהוה אלהיהם ויעבדו את הבעלים ואת האשרות׃ 07O 3 8 ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים שמנה שנים׃ 07O 3 9 ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה מושיע לבני ישראל ויושיעם את עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו׃ 07O 3 10 ותהי עליו רוח יהוה וישפט את ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים׃ 07O 3 11 ותשקט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן קנז׃ 07O 3 12 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה את עגלון מלך מואב על ישראל על כי עשו את הרע בעיני יהוה׃ 07O 3 13 ויאסף אליו את בני עמון ועמלק וילך ויך את ישראל ויירשו את עיר התמרים׃ 07O 3 14 ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה׃ 07O 3 15 ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה להם מושיע את אהוד בן גרא בן הימיני איש אטר יד ימינו וישלחו בני ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב׃ 07O 3 16 ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו׃ 07O 3 17 ויקרב את המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד׃ 07O 3 18 ויהי כאשר כלה להקריב את המנחה וישלח את העם נשאי המנחה׃ 07O 3 19 והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל ויאמר דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הס ויצאו מעליו כל העמדים עליו׃ 07O 3 20 ואהוד בא אליו והוא ישב בעלית המקרה אשר לו לבדו ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא׃ 07O 3 21 וישלח אהוד את יד שמאלו ויקח את החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו׃ 07O 3 22 ויבא גם הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה׃ 07O 3 23 ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו ונעל׃ 07O 3 24 והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את רגליו בחדר המקרה׃ 07O 3 25 ויחילו עד בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת׃ 07O 3 26 ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את הפסילים וימלט השעירתה׃ 07O 3 27 ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר והוא לפניהם׃ 07O 3 28 ויאמר אלהם רדפו אחרי כי נתן יהוה את איביכם את מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את מעברות הירדן למואב ולא נתנו איש לעבר׃ 07O 3 29 ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש כל שמן וכל איש חיל ולא נמלט איש׃ 07O 3 30 ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה׃ 07O 3 31 ואחריו היה שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר וישע גם הוא את ישראל׃ 07O 4 1 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ואהוד מת׃ 07O 4 2 וימכרם יהוה ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים׃ 07O 4 3 ויצעקו בני ישראל אל יהוה כי תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה׃ 07O 4 4 ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא׃ 07O 4 5 והיא יושבת תחת תמר דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט׃ 07O 4 6 ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה יהוה אלהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון׃ 07O 4 7 ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו ונתתיהו בידך׃ 07O 4 8 ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך׃ 07O 4 9 ותאמר הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אשה ימכר יהוה את סיסרא ותקם דבורה ותלך עם ברק קדשה׃ 07O 4 10 ויזעק ברק את זבולן ואת נפתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ותעל עמו דבורה׃ 07O 4 11 וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה ויט אהלו עד אלון בצענים אשר את קדש׃ 07O 4 12 ויגדו לסיסרא כי עלה ברק בן אבינעם הר תבור׃ 07O 4 13 ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת כל העם אשר אתו מחרשת הגוים אל נחל קישון׃ 07O 4 14 ותאמר דברה אל ברק קום כי זה היום אשר נתן יהוה את סיסרא בידך הלא יהוה יצא לפניך וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו׃ 07O 4 15 ויהם יהוה את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל המחנה לפי חרב לפני ברק וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו׃ 07O 4 16 וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל מחנה סיסרא לפי חרב לא נשאר עד אחד׃ 07O 4 17 וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני׃ 07O 4 18 ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה׃ 07O 4 19 ויאמר אליה השקיני נא מעט מים כי צמאתי ותפתח את נאוד החלב ותשקהו ותכסהו׃ 07O 4 20 ויאמר אליה עמד פתח האהל והיה אם איש יבוא ושאלך ואמר היש פה איש ואמרת אין׃ 07O 4 21 ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת׃ 07O 4 22 והנה ברק רדף את סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש ויבא אליה והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו׃ 07O 4 23 ויכנע אלהים ביום ההוא את יבין מלך כנען לפני בני ישראל׃ 07O 4 24 ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה על יבין מלך כנען עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען׃ 07O 5 1 ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר׃ 07O 5 2 בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה׃ 07O 5 3 שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל׃ 07O 5 4 יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים׃ 07O 5 5 הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל׃ 07O 5 6 בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות׃ 07O 5 7 חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל׃ 07O 5 8 יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל׃ 07O 5 9 לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה׃ 07O 5 10 רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו׃ 07O 5 11 מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה׃ 07O 5 12 עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם׃ 07O 5 13 אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים׃ 07O 5 14 מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר׃ 07O 5 15 ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב׃ 07O 5 16 למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב׃ 07O 5 17 גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון׃ 07O 5 18 זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה׃ 07O 5 19 באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו׃ 07O 5 20 מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא׃ 07O 5 21 נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז׃ 07O 5 22 אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו׃ 07O 5 23 אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים׃ 07O 5 24 תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך׃ 07O 5 25 מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה׃ 07O 5 26 ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו׃ 07O 5 27 בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד׃ 07O 5 28 בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו׃ 07O 5 29 חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה׃ 07O 5 30 הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל׃ 07O 5 31 כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה׃ 07O 6 1 ויעשו בני ישראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד מדין שבע שנים׃ 07O 6 2 ותעז יד מדין על ישראל מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות׃ 07O 6 3 והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו׃ 07O 6 4 ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור׃ 07O 6 5 כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו כדי ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה׃ 07O 6 6 וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני ישראל אל יהוה׃ 07O 6 7 ויהי כי זעקו בני ישראל אל יהוה על אדות מדין׃ 07O 6 8 וישלח יהוה איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים׃ 07O 6 9 ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את ארצם׃ 07O 6 10 ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם לא תיראו את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי׃ 07O 6 11 ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין׃ 07O 6 12 וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל׃ 07O 6 13 ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל זאת ואיה כל נפלאתיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף מדין׃ 07O 6 14 ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין הלא שלחתיך׃ 07O 6 15 ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי׃ 07O 6 16 ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את מדין כאיש אחד׃ 07O 6 17 ויאמר אליו אם נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי׃ 07O 6 18 אל נא תמש מזה עד באי אליך והצאתי את מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשב עד שובך׃ 07O 6 19 וגדעון בא ויעש גדי עזים ואיפת קמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אל תחת האלה ויגש׃ 07O 6 20 ויאמר אליו מלאך האלהים קח את הבשר ואת המצות והנח אל הסלע הלז ואת המרק שפוך ויעש כן׃ 07O 6 21 וישלח מלאך יהוה את קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן הצור ותאכל את הבשר ואת המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו׃ 07O 6 22 וירא גדעון כי מלאך יהוה הוא ויאמר גדעון אהה אדני יהוה כי על כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל פנים׃ 07O 6 23 ויאמר לו יהוה שלום לך אל תירא לא תמות׃ 07O 6 24 ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא לו יהוה שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי׃ 07O 6 25 ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרת׃ 07O 6 26 ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראש המעוז הזה במערכה ולקחת את הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת׃ 07O 6 27 ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את בית אביו ואת אנשי העיר מעשות יומם ויעש לילה׃ 07O 6 28 וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר עליו כרתה ואת הפר השני העלה על המזבח הבנוי׃ 07O 6 29 ויאמרו איש אל רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו ויאמרו גדעון בן יואש עשה הדבר הזה׃ 07O 6 30 ויאמרו אנשי העיר אל יואש הוצא את בנך וימת כי נתץ את מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר עליו׃ 07O 6 31 ויאמר יואש לכל אשר עמדו עליו האתם תריבון לבעל אם אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד הבקר אם אלהים הוא ירב לו כי נתץ את מזבחו׃ 07O 6 32 ויקרא לו ביום ההוא ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את מזבחו׃ 07O 6 33 וכל מדין ועמלק ובני קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל׃ 07O 6 34 ורוח יהוה לבשה את גדעון ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו׃ 07O 6 35 ומלאכים שלח בכל מנשה ויזעק גם הוא אחריו ומלאכים שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם׃ 07O 6 36 ויאמר גדעון אל האלהים אם ישך מושיע בידי את ישראל כאשר דברת׃ 07O 6 37 הנה אנכי מציג את גזת הצמר בגרן אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חרב וידעתי כי תושיע בידי את ישראל כאשר דברת׃ 07O 6 38 ויהי כן וישכם ממחרת ויזר את הגזה וימץ טל מן הגזה מלוא הספל מים׃ 07O 6 39 ויאמר גדעון אל האלהים אל יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה נא רק הפעם בגזה יהי נא חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ יהיה טל׃ 07O 6 40 ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ היה טל׃ 07O 7 1 וישכם ירבעל הוא גדעון וכל העם אשר אתו ויחנו על עין חרד ומחנה מדין היה לו מצפון מגבעת המורה בעמק׃ 07O 7 2 ויאמר יהוה אל גדעון רב העם אשר אתך מתתי את מדין בידם פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי׃ 07O 7 3 ועתה קרא נא באזני העם לאמר מי ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד וישב מן העם עשרים ושנים אלף ועשרת אלפים נשארו׃ 07O 7 4 ויאמר יהוה אל גדעון עוד העם רב הורד אותם אל המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אמר אליך זה ילך אתך הוא ילך אתך וכל אשר אמר אליך זה לא ילך עמך הוא לא ילך׃ 07O 7 5 ויורד את העם אל המים ויאמר יהוה אל גדעון כל אשר ילק בלשונו מן המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות׃ 07O 7 6 ויהי מספר המלקקים בידם אל פיהם שלש מאות איש וכל יתר העם כרעו על ברכיהם לשתות מים׃ 07O 7 7 ויאמר יהוה אל גדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את מדין בידך וכל העם ילכו איש למקמו׃ 07O 7 8 ויקחו את צדה העם בידם ואת שופרתיהם ואת כל איש ישראל שלח איש לאהליו ובשלש מאות האיש החזיק ומחנה מדין היה לו מתחת בעמק׃ 07O 7 9 ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום רד במחנה כי נתתיו בידך׃ 07O 7 10 ואם ירא אתה לרדת רד אתה ופרה נערך אל המחנה׃ 07O 7 11 ושמעת מה ידברו ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא ופרה נערו אל קצה החמשים אשר במחנה׃ 07O 7 12 ומדין ועמלק וכל בני קדם נפלים בעמק כארבה לרב ולגמליהם אין מספר כחול שעל שפת הים לרב׃ 07O 7 13 ויבא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צלול לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא עד האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה ונפל האהל׃ 07O 7 14 ויען רעהו ויאמר אין זאת בלתי אם חרב גדעון בן יואש איש ישראל נתן האלהים בידו את מדין ואת כל המחנה׃ 07O 7 15 ויהי כשמע גדעון את מספר החלום ואת שברו וישתחו וישב אל מחנה ישראל ויאמר קומו כי נתן יהוה בידכם את מחנה מדין׃ 07O 7 16 ויחץ את שלש מאות האיש שלשה ראשים ויתן שופרות ביד כלם וכדים רקים ולפדים בתוך הכדים׃ 07O 7 17 ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה כאשר אעשה כן תעשון׃ 07O 7 18 ותקעתי בשופר אנכי וכל אשר אתי ותקעתם בשופרות גם אתם סביבות כל המחנה ואמרתם ליהוה ולגדעון׃ 07O 7 19 ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה אך הקם הקימו את השמרים ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם׃ 07O 7 20 ויתקעו שלשת הראשים בשופרות וישברו הכדים ויחזיקו ביד שמאולם בלפדים וביד ימינם השופרות לתקוע ויקראו חרב ליהוה ולגדעון׃ 07O 7 21 ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ כל המחנה ויריעו ויניסו׃ 07O 7 22 ויתקעו שלש מאות השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל המחנה וינס המחנה עד בית השטה צררתה עד שפת אבל מחולה על טבת׃ 07O 7 23 ויצעק איש ישראל מנפתלי ומן אשר ומן כל מנשה וירדפו אחרי מדין׃ 07O 7 24 ומלאכים שלח גדעון בכל הר אפרים לאמר