#THE UNBOUND BIBLE (www.unboundbible.org) #name Hebrew: Modern #filetype Unmapped-BCV #copyright #abbreviation #language hbr #note #columns orig_book_index orig_chapter orig_verse text 01O 1 1 בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ׃ 01O 1 2 והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים׃ 01O 1 3 ויאמר אלהים יהי אור ויהי אור׃ 01O 1 4 וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החשך׃ 01O 1 5 ויקרא אלהים לאור יום ולחשך קרא לילה ויהי ערב ויהי בקר יום אחד׃ 01O 1 6 ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין מים למים׃ 01O 1 7 ויעש אלהים את הרקיע ויבדל בין המים אשר מתחת לרקיע ובין המים אשר מעל לרקיע ויהי כן׃ 01O 1 8 ויקרא אלהים לרקיע שמים ויהי ערב ויהי בקר יום שני׃ 01O 1 9 ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד ותראה היבשה ויהי כן׃ 01O 1 10 ויקרא אלהים ליבשה ארץ ולמקוה המים קרא ימים וירא אלהים כי טוב׃ 01O 1 11 ויאמר אלהים תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי עשה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ ויהי כן׃ 01O 1 12 ותוצא הארץ דשא עשב מזריע זרע למינהו ועץ עשה פרי אשר זרעו בו למינהו וירא אלהים כי טוב׃ 01O 1 13 ויהי ערב ויהי בקר יום שלישי׃ 01O 1 14 ויאמר אלהים יהי מארת ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאתת ולמועדים ולימים ושנים׃ 01O 1 15 והיו למאורת ברקיע השמים להאיר על הארץ ויהי כן׃ 01O 1 16 ויעש אלהים את שני המארת הגדלים את המאור הגדל לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה ואת הכוכבים׃ 01O 1 17 ויתן אתם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ׃ 01O 1 18 ולמשל ביום ובלילה ולהבדיל בין האור ובין החשך וירא אלהים כי טוב׃ 01O 1 19 ויהי ערב ויהי בקר יום רביעי׃ 01O 1 20 ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף על הארץ על פני רקיע השמים׃ 01O 1 21 ויברא אלהים את התנינם הגדלים ואת כל נפש החיה הרמשת אשר שרצו המים למינהם ואת כל עוף כנף למינהו וירא אלהים כי טוב׃ 01O 1 22 ויברך אתם אלהים לאמר פרו ורבו ומלאו את המים בימים והעוף ירב בארץ׃ 01O 1 23 ויהי ערב ויהי בקר יום חמישי׃ 01O 1 24 ויאמר אלהים תוצא הארץ נפש חיה למינה בהמה ורמש וחיתו ארץ למינה ויהי כן׃ 01O 1 25 ויעש אלהים את חית הארץ למינה ואת הבהמה למינה ואת כל רמש האדמה למינהו וירא אלהים כי טוב׃ 01O 1 26 ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו וירדו בדגת הים ובעוף השמים ובבהמה ובכל הארץ ובכל הרמש הרמש על הארץ׃ 01O 1 27 ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם׃ 01O 1 28 ויברך אתם אלהים ויאמר להם אלהים פרו ורבו ומלאו את הארץ וכבשה ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרמשת על הארץ׃ 01O 1 29 ויאמר אלהים הנה נתתי לכם את כל עשב זרע זרע אשר על פני כל הארץ ואת כל העץ אשר בו פרי עץ זרע זרע לכם יהיה לאכלה׃ 01O 1 30 ולכל חית הארץ ולכל עוף השמים ולכל רומש על הארץ אשר בו נפש חיה את כל ירק עשב לאכלה ויהי כן׃ 01O 1 31 וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ויהי ערב ויהי בקר יום הששי׃ 01O 2 1 ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃ 01O 2 2 ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃ 01O 2 3 ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃ 01O 2 4 אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ 01O 2 5 וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ 01O 2 6 ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃ 01O 2 7 וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ 01O 2 8 ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ 01O 2 9 ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ 01O 2 10 ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃ 01O 2 11 שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃ 01O 2 12 וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ 01O 2 13 ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ 01O 2 14 ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ 01O 2 15 ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ 01O 2 16 ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ 01O 2 17 ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ 01O 2 18 ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ 01O 2 19 ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ 01O 2 20 ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ 01O 2 21 ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ 01O 2 22 ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ 01O 2 23 ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃ 01O 2 24 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ 01O 2 25 ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃ 01O 3 1 והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה יהוה אלהים ויאמר אל האשה אף כי אמר אלהים לא תאכלו מכל עץ הגן׃ 01O 3 2 ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל׃ 01O 3 3 ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלהים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמתון׃ 01O 3 4 ויאמר הנחש אל האשה לא מות תמתון׃ 01O 3 5 כי ידע אלהים כי ביום אכלכם ממנו ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים ידעי טוב ורע׃ 01O 3 6 ותרא האשה כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל ותקח מפריו ותאכל ותתן גם לאישה עמה ויאכל׃ 01O 3 7 ותפקחנה עיני שניהם וידעו כי עירמם הם ויתפרו עלה תאנה ויעשו להם חגרת׃ 01O 3 8 וישמעו את קול יהוה אלהים מתהלך בגן לרוח היום ויתחבא האדם ואשתו מפני יהוה אלהים בתוך עץ הגן׃ 01O 3 9 ויקרא יהוה אלהים אל האדם ויאמר לו איכה׃ 01O 3 10 ויאמר את קלך שמעתי בגן ואירא כי עירם אנכי ואחבא׃ 01O 3 11 ויאמר מי הגיד לך כי עירם אתה המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת׃ 01O 3 12 ויאמר האדם האשה אשר נתתה עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואכל׃ 01O 3 13 ויאמר יהוה אלהים לאשה מה זאת עשית ותאמר האשה הנחש השיאני ואכל׃ 01O 3 14 ויאמר יהוה אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה על גחנך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך׃ 01O 3 15 ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב׃ 01O 3 16 אל האשה אמר הרבה ארבה עצבונך והרנך בעצב תלדי בנים ואל אישך תשוקתך והוא ימשל בך׃ 01O 3 17 ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר צויתיך לאמר לא תאכל ממנו ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך׃ 01O 3 18 וקוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה׃ 01O 3 19 בזעת אפיך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב׃ 01O 3 20 ויקרא האדם שם אשתו חוה כי הוא היתה אם כל חי׃ 01O 3 21 ויעש יהוה אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם׃ 01O 3 22 ויאמר יהוה אלהים הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע ועתה פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעלם׃ 01O 3 23 וישלחהו יהוה אלהים מגן עדן לעבד את האדמה אשר לקח משם׃ 01O 3 24 ויגרש את האדם וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים ואת להט החרב המתהפכת לשמר את דרך עץ החיים׃ 01O 4 1 והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין ותאמר קניתי איש את יהוה׃ 01O 4 2 ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה׃ 01O 4 3 ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה ליהוה׃ 01O 4 4 והבל הביא גם הוא מבכרות צאנו ומחלבהן וישע יהוה אל הבל ואל מנחתו׃ 01O 4 5 ואל קין ואל מנחתו לא שעה ויחר לקין מאד ויפלו פניו׃ 01O 4 6 ויאמר יהוה אל קין למה חרה לך ולמה נפלו פניך׃ 01O 4 7 הלוא אם תיטיב שאת ואם לא תיטיב לפתח חטאת רבץ ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו׃ 01O 4 8 ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו׃ 01O 4 9 ויאמר יהוה אל קין אי הבל אחיך ויאמר לא ידעתי השמר אחי אנכי׃ 01O 4 10 ויאמר מה עשית קול דמי אחיך צעקים אלי מן האדמה׃ 01O 4 11 ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה לקחת את דמי אחיך מידך׃ 01O 4 12 כי תעבד את האדמה לא תסף תת כחה לך נע ונד תהיה בארץ׃ 01O 4 13 ויאמר קין אל יהוה גדול עוני מנשא׃ 01O 4 14 הן גרשת אתי היום מעל פני האדמה ומפניך אסתר והייתי נע ונד בארץ והיה כל מצאי יהרגני׃ 01O 4 15 ויאמר לו יהוה לכן כל הרג קין שבעתים יקם וישם יהוה לקין אות לבלתי הכות אתו כל מצאו׃ 01O 4 16 ויצא קין מלפני יהוה וישב בארץ נוד קדמת עדן׃ 01O 4 17 וידע קין את אשתו ותהר ותלד את חנוך ויהי בנה עיר ויקרא שם העיר כשם בנו חנוך׃ 01O 4 18 ויולד לחנוך את עירד ועירד ילד את מחויאל ומחייאל ילד את מתושאל ומתושאל ילד את למך׃ 01O 4 19 ויקח לו למך שתי נשים שם האחת עדה ושם השנית צלה׃ 01O 4 20 ותלד עדה את יבל הוא היה אבי ישב אהל ומקנה׃ 01O 4 21 ושם אחיו יובל הוא היה אבי כל תפש כנור ועוגב׃ 01O 4 22 וצלה גם הוא ילדה את תובל קין לטש כל חרש נחשת וברזל ואחות תובל קין נעמה׃ 01O 4 23 ויאמר למך לנשיו עדה וצלה שמען קולי נשי למך האזנה אמרתי כי איש הרגתי לפצעי וילד לחברתי׃ 01O 4 24 כי שבעתים יקם קין ולמך שבעים ושבעה׃ 01O 4 25 וידע אדם עוד את אשתו ותלד בן ותקרא את שמו שת כי שת לי אלהים זרע אחר תחת הבל כי הרגו קין׃ 01O 4 26 ולשת גם הוא ילד בן ויקרא את שמו אנוש אז הוחל לקרא בשם יהוה׃ 01O 5 1 זה ספר תולדת אדם ביום ברא אלהים אדם בדמות אלהים עשה אתו׃ 01O 5 2 זכר ונקבה בראם ויברך אתם ויקרא את שמם אדם ביום הבראם׃ 01O 5 3 ויחי אדם שלשים ומאת שנה ויולד בדמותו כצלמו ויקרא את שמו שת׃ 01O 5 4 ויהיו ימי אדם אחרי הולידו את שת שמנה מאת שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 5 ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלשים שנה וימת׃ 01O 5 6 ויחי שת חמש שנים ומאת שנה ויולד את אנוש׃ 01O 5 7 ויחי שת אחרי הולידו את אנוש שבע שנים ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 8 ויהיו כל ימי שת שתים עשרה שנה ותשע מאות שנה וימת׃ 01O 5 9 ויחי אנוש תשעים שנה ויולד את קינן׃ 01O 5 10 ויחי אנוש אחרי הולידו את קינן חמש עשרה שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 11 ויהיו כל ימי אנוש חמש שנים ותשע מאות שנה וימת׃ 01O 5 12 ויחי קינן שבעים שנה ויולד את מהללאל׃ 01O 5 13 ויחי קינן אחרי הולידו את מהללאל ארבעים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 14 ויהיו כל ימי קינן עשר שנים ותשע מאות שנה וימת׃ 01O 5 15 ויחי מהללאל חמש שנים וששים שנה ויולד את ירד׃ 01O 5 16 ויחי מהללאל אחרי הולידו את ירד שלשים שנה ושמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 17 ויהיו כל ימי מהללאל חמש ותשעים שנה ושמנה מאות שנה וימת׃ 01O 5 18 ויחי ירד שתים וששים שנה ומאת שנה ויולד את חנוך׃ 01O 5 19 ויחי ירד אחרי הולידו את חנוך שמנה מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 20 ויהיו כל ימי ירד שתים וששים שנה ותשע מאות שנה וימת׃ 01O 5 21 ויחי חנוך חמש וששים שנה ויולד את מתושלח׃ 01O 5 22 ויתהלך חנוך את האלהים אחרי הולידו את מתושלח שלש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 23 ויהי כל ימי חנוך חמש וששים שנה ושלש מאות שנה׃ 01O 5 24 ויתהלך חנוך את האלהים ואיננו כי לקח אתו אלהים׃ 01O 5 25 ויחי מתושלח שבע ושמנים שנה ומאת שנה ויולד את למך׃ 01O 5 26 ויחי מתושלח אחרי הולידו את למך שתים ושמונים שנה ושבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 27 ויהיו כל ימי מתושלח תשע וששים שנה ותשע מאות שנה וימת׃ 01O 5 28 ויחי למך שתים ושמנים שנה ומאת שנה ויולד בן׃ 01O 5 29 ויקרא את שמו נח לאמר זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה יהוה׃ 01O 5 30 ויחי למך אחרי הולידו את נח חמש ותשעים שנה וחמש מאת שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 5 31 ויהי כל ימי למך שבע ושבעים שנה ושבע מאות שנה וימת׃ 01O 5 32 ויהי נח בן חמש מאות שנה ויולד נח את שם את חם ואת יפת׃ 01O 6 1 ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם׃ 01O 6 2 ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו׃ 01O 6 3 ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה׃ 01O 6 4 הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם המה הגברים אשר מעולם אנשי השם׃ 01O 6 5 וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום׃ 01O 6 6 וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו׃ 01O 6 7 ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים כי נחמתי כי עשיתם׃ 01O 6 8 ונח מצא חן בעיני יהוה׃ 01O 6 9 אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח׃ 01O 6 10 ויולד נח שלשה בנים את שם את חם ואת יפת׃ 01O 6 11 ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס׃ 01O 6 12 וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ׃ 01O 6 13 ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ׃ 01O 6 14 עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר׃ 01O 6 15 וזה אשר תעשה אתה שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה׃ 01O 6 16 צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה׃ 01O 6 17 ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים כל אשר בארץ יגוע׃ 01O 6 18 והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך׃ 01O 6 19 ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה להחית אתך זכר ונקבה יהיו׃ 01O 6 20 מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו שנים מכל יבאו אליך להחיות׃ 01O 6 21 ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה׃ 01O 6 22 ויעש נח ככל אשר צוה אתו אלהים כן עשה׃ 01O 7 1 ויאמר יהוה לנח בא אתה וכל ביתך אל התבה כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה׃ 01O 7 2 מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה איש ואשתו ומן הבהמה אשר לא טהרה הוא שנים איש ואשתו׃ 01O 7 3 גם מעוף השמים שבעה שבעה זכר ונקבה לחיות זרע על פני כל הארץ׃ 01O 7 4 כי לימים עוד שבעה אנכי ממטיר על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ומחיתי את כל היקום אשר עשיתי מעל פני האדמה׃ 01O 7 5 ויעש נח ככל אשר צוהו יהוה׃ 01O 7 6 ונח בן שש מאות שנה והמבול היה מים על הארץ׃ 01O 7 7 ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התבה מפני מי המבול׃ 01O 7 8 מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהרה ומן העוף וכל אשר רמש על האדמה׃ 01O 7 9 שנים שנים באו אל נח אל התבה זכר ונקבה כאשר צוה אלהים את נח׃ 01O 7 10 ויהי לשבעת הימים ומי המבול היו על הארץ׃ 01O 7 11 בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש ביום הזה נבקעו כל מעינת תהום רבה וארבת השמים נפתחו׃ 01O 7 12 ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה׃ 01O 7 13 בעצם היום הזה בא נח ושם וחם ויפת בני נח ואשת נח ושלשת נשי בניו אתם אל התבה׃ 01O 7 14 המה וכל החיה למינה וכל הבהמה למינה וכל הרמש הרמש על הארץ למינהו וכל העוף למינהו כל צפור כל כנף׃ 01O 7 15 ויבאו אל נח אל התבה שנים שנים מכל הבשר אשר בו רוח חיים׃ 01O 7 16 והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו׃ 01O 7 17 ויהי המבול ארבעים יום על הארץ וירבו המים וישאו את התבה ותרם מעל הארץ׃ 01O 7 18 ויגברו המים וירבו מאד על הארץ ותלך התבה על פני המים׃ 01O 7 19 והמים גברו מאד מאד על הארץ ויכסו כל ההרים הגבהים אשר תחת כל השמים׃ 01O 7 20 חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים׃ 01O 7 21 ויגוע כל בשר הרמש על הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל השרץ השרץ על הארץ וכל האדם׃ 01O 7 22 כל אשר נשמת רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו׃ 01O 7 23 וימח את כל היקום אשר על פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים וימחו מן הארץ וישאר אך נח ואשר אתו בתבה׃ 01O 7 24 ויגברו המים על הארץ חמשים ומאת יום׃ 01O 8 1 ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על הארץ וישכו המים׃ 01O 8 2 ויסכרו מעינת תהום וארבת השמים ויכלא הגשם מן השמים׃ 01O 8 3 וישבו המים מעל הארץ הלוך ושוב ויחסרו המים מקצה חמשים ומאת יום׃ 01O 8 4 ותנח התבה בחדש השביעי בשבעה עשר יום לחדש על הרי אררט׃ 01O 8 5 והמים היו הלוך וחסור עד החדש העשירי בעשירי באחד לחדש נראו ראשי ההרים׃ 01O 8 6 ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח את חלון התבה אשר עשה׃ 01O 8 7 וישלח את הערב ויצא יצוא ושוב עד יבשת המים מעל הארץ׃ 01O 8 8 וישלח את היונה מאתו לראות הקלו המים מעל פני האדמה׃ 01O 8 9 ולא מצאה היונה מנוח לכף רגלה ותשב אליו אל התבה כי מים על פני כל הארץ וישלח ידו ויקחה ויבא אתה אליו אל התבה׃ 01O 8 10 ויחל עוד שבעת ימים אחרים ויסף שלח את היונה מן התבה׃ 01O 8 11 ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וידע נח כי קלו המים מעל הארץ׃ 01O 8 12 וייחל עוד שבעת ימים אחרים וישלח את היונה ולא יספה שוב אליו עוד׃ 01O 8 13 ויהי באחת ושש מאות שנה בראשון באחד לחדש חרבו המים מעל הארץ ויסר נח את מכסה התבה וירא והנה חרבו פני האדמה׃ 01O 8 14 ובחדש השני בשבעה ועשרים יום לחדש יבשה הארץ׃ 01O 8 15 וידבר אלהים אל נח לאמר׃ 01O 8 16 צא מן התבה אתה ואשתך ובניך ונשי בניך אתך׃ 01O 8 17 כל החיה אשר אתך מכל בשר בעוף ובבהמה ובכל הרמש הרמש על הארץ הוצא אתך ושרצו בארץ ופרו ורבו על הארץ׃ 01O 8 18 ויצא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו׃ 01O 8 19 כל החיה כל הרמש וכל העוף כל רומש על הארץ למשפחתיהם יצאו מן התבה׃ 01O 8 20 ויבן נח מזבח ליהוה ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהר ויעל עלת במזבח׃ 01O 8 21 וירח יהוה את ריח הניחח ויאמר יהוה אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אסף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי׃ 01O 8 22 עד כל ימי הארץ זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחרף ויום ולילה לא ישבתו׃ 01O 9 1 ויברך אלהים את נח ואת בניו ויאמר להם פרו ורבו ומלאו את הארץ׃ 01O 9 2 ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו׃ 01O 9 3 כל רמש אשר הוא חי לכם יהיה לאכלה כירק עשב נתתי לכם את כל׃ 01O 9 4 אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו׃ 01O 9 5 ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש מיד כל חיה אדרשנו ומיד האדם מיד איש אחיו אדרש את נפש האדם׃ 01O 9 6 שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם׃ 01O 9 7 ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה׃ 01O 9 8 ויאמר אלהים אל נח ואל בניו אתו לאמר׃ 01O 9 9 ואני הנני מקים את בריתי אתכם ואת זרעכם אחריכם׃ 01O 9 10 ואת כל נפש החיה אשר אתכם בעוף בבהמה ובכל חית הארץ אתכם מכל יצאי התבה לכל חית הארץ׃ 01O 9 11 והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ׃ 01O 9 12 ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדרת עולם׃ 01O 9 13 את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ׃ 01O 9 14 והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן׃ 01O 9 15 וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר׃ 01O 9 16 והיתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלהים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ׃ 01O 9 17 ויאמר אלהים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ׃ 01O 9 18 ויהיו בני נח היצאים מן התבה שם וחם ויפת וחם הוא אבי כנען׃ 01O 9 19 שלשה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ׃ 01O 9 20 ויחל נח איש האדמה ויטע כרם׃ 01O 9 21 וישת מן היין וישכר ויתגל בתוך אהלה׃ 01O 9 22 וירא חם אבי כנען את ערות אביו ויגד לשני אחיו בחוץ׃ 01O 9 23 ויקח שם ויפת את השמלה וישימו על שכם שניהם וילכו אחרנית ויכסו את ערות אביהם ופניהם אחרנית וערות אביהם לא ראו׃ 01O 9 24 וייקץ נח מיינו וידע את אשר עשה לו בנו הקטן׃ 01O 9 25 ויאמר ארור כנען עבד עבדים יהיה לאחיו׃ 01O 9 26 ויאמר ברוך יהוה אלהי שם ויהי כנען עבד למו׃ 01O 9 27 יפת אלהים ליפת וישכן באהלי שם ויהי כנען עבד למו׃ 01O 9 28 ויחי נח אחר המבול שלש מאות שנה וחמשים שנה׃ 01O 9 29 ויהיו כל ימי נח תשע מאות שנה וחמשים שנה וימת׃ 01O 10 1 ואלה תולדת בני נח שם חם ויפת ויולדו להם בנים אחר המבול׃ 01O 10 2 בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס׃ 01O 10 3 ובני גמר אשכנז וריפת ותגרמה׃ 01O 10 4 ובני יון אלישה ותרשיש כתים ודדנים׃ 01O 10 5 מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם׃ 01O 10 6 ובני חם כוש ומצרים ופוט וכנען׃ 01O 10 7 ובני כוש סבא וחוילה וסבתה ורעמה וסבתכא ובני רעמה שבא ודדן׃ 01O 10 8 וכוש ילד את נמרד הוא החל להיות גבר בארץ׃ 01O 10 9 הוא היה גבר ציד לפני יהוה על כן יאמר כנמרד גבור ציד לפני יהוה׃ 01O 10 10 ותהי ראשית ממלכתו בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער׃ 01O 10 11 מן הארץ ההוא יצא אשור ויבן את נינוה ואת רחבת עיר ואת כלח׃ 01O 10 12 ואת רסן בין נינוה ובין כלח הוא העיר הגדלה׃ 01O 10 13 ומצרים ילד את לודים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים׃ 01O 10 14 ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים׃ 01O 10 15 וכנען ילד את צידן בכרו ואת חת׃ 01O 10 16 ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי׃ 01O 10 17 ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני׃ 01O 10 18 ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי ואחר נפצו משפחות הכנעני׃ 01O 10 19 ויהי גבול הכנעני מצידן באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמרה ואדמה וצבים עד לשע׃ 01O 10 20 אלה בני חם למשפחתם ללשנתם בארצתם בגויהם׃ 01O 10 21 ולשם ילד גם הוא אבי כל בני עבר אחי יפת הגדול׃ 01O 10 22 בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם׃ 01O 10 23 ובני ארם עוץ וחול וגתר ומש׃ 01O 10 24 וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר׃ 01O 10 25 ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן׃ 01O 10 26 ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח׃ 01O 10 27 ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה׃ 01O 10 28 ואת עובל ואת אבימאל ואת שבא׃ 01O 10 29 ואת אופר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן׃ 01O 10 30 ויהי מושבם ממשא באכה ספרה הר הקדם׃ 01O 10 31 אלה בני שם למשפחתם ללשנתם בארצתם לגויהם׃ 01O 10 32 אלה משפחת בני נח לתולדתם בגויהם ומאלה נפרדו הגוים בארץ אחר המבול׃ 01O 11 1 ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים׃ 01O 11 2 ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם׃ 01O 11 3 ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים ונשרפה לשרפה ותהי להם הלבנה לאבן והחמר היה להם לחמר׃ 01O 11 4 ויאמרו הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ׃ 01O 11 5 וירד יהוה לראת את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם׃ 01O 11 6 ויאמר יהוה הן עם אחד ושפה אחת לכלם וזה החלם לעשות ועתה לא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות׃ 01O 11 7 הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו׃ 01O 11 8 ויפץ יהוה אתם משם על פני כל הארץ ויחדלו לבנת העיר׃ 01O 11 9 על כן קרא שמה בבל כי שם בלל יהוה שפת כל הארץ ומשם הפיצם יהוה על פני כל הארץ׃ 01O 11 10 אלה תולדת שם שם בן מאת שנה ויולד את ארפכשד שנתים אחר המבול׃ 01O 11 11 ויחי שם אחרי הולידו את ארפכשד חמש מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 12 וארפכשד חי חמש ושלשים שנה ויולד את שלח׃ 01O 11 13 ויחי ארפכשד אחרי הולידו את שלח שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 14 ושלח חי שלשים שנה ויולד את עבר׃ 01O 11 15 ויחי שלח אחרי הולידו את עבר שלש שנים וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 16 ויחי עבר ארבע ושלשים שנה ויולד את פלג׃ 01O 11 17 ויחי עבר אחרי הולידו את פלג שלשים שנה וארבע מאות שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 18 ויחי פלג שלשים שנה ויולד את רעו׃ 01O 11 19 ויחי פלג אחרי הולידו את רעו תשע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 20 ויחי רעו שתים ושלשים שנה ויולד את שרוג׃ 01O 11 21 ויחי רעו אחרי הולידו את שרוג שבע שנים ומאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 22 ויחי שרוג שלשים שנה ויולד את נחור׃ 01O 11 23 ויחי שרוג אחרי הולידו את נחור מאתים שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 24 ויחי נחור תשע ועשרים שנה ויולד את תרח׃ 01O 11 25 ויחי נחור אחרי הולידו את תרח תשע עשרה שנה ומאת שנה ויולד בנים ובנות׃ 01O 11 26 ויחי תרח שבעים שנה ויולד את אברם את נחור ואת הרן׃ 01O 11 27 ואלה תולדת תרח תרח הוליד את אברם את נחור ואת הרן והרן הוליד את לוט׃ 01O 11 28 וימת הרן על פני תרח אביו בארץ מולדתו באור כשדים׃ 01O 11 29 ויקח אברם ונחור להם נשים שם אשת אברם שרי ושם אשת נחור מלכה בת הרן אבי מלכה ואבי יסכה׃ 01O 11 30 ותהי שרי עקרה אין לה ולד׃ 01O 11 31 ויקח תרח את אברם בנו ואת לוט בן הרן בן בנו ואת שרי כלתו אשת אברם בנו ויצאו אתם מאור כשדים ללכת ארצה כנען ויבאו עד חרן וישבו שם׃ 01O 11 32 ויהיו ימי תרח חמש שנים ומאתים שנה וימת תרח בחרן׃ 01O 12 1 ויאמר יהוה אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך׃ 01O 12 2 ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה׃ 01O 12 3 ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה׃ 01O 12 4 וילך אברם כאשר דבר אליו יהוה וילך אתו לוט ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן׃ 01O 12 5 ויקח אברם את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ואת כל רכושם אשר רכשו ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען ויבאו ארצה כנען׃ 01O 12 6 ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ׃ 01O 12 7 וירא יהוה אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח ליהוה הנראה אליו׃ 01O 12 8 ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח ליהוה ויקרא בשם יהוה׃ 01O 12 9 ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה׃ 01O 12 10 ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה לגור שם כי כבד הרעב בארץ׃ 01O 12 11 ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את׃ 01O 12 12 והיה כי יראו אתך המצרים ואמרו אשתו זאת והרגו אתי ואתך יחיו׃ 01O 12 13 אמרי נא אחתי את למען ייטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך׃ 01O 12 14 ויהי כבוא אברם מצרימה ויראו המצרים את האשה כי יפה הוא מאד׃ 01O 12 15 ויראו אתה שרי פרעה ויהללו אתה אל פרעה ותקח האשה בית פרעה׃ 01O 12 16 ולאברם היטיב בעבורה ויהי לו צאן ובקר וחמרים ועבדים ושפחת ואתנת וגמלים׃ 01O 12 17 וינגע יהוה את פרעה נגעים גדלים ואת ביתו על דבר שרי אשת אברם׃ 01O 12 18 ויקרא פרעה לאברם ויאמר מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך הוא׃ 01O 12 19 למה אמרת אחתי הוא ואקח אתה לי לאשה ועתה הנה אשתך קח ולך׃ 01O 12 20 ויצו עליו פרעה אנשים וישלחו אתו ואת אשתו ואת כל אשר לו׃ 01O 13 1 ויעל אברם ממצרים הוא ואשתו וכל אשר לו ולוט עמו הנגבה׃ 01O 13 2 ואברם כבד מאד במקנה בכסף ובזהב׃ 01O 13 3 וילך למסעיו מנגב ועד בית אל עד המקום אשר היה שם אהלה בתחלה בין בית אל ובין העי׃ 01O 13 4 אל מקום המזבח אשר עשה שם בראשנה ויקרא שם אברם בשם יהוה׃ 01O 13 5 וגם ללוט ההלך את אברם היה צאן ובקר ואהלים׃ 01O 13 6 ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו כי היה רכושם רב ולא יכלו לשבת יחדו׃ 01O 13 7 ויהי ריב בין רעי מקנה אברם ובין רעי מקנה לוט והכנעני והפרזי אז ישב בארץ׃ 01O 13 8 ויאמר אברם אל לוט אל נא תהי מריבה ביני וביניך ובין רעי ובין רעיך כי אנשים אחים אנחנו׃ 01O 13 9 הלא כל הארץ לפניך הפרד נא מעלי אם השמאל ואימנה ואם הימין ואשמאילה׃ 01O 13 10 וישא לוט את עיניו וירא את כל ככר הירדן כי כלה משקה לפני שחת יהוה את סדם ואת עמרה כגן יהוה כארץ מצרים באכה צער׃ 01O 13 11 ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן ויסע לוט מקדם ויפרדו איש מעל אחיו׃ 01O 13 12 אברם ישב בארץ כנען ולוט ישב בערי הככר ויאהל עד סדם׃ 01O 13 13 ואנשי סדם רעים וחטאים ליהוה מאד׃ 01O 13 14 ויהוה אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפנה ונגבה וקדמה וימה׃ 01O 13 15 כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה ולזרעך עד עולם׃ 01O 13 16 ושמתי את זרעך כעפר הארץ אשר אם יוכל איש למנות את עפר הארץ גם זרעך ימנה׃ 01O 13 17 קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה׃ 01O 13 18 ויאהל אברם ויבא וישב באלני ממרא אשר בחברון ויבן שם מזבח ליהוה׃ 01O 14 1 ויהי בימי אמרפל מלך שנער אריוך מלך אלסר כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים׃ 01O 14 2 עשו מלחמה את ברע מלך סדם ואת ברשע מלך עמרה שנאב מלך אדמה ושמאבר מלך צביים ומלך בלע היא צער׃ 01O 14 3 כל אלה חברו אל עמק השדים הוא ים המלח׃ 01O 14 4 שתים עשרה שנה עבדו את כדרלעמר ושלש עשרה שנה מרדו׃ 01O 14 5 ובארבע עשרה שנה בא כדרלעמר והמלכים אשר אתו ויכו את רפאים בעשתרת קרנים ואת הזוזים בהם ואת האימים בשוה קריתים׃ 01O 14 6 ואת החרי בהררם שעיר עד איל פארן אשר על המדבר׃ 01O 14 7 וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש ויכו את כל שדה העמלקי וגם את האמרי הישב בחצצן תמר׃ 01O 14 8 ויצא מלך סדם ומלך עמרה ומלך אדמה ומלך צביים ומלך בלע הוא צער ויערכו אתם מלחמה בעמק השדים׃ 01O 14 9 את כדרלעמר מלך עילם ותדעל מלך גוים ואמרפל מלך שנער ואריוך מלך אלסר ארבעה מלכים את החמשה׃ 01O 14 10 ועמק השדים בארת בארת חמר וינסו מלך סדם ועמרה ויפלו שמה והנשארים הרה נסו׃ 01O 14 11 ויקחו את כל רכש סדם ועמרה ואת כל אכלם וילכו׃ 01O 14 12 ויקחו את לוט ואת רכשו בן אחי אברם וילכו והוא ישב בסדם׃ 01O 14 13 ויבא הפליט ויגד לאברם העברי והוא שכן באלני ממרא האמרי אחי אשכל ואחי ענר והם בעלי ברית אברם׃ 01O 14 14 וישמע אברם כי נשבה אחיו וירק את חניכיו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות וירדף עד דן׃ 01O 14 15 ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם וירדפם עד חובה אשר משמאל לדמשק׃ 01O 14 16 וישב את כל הרכש וגם את לוט אחיו ורכשו השיב וגם את הנשים ואת העם׃ 01O 14 17 ויצא מלך סדם לקראתו אחרי שובו מהכות את כדר לעמר ואת המלכים אשר אתו אל עמק שוה הוא עמק המלך׃ 01O 14 18 ומלכי צדק מלך שלם הוציא לחם ויין והוא כהן לאל עליון׃ 01O 14 19 ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קנה שמים וארץ׃ 01O 14 20 וברוך אל עליון אשר מגן צריך בידך ויתן לו מעשר מכל׃ 01O 14 21 ויאמר מלך סדם אל אברם תן לי הנפש והרכש קח לך׃ 01O 14 22 ויאמר אברם אל מלך סדם הרימתי ידי אל יהוה אל עליון קנה שמים וארץ׃ 01O 14 23 אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם׃ 01O 14 24 בלעדי רק אשר אכלו הנערים וחלק האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכל וממרא הם יקחו חלקם׃ 01O 15 1 אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד׃ 01O 15 2 ויאמר אברם אדני יהוה מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר׃ 01O 15 3 ויאמר אברם הן לי לא נתתה זרע והנה בן ביתי יורש אתי׃ 01O 15 4 והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך׃ 01O 15 5 ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך׃ 01O 15 6 והאמן ביהוה ויחשבה לו צדקה׃ 01O 15 7 ויאמר אליו אני יהוה אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את הארץ הזאת לרשתה׃ 01O 15 8 ויאמר אדני יהוה במה אדע כי אירשנה׃ 01O 15 9 ויאמר אליו קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל משלש ותר וגוזל׃ 01O 15 10 ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר׃ 01O 15 11 וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם׃ 01O 15 12 ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם והנה אימה חשכה גדלה נפלת עליו׃ 01O 15 13 ויאמר לאברם ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃ 01O 15 14 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכש גדול׃ 01O 15 15 ואתה תבוא אל אבתיך בשלום תקבר בשיבה טובה׃ 01O 15 16 ודור רביעי ישובו הנה כי לא שלם עון האמרי עד הנה׃ 01O 15 17 ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה׃ 01O 15 18 ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית לאמר לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדל נהר פרת׃ 01O 15 19 את הקיני ואת הקנזי ואת הקדמני׃ 01O 15 20 ואת החתי ואת הפרזי ואת הרפאים׃ 01O 15 21 ואת האמרי ואת הכנעני ואת הגרגשי ואת היבוסי׃ 01O 16 1 ושרי אשת אברם לא ילדה לו ולה שפחה מצרית ושמה הגר׃ 01O 16 2 ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני יהוה מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי׃ 01O 16 3 ותקח שרי אשת אברם את הגר המצרית שפחתה מקץ עשר שנים לשבת אברם בארץ כנען ותתן אתה לאברם אישה לו לאשה׃ 01O 16 4 ויבא אל הגר ותהר ותרא כי הרתה ותקל גברתה בעיניה׃ 01O 16 5 ותאמר שרי אל אברם חמסי עליך אנכי נתתי שפחתי בחיקך ותרא כי הרתה ואקל בעיניה ישפט יהוה ביני וביניך׃ 01O 16 6 ויאמר אברם אל שרי הנה שפחתך בידך עשי לה הטוב בעיניך ותענה שרי ותברח מפניה׃ 01O 16 7 וימצאה מלאך יהוה על עין המים במדבר על העין בדרך שור׃ 01O 16 8 ויאמר הגר שפחת שרי אי מזה באת ואנה תלכי ותאמר מפני שרי גברתי אנכי ברחת׃ 01O 16 9 ויאמר לה מלאך יהוה שובי אל גברתך והתעני תחת ידיה׃ 01O 16 10 ויאמר לה מלאך יהוה הרבה ארבה את זרעך ולא יספר מרב׃ 01O 16 11 ויאמר לה מלאך יהוה הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע יהוה אל עניך׃ 01O 16 12 והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו ועל פני כל אחיו ישכן׃ 01O 16 13 ותקרא שם יהוה הדבר אליה אתה אל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי׃ 01O 16 14 על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד׃ 01O 16 15 ותלד הגר לאברם בן ויקרא אברם שם בנו אשר ילדה הגר ישמעאל׃ 01O 16 16 ואברם בן שמנים שנה ושש שנים בלדת הגר את ישמעאל לאברם׃ 01O 17 1 ויהי אברם בן תשעים שנה ותשע שנים וירא יהוה אל אברם ויאמר אליו אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים׃ 01O 17 2 ואתנה בריתי ביני ובינך וארבה אותך במאד מאד׃ 01O 17 3 ויפל אברם על פניו וידבר אתו אלהים לאמר׃ 01O 17 4 אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים׃ 01O 17 5 ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך׃ 01O 17 6 והפרתי אתך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו׃ 01O 17 7 והקמתי את בריתי ביני ובינך ובין זרעך אחריך לדרתם לברית עולם להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך׃ 01O 17 8 ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגריך את כל ארץ כנען לאחזת עולם והייתי להם לאלהים׃ 01O 17 9 ויאמר אלהים אל אברהם ואתה את בריתי תשמר אתה וזרעך אחריך לדרתם׃ 01O 17 10 זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר׃ 01O 17 11 ונמלתם את בשר ערלתכם והיה לאות ברית ביני וביניכם׃ 01O 17 12 ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר לדרתיכם יליד בית ומקנת כסף מכל בן נכר אשר לא מזרעך הוא׃ 01O 17 13 המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך והיתה בריתי בבשרכם לברית עולם׃ 01O 17 14 וערל זכר אשר לא ימול את בשר ערלתו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה את בריתי הפר׃ 01O 17 15 ויאמר אלהים אל אברהם שרי אשתך לא תקרא את שמה שרי כי שרה שמה׃ 01O 17 16 וברכתי אתה וגם נתתי ממנה לך בן וברכתיה והיתה לגוים מלכי עמים ממנה יהיו׃ 01O 17 17 ויפל אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד׃ 01O 17 18 ויאמר אברהם אל האלהים לו ישמעאל יחיה לפניך׃ 01O 17 19 ויאמר אלהים אבל שרה אשתך ילדת לך בן וקראת את שמו יצחק והקמתי את בריתי אתו לברית עולם לזרעו אחריו׃ 01O 17 20 ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו והפריתי אתו והרביתי אתו במאד מאד שנים עשר נשיאם יוליד ונתתיו לגוי גדול׃ 01O 17 21 ואת בריתי אקים את יצחק אשר תלד לך שרה למועד הזה בשנה האחרת׃ 01O 17 22 ויכל לדבר אתו ויעל אלהים מעל אברהם׃ 01O 17 23 ויקח אברהם את ישמעאל בנו ואת כל ילידי ביתו ואת כל מקנת כספו כל זכר באנשי בית אברהם וימל את בשר ערלתם בעצם היום הזה כאשר דבר אתו אלהים׃ 01O 17 24 ואברהם בן תשעים ותשע שנה בהמלו בשר ערלתו׃ 01O 17 25 וישמעאל בנו בן שלש עשרה שנה בהמלו את בשר ערלתו׃ 01O 17 26 בעצם היום הזה נמול אברהם וישמעאל בנו׃ 01O 17 27 וכל אנשי ביתו יליד בית ומקנת כסף מאת בן נכר נמלו אתו׃ 01O 18 1 וירא אליו יהוה באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום׃ 01O 18 2 וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מפתח האהל וישתחו ארצה׃ 01O 18 3 ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבר מעל עבדך׃ 01O 18 4 יקח נא מעט מים ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ׃ 01O 18 5 ואקחה פת לחם וסעדו לבכם אחר תעברו כי על כן עברתם על עבדכם ויאמרו כן תעשה כאשר דברת׃ 01O 18 6 וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות׃ 01O 18 7 ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ויתן אל הנער וימהר לעשות אתו׃ 01O 18 8 ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עמד עליהם תחת העץ ויאכלו׃ 01O 18 9 ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל׃ 01O 18 10 ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך ושרה שמעת פתח האהל והוא אחריו׃ 01O 18 11 ואברהם ושרה זקנים באים בימים חדל להיות לשרה ארח כנשים׃ 01O 18 12 ותצחק שרה בקרבה לאמר אחרי בלתי היתה לי עדנה ואדני זקן׃ 01O 18 13 ויאמר יהוה אל אברהם למה זה צחקה שרה לאמר האף אמנם אלד ואני זקנתי׃ 01O 18 14 היפלא מיהוה דבר למועד אשוב אליך כעת חיה ולשרה בן׃ 01O 18 15 ותכחש שרה לאמר לא צחקתי כי יראה ויאמר לא כי צחקת׃ 01O 18 16 ויקמו משם האנשים וישקפו על פני סדם ואברהם הלך עמם לשלחם׃ 01O 18 17 ויהוה אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה׃ 01O 18 18 ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ׃ 01O 18 19 כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דבר עליו׃ 01O 18 20 ויאמר יהוה זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם כי כבדה מאד׃ 01O 18 21 ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה׃ 01O 18 22 ויפנו משם האנשים וילכו סדמה ואברהם עודנו עמד לפני יהוה׃ 01O 18 23 ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע׃ 01O 18 24 אולי יש חמשים צדיקם בתוך העיר האף תספה ולא תשא למקום למען חמשים הצדיקם אשר בקרבה׃ 01O 18 25 חללה לך מעשת כדבר הזה להמית צדיק עם רשע והיה כצדיק כרשע חללה לך השפט כל הארץ לא יעשה משפט׃ 01O 18 26 ויאמר יהוה אם אמצא בסדם חמשים צדיקם בתוך העיר ונשאתי לכל המקום בעבורם׃ 01O 18 27 ויען אברהם ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני ואנכי עפר ואפר׃ 01O 18 28 אולי יחסרון חמשים הצדיקם חמשה התשחית בחמשה את כל העיר ויאמר לא אשחית אם אמצא שם ארבעים וחמשה׃ 01O 18 29 ויסף עוד לדבר אליו ויאמר אולי ימצאון שם ארבעים ויאמר לא אעשה בעבור הארבעים׃ 01O 18 30 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אולי ימצאון שם שלשים ויאמר לא אעשה אם אמצא שם שלשים׃ 01O 18 31 ויאמר הנה נא הואלתי לדבר אל אדני אולי ימצאון שם עשרים ויאמר לא אשחית בעבור העשרים׃ 01O 18 32 ויאמר אל נא יחר לאדני ואדברה אך הפעם אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה׃ 01O 18 33 וילך יהוה כאשר כלה לדבר אל אברהם ואברהם שב למקמו׃ 01O 19 1 ויבאו שני המלאכים סדמה בערב ולוט ישב בשער סדם וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו אפים ארצה׃ 01O 19 2 ויאמר הנה נא אדני סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם ויאמרו לא כי ברחוב נלין׃ 01O 19 3 ויפצר בם מאד ויסרו אליו ויבאו אל ביתו ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו׃ 01O 19 4 טרם ישכבו ואנשי העיר אנשי סדם נסבו על הבית מנער ועד זקן כל העם מקצה׃ 01O 19 5 ויקראו אל לוט ויאמרו לו איה האנשים אשר באו אליך הלילה הוציאם אלינו ונדעה אתם׃ 01O 19 6 ויצא אלהם לוט הפתחה והדלת סגר אחריו׃ 01O 19 7 ויאמר אל נא אחי תרעו׃ 01O 19 8 הנה נא לי שתי בנות אשר לא ידעו איש אוציאה נא אתהן אליכם ועשו להן כטוב בעיניכם רק לאנשים האל אל תעשו דבר כי על כן באו בצל קרתי׃ 01O 19 9 ויאמרו גש הלאה ויאמרו האחד בא לגור וישפט שפוט עתה נרע לך מהם ויפצרו באיש בלוט מאד ויגשו לשבר הדלת׃ 01O 19 10 וישלחו האנשים את ידם ויביאו את לוט אליהם הביתה ואת הדלת סגרו׃ 01O 19 11 ואת האנשים אשר פתח הבית הכו בסנורים מקטן ועד גדול וילאו למצא הפתח׃ 01O 19 12 ויאמרו האנשים אל לוט עד מי לך פה חתן ובניך ובנתיך וכל אשר לך בעיר הוצא מן המקום׃ 01O 19 13 כי משחתים אנחנו את המקום הזה כי גדלה צעקתם את פני יהוה וישלחנו יהוה לשחתה׃ 01O 19 14 ויצא לוט וידבר אל חתניו לקחי בנתיו ויאמר קומו צאו מן המקום הזה כי משחית יהוה את העיר ויהי כמצחק בעיני חתניו׃ 01O 19 15 וכמו השחר עלה ויאיצו המלאכים בלוט לאמר קום קח את אשתך ואת שתי בנתיך הנמצאת פן תספה בעון העיר׃ 01O 19 16 ויתמהמה ויחזקו האנשים בידו וביד אשתו וביד שתי בנתיו בחמלת יהוה עליו ויצאהו וינחהו מחוץ לעיר׃ 01O 19 17 ויהי כהוציאם אתם החוצה ויאמר המלט על נפשך אל תביט אחריך ואל תעמד בכל הככר ההרה המלט פן תספה׃ 01O 19 18 ויאמר לוט אלהם אל נא אדני׃ 01O 19 19 הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי׃ 01O 19 20 הנה נא העיר הזאת קרבה לנוס שמה והיא מצער אמלטה נא שמה הלא מצער הוא ותחי נפשי׃ 01O 19 21 ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה לבלתי הפכי את העיר אשר דברת׃ 01O 19 22 מהר המלט שמה כי לא אוכל לעשות דבר עד באך שמה על כן קרא שם העיר צוער׃ 01O 19 23 השמש יצא על הארץ ולוט בא צערה׃ 01O 19 24 ויהוה המטיר על סדם ועל עמרה גפרית ואש מאת יהוה מן השמים׃ 01O 19 25 ויהפך את הערים האל ואת כל הככר ואת כל ישבי הערים וצמח האדמה׃ 01O 19 26 ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח׃ 01O 19 27 וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם את פני יהוה׃ 01O 19 28 וישקף על פני סדם ועמרה ועל כל פני ארץ הככר וירא והנה עלה קיטר הארץ כקיטר הכבשן׃ 01O 19 29 ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכר אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה בהפך את הערים אשר ישב בהן לוט׃ 01O 19 30 ויעל לוט מצוער וישב בהר ושתי בנתיו עמו כי ירא לשבת בצוער וישב במערה הוא ושתי בנתיו׃ 01O 19 31 ותאמר הבכירה אל הצעירה אבינו זקן ואיש אין בארץ לבוא עלינו כדרך כל הארץ׃ 01O 19 32 לכה נשקה את אבינו יין ונשכבה עמו ונחיה מאבינו זרע׃ 01O 19 33 ותשקין את אביהן יין בלילה הוא ותבא הבכירה ותשכב את אביה ולא ידע בשכבה ובקומה׃ 01O 19 34 ויהי ממחרת ותאמר הבכירה אל הצעירה הן שכבתי אמש את אבי נשקנו יין גם הלילה ובאי שכבי עמו ונחיה מאבינו זרע׃ 01O 19 35 ותשקין גם בלילה ההוא את אביהן יין ותקם הצעירה ותשכב עמו ולא ידע בשכבה ובקמה׃ 01O 19 36 ותהרין שתי בנות לוט מאביהן׃ 01O 19 37 ותלד הבכירה בן ותקרא שמו מואב הוא אבי מואב עד היום׃ 01O 19 38 והצעירה גם הוא ילדה בן ותקרא שמו בן עמי הוא אבי בני עמון עד היום׃ 01O 20 1 ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר׃ 01O 20 2 ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא וישלח אבימלך מלך גרר ויקח את שרה׃ 01O 20 3 ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת והוא בעלת בעל׃ 01O 20 4 ואבימלך לא קרב אליה ויאמר אדני הגוי גם צדיק תהרג׃ 01O 20 5 הלא הוא אמר לי אחתי הוא והיא גם הוא אמרה אחי הוא בתם לבבי ובנקין כפי עשיתי זאת׃ 01O 20 6 ויאמר אליו האלהים בחלם גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ואחשך גם אנכי אותך מחטו לי על כן לא נתתיך לנגע אליה׃ 01O 20 7 ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא ויתפלל בעדך וחיה ואם אינך משיב דע כי מות תמות אתה וכל אשר לך׃ 01O 20 8 וישכם אבימלך בבקר ויקרא לכל עבדיו וידבר את כל הדברים האלה באזניהם וייראו האנשים מאד׃ 01O 20 9 ויקרא אבימלך לאברהם ויאמר לו מה עשית לנו ומה חטאתי לך כי הבאת עלי ועל ממלכתי חטאה גדלה מעשים אשר לא יעשו עשית עמדי׃ 01O 20 10 ויאמר אבימלך אל אברהם מה ראית כי עשית את הדבר הזה׃ 01O 20 11 ויאמר אברהם כי אמרתי רק אין יראת אלהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי׃ 01O 20 12 וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי ותהי לי לאשה׃ 01O 20 13 ויהי כאשר התעו אתי אלהים מבית אבי ואמר לה זה חסדך אשר תעשי עמדי אל כל המקום אשר נבוא שמה אמרי לי אחי הוא׃ 01O 20 14 ויקח אבימלך צאן ובקר ועבדים ושפחת ויתן לאברהם וישב לו את שרה אשתו׃ 01O 20 15 ויאמר אבימלך הנה ארצי לפניך בטוב בעיניך שב׃ 01O 20 16 ולשרה אמר הנה נתתי אלף כסף לאחיך הנה הוא לך כסות עינים לכל אשר אתך ואת כל ונכחת׃ 01O 20 17 ויתפלל אברהם אל האלהים וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהתיו וילדו׃ 01O 20 18 כי עצר עצר יהוה בעד כל רחם לבית אבימלך על דבר שרה אשת אברהם׃ 01O 21 1 ויהוה פקד את שרה כאשר אמר ויעש יהוה לשרה כאשר דבר׃ 01O 21 2 ותהר ותלד שרה לאברהם בן לזקניו למועד אשר דבר אתו אלהים׃ 01O 21 3 ויקרא אברהם את שם בנו הנולד לו אשר ילדה לו שרה יצחק׃ 01O 21 4 וימל אברהם את יצחק בנו בן שמנת ימים כאשר צוה אתו אלהים׃ 01O 21 5 ואברהם בן מאת שנה בהולד לו את יצחק בנו׃ 01O 21 6 ותאמר שרה צחק עשה לי אלהים כל השמע יצחק לי׃ 01O 21 7 ותאמר מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה כי ילדתי בן לזקניו׃ 01O 21 8 ויגדל הילד ויגמל ויעש אברהם משתה גדול ביום הגמל את יצחק׃ 01O 21 9 ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק׃ 01O 21 10 ותאמר לאברהם גרש האמה הזאת ואת בנה כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק׃ 01O 21 11 וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודת בנו׃ 01O 21 12 ויאמר אלהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הנער ועל אמתך כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקלה כי ביצחק יקרא לך זרע׃ 01O 21 13 וגם את בן האמה לגוי אשימנו כי זרעך הוא׃ 01O 21 14 וישכם אברהם בבקר ויקח לחם וחמת מים ויתן אל הגר שם על שכמה ואת הילד וישלחה ותלך ותתע במדבר באר שבע׃ 01O 21 15 ויכלו המים מן החמת ותשלך את הילד תחת אחד השיחם׃ 01O 21 16 ותלך ותשב לה מנגד הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות הילד ותשב מנגד ותשא את קלה ותבך׃ 01O 21 17 וישמע אלהים את קול הנער ויקרא מלאך אלהים אל הגר מן השמים ויאמר לה מה לך הגר אל תיראי כי שמע אלהים אל קול הנער באשר הוא שם׃ 01O 21 18 קומי שאי את הנער והחזיקי את ידך בו כי לגוי גדול אשימנו׃ 01O 21 19 ויפקח אלהים את עיניה ותרא באר מים ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את הנער׃ 01O 21 20 ויהי אלהים את הנער ויגדל וישב במדבר ויהי רבה קשת׃ 01O 21 21 וישב במדבר פארן ותקח לו אמו אשה מארץ מצרים׃ 01O 21 22 ויהי בעת ההוא ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם לאמר אלהים עמך בכל אשר אתה עשה׃ 01O 21 23 ועתה השבעה לי באלהים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה׃ 01O 21 24 ויאמר אברהם אנכי אשבע׃ 01O 21 25 והוכח אברהם את אבימלך על אדות באר המים אשר גזלו עבדי אבימלך׃ 01O 21 26 ויאמר אבימלך לא ידעתי מי עשה את הדבר הזה וגם אתה לא הגדת לי וגם אנכי לא שמעתי בלתי היום׃ 01O 21 27 ויקח אברהם צאן ובקר ויתן לאבימלך ויכרתו שניהם ברית׃ 01O 21 28 ויצב אברהם את שבע כבשת הצאן לבדהן׃ 01O 21 29 ויאמר אבימלך אל אברהם מה הנה שבע כבשת האלה אשר הצבת לבדנה׃ 01O 21 30 ויאמר כי את שבע כבשת תקח מידי בעבור תהיה לי לעדה כי חפרתי את הבאר הזאת׃ 01O 21 31 על כן קרא למקום ההוא באר שבע כי שם נשבעו שניהם׃ 01O 21 32 ויכרתו ברית בבאר שבע ויקם אבימלך ופיכל שר צבאו וישבו אל ארץ פלשתים׃ 01O 21 33 ויטע אשל בבאר שבע ויקרא שם בשם יהוה אל עולם׃ 01O 21 34 ויגר אברהם בארץ פלשתים ימים רבים׃ 01O 22 1 ויהי אחר הדברים האלה והאלהים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני׃ 01O 22 2 ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם לעלה על אחד ההרים אשר אמר אליך׃ 01O 22 3 וישכם אברהם בבקר ויחבש את חמרו ויקח את שני נעריו אתו ואת יצחק בנו ויבקע עצי עלה ויקם וילך אל המקום אשר אמר לו האלהים׃ 01O 22 4 ביום השלישי וישא אברהם את עיניו וירא את המקום מרחק׃ 01O 22 5 ויאמר אברהם אל נעריו שבו לכם פה עם החמור ואני והנער נלכה עד כה ונשתחוה ונשובה אליכם׃ 01O 22 6 ויקח אברהם את עצי העלה וישם על יצחק בנו ויקח בידו את האש ואת המאכלת וילכו שניהם יחדו׃ 01O 22 7 ויאמר יצחק אל אברהם אביו ויאמר אבי ויאמר הנני בני ויאמר הנה האש והעצים ואיה השה לעלה׃ 01O 22 8 ויאמר אברהם אלהים יראה לו השה לעלה בני וילכו שניהם יחדו׃ 01O 22 9 ויבאו אל המקום אשר אמר לו האלהים ויבן שם אברהם את המזבח ויערך את העצים ויעקד את יצחק בנו וישם אתו על המזבח ממעל לעצים׃ 01O 22 10 וישלח אברהם את ידו ויקח את המאכלת לשחט את בנו׃ 01O 22 11 ויקרא אליו מלאך יהוה מן השמים ויאמר אברהם אברהם ויאמר הנני׃ 01O 22 12 ויאמר אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה כי עתה ידעתי כי ירא אלהים אתה ולא חשכת את בנך את יחידך ממני׃ 01O 22 13 וישא אברהם את עיניו וירא והנה איל אחר נאחז בסבך בקרניו וילך אברהם ויקח את האיל ויעלהו לעלה תחת בנו׃ 01O 22 14 ויקרא אברהם שם המקום ההוא יהוה יראה אשר יאמר היום בהר יהוה יראה׃ 01O 22 15 ויקרא מלאך יהוה אל אברהם שנית מן השמים׃ 01O 22 16 ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך׃ 01O 22 17 כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער איביו׃ 01O 22 18 והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקלי׃ 01O 22 19 וישב אברהם אל נעריו ויקמו וילכו יחדו אל באר שבע וישב אברהם בבאר שבע׃ 01O 22 20 ויהי אחרי הדברים האלה ויגד לאברהם לאמר הנה ילדה מלכה גם הוא בנים לנחור אחיך׃ 01O 22 21 את עוץ בכרו ואת בוז אחיו ואת קמואל אבי ארם׃ 01O 22 22 ואת כשד ואת חזו ואת פלדש ואת ידלף ואת בתואל׃ 01O 22 23 ובתואל ילד את רבקה שמנה אלה ילדה מלכה לנחור אחי אברהם׃ 01O 22 24 ופילגשו ושמה ראומה ותלד גם הוא את טבח ואת גחם ואת תחש ואת מעכה׃ 01O 23 1 ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה׃ 01O 23 2 ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה׃ 01O 23 3 ויקם אברהם מעל פני מתו וידבר אל בני חת לאמר׃ 01O 23 4 גר ותושב אנכי עמכם תנו לי אחזת קבר עמכם ואקברה מתי מלפני׃ 01O 23 5 ויענו בני חת את אברהם לאמר לו׃ 01O 23 6 שמענו אדני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך איש ממנו את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך׃ 01O 23 7 ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת׃ 01O 23 8 וידבר אתם לאמר אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר׃ 01O 23 9 ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו אשר בקצה שדהו בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר׃ 01O 23 10 ועפרון ישב בתוך בני חת ויען עפרון החתי את אברהם באזני בני חת לכל באי שער עירו לאמר׃ 01O 23 11 לא אדני שמעני השדה נתתי לך והמערה אשר בו לך נתתיה לעיני בני עמי נתתיה לך קבר מתך׃ 01O 23 12 וישתחו אברהם לפני עם הארץ׃ 01O 23 13 וידבר אל עפרון באזני עם הארץ לאמר אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני ואקברה את מתי שמה׃ 01O 23 14 ויען עפרון את אברהם לאמר לו׃ 01O 23 15 אדני שמעני ארץ ארבע מאת שקל כסף ביני ובינך מה הוא ואת מתך קבר׃ 01O 23 16 וישמע אברהם אל עפרון וישקל אברהם לעפרן את הכסף אשר דבר באזני בני חת ארבע מאות שקל כסף עבר לסחר׃ 01O 23 17 ויקם שדה עפרון אשר במכפלה אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו וכל העץ אשר בשדה אשר בכל גבלו סביב׃ 01O 23 18 לאברהם למקנה לעיני בני חת בכל באי שער עירו׃ 01O 23 19 ואחרי כן קבר אברהם את שרה אשתו אל מערת שדה המכפלה על פני ממרא הוא חברון בארץ כנען׃ 01O 23 20 ויקם השדה והמערה אשר בו לאברהם לאחזת קבר מאת בני חת׃ 01O 24 1 ואברהם זקן בא בימים ויהוה ברך את אברהם בכל׃ 01O 24 2 ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו שים נא ידך תחת ירכי׃ 01O 24 3 ואשביעך ביהוה אלהי השמים ואלהי הארץ אשר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי יושב בקרבו׃ 01O 24 4 כי אל ארצי ואל מולדתי תלך ולקחת אשה לבני ליצחק׃ 01O 24 5 ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האשה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את בנך אל הארץ אשר יצאת משם׃ 01O 24 6 ויאמר אליו אברהם השמר לך פן תשיב את בני שמה׃ 01O 24 7 יהוה אלהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דבר לי ואשר נשבע לי לאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אשה לבני משם׃ 01O 24 8 ואם לא תאבה האשה ללכת אחריך ונקית משבעתי זאת רק את בני לא תשב שמה׃ 01O 24 9 וישם העבד את ידו תחת ירך אברהם אדניו וישבע לו על הדבר הזה׃ 01O 24 10 ויקח העבד עשרה גמלים מגמלי אדניו וילך וכל טוב אדניו בידו ויקם וילך אל ארם נהרים אל עיר נחור׃ 01O 24 11 ויברך הגמלים מחוץ לעיר אל באר המים לעת ערב לעת צאת השאבת׃ 01O 24 12 ויאמר יהוה אלהי אדני אברהם הקרה נא לפני היום ועשה חסד עם אדני אברהם׃ 01O 24 13 הנה אנכי נצב על עין המים ובנות אנשי העיר יצאת לשאב מים׃ 01O 24 14 והיה הנער אשר אמר אליה הטי נא כדך ואשתה ואמרה שתה וגם גמליך אשקה אתה הכחת לעבדך ליצחק ובה אדע כי עשית חסד עם אדני׃ 01O 24 15 ויהי הוא טרם כלה לדבר והנה רבקה יצאת אשר ילדה לבתואל בן מלכה אשת נחור אחי אברהם וכדה על שכמה׃ 01O 24 16 והנער טבת מראה מאד בתולה ואיש לא ידעה ותרד העינה ותמלא כדה ותעל׃ 01O 24 17 וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך׃ 01O 24 18 ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו׃ 01O 24 19 ותכל להשקתו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתת׃ 01O 24 20 ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו׃ 01O 24 21 והאיש משתאה לה מחריש לדעת ההצליח יהוה דרכו אם לא׃ 01O 24 22 ויהי כאשר כלו הגמלים לשתות ויקח האיש נזם זהב בקע משקלו ושני צמידים על ידיה עשרה זהב משקלם׃ 01O 24 23 ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין׃ 01O 24 24 ותאמר אליו בת בתואל אנכי בן מלכה אשר ילדה לנחור׃ 01O 24 25 ותאמר אליו גם תבן גם מספוא רב עמנו גם מקום ללון׃ 01O 24 26 ויקד האיש וישתחו ליהוה׃ 01O 24 27 ויאמר ברוך יהוה אלהי אדני אברהם אשר לא עזב חסדו ואמתו מעם אדני אנכי בדרך נחני יהוה בית אחי אדני׃ 01O 24 28 ותרץ הנער ותגד לבית אמה כדברים האלה׃ 01O 24 29 ולרבקה אח ושמו לבן וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין׃ 01O 24 30 ויהי כראת את הנזם ואת הצמדים על ידי אחתו וכשמעו את דברי רבקה אחתו לאמר כה דבר אלי האיש ויבא אל האיש והנה עמד על הגמלים על העין׃ 01O 24 31 ויאמר בוא ברוך יהוה למה תעמד בחוץ ואנכי פניתי הבית ומקום לגמלים׃ 01O 24 32 ויבא האיש הביתה ויפתח הגמלים ויתן תבן ומספוא לגמלים ומים לרחץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו׃ 01O 24 33 ויישם לפניו לאכל ויאמר לא אכל עד אם דברתי דברי ויאמר דבר׃ 01O 24 34 ויאמר עבד אברהם אנכי׃ 01O 24 35 ויהוה ברך את אדני מאד ויגדל ויתן לו צאן ובקר וכסף וזהב ועבדם ושפחת וגמלים וחמרים׃ 01O 24 36 ותלד שרה אשת אדני בן לאדני אחרי זקנתה ויתן לו את כל אשר לו׃ 01O 24 37 וישבעני אדני לאמר לא תקח אשה לבני מבנות הכנעני אשר אנכי ישב בארצו׃ 01O 24 38 אם לא אל בית אבי תלך ואל משפחתי ולקחת אשה לבני׃ 01O 24 39 ואמר אל אדני אלי לא תלך האשה אחרי׃ 01O 24 40 ויאמר אלי יהוה אשר התהלכתי לפניו ישלח מלאכו אתך והצליח דרכך ולקחת אשה לבני ממשפחתי ומבית אבי׃ 01O 24 41 אז תנקה מאלתי כי תבוא אל משפחתי ואם לא יתנו לך והיית נקי מאלתי׃ 01O 24 42 ואבא היום אל העין ואמר יהוה אלהי אדני אברהם אם ישך נא מצליח דרכי אשר אנכי הלך עליה׃ 01O 24 43 הנה אנכי נצב על עין המים והיה העלמה היצאת לשאב ואמרתי אליה השקיני נא מעט מים מכדך׃ 01O 24 44 ואמרה אלי גם אתה שתה וגם לגמליך אשאב הוא האשה אשר הכיח יהוה לבן אדני׃ 01O 24 45 אני טרם אכלה לדבר אל לבי והנה רבקה יצאת וכדה על שכמה ותרד העינה ותשאב ואמר אליה השקיני נא׃ 01O 24 46 ותמהר ותורד כדה מעליה ותאמר שתה וגם גמליך אשקה ואשת וגם הגמלים השקתה׃ 01O 24 47 ואשאל אתה ואמר בת מי את ותאמר בת בתואל בן נחור אשר ילדה לו מלכה ואשם הנזם על אפה והצמידים על ידיה׃ 01O 24 48 ואקד ואשתחוה ליהוה ואברך את יהוה אלהי אדני אברהם אשר הנחני בדרך אמת לקחת את בת אחי אדני לבנו׃ 01O 24 49 ועתה אם ישכם עשים חסד ואמת את אדני הגידו לי ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל׃ 01O 24 50 ויען לבן ובתואל ויאמרו מיהוה יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב׃ 01O 24 51 הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה לבן אדניך כאשר דבר יהוה׃ 01O 24 52 ויהי כאשר שמע עבד אברהם את דבריהם וישתחו ארצה ליהוה׃ 01O 24 53 ויוצא העבד כלי כסף וכלי זהב ובגדים ויתן לרבקה ומגדנת נתן לאחיה ולאמה׃ 01O 24 54 ויאכלו וישתו הוא והאנשים אשר עמו וילינו ויקומו בבקר ויאמר שלחני לאדני׃ 01O 24 55 ויאמר אחיה ואמה תשב הנער אתנו ימים או עשור אחר תלך׃ 01O 24 56 ויאמר אלהם אל תאחרו אתי ויהוה הצליח דרכי שלחוני ואלכה לאדני׃ 01O 24 57 ויאמרו נקרא לנער ונשאלה את פיה׃ 01O 24 58 ויקראו לרבקה ויאמרו אליה התלכי עם האיש הזה ותאמר אלך׃ 01O 24 59 וישלחו את רבקה אחתם ואת מנקתה ואת עבד אברהם ואת אנשיו׃ 01O 24 60 ויברכו את רבקה ויאמרו לה אחתנו את היי לאלפי רבבה ויירש זרעך את שער שנאיו׃ 01O 24 61 ותקם רבקה ונערתיה ותרכבנה על הגמלים ותלכנה אחרי האיש ויקח העבד את רבקה וילך׃ 01O 24 62 ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב׃ 01O 24 63 ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים׃ 01O 24 64 ותשא רבקה את עיניה ותרא את יצחק ותפל מעל הגמל׃ 01O 24 65 ותאמר אל העבד מי האיש הלזה ההלך בשדה לקראתנו ויאמר העבד הוא אדני ותקח הצעיף ותתכס׃ 01O 24 66 ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה׃ 01O 24 67 ויבאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו׃ 01O 25 1 ויסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה׃ 01O 25 2 ותלד לו את זמרן ואת יקשן ואת מדן ואת מדין ואת ישבק ואת שוח׃ 01O 25 3 ויקשן ילד את שבא ואת דדן ובני דדן היו אשורם ולטושים ולאמים׃ 01O 25 4 ובני מדין עיפה ועפר וחנך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה׃ 01O 25 5 ויתן אברהם את כל אשר לו ליצחק׃ 01O 25 6 ולבני הפילגשים אשר לאברהם נתן אברהם מתנת וישלחם מעל יצחק בנו בעודנו חי קדמה אל ארץ קדם׃ 01O 25 7 ואלה ימי שני חיי אברהם אשר חי מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים׃ 01O 25 8 ויגוע וימת אברהם בשיבה טובה זקן ושבע ויאסף אל עמיו׃ 01O 25 9 ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו אל מערת המכפלה אל שדה עפרן בן צחר החתי אשר על פני ממרא׃ 01O 25 10 השדה אשר קנה אברהם מאת בני חת שמה קבר אברהם ושרה אשתו׃ 01O 25 11 ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי׃ 01O 25 12 ואלה תלדת ישמעאל בן אברהם אשר ילדה הגר המצרית שפחת שרה לאברהם׃ 01O 25 13 ואלה שמות בני ישמעאל בשמתם לתולדתם בכר ישמעאל נבית וקדר ואדבאל ומבשם׃ 01O 25 14 ומשמע ודומה ומשא׃ 01O 25 15 חדד ותימא יטור נפיש וקדמה׃ 01O 25 16 אלה הם בני ישמעאל ואלה שמתם בחצריהם ובטירתם שנים עשר נשיאם לאמתם׃ 01O 25 17 ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלשים שנה ושבע שנים ויגוע וימת ויאסף אל עמיו׃ 01O 25 18 וישכנו מחוילה עד שור אשר על פני מצרים באכה אשורה על פני כל אחיו נפל׃ 01O 25 19 ואלה תולדת יצחק בן אברהם אברהם הוליד את יצחק׃ 01O 25 20 ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה בת בתואל הארמי מפדן ארם אחות לבן הארמי לו לאשה׃ 01O 25 21 ויעתר יצחק ליהוה לנכח אשתו כי עקרה הוא ויעתר לו יהוה ותהר רבקה אשתו׃ 01O 25 22 ויתרצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את יהוה׃ 01O 25 23 ויאמר יהוה לה שני גיים בבטנך ושני לאמים ממעיך יפרדו ולאם מלאם יאמץ ורב יעבד צעיר׃ 01O 25 24 וימלאו ימיה ללדת והנה תומם בבטנה׃ 01O 25 25 ויצא הראשון אדמוני כלו כאדרת שער ויקראו שמו עשו׃ 01O 25 26 ואחרי כן יצא אחיו וידו אחזת בעקב עשו ויקרא שמו יעקב ויצחק בן ששים שנה בלדת אתם׃ 01O 25 27 ויגדלו הנערים ויהי עשו איש ידע ציד איש שדה ויעקב איש תם ישב אהלים׃ 01O 25 28 ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב׃ 01O 25 29 ויזד יעקב נזיד ויבא עשו מן השדה והוא עיף׃ 01O 25 30 ויאמר עשו אל יעקב הלעיטני נא מן האדם האדם הזה כי עיף אנכי על כן קרא שמו אדום׃ 01O 25 31 ויאמר יעקב מכרה כיום את בכרתך לי׃ 01O 25 32 ויאמר עשו הנה אנכי הולך למות ולמה זה לי בכרה׃ 01O 25 33 ויאמר יעקב השבעה לי כיום וישבע לו וימכר את בכרתו ליעקב׃ 01O 25 34 ויעקב נתן לעשו לחם ונזיד עדשים ויאכל וישת ויקם וילך ויבז עשו את הבכרה׃ 01O 26 1 ויהי רעב בארץ מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם וילך יצחק אל אבימלך מלך פלשתים גררה׃ 01O 26 2 וירא אליו יהוה ויאמר אל תרד מצרימה שכן בארץ אשר אמר אליך׃ 01O 26 3 גור בארץ הזאת ואהיה עמך ואברכך כי לך ולזרעך אתן את כל הארצת האל והקמתי את השבעה אשר נשבעתי לאברהם אביך׃ 01O 26 4 והרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארצת האל והתברכו בזרעך כל גויי הארץ׃ 01O 26 5 עקב אשר שמע אברהם בקלי וישמר משמרתי מצותי חקותי ותורתי׃ 01O 26 6 וישב יצחק בגרר׃ 01O 26 7 וישאלו אנשי המקום לאשתו ויאמר אחתי הוא כי ירא לאמר אשתי פן יהרגני אנשי המקום על רבקה כי טובת מראה היא׃ 01O 26 8 ויהי כי ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון וירא והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו׃ 01O 26 9 ויקרא אבימלך ליצחק ויאמר אך הנה אשתך הוא ואיך אמרת אחתי הוא ויאמר אליו יצחק כי אמרתי פן אמות עליה׃ 01O 26 10 ויאמר אבימלך מה זאת עשית לנו כמעט שכב אחד העם את אשתך והבאת עלינו אשם׃ 01O 26 11 ויצו אבימלך את כל העם לאמר הנגע באיש הזה ובאשתו מות יומת׃ 01O 26 12 ויזרע יצחק בארץ ההוא וימצא בשנה ההוא מאה שערים ויברכהו יהוה׃ 01O 26 13 ויגדל האיש וילך הלוך וגדל עד כי גדל מאד׃ 01O 26 14 ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבדה רבה ויקנאו אתו פלשתים׃ 01O 26 15 וכל הבארת אשר חפרו עבדי אביו בימי אברהם אביו סתמום פלשתים וימלאום עפר׃ 01O 26 16 ויאמר אבימלך אל יצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד׃ 01O 26 17 וילך משם יצחק ויחן בנחל גרר וישב שם׃ 01O 26 18 וישב יצחק ויחפר את בארת המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם ויקרא להן שמות כשמת אשר קרא להן אביו׃ 01O 26 19 ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים׃ 01O 26 20 ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו׃ 01O 26 21 ויחפרו באר אחרת ויריבו גם עליה ויקרא שמה שטנה׃ 01O 26 22 ויעתק משם ויחפר באר אחרת ולא רבו עליה ויקרא שמה רחבות ויאמר כי עתה הרחיב יהוה לנו ופרינו בארץ׃ 01O 26 23 ויעל משם באר שבע׃ 01O 26 24 וירא אליו יהוה בלילה ההוא ויאמר אנכי אלהי אברהם אביך אל תירא כי אתך אנכי וברכתיך והרביתי את זרעך בעבור אברהם עבדי׃ 01O 26 25 ויבן שם מזבח ויקרא בשם יהוה ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר׃ 01O 26 26 ואבימלך הלך אליו מגרר ואחזת מרעהו ופיכל שר צבאו׃ 01O 26 27 ויאמר אלהם יצחק מדוע באתם אלי ואתם שנאתם אתי ותשלחוני מאתכם׃ 01O 26 28 ויאמרו ראו ראינו כי היה יהוה עמך ונאמר תהי נא אלה בינותינו בינינו ובינך ונכרתה ברית עמך׃ 01O 26 29 אם תעשה עמנו רעה כאשר לא נגענוך וכאשר עשינו עמך רק טוב ונשלחך בשלום אתה עתה ברוך יהוה׃ 01O 26 30 ויעש להם משתה ויאכלו וישתו׃ 01O 26 31 וישכימו בבקר וישבעו איש לאחיו וישלחם יצחק וילכו מאתו בשלום׃ 01O 26 32 ויהי ביום ההוא ויבאו עבדי יצחק ויגדו לו על אדות הבאר אשר חפרו ויאמרו לו מצאנו מים׃ 01O 26 33 ויקרא אתה שבעה על כן שם העיר באר שבע עד היום הזה׃ 01O 26 34 ויהי עשו בן ארבעים שנה ויקח אשה את יהודית בת בארי החתי ואת בשמת בת אילן החתי׃ 01O 26 35 ותהיין מרת רוח ליצחק ולרבקה׃ 01O 27 1 ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראת ויקרא את עשו בנו הגדל ויאמר אליו בני ויאמר אליו הנני׃ 01O 27 2 ויאמר הנה נא זקנתי לא ידעתי יום מותי׃ 01O 27 3 ועתה שא נא כליך תליך וקשתך וצא השדה וצודה לי צידה׃ 01O 27 4 ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואכלה בעבור תברכך נפשי בטרם אמות׃ 01O 27 5 ורבקה שמעת בדבר יצחק אל עשו בנו וילך עשו השדה לצוד ציד להביא׃ 01O 27 6 ורבקה אמרה אל יעקב בנה לאמר הנה שמעתי את אביך מדבר אל עשו אחיך לאמר׃ 01O 27 7 הביאה לי ציד ועשה לי מטעמים ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי׃ 01O 27 8 ועתה בני שמע בקלי לאשר אני מצוה אתך׃ 01O 27 9 לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טבים ואעשה אתם מטעמים לאביך כאשר אהב׃ 01O 27 10 והבאת לאביך ואכל בעבר אשר יברכך לפני מותו׃ 01O 27 11 ויאמר יעקב אל רבקה אמו הן עשו אחי איש שער ואנכי איש חלק׃ 01O 27 12 אולי ימשני אבי והייתי בעיניו כמתעתע והבאתי עלי קללה ולא ברכה׃ 01O 27 13 ותאמר לו אמו עלי קללתך בני אך שמע בקלי ולך קח לי׃ 01O 27 14 וילך ויקח ויבא לאמו ותעש אמו מטעמים כאשר אהב אביו׃ 01O 27 15 ותקח רבקה את בגדי עשו בנה הגדל החמדת אשר אתה בבית ותלבש את יעקב בנה הקטן׃ 01O 27 16 ואת ערת גדיי העזים הלבישה על ידיו ועל חלקת צואריו׃ 01O 27 17 ותתן את המטעמים ואת הלחם אשר עשתה ביד יעקב בנה׃ 01O 27 18 ויבא אל אביו ויאמר אבי ויאמר הנני מי אתה בני׃ 01O 27 19 ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו בכרך עשיתי כאשר דברת