רדו לקראת מדין ולכדו להם את המים עד בית ברה ואת הירדן ויצעק כל איש אפרים וילכדו את המים עד בית ברה ואת הירדן׃ 07O 7 25 וילכדו שני שרי מדין את ערב ואת זאב ויהרגו את עורב בצור עורב ואת זאב הרגו ביקב זאב וירדפו אל מדין וראש ערב וזאב הביאו אל גדעון מעבר לירדן׃ 07O 8 1 ויאמרו אליו איש אפרים מה הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה׃ 07O 8 2 ויאמר אליהם מה עשיתי עתה ככם הלוא טוב עללות אפרים מבציר אביעזר׃ 07O 8 3 בידכם נתן אלהים את שרי מדין את ערב ואת זאב ומה יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה׃ 07O 8 4 ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים׃ 07O 8 5 ויאמר לאנשי סכות תנו נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי עיפים הם ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין׃ 07O 8 6 ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לצבאך לחם׃ 07O 8 7 ויאמר גדעון לכן בתת יהוה את זבח ואת צלמנע בידי ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר ואת הברקנים׃ 07O 8 8 ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות׃ 07O 8 9 ויאמר גם לאנשי פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את המגדל הזה׃ 07O 8 10 וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף כל הנותרים מכל מחנה בני קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב׃ 07O 8 11 ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את המחנה והמחנה היה בטח׃ 07O 8 12 וינוסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את שני מלכי מדין את זבח ואת צלמנע וכל המחנה החריד׃ 07O 8 13 וישב גדעון בן יואש מן המלחמה מלמעלה החרס׃ 07O 8 14 וילכד נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את שרי סכות ואת זקניה שבעים ושבעה איש׃ 07O 8 15 ויבא אל אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם׃ 07O 8 16 ויקח את זקני העיר ואת קוצי המדבר ואת הברקנים וידע בהם את אנשי סכות׃ 07O 8 17 ואת מגדל פנואל נתץ ויהרג את אנשי העיר׃ 07O 8 18 ויאמר אל זבח ואל צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך׃ 07O 8 19 ויאמר אחי בני אמי הם חי יהוה לו החיתם אותם לא הרגתי אתכם׃ 07O 8 20 ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער׃ 07O 8 21 ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע בנו כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את זבח ואת צלמנע ויקח את השהרנים אשר בצוארי גמליהם׃ 07O 8 22 ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין׃ 07O 8 23 ויאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם׃ 07O 8 24 ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו לי איש נזם שללו כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם׃ 07O 8 25 ויאמרו נתון נתן ויפרשו את השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו׃ 07O 8 26 ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע מאות זהב לבד מן השהרנים והנטפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן הענקות אשר בצוארי גמליהם׃ 07O 8 27 ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש׃ 07O 8 28 ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון׃ 07O 8 29 וילך ירבעל בן יואש וישב בביתו׃ 07O 8 30 ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי נשים רבות היו לו׃ 07O 8 31 ופילגשו אשר בשכם ילדה לו גם היא בן וישם את שמו אבימלך׃ 07O 8 32 וימת גדעון בן יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי׃ 07O 8 33 ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים׃ 07O 8 34 ולא זכרו בני ישראל את יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל איביהם מסביב׃ 07O 8 35 ולא עשו חסד עם בית ירבעל גדעון ככל הטובה אשר עשה עם ישראל׃ 07O 9 1 וילך אבימלך בן ירבעל שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת בית אבי אמו לאמר׃ 07O 9 2 דברו נא באזני כל בעלי שכם מה טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם משל בכם איש אחד וזכרתם כי עצמכם ובשרכם אני׃ 07O 9 3 וידברו אחי אמו עליו באזני כל בעלי שכם את כל הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא׃ 07O 9 4 ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו׃ 07O 9 5 ויבא בית אביו עפרתה ויהרג את אחיו בני ירבעל שבעים איש על אבן אחת ויותר יותם בן ירבעל הקטן כי נחבא׃ 07O 9 6 ויאספו כל בעלי שכם וכל בית מלוא וילכו וימליכו את אבימלך למלך עם אלון מצב אשר בשכם׃ 07O 9 7 ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים׃ 07O 9 8 הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה עלינו׃ 07O 9 9 ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃ 07O 9 10 ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו׃ 07O 9 11 ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים׃ 07O 9 12 ויאמרו העצים לגפן לכי את מלוכי עלינו׃ 07O 9 13 ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃ 07O 9 14 ויאמרו כל העצים אל האטד לך אתה מלך עלינו׃ 07O 9 15 ויאמר האטד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון׃ 07O 9 16 ועתה אם באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את אבימלך ואם טובה עשיתם עם ירבעל ועם ביתו ואם כגמול ידיו עשיתם לו׃ 07O 9 17 אשר נלחם אבי עליכם וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין׃ 07O 9 18 ואתם קמתם על בית אבי היום ותהרגו את בניו שבעים איש על אבן אחת ותמליכו את אבימלך בן אמתו על בעלי שכם כי אחיכם הוא׃ 07O 9 19 ואם באמת ובתמים עשיתם עם ירבעל ועם ביתו היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם הוא בכם׃ 07O 9 20 ואם אין תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך׃ 07O 9 21 וינס יותם ויברח וילך בארה וישב שם מפני אבימלך אחיו׃ 07O 9 22 וישר אבימלך על ישראל שלש שנים׃ 07O 9 23 וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי שכם באבימלך׃ 07O 9 24 לבוא חמס שבעים בני ירבעל ודמם לשום על אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר חזקו את ידיו להרג את אחיו׃ 07O 9 25 וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל אשר יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך׃ 07O 9 26 ויבא געל בן עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו בו בעלי שכם׃ 07O 9 27 ויצאו השדה ויבצרו את כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את אבימלך׃ 07O 9 28 ויאמר געל בן עבד מי אבימלך ומי שכם כי נעבדנו הלא בן ירבעל וזבל פקידו עבדו את אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו׃ 07O 9 29 ומי יתן את העם הזה בידי ואסירה את אבימלך ויאמר לאבימלך רבה צבאך וצאה׃ 07O 9 30 וישמע זבל שר העיר את דברי געל בן עבד ויחר אפו׃ 07O 9 31 וישלח מלאכים אל אבימלך בתרמה לאמר הנה געל בן עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את העיר עליך׃ 07O 9 32 ועתה קום לילה אתה והעם אשר אתך וארב בשדה׃ 07O 9 33 והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על העיר והנה הוא והעם אשר אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך׃ 07O 9 34 ויקם אבימלך וכל העם אשר עמו לילה ויארבו על שכם ארבעה ראשים׃ 07O 9 35 ויצא געל בן עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר אתו מן המארב׃ 07O 9 36 וירא געל את העם ויאמר אל זבל הנה עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה ראה כאנשים׃ 07O 9 37 ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה עם יורדים מעם טבור הארץ וראש אחד בא מדרך אלון מעוננים׃ 07O 9 38 ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו הלא זה העם אשר מאסתה בו צא נא עתה והלחם בו׃ 07O 9 39 ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך׃ 07O 9 40 וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד פתח השער׃ 07O 9 41 וישב אבימלך בארומה ויגרש זבל את געל ואת אחיו משבת בשכם׃ 07O 9 42 ויהי ממחרת ויצא העם השדה ויגדו לאבימלך׃ 07O 9 43 ויקח את העם ויחצם לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה העם יצא מן העיר ויקם עליהם ויכם׃ 07O 9 44 ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על כל אשר בשדה ויכום׃ 07O 9 45 ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את העיר ואת העם אשר בה הרג ויתץ את העיר ויזרעה מלח׃ 07O 9 46 וישמעו כל בעלי מגדל שכם ויבאו אל צריח בית אל ברית׃ 07O 9 47 ויגד לאבימלך כי התקבצו כל בעלי מגדל שכם׃ 07O 9 48 ויעל אבימלך הר צלמון הוא וכל העם אשר אתו ויקח אבימלך את הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על שכמו ויאמר אל העם אשר עמו מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כמוני׃ 07O 9 49 ויכרתו גם כל העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על הצריח ויציתו עליהם את הצריח באש וימתו גם כל אנשי מגדל שכם כאלף איש ואשה׃ 07O 9 50 וילך אבימלך אל תבץ ויחן בתבץ וילכדה׃ 07O 9 51 ומגדל עז היה בתוך העיר וינסו שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על גג המגדל׃ 07O 9 52 ויבא אבימלך עד המגדל וילחם בו ויגש עד פתח המגדל לשרפו באש׃ 07O 9 53 ותשלך אשה אחת פלח רכב על ראש אבימלך ותרץ את גלגלתו׃ 07O 9 54 ויקרא מהרה אל הנער נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני פן יאמרו לי אשה הרגתהו וידקרהו נערו וימת׃ 07O 9 55 ויראו איש ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקמו׃ 07O 9 56 וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את שבעים אחיו׃ 07O 9 57 ואת כל רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן ירבעל׃ 07O 10 1 ויקם אחרי אבימלך להושיע את ישראל תולע בן פואה בן דודו איש יששכר והוא ישב בשמיר בהר אפרים׃ 07O 10 2 וישפט את ישראל עשרים ושלש שנה וימת ויקבר בשמיר׃ 07O 10 3 ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את ישראל עשרים ושתים שנה׃ 07O 10 4 ויהי לו שלשים בנים רכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד׃ 07O 10 5 וימת יאיר ויקבר בקמון׃ 07O 10 6 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את יהוה ולא עבדוהו׃ 07O 10 7 ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד פלשתים וביד בני עמון׃ 07O 10 8 וירעצו וירצצו את בני ישראל בשנה ההיא שמנה עשרה שנה את כל בני ישראל אשר בעבר הירדן בארץ האמרי אשר בגלעד׃ 07O 10 9 ויעברו בני עמון את הירדן להלחם גם ביהודה ובבנימין ובבית אפרים ותצר לישראל מאד׃ 07O 10 10 ויזעקו בני ישראל אל יהוה לאמר חטאנו לך וכי עזבנו את אלהינו ונעבד את הבעלים׃ 07O 10 11 ויאמר יהוה אל בני ישראל הלא ממצרים ומן האמרי ומן בני עמון ומן פלשתים׃ 07O 10 12 וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם׃ 07O 10 13 ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלהים אחרים לכן לא אוסיף להושיע אתכם׃ 07O 10 14 לכו וזעקו אל האלהים אשר בחרתם בם המה יושיעו לכם בעת צרתכם׃ 07O 10 15 ויאמרו בני ישראל אל יהוה חטאנו עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניך אך הצילנו נא היום הזה׃ 07O 10 16 ויסירו את אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את יהוה ותקצר נפשו בעמל ישראל׃ 07O 10 17 ויצעקו בני עמון ויחנו בגלעד ויאספו בני ישראל ויחנו במצפה׃ 07O 10 18 ויאמרו העם שרי גלעד איש אל רעהו מי האיש אשר יחל להלחם בבני עמון יהיה לראש לכל ישבי גלעד׃ 07O 11 1 ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה ויולד גלעד את יפתח׃ 07O 11 2 ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה׃ 07O 11 3 ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו׃ 07O 11 4 ויהי מימים וילחמו בני עמון עם ישראל׃ 07O 11 5 ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב׃ 07O 11 6 ויאמרו ליפתח לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון׃ 07O 11 7 ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם׃ 07O 11 8 ויאמרו זקני גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד׃ 07O 11 9 ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני אנכי אהיה לכם לראש׃ 07O 11 10 ויאמרו זקני גלעד אל יפתח יהוה יהיה שמע בינותינו אם לא כדברך כן נעשה׃ 07O 11 11 וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה במצפה׃ 07O 11 12 וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי׃ 07O 11 13 ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום׃ 07O 11 14 ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל מלך בני עמון׃ 07O 11 15 ויאמר לו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון׃ 07O 11 16 כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבא קדשה׃ 07O 11 17 וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש׃ 07O 11 18 וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב׃ 07O 11 19 וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא בארצך עד מקומי׃ 07O 11 20 ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל׃ 07O 11 21 ויתן יהוה אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא׃ 07O 11 22 ויירשו את כל גבול האמרי מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן׃ 07O 11 23 ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו׃ 07O 11 24 הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו אותו נירש׃ 07O 11 25 ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם׃ 07O 11 26 בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה ומדוע לא הצלתם בעת ההיא׃ 07O 11 27 ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון׃ 07O 11 28 ולא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח אשר שלח אליו׃ 07O 11 29 ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבר את הגלעד ואת מנשה ויעבר את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון׃ 07O 11 30 וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם נתון תתן את בני עמון בידי׃ 07O 11 31 והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה ליהוה והעליתהו עולה׃ 07O 11 32 ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו׃ 07O 11 33 ויכם מערוער ועד בואך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל׃ 07O 11 34 ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת׃ 07O 11 35 ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל לשוב׃ 07O 11 36 ותאמר אליו אבי פציתה את פיך אל יהוה עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך מבני עמון׃ 07O 11 37 ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעיתי׃ 07O 11 38 ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים׃ 07O 11 39 ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל׃ 07O 11 40 מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה׃ 07O 12 1 ויצעק איש אפרים ויעבר צפונה ויאמרו ליפתח מדוע עברת להלחם בבני עמון ולנו לא קראת ללכת עמך ביתך נשרף עליך באש׃ 07O 12 2 ויאמר יפתח אליהם איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון מאד ואזעק אתכם ולא הושעתם אותי מידם׃ 07O 12 3 ואראה כי אינך מושיע ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל בני עמון ויתנם יהוה בידי ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם בי׃ 07O 12 4 ויקבץ יפתח את כל אנשי גלעד וילחם את אפרים ויכו אנשי גלעד את אפרים כי אמרו פליטי אפרים אתם גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה׃ 07O 12 5 וילכד גלעד את מעברות הירדן לאפרים והיה כי יאמרו פליטי אפרים אעברה ויאמרו לו אנשי גלעד האפרתי אתה ויאמר לא׃ 07O 12 6 ויאמרו לו אמר נא שבלת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן ויאחזו אותו וישחטוהו אל מעברות הירדן ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף׃ 07O 12 7 וישפט יפתח את ישראל שש שנים וימת יפתח הגלעדי ויקבר בערי גלעד׃ 07O 12 8 וישפט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם׃ 07O 12 9 ויהי לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ וישפט את ישראל שבע שנים׃ 07O 12 10 וימת אבצן ויקבר בבית לחם׃ 07O 12 11 וישפט אחריו את ישראל אילון הזבולני וישפט את ישראל עשר שנים׃ 07O 12 12 וימת אילון הזבולני ויקבר באילון בארץ זבולן׃ 07O 12 13 וישפט אחריו את ישראל עבדון בן הלל הפרעתוני׃ 07O 12 14 ויהי לו ארבעים בנים ושלשים בני בנים רכבים על שבעים עירם וישפט את ישראל שמנה שנים׃ 07O 12 15 וימת עבדון בן הלל הפרעתוני ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי׃ 07O 13 1 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה׃ 07O 13 2 ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה׃ 07O 13 3 וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן׃ 07O 13 4 ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא׃ 07O 13 5 כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים׃ 07O 13 6 ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי׃ 07O 13 7 ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו׃ 07O 13 8 ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד׃ 07O 13 9 וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה׃ 07O 13 10 ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי׃ 07O 13 11 ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל האיש ויאמר לו האתה האיש אשר דברת אל האשה ויאמר אני׃ 07O 13 12 ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה יהיה משפט הנער ומעשהו׃ 07O 13 13 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר׃ 07O 13 14 מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טמאה אל תאכל כל אשר צויתיה תשמר׃ 07O 13 15 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים׃ 07O 13 16 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃ 07O 13 17 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מי שמך כי יבא דבריך וכבדנוך׃ 07O 13 18 ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא פלאי׃ 07O 13 19 ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים׃ 07O 13 20 ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה׃ 07O 13 21 ולא יסף עוד מלאך יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃ 07O 13 22 ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים ראינו׃ 07O 13 23 ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת׃ 07O 13 24 ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה׃ 07O 13 25 ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל׃ 07O 14 1 וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים׃ 07O 14 2 ויעל ויגד לאביו ולאמו ויאמר אשה ראיתי בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו אותה לי לאשה׃ 07O 14 3 ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני׃ 07O 14 4 ואביו ואמו לא ידעו כי מיהוה היא כי תאנה הוא מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל׃ 07O 14 5 וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו׃ 07O 14 6 ותצלח עליו רוח יהוה וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר עשה׃ 07O 14 7 וירד וידבר לאשה ותישר בעיני שמשון׃ 07O 14 8 וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש׃ 07O 14 9 וירדהו אל כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל אביו ואל אמו ויתן להם ויאכלו ולא הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש׃ 07O 14 10 וירד אביהו אל האשה ויעש שם שמשון משתה כי כן יעשו הבחורים׃ 07O 14 11 ויהי כראותם אותו ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו׃ 07O 14 12 ויאמר להם שמשון אחודה נא לכם חידה אם הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חלפת בגדים׃ 07O 14 13 ואם לא תוכלו להגיד לי ונתתם אתם לי שלשים סדינים ושלשים חליפות בגדים ויאמרו לו חודה חידתך ונשמענה׃ 07O 14 14 ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים׃ 07O 14 15 ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה פן נשרף אותך ואת בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא׃ 07O 14 16 ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק שנאתני ולא אהבתני החידה חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי ולך אגיד׃ 07O 14 17 ותבך עליו שבעת הימים אשר היה להם המשתה ויהי ביום השביעי ויגד לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני עמה׃ 07O 14 18 ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי׃ 07O 14 19 ותצלח עליו רוח יהוה וירד אשקלון ויך מהם שלשים איש ויקח את חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה ויחר אפו ויעל בית אביהו׃ 07O 14 20 ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה לו׃ 07O 15 1 ויהי מימים בימי קציר חטים ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל אשתי החדרה ולא נתנו אביה לבוא׃ 07O 15 2 ויאמר אביה אמר אמרתי כי שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחתה הקטנה טובה ממנה תהי נא לך תחתיה׃ 07O 15 3 ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים כי עשה אני עמם רעה׃ 07O 15 4 וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוך׃ 07O 15 5 ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית׃ 07O 15 6 ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת אביה באש׃ 07O 15 7 ויאמר להם שמשון אם תעשון כזאת כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל׃ 07O 15 8 ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם׃ 07O 15 9 ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי׃ 07O 15 10 ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו׃ 07O 15 11 וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי משלים בנו פלשתים ומה זאת עשית לנו ויאמר להם כאשר עשו לי כן עשיתי להם׃ 07O 15 12 ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי אתם׃ 07O 15 13 ויאמרו לו לאמר לא כי אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן הסלע׃ 07O 15 14 הוא בא עד לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו אסוריו מעל ידיו׃ 07O 15 15 וימצא לחי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש׃ 07O 15 16 ויאמר שמשון בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש׃ 07O 15 17 ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי׃ 07O 15 18 ויצמא מאד ויקרא אל יהוה ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים׃ 07O 15 19 ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה׃ 07O 15 20 וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה׃ 07O 16 1 וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבא אליה׃ 07O 16 2 לעזתים לאמר בא שמשון הנה ויסבו ויארבו לו כל הלילה בשער העיר ויתחרשו כל הלילה לאמר עד אור הבקר והרגנהו׃ 07O 16 3 וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל ראש ההר אשר על פני חברון׃ 07O 16 4 ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה׃ 07O 16 5 ויעלו אליה סרני פלשתים ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנהו לענתו ואנחנו נתן לך איש אלף ומאה כסף׃ 07O 16 6 ותאמר דלילה אל שמשון הגידה נא לי במה כחך גדול ובמה תאסר לענותך׃ 07O 16 7 ויאמר אליה שמשון אם יאסרני בשבעה יתרים לחים אשר לא חרבו וחליתי והייתי כאחד האדם׃ 07O 16 8 ויעלו לה סרני פלשתים שבעה יתרים לחים אשר לא חרבו ותאסרהו בהם׃ 07O 16 9 והארב ישב לה בחדר ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וינתק את היתרים כאשר ינתק פתיל הנערת בהריחו אש ולא נודע כחו׃ 07O 16 10 ותאמר דלילה אל שמשון הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים עתה הגידה נא לי במה תאסר׃ 07O 16 11 ויאמר אליה אם אסור יאסרוני בעבתים חדשים אשר לא נעשה בהם מלאכה וחליתי והייתי כאחד האדם׃ 07O 16 12 ותקח דלילה עבתים חדשים ותאסרהו בהם ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון והארב ישב בחדר וינתקם מעל זרעתיו כחוט׃ 07O 16 13 ותאמר דלילה אל שמשון עד הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים הגידה לי במה תאסר ויאמר אליה אם תארגי את שבע מחלפות ראשי עם המסכת׃ 07O 16 14 ותתקע ביתד ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וייקץ משנתו ויסע את היתד הארג ואת המסכת׃ 07O 16 15 ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי זה שלש פעמים התלת בי ולא הגדת לי במה כחך גדול׃ 07O 16 16 ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו ותקצר נפשו למות׃ 07O 16 17 ויגד לה את כל לבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אלהים אני מבטן אמי אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל האדם׃ 07O 16 18 ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם כי הגיד לה את כל לבו ועלו אליה סרני פלשתים ויעלו הכסף בידם׃ 07O 16 19 ותישנהו על ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את שבע מחלפות ראשו ותחל לענותו ויסר כחו מעליו׃ 07O 16 20 ותאמר פלשתים עליך שמשון ויקץ משנתו ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער והוא לא ידע כי יהוה סר מעליו׃ 07O 16 21 ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסירים׃ 07O 16 22 ויחל שער ראשו לצמח כאשר גלח׃ 07O 16 23 וסרני פלשתים נאספו לזבח זבח גדול לדגון אלהיהם ולשמחה ויאמרו נתן אלהינו בידנו את שמשון אויבינו׃ 07O 16 24 ויראו אתו העם ויהללו את אלהיהם כי אמרו נתן אלהינו בידנו את אויבנו ואת מחריב ארצנו ואשר הרבה את חללינו׃ 07O 16 25 ויהי כי טוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו ויקראו לשמשון מבית האסירים ויצחק לפניהם ויעמידו אותו בין העמודים׃ 07O 16 26 ויאמר שמשון אל הנער המחזיק בידו הניחה אותי והימשני את העמדים אשר הבית נכון עליהם ואשען עליהם׃ 07O 16 27 והבית מלא האנשים והנשים ושמה כל סרני פלשתים ועל הגג כשלשת אלפים איש ואשה הראים בשחוק שמשון׃ 07O 16 28 ויקרא שמשון אל יהוה ויאמר אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים׃ 07O 16 29 וילפת שמשון את שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם אחד בימינו ואחד בשמאלו׃ 07O 16 30 ויאמר שמשון תמות נפשי עם פלשתים ויט בכח ויפל הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו׃ 07O 16 31 וירדו אחיו וכל בית אביהו וישאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל בקבר מנוח אביו והוא שפט את ישראל עשרים שנה׃ 07O 17 1 ויהי איש מהר אפרים ושמו מיכיהו׃ 07O 17 2 ויאמר לאמו אלף ומאה הכסף אשר לקח לך ואתי אלית וגם אמרת באזני הנה הכסף אתי אני לקחתיו ותאמר אמו ברוך בני ליהוה׃ 07O 17 3 וישב את אלף ומאה הכסף לאמו ותאמר אמו הקדש הקדשתי את הכסף ליהוה מידי לבני לעשות פסל ומסכה ועתה אשיבנו לך׃ 07O 17 4 וישב את הכסף לאמו ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל ומסכה ויהי בבית מיכיהו׃ 07O 17 5 והאיש מיכה לו בית אלהים ויעש אפוד ותרפים וימלא את יד אחד מבניו ויהי לו לכהן׃ 07O 17 6 בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה׃ 07O 17 7 ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר שם׃ 07O 17 8 וילך האיש מהעיר מבית לחם יהודה לגור באשר ימצא ויבא הר אפרים עד בית מיכה לעשות דרכו׃ 07O 17 9 ויאמר לו מיכה מאין תבוא ויאמר אליו לוי אנכי מבית לחם יהודה ואנכי הלך לגור באשר אמצא׃ 07O 17 10 ויאמר לו מיכה שבה עמדי והיה לי לאב ולכהן ואנכי אתן לך עשרת כסף לימים וערך בגדים ומחיתך וילך הלוי׃ 07O 17 11 ויואל הלוי לשבת את האיש ויהי הנער לו כאחד מבניו׃ 07O 17 12 וימלא מיכה את יד הלוי ויהי לו הנער לכהן ויהי בבית מיכה׃ 07O 17 13 ויאמר מיכה עתה ידעתי כי ייטיב יהוה לי כי היה לי הלוי לכהן׃ 07O 18 1 בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה׃ 07O 18 2 וישלחו בני דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את הארץ ויבאו הר אפרים עד בית מיכה וילינו שם׃ 07O 18 3 המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה׃ 07O 18 4 ויאמר אלהם כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן׃ 07O 18 5 ויאמרו לו שאל נא באלהים ונדעה התצליח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה׃ 07O 18 6 ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו בה׃ 07O 18 7 וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחקים המה מצדנים ודבר אין להם עם אדם׃ 07O 18 8 ויבאו אל אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם׃ 07O 18 9 ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים אל תעצלו ללכת לבא לרשת את הארץ׃ 07O 18 10 כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים כי נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ׃ 07O 18 11 ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש מאות איש חגור כלי מלחמה׃ 07O 18 12 ויעלו ויחנו בקרית יערים ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה הנה אחרי קרית יערים׃ 07O 18 13 ויעברו משם הר אפרים ויבאו עד בית מיכה׃ 07O 18 14 ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה תעשו׃ 07O 18 15 ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום׃ 07O 18 16 ושש מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער אשר מבני דן׃ 07O 18 17 ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה והכהן נצב פתח השער ושש מאות האיש החגור כלי המלחמה׃ 07O 18 18 ואלה באו בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים׃ 07O 18 19 ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב ולכהן הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל׃ 07O 18 20 וייטב לב הכהן ויקח את האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבא בקרב העם׃ 07O 18 21 ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנה ואת הכבודה לפניהם׃ 07O 18 22 המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכה נזעקו וידביקו את בני דן׃ 07O 18 23 ויקראו אל בני דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה לך כי נזעקת׃ 07O 18 24 ויאמר את אלהי אשר עשיתי לקחתם ואת