אלי קום נא שבה ואכלה מצידי בעבור תברכני נפשך׃ 01O 27 20 ויאמר יצחק אל בנו מה זה מהרת למצא בני ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני׃ 01O 27 21 ויאמר יצחק אל יעקב גשה נא ואמשך בני האתה זה בני עשו אם לא׃ 01O 27 22 ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו׃ 01O 27 23 ולא הכירו כי היו ידיו כידי עשו אחיו שערת ויברכהו׃ 01O 27 24 ויאמר אתה זה בני עשו ויאמר אני׃ 01O 27 25 ויאמר הגשה לי ואכלה מציד בני למען תברכך נפשי ויגש לו ויאכל ויבא לו יין וישת׃ 01O 27 26 ויאמר אליו יצחק אביו גשה נא ושקה לי בני׃ 01O 27 27 ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה׃ 01O 27 28 ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש׃ 01O 27 29 יעבדוך עמים וישתחו לך לאמים הוה גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך ארריך ארור ומברכיך ברוך׃ 01O 27 30 ויהי כאשר כלה יצחק לברך את יעקב ויהי אך יצא יצא יעקב מאת פני יצחק אביו ועשו אחיו בא מצידו׃ 01O 27 31 ויעש גם הוא מטעמים ויבא לאביו ויאמר לאביו יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך׃ 01O 27 32 ויאמר לו יצחק אביו מי אתה ויאמר אני בנך בכרך עשו׃ 01O 27 33 ויחרד יצחק חרדה גדלה עד מאד ויאמר מי אפוא הוא הצד ציד ויבא לי ואכל מכל בטרם תבוא ואברכהו גם ברוך יהיה׃ 01O 27 34 כשמע עשו את דברי אביו ויצעק צעקה גדלה ומרה עד מאד ויאמר לאביו ברכני גם אני אבי׃ 01O 27 35 ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך׃ 01O 27 36 ויאמר הכי קרא שמו יעקב ויעקבני זה פעמים את בכרתי לקח והנה עתה לקח ברכתי ויאמר הלא אצלת לי ברכה׃ 01O 27 37 ויען יצחק ויאמר לעשו הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים ודגן ותירש סמכתיו ולכה אפוא מה אעשה בני׃ 01O 27 38 ויאמר עשו אל אביו הברכה אחת הוא לך אבי ברכני גם אני אבי וישא עשו קלו ויבך׃ 01O 27 39 ויען יצחק אביו ויאמר אליו הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל׃ 01O 27 40 ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך׃ 01O 27 41 וישטם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו ויאמר עשו בלבו יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי׃ 01O 27 42 ויגד לרבקה את דברי עשו בנה הגדל ותשלח ותקרא ליעקב בנה הקטן ותאמר אליו הנה עשו אחיך מתנחם לך להרגך׃ 01O 27 43 ועתה בני שמע בקלי וקום ברח לך אל לבן אחי חרנה׃ 01O 27 44 וישבת עמו ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך׃ 01O 27 45 עד שוב אף אחיך ממך ושכח את אשר עשית לו ושלחתי ולקחתיך משם למה אשכל גם שניכם יום אחד׃ 01O 27 46 ותאמר רבקה אל יצחק קצתי בחיי מפני בנות חת אם לקח יעקב אשה מבנות חת כאלה מבנות הארץ למה לי חיים׃ 01O 28 1 ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אתו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען׃ 01O 28 2 קום לך פדנה ארם ביתה בתואל אבי אמך וקח לך משם אשה מבנות לבן אחי אמך׃ 01O 28 3 ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים׃ 01O 28 4 ויתן לך את ברכת אברהם לך ולזרעך אתך לרשתך את ארץ מגריך אשר נתן אלהים לאברהם׃ 01O 28 5 וישלח יצחק את יעקב וילך פדנה ארם אל לבן בן בתואל הארמי אחי רבקה אם יעקב ועשו׃ 01O 28 6 וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אתו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אתו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען׃ 01O 28 7 וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם׃ 01O 28 8 וירא עשו כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו׃ 01O 28 9 וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות על נשיו לו לאשה׃ 01O 28 10 ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה׃ 01O 28 11 ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא׃ 01O 28 12 ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי אלהים עלים וירדים בו׃ 01O 28 13 והנה יהוה נצב עליו ויאמר אני יהוה אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך׃ 01O 28 14 והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפנה ונגבה ונברכו בך כל משפחת האדמה ובזרעך׃ 01O 28 15 והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך והשבתיך אל האדמה הזאת כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי לך׃ 01O 28 16 וייקץ יעקב משנתו ויאמר אכן יש יהוה במקום הזה ואנכי לא ידעתי׃ 01O 28 17 ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה אין זה כי אם בית אלהים וזה שער השמים׃ 01O 28 18 וישכם יעקב בבקר ויקח את האבן אשר שם מראשתיו וישם אתה מצבה ויצק שמן על ראשה׃ 01O 28 19 ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשנה׃ 01O 28 20 וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש׃ 01O 28 21 ושבתי בשלום אל בית אבי והיה יהוה לי לאלהים׃ 01O 28 22 והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך׃ 01O 29 1 וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם׃ 01O 29 2 וירא והנה באר בשדה והנה שם שלשה עדרי צאן רבצים עליה כי מן הבאר ההוא ישקו העדרים והאבן גדלה על פי הבאר׃ 01O 29 3 ונאספו שמה כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקו את הצאן והשיבו את האבן על פי הבאר למקמה׃ 01O 29 4 ויאמר להם יעקב אחי מאין אתם ויאמרו מחרן אנחנו׃ 01O 29 5 ויאמר להם הידעתם את לבן בן נחור ויאמרו ידענו׃ 01O 29 6 ויאמר להם השלום לו ויאמרו שלום והנה רחל בתו באה עם הצאן׃ 01O 29 7 ויאמר הן עוד היום גדול לא עת האסף המקנה השקו הצאן ולכו רעו׃ 01O 29 8 ויאמרו לא נוכל עד אשר יאספו כל העדרים וגללו את האבן מעל פי הבאר והשקינו הצאן׃ 01O 29 9 עודנו מדבר עמם ורחל באה עם הצאן אשר לאביה כי רעה הוא׃ 01O 29 10 ויהי כאשר ראה יעקב את רחל בת לבן אחי אמו ואת צאן לבן אחי אמו ויגש יעקב ויגל את האבן מעל פי הבאר וישק את צאן לבן אחי אמו׃ 01O 29 11 וישק יעקב לרחל וישא את קלו ויבך׃ 01O 29 12 ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי בן רבקה הוא ותרץ ותגד לאביה׃ 01O 29 13 ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו וירץ לקראתו ויחבק לו וינשק לו ויביאהו אל ביתו ויספר ללבן את כל הדברים האלה׃ 01O 29 14 ויאמר לו לבן אך עצמי ובשרי אתה וישב עמו חדש ימים׃ 01O 29 15 ויאמר לבן ליעקב הכי אחי אתה ועבדתני חנם הגידה לי מה משכרתך׃ 01O 29 16 וללבן שתי בנות שם הגדלה לאה ושם הקטנה רחל׃ 01O 29 17 ועיני לאה רכות ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה׃ 01O 29 18 ויאהב יעקב את רחל ויאמר אעבדך שבע שנים ברחל בתך הקטנה׃ 01O 29 19 ויאמר לבן טוב תתי אתה לך מתתי אתה לאיש אחר שבה עמדי׃ 01O 29 20 ויעבד יעקב ברחל שבע שנים ויהיו בעיניו כימים אחדים באהבתו אתה׃ 01O 29 21 ויאמר יעקב אל לבן הבה את אשתי כי מלאו ימי ואבואה אליה׃ 01O 29 22 ויאסף לבן את כל אנשי המקום ויעש משתה׃ 01O 29 23 ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אתה אליו ויבא אליה׃ 01O 29 24 ויתן לבן לה את זלפה שפחתו ללאה בתו שפחה׃ 01O 29 25 ויהי בבקר והנה הוא לאה ויאמר אל לבן מה זאת עשית לי הלא ברחל עבדתי עמך ולמה רמיתני׃ 01O 29 26 ויאמר לבן לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה׃ 01O 29 27 מלא שבע זאת ונתנה לך גם את זאת בעבדה אשר תעבד עמדי עוד שבע שנים אחרות׃ 01O 29 28 ויעש יעקב כן וימלא שבע זאת ויתן לו את רחל בתו לו לאשה׃ 01O 29 29 ויתן לבן לרחל בתו את בלהה שפחתו לה לשפחה׃ 01O 29 30 ויבא גם אל רחל ויאהב גם את רחל מלאה ויעבד עמו עוד שבע שנים אחרות׃ 01O 29 31 וירא יהוה כי שנואה לאה ויפתח את רחמה ורחל עקרה׃ 01O 29 32 ותהר לאה ותלד בן ותקרא שמו ראובן כי אמרה כי ראה יהוה בעניי כי עתה יאהבני אישי׃ 01O 29 33 ותהר עוד ותלד בן ותאמר כי שמע יהוה כי שנואה אנכי ויתן לי גם את זה ותקרא שמו שמעון׃ 01O 29 34 ותהר עוד ותלד בן ותאמר עתה הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים על כן קרא שמו לוי׃ 01O 29 35 ותהר עוד ותלד בן ותאמר הפעם אודה את יהוה על כן קראה שמו יהודה ותעמד מלדת׃ 01O 30 1 ותרא רחל כי לא ילדה ליעקב ותקנא רחל באחתה ותאמר אל יעקב הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי׃ 01O 30 2 ויחר אף יעקב ברחל ויאמר התחת אלהים אנכי אשר מנע ממך פרי בטן׃ 01O 30 3 ותאמר הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על ברכי ואבנה גם אנכי ממנה׃ 01O 30 4 ותתן לו את בלהה שפחתה לאשה ויבא אליה יעקב׃ 01O 30 5 ותהר בלהה ותלד ליעקב בן׃ 01O 30 6 ותאמר רחל דנני אלהים וגם שמע בקלי ויתן לי בן על כן קראה שמו דן׃ 01O 30 7 ותהר עוד ותלד בלהה שפחת רחל בן שני ליעקב׃ 01O 30 8 ותאמר רחל נפתולי אלהים נפתלתי עם אחתי גם יכלתי ותקרא שמו נפתלי׃ 01O 30 9 ותרא לאה כי עמדה מלדת ותקח את זלפה שפחתה ותתן אתה ליעקב לאשה׃ 01O 30 10 ותלד זלפה שפחת לאה ליעקב בן׃ 01O 30 11 ותאמר לאה בגד ותקרא את שמו גד׃ 01O 30 12 ותלד זלפה שפחת לאה בן שני ליעקב׃ 01O 30 13 ותאמר לאה באשרי כי אשרוני בנות ותקרא את שמו אשר׃ 01O 30 14 וילך ראובן בימי קציר חטים וימצא דודאים בשדה ויבא אתם אל לאה אמו ותאמר רחל אל לאה תני נא לי מדודאי בנך׃ 01O 30 15 ותאמר לה המעט קחתך את אישי ולקחת גם את דודאי בני ותאמר רחל לכן ישכב עמך הלילה תחת דודאי בנך׃ 01O 30 16 ויבא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו ותאמר אלי תבוא כי שכר שכרתיך בדודאי בני וישכב עמה בלילה הוא׃ 01O 30 17 וישמע אלהים אל לאה ותהר ותלד ליעקב בן חמישי׃ 01O 30 18 ותאמר לאה נתן אלהים שכרי אשר נתתי שפחתי לאישי ותקרא שמו יששכר׃ 01O 30 19 ותהר עוד לאה ותלד בן ששי ליעקב׃ 01O 30 20 ותאמר לאה זבדני אלהים אתי זבד טוב הפעם יזבלני אישי כי ילדתי לו ששה בנים ותקרא את שמו זבלון׃ 01O 30 21 ואחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה׃ 01O 30 22 ויזכר אלהים את רחל וישמע אליה אלהים ויפתח את רחמה׃ 01O 30 23 ותהר ותלד בן ותאמר אסף אלהים את חרפתי׃ 01O 30 24 ותקרא את שמו יוסף לאמר יסף יהוה לי בן אחר׃ 01O 30 25 ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי׃ 01O 30 26 תנה את נשי ואת ילדי אשר עבדתי אתך בהן ואלכה כי אתה ידעת את עבדתי אשר עבדתיך׃ 01O 30 27 ויאמר אליו לבן אם נא מצאתי חן בעיניך נחשתי ויברכני יהוה בגללך׃ 01O 30 28 ויאמר נקבה שכרך עלי ואתנה׃ 01O 30 29 ויאמר אליו אתה ידעת את אשר עבדתיך ואת אשר היה מקנך אתי׃ 01O 30 30 כי מעט אשר היה לך לפני ויפרץ לרב ויברך יהוה אתך לרגלי ועתה מתי אעשה גם אנכי לביתי׃ 01O 30 31 ויאמר מה אתן לך ויאמר יעקב לא תתן לי מאומה אם תעשה לי הדבר הזה אשובה ארעה צאנך אשמר׃ 01O 30 32 אעבר בכל צאנך היום הסר משם כל שה נקד וטלוא וכל שה חום בכשבים וטלוא ונקד בעזים והיה שכרי׃ 01O 30 33 וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבוא על שכרי לפניך כל אשר איננו נקד וטלוא בעזים וחום בכשבים גנוב הוא אתי׃ 01O 30 34 ויאמר לבן הן לו יהי כדברך׃ 01O 30 35 ויסר ביום ההוא את התישים העקדים והטלאים ואת כל העזים הנקדות והטלאת כל אשר לבן בו וכל חום בכשבים ויתן ביד בניו׃ 01O 30 36 וישם דרך שלשת ימים בינו ובין יעקב ויעקב רעה את צאן לבן הנותרת׃ 01O 30 37 ויקח לו יעקב מקל לבנה לח ולוז וערמון ויפצל בהן פצלות לבנות מחשף הלבן אשר על המקלות׃ 01O 30 38 ויצג את המקלות אשר פצל ברהטים בשקתות המים אשר תבאן הצאן לשתות לנכח הצאן ויחמנה בבאן לשתות׃ 01O 30 39 ויחמו הצאן אל המקלות ותלדן הצאן עקדים נקדים וטלאים׃ 01O 30 40 והכשבים הפריד יעקב ויתן פני הצאן אל עקד וכל חום בצאן לבן וישת לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן׃ 01O 30 41 והיה בכל יחם הצאן המקשרות ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים ליחמנה במקלות׃ 01O 30 42 ובהעטיף הצאן לא ישים והיה העטפים ללבן והקשרים ליעקב׃ 01O 30 43 ויפרץ האיש מאד מאד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמרים׃ 01O 31 1 וישמע את דברי בני לבן לאמר לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה׃ 01O 31 2 וירא יעקב את פני לבן והנה איננו עמו כתמול שלשום׃ 01O 31 3 ויאמר יהוה אל יעקב שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך׃ 01O 31 4 וישלח יעקב ויקרא לרחל וללאה השדה אל צאנו׃ 01O 31 5 ויאמר להן ראה אנכי את פני אביכן כי איננו אלי כתמל שלשם ואלהי אבי היה עמדי׃ 01O 31 6 ואתנה ידעתן כי בכל כחי עבדתי את אביכן׃ 01O 31 7 ואביכן התל בי והחלף את משכרתי עשרת מנים ולא נתנו אלהים להרע עמדי׃ 01O 31 8 אם כה יאמר נקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן נקדים ואם כה יאמר עקדים יהיה שכרך וילדו כל הצאן עקדים׃ 01O 31 9 ויצל אלהים את מקנה אביכם ויתן לי׃ 01O 31 10 ויהי בעת יחם הצאן ואשא עיני וארא בחלום והנה העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים׃ 01O 31 11 ויאמר אלי מלאך האלהים בחלום יעקב ואמר הנני׃ 01O 31 12 ויאמר שא נא עיניך וראה כל העתדים העלים על הצאן עקדים נקדים וברדים כי ראיתי את כל אשר לבן עשה לך׃ 01O 31 13 אנכי האל בית אל אשר משחת שם מצבה אשר נדרת לי שם נדר עתה קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך׃ 01O 31 14 ותען רחל ולאה ותאמרנה לו העוד לנו חלק ונחלה בבית אבינו׃ 01O 31 15 הלוא נכריות נחשבנו לו כי מכרנו ויאכל גם אכול את כספנו׃ 01O 31 16 כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו ועתה כל אשר אמר אלהים אליך עשה׃ 01O 31 17 ויקם יעקב וישא את בניו ואת נשיו על הגמלים׃ 01O 31 18 וינהג את כל מקנהו ואת כל רכשו אשר רכש מקנה קנינו אשר רכש בפדן ארם לבוא אל יצחק אביו ארצה כנען׃ 01O 31 19 ולבן הלך לגזז את צאנו ותגנב רחל את התרפים אשר לאביה׃ 01O 31 20 ויגנב יעקב את לב לבן הארמי על בלי הגיד לו כי ברח הוא׃ 01O 31 21 ויברח הוא וכל אשר לו ויקם ויעבר את הנהר וישם את פניו הר הגלעד׃ 01O 31 22 ויגד ללבן ביום השלישי כי ברח יעקב׃ 01O 31 23 ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד׃ 01O 31 24 ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלם הלילה ויאמר לו השמר לך פן תדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ 01O 31 25 וישג לבן את יעקב ויעקב תקע את אהלו בהר ולבן תקע את אחיו בהר הגלעד׃ 01O 31 26 ויאמר לבן ליעקב מה עשית ותגנב את לבבי ותנהג את בנתי כשביות חרב׃ 01O 31 27 למה נחבאת לברח ותגנב אתי ולא הגדת לי ואשלחך בשמחה ובשרים בתף ובכנור׃ 01O 31 28 ולא נטשתני לנשק לבני ולבנתי עתה הסכלת עשו׃ 01O 31 29 יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי לאמר השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע׃ 01O 31 30 ועתה הלך הלכת כי נכסף נכספתה לבית אביך למה גנבת את אלהי׃ 01O 31 31 ויען יעקב ויאמר ללבן כי יראתי כי אמרתי פן תגזל את בנותיך מעמי׃ 01O 31 32 עם אשר תמצא את אלהיך לא יחיה נגד אחינו הכר לך מה עמדי וקח לך ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם׃ 01O 31 33 ויבא לבן באהל יעקב ובאהל לאה ובאהל שתי האמהת ולא מצא ויצא מאהל לאה ויבא באהל רחל׃ 01O 31 34 ורחל לקחה את התרפים ותשמם בכר הגמל ותשב עליהם וימשש לבן את כל האהל ולא מצא׃ 01O 31 35 ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדני כי לוא אוכל לקום מפניך כי דרך נשים לי ויחפש ולא מצא את התרפים׃ 01O 31 36 ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב ויאמר ללבן מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרי׃ 01O 31 37 כי מששת את כל כלי מה מצאת מכל כלי ביתך שים כה נגד אחי ואחיך ויוכיחו בין שנינו׃ 01O 31 38 זה עשרים שנה אנכי עמך רחליך ועזיך לא שכלו ואילי צאנך לא אכלתי׃ 01O 31 39 טרפה לא הבאתי אליך אנכי אחטנה מידי תבקשנה גנבתי יום וגנבתי לילה׃ 01O 31 40 הייתי ביום אכלני חרב וקרח בלילה ותדד שנתי מעיני׃ 01O 31 41 זה לי עשרים שנה בביתך עבדתיך ארבע עשרה שנה בשתי בנתיך ושש שנים בצאנך ותחלף את משכרתי עשרת מנים׃ 01O 31 42 לולי אלהי אבי אלהי אברהם ופחד יצחק היה לי כי עתה ריקם שלחתני את עניי ואת יגיע כפי ראה אלהים ויוכח אמש׃ 01O 31 43 ויען לבן ויאמר אל יעקב הבנות בנתי והבנים בני והצאן צאני וכל אשר אתה ראה לי הוא ולבנתי מה אעשה לאלה היום או לבניהן אשר ילדו׃ 01O 31 44 ועתה לכה נכרתה ברית אני ואתה והיה לעד ביני ובינך׃ 01O 31 45 ויקח יעקב אבן וירימה מצבה׃ 01O 31 46 ויאמר יעקב לאחיו לקטו אבנים ויקחו אבנים ויעשו גל ויאכלו שם על הגל׃ 01O 31 47 ויקרא לו לבן יגר שהדותא ויעקב קרא לו גלעד׃ 01O 31 48 ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד׃ 01O 31 49 והמצפה אשר אמר יצף יהוה ביני ובינך כי נסתר איש מרעהו׃ 01O 31 50 אם תענה את בנתי ואם תקח נשים על בנתי אין איש עמנו ראה אלהים עד ביני ובינך׃ 01O 31 51 ויאמר לבן ליעקב הנה הגל הזה והנה המצבה אשר יריתי ביני ובינך׃ 01O 31 52 עד הגל הזה ועדה המצבה אם אני לא אעבר אליך את הגל הזה ואם אתה לא תעבר אלי את הגל הזה ואת המצבה הזאת לרעה׃ 01O 31 53 אלהי אברהם ואלהי נחור ישפטו בינינו אלהי אביהם וישבע יעקב בפחד אביו יצחק׃ 01O 31 54 ויזבח יעקב זבח בהר ויקרא לאחיו לאכל לחם ויאכלו לחם וילינו בהר׃ 01O 31 55 וישכם לבן בבקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם וילך וישב לבן למקמו׃ 01O 32 1 ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים׃ 01O 32 2 ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים׃ 01O 32 3 וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו אחיו ארצה שעיר שדה אדום׃ 01O 32 4 ויצו אתם לאמר כה תאמרון לאדני לעשו כה אמר עבדך יעקב עם לבן גרתי ואחר עד עתה׃ 01O 32 5 ויהי לי שור וחמור צאן ועבד ושפחה ואשלחה להגיד לאדני למצא חן בעיניך׃ 01O 32 6 וישבו המלאכים אל יעקב לאמר באנו אל אחיך אל עשו וגם הלך לקראתך וארבע מאות איש עמו׃ 01O 32 7 ויירא יעקב מאד ויצר לו ויחץ את העם אשר אתו ואת הצאן ואת הבקר והגמלים לשני מחנות׃ 01O 32 8 ויאמר אם יבוא עשו אל המחנה האחת והכהו והיה המחנה הנשאר לפליטה׃ 01O 32 9 ויאמר יעקב אלהי אבי אברהם ואלהי אבי יצחק יהוה האמר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך׃ 01O 32 10 קטנתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך כי במקלי עברתי את הירדן הזה ועתה הייתי לשני מחנות׃ 01O 32 11 הצילני נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אתו פן יבוא והכני אם על בנים׃ 01O 32 12 ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים אשר לא יספר מרב׃ 01O 32 13 וילן שם בלילה ההוא ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו׃ 01O 32 14 עזים מאתים ותישים עשרים רחלים מאתים ואילים עשרים׃ 01O 32 15 גמלים מיניקות ובניהם שלשים פרות ארבעים ופרים עשרה אתנת עשרים ועירם עשרה׃ 01O 32 16 ויתן ביד עבדיו עדר עדר לבדו ויאמר אל עבדיו עברו לפני ורוח תשימו בין עדר ובין עדר׃ 01O 32 17 ויצו את הראשון לאמר כי יפגשך עשו אחי ושאלך לאמר למי אתה ואנה תלך ולמי אלה לפניך׃ 01O 32 18 ואמרת לעבדך ליעקב מנחה הוא שלוחה לאדני לעשו והנה גם הוא אחרינו׃ 01O 32 19 ויצו גם את השני גם את השלישי גם את כל ההלכים אחרי העדרים לאמר כדבר הזה תדברון אל עשו במצאכם אתו׃ 01O 32 20 ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני׃ 01O 32 21 ותעבר המנחה על פניו והוא לן בלילה ההוא במחנה׃ 01O 32 22 ויקם בלילה הוא ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחתיו ואת אחד עשר ילדיו ויעבר את מעבר יבק׃ 01O 32 23 ויקחם ויעברם את הנחל ויעבר את אשר לו׃ 01O 32 24 ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו עד עלות השחר׃ 01O 32 25 וירא כי לא יכל לו ויגע בכף ירכו ותקע כף ירך יעקב בהאבקו עמו׃ 01O 32 26 ויאמר שלחני כי עלה השחר ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני׃ 01O 32 27 ויאמר אליו מה שמך ויאמר יעקב׃ 01O 32 28 ויאמר לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל׃ 01O 32 29 וישאל יעקב ויאמר הגידה נא שמך ויאמר למה זה תשאל לשמי ויברך אתו שם׃ 01O 32 30 ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי׃ 01O 32 31 ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צלע על ירכו׃ 01O 32 32 על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה אשר על כף הירך עד היום הזה כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה׃ 01O 33 1 וישא יעקב עיניו וירא והנה עשו בא ועמו ארבע מאות איש ויחץ את הילדים על לאה ועל רחל ועל שתי השפחות׃ 01O 33 2 וישם את השפחות ואת ילדיהן ראשנה ואת לאה וילדיה אחרנים ואת רחל ואת יוסף אחרנים׃ 01O 33 3 והוא עבר לפניהם וישתחו ארצה שבע פעמים עד גשתו עד אחיו׃ 01O 33 4 וירץ עשו לקראתו ויחבקהו ויפל על צוארו וישקהו ויבכו׃ 01O 33 5 וישא את עיניו וירא את הנשים ואת הילדים ויאמר מי אלה לך ויאמר הילדים אשר חנן אלהים את עבדך׃ 01O 33 6 ותגשן השפחות הנה וילדיהן ותשתחוין׃ 01O 33 7 ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישתחוו׃ 01O 33 8 ויאמר מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי ויאמר למצא חן בעיני אדני׃ 01O 33 9 ויאמר עשו יש לי רב אחי יהי לך אשר לך׃ 01O 33 10 ויאמר יעקב אל נא אם נא מצאתי חן בעיניך ולקחת מנחתי מידי כי על כן ראיתי פניך כראת פני אלהים ותרצני׃ 01O 33 11 קח נא את ברכתי אשר הבאת לך כי חנני אלהים וכי יש לי כל ויפצר בו ויקח׃ 01O 33 12 ויאמר נסעה ונלכה ואלכה לנגדך׃ 01O 33 13 ויאמר אליו אדני ידע כי הילדים רכים והצאן והבקר עלות עלי ודפקום יום אחד ומתו כל הצאן׃ 01O 33 14 יעבר נא אדני לפני עבדו ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה׃ 01O 33 15 ויאמר עשו אציגה נא עמך מן העם אשר אתי ויאמר למה זה אמצא חן בעיני אדני׃ 01O 33 16 וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירה׃ 01O 33 17 ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית ולמקנהו עשה סכת על כן קרא שם המקום סכות׃ 01O 33 18 ויבא יעקב שלם עיר שכם אשר בארץ כנען בבאו מפדן ארם ויחן את פני העיר׃ 01O 33 19 ויקן את חלקת השדה אשר נטה שם אהלו מיד בני חמור אבי שכם במאה קשיטה׃ 01O 33 20 ויצב שם מזבח ויקרא לו אל אלהי ישראל׃ 01O 34 1 ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ׃ 01O 34 2 וירא אתה שכם בן חמור החוי נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה׃ 01O 34 3 ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער׃ 01O 34 4 ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר קח לי את הילדה הזאת לאשה׃ 01O 34 5 ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם׃ 01O 34 6 ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו׃ 01O 34 7 ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה׃ 01O 34 8 וידבר חמור אתם לאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם תנו נא אתה לו לאשה׃ 01O 34 9 והתחתנו אתנו בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם׃ 01O 34 10 ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם שבו וסחרוה והאחזו בה׃ 01O 34 11 ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן׃ 01O 34 12 הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה׃ 01O 34 13 ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה וידברו אשר טמא את דינה אחתם׃ 01O 34 14 ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה כי חרפה הוא לנו׃ 01O 34 15 אך בזאת נאות לכם אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר׃ 01O 34 16 ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד׃ 01O 34 17 ואם לא תשמעו אלינו להמול ולקחנו את בתנו והלכנו׃ 01O 34 18 וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור׃ 01O 34 19 ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו׃ 01O 34 20 ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר׃ 01O 34 21 האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם׃ 01O 34 22 אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו להיות לעם אחד בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים׃ 01O 34 23 מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו׃ 01O 34 24 וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר כל יצאי שער עירו׃ 01O 34 25 ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר׃ 01O 34 26 ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו׃ 01O 34 27 בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר אשר טמאו אחותם׃ 01O 34 28 את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו׃ 01O 34 29 ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית׃ 01O 34 30 ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי׃ 01O 34 31 ויאמרו הכזונה יעשה את אחותנו׃ 01O 35 1 ויאמר אלהים אל יעקב קום עלה בית אל ושב שם ועשה שם מזבח לאל הנראה אליך בברחך מפני עשו אחיך׃ 01O 35 2 ויאמר יעקב אל ביתו ואל כל אשר עמו הסרו את אלהי הנכר אשר בתככם והטהרו והחליפו שמלתיכם׃ 01O 35 3 ונקומה ונעלה בית אל ואעשה שם מזבח לאל הענה אתי ביום צרתי ויהי עמדי בדרך אשר הלכתי׃ 01O 35 4 ויתנו אל יעקב את כל אלהי הנכר אשר בידם ואת הנזמים אשר באזניהם ויטמן אתם יעקב תחת האלה אשר עם שכם׃ 01O 35 5 ויסעו ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבתיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב׃ 01O 35 6 ויבא יעקב לוזה אשר בארץ כנען הוא בית אל הוא וכל העם אשר עמו׃ 01O 35 7 ויבן שם מזבח ויקרא למקום אל בית אל כי שם נגלו אליו האלהים בברחו מפני אחיו׃ 01O 35 8 ותמת דברה מינקת רבקה ותקבר מתחת לבית אל תחת האלון ויקרא שמו אלון בכות׃ 01O 35 9 וירא אלהים אל יעקב עוד בבאו מפדן ארם ויברך אתו׃ 01O 35 10 ויאמר לו אלהים שמך יעקב לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך ויקרא את שמו ישראל׃ 01O 35 11 ויאמר לו אלהים אני אל שדי פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך ומלכים מחלציך יצאו׃ 01O 35 12 ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך אתן את הארץ׃ 01O 35 13 ויעל מעליו אלהים במקום אשר דבר אתו׃ 01O 35 14 ויצב יעקב מצבה במקום אשר דבר אתו מצבת אבן ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן׃ 01O 35 15 ויקרא יעקב את שם המקום אשר דבר אתו שם אלהים בית אל׃ 01O 35 16 ויסעו מבית אל ויהי עוד כברת הארץ לבוא אפרתה ותלד רחל ותקש בלדתה׃ 01O 35 17 ויהי בהקשתה בלדתה ותאמר לה המילדת אל תיראי כי גם זה לך בן׃ 01O 35 18 ויהי בצאת נפשה כי מתה ותקרא שמו בן אוני ואביו קרא לו בנימין׃ 01O 35 19 ותמת רחל ותקבר בדרך אפרתה הוא בית לחם׃ 01O 35 20 ויצב יעקב מצבה על קברתה הוא מצבת קברת רחל עד היום׃ 01O 35 21 ויסע ישראל ויט אהלה מהלאה למגדל עדר׃ 01O 35 22 ויהי בשכן ישראל בארץ ההוא וילך ראובן וישכב את בלהה פילגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר׃ 01O 35 23 בני לאה בכור יעקב ראובן ושמעון ולוי ויהודה ויששכר וזבלון׃ 01O 35 24 בני רחל יוסף ובנימן׃ 01O 35 25 ובני בלהה שפחת רחל דן ונפתלי׃ 01O 35 26 ובני זלפה שפחת לאה גד ואשר אלה בני יעקב אשר ילד לו בפדן ארם׃ 01O 35 27 ויבא יעקב אל יצחק אביו ממרא קרית הארבע הוא חברון אשר גר שם אברהם ויצחק׃ 01O 35 28 ויהיו ימי יצחק מאת שנה ושמנים שנה׃ 01O 35 29 ויגוע יצחק וימת ויאסף אל עמיו זקן ושבע ימים ויקברו אתו עשו ויעקב בניו׃ 01O 36 1 ואלה תלדות עשו הוא אדום׃ 01O 36 2 עשו לקח את נשיו מבנות כנען את עדה בת אילון החתי ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי׃ 01O 36 3 ואת בשמת בת ישמעאל אחות נביות׃ 01O 36 4 ותלד עדה לעשו את אליפז ובשמת ילדה את רעואל׃ 01O 36 5 ואהליבמה ילדה את יעיש ואת יעלם ואת קרח אלה בני עשו אשר ילדו לו בארץ כנען׃ 01O 36 6 ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו׃ 01O 36 7 כי היה רכושם רב משבת יחדו ולא יכלה ארץ מגוריהם לשאת אתם מפני מקניהם׃ 01O 36 8 וישב עשו בהר שעיר עשו הוא אדום׃ 01O 36 9 ואלה תלדות עשו אבי אדום בהר שעיר׃ 01O 36 10 אלה שמות בני עשו אליפז בן עדה אשת עשו רעואל בן בשמת אשת עשו׃ 01O 36 11 ויהיו בני אליפז תימן אומר צפו וגעתם וקנז׃ 01O 36 12 ותמנע היתה פילגש לאליפז בן עשו ותלד לאליפז את עמלק אלה בני עדה אשת עשו׃ 01O 36 13 ואלה בני רעואל נחת וזרח שמה ומזה אלה היו בני בשמת אשת עשו׃ 01O 36 14 ואלה היו בני אהליבמה בת ענה בת צבעון אשת עשו ותלד לעשו את יעיש ואת יעלם ואת קרח׃ 01O 36 15 אלה אלופי בני עשו בני אליפז בכור עשו אלוף תימן אלוף אומר אלוף צפו אלוף קנז׃ 01O 36 16 אלוף קרח אלוף געתם אלוף עמלק אלה אלופי אליפז בארץ אדום אלה בני עדה׃ 01O 36 17 ואלה בני רעואל בן עשו אלוף נחת אלוף זרח אלוף שמה אלוף מזה אלה אלופי רעואל בארץ אדום אלה בני בשמת אשת עשו׃ 01O 36 18 ואלה בני אהליבמה אשת עשו אלוף יעוש אלוף יעלם אלוף קרח אלה אלופי אהליבמה בת ענה אשת עשו׃ 01O 36 19 אלה בני עשו ואלה אלופיהם הוא אדום׃ 01O 36 20 אלה בני שעיר החרי ישבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה׃ 01O 36 21 ודשון ואצר ודישן אלה אלופי החרי בני שעיר בארץ אדום׃ 01O 36 22 ויהיו בני לוטן חרי והימם ואחות לוטן תמנע׃ 01O 36 23 ואלה בני שובל עלון ומנחת ועיבל שפו ואונם׃ 01O 36 24 ואלה בני צבעון ואיה וענה הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר ברעתו את החמרים לצבעון אביו׃ 01O 36 25 ואלה בני ענה דשן ואהליבמה בת ענה׃ 01O 36 26 ואלה בני דישן חמדן ואשבן ויתרן וכרן׃ 01O 36 27 אלה בני אצר בלהן וזעון ועקן׃ 01O 36 28 אלה בני דישן עוץ וארן׃ 01O 36 29 אלה אלופי החרי אלוף לוטן אלוף שובל אלוף צבעון אלוף ענה׃ 01O 36 30 אלוף דשן אלוף אצר אלוף דישן אלה אלופי החרי לאלפיהם בארץ שעיר׃ 01O 36 31 ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל׃ 01O 36 32 וימלך באדום בלע בן בעור ושם עירו דנהבה׃ 01O 36 33 וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה׃ 01O 36 34 וימת יובב וימלך תחתיו חשם מארץ התימני׃ 01O 36 35 וימת חשם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עוית׃ 01O 36 36 וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה׃ 01O 36 37 וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר׃ 01O 36 38 וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור׃ 01O 36 39 וימת בעל חנן בן עכבור וימלך תחתיו הדר ושם עירו פעו ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב׃ 01O 36 40 ואלה שמות אלופי עשו למשפחתם למקמתם בשמתם אלוף תמנע אלוף עלוה אלוף יתת׃ 01O 36 41 אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן׃ 01O 36 42 אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר׃ 01O 36 43 אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום למשבתם בארץ אחזתם הוא עשו אבי אדום׃ 01O 37 1 וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען׃ 01O 37 2 אלה תלדות יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה היה רעה את אחיו בצאן והוא נער את בני בלהה ואת בני זלפה נשי אביו ויבא יוסף את דבתם רעה אל אביהם׃ 01O 37 3 וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקנים הוא לו ועשה לו כתנת פסים׃ 01O 37 4 ויראו אחיו כי אתו אהב אביהם מכל אחיו וישנאו אתו ולא יכלו דברו לשלם׃ 01O 37 5 ויחלם יוסף חלום ויגד לאחיו ויוספו עוד שנא אתו׃ 01O 37 6 ויאמר אליהם שמעו נא החלום הזה אשר חלמתי׃ 01O 37 7 והנה אנחנו מאלמים אלמים בתוך השדה והנה קמה אלמתי וגם נצבה והנה תסבינה אלמתיכם ותשתחוין לאלמתי׃ 01O 37 8 ויאמרו לו אחיו המלך תמלך עלינו אם משול תמשל בנו ויוספו עוד שנא אתו על חלמתיו ועל דבריו׃ 01O 37 9 ויחלם עוד חלום אחר ויספר אתו לאחיו ויאמר הנה חלמתי חלום עוד והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי׃ 01O 37 10 ויספר אל אביו ואל אחיו ויגער בו אביו ויאמר לו מה החלום הזה אשר חלמת הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה׃ 01O 37 11 ויקנאו בו אחיו ואביו שמר את הדבר׃ 01O 37 12 וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם בשכם׃ 01O 37 13 ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רעים בשכם לכה ואשלחך אליהם ויאמר לו הנני׃ 01O 37 14 ויאמר לו לך נא ראה את שלום אחיך ואת שלום הצאן והשבני דבר וישלחהו מעמק חברון ויבא שכמה׃ 01O 37 15 וימצאהו איש והנה תעה בשדה וישאלהו האיש לאמר מה תבקש׃ 01O 37 16 ויאמר את אחי אנכי מבקש הגידה נא לי איפה הם רעים׃ 01O 37 17 ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אמרים נלכה דתינה וילך יוסף אחר אחיו וימצאם בדתן׃ 01O 37 18 ויראו אתו מרחק ובטרם יקרב אליהם ויתנכלו אתו להמיתו׃ 01O 37 19 ויאמרו איש אל אחיו הנה בעל החלמות הלזה בא׃ 01O 37 20 ועתה לכו ונהרגהו ונשלכהו באחד הברות ואמרנו חיה רעה אכלתהו ונראה מה יהיו חלמתיו׃ 01O 37 21 וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש׃ 01O 37 22 ויאמר אלהם ראובן אל תשפכו דם השליכו אתו אל הבור הזה אשר במדבר ויד אל תשלחו בו למען הציל אתו מידם להשיבו אל אביו׃ 01O 37 23 ויהי כאשר בא יוסף אל אחיו ויפשיטו את יוסף את כתנתו את כתנת הפסים אשר עליו׃ 01O 37 24 ויקחהו וישלכו אתו הברה והבור רק אין בו מים׃ 01O 37 25 וישבו לאכל לחם וישאו עיניהם ויראו והנה ארחת ישמעאלים באה מגלעד וגמליהם נשאים נכאת וצרי ולט הולכים להוריד מצרימה׃ 01O 37 26 ויאמר יהודה אל אחיו מה בצע כי נהרג את אחינו וכסינו את דמו׃ 01O 37 27 לכו ונמכרנו לישמעאלים וידנו אל תהי בו כי אחינו בשרנו הוא וישמעו אחיו׃ 01O 37 28 ויעברו אנשים מדינים סחרים וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור וימכרו את יוסף לישמעאלים בעשרים כסף ויביאו את יוסף מצרימה׃ 01O 37 29 וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור ויקרע את בגדיו׃ 01O 37 30 וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנה אני בא׃ 01O 37 31 ויקחו את כתנת יוסף וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם׃ 01O 37 32 וישלחו את כתנת הפסים ויביאו אל אביהם ויאמרו זאת מצאנו הכר נא הכתנת בנך הוא אם לא׃ 01O 37 33 ויכירה ויאמר כתנת בני חיה רעה אכלתהו טרף טרף יוסף׃ 01O 37 34 ויקרע יעקב שמלתיו וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים׃ 01O 37 35 ויקמו כל בניו וכל בנתיו לנחמו וימאן להתנחם ויאמר כי ארד אל בני אבל שאלה ויבך אתו אביו׃ 01O 37 36 והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים׃ 01O 38 1 ויהי בעת ההוא וירד יהודה מאת אחיו ויט עד איש עדלמי ושמו חירה׃ 01O 38 2 וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע ויקחה ויבא אליה׃ 01O 38 3 ותהר ותלד בן ויקרא את שמו ער׃ 01O 38 4 ותהר עוד ותלד בן ותקרא את שמו אונן׃ 01O 38 5 ותסף עוד ותלד בן ותקרא את שמו שלה והיה בכזיב בלדתה אתו׃ 01O 38 6 ויקח יהודה אשה לער בכורו ושמה תמר׃ 01O 38 7 ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימתהו יהוה׃ 01O 38 8 ויאמר יהודה לאונן בא אל אשת אחיך ויבם אתה והקם זרע לאחיך׃ 01O 38 9 וידע אונן כי לא לו יהיה הזרע והיה אם בא אל אשת אחיו ושחת ארצה לבלתי נתן זרע לאחיו׃ 01O 38 10 וירע בעיני יהוה אשר עשה וימת גם אתו׃ 01O 38 11 ויאמר יהודה לתמר כלתו שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני כי אמר פן ימות גם הוא כאחיו ותלך תמר ותשב בית אביה׃ 01O 38 12 וירבו הימים ותמת בת שוע אשת יהודה וינחם יהודה ויעל על גזזי צאנו הוא וחירה רעהו העדלמי תמנתה׃ 01O 38 13 ויגד לתמר לאמר הנה חמיך עלה תמנתה לגז צאנו׃ 01O 38 14 ותסר בגדי אלמנותה מעליה ותכס בצעיף ותתעלף ותשב בפתח עינים אשר על דרך תמנתה כי ראתה כי גדל שלה והוא לא נתנה לו לאשה׃ 01O 38 15 ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה׃ 01O 38 16 ויט אליה אל הדרך ויאמר הבה נא אבוא אליך כי לא ידע כי כלתו הוא ותאמר מה תתן לי כי תבוא אלי׃ 01O 38 17 ויאמר אנכי אשלח גדי עזים מן הצאן ותאמר אם תתן ערבון עד שלחך׃ 01O 38 18 ויאמר מה הערבון אשר אתן לך ותאמר חתמך ופתילך ומטך אשר בידך ויתן לה ויבא אליה ותהר לו׃ 01O 38 19 ותקם ותלך ותסר צעיפה מעליה ותלבש בגדי אלמנותה׃ 01O 38 20 וישלח יהודה את גדי העזים ביד רעהו העדלמי לקחת הערבון מיד האשה ולא מצאה׃ 01O 38 21 וישאל את אנשי מקמה לאמר איה הקדשה הוא בעינים על הדרך ויאמרו לא היתה בזה קדשה׃ 01O 38 22 וישב אל יהודה ויאמר לא מצאתיה וגם אנשי המקום אמרו לא היתה בזה קדשה׃ 01O 38 23 ויאמר יהודה תקח לה פן נהיה לבוז הנה שלחתי הגדי הזה ואתה לא מצאתה׃ 01O 38 24 ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך וגם הנה הרה לזנונים ויאמר יהודה הוציאוה ותשרף׃ 01O 38 25 הוא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החתמת והפתילים והמטה האלה׃ 01O 38 26 ויכר יהודה ויאמר צדקה ממני כי על כן לא נתתיה לשלה בני ולא יסף עוד לדעתה׃ 01O 38 27 ויהי בעת לדתה והנה תאומים בבטנה׃ 01O 38 28 ויהי בלדתה ויתן יד ותקח המילדת ותקשר על ידו שני לאמר זה יצא ראשנה׃ 01O 38 29 ויהי כמשיב ידו והנה יצא אחיו ותאמר מה פרצת עליך פרץ ויקרא שמו פרץ׃ 01O 38 30 ואחר יצא אחיו אשר על ידו השני ויקרא שמו זרח׃ 01O 39 1 ויוסף הורד מצרימה ויקנהו פוטיפר סריס פרעה שר הטבחים איש מצרי מיד הישמעאלים אשר הורדהו שמה׃ 01O 39 2 ויהי יהוה את יוסף ויהי איש מצליח ויהי בבית אדניו המצרי׃ 01O 39 3 וירא אדניו כי יהוה אתו וכל אשר הוא עשה יהוה מצליח בידו׃ 01O 39 4 וימצא יוסף חן בעיניו וישרת אתו ויפקדהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו׃ 01O 39 5 ויהי מאז הפקיד אתו בביתו ועל כל אשר יש לו ויברך יהוה את בית המצרי בגלל יוסף ויהי ברכת יהוה בכל אשר יש לו בבית ובשדה׃ 01O 39 6 ויעזב כל אשר לו ביד יוסף ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם אשר הוא אוכל ויהי יוסף יפה תאר ויפה מראה׃ 01O 39 7 ויהי אחר הדברים האלה ותשא אשת אדניו את עיניה אל יוסף ותאמר שכבה עמי׃ 01O 39 8 וימאן ויאמר אל אשת אדניו הן אדני לא ידע אתי מה בבית וכל אשר יש לו נתן בידי׃ 01O 39 9 איננו גדול בבית הזה ממני ולא חשך ממני מאומה כי אם אותך באשר את אשתו ואיך אעשה הרעה הגדלה הזאת וחטאתי לאלהים׃ 01O 39 10 ויהי כדברה אל יוסף יום יום ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה׃ 01O 39 11 ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו ואין איש מאנשי הבית שם בבית׃ 01O 39 12 ותתפשהו בבגדו לאמר שכבה עמי ויעזב בגדו בידה וינס ויצא החוצה׃ 01O 39 13 ויהי כראותה כי עזב בגדו בידה וינס החוצה׃ 01O 39 14 ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול׃ 01O 39 15 ויהי כשמעו כי הרימתי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס ויצא החוצה׃ 01O 39 16 ותנח בגדו אצלה עד בוא אדניו אל ביתו׃ 01O 39 17 ותדבר אליו כדברים האלה לאמר בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי׃ 01O 39 18 ויהי כהרימי קולי ואקרא ויעזב בגדו אצלי וינס החוצה׃ 01O 39 19 ויהי כשמע אדניו את דברי אשתו אשר דברה אליו לאמר כדברים האלה עשה לי עבדך ויחר אפו׃ 01O 39 20 ויקח אדני יוסף אתו ויתנהו אל בית הסהר מקום אשר אסורי המלך אסורים ויהי שם בבית הסהר׃ 01O 39 21 ויהי יהוה את יוסף ויט אליו חסד ויתן חנו בעיני שר בית הסהר׃ 01O 39 22 ויתן שר בית הסהר ביד יוסף את כל האסירם אשר בבית הסהר ואת כל אשר עשים שם הוא היה עשה׃ 01O 39 23 אין שר בית הסהר ראה את כל מאומה בידו באשר יהוה אתו ואשר הוא עשה יהוה מצליח׃ 01O 40 1 ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים׃ 01O 40 2 ויקצף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים׃ 01O 40 3 ויתן אתם במשמר בית שר הטבחים אל בית הסהר מקום אשר יוסף אסור שם׃ 01O 40 4 ויפקד שר הטבחים את יוסף אתם וישרת אתם ויהיו ימים במשמר׃ 01O 40 5 ויחלמו חלום שניהם איש חלמו בלילה אחד איש כפתרון חלמו המשקה והאפה אשר למלך מצרים אשר אסורים בבית הסהר׃ 01O 40 6 ויבא אליהם יוסף בבקר וירא אתם והנם זעפים׃ 01O 40 7 וישאל את סריסי פרעה אשר אתו במשמר בית אדניו לאמר מדוע פניכם רעים היום׃ 01O 40 8 ויאמרו אליו חלום חלמנו ופתר אין אתו ויאמר אלהם יוסף הלוא לאלהים פתרנים ספרו נא לי׃ 01O 40 9 ויספר שר המשקים את חלמו ליוסף ויאמר לו בחלומי והנה גפן לפני׃ 01O 40 10 ובגפן שלשה שריגם והיא כפרחת עלתה נצה הבשילו אשכלתיה ענבים׃ 01O 40 11 וכוס פרעה בידי ואקח את הענבים ואשחט אתם אל כוס פרעה ואתן את הכוס על כף פרעה׃ 01O 40 12 ויאמר לו יוסף זה פתרנו שלשת השרגים שלשת ימים הם׃ 01O 40 13 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך והשיבך על כנך ונתת כוס פרעה בידו כמשפט הראשון אשר היית משקהו׃ 01O 40 14 כי אם זכרתני אתך כאשר ייטב לך ועשית נא עמדי חסד והזכרתני אל פרעה והוצאתני מן הבית הזה׃ 01O 40 15 כי גנב גנבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אתי בבור׃ 01O 40 16 וירא שר האפים כי טוב פתר ויאמר אל יוסף אף אני בחלומי והנה שלשה סלי חרי על ראשי׃ 01O 40 17 ובסל העליון מכל מאכל פרעה מעשה אפה והעוף אכל אתם מן הסל מעל ראשי׃ 01O 40 18 ויען יוסף ויאמר זה פתרנו שלשת הסלים שלשת ימים הם׃ 01O 40 19 בעוד שלשת ימים ישא פרעה את ראשך מעליך ותלה אותך על עץ ואכל העוף את בשרך מעליך׃ 01O 40 20 ויהי ביום השלישי יום הלדת את פרעה ויעש משתה לכל עבדיו וישא את ראש שר המשקים ואת ראש שר האפים בתוך עבדיו׃ 01O 40 21 וישב את שר המשקים על משקהו ויתן הכוס על כף פרעה׃ 01O 40 22 ואת שר האפים תלה כאשר פתר להם יוסף׃ 01O 40 23 ולא זכר שר המשקים את יוסף וישכחהו׃ 01O 41 1 ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר׃ 01O 41 2 והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו׃ 01O 41 3 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר׃ 01O 41 4 ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה׃ 01O 41 5 ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד בריאות וטבות׃ 01O 41 6 והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים צמחות אחריהן׃ 01O 41 7 ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום׃ 01O 41 8 ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה׃ 01O 41 9 וידבר שר המשקים את פרעה לאמר את חטאי אני מזכיר היום׃ 01O 41 10 פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים אתי ואת שר האפים׃ 01O 41 11 ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא איש כפתרון חלמו חלמנו׃ 01O 41 12 ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו איש כחלמו פתר׃ 01O 41 13 ויהי כאשר פתר לנו כן היה אתי השיב על כני ואתו תלה׃ 01O 41 14 וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה׃ 01O 41 15 ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו׃ 01O 41 16 ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי אלהים יענה את שלום פרעה׃ 01O 41 17 וידבר פרעה אל יוסף בחלמי הנני עמד על שפת היאר׃ 01O 41 18 והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו׃ 01O 41 19 והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע׃ 01O 41 20 ותאכלנה הפרות הרקות והרעות את שבע הפרות הראשנות הבריאת׃ 01O 41 21 ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ׃ 01O 41 22 וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד מלאת וטבות׃ 01O 41 23 והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים צמחות אחריהם׃ 01O 41 24 ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי׃ 01O 41 25 ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה׃ 01O 41 26 שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה חלום אחד הוא׃ 01O 41 27 ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים יהיו שבע שני רעב׃ 01O 41 28 הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה אשר האלהים עשה הראה את פרעה׃ 01O 41 29 הנה שבע שנים באות שבע גדול בכל ארץ מצרים׃ 01O 41 30 וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ׃ 01O 41 31 ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן כי כבד הוא מאד׃ 01O 41 32 ועל השנות החלום אל פרעה פעמים כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו׃ 01O 41 33 ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים׃ 01O 41 34 יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע׃ 01O 41 35 ויקבצו את כל אכל השנים הטבת הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים ושמרו׃ 01O 41 36 והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב׃ 01O 41 37 וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו׃ 01O 41 38 ויאמר פרעה אל עבדיו הנמצא כזה איש אשר רוח אלהים בו׃ 01O 41 39 ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך׃ 01O 41 40 אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך׃ 01O 41 41 ויאמר פרעה אל יוסף ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים׃ 01O 41 42 ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו׃ 01O 41 43 וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים׃ 01O 41 44 ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים׃ 01O 41 45 ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים׃ 01O 41 46 ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים׃ 01O 41 47 ותעש הארץ בשבע שני השבע לקמצים׃ 01O 41 48 ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה׃ 01O 41 49 ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר׃ 01O 41 50 וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און׃ 01O 41 51 ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי׃ 01O 41 52 ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלהים בארץ עניי׃ 01O 41 53 ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים׃ 01O 41 54 ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם׃ 01O 41 55 ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו׃ 01O 41 56 והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים׃ 01O 41 57 וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף כי חזק הרעב בכל הארץ׃ 01O 42 1 וירא יעקב כי יש שבר במצרים ויאמר יעקב לבניו למה תתראו׃ 01O 42 2 ויאמר הנה שמעתי כי יש שבר במצרים רדו שמה ושברו לנו משם ונחיה ולא נמות׃ 01O 42 3 וירדו אחי יוסף עשרה לשבר בר ממצרים׃ 01O 42 4 ואת בנימין אחי יוסף לא שלח יעקב את אחיו כי אמר פן יקראנו אסון׃ 01O 42 5 ויבאו בני ישראל לשבר בתוך הבאים כי היה הרעב בארץ כנען׃ 01O 42 6 ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה׃ 01O 42 7 וירא יוסף את אחיו ויכרם ויתנכר אליהם וידבר אתם קשות ויאמר אלהם מאין באתם ויאמרו מארץ כנען לשבר אכל׃ 01O 42 8 ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרהו׃ 01O 42 9 ויזכר יוסף את החלמות אשר חלם להם ויאמר אלהם מרגלים אתם לראות את ערות הארץ באתם׃ 01O 42 10 ויאמרו אליו לא אדני ועבדיך באו לשבר אכל׃ 01O 42 11 כלנו בני איש אחד נחנו כנים אנחנו לא היו עבדיך מרגלים׃ 01O 42 12 ויאמר אלהם לא כי ערות הארץ באתם לראות׃ 01O 42 13 ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו׃ 01O 42 14 ויאמר אלהם יוסף הוא אשר דברתי אלכם לאמר מרגלים אתם׃ 01O 42 15 בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן הנה׃ 01O 42 16 שלחו מכם אחד ויקח את אחיכם ואתם האסרו ויבחנו דבריכם האמת אתכם ואם לא חי פרעה כי מרגלים אתם׃ 01O 42 17 ויאסף אתם אל משמר שלשת ימים׃ 01O 42 18 ויאמר אלהם יוסף ביום השלישי זאת עשו וחיו את האלהים אני ירא׃ 01O 42 19 אם כנים אתם אחיכם אחד יאסר בבית משמרכם ואתם לכו הביאו שבר רעבון בתיכם׃ 01O 42 20 ואת אחיכם הקטן תביאו אלי ויאמנו דבריכם ולא תמותו ויעשו כן׃ 01O 42 21 ויאמרו איש אל אחיו אבל אשמים אנחנו על אחינו אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו אלינו ולא שמענו על כן באה אלינו הצרה הזאת׃ 01O 42 22 ויען ראובן אתם לאמר הלוא אמרתי אליכם לאמר אל תחטאו בילד ולא שמעתם וגם דמו הנה נדרש׃ 01O 42 23 והם לא ידעו כי שמע יוסף כי המליץ בינתם׃ 01O 42 24 ויסב מעליהם ויבך וישב אלהם וידבר אלהם ויקח מאתם את שמעון ויאסר אתו לעיניהם׃ 01O 42 25 ויצו יוסף וימלאו את כליהם בר ולהשיב כספיהם איש אל שקו ולתת להם צדה לדרך ויעש להם כן׃ 01O 42 26 וישאו את שברם על חמריהם וילכו משם׃ 01O 42 27 ויפתח האחד את שקו לתת מספוא לחמרו במלון וירא את כספו והנה הוא בפי אמתחתו׃ 01O 42 28 ויאמר אל אחיו הושב כספי וגם הנה באמתחתי ויצא לבם ויחרדו איש אל אחיו לאמר מה זאת עשה אלהים לנו׃ 01O 42 29 ויבאו אל יעקב אביהם ארצה כנען ויגידו לו את כל הקרת אתם לאמר׃ 01O 42 30 דבר האיש אדני הארץ אתנו קשות ויתן אתנו כמרגלים את הארץ׃ 01O 42 31 ונאמר אליו כנים אנחנו לא היינו מרגלים׃ 01O 42 32 שנים עשר אנחנו אחים בני אבינו האחד איננו והקטן היום את אבינו בארץ כנען׃ 01O 42 33 ויאמר אלינו האיש אדני הארץ בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי ואת רעבון בתיכם קחו ולכו׃ 01O 42 34 והביאו את אחיכם הקטן אלי ואדעה כי לא מרגלים אתם כי כנים אתם את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו׃ 01O 42 35 ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו׃ 01O 42 36 ויאמר אלהם יעקב אביהם אתי שכלתם יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה׃ 01O 42 37 ויאמר ראובן אל אביו לאמר את שני בני תמית אם לא אביאנו אליך תנה אתו על ידי ואני אשיבנו אליך׃ 01O 42 38 ויאמר לא ירד בני עמכם כי אחיו מת והוא לבדו נשאר וקראהו אסון בדרך אשר תלכו בה והורדתם את שיבתי ביגון שאולה׃ 01O 43 1 והרעב כבד בארץ׃ 01O 43 2 ויהי כאשר כלו לאכל את השבר אשר הביאו ממצרים ויאמר אליהם אביהם שבו שברו לנו מעט אכל׃ 01O 43 3 ויאמר אליו יהודה לאמר העד העד בנו האיש לאמר לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃ 01O 43 4 אם ישך משלח את אחינו אתנו נרדה ונשברה לך אכל׃ 01O 43 5 ואם אינך משלח לא נרד כי האיש אמר אלינו לא תראו פני בלתי אחיכם אתכם׃ 01O 43 6 ויאמר ישראל למה הרעתם לי להגיד לאיש העוד לכם אח׃ 01O 43 7 ויאמרו שאול שאל האיש לנו ולמולדתנו לאמר העוד אביכם חי היש לכם אח ונגד לו על פי הדברים האלה הידוע נדע כי יאמר הורידו את אחיכם׃ 01O 43 8 ויאמר יהודה אל ישראל אביו שלחה הנער אתי ונקומה ונלכה ונחיה ולא נמות גם אנחנו גם אתה גם טפנו׃ 01O 43 9 אנכי אערבנו מידי תבקשנו אם לא הביאתיו אליך והצגתיו לפניך וחטאתי לך כל הימים׃ 01O 43 10 כי לולא התמהמהנו כי עתה שבנו זה פעמים׃ 01O 43 11 ויאמר אלהם ישראל אביהם אם כן אפוא זאת עשו קחו מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה מעט צרי ומעט דבש נכאת ולט בטנים ושקדים׃ 01O 43 12 וכסף משנה קחו בידכם ואת הכסף המושב בפי אמתחתיכם תשיבו בידכם אולי משגה הוא׃ 01O 43 13 ואת אחיכם קחו וקומו שובו אל האיש׃ 01O 43 14 ואל שדי יתן לכם רחמים לפני האיש ושלח לכם את אחיכם אחר ואת בנימין ואני כאשר שכלתי שכלתי׃ 01O 43 15 ויקחו האנשים את המנחה הזאת ומשנה כסף לקחו בידם ואת בנימן ויקמו וירדו מצרים ויעמדו לפני יוסף׃ 01O 43 16 וירא יוסף אתם את בנימין ויאמר לאשר על ביתו הבא את האנשים הביתה וטבח טבח והכן כי אתי יאכלו האנשים בצהרים׃ 01O 43 17 ויעש האיש כאשר אמר יוסף ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף׃ 01O 43 18 וייראו האנשים כי הובאו בית יוסף ויאמרו על דבר הכסף השב באמתחתינו בתחלה אנחנו מובאים להתגלל עלינו ולהתנפל עלינו ולקחת אתנו לעבדים ואת חמרינו׃ 01O 43 19 ויגשו אל האיש אשר על בית יוסף וידברו אליו פתח הבית׃ 01O 43 20 ויאמרו בי אדני ירד ירדנו בתחלה לשבר אכל׃ 01O 43 21 ויהי כי באנו אל המלון ונפתחה את אמתחתינו והנה כסף איש בפי אמתחתו כספנו במשקלו ונשב אתו בידנו׃ 01O 43 22 וכסף אחר הורדנו בידנו לשבר אכל לא ידענו מי שם כספנו באמתחתינו׃ 01O 43 23 ויאמר שלום לכם אל תיראו אלהיכם ואלהי אביכם נתן לכם מטמון באמתחתיכם כספכם בא אלי ויוצא אלהם את שמעון׃ 01O 43 24 ויבא האיש את האנשים ביתה יוסף ויתן מים וירחצו רגליהם ויתן מספוא לחמריהם׃ 01O 43 25 ויכינו את המנחה עד בוא יוסף בצהרים כי שמעו כי שם יאכלו לחם׃ 01O 43 26 ויבא יוסף הביתה ויביאו לו את המנחה אשר בידם הביתה וישתחוו לו ארצה׃ 01O 43 27 וישאל להם לשלום ויאמר השלום אביכם הזקן אשר אמרתם העודנו חי׃ 01O 43 28 ויאמרו שלום לעבדך לאבינו עודנו חי ויקדו וישתחו׃ 01O 43 29 וישא עיניו וירא את בנימין אחיו בן אמו ויאמר הזה אחיכם הקטן אשר אמרתם אלי ויאמר אלהים יחנך בני׃ 01O 43 30 וימהר יוסף כי נכמרו רחמיו אל אחיו ויבקש לבכות ויבא החדרה ויבך שמה׃ 01O 43 31 וירחץ פניו ויצא ויתאפק ויאמר שימו לחם׃ 01O 43 32 וישימו לו לבדו ולהם לבדם ולמצרים האכלים אתו לבדם כי לא יוכלון המצרים לאכל את העברים לחם כי תועבה הוא למצרים׃ 01O 43 33 וישבו לפניו הבכר כבכרתו והצעיר כצערתו ויתמהו האנשים איש אל רעהו׃ 01O 43 34 וישא משאת מאת פניו אלהם ותרב משאת בנימן ממשאת כלם חמש ידות וישתו וישכרו עמו׃ 01O 44 1 ויצו את אשר על ביתו לאמר מלא את אמתחת האנשים אכל כאשר יוכלון שאת ושים כסף איש בפי אמתחתו׃ 01O 44 2 ואת גביעי גביע הכסף תשים בפי אמתחת הקטן ואת כסף שברו ויעש כדבר יוסף אשר דבר׃ 01O 44 3 הבקר אור והאנשים שלחו המה וחמריהם׃ 01O 44 4 הם יצאו את העיר לא הרחיקו ויוסף אמר לאשר על ביתו קום רדף אחרי האנשים והשגתם ואמרת אלהם למה שלמתם רעה תחת טובה׃ 01O 44 5 הלוא זה אשר ישתה אדני בו והוא נחש ינחש בו הרעתם אשר עשיתם׃ 01O 44 6 וישגם וידבר אלהם את הדברים האלה׃ 01O 44 7 ויאמרו אליו למה ידבר אדני כדברים האלה חלילה לעבדיך מעשות כדבר הזה׃ 01O 44 8 הן כסף אשר מצאנו בפי אמתחתינו השיבנו אליך מארץ כנען ואיך נגנב מבית אדניך כסף או זהב׃ 01O 44 9 אשר ימצא אתו מעבדיך ומת וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים׃ 01O 44 10 ויאמר גם עתה כדבריכם כן הוא אשר ימצא אתו יהיה לי עבד ואתם תהיו נקים׃ 01O 44 11 וימהרו ויורדו איש את אמתחתו ארצה ויפתחו איש אמתחתו׃ 01O 44 12 ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא הגביע באמתחת בנימן׃ 01O 44 13 ויקרעו שמלתם ויעמס איש על חמרו וישבו העירה׃ 01O 44 14 ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה׃ 01O 44 15 ויאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם הלוא ידעתם כי נחש ינחש איש אשר כמני׃ 01O 44 16 ויאמר יהודה מה נאמר לאדני מה נדבר ומה נצטדק האלהים מצא את עון עבדיך הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו׃ 01O 44 17 ויאמר חלילה לי מעשות זאת האיש אשר נמצא הגביע בידו הוא יהיה לי עבד ואתם עלו לשלום אל אביכם׃ 01O 44 18 ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני ידבר נא עבדך דבר באזני אדני ואל יחר אפך בעבדך כי כמוך כפרעה׃ 01O 44 19 אדני שאל את עבדיו לאמר היש לכם אב או אח׃ 01O 44 20 ונאמר אל אדני יש לנו אב זקן וילד זקנים קטן ואחיו מת ויותר הוא לבדו לאמו ואביו אהבו׃ 01O 44 21 ותאמר אל עבדיך הורדהו אלי ואשימה עיני עליו׃ 01O 44 22 ונאמר אל אדני לא יוכל הנער לעזב את אביו ועזב את אביו ומת׃ 01O 44 23 ותאמר אל עבדיך אם לא ירד אחיכם הקטן אתכם לא תספון לראות פני׃ 01O 44 24 ויהי כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני׃ 01O 44 25 ויאמר אבינו שבו שברו לנו מעט אכל׃ 01O 44 26 ונאמר לא נוכל לרדת אם יש אחינו הקטן אתנו וירדנו כי לא נוכל לראות פני האיש ואחינו הקטן איננו אתנו׃ 01O 44 27 ויאמר עבדך אבי אלינו אתם ידעתם כי שנים ילדה לי אשתי׃ 01O 44 28 ויצא האחד מאתי ואמר אך טרף טרף ולא ראיתיו עד הנה׃ 01O 44 29 ולקחתם גם את זה מעם פני וקרהו אסון והורדתם את שיבתי ברעה שאלה׃ 01O 44 30 ועתה כבאי אל עבדך אבי והנער איננו אתנו ונפשו קשורה בנפשו׃ 01O 44 31 והיה כראותו כי אין הנער ומת והורידו עבדיך את שיבת עבדך אבינו ביגון שאלה׃ 01O 44 32 כי עבדך ערב את הנער מעם אבי לאמר אם לא אביאנו אליך וחטאתי לאבי כל הימים׃ 01O 44 33 ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדני והנער יעל עם אחיו׃ 01O 44 34 כי איך אעלה אל אבי והנער איננו אתי פן אראה ברע אשר ימצא את אבי׃ 01O 45 1 ולא יכל יוסף להתאפק לכל הנצבים עליו ויקרא הוציאו כל איש מעלי ולא עמד איש אתו בהתודע יוסף אל אחיו׃ 01O 45 2 ויתן את קלו בבכי וישמעו מצרים וישמע בית פרעה׃ 01O 45 3 ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף העוד אבי חי ולא יכלו אחיו לענות אתו כי נבהלו מפניו׃ 01O 45 4 ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה׃ 01O 45 5 ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אתי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם׃ 01O 45 6 כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר׃ 01O 45 7 וישלחני אלהים לפניכם לשום לכם שארית בארץ ולהחיות לכם לפליטה גדלה׃ 01O 45 8 ועתה לא אתם שלחתם אתי הנה כי האלהים וישימני לאב לפרעה ולאדון לכל ביתו ומשל בכל ארץ מצרים׃ 01O 45 9 מהרו ועלו אל אבי ואמרתם אליו כה אמר בנך יוסף שמני אלהים לאדון לכל מצרים רדה אלי אל תעמד׃ 01O 45 10 וישבת בארץ גשן והיית קרוב אלי אתה ובניך ובני בניך וצאנך ובקרך וכל אשר לך׃ 01O 45 11 וכלכלתי אתך שם כי עוד חמש שנים רעב פן תורש אתה וביתך וכל אשר לך׃ 01O 45 12 והנה עיניכם ראות ועיני אחי בנימין כי פי המדבר אליכם׃ 01O 45 13 והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים ואת כל אשר ראיתם ומהרתם והורדתם את אבי הנה׃ 01O 45 14 ויפל על צוארי בנימן אחיו ויבך ובנימן בכה על צואריו׃ 01O 45 15 וינשק לכל אחיו ויבך עליהם ואחרי כן דברו אחיו אתו׃ 01O 45 16 והקל נשמע בית פרעה לאמר באו אחי יוסף וייטב בעיני פרעה ובעיני עבדיו׃ 01O 45 17 ויאמר פרעה אל יוסף אמר אל אחיך זאת עשו טענו את בעירכם ולכו באו ארצה כנען׃ 01O 45 18 וקחו את אביכם ואת בתיכם ובאו אלי ואתנה לכם את טוב ארץ מצרים ואכלו את חלב הארץ׃ 01O 45 19 ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים עגלות לטפכם ולנשיכם ונשאתם את אביכם ובאתם׃ 01O 45 20 ועינכם אל תחס על כליכם כי טוב כל ארץ מצרים לכם הוא׃ 01O 45 21 ויעשו כן בני ישראל ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה ויתן להם צדה לדרך׃ 01O 45 22 לכלם נתן לאיש חלפות שמלת ולבנימן נתן שלש מאות כסף וחמש חלפת שמלת׃ 01O 45 23 ולאביו שלח כזאת עשרה חמרים נשאים מטוב מצרים ועשר אתנת נשאת בר ולחם ומזון לאביו לדרך׃ 01O 45 24 וישלח את אחיו וילכו ויאמר אלהם אל תרגזו בדרך׃ 01O 45 25 ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם׃ 01O 45 26 ויגדו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא משל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם׃ 01O 45 27 וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אלהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם׃ 01O 45 28 ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי אלכה ואראנו בטרם אמות׃ 01O 46 1 ויסע ישראל וכל אשר לו ויבא בארה שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק׃ 01O 46 2 ויאמר אלהים לישראל במראת הלילה ויאמר יעקב יעקב ויאמר הנני׃ 01O 46 3 ויאמר אנכי האל אלהי אביך אל תירא מרדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם׃ 01O 46 4 אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך׃ 01O 46 5 ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם ואת טפם ואת נשיהם בעגלות אשר שלח פרעה לשאת אתו׃ 01O 46 6 ויקחו את מקניהם ואת רכושם אשר רכשו בארץ כנען ויבאו מצרימה יעקב וכל זרעו אתו׃ 01O 46 7 בניו ובני בניו אתו בנתיו ובנות בניו וכל זרעו הביא אתו מצרימה׃ 01O 46 8 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה יעקב ובניו בכר יעקב ראובן׃ 01O 46 9 ובני ראובן חנוך ופלוא וחצרון וכרמי׃ 01O 46 10 ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית׃ 01O 46 11 ובני לוי גרשון קהת ומררי׃ 01O 46 12 ובני יהודה ער ואונן ושלה ופרץ וזרח וימת ער ואונן בארץ כנען ויהיו בני פרץ חצרון וחמול׃ 01O 46 13 ובני יששכר תולע ופוה ויוב ושמרון׃ 01O 46 14 ובני זבולן סרד ואלון ויחלאל׃ 01O 46 15 אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו כל נפש בניו ובנותיו שלשים ושלש׃ 01O 46 16 ובני גד צפיון וחגי שוני ואצבן ערי וארודי ואראלי׃ 01O 46 17 ובני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחתם ובני בריעה חבר ומלכיאל׃ 01O 46 18 אלה בני זלפה אשר נתן לבן ללאה בתו ותלד את אלה ליעקב שש עשרה נפש׃ 01O 46 19 בני רחל אשת יעקב יוסף ובנימן׃ 01O 46 20 ויולד ליוסף בארץ מצרים אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן אן את מנשה ואת אפרים׃ 01O 46 21 ובני בנימן בלע ובכר ואשבל גרא ונעמן אחי וראש מפים וחפים וארד׃ 01O 46 22 אלה בני רחל אשר ילד ליעקב כל נפש ארבעה עשר׃ 01O 46 23 ובני דן חשים׃ 01O 46 24 ובני נפתלי יחצאל וגוני ויצר ושלם׃ 01O 46 25 אלה בני בלהה אשר נתן לבן לרחל בתו ותלד את אלה ליעקב כל נפש שבעה׃ 01O 46 26 כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה יצאי ירכו מלבד נשי בני יעקב כל נפש ששים ושש׃ 01O 46 27 ובני יוסף אשר ילד לו במצרים נפש שנים כל הנפש לבית יעקב הבאה מצרימה שבעים׃ 01O 46 28 ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורת לפניו גשנה ויבאו ארצה גשן׃ 01O 46 29 ויאסר יוסף מרכבתו ויעל לקראת ישראל אביו גשנה וירא אליו ויפל על צואריו ויבך על צואריו עוד׃ 01O 46 30 ויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי׃ 01O 46 31 ויאמר יוסף אל אחיו ואל בית אביו אעלה ואגידה לפרעה ואמרה אליו אחי ובית אבי אשר בארץ כנען באו אלי׃ 01O 46 32 והאנשים רעי צאן כי אנשי מקנה היו וצאנם ובקרם וכל אשר להם הביאו׃ 01O 46 33 והיה כי יקרא לכם פרעה ואמר מה מעשיכם׃ 01O 46 34 ואמרתם אנשי מקנה היו עבדיך מנעורינו ועד עתה גם אנחנו גם אבתינו בעבור תשבו בארץ גשן כי תועבת מצרים כל רעה צאן׃ 01O 47 1 ויבא יוסף ויגד לפרעה ויאמר אבי ואחי וצאנם ובקרם וכל אשר להם באו מארץ כנען והנם בארץ גשן׃ 01O 47 2 ומקצה אחיו לקח חמשה אנשים ויצגם לפני פרעה׃ 01O 47 3 ויאמר פרעה אל אחיו מה מעשיכם ויאמרו אל פרעה רעה צאן עבדיך גם אנחנו גם אבותינו׃ 01O 47 4 ויאמרו אל פרעה לגור בארץ באנו כי אין מרעה לצאן אשר לעבדיך כי כבד הרעב בארץ כנען ועתה ישבו נא עבדיך בארץ גשן׃ 01O 47 5 ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך׃ 01O 47 6 ארץ מצרים לפניך הוא במיטב הארץ הושב את אביך ואת אחיך ישבו בארץ גשן ואם ידעת ויש בם אנשי חיל ושמתם שרי מקנה על אשר לי׃ 01O 47 7 ויבא יוסף את יעקב אביו ויעמדהו לפני פרעה ויברך יעקב את פרעה׃ 01O 47 8 ויאמר פרעה אל יעקב כמה ימי שני חייך׃ 01O 47 9 ויאמר יעקב אל פרעה ימי שני מגורי שלשים ומאת שנה מעט ורעים היו ימי שני חיי ולא השיגו את ימי שני חיי אבתי בימי מגוריהם׃ 01O 47 10 ויברך יעקב את פרעה ויצא מלפני פרעה׃ 01O 47 11 ויושב יוסף את אביו ואת אחיו ויתן להם אחזה בארץ מצרים במיטב הארץ בארץ רעמסס כאשר צוה פרעה׃ 01O 47 12 ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת כל בית אביו לחם לפי הטף׃ 01O 47 13 ולחם אין בכל הארץ כי כבד הרעב מאד ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב׃ 01O 47 14 וילקט יוסף את כל הכסף הנמצא בארץ מצרים ובארץ כנען בשבר אשר הם שברים ויבא יוסף את הכסף ביתה פרעה׃ 01O 47 15 ויתם הכסף מארץ מצרים ומארץ כנען ויבאו כל מצרים אל יוסף לאמר הבה לנו לחם ולמה נמות נגדך כי אפס כסף׃ 01O 47 16 ויאמר יוסף הבו מקניכם ואתנה לכם במקניכם אם אפס כסף׃ 01O 47 17 ויביאו את מקניהם אל יוסף ויתן להם יוסף לחם בסוסים ובמקנה הצאן ובמקנה הבקר ובחמרים וינהלם בלחם בכל מקנהם בשנה ההוא׃ 01O 47 18 ותתם השנה ההוא ויבאו אליו בשנה השנית ויאמרו לו לא נכחד מאדני כי אם תם הכסף ומקנה הבהמה אל אדני לא נשאר לפני אדני בלתי אם גויתנו ואדמתנו׃ 01O 47 19 למה נמות לעיניך גם אנחנו גם אדמתנו קנה אתנו ואת אדמתנו בלחם ונהיה אנחנו ואדמתנו עבדים לפרעה ותן זרע ונחיה ולא נמות והאדמה לא תשם׃ 01O 47 20 ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה כי מכרו מצרים איש שדהו כי חזק עלהם הרעב ותהי הארץ לפרעה׃ 01O 47 21 ואת העם העביר אתו לערים מקצה גבול מצרים ועד קצהו׃ 01O 47 22 רק אדמת הכהנים לא קנה כי חק לכהנים מאת פרעה ואכלו את חקם אשר נתן להם פרעה על כן לא מכרו את אדמתם׃ 01O 47 23 ויאמר יוסף אל העם הן קניתי אתכם היום ואת אדמתכם לפרעה הא לכם זרע וזרעתם את האדמה׃ 01O 47 24 והיה בתבואת ונתתם חמישית לפרעה וארבע הידת יהיה לכם לזרע השדה ולאכלכם ולאשר בבתיכם ולאכל לטפכם׃ 01O 47 25 ויאמרו החיתנו נמצא חן בעיני אדני והיינו עבדים לפרעה׃ 01O 47 26 וישם אתה יוסף לחק עד היום הזה על אדמת מצרים לפרעה לחמש רק אדמת הכהנים לבדם לא היתה לפרעה׃ 01O 47 27 וישב ישראל בארץ מצרים בארץ גשן ויאחזו בה ויפרו וירבו מאד׃ 01O 47 28 ויחי יעקב בארץ מצרים שבע עשרה שנה ויהי ימי יעקב שני חייו שבע שנים וארבעים ומאת שנה׃ 01O 47 29 ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו אם נא מצאתי חן בעיניך שים נא ידך תחת ירכי ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים׃ 01O 47 30 ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם ויאמר אנכי אעשה כדברך׃ 01O 47 31 ויאמר השבעה לי וישבע לו וישתחו ישראל על ראש המטה׃ 01O 48 1 ויהי אחרי הדברים האלה ויאמר ליוסף הנה אביך חלה ויקח את שני בניו עמו את מנשה ואת אפרים׃ 01O 48 2 ויגד ליעקב ויאמר הנה בנך יוסף בא אליך ויתחזק ישראל וישב על המטה׃ 01O 48 3 ויאמר יעקב אל יוסף אל שדי נראה אלי בלוז בארץ כנען ויברך אתי׃ 01O 48 4 ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחזת עולם׃ 01O 48 5 ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד באי אליך מצרימה לי הם אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי׃ 01O 48 6 ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו על שם אחיהם יקראו בנחלתם׃ 01O 48 7 ואני בבאי מפדן מתה עלי רחל בארץ כנען בדרך בעוד כברת ארץ לבא אפרתה ואקברה שם בדרך אפרת הוא בית לחם׃ 01O 48 8 וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה׃ 01O 48 9 ויאמר יוסף אל אביו בני הם אשר נתן לי אלהים בזה ויאמר קחם נא אלי ואברכם׃ 01O 48 10 ועיני ישראל כבדו מזקן לא יוכל לראות ויגש אתם אליו וישק להם ויחבק להם׃ 01O 48 11 ויאמר ישראל אל יוסף ראה פניך לא פללתי והנה הראה אתי אלהים גם את זרעך׃ 01O 48 12 ויוצא יוסף אתם מעם ברכיו וישתחו לאפיו ארצה׃ 01O 48 13 ויקח יוסף את שניהם את אפרים בימינו משמאל ישראל ואת מנשה בשמאלו מימין ישראל ויגש אליו׃ 01O 48 14 וישלח ישראל את ימינו וישת על ראש אפרים והוא הצעיר ואת שמאלו על ראש מנשה שכל את ידיו כי מנשה הבכור׃ 01O 48 15 ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבתי לפניו אברהם ויצחק האלהים הרעה אתי מעודי עד היום הזה׃ 01O 48 16 המלאך הגאל אתי מכל רע יברך את הנערים ויקרא בהם שמי ושם אבתי אברהם ויצחק וידגו לרב בקרב הארץ׃ 01O 48 17 וירא יוסף כי ישית אביו יד ימינו