הכהן ותלכו ומה לי עוד ומה זה תאמרו אלי מה לך׃ 07O 18 25 ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך׃ 07O 18 26 וילכו בני דן לדרכם וירא מיכה כי חזקים המה ממנו ויפן וישב אל ביתו׃ 07O 18 27 והמה לקחו את אשר עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש׃ 07O 18 28 ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב ויבנו את העיר וישבו בה׃ 07O 18 29 ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשנה׃ 07O 18 30 ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ׃ 07O 18 31 וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשלה׃ 07O 19 1 ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר אפרים ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה׃ 07O 19 2 ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל בית אביה אל בית לחם יהודה ותהי שם ימים ארבעה חדשים׃ 07O 19 3 ויקם אישה וילך אחריה לדבר על לבה להשיבו ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו׃ 07O 19 4 ויחזק בו חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים ויאכלו וישתו וילינו שם׃ 07O 19 5 ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל חתנו סעד לבך פת לחם ואחר תלכו׃ 07O 19 6 וישבו ויאכלו שניהם יחדו וישתו ויאמר אבי הנערה אל האיש הואל נא ולין ויטב לבך׃ 07O 19 7 ויקם האיש ללכת ויפצר בו חתנו וישב וילן שם׃ 07O 19 8 וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד נא לבבך והתמהמהו עד נטות היום ויאכלו שניהם׃ 07O 19 9 ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך׃ 07O 19 10 ולא אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד נכח יבוס היא ירושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו׃ 07O 19 11 הם עם יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל אדניו לכה נא ונסורה אל עיר היבוסי הזאת ונלין בה׃ 07O 19 12 ויאמר אליו אדניו לא נסור אל עיר נכרי אשר לא מבני ישראל הנה ועברנו עד גבעה׃ 07O 19 13 ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה׃ 07O 19 14 ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן׃ 07O 19 15 ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף אותם הביתה ללון׃ 07O 19 16 והנה איש זקן בא מן מעשהו מן השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא גר בגבעה ואנשי המקום בני ימיני׃ 07O 19 17 וישא עיניו וירא את האיש הארח ברחב העיר ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא׃ 07O 19 18 ויאמר אליו עברים אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפרים משם אנכי ואלך עד בית לחם יהודה ואת בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה׃ 07O 19 19 וגם תבן גם מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש לי ולאמתך ולנער עם עבדיך אין מחסור כל דבר׃ 07O 19 20 ויאמר האיש הזקן שלום לך רק כל מחסורך עלי רק ברחוב אל תלן׃ 07O 19 21 ויביאהו לביתו ויבול לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו׃ 07O 19 22 המה מיטיבים את לבם והנה אנשי העיר אנשי בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הדלת ויאמרו אל האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו׃ 07O 19 23 ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל אחי אל תרעו נא אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי אל תעשו את הנבלה הזאת׃ 07O 19 24 הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת׃ 07O 19 25 ולא אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו בה כל הלילה עד הבקר וישלחוה בעלות השחר׃ 07O 19 26 ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם עד האור׃ 07O 19 27 ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על הסף׃ 07O 19 28 ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על החמור ויקם האיש וילך למקמו׃ 07O 19 29 ויבא אל ביתו ויקח את המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים וישלחה בכל גבול ישראל׃ 07O 19 30 והיה כל הראה ואמר לא נהיתה ולא נראתה כזאת למיום עלות בני ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו לכם עליה עצו ודברו׃ 07O 20 1 ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד אל יהוה המצפה׃ 07O 20 2 ויתיצבו פנות כל העם כל שבטי ישראל בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב׃ 07O 20 3 וישמעו בני בנימן כי עלו בני ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת׃ 07O 20 4 ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון׃ 07O 20 5 ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דמו להרג ואת פילגשי ענו ותמת׃ 07O 20 6 ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל שדה נחלת ישראל כי עשו זמה ונבלה בישראל׃ 07O 20 7 הנה כלכם בני ישראל הבו לכם דבר ועצה הלם׃ 07O 20 8 ויקם כל העם כאיש אחד לאמר לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו׃ 07O 20 9 ועתה זה הדבר אשר נעשה לגבעה עליה בגורל׃ 07O 20 10 ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם לעשות לבואם לגבע בנימן ככל הנבלה אשר עשה בישראל׃ 07O 20 11 ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים׃ 07O 20 12 וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם׃ 07O 20 13 ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו בנימן לשמע בקול אחיהם בני ישראל׃ 07O 20 14 ויאספו בני בנימן מן הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני ישראל׃ 07O 20 15 ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור׃ 07O 20 16 מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה קלע באבן אל השערה ולא יחטא׃ 07O 20 17 ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב כל זה איש מלחמה׃ 07O 20 18 ויקמו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה׃ 07O 20 19 ויקומו בני ישראל בבקר ויחנו על הגבעה׃ 07O 20 20 ויצא איש ישראל למלחמה עם בנימן ויערכו אתם איש ישראל מלחמה אל הגבעה׃ 07O 20 21 ויצאו בני בנימן מן הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש ארצה׃ 07O 20 22 ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הראשון׃ 07O 20 23 ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו׃ 07O 20 24 ויקרבו בני ישראל אל בני בנימן ביום השני׃ 07O 20 25 ויצא בנימן לקראתם מן הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה כל אלה שלפי חרב׃ 07O 20 26 ויעלו כל בני ישראל וכל העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה׃ 07O 20 27 וישאלו בני ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם׃ 07O 20 28 ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך׃ 07O 20 29 וישם ישראל ארבים אל הגבעה סביב׃ 07O 20 30 ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל הגבעה כפעם בפעם׃ 07O 20 31 ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל׃ 07O 20 32 ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנהו מן העיר אל המסלות׃ 07O 20 33 וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה גבע׃ 07O 20 34 ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי נגעת עליהם הרעה׃ 07O 20 35 ויגף יהוה את בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש כל אלה שלף חרב׃ 07O 20 36 ויראו בני בנימן כי נגפו ויתנו איש ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל הארב אשר שמו אל הגבעה׃ 07O 20 37 והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב׃ 07O 20 38 והמועד היה לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר׃ 07O 20 39 ויהפך איש ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש ישראל כשלשים איש כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה׃ 07O 20 40 והמשאת החלה לעלות מן העיר עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה׃ 07O 20 41 ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי נגעה עליו הרעה׃ 07O 20 42 ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו׃ 07O 20 43 כתרו את בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח שמש׃ 07O 20 44 ויפלו מבנימן שמנה עשר אלף איש את כל אלה אנשי חיל׃ 07O 20 45 ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש׃ 07O 20 46 ויהי כל הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב ביום ההוא את כל אלה אנשי חיל׃ 07O 20 47 ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים׃ 07O 20 48 ואיש ישראל שבו אל בני בנימן ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים הנמצאות שלחו באש׃ 07O 21 1 ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה׃ 07O 21 2 ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול׃ 07O 21 3 ויאמרו למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד׃ 07O 21 4 ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות ושלמים׃ 07O 21 5 ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר מות יומת׃ 07O 21 6 וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל׃ 07O 21 7 מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים׃ 07O 21 8 ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד אל הקהל׃ 07O 21 9 ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד׃ 07O 21 10 וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף׃ 07O 21 11 וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר תחרימו׃ 07O 21 12 וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויביאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען׃ 07O 21 13 וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום׃ 07O 21 14 וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן׃ 07O 21 15 והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל׃ 07O 21 16 ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה׃ 07O 21 17 ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל׃ 07O 21 18 ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן׃ 07O 21 19 ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה׃ 07O 21 20 ויצו את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים׃ 07O 21 21 וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן׃ 07O 21 22 והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו׃ 07O 21 23 ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם׃ 07O 21 24 ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו׃ 07O 21 25 בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה׃ 08O 1 1 ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו׃ 08O 1 2 ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהיו שם׃ 08O 1 3 וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה׃ 08O 1 4 וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים׃ 08O 1 5 וימותו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה׃ 08O 1 6 ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב כי פקד יהוה את עמו לתת להם לחם׃ 08O 1 7 ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה׃ 08O 1 8 ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי׃ 08O 1 9 יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה׃ 08O 1 10 ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך׃ 08O 1 11 ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים׃ 08O 1 12 שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים׃ 08O 1 13 הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם כי יצאה בי יד יהוה׃ 08O 1 14 ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה׃ 08O 1 15 ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך׃ 08O 1 16 ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי׃ 08O 1 17 באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך׃ 08O 1 18 ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה׃ 08O 1 19 ותלכנה שתיהם עד באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי׃ 08O 1 20 ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד׃ 08O 1 21 אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי׃ 08O 1 22 ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים׃ 08O 2 1 ולנעמי מידע לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בעז׃ 08O 2 2 ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי׃ 08O 2 3 ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך׃ 08O 2 4 והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה׃ 08O 2 5 ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת׃ 08O 2 6 ויען הנער הנצב על הקוצרים ויאמר נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדה מואב׃ 08O 2 7 ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה זה שבתה הבית מעט׃ 08O 2 8 ויאמר בעז אל רות הלוא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי׃ 08O 2 9 עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים׃ 08O 2 10 ותפל על פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה׃ 08O 2 11 ויען בעז ויאמר לה הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום׃ 08O 2 12 ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו׃ 08O 2 13 ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך׃ 08O 2 14 ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקוצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר׃ 08O 2 15 ותקם ללקט ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה׃ 08O 2 16 וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה׃ 08O 2 17 ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים׃ 08O 2 18 ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה׃ 08O 2 19 ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז׃ 08O 2 20 ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגאלנו הוא׃ 08O 2 21 ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי׃ 08O 2 22 ותאמר נעמי אל רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר׃ 08O 2 23 ותדבק בנערות בעז ללקט עד כלות קציר השערים וקציר החטים ותשב את חמותה׃ 08O 3 1 ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך׃ 08O 3 2 ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים הלילה׃ 08O 3 3 ורחצת וסכת ושמת שמלתך עליך וירדתי הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות׃ 08O 3 4 ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי והוא יגיד לך את אשר תעשין׃ 08O 3 5 ותאמר אליה כל אשר תאמרי אעשה׃ 08O 3 6 ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה׃ 08O 3 7 ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב׃ 08O 3 8 ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו׃ 08O 3 9 ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה׃ 08O 3 10 ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר׃ 08O 3 11 ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את׃ 08O 3 12 ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני׃ 08O 3 13 ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר׃ 08O 3 14 ותשכב מרגלתו עד הבקר ותקם בטרום יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן׃ 08O 3 15 ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר׃ 08O 3 16 ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש׃ 08O 3 17 ותאמר שש השערים האלה נתן לי כי אמר אל תבואי ריקם אל חמותך׃ 08O 3 18 ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום׃ 08O 4 1 ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר בעז ויאמר סורה שבה פה פלני אלמני ויסר וישב׃ 08O 4 2 ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה וישבו׃ 08O 4 3 ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי השבה משדה מואב׃ 08O 4 4 ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם תגאל גאל ואם לא יגאל הגידה לי ואדע כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל׃ 08O 4 5 ויאמר בעז ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת המת קניתי להקים שם המת על נחלתו׃ 08O 4 6 ויאמר הגאל לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי גאל לך אתה את גאלתי כי לא אוכל לגאל׃ 08O 4 7 וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל׃ 08O 4 8 ויאמר הגאל לבעז קנה לך וישלף נעלו׃ 08O 4 9 ויאמר בעז לזקנים וכל העם עדים אתם היום כי קניתי את כל אשר לאלימלך ואת כל אשר לכליון ומחלון מיד נעמי׃ 08O 4 10 וגם את רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם היום׃ 08O 4 11 ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם׃ 08O 4 12 ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה מן הזרע אשר יתן יהוה לך מן הנערה הזאת׃ 08O 4 13 ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון ותלד בן׃ 08O 4 14 ותאמרנה הנשים אל נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל׃ 08O 4 15 והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים׃ 08O 4 16 ותקח נעמי את הילד ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת׃ 08O 4 17 ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא אבי ישי אבי דוד׃ 08O 4 18 ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את חצרון׃ 08O 4 19 וחצרון הוליד את רם ורם הוליד את עמינדב׃ 08O 4 20 ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמה׃ 08O 4 21 ושלמון הוליד את בעז ובעז הוליד את עובד׃ 08O 4 22 ועבד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד׃ 09O 1 1 ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה בן ירחם בן אליהוא בן תחו בן צוף אפרתי׃ 09O 1 2 ולו שתי נשים שם אחת חנה ושם השנית פננה ויהי לפננה ילדים ולחנה אין ילדים׃ 09O 1 3 ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחות ולזבח ליהוה צבאות בשלה ושם שני בני עלי חפני ופנחס כהנים ליהוה׃ 09O 1 4 ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל בניה ובנותיה מנות׃ 09O 1 5 ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב ויהוה סגר רחמה׃ 09O 1 6 וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה כי סגר יהוה בעד רחמה׃ 09O 1 7 וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית יהוה כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל׃ 09O 1 8 ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים׃ 09O 1 9 ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על הכסא על מזוזת היכל יהוה׃ 09O 1 10 והיא מרת נפש ותתפלל על יהוה ובכה תבכה׃ 09O 1 11 ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו׃ 09O 1 12 והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את פיה׃ 09O 1 13 וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה׃ 09O 1 14 ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך׃ 09O 1 15 ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את נפשי לפני יהוה׃ 09O 1 16 אל תתן את אמתך לפני בת בליעל כי מרב שיחי וכעסי דברתי עד הנה׃ 09O 1 17 ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו׃ 09O 1 18 ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא היו לה עוד׃ 09O 1 19 וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו ויזכרה יהוה׃ 09O 1 20 ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו׃ 09O 1 21 ויעל האיש אלקנה וכל ביתו לזבח ליהוה את זבח הימים ואת נדרו׃ 09O 1 22 וחנה לא עלתה כי אמרה לאישה עד יגמל הנער והבאתיו ונראה את פני יהוה וישב שם עד עולם׃ 09O 1 23 ויאמר לה אלקנה אישה עשי הטוב בעיניך שבי עד גמלך אתו אך יקם יהוה את דברו ותשב האשה ותינק את בנה עד גמלה אתו׃ 09O 1 24 ותעלהו עמה כאשר גמלתו בפרים שלשה ואיפה אחת קמח ונבל יין ותבאהו בית יהוה שלו והנער נער׃ 09O 1 25 וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי׃ 09O 1 26 ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל יהוה׃ 09O 1 27 אל הנער הזה התפללתי ויתן יהוה לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו׃ 09O 1 28 וגם אנכי השאלתהו ליהוה כל הימים אשר היה הוא שאול ליהוה וישתחו שם ליהוה׃ 09O 2 1 ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך׃ 09O 2 2 אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו׃ 09O 2 3 אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות׃ 09O 2 4 קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל׃ 09O 2 5 שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׃ 09O 2 6 יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל׃ 09O 2 7 יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם׃ 09O 2 8 מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל׃ 09O 2 9 רגלי חסידו ישמר ורשעים בחשך ידמו כי לא בכח יגבר איש׃ 09O 2 10 יהוה יחתו מריבו עלו בשמים ירעם יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו׃ 09O 2 11 וילך אלקנה הרמתה על ביתו והנער היה משרת את יהוה את פני עלי הכהן׃ 09O 2 12 ובני עלי בני בליעל לא ידעו את יהוה׃ 09O 2 13 ומשפט הכהנים את העם כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו׃ 09O 2 14 והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל ישראל הבאים שם בשלה׃ 09O 2 15 גם בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבשל כי אם חי׃ 09O 2 16 ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה׃ 09O 2 17 ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני יהוה כי נאצו האנשים את מנחת יהוה׃ 09O 2 18 ושמואל משרת את פני יהוה נער חגור אפוד בד׃ 09O 2 19 ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה בעלותה את אישה לזבח את זבח הימים׃ 09O 2 20 וברך עלי את אלקנה ואת אשתו ואמר ישם יהוה לך זרע מן האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל ליהוה והלכו למקמו׃ 09O 2 21 כי פקד יהוה את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם יהוה׃ 09O 2 22 ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד׃ 09O 2 23 ויאמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שמע את דבריכם רעים מאת כל העם אלה׃ 09O 2 24 אל בני כי לוא טובה השמעה אשר אנכי שמע מעברים עם יהוה׃ 09O 2 25 אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא איש מי יתפלל לו ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ יהוה להמיתם׃ 09O 2 26 והנער שמואל הלך וגדל וטוב גם עם יהוה וגם עם אנשים׃ 09O 2 27 ויבא איש אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה׃ 09O 2 28 ובחר אתו מכל שבטי ישראל לי לכהן לעלות על מזבחי להקטיר קטרת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את כל אשי בני ישראל׃ 09O 2 29 למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון ותכבד את בניך ממני להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל לעמי׃ 09O 2 30 לכן נאם יהוה אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה נאם יהוה חלילה לי כי מכבדי אכבד ובזי יקלו׃ 09O 2 31 הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך מהיות זקן בביתך׃ 09O 2 32 והבטת צר מעון בכל אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים׃ 09O 2 33 ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים׃ 09O 2 34 וזה לך האות אשר יבא אל שני בניך אל חפני ופינחס ביום אחד ימותו שניהם׃ 09O 2 35 והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים׃ 09O 2 36 והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם׃ 09O 3 1 והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ודבר יהוה היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ׃ 09O 3 2 ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקמו ועינו החלו כהות לא יוכל לראות׃ 09O 3 3 ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר שם ארון אלהים׃ 09O 3 4 ויקרא יהוה אל שמואל ויאמר הנני׃ 09O 3 5 וירץ אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי שוב שכב וילך וישכב׃ 09O 3 6 ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי בני שוב שכב׃ 09O 3 7 ושמואל טרם ידע את יהוה וטרם יגלה אליו דבר יהוה׃ 09O 3 8 ויסף יהוה קרא שמואל בשלשית ויקם וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער׃ 09O 3 9 ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו׃ 09O 3 10 ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך׃ 09O 3 11 ויאמר יהוה אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו תצלינה שתי אזניו׃ 09O 3 12 ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דברתי אל ביתו החל וכלה׃ 09O 3 13 והגדתי לו כי שפט אני את ביתו עד עולם בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם׃ 09O 3 14 ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם׃ 09O 3 15 וישכב שמואל עד הבקר ויפתח את דלתות בית יהוה ושמואל ירא מהגיד את המראה אל עלי׃ 09O 3 16 ויקרא עלי את שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני׃ 09O 3 17 ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך אל נא תכחד ממני כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך׃ 09O 3 18 ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו ויאמר יהוה הוא הטוב בעינו יעשה׃ 09O 3 19 ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה׃ 09O 3 20 וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה׃ 09O 3 21 ויסף יהוה להראה בשלה כי נגלה יהוה אל שמואל בשלו בדבר יהוה׃ 09O 4 1 ויהי דבר שמואל לכל ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על האבן העזר ופלשתים חנו באפק׃ 09O 4 2 ויערכו פלשתים לקראת ישראל ותטש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש׃ 09O 4 3 ויבא העם אל המחנה ויאמרו זקני ישראל למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים נקחה אלינו משלה את ארון ברית יהוה ויבא בקרבנו וישענו מכף איבינו׃ 09O 4 4 וישלח העם שלה וישאו משם את ארון ברית יהוה צבאות ישב הכרבים ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלהים חפני ופינחס׃ 09O 4 5 ויהי כבוא ארון ברית יהוה אל המחנה וירעו כל ישראל תרועה גדולה ותהם הארץ׃ 09O 4 6 וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו כי ארון יהוה בא אל המחנה׃ 09O 4 7 ויראו הפלשתים כי אמרו בא אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם׃ 09O 4 8 אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר׃ 09O 4 9 התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם׃ 09O 4 10 וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי׃ 09O 4 11 וארון אלהים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס׃ 09O 4 12 וירץ איש בנימן מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על ראשו׃ 09O 4 13 ויבוא והנה עלי ישב על הכסא יך דרך מצפה כי היה לבו חרד על ארון האלהים והאיש בא להגיד בעיר ותזעק כל העיר׃ 09O 4 14 וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבא ויגד לעלי׃ 09O 4 15 ועלי בן תשעים ושמנה שנה ועיניו קמה ולא יכול לראות׃ 09O 4 16 ויאמר האיש אל עלי אנכי הבא מן המערכה ואני מן המערכה נסתי היום ויאמר מה היה הדבר בני׃ 09O 4 17 ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה׃ 09O 4 18 ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה׃ 09O 4 19 וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמעה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה׃ 09O 4 20 וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תיראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא שתה לבה׃ 09O 4 21 ותקרא לנער אי כבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה׃ 09O 4 22 ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים׃ 09O 5 1 ופלשתים לקחו את ארון האלהים ויבאהו מאבן העזר אשדודה׃ 09O 5 2 ויקחו פלשתים את ארון האלהים ויביאו אתו בית דגון ויציגו אתו אצל דגון׃ 09O 5 3 וישכמו אשדודים ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה ויקחו את דגון וישבו אתו למקומו׃ 09O 5 4 וישכמו בבקר ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה וראש דגון ושתי כפות ידיו כרתות אל המפתן רק דגון נשאר עליו׃ 09O 5 5 על כן לא ידרכו כהני דגון וכל הבאים בית דגון על מפתן דגון באשדוד עד היום הזה׃ 09O 5 6 ותכבד יד יהוה אל האשדודים וישמם ויך אתם בעפלים את אשדוד ואת גבוליה׃ 09O 5 7 ויראו אנשי אשדוד כי כן ואמרו לא ישב ארון אלהי ישראל עמנו כי קשתה ידו עלינו ועל דגון אלהינו׃ 09O 5 8 וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים אליהם ויאמרו מה נעשה לארון אלהי ישראל ויאמרו גת יסב ארון אלהי ישראל ויסבו את ארון אלהי ישראל׃ 09O 5 9 ויהי אחרי הסבו אתו ותהי יד יהוה בעיר מהומה גדולה מאד ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול וישתרו להם עפלים׃ 09O 5 10 וישלחו את ארון האלהים עקרון ויהי כבוא ארון האלהים עקרון ויזעקו העקרנים לאמר הסבו אלי את ארון אלהי ישראל להמיתני ואת עמי׃ 09O 5 11 וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים ויאמרו שלחו את ארון אלהי ישראל וישב למקמו ולא ימית אתי ואת עמי כי היתה מהומת מות בכל העיר כבדה מאד יד האלהים שם׃ 09O 5 12 והאנשים אשר לא מתו הכו בעפלים ותעל שועת העיר השמים׃ 09O 6 1 ויהי ארון יהוה בשדה פלשתים שבעה חדשים׃ 09O 6 2 ויקראו פלשתים לכהנים ולקסמים לאמר מה נעשה לארון יהוה הודענו במה נשלחנו למקומו׃ 09O 6 3 ויאמרו אם משלחים את ארון אלהי ישראל אל תשלחו אתו ריקם כי השב תשיבו לו אשם אז תרפאו ונודע לכם למה לא תסור ידו מכם׃ 09O 6 4 ויאמרו מה האשם אשר נשיב לו ויאמרו מספר סרני פלשתים חמשה עפלי זהב וחמשה עכברי זהב כי מגפה אחת לכלם ולסרניכם׃ 09O 6 5 ועשיתם צלמי עפליכם וצלמי עכבריכם המשחיתם את הארץ ונתתם לאלהי ישראל כבוד אולי יקל את ידו מעליכם ומעל אלהיכם ומעל ארצכם׃ 09O 6 6 ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את לבם הלוא כאשר התעלל בהם וישלחום וילכו׃ 09O 6 