על ראש אפרים וירע בעיניו ויתמך יד אביו להסיר אתה מעל ראש אפרים על ראש מנשה׃ 01O 48 18 ויאמר יוסף אל אביו לא כן אבי כי זה הבכר שים ימינך על ראשו׃ 01O 48 19 וימאן אביו ויאמר ידעתי בני ידעתי גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם אחיו הקטן יגדל ממנו וזרעו יהיה מלא הגוים׃ 01O 48 20 ויברכם ביום ההוא לאמור בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה׃ 01O 48 21 ויאמר ישראל אל יוסף הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם והשיב אתכם אל ארץ אבתיכם׃ 01O 48 22 ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך אשר לקחתי מיד האמרי בחרבי ובקשתי׃ 01O 49 1 ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים׃ 01O 49 2 הקבצו ושמעו בני יעקב ושמעו אל ישראל אביכם׃ 01O 49 3 ראובן בכרי אתה כחי וראשית אוני יתר שאת ויתר עז׃ 01O 49 4 פחז כמים אל תותר כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה׃ 01O 49 5 שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרתיהם׃ 01O 49 6 בסדם אל תבא נפשי בקהלם אל תחד כבדי כי באפם הרגו איש וברצנם עקרו שור׃ 01O 49 7 ארור אפם כי עז ועברתם כי קשתה אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל׃ 01O 49 8 יהודה אתה יודוך אחיך ידך בערף איביך ישתחוו לך בני אביך׃ 01O 49 9 גור אריה יהודה מטרף בני עלית כרע רבץ כאריה וכלביא מי יקימנו׃ 01O 49 10 לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו עד כי יבא שילה ולו יקהת עמים׃ 01O 49 11 אסרי לגפן עירה ולשרקה בני אתנו כבס ביין לבשו ובדם ענבים סותה׃ 01O 49 12 חכלילי עינים מיין ולבן שנים מחלב׃ 01O 49 13 זבולן לחוף ימים ישכן והוא לחוף אניות וירכתו על צידן׃ 01O 49 14 יששכר חמר גרם רבץ בין המשפתים׃ 01O 49 15 וירא מנחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה ויט שכמו לסבל ויהי למס עבד׃ 01O 49 16 דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל׃ 01O 49 17 יהי דן נחש עלי דרך שפיפן עלי ארח הנשך עקבי סוס ויפל רכבו אחור׃ 01O 49 18 לישועתך קויתי יהוה׃ 01O 49 19 גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב׃ 01O 49 20 מאשר שמנה לחמו והוא יתן מעדני מלך׃ 01O 49 21 נפתלי אילה שלחה הנתן אמרי שפר׃ 01O 49 22 בן פרת יוסף בן פרת עלי עין בנות צעדה עלי שור׃ 01O 49 23 וימררהו ורבו וישטמהו בעלי חצים׃ 01O 49 24 ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל׃ 01O 49 25 מאל אביך ויעזרך ואת שדי ויברכך ברכת שמים מעל ברכת תהום רבצת תחת ברכת שדים ורחם׃ 01O 49 26 ברכת אביך גברו על ברכת הורי עד תאות גבעת עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃ 01O 49 27 בנימין זאב יטרף בבקר יאכל עד ולערב יחלק שלל׃ 01O 49 28 כל אלה שבטי ישראל שנים עשר וזאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם איש אשר כברכתו ברך אתם׃ 01O 49 29 ויצו אותם ויאמר אלהם אני נאסף אל עמי קברו אתי אל אבתי אל המערה אשר בשדה עפרון החתי׃ 01O 49 30 במערה אשר בשדה המכפלה אשר על פני ממרא בארץ כנען אשר קנה אברהם את השדה מאת עפרן החתי לאחזת קבר׃ 01O 49 31 שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה׃ 01O 49 32 מקנה השדה והמערה אשר בו מאת בני חת׃ 01O 49 33 ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו׃ 01O 50 1 ויפל יוסף על פני אביו ויבך עליו וישק לו׃ 01O 50 2 ויצו יוסף את עבדיו את הרפאים לחנט את אביו ויחנטו הרפאים את ישראל׃ 01O 50 3 וימלאו לו ארבעים יום כי כן ימלאו ימי החנטים ויבכו אתו מצרים שבעים יום׃ 01O 50 4 ויעברו ימי בכיתו וידבר יוסף אל בית פרעה לאמר אם נא מצאתי חן בעיניכם דברו נא באזני פרעה לאמר׃ 01O 50 5 אבי השביעני לאמר הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען שמה תקברני ועתה אעלה נא ואקברה את אבי ואשובה׃ 01O 50 6 ויאמר פרעה עלה וקבר את אביך כאשר השביעך׃ 01O 50 7 ויעל יוסף לקבר את אביו ויעלו אתו כל עבדי פרעה זקני ביתו וכל זקני ארץ מצרים׃ 01O 50 8 וכל בית יוסף ואחיו ובית אביו רק טפם וצאנם ובקרם עזבו בארץ גשן׃ 01O 50 9 ויעל עמו גם רכב גם פרשים ויהי המחנה כבד מאד׃ 01O 50 10 ויבאו עד גרן האטד אשר בעבר הירדן ויספדו שם מספד גדול וכבד מאד ויעש לאביו אבל שבעת ימים׃ 01O 50 11 וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגרן האטד ויאמרו אבל כבד זה למצרים על כן קרא שמה אבל מצרים אשר בעבר הירדן׃ 01O 50 12 ויעשו בניו לו כן כאשר צום׃ 01O 50 13 וישאו אתו בניו ארצה כנען ויקברו אתו במערת שדה המכפלה אשר קנה אברהם את השדה לאחזת קבר מאת עפרן החתי על פני ממרא׃ 01O 50 14 וישב יוסף מצרימה הוא ואחיו וכל העלים אתו לקבר את אביו אחרי קברו את אביו׃ 01O 50 15 ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו לו ישטמנו יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו׃ 01O 50 16 ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמר׃ 01O 50 17 כה תאמרו ליוסף אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם כי רעה גמלוך ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך ויבך יוסף בדברם אליו׃ 01O 50 18 וילכו גם אחיו ויפלו לפניו ויאמרו הננו לך לעבדים׃ 01O 50 19 ויאמר אלהם יוסף אל תיראו כי התחת אלהים אני׃ 01O 50 20 ואתם חשבתם עלי רעה אלהים חשבה לטבה למען עשה כיום הזה להחית עם רב׃ 01O 50 21 ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם׃ 01O 50 22 וישב יוסף במצרים הוא ובית אביו ויחי יוסף מאה ועשר שנים׃ 01O 50 23 וירא יוסף לאפרים בני שלשים גם בני מכיר בן מנשה ילדו על ברכי יוסף׃ 01O 50 24 ויאמר יוסף אל אחיו אנכי מת ואלהים פקד יפקד אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב׃ 01O 50 25 וישבע יוסף את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעלתם את עצמתי מזה׃ 01O 50 26 וימת יוסף בן מאה ועשר שנים ויחנטו אתו ויישם בארון במצרים׃ 02O 1 1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו׃ 02O 1 2 ראובן שמעון לוי ויהודה׃ 02O 1 3 יששכר זבולן ובנימן׃ 02O 1 4 דן ונפתלי גד ואשר׃ 02O 1 5 ויהי כל נפש יצאי ירך יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים׃ 02O 1 6 וימת יוסף וכל אחיו וכל הדור ההוא׃ 02O 1 7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם׃ 02O 1 8 ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף׃ 02O 1 9 ויאמר אל עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו׃ 02O 1 10 הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שנאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ׃ 02O 1 11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את פתם ואת רעמסס׃ 02O 1 12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל׃ 02O 1 13 ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך׃ 02O 1 14 וימררו את חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל עבדה בשדה את כל עבדתם אשר עבדו בהם בפרך׃ 02O 1 15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה׃ 02O 1 16 ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבנים אם בן הוא והמתן אתו ואם בת היא וחיה׃ 02O 1 17 ותיראן המילדת את האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את הילדים׃ 02O 1 18 ויקרא מלך מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את הילדים׃ 02O 1 19 ותאמרן המילדת אל פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו׃ 02O 1 20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד׃ 02O 1 21 ויהי כי יראו המילדת את האלהים ויעש להם בתים׃ 02O 1 22 ויצו פרעה לכל עמו לאמר כל הבן הילוד היארה תשליכהו וכל הבת תחיון׃ 02O 2 1 וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי׃ 02O 2 2 ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים׃ 02O 2 3 ולא יכלה עוד הצפינו ותקח לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את הילד ותשם בסוף על שפת היאר׃ 02O 2 4 ותתצב אחתו מרחק לדעה מה יעשה לו׃ 02O 2 5 ותרד בת פרעה לרחץ על היאר ונערתיה הלכת על יד היאר ותרא את התבה בתוך הסוף ותשלח את אמתה ותקחה׃ 02O 2 6 ותפתח ותראהו את הילד והנה נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה׃ 02O 2 7 ותאמר אחתו אל בת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את הילד׃ 02O 2 8 ותאמר לה בת פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את אם הילד׃ 02O 2 9 ותאמר לה בת פרעה היליכי את הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו׃ 02O 2 10 ויגדל הילד ותבאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן המים משיתהו׃ 02O 2 11 ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש עברי מאחיו׃ 02O 2 12 ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את המצרי ויטמנהו בחול׃ 02O 2 13 ויצא ביום השני והנה שני אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך׃ 02O 2 14 ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר׃ 02O 2 15 וישמע פרעה את הדבר הזה ויבקש להרג את משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ מדין וישב על הבאר׃ 02O 2 16 ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את הרהטים להשקות צאן אביהן׃ 02O 2 17 ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את צאנם׃ 02O 2 18 ותבאנה אל רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום׃ 02O 2 19 ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם דלה דלה לנו וישק את הצאן׃ 02O 2 20 ויאמר אל בנתיו ואיו למה זה עזבתן את האיש קראן לו ויאכל לחם׃ 02O 2 21 ויואל משה לשבת את האיש ויתן את צפרה בתו למשה׃ 02O 2 22 ותלד בן ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃ 02O 2 23 ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני ישראל מן העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבדה׃ 02O 2 24 וישמע אלהים את נאקתם ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב׃ 02O 2 25 וירא אלהים את בני ישראל וידע אלהים׃ 02O 3 1 ומשה היה רעה את צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את הצאן אחר המדבר ויבא אל הר האלהים חרבה׃ 02O 3 2 וירא מלאך יהוה אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל׃ 02O 3 3 ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה הגדל הזה מדוע לא יבער הסנה׃ 02O 3 4 וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני׃ 02O 3 5 ויאמר אל תקרב הלם של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃ 02O 3 6 ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל האלהים׃ 02O 3 7 ויאמר יהוה ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את מכאביו׃ 02O 3 8 וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש אל מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃ 02O 3 9 ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לחצים אתם׃ 02O 3 10 ועתה לכה ואשלחך אל פרעה והוצא את עמי בני ישראל ממצרים׃ 02O 3 11 ויאמר משה אל האלהים מי אנכי כי אלך אל פרעה וכי אוציא את בני ישראל ממצרים׃ 02O 3 12 ויאמר כי אהיה עמך וזה לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה׃ 02O 3 13 ויאמר משה אל האלהים הנה אנכי בא אל בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו לי מה שמו מה אמר אלהם׃ 02O 3 14 ויאמר אלהים אל משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם׃ 02O 3 15 ויאמר עוד אלהים אל משה כה תאמר אל בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה שמי לעלם וזה זכרי לדר דר׃ 02O 3 16 לך ואספת את זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים׃ 02O 3 17 ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל ארץ זבת חלב ודבש׃ 02O 3 18 ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו׃ 02O 3 19 ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה׃ 02O 3 20 ושלחתי את ידי והכיתי את מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי כן ישלח אתכם׃ 02O 3 21 ונתתי את חן העם הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם׃ 02O 3 22 ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על בניכם ועל בנתיכם ונצלתם את מצרים׃ 02O 4 1 ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא נראה אליך יהוה׃ 02O 4 2 ויאמר אליו יהוה מזה בידך ויאמר מטה׃ 02O 4 3 ויאמר השליכהו ארצה וישליכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו׃ 02O 4 4 ויאמר יהוה אל משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו׃ 02O 4 5 למען יאמינו כי נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃ 02O 4 6 ויאמר יהוה לו עוד הבא נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג׃ 02O 4 7 ויאמר השב ידך אל חיקך וישב ידו אל חיקו ויוצאה מחיקו והנה שבה כבשרו׃ 02O 4 8 והיה אם לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון׃ 02O 4 9 והיה אם לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן היאר והיו לדם ביבשת׃ 02O 4 10 ויאמר משה אל יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך כי כבד פה וכבד לשון אנכי׃ 02O 4 11 ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה׃ 02O 4 12 ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר׃ 02O 4 13 ויאמר בי אדני שלח נא ביד תשלח׃ 02O 4 14 ויחר אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי דבר ידבר הוא וגם הנה הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו׃ 02O 4 15 ודברת אליו ושמת את הדברים בפיו ואנכי אהיה עם פיך ועם פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון׃ 02O 4 16 ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים׃ 02O 4 17 ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האתת׃ 02O 4 18 וילך משה וישב אל יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל אחי אשר במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום׃ 02O 4 19 ויאמר יהוה אל משה במדין לך שב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך׃ 02O 4 20 ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכבם על החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלהים בידו׃ 02O 4 21 ויאמר יהוה אל משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המפתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו ולא ישלח את העם׃ 02O 4 22 ואמרת אל פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל׃ 02O 4 23 ואמר אליך שלח את בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את בנך בכרך׃ 02O 4 24 ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו׃ 02O 4 25 ותקח צפרה צר ותכרת את ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן דמים אתה לי׃ 02O 4 26 וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת׃ 02O 4 27 ויאמר יהוה אל אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק לו׃ 02O 4 28 ויגד משה לאהרן את כל דברי יהוה אשר שלחו ואת כל האתת אשר צוהו׃ 02O 4 29 וילך משה ואהרן ויאספו את כל זקני בני ישראל׃ 02O 4 30 וידבר אהרן את כל הדברים אשר דבר יהוה אל משה ויעש האתת לעיני העם׃ 02O 4 31 ויאמן העם וישמעו כי פקד יהוה את בני ישראל וכי ראה את ענים ויקדו וישתחוו׃ 02O 5 1 ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה כה אמר יהוה אלהי ישראל שלח את עמי ויחגו לי במדבר׃ 02O 5 2 ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את ישראל לא ידעתי את יהוה וגם את ישראל לא אשלח׃ 02O 5 3 ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן יפגענו בדבר או בחרב׃ 02O 5 4 ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את העם ממעשיו לכו לסבלתיכם׃ 02O 5 5 ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם׃ 02O 5 6 ויצו פרעה ביום ההוא את הנגשים בעם ואת שטריו לאמר׃ 02O 5 7 לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן׃ 02O 5 8 ואת מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי נרפים הם על כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו׃ 02O 5 9 תכבד העבדה על האנשים ויעשו בה ואל ישעו בדברי שקר׃ 02O 5 10 ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן׃ 02O 5 11 אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר׃ 02O 5 12 ויפץ העם בכל ארץ מצרים לקשש קש לתבן׃ 02O 5 13 והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר יום ביומו כאשר בהיות התבן׃ 02O 5 14 ויכו שטרי בני ישראל אשר שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם תמול גם היום׃ 02O 5 15 ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך׃ 02O 5 16 תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך׃ 02O 5 17 ויאמר נרפים אתם נרפים על כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה׃ 02O 5 18 ועתה לכו עבדו ותבן לא ינתן לכם ותכן לבנים תתנו׃ 02O 5 19 ויראו שטרי בני ישראל אתם ברע לאמר לא תגרעו מלבניכם דבר יום ביומו׃ 02O 5 20 ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה׃ 02O 5 21 ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת חרב בידם להרגנו׃ 02O 5 22 וישב משה אל יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני׃ 02O 5 23 ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך׃ 02O 6 1 ויאמר יהוה אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו׃ 02O 6 2 וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני יהוה׃ 02O 6 3 וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם׃ 02O 6 4 וגם הקמתי את בריתי אתם לתת להם את ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר גרו בה׃ 02O 6 5 וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את בריתי׃ 02O 6 6 לכן אמר לבני ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים׃ 02O 6 7 ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים׃ 02O 6 8 והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה׃ 02O 6 9 וידבר משה כן אל בני ישראל ולא שמעו אל משה מקצר רוח ומעבדה קשה׃ 02O 6 10 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 6 11 בא דבר אל פרעה מלך מצרים וישלח את בני ישראל מארצו׃ 02O 6 12 וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים׃ 02O 6 13 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים׃ 02O 6 14 אלה ראשי בית אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחת ראובן׃ 02O 6 15 ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן הכנענית אלה משפחת שמעון׃ 02O 6 16 ואלה שמות בני לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה׃ 02O 6 17 בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם׃ 02O 6 18 ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה׃ 02O 6 19 ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם׃ 02O 6 20 ויקח עמרם את יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את אהרן ואת משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה׃ 02O 6 21 ובני יצהר קרח ונפג וזכרי׃ 02O 6 22 ובני עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי׃ 02O 6 23 ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר׃ 02O 6 24 ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי׃ 02O 6 25 ואלעזר בן אהרן לקח לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את פינחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם׃ 02O 6 26 הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם׃ 02O 6 27 הם המדברים אל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל ממצרים הוא משה ואהרן׃ 02O 6 28 ויהי ביום דבר יהוה אל משה בארץ מצרים׃ 02O 6 29 וידבר יהוה אל משה לאמר אני יהוה דבר אל פרעה מלך מצרים את כל אשר אני דבר אליך׃ 02O 6 30 ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה׃ 02O 7 1 ויאמר יהוה אל משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך׃ 02O 7 2 אתה תדבר את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל פרעה ושלח את בני ישראל מארצו׃ 02O 7 3 ואני אקשה את לב פרעה והרביתי את אתתי ואת מופתי בארץ מצרים׃ 02O 7 4 ולא ישמע אלכם פרעה ונתתי את ידי במצרים והוצאתי את צבאתי את עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים׃ 02O 7 5 וידעו מצרים כי אני יהוה בנטתי את ידי על מצרים והוצאתי את בני ישראל מתוכם׃ 02O 7 6 ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו׃ 02O 7 7 ומשה בן שמנים שנה ואהרן בן שלש ושמנים שנה בדברם אל פרעה׃ 02O 7 8 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 02O 7 9 כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין׃ 02O 7 10 ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין׃ 02O 7 11 ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן׃ 02O 7 12 וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם׃ 02O 7 13 ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ 02O 7 14 ויאמר יהוה אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם׃ 02O 7 15 לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך׃ 02O 7 16 ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה׃ 02O 7 17 כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם׃ 02O 7 18 והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר׃ 02O 7 19 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים׃ 02O 7 20 ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם׃ 02O 7 21 והדגה אשר ביאר מתה ויבאש היאר ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאר ויהי הדם בכל ארץ מצרים׃ 02O 7 22 ויעשו כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ 02O 7 23 ויפן פרעה ויבא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת׃ 02O 7 24 ויחפרו כל מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר׃ 02O 7 25 וימלא שבעת ימים אחרי הכות יהוה את היאר׃ 02O 8 1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את עמי ויעבדני׃ 02O 8 2 ואם מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את כל גבולך בצפרדעים׃ 02O 8 3 ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך׃ 02O 8 4 ובכה ובעמך ובכל עבדיך יעלו הצפרדעים׃ 02O 8 5 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את ידך במטך על הנהרת על היארים ועל האגמים והעל את הצפרדעים על ארץ מצרים׃ 02O 8 6 ויט אהרן את ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את ארץ מצרים׃ 02O 8 7 ויעשו כן החרטמים בלטיהם ויעלו את הצפרדעים על ארץ מצרים׃ 02O 8 8 ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו ליהוה׃ 02O 8 9 ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה׃ 02O 8 10 ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי אין כיהוה אלהינו׃ 02O 8 11 וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה׃ 02O 8 12 ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל יהוה על דבר הצפרדעים אשר שם לפרעה׃ 02O 8 13 ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן הבתים מן החצרת ומן השדת׃ 02O 8 14 ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ׃ 02O 8 15 וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ 02O 8 16 ויאמר יהוה אל משה אמר אל אהרן נטה את מטך והך את עפר הארץ והיה לכנם בכל ארץ מצרים׃ 02O 8 17 ויעשו כן ויט אהרן את ידו במטהו ויך את עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל עפר הארץ היה כנים בכל ארץ מצרים׃ 02O 8 18 ויעשו כן החרטמים בלטיהם להוציא את הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה׃ 02O 8 19 ויאמרו החרטמים אל פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה׃ 02O 8 20 ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני׃ 02O 8 21 כי אם אינך משלח את עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את הערב ומלאו בתי מצרים את הערב וגם האדמה אשר הם עליה׃ 02O 8 22 והפליתי ביום ההוא את ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ׃ 02O 8 23 ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה׃ 02O 8 24 ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב׃ 02O 8 25 ויקרא פרעה אל משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ׃ 02O 8 26 ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו׃ 02O 8 27 דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו׃ 02O 8 28 ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא תרחיקו ללכת העתירו בעדי׃ 02O 8 29 ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל יסף פרעה התל לבלתי שלח את העם לזבח ליהוה׃ 02O 8 30 ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃ 02O 8 31 ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד׃ 02O 8 32 ויכבד פרעה את לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את העם׃ 02O 9 1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה ודברת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃ 02O 9 2 כי אם מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם׃ 02O 9 3 הנה יד יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד׃ 02O 9 4 והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל לבני ישראל דבר׃ 02O 9 5 וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ׃ 02O 9 6 ויעש יהוה את הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני ישראל לא מת אחד׃ 02O 9 7 וישלח פרעה והנה לא מת ממקנה ישראל עד אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את העם׃ 02O 9 8 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה׃ 02O 9 9 והיה לאבק על כל ארץ מצרים והיה על האדם ועל הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל ארץ מצרים׃ 02O 9 10 ויקחו את פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה׃ 02O 9 11 ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי היה השחין בחרטמם ובכל מצרים׃ 02O 9 12 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל משה׃ 02O 9 13 ויאמר יהוה אל משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה אלהי העברים שלח את עמי ויעבדני׃ 02O 9 14 כי בפעם הזאת אני שלח את כל מגפתי אל לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל הארץ׃ 02O 9 15 כי עתה שלחתי את ידי ואך אותך ואת עמך בדבר ותכחד מן הארץ׃ 02O 9 16 ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃ 02O 9 17 עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם׃ 02O 9 18 הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא היה כמהו במצרים למן היום הוסדה ועד עתה׃ 02O 9 19 ועתה שלח העז את מקנך ואת כל אשר לך בשדה כל האדם והבהמה אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו׃ 02O 9 20 הירא את דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את עבדיו ואת מקנהו אל הבתים׃ 02O 9 21 ואשר לא שם לבו אל דבר יהוה ויעזב את עבדיו ואת מקנהו בשדה׃ 02O 9 22 ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על השמים ויהי ברד בכל ארץ מצרים על האדם ועל הבהמה ועל כל עשב השדה בארץ מצרים׃ 02O 9 23 ויט משה את מטהו על השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על ארץ מצרים׃ 02O 9 24 ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא היה כמהו בכל ארץ מצרים מאז היתה לגוי׃ 02O 9 25 ויך הברד בכל ארץ מצרים את כל אשר בשדה מאדם ועד בהמה ואת כל עשב השדה הכה הברד ואת כל עץ השדה שבר׃ 02O 9 26 רק בארץ גשן אשר שם בני ישראל לא היה ברד׃ 02O 9 27 וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים׃ 02O 9 28 העתירו אל יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד׃ 02O 9 29 ויאמר אליו משה כצאתי את העיר אפרש את כפי אל יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה עוד למען תדע כי ליהוה הארץ׃ 02O 9 30 ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים׃ 02O 9 31 והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל׃ 02O 9 32 והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה׃ 02O 9 33 ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרש כפיו אל יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא נתך ארצה׃ 02O 9 34 וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו׃ 02O 9 35 ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד משה׃ 02O 10 1 ויאמר יהוה אל משה בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו׃ 02O 10 2 ולמען תספר באזני בנך ובן בנך את אשר התעללתי במצרים ואת אתתי אשר שמתי בם וידעתם כי אני יהוה׃ 02O 10 3 ויבא משה ואהרן אל פרעה ויאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי העברים עד מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני׃ 02O 10 4 כי אם מאן אתה לשלח את עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך׃ 02O 10 5 וכסה את עין הארץ ולא יוכל לראת את הארץ ואכל את יתר הפלטה הנשארת לכם מן הברד ואכל את כל העץ הצמח לכם מן השדה׃ 02O 10 6 ומלאו בתיך ובתי כל עבדיך ובתי כל מצרים אשר לא ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה׃ 02O 10 7 ויאמרו עבדי פרעה אליו עד מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את האנשים ויעבדו את יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים׃ 02O 10 8 ויושב את משה ואת אהרן אל פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים׃ 02O 10 9 ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג יהוה לנו׃ 02O 10 10 ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם ראו כי רעה נגד פניכם׃ 02O 10 11 לא כן לכו נא הגברים ועבדו את יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה׃ 02O 10 12 ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על ארץ מצרים בארבה ויעל על ארץ מצרים ויאכל את כל עשב הארץ את כל אשר השאיר הברד׃ 02O 10 13 ויט משה את מטהו על ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל היום ההוא וכל הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את הארבה׃ 02O 10 14 ויעל הארבה על כל ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה כן׃ 02O 10 15 ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ ויאכל את כל עשב הארץ ואת כל פרי העץ אשר הותיר הברד ולא נותר כל ירק בעץ ובעשב השדה בכל ארץ מצרים׃ 02O 10 16 וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם׃ 02O 10 17 ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את המות הזה׃ 02O 10 18 ויצא מעם פרעה ויעתר אל יהוה׃ 02O 10 19 ויהפך יהוה רוח ים חזק מאד וישא את הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים׃ 02O 10 20 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל׃ 02O 10 21 ויאמר יהוה אל משה נטה ידך על השמים ויהי חשך על ארץ מצרים וימש חשך׃ 02O 10 22 ויט משה את ידו על השמים ויהי חשך אפלה בכל ארץ מצרים שלשת ימים׃ 02O 10 23 לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל בני ישראל היה אור במושבתם׃ 02O 10 24 ויקרא פרעה אל משה ויאמר לכו עבדו את יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם טפכם ילך עמכם׃ 02O 10 25 ויאמר משה גם אתה תתן בידנו זבחים ועלות ועשינו ליהוה אלהינו׃ 02O 10 26 וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את יהוה אלהינו ואנחנו לא נדע מה נעבד את יהוה עד באנו שמה׃ 02O 10 27 ויחזק יהוה את לב פרעה ולא אבה לשלחם׃ 02O 10 28 ויאמר לו פרעה לך מעלי השמר לך אל תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות׃ 02O 10 29 ויאמר משה כן דברת לא אסף עוד ראות פניך׃ 02O 11 1 ויאמר יהוה אל משה עוד נגע אחד אביא על פרעה ועל מצרים אחרי כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה׃ 02O 11 2 דבר נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב׃ 02O 11 3 ויתן יהוה את חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי פרעה ובעיני העם׃ 02O 11 4 ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים׃ 02O 11 5 ומת כל בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה׃ 02O 11 6 והיתה צעקה גדלה בכל ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף׃ 02O 11 7 ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשנו למאיש ועד בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל׃ 02O 11 8 וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף׃ 02O 11 9 ויאמר יהוה אל משה לא ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים׃ 02O 11 10 ומשה ואהרן עשו את כל המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל מארצו׃ 02O 12 1 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר׃ 02O 12 2 החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה׃ 02O 12 3 דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבת שה לבית׃ 02O 12 4 ואם ימעט הבית מהית משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על השה׃ 02O 12 5 שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו׃ 02O 12 6 והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל בין הערבים׃ 02O 12 7 ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו אתו בהם׃ 02O 12 8 ואכלו את הבשר בלילה הזה צלי אש ומצות על מררים יאכלהו׃ 02O 12 9 אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו׃ 02O 12 10 ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו׃ 02O 12 11 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה׃ 02O 12 12 ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה׃ 02O 12 13 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים׃ 02O 12 14 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו׃ 02O 12 15 שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד יום השבעי׃ 02O 12 16 וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם׃ 02O 12 17 ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם חקת עולם׃ 02O 12 18 בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב׃ 02O 12 19 שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ׃ 02O 12 20 כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות׃ 02O 12 21 ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח׃ 02O 12 22 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר׃ 02O 12 23 ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף׃ 02O 12 24 ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם׃ 02O 12 25 והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת׃ 02O 12 26 והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם׃ 02O 12 27 ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו׃ 02O 12 28 וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו׃ 02O 12 29 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה׃ 02O 12 30 ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי אין בית אשר אין שם מת׃ 02O 12 31 ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם׃ 02O 12 32 גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי׃ 02O 12 33 ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ כי אמרו כלנו מתים׃ 02O 12 34 וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם׃ 02O 12 35 ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת׃ 02O 12 36 ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את מצרים׃ 02O 12 37 ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף׃ 02O 12 38 וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד׃ 02O 12 39 ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם׃ 02O 12 40 ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה׃ 02O 12 41 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים׃ 02O 12 42 ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם׃ 02O 12 43 ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח כל בן נכר לא יאכל בו׃ 02O 12 44 וכל עבד איש מקנת כסף ומלתה אתו אז יאכל בו׃ 02O 12 45 תושב ושכיר לא יאכל בו׃ 02O 12 46 בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו׃ 02O 12 47 כל עדת ישראל יעשו אתו׃ 02O 12 48 וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו׃ 02O 12 49 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם׃ 02O 12 50 ויעשו כל בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו׃ 02O 12 51 ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים על צבאתם׃ 02O 13 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 13 2 קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא׃ 02O 13 3 ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ׃ 02O 13 4 היום אתם יצאים בחדש האביב׃ 02O 13 5 והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה׃ 02O 13 6 שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה׃ 02O 13 7 מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר בכל גבלך׃ 02O 13 8 והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים׃ 02O 13 9 והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים׃ 02O 13 10 ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה׃ 02O 13 11 והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך׃ 02O 13 12 והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה׃ 02O 13 13 וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה׃ 02O 13 14 והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים׃ 02O 13 15 ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה׃ 02O 13 16 והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים׃ 02O 13 17 ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה׃ 02O 13 18 ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים׃ 02O 13 19 ויקח משה את עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם׃ 02O 13 20 ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר׃ 02O 13 21 ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה׃ 02O 13 22 לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם׃ 02O 14 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 14 2 דבר אל בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על הים׃ 02O 14 3 ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר׃ 02O 14 4 וחזקתי את לב פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו וידעו מצרים כי אני יהוה ויעשו כן׃ 02O 14 5 ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל העם ויאמרו מה זאת עשינו כי שלחנו את ישראל מעבדנו׃ 02O 14 6 ויאסר את רכבו ואת עמו לקח עמו׃ 02O 14 7 ויקח שש מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על כלו׃ 02O 14 8 ויחזק יהוה את לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה׃ 02O 14 9 וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על הים כל סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על פי החירת לפני בעל צפן׃ 02O 14 10 ופרעה הקריב וישאו בני ישראל את עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני ישראל אל יהוה׃ 02O 14 11 ויאמרו אל משה המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים׃ 02O 14 12 הלא זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את מצרים כי טוב לנו עבד את מצרים ממתנו במדבר׃ 02O 14 13 ויאמר משה אל העם אל תיראו התיצבו וראו את ישועת יהוה אשר יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את מצרים היום לא תסיפו לראתם עוד עד עולם׃ 02O 14 14 יהוה ילחם לכם ואתם תחרישון׃ 02O 14 15 ויאמר יהוה אל משה מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו׃ 02O 14 16 ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה׃ 02O 14 17 ואני הנני מחזק את לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל חילו ברכבו ובפרשיו׃ 02O 14 18 וידעו מצרים כי אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו׃ 02O 14 19 ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם׃ 02O 14 20 ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה ולא קרב זה אל זה כל הלילה׃ 02O 14 21 ויט משה את ידו על הים ויולך יהוה את הים ברוח קדים עזה כל הלילה וישם את הים לחרבה ויבקעו המים׃ 02O 14 22 ויבאו בני ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃ 02O 14 23 וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל תוך הים׃ 02O 14 24 ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים׃ 02O 14 25 ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים׃ 02O 14 26 ויאמר יהוה אל משה נטה את ידך על הים וישבו המים על מצרים על רכבו ועל פרשיו׃ 02O 14 27 ויט משה את ידו על הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את מצרים בתוך הים׃ 02O 14 28 וישבו המים ויכסו את הרכב ואת הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא נשאר בהם עד אחד׃ 02O 14 29 ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם׃ 02O 14 30 ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל מיד מצרים וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים׃ 02O 14 31 וירא ישראל את היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו׃ 02O 15 1 אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃ 02O 15 2 עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו׃ 02O 15 3 יהוה איש מלחמה יהוה שמו׃ 02O 15 4 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים סוף׃ 02O 15 5 תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו אבן׃ 02O 15 6 ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב׃ 02O 15 7 וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש׃ 02O 15 8 וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו נד נזלים קפאו תהמת בלב ים׃ 02O 15 9 אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי׃ 02O 15 10 נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים׃ 02O 15 11 מי כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא׃ 02O 15 12 נטית ימינך תבלעמו ארץ׃ 02O 15 13 נחית בחסדך עם זו גאלת נהלת בעזך אל נוה קדשך׃ 02O 15 14 שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת׃ 02O 15 15 אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען׃ 02O 15 16 תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד יעבר עמך יהוה עד יעבר עם זו קנית׃ 02O 15 17 תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך׃ 02O 15 18 יהוה ימלך לעלם ועד׃ 02O 15 19 כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים׃ 02O 15 20 ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את התף בידה ותצאן כל הנשים אחריה בתפים ובמחלת׃ 02O 15 21 ותען להם מרים שירו ליהוה כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים׃ 02O 15 22 ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים׃ 02O 15 23 ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה׃ 02O 15 24 וילנו העם על משה לאמר מה נשתה׃ 02O 15 25 ויצעק אל יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו׃ 02O 15 26 ויאמר אם שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יהוה רפאך׃ 02O 15 27 ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים׃ 02O 16 1 ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים׃ 02O 16 2 וילינו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר׃ 02O 16 3 ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יהוה בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את כל הקהל הזה ברעב׃ 02O 16 4 ויאמר יהוה אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא׃ 02O 16 5 והיה ביום הששי והכינו את אשר יביאו והיה משנה על אשר ילקטו יום יום׃ 02O 16 6 ויאמר משה ואהרן אל כל בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים׃ 02O 16 7 ובקר וראיתם את כבוד יהוה בשמעו את תלנתיכם על יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו׃ 02O 16 8 ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את תלנתיכם אשר אתם מלינם עליו ונחנו מה לא עלינו תלנתיכם כי על יהוה׃ 02O 16 9 ויאמר משה אל אהרן אמר אל כל עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם׃ 02O 16 10 ויהי כדבר אהרן אל כל עדת בני ישראל ויפנו אל המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן׃ 02O 16 11 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 16 12 שמעתי את תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם׃ 02O 16 13 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה׃ 02O 16 14 ותעל שכבת הטל והנה על פני המדבר דק מחספס דק ככפר על הארץ׃ 02O 16 15 ויראו בני ישראל ויאמרו איש אל אחיו מן הוא כי לא ידעו מה הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה׃ 02O 16 16 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו׃ 02O 16 17 ויעשו כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט׃ 02O 16 18 וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי אכלו לקטו׃ 02O 16 19 ויאמר משה אלהם איש אל יותר ממנו עד בקר׃ 02O 16 20 ולא שמעו אל משה ויותרו אנשים ממנו עד בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה׃ 02O 16 21 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס׃ 02O 16 22 ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל נשיאי העדה ויגידו למשה׃ 02O 16 23 ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת קדש ליהוה מחר את אשר תאפו אפו ואת אשר תבשלו בשלו ואת כל העדף הניחו לכם למשמרת עד הבקר׃ 02O 16 24 ויניחו אתו עד הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא היתה בו׃ 02O 16 25 ויאמר משה אכלהו היום כי שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה׃ 02O 16 26 ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו׃ 02O 16 27 ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקט ולא מצאו׃ 02O 16 28 ויאמר יהוה אל משה עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי׃ 02O 16 29 ראו כי יהוה נתן לכם השבת על כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל יצא איש ממקמו ביום השביעי׃ 02O 16 30 וישבתו העם ביום השבעי׃ 02O 16 31 ויקראו בית ישראל את שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש׃ 02O 16 32 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים׃ 02O 16 33 ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם׃ 02O 16 34 כאשר צוה יהוה אל משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת׃ 02O 16 35 ובני ישראל אכלו את המן ארבעים שנה עד באם אל ארץ נושבת את המן אכלו עד באם אל קצה ארץ כנען׃ 02O 16 36 והעמר עשרית האיפה הוא׃ 02O 17 1 ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם על פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם׃ 02O 17 2 וירב העם עם משה ויאמרו תנו לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה תריבון עמדי מה תנסון את יהוה׃ 02O 17 3 ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא׃ 02O 17 4 ויצעק משה אל יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני׃ 02O 17 5 ויאמר יהוה אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת׃ 02O 17 6 הנני עמד לפניך שם על הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל׃ 02O 17 7 ויקרא שם המקום מסה ומריבה על ריב בני ישראל ועל נסתם את יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם אין׃ 02O 17 8 ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידם׃ 02O 17 9 ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על ראש הגבעה ומטה האלהים בידי׃ 02O 17 10 ויעש יהושע כאשר אמר לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה׃ 02O 17 11 והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק׃ 02O 17 12 וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד בא השמש׃ 02O 17 13 ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב׃ 02O 17 14 ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים׃ 02O 17 15 ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי׃ 02O 17 16 ויאמר כי יד על כס יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר׃ 02O 18 1 וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי הוציא יהוה את ישראל ממצרים׃ 02O 18 2 ויקח יתרו חתן משה את צפרה אשת משה אחר שלוחיה׃ 02O 18 3 ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה׃ 02O 18 4 ושם האחד אליעזר כי אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה׃ 02O 18 5 ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלהים׃ 02O 18 6 ויאמר אל משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה׃ 02O 18 7 ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק לו וישאלו איש לרעהו לשלום ויבאו האהלה׃ 02O 18 8 ויספר משה לחתנו את כל אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה׃ 02O 18 9 ויחד יתרו על כל הטובה אשר עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים׃ 02O 18 10 ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את העם מתחת יד מצרים׃ 02O 18 11 עתה ידעתי כי גדול יהוה מכל האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם׃ 02O 18 12 ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים׃ 02O 18 13 ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב׃ 02O 18 14 וירא חתן משה את כל אשר הוא עשה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב׃ 02O 18 15 ויאמר משה לחתנו כי יבא אלי העם לדרש אלהים׃ 02O 18 16 כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו׃ 02O 18 17 ויאמר חתן משה אליו לא טוב הדבר אשר אתה עשה׃ 02O 18 18 נבל תבל גם אתה גם העם הזה אשר עמך כי כבד ממך הדבר לא תוכל עשהו לבדך׃ 02O 18 19 עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את הדברים אל האלהים׃ 02O 18 20 והזהרתה אתהם את החקים ואת התורת והודעת להם את הדרך ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון׃ 02O 18 21 ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת׃ 02O 18 22 ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדל יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו אתך׃ 02O 18 23 אם את הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל העם הזה על מקמו יבא בשלום׃ 02O 18 24 וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר׃ 02O 18 25 ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אתם ראשים על העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת׃ 02O 18 26 ושפטו את העם בכל עת את הדבר הקשה יביאון אל משה וכל הדבר הקטן ישפוטו הם׃ 02O 18 27 וישלח משה את חתנו וילך לו אל ארצו׃ 02O 19 1 בחדש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני׃ 02O 19 2 ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן שם ישראל נגד ההר׃ 02O 19 3 ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו יהוה מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל׃ 02O 19 4 אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אלי׃ 02O 19 5 ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ׃ 02O 19 6 ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל׃ 02O 19 7 ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל הדברים האלה אשר צוהו יהוה׃ 02O 19 8 ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה וישב משה את דברי העם אל יהוה׃ 02O 19 9 ויאמר יהוה אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל יהוה׃ 02O 19 10 ויאמר יהוה אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם׃ 02O 19 11 והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד יהוה לעיני כל העם על הר סיני׃ 02O 19 12 והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת׃ 02O 19 13 לא תגע בו יד כי סקול יסקל או ירה יירה אם בהמה אם איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר׃ 02O 19 14 וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם׃ 02O 19 15 ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה׃ 02O 19 16 ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה׃ 02O 19 17 ויוצא משה את העם לקראת האלהים מן המחנה ויתיצבו בתחתית ההר׃ 02O 19 18 והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל ההר מאד׃ 02O 19 19 ויהי קול השופר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול׃ 02O 19 20 וירד יהוה על הר סיני אל ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל ראש ההר ויעל משה׃ 02O 19 21 ויאמר יהוה אל משה רד העד בעם פן יהרסו אל יהוה לראות ונפל ממנו רב׃ 02O 19 22 וגם הכהנים הנגשים אל יהוה יתקדשו פן יפרץ בהם יהוה׃ 02O 19 23 ויאמר משה אל יהוה לא יוכל העם לעלת אל הר סיני כי אתה העדתה בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו׃ 02O 19 24 ויאמר אליו יהוה לך רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל יהרסו לעלת אל יהוה פן יפרץ בם׃ 02O 19 25 וירד משה אל העם ויאמר אלהם׃ 02O 20 1 וידבר אלהים את כל הדברים האלה לאמר׃ 02O 20 2 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 02O 20 3 לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃ 02O 20 4 לא תעשה לך פסל וכל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃ 02O 20 5 לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על בנים על שלשים ועל רבעים לשנאי׃ 02O 20 6 ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי׃ 02O 20 7 לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃ 02O 20 8 זכור את יום השבת לקדשו׃ 02O 20 9 ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך׃ 02O 20 10 ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך׃ 02O 20 11 כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ את הים ואת כל אשר בם וינח ביום השביעי על כן ברך יהוה את יום השבת ויקדשהו׃ 02O 20 12 כבד את אביך ואת אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 02O 20 13 לא תרצח׃ 02O 20 14 לא תנאף׃ 02O 20 15 לא תגנב׃ 02O 20 16 לא תענה ברעך עד שקר׃ 02O 20 17 לא תחמד בית רעך לא תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ 02O 20 18 וכל העם ראים את הקולת ואת הלפידם ואת קול השפר ואת ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק׃ 02O 20 19 ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהים פן נמות׃ 02O 20 20 ויאמר משה אל העם אל תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו׃ 02O 20 21 ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים׃ 02O 20 22 ויאמר יהוה אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם׃ 02O 20 23 לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם׃ 02O 20 24 מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך׃ 02O 20 25 ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה׃ 02O 20 26 ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו׃ 02O 21 1 ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם׃ 02O 21 2 כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם׃ 02O 21 3 אם בגפו יבא בגפו יצא אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו׃ 02O 21 4 אם אדניו יתן לו אשה וילדה לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו׃ 02O 21 5 ואם אמר יאמר העבד אהבתי את אדני את אשתי ואת בני לא אצא חפשי׃ 02O 21 6 והגישו אדניו אל האלהים והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם׃ 02O 21 7 וכי ימכר איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים׃ 02O 21 8 אם רעה בעיני אדניה אשר לא יעדה והפדה לעם נכרי לא ימשל למכרה בבגדו בה׃ 02O 21 9 ואם לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה לה׃ 02O 21 10 אם אחרת יקח לו שארה כסותה וענתה לא יגרע׃ 02O 21 11 ואם שלש אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף׃ 02O 21 12 מכה איש ומת מות יומת׃ 02O 21 13 ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה׃ 02O 21 14 וכי יזד איש על רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות׃ 02O 21 15 ומכה אביו ואמו מות יומת׃ 02O 21 16 וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת׃ 02O 21 17 ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ 02O 21 18 וכי יריבן אנשים והכה איש את רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב׃ 02O 21 19 אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא׃ 02O 21 20 וכי יכה איש את עבדו או את אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם׃ 02O 21 21 אך אם יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא׃ 02O 21 22 וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים׃ 02O 21 23 ואם אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש׃ 02O 21 24 עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל׃ 02O 21 25 כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה׃ 02O 21 26 וכי יכה איש את עין עבדו או את עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו׃ 02O 21 27 ואם שן עבדו או שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו׃ 02O 21 28 וכי יגח שור את איש או את אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את בשרו ובעל השור נקי׃ 02O 21 29 ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם בעליו יומת׃ 02O 21 30 אם כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר יושת עליו׃ 02O 21 31 או בן יגח או בת יגח כמשפט הזה יעשה לו׃ 02O 21 32 אם עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל׃ 02O 21 33 וכי יפתח איש בור או כי יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל שמה שור או חמור׃ 02O 21 34 בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה לו׃ 02O 21 35 וכי יגף שור איש את שור רעהו ומת ומכרו את השור החי וחצו את כספו וגם את המת יחצון׃ 02O 21 36 או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה לו׃ 02O 22 1 כי יגנב איש שור או שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה׃ 02O 22 2 אם במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים׃ 02O 22 3 אם זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם אין לו ונמכר בגנבתו׃ 02O 22 4 אם המצא תמצא בידו הגנבה משור עד חמור עד שה חיים שנים ישלם׃ 02O 22 5 כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם׃ 02O 22 6 כי תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את הבערה׃ 02O 22 7 כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמר וגנב מבית האיש אם ימצא הגנב ישלם שנים׃ 02O 22 8 אם לא ימצא הגנב ונקרב בעל הבית אל האלהים אם לא שלח ידו במלאכת רעהו׃ 02O 22 9 על כל דבר פשע על שור על חמור על שה על שלמה על כל אבדה אשר יאמר כי הוא זה עד האלהים יבא דבר שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו׃ 02O 22 10 כי יתן איש אל רעהו חמור או שור או שה וכל בהמה לשמר ומת או נשבר או נשבה אין ראה׃ 02O 22 11 שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם׃ 02O 22 12 ואם גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו׃ 02O 22 13 אם טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם׃ 02O 22 14 וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת בעליו אין עמו שלם ישלם׃ 02O 22 15 אם בעליו עמו לא ישלם אם שכיר הוא בא בשכרו׃ 02O 22 16 וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה׃ 02O 22 17 אם מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת׃ 02O 22 18 מכשפה לא תחיה׃ 02O 22 19 כל שכב עם בהמה מות יומת׃ 02O 22 20 זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו׃ 02O 22 21 וגר לא תונה ולא תלחצנו כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ 02O 22 22 כל אלמנה ויתום לא תענון׃ 02O 22 23 אם ענה תענה אתו כי אם צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו׃ 02O 22 24 וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים׃ 02O 22 25 אם כסף תלוה את עמי את העני עמך לא תהיה לו כנשה לא תשימון עליו נשך׃ 02O 22 26 אם חבל תחבל שלמת רעך עד בא השמש תשיבנו לו׃ 02O 22 27 כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני׃ 02O 22 28 אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר׃ 02O 22 29 מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן לי׃ 02O 22 30 כן תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם אמו ביום השמיני תתנו לי׃ 02O 22 31 ואנשי קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו׃ 02O 23 1 לא תשא שמע שוא אל תשת ידך עם רשע להית עד חמס׃ 02O 23 2 לא תהיה אחרי רבים לרעת ולא תענה על רב לנטת אחרי רבים להטת׃ 02O 23 3 ודל לא תהדר בריבו׃ 02O 23 4 כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו׃ 02O 23 5 כי תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו׃ 02O 23 6 לא תטה משפט אבינך בריבו׃ 02O 23 7 מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרג כי לא אצדיק רשע׃ 02O 23 8 ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים׃ 02O 23 9 וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את נפש הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ 02O 23 10 ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה׃ 02O 23 11 והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך׃ 02O 23 12 ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן אמתך והגר׃ 02O 23 13 ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך׃ 02O 23 14 שלש רגלים תחג לי בשנה׃ 02O 23 15 את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם׃ 02O 23 16 וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את מעשיך מן השדה׃ 02O 23 17 שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל פני האדן יהוה׃ 02O 23 18 לא תזבח על חמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי עד בקר׃ 02O 23 19 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ 02O 23 20 הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל המקום אשר הכנתי׃ 02O 23 21 השמר מפניו ושמע בקלו אל תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו׃ 02O 23 22 כי אם שמע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את איביך וצרתי את צרריך׃ 02O 23 23 כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו׃ 02O 23 24 לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם׃ 02O 23 25 ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את לחמך ואת מימיך והסרתי מחלה מקרבך׃ 02O 23 26 לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את מספר ימיך אמלא׃ 02O 23 27 את אימתי אשלח לפניך והמתי את כל העם אשר תבא בהם ונתתי את כל איביך אליך ערף׃ 02O 23 28 ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך׃ 02O 23 29 לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה׃ 02O 23 30 מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את הארץ׃ 02O 23 31 ושתי את גבלך מים סוף ועד ים פלשתים וממדבר עד הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך׃ 02O 23 32 לא תכרת להם ולאלהיהם ברית׃ 02O 23 33 לא ישבו בארצך פן יחטיאו אתך לי כי תעבד את אלהיהם כי יהיה לך למוקש׃ 02O 24 1 ואל משה אמר עלה אל יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק׃ 02O 24 2 ונגש משה לבדו אל יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו׃ 02O 24 3 ויבא משה ויספר לעם את כל דברי יהוה ואת כל המשפטים ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר יהוה נעשה׃ 02O 24 4 ויכתב משה את כל דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל׃ 02O 24 5 וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים׃ 02O 24 6 ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על המזבח׃ 02O 24 7 ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר דבר יהוה נעשה ונשמע׃ 02O 24 8 ויקח משה את הדם ויזרק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל הדברים האלה׃ 02O 24 9 ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל׃ 02O 24 10 ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר׃ 02O 24 11 ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו׃ 02O 24 12 ויאמר יהוה אל משה עלה אלי ההרה והיה שם ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם׃ 02O 24 13 ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל הר האלהים׃ 02O 24 14 ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי בעל דברים יגש אלהם׃ 02O 24 15 ויעל משה אל ההר ויכס הענן את ההר׃ 02O 24 16 וישכן כבוד יהוה על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן׃ 02O 24 17 ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל׃ 02O 24 18 ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה׃ 02O 25 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 25 2 דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי׃ 02O 25 3 וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת׃ 02O 25 4 ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים׃ 02O 25 5 וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים׃ 02O 25 6 שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים׃ 02O 25 7 אבני שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן׃ 02O 25 8 ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם׃ 02O 25 9 ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו׃ 02O 25 10 ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו׃ 02O 25 11 וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב׃ 02O 25 12 ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעת על צלעו השנית׃ 02O 25 13 ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב׃ 02O 25 14 והבאת את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן בהם׃ 02O 25 15 בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו׃ 02O 25 16 ונתת אל הארן את העדת אשר אתן אליך׃ 02O 25 17 ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה׃ 02O 25 18 ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת׃ 02O 25 19 ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת תעשו את הכרבים על שני קצותיו׃ 02O 25 20 והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרבים׃ 02O 25 21 ונתת את הכפרת על הארן מלמעלה ואל הארן תתן את העדת אשר אתן אליך׃ 02O 25 22 ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על ארן העדת את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל׃ 02O 25 23 ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו׃ 02O 25 24 וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב׃ 02O 25 25 ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר זהב למסגרתו סביב׃ 02O 25 26 ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו׃ 02O 25 27 לעמת המסגרת תהיין הטבעת לבתים לבדים לשאת את השלחן׃ 02O 25 28 ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא בם את השלחן׃ 02O 25 29 ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם׃ 02O 25 30 ונתת על השלחן לחם פנים לפני תמיד׃ 02O 25 31 ועשית מנרת זהב טהור מקשה תעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו׃ 02O 25 32 וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני׃ 02O 25 33 שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה׃ 02O 25 34 ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה׃ 02O 25 35 וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מן המנרה׃ 02O 25 36 כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור׃ 02O 25 37 ועשית את נרתיה שבעה והעלה את נרתיה והאיר על עבר פניה׃ 02O 25 38 ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור׃ 02O 25 39 ככר זהב טהור יעשה אתה את כל הכלים האלה׃ 02O 25 40 וראה ועשה בתבניתם אשר אתה מראה בהר׃ 02O 26 1 ואת המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם׃ 02O 26 2 ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת׃ 02O 26 3 חמש היריעת תהיין חברת אשה אל אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל אחתה׃ 02O 26 4 ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית׃ 02O 26 5 חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל אחתה׃ 02O 26 6 ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את היריעת אשה אל אחתה בקרסים והיה המשכן אחד׃ 02O 26 7 ועשית יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת תעשה אתם׃ 02O 26 8 ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת׃ 02O 26 9 וחברת את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד וכפלת את היריעה הששית אל מול פני האהל׃ 02O 26 10 ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית׃ 02O 26 11 ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את הקרסים בללאת וחברת את האהל והיה אחד׃ 02O 26 12 וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן׃ 02O 26 13 והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על צדי המשכן מזה ומזה לכסתו׃ 02O 26 14 ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה׃ 02O 26 15 ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים׃ 02O 26 16 עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד׃ 02O 26 17 שתי ידות לקרש האחד משלבת אשה אל אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן׃ 02O 26 18 ועשית את הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה׃ 02O 26 19 וארבעים אדני כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו׃ 02O 26 20 ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש׃ 02O 26 21 וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ 02O 26 22 ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים׃ 02O 26 23 ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים׃ 02O 26 24 ויהיו תאמים מלמטה ויחדו יהיו תמים על ראשו אל הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו׃ 02O 26 25 והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ 02O 26 26 ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחד׃ 02O 26 27 וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה׃ 02O 26 28 והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן הקצה אל הקצה׃ 02O 26 29 ואת הקרשים תצפה זהב ואת טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את הבריחם זהב׃ 02O 26 30 והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר׃ 02O 26 31 ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים׃ 02O 26 32 ונתתה אתה על ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על ארבעה אדני כסף׃ 02O 26 33 ונתתה את הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים׃ 02O 26 34 ונתת את הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים׃ 02O 26 35 ושמת את השלחן מחוץ לפרכת ואת המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על צלע צפון׃ 02O 26 36 ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם׃ 02O 26 37 ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת׃ 02O 27 1 ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו׃ 02O 27 2 ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת׃ 02O 27 3 ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל כליו תעשה נחשת׃ 02O 27 4 ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו׃ 02O 27 5 ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח׃ 02O 27 6 ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת׃ 02O 27 7 והובא את בדיו בטבעת והיו הבדים על שתי צלעת המזבח בשאת אתו׃ 02O 27 8 נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו׃ 02O 27 9 ועשית את חצר המשכן לפאת נגב תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת׃ 02O 27 10 ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃ 02O 27 11 וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃ 02O 27 12 ורחב החצר לפאת ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה׃ 02O 27 13 ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה׃ 02O 27 14 וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ 02O 27 15 ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ 02O 27 16 ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה׃ 02O 27 17 כל עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת׃ 02O 27 18 ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת׃ 02O 27 19 לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל יתדתיו וכל יתדת החצר נחשת׃ 02O 27 20 ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃ 02O 27 21 באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל׃ 02O 28 1 ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן׃ 02O 28 2 ועשית בגדי קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת׃ 02O 28 3 ואתה תדבר אל כל חכמי לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את בגדי אהרן לקדשו לכהנו לי׃ 02O 28 4 ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו לי׃ 02O 28 5 והם יקחו את הזהב ואת התכלת ואת הארגמן ואת תולעת השני ואת השש׃ 02O 28 6 ועשו את האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב׃ 02O 28 7 שתי כתפת חברת יהיה לו אל שני קצותיו וחבר׃ 02O 28 8 וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃ 02O 28 9 ולקחת את שתי אבני שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל׃ 02O 28 10 ששה משמתם על האבן האחת ואת שמות הששה הנותרים על האבן השנית כתולדתם׃ 02O 28 11 מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם׃ 02O 28 12 ושמת את שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את שמותם לפני יהוה על שתי כתפיו לזכרן׃ 02O 28 13 ועשית משבצת זהב׃ 02O 28 14 ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את שרשרת העבתת על המשבצת׃ 02O 28 15 ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו׃ 02O 28 16 רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו׃ 02O 28 17 ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד׃ 02O 28 18 והטור השני נפך ספיר ויהלם׃ 02O 28 19 והטור השלישי לשם שבו ואחלמה׃ 02O 28 20 והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם׃ 02O 28 21 והאבנים תהיין על שמת בני ישראל שתים עשרה על שמתם פתוחי חותם איש על שמו תהיין לשני עשר שבט׃ 02O 28 22 ועשית על החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור׃ 02O 28 23 ועשית על החשן שתי טבעות זהב ונתת את שתי הטבעות על שני קצות החשן׃ 02O 28 24 ונתתה את שתי עבתת הזהב על שתי הטבעת אל קצות החשן׃ 02O 28 25 ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על שתי המשבצות ונתתה על כתפות האפד אל מול פניו׃ 02O 28 26 ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה׃ 02O 28 27 ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד׃ 02O 28 28 וירכסו את החשן מטבעתו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להיות על חשב האפוד ולא יזח החשן מעל האפוד׃ 02O 28 29 ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחשן המשפט על לבו בבאו אל הקדש לזכרן לפני יהוה תמיד׃ 02O 28 30 ונתת אל חשן המשפט את האורים ואת התמים והיו על לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את משפט בני ישראל על לבו לפני יהוה תמיד׃ 02O 28 31 ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת׃ 02O 28 32 והיה פי ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה לו לא יקרע׃ 02O 28 33 ועשית על שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב׃ 02O 28 34 פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על שולי המעיל סביב׃ 02O 28 35 והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות׃ 02O 28 36 ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה׃ 02O 28 37 ושמת אתו על פתיל תכלת והיה על המצנפת אל מול פני המצנפת יהיה׃ 02O 28 38 והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל מתנת קדשיהם והיה על מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה׃ 02O 28 39 ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם׃ 02O 28 40 ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת׃ 02O 28 41 והלבשת אתם את אהרן אחיך ואת בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי׃ 02O 28 42 ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד ירכים יהיו׃ 02O 28 43 והיו על אהרן ועל בניו בבאם אל אהל מועד או בגשתם אל המזבח לשרת בקדש ולא ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו׃ 02O 29 1 וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן בקר ואילם שנים תמימם׃ 02O 29 2 ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם׃ 02O 29 3 ונתת אותם על סל אחד והקרבת אתם בסל ואת הפר ואת שני האילם׃ 02O 29 4 ואת אהרן ואת בניו תקריב אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃ 02O 29 5 ולקחת את הבגדים והלבשת את אהרן את הכתנת ואת מעיל האפד ואת האפד ואת החשן ואפדת לו בחשב האפד׃ 02O 29 6 ושמת המצנפת על ראשו ונתת את נזר הקדש על המצנפת׃ 02O 29 7 ולקחת את שמן המשחה ויצקת על ראשו ומשחת אתו׃ 02O 29 8 ואת בניו תקריב והלבשתם כתנת׃ 02O 29 9 וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד אהרן ויד בניו׃ 02O 29 10 והקרבת את הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש הפר׃ 02O 29 11 ושחטת את הפר לפני יהוה פתח אהל מועד׃ 02O 29 12 ולקחת מדם הפר ונתתה על קרנת המזבח באצבעך ואת כל הדם תשפך אל יסוד המזבח׃ 02O 29 13 ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב ואת היתרת על הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה׃ 02O 29 14 ואת בשר הפר ואת ערו ואת פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא׃ 02O 29 15 ואת האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ 02O 29 16 ושחטת את האיל ולקחת את דמו וזרקת על המזבח סביב׃ 02O 29 17 ואת האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על נתחיו ועל ראשו׃ 02O 29 18 והקטרת את כל האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא׃ 02O 29 19 ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ 02O 29 20 ושחטת את האיל ולקחת מדמו ונתתה על תנוך אזן אהרן ועל תנוך אזן בניו הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית וזרקת את הדם על המזבח סביב׃ 02O 29 21 ולקחת מן הדם אשר על המזבח ומשמן המשחה והזית על אהרן ועל בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו׃ 02O 29 22 ולקחת מן האיל החלב והאליה ואת החלב המכסה את הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא׃ 02O 29 23 וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה׃ 02O 29 24 ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה׃ 02O 29 25 ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה׃ 02O 29 26 ולקחת את החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה׃ 02O 29 27 וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו׃ 02O 29 28 והיה לאהרן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה׃ 02O 29 29 ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא בם את ידם׃ 02O 29 30 שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל אהל מועד לשרת בקדש׃ 02O 29 31 ואת איל המלאים תקח ובשלת את בשרו במקם קדש׃ 02O 29 32 ואכל אהרן ובניו את בשר האיל ואת הלחם אשר בסל פתח אהל מועד׃ 02O 29 33 ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את ידם לקדש אתם וזר לא יאכל כי קדש הם׃ 02O 29 34 ואם יותר מבשר המלאים ומן הלחם עד הבקר ושרפת את הנותר באש לא יאכל כי קדש הוא׃ 02O 29 35 ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם׃ 02O 29 36 ופר חטאת תעשה ליום על הכפרים וחטאת על המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו׃ 02O 29 37 שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל הנגע במזבח יקדש׃ 02O 29 38 וזה אשר תעשה על המזבח כבשים בני שנה שנים ליום תמיד׃ 02O 29 39 את הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃ 02O 29 40 ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רבעית ההין יין לכבש האחד׃ 02O 29 41 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה לה לריח ניחח אשה ליהוה׃ 02O 29 42 עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם׃ 02O 29 43 ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי׃ 02O 29 44 וקדשתי את אהל מועד ואת המזבח ואת אהרן ואת בניו אקדש לכהן לי׃ 02O 29 45 ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים׃ 02O 29 46 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם׃ 02O 30 1 ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו׃ 02O 30 2 אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו׃ 02O 30 3 וצפית אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב׃ 02O 30 4 ושתי טבעת זהב תעשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה׃ 02O 30 5 ועשית את הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב׃ 02O 30 6 ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על ארן העדת לפני הכפרת אשר על העדת אשר אועד לך שמה׃ 02O 30 7 והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את הנרת יקטירנה׃ 02O 30 8 ובהעלת אהרן את הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם׃ 02O 30 9 לא תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו׃ 02O 30 10 וכפר אהרן על קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש קדשים הוא ליהוה׃ 02O 30 11 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 30 12 כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא יהיה בהם נגף בפקד אתם׃ 02O 30 13 זה יתנו כל העבר על הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה׃ 02O 30 14 כל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה׃ 02O 30 15 העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את תרומת יהוה לכפר על נפשתיכם׃ 02O 30 16 ולקחת את כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על נפשתיכם׃ 02O 30 17 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 30 18 ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים׃ 02O 30 19 ורחצו אהרן ובניו ממנו את ידיהם ואת רגליהם׃ 02O 30 20 בבאם אל אהל מועד ירחצו מים ולא ימתו או בגשתם אל המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה׃ 02O 30 21 ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק עולם לו ולזרעו לדרתם׃ 02O 30 22 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 30 23 ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור חמש מאות וקנמן בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה בשם חמשים ומאתים׃ 02O 30 24 וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין׃ 02O 30 25 ועשית אתו שמן משחת קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת קדש יהיה׃ 02O 30 26 ומשחת בו את אהל מועד ואת ארון העדת׃ 02O 30 27 ואת השלחן ואת כל כליו ואת המנרה ואת כליה ואת מזבח הקטרת׃ 02O 30 28 ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו׃ 02O 30 29 וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל הנגע בהם יקדש׃ 02O 30 30 ואת אהרן ואת בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי׃ 02O 30 31 ואל בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם׃ 02O 30 32 על בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם׃ 02O 30 33 איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על זר ונכרת מעמיו׃ 02O 30 34 ויאמר יהוה אל משה קח לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה׃ 02O 30 35 ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש׃ 02O 30 36 ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם׃ 02O 30 37 והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה׃ 02O 30 38 איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו׃ 02O 31 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 31 2 ראה קראתי בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה׃ 02O 31 3 ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה׃ 02O 31 4 לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת׃ 02O 31 5 ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכה׃ 02O 31 6 ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן אחיסמך למטה דן ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ועשו את כל אשר צויתך׃ 02O 31 7 את אהל מועד ואת הארן לעדת ואת הכפרת אשר עליו ואת כל כלי האהל׃ 02O 31 8 ואת השלחן ואת כליו ואת המנרה הטהרה ואת כל כליה ואת מזבח הקטרת׃ 02O 31 9 ואת מזבח העלה ואת כל כליו ואת הכיור ואת כנו׃ 02O 31 10 ואת בגדי השרד ואת בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ 02O 31 11 ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים לקדש ככל אשר צויתך יעשו׃ 02O 31 12 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 31 13 ואתה דבר אל בני ישראל לאמר אך את שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם׃ 02O 31 14 ושמרתם את השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה׃ 02O 31 15 ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל העשה מלאכה ביום השבת מות יומת׃ 02O 31 16 ושמרו בני ישראל את השבת לעשות את השבת לדרתם ברית עולם׃ 02O 31 17 ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי ששת ימים עשה יהוה את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש׃ 02O 31 18 ויתן אל משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים׃ 02O 32 1 וירא העם כי בשש משה לרדת מן ההר ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו קום עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ 02O 32 2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי׃ 02O 32 3 ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל אהרן׃ 02O 32 4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ 02O 32 5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר׃ 02O 32 6 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ 02O 32 7 וידבר יהוה אל משה לך רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים׃ 02O 32 8 סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו ויזבחו לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ 02O 32 9 ויאמר יהוה אל משה ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃ 02O 32 10 ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול׃ 02O 32 11 ויחל משה את פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה׃ 02O 32 12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך׃ 02O 32 13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם׃ 02O 32 14 וינחם יהוה על הרעה אשר דבר לעשות לעמו׃ 02O 32 15 ויפן וירד משה מן ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים׃ 02O 32 16 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על הלחת׃ 02O 32 17 וישמע יהושע את קול העם ברעה ויאמר אל משה קול מלחמה במחנה׃ 02O 32 18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע׃ 02O 32 19 ויהי כאשר קרב אל המחנה וירא את העגל ומחלת ויחר אף משה וישלך מידו את הלחת וישבר אתם תחת ההר׃ 02O 32 20 ויקח את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק ויזר על פני המים וישק את בני ישראל׃ 02O 32 21 ויאמר משה אל אהרן מה עשה לך העם הזה כי הבאת עליו חטאה גדלה׃ 02O 32 22 ויאמר אהרן אל יחר אף אדני אתה ידעת את העם כי ברע הוא׃ 02O 32 23 ויאמרו לי עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ 02O 32 24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה׃ 02O 32 25 וירא משה את העם כי פרע הוא כי פרעה אהרן לשמצה בקמיהם׃ 02O 32 26 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל בני לוי׃ 02O 32 27 ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש חרבו על ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש את אחיו ואיש את רעהו ואיש את קרבו׃ 02O 32 28 ויעשו בני לוי כדבר משה ויפל מן העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש׃ 02O 32 29 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה׃ 02O 32 30 ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם׃ 02O 32 31 וישב משה אל יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב׃ 02O 32 32 ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת׃ 02O 32 33 ויאמר יהוה אל משה מי אשר חטא לי אמחנו מספרי׃ 02O 32 34 ועתה לך נחה את העם אל אשר דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עליהם חטאתם׃ 02O 32 35 ויגף יהוה את העם על אשר עשו את העגל אשר עשה אהרן׃ 02O 33 1 וידבר יהוה אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה׃ 02O 33 2 ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי׃ 02O 33 3 אל ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם קשה ערף אתה פן אכלך בדרך׃ 02O 33 4 וישמע העם את הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא שתו איש עדיו עליו׃ 02O 33 5 ויאמר יהוה אל משה אמר אל בני ישראל אתם עם קשה ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה לך׃ 02O 33 6 ויתנצלו בני ישראל את עדים מהר חורב׃ 02O 33 7 ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה הרחק מן המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל מבקש יהוה יצא אל אהל מועד אשר מחוץ למחנה׃ 02O 33 8 והיה כצאת משה אל האהל יקומו כל העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד באו האהלה׃ 02O 33 9 והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם משה׃ 02O 33 10 וראה כל העם את עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל העם והשתחוו איש פתח אהלו׃ 02O 33 11 ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל׃ 02O 33 12 ויאמר משה אל יהוה ראה אתה אמר אלי העל את העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני׃ 02O 33 13 ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה׃ 02O 33 14 ויאמר פני ילכו והנחתי לך׃ 02O 33 15 ויאמר אליו אם אין פניך הלכים אל תעלנו מזה׃ 02O 33 16 ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה׃ 02O 33 17 ויאמר יהוה אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם׃ 02O 33 18 ויאמר הראני נא את כבדך׃ 02O 33 19 ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃ 02O 33 20 ויאמר לא תוכל לראת את פני כי לא יראני האדם וחי׃ 02O 33 21 ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על הצור׃ 02O 33 22 והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד עברי׃ 02O 33 23 והסרתי את כפי וראית את אחרי ופני לא יראו׃ 02O 34 1 ויאמר יהוה אל משה פסל לך שני לחת אבנים כראשנים וכתבתי על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת׃ 02O 34 2 והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל הר סיני ונצבת לי שם על ראש ההר׃ 02O 34 3 ואיש לא יעלה עמך וגם איש אל ירא בכל ההר גם הצאן והבקר אל ירעו אל מול ההר ההוא׃ 02O 34 4 ויפסל שני לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים׃ 02O 34 5 וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה׃ 02O 34 6 ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת׃ 02O 34 7 נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים׃ 02O 34 8 וימהר משה ויקד ארצה וישתחו׃ 02O 34 9 ויאמר אם נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך נא אדני בקרבנו כי עם קשה ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו׃ 02O 34 10 ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאת אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה יהוה כי נורא הוא אשר אני עשה עמך׃ 02O 34 11 שמר לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי׃ 02O 34 12 השמר לך פן תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן יהיה למוקש בקרבך׃ 02O 34 13 כי את מזבחתם תתצון ואת מצבתם תשברון ואת אשריו תכרתון׃ 02O 34 14 כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא׃ 02O 34 15 פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו׃ 02O 34 16 ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את בניך אחרי אלהיהן׃ 02O 34 17 אלהי מסכה לא תעשה לך׃ 02O 34 18 את חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים׃ 02O 34 19 כל פטר רחם לי וכל מקנך תזכר פטר שור ושה׃ 02O 34 20 ופטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם׃ 02O 34 21 ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת׃ 02O 34 22 וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה׃ 02O 34 23 שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני האדן יהוה אלהי ישראל׃ 02O 34 24 כי אוריש גוים מפניך והרחבתי את גבולך ולא יחמד איש את ארצך בעלתך לראות את פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה׃ 02O 34 25 לא תשחט על חמץ דם זבחי ולא ילין לבקר זבח חג הפסח׃ 02O 34 26 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ 02O 34 27 ויאמר יהוה אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל׃ 02O 34 28 ויהי שם עם יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על הלחת את דברי הברית עשרת הדברים׃ 02O 34 29 ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו׃ 02O 34 30 וירא אהרן וכל בני ישראל את משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו׃ 02O 34 31 ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה וידבר משה אלהם׃ 02O 34 32 ואחרי כן נגשו כל בני ישראל ויצום את כל אשר דבר יהוה אתו בהר סיני׃ 02O 34 33 ויכל משה מדבר אתם ויתן על פניו מסוה׃ 02O 34 34 ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את המסוה עד צאתו ויצא ודבר אל בני ישראל את אשר יצוה׃ 02O 34 35 וראו בני ישראל את פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את המסוה על פניו עד באו לדבר אתו׃ 02O 35 1 ויקהל משה את כל עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר צוה יהוה לעשת אתם׃ 02O 35 2 ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל העשה בו מלאכה יומת׃ 02O 35 3 לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת׃ 02O 35 4 ויאמר משה אל כל עדת בני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר׃ 02O 35 5 קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת׃ 02O 35 6 ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים׃ 02O 35 7 וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים׃ 02O 35 8 ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים׃ 02O 35 9 ואבני שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן׃ 02O 35 10 וכל חכם לב בכם יבאו ויעשו את כל אשר צוה יהוה׃ 02O 35 11 את המשכן את אהלו ואת מכסהו את קרסיו ואת קרשיו את בריחו את עמדיו ואת אדניו׃ 02O 35 12 את הארן ואת בדיו את הכפרת ואת פרכת המסך׃ 02O 35 13 את השלחן ואת בדיו ואת כל כליו ואת לחם הפנים׃ 02O 35 14 ואת מנרת המאור ואת כליה ואת נרתיה ואת שמן המאור׃ 02O 35 15 ואת מזבח הקטרת ואת בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך הפתח לפתח המשכן׃ 02O 35 16 את מזבח העלה ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו׃ 02O 35 17 את קלעי החצר את עמדיו ואת אדניה ואת מסך שער החצר׃ 02O 35 18 את יתדת המשכן ואת יתדת החצר ואת מיתריהם׃ 02O 35 19 את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ 02O 35 20 ויצאו כל עדת בני ישראל מלפני משה׃ 02O 35 21 ויבאו כל איש אשר נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל עבדתו ולבגדי הקדש׃ 02O 35 22 ויבאו האנשים על הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב וכל איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה׃ 02O 35 23 וכל איש אשר נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו׃ 02O 35 24 כל מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל מלאכת העבדה הביאו׃ 02O 35 25 וכל אשה חכמת לב בידיה טוו ויביאו מטוה את התכלת ואת הארגמן את תולעת השני ואת השש׃ 02O 35 26 וכל הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את העזים׃ 02O 35 27 והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן׃ 02O 35 28 ואת הבשם ואת השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים׃ 02O 35 29 כל איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד משה הביאו בני ישראל נדבה ליהוה׃ 02O 35 30 ויאמר משה אל בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה׃ 02O 35 31 וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה׃ 02O 35 32 ולחשב מחשבת לעשת בזהב ובכסף ובנחשת׃ 02O 35 33 ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל מלאכת מחשבת׃ 02O 35 34 ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן אחיסמך למטה דן׃ 02O 35 35 מלא אתם חכמת לב לעשות כל מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל מלאכה וחשבי מחשבת׃ 02O 36 1 ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את כל מלאכת עבדת הקדש לכל אשר צוה יהוה׃ 02O 36 2 ויקרא משה אל בצלאל ואל אהליאב ואל כל איש חכם לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל המלאכה לעשת אתה׃ 02O 36 3 ויקחו מלפני משה את כל התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר׃ 02O 36 4 ויבאו כל החכמים העשים את כל מלאכת הקדש איש איש ממלאכתו אשר המה עשים׃ 02O 36 5 ויאמרו אל משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר צוה יהוה לעשת אתה׃ 02O 36 6 ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל יעשו עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא׃ 02O 36 7 והמלאכה היתה דים לכל המלאכה לעשות אתה והותר׃ 02O 36 8 ויעשו כל חכם לב בעשי המלאכה את המשכן עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרבים מעשה חשב עשה אתם׃ 02O 36 9 ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל היריעת׃ 02O 36 10 ויחבר את חמש היריעת אחת אל אחת וחמש יריעת חבר אחת אל אחת׃ 02O 36 11 ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית׃ 02O 36 12 חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אחת אל אחת׃ 02O 36 13 ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את הירעת אחת אל אחת בקרסים ויהי המשכן אחד׃ 02O 36 14 ויעש יריעת עזים לאהל על המשכן עשתי עשרה יריעת עשה אתם׃ 02O 36 15 ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת׃ 02O 36 16 ויחבר את חמש היריעת לבד ואת שש היריעת לבד׃ 02O 36 17 ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה על שפת היריעה החברת השנית׃ 02O 36 18 ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את האהל להית אחד׃ 02O 36 19 ויעש מכסה לאהל ערת אלים מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה׃ 02O 36 20 ויעש את הקרשים למשכן עצי שטים עמדים׃ 02O 36 21 עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד׃ 02O 36 22 שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל אחת כן עשה לכל קרשי המשכן׃ 02O 36 23 ויעש את הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה׃ 02O 36 24 וארבעים אדני כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת הקרש האחד לשתי ידתיו׃ 02O 36 25 ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים׃ 02O 36 26 וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד׃ 02O 36 27 ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים׃ 02O 36 28 ושני קרשים עשה למקצעת המשכן בירכתים׃ 02O 36 29 והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל ראשו אל הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת׃ 02O 36 30 והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד׃ 02O 36 31 ויעש בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע המשכן האחת׃ 02O 36 32 וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה׃ 02O 36 33 ויעש את הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן הקצה אל הקצה׃ 02O 36 34 ואת הקרשים צפה זהב ואת טבעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף את הבריחם זהב׃ 02O 36 35 ויעש את הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים׃ 02O 36 36 ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני כסף׃ 02O 36 37 ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם׃ 02O 36 38 ואת עמודיו חמשה ואת וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת׃ 02O 37 1 ויעש בצלאל את הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו׃ 02O 37 2 ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב׃ 02O 37 3 ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על צלעו האחת ושתי טבעות על צלעו השנית׃ 02O 37 4 ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב׃ 02O 37 5 ויבא את הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את הארן׃ 02O 37 6 ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה׃ 02O 37 7 ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת׃ 02O 37 8 כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפרת עשה את הכרבים משני קצוותו׃ 02O 37 9 ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת היו פני הכרבים׃ 02O 37 10 ויעש את השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו׃ 02O 37 11 ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב׃ 02O 37 12 ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר זהב למסגרתו סביב׃ 02O 37 13 ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן את הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו׃ 02O 37 14 לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת את השלחן׃ 02O 37 15 ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את השלחן׃ 02O 37 16 ויעש את הכלים אשר על השלחן את קערתיו ואת כפתיו ואת מנקיתיו ואת הקשות אשר יסך בהן זהב טהור׃ 02O 37 17 ויעש את המנרה זהב טהור מקשה עשה את המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו׃ 02O 37 18 וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני׃ 02O 37 19 שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן המנרה׃ 02O 37 20 ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה׃ 02O 37 21 וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה׃ 02O 37 22 כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור׃ 02O 37 23 ויעש את נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור׃ 02O 37 24 ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל כליה׃ 02O 37 25 ויעש את מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קמתו ממנו היו קרנתיו׃ 02O 37 26 ויצף אתו זהב טהור את גגו ואת קירתיו סביב ואת קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב׃ 02O 37 27 ושתי טבעת זהב עשה לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם׃ 02O 37 28 ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב׃ 02O 37 29 ויעש את שמן המשחה קדש ואת קטרת הסמים טהור מעשה רקח׃ 02O 38 1 ויעש את מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו רבוע ושלש אמות קמתו׃ 02O 38 2 ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת׃ 02O 38 3 ויעש את כל כלי המזבח את הסירת ואת היעים ואת המזרקת את המזלגת ואת המחתת כל כליו עשה נחשת׃ 02O 38 4 ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד חציו׃ 02O 38 5 ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים׃ 02O 38 6 ויעש את הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת׃ 02O 38 7 ויבא את הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה אתו׃ 02O 38 8 ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד׃ 02O 38 9 ויעש את החצר לפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה׃ 02O 38 10 עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף׃ 02O 38 11 ולפאת צפון מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף׃ 02O 38 12 ולפאת ים קלעים חמשים באמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמדים וחשוקיהם כסף׃ 02O 38 13 ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה׃ 02O 38 14 קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ 02O 38 15 ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה׃ 02O 38 16 כל קלעי החצר סביב שש משזר׃ 02O 38 17 והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר׃ 02O 38 18 ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר׃ 02O 38 19 ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף׃ 02O 38 20 וכל היתדת למשכן ולחצר סביב נחשת׃ 02O 38 21 אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ 02O 38 22 ובצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה עשה את כל אשר צוה יהוה את משה׃ 02O 38 23 ואתו אהליאב בן אחיסמך למטה דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש׃ 02O 38 24 כל הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש׃ 02O 38 25 וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש׃ 02O 38 26 בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃ 02O 38 27 ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן׃ 02O 38 28 ואת האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם׃ 02O 38 29 ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע מאות שקל׃ 02O 38 30 ויעש בה את אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו ואת כל כלי המזבח׃ 02O 38 31 ואת אדני החצר סביב ואת אדני שער החצר ואת כל יתדת המשכן ואת כל יתדת החצר סביב׃ 02O 39 1 ומן התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי שרד לשרת בקדש ויעשו את בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 39 2 ויעש את האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃ 02O 39 3 וירקעו את פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב׃ 02O 39 4 כתפת עשו לו חברת על שני קצוותו חבר׃ 02O 39 5 וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 39 6 ויעשו את אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על שמות בני ישראל׃ 02O 39 7 וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 39 8 ויעש את החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר׃ 02O 39 9 רבוע היה כפול עשו את החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול׃ 02O 39 10 וימלאו בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד׃ 02O 39 11 והטור השני נפך ספיר ויהלם׃ 02O 39 12 והטור השלישי לשם שבו ואחלמה׃ 02O 39 13 והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצות זהב במלאתם׃ 02O 39 14 והאבנים על שמת בני ישראל הנה שתים עשרה על שמתם פתוחי חתם איש על שמו לשנים עשר שבט׃ 02O 39 15 ויעשו על החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור׃ 02O 39 16 ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את שתי הטבעת על שני קצות החשן׃ 02O 39 17 ויתנו שתי העבתת הזהב על שתי הטבעת על קצות החשן׃ 02O 39 18 ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על שתי המשבצת ויתנם על כתפת האפד אל מול פניו׃ 02O 39 19 ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על שני קצות החשן על שפתו אשר אל עבר האפד ביתה׃ 02O 39 20 ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפד׃ 02O 39 21 וירכסו את החשן מטבעתיו אל טבעת האפד בפתיל תכלת להית על חשב האפד ולא יזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 39 22 ויעש את מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת׃ 02O 39 23 ופי המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע׃ 02O 39 24 ויעשו על שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר׃ 02O 39 25 ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את הפעמנים בתוך הרמנים על שולי המעיל סביב בתוך הרמנים׃ 02O 39 26 פעמן ורמן פעמן ורמן על שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 39 27 ויעשו את הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו׃ 02O 39 28 ואת המצנפת שש ואת פארי המגבעת שש ואת מכנסי הבד שש משזר׃ 02O 39 29 ואת האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 39 30 ויעשו את ציץ נזר הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה׃ 02O 39 31 ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 39 32 ותכל כל עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו׃ 02O 39 33 ויביאו את המשכן אל משה את האהל ואת כל כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו׃ 02O 39 34 ואת מכסה עורת האילם המאדמים ואת מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך׃ 02O 39 35 את ארן העדת ואת בדיו ואת הכפרת׃ 02O 39 36 את השלחן את כל כליו ואת לחם הפנים׃ 02O 39 37 את המנרה הטהרה את נרתיה נרת המערכה ואת כל כליה ואת שמן המאור׃ 02O 39 38 ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל׃ 02O 39 39 את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר לו את בדיו ואת כל כליו את הכיר ואת כנו׃ 02O 39 40 את קלעי החצר את עמדיה ואת אדניה ואת המסך לשער החצר את מיתריו ויתדתיה ואת כל כלי עבדת המשכן לאהל מועד׃ 02O 39 41 את בגדי השרד לשרת בקדש את בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת בגדי בניו לכהן׃ 02O 39 42 ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל את כל העבדה׃ 02O 39 43 וירא משה את כל המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה׃ 02O 40 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 02O 40 2 ביום החדש הראשון באחד לחדש תקים את משכן אהל מועד׃ 02O 40 3 ושמת שם את ארון העדות וסכת על הארן את הפרכת׃ 02O 40 4 והבאת את השלחן וערכת את ערכו והבאת את המנרה והעלית את נרתיה׃ 02O 40 5 ונתתה את מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את מסך הפתח למשכן׃ 02O 40 6 ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל מועד׃ 02O 40 7 ונתת את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים׃ 02O 40 8 ושמת את החצר סביב ונתת את מסך שער החצר׃ 02O 40 9 ולקחת את שמן המשחה ומשחת את המשכן ואת כל אשר בו וקדשת אתו ואת כל כליו והיה קדש׃ 02O 40 10 ומשחת את מזבח העלה ואת כל כליו וקדשת את המזבח והיה המזבח קדש קדשים׃ 02O 40 11 ומשחת את הכיר ואת כנו וקדשת אתו׃ 02O 40 12 והקרבת את אהרן ואת בניו אל פתח אהל מועד ורחצת אתם במים׃ 02O 40 13 והלבשת את אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי׃ 02O 40 14 ואת בניו תקריב והלבשת אתם כתנת׃ 02O 40 15 ומשחת אתם כאשר משחת את אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם׃ 02O 40 16 ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ 02O 40 17 ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן׃ 02O 40 18 ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו׃ 02O 40 19 ויפרש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 40 20 ויקח ויתן את העדת אל הארן וישם את הבדים על הארן ויתן את הכפרת על הארן מלמעלה׃ 02O 40 21 ויבא את הארן אל המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 40 22 ויתן את השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת׃ 02O 40 23 ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 40 24 וישם את המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה׃ 02O 40 25 ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 40 26 וישם את מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת׃ 02O 40 27 ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 40 28 וישם את מסך הפתח למשכן׃ 02O 40 29 ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל מועד ויעל עליו את העלה ואת המנחה כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 40 30 וישם את הכיר בין אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה׃ 02O 40 31 ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את ידיהם ואת רגליהם׃ 02O 40 32 בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את משה׃ 02O 40 33 ויקם את החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את מסך שער החצר ויכל משה את המלאכה׃ 02O 40 34 ויכס הענן את אהל מועד וכבוד יהוה מלא את המשכן׃ 02O 40 35 ולא יכל משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את המשכן׃ 02O 40 36 ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם׃ 02O 40 37 ואם לא יעלה הענן ולא יסעו עד יום העלתו׃ 02O 40 38 כי ענן יהוה על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם׃ 03O 1 1 ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר׃ 03O 1 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם׃ 03O 1 3 אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה׃ 03O 1 4 וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו׃ 03O 1 5 ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד׃ 03O 1 6 והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה׃ 03O 1 7 ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש׃ 03O 1 8 וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח׃ 03O 1 9 וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה׃ 03O 1 10 ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעלה זכר תמים יקריבנו׃ 03O 1 11 ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב׃ 03O 1 12 ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח׃ 03O 1 13 והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה׃ 03O 1 14 ואם מן העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן התרים או מן בני היונה את קרבנו׃ 03O 1 15 והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח׃ 03O 1 16 והסיר את מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן׃ 03O 1 17 ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה׃ 03O 2 1 ונפש כי תקריב קרבן מנחה ליהוה סלת יהיה קרבנו ויצק עליה שמן ונתן עליה לבנה׃ 03O 2 2 והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ משם מלא קמצו מסלתה ומשמנה על כל לבנתה והקטיר הכהן את אזכרתה המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃ 03O 2 3 והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃ 03O 2 4 וכי תקרב קרבן מנחה מאפה תנור סלת חלות מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן׃ 03O 2 5 ואם מנחה על המחבת קרבנך סלת בלולה בשמן מצה תהיה׃ 03O 2 6 פתות אתה פתים ויצקת עליה שמן מנחה הוא׃ 03O 2 7 ואם מנחת מרחשת קרבנך סלת בשמן תעשה׃ 03O 2 8 והבאת את המנחה אשר יעשה מאלה ליהוה והקריבה אל הכהן והגישה אל המזבח׃ 03O 2 9 והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה אשה ריח ניחח ליהוה׃ 03O 2 10 והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו קדש קדשים מאשי יהוה׃ 03O 2 11 כל המנחה אשר תקריבו ליהוה לא תעשה חמץ כי כל שאר וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה ליהוה׃ 03O 2 12 קרבן ראשית תקריבו אתם ליהוה ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח׃ 03O 2 13 וכל קרבן מנחתך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך על כל קרבנך תקריב מלח׃ 03O 2 14 ואם תקריב מנחת בכורים ליהוה אביב קלוי באש גרש כרמל תקריב את מנחת בכוריך׃ 03O 2 15 ונתת עליה שמן ושמת עליה לבנה מנחה הוא׃ 03O 2 16 והקטיר הכהן את אזכרתה מגרשה ומשמנה על כל לבנתה אשה ליהוה׃ 03O 3 1 ואם זבח שלמים קרבנו אם מן הבקר הוא מקריב אם זכר אם נקבה תמים יקריבנו לפני יהוה׃ 03O 3 2 וסמך ידו על ראש קרבנו ושחטו פתח אהל מועד וזרקו בני אהרן הכהנים את הדם על המזבח סביב׃ 03O 3 3 והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב׃ 03O 3 4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה׃ 03O 3 5 והקטירו אתו בני אהרן המזבחה על העלה אשר על העצים אשר על האש אשה ריח ניחח ליהוה׃ 03O 3 6 ואם מן הצאן קרבנו לזבח שלמים ליהוה זכר או נקבה תמים יקריבנו׃ 03O 3 7 אם כשב הוא מקריב את קרבנו והקריב אתו לפני יהוה׃ 03O 3 8 וסמך את ידו על ראש קרבנו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב׃ 03O 3 9 והקריב מזבח השלמים אשה ליהוה חלבו האליה תמימה לעמת העצה יסירנה ואת החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב׃ 03O 3 10 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃ 03O 3 11 והקטירו הכהן המזבחה לחם אשה ליהוה׃ 03O 3 12 ואם עז קרבנו והקריבו לפני יהוה׃ 03O 3 13 וסמך את ידו על ראשו ושחט אתו לפני אהל מועד וזרקו בני אהרן את דמו על המזבח סביב׃ 03O 3 14 והקריב ממנו קרבנו אשה ליהוה את החלב המכסה את הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב׃ 03O 3 15 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עלהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃ 03O 3 16 והקטירם הכהן המזבחה לחם אשה לריח ניחח כל חלב ליהוה׃ 03O 3 17 חקת עולם לדרתיכם בכל מושבתיכם כל חלב וכל דם לא תאכלו׃ 03O 4 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 4 2 דבר אל בני ישראל לאמר נפש כי תחטא בשגגה מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ועשה מאחת מהנה׃ 03O 4 3 אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם והקריב על חטאתו אשר חטא פר בן בקר תמים ליהוה לחטאת׃ 03O 4 4 והביא את הפר אל פתח אהל מועד לפני יהוה וסמך את ידו על ראש הפר ושחט את הפר לפני יהוה׃ 03O 4 5 ולקח הכהן המשיח מדם הפר והביא אתו אל אהל מועד׃ 03O 4 6 וטבל הכהן את אצבעו בדם והזה מן הדם שבע פעמים לפני יהוה את פני פרכת הקדש׃ 03O 4 7 ונתן הכהן מן הדם על קרנות מזבח קטרת הסמים לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד׃ 03O 4 8 ואת כל חלב פר החטאת ירים ממנו את החלב המכסה על הקרב ואת כל החלב אשר על הקרב׃ 03O 4 9 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכליות יסירנה׃ 03O 4 10 כאשר יורם משור זבח השלמים והקטירם הכהן על מזבח העלה׃ 03O 4 11 ואת עור הפר ואת כל בשרו על ראשו ועל כרעיו וקרבו ופרשו׃ 03O 4 12 והוציא את כל הפר אל מחוץ למחנה אל מקום טהור אל שפך הדשן ושרף אתו על עצים באש על שפך הדשן ישרף׃ 03O 4 13 ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר מעיני הקהל ועשו אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ואשמו׃ 03O 4 14 ונודעה החטאת אשר חטאו עליה והקריבו הקהל פר בן בקר לחטאת והביאו אתו לפני אהל מועד׃ 03O 4 15 וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר לפני יהוה ושחט את הפר לפני יהוה׃ 03O 4 16 והביא הכהן המשיח מדם הפר אל אהל מועד׃ 03O 4 17 וטבל הכהן אצבעו מן הדם והזה שבע פעמים לפני יהוה את פני הפרכת׃ 03O 4 18 ומן הדם יתן על קרנת המזבח אשר לפני יהוה אשר באהל מועד ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח העלה אשר פתח אהל מועד׃ 03O 4 19 ואת כל חלבו ירים ממנו והקטיר המזבחה׃ 03O 4 20 ועשה לפר כאשר עשה לפר החטאת כן יעשה לו וכפר עלהם הכהן ונסלח להם׃ 03O 4 21 והוציא את הפר אל מחוץ למחנה ושרף אתו כאשר שרף את הפר הראשון חטאת הקהל הוא׃ 03O 4 22 אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצות יהוה אלהיו אשר לא תעשינה בשגגה ואשם׃ 03O 4 23 או הודע אליו חטאתו אשר חטא בה והביא את קרבנו שעיר עזים זכר תמים׃ 03O 4 24 וסמך ידו על ראש השעיר ושחט אתו במקום אשר ישחט את העלה לפני יהוה חטאת הוא׃ 03O 4 25 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת דמו ישפך אל יסוד מזבח העלה׃ 03O 4 26 ואת כל חלבו יקטיר המזבחה כחלב זבח השלמים וכפר עליו הכהן מחטאתו ונסלח לו׃ 03O 4 27 ואם נפש אחת תחטא בשגגה מעם הארץ בעשתה אחת ממצות יהוה אשר לא תעשינה ואשם׃ 03O 4 28 או הודע אליו חטאתו אשר חטא והביא קרבנו שעירת עזים תמימה נקבה על חטאתו אשר חטא׃ 03O 4 29 וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט את החטאת במקום העלה׃ 03O 4 30 ולקח הכהן מדמה באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח׃ 03O 4 31 ואת כל חלבה יסיר כאשר הוסר חלב מעל זבח השלמים והקטיר הכהן המזבחה לריח ניחח ליהוה וכפר עליו הכהן ונסלח לו׃ 03O 4 32 ואם כבש יביא קרבנו לחטאת נקבה תמימה יביאנה׃ 03O 4 33 וסמך את ידו על ראש החטאת ושחט אתה לחטאת במקום אשר ישחט את העלה׃ 03O 4 34 ולקח הכהן מדם החטאת באצבעו ונתן על קרנת מזבח העלה ואת כל דמה ישפך אל יסוד המזבח׃ 03O 4 35 ואת כל חלבה יסיר כאשר יוסר חלב הכשב מזבח השלמים והקטיר הכהן אתם המזבחה על אשי יהוה וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא ונסלח לו׃ 03O 5 1 ונפש כי תחטא ושמעה קול אלה והוא עד או ראה או ידע אם לוא יגיד ונשא עונו׃ 03O 5 2 או נפש אשר תגע בכל דבר טמא או בנבלת חיה טמאה או בנבלת בהמה טמאה או בנבלת שרץ טמא ונעלם ממנו והוא טמא ואשם׃ 03O 5 3 או כי יגע בטמאת אדם לכל טמאתו אשר יטמא בה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם׃ 03O 5 4 או נפש כי תשבע לבטא בשפתים להרע או להיטיב לכל אשר יבטא האדם בשבעה ונעלם ממנו והוא ידע ואשם לאחת מאלה׃ 03O 5 5 והיה כי יאשם לאחת מאלה והתודה אשר חטא עליה׃ 03O 5 6 והביא את אשמו ליהוה על חטאתו אשר חטא נקבה מן הצאן כשבה או שעירת עזים לחטאת וכפר עליו הכהן מחטאתו׃ 03O 5 7 ואם לא תגיע ידו די שה והביא את אשמו אשר חטא שתי תרים או שני בני יונה ליהוה אחד לחטאת ואחד לעלה׃ 03O 5 8 והביא אתם אל הכהן והקריב את אשר לחטאת ראשונה ומלק את ראשו ממול ערפו ולא יבדיל׃ 03O 5 9 והזה מדם החטאת על קיר המזבח והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח חטאת הוא׃ 03O 5 10 ואת השני יעשה עלה כמשפט וכפר עליו הכהן מחטאתו אשר חטא ונסלח לו׃ 03O 5 11 ואם לא תשיג ידו לשתי תרים או לשני בני יונה והביא את קרבנו אשר חטא עשירת האפה סלת לחטאת לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבנה כי חטאת היא׃ 03O 5 12 והביאה אל הכהן וקמץ הכהן ממנה מלוא קמצו את אזכרתה והקטיר המזבחה על אשי יהוה חטאת הוא׃ 03O 5 13 וכפר עליו הכהן על חטאתו אשר חטא מאחת מאלה ונסלח לו והיתה לכהן כמנחה׃ 03O 5 14 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 5 15 נפש כי תמעל מעל וחטאה בשגגה מקדשי יהוה והביא את אשמו ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך כסף שקלים בשקל הקדש לאשם׃ 03O 5 16 ואת אשר חטא מן הקדש ישלם ואת חמישתו יוסף עליו ונתן אתו לכהן והכהן יכפר עליו באיל האשם ונסלח לו׃ 03O 5 17 ואם נפש כי תחטא ועשתה אחת מכל מצות יהוה אשר לא תעשינה ולא ידע ואשם ונשא עונו׃ 03O 5 18 והביא איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן וכפר עליו הכהן על שגגתו אשר שגג והוא לא ידע ונסלח לו׃ 03O 5 19 אשם הוא אשם אשם ליהוה׃ 03O 6 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 6 2 נפש כי תחטא ומעלה מעל ביהוה וכחש בעמיתו בפקדון או בתשומת יד או בגזל או עשק את עמיתו׃ 03O 6 3 או מצא אבדה וכחש בה ונשבע על שקר על אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה׃ 03O 6 4 והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה אשר גזל או את העשק אשר עשק או את הפקדון אשר הפקד אתו או את האבדה אשר מצא׃ 03O 6 5 או מכל אשר ישבע עליו לשקר ושלם אתו בראשו וחמשתיו יסף עליו לאשר הוא לו יתננו ביום אשמתו׃ 03O 6 6 ואת אשמו יביא ליהוה איל תמים מן הצאן בערכך לאשם אל הכהן׃ 03O 6 7 וכפר עליו הכהן לפני יהוה ונסלח לו על אחת מכל אשר יעשה לאשמה בה׃ 03O 6 8 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 6 9 צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העלה הוא העלה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבקר ואש המזבח תוקד בו׃ 03O 6 10 ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העלה על המזבח ושמו אצל המזבח׃ 03O 6 11 ופשט את בגדיו ולבש בגדים אחרים והוציא את הדשן אל מחוץ למחנה אל מקום טהור׃ 03O 6 12 והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה ובער עליה הכהן עצים בבקר בבקר וערך עליה העלה והקטיר עליה חלבי השלמים׃ 03O 6 13 אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה׃ 03O 6 14 וזאת תורת המנחה הקרב אתה בני אהרן לפני יהוה אל פני המזבח׃ 03O 6 15 והרים ממנו בקמצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבנה אשר על המנחה והקטיר המזבח ריח ניחח אזכרתה ליהוה׃ 03O 6 16 והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל במקום קדש בחצר אהל מועד יאכלוה׃ 03O 6 17 לא תאפה חמץ חלקם נתתי אתה מאשי קדש קדשים הוא כחטאת וכאשם׃ 03O 6 18 כל זכר בבני אהרן יאכלנה חק עולם לדרתיכם מאשי יהוה כל אשר יגע בהם יקדש׃ 03O 6 19 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 6 20 זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו ליהוה ביום המשח אתו עשירת האפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב׃ 03O 6 21 על מחבת בשמן תעשה מרבכת תביאנה תפיני מנחת פתים תקריב ריח ניחח ליהוה׃ 03O 6 22 והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אתה חק עולם ליהוה כליל תקטר׃ 03O 6 23 וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל׃ 03O 6 24 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 6 25 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר זאת תורת החטאת במקום אשר תשחט העלה תשחט החטאת לפני יהוה קדש קדשים הוא׃ 03O 6 26 הכהן המחטא אתה יאכלנה במקום קדש תאכל בחצר אהל מועד׃ 03O 6 27 כל אשר יגע בבשרה יקדש ואשר יזה מדמה על הבגד אשר יזה עליה תכבס במקום קדש׃ 03O 6 28 וכלי חרש אשר תבשל בו ישבר ואם בכלי נחשת בשלה ומרק ושטף במים׃ 03O 6 29 כל זכר בכהנים יאכל אתה קדש קדשים הוא׃ 03O 6 30 וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל באש תשרף׃ 03O 7 1 וזאת תורת האשם קדש קדשים הוא׃ 03O 7 2 במקום אשר ישחטו את העלה ישחטו את האשם ואת דמו יזרק על המזבח סביב׃ 03O 7 3 ואת כל חלבו יקריב ממנו את האליה ואת החלב המכסה את הקרב׃ 03O 7 4 ואת שתי הכלית ואת החלב אשר עליהן אשר על הכסלים ואת היתרת על הכבד על הכלית יסירנה׃ 03O 7 5 והקטיר אתם הכהן המזבחה אשה ליהוה אשם הוא׃ 03O 7 6 כל זכר בכהנים יאכלנו במקום קדוש יאכל קדש קדשים הוא׃ 03O 7 7 כחטאת כאשם תורה אחת להם הכהן אשר יכפר בו לו יהיה׃ 03O 7 8 והכהן המקריב את עלת איש עור העלה אשר הקריב לכהן לו יהיה׃ 03O 7 9 וכל מנחה אשר תאפה בתנור וכל נעשה במרחשת ועל מחבת לכהן המקריב אתה לו תהיה׃ 03O 7 10 וכל מנחה בלולה בשמן וחרבה לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו׃ 03O 7 11 וזאת תורת זבח השלמים אשר יקריב ליהוה׃ 03O 7 12 אם על תודה יקריבנו והקריב על זבח התודה חלות מצות בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן וסלת מרבכת חלת בלולת בשמן׃ 03O 7 13 על חלת לחם חמץ יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו׃ 03O 7 14 והקריב ממנו אחד מכל קרבן תרומה ליהוה לכהן הזרק את דם השלמים לו יהיה׃ 03O 7 15 ובשר זבח תודת שלמיו ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר׃ 03O 7 16 ואם נדר או נדבה זבח קרבנו ביום הקריבו את זבחו יאכל וממחרת והנותר ממנו יאכל׃ 03O 7 17 והנותר מבשר הזבח ביום השלישי באש ישרף׃ 03O 7 18 ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי לא ירצה המקריב אתו לא יחשב לו פגול יהיה והנפש האכלת ממנו עונה תשא׃ 03O 7 19 והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל באש ישרף והבשר כל טהור יאכל בשר׃ 03O 7 20 והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ 03O 7 21 ונפש כי תגע בכל טמא בטמאת אדם או בבהמה טמאה או בכל שקץ טמא ואכל מבשר זבח השלמים אשר ליהוה ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ 03O 7 22 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 7 23 דבר אל בני ישראל לאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו׃ 03O 7 24 וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלהו׃ 03O 7 25 כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב ממנה אשה ליהוה ונכרתה הנפש האכלת מעמיה׃ 03O 7 26 וכל דם לא תאכלו בכל מושבתיכם לעוף ולבהמה׃ 03O 7 27 כל נפש אשר תאכל כל דם ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ 03O 7 28 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 7 29 דבר אל בני ישראל לאמר המקריב את זבח שלמיו ליהוה יביא את קרבנו ליהוה מזבח שלמיו׃ 03O 7 30 ידיו תביאינה את אשי יהוה את החלב על החזה יביאנו את החזה להניף אתו תנופה לפני יהוה׃ 03O 7 31 והקטיר הכהן את החלב המזבחה והיה החזה לאהרן ולבניו׃ 03O 7 32 ואת שוק הימין תתנו תרומה לכהן מזבחי שלמיכם׃ 03O 7 33 המקריב את דם השלמים ואת החלב מבני אהרן לו תהיה שוק הימין למנה׃ 03O 7 34 כי את חזה התנופה ואת שוק התרומה לקחתי מאת בני ישראל מזבחי שלמיהם ואתן אתם לאהרן הכהן ולבניו לחק עולם מאת בני ישראל׃ 03O 7 35 זאת משחת אהרן ומשחת בניו מאשי יהוה ביום הקריב אתם לכהן ליהוה׃ 03O 7 36 אשר צוה יהוה לתת להם ביום משחו אתם מאת בני ישראל חקת עולם לדרתם׃ 03O 7 37 זאת התורה לעלה למנחה ולחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים׃ 03O 7 38 אשר צוה יהוה את משה בהר סיני ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ליהוה במדבר סיני׃ 03O 8 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 8 2 קח את אהרן ואת בניו אתו ואת הבגדים ואת שמן המשחה ואת פר החטאת ואת שני האילים ואת סל המצות׃ 03O 8 3 ואת כל העדה הקהל אל פתח אהל מועד׃ 03O 8 4 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ותקהל העדה אל פתח אהל מועד׃ 03O 8 5 ויאמר משה אל העדה זה הדבר אשר צוה יהוה לעשות׃ 03O 8 6 ויקרב משה את אהרן ואת בניו וירחץ אתם במים׃ 03O 8 7 ויתן עליו את הכתנת ויחגר אתו באבנט וילבש אתו את המעיל ויתן עליו את האפד ויחגר אתו בחשב האפד ויאפד לו בו׃ 03O 8 8 וישם עליו את החשן ויתן אל החשן את האורים ואת התמים׃ 03O 8 9 וישם את המצנפת על ראשו וישם על המצנפת אל מול פניו את ציץ הזהב נזר הקדש כאשר צוה יהוה את משה׃ 03O 8 10 ויקח משה את שמן המשחה וימשח את המשכן ואת כל אשר בו ויקדש אתם׃ 03O 8 11 ויז ממנו על המזבח שבע פעמים וימשח את המזבח ואת כל כליו ואת הכיר ואת כנו לקדשם׃ 03O 8 12 ויצק משמן המשחה על ראש אהרן וימשח אתו לקדשו׃ 03O 8 13 ויקרב משה את בני אהרן וילבשם כתנת ויחגר אתם אבנט ויחבש להם מגבעות כאשר צוה יהוה את משה׃ 03O 8 14 ויגש את פר החטאת ויסמך אהרן ובניו את ידיהם על ראש פר החטאת׃ 03O 8 15 וישחט ויקח משה את הדם ויתן על קרנות המזבח סביב באצבעו ויחטא את המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח ויקדשהו לכפר עליו׃ 03O 8 16 ויקח את כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ויקטר משה המזבחה׃ 03O 8 17 ואת הפר ואת ערו ואת בשרו ואת פרשו שרף באש מחוץ למחנה כאשר צוה יהוה את משה׃ 03O 8 18 ויקרב את איל העלה ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ 03O 8 19 