7 ועתה קחו ועשו עגלה חדשה אחת ושתי פרות עלות אשר לא עלה עליהם על ואסרתם את הפרות בעגלה והשיבתם בניהם מאחריהם הביתה׃ 09O 6 8 ולקחתם את ארון יהוה ונתתם אתו אל העגלה ואת כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אתו והלך׃ 09O 6 9 וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שמש הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו׃ 09O 6 10 ויעשו האנשים כן ויקחו שתי פרות עלות ויאסרום בעגלה ואת בניהם כלו בבית׃ 09O 6 11 וישמו את ארון יהוה אל העגלה ואת הארגז ואת עכברי הזהב ואת צלמי טחריהם׃ 09O 6 12 וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש במסלה אחת הלכו הלך וגעו ולא סרו ימין ושמאול וסרני פלשתים הלכים אחריהם עד גבול בית שמש׃ 09O 6 13 ובית שמש קצרים קציר חטים בעמק וישאו את עיניהם ויראו את הארון וישמחו לראות׃ 09O 6 14 והעגלה באה אל שדה יהושע בית השמשי ותעמד שם ושם אבן גדולה ויבקעו את עצי העגלה ואת הפרות העלו עלה ליהוה׃ 09O 6 15 והלוים הורידו את ארון יהוה ואת הארגז אשר אתו אשר בו כלי זהב וישמו אל האבן הגדולה ואנשי בית שמש העלו עלות ויזבחו זבחים ביום ההוא ליהוה׃ 09O 6 16 וחמשה סרני פלשתים ראו וישבו עקרון ביום ההוא׃ 09O 6 17 ואלה טחרי הזהב אשר השיבו פלשתים אשם ליהוה לאשדוד אחד לעזה אחד לאשקלון אחד לגת אחד לעקרון אחד׃ 09O 6 18 ועכברי הזהב מספר כל ערי פלשתים לחמשת הסרנים מעיר מבצר ועד כפר הפרזי ועד אבל הגדולה אשר הניחו עליה את ארון יהוה עד היום הזה בשדה יהושע בית השמשי׃ 09O 6 19 ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון יהוה ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש ויתאבלו העם כי הכה יהוה בעם מכה גדולה׃ 09O 6 20 ויאמרו אנשי בית שמש מי יוכל לעמד לפני יהוה האלהים הקדוש הזה ואל מי יעלה מעלינו׃ 09O 6 21 וישלחו מלאכים אל יושבי קרית יערים לאמר השבו פלשתים את ארון יהוה רדו העלו אתו אליכם׃ 09O 7 1 ויבאו אנשי קרית יערים ויעלו את ארון יהוה ויבאו אתו אל בית אבינדב בגבעה ואת אלעזר בנו קדשו לשמר את ארון יהוה׃ 09O 7 2 ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל בית ישראל אחרי יהוה׃ 09O 7 3 ויאמר שמואל אל כל בית ישראל לאמר אם בכל לבבכם אתם שבים אל יהוה הסירו את אלהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל יהוה ועבדהו לבדו ויצל אתכם מיד פלשתים׃ 09O 7 4 ויסירו בני ישראל את הבעלים ואת העשתרת ויעבדו את יהוה לבדו׃ 09O 7 5 ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל יהוה׃ 09O 7 6 ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני יהוה ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו ליהוה וישפט שמואל את בני ישראל במצפה׃ 09O 7 7 וישמעו פלשתים כי התקבצו בני ישראל המצפתה ויעלו סרני פלשתים אל ישראל וישמעו בני ישראל ויראו מפני פלשתים׃ 09O 7 8 ויאמרו בני ישראל אל שמואל אל תחרש ממנו מזעק אל יהוה אלהינו וישענו מיד פלשתים׃ 09O 7 9 ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלה עולה כליל ליהוה ויזעק שמואל אל יהוה בעד ישראל ויענהו יהוה׃ 09O 7 10 ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל וירעם יהוה בקול גדול ביום ההוא על פלשתים ויהמם וינגפו לפני ישראל׃ 09O 7 11 ויצאו אנשי ישראל מן המצפה וירדפו את פלשתים ויכום עד מתחת לבית כר׃ 09O 7 12 ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו יהוה׃ 09O 7 13 ויכנעו הפלשתים ולא יספו עוד לבוא בגבול ישראל ותהי יד יהוה בפלשתים כל ימי שמואל׃ 09O 7 14 ותשבנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל מעקרון ועד גת ואת גבולן הציל ישראל מיד פלשתים ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי׃ 09O 7 15 וישפט שמואל את ישראל כל ימי חייו׃ 09O 7 16 והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל את כל המקומות האלה׃ 09O 7 17 ותשבתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח ליהוה׃ 09O 8 1 ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל׃ 09O 8 2 ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע׃ 09O 8 3 ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט׃ 09O 8 4 ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה׃ 09O 8 5 ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים׃ 09O 8 6 וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה׃ 09O 8 7 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם׃ 09O 8 8 ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך׃ 09O 8 9 ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם׃ 09O 8 10 ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך׃ 09O 8 11 ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו׃ 09O 8 12 ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו׃ 09O 8 13 ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות׃ 09O 8 14 ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו׃ 09O 8 15 וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו׃ 09O 8 16 ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו׃ 09O 8 17 צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים׃ 09O 8 18 וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא׃ 09O 8 19 וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו׃ 09O 8 20 והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו׃ 09O 8 21 וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה׃ 09O 8 22 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו׃ 09O 9 1 ויהי איש מבן ימין ושמו קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן איש ימיני גבור חיל׃ 09O 9 2 ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל העם׃ 09O 9 3 ותאבדנה האתנות לקיש אבי שאול ויאמר קיש אל שאול בנו קח נא אתך את אחד מהנערים וקום לך בקש את האתנת׃ 09O 9 4 ויעבר בהר אפרים ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ שעלים ואין ויעבר בארץ ימיני ולא מצאו׃ 09O 9 5 המה באו בארץ צוף ושאול אמר לנערו אשר עמו לכה ונשובה פן יחדל אבי מן האתנות ודאג לנו׃ 09O 9 6 ויאמר לו הנה נא איש אלהים בעיר הזאת והאיש נכבד כל אשר ידבר בוא יבוא עתה נלכה שם אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה׃ 09O 9 7 ויאמר שאול לנערו והנה נלך ומה נביא לאיש כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין להביא לאיש האלהים מה אתנו׃ 09O 9 8 ויסף הנער לענות את שאול ויאמר הנה נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלהים והגיד לנו את דרכנו׃ 09O 9 9 לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הראה כי לנביא היום יקרא לפנים הראה׃ 09O 9 10 ויאמר שאול לנערו טוב דברך לכה נלכה וילכו אל העיר אשר שם איש האלהים׃ 09O 9 11 המה עלים במעלה העיר והמה מצאו נערות יצאות לשאב מים ויאמרו להן היש בזה הראה׃ 09O 9 12 ותענינה אותם ותאמרנה יש הנה לפניך מהר עתה כי היום בא לעיר כי זבח היום לעם בבמה׃ 09O 9 13 כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא יאכל העם עד באו כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי אתו כהיום תמצאון אתו׃ 09O 9 14 ויעלו העיר המה באים בתוך העיר והנה שמואל יצא לקראתם לעלות הבמה׃ 09O 9 15 ויהוה גלה את אזן שמואל יום אחד לפני בוא שאול לאמר׃ 09O 9 16 כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלשתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי׃ 09O 9 17 ושמואל ראה את שאול ויהוה ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי׃ 09O 9 18 ויגש שאול את שמואל בתוך השער ויאמר הגידה נא לי אי זה בית הראה׃ 09O 9 19 ויען שמואל את שאול ויאמר אנכי הראה עלה לפני הבמה ואכלתם עמי היום ושלחתיך בבקר וכל אשר בלבבך אגיד לך׃ 09O 9 20 ולאתנות האבדות לך היום שלשת הימים אל תשם את לבך להם כי נמצאו ולמי כל חמדת ישראל הלוא לך ולכל בית אביך׃ 09O 9 21 ויען שאול ויאמר הלוא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצערה מכל משפחות שבטי בנימן ולמה דברת אלי כדבר הזה׃ 09O 9 22 ויקח שמואל את שאול ואת נערו ויביאם לשכתה ויתן להם מקום בראש הקרואים והמה כשלשים איש׃ 09O 9 23 ויאמר שמואל לטבח תנה את המנה אשר נתתי לך אשר אמרתי אליך שים אתה עמך׃ 09O 9 24 וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא׃ 09O 9 25 וירדו מהבמה העיר וידבר עם שאול על הגג׃ 09O 9 26 וישכמו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגג לאמר קומה ואשלחך ויקם שאול ויצאו שניהם הוא ושמואל החוצה׃ 09O 9 27 המה יורדים בקצה העיר ושמואל אמר אל שאול אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבר ואתה עמד כיום ואשמיעך את דבר אלהים׃ 09O 10 1 ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי משחך יהוה על נחלתו לנגיד׃ 09O 10 2 בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קברת רחל בגבול בנימן בצלצח ואמרו אליך נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש והנה נטש אביך את דברי האתנות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני׃ 09O 10 3 וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל האלהים בית אל אחד נשא שלשה גדיים ואחד נשא שלשת ככרות לחם ואחד נשא נבל יין׃ 09O 10 4 ושאלו לך לשלום ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם׃ 09O 10 5 אחר כן תבוא גבעת האלהים אשר שם נצבי פלשתים ויהי כבאך שם העיר ופגעת חבל נביאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים׃ 09O 10 6 וצלחה עליך רוח יהוה והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר׃ 09O 10 7 והיה כי תבאינה האתות האלה לך עשה לך אשר תמצא ידך כי האלהים עמך׃ 09O 10 8 וירדת לפני הגלגל והנה אנכי ירד אליך להעלות עלות לזבח זבחי שלמים שבעת ימים תוחל עד בואי אליך והודעתי לך את אשר תעשה׃ 09O 10 9 והיה כהפנתו שכמו ללכת מעם שמואל ויהפך לו אלהים לב אחר ויבאו כל האתות האלה ביום ההוא׃ 09O 10 10 ויבאו שם הגבעתה והנה חבל נבאים לקראתו ותצלח עליו רוח אלהים ויתנבא בתוכם׃ 09O 10 11 ויהי כל יודעו מאתמול שלשום ויראו והנה עם נבאים נבא ויאמר העם איש אל רעהו מה זה היה לבן קיש הגם שאול בנביאים׃ 09O 10 12 ויען איש משם ויאמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנבאים׃ 09O 10 13 ויכל מהתנבות ויבא הבמה׃ 09O 10 14 ויאמר דוד שאול אליו ואל נערו אן הלכתם ויאמר לבקש את האתנות ונראה כי אין ונבוא אל שמואל׃ 09O 10 15 ויאמר דוד שאול הגידה נא לי מה אמר לכם שמואל׃ 09O 10 16 ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתנות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל׃ 09O 10 17 ויצעק שמואל את העם אל יהוה המצפה׃ 09O 10 18 ויאמר אל בני ישראל כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי את ישראל ממצרים ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל הממלכות הלחצים אתכם׃ 09O 10 19 ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו ועתה התיצבו לפני יהוה לשבטיכם ולאלפיכם׃ 09O 10 20 ויקרב שמואל את כל שבטי ישראל וילכד שבט בנימן׃ 09O 10 21 ויקרב את שבט בנימן למשפחתו ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול בן קיש ויבקשהו ולא נמצא׃ 09O 10 22 וישאלו עוד ביהוה הבא עוד הלם איש ויאמר יהוה הנה הוא נחבא אל הכלים׃ 09O 10 23 וירצו ויקחהו משם ויתיצב בתוך העם ויגבה מכל העם משכמו ומעלה׃ 09O 10 24 ויאמר שמואל אל כל העם הראיתם אשר בחר בו יהוה כי אין כמהו בכל העם וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך׃ 09O 10 25 וידבר שמואל אל העם את משפט המלכה ויכתב בספר וינח לפני יהוה וישלח שמואל את כל העם איש לביתו׃ 09O 10 26 וגם שאול הלך לביתו גבעתה וילכו עמו החיל אשר נגע אלהים בלבם׃ 09O 10 27 ובני בליעל אמרו מה ישענו זה ויבזהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש׃ 09O 11 1 ויעל נחש העמוני ויחן על יבש גלעד ויאמרו כל אנשי יביש אל נחש כרת לנו ברית ונעבדך׃ 09O 11 2 ויאמר אליהם נחש העמוני בזאת אכרת לכם בנקור לכם כל עין ימין ושמתיה חרפה על כל ישראל׃ 09O 11 3 ויאמרו אליו זקני יביש הרף לנו שבעת ימים ונשלחה מלאכים בכל גבול ישראל ואם אין מושיע אתנו ויצאנו אליך׃ 09O 11 4 ויבאו המלאכים גבעת שאול וידברו הדברים באזני העם וישאו כל העם את קולם ויבכו׃ 09O 11 5 והנה שאול בא אחרי הבקר מן השדה ויאמר שאול מה לעם כי יבכו ויספרו לו את דברי אנשי יביש׃ 09O 11 6 ותצלח רוח אלהים על שאול בשמעו את הדברים האלה ויחר אפו מאד׃ 09O 11 7 ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד המלאכים לאמר אשר איננו יצא אחרי שאול ואחר שמואל כה יעשה לבקרו ויפל פחד יהוה על העם ויצאו כאיש אחד׃ 09O 11 8 ויפקדם בבזק ויהיו בני ישראל שלש מאות אלף ואיש יהודה שלשים אלף׃ 09O 11 9 ויאמרו למלאכים הבאים כה תאמרון לאיש יביש גלעד מחר תהיה לכם תשועה בחם השמש ויבאו המלאכים ויגידו לאנשי יביש וישמחו׃ 09O 11 10 ויאמרו אנשי יביש מחר נצא אליכם ועשיתם לנו ככל הטוב בעיניכם׃ 09O 11 11 ויהי ממחרת וישם שאול את העם שלשה ראשים ויבאו בתוך המחנה באשמרת הבקר ויכו את עמון עד חם היום ויהי הנשארים ויפצו ולא נשארו בם שנים יחד׃ 09O 11 12 ויאמר העם אל שמואל מי האמר שאול ימלך עלינו תנו האנשים ונמיתם׃ 09O 11 13 ויאמר שאול לא יומת איש ביום הזה כי היום עשה יהוה תשועה בישראל׃ 09O 11 14 ויאמר שמואל אל העם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה׃ 09O 11 15 וילכו כל העם הגלגל וימלכו שם את שאול לפני יהוה בגלגל ויזבחו שם זבחים שלמים לפני יהוה וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאד׃ 09O 12 1 ויאמר שמואל אל כל ישראל הנה שמעתי בקלכם לכל אשר אמרתם לי ואמליך עליכם מלך׃ 09O 12 2 ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי ובני הנם אתכם ואני התהלכתי לפניכם מנערי עד היום הזה׃ 09O 12 3 הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם׃ 09O 12 4 ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה׃ 09O 12 5 ויאמר אליהם עד יהוה בכם ועד משיחו היום הזה כי לא מצאתם בידי מאומה ויאמר עד׃ 09O 12 6 ויאמר שמואל אל העם יהוה אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה את אבתיכם מארץ מצרים׃ 09O 12 7 ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני יהוה את כל צדקות יהוה אשר עשה אתכם ואת אבותיכם׃ 09O 12 8 כאשר בא יעקב מצרים ויזעקו אבותיכם אל יהוה וישלח יהוה את משה ואת אהרן ויוציאו את אבתיכם ממצרים וישבום במקום הזה׃ 09O 12 9 וישכחו את יהוה אלהיהם וימכר אתם ביד סיסרא שר צבא חצור וביד פלשתים וביד מלך מואב וילחמו בם׃ 09O 12 10 ויזעקו אל יהוה ויאמר חטאנו כי עזבנו את יהוה ונעבד את הבעלים ואת העשתרות ועתה הצילנו מיד איבינו ונעבדך׃ 09O 12 11 וישלח יהוה את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ויצל אתכם מיד איביכם מסביב ותשבו בטח׃ 09O 12 12 ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם ותאמרו לי לא כי מלך ימלך עלינו ויהוה אלהיכם מלככם׃ 09O 12 13 ועתה הנה המלך אשר בחרתם אשר שאלתם והנה נתן יהוה עליכם מלך׃ 09O 12 14 אם תיראו את יהוה ועבדתם אתו ושמעתם בקלו ולא תמרו את פי יהוה והיתם גם אתם וגם המלך אשר מלך עליכם אחר יהוה אלהיכם׃ 09O 12 15 ואם לא תשמעו בקול יהוה ומריתם את פי יהוה והיתה יד יהוה בכם