וישחט ויזרק משה את הדם על המזבח סביב׃ 03O 8 20 ואת האיל נתח לנתחיו ויקטר משה את הראש ואת הנתחים ואת הפדר׃ 03O 8 21 ואת הקרב ואת הכרעים רחץ במים ויקטר משה את כל האיל המזבחה עלה הוא לריח ניחח אשה הוא ליהוה כאשר צוה יהוה את משה׃ 03O 8 22 ויקרב את האיל השני איל המלאים ויסמכו אהרן ובניו את ידיהם על ראש האיל׃ 03O 8 23 וישחט ויקח משה מדמו ויתן על תנוך אזן אהרן הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית׃ 03O 8 24 ויקרב את בני אהרן ויתן משה מן הדם על תנוך אזנם הימנית ועל בהן ידם הימנית ועל בהן רגלם הימנית ויזרק משה את הדם על המזבח סביב׃ 03O 8 25 ויקח את החלב ואת האליה ואת כל החלב אשר על הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת חלבהן ואת שוק הימין׃ 03O 8 26 ומסל המצות אשר לפני יהוה לקח חלת מצה אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד וישם על החלבים ועל שוק הימין׃ 03O 8 27 ויתן את הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו וינף אתם תנופה לפני יהוה׃ 03O 8 28 ויקח משה אתם מעל כפיהם ויקטר המזבחה על העלה מלאים הם לריח ניחח אשה הוא ליהוה׃ 03O 8 29 ויקח משה את החזה ויניפהו תנופה לפני יהוה מאיל המלאים למשה היה למנה כאשר צוה יהוה את משה׃ 03O 8 30 ויקח משה משמן המשחה ומן הדם אשר על המזבח ויז על אהרן על בגדיו ועל בניו ועל בגדי בניו אתו ויקדש את אהרן את בגדיו ואת בניו ואת בגדי בניו אתו׃ 03O 8 31 ויאמר משה אל אהרן ואל בניו בשלו את הבשר פתח אהל מועד ושם תאכלו אתו ואת הלחם אשר בסל המלאים כאשר צויתי לאמר אהרן ובניו יאכלהו׃ 03O 8 32 והנותר בבשר ובלחם באש תשרפו׃ 03O 8 33 ומפתח אהל מועד לא תצאו שבעת ימים עד יום מלאת ימי מלאיכם כי שבעת ימים ימלא את ידכם׃ 03O 8 34 כאשר עשה ביום הזה צוה יהוה לעשת לכפר עליכם׃ 03O 8 35 ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים ושמרתם את משמרת יהוה ולא תמותו כי כן צויתי׃ 03O 8 36 ויעש אהרן ובניו את כל הדברים אשר צוה יהוה ביד משה׃ 03O 9 1 ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו ולזקני ישראל׃ 03O 9 2 ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני יהוה׃ 03O 9 3 ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל וכבש בני שנה תמימם לעלה׃ 03O 9 4 ושור ואיל לשלמים לזבח לפני יהוה ומנחה בלולה בשמן כי היום יהוה נראה אליכם׃ 03O 9 5 ויקחו את אשר צוה משה אל פני אהל מועד ויקרבו כל העדה ויעמדו לפני יהוה׃ 03O 9 6 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה תעשו וירא אליכם כבוד יהוה׃ 03O 9 7 ויאמר משה אל אהרן קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם ועשה את קרבן העם וכפר בעדם כאשר צוה יהוה׃ 03O 9 8 ויקרב אהרן אל המזבח וישחט את עגל החטאת אשר לו׃ 03O 9 9 ויקרבו בני אהרן את הדם אליו ויטבל אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח ואת הדם יצק אל יסוד המזבח׃ 03O 9 10 ואת החלב ואת הכלית ואת היתרת מן הכבד מן החטאת הקטיר המזבחה כאשר צוה יהוה את משה׃ 03O 9 11 ואת הבשר ואת העור שרף באש מחוץ למחנה׃ 03O 9 12 וישחט את העלה וימצאו בני אהרן אליו את הדם ויזרקהו על המזבח סביב׃ 03O 9 13 ואת העלה המציאו אליו לנתחיה ואת הראש ויקטר על המזבח׃ 03O 9 14 וירחץ את הקרב ואת הכרעים ויקטר על העלה המזבחה׃ 03O 9 15 ויקרב את קרבן העם ויקח את שעיר החטאת אשר לעם וישחטהו ויחטאהו כראשון׃ 03O 9 16 ויקרב את העלה ויעשה כמשפט׃ 03O 9 17 ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על המזבח מלבד עלת הבקר׃ 03O 9 18 וישחט את השור ואת האיל זבח השלמים אשר לעם וימצאו בני אהרן את הדם אליו ויזרקהו על המזבח סביב׃ 03O 9 19 ואת החלבים מן השור ומן האיל האליה והמכסה והכלית ויתרת הכבד׃ 03O 9 20 וישימו את החלבים על החזות ויקטר החלבים המזבחה׃ 03O 9 21 ואת החזות ואת שוק הימין הניף אהרן תנופה לפני יהוה כאשר צוה משה׃ 03O 9 22 וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם וירד מעשת החטאת והעלה והשלמים׃ 03O 9 23 ויבא משה ואהרן אל אהל מועד ויצאו ויברכו את העם וירא כבוד יהוה אל כל העם׃ 03O 9 24 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל על המזבח את העלה ואת החלבים וירא כל העם וירנו ויפלו על פניהם׃ 03O 10 1 ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקרבו לפני יהוה אש זרה אשר לא צוה אתם׃ 03O 10 2 ותצא אש מלפני יהוה ותאכל אותם וימתו לפני יהוה׃ 03O 10 3 ויאמר משה אל אהרן הוא אשר דבר יהוה לאמר בקרבי אקדש ועל פני כל העם אכבד וידם אהרן׃ 03O 10 4 ויקרא משה אל מישאל ואל אלצפן בני עזיאל דד אהרן ויאמר אלהם קרבו שאו את אחיכם מאת פני הקדש אל מחוץ למחנה׃ 03O 10 5 ויקרבו וישאם בכתנתם אל מחוץ למחנה כאשר דבר משה׃ 03O 10 6 ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו ולא תמתו ועל כל העדה יקצף ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השרפה אשר שרף יהוה׃ 03O 10 7 ומפתח אהל מועד לא תצאו פן תמתו כי שמן משחת יהוה עליכם ויעשו כדבר משה׃ 03O 10 8 וידבר יהוה אל אהרן לאמר׃ 03O 10 9 יין ושכר אל תשת אתה ובניך אתך בבאכם אל אהל מועד ולא תמתו חקת עולם לדרתיכם׃ 03O 10 10 ולהבדיל בין הקדש ובין החל ובין הטמא ובין הטהור׃ 03O 10 11 ולהורת את בני ישראל את כל החקים אשר דבר יהוה אליהם ביד משה׃ 03O 10 12 וידבר משה אל אהרן ואל אלעזר ואל איתמר בניו הנותרים קחו את המנחה הנותרת מאשי יהוה ואכלוה מצות אצל המזבח כי קדש קדשים הוא׃ 03O 10 13 ואכלתם אתה במקום קדש כי חקך וחק בניך הוא מאשי יהוה כי כן צויתי׃ 03O 10 14 ואת חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור אתה ובניך ובנתיך אתך כי חקך וחק בניך נתנו מזבחי שלמי בני ישראל׃ 03O 10 15 שוק התרומה וחזה התנופה על אשי החלבים יביאו להניף תנופה לפני יהוה והיה לך ולבניך אתך לחק עולם כאשר צוה יהוה׃ 03O 10 16 ואת שעיר החטאת דרש דרש משה והנה שרף ויקצף על אלעזר ועל איתמר בני אהרן הנותרם לאמר׃ 03O 10 17 מדוע לא אכלתם את החטאת במקום הקדש כי קדש קדשים הוא ואתה נתן לכם לשאת את עון העדה לכפר עליהם לפני יהוה׃ 03O 10 18 הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה אכול תאכלו אתה בקדש כאשר צויתי׃ 03O 10 19 וידבר אהרן אל משה הן היום הקריבו את חטאתם ואת עלתם לפני יהוה ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני יהוה׃ 03O 10 20 וישמע משה וייטב בעיניו׃ 03O 11 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר אלהם׃ 03O 11 2 דברו אל בני ישראל לאמר זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר על הארץ׃ 03O 11 3 כל מפרסת פרסה ושסעת שסע פרסת מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃ 03O 11 4 אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם׃ 03O 11 5 ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם׃ 03O 11 6 ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם׃ 03O 11 7 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם׃ 03O 11 8 מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו טמאים הם לכם׃ 03O 11 9 את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אתם תאכלו׃ 03O 11 10 וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת בימים ובנחלים מכל שרץ המים ומכל נפש החיה אשר במים שקץ הם לכם׃ 03O 11 11 ושקץ יהיו לכם מבשרם לא תאכלו ואת נבלתם תשקצו׃ 03O 11 12 כל אשר אין לו סנפיר וקשקשת במים שקץ הוא לכם׃ 03O 11 13 ואת אלה תשקצו מן העוף לא יאכלו שקץ הם את הנשר ואת הפרס ואת העזניה׃ 03O 11 14 ואת הדאה ואת האיה למינה׃ 03O 11 15 את כל ערב למינו׃ 03O 11 16 ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃ 03O 11 17 ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף׃ 03O 11 18 ואת התנשמת ואת הקאת ואת הרחם׃ 03O 11 19 ואת החסידה האנפה למינה ואת הדוכיפת ואת העטלף׃ 03O 11 20 כל שרץ העוף ההלך על ארבע שקץ הוא לכם׃ 03O 11 21 אך את זה תאכלו מכל שרץ העוף ההלך על ארבע אשר לא כרעים ממעל לרגליו לנתר בהן על הארץ׃ 03O 11 22 את אלה מהם תאכלו את הארבה למינו ואת הסלעם למינהו ואת החרגל למינהו ואת החגב למינהו׃ 03O 11 23 וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם׃ 03O 11 24 ולאלה תטמאו כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ 03O 11 25 וכל הנשא מנבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃ 03O 11 26 לכל הבהמה אשר הוא מפרסת פרסה ושסע איננה שסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם כל הנגע בהם יטמא׃ 03O 11 27 וכל הולך על כפיו בכל החיה ההלכת על ארבע טמאים הם לכם כל הנגע בנבלתם יטמא עד הערב׃ 03O 11 28 והנשא את נבלתם יכבס בגדיו וטמא עד הערב טמאים המה לכם׃ 03O 11 29 וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו׃ 03O 11 30 והאנקה והכח והלטאה והחמט והתנשמת׃ 03O 11 31 אלה הטמאים לכם בכל השרץ כל הנגע בהם במתם יטמא עד הערב׃ 03O 11 32 וכל אשר יפל עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם במים יובא וטמא עד הערב וטהר׃ 03O 11 33 וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואתו תשברו׃ 03O 11 34 מכל האכל אשר יאכל אשר יבוא עליו מים יטמא וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא׃ 03O 11 35 וכל אשר יפל מנבלתם עליו יטמא תנור וכירים יתץ טמאים הם וטמאים יהיו לכם׃ 03O 11 36 אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור ונגע בנבלתם יטמא׃ 03O 11 37 וכי יפל מנבלתם על כל זרע זרוע אשר יזרע טהור הוא׃ 03O 11 38 וכי יתן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם׃ 03O 11 39 וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לאכלה הנגע בנבלתה יטמא עד הערב׃ 03O 11 40 והאכל מנבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב והנשא את נבלתה יכבס בגדיו וטמא עד הערב׃ 03O 11 41 וכל השרץ השרץ על הארץ שקץ הוא לא יאכל׃ 03O 11 42 כל הולך על גחון וכל הולך על ארבע עד כל מרבה רגלים לכל השרץ השרץ על הארץ לא תאכלום כי שקץ הם׃ 03O 11 43 אל תשקצו את נפשתיכם בכל השרץ השרץ ולא תטמאו בהם ונטמתם בם׃ 03O 11 44 כי אני יהוה אלהיכם והתקדשתם והייתם קדשים כי קדוש אני ולא תטמאו את נפשתיכם בכל השרץ הרמש על הארץ׃ 03O 11 45 כי אני יהוה המעלה אתכם מארץ מצרים להית לכם לאלהים והייתם קדשים כי קדוש אני׃ 03O 11 46 זאת תורת הבהמה והעוף וכל נפש החיה הרמשת במים ולכל נפש השרצת על הארץ׃ 03O 11 47 להבדיל בין הטמא ובין הטהר ובין החיה הנאכלת ובין החיה אשר לא תאכל׃ 03O 12 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 12 2 דבר אל בני ישראל לאמר אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נדת דותה תטמא׃ 03O 12 3 וביום השמיני ימול בשר ערלתו׃ 03O 12 4 ושלשים יום ושלשת ימים תשב בדמי טהרה בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה׃ 03O 12 5 ואם נקבה תלד וטמאה שבעים כנדתה וששים יום וששת ימים תשב על דמי טהרה׃ 03O 12 6 ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת תביא כבש בן שנתו לעלה ובן יונה או תר לחטאת אל פתח אהל מועד אל הכהן׃ 03O 12 7 והקריבו לפני יהוה וכפר עליה וטהרה ממקר דמיה זאת תורת הילדת לזכר או לנקבה׃ 03O 12 8 ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תרים או שני בני יונה אחד לעלה ואחד לחטאת וכפר עליה הכהן וטהרה׃ 03O 13 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 03O 13 2 אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים׃ 03O 13 3 וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו׃ 03O 13 4 ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים׃ 03O 13 5 וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור והסגירו הכהן שבעת ימים שנית׃ 03O 13 6 וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן מספחת היא וכבס בגדיו וטהר׃ 03O 13 7 ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן׃ 03O 13 8 וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור וטמאו הכהן צרעת הוא׃ 03O 13 9 נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן׃ 03O 13 10 וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת׃ 03O 13 11 צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן לא יסגרנו כי טמא הוא׃ 03O 13 12 ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו לכל מראה עיני הכהן׃ 03O 13 13 וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו וטהר את הנגע כלו הפך לבן טהור הוא׃ 03O 13 14 וביום הראות בו בשר חי יטמא׃ 03O 13 15 וראה הכהן את הבשר החי וטמאו הבשר החי טמא הוא צרעת הוא׃ 03O 13 16 או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן׃ 03O 13 17 וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן וטהר הכהן את הנגע טהור הוא׃ 03O 13 18 ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא׃ 03O 13 19 והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן׃ 03O 13 20 וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן וטמאו הכהן נגע צרעת היא בשחין פרחה׃ 03O 13 21 ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃ 03O 13 22 ואם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע הוא׃ 03O 13 23 ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה צרבת השחין הוא וטהרו הכהן׃ 03O 13 24 או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת או לבנה׃ 03O 13 25 וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא׃ 03O 13 26 ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה והסגירו הכהן שבעת ימים׃ 03O 13 27 וראהו הכהן ביום השביעי אם פשה תפשה בעור וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא׃ 03O 13 28 ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה שאת המכוה הוא וטהרו הכהן כי צרבת המכוה הוא׃ 03O 13 29 ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן׃ 03O 13 30 וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא׃ 03O 13 31 וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים׃ 03O 13 32 וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור׃ 03O 13 33 והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית׃ 03O 13 34 וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר׃ 03O 13 35 ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו׃ 03O 13 36 וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא׃ 03O 13 37 ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן׃ 03O 13 38 ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת בהרת לבנת׃ 03O 13 39 וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת כהות לבנת בהק הוא פרח בעור טהור הוא׃ 03O 13 40 ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא׃ 03O 13 41 ואם מפאת פניו ימרט ראשו גבח הוא טהור הוא׃ 03O 13 42 וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו׃ 03O 13 43 וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו כמראה צרעת עור בשר׃ 03O 13 44 איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו׃ 03O 13 45 והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא׃ 03O 13 46 כל ימי אשר הנגע בו יטמא טמא הוא בדד ישב מחוץ למחנה מושבו׃ 03O 13 47 והבגד כי יהיה בו נגע צרעת בבגד צמר או בבגד פשתים׃ 03O 13 48 או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור׃ 03O 13 49 והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור נגע צרעת הוא והראה את הכהן׃ 03O 13 50 וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים׃ 03O 13 51 וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה צרעת ממארת הנגע טמא הוא׃ 03O 13 52 ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע כי צרעת ממארת הוא באש תשרף׃ 03O 13 53 ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור׃ 03O 13 54 וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית׃ 03O 13 55 וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה טמא הוא באש תשרפנו פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו׃ 03O 13 56 ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב׃ 03O 13 57 ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור פרחת הוא באש תשרפנו את אשר בו הנגע׃ 03O 13 58 והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע וכבס שנית וטהר׃ 03O 13 59 זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור לטהרו או לטמאו׃ 03O 14 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 14 2 זאת תהיה תורת המצרע ביום טהרתו והובא אל הכהן׃ 03O 14 3 ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע׃ 03O 14 4 וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהרות ועץ ארז ושני תולעת ואזב׃ 03O 14 5 וצוה הכהן ושחט את הצפור האחת אל כלי חרש על מים חיים׃ 03O 14 6 את הצפר החיה יקח אתה ואת עץ הארז ואת שני התולעת ואת האזב וטבל אותם ואת הצפר החיה בדם הצפר השחטה על המים החיים׃ 03O 14 7 והזה על המטהר מן הצרעת שבע פעמים וטהרו ושלח את הצפר החיה על פני השדה׃ 03O 14 8 וכבס המטהר את בגדיו וגלח את כל שערו ורחץ במים וטהר ואחר יבוא אל המחנה וישב מחוץ לאהלו שבעת ימים׃ 03O 14 9 והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבת עיניו ואת כל שערו יגלח וכבס את בגדיו ורחץ את בשרו במים וטהר׃ 03O 14 10 וביום השמיני יקח שני כבשים תמימים וכבשה אחת בת שנתה תמימה ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ולג אחד שמן׃ 03O 14 11 והעמיד הכהן המטהר את האיש המטהר ואתם לפני יהוה פתח אהל מועד׃ 03O 14 12 ולקח הכהן את הכבש האחד והקריב אתו לאשם ואת לג השמן והניף אתם תנופה לפני יהוה׃ 03O 14 13 ושחט את הכבש במקום אשר ישחט את החטאת ואת העלה במקום הקדש כי כחטאת האשם הוא לכהן קדש קדשים הוא׃ 03O 14 14 ולקח הכהן מדם האשם ונתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית׃ 03O 14 15 ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית׃ 03O 14 16 וטבל הכהן את אצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני יהוה׃ 03O 14 17 ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על דם האשם׃ 03O 14 18 והנותר בשמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני יהוה׃ 03O 14 19 ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו ואחר ישחט את העלה׃ 03O 14 20 והעלה הכהן את העלה ואת המנחה המזבחה וכפר עליו הכהן וטהר׃ 03O 14 21 ואם דל הוא ואין ידו משגת ולקח כבש אחד אשם לתנופה לכפר עליו ועשרון סלת אחד בלול בשמן למנחה ולג שמן׃ 03O 14 22 ושתי תרים או שני בני יונה אשר תשיג ידו והיה אחד חטאת והאחד עלה׃ 03O 14 23 והביא אתם ביום השמיני לטהרתו אל הכהן אל פתח אהל מועד לפני יהוה׃ 03O 14 24 ולקח הכהן את כבש האשם ואת לג השמן והניף אתם הכהן תנופה לפני יהוה׃ 03O 14 25 ושחט את כבש האשם ולקח הכהן מדם האשם ונתן על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית׃ 03O 14 26 ומן השמן יצק הכהן על כף הכהן השמאלית׃ 03O 14 27 והזה הכהן באצבעו הימנית מן השמן אשר על כפו השמאלית שבע פעמים לפני יהוה׃ 03O 14 28 ונתן הכהן מן השמן אשר על כפו על תנוך אזן המטהר הימנית ועל בהן ידו הימנית ועל בהן רגלו הימנית על מקום דם האשם׃ 03O 14 29 והנותר מן השמן אשר על כף הכהן יתן על ראש המטהר לכפר עליו לפני יהוה׃ 03O 14 30 ועשה את האחד מן התרים או מן בני היונה מאשר תשיג ידו׃ 03O 14 31 את אשר תשיג ידו את האחד חטאת ואת האחד עלה על המנחה וכפר הכהן על המטהר לפני יהוה׃ 03O 14 32 זאת תורת אשר בו נגע צרעת אשר לא תשיג ידו בטהרתו׃ 03O 14 33 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 03O 14 34 כי תבאו אל ארץ כנען אשר אני נתן לכם לאחזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחזתכם׃ 03O 14 35 ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית׃ 03O 14 36 וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית׃ 03O 14 37 וראה את הנגע והנה הנגע בקירת הבית שקערורת ירקרקת או אדמדמת ומראיהן שפל מן הקיר׃ 03O 14 38 ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים׃ 03O 14 39 ושב הכהן ביום השביעי וראה והנה פשה הנגע בקירת הבית׃ 03O 14 40 וצוה הכהן וחלצו את האבנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא׃ 03O 14 41 ואת הבית יקצע מבית סביב ושפכו את העפר אשר הקצו אל מחוץ לעיר אל מקום טמא׃ 03O 14 42 ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית׃ 03O 14 43 ואם ישוב הנגע ופרח בבית אחר חלץ את האבנים ואחרי הקצות את הבית ואחרי הטוח׃ 03O 14 44 ובא הכהן וראה והנה פשה הנגע בבית צרעת ממארת הוא בבית טמא הוא׃ 03O 14 45 ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא׃ 03O 14 46 והבא אל הבית כל ימי הסגיר אתו יטמא עד הערב׃ 03O 14 47 והשכב בבית יכבס את בגדיו והאכל בבית יכבס את בגדיו׃ 03O 14 48 ואם בא יבא הכהן וראה והנה לא פשה הנגע בבית אחרי הטח את הבית וטהר הכהן את הבית כי נרפא הנגע׃ 03O 14 49 ולקח לחטא את הבית שתי צפרים ועץ ארז ושני תולעת ואזב׃ 03O 14 50 ושחט את הצפר האחת אל כלי חרש על מים חיים׃ 03O 14 51 ולקח את עץ הארז ואת האזב ואת שני התולעת ואת הצפר החיה וטבל אתם בדם הצפר השחוטה ובמים החיים והזה אל הבית שבע פעמים׃ 03O 14 52 וחטא את הבית בדם הצפור ובמים החיים ובצפר החיה ובעץ הארז ובאזב ובשני התולעת׃ 03O 14 53 ושלח את הצפר החיה אל מחוץ לעיר אל פני השדה וכפר על הבית וטהר׃ 03O 14 54 זאת התורה לכל נגע הצרעת ולנתק׃ 03O 14 55 ולצרעת הבגד ולבית׃ 03O 14 56 ולשאת ולספחת ולבהרת׃ 03O 14 57 להורת ביום הטמא וביום הטהר זאת תורת הצרעת׃ 03O 15 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 03O 15 2 דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא׃ 03O 15 3 וזאת תהיה טמאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טמאתו הוא׃ 03O 15 4 כל המשכב אשר ישכב עליו הזב יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא׃ 03O 15 5 ואיש אשר יגע במשכבו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 6 והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 7 והנגע בבשר הזב יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 8 וכי ירק הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 9 וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב יטמא׃ 03O 15 10 וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו יטמא עד הערב והנושא אותם יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 11 וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 12 וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ ישטף במים׃ 03O 15 13 וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר׃ 03O 15 14 וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן׃ 03O 15 15 ועשה אתם הכהן אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו׃ 03O 15 16 ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב׃ 03O 15 17 וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע וכבס במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 18 ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע ורחצו במים וטמאו עד הערב׃ 03O 15 19 ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב׃ 03O 15 20 וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא׃ 03O 15 21 וכל הנגע במשכבה יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 22 וכל הנגע בכל כלי אשר תשב עליו יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 23 ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו בנגעו בו יטמא עד הערב׃ 03O 15 24 ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא׃ 03O 15 25 ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה טמאה הוא׃ 03O 15 26 כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו טמא יהיה כטמאת נדתה׃ 03O 15 27 וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב׃ 03O 15 28 ואם טהרה מזובה וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר׃ 03O 15 29 וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד׃ 03O 15 30 ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה׃ 03O 15 31 והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם׃ 03O 15 32 זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה׃ 03O 15 33 והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה׃ 03O 16 1 וידבר יהוה אל משה אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני יהוה וימתו׃ 03O 16 2 ויאמר יהוה אל משה דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אשר על הארן ולא ימות כי בענן אראה על הכפרת׃ 03O 16 3 בזאת יבא אהרן אל הקדש בפר בן בקר לחטאת ואיל לעלה׃ 03O 16 4 כתנת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגר ובמצנפת בד יצנף בגדי קדש הם ורחץ במים את בשרו ולבשם׃ 03O 16 5 ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעלה׃ 03O 16 6 והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו׃ 03O 16 7 ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד׃ 03O 16 8 ונתן אהרן על שני השעירם גורלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל׃ 03O 16 9 והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת׃ 03O 16 10 והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה׃ 03O 16 11 והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו וכפר בעדו ובעד ביתו ושחט את פר החטאת אשר לו׃ 03O 16 12 ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני יהוה ומלא חפניו קטרת סמים דקה והביא מבית לפרכת׃ 03O 16 13 ונתן את הקטרת על האש לפני יהוה וכסה ענן הקטרת את הכפרת אשר על העדות ולא ימות׃ 03O 16 14 ולקח מדם הפר והזה באצבעו על פני הכפרת קדמה ולפני הכפרת יזה שבע פעמים מן הדם באצבעו׃ 03O 16 15 ושחט את שעיר החטאת אשר לעם והביא את דמו אל מבית לפרכת ועשה את דמו כאשר עשה לדם הפר והזה אתו על הכפרת ולפני הכפרת׃ 03O 16 16 וכפר על הקדש מטמאת בני ישראל ומפשעיהם לכל חטאתם וכן יעשה לאהל מועד השכן אתם בתוך טמאתם׃ 03O 16 17 וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו וכפר בעדו ובעד ביתו ובעד כל קהל ישראל׃ 03O 16 18 ויצא אל המזבח אשר לפני יהוה וכפר עליו ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב׃ 03O 16 19 והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטמאת בני ישראל׃ 03O 16 20 וכלה מכפר את הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח והקריב את השעיר החי׃ 03O 16 21 וסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה׃ 03O 16 22 ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר׃ 03O 16 23 ובא אהרן אל אהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבאו אל הקדש והניחם שם׃ 03O 16 24 ורחץ את בשרו במים במקום קדוש ולבש את בגדיו ויצא ועשה את עלתו ואת עלת העם וכפר בעדו ובעד העם׃ 03O 16 25 ואת חלב החטאת יקטיר המזבחה׃ 03O 16 26 והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה׃ 03O 16 27 ואת פר החטאת ואת שעיר החטאת אשר הובא את דמם לכפר בקדש יוציא אל מחוץ למחנה ושרפו באש את ערתם ואת בשרם ואת פרשם׃ 03O 16 28 והשרף אתם יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה׃ 03O 16 29 והיתה לכם לחקת עולם בחדש השביעי בעשור לחדש תענו את נפשתיכם וכל מלאכה לא תעשו האזרח והגר הגר בתוככם׃ 03O 16 30 כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יהוה תטהרו׃ 03O 16 31 שבת שבתון היא לכם ועניתם את נפשתיכם חקת עולם׃ 03O 16 32 וכפר הכהן אשר ימשח אתו ואשר ימלא את ידו לכהן תחת אביו ולבש את בגדי הבד בגדי הקדש׃ 03O 16 33 וכפר את מקדש הקדש ואת אהל מועד ואת המזבח יכפר ועל הכהנים ועל כל עם הקהל יכפר׃ 03O 16 34 והיתה זאת לכם לחקת עולם לכפר על בני ישראל מכל חטאתם אחת בשנה ויעש כאשר צוה יהוה את משה׃ 03O 17 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 17 2 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אליהם זה הדבר אשר צוה יהוה לאמר׃ 03O 17 3 איש איש מבית ישראל אשר ישחט שור או כשב או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה׃ 03O 17 4 ואל פתח אהל מועד לא הביאו להקריב קרבן ליהוה לפני משכן יהוה דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת האיש ההוא מקרב עמו׃ 03O 17 5 למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים על פני השדה והביאם ליהוה אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם׃ 03O 17 6 וזרק הכהן את הדם על מזבח יהוה פתח אהל מועד והקטיר החלב לריח ניחח ליהוה׃ 03O 17 7 ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם׃ 03O 17 8 ואלהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עלה או זבח׃ 03O 17 9 ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אתו ליהוה ונכרת האיש ההוא מעמיו׃ 03O 17 10 ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם ונתתי פני בנפש האכלת את הדם והכרתי אתה מקרב עמה׃ 03O 17 11 כי נפש הבשר בדם הוא ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר על נפשתיכם כי הדם הוא בנפש יכפר׃ 03O 17 12 על כן אמרתי לבני ישראל כל נפש מכם לא תאכל דם והגר הגר בתוככם לא יאכל דם׃ 03O 17 13 ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יצוד ציד חיה או עוף אשר יאכל ושפך את דמו וכסהו בעפר׃ 03O 17 14 כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא ואמר לבני ישראל דם כל בשר לא תאכלו כי נפש כל בשר דמו הוא כל אכליו יכרת׃ 03O 17 15 וכל נפש אשר תאכל נבלה וטרפה באזרח ובגר וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב וטהר׃ 03O 17 16 ואם לא יכבס ובשרו לא ירחץ ונשא עונו׃ 03O 18 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 18 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אני יהוה אלהיכם׃ 03O 18 3 כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחקתיהם לא תלכו׃ 03O 18 4 את משפטי תעשו ואת חקתי תשמרו ללכת בהם אני יהוה אלהיכם׃ 03O 18 5 ושמרתם את חקתי ואת משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה׃ 03O 18 6 איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה׃ 03O 18 7 ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה׃ 03O 18 8 ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך הוא׃ 03O 18 9 ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן׃ 03O 18 10 ערות בת בנך או בת בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה׃ 03O 18 11 ערות בת אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה׃ 03O 18 12 ערות אחות אביך לא תגלה שאר אביך הוא׃ 03O 18 13 ערות אחות אמך לא תגלה כי שאר אמך הוא׃ 03O 18 14 ערות אחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב דדתך הוא׃ 03O 18 15 ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה׃ 03O 18 16 ערות אשת אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא׃ 03O 18 17 ערות אשה ובתה לא תגלה את בת בנה ואת בת בתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא׃ 03O 18 18 ואשה אל אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה׃ 03O 18 19 ואל אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה׃ 03O 18 20 ואל אשת עמיתך לא תתן שכבתך לזרע לטמאה בה׃ 03O 18 21 ומזרעך לא תתן להעביר למלך ולא תחלל את שם אלהיך אני יהוה׃ 03O 18 22 ואת זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא׃ 03O 18 23 ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה ואשה לא תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא׃ 03O 18 24 אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים אשר אני משלח מפניכם׃ 03O 18 25 ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את ישביה׃ 03O 18 26 ושמרתם אתם את חקתי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם׃ 03O 18 27 כי את כל התועבת האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ׃ 03O 18 28 ולא תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם׃ 03O 18 29 כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם׃ 03O 18 30 ושמרתם את משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תטמאו בהם אני יהוה אלהיכם׃ 03O 19 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 19 2 דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם׃ 03O 19 3 איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם׃ 03O 19 4 אל תפנו אל האלילים ואלהי מסכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם׃ 03O 19 5 וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו׃ 03O 19 6 ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד יום השלישי באש ישרף׃ 03O 19 7 ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה׃ 03O 19 8 ואכליו עונו ישא כי את קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה׃ 03O 19 9 ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך לקצר ולקט קצירך לא תלקט׃ 03O 19 10 וכרמך לא תעולל ופרט כרמך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃ 03O 19 11 לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו׃ 03O 19 12 ולא תשבעו בשמי לשקר וחללת את שם אלהיך אני יהוה׃ 03O 19 13 לא תעשק את רעך ולא תגזל לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר׃ 03O 19 14 לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל ויראת מאלהיך אני יהוה׃ 03O 19 15 לא תעשו עול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפט עמיתך׃ 03O 19 16 לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך אני יהוה׃ 03O 19 17 לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא׃ 03O 19 18 לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני יהוה׃ 03O 19 19 את חקתי תשמרו בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים ובגד כלאים שעטנז לא יעלה עליך׃ 03O 19 20 ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע והוא שפחה נחרפת לאיש והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה לא יומתו כי לא חפשה׃ 03O 19 21 והביא את אשמו ליהוה אל פתח אהל מועד איל אשם׃ 03O 19 22 וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני יהוה על חטאתו אשר חטא ונסלח לו מחטאתו אשר חטא׃ 03O 19 23 וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל׃ 03O 19 24 ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה׃ 03O 19 25 ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם׃ 03O 19 26 לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו׃ 03O 19 27 לא תקפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך׃ 03O 19 28 ושרט לנפש לא תתנו בבשרכם וכתבת קעקע לא תתנו בכם אני יהוה׃ 03O 19 29 אל תחלל את בתך להזנותה ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה׃ 03O 19 30 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃ 03O 19 31 אל תפנו אל האבת ואל הידענים אל תבקשו לטמאה בהם אני יהוה אלהיכם׃ 03O 19 32 מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלהיך אני יהוה׃ 03O 19 33 וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אתו׃ 03O 19 34 כאזרח מכם יהיה לכם הגר הגר אתכם ואהבת לו כמוך כי גרים הייתם בארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ 03O 19 35 לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה׃ 03O 19 36 מאזני צדק אבני צדק איפת צדק והין צדק יהיה לכם אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים׃ 03O 19 37 ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם אני יהוה׃ 03O 20 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 20 2 ואל בני ישראל תאמר איש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בישראל אשר יתן מזרעו למלך מות יומת עם הארץ ירגמהו באבן׃ 03O 20 3 ואני אתן את פני באיש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו כי מזרעו נתן למלך למען טמא את מקדשי ולחלל את שם קדשי׃ 03O 20 4 ואם העלם יעלימו עם הארץ את עיניהם מן האיש ההוא בתתו מזרעו למלך לבלתי המית אתו׃ 03O 20 5 ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו והכרתי אתו ואת כל הזנים אחריו לזנות אחרי המלך מקרב עמם׃ 03O 20 6 והנפש אשר תפנה אל האבת ואל הידענים לזנות אחריהם ונתתי את פני בנפש ההוא והכרתי אתו מקרב עמו׃ 03O 20 7 והתקדשתם והייתם קדשים כי אני יהוה אלהיכם׃ 03O 20 8 ושמרתם את חקתי ועשיתם אתם אני יהוה מקדשכם׃ 03O 20 9 כי איש איש אשר יקלל את אביו ואת אמו מות יומת אביו ואמו קלל דמיו בו׃ 03O 20 10 ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנאף והנאפת׃ 03O 20 11 ואיש אשר ישכב את אשת אביו ערות אביו גלה מות יומתו שניהם דמיהם בם׃ 03O 20 12 ואיש אשר ישכב את כלתו מות יומתו שניהם תבל עשו דמיהם בם׃ 03O 20 13 ואיש אשר ישכב את זכר משכבי אשה תועבה עשו שניהם מות יומתו דמיהם בם׃ 03O 20 14 ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא תהיה זמה בתוככם׃ 03O 20 15 ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו׃ 03O 20 16 ואשה אשר תקרב אל כל בהמה לרבעה אתה והרגת את האשה ואת הבהמה מות יומתו דמיהם בם׃ 03O 20 17 ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא׃ 03O 20 18 ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה את מקרה הערה והיא גלתה את מקור דמיה ונכרתו שניהם מקרב עמם׃ 03O 20 19 וערות אחות אמך ואחות אביך לא תגלה כי את שארו הערה עונם ישאו׃ 03O 20 20 ואיש אשר ישכב את דדתו ערות דדו גלה חטאם ישאו ערירים ימתו׃ 03O 20 21 ואיש אשר יקח את אשת אחיו נדה הוא ערות אחיו גלה ערירים יהיו׃ 03O 20 22 ושמרתם את כל חקתי ואת כל משפטי ועשיתם אתם ולא תקיא אתכם הארץ אשר אני מביא אתכם שמה לשבת בה׃ 03O 20 23 ולא תלכו בחקת הגוי אשר אני משלח מפניכם כי את כל אלה עשו ואקץ בם׃ 03O 20 24 ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני יהוה אלהיכם אשר הבדלתי אתכם מן העמים׃ 03O 20 25 והבדלתם בין הבהמה הטהרה לטמאה ובין העוף הטמא לטהר ולא תשקצו את נפשתיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא׃ 03O 20 26 והייתם לי קדשים כי קדוש אני יהוה ואבדל אתכם מן העמים להיות לי׃ 03O 20 27 ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעני מות יומתו באבן ירגמו אתם דמיהם בם׃ 03O 21 1 ויאמר יהוה אל משה אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו׃ 03O 21 2 כי אם לשארו הקרב אליו לאמו ולאביו ולבנו ולבתו ולאחיו׃ 03O 21 3 ולאחתו הבתולה הקרובה אליו אשר לא היתה לאיש לה יטמא׃ 03O 21 4 לא יטמא בעל בעמיו להחלו׃ 03O 21 5 לא יקרחה קרחה בראשם ופאת זקנם לא יגלחו ובבשרם לא ישרטו שרטת׃ 03O 21 6 קדשים יהיו לאלהיהם ולא יחללו שם אלהיהם כי את אשי יהוה לחם אלהיהם הם מקריבם והיו קדש׃ 03O 21 7 אשה זנה וחללה לא יקחו ואשה גרושה מאישה לא יקחו כי קדש הוא לאלהיו׃ 03O 21 8 וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב קדש יהיה לך כי קדוש אני יהוה מקדשכם׃ 03O 21 9 ובת איש כהן כי תחל לזנות את אביה היא מחללת באש תשרף׃ 03O 21 10 והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה ומלא את ידו ללבש את הבגדים את ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרם׃ 03O 21 11 ועל כל נפשת מת לא יבא לאביו ולאמו לא יטמא׃ 03O 21 12 ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלהיו כי נזר שמן משחת אלהיו עליו אני יהוה׃ 03O 21 13 והוא אשה בבתוליה יקח׃ 03O 21 14 אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה׃ 03O 21 15 ולא יחלל זרעו בעמיו כי אני יהוה מקדשו׃ 03O 21 16 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 21 17 דבר אל אהרן לאמר איש מזרעך לדרתם אשר יהיה בו מום לא יקרב להקריב לחם אלהיו׃ 03O 21 18 כי כל איש אשר בו מום לא יקרב איש עור או פסח או חרם או שרוע׃ 03O 21 19 או איש אשר יהיה בו שבר רגל או שבר יד׃ 03O 21 20 או גבן או דק או תבלל בעינו או גרב או ילפת או מרוח אשך׃ 03O 21 21 כל איש אשר בו מום מזרע אהרן הכהן לא יגש להקריב את אשי יהוה מום בו את לחם אלהיו לא יגש להקריב׃ 03O 21 22 לחם אלהיו מקדשי הקדשים ומן הקדשים יאכל׃ 03O 21 23 אך אל הפרכת לא יבא ואל המזבח לא יגש כי מום בו ולא יחלל את מקדשי כי אני יהוה מקדשם׃ 03O 21 24 וידבר משה אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל׃ 03O 22 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 22 2 דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה׃ 03O 22 3 אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה׃ 03O 22 4 איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע׃ 03O 22 5 או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו׃ 03O 22 6 נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים׃ 03O 22 7 ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא׃ 03O 22 8 נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה׃ 03O 22 9 ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם׃ 03O 22 10 וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש׃ 03O 22 11 וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו׃ 03O 22 12 ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל׃ 03O 22 13 ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו׃ 03O 22 14 ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש׃ 03O 22 15 ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה׃ 03O 22 16 והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם׃ 03O 22 17 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 22 18 דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה׃ 03O 22 19 לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים׃ 03O 22 20 כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם׃ 03O 22 21 ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו׃ 03O 22 22 עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה׃ 03O 22 23 ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה׃ 03O 22 24 ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו׃ 03O 22 25 ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם׃ 03O 22 26 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 22 27 שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה׃ 03O 22 28 ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד׃ 03O 22 29 וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו׃ 03O 22 30 ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה׃ 03O 22 31 ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה׃ 03O 22 32 ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם׃ 03O 22 33 המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה׃ 03O 23 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 23 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי׃ 03O 23 3 ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש כל מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם׃ 03O 23 4 אלה מועדי יהוה מקראי קדש אשר תקראו אתם במועדם׃ 03O 23 5 בחדש הראשון בארבעה עשר לחדש בין הערבים פסח ליהוה׃ 03O 23 6 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג המצות ליהוה שבעת ימים מצות תאכלו׃ 03O 23 7 ביום הראשון מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 03O 23 8 והקרבתם אשה ליהוה שבעת ימים ביום השביעי מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 03O 23 9 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 23 10 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן׃ 03O 23 11 והניף את העמר לפני יהוה לרצנכם ממחרת השבת יניפנו הכהן׃ 03O 23 12 ועשיתם ביום הניפכם את העמר כבש תמים בן שנתו לעלה ליהוה׃ 03O 23 13 ומנחתו שני עשרנים סלת בלולה בשמן אשה ליהוה ריח ניחח ונסכה יין רביעת ההין׃ 03O 23 14 ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו עד עצם היום הזה עד הביאכם את קרבן אלהיכם חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃ 03O 23 15 וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה׃ 03O 23 16 עד ממחרת השבת השביעת תספרו חמשים יום והקרבתם מנחה חדשה ליהוה׃ 03O 23 17 ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרנים סלת תהיינה חמץ תאפינה בכורים ליהוה׃ 03O 23 18 והקרבתם על הלחם שבעת כבשים תמימם בני שנה ופר בן בקר אחד ואילם שנים יהיו עלה ליהוה ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחח ליהוה׃ 03O 23 19 ועשיתם שעיר עזים אחד לחטאת ושני כבשים בני שנה לזבח שלמים׃ 03O 23 20 והניף הכהן אתם על לחם הבכורים תנופה לפני יהוה על שני כבשים קדש יהיו ליהוה לכהן׃ 03O 23 21 וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו חקת עולם בכל מושבתיכם לדרתיכם׃ 03O 23 22 ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם אני יהוה אלהיכם׃ 03O 23 23 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 23 24 דבר אל בני ישראל לאמר בחדש השביעי באחד לחדש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קדש׃ 03O 23 25 כל מלאכת עבדה לא תעשו והקרבתם אשה ליהוה׃ 03O 23 26 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 23 27 אך בעשור לחדש השביעי הזה יום הכפרים הוא מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם והקרבתם אשה ליהוה׃ 03O 23 28 וכל מלאכה לא תעשו בעצם היום הזה כי יום כפרים הוא לכפר עליכם לפני יהוה אלהיכם׃ 03O 23 29 כי כל הנפש אשר לא תענה בעצם היום הזה ונכרתה מעמיה׃ 03O 23 30 וכל הנפש אשר תעשה כל מלאכה בעצם היום הזה והאבדתי את הנפש ההוא מקרב עמה׃ 03O 23 31 כל מלאכה לא תעשו חקת עולם לדרתיכם בכל משבתיכם׃ 03O 23 32 שבת שבתון הוא לכם ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחדש בערב מערב עד ערב תשבתו שבתכם׃ 03O 23 33 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 23 34 דבר אל בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי הזה חג הסכות שבעת ימים ליהוה׃ 03O 23 35 ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 03O 23 36 שבעת ימים תקריבו אשה ליהוה ביום השמיני מקרא קדש יהיה לכם והקרבתם אשה ליהוה עצרת הוא כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 03O 23 37 אלה מועדי יהוה אשר תקראו אתם מקראי קדש להקריב אשה ליהוה עלה ומנחה זבח ונסכים דבר יום ביומו׃ 03O 23 38 מלבד שבתת יהוה ומלבד מתנותיכם ומלבד כל נדריכם ומלבד כל נדבותיכם אשר תתנו ליהוה׃ 03O 23 39 אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ תחגו את חג יהוה שבעת ימים ביום הראשון שבתון וביום השמיני שבתון׃ 03O 23 40 ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני יהוה אלהיכם שבעת ימים׃ 03O 23 41 וחגתם אתו חג ליהוה שבעת ימים בשנה חקת עולם לדרתיכם בחדש השביעי תחגו אתו׃ 03O 23 42 בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת׃ 03O 23 43 למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ 03O 23 44 וידבר משה את מעדי יהוה אל בני ישראל׃ 03O 24 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 24 2 צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד׃ 03O 24 3 מחוץ לפרכת העדת באהל מועד יערך אתו אהרן מערב עד בקר לפני יהוה תמיד חקת עולם לדרתיכם׃ 03O 24 4 על המנרה הטהרה יערך את הנרות לפני יהוה תמיד׃ 03O 24 5 ולקחת סלת ואפית אתה שתים עשרה חלות שני עשרנים יהיה החלה האחת׃ 03O 24 6 ושמת אותם שתים מערכות שש המערכת על השלחן הטהר לפני יהוה׃ 03O 24 7 ונתת על המערכת לבנה זכה והיתה ללחם לאזכרה אשה ליהוה׃ 03O 24 8 ביום השבת ביום השבת יערכנו לפני יהוה תמיד מאת בני ישראל ברית עולם׃ 03O 24 9 והיתה לאהרן ולבניו ואכלהו במקום קדש כי קדש קדשים הוא לו מאשי יהוה חק עולם׃ 03O 24 10 ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי׃ 03O 24 11 ויקב בן האשה הישראלית את השם ויקלל ויביאו אתו אל משה ושם אמו שלמית בת דברי למטה דן׃ 03O 24 12 ויניחהו במשמר לפרש להם על פי יהוה׃ 03O 24 13 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 24 14 הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה וסמכו כל השמעים את ידיהם על ראשו ורגמו אתו כל העדה׃ 03O 24 15 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש איש כי יקלל אלהיו ונשא חטאו׃ 03O 24 16 ונקב שם יהוה מות יומת רגום ירגמו בו כל העדה כגר כאזרח בנקבו שם יומת׃ 03O 24 17 ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת׃ 03O 24 18 ומכה נפש בהמה ישלמנה נפש תחת נפש׃ 03O 24 19 ואיש כי יתן מום בעמיתו כאשר עשה כן יעשה לו׃ 03O 24 20 שבר תחת שבר עין תחת עין שן תחת שן כאשר יתן מום באדם כן ינתן בו׃ 03O 24 21 ומכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת׃ 03O 24 22 משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה כי אני יהוה אלהיכם׃ 03O 24 23 וידבר משה אל בני ישראל ויוציאו את המקלל אל מחוץ למחנה וירגמו אתו אבן ובני ישראל עשו כאשר צוה יהוה את משה׃ 03O 25 1 וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר׃ 03O 25 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת ליהוה׃ 03O 25 3 שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה׃ 03O 25 4 ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ליהוה שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר׃ 03O 25 5 את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ׃ 03O 25 6 והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך׃ 03O 25 7 ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל׃ 03O 25 8 וספרת לך שבע שבתת שנים שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה׃ 03O 25 9 והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם׃ 03O 25 10 וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו׃ 03O 25 11 יובל הוא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה׃ 03O 25 12 כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה תאכלו את תבואתה׃ 03O 25 13 בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו׃ 03O 25 14 וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו׃ 03O 25 15 במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך׃ 03O 25 16 לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו כי מספר תבואת הוא מכר לך׃ 03O 25 17 ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך כי אני יהוה אלהיכם׃ 03O 25 18 ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם וישבתם על הארץ לבטח׃ 03O 25 19 ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה׃ 03O 25 20 וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו׃ 03O 25 21 וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים׃ 03O 25 22 וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה תאכלו ישן׃ 03O 25 23 והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי׃ 03O 25 24 ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ׃ 03O 25 25 כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו׃ 03O 25 26 ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו׃ 03O 25 27 וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו׃ 03O 25 28 ואם לא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו׃ 03O 25 29 ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו ימים תהיה גאלתו׃ 03O 25 30 ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לא חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו לא יצא ביבל׃ 03O 25 31 ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב על שדה הארץ יחשב גאלה תהיה לו וביבל יצא׃ 03O 25 32 וערי הלוים בתי ערי אחזתם גאלת עולם תהיה ללוים׃ 03O 25 33 ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל׃ 03O 25 34 ושדה מגרש עריהם לא ימכר כי אחזת עולם הוא להם׃ 03O 25 35 וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך׃ 03O 25 36 אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך׃ 03O 25 37 את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך׃ 03O 25 38 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים׃ 03O 25 39 וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבדת עבד׃ 03O 25 40 כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך׃ 03O 25 41 ויצא מעמך הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב׃ 03O 25 42 כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד׃ 03O 25 43 לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך׃ 03O 25 44 ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבתיכם מהם תקנו עבד ואמה׃ 03O 25 45 וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה׃ 03O 25 46 והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך׃ 03O 25 47 וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר׃ 03O 25 48 אחרי נמכר גאלה תהיה לו אחד מאחיו יגאלנו׃ 03O 25 49 או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל׃ 03O 25 50 וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו׃ 03O 25 51 אם עוד רבות בשנים לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו׃ 03O 25 52 ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו׃ 03O 25 53 כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך׃ 03O 25 54 ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו׃ 03O 25 55 כי לי בני ישראל עבדים עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים אני יהוה אלהיכם׃ 03O 26 1 לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם׃ 03O 26 2 את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה׃ 03O 26 3 אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם׃ 03O 26 4 ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו׃ 03O 26 5 והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם׃ 03O 26 6 ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם׃ 03O 26 7 ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב׃ 03O 26 8 ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב׃ 03O 26 9 ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם׃ 03O 26 10 ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו׃ 03O 26 11 ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם׃ 03O 26 12 והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם׃ 03O 26 13 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות׃ 03O 26 14 ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה׃ 03O 26 15 ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי׃ 03O 26 16 אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם׃ 03O 26 17 ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם׃ 03O 26 18 ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם׃ 03O 26 19 ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה׃ 03O 26 20 ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו׃ 03O 26 21 ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם׃ 03O 26 22 והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם׃ 03O 26 23 ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי׃ 03O 26 24 והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם׃ 03O 26 25 והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב׃ 03O 26 26 בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו׃ 03O 26 27 ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי׃ 03O 26 28 והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם׃ 03O 26 29 ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו׃ 03O 26 30 והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם׃ 03O 26 31 ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם׃ 03O 26 32 והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה׃ 03O 26 33 ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה׃ 03O 26 34 אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה׃ 03O 26 35 כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה׃ 03O 26 36 והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף׃ 03O 26 37 וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם׃ 03O 26 38 ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם׃ 03O 26 39 והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו׃ 03O 26 40 והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי׃ 03O 26 41 אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם׃ 03O 26 42 וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר׃ 03O 26 43 והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם׃ 03O 26 44 ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם׃ 03O 26 45 וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה׃ 03O 26 46 אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה׃ 03O 27 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 03O 27 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש כי יפלא נדר בערכך נפשת ליהוה׃ 03O 27 3 והיה ערכך הזכר מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך חמשים שקל כסף בשקל הקדש׃ 03O 27 4 ואם נקבה הוא והיה ערכך שלשים שקל׃ 03O 27 5 ואם מבן חמש שנים ועד בן עשרים שנה והיה ערכך הזכר עשרים שקלים ולנקבה עשרת שקלים׃ 03O 27 6 ואם מבן חדש ועד בן חמש שנים והיה ערכך הזכר חמשה שקלים כסף ולנקבה ערכך שלשת שקלים כסף׃ 03O 27 7 ואם מבן ששים שנה ומעלה אם זכר והיה ערכך חמשה עשר שקל ולנקבה עשרה שקלים׃ 03O 27 8 ואם מך הוא מערכך והעמידו לפני הכהן והעריך אתו הכהן על פי אשר תשיג יד הנדר יעריכנו הכהן׃ 03O 27 9 ואם בהמה אשר יקריבו ממנה קרבן ליהוה כל אשר יתן ממנו ליהוה יהיה קדש׃ 03O 27 10 לא יחליפנו ולא ימיר אתו טוב ברע או רע בטוב ואם המר ימיר בהמה בבהמה והיה הוא ותמורתו יהיה קדש׃ 03O 27 11 ואם כל בהמה טמאה אשר לא יקריבו ממנה קרבן ליהוה והעמיד את הבהמה לפני הכהן׃ 03O 27 12 והעריך הכהן אתה בין טוב ובין רע כערכך הכהן כן יהיה׃ 03O 27 13 ואם גאל יגאלנה ויסף חמישתו על ערכך׃ 03O 27 14 ואיש כי יקדש את ביתו קדש ליהוה והעריכו הכהן בין טוב ובין רע כאשר יעריך אתו הכהן כן יקום׃ 03O 27 15 ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו׃ 03O 27 16 ואם משדה אחזתו יקדיש איש ליהוה והיה ערכך לפי זרעו זרע חמר שערים בחמשים שקל כסף׃ 03O 27 17 אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום׃ 03O 27 18 ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך׃ 03O 27 19 ואם גאל יגאל את השדה המקדיש אתו ויסף חמשית כסף ערכך עליו וקם לו׃ 03O 27 20 ואם לא יגאל את השדה ואם מכר את השדה לאיש אחר לא יגאל עוד׃ 03O 27 21 והיה השדה בצאתו ביבל קדש ליהוה כשדה החרם לכהן תהיה אחזתו׃ 03O 27 22 ואם את שדה מקנתו אשר לא משדה אחזתו יקדיש ליהוה׃ 03O 27 23 וחשב לו הכהן את מכסת הערכך עד שנת היבל ונתן את הערכך ביום ההוא קדש ליהוה׃ 03O 27 24 בשנת היובל ישוב השדה לאשר קנהו מאתו לאשר לו אחזת הארץ׃ 03O 27 25 וכל ערכך יהיה בשקל הקדש עשרים גרה יהיה השקל׃ 03O 27 26 אך בכור אשר יבכר ליהוה בבהמה לא יקדיש איש אתו אם שור אם שה ליהוה הוא׃ 03O 27 27 ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך ויסף חמשתו עליו ואם לא יגאל ונמכר בערכך׃ 03O 27 28 אך כל חרם אשר יחרם איש ליהוה מכל אשר לו מאדם ובהמה ומשדה אחזתו לא ימכר ולא יגאל כל חרם קדש קדשים הוא ליהוה׃ 03O 27 29 כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה מות יומת׃ 03O 27 30 וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה׃ 03O 27 31 ואם גאל יגאל איש ממעשרו חמשיתו יסף עליו׃ 03O 27 32 וכל מעשר בקר וצאן כל אשר יעבר תחת השבט העשירי יהיה קדש ליהוה׃ 03O 27 33 לא יבקר בין טוב לרע ולא ימירנו ואם המר ימירנו והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל׃ 03O 27 34 אלה המצות אשר צוה יהוה את משה אל בני ישראל בהר סיני׃ 04O 1 1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר׃ 04O 1 2 שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם׃ 04O 1 3 מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל תפקדו אתם לצבאתם אתה ואהרן׃ 04O 1 4 ואתכם יהיו איש איש למטה איש ראש לבית אבתיו הוא׃ 04O 1 5 ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם לראובן אליצור בן שדיאור׃ 04O 1 6 לשמעון שלמיאל בן צורישדי׃ 04O 1 7 ליהודה נחשון בן עמינדב׃ 04O 1 8 ליששכר נתנאל בן צוער׃ 04O 1 9 לזבולן אליאב בן חלן׃ 04O 1 10 לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד למנשה גמליאל בן פדהצור׃ 04O 1 11 לבנימן אבידן בן גדעני׃ 04O 1 12 לדן אחיעזר בן עמישדי׃ 04O 1 13 לאשר פגעיאל בן עכרן׃ 04O 1 14 לגד אליסף בן דעואל׃ 04O 1 15 לנפתלי אחירע בן עינן׃ 04O 1 16 אלה קריאי העדה נשיאי מטות אבותם ראשי אלפי ישראל הם׃ 04O 1 17 ויקח משה ואהרן את האנשים האלה אשר נקבו בשמות׃ 04O 1 18 ואת כל העדה הקהילו באחד לחדש השני ויתילדו על משפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה לגלגלתם׃ 04O 1 19 כאשר צוה יהוה את משה ויפקדם במדבר סיני׃ 04O 1 20 ויהיו בני ראובן בכר ישראל תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 21 פקדיהם למטה ראובן ששה וארבעים אלף וחמש מאות׃ 04O 1 22 לבני שמעון תולדתם למשפחתם לבית אבתם פקדיו במספר שמות לגלגלתם כל זכר מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 23 פקדיהם למטה שמעון תשעה וחמשים אלף ושלש מאות׃ 04O 1 24 לבני גד תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 25 פקדיהם למטה גד חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים׃ 04O 1 26 לבני יהודה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 27 פקדיהם למטה יהודה ארבעה ושבעים אלף ושש מאות׃ 04O 1 28 לבני יששכר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 29 פקדיהם למטה יששכר ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 04O 1 30 לבני זבולן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 31 פקדיהם למטה זבולן שבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 04O 1 32 לבני יוסף לבני אפרים תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 33 פקדיהם למטה אפרים ארבעים אלף וחמש מאות׃ 04O 1 34 לבני מנשה תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמות מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 35 פקדיהם למטה מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים׃ 04O 1 36 לבני בנימן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 37 פקדיהם למטה בנימן חמשה ושלשים אלף וארבע מאות׃ 04O 1 38 לבני דן תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 39 פקדיהם למטה דן שנים וששים אלף ושבע מאות׃ 04O 1 40 לבני אשר תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 41 פקדיהם למטה אשר אחד וארבעים אלף וחמש מאות׃ 04O 1 42 בני נפתלי תולדתם למשפחתם לבית אבתם במספר שמת מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא׃ 04O 1 43 פקדיהם למטה נפתלי שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 04O 1 44 אלה הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל שנים עשר איש איש אחד לבית אבתיו היו׃ 04O 1 45 ויהיו כל פקודי בני ישראל לבית אבתם מבן עשרים שנה ומעלה כל יצא צבא בישראל׃ 04O 1 46 ויהיו כל הפקדים שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃ 04O 1 47 והלוים למטה אבתם לא התפקדו בתוכם׃ 04O 1 48 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 1 49 אך את מטה לוי לא תפקד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל׃ 04O 1 50 ואתה הפקד את הלוים על משכן העדת ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו וסביב למשכן יחנו׃ 04O 1 51 ובנסע המשכן יורידו אתו הלוים ובחנת המשכן יקימו אתו הלוים והזר הקרב יומת׃ 04O 1 52 וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאתם׃ 04O 1 53 והלוים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל ושמרו הלוים את משמרת משכן העדות׃ 04O 1 54 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו׃ 04O 2 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 04O 2 2 איש על דגלו באתת לבית אבתם יחנו בני ישראל מנגד סביב לאהל מועד יחנו׃ 04O 2 3 והחנים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה לצבאתם ונשיא לבני יהודה נחשון בן עמינדב׃ 04O 2 4 וצבאו ופקדיהם ארבעה ושבעים אלף ושש מאות׃ 04O 2 5 והחנים עליו מטה יששכר ונשיא לבני יששכר נתנאל בן צוער׃ 04O 2 6 וצבאו ופקדיו ארבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 04O 2 7 מטה זבולן ונשיא לבני זבולן אליאב בן חלן׃ 04O 2 8 וצבאו ופקדיו שבעה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 04O 2 9 כל הפקדים למחנה יהודה מאת אלף ושמנים אלף וששת אלפים וארבע מאות לצבאתם ראשנה יסעו׃ 04O 2 10 דגל מחנה ראובן תימנה לצבאתם ונשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור׃ 04O 2 11 וצבאו ופקדיו ששה וארבעים אלף וחמש מאות׃ 04O 2 12 והחונם עליו מטה שמעון ונשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורי שדי׃ 04O 2 13 וצבאו ופקדיהם תשעה וחמשים אלף ושלש מאות׃ 04O 2 14 ומטה גד ונשיא לבני גד אליסף בן דעואל׃ 04O 2 15 וצבאו ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות וחמשים׃ 04O 2 16 כל הפקדים למחנה ראובן מאת אלף ואחד וחמשים אלף וארבע מאות וחמשים לצבאתם ושנים יסעו׃ 04O 2 17 ונסע אהל מועד מחנה הלוים בתוך המחנת כאשר יחנו כן יסעו איש על ידו לדגליהם׃ 04O 2 18 דגל מחנה אפרים לצבאתם ימה ונשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד׃ 04O 2 19 וצבאו ופקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות׃ 04O 2 20 ועליו מטה מנשה ונשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור׃ 04O 2 21 וצבאו ופקדיהם שנים ושלשים אלף ומאתים׃ 04O 2 22 ומטה בנימן ונשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני׃ 04O 2 23 וצבאו ופקדיהם חמשה ושלשים אלף וארבע מאות׃ 04O 2 24 כל הפקדים למחנה אפרים מאת אלף ושמנת אלפים ומאה לצבאתם ושלשים יסעו׃ 04O 2 25 דגל מחנה דן צפנה לצבאתם ונשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי׃ 04O 2 26 וצבאו ופקדיהם שנים וששים אלף ושבע מאות׃ 04O 2 27 והחנים עליו מטה אשר ונשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן׃ 04O 2 28 וצבאו ופקדיהם אחד וארבעים אלף וחמש מאות׃ 04O 2 29 ומטה נפתלי ונשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן׃ 04O 2 30 וצבאו ופקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 04O 2 31 כל הפקדים למחנה דן מאת אלף ושבעה וחמשים אלף ושש מאות לאחרנה יסעו לדגליהם׃ 04O 2 32 אלה פקודי בני ישראל לבית אבתם כל פקודי המחנת לצבאתם שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים׃ 04O 2 33 והלוים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צוה יהוה את משה׃ 04O 2 34 ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה כן חנו לדגליהם וכן נסעו איש למשפחתיו על בית אבתיו׃ 04O 3 1 ואלה תולדת אהרן ומשה ביום דבר יהוה את משה בהר סיני׃ 04O 3 2 ואלה שמות בני אהרן הבכור נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר׃ 04O 3 3 אלה שמות בני אהרן הכהנים המשחים אשר מלא ידם לכהן׃ 04O 3 4 וימת נדב ואביהוא לפני יהוה בהקרבם אש זרה לפני יהוה במדבר סיני ובנים לא היו להם ויכהן אלעזר ואיתמר על פני אהרן אביהם׃ 04O 3 5 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 3 6 הקרב את מטה לוי והעמדת אתו לפני אהרן הכהן ושרתו אתו׃ 04O 3 7 ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אהל מועד לעבד את עבדת המשכן׃ 04O 3 8 ושמרו את כל כלי אהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבד את עבדת המשכן׃ 04O 3 9 ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל׃ 04O 3 10 ואת אהרן ואת בניו תפקד ושמרו את כהנתם והזר הקרב יומת׃ 04O 3 11 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 3 12 ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים׃ 04O 3 13 כי לי כל בכור ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני יהוה׃ 04O 3 14 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני לאמר׃ 04O 3 15 פקד את בני לוי לבית אבתם למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם׃ 04O 3 16 ויפקד אתם משה על פי יהוה כאשר צוה׃ 04O 3 17 ויהיו אלה בני לוי בשמתם גרשון וקהת ומררי׃ 04O 3 18 ואלה שמות בני גרשון למשפחתם לבני ושמעי׃ 04O 3 19 ובני קהת למשפחתם עמרם ויצהר חברון ועזיאל׃ 04O 3 20 ובני מררי למשפחתם מחלי ומושי אלה הם משפחת הלוי לבית אבתם׃ 04O 3 21 לגרשון משפחת הלבני ומשפחת השמעי אלה הם משפחת הגרשני׃ 04O 3 22 פקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה פקדיהם שבעת אלפים וחמש מאות׃ 04O 3 23 משפחת הגרשני אחרי המשכן יחנו ימה׃ 04O 3 24 ונשיא בית אב לגרשני אליסף בן לאל׃ 04O 3 25 ומשמרת בני גרשון באהל מועד המשכן והאהל מכסהו ומסך פתח אהל מועד׃ 04O 3 26 וקלעי החצר ואת מסך פתח החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריו לכל עבדתו׃ 04O 3 27 ולקהת משפחת העמרמי ומשפחת היצהרי ומשפחת החברני ומשפחת העזיאלי אלה הם משפחת הקהתי׃ 04O 3 28 במספר כל זכר מבן חדש ומעלה שמנת אלפים ושש מאות שמרי משמרת הקדש׃ 04O 3 29 משפחת בני קהת יחנו על ירך המשכן תימנה׃ 04O 3 30 ונשיא בית אב למשפחת הקהתי אליצפן בן עזיאל׃ 04O 3 31 ומשמרתם הארן והשלחן והמנרה והמזבחת וכלי הקדש אשר ישרתו בהם והמסך וכל עבדתו׃ 04O 3 32 ונשיא נשיאי הלוי אלעזר בן אהרן הכהן פקדת שמרי משמרת הקדש׃ 04O 3 33 למררי משפחת המחלי ומשפחת המושי אלה הם משפחת מררי׃ 04O 3 34 ופקדיהם במספר כל זכר מבן חדש ומעלה ששת אלפים ומאתים׃ 04O 3 35 ונשיא בית אב למשפחת מררי צוריאל בן אביחיל על ירך המשכן יחנו צפנה׃ 04O 3 36 ופקדת משמרת בני מררי קרשי המשכן ובריחיו ועמדיו ואדניו וכל כליו וכל עבדתו׃ 04O 3 37 ועמדי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם׃ 04O 3 38 והחנים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו שמרים משמרת המקדש למשמרת בני ישראל והזר הקרב יומת׃ 04O 3 39 כל פקודי הלוים אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה למשפחתם כל זכר מבן חדש ומעלה שנים ועשרים אלף׃ 04O 3 40 ויאמר יהוה אל משה פקד כל בכר זכר לבני ישראל מבן חדש ומעלה ושא את מספר שמתם׃ 04O 3 41 ולקחת את הלוים לי אני יהוה תחת כל בכר בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת כל בכור בבהמת בני ישראל׃ 04O 3 42 ויפקד משה כאשר צוה יהוה אתו את כל בכר בבני ישראל׃ 04O 3 43 ויהי כל בכור זכר במספר שמות מבן חדש ומעלה לפקדיהם שנים ועשרים אלף שלשה ושבעים ומאתים׃ 04O 3 44 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 3 45 קח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל ואת בהמת הלוים תחת בהמתם והיו לי הלוים אני יהוה׃ 04O 3 46 ואת פדויי השלשה והשבעים והמאתים העדפים על הלוים מבכור בני ישראל׃ 04O 3 47 ולקחת חמשת חמשת שקלים לגלגלת בשקל הקדש תקח עשרים גרה השקל׃ 04O 3 48 ונתתה הכסף לאהרן ולבניו פדויי העדפים בהם׃ 04O 3 49 ויקח משה את כסף הפדיום מאת העדפים על פדויי הלוים׃ 04O 3 50 מאת בכור בני ישראל לקח את הכסף חמשה וששים ושלש מאות ואלף בשקל הקדש׃ 04O 3 51 ויתן משה את כסף הפדים לאהרן ולבניו על פי יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃ 04O 4 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 04O 4 2 נשא את ראש בני קהת מתוך בני לוי למשפחתם לבית אבתם׃ 04O 4 3 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד׃ 04O 4 4 זאת עבדת בני קהת באהל מועד קדש הקדשים׃ 04O 4 5 ובא אהרן ובניו בנסע המחנה והורדו את פרכת המסך וכסו בה את ארן העדת׃ 04O 4 6 ונתנו עליו כסוי עור תחש ופרשו בגד כליל תכלת מלמעלה ושמו בדיו׃ 04O 4 7 ועל שלחן הפנים יפרשו בגד תכלת ונתנו עליו את הקערת ואת הכפת ואת המנקית ואת קשות הנסך ולחם התמיד עליו יהיה׃ 04O 4 8 ופרשו עליהם בגד תולעת שני וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו׃ 04O 4 9 ולקחו בגד תכלת וכסו את מנרת המאור ואת נרתיה ואת מלקחיה ואת מחתתיה ואת כל כלי שמנה אשר ישרתו לה בהם׃ 04O 4 10 ונתנו אתה ואת כל כליה אל מכסה עור תחש ונתנו על המוט׃ 04O 4 11 ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אתו במכסה עור תחש ושמו את בדיו׃ 04O 4 12 ולקחו את כל כלי השרת אשר ישרתו בם בקדש ונתנו אל בגד תכלת וכסו אותם במכסה עור תחש ונתנו על המוט׃ 04O 4 13 ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן׃ 04O 4 14 ונתנו עליו את כל כליו אשר ישרתו עליו בהם את המחתת את המזלגת ואת היעים ואת המזרקת כל כלי המזבח ופרשו עליו כסוי עור תחש ושמו בדיו׃ 04O 4 15 וכלה אהרן ובניו לכסת את הקדש ואת כל כלי הקדש בנסע המחנה ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ולא יגעו אל הקדש ומתו אלה משא בני קהת באהל מועד׃ 04O 4 16 ופקדת אלעזר בן אהרן הכהן שמן המאור וקטרת הסמים ומנחת התמיד ושמן המשחה פקדת כל המשכן וכל אשר בו בקדש ובכליו׃ 04O 4 17 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 04O 4 18 אל תכריתו את שבט משפחת הקהתי מתוך הלוים׃ 04O 4 19 וזאת עשו להם וחיו ולא ימתו בגשתם את קדש הקדשים אהרן ובניו יבאו ושמו אותם איש איש על עבדתו ואל משאו׃ 04O 4 20 ולא יבאו לראות כבלע את הקדש ומתו׃ 04O 4 21 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 4 22 נשא את ראש בני גרשון גם הם לבית אבתם למשפחתם׃ 04O 4 23 מבן שלשים שנה ומעלה עד בן חמשים שנה תפקד אותם כל הבא לצבא צבא לעבד עבדה באהל מועד׃ 04O 4 24 זאת עבדת משפחת הגרשני לעבד ולמשא׃ 04O 4 25 ונשאו את יריעת המשכן ואת אהל מועד מכסהו ומכסה התחש אשר עליו מלמעלה ואת מסך פתח אהל מועד׃ 04O 4 26 ואת קלעי החצר ואת מסך פתח שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב ואת מיתריהם ואת כל כלי עבדתם ואת כל אשר יעשה להם ועבדו׃ 04O 4 27 על פי אהרן ובניו תהיה כל עבדת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עלהם במשמרת את כל משאם׃ 04O 4 28 זאת עבדת משפחת בני הגרשני באהל מועד ומשמרתם ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ 04O 4 29 בני מררי למשפחתם לבית אבתם תפקד אתם׃ 04O 4 30 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה תפקדם כל הבא לצבא לעבד את עבדת אהל מועד׃ 04O 4 31 וזאת משמרת משאם לכל עבדתם באהל מועד קרשי המשכן ובריחיו ועמודיו ואדניו׃ 04O 4 32 ועמודי החצר סביב ואדניהם ויתדתם ומיתריהם לכל כליהם ולכל עבדתם ובשמת תפקדו את כלי משמרת משאם׃ 04O 4 33 זאת עבדת משפחת בני מררי לכל עבדתם באהל מועד ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ 04O 4 34 ויפקד משה ואהרן ונשיאי העדה את בני הקהתי למשפחתם ולבית אבתם׃ 04O 4 35 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃ 04O 4 36 ויהיו פקדיהם למשפחתם אלפים שבע מאות וחמשים׃ 04O 4 37 אלה פקודי משפחת הקהתי כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה׃ 04O 4 38 ופקודי בני גרשון למשפחותם ולבית אבתם׃ 04O 4 39 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃ 04O 4 40 ויהיו פקדיהם למשפחתם לבית אבתם אלפים ושש מאות ושלשים׃ 04O 4 41 אלה פקודי משפחת בני גרשון כל העבד באהל מועד אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה׃ 04O 4 42 ופקודי משפחת בני מררי למשפחתם לבית אבתם׃ 04O 4 43 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לצבא לעבדה באהל מועד׃ 04O 4 44 ויהיו פקדיהם למשפחתם שלשת אלפים ומאתים׃ 04O 4 45 אלה פקודי משפחת בני מררי אשר פקד משה ואהרן על פי יהוה ביד משה׃ 04O 4 46 כל הפקדים אשר פקד משה ואהרן ונשיאי ישראל את הלוים למשפחתם ולבית אבתם׃ 04O 4 47 מבן שלשים שנה ומעלה ועד בן חמשים שנה כל הבא לעבד עבדת עבדה ועבדת משא באהל מועד׃ 04O 4 48 ויהיו פקדיהם שמנת אלפים וחמש מאות ושמנים׃ 04O 4 49 על פי יהוה פקד אותם ביד משה איש איש על עבדתו ועל משאו ופקדיו אשר צוה יהוה את משה׃ 04O 5 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 5 2 צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש׃ 04O 5 3 מזכר עד נקבה תשלחו אל מחוץ למחנה תשלחום ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שכן בתוכם׃ 04O 5 4 ויעשו כן בני ישראל וישלחו אותם אל מחוץ למחנה כאשר דבר יהוה אל משה כן עשו בני ישראל׃ 04O 5 5 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 5 6 דבר אל בני ישראל איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם למעל מעל ביהוה ואשמה הנפש ההוא׃ 04O 5 7 והתודו את חטאתם אשר עשו והשיב את אשמו בראשו וחמישתו יסף עליו ונתן לאשר אשם לו׃ 04O 5 8 ואם אין לאיש גאל להשיב האשם אליו האשם המושב ליהוה לכהן מלבד איל הכפרים אשר יכפר בו עליו׃ 04O 5 9 וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל אשר יקריבו לכהן לו יהיה׃ 04O 5 10 ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה׃ 04O 5 11 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 5 12 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש כי תשטה אשתו ומעלה בו מעל׃ 04O 5 13 ושכב איש אתה שכבת זרע ונעלם מעיני אישה ונסתרה והיא נטמאה ועד אין בה והוא לא נתפשה׃ 04O 5 14 ועבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והוא נטמאה או עבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והיא לא נטמאה׃ 04O 5 15 והביא האיש את אשתו אל הכהן והביא את קרבנה עליה עשירת האיפה קמח שערים לא יצק עליו שמן ולא יתן עליו לבנה כי מנחת קנאת הוא מנחת זכרון מזכרת עון׃ 04O 5 16 והקריב אתה הכהן והעמדה לפני יהוה׃ 04O 5 17 ולקח הכהן מים קדשים בכלי חרש ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים׃ 04O 5 18 והעמיד הכהן את האשה לפני יהוה ופרע את ראש האשה ונתן על כפיה את מנחת הזכרון מנחת קנאת הוא וביד הכהן יהיו מי המרים המאררים׃ 04O 5 19 והשביע אתה הכהן ואמר אל האשה אם לא שכב איש אתך ואם לא שטית טמאה תחת אישך הנקי ממי המרים המאררים האלה׃ 04O 5 20 ואת כי שטית תחת אישך וכי נטמאת ויתן איש בך את שכבתו מבלעדי אישך׃ 04O 5 21 והשביע הכהן את האשה בשבעת האלה ואמר הכהן לאשה יתן יהוה אותך לאלה ולשבעה בתוך עמך בתת יהוה את ירכך נפלת ואת בטנך צבה׃ 04O 5 22 ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן ולנפל ירך ואמרה האשה אמן אמן׃ 04O 5 23 וכתב את האלת האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים׃ 04O 5 24 והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים המאררים למרים׃ 04O 5 25 ולקח הכהן מיד האשה את מנחת הקנאת והניף את המנחה לפני יהוה והקריב אתה אל המזבח׃ 04O 5 26 וקמץ הכהן מן המנחה את אזכרתה והקטיר המזבחה ואחר ישקה את האשה את המים׃ 04O 5 27 והשקה את המים והיתה אם נטמאה ותמעל מעל באישה ובאו בה המים המאררים למרים וצבתה בטנה ונפלה ירכה והיתה האשה לאלה בקרב עמה׃ 04O 5 28 ואם לא נטמאה האשה וטהרה הוא ונקתה ונזרעה זרע׃ 04O 5 29 זאת תורת הקנאת אשר תשטה אשה תחת אישה ונטמאה׃ 04O 5 30 או איש אשר תעבר עליו רוח קנאה וקנא את אשתו והעמיד את האשה לפני יהוה ועשה לה הכהן את כל התורה הזאת׃ 04O 5 31 ונקה האיש מעון והאשה ההוא תשא את עונה׃ 04O 6 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 6 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה׃ 04O 6 3 מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל׃ 04O 6 4 כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל׃ 04O 6 5 כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו׃ 04O 6 6 כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא׃ 04O 6 7 לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו׃ 04O 6 8 כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה׃ 04O 6 9 וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו׃ 04O 6 10 וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד׃ 04O 6 11 ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא׃ 04O 6 12 והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו׃ 04O 6 13 וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד׃ 04O 6 14 והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים׃ 04O 6 15 וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם׃ 04O 6 16 והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו׃ 04O 6 17 ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו׃ 04O 6 18 וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים׃ 04O 6 19 ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו׃ 04O 6 20 והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין׃ 04O 6 21 זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו׃ 04O 6 22 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 6 23 דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם׃ 04O 6 24 יברכך יהוה וישמרך׃ 04O 6 25 יאר יהוה פניו אליך ויחנך׃ 04O 6 26 ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום׃ 04O 6 27 ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם׃ 04O 7 1 ויהי ביום כלות משה להקים את המשכן וימשח אתו ויקדש אתו ואת כל כליו ואת המזבח ואת כל כליו וימשחם ויקדש אתם׃ 04O 7 2 ויקריבו נשיאי ישראל ראשי בית אבתם הם נשיאי המטת הם העמדים על הפקדים׃ 04O 7 3 ויביאו את קרבנם לפני יהוה שש עגלת צב ושני עשר בקר עגלה על שני הנשאים ושור לאחד ויקריבו אותם לפני המשכן׃ 04O 7 4 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 7 5 קח מאתם והיו לעבד את עבדת אהל מועד ונתתה אותם אל הלוים איש כפי עבדתו׃ 04O 7 6 ויקח משה את העגלת ואת הבקר ויתן אותם אל הלוים׃ 04O 7 7 את שתי העגלת ואת ארבעת הבקר נתן לבני גרשון כפי עבדתם׃ 04O 7 8 ואת ארבע העגלת ואת שמנת הבקר נתן לבני מררי כפי עבדתם ביד איתמר בן אהרן הכהן׃ 04O 7 9 ולבני קהת לא נתן כי עבדת הקדש עלהם בכתף ישאו׃ 04O 7 10 ויקריבו הנשאים את חנכת המזבח ביום המשח אתו ויקריבו הנשיאם את קרבנם לפני המזבח׃ 04O 7 11 ויאמר יהוה אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנכת המזבח׃ 04O 7 12 ויהי המקריב ביום הראשון את קרבנו נחשון בן עמינדב למטה יהודה׃ 04O 7 13 וקרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 14 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 15 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 16 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 17 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נחשון בן עמינדב׃ 04O 7 18 ביום השני הקריב נתנאל בן צוער נשיא יששכר׃ 04O 7 19 הקרב את קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 20 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 21 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 22 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 23 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתודים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן נתנאל בן צוער׃ 04O 7 24 ביום השלישי נשיא לבני זבולן אליאב בן חלן׃ 04O 7 25 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 26 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 27 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 28 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 29 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליאב בן חלן׃ 04O 7 30 ביום הרביעי נשיא לבני ראובן אליצור בן שדיאור׃ 04O 7 31 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 32 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 33 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 34 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 35 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליצור בן שדיאור׃ 04O 7 36 ביום החמישי נשיא לבני שמעון שלמיאל בן צורישדי׃ 04O 7 37 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 38 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 39 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 40 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 41 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן שלמיאל בן צורישדי׃ 04O 7 42 ביום הששי נשיא לבני גד אליסף בן דעואל׃ 04O 7 43 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 44 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 45 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 46 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 47 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אליסף בן דעואל׃ 04O 7 48 ביום השביעי נשיא לבני אפרים אלישמע בן עמיהוד׃ 04O 7 49 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 50 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 51 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 52 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 53 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אלישמע בן עמיהוד׃ 04O 7 54 ביום השמיני נשיא לבני מנשה גמליאל בן פדהצור׃ 04O 7 55 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 56 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 57 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 58 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 59 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן גמליאל בן פדהצור׃ 04O 7 60 ביום התשיעי נשיא לבני בנימן אבידן בן גדעני׃ 04O 7 61 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 62 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 63 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 64 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 65 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אבידן בן גדעני׃ 04O 7 66 ביום העשירי נשיא לבני דן אחיעזר בן עמישדי׃ 04O 7 67 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 68 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 69 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 70 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 71 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחיעזר בן עמישדי׃ 04O 7 72 ביום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר פגעיאל בן עכרן׃ 04O 7 73 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 74 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 75 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 76 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 77 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן פגעיאל בן עכרן׃ 04O 7 78 ביום שנים עשר יום נשיא לבני נפתלי אחירע בן עינן׃ 04O 7 79 קרבנו קערת כסף אחת שלשים ומאה משקלה מזרק אחד כסף שבעים שקל בשקל הקדש שניהם מלאים סלת בלולה בשמן למנחה׃ 04O 7 80 כף אחת עשרה זהב מלאה קטרת׃ 04O 7 81 פר אחד בן בקר איל אחד כבש אחד בן שנתו לעלה׃ 04O 7 82 שעיר עזים אחד לחטאת׃ 04O 7 83 ולזבח השלמים בקר שנים אילם חמשה עתדים חמשה כבשים בני שנה חמשה זה קרבן אחירע בן עינן׃ 04O 7 84 זאת חנכת המזבח ביום המשח אתו מאת נשיאי ישראל קערת כסף שתים עשרה מזרקי כסף שנים עשר כפות זהב שתים עשרה׃ 04O 7 85 שלשים ומאה הקערה האחת כסף ושבעים המזרק האחד כל כסף הכלים אלפים וארבע מאות בשקל הקדש׃ 04O 7 86 כפות זהב שתים עשרה מלאת קטרת עשרה עשרה הכף בשקל הקדש כל זהב הכפות עשרים ומאה׃ 04O 7 87 כל הבקר לעלה שנים עשר פרים אילם שנים עשר כבשים בני שנה שנים עשר ומנחתם ושעירי עזים שנים עשר לחטאת׃ 04O 7 88 וכל בקר זבח השלמים עשרים וארבעה פרים אילם ששים עתדים ששים כבשים בני שנה ששים זאת חנכת המזבח אחרי המשח אתו׃ 04O 7 89 ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפרת אשר על ארן העדת מבין שני הכרבים וידבר אליו׃ 04O 8 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 8 2 דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות׃ 04O 8 3 ויעש כן אהרן אל מול פני המנורה העלה נרתיה כאשר צוה יהוה את משה׃ 04O 8 4 וזה מעשה המנרה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה מקשה הוא כמראה אשר הראה יהוה את משה כן עשה את המנרה׃ 04O 8 5 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 8 6 קח את הלוים מתוך בני ישראל וטהרת אתם׃ 04O 8 7 וכה תעשה להם לטהרם הזה עליהם מי חטאת והעבירו תער על כל בשרם וכבסו בגדיהם והטהרו׃ 04O 8 8 ולקחו פר בן בקר ומנחתו סלת בלולה בשמן ופר שני בן בקר תקח לחטאת׃ 04O 8 9 והקרבת את הלוים לפני אהל מועד והקהלת את כל עדת בני ישראל׃ 04O 8 10 והקרבת את הלוים לפני יהוה וסמכו בני ישראל את ידיהם על הלוים׃ 04O 8 11 והניף אהרן את הלוים תנופה לפני יהוה מאת בני ישראל והיו לעבד את עבדת יהוה׃ 04O 8 12 והלוים יסמכו את ידיהם על ראש הפרים ועשה את האחד חטאת ואת האחד עלה ליהוה לכפר על הלוים׃ 04O 8 13 והעמדת את הלוים לפני אהרן ולפני בניו והנפת אתם תנופה ליהוה׃ 04O 8 14 והבדלת את הלוים מתוך בני ישראל והיו לי הלוים׃ 04O 8 15 ואחרי כן יבאו הלוים לעבד את אהל מועד וטהרת אתם והנפת אתם תנופה׃ 04O 8 16 כי נתנים נתנים המה לי מתוך בני ישראל תחת פטרת כל רחם בכור כל מבני ישראל לקחתי אתם לי׃ 04O 8 17 כי לי כל בכור בבני ישראל באדם ובבהמה ביום הכתי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי אתם לי׃ 04O 8 18 ואקח את הלוים תחת כל בכור בבני ישראל׃ 04O 8 19 ואתנה את הלוים נתנים לאהרן ולבניו מתוך בני ישראל לעבד את עבדת בני ישראל באהל מועד ולכפר על בני ישראל ולא יהיה בבני ישראל נגף בגשת בני ישראל אל הקדש׃ 04O 8 20 ויעש משה ואהרן וכל עדת בני ישראל ללוים ככל אשר צוה יהוה את משה ללוים כן עשו להם בני ישראל׃ 04O 8 21 ויתחטאו הלוים ויכבסו בגדיהם וינף אהרן אתם תנופה לפני יהוה ויכפר עליהם אהרן לטהרם׃ 04O 8 22 ואחרי כן באו הלוים לעבד את עבדתם באהל מועד לפני אהרן ולפני בניו כאשר צוה יהוה את משה על הלוים כן עשו להם׃ 04O 8 23 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 8 24 זאת אשר ללוים מבן חמש ועשרים שנה ומעלה יבוא לצבא צבא בעבדת אהל מועד׃ 04O 8 25 ומבן חמשים שנה ישוב מצבא העבדה ולא יעבד עוד׃ 04O 8 26 ושרת את אחיו באהל מועד לשמר משמרת ועבדה לא יעבד ככה תעשה ללוים במשמרתם׃ 04O 9 1 וידבר יהוה אל משה במדבר סיני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים בחדש הראשון לאמר׃ 04O 9 2 ויעשו בני ישראל את הפסח במועדו׃ 04O 9 3 בארבעה עשר יום בחדש הזה בין הערבים תעשו אתו במועדו ככל חקתיו וככל משפטיו תעשו אתו׃ 04O 9 4 וידבר משה אל בני ישראל לעשת הפסח׃ 04O 9 5 ויעשו את הפסח בראשון בארבעה עשר יום לחדש בין הערבים במדבר סיני ככל אשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל׃ 04O 9 6 ויהי אנשים אשר היו טמאים לנפש אדם ולא יכלו לעשת הפסח ביום ההוא ויקרבו לפני משה ולפני אהרן ביום ההוא׃ 04O 9 7 ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקרב את קרבן יהוה במעדו בתוך בני ישראל׃ 04O 9 8 ויאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה יצוה יהוה לכם׃ 04O 9 9 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 9 10 דבר אל בני ישראל לאמר איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחקה לכם או לדרתיכם ועשה פסח ליהוה׃ 04O 9 11 בחדש השני בארבעה עשר יום בין הערבים יעשו אתו על מצות ומררים יאכלהו׃ 04O 9 12 לא ישאירו ממנו עד בקר ועצם לא ישברו בו ככל חקת הפסח יעשו אתו׃ 04O 9 13 והאיש אשר הוא טהור ובדרך לא היה וחדל לעשות הפסח ונכרתה הנפש ההוא מעמיה כי קרבן יהוה לא הקריב במעדו חטאו ישא האיש ההוא׃ 04O 9 14 וכי יגור אתכם גר ועשה פסח ליהוה כחקת הפסח וכמשפטו כן יעשה חקה אחת יהיה לכם ולגר ולאזרח הארץ׃ 04O 9 15 וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאהל העדת ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בקר׃ 04O 9 16 כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה׃ 04O 9 17 ולפי העלת הענן מעל האהל ואחרי כן יסעו בני ישראל ובמקום אשר ישכן שם הענן שם יחנו בני ישראל׃ 04O 9 18 על פי יהוה יסעו בני ישראל ועל פי יהוה יחנו כל ימי אשר ישכן הענן על המשכן יחנו׃ 04O 9 19 ובהאריך הענן על המשכן ימים רבים ושמרו בני ישראל את משמרת יהוה ולא יסעו׃ 04O 9 20 ויש אשר יהיה הענן ימים מספר על המשכן על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו׃ 04O 9 21 ויש אשר יהיה הענן מערב עד בקר ונעלה הענן בבקר ונסעו או יומם ולילה ונעלה הענן ונסעו׃ 04O 9 22 או ימים או חדש או ימים בהאריך הענן על המשכן לשכן עליו יחנו בני ישראל ולא יסעו ובהעלתו יסעו׃ 04O 9 23 על פי יהוה יחנו ועל פי יהוה יסעו את משמרת יהוה שמרו על פי יהוה ביד משה׃ 04O 10 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 10 2 עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות׃ 04O 10 3 ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד׃ 04O 10 4 ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל׃ 04O 10 5 ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃ 04O 10 6 ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם׃ 04O 10 7 ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו׃ 04O 10 8 ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם׃ 04O 10 9 וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃ 04O 10 10 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם׃ 04O 10 11 ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת׃ 04O 10 12 ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן׃ 04O 10 13 ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה׃ 04O 10 14 ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב׃ 04O 10 15 ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער׃ 04O 10 16 ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון׃ 04O 10 17 והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן׃ 04O 10 18 ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור׃ 04O 10 19 ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי׃ 04O 10 20 ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל׃ 04O 10 21 ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם׃ 04O 10 22 ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד׃ 04O 10 23 ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור׃ 04O 10 24 ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני׃ 04O 10 25 ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי׃ 04O 10 26 ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן׃ 04O 10 27 ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן׃ 04O 10 28 אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו׃ 04O 10 29 ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל׃ 04O 10 30 ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך׃ 04O 10 31 ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים׃ 04O 10 32 והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך׃ 04O 10 33 ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה׃ 04O 10 34 וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה׃ 04O 10 35 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך׃ 04O 10 36 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃ 04O 11 1 ויהי העם כמתאננים רע באזני יהוה וישמע יהוה ויחר אפו ותבער בם אש יהוה ותאכל בקצה המחנה׃ 04O 11 2 ויצעק העם אל משה ויתפלל משה אל יהוה ותשקע האש׃ 04O 11 3 ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש יהוה׃ 04O 11 4 והאספסף אשר בקרבו התאוו תאוה וישבו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכלנו בשר׃ 04O 11 5 זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם את הקשאים ואת האבטחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים׃ 04O 11 6 ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו׃ 04O 11 7 והמן כזרע גד הוא ועינו כעין הבדלח׃ 04O 11 8 שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדכה ובשלו בפרור ועשו אתו עגות והיה טעמו כטעם לשד השמן׃ 04O 11 9 וברדת הטל על המחנה לילה ירד המן עליו׃ 04O 11 10 וישמע משה את העם בכה למשפחתיו איש לפתח אהלו ויחר אף יהוה מאד ובעיני משה רע׃ 04O 11 11 ויאמר משה אל יהוה למה הרעת לעבדך ולמה לא מצתי חן בעיניך לשום את משא כל העם הזה עלי׃ 04O 11 12 האנכי הריתי את כל העם הזה אם אנכי ילדתיהו כי תאמר אלי שאהו בחיקך כאשר ישא האמן את הינק על האדמה אשר נשבעת לאבתיו׃ 04O 11 13 מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמר תנה לנו בשר ונאכלה׃ 04O 11 14 לא אוכל אנכי לבדי לשאת את כל העם הזה כי כבד ממני׃ 04O 11 15 ואם ככה את עשה לי הרגני נא הרג אם מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי׃ 04O 11 16 ויאמר יהוה אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל אשר ידעת כי הם זקני העם ושטריו ולקחת אתם אל אהל מועד והתיצבו שם עמך׃ 04O 11 17 וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך׃ 04O 11 18 ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני יהוה לאמר מי יאכלנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן יהוה לכם בשר ואכלתם׃ 04O 11 19 לא יום אחד תאכלון ולא יומים ולא חמשה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום׃ 04O 11 20 עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את יהוה אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים׃ 04O 11 21 ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים׃ 04O 11 22 הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם׃ 04O 11 23 ויאמר יהוה אל משה היד יהוה תקצר עתה תראה היקרך דברי אם לא׃ 04O 11 24 ויצא משה וידבר אל העם את דברי יהוה ויאסף שבעים איש מזקני העם ויעמד אתם סביבת האהל׃ 04O 11 25 וירד יהוה בענן וידבר אליו ויאצל מן הרוח אשר עליו ויתן על שבעים איש הזקנים ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו׃ 04O 11 26 וישארו שני אנשים במחנה שם האחד אלדד ושם השני מידד ותנח עליהם הרוח והמה בכתבים ולא יצאו האהלה ויתנבאו במחנה׃ 04O 11 27 וירץ הנער ויגד למשה ויאמר אלדד ומידד מתנבאים במחנה׃ 04O 11 28 ויען יהושע בן נון משרת משה מבחריו ויאמר אדני משה כלאם׃ 04O 11 29 ויאמר לו משה המקנא אתה לי ומי יתן כל עם יהוה נביאים כי יתן יהוה את רוחו עליהם׃ 04O 11 30 ויאסף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל׃ 04O 11 31 ורוח נסע מאת יהוה ויגז שלוים מן הים ויטש על המחנה כדרך יום כה וכדרך יום כה סביבות המחנה וכאמתים על פני הארץ׃ 04O 11 32 ויקם העם כל היום ההוא וכל הלילה וכל יום המחרת ויאספו את השלו הממעיט אסף עשרה חמרים וישטחו להם שטוח סביבות המחנה׃ 04O 11 33 הבשר עודנו בין שניהם טרם יכרת ואף יהוה חרה בעם ויך יהוה בעם מכה רבה מאד׃ 04O 11 34 ויקרא את שם המקום ההוא קברות התאוה כי שם קברו את העם המתאוים׃ 04O 11 35 מקברות התאוה נסעו העם חצרות ויהיו בחצרות׃ 04O 12 1 ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח׃ 04O 12 2 ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה׃ 04O 12 3 והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה׃ 04O 12 4 ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם׃ 04O 12 5 וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃ 04O 12 6 ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו׃ 04O 12 7 לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא׃ 04O 12 8 פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃ 04O 12 9 ויחר אף יהוה בם וילך׃ 04O 12 10 והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת׃ 04O 12 11 ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃ 04O 12 12 אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃ 04O 12 13 ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃ 04O 12 14 ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃ 04O 12 15 ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים׃ 04O 12 16 ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃ 04O 13 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 13 2 שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל איש אחד איש אחד למטה אבתיו תשלחו כל נשיא בהם׃ 04O 13 3 וישלח אתם משה ממדבר פארן על פי יהוה כלם אנשים ראשי בני ישראל המה׃ 04O 13 4 ואלה שמותם למטה ראובן שמוע בן זכור׃ 04O 13 5 למטה שמעון שפט בן חורי׃ 04O 13 6 למטה יהודה כלב בן יפנה׃ 04O 13 7 למטה יששכר יגאל בן יוסף׃ 04O 13 8 למטה אפרים הושע בן נון׃ 04O 13 9 למטה בנימן פלטי בן רפוא׃ 04O 13 10 למטה זבולן גדיאל בן סודי׃ 04O 13 11 למטה יוסף למטה מנשה גדי בן סוסי׃ 04O 13 12 למטה דן עמיאל בן גמלי׃ 04O 13 13 למטה אשר סתור בן מיכאל׃ 04O 13 14 למטה נפתלי נחבי בן ופסי׃ 04O 13 15 למטה גד גאואל בן מכי׃ 04O 13 16 אלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ ויקרא משה להושע בן נון יהושע׃ 04O 13 17 וישלח אתם משה לתור את ארץ כנען ויאמר אלהם עלו זה בנגב ועליתם את ההר׃ 04O 13 18 וראיתם את הארץ מה הוא ואת העם הישב עליה החזק הוא הרפה המעט הוא אם רב׃ 04O 13 19 ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה הוא אם רעה ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים׃ 04O 13 20 ומה הארץ השמנה הוא אם רזה היש בה עץ אם אין והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ והימים ימי בכורי ענבים׃ 04O 13 21 ויעלו ויתרו את הארץ ממדבר צן עד רחב לבא חמת׃ 04O 13 22 ויעלו בנגב ויבא עד חברון ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק וחברון שבע שנים נבנתה לפני צען מצרים׃ 04O 13 23 ויבאו עד נחל אשכל ויכרתו משם זמורה ואשכול ענבים אחד וישאהו במוט בשנים ומן הרמנים ומן התאנים׃ 04O 13 24 למקום ההוא קרא נחל אשכול על אדות האשכול אשר כרתו משם בני ישראל׃ 04O 13 25 וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום׃ 04O 13 26 וילכו ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל עדת בני ישראל אל מדבר פארן קדשה וישיבו אותם דבר ואת כל העדה ויראום את פרי הארץ׃ 04O 13 27 ויספרו לו ויאמרו באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא וזה פריה׃ 04O 13 28 אפס כי עז העם הישב בארץ והערים בצרות גדלת מאד וגם ילדי הענק ראינו שם׃ 04O 13 29 עמלק יושב בארץ הנגב והחתי והיבוסי והאמרי יושב בהר והכנעני ישב על הים ועל יד הירדן׃ 04O 13 30 ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה׃ 04O 13 31 והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו׃ 04O 13 32 ויוציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות׃ 04O 13 33 ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם׃ 04O 14 1 ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃ 04O 14 2 וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו׃ 04O 14 3 ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃ 04O 14 4 ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃ 04O 14 5 ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל׃ 04O 14 6 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם׃ 04O 14 7 ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד׃ 04O 14 8 אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש׃ 04O 14 9 אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם׃ 04O 14 10 ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל׃ 04O 14 11 ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃ 04O 14 12 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו׃ 04O 14 13 ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו׃ 04O 14 14 ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה׃ 04O 14 15 והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר׃ 04O 14 16 מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר׃ 04O 14 17 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר׃ 04O 14 18 יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים׃ 04O 14 19 סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה׃ 04O 14 20 ויאמר יהוה סלחתי כדברך׃ 04O 14 21 ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ׃ 04O 14 22 כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃ 04O 14 23 אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה׃ 04O 14 24 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה׃ 04O 14 25 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף׃ 04O 14 26 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 04O 14 27 עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃ 04O 14 28 אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃ 04O 14 29 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃ 04O 14 30 אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃ 04O 14 31 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה׃ 04O 14 32 ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה׃ 04O 14 33 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר׃ 04O 14 34 במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי׃ 04O 14 35 אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃ 04O 14 36 והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ׃ 04O 14 37 וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃ 04O 14 38 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ׃ 04O 14 39 וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד׃ 04O 14 40 וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו׃ 04O 14 41 ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח׃ 04O 14 42 אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃ 04O 14 43 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם׃ 04O 14 44 ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה׃ 04O 14 45 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה׃ 04O 15 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 15 2 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃ 04O 15 3 ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן׃ 04O 15 4 והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃ 04O 15 5 ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד׃ 04O 15 6 או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃ 04O 15 7 ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה׃ 04O 15 8 וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה׃ 04O 15 9 והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃ 04O 15 10 ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה׃ 04O 15 11 ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים׃ 04O 15 12 כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃ 04O 15 13 כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה׃ 04O 15 14 וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃ 04O 15 15 הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃ 04O 15 16 תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃ 04O 15 17 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 15 18 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃ 04O 15 19 והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃ 04O 15 20 ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃ 04O 15 21 מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃ 04O 15 22 וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה׃ 04O 15 23 את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃ 04O 15 24 והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת׃ 04O 15 25 וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם׃ 04O 15 26 ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה׃ 04O 15 27 ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת׃ 04O 15 28 וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃ 04O 15 29 האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃ 04O 15 30 והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃ 04O 15 31 כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃ 04O 15 32 ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃ 04O 15 33 ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה׃ 04O 15 34 ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו׃ 04O 15 35 ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃ 04O 15 36 ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה׃ 04O 15 37 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 15 38 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת׃ 04O 15 39 והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם׃ 04O 15 40 למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃ 04O 15 41 אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃ 04O 16 1 ויקח קרח בן יצהר בן קהת בן לוי ודתן ואבירם בני אליאב ואון בן פלת בני ראובן׃ 04O 16 2 ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי מועד אנשי שם׃ 04O 16 3 ויקהלו על משה ועל אהרן ויאמרו אלהם רב לכם כי כל העדה כלם קדשים ובתוכם יהוה ומדוע תתנשאו על קהל יהוה׃ 04O 16 4 וישמע משה ויפל על פניו׃ 04O 16 5 וידבר אל קרח ואל כל עדתו לאמר בקר וידע יהוה את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו ואת אשר יבחר בו יקריב אליו׃ 04O 16 6 זאת עשו קחו לכם מחתות קרח וכל עדתו׃ 04O 16 7 ותנו בהן אש ושימו עליהן קטרת לפני יהוה מחר והיה האיש אשר יבחר יהוה הוא הקדוש רב לכם בני לוי׃ 04O 16 8 ויאמר משה אל קרח שמעו נא בני לוי׃ 04O 16 9 המעט מכם כי הבדיל אלהי ישראל אתכם מעדת ישראל להקריב אתכם אליו לעבד את עבדת משכן יהוה ולעמד לפני העדה לשרתם׃ 04O 16 10 ויקרב אתך ואת כל אחיך בני לוי אתך ובקשתם גם כהנה׃ 04O 16 11 לכן אתה וכל עדתך הנעדים על יהוה ואהרן מה הוא כי תלונו עליו׃ 04O 16 12 וישלח משה לקרא לדתן ולאבירם בני אליאב ויאמרו לא נעלה׃ 04O 16 13 המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר כי תשתרר עלינו גם השתרר׃ 04O 16 14 אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו ותתן לנו נחלת שדה וכרם העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה׃ 04O 16 15 ויחר למשה מאד ויאמר אל יהוה אל תפן אל מנחתם לא חמור אחד מהם נשאתי ולא הרעתי את אחד מהם׃ 04O 16 16 ויאמר משה אל קרח אתה וכל עדתך היו לפני יהוה אתה והם ואהרן מחר׃ 04O 16 17 וקחו איש מחתתו ונתתם עליהם קטרת והקרבתם לפני יהוה איש מחתתו חמשים ומאתים מחתת ואתה ואהרן איש מחתתו׃ 04O 16 18 ויקחו איש מחתתו ויתנו עליהם אש וישימו עליהם קטרת ויעמדו פתח אהל מועד ומשה ואהרן׃ 04O 16 19 ויקהל עליהם קרח את כל העדה אל פתח אהל מועד וירא כבוד יהוה אל כל העדה׃ 04O 16 20 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 04O 16 21 הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע׃ 04O 16 22 ויפלו על פניהם ויאמרו אל אלהי הרוחת לכל בשר האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקצף׃ 04O 16 23 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 16 24 דבר אל העדה לאמר העלו מסביב למשכן קרח דתן ואבירם׃ 04O 16 25 ויקם משה וילך אל דתן ואבירם וילכו אחריו זקני ישראל׃ 04O 16 26 וידבר אל העדה לאמר סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה ואל תגעו בכל אשר להם פן תספו בכל חטאתם׃ 04O 16 27 ויעלו מעל משכן קרח דתן ואבירם מסביב ודתן ואבירם יצאו נצבים פתח אהליהם ונשיהם ובניהם וטפם׃ 04O 16 28 ויאמר משה בזאת תדעון כי יהוה שלחני לעשות את כל המעשים האלה כי לא מלבי׃ 04O 16 29 אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקדת כל האדם יפקד עליהם לא יהוה שלחני׃ 04O 16 30 ואם בריאה יברא יהוה ופצתה האדמה את פיה ובלעה אתם ואת כל אשר להם וירדו חיים שאלה וידעתם כי נאצו האנשים האלה את יהוה׃ 04O 16 31 ויהי ככלתו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה אשר תחתיהם׃ 04O 16 32 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת בתיהם ואת כל האדם אשר לקרח ואת כל הרכוש׃ 04O 16 33 וירדו הם וכל אשר להם חיים שאלה ותכס עליהם הארץ ויאבדו מתוך הקהל׃ 04O 16 34 וכל ישראל אשר סביבתיהם נסו לקלם כי אמרו פן תבלענו הארץ׃ 04O 16 35 ואש יצאה מאת יהוה ותאכל את החמשים ומאתים איש מקריבי הקטרת׃ 04O 16 36 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 16 37 אמר אל אלעזר בן אהרן הכהן וירם את המחתת מבין השרפה ואת האש זרה הלאה כי קדשו׃ 04O 16 38 את מחתות החטאים האלה בנפשתם ועשו אתם רקעי פחים צפוי למזבח כי הקריבם לפני יהוה ויקדשו ויהיו לאות לבני ישראל׃ 04O 16 39 ויקח אלעזר הכהן את מחתות הנחשת אשר הקריבו השרפים וירקעום צפוי למזבח׃ 04O 16 40 זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא להקטיר קטרת לפני יהוה ולא יהיה כקרח וכעדתו כאשר דבר יהוה ביד משה לו׃ 04O 16 41 וילנו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המתם את עם יהוה׃ 04O 16 42 ויהי בהקהל העדה על משה ועל אהרן ויפנו אל אהל מועד והנה כסהו הענן וירא כבוד יהוה׃ 04O 16 43 ויבא משה ואהרן אל פני אהל מועד׃ 04O 16 44 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 16 45 הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כרגע ויפלו על פניהם׃ 04O 16 46 ויאמר משה אל אהרן קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני יהוה החל הנגף׃ 04O 16 47 ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם׃ 04O 16 48 ויעמד בין המתים ובין החיים ותעצר המגפה׃ 04O 16 49 ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאות מלבד המתים על דבר קרח׃ 04O 16 50 וישב אהרן אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה׃ 04O 17 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 17 2 דבר אל בני ישראל וקח מאתם מטה מטה לבית אב מאת כל נשיאהם לבית אבתם שנים עשר מטות איש את שמו תכתב על מטהו׃ 04O 17 3 ואת שם אהרן תכתב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם׃ 04O 17 4 והנחתם באהל מועד לפני העדות אשר אועד לכם שמה׃ 04O 17 5 והיה האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח והשכתי מעלי את תלנות בני ישראל אשר הם מלינם עליכם׃ 04O 17 6 וידבר משה אל בני ישראל ויתנו אליו כל נשיאיהם מטה לנשיא אחד מטה לנשיא אחד לבית אבתם שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם׃ 04O 17 7 וינח משה את המטת לפני יהוה באהל העדת׃ 04O 17 8 ויהי ממחרת ויבא משה אל אהל העדות והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויצא פרח ויצץ ציץ ויגמל שקדים׃ 04O 17 9 ויצא משה את כל המטת מלפני יהוה אל כל בני ישראל ויראו ויקחו איש מטהו׃ 04O 17 10 ויאמר יהוה אל משה השב את מטה אהרן לפני העדות למשמרת לאות לבני מרי ותכל תלונתם מעלי ולא ימתו׃ 04O 17 11 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו כן עשה׃ 04O 17 12 ויאמרו בני ישראל אל משה לאמר הן גוענו אבדנו כלנו אבדנו׃ 04O 17 13 כל הקרב הקרב אל משכן יהוה ימות האם תמנו לגוע׃ 04O 18 1 ויאמר יהוה אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהנתכם׃ 04O 18 2 וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך ואתה ובניך אתך לפני אהל העדת׃ 04O 18 3 ושמרו משמרתך ומשמרת כל האהל אך אל כלי הקדש ואל המזבח לא יקרבו ולא ימתו גם הם גם אתם׃ 04O 18 4 ונלוו עליך ושמרו את משמרת אהל מועד לכל עבדת האהל וזר לא יקרב אליכם׃ 04O 18 5 ושמרתם את משמרת הקדש ואת משמרת המזבח ולא יהיה עוד קצף על בני ישראל׃ 04O 18 6 ואני הנה לקחתי את אחיכם הלוים מתוך בני ישראל לכם מתנה נתנים ליהוה לעבד את עבדת אהל מועד׃ 04O 18 7 ואתה ובניך אתך תשמרו את כהנתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם עבדת מתנה אתן את כהנתכם והזר הקרב יומת׃ 04O 18 8 וידבר יהוה אל אהרן ואני הנה נתתי לך את משמרת תרומתי לכל קדשי בני ישראל לך נתתים למשחה ולבניך לחק עולם׃ 04O 18 9 זה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם אשר ישיבו לי קדש קדשים לך הוא ולבניך׃ 04O 18 10 בקדש הקדשים תאכלנו כל זכר יאכל אתו קדש יהיה לך׃ 04O 18 11 וזה לך תרומת מתנם לכל תנופת בני ישראל לך נתתים ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם כל טהור בביתך יאכל אתו׃ 04O 18 12 כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו ליהוה לך נתתים׃ 04O 18 13 בכורי כל אשר בארצם אשר יביאו ליהוה לך יהיה כל טהור בביתך יאכלנו׃ 04O 18 14 כל חרם בישראל לך יהיה׃ 04O 18 15 כל פטר רחם לכל בשר אשר יקריבו ליהוה באדם ובבהמה יהיה לך אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה תפדה׃ 04O 18 16 ופדויו מבן חדש תפדה בערכך כסף חמשת שקלים בשקל הקדש עשרים גרה הוא׃ 04O 18 17 אך בכור שור או בכור כשב או בכור עז לא תפדה קדש הם את דמם תזרק על המזבח ואת חלבם תקטיר אשה לריח ניחח ליהוה׃ 04O 18 18 ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין לך יהיה׃ 04O 18 19 כל תרומת הקדשים אשר ירימו בני ישראל ליהוה נתתי לך ולבניך ולבנתיך אתך לחק עולם ברית מלח עולם הוא לפני יהוה לך ולזרעך אתך׃ 04O 18 20 ויאמר יהוה אל אהרן בארצם לא תנחל וחלק לא יהיה לך בתוכם אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל׃ 04O 18 21 ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה חלף עבדתם אשר הם עבדים את עבדת אהל מועד׃ 04O 18 22 ולא יקרבו עוד בני ישראל אל אהל מועד לשאת חטא למות׃ 04O 18 23 ועבד הלוי הוא את עבדת אהל מועד והם ישאו עונם חקת עולם לדרתיכם ובתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃ 04O 18 24 כי את מעשר בני ישראל אשר ירימו ליהוה תרומה נתתי ללוים לנחלה על כן אמרתי להם בתוך בני ישראל לא ינחלו נחלה׃ 04O 18 25 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 18 26 ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר׃ 04O 18 27 ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב׃ 04O 18 28 כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן׃ 04O 18 29 מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו׃ 04O 18 30 ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב׃ 04O 18 31 ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד׃ 04O 18 32 ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו׃ 04O 19 1 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ 04O 19 2 זאת חקת התורה אשר צוה יהוה לאמר דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדמה תמימה אשר אין בה מום אשר לא עלה עליה על׃ 04O 19 3 ונתתם אתה אל אלעזר הכהן והוציא אתה אל מחוץ למחנה ושחט אתה לפניו׃ 04O 19 4 ולקח אלעזר הכהן מדמה באצבעו והזה אל נכח פני אהל מועד מדמה שבע פעמים׃ 04O 19 5 ושרף את הפרה לעיניו את ערה ואת בשרה ואת דמה על פרשה ישרף׃ 04O 19 6 ולקח הכהן עץ ארז ואזוב ושני תולעת והשליך אל תוך שרפת הפרה׃ 04O 19 7 וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו במים ואחר יבוא אל המחנה וטמא הכהן עד הערב׃ 04O 19 8 והשרף אתה יכבס בגדיו במים ורחץ בשרו במים וטמא עד הערב׃ 04O 19 9 ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה במקום טהור והיתה לעדת בני ישראל למשמרת למי נדה חטאת הוא׃ 04O 19 10 וכבס האסף את אפר הפרה את בגדיו וטמא עד הערב והיתה לבני ישראל ולגר הגר בתוכם לחקת עולם׃ 04O 19 11 הנגע במת לכל נפש אדם וטמא שבעת ימים׃ 04O 19 12 הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר׃ 04O 19 13 כל הנגע במת בנפש האדם אשר ימות ולא יתחטא את משכן יהוה טמא ונכרתה הנפש ההוא מישראל כי מי נדה לא זרק עליו טמא יהיה עוד טמאתו בו׃ 04O 19 14 זאת התורה אדם כי ימות באהל כל הבא אל האהל וכל אשר באהל יטמא שבעת ימים׃ 04O 19 15 וכל כלי פתוח אשר אין צמיד פתיל עליו טמא הוא׃ 04O 19 16 וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת או בעצם אדם או בקבר יטמא שבעת ימים׃ 04O 19 17 ולקחו לטמא מעפר שרפת החטאת ונתן עליו מים חיים אל כלי׃ 04O 19 18 ולקח אזוב וטבל במים איש טהור והזה על האהל ועל כל הכלים ועל הנפשות אשר היו שם ועל הנגע בעצם או בחלל או במת או בקבר׃ 04O 19 19 והזה הטהר על הטמא ביום השלישי וביום השביעי וחטאו ביום השביעי וכבס בגדיו ורחץ במים וטהר בערב׃ 04O 19 20 ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל כי את מקדש יהוה טמא מי נדה לא זרק עליו טמא הוא׃ 04O 19 21 והיתה להם לחקת עולם ומזה מי הנדה יכבס בגדיו והנגע במי הנדה יטמא עד הערב׃ 04O 19 22 וכל אשר יגע בו הטמא יטמא והנפש הנגעת תטמא עד הערב׃ 04O 20 1 ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם׃ 04O 20 2 ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן׃ 04O 20 3 וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה׃ 04O 20 4 ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו׃ 04O 20 5 ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות׃ 04O 20 6 ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם׃ 04O 20 7 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 20 8 קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם׃ 04O 20 9 ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו׃ 04O 20 10 ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים׃ 04O 20 11 וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם׃ 04O 20 12 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם׃ 04O 20 13 המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם׃ 04O 20 14 וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו׃ 04O 20 15 וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו׃ 04O 20 16 ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך׃ 04O 20 17 נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבולך׃ 04O 20 18 ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך׃ 04O 20 19 ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה׃ 04O 20 20 ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה׃ 04O 20 21 וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו׃ 04O 20 22 ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר׃ 04O 20 23 ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר׃ 04O 20 24 יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה׃ 04O 20 25 קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר׃ 04O 20 26 והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם׃ 04O 20 27 ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה׃ 04O 20 28 ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר׃ 04O 20 29 ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל׃ 04O 21 1 וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי׃ 04O 21 2 וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם׃ 04O 21 3 וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה׃ 04O 21 4 ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך׃ 04O 21 5 וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל׃ 04O 21 6 וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל׃ 04O 21 7 ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם׃ 04O 21 8 ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי׃ 04O 21 9 ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי׃ 04O 21 10 ויסעו בני ישראל ויחנו באבת׃ 04O 21 11 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש׃ 04O 21 12 משם נסעו ויחנו בנחל זרד׃ 04O 21 13 משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי׃ 04O 21 14 על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון׃ 04O 21 15 ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב׃ 04O 21 16 ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים׃ 04O 21 17 אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה׃ 04O 21 18 באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה׃ 04O 21 19 וממתנה נחליאל ומנחליאל במות׃ 04O 21 20 ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן׃ 04O 21 21 וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר׃ 04O 21 22 אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך׃ 04O 21 23 ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל׃ 04O 21 24 ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון׃ 04O 21 25 ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה׃ 04O 21 26 כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן׃ 04O 21 27 על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון׃ 04O 21 28 כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן׃ 04O 21 29 אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון׃ 04O 21 30 ונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים עד נפח אשר עד מידבא׃ 04O 21 31 וישב ישראל בארץ האמרי׃ 04O 21 32 וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש את האמרי אשר שם׃ 04O 21 33 ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי׃ 04O 21 34 ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃ 04O 21 35 ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו׃ 04O 22 1 ויסעו בני ישראל ויחנו בערבות מואב מעבר לירדן ירחו׃ 04O 22 2 וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמרי׃ 04O 22 3 ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא ויקץ מואב מפני בני ישראל׃ 04O 22 4 ויאמר מואב אל זקני מדין עתה ילחכו הקהל את כל סביבתינו כלחך השור את ירק השדה ובלק בן צפור מלך למואב בעת ההוא׃ 04O 22 5 וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסה את עין הארץ והוא ישב ממלי׃ 04O 22 6 ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממני אולי אוכל נכה בו ואגרשנו מן הארץ כי ידעתי את אשר תברך מברך ואשר תאר יואר׃ 04O 22 7 וילכו זקני מואב וזקני מדין וקסמים בידם ויבאו אל בלעם וידברו אליו דברי בלק׃ 04O 22 8 ויאמר אליהם לינו פה הלילה והשבתי אתכם דבר כאשר ידבר יהוה אלי וישבו שרי מואב עם בלעם׃ 04O 22 9 ויבא אלהים אל בלעם ויאמר מי האנשים האלה עמך׃ 04O 22 10 ויאמר בלעם אל האלהים בלק בן צפר מלך מואב שלח אלי׃ 04O 22 11 הנה העם היצא ממצרים ויכס את עין הארץ עתה לכה קבה לי אתו אולי אוכל להלחם בו וגרשתיו׃ 04O 22 12 ויאמר אלהים אל בלעם לא תלך עמהם לא תאר את העם כי ברוך הוא׃ 04O 22 13 ויקם בלעם בבקר ויאמר אל שרי בלק לכו אל ארצכם כי מאן יהוה לתתי להלך עמכם׃ 04O 22 14 ויקומו שרי מואב ויבאו אל בלק ויאמרו מאן בלעם הלך עמנו׃ 04O 22 15 ויסף עוד בלק שלח שרים רבים ונכבדים מאלה׃ 04O 22 16 ויבאו אל בלעם ויאמרו לו כה אמר בלק בן צפור אל נא תמנע מהלך אלי׃ 04O 22 17 כי כבד אכבדך מאד וכל אשר תאמר אלי אעשה ולכה נא קבה לי את העם הזה׃ 04O 22 18 ויען בלעם ויאמר אל עבדי בלק אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה אלהי לעשות קטנה או גדולה׃ 04O 22 19 ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יסף יהוה דבר עמי׃ 04O 22 20 ויבא אלהים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אתו תעשה׃ 04O 22 21 ויקם בלעם בבקר ויחבש את אתנו וילך עם שרי מואב׃ 04O 22 22 ויחר אף אלהים כי הולך הוא ויתיצב מלאך יהוה בדרך לשטן לו והוא רכב על אתנו ושני נעריו עמו׃ 04O 22 23 ותרא האתון את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלופה בידו ותט האתון מן הדרך ותלך בשדה ויך בלעם את האתון להטתה הדרך׃ 04O 22 24 ויעמד מלאך יהוה במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה׃ 04O 22 25 ותרא האתון את מלאך יהוה ותלחץ אל הקיר ותלחץ את רגל בלעם אל הקיר ויסף להכתה׃ 04O 22 26 ויוסף מלאך יהוה עבור ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול׃ 04O 22 27 ותרא האתון את מלאך יהוה ותרבץ תחת בלעם ויחר אף בלעם ויך את האתון במקל׃ 04O 22 28 ויפתח יהוה את פי האתון ותאמר לבלעם מה עשיתי לך כי הכיתני זה שלש רגלים׃ 04O 22 29 ויאמר בלעם לאתון כי התעללת בי לו יש חרב בידי כי עתה הרגתיך׃ 04O 22 30 ותאמר האתון אל בלעם הלוא אנכי אתנך אשר רכבת עלי מעודך עד היום הזה ההסכן הסכנתי לעשות לך כה ויאמר לא׃ 04O 22 31 ויגל יהוה את עיני בלעם וירא את מלאך יהוה נצב בדרך וחרבו שלפה בידו ויקד וישתחו לאפיו׃ 04O 22 32 ויאמר אליו מלאך יהוה על מה הכית את אתנך זה שלוש רגלים הנה אנכי יצאתי לשטן כי ירט הדרך לנגדי׃ 04O 22 33 ותראני האתון ותט לפני זה שלש רגלים אולי נטתה מפני כי עתה גם אתכה הרגתי ואותה החייתי׃ 04O 22 34 ויאמר בלעם אל מלאך יהוה חטאתי כי לא ידעתי כי אתה נצב לקראתי בדרך ועתה אם רע בעיניך אשובה לי׃ 04O 22 35 ויאמר מלאך יהוה אל בלעם לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אתו תדבר וילך בלעם עם שרי בלק׃ 04O 22 36 וישמע בלק כי בא בלעם ויצא לקראתו אל עיר מואב אשר על גבול ארנן אשר בקצה הגבול׃ 04O 22 37 ויאמר בלק אל בלעם הלא שלח שלחתי אליך לקרא לך למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך׃ 04O 22 38 ויאמר בלעם אל בלק הנה באתי אליך עתה היכול אוכל דבר מאומה הדבר אשר ישים אלהים בפי אתו אדבר׃ 04O 22 39 וילך בלעם עם בלק ויבאו קרית חצות׃ 04O 22 40 ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים אשר אתו׃ 04O 22 41 ויהי בבקר ויקח בלק את בלעם ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם׃ 04O 23 1 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃ 04O 23 2 ויעש בלק כאשר דבר בלעם ויעל בלק ובלעם פר ואיל במזבח׃ 04O 23 3 ויאמר בלעם לבלק התיצב על עלתך ואלכה אולי יקרה יהוה לקראתי ודבר מה יראני והגדתי לך וילך שפי׃ 04O 23 4 ויקר אלהים אל בלעם ויאמר אליו את שבעת המזבחת ערכתי ואעל פר ואיל במזבח׃ 04O 23 5 וישם יהוה דבר בפי בלעם ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃ 04O 23 6 וישב אליו והנה נצב על עלתו הוא וכל שרי מואב׃ 04O 23 7 וישא משלו ויאמר מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם לכה ארה לי יעקב ולכה זעמה ישראל׃ 04O 23 8 מה אקב לא קבה אל ומה אזעם לא זעם יהוה׃ 04O 23 9 כי מראש צרים אראנו ומגבעות אשורנו הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב׃ 04O 23 10 מי מנה עפר יעקב ומספר את רבע ישראל תמת נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמהו׃ 04O 23 11 ויאמר בלק אל בלעם מה עשית לי לקב איבי לקחתיך והנה ברכת ברך׃ 04O 23 12 ויען ויאמר הלא את אשר ישים יהוה בפי אתו אשמר לדבר׃ 04O 23 13 ויאמר אליו בלק לך נא אתי אל מקום אחר אשר תראנו משם אפס קצהו תראה וכלו לא תראה וקבנו לי משם׃ 04O 23 14 ויקחהו שדה צפים אל ראש הפסגה ויבן שבעה מזבחת ויעל פר ואיל במזבח׃ 04O 23 15 ויאמר אל בלק התיצב כה על עלתך ואנכי אקרה כה׃ 04O 23 16 ויקר יהוה אל בלעם וישם דבר בפיו ויאמר שוב אל בלק וכה תדבר׃ 04O 23 17 ויבא אליו והנו נצב על עלתו ושרי מואב אתו ויאמר לו בלק מה דבר יהוה׃ 04O 23 18 וישא משלו ויאמר קום בלק ושמע האזינה עדי בנו צפר׃ 04O 23 19 לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה׃ 04O 23 20 הנה ברך לקחתי וברך ולא אשיבנה׃ 04O 23 21 לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל יהוה אלהיו עמו ותרועת מלך בו׃ 04O 23 22 אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו׃ 04O 23 23 כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל׃ 04O 23 24 הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא לא ישכב עד יאכל טרף ודם חללים ישתה׃ 04O 23 25 ויאמר בלק אל בלעם גם קב לא תקבנו גם ברך לא תברכנו׃ 04O 23 26 ויען בלעם ויאמר אל בלק הלא דברתי אליך לאמר כל אשר ידבר יהוה אתו אעשה׃ 04O 23 27 ויאמר בלק אל בלעם לכה נא אקחך אל מקום אחר אולי יישר בעיני האלהים וקבתו לי משם׃ 04O 23 28 ויקח בלק את בלעם ראש הפעור הנשקף