ובאבתיכם׃ 09O 12 16 גם עתה התיצבו וראו את הדבר הגדול הזה אשר יהוה עשה לעיניכם׃ 09O 12 17 הלוא קציר חטים היום אקרא אל יהוה ויתן קלות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני יהוה לשאול לכם מלך׃ 09O 12 18 ויקרא שמואל אל יהוה ויתן יהוה קלת ומטר ביום ההוא ויירא כל העם מאד את יהוה ואת שמואל׃ 09O 12 19 ויאמרו כל העם אל שמואל התפלל בעד עבדיך אל יהוה אלהיך ואל נמות כי יספנו על כל חטאתינו רעה לשאל לנו מלך׃ 09O 12 20 ויאמר שמואל אל העם אל תיראו אתם עשיתם את כל הרעה הזאת אך אל תסורו מאחרי יהוה ועבדתם את יהוה בכל לבבכם׃ 09O 12 21 ולא תסורו כי אחרי התהו אשר לא יועילו ולא יצילו כי תהו המה׃ 09O 12 22 כי לא יטש יהוה את עמו בעבור שמו הגדול כי הואיל יהוה לעשות אתכם לו לעם׃ 09O 12 23 גם אנכי חלילה לי מחטא ליהוה מחדל להתפלל בעדכם והוריתי אתכם בדרך הטובה והישרה׃ 09O 12 24 אך יראו את יהוה ועבדתם אתו באמת בכל לבבכם כי ראו את אשר הגדל עמכם׃ 09O 12 25 ואם הרע תרעו גם אתם גם מלככם תספו׃ 09O 13 1 בן שנה שאול במלכו ושתי שנים מלך על ישראל׃ 09O 13 2 ויבחר לו שאול שלשת אלפים מישראל ויהיו עם שאול אלפים במכמש ובהר בית אל ואלף היו עם יונתן בגבעת בנימין ויתר העם שלח איש לאהליו׃ 09O 13 3 ויך יונתן את נציב פלשתים אשר בגבע וישמעו פלשתים ושאול תקע בשופר בכל הארץ לאמר ישמעו העברים׃ 09O 13 4 וכל ישראל שמעו לאמר הכה שאול את נציב פלשתים וגם נבאש ישראל בפלשתים ויצעקו העם אחרי שאול הגלגל׃ 09O 13 5 ופלשתים נאספו להלחם עם ישראל שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים ועם כחול אשר על שפת הים לרב ויעלו ויחנו במכמש קדמת בית און׃ 09O 13 6 ואיש ישראל ראו כי צר לו כי נגש העם ויתחבאו העם במערות ובחוחים ובסלעים ובצרחים ובברות׃ 09O 13 7 ועברים עברו את הירדן ארץ גד וגלעד ושאול עודנו בגלגל וכל העם חרדו אחריו׃ 09O 13 8 וייחל שבעת ימים למועד אשר שמואל ולא בא שמואל הגלגל ויפץ העם מעליו׃ 09O 13 9 ויאמר שאול הגשו אלי העלה והשלמים ויעל העלה׃ 09O 13 10 ויהי ככלתו להעלות העלה והנה שמואל בא ויצא שאול לקראתו לברכו׃ 09O 13 11 ויאמר שמואל מה עשית ויאמר שאול כי ראיתי כי נפץ העם מעלי ואתה לא באת למועד הימים ופלשתים נאספים מכמש׃ 09O 13 12 ואמר עתה ירדו פלשתים אלי הגלגל ופני יהוה לא חליתי ואתאפק ואעלה העלה׃ 09O 13 13 ויאמר שמואל אל שאול נסכלת לא שמרת את מצות יהוה אלהיך אשר צוך כי עתה הכין יהוה את ממלכתך אל ישראל עד עולם׃ 09O 13 14 ועתה ממלכתך לא תקום בקש יהוה לו איש כלבבו ויצוהו יהוה לנגיד על עמו כי לא שמרת את אשר צוך יהוה׃ 09O 13 15 ויקם שמואל ויעל מן הגלגל גבעת בנימן ויפקד שאול את העם הנמצאים עמו כשש מאות איש׃ 09O 13 16 ושאול ויונתן בנו והעם הנמצא עמם ישבים בגבע בנימן ופלשתים חנו במכמש׃ 09O 13 17 ויצא המשחית ממחנה פלשתים שלשה ראשים הראש אחד יפנה אל דרך עפרה אל ארץ שועל׃ 09O 13 18 והראש אחד יפנה דרך בית חרון והראש אחד יפנה דרך הגבול הנשקף על גי הצבעים המדברה׃ 09O 13 19 וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל כי אמר פלשתים פן יעשו העברים חרב או חנית׃ 09O 13 20 וירדו כל ישראל הפלשתים ללטוש איש את מחרשתו ואת אתו ואת קרדמו ואת מחרשתו׃ 09O 13 21 והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן׃ 09O 13 22 והיה ביום מלחמת ולא נמצא חרב וחנית ביד כל העם אשר את שאול ואת יונתן ותמצא לשאול וליונתן בנו׃ 09O 13 23 ויצא מצב פלשתים אל מעבר מכמש׃ 09O 14 1 ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד׃ 09O 14 2 ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הרמון אשר במגרון והעם אשר עמו כשש מאות איש׃ 09O 14 3 ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן יהוה בשלו נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן׃ 09O 14 4 ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על מצב פלשתים שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה׃ 09O 14 5 השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע׃ 09O 14 6 ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט׃ 09O 14 7 ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך׃ 09O 14 8 ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשים ונגלינו אליהם׃ 09O 14 9 אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם׃ 09O 14 10 ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו כי נתנם יהוה בידנו וזה לנו האות׃ 09O 14 11 ויגלו שניהם אל מצב פלשתים ויאמרו פלשתים הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם׃ 09O 14 12 ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר ויאמר יונתן אל נשא כליו עלה אחרי כי נתנם יהוה ביד ישראל׃ 09O 14 13 ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו׃ 09O 14 14 ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה׃ 09O 14 15 ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים׃ 09O 14 16 ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם׃ 09O 14 17 ויאמר שאול לעם אשר אתו פקדו נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשא כליו׃ 09O 14 18 ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים כי היה ארון האלהים ביום ההוא ובני ישראל׃ 09O 14 19 ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך׃ 09O 14 20 ויזעק שאול וכל העם אשר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב איש ברעהו מהומה גדולה מאד׃ 09O 14 21 והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום אשר עלו עמם במחנה סביב וגם המה להיות עם ישראל אשר עם שאול ויונתן׃ 09O 14 22 וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כי נסו פלשתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה׃ 09O 14 23 ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והמלחמה עברה את בית און׃ 09O 14 24 ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם׃ 09O 14 25 וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני השדה׃ 09O 14 26 ויבא העם אל היער והנה הלך דבש ואין משיג ידו אל פיו כי ירא העם את השבעה׃ 09O 14 27 ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה עיניו׃ 09O 14 28 ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם היום ויעף העם׃ 09O 14 29 ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה׃ 09O 14 30 אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים׃ 09O 14 31 ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד׃ 09O 14 32 ויעש העם אל שלל ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם׃ 09O 14 33 ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על הדם ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה׃ 09O 14 34 ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו ליהוה לאכל אל הדם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה וישחטו שם׃ 09O 14 35 ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה׃ 09O 14 36 ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש ויאמרו כל הטוב בעיניך עשה ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים׃ 09O 14 37 וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא׃ 09O 14 38 ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום׃ 09O 14 39 כי חי יהוה המושיע את ישראל כי אם ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל העם׃ 09O 14 40 ויאמר אל כל ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל שאול הטוב בעיניך עשה׃ 09O 14 41 ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו׃ 09O 14 42 ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן׃ 09O 14 43 ויאמר שאול אל יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר בידי מעט דבש הנני אמות׃ 09O 14 44 ויאמר שאול כה יעשה אלהים וכה יוסף כי מות תמות יונתן׃ 09O 14 45 ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת׃ 09O 14 46 ויעל שאול מאחרי פלשתים ופלשתים הלכו למקומם׃ 09O 14 47 ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר יפנה ירשיע׃ 09O 14 48 ויעש חיל ויך את עמלק ויצל את ישראל מיד שסהו׃ 09O 14 49 ויהיו בני שאול יונתן וישוי ומלכי שוע ושם שתי בנתיו שם הבכירה מרב ושם הקטנה מיכל׃ 09O 14 50 ושם אשת שאול אחינעם בת אחימעץ ושם שר צבאו אבינר בן נר דוד שאול׃ 09O 14 51 וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן אביאל׃ 09O 14 52 ותהי המלחמה חזקה על פלשתים כל ימי שאול וראה שאול כל איש גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו׃ 09O 15 1 ויאמר שמואל אל שאול אתי שלח יהוה למשחך למלך על עמו על ישראל ועתה שמע לקול דברי יהוה׃ 09O 15 2 כה אמר יהוה צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל אשר שם לו בדרך בעלתו ממצרים׃ 09O 15 3 עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד אשה מעלל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור׃ 09O 15 4 וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים מאתים אלף רגלי ועשרת אלפים את איש יהודה׃ 09O 15 5 ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל׃ 09O 15 6 ויאמר שאול אל הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק׃ 09O 15 7 ויך שאול את עמלק מחוילה בואך שור אשר על פני מצרים׃ 09O 15 8 ויתפש את אגג מלך עמלק חי ואת כל העם החרים לפי חרב׃ 09O 15 9 ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם וכל המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו׃ 09O 15 10 ויהי דבר יהוה אל שמואל לאמר׃ 09O 15 11 נחמתי כי המלכתי את שאול למלך כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים ויחר לשמואל ויזעק אל יהוה כל הלילה׃ 09O 15 12 וישכם שמואל לקראת שאול בבקר ויגד לשמואל לאמר בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ויסב ויעבר וירד הגלגל׃ 09O 15 13 ויבא שמואל אל שאול ויאמר לו שאול ברוך אתה ליהוה הקימתי את דבר יהוה׃ 09O 15 14 ויאמר שמואל ומה קול הצאן הזה באזני וקול הבקר אשר אנכי שמע׃ 09O 15 15 ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר למען זבח ליהוה אלהיך ואת היותר החרמנו׃ 09O 15 16 ויאמר שמואל אל שאול הרף ואגידה לך את אשר דבר יהוה אלי הלילה ויאמרו לו דבר׃ 09O 15 17 ויאמר שמואל הלוא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך יהוה למלך על ישראל׃ 09O 15 18 וישלחך יהוה בדרך ויאמר לך והחרמתה את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם אתם׃ 09O 15 19 ולמה לא שמעת בקול יהוה ותעט אל השלל ותעש הרע בעיני יהוה׃ 09O 15 20 ויאמר שאול אל שמואל אשר שמעתי בקול יהוה ואלך בדרך אשר שלחני יהוה ואביא את אגג מלך עמלק ואת עמלק החרמתי׃ 09O 15 21 ויקח העם מהשלל צאן ובקר ראשית החרם לזבח ליהוה אלהיך בגלגל׃ 09O 15 22 ויאמר שמואל החפץ ליהוה בעלות וזבחים כשמע בקול יהוה הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים׃ 09O 15 23 כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר יען מאסת את דבר יהוה וימאסך ממלך׃ 09O 15 24 ויאמר שאול אל שמואל חטאתי כי עברתי את פי יהוה ואת דבריך כי יראתי את העם ואשמע בקולם׃ 09O 15 25 ועתה שא נא את חטאתי ושוב עמי ואשתחוה ליהוה׃ 09O 15 26 ויאמר שמואל אל שאול לא אשוב עמך כי מאסתה את דבר יהוה וימאסך יהוה מהיות מלך על ישראל׃ 09O 15 27 ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע׃ 09O 15 28 ויאמר אליו שמואל קרע יהוה את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך׃ 09O 15 29 וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם׃ 09O 15 30 ויאמר חטאתי עתה כבדני נא נגד זקני עמי ונגד ישראל ושוב עמי והשתחויתי ליהוה אלהיך׃ 09O 15 31 וישב שמואל אחרי שאול וישתחו שאול ליהוה׃ 09O 15 32 ויאמר שמואל הגישו אלי את אגג מלך עמלק וילך אליו אגג מעדנת ויאמר אגג אכן סר מר המות׃ 09O 15 33 ויאמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את אגג לפני יהוה בגלגל׃ 09O 15 34 וילך שמואל הרמתה ושאול עלה אל ביתו גבעת שאול׃ 09O 15 35 ולא יסף שמואל לראות את שאול עד יום מותו כי התאבל שמואל אל שאול ויהוה נחם כי המליך את שאול על ישראל׃ 09O 16 1 ויאמר יהוה אל שמואל עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלך על ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי כי ראיתי בבניו לי מלך׃ 09O 16 2 ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר יהוה עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח ליהוה באתי׃ 09O 16 3 וקראת לישי בזבח ואנכי אודיעך את אשר תעשה ומשחת לי את אשר אמר אליך׃ 09O 16 4 ויעש שמואל את אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלם בואך׃ 09O 16 5 ויאמר שלום לזבח ליהוה באתי התקדשו ובאתם אתי בזבח ויקדש את ישי ואת בניו ויקרא להם לזבח׃ 09O 16 6 ויהי בבואם וירא את אליאב ויאמר אך נגד יהוה משיחו׃ 09O 16 7 ויאמר יהוה אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב׃ 09O 16 8 ויקרא ישי אל אבינדב ויעברהו לפני שמואל ויאמר גם בזה לא בחר יהוה׃ 09O 16 9 ויעבר ישי שמה ויאמר גם בזה לא בחר יהוה׃ 09O 16 10 ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל ישי לא בחר יהוה באלה׃ 09O 16 11 ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה׃ 09O 16 12 וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי ויאמר יהוה קום משחהו כי זה הוא׃ 09O 16 13 ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח יהוה אל דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה׃ 09O 16 14 ורוח יהוה סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה מאת יהוה׃ 09O 16 15 ויאמרו עבדי שאול אליו הנה נא רוח אלהים רעה מבעתך׃ 09O 16 16 יאמר נא אדננו עבדיך לפניך יבקשו איש ידע מנגן בכנור והיה בהיות עליך רוח אלהים רעה ונגן בידו וטוב לך׃ 09O 16 17 ויאמר שאול אל עבדיו ראו נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם אלי׃ 09O 16 18 ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר ויהוה עמו׃ 09O 16 19 וישלח שאול מלאכים אל ישי ויאמר שלחה אלי את דוד בנך אשר בצאן׃ 09O 16 20 ויקח ישי חמור לחם ונאד יין וגדי עזים אחד וישלח ביד דוד בנו אל שאול׃ 09O 16 21 ויבא דוד אל שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי לו נשא כלים׃ 09O 16 22 וישלח שאול אל ישי לאמר יעמד נא דוד לפני כי מצא חן בעיני׃ 09O 16 23 והיה בהיות רוח אלהים אל שאול ולקח דוד את הכנור ונגן בידו ורוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה׃ 09O 17 1 ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים׃ 09O 17 2 ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת פלשתים׃ 09O 17 3 ופלשתים עמדים אל ההר מזה וישראל עמדים אל ההר מזה והגיא ביניהם׃ 09O 17 4 ויצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת גבהו שש אמות וזרת׃ 09O 17 5 וכובע נחשת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון חמשת אלפים שקלים נחשת׃ 09O 17 6 ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו׃ 09O 17 7 וחץ חניתו כמנור ארגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונשא הצנה הלך לפניו׃ 09O 17 8 ויעמד ויקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול ברו לכם איש וירד אלי׃ 09O 17 9 אם יוכל להלחם אתי והכני והיינו לכם לעבדים ואם אני אוכל לו והכיתיו והייתם לנו לעבדים ועבדתם אתנו׃ 09O 17 10 ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש ונלחמה יחד׃ 09O 17 11 וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד׃ 09O 17 12 ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים׃ 09O 17 13 וילכו שלשת בני ישי הגדלים הלכו אחרי שאול למלחמה ושם שלשת בניו אשר הלכו במלחמה אליאב הבכור ומשנהו אבינדב והשלשי שמה׃ 09O 17 14 ודוד הוא הקטן ושלשה הגדלים הלכו אחרי שאול׃ 09O 17 15 ודוד הלך ושב מעל שאול לרעות את צאן אביו בית לחם׃ 09O 17 16 ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום׃ 09O 17 17 ויאמר ישי לדוד בנו קח נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיך׃ 09O 17 18 ואת עשרת חרצי החלב האלה תביא לשר האלף ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערבתם תקח׃ 09O 17 19 ושאול והמה וכל איש ישראל בעמק האלה נלחמים עם פלשתים׃ 09O 17 20 וישכם דוד בבקר ויטש את הצאן על שמר וישא וילך כאשר צוהו ישי ויבא המעגלה והחיל היצא אל המערכה והרעו במלחמה׃ 09O 17 21 ותערך ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה׃ 09O 17 22 ויטש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים וירץ המערכה ויבא וישאל לאחיו לשלום׃ 09O 17 23 והוא מדבר עמם והנה איש הבנים עולה גלית הפלשתי שמו מגת ממערות פלשתים וידבר כדברים האלה וישמע דוד׃ 09O 17 24 וכל איש ישראל בראותם את האיש וינסו מפניו וייראו מאד׃ 09O 17 25 ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה כי לחרף את ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל׃ 09O 17 26 ויאמר דוד אל האנשים העמדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים׃ 09O 17 27 ויאמר לו העם כדבר הזה לאמר כה יעשה לאיש אשר יכנו׃ 09O 17 28 וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל האנשים ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת׃ 09O 17 29 ויאמר דוד מה עשיתי עתה הלוא דבר הוא׃ 09O 17 30 ויסב מאצלו אל מול אחר ויאמר כדבר הזה וישבהו העם דבר כדבר הראשון׃ 09O 17 31 וישמעו הדברים אשר דבר דוד ויגדו לפני שאול ויקחהו׃ 09O 17 32 ויאמר דוד אל שאול אל יפל לב אדם עליו עבדך ילך ונלחם עם הפלשתי הזה׃ 09O 17 33 ויאמר שאול אל דוד לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעריו׃ 09O 17 34 ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר׃ 09O 17 35 ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו׃ 09O 17 36 גם את הארי גם הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים׃ 09O 17 37 ויאמר דוד יהוה אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה ויאמר שאול אל דוד לך ויהוה יהיה עמך׃ 09O 17 38 וילבש שאול את דוד מדיו ונתן קובע נחשת על ראשו וילבש אתו שריון׃ 09O 17 39 ויחגר דוד את חרבו מעל למדיו ויאל ללכת כי לא נסה ויאמר דוד אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסרם דוד מעליו׃ 09O 17 40 ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי׃ 09O 17 41 וילך הפלשתי הלך וקרב אל דוד והאיש נשא הצנה לפניו׃ 09O 17 42 ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו כי היה נער ואדמני עם יפה מראה׃ 09O 17 43 ויאמר הפלשתי אל דוד הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו׃ 09O 17 44 ויאמר הפלשתי אל דוד לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה׃ 09O 17 45 ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם יהוה צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת׃ 09O 17 46 היום הזה יסגרך יהוה בידי והכיתך והסרתי את ראשך מעליך ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ וידעו כל הארץ כי יש אלהים לישראל׃ 09O 17 47 וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע יהוה כי ליהוה המלחמה ונתן אתכם בידנו׃ 09O 17 48 והיה כי קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד וימהר דוד וירץ המערכה לקראת הפלשתי׃ 09O 17 49 וישלח דוד את ידו אל הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על פניו ארצה׃ 09O 17 50 ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן ויך את הפלשתי וימיתהו וחרב אין ביד דוד׃ 09O 17 51 וירץ דוד ויעמד אל הפלשתי ויקח את חרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת בה את ראשו ויראו הפלשתים כי מת גבורם וינסו׃ 09O 17 52 ויקמו אנשי ישראל ויהודה וירעו וירדפו את הפלשתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד גת ועד עקרון׃ 09O 17 53 וישבו בני ישראל מדלק אחרי פלשתים וישסו את מחניהם׃ 09O 17 54 ויקח דוד את ראש הפלשתי ויבאהו ירושלם ואת כליו שם באהלו׃ 09O 17 55 וכראות שאול את דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי׃ 09O 17 56 ויאמר המלך שאל אתה בן מי זה העלם׃ 09O 17 57 וכשוב דוד מהכות את הפלשתי ויקח אתו אבנר ויבאהו לפני שאול וראש הפלשתי בידו׃ 09O 17 58 ויאמר אליו שאול בן מי אתה הנער ויאמר דוד בן עבדך ישי בית הלחמי׃ 09O 18 1 ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו׃ 09O 18 2 ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו׃ 09O 18 3 ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו׃ 09O 18 4 ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו׃ 09O 18 5 ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול׃ 09O 18 6 ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים׃ 09O 18 7 ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו׃ 09O 18 8 ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה׃ 09O 18 9 ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה׃ 09O 18 10 ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול׃ 09O 18 11 ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים׃ 09O 18 12 וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר׃ 09O 18 13 ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם׃ 09O 18 14 ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו׃ 09O 18 15 וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו׃ 09O 18 16 וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם׃ 09O 18 17 ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים׃ 09O 18 18 ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך׃ 09O 18 19 ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה׃ 09O 18 20 ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו׃ 09O 18 21 ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום׃ 09O 18 22 ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך׃ 09O 18 23 וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה׃ 09O 18 24 ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד׃ 09O 18 25 ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים׃ 09O 18 26 ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים׃ 09O 18 27 ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה׃ 09O 18 28 וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו׃ 09O 18 29 ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים׃ 09O 18 30 ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד׃ 09O 19 1 וידבר שאול אל יונתן בנו ואל כל עבדיו להמית את דוד ויהונתן בן שאול חפץ בדוד מאד׃ 09O 19 2 ויגד יהונתן לדוד לאמר מבקש שאול אבי להמיתך ועתה השמר נא בבקר וישבת בסתר ונחבאת׃ 09O 19 3 ואני אצא ועמדתי ליד אבי בשדה אשר אתה שם ואני אדבר בך אל אבי וראיתי מה והגדתי לך׃ 09O 19 4 וידבר יהונתן בדוד טוב אל שאול אביו ויאמר אליו אל יחטא המלך בעבדו בדוד כי לוא חטא לך וכי מעשיו טוב לך מאד׃ 09O 19 5 וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש יהוה תשועה גדולה לכל ישראל ראית ותשמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם׃ 09O 19 6 וישמע שאול בקול יהונתן וישבע שאול חי יהוה אם יומת׃ 09O 19 7 ויקרא יהונתן לדוד ויגד לו יהונתן את כל הדברים האלה ויבא יהונתן את דוד אל שאול ויהי לפניו כאתמול שלשום׃ 09O 19 8 ותוסף המלחמה להיות ויצא דוד וילחם בפלשתים ויך בהם מכה גדולה וינסו מפניו׃ 09O 19 9 ותהי רוח יהוה רעה אל שאול והוא בביתו יושב וחניתו בידו ודוד מנגן ביד׃ 09O 19 10 ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר ויפטר מפני שאול ויך את החנית בקיר ודוד נס וימלט בלילה הוא׃ 09O 19 11 וישלח שאול מלאכים אל בית דוד לשמרו ולהמיתו בבקר ותגד לדוד מיכל אשתו לאמר אם אינך ממלט את נפשך הלילה מחר אתה מומת׃ 09O 19 12 ותרד מיכל את דוד בעד החלון וילך ויברח וימלט׃ 09O 19 13 ותקח מיכל את התרפים ותשם אל המטה ואת כביר העזים שמה מראשתיו ותכס בבגד׃ 09O 19 14 וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד ותאמר חלה הוא׃ 09O 19 15 וישלח שאול את המלאכים לראות את דוד לאמר העלו אתו במטה אלי להמתו׃ 09O 19 16 ויבאו המלאכים והנה התרפים אל המטה וכביר העזים מראשתיו׃ 09O 19 17 ויאמר שאול אל מיכל למה ככה רמיתני ותשלחי את איבי וימלט ותאמר מיכל אל שאול הוא אמר אלי שלחני למה אמיתך׃ 09O 19 18 ודוד ברח וימלט ויבא אל שמואל הרמתה ויגד לו את כל אשר עשה לו שאול וילך הוא ושמואל וישבו בנוית׃ 09O 19 19 ויגד לשאול לאמר הנה דוד בנוית ברמה׃ 09O 19 20 וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד וירא את להקת הנביאים נבאים ושמואל עמד נצב עליהם ותהי על מלאכי שאול רוח אלהים ויתנבאו גם המה׃ 09O 19 21 ויגדו לשאול וישלח מלאכים אחרים ויתנבאו גם המה ויסף שאול וישלח מלאכים שלשים ויתנבאו גם המה׃ 09O 19 22 וילך גם הוא הרמתה ויבא עד בור הגדול אשר בשכו וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בנוית ברמה׃ 09O 19 23 וילך שם אל נוית ברמה ותהי עליו גם הוא רוח אלהים וילך הלוך ויתנבא עד באו בנוית ברמה׃ 09O 19 24 ויפשט גם הוא בגדיו ויתנבא גם הוא לפני שמואל ויפל ערם כל היום ההוא וכל הלילה על כן יאמרו הגם שאול בנביאם׃ 09O 20 1 ויברח דוד מנוית ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך כי מבקש את נפשי׃ 09O 20 2 ויאמר לו חלילה לא תמות הנה לו עשה אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת׃ 09O 20 3 וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות׃ 09O 20 4 ויאמר יהונתן אל דוד מה תאמר נפשך ואעשה לך׃ 09O 20 5 ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית׃ 09O 20 6 אם פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו כי זבח הימים שם לכל המשפחה׃ 09O 20 7 אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו דע כי כלתה הרעה מעמו׃ 09O 20 8 ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני׃ 09O 20 9 ויאמר יהונתן חלילה לך כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך ולא אתה אגיד לך׃ 09O 20 10 ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה׃ 09O 20 11 ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה׃ 09O 20 12 ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך׃ 09O 20 13 כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי׃ 09O 20 14 ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות׃ 09O 20 15 ולא תכרת את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה׃ 09O 20 16 ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד׃ 09O 20 17 ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו׃ 09O 20 18 ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך׃ 09O 20 19 ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל׃ 09O 20 20 ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה׃ 09O 20 21 והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר חי יהוה׃ 09O 20 22 ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה לך כי שלחך יהוה׃ 09O 20 23 והדבר אשר דברנו אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך עד עולם׃ 09O 20 24 ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על הלחם לאכול׃ 09O 20 25 וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד׃ 09O 20 26 ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור׃ 09O 20 27 ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם׃ 09O 20 28 ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם׃ 09O 20 29 ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך׃ 09O 20 30 ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך׃ 09O 20 31 כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי כי בן מות הוא׃ 09O 20 32 ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה׃ 09O 20 33 ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד׃ 09O 20 34 ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו׃ 09O 20 35 ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו׃ 09O 20 36 ויאמר לנערו רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו׃ 09O 20 37 ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה׃ 09O 20 38 ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי ויבא אל אדניו׃ 09O 20 39 והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר׃ 09O 20 40 ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר׃ 09O 20 41 הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל׃ 09O 20 42 ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם ויקם וילך ויהונתן בא העיר׃ 09O 21 1 ויבא דוד נבה אל אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך׃ 09O 21 2 ויאמר דוד לאחימלך הכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר אשר אנכי שלחך ואשר צויתך ואת הנערים יודעתי אל מקום פלני אלמוני׃ 09O 21 3 ועתה מה יש תחת ידך חמשה לחם תנה בידי או הנמצא׃ 09O 21 4 ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה׃ 09O 21 5 ויען דוד את הכהן ויאמר לו כי אם אשה עצרה לנו כתמול שלשם בצאתי ויהיו כלי הנערים קדש והוא דרך חל ואף כי היום יקדש בכלי׃ 09O 21 6 ויתן לו הכהן קדש כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה לשום לחם חם ביום הלקחו׃ 09O 21 7 ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני יהוה ושמו דאג האדמי אביר הרעים אשר לשאול׃ 09O 21 8 ויאמר דוד לאחימלך ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי כי היה דבר המלך נחוץ׃ 09O 21 9 ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר הכית בעמק האלה הנה היא לוטה בשמלה אחרי האפוד אם אתה תקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה ויאמר דוד אין כמוה תננה לי׃ 09O 21 10 ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפני שאול ויבא אל אכיש מלך גת׃ 09O 21 11 ויאמרו עבדי אכיש אליו הלוא זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו׃ 09O 21 12 וישם דוד את הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכיש מלך גת׃ 09O 21 13 וישנו את טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתו על דלתות השער ויורד רירו אל ז