על פני הישימן׃ 04O 23 29 ויאמר בלעם אל בלק בנה לי בזה שבעה מזבחת והכן לי בזה שבעה פרים ושבעה אילים׃ 04O 23 30 ויעש בלק כאשר אמר בלעם ויעל פר ואיל במזבח׃ 04O 24 1 וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו׃ 04O 24 2 וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים׃ 04O 24 3 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃ 04O 24 4 נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃ 04O 24 5 מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל׃ 04O 24 6 כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים׃ 04O 24 7 יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו׃ 04O 24 8 אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ׃ 04O 24 9 כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור׃ 04O 24 10 ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים׃ 04O 24 11 ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד׃ 04O 24 12 ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר׃ 04O 24 13 אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר׃ 04O 24 14 ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים׃ 04O 24 15 וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין׃ 04O 24 16 נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים׃ 04O 24 17 אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת׃ 04O 24 18 והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל׃ 04O 24 19 וירד מיעקב והאביד שריד מעיר׃ 04O 24 20 וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד׃ 04O 24 21 וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך׃ 04O 24 22 כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך׃ 04O 24 23 וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל׃ 04O 24 24 וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד׃ 04O 24 25 ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו׃ 04O 25 1 וישב ישראל בשטים ויחל העם לזנות אל בנות מואב׃ 04O 25 2 ותקראן לעם לזבחי אלהיהן ויאכל העם וישתחוו לאלהיהן׃ 04O 25 3 ויצמד ישראל לבעל פעור ויחר אף יהוה בישראל׃ 04O 25 4 ויאמר יהוה אל משה קח את כל ראשי העם והוקע אותם ליהוה נגד השמש וישב חרון אף יהוה מישראל׃ 04O 25 5 ויאמר משה אל שפטי ישראל הרגו איש אנשיו הנצמדים לבעל פעור׃ 04O 25 6 והנה איש מבני ישראל בא ויקרב אל אחיו את המדינית לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל והמה בכים פתח אהל מועד׃ 04O 25 7 וירא פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רמח בידו׃ 04O 25 8 ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקר את שניהם את איש ישראל ואת האשה אל קבתה ותעצר המגפה מעל בני ישראל׃ 04O 25 9 ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף׃ 04O 25 10 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 25 11 פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל בקנאו את קנאתי בתוכם ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי׃ 04O 25 12 לכן אמר הנני נתן לו את בריתי שלום׃ 04O 25 13 והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם תחת אשר קנא לאלהיו ויכפר על בני ישראל׃ 04O 25 14 ושם איש ישראל המכה אשר הכה את המדינית זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעני׃ 04O 25 15 ושם האשה המכה המדינית כזבי בת צור ראש אמות בית אב במדין הוא׃ 04O 25 16 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 25 17 צרור את המדינים והכיתם אותם׃ 04O 25 18 כי צררים הם לכם בנכליהם אשר נכלו לכם על דבר פעור ועל דבר כזבי בת נשיא מדין אחתם המכה ביום המגפה על דבר פעור׃ 04O 26 1 ויהי אחרי המגפה ויאמר יהוה אל משה ואל אלעזר בן אהרן הכהן לאמר׃ 04O 26 2 שאו את ראש כל עדת בני ישראל מבן עשרים שנה ומעלה לבית אבתם כל יצא צבא בישראל׃ 04O 26 3 וידבר משה ואלעזר הכהן אתם בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃ 04O 26 4 מבן עשרים שנה ומעלה כאשר צוה יהוה את משה ובני ישראל היצאים מארץ מצרים׃ 04O 26 5 ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך משפחת החנכי לפלוא משפחת הפלאי׃ 04O 26 6 לחצרן משפחת החצרוני לכרמי משפחת הכרמי׃ 04O 26 7 אלה משפחת הראובני ויהיו פקדיהם שלשה וארבעים אלף ושבע מאות ושלשים׃ 04O 26 8 ובני פלוא אליאב׃ 04O 26 9 ובני אליאב נמואל ודתן ואבירם הוא דתן ואבירם קרואי העדה אשר הצו על משה ועל אהרן בעדת קרח בהצתם על יהוה׃ 04O 26 10 ותפתח הארץ את פיה ותבלע אתם ואת קרח במות העדה באכל האש את חמשים ומאתים איש ויהיו לנס׃ 04O 26 11 ובני קרח לא מתו׃ 04O 26 12 בני שמעון למשפחתם לנמואל משפחת הנמואלי לימין משפחת הימיני ליכין משפחת היכיני׃ 04O 26 13 לזרח משפחת הזרחי לשאול משפחת השאולי׃ 04O 26 14 אלה משפחת השמעני שנים ועשרים אלף ומאתים׃ 04O 26 15 בני גד למשפחתם לצפון משפחת הצפוני לחגי משפחת החגי לשוני משפחת השוני׃ 04O 26 16 לאזני משפחת האזני לערי משפחת הערי׃ 04O 26 17 לארוד משפחת הארודי לאראלי משפחת האראלי׃ 04O 26 18 אלה משפחת בני גד לפקדיהם ארבעים אלף וחמש מאות׃ 04O 26 19 בני יהודה ער ואונן וימת ער ואונן בארץ כנען׃ 04O 26 20 ויהיו בני יהודה למשפחתם לשלה משפחת השלני לפרץ משפחת הפרצי לזרח משפחת הזרחי׃ 04O 26 21 ויהיו בני פרץ לחצרן משפחת החצרני לחמול משפחת החמולי׃ 04O 26 22 אלה משפחת יהודה לפקדיהם ששה ושבעים אלף וחמש מאות׃ 04O 26 23 בני יששכר למשפחתם תולע משפחת התולעי לפוה משפחת הפוני׃ 04O 26 24 לישוב משפחת הישובי לשמרן משפחת השמרני׃ 04O 26 25 אלה משפחת יששכר לפקדיהם ארבעה וששים אלף ושלש מאות׃ 04O 26 26 בני זבולן למשפחתם לסרד משפחת הסרדי לאלון משפחת האלני ליחלאל משפחת היחלאלי׃ 04O 26 27 אלה משפחת הזבולני לפקדיהם ששים אלף וחמש מאות׃ 04O 26 28 בני יוסף למשפחתם מנשה ואפרים׃ 04O 26 29 בני מנשה למכיר משפחת המכירי ומכיר הוליד את גלעד לגלעד משפחת הגלעדי׃ 04O 26 30 אלה בני גלעד איעזר משפחת האיעזרי לחלק משפחת החלקי׃ 04O 26 31 ואשריאל משפחת האשראלי ושכם משפחת השכמי׃ 04O 26 32 ושמידע משפחת השמידעי וחפר משפחת החפרי׃ 04O 26 33 וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות ושם בנות צלפחד מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה׃ 04O 26 34 אלה משפחת מנשה ופקדיהם שנים וחמשים אלף ושבע מאות׃ 04O 26 35 אלה בני אפרים למשפחתם לשותלח משפחת השתלחי לבכר משפחת הבכרי לתחן משפחת התחני׃ 04O 26 36 ואלה בני שותלח לערן משפחת הערני׃ 04O 26 37 אלה משפחת בני אפרים לפקדיהם שנים ושלשים אלף וחמש מאות אלה בני יוסף למשפחתם׃ 04O 26 38 בני בנימן למשפחתם לבלע משפחת הבלעי לאשבל משפחת האשבלי לאחירם משפחת האחירמי׃ 04O 26 39 לשפופם משפחת השופמי לחופם משפחת החופמי׃ 04O 26 40 ויהיו בני בלע ארד ונעמן משפחת הארדי לנעמן משפחת הנעמי׃ 04O 26 41 אלה בני בנימן למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף ושש מאות׃ 04O 26 42 אלה בני דן למשפחתם לשוחם משפחת השוחמי אלה משפחת דן למשפחתם׃ 04O 26 43 כל משפחת השוחמי לפקדיהם ארבעה וששים אלף וארבע מאות׃ 04O 26 44 בני אשר למשפחתם לימנה משפחת הימנה לישוי משפחת הישוי לבריעה משפחת הבריעי׃ 04O 26 45 לבני בריעה לחבר משפחת החברי למלכיאל משפחת המלכיאלי׃ 04O 26 46 ושם בת אשר שרח׃ 04O 26 47 אלה משפחת בני אשר לפקדיהם שלשה וחמשים אלף וארבע מאות׃ 04O 26 48 בני נפתלי למשפחתם ליחצאל משפחת היחצאלי לגוני משפחת הגוני׃ 04O 26 49 ליצר משפחת היצרי לשלם משפחת השלמי׃ 04O 26 50 אלה משפחת נפתלי למשפחתם ופקדיהם חמשה וארבעים אלף וארבע מאות׃ 04O 26 51 אלה פקודי בני ישראל שש מאות אלף ואלף שבע מאות ושלשים׃ 04O 26 52 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 26 53 לאלה תחלק הארץ בנחלה במספר שמות׃ 04O 26 54 לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו איש לפי פקדיו יתן נחלתו׃ 04O 26 55 אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו׃ 04O 26 56 על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט׃ 04O 26 57 ואלה פקודי הלוי למשפחתם לגרשון משפחת הגרשני לקהת משפחת הקהתי למררי משפחת המררי׃ 04O 26 58 אלה משפחת לוי משפחת הלבני משפחת החברני משפחת המחלי משפחת המושי משפחת הקרחי וקהת הולד את עמרם׃ 04O 26 59 ושם אשת עמרם יוכבד בת לוי אשר ילדה אתה ללוי במצרים ותלד לעמרם את אהרן ואת משה ואת מרים אחתם׃ 04O 26 60 ויולד לאהרן את נדב ואת אביהוא את אלעזר ואת איתמר׃ 04O 26 61 וימת נדב ואביהוא בהקריבם אש זרה לפני יהוה׃ 04O 26 62 ויהיו פקדיהם שלשה ועשרים אלף כל זכר מבן חדש ומעלה כי לא התפקדו בתוך בני ישראל כי לא נתן להם נחלה בתוך בני ישראל׃ 04O 26 63 אלה פקודי משה ואלעזר הכהן אשר פקדו את בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו׃ 04O 26 64 ובאלה לא היה איש מפקודי משה ואהרן הכהן אשר פקדו את בני ישראל במדבר סיני׃ 04O 26 65 כי אמר יהוה להם מות ימתו במדבר ולא נותר מהם איש כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃ 04O 27 1 ותקרבנה בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה למשפחת מנשה בן יוסף ואלה שמות בנתיו מחלה נעה וחגלה ומלכה ותרצה׃ 04O 27 2 ותעמדנה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני הנשיאם וכל העדה פתח אהל מועד לאמר׃ 04O 27 3 אבינו מת במדבר והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על יהוה בעדת קרח כי בחטאו מת ובנים לא היו לו׃ 04O 27 4 למה יגרע שם אבינו מתוך משפחתו כי אין לו בן תנה לנו אחזה בתוך אחי אבינו׃ 04O 27 5 ויקרב משה את משפטן לפני יהוה׃ 04O 27 6 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 27 7 כן בנות צלפחד דברת נתן תתן להם אחזת נחלה בתוך אחי אביהם והעברת את נחלת אביהן להן׃ 04O 27 8 ואל בני ישראל תדבר לאמר איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו׃ 04O 27 9 ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו׃ 04O 27 10 ואם אין לו אחים ונתתם את נחלתו לאחי אביו׃ 04O 27 11 ואם אין אחים לאביו ונתתם את נחלתו לשארו הקרב אליו ממשפחתו וירש אתה והיתה לבני ישראל לחקת משפט כאשר צוה יהוה את משה׃ 04O 27 12 ויאמר יהוה אל משה עלה אל הר העברים הזה וראה את הארץ אשר נתתי לבני ישראל׃ 04O 27 13 וראיתה אתה ונאספת אל עמיך גם אתה כאשר נאסף אהרן אחיך׃ 04O 27 14 כאשר מריתם פי במדבר צן במריבת העדה להקדישני במים לעיניהם הם מי מריבת קדש מדבר צן׃ 04O 27 15 וידבר משה אל יהוה לאמר׃ 04O 27 16 יפקד יהוה אלהי הרוחת לכל בשר איש על העדה׃ 04O 27 17 אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם ולא תהיה עדת יהוה כצאן אשר אין להם רעה׃ 04O 27 18 ויאמר יהוה אל משה קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו׃ 04O 27 19 והעמדת אתו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה וצויתה אתו לעיניהם׃ 04O 27 20 ונתתה מהודך עליו למען ישמעו כל עדת בני ישראל׃ 04O 27 21 ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני יהוה על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה׃ 04O 27 22 ויעש משה כאשר צוה יהוה אתו ויקח את יהושע ויעמדהו לפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה׃ 04O 27 23 ויסמך את ידיו עליו ויצוהו כאשר דבר יהוה ביד משה׃ 04O 28 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 28 2 צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו׃ 04O 28 3 ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד׃ 04O 28 4 את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים׃ 04O 28 5 ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין׃ 04O 28 6 עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה׃ 04O 28 7 ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה׃ 04O 28 8 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה׃ 04O 28 9 וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו׃ 04O 28 10 עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה׃ 04O 28 11 ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם׃ 04O 28 12 ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד׃ 04O 28 13 ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה׃ 04O 28 14 ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה׃ 04O 28 15 ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו׃ 04O 28 16 ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה׃ 04O 28 17 ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל׃ 04O 28 18 ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 04O 28 19 והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם׃ 04O 28 20 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו׃ 04O 28 21 עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים׃ 04O 28 22 ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם׃ 04O 28 23 מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה׃ 04O 28 24 כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו׃ 04O 28 25 וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 04O 28 26 וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 04O 28 27 והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה׃ 04O 28 28 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד׃ 04O 28 29 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים׃ 04O 28 30 שעיר עזים אחד לכפר עליכם׃ 04O 28 31 מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם׃ 04O 29 1 ובחדש השביעי באחד לחדש מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם׃ 04O 29 2 ועשיתם עלה לריח ניחח ליהוה פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם׃ 04O 29 3 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל׃ 04O 29 4 ועשרון אחד לכבש האחד לשבעת הכבשים׃ 04O 29 5 ושעיר עזים אחד חטאת לכפר עליכם׃ 04O 29 6 מלבד עלת החדש ומנחתה ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם כמשפטם לריח ניחח אשה ליהוה׃ 04O 29 7 ובעשור לחדש השביעי הזה מקרא קדש יהיה לכם ועניתם את נפשתיכם כל מלאכה לא תעשו׃ 04O 29 8 והקרבתם עלה ליהוה ריח ניחח פר בן בקר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם יהיו לכם׃ 04O 29 9 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר שני עשרנים לאיל האחד׃ 04O 29 10 עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים׃ 04O 29 11 שעיר עזים אחד חטאת מלבד חטאת הכפרים ועלת התמיד ומנחתה ונסכיהם׃ 04O 29 12 ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג ליהוה שבעת ימים׃ 04O 29 13 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שלשה עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם יהיו׃ 04O 29 14 ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד לשלשה עשר פרים שני עשרנים לאיל האחד לשני האילם׃ 04O 29 15 ועשרון עשרון לכבש האחד לארבעה עשר כבשים׃ 04O 29 16 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃ 04O 29 17 וביום השני פרים בני בקר שנים עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 04O 29 18 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃ 04O 29 19 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכיהם׃ 04O 29 20 וביום השלישי פרים עשתי עשר אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 04O 29 21 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃ 04O 29 22 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃ 04O 29 23 וביום הרביעי פרים עשרה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 04O 29 24 מנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃ 04O 29 25 ושעיר עזים אחד חטאת מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃ 04O 29 26 וביום החמישי פרים תשעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 04O 29 27 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃ 04O 29 28 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃ 04O 29 29 וביום הששי פרים שמנה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 04O 29 30 ומנחתם ונסכיהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפט׃ 04O 29 31 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכיה׃ 04O 29 32 וביום השביעי פרים שבעה אילם שנים כבשים בני שנה ארבעה עשר תמימם׃ 04O 29 33 ומנחתם ונסכהם לפרים לאילם ולכבשים במספרם כמשפטם׃ 04O 29 34 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד מנחתה ונסכה׃ 04O 29 35 ביום השמיני עצרת תהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו׃ 04O 29 36 והקרבתם עלה אשה ריח ניחח ליהוה פר אחד איל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם׃ 04O 29 37 מנחתם ונסכיהם לפר לאיל ולכבשים במספרם כמשפט׃ 04O 29 38 ושעיר חטאת אחד מלבד עלת התמיד ומנחתה ונסכה׃ 04O 29 39 אלה תעשו ליהוה במועדיכם לבד מנדריכם ונדבתיכם לעלתיכם ולמנחתיכם ולנסכיכם ולשלמיכם׃ 04O 29 40 ויאמר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את משה׃ 04O 30 1 וידבר משה אל ראשי המטות לבני ישראל לאמר זה הדבר אשר צוה יהוה׃ 04O 30 2 איש כי ידר נדר ליהוה או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה׃ 04O 30 3 ואשה כי תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה׃ 04O 30 4 ושמע אביה את נדרה ואסרה אשר אסרה על נפשה והחריש לה אביה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃ 04O 30 5 ואם הניא אביה אתה ביום שמעו כל נדריה ואסריה אשר אסרה על נפשה לא יקום ויהוה יסלח לה כי הניא אביה אתה׃ 04O 30 6 ואם היו תהיה לאיש ונדריה עליה או מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה׃ 04O 30 7 ושמע אישה ביום שמעו והחריש לה וקמו נדריה ואסרה אשר אסרה על נפשה יקמו׃ 04O 30 8 ואם ביום שמע אישה יניא אותה והפר את נדרה אשר עליה ואת מבטא שפתיה אשר אסרה על נפשה ויהוה יסלח לה׃ 04O 30 9 ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום עליה׃ 04O 30 10 ואם בית אישה נדרה או אסרה אסר על נפשה בשבעה׃ 04O 30 11 ושמע אישה והחרש לה לא הניא אתה וקמו כל נדריה וכל אסר אשר אסרה על נפשה יקום׃ 04O 30 12 ואם הפר יפר אתם אישה ביום שמעו כל מוצא שפתיה לנדריה ולאסר נפשה לא יקום אישה הפרם ויהוה יסלח לה׃ 04O 30 13 כל נדר וכל שבעת אסר לענת נפש אישה יקימנו ואישה יפרנו׃ 04O 30 14 ואם החרש יחריש לה אישה מיום אל יום והקים את כל נדריה או את כל אסריה אשר עליה הקים אתם כי החרש לה ביום שמעו׃ 04O 30 15 ואם הפר יפר אתם אחרי שמעו ונשא את עונה׃ 04O 30 16 אלה החקים אשר צוה יהוה את משה בין איש לאשתו בין אב לבתו בנעריה בית אביה׃ 04O 31 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 31 2 נקם נקמת בני ישראל מאת המדינים אחר תאסף אל עמיך׃ 04O 31 3 וידבר משה אל העם לאמר החלצו מאתכם אנשים לצבא ויהיו על מדין לתת נקמת יהוה במדין׃ 04O 31 4 אלף למטה אלף למטה לכל מטות ישראל תשלחו לצבא׃ 04O 31 5 וימסרו מאלפי ישראל אלף למטה שנים עשר אלף חלוצי צבא׃ 04O 31 6 וישלח אתם משה אלף למטה לצבא אתם ואת פינחס בן אלעזר הכהן לצבא וכלי הקדש וחצצרות התרועה בידו׃ 04O 31 7 ויצבאו על מדין כאשר צוה יהוה את משה ויהרגו כל זכר׃ 04O 31 8 ואת מלכי מדין הרגו על חלליהם את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע חמשת מלכי מדין ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב׃ 04O 31 9 וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו׃ 04O 31 10 ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש׃ 04O 31 11 ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה׃ 04O 31 12 ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו׃ 04O 31 13 ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה׃ 04O 31 14 ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה׃ 04O 31 15 ויאמר אליהם משה החייתם כל נקבה׃ 04O 31 16 הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם למסר מעל ביהוה על דבר פעור ותהי המגפה בעדת יהוה׃ 04O 31 17 ועתה הרגו כל זכר בטף וכל אשה ידעת איש למשכב זכר הרגו׃ 04O 31 18 וכל הטף בנשים אשר לא ידעו משכב זכר החיו לכם׃ 04O 31 19 ואתם חנו מחוץ למחנה שבעת ימים כל הרג נפש וכל נגע בחלל תתחטאו ביום השלישי וביום השביעי אתם ושביכם׃ 04O 31 20 וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו׃ 04O 31 21 ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא הבאים למלחמה זאת חקת התורה אשר צוה יהוה את משה׃ 04O 31 22 אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת׃ 04O 31 23 כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים׃ 04O 31 24 וכבסתם בגדיכם ביום השביעי וטהרתם ואחר תבאו אל המחנה׃ 04O 31 25 ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 31 26 שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה׃ 04O 31 27 וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה׃ 04O 31 28 והרמת מכס ליהוה מאת אנשי המלחמה היצאים לצבא אחד נפש מחמש המאות מן האדם ומן הבקר ומן החמרים ומן הצאן׃ 04O 31 29 ממחציתם תקחו ונתתה לאלעזר הכהן תרומת יהוה׃ 04O 31 30 וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה׃ 04O 31 31 ויעש משה ואלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה׃ 04O 31 32 ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים׃ 04O 31 33 ובקר שנים ושבעים אלף׃ 04O 31 34 וחמרים אחד וששים אלף׃ 04O 31 35 ונפש אדם מן הנשים אשר לא ידעו משכב זכר כל נפש שנים ושלשים אלף׃ 04O 31 36 ותהי המחצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות׃ 04O 31 37 ויהי המכס ליהוה מן הצאן שש מאות חמש ושבעים׃ 04O 31 38 והבקר ששה ושלשים אלף ומכסם ליהוה שנים ושבעים׃ 04O 31 39 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות ומכסם ליהוה אחד וששים׃ 04O 31 40 ונפש אדם ששה עשר אלף ומכסם ליהוה שנים ושלשים נפש׃ 04O 31 41 ויתן משה את מכס תרומת יהוה לאלעזר הכהן כאשר צוה יהוה את משה׃ 04O 31 42 וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים׃ 04O 31 43 ותהי מחצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות׃ 04O 31 44 ובקר ששה ושלשים אלף׃ 04O 31 45 וחמרים שלשים אלף וחמש מאות׃ 04O 31 46 ונפש אדם ששה עשר אלף׃ 04O 31 47 ויקח משה ממחצת בני ישראל את האחז אחד מן החמשים מן האדם ומן הבהמה ויתן אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה כאשר צוה יהוה את משה׃ 04O 31 48 ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפים ושרי המאות׃ 04O 31 49 ויאמרו אל משה עבדיך נשאו את ראש אנשי המלחמה אשר בידנו ולא נפקד ממנו איש׃ 04O 31 50 ונקרב את קרבן יהוה איש אשר מצא כלי זהב אצעדה וצמיד טבעת עגיל וכומז לכפר על נפשתינו לפני יהוה׃ 04O 31 51 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאתם כל כלי מעשה׃ 04O 31 52 ויהי כל זהב התרומה אשר הרימו ליהוה ששה עשר אלף שבע מאות וחמשים שקל מאת שרי האלפים ומאת שרי המאות׃ 04O 31 53 אנשי הצבא בזזו איש לו׃ 04O 31 54 ויקח משה ואלעזר הכהן את הזהב מאת שרי האלפים והמאות ויבאו אתו אל אהל מועד זכרון לבני ישראל לפני יהוה׃ 04O 32 1 ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה׃ 04O 32 2 ויבאו בני גד ובני ראובן ויאמרו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל נשיאי העדה לאמר׃ 04O 32 3 עטרות ודיבן ויעזר ונמרה וחשבון ואלעלה ושבם ונבו ובען׃ 04O 32 4 הארץ אשר הכה יהוה לפני עדת ישראל ארץ מקנה הוא ולעבדיך מקנה׃ 04O 32 5 ויאמרו אם מצאנו חן בעיניך יתן את הארץ הזאת לעבדיך לאחזה אל תעברנו את הירדן׃ 04O 32 6 ויאמר משה לבני גד ולבני ראובן האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה׃ 04O 32 7 ולמה תנואון את לב בני ישראל מעבר אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃ 04O 32 8 כה עשו אבתיכם בשלחי אתם מקדש ברנע לראות את הארץ׃ 04O 32 9 ויעלו עד נחל אשכול ויראו את הארץ ויניאו את לב בני ישראל לבלתי בא אל הארץ אשר נתן להם יהוה׃ 04O 32 10 ויחר אף יהוה ביום ההוא וישבע לאמר׃ 04O 32 11 אם יראו האנשים העלים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה את האדמה אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב כי לא מלאו אחרי׃ 04O 32 12 בלתי כלב בן יפנה הקנזי ויהושע בן נון כי מלאו אחרי יהוה׃ 04O 32 13 ויחר אף יהוה בישראל וינעם במדבר ארבעים שנה עד תם כל הדור העשה הרע בעיני יהוה׃ 04O 32 14 והנה קמתם תחת אבתיכם תרבות אנשים חטאים לספות עוד על חרון אף יהוה אל ישראל׃ 04O 32 15 כי תשובן מאחריו ויסף עוד להניחו במדבר ושחתם לכל העם הזה׃ 04O 32 16 ויגשו אליו ויאמרו גדרת צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו׃ 04O 32 17 ואנחנו נחלץ חשים לפני בני ישראל עד אשר אם הביאנם אל מקומם וישב טפנו בערי המבצר מפני ישבי הארץ׃ 04O 32 18 לא נשוב אל בתינו עד התנחל בני ישראל איש נחלתו׃ 04O 32 19 כי לא ננחל אתם מעבר לירדן והלאה כי באה נחלתנו אלינו מעבר הירדן מזרחה׃ 04O 32 20 ויאמר אליהם משה אם תעשון את הדבר הזה אם תחלצו לפני יהוה למלחמה׃ 04O 32 21 ועבר לכם כל חלוץ את הירדן לפני יהוה עד הורישו את איביו מפניו׃ 04O 32 22 ונכבשה הארץ לפני יהוה ואחר תשבו והייתם נקיים מיהוה ומישראל והיתה הארץ הזאת לכם לאחזה לפני יהוה׃ 04O 32 23 ואם לא תעשון כן הנה חטאתם ליהוה ודעו חטאתכם אשר תמצא אתכם׃ 04O 32 24 בנו לכם ערים לטפכם וגדרת לצנאכם והיצא מפיכם תעשו׃ 04O 32 25 ויאמר בני גד ובני ראובן אל משה לאמר עבדיך יעשו כאשר אדני מצוה׃ 04O 32 26 טפנו נשינו מקננו וכל בהמתנו יהיו שם בערי הגלעד׃ 04O 32 27 ועבדיך יעברו כל חלוץ צבא לפני יהוה למלחמה כאשר אדני דבר׃ 04O 32 28 ויצו להם משה את אלעזר הכהן ואת יהושע בן נון ואת ראשי אבות המטות לבני ישראל׃ 04O 32 29 ויאמר משה אלהם אם יעברו בני גד ובני ראובן אתכם את הירדן כל חלוץ למלחמה לפני יהוה ונכבשה הארץ לפניכם ונתתם להם את ארץ הגלעד לאחזה׃ 04O 32 30 ואם לא יעברו חלוצים אתכם ונאחזו בתככם בארץ כנען׃ 04O 32 31 ויענו בני גד ובני ראובן לאמר את אשר דבר יהוה אל עבדיך כן נעשה׃ 04O 32 32 נחנו נעבר חלוצים לפני יהוה ארץ כנען ואתנו אחזת נחלתנו מעבר לירדן׃ 04O 32 33 ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחן מלך האמרי ואת ממלכת עוג מלך הבשן הארץ לעריה בגבלת ערי הארץ סביב׃ 04O 32 34 ויבנו בני גד את דיבן ואת עטרת ואת ערער׃ 04O 32 35 ואת עטרת שופן ואת יעזר ויגבהה׃ 04O 32 36 ואת בית נמרה ואת בית הרן ערי מבצר וגדרת צאן׃ 04O 32 37 ובני ראובן בנו את חשבון ואת אלעלא ואת קריתים׃ 04O 32 38 ואת נבו ואת בעל מעון מוסבת שם ואת שבמה ויקראו בשמת את שמות הערים אשר בנו׃ 04O 32 39 וילכו בני מכיר בן מנשה גלעדה וילכדה ויורש את האמרי אשר בה׃ 04O 32 40 ויתן משה את הגלעד למכיר בן מנשה וישב בה׃ 04O 32 41 ויאיר בן מנשה הלך וילכד את חותיהם ויקרא אתהן חות יאיר׃ 04O 32 42 ונבח הלך וילכד את קנת ואת בנתיה ויקרא לה נבח בשמו׃ 04O 33 1 אלה מסעי בני ישראל אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם ביד משה ואהרן׃ 04O 33 2 ויכתב משה את מוצאיהם למסעיהם על פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם׃ 04O 33 3 ויסעו מרעמסס בחדש הראשון בחמשה עשר יום לחדש הראשון ממחרת הפסח יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים׃ 04O 33 4 ומצרים מקברים את אשר הכה יהוה בהם כל בכור ובאלהיהם עשה יהוה שפטים׃ 04O 33 5 ויסעו בני ישראל מרעמסס ויחנו בסכת׃ 04O 33 6 ויסעו מסכת ויחנו באתם אשר בקצה המדבר׃ 04O 33 7 ויסעו מאתם וישב על פי החירת אשר על פני בעל צפון ויחנו לפני מגדל׃ 04O 33 8 ויסעו מפני החירת ויעברו בתוך הים המדברה וילכו דרך שלשת ימים במדבר אתם ויחנו במרה׃ 04O 33 9 ויסעו ממרה ויבאו אילמה ובאילם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם׃ 04O 33 10 ויסעו מאילם ויחנו על ים סוף׃ 04O 33 11 ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין׃ 04O 33 12 ויסעו ממדבר סין ויחנו בדפקה׃ 04O 33 13 ויסעו מדפקה ויחנו באלוש׃ 04O 33 14 ויסעו מאלוש ויחנו ברפידם ולא היה שם מים לעם לשתות׃ 04O 33 15 ויסעו מרפידם ויחנו במדבר סיני׃ 04O 33 16 ויסעו ממדבר סיני ויחנו בקברת התאוה׃ 04O 33 17 ויסעו מקברת התאוה ויחנו בחצרת׃ 04O 33 18 ויסעו מחצרת ויחנו ברתמה׃ 04O 33 19 ויסעו מרתמה ויחנו ברמן פרץ׃ 04O 33 20 ויסעו מרמן פרץ ויחנו בלבנה׃ 04O 33 21 ויסעו מלבנה ויחנו ברסה׃ 04O 33 22 ויסעו מרסה ויחנו בקהלתה׃ 04O 33 23 ויסעו מקהלתה ויחנו בהר שפר׃ 04O 33 24 ויסעו מהר שפר ויחנו בחרדה׃ 04O 33 25 ויסעו מחרדה ויחנו במקהלת׃ 04O 33 26 ויסעו ממקהלת ויחנו בתחת׃ 04O 33 27 ויסעו מתחת ויחנו בתרח׃ 04O 33 28 ויסעו מתרח ויחנו במתקה׃ 04O 33 29 ויסעו ממתקה ויחנו בחשמנה׃ 04O 33 30 ויסעו מחשמנה ויחנו במסרות׃ 04O 33 31 ויסעו ממסרות ויחנו בבני יעקן׃ 04O 33 32 ויסעו מבני יעקן ויחנו בחר הגדגד׃ 04O 33 33 ויסעו מחר הגדגד ויחנו ביטבתה׃ 04O 33 34 ויסעו מיטבתה ויחנו בעברנה׃ 04O 33 35 ויסעו מעברנה ויחנו בעציון גבר׃ 04O 33 36 ויסעו מעציון גבר ויחנו במדבר צן הוא קדש׃ 04O 33 37 ויסעו מקדש ויחנו בהר ההר בקצה ארץ אדום׃ 04O 33 38 ויעל אהרן הכהן אל הר ההר על פי יהוה וימת שם בשנת הארבעים לצאת בני ישראל מארץ מצרים בחדש החמישי באחד לחדש׃ 04O 33 39 ואהרן בן שלש ועשרים ומאת שנה במתו בהר ההר׃ 04O 33 40 וישמע הכנעני מלך ערד והוא ישב בנגב בארץ כנען בבא בני ישראל׃ 04O 33 41 ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמנה׃ 04O 33 42 ויסעו מצלמנה ויחנו בפונן׃ 04O 33 43 ויסעו מפונן ויחנו באבת׃ 04O 33 44 ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים בגבול מואב׃ 04O 33 45 ויסעו מעיים ויחנו בדיבן גד׃ 04O 33 46 ויסעו מדיבן גד ויחנו בעלמן דבלתימה׃ 04O 33 47 ויסעו מעלמן דבלתימה ויחנו בהרי העברים לפני נבו׃ 04O 33 48 ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבת מואב על ירדן ירחו׃ 04O 33 49 ויחנו על הירדן מבית הישמת עד אבל השטים בערבת מואב׃ 04O 33 50 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃ 04O 33 51 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן אל ארץ כנען׃ 04O 33 52 והורשתם את כל ישבי הארץ מפניכם ואבדתם את כל משכיתם ואת כל צלמי מסכתם תאבדו ואת כל במתם תשמידו׃ 04O 33 53 והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אתה׃ 04O 33 54 והתנחלתם את הארץ בגורל למשפחתיכם לרב תרבו את נחלתו ולמעט תמעיט את נחלתו אל אשר יצא לו שמה הגורל לו יהיה למטות אבתיכם תתנחלו׃ 04O 33 55 ואם לא תורישו את ישבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינם בצדיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם ישבים בה׃ 04O 33 56 והיה כאשר דמיתי לעשות להם אעשה לכם׃ 04O 34 1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 34 2 צו את בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם באים אל הארץ כנען זאת הארץ אשר תפל לכם בנחלה ארץ כנען לגבלתיה׃ 04O 34 3 והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום והיה לכם גבול נגב מקצה ים המלח קדמה׃ 04O 34 4 ונסב לכם הגבול מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה והיה תוצאתיו מנגב לקדש ברנע ויצא חצר אדר ועבר עצמנה׃ 04O 34 5 ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה׃ 04O 34 6 וגבול ים והיה לכם הים הגדול וגבול זה יהיה לכם גבול ים׃ 04O 34 7 וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדל תתאו לכם הר ההר׃ 04O 34 8 מהר ההר תתאו לבא חמת והיו תוצאת הגבל צדדה׃ 04O 34 9 ויצא הגבל זפרנה והיו תוצאתיו חצר עינן זה יהיה לכם גבול צפון׃ 04O 34 10 והתאויתם לכם לגבול קדמה מחצר עינן שפמה׃ 04O 34 11 וירד הגבל משפם הרבלה מקדם לעין וירד הגבול ומחה על כתף ים כנרת קדמה׃ 04O 34 12 וירד הגבול הירדנה והיו תוצאתיו ים המלח זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב׃ 04O 34 13 ויצו משה את בני ישראל לאמר זאת הארץ אשר תתנחלו אתה בגורל אשר צוה יהוה לתת לתשעת המטות וחצי המטה׃ 04O 34 14 כי לקחו מטה בני הראובני לבית אבתם ומטה בני הגדי לבית אבתם וחצי מטה מנשה לקחו נחלתם׃ 04O 34 15 שני המטות וחצי המטה לקחו נחלתם מעבר לירדן ירחו קדמה מזרחה׃ 04O 34 16 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 34 17 אלה שמות האנשים אשר ינחלו לכם את הארץ אלעזר הכהן ויהושע בן נון׃ 04O 34 18 ונשיא אחד נשיא אחד ממטה תקחו לנחל את הארץ׃ 04O 34 19 ואלה שמות האנשים למטה יהודה כלב בן יפנה׃ 04O 34 20 ולמטה בני שמעון שמואל בן עמיהוד׃ 04O 34 21 למטה בנימן אלידד בן כסלון׃ 04O 34 22 ולמטה בני דן נשיא בקי בן יגלי׃ 04O 34 23 לבני יוסף למטה בני מנשה נשיא חניאל בן אפד׃ 04O 34 24 ולמטה בני אפרים נשיא קמואל בן שפטן׃ 04O 34 25 ולמטה בני זבולן נשיא אליצפן בן פרנך׃ 04O 34 26 ולמטה בני יששכר נשיא פלטיאל בן עזן׃ 04O 34 27 ולמטה בני אשר נשיא אחיהוד בן שלמי׃ 04O 34 28 ולמטה בני נפתלי נשיא פדהאל בן עמיהוד׃ 04O 34 29 אלה אשר צוה יהוה לנחל את בני ישראל בארץ כנען׃ 04O 35 1 וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר׃ 04O 35 2 צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים׃ 04O 35 3 והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם׃ 04O 35 4 ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב׃ 04O 35 5 ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים׃ 04O 35 6 ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר׃ 04O 35 7 כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן׃ 04O 35 8 והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים׃ 04O 35 9 וידבר יהוה אל משה לאמר׃ 04O 35 10 דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען׃ 04O 35 11 והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה׃ 04O 35 12 והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט׃ 04O 35 13 והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם׃ 04O 35 14 את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה׃ 04O 35 15 לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה׃ 04O 35 16 ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 04O 35 17 ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 04O 35 18 או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח׃ 04O 35 19 גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו׃ 04O 35 20 ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת׃ 04O 35 21 או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו׃ 04O 35 22 ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה׃ 04O 35 23 או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו׃ 04O 35 24 ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה׃ 04O 35 25 והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש׃ 04O 35 26 ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה׃ 04O 35 27 ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם׃ 04O 35 28 כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו׃ 04O 35 29 והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם׃ 04O 35 30 כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות׃ 04O 35 31 ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת׃ 04O 35 32 ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן׃ 04O 35 33 ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו׃ 04O 35 34 ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל׃ 04O 36 1 ויקרבו ראשי האבות למשפחת בני גלעד בן מכיר בן מנשה ממשפחת בני יוסף וידברו לפני משה ולפני הנשאים ראשי אבות לבני ישראל׃ 04O 36 2 ויאמרו את אדני צוה יהוה לתת את הארץ בנחלה בגורל לבני ישראל ואדני צוה ביהוה לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנתיו׃ 04O 36 3 והיו לאחד מבני שבטי בני ישראל לנשים ונגרעה נחלתן מנחלת אבתינו ונוסף על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומגרל נחלתנו יגרע׃ 04O 36 4 ואם יהיה היבל לבני ישראל ונוספה נחלתן על נחלת המטה אשר תהיינה להם ומנחלת מטה אבתינו יגרע נחלתן׃ 04O 36 5 ויצו משה את בני ישראל על פי יהוה לאמר כן מטה בני יוסף דברים׃ 04O 36 6 זה הדבר אשר צוה יהוה לבנות צלפחד לאמר לטוב בעיניהם תהיינה לנשים אך למשפחת מטה אביהם תהיינה לנשים׃ 04O 36 7 ולא תסב נחלה לבני ישראל ממטה אל מטה כי איש בנחלת מטה אבתיו ידבקו בני ישראל׃ 04O 36 8 וכל בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל לאחד ממשפחת מטה אביה תהיה לאשה למען יירשו בני ישראל איש נחלת אבתיו׃ 04O 36 9 ולא תסב נחלה ממטה למטה אחר כי איש בנחלתו ידבקו מטות בני ישראל׃ 04O 36 10 כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בנות צלפחד׃ 04O 36 11 ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונעה בנות צלפחד לבני דדיהן לנשים׃ 04O 36 12 ממשפחת בני מנשה בן יוסף היו לנשים ותהי נחלתן על מטה משפחת אביהן׃ 04O 36 13 אלה המצות והמשפטים אשר צוה יהוה ביד משה אל בני ישראל בערבת מואב על ירדן ירחו׃ 05O 1 1 אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל בעבר הירדן במדבר בערבה מול סוף בין פארן ובין תפל ולבן וחצרת ודי זהב׃ 05O 1 2 אחד עשר יום מחרב דרך הר שעיר עד קדש ברנע׃ 05O 1 3 ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חדש באחד לחדש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה יהוה אתו אלהם׃ 05O 1 4 אחרי הכתו את סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון ואת עוג מלך הבשן אשר יושב בעשתרת באדרעי׃ 05O 1 5 בעבר הירדן בארץ מואב הואיל משה באר את התורה הזאת לאמר׃ 05O 1 6 יהוה אלהינו דבר אלינו בחרב לאמר רב לכם שבת בהר הזה׃ 05O 1 7 פנו וסעו לכם ובאו הר האמרי ואל כל שכניו בערבה בהר ובשפלה ובנגב ובחוף הים ארץ הכנעני והלבנון עד הנהר הגדל נהר פרת׃ 05O 1 8 ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם ולזרעם אחריהם׃ 05O 1 9 ואמר אלכם בעת ההוא לאמר לא אוכל לבדי שאת אתכם׃ 05O 1 10 יהוה אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרב׃ 05O 1 11 יהוה אלהי אבותכם יסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם׃ 05O 1 12 איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם׃ 05O 1 13 הבו לכם אנשים חכמים ונבנים וידעים לשבטיכם ואשימם בראשיכם׃ 05O 1 14 ותענו אתי ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות׃ 05O 1 15 ואקח את ראשי שבטיכם אנשים חכמים וידעים ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם׃ 05O 1 16 ואצוה את שפטיכם בעת ההוא לאמר שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו׃ 05O 1 17 לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדל תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקרבון אלי ושמעתיו׃ 05O 1 18 ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון׃ 05O 1 19 ונסע מחרב ונלך את כל המדבר הגדול והנורא ההוא אשר ראיתם דרך הר האמרי כאשר צוה יהוה אלהינו אתנו ונבא עד קדש ברנע׃ 05O 1 20 ואמר אלכם באתם עד הר האמרי אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃ 05O 1 21 ראה נתן יהוה אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך אל תירא ואל תחת׃ 05O 1 22 ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו לנו את הארץ וישבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן׃ 05O 1 23 וייטב בעיני הדבר ואקח מכם שנים עשר אנשים איש אחד לשבט׃ 05O 1 24 ויפנו ויעלו ההרה ויבאו עד נחל אשכל וירגלו אתה׃ 05O 1 25 ויקחו בידם מפרי הארץ ויורדו אלינו וישבו אתנו דבר ויאמרו טובה הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃ 05O 1 26 ולא אביתם לעלת ותמרו את פי יהוה אלהיכם׃ 05O 1 27 ותרגנו באהליכם ותאמרו בשנאת יהוה אתנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו׃ 05O 1 28 אנה אנחנו עלים אחינו המסו את לבבנו לאמר עם גדול ורם ממנו ערים גדלת ובצורת בשמים וגם בני ענקים ראינו שם׃ 05O 1 29 ואמר אלכם לא תערצון ולא תיראון מהם׃ 05O 1 30 יהוה אלהיכם ההלך לפניכם הוא ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם׃ 05O 1 31 ובמדבר אשר ראית אשר נשאך יהוה אלהיך כאשר ישא איש את בנו בכל הדרך אשר הלכתם עד באכם עד המקום הזה׃ 05O 1 32 ובדבר הזה אינכם מאמינם ביהוה אלהיכם׃ 05O 1 33 ההלך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנתכם באש לילה לראתכם בדרך אשר תלכו בה ובענן יומם׃ 05O 1 34 וישמע יהוה את קול דבריכם ויקצף וישבע לאמר׃ 05O 1 35 אם יראה איש באנשים האלה הדור הרע הזה את הארץ הטובה אשר נשבעתי לתת לאבתיכם׃ 05O 1 36 זולתי כלב בן יפנה הוא יראנה ולו אתן את הארץ אשר דרך בה ולבניו יען אשר מלא אחרי יהוה׃ 05O 1 37 גם בי התאנף יהוה בגללכם לאמר גם אתה לא תבא שם׃ 05O 1 38 יהושע בן נון העמד לפניך הוא יבא שמה אתו חזק כי הוא ינחלנה את ישראל׃ 05O 1 39 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה ובניכם אשר לא ידעו היום טוב ורע המה יבאו שמה ולהם אתננה והם יירשוה׃ 05O 1 40 ואתם פנו לכם וסעו המדברה דרך ים סוף׃ 05O 1 41 ותענו ותאמרו אלי חטאנו ליהוה אנחנו נעלה ונלחמנו ככל אשר צונו יהוה אלהינו ותחגרו איש את כלי מלחמתו ותהינו לעלת ההרה׃ 05O 1 42 ויאמר יהוה אלי אמר להם לא תעלו ולא תלחמו כי אינני בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃ 05O 1 43 ואדבר אליכם ולא שמעתם ותמרו את פי יהוה ותזדו ותעלו ההרה׃ 05O 1 44 ויצא האמרי הישב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדברים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה׃ 05O 1 45 ותשבו ותבכו לפני יהוה ולא שמע יהוה בקלכם ולא האזין אליכם׃ 05O 1 46 ותשבו בקדש ימים רבים כימים אשר ישבתם׃ 05O 2 1 ונפן ונסע המדברה דרך ים סוף כאשר דבר יהוה אלי ונסב את הר שעיר ימים רבים׃ 05O 2 2 ויאמר יהוה אלי לאמר׃ 05O 2 3 רב לכם סב את ההר הזה פנו לכם צפנה׃ 05O 2 4 ואת העם צו לאמר אתם עברים בגבול אחיכם בני עשו הישבים בשעיר וייראו מכם ונשמרתם מאד׃ 05O 2 5 אל תתגרו בם כי לא אתן לכם מארצם עד מדרך כף רגל כי ירשה לעשו נתתי את הר שעיר׃ 05O 2 6 אכל תשברו מאתם בכסף ואכלתם וגם מים תכרו מאתם בכסף ושתיתם׃ 05O 2 7 כי יהוה אלהיך ברכך בכל מעשה ידך ידע לכתך את המדבר הגדל הזה זה ארבעים שנה יהוה אלהיך עמך לא חסרת דבר׃ 05O 2 8 ונעבר מאת אחינו בני עשו הישבים בשעיר מדרך הערבה מאילת ומעצין גבר ונפן ונעבר דרך מדבר מואב׃ 05O 2 9 ויאמר יהוה אלי אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה כי לא אתן לך מארצו ירשה כי לבני לוט נתתי את ער ירשה׃ 05O 2 10 האמים לפנים ישבו בה עם גדול ורב ורם כענקים׃ 05O 2 11 רפאים יחשבו אף הם כענקים והמאבים יקראו להם אמים׃ 05O 2 12 ובשעיר ישבו החרים לפנים ובני עשו יירשום וישמידום מפניהם וישבו תחתם כאשר עשה ישראל לארץ ירשתו אשר נתן יהוה להם׃ 05O 2 13 עתה קמו ועברו לכם את נחל זרד ונעבר את נחל זרד׃ 05O 2 14 והימים אשר הלכנו מקדש ברנע עד אשר עברנו את נחל זרד שלשים ושמנה שנה עד תם כל הדור אנשי המלחמה מקרב המחנה כאשר נשבע יהוה להם׃ 05O 2 15 וגם יד יהוה היתה בם להמם מקרב המחנה עד תמם׃ 05O 2 16 ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם׃ 05O 2 17 וידבר יהוה אלי לאמר׃ 05O 2 18 אתה עבר היום את גבול מואב את ער׃ 05O 2 19 וקרבת מול בני עמון אל תצרם ואל תתגר בם כי לא אתן מארץ בני עמון לך ירשה כי לבני לוט נתתיה ירשה׃ 05O 2 20 ארץ רפאים תחשב אף הוא רפאים ישבו בה לפנים והעמנים יקראו להם זמזמים׃ 05O 2 21 עם גדול ורב ורם כענקים וישמידם יהוה מפניהם ויירשם וישבו תחתם׃ 05O 2 22 כאשר עשה לבני עשו הישבים בשעיר אשר השמיד את החרי מפניהם ויירשם וישבו תחתם עד היום הזה׃ 05O 2 23 והעוים הישבים בחצרים עד עזה כפתרים היצאים מכפתור השמידם וישבו תחתם׃ 05O 2 24 קומו סעו ועברו את נחל ארנן ראה נתתי בידך את סיחן מלך חשבון האמרי ואת ארצו החל רש והתגר בו מלחמה׃ 05O 2 25 היום הזה אחל תת פחדך ויראתך על פני העמים תחת כל השמים אשר ישמעון שמעך ורגזו וחלו מפניך׃ 05O 2 26 ואשלח מלאכים ממדבר קדמות אל סיחון מלך חשבון דברי שלום לאמר׃ 05O 2 27 אעברה בארצך בדרך בדרך אלך לא אסור ימין ושמאול׃ 05O 2 28 אכל בכסף תשברני ואכלתי ומים בכסף תתן לי ושתיתי רק אעברה ברגלי׃ 05O 2 29 כאשר עשו לי בני עשו הישבים בשעיר והמואבים הישבים בער עד אשר אעבר את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהינו נתן לנו׃ 05O 2 30 ולא אבה סיחן מלך חשבון העברנו בו כי הקשה יהוה אלהיך את רוחו ואמץ את לבבו למען תתו בידך כיום הזה׃ 05O 2 31 ויאמר יהוה אלי ראה החלתי תת לפניך את סיחן ואת ארצו החל רש לרשת את ארצו׃ 05O 2 32 ויצא סיחן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה יהצה׃ 05O 2 33 ויתנהו יהוה אלהינו לפנינו ונך אתו ואת בנו ואת כל עמו׃ 05O 2 34 ונלכד את כל עריו בעת ההוא ונחרם את כל עיר מתם והנשים והטף לא השארנו שריד׃ 05O 2 35 רק הבהמה בזזנו לנו ושלל הערים אשר לכדנו׃ 05O 2 36 מערער אשר על שפת נחל ארנן והעיר אשר בנחל ועד הגלעד לא היתה קריה אשר שגבה ממנו את הכל נתן יהוה אלהינו לפנינו׃ 05O 2 37 רק אל ארץ בני עמון לא קרבת כל יד נחל יבק וערי ההר וכל אשר צוה יהוה אלהינו׃ 05O 3 1 ונפן ונעל דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתנו הוא וכל עמו למלחמה אדרעי׃ 05O 3 2 ויאמר יהוה אלי אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון׃ 05O 3 3 ויתן יהוה אלהינו בידנו גם את עוג מלך הבשן ואת כל עמו ונכהו עד בלתי השאיר לו שריד׃ 05O 3 4 ונלכד את כל עריו בעת ההוא לא היתה קריה אשר לא לקחנו מאתם ששים עיר כל חבל ארגב ממלכת עוג בבשן׃ 05O 3 5 כל אלה ערים בצרות חומה גבהה דלתים ובריח לבד מערי הפרזי הרבה מאד׃ 05O 3 6 ונחרם אותם כאשר עשינו לסיחן מלך חשבון החרם כל עיר מתם הנשים והטף׃ 05O 3 7 וכל הבהמה ושלל הערים בזונו לנו׃ 05O 3 8 ונקח בעת ההוא את הארץ מיד שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מנחל ארנן עד הר חרמון׃ 05O 3 9 צידנים יקראו לחרמון שרין והאמרי יקראו לו שניר׃ 05O 3 10 כל ערי המישר וכל הגלעד וכל הבשן עד סלכה ואדרעי ערי ממלכת עוג בבשן׃ 05O 3 11 כי רק עוג מלך הבשן נשאר מיתר הרפאים הנה ערשו ערש ברזל הלה הוא ברבת בני עמון תשע אמות ארכה וארבע אמות רחבה באמת איש׃ 05O 3 12 ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא מערער אשר על נחל ארנן וחצי הר הגלעד ועריו נתתי לראובני ולגדי׃ 05O 3 13 ויתר הגלעד וכל הבשן ממלכת עוג נתתי לחצי שבט המנשה כל חבל הארגב לכל הבשן ההוא יקרא ארץ רפאים׃ 05O 3 14 יאיר בן מנשה לקח את כל חבל ארגב עד גבול הגשורי והמעכתי ויקרא אתם על שמו את הבשן חות יאיר עד היום הזה׃ 05O 3 15 ולמכיר נתתי את הגלעד׃ 05O 3 16 ולראובני ולגדי נתתי מן הגלעד ועד נחל ארנן תוך הנחל וגבל ועד יבק הנחל גבול בני עמון׃ 05O 3 17 והערבה והירדן וגבל מכנרת ועד ים הערבה ים המלח תחת אשדת הפסגה מזרחה׃ 05O 3 18 ואצו אתכם בעת ההוא לאמר יהוה אלהיכם נתן לכם את הארץ הזאת לרשתה חלוצים תעברו לפני אחיכם בני ישראל כל בני חיל׃ 05O 3 19 רק נשיכם וטפכם ומקנכם ידעתי כי מקנה רב לכם ישבו בעריכם אשר נתתי לכם׃ 05O 3 20 עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם הם את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם בעבר הירדן ושבתם איש לירשתו אשר נתתי לכם׃ 05O 3 21 ואת יהושוע צויתי בעת ההוא לאמר עיניך הראת את כל אשר עשה יהוה אלהיכם לשני המלכים האלה כן יעשה יהוה לכל הממלכות אשר אתה עבר שמה׃ 05O 3 22 לא תיראום כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם׃ 05O 3 23 ואתחנן אל יהוה בעת ההוא לאמר׃ 05O 3 24 אדני יהוה אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך׃ 05O 3 25 אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון׃ 05O 3 26 ויתעבר יהוה בי למענכם ולא שמע אלי ויאמר יהוה אלי רב לך אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה׃ 05O 3 27 עלה ראש הפסגה ושא עיניך ימה וצפנה ותימנה ומזרחה וראה בעיניך כי לא תעבר את הירדן הזה׃ 05O 3 28 וצו את יהושע וחזקהו ואמצהו כי הוא יעבר לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה׃ 05O 3 29 ונשב בגיא מול בית פעור׃ 05O 4 1 ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ אשר יהוה אלהי אבתיכם נתן לכם׃ 05O 4 2 לא תספו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו לשמר את מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם׃ 05O 4 3 עיניכם הראת את אשר עשה יהוה בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו יהוה אלהיך מקרבך׃ 05O 4 4 ואתם הדבקים ביהוה אלהיכם חיים כלכם היום׃ 05O 4 5 ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים כאשר צוני יהוה אלהי לעשות כן בקרב הארץ אשר אתם באים שמה לרשתה׃ 05O 4 6 ושמרתם ועשיתם כי הוא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה׃ 05O 4 7 כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרבים אליו כיהוה אלהינו בכל קראנו אליו׃ 05O 4 8 ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקם ככל התורה הזאת אשר אנכי נתן לפניכם היום׃ 05O 4 9 רק השמר לך ושמר נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך׃ 05O 4 10 יום אשר עמדת לפני יהוה אלהיך בחרב באמר יהוה אלי הקהל לי את העם ואשמעם את דברי אשר ילמדון ליראה אתי כל הימים אשר הם חיים על האדמה ואת בניהם ילמדון׃ 05O 4 11 ותקרבון ותעמדון תחת ההר וההר בער באש עד לב השמים חשך ענן וערפל׃ 05O 4 12 וידבר יהוה אליכם מתוך האש קול דברים אתם שמעים ותמונה אינכם ראים זולתי קול׃ 05O 4 13 ויגד לכם את בריתו אשר צוה אתכם לעשות עשרת הדברים ויכתבם על שני לחות אבנים׃ 05O 4 14 ואתי צוה יהוה בעת ההוא ללמד אתכם חקים ומשפטים לעשתכם אתם בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃ 05O 4 15 ונשמרתם מאד לנפשתיכם כי לא ראיתם כל תמונה ביום דבר יהוה אליכם בחרב מתוך האש׃ 05O 4 16 פן תשחתון ועשיתם לכם פסל תמונת כל סמל תבנית זכר או נקבה׃ 05O 4 17 תבנית כל בהמה אשר בארץ תבנית כל צפור כנף אשר תעוף בשמים׃ 05O 4 18 תבנית כל רמש באדמה תבנית כל דגה אשר במים מתחת לארץ׃ 05O 4 19 ופן תשא עיניך השמימה וראית את השמש ואת הירח ואת הכוכבים כל צבא השמים ונדחת והשתחוית להם ועבדתם אשר חלק יהוה אלהיך אתם לכל העמים תחת כל השמים׃ 05O 4 20 ואתכם לקח יהוה ויוצא אתכם מכור הברזל ממצרים להיות לו לעם נחלה כיום הזה׃ 05O 4 21 ויהוה התאנף בי על דבריכם וישבע לבלתי עברי את הירדן ולבלתי בא אל הארץ הטובה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ 05O 4 22 כי אנכי מת בארץ הזאת אינני עבר את הירדן ואתם עברים וירשתם את הארץ הטובה הזאת׃ 05O 4 23 השמרו לכם פן תשכחו את ברית יהוה אלהיכם אשר כרת עמכם ועשיתם לכם פסל תמונת כל אשר צוך יהוה אלהיך׃ 05O 4 24 כי יהוה אלהיך אש אכלה הוא אל קנא׃ 05O 4 25 כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם ועשיתם פסל תמונת כל ועשיתם הרע בעיני יהוה אלהיך להכעיסו׃ 05O 4 26 העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכן ימים עליה כי השמד תשמדון׃ 05O 4 27 והפיץ יהוה אתכם בעמים ונשארתם מתי מספר בגוים אשר ינהג יהוה אתכם שמה׃ 05O 4 28 ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן אשר לא יראון ולא ישמעון ולא יאכלון ולא יריחן׃ 05O 4 29 ובקשתם משם את יהוה אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך׃ 05O 4 30 בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו׃ 05O 4 31 כי אל רחום יהוה אלהיך לא ירפך ולא ישחיתך ולא ישכח את ברית אבתיך אשר נשבע להם׃ 05O 4 32 כי שאל נא לימים ראשנים אשר היו לפניך למן היום אשר ברא אלהים אדם על הארץ ולמקצה השמים ועד קצה השמים הנהיה כדבר הגדול הזה או הנשמע כמהו׃ 05O 4 33 השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כאשר שמעת אתה ויחי׃ 05O 4 34 או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסת באתת ובמופתים ובמלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדלים ככל אשר עשה לכם יהוה אלהיכם במצרים לעיניך׃ 05O 4 35 אתה הראת לדעת כי יהוה הוא האלהים אין עוד מלבדו׃ 05O 4 36 מן השמים השמיעך את קלו ליסרך ועל הארץ הראך את אשו הגדולה ודבריו שמעת מתוך האש׃ 05O 4 37 ותחת כי אהב את אבתיך ויבחר בזרעו אחריו ויוצאך בפניו בכחו הגדל ממצרים׃ 05O 4 38 להוריש גוים גדלים ועצמים ממך מפניך להביאך לתת לך את ארצם נחלה כיום הזה׃ 05O 4 39 וידעת היום והשבת אל לבבך כי יהוה הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד׃ 05O 4 40 ושמרת את חקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצוך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך כל הימים׃ 05O 4 41 אז יבדיל משה שלש ערים בעבר הירדן מזרחה שמש׃ 05O 4 42 לנס שמה רוצח אשר ירצח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמול שלשום ונס אל אחת מן הערים האל וחי׃ 05O 4 43 את בצר במדבר בארץ המישר לראובני ואת ראמת בגלעד לגדי ואת גולן בבשן למנשי׃ 05O 4 44 וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל׃ 05O 4 45 אלה העדת והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל בני ישראל בצאתם ממצרים׃ 05O 4 46 בעבר הירדן בגיא מול בית פעור בארץ סיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון אשר הכה משה ובני ישראל בצאתם ממצרים׃ 05O 4 47 ויירשו את ארצו ואת ארץ עוג מלך הבשן שני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן מזרח שמש׃ 05O 4 48 מערער אשר על שפת נחל ארנן ועד הר שיאן הוא חרמון׃ 05O 4 49 וכל הערבה עבר הירדן מזרחה ועד ים הערבה תחת אשדת הפסגה׃ 05O 5 1 ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם שמע ישראל את החקים ואת המשפטים אשר אנכי דבר באזניכם היום ולמדתם אתם ושמרתם לעשתם׃ 05O 5 2 יהוה אלהינו כרת עמנו ברית בחרב׃ 05O 5 3 לא את אבתינו כרת יהוה את הברית הזאת כי אתנו אנחנו אלה פה היום כלנו חיים׃ 05O 5 4 פנים בפנים דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש׃ 05O 5 5 אנכי עמד בין יהוה וביניכם בעת ההוא להגיד לכם את דבר יהוה כי יראתם מפני האש ולא עליתם בהר לאמר׃ 05O 5 6 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 05O 5 7 לא יהיה לך אלהים אחרים על פני׃ 05O 5 8 לא תעשה לך פסל כל תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ׃ 05O 5 9 לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבות על בנים ועל שלשים ועל רבעים לשנאי׃ 05O 5 10 ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותו׃ 05O 5 11 לא תשא את שם יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר ישא את שמו לשוא׃ 05O 5 12 שמור את יום השבת לקדשו כאשר צוך יהוה אלהיך׃ 05O 5 13 ששת ימים תעבד ועשית כל מלאכתך׃ 05O 5 14 ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך ושורך וחמרך וכל בהמתך וגרך אשר בשעריך למען ינוח עבדך ואמתך כמוך׃ 05O 5 15 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויצאך יהוה אלהיך משם ביד חזקה ובזרע נטויה על כן צוך יהוה אלהיך לעשות את יום השבת׃ 05O 5 16 כבד את אביך ואת אמך כאשר צוך יהוה אלהיך למען יאריכן ימיך ולמען ייטב לך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 05O 5 17 לא תרצח׃ 05O 5 18 ולא תנאף׃ 05O 5 19 ולא תגנב׃ 05O 5 20 ולא תענה ברעך עד שוא׃ 05O 5 21 ולא תחמד אשת רעך ולא תתאוה בית רעך שדהו ועבדו ואמתו שורו וחמרו וכל אשר לרעך׃ 05O 5 22 את הדברים האלה דבר יהוה אל כל קהלכם בהר מתוך האש הענן והערפל קול גדול ולא יסף ויכתבם על שני לחת אבנים ויתנם אלי׃ 05O 5 23 ויהי כשמעכם את הקול מתוך החשך וההר בער באש ותקרבון אלי כל ראשי שבטיכם וזקניכם׃ 05O 5 24 ותאמרו הן הראנו יהוה אלהינו את כבדו ואת גדלו ואת קלו שמענו מתוך האש היום הזה ראינו כי ידבר אלהים את האדם וחי׃ 05O 5 25 ועתה למה נמות כי תאכלנו האש הגדלה הזאת אם יספים אנחנו לשמע את קול יהוה אלהינו עוד ומתנו׃ 05O 5 26 כי מי כל בשר אשר שמע קול אלהים חיים מדבר מתוך האש כמנו ויחי׃ 05O 5 27 קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר יהוה אלהינו ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר יהוה אלהינו אליך ושמענו ועשינו׃ 05O 5 28 וישמע יהוה את קול דבריכם בדברכם אלי ויאמר יהוה אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל אשר דברו׃ 05O 5 29 מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם׃ 05O 5 30 לך אמר להם שובו לכם לאהליכם׃ 05O 5 31 ואתה פה עמד עמדי ואדברה אליך את כל המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם ועשו בארץ אשר אנכי נתן להם לרשתה׃ 05O 5 32 ושמרתם לעשות כאשר צוה יהוה אלהיכם אתכם לא תסרו ימין ושמאל׃ 05O 5 33 בכל הדרך אשר צוה יהוה אלהיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ אשר תירשון׃ 05O 6 1 וזאת המצוה החקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃ 05O 6 2 למען תירא את יהוה אלהיך לשמר את כל חקתיו ומצותיו אשר אנכי מצוך אתה ובנך ובן בנך כל ימי חייך ולמען יארכן ימיך׃ 05O 6 3 ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך ארץ זבת חלב ודבש׃ 05O 6 4 שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃ 05O 6 5 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך׃ 05O 6 6 והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום על לבבך׃ 05O 6 7 ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃ 05O 6 8 וקשרתם לאות על ידך והיו לטטפת בין עיניך׃ 05O 6 9 וכתבתם על מזוזת ביתך ובשעריך׃ 05O 6 10 והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת לך ערים גדלת וטבת אשר לא בנית׃ 05O 6 11 ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת וברת חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת׃ 05O 6 12 השמר לך פן תשכח את יהוה אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 05O 6 13 את יהוה אלהיך תירא ואתו תעבד ובשמו תשבע׃ 05O 6 14 לא תלכון אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיכם׃ 05O 6 15 כי אל קנא יהוה אלהיך בקרבך פן יחרה אף יהוה אלהיך בך והשמידך מעל פני האדמה׃ 05O 6 16 לא תנסו את יהוה אלהיכם כאשר נסיתם במסה׃ 05O 6 17 שמור תשמרון את מצות יהוה אלהיכם ועדתיו וחקיו אשר צוך׃ 05O 6 18 ועשית הישר והטוב בעיני יהוה למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטבה אשר נשבע יהוה לאבתיך׃ 05O 6 19 להדף את כל איביך מפניך כאשר דבר יהוה׃ 05O 6 20 כי ישאלך בנך מחר לאמר מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה יהוה אלהינו אתכם׃ 05O 6 21 ואמרת לבנך עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו יהוה ממצרים ביד חזקה׃ 05O 6 22 ויתן יהוה אותת ומפתים גדלים ורעים במצרים בפרעה ובכל ביתו לעינינו׃ 05O 6 23 ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבתינו׃ 05O 6 24 ויצונו יהוה לעשות את כל החקים האלה ליראה את יהוה אלהינו לטוב לנו כל הימים לחיתנו כהיום הזה׃ 05O 6 25 וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני יהוה אלהינו כאשר צונו׃ 05O 7 1 כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גוים רבים מפניך החתי והגרגשי והאמרי והכנעני והפרזי והחוי והיבוסי שבעה גוים רבים ועצומים ממך׃ 05O 7 2 ונתנם יהוה אלהיך לפניך והכיתם החרם תחרים אתם לא תכרת להם ברית ולא תחנם׃ 05O 7 3 ולא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך׃ 05O 7 4 כי יסיר את בנך מאחרי ועבדו אלהים אחרים וחרה אף יהוה בכם והשמידך מהר׃ 05O 7 5 כי אם כה תעשו להם מזבחתיהם תתצו ומצבתם תשברו ואשירהם תגדעון ופסיליהם תשרפון באש׃ 05O 7 6 כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך בך בחר יהוה אלהיך להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃ 05O 7 7 לא מרבכם מכל העמים חשק יהוה בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים׃ 05O 7 8 כי מאהבת יהוה אתכם ומשמרו את השבעה אשר נשבע לאבתיכם הוציא יהוה אתכם ביד חזקה ויפדך מבית עבדים מיד פרעה מלך מצרים׃ 05O 7 9 וידעת כי יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו לאלף דור׃ 05O 7 10 ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו לא יאחר לשנאו אל פניו ישלם לו׃ 05O 7 11 ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם׃ 05O 7 12 והיה עקב תשמעון את המשפטים האלה ושמרתם ועשיתם אתם ושמר יהוה אלהיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבתיך׃ 05O 7 13 ואהבך וברכך והרבך וברך פרי בטנך ופרי אדמתך דגנך ותירשך ויצהרך שגר אלפיך ועשתרת צאנך על האדמה אשר נשבע לאבתיך לתת לך׃ 05O 7 14 ברוך תהיה מכל העמים לא יהיה בך עקר ועקרה ובבהמתך׃ 05O 7 15 והסיר יהוה ממך כל חלי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת לא ישימם בך ונתנם בכל שנאיך׃ 05O 7 16 ואכלת את כל העמים אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תחס עינך עליהם ולא תעבד את אלהיהם כי מוקש הוא לך׃ 05O 7 17 כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם׃ 05O 7 18 לא תירא מהם זכר תזכר את אשר עשה יהוה אלהיך לפרעה ולכל מצרים׃ 05O 7 19 המסת הגדלת אשר ראו עיניך והאתת והמפתים והיד החזקה והזרע הנטויה אשר הוצאך יהוה אלהיך כן יעשה יהוה אלהיך לכל העמים אשר אתה ירא מפניהם׃ 05O 7 20 וגם את הצרעה ישלח יהוה אלהיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך׃ 05O 7 21 לא תערץ מפניהם כי יהוה אלהיך בקרבך אל גדול ונורא׃ 05O 7 22 ונשל יהוה אלהיך את הגוים האל מפניך מעט מעט לא תוכל כלתם מהר פן תרבה עליך חית השדה׃ 05O 7 23 ונתנם יהוה אלהיך לפניך והמם מהומה גדלה עד השמדם׃ 05O 7 24 ונתן מלכיהם בידך והאבדת את שמם מתחת השמים לא יתיצב איש בפניך עד השמדך אתם׃ 05O 7 25 פסילי אלהיהם תשרפון באש לא תחמד כסף וזהב עליהם ולקחת לך פן תוקש בו כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃ 05O 7 26 ולא תביא תועבה אל ביתך והיית חרם כמהו שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא׃ 05O 8 1 כל המצוה אשר אנכי מצוך היום תשמרון לעשות למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבתיכם׃ 05O 8 2 וזכרת את כל הדרך אשר הליכך יהוה אלהיך זה ארבעים שנה במדבר למען ענתך לנסתך לדעת את אשר בלבבך התשמר מצותו אם לא׃ 05O 8 3 ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם׃ 05O 8 4 שמלתך לא בלתה מעליך ורגלך לא בצקה זה ארבעים שנה׃ 05O 8 5 וידעת עם לבבך כי כאשר ייסר איש את בנו יהוה אלהיך מיסרך׃ 05O 8 6 ושמרת את מצות יהוה אלהיך ללכת בדרכיו וליראה אתו׃ 05O 8 7 כי יהוה אלהיך מביאך אל ארץ טובה ארץ נחלי מים עינת ותהמת יצאים בבקעה ובהר׃ 05O 8 8 ארץ חטה ושערה וגפן ותאנה ורמון ארץ זית שמן ודבש׃ 05O 8 9 ארץ אשר לא במסכנת תאכל בה לחם לא תחסר כל בה ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצב נחשת׃ 05O 8 10 ואכלת ושבעת וברכת את יהוה אלהיך על הארץ הטבה אשר נתן לך׃ 05O 8 11 השמר לך פן תשכח את יהוה אלהיך לבלתי שמר מצותיו ומשפטיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום׃ 05O 8 12 פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת׃ 05O 8 13 ובקרך וצאנך ירבין וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה׃ 05O 8 14 ורם לבבך ושכחת את יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 05O 8 15 המוליכך במדבר הגדל והנורא נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים המוציא לך מים מצור החלמיש׃ 05O 8 16 המאכלך מן במדבר אשר לא ידעון אבתיך למען ענתך ולמען נסתך להיטבך באחריתך׃ 05O 8 17 ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה׃ 05O 8 18 וזכרת את יהוה אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה׃ 05O 8 19 והיה אם שכח תשכח את יהוה אלהיך והלכת אחרי אלהים אחרים ועבדתם והשתחוית להם העדתי בכם היום כי אבד תאבדון׃ 05O 8 20 כגוים אשר יהוה מאביד מפניכם כן תאבדון עקב לא תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃ 05O 9 1 שמע ישראל אתה עבר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך ערים גדלת ובצרת בשמים׃ 05O 9 2 עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק׃ 05O 9 3 וידעת היום כי יהוה אלהיך הוא העבר לפניך אש אכלה הוא ישמידם והוא יכניעם לפניך והורשתם והאבדתם מהר כאשר דבר יהוה לך׃ 05O 9 4 אל תאמר בלבבך בהדף יהוה אלהיך אתם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת וברשעת הגוים האלה יהוה מורישם מפניך׃ 05O 9 5 לא בצדקתך ובישר לבבך אתה בא לרשת את ארצם כי ברשעת הגוים האלה יהוה אלהיך מורישם מפניך ולמען הקים את הדבר אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב׃ 05O 9 6 וידעת כי לא בצדקתך יהוה אלהיך נתן לך את הארץ הטובה הזאת לרשתה כי עם קשה ערף אתה׃ 05O 9 7 זכר אל תשכח את אשר הקצפת את יהוה אלהיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד באכם עד המקום הזה ממרים הייתם עם יהוה׃ 05O 9 8 ובחרב הקצפתם את יהוה ויתאנף יהוה בכם להשמיד אתכם׃ 05O 9 9 בעלתי ההרה לקחת לוחת האבנים לוחת הברית אשר כרת יהוה עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי׃ 05O 9 10 ויתן יהוה אלי את שני לוחת האבנים כתבים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים אשר דבר יהוה עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל׃ 05O 9 11 ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן יהוה אלי את שני לחת האבנים לחות הברית׃ 05O 9 12 ויאמר יהוה אלי קום רד מהר מזה כי שחת עמך אשר הוצאת ממצרים סרו מהר מן הדרך אשר צויתם עשו להם מסכה׃ 05O 9 13 ויאמר יהוה אלי לאמר ראיתי את העם הזה והנה עם קשה ערף הוא׃ 05O 9 14 הרף ממני ואשמידם ואמחה את שמם מתחת השמים ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו׃ 05O 9 15 ואפן וארד מן ההר וההר בער באש ושני לחת הברית על שתי ידי׃ 05O 9 16 וארא והנה חטאתם ליהוה אלהיכם עשיתם לכם עגל מסכה סרתם מהר מן הדרך אשר צוה יהוה אתכם׃ 05O 9 17 ואתפש בשני הלחת ואשלכם מעל שתי ידי ואשברם לעיניכם׃ 05O 9 18 ואתנפל לפני יהוה כראשנה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי על כל חטאתכם אשר חטאתם לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃ 05O 9 19 כי יגרתי מפני האף והחמה אשר קצף יהוה עליכם להשמיד אתכם וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא׃ 05O 9 20 ובאהרן התאנף יהוה מאד להשמידו ואתפלל גם בעד אהרן בעת ההוא׃ 05O 9 21 ואת חטאתכם אשר עשיתם את העגל לקחתי ואשרף אתו באש ואכת אתו טחון היטב עד אשר דק לעפר ואשלך את עפרו אל הנחל הירד מן ההר׃ 05O 9 22 ובתבערה ובמסה ובקברת התאוה מקצפים הייתם את יהוה׃ 05O 9 23 ובשלח יהוה אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם ותמרו את פי יהוה אלהיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקלו׃ 05O 9 24 ממרים הייתם עם יהוה מיום דעתי אתכם׃ 05O 9 25 ואתנפל לפני יהוה את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה אשר התנפלתי כי אמר יהוה להשמיד אתכם׃ 05O 9 26 ואתפלל אל יהוה ואמר אדני יהוה אל תשחת עמך ונחלתך אשר פדית בגדלך אשר הוצאת ממצרים ביד חזקה׃ 05O 9 27 זכר לעבדיך לאברהם ליצחק וליעקב אל תפן אל קשי העם הזה ואל רשעו ואל חטאתו׃ 05O 9 28 פן יאמרו הארץ אשר הוצאתנו משם מבלי יכלת יהוה להביאם אל הארץ אשר דבר להם ומשנאתו אותם הוציאם להמתם במדבר׃ 05O 9 29 והם עמך ונחלתך אשר הוצאת בכחך הגדל ובזרעך הנטויה׃ 05O 10 1 בעת ההוא אמר יהוה אלי פסל לך שני לוחת אבנים כראשנים ועלה אלי ההרה ועשית לך ארון עץ׃ 05O 10 2 ואכתב על הלחת את הדברים אשר היו על הלחת הראשנים אשר שברת ושמתם בארון׃ 05O 10 3 ואעש ארון עצי שטים ואפסל שני לחת אבנים כראשנים ואעל ההרה ושני הלחת בידי׃ 05O 10 4 ויכתב על הלחת כמכתב הראשון את עשרת הדברים אשר דבר יהוה אליכם בהר מתוך האש ביום הקהל ויתנם יהוה אלי׃ 05O 10 5 ואפן וארד מן ההר ואשם את הלחת בארון אשר עשיתי ויהיו שם כאשר צוני יהוה׃ 05O 10 6 ובני ישראל נסעו מבארת בני יעקן מוסרה שם מת אהרן ויקבר שם ויכהן אלעזר בנו תחתיו׃ 05O 10 7 משם נסעו הגדגדה ומן הגדגדה יטבתה ארץ נחלי מים׃ 05O 10 8 בעת ההוא הבדיל יהוה את שבט הלוי לשאת את ארון ברית יהוה לעמד לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה׃ 05O 10 9 על כן לא היה ללוי חלק ונחלה עם אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר יהוה אלהיך לו׃ 05O 10 10 ואנכי עמדתי בהר כימים הראשנים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע יהוה אלי גם בפעם ההוא לא אבה יהוה השחיתך׃ 05O 10 11 ויאמר יהוה אלי קום לך למסע לפני העם ויבאו וירשו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם לתת להם׃ 05O 10 12 ועתה ישראל מה יהוה אלהיך שאל מעמך כי אם ליראה את יהוה אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אתו ולעבד את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך׃ 05O 10 13 לשמר את מצות יהוה ואת חקתיו אשר אנכי מצוך היום לטוב לך׃ 05O 10 14 הן ליהוה אלהיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה׃ 05O 10 15 רק באבתיך חשק יהוה לאהבה אותם ויבחר בזרעם אחריהם בכם מכל העמים כיום הזה׃ 05O 10 16 ומלתם את ערלת לבבכם וערפכם לא תקשו עוד׃ 05O 10 17 כי יהוה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד׃ 05O 10 18 עשה משפט יתום ואלמנה ואהב גר לתת לו לחם ושמלה׃ 05O 10 19 ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים׃ 05O 10 20 את יהוה אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע׃ 05O 10 21 הוא תהלתך והוא אלהיך אשר עשה אתך את הגדלת ואת הנוראת האלה אשר ראו עיניך׃ 05O 10 22 בשבעים נפש ירדו אבתיך מצרימה ועתה שמך יהוה אלהיך ככוכבי השמים לרב׃ 05O 11 1 ואהבת את יהוה אלהיך ושמרת משמרתו וחקתיו ומשפטיו ומצותיו כל הימים׃ 05O 11 2 וידעתם היום כי לא את בניכם אשר לא ידעו ואשר לא ראו את מוסר יהוה אלהיכם את גדלו את ידו החזקה וזרעו הנטויה׃ 05O 11 3 ואת אתתיו ואת מעשיו אשר עשה בתוך מצרים לפרעה מלך מצרים ולכל ארצו׃ 05O 11 4 ואשר עשה לחיל מצרים לסוסיו ולרכבו אשר הציף את מי ים סוף על פניהם ברדפם אחריכם ויאבדם יהוה עד היום הזה׃ 05O 11 5 ואשר עשה לכם במדבר עד באכם עד המקום הזה׃ 05O 11 6 ואשר עשה לדתן ולאבירם בני אליאב בן ראובן אשר פצתה הארץ את פיה ותבלעם ואת בתיהם ואת אהליהם ואת כל היקום אשר ברגליהם בקרב כל ישראל׃ 05O 11 7 כי עיניכם הראת את כל מעשה יהוה הגדל אשר עשה׃ 05O 11 8 ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום למען תחזקו ובאתם וירשתם את הארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה׃ 05O 11 9 ולמען תאריכו ימים על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם ולזרעם ארץ זבת חלב ודבש׃ 05O 11 10 כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים הוא אשר יצאתם משם אשר תזרע את זרעך והשקית ברגלך כגן הירק׃ 05O 11 11 והארץ אשר אתם עברים שמה לרשתה ארץ הרים ובקעת למטר השמים תשתה מים׃ 05O 11 12 ארץ אשר יהוה אלהיך דרש אתה תמיד עיני יהוה אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה׃ 05O 11 13 והיה אם שמע תשמעו אל מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום לאהבה את יהוה אלהיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם׃ 05O 11 14 ונתתי מטר ארצכם בעתו יורה ומלקוש ואספת דגנך ותירשך ויצהרך׃ 05O 11 15 ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת׃ 05O 11 16 השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם׃ 05O 11 17 וחרה אף יהוה בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטבה אשר יהוה נתן לכם׃ 05O 11 18 ושמתם את דברי אלה על לבבכם ועל נפשכם וקשרתם אתם לאות על ידכם והיו לטוטפת בין עיניכם׃ 05O 11 19 ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך׃ 05O 11 20 וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך׃ 05O 11 21 למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיכם לתת להם כימי השמים על הארץ׃ 05O 11 22 כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה לאהבה את יהוה אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו׃ 05O 11 23 והוריש יהוה את כל הגוים האלה מלפניכם וירשתם גוים גדלים ועצמים מכם׃ 05O 11 24 כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה מן המדבר והלבנון מן הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יהיה גבלכם׃ 05O 11 25 לא יתיצב איש בפניכם פחדכם ומוראכם יתן יהוה אלהיכם על פני כל הארץ אשר תדרכו בה כאשר דבר לכם׃ 05O 11 26 ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה׃ 05O 11 27 את הברכה אשר תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם אשר אנכי מצוה אתכם היום׃ 05O 11 28 והקללה אם לא תשמעו אל מצות יהוה אלהיכם וסרתם מן הדרך אשר אנכי מצוה אתכם היום ללכת אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם׃ 05O 11 29 והיה כי יביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הקללה על הר עיבל׃ 05O 11 30 הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני הישב בערבה מול הגלגל אצל אלוני מרה׃ 05O 11 31 כי אתם עברים את הירדן לבא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם וירשתם אתה וישבתם בה׃ 05O 11 32 ושמרתם לעשות את כל החקים ואת המשפטים אשר אנכי נתן לפניכם היום׃ 05O 12 1 אלה החקים והמשפטים אשר תשמרון לעשות בארץ אשר נתן יהוה אלהי אבתיך לך לרשתה כל הימים אשר אתם חיים על האדמה׃ 05O 12 2 אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן׃ 05O 12 3 ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא׃ 05O 12 4 לא תעשון כן ליהוה אלהיכם׃ 05O 12 5 כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם מכל שבטיכם לשום את שמו שם לשכנו תדרשו ובאת שמה׃ 05O 12 6 והבאתם שמה עלתיכם וזבחיכם ואת מעשרתיכם ואת תרומת ידכם ונדריכם ונדבתיכם ובכרת בקרכם וצאנכם׃ 05O 12 7 ואכלתם שם לפני יהוה אלהיכם ושמחתם בכל משלח ידכם אתם ובתיכם אשר ברכך יהוה אלהיך׃ 05O 12 8 לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו׃ 05O 12 9 כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 05O 12 10 ועברתם את הירדן וישבתם בארץ אשר יהוה אלהיכם מנחיל אתכם והניח לכם מכל איביכם מסביב וישבתם בטח׃ 05O 12 11 והיה המקום אשר יבחר יהוה אלהיכם בו לשכן שמו שם שמה תביאו את כל אשר אנכי מצוה אתכם עולתיכם וזבחיכם מעשרתיכם ותרמת ידכם וכל מבחר נדריכם אשר תדרו ליהוה׃ 05O 12 12 ושמחתם לפני יהוה אלהיכם אתם ובניכם ובנתיכם ועבדיכם ואמהתיכם והלוי אשר בשעריכם כי אין לו חלק ונחלה אתכם׃ 05O 12 13 השמר לך פן תעלה עלתיך בכל מקום אשר תראה׃ 05O 12 14 כי אם במקום אשר יבחר יהוה באחד שבטיך שם תעלה עלתיך ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך׃ 05O 12 15 רק בכל אות נפשך תזבח ואכלת בשר כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך בכל שעריך הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל׃ 05O 12 16 רק הדם לא תאכלו על הארץ תשפכנו כמים׃ 05O 12 17 לא תוכל לאכל בשעריך מעשר דגנך ותירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך וכל נדריך אשר תדר ונדבתיך ותרומת ידך׃ 05O 12 18 כי אם לפני יהוה אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך ושמחת לפני יהוה אלהיך בכל משלח ידך׃ 05O 12 19 השמר לך פן תעזב את הלוי כל ימיך על אדמתך׃ 05O 12 20 כי ירחיב יהוה אלהיך את גבולך כאשר דבר לך ואמרת אכלה בשר כי תאוה נפשך לאכל בשר בכל אות נפשך תאכל בשר׃ 05O 12 21 כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן יהוה לך כאשר צויתך ואכלת בשעריך בכל אות נפשך׃ 05O 12 22 אך כאשר יאכל את הצבי ואת האיל כן תאכלנו הטמא והטהור יחדו יאכלנו׃ 05O 12 23 רק חזק לבלתי אכל הדם כי הדם הוא הנפש ולא תאכל הנפש עם הבשר׃ 05O 12 24 לא תאכלנו על הארץ תשפכנו כמים׃ 05O 12 25 לא תאכלנו למען ייטב לך ולבניך אחריך כי תעשה הישר בעיני יהוה׃ 05O 12 26 רק קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא ובאת אל המקום אשר יבחר יהוה׃ 05O 12 27 ועשית עלתיך הבשר והדם על מזבח יהוה אלהיך ודם זבחיך ישפך על מזבח יהוה אלהיך והבשר תאכל׃ 05O 12 28 שמר ושמעת את כל הדברים האלה אשר אנכי מצוך למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני יהוה אלהיך׃ 05O 12 29 כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר אתה בא שמה לרשת אותם מפניך וירשת אתם וישבת בארצם׃ 05O 12 30 השמר לך פן תנקש אחריהם אחרי השמדם מפניך ופן תדרש לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני׃ 05O 12 31 לא תעשה כן ליהוה אלהיך כי כל תועבת יהוה אשר שנא עשו לאלהיהם כי גם את בניהם ואת בנתיהם ישרפו באש לאלהיהם׃ 05O 12 32 את כל הדבר אשר אנכי מצוה אתכם אתו תשמרו לעשות לא תסף עליו ולא תגרע ממנו׃ 05O 13 1 כי יקום בקרבך נביא או חלם חלום ונתן אליך אות או מופת׃ 05O 13 2 ובא האות והמופת אשר דבר אליך לאמר נלכה אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם ונעבדם׃ 05O 13 3 לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה יהוה אלהיכם אתכם לדעת הישכם אהבים את יהוה אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם׃ 05O 13 4 אחרי יהוה אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון׃ 05O 13 5 והנביא ההוא או חלם החלום ההוא יומת כי דבר סרה על יהוה אלהיכם המוציא אתכם מארץ מצרים והפדך מבית עבדים להדיחך מן הדרך אשר צוך יהוה אלהיך ללכת בה ובערת הרע מקרבך׃ 05O 13 6 כי יסיתך אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך או רעך אשר כנפשך בסתר לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך׃ 05O 13 7 מאלהי העמים אשר סביבתיכם הקרבים אליך או הרחקים ממך מקצה הארץ ועד קצה הארץ׃ 05O 13 8 לא תאבה לו ולא תשמע אליו ולא תחוס עינך עליו ולא תחמל ולא תכסה עליו׃ 05O 13 9 כי הרג תהרגנו ידך תהיה בו בראשונה להמיתו ויד כל העם באחרנה׃ 05O 13 10 וסקלתו באבנים ומת כי בקש להדיחך מעל יהוה אלהיך המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים׃ 05O 13 11 וכל ישראל ישמעו ויראון ולא יוספו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך׃ 05O 13 12 כי תשמע באחת עריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבת שם לאמר׃ 05O 13 13 יצאו אנשים בני בליעל מקרבך וידיחו את ישבי עירם לאמר נלכה ונעבדה אלהים אחרים אשר לא ידעתם׃ 05O 13 14 ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בקרבך׃ 05O 13 15 הכה תכה את ישבי העיר ההוא לפי חרב החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב׃ 05O 13 16 ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש את העיר ואת כל שללה כליל ליהוה אלהיך והיתה תל עולם לא תבנה עוד׃ 05O 13 17 ולא ידבק בידך מאומה מן החרם למען ישוב יהוה מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבתיך׃ 05O 13 18 כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום לעשות הישר בעיני יהוה אלהיך׃ 05O 14 1 בנים אתם ליהוה אלהיכם לא תתגדדו ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת׃ 05O 14 2 כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך ובך בחר יהוה להיות לו לעם סגלה מכל העמים אשר על פני האדמה׃ 05O 14 3 לא תאכל כל תועבה׃ 05O 14 4 זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כשבים ושה עזים׃ 05O 14 5 איל וצבי ויחמור ואקו ודישן ותאו וזמר׃ 05O 14 6 וכל בהמה מפרסת פרסה ושסעת שסע שתי פרסות מעלת גרה בבהמה אתה תאכלו׃ 05O 14 7 אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם׃ 05O 14 8 ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם מבשרם לא תאכלו ובנבלתם לא תגעו׃ 05O 14 9 את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו׃ 05O 14 10 וכל אשר אין לו סנפיר וקשקשת לא תאכלו טמא הוא לכם׃ 05O 14 11 כל צפור טהרה תאכלו׃ 05O 14 12 וזה אשר לא תאכלו מהם הנשר והפרס והעזניה׃ 05O 14 13 והראה ואת האיה והדיה למינה׃ 05O 14 14 ואת כל ערב למינו׃ 05O 14 15 ואת בת היענה ואת התחמס ואת השחף ואת הנץ למינהו׃ 05O 14 16 את הכוס ואת הינשוף והתנשמת׃ 05O 14 17 והקאת ואת הרחמה ואת השלך׃ 05O 14 18 והחסידה והאנפה למינה והדוכיפת והעטלף׃ 05O 14 19 וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו׃ 05O 14 20 כל עוף טהור תאכלו׃ 05O 14 21 לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו׃ 05O 14 22 עשר תעשר את כל תבואת זרעך היצא השדה שנה שנה׃ 05O 14 23 ואכלת לפני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר לשכן שמו שם מעשר דגנך תירשך ויצהרך ובכרת בקרך וצאנך למען תלמד ליראה את יהוה אלהיך כל הימים׃ 05O 14 24 וכי ירבה ממך הדרך כי לא תוכל שאתו כי ירחק ממך המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשום שמו שם כי יברכך יהוה אלהיך׃ 05O 14 25 ונתתה בכסף וצרת הכסף בידך והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו׃ 05O 14 26 ונתתה הכסף בכל אשר תאוה נפשך בבקר ובצאן וביין ובשכר ובכל אשר תשאלך נפשך ואכלת שם לפני יהוה אלהיך ושמחת אתה וביתך׃ 05O 14 27 והלוי אשר בשעריך לא תעזבנו כי אין לו חלק ונחלה עמך׃ 05O 14 28 מקצה שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך בשנה ההוא והנחת בשעריך׃ 05O 14 29 ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך ואכלו ושבעו למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך אשר תעשה׃ 05O 15 1 מקץ שבע שנים תעשה שמטה׃ 05O 15 2 וזה דבר השמטה שמוט כל בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא יגש את רעהו ואת אחיו כי קרא שמטה ליהוה׃ 05O 15 3 את הנכרי תגש ואשר יהיה לך את אחיך תשמט ידך׃ 05O 15 4 אפס כי לא יהיה בך אביון כי ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה׃ 05O 15 5 רק אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום׃ 05O 15 6 כי יהוה אלהיך ברכך כאשר דבר לך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו׃ 05O 15 7 כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון׃ 05O 15 8 כי פתח תפתח את ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו׃ 05O 15 9 השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר קרבה שנת השבע שנת השמטה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃ 05O 15 10 נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך׃ 05O 15 11 כי לא יחדל אביון מקרב הארץ על כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח את ידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך׃ 05O 15 12 כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך׃ 05O 15 13 וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם׃ 05O 15 14 העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן לו׃ 05O 15 15 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על כן אנכי מצוך את הדבר הזה היום׃ 05O 15 16 והיה כי יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת ביתך כי טוב לו עמך׃ 05O 15 17 ולקחת את המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה כן׃ 05O 15 18 לא יקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה׃ 05O 15 19 כל הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך׃ 05O 15 20 לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר יבחר יהוה אתה וביתך׃ 05O 15 21 וכי יהיה בו מום פסח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך׃ 05O 15 22 בשעריך תאכלנו הטמא והטהור יחדו כצבי וכאיל׃ 05O 15 23 רק את דמו לא תאכל על הארץ תשפכנו כמים׃ 05O 16 1 שמור את חדש האביב ועשית פסח ליהוה אלהיך כי בחדש האביב הוציאך יהוה אלהיך ממצרים לילה׃ 05O 16 2 וזבחת פסח ליהוה אלהיך צאן ובקר במקום אשר יבחר יהוה לשכן שמו שם׃ 05O 16 3 לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני כי בחפזון יצאת מארץ מצרים למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך׃ 05O 16 4 ולא יראה לך שאר בכל גבלך שבעת ימים ולא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר׃ 05O 16 5 לא תוכל לזבח את הפסח באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 05O 16 6 כי אם אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם תזבח את הפסח בערב כבוא השמש מועד צאתך ממצרים׃ 05O 16 7 ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו ופנית בבקר והלכת לאהליך׃ 05O 16 8 ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת ליהוה אלהיך לא תעשה מלאכה׃ 05O 16 9 שבעה שבעת תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספר שבעה שבעות׃ 05O 16 10 ועשית חג שבעות ליהוה אלהיך מסת נדבת ידך אשר תתן כאשר יברכך יהוה אלהיך׃ 05O 16 11 ושמחת לפני יהוה אלהיך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי אשר בשעריך והגר והיתום והאלמנה אשר בקרבך במקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם׃ 05O 16 12 וזכרת כי עבד היית במצרים ושמרת ועשית את החקים האלה׃ 05O 16 13 חג הסכת תעשה לך שבעת ימים באספך מגרנך ומיקבך׃ 05O 16 14 ושמחת בחגך אתה ובנך ובתך ועבדך ואמתך והלוי והגר והיתום והאלמנה אשר בשעריך׃ 05O 16 15 שבעת ימים תחג ליהוה אלהיך במקום אשר יבחר יהוה כי יברכך יהוה אלהיך בכל תבואתך ובכל מעשה ידיך והיית אך שמח׃ 05O 16 16 שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את פני יהוה ריקם׃ 05O 16 17 איש כמתנת ידו כברכת יהוה אלהיך אשר נתן לך׃ 05O 16 18 שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך לשבטיך ושפטו את העם משפט צדק׃ 05O 16 19 לא תטה משפט לא תכיר פנים ולא תקח שחד כי השחד יעור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקם׃ 05O 16 20 צדק צדק תרדף למען תחיה וירשת את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 05O 16 21 לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח יהוה אלהיך אשר תעשה לך׃ 05O 16 22 ולא תקים לך מצבה אשר שנא יהוה אלהיך׃ 05O 17 1 לא תזבח ליהוה אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע כי תועבת יהוה אלהיך הוא׃ 05O 17 2 כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר יהוה אלהיך נתן לך איש או אשה אשר יעשה את הרע בעיני יהוה אלהיך לעבר בריתו׃ 05O 17 3 וילך ויעבד אלהים אחרים וישתחו להם ולשמש או לירח או לכל צבא השמים אשר לא צויתי׃ 05O 17 4 והגד לך ושמעת ודרשת היטב והנה אמת נכון הדבר נעשתה התועבה הזאת בישראל׃ 05O 17 5 והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההוא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים ומתו׃ 05O 17 6 על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד׃ 05O 17 7 יד העדים תהיה בו בראשנה להמיתו ויד כל העם באחרנה ובערת הרע מקרבך׃ 05O 17 8 כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע דברי ריבת בשעריך וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך בו׃ 05O 17 9 ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט׃ 05O 17 10 ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר יהוה ושמרת לעשות ככל אשר יורוך׃ 05O 17 11 על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל׃ 05O 17 12 והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמע אל הכהן העמד לשרת שם את יהוה אלהיך או אל השפט ומת האיש ההוא ובערת הרע מישראל׃ 05O 17 13 וכל העם ישמעו ויראו ולא יזידון עוד׃ 05O 17 14 כי תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי׃ 05O 17 15 שום תשים עליך מלך אשר יבחר יהוה אלהיך בו מקרב אחיך תשים עליך מלך לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא׃ 05O 17 16 רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה למען הרבות סוס ויהוה אמר לכם לא תספון לשוב בדרך הזה עוד׃ 05O 17 17 ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו וכסף וזהב לא ירבה לו מאד׃ 05O 17 18 והיה כשבתו על כסא ממלכתו וכתב לו את משנה התורה הזאת על ספר מלפני הכהנים הלוים׃ 05O 17 19 והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו למען ילמד ליראה את יהוה אלהיו לשמר את כל דברי התורה הזאת ואת החקים האלה לעשתם׃ 05O 17 20 לבלתי רום לבבו מאחיו ולבלתי סור מן המצוה ימין ושמאול למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל׃ 05O 18 1 לא יהיה לכהנים הלוים כל שבט לוי חלק ונחלה עם ישראל אשי יהוה ונחלתו יאכלון׃ 05O 18 2 ונחלה לא יהיה לו בקרב אחיו יהוה הוא נחלתו כאשר דבר לו׃ 05O 18 3 וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם מאת זבחי הזבח אם שור אם שה ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה׃ 05O 18 4 ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו׃ 05O 18 5 כי בו בחר יהוה אלהיך מכל שבטיך לעמד לשרת בשם יהוה הוא ובניו כל הימים׃ 05O 18 6 וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו אל המקום אשר יבחר יהוה׃ 05O 18 7 ושרת בשם יהוה אלהיו ככל אחיו הלוים העמדים שם לפני יהוה׃ 05O 18 8 חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על האבות׃ 05O 18 9 כי אתה בא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לא תלמד לעשות כתועבת הגוים ההם׃ 05O 18 10 לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש קסם קסמים מעונן ומנחש ומכשף׃ 05O 18 11 וחבר חבר ושאל אוב וידעני ודרש אל המתים׃ 05O 18 12 כי תועבת יהוה כל עשה אלה ובגלל התועבת האלה יהוה אלהיך מוריש אותם מפניך׃ 05O 18 13 תמים תהיה עם יהוה אלהיך׃ 05O 18 14 כי הגוים האלה אשר אתה יורש אותם אל מעננים ואל קסמים ישמעו ואתה לא כן נתן לך יהוה אלהיך׃ 05O 18 15 נביא מקרבך מאחיך כמני יקים לך יהוה אלהיך אליו תשמעון׃ 05O 18 16 ככל אשר שאלת מעם יהוה אלהיך בחרב ביום הקהל לאמר לא אסף לשמע את קול יהוה אלהי ואת האש הגדלה הזאת לא אראה עוד ולא אמות׃ 05O 18 17 ויאמר יהוה אלי היטיבו אשר דברו׃ 05O 18 18 נביא אקים להם מקרב אחיהם כמוך ונתתי דברי בפיו ודבר אליהם את כל אשר אצונו׃ 05O 18 19 והיה האיש אשר לא ישמע אל דברי אשר ידבר בשמי אנכי אדרש מעמו׃ 05O 18 20 אך הנביא אשר יזיד לדבר דבר בשמי את אשר לא צויתיו לדבר ואשר ידבר בשם אלהים אחרים ומת הנביא ההוא׃ 05O 18 21 וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו יהוה׃ 05O 18 22 אשר ידבר הנביא בשם יהוה ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו יהוה בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו׃ 05O 19 1 כי יכרית יהוה אלהיך את הגוים אשר יהוה אלהיך נתן לך את ארצם וירשתם וישבת בעריהם ובבתיהם׃ 05O 19 2 שלוש ערים תבדיל לך בתוך ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה׃ 05O 19 3 תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך אשר ינחילך יהוה אלהיך והיה לנוס שמה כל רצח׃ 05O 19 4 וזה דבר הרצח אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם׃ 05O 19 5 ואשר יבא את רעהו ביער לחטב עצים ונדחה ידו בגרזן לכרת העץ ונשל הברזל מן העץ ומצא את רעהו ומת הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי׃ 05O 19 6 פן ירדף גאל הדם אחרי הרצח כי יחם לבבו והשיגו כי ירבה הדרך והכהו נפש ולו אין משפט מות כי לא שנא הוא לו מתמול שלשום׃ 05O 19 7 על כן אנכי מצוך לאמר שלש ערים תבדיל לך׃ 05O 19 8 ואם ירחיב יהוה אלהיך את גבלך כאשר נשבע לאבתיך ונתן לך את כל הארץ אשר דבר לתת לאבתיך׃ 05O 19 9 כי תשמר את כל המצוה הזאת לעשתה אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך וללכת בדרכיו כל הימים ויספת לך עוד שלש ערים על השלש האלה׃ 05O 19 10 ולא ישפך דם נקי בקרב ארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה והיה עליך דמים׃ 05O 19 11 וכי יהיה איש שנא לרעהו וארב לו וקם עליו והכהו נפש ומת ונס אל אחת הערים האל׃ 05O 19 12 ושלחו זקני עירו ולקחו אתו משם ונתנו אתו ביד גאל הדם ומת׃ 05O 19 13 לא תחוס עינך עליו ובערת דם הנקי מישראל וטוב לך׃ 05O 19 14 לא תסיג גבול רעך אשר גבלו ראשנים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה׃ 05O 19 15 לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת בכל חטא אשר יחטא על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר׃ 05O 19 16 כי יקום עד חמס באיש לענות בו סרה׃ 05O 19 17 ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני יהוה לפני הכהנים והשפטים אשר יהיו בימים ההם׃ 05O 19 18 ודרשו השפטים היטב והנה עד שקר העד שקר ענה באחיו׃ 05O 19 19 ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו ובערת הרע מקרבך׃ 05O 19 20 והנשארים ישמעו ויראו ולא יספו לעשות עוד כדבר הרע הזה בקרבך׃ 05O 19 21 ולא תחוס עינך נפש בנפש עין בעין שן בשן יד ביד רגל ברגל׃ 05O 20 1 כי תצא למלחמה על איביך וראית סוס ורכב עם רב ממך לא תירא מהם כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים׃ 05O 20 2 והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם׃ 05O 20 3 ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו מפניהם׃ 05O 20 4 כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם׃ 05O 20 5 ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו׃ 05O 20 6 ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו׃ 05O 20 7 ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה ילך וישב לביתו פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה׃ 05O 20 8 ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו׃ 05O 20 9 והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם׃ 05O 20 10 כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום׃ 05O 20 11 והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך׃ 05O 20 12 ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה וצרת עליה׃ 05O 20 13 ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב׃ 05O 20 14 רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃ 05O 20 15 כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה׃ 05O 20 16 רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל נשמה׃ 05O 20 17 כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך׃ 05O 20 18 למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם׃ 05O 20 19 כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור׃ 05O 20 20 רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה׃ 05O 21 1 כי ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו׃ 05O 21 2 ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל הערים אשר סביבת החלל׃ 05O 21 3 והיה העיר הקרבה אל החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא עבד בה אשר לא משכה בעל׃ 05O 21 4 והורדו זקני העיר ההוא את העגלה אל נחל איתן אשר לא יעבד בו ולא יזרע וערפו שם את העגלה בנחל׃ 05O 21 5 ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע׃ 05O 21 6 וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל׃ 05O 21 7 וענו ואמרו ידינו לא שפכה את הדם הזה ועינינו לא ראו׃ 05O 21 8 כפר לעמך ישראל אשר פדית יהוה ואל תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם׃ 05O 21 9 ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי תעשה הישר בעיני יהוה׃ 05O 21 10 כי תצא למלחמה על איביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו׃ 05O 21 11 וראית בשביה אשת יפת תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה׃ 05O 21 12 והבאתה אל תוך ביתך וגלחה את ראשה ועשתה את צפרניה׃ 05O 21 13 והסירה את שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את אביה ואת אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה׃ 05O 21 14 והיה אם לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא תמכרנה בכסף לא תתעמר בה תחת אשר עניתה׃ 05O 21 15 כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה׃ 05O 21 16 והיה ביום הנחילו את בניו את אשר יהיה לו לא יוכל לבכר את בן האהובה על פני בן השנואה הבכר׃ 05O 21 17 כי את הבכר בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו כי הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה׃ 05O 21 18 כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אתו ולא ישמע אליהם׃ 05O 21 19 ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל זקני עירו ואל שער מקמו׃ 05O 21 20 ואמרו אל זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל וסבא׃ 05O 21 21 ורגמהו כל אנשי עירו באבנים ומת ובערת הרע מקרבך וכל ישראל ישמעו ויראו׃ 05O 21 22 וכי יהיה באיש חטא משפט מות והומת ותלית אתו על עץ׃ 05O 21 23 לא תלין נבלתו על העץ כי קבור תקברנו ביום ההוא כי קללת אלהים תלוי ולא תטמא את אדמתך אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ 05O 22 1 לא תראה את שור אחיך או את שיו נדחים והתעלמת מהם השב תשיבם לאחיך׃ 05O 22 2 ואם לא קרוב אחיך אליך ולא ידעתו ואספתו אל תוך ביתך והיה עמך עד דרש אחיך אתו והשבתו לו׃ 05O 22 3 וכן תעשה לחמרו וכן תעשה לשמלתו וכן תעשה לכל אבדת אחיך אשר תאבד ממנו ומצאתה לא תוכל להתעלם׃ 05O 22 4 לא תראה את חמור אחיך או שורו נפלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו׃ 05O 22 5 לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה׃ 05O 22 6 כי יקרא קן צפור לפניך בדרך בכל עץ או על הארץ אפרחים או ביצים והאם רבצת על האפרחים או על הביצים לא תקח האם על הבנים׃ 05O 22 7 שלח תשלח את האם ואת הבנים תקח לך למען ייטב לך והארכת ימים׃ 05O 22 8 כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפל הנפל ממנו׃ 05O 22 9 לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם׃ 05O 22 10 לא תחרש בשור ובחמר יחדו׃ 05O 22 11 לא תלבש שעטנז צמר ופשתים יחדו׃ 05O 22 12 גדלים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה׃ 05O 22 13 כי יקח איש אשה ובא אליה ושנאה׃ 05O 22 14 ושם לה עלילת דברים והוציא עליה שם רע ואמר את האשה הזאת לקחתי ואקרב אליה ולא מצאתי לה בתולים׃ 05O 22 15 ולקח אבי הנער ואמה והוציאו את בתולי הנער אל זקני העיר השערה׃ 05O 22 16 ואמר אבי הנער אל הזקנים את בתי נתתי לאיש הזה לאשה וישנאה׃ 05O 22 17 והנה הוא שם עלילת דברים לאמר לא מצאתי לבתך בתולים ואלה בתולי בתי ופרשו השמלה לפני זקני העיר׃ 05O 22 18 ולקחו זקני העיר ההוא את האיש ויסרו אתו׃ 05O 22 19 וענשו אתו מאה כסף ונתנו לאבי הנערה כי הוציא שם רע על בתולת ישראל ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו׃ 05O 22 20 ואם אמת היה הדבר הזה לא נמצאו בתולים לנער׃ 05O 22 21 והוציאו את הנער אל פתח בית אביה וסקלוה אנשי עירה באבנים ומתה כי עשתה נבלה בישראל לזנות בית אביה ובערת הרע מקרבך׃ 05O 22 22 כי ימצא איש שכב עם אשה בעלת בעל ומתו גם שניהם האיש השכב עם האשה והאשה ובערת הרע מישראל׃ 05O 22 23 כי יהיה נער בתולה מארשה לאיש ומצאה איש בעיר ושכב עמה׃ 05O 22 24 והוצאתם את שניהם אל שער העיר ההוא וסקלתם אתם באבנים ומתו את הנער על דבר אשר לא צעקה בעיר ואת האיש על דבר אשר ענה את אשת רעהו ובערת הרע מקרבך׃ 05O 22 25 ואם בשדה ימצא האיש את הנער המארשה והחזיק בה האיש ושכב עמה ומת האיש אשר שכב עמה לבדו׃ 05O 22 26 ולנער לא תעשה דבר אין לנער חטא מות כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש כן הדבר הזה׃ 05O 22 27 כי בשדה מצאה צעקה הנער המארשה ואין מושיע לה׃ 05O 22 28 כי ימצא איש נער בתולה אשר לא ארשה ותפשה ושכב עמה ונמצאו׃ 05O 22 29 ונתן האיש השכב עמה לאבי הנער חמשים כסף ולו תהיה לאשה תחת אשר ענה לא יוכל שלחה כל ימיו׃ 05O 22 30 לא יקח איש את אשת אביו ולא יגלה כנף אביו׃ 05O 23 1 לא יבא פצוע דכא וכרות שפכה בקהל יהוה׃ 05O 23 2 לא יבא ממזר בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא לו בקהל יהוה׃ 05O 23 3 לא יבא עמוני ומואבי בקהל יהוה גם דור עשירי לא יבא להם בקהל יהוה עד עולם׃ 05O 23 4 על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים בדרך בצאתכם ממצרים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך׃ 05O 23 5 ולא אבה יהוה אלהיך לשמע אל בלעם ויהפך יהוה אלהיך לך את הקללה לברכה כי אהבך יהוה אלהיך׃ 05O 23 6 לא תדרש שלמם וטבתם כל ימיך לעולם׃ 05O 23 7 לא תתעב אדמי כי אחיך הוא לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו׃ 05O 23 8 בנים אשר יולדו להם דור שלישי יבא להם בקהל יהוה׃ 05O 23 9 כי תצא מחנה על איביך ונשמרת מכל דבר רע׃ 05O 23 10 כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה לילה ויצא אל מחוץ למחנה לא יבא אל תוך המחנה׃ 05O 23 11 והיה לפנות ערב ירחץ במים וכבא השמש יבא אל תוך המחנה׃ 05O 23 12 ויד תהיה לך מחוץ למחנה ויצאת שמה חוץ׃ 05O 23 13 ויתד תהיה לך על אזנך והיה בשבתך חוץ וחפרתה בה ושבת וכסית את צאתך׃ 05O 23 14 כי יהוה אלהיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת איביך לפניך והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך׃ 05O 23 15 לא תסגיר עבד אל אדניו אשר ינצל אליך מעם אדניו׃ 05O 23 16 עמך ישב בקרבך במקום אשר יבחר באחד שעריך בטוב לו לא תוננו׃ 05O 23 17 לא תהיה קדשה מבנות ישראל ולא יהיה קדש מבני ישראל׃ 05O 23 18 לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב בית יהוה אלהיך לכל נדר כי תועבת יהוה אלהיך גם שניהם׃ 05O 23 19 לא תשיך לאחיך נשך כסף נשך אכל נשך כל דבר אשר ישך׃ 05O 23 20 לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך יהוה אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה׃ 05O 23 21 כי תדר נדר ליהוה אלהיך לא תאחר לשלמו כי דרש ידרשנו יהוה אלהיך מעמך והיה בך חטא׃ 05O 23 22 וכי תחדל לנדר לא יהיה בך חטא׃ 05O 23 23 מוצא שפתיך תשמר ועשית כאשר נדרת ליהוה אלהיך נדבה אשר דברת בפיך׃ 05O 23 24 כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן׃ 05O 23 25 כי תבא בקמת רעך וקטפת מלילת בידך וחרמש לא תניף על קמת רעך׃ 05O 24 1 כי יקח איש אשה ובעלה והיה אם לא תמצא חן בעיניו כי מצא בה ערות דבר וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו׃ 05O 24 2 ויצאה מביתו והלכה והיתה לאיש אחר׃ 05O 24 3 ושנאה האיש האחרון וכתב לה ספר כריתת ונתן בידה ושלחה מביתו או כי ימות האיש האחרון אשר לקחה לו לאשה׃ 05O 24 4 לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה להיות לו לאשה אחרי אשר הטמאה כי תועבה הוא לפני יהוה ולא תחטיא את הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה׃ 05O 24 5 כי יקח איש אשה חדשה לא יצא בצבא ולא יעבר עליו לכל דבר נקי יהיה לביתו שנה אחת ושמח את אשתו אשר לקח׃ 05O 24 6 לא יחבל רחים ורכב כי נפש הוא חבל׃ 05O 24 7 כי ימצא איש גנב נפש מאחיו מבני ישראל והתעמר בו ומכרו ומת הגנב ההוא ובערת הרע מקרבך׃ 05O 24 8 השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אתכם הכהנים הלוים כאשר צויתם תשמרו לעשות׃ 05O 24 9 זכור את אשר עשה יהוה אלהיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים׃ 05O 24 10 כי תשה ברעך משאת מאומה לא תבא אל ביתו לעבט עבטו׃ 05O 24 11 בחוץ תעמד והאיש אשר אתה נשה בו יוציא אליך את העבוט החוצה׃ 05O 24 12 ואם איש עני הוא לא תשכב בעבטו׃ 05O 24 13 השב תשיב לו את העבוט כבא השמש ושכב בשלמתו וברכך ולך תהיה צדקה לפני יהוה אלהיך׃ 05O 24 14 לא תעשק שכיר עני ואביון מאחיך או מגרך אשר בארצך בשעריך׃ 05O 24 15 ביומו תתן שכרו ולא תבוא עליו השמש כי עני הוא ואליו הוא נשא את נפשו ולא יקרא עליך אל יהוה והיה בך חטא׃ 05O 24 16 לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות איש בחטאו יומתו׃ 05O 24 17 לא תטה משפט גר יתום ולא תחבל בגד אלמנה׃ 05O 24 18 וזכרת כי עבד היית במצרים ויפדך יהוה אלהיך משם על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃ 05O 24 19 כי תקצר קצירך בשדך ושכחת עמר בשדה לא תשוב לקחתו לגר ליתום ולאלמנה יהיה למען יברכך יהוה אלהיך בכל מעשה ידיך׃ 05O 24 20 כי תחבט זיתך לא תפאר אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ 05O 24 21 כי תבצר כרמך לא תעולל אחריך לגר ליתום ולאלמנה יהיה׃ 05O 24 22 וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים על כן אנכי מצוך לעשות את הדבר הזה׃ 05O 25 1 כי יהיה ריב בין אנשים ונגשו אל המשפט ושפטום והצדיקו את הצדיק והרשיעו את הרשע׃ 05O 25 2 והיה אם בן הכות הרשע והפילו השפט והכהו לפניו כדי רשעתו במספר׃ 05O 25 3 ארבעים יכנו לא יסיף פן יסיף להכתו על אלה מכה רבה ונקלה אחיך לעיניך׃ 05O 25 4 לא תחסם שור בדישו׃ 05O 25 5 כי ישבו אחים יחדו ומת אחד מהם ובן אין לו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר יבמה יבא עליה ולקחה לו לאשה ויבמה׃ 05O 25 6 והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת ולא ימחה שמו מישראל׃ 05O 25 7 ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו השערה אל הזקנים ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי׃ 05O 25 8 וקראו לו זקני עירו ודברו אליו ועמד ואמר לא חפצתי לקחתה׃ 05O 25 9 ונגשה יבמתו אליו לעיני הזקנים וחלצה נעלו מעל רגלו וירקה בפניו וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו׃ 05O 25 10 ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל׃ 05O 25 11 כי ינצו אנשים יחדו איש ואחיו וקרבה אשת האחד להציל את אישה מיד מכהו ושלחה ידה והחזיקה במבשיו׃ 05O 25 12 וקצתה את כפה לא תחוס עינך׃ 05O 25 13 לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה׃ 05O 25 14 לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה׃ 05O 25 15 אבן שלמה וצדק יהיה לך איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 05O 25 16 כי תועבת יהוה אלהיך כל עשה אלה כל עשה עול׃ 05O 25 17 זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים׃ 05O 25 18 אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים׃ 05O 25 19 והיה בהניח יהוה אלהיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לרשתה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח׃ 05O 26 1 והיה כי תבוא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה׃ 05O 26 2 ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם׃ 05O 26 3 ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום ליהוה אלהיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתינו לתת לנו׃ 05O 26 4 ולקח הכהן הטנא מידך והניחו לפני מזבח יהוה אלהיך׃ 05O 26 5 וענית ואמרת לפני יהוה אלהיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה ויגר שם במתי מעט ויהי שם לגוי גדול עצום ורב׃ 05O 26 6 וירעו אתנו המצרים ויענונו ויתנו עלינו עבדה קשה׃ 05O 26 7 ונצעק אל יהוה אלהי אבתינו וישמע יהוה את קלנו וירא את ענינו ואת עמלנו ואת לחצנו׃ 05O 26 8 ויוצאנו יהוה ממצרים ביד חזקה ובזרע נטויה ובמרא גדל ובאתות ובמפתים׃ 05O 26 9 ויבאנו אל המקום הזה ויתן לנו את הארץ הזאת ארץ זבת חלב ודבש׃ 05O 26 10 ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתתה לי יהוה והנחתו לפני יהוה אלהיך והשתחוית לפני יהוה אלהיך׃ 05O 26 11 ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך יהוה אלהיך ולביתך אתה והלוי והגר אשר בקרבך׃ 05O 26 12 כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישת שנת המעשר ונתתה ללוי לגר ליתום ולאלמנה ואכלו בשעריך ושבעו׃ 05O 26 13 ואמרת לפני יהוה אלהיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא עברתי ממצותיך ולא שכחתי׃ 05O 26 14 לא אכלתי באני ממנו ולא בערתי ממנו בטמא ולא נתתי ממנו למת שמעתי בקול יהוה אלהי עשיתי ככל אשר צויתני׃ 05O 26 15 השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתתה לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש׃ 05O 26 16 היום הזה יהוה אלהיך מצוך לעשות את החקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך׃ 05O 26 17 את יהוה האמרת היום להיות לך לאלהים וללכת בדרכיו ולשמר חקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמע בקלו׃ 05O 26 18 ויהוה האמירך היום להיות לו לעם סגלה כאשר דבר לך ולשמר כל מצותיו׃ 05O 26 19 ולתתך עליון על כל הגוים אשר עשה לתהלה ולשם ולתפארת ולהיתך עם קדש ליהוה אלהיך כאשר דבר׃ 05O 27 1 ויצו משה וזקני ישראל את העם לאמר שמר את כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם היום׃ 05O 27 2 והיה ביום אשר תעברו את הירדן אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך והקמת לך אבנים גדלות ושדת אתם בשיד׃ 05O 27 3 וכתבת עליהן את כל דברי התורה הזאת בעברך למען אשר תבא אל הארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך ארץ זבת חלב ודבש כאשר דבר יהוה אלהי אבתיך לך׃ 05O 27 4 והיה בעברכם את הירדן תקימו את האבנים האלה אשר אנכי מצוה אתכם היום בהר עיבל ושדת אותם בשיד׃ 05O 27 5 ובנית שם מזבח ליהוה אלהיך מזבח אבנים לא תניף עליהם ברזל׃ 05O 27 6 אבנים שלמות תבנה את מזבח יהוה אלהיך והעלית עליו עולת ליהוה אלהיך׃ 05O 27 7 וזבחת שלמים ואכלת שם ושמחת לפני יהוה אלהיך׃ 05O 27 8 וכתבת על האבנים את כל דברי התורה הזאת באר היטב׃ 05O 27 9 וידבר משה והכהנים הלוים אל כל ישראל לאמר הסכת ושמע ישראל היום הזה נהיית לעם ליהוה אלהיך׃ 05O 27 10 ושמעת בקול יהוה אלהיך ועשית את מצותו ואת חקיו אשר אנכי מצוך היום׃ 05O 27 11 ויצו משה את העם ביום ההוא לאמר׃ 05O 27 12 אלה יעמדו לברך את העם על הר גרזים בעברכם את הירדן שמעון ולוי ויהודה ויששכר ויוסף ובנימן׃ 05O 27 13 ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל ראובן גד ואשר וזבולן דן ונפתלי׃ 05O 27 14 וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם׃ 05O 27 15 ארור האיש אשר יעשה פסל ומסכה תועבת יהוה מעשה ידי חרש ושם בסתר וענו כל העם ואמרו אמן׃ 05O 27 16 ארור מקלה אביו ואמו ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 17 ארור מסיג גבול רעהו ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 18 ארור משגה עור בדרך ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 19 ארור מטה משפט גר יתום ואלמנה ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 20 ארור שכב עם אשת אביו כי גלה כנף אביו ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 21 ארור שכב עם כל בהמה ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 22 ארור שכב עם אחתו בת אביו או בת אמו ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 23 ארור שכב עם חתנתו ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 24 ארור מכה רעהו בסתר ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 25 ארור לקח שחד להכות נפש דם נקי ואמר כל העם אמן׃ 05O 27 26 ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם ואמר כל העם אמן׃ 05O 28 1 והיה אם שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך יהוה אלהיך עליון על כל גויי הארץ׃ 05O 28 2 ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך כי תשמע בקול יהוה אלהיך׃ 05O 28 3 ברוך אתה בעיר וברוך אתה בשדה׃ 05O 28 4 ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃ 05O 28 5 ברוך טנאך ומשארתך׃ 05O 28 6 ברוך אתה בבאך וברוך אתה בצאתך׃ 05O 28 7 יתן יהוה את איביך הקמים עליך נגפים לפניך בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך׃ 05O 28 8 יצו יהוה אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך וברכך בארץ אשר יהוה אלהיך נתן לך׃ 05O 28 9 יקימך יהוה לו לעם קדוש כאשר נשבע לך כי תשמר את מצות יהוה אלהיך והלכת בדרכיו׃ 05O 28 10 וראו כל עמי הארץ כי שם יהוה נקרא עליך ויראו ממך׃ 05O 28 11 והותרך יהוה לטובה בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לתת לך׃ 05O 28 12 יפתח יהוה לך את אוצרו הטוב את השמים לתת מטר ארצך בעתו ולברך את כל מעשה ידך והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה׃ 05O 28 13 ונתנך יהוה לראש ולא לזנב והיית רק למעלה ולא תהיה למטה כי תשמע אל מצות יהוה אלהיך אשר אנכי מצוך היום לשמר ולעשות׃ 05O 28 14 ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאול ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם׃ 05O 28 15 והיה אם לא תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את כל מצותיו וחקתיו אשר אנכי מצוך היום ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך׃ 05O 28 16 ארור אתה בעיר וארור אתה בשדה׃ 05O 28 17 ארור טנאך ומשארתך׃ 05O 28 18 ארור פרי בטנך ופרי אדמתך שגר אלפיך ועשתרות צאנך׃ 05O 28 19 ארור אתה בבאך וארור אתה בצאתך׃ 05O 28 20 ישלח יהוה בך את המארה את המהומה ואת המגערת בכל משלח ידך אשר תעשה עד השמדך ועד אבדך מהר מפני רע מעלליך אשר עזבתני׃ 05O 28 21 ידבק יהוה בך את הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה׃ 05O 28 22 יככה יהוה בשחפת ובקדחת ובדלקת ובחרחר ובחרב ובשדפון ובירקון ורדפוך עד אבדך׃ 05O 28 23 והיו שמיך אשר על ראשך נחשת והארץ אשר תחתיך ברזל׃ 05O 28 24 יתן יהוה את מטר ארצך אבק ועפר מן השמים ירד עליך עד השמדך׃ 05O 28 25 יתנך יהוה נגף לפני איביך בדרך אחד תצא אליו ובשבעה דרכים תנוס לפניו והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ׃ 05O 28 26 והיתה נבלתך למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃ 05O 28 27 יככה יהוה בשחין מצרים ובעפלים ובגרב ובחרס אשר לא תוכל להרפא׃ 05O 28 28 יככה יהוה בשגעון ובעורון ובתמהון לבב׃ 05O 28 29 והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העור באפלה ולא תצליח את דרכיך והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע׃ 05O 28 30 אשה תארש ואיש אחר ישגלנה בית תבנה ולא תשב בו כרם תטע ולא תחללנו׃ 05O 28 31 שורך טבוח לעיניך ולא תאכל ממנו חמרך גזול מלפניך ולא ישוב לך צאנך נתנות לאיביך ואין לך מושיע׃ 05O 28 32 בניך ובנתיך נתנים לעם אחר ועיניך ראות וכלות אליהם כל היום ואין לאל ידך׃ 05O 28 33 פרי אדמתך וכל יגיעך יאכל עם אשר לא ידעת והיית רק עשוק ורצוץ כל הימים׃ 05O 28 34 והיית משגע ממראה עיניך אשר תראה׃ 05O 28 35 יככה יהוה בשחין רע על הברכים ועל השקים אשר לא תוכל להרפא מכף רגלך ועד קדקדך׃ 05O 28 36 יולך יהוה אתך ואת מלכך אשר תקים עליך אל גוי אשר לא ידעת אתה ואבתיך ועבדת שם אלהים אחרים עץ ואבן׃ 05O 28 37 והיית לשמה למשל ולשנינה בכל העמים אשר ינהגך יהוה שמה׃ 05O 28 38 זרע רב תוציא השדה ומעט תאסף כי יחסלנו הארבה׃ 05O 28 39 כרמים תטע ועבדת ויין לא תשתה ולא תאגר כי תאכלנו התלעת׃ 05O 28 40 זיתים יהיו לך בכל גבולך ושמן לא תסוך כי ישל זיתך׃ 05O 28 41 בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך כי ילכו בשבי׃ 05O 28 42 כל עצך ופרי אדמתך יירש הצלצל׃ 05O 28 43 הגר אשר בקרבך יעלה עליך מעלה מעלה ואתה תרד מטה מטה׃ 05O 28 44 הוא ילוך ואתה לא תלונו הוא יהיה לראש ואתה תהיה לזנב׃ 05O 28 45 ובאו עליך כל הקללות האלה ורדפוך והשיגוך עד השמדך כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו אשר צוך׃ 05O 28 46 והיו בך לאות ולמופת ובזרעך עד עולם׃ 05O 28 47 תחת אשר לא עבדת את יהוה אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל׃ 05O 28 48 ועבדת את איביך אשר ישלחנו יהוה בך ברעב ובצמא ובעירם ובחסר כל ונתן על ברזל על צוארך עד השמידו אתך׃ 05O 28 49 ישא יהוה עליך גוי מרחוק מקצה הארץ כאשר ידאה הנשר גוי אשר לא תשמע לשנו׃ 05O 28 50 גוי עז פנים אשר לא ישא פנים לזקן ונער לא יחן׃ 05O 28 51 ואכל פרי בהמתך ופרי אדמתך עד השמדך אשר לא ישאיר לך דגן תירוש ויצהר שגר אלפיך ועשתרת צאנך עד האבידו אתך׃ 05O 28 52 והצר לך בכל שעריך עד רדת חמתיך הגבהות והבצרות אשר אתה בטח בהן בכל ארצך והצר לך בכל שעריך בכל ארצך אשר נתן יהוה אלהיך לך׃ 05O 28 53 ואכלת פרי בטנך בשר בניך ובנתיך אשר נתן לך יהוה אלהיך במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך׃ 05O 28 54 האיש הרך בך והענג מאד תרע עינו באחיו ובאשת חיקו וביתר בניו אשר יותיר׃ 05O 28 55 מתת לאחד מהם מבשר בניו אשר יאכל מבלי השאיר לו כל במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בכל שעריך׃ 05O 28 56 הרכה בך והענגה אשר לא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך תרע עינה באיש חיקה ובבנה ובבתה׃ 05O 28 57 ובשליתה היוצת מבין רגליה ובבניה אשר תלד כי תאכלם בחסר כל בסתר במצור ובמצוק אשר יציק לך איבך בשעריך׃ 05O 28 58 אם לא תשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת הכתובים בספר הזה ליראה את השם הנכבד והנורא הזה את יהוה אלהיך׃ 05O 28 59 והפלא יהוה את מכתך ואת מכות זרעך מכות גדלות ונאמנות וחלים רעים ונאמנים׃ 05O 28 60 והשיב בך את כל מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך׃ 05O 28 61 גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת יעלם יהוה עליך עד השמדך׃ 05O 28 62 ונשארתם במתי מעט תחת אשר הייתם ככוכבי השמים לרב כי לא שמעת בקול יהוה אלהיך׃ 05O 28 63 והיה כאשר שש יהוה עליכם להיטיב אתכם ולהרבות אתכם כן ישיש יהוה עליכם להאביד אתכם ולהשמיד אתכם ונסחתם מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה׃ 05O 28 64 והפיצך יהוה בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ ועבדת שם אלהים אחרים אשר לא ידעת אתה ואבתיך עץ ואבן׃ 05O 28 65 ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה מנוח לכף רגלך ונתן יהוה לך שם לב רגז וכליון עינים ודאבון נפש׃ 05O 28 66 והיו חייך תלאים לך מנגד ופחדת לילה ויומם ולא תאמין בחייך׃ 05O 28 67 בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה׃ 05O 28 68 והשיבך יהוה מצרים באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תסיף עוד לראתה והתמכרתם שם לאיביך לעבדים ולשפחות ואין קנה׃ 05O 29 1 אלה דברי הברית אשר צוה יהוה את משה לכרת את בני ישראל בארץ מואב מלבד הברית אשר כרת אתם בחרב׃ 05O 29 2 ויקרא משה אל כל ישראל ויאמר אלהם אתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה לעיניכם בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו׃ 05O 29 3 המסות הגדלת אשר ראו עיניך האתת והמפתים הגדלים ההם׃ 05O 29 4 ולא נתן יהוה לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמע עד היום הזה׃ 05O 29 5 ואולך אתכם ארבעים שנה במדבר לא בלו שלמתיכם מעליכם ונעלך לא בלתה מעל רגלך׃ 05O 29 6 לחם לא אכלתם ויין ושכר לא שתיתם למען תדעו כי אני יהוה אלהיכם׃ 05O 29 7 ותבאו אל המקום הזה ויצא סיחן מלך חשבון ועוג מלך הבשן לקראתנו למלחמה ונכם׃ 05O 29 8 ונקח את ארצם ונתנה לנחלה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשי׃ 05O 29 9 ושמרתם את דברי הברית הזאת ועשיתם אתם למען תשכילו את כל אשר תעשון׃ 05O 29 10 אתם נצבים היום כלכם לפני יהוה אלהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל׃ 05O 29 11 טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחטב עציך עד שאב מימיך׃ 05O 29 12 לעברך בברית יהוה אלהיך ובאלתו אשר יהוה אלהיך כרת עמך היום׃ 05O 29 13 למען הקים אתך היום לו לעם והוא יהיה לך לאלהים כאשר דבר לך וכאשר נשבע לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב׃ 05O 29 14 ולא אתכם לבדכם אנכי כרת את הברית הזאת ואת האלה הזאת׃ 05O 29 15 כי את אשר ישנו פה עמנו עמד היום לפני יהוה אלהינו ואת אשר איננו פה עמנו היום׃ 05O 29 16 כי אתם ידעתם את אשר ישבנו בארץ מצרים ואת אשר עברנו בקרב הגוים אשר עברתם׃ 05O 29 17 ותראו את שקוציהם ואת גלליהם עץ ואבן כסף וזהב אשר עמהם׃ 05O 29 18 פן יש בכם איש או אשה או משפחה או שבט אשר לבבו פנה היום מעם יהוה אלהינו ללכת לעבד את אלהי הגוים ההם פן יש בכם שרש פרה ראש ולענה׃ 05O 29 19 והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמר שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך למען ספות הרוה את הצמאה׃ 05O 29 20 לא יאבה יהוה סלח לו כי אז יעשן אף יהוה וקנאתו באיש ההוא ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה יהוה את שמו מתחת השמים׃ 05O 29 21 והבדילו יהוה לרעה מכל שבטי ישראל ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה׃ 05O 29 22 ואמר הדור האחרון בניכם אשר יקומו מאחריכם והנכרי אשר יבא מארץ רחוקה וראו את מכות הארץ ההוא ואת תחלאיה אשר חלה יהוה בה׃ 05O 29 23 גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמח ולא יעלה בה כל עשב כמהפכת סדם ועמרה אדמה וצביים אשר הפך יהוה באפו ובחמתו׃ 05O 29 24 ואמרו כל הגוים על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת מה חרי האף הגדול הזה׃ 05O 29 25 ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהי אבתם אשר כרת עמם בהוציאו אתם מארץ מצרים׃ 05O 29 26 וילכו ויעבדו אלהים אחרים וישתחוו להם אלהים אשר לא ידעום ולא חלק להם׃ 05O 29 27 ויחר אף יהוה בארץ ההוא להביא עליה את כל הקללה הכתובה בספר הזה׃ 05O 29 28 ויתשם יהוה מעל אדמתם באף ובחמה ובקצף גדול וישלכם אל ארץ אחרת כיום הזה׃ 05O 29 29 הנסתרת ליהוה אלהינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת׃ 05O 30 1 והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך והשבת אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך יהוה אלהיך שמה׃ 05O 30 2 ושבת עד יהוה אלהיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך׃ 05O 30 3 ושב יהוה אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך יהוה אלהיך שמה׃ 05O 30 4 אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך יהוה אלהיך ומשם יקחך׃ 05O 30 5 והביאך יהוה אלהיך אל הארץ אשר ירשו אבתיך וירשתה והיטבך והרבך מאבתיך׃ 05O 30 6 ומל יהוה אלהיך את לבבך ואת לבב זרעך לאהבה את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך למען חייך׃ 05O 30 7 ונתן יהוה אלהיך את כל האלות האלה על איביך ועל שנאיך אשר רדפוך׃ 05O 30 8 ואתה תשוב ושמעת בקול יהוה ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום׃ 05O 30 9 והותירך יהוה אלהיך בכל מעשה ידך בפרי בטנך ובפרי בהמתך ובפרי אדמתך לטובה כי ישוב יהוה לשוש עליך לטוב כאשר שש על אבתיך׃ 05O 30 10 כי תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר מצותיו וחקתיו הכתובה בספר התורה הזה כי תשוב אל יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך׃ 05O 30 11 כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת הוא ממך ולא רחקה הוא׃ 05O 30 12 לא בשמים הוא לאמר מי יעלה לנו השמימה ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה׃ 05O 30 13 ולא מעבר לים הוא לאמר מי יעבר לנו אל עבר הים ויקחה לנו וישמענו אתה ונעשנה׃ 05O 30 14 כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשתו׃ 05O 30 15 ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע׃ 05O 30 16 אשר אנכי מצוך היום לאהבה את יהוה אלהיך ללכת בדרכיו ולשמר מצותיו וחקתיו ומשפטיו וחיית ורבית וברכך יהוה אלהיך בארץ אשר אתה בא שמה לרשתה׃ 05O 30 17 ואם יפנה לבבך ולא תשמע ונדחת והשתחוית לאלהים אחרים ועבדתם׃ 05O 30 18 הגדתי לכם היום כי אבד תאבדון לא תאריכן ימים על האדמה אשר אתה עבר את הירדן לבא שמה לרשתה׃ 05O 30 19 העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ החיים והמות נתתי לפניך הברכה והקללה ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך׃ 05O 30 20 לאהבה את יהוה אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע יהוה לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם׃ 05O 31 1 וילך משה וידבר את הדברים האלה אל כל ישראל׃ 05O 31 2 ויאמר אלהם בן מאה ועשרים שנה אנכי היום לא אוכל עוד לצאת ולבוא ויהוה אמר אלי לא תעבר את הירדן הזה׃ 05O 31 3 יהוה אלהיך הוא עבר לפניך הוא ישמיד את הגוים האלה מלפניך וירשתם יהושע הוא עבר לפניך כאשר דבר יהוה׃ 05O 31 4 ועשה יהוה להם כאשר עשה לסיחון ולעוג מלכי האמרי ולארצם אשר השמיד אתם׃ 05O 31 5 ונתנם יהוה לפניכם ועשיתם להם ככל המצוה אשר צויתי אתכם׃ 05O 31 6 חזקו ואמצו אל תיראו ואל תערצו מפניהם כי יהוה אלהיך הוא ההלך עמך לא ירפך ולא יעזבך׃ 05O 31 7 ויקרא משה ליהושע ויאמר אליו לעיני כל ישראל חזק ואמץ כי אתה תבוא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע יהוה לאבתם לתת להם ואתה תנחילנה אותם׃ 05O 31 8 ויהוה הוא ההלך לפניך הוא יהיה עמך לא ירפך ולא יעזבך לא תירא ולא תחת׃ 05O 31 9 ויכתב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנשאים את ארון ברית יהוה ואל כל זקני ישראל׃ 05O 31 10 ויצו משה אותם לאמר מקץ שבע שנים במעד שנת השמטה בחג הסכות׃ 05O 31 11 בבוא כל ישראל לראות את פני יהוה אלהיך במקום אשר יבחר תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באזניהם׃ 05O 31 12 הקהל את העם האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יהוה אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת׃ 05O 31 13 ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את יהוה אלהיכם כל הימים אשר אתם חיים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃ 05O 31 14 ויאמר יהוה אל משה הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע והתיצבו באהל מועד ואצונו וילך משה ויהושע ויתיצבו באהל מועד׃ 05O 31 15 וירא יהוה באהל בעמוד ענן ויעמד עמוד הענן על פתח האהל׃ 05O 31 16 ויאמר יהוה אל משה הנך שכב עם אבתיך וקם העם הזה וזנה אחרי אלהי נכר הארץ אשר הוא בא שמה בקרבו ועזבני והפר את בריתי אשר כרתי אתו׃ 05O 31 17 וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים והסתרתי פני מהם והיה לאכל ומצאהו רעות רבות וצרות ואמר ביום ההוא הלא על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה׃ 05O 31 18 ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא על כל הרעה אשר עשה כי פנה אל אלהים אחרים׃ 05O 31 19 ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם למען תהיה לי השירה הזאת לעד בבני ישראל׃ 05O 31 20 כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבתיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלהים אחרים ועבדום ונאצוני והפר את בריתי׃ 05O 31 21 והיה כי תמצאן אתו רעות רבות וצרות וענתה השירה הזאת לפניו לעד כי לא תשכח מפי זרעו כי ידעתי את יצרו אשר הוא עשה היום בטרם אביאנו אל הארץ אשר נשבעתי׃ 05O 31 22 ויכתב משה את השירה הזאת ביום ההוא וילמדה את בני ישראל׃ 05O 31 23 ויצו את יהושע בן נון ויאמר חזק ואמץ כי אתה תביא את בני ישראל אל הארץ אשר נשבעתי להם ואנכי אהיה עמך׃ 05O 31 24 ויהי ככלות משה לכתב את דברי התורה הזאת על ספר עד תמם׃ 05O 31 25 ויצו משה את הלוים נשאי ארון ברית יהוה לאמר׃ 05O 31 26 לקח את ספר התורה הזה ושמתם אתו מצד ארון ברית יהוה אלהיכם והיה שם בך לעד׃ 05O 31 27 כי אנכי ידעתי את מריך ואת ערפך הקשה הן בעודני חי עמכם היום ממרים היתם עם יהוה ואף כי אחרי מותי׃ 05O 31 28 הקהילו אלי את כל זקני שבטיכם ושטריכם ואדברה באזניהם את הדברים האלה ואעידה בם את השמים ואת הארץ׃ 05O 31 29 כי ידעתי אחרי מותי כי השחת תשחתון וסרתם מן הדרך אשר צויתי אתכם וקראת אתכם הרעה באחרית הימים כי תעשו את הרע בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיכם׃ 05O 31 30 וידבר משה באזני כל קהל ישראל את דברי השירה הזאת עד תמם׃ 05O 32 1 האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי׃ 05O 32 2 יערף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי כשעירם עלי דשא וכרביבים עלי עשב׃ 05O 32 3 כי שם יהוה אקרא הבו גדל לאלהינו׃ 05O 32 4 הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא׃ 05O 32 5 שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתל׃ 05O 32 6 ה ליהוה תגמלו זאת עם נבל ולא חכם הלוא הוא אביך קנך הוא עשך ויכננך׃ 05O 32 7 זכר ימות עולם בינו שנות דור ודור שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך׃ 05O 32 8 בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם יצב גבלת עמים למספר בני ישראל׃ 05O 32 9 כי חלק יהוה עמו יעקב חבל נחלתו׃ 05O 32 10 ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישמן יסבבנהו יבוננהו יצרנהו כאישון עינו׃ 05O 32 11 כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף יפרש כנפיו יקחהו ישאהו על אברתו׃ 05O 32 12 יהוה בדד ינחנו ואין עמו אל נכר׃ 05O 32 13 ירכבהו על במותי ארץ ויאכל תנובת שדי וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור׃ 05O 32 14 חמאת בקר וחלב צאן עם חלב כרים ואילים בני בשן ועתודים עם חלב כליות חטה ודם ענב תשתה חמר׃ 05O 32 15 וישמן ישרון ויבעט שמנת עבית כשית ויטש אלוה עשהו וינבל צור ישעתו׃ 05O 32 16 יקנאהו בזרים בתועבת יכעיסהו׃ 05O 32 17 יזבחו לשדים לא אלה אלהים לא ידעום חדשים מקרב באו לא שערום אבתיכם׃ 05O 32 18 צור ילדך תשי ותשכח אל מחללך׃ 05O 32 19 וירא יהוה וינאץ מכעס בניו ובנתיו׃ 05O 32 20 ויאמר אסתירה פני מהם אראה מה אחריתם כי דור תהפכת המה בנים לא אמן בם׃ 05O 32 21 הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכעיסם׃ 05O 32 22 כי אש קדחה באפי ותיקד עד שאול תחתית ותאכל ארץ ויבלה ותלהט מוסדי הרים׃ 05O 32 23 אספה עלימו רעות חצי אכלה בם׃ 05O 32 24 מזי רעב ולחמי רשף וקטב מרירי ושן בהמות אשלח בם עם חמת זחלי עפר׃ 05O 32 25 מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה גם בחור גם בתולה יונק עם איש שיבה׃ 05O 32 26 אמרתי אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם׃ 05O 32 27 לולי כעס אויב אגור פן ינכרו צרימו פן יאמרו ידינו רמה ולא יהוה פעל כל זאת׃ 05O 32 28 כי גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה׃ 05O 32 29 לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם׃ 05O 32 30 איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם לא כי צורם מכרם ויהוה הסגירם׃ 05O 32 31 כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים׃ 05O 32 32 כי מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי רוש אשכלת מררת למו׃ 05O 32 33 חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר׃ 05O 32 34 הלא הוא כמס עמדי חתם באוצרתי׃ 05O 32 35 לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו׃ 05O 32 36 כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם כי יראה כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב׃ 05O 32 37 ואמר אי אלהימו צור חסיו בו׃ 05O 32 38 אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה׃ 05O 32 39 ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל׃ 05O 32 40 כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם׃ 05O 32 41 אם שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם׃ 05O 32 42 אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב׃ 05O 32 43 הרנינו גוים עמו כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו׃ 05O 32 44 ויבא משה וידבר את כל דברי השירה הזאת באזני העם הוא והושע בן נון׃ 05O 32 45 ויכל משה לדבר את כל הדברים האלה אל כל ישראל׃ 05O 32 46 ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את בניכם לשמר לעשות את כל דברי התורה הזאת׃ 05O 32 47 כי לא דבר רק הוא מכם כי הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על האדמה אשר אתם עברים את הירדן שמה לרשתה׃ 05O 32 48 וידבר יהוה אל משה בעצם היום הזה לאמר׃ 05O 32 49 עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני ירחו וראה את ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה׃ 05O 32 50 ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל עמיך כאשר מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל עמיו׃ 05O 32 51 על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי מריבת קדש מדבר צן על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל׃ 05O 32 52 כי מנגד תראה את הארץ ושמה לא תבוא אל הארץ אשר אני נתן לבני ישראל׃ 05O 33 1 וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את בני ישראל לפני מותו׃ 05O 33 2 ויאמר יהוה מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אש דת למו׃ 05O 33 3 אף חבב עמים כל קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך׃ 05O 33 4 תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב׃ 05O 33 5 ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל׃ 05O 33 6 יחי ראובן ואל ימת ויהי מתיו מספר׃ 05O 33 7 וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל עמו תביאנו ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה׃ 05O 33 8 וללוי אמר תמיך ואוריך לאיש חסידך אשר נסיתו במסה תריבהו על מי מריבה׃ 05O 33 9 האמר לאביו ולאמו לא ראיתיו ואת אחיו לא הכיר ואת בנו לא ידע כי שמרו אמרתך ובריתך ינצרו׃ 05O 33 10 יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך׃ 05O 33 11 ברך יהוה חילו ופעל ידיו תרצה מחץ מתנים קמיו ומשנאיו מן יקומון׃ 05O 33 12 לבנימן אמר ידיד יהוה ישכן לבטח עליו חפף עליו כל היום ובין כתיפיו שכן׃ 05O 33 13 וליוסף אמר מברכת יהוה ארצו ממגד שמים מטל ומתהום רבצת תחת׃ 05O 33 14 וממגד תבואת שמש וממגד גרש ירחים׃ 05O 33 15 ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם׃ 05O 33 16 וממגד ארץ ומלאה ורצון שכני סנה תבואתה לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו׃ 05O 33 17 בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה׃ 05O 33 18 ולזבולן אמר שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך׃ 05O 33 19 עמים הר יקראו שם יזבחו זבחי צדק כי שפע ימים יינקו ושפוני טמוני חול׃ 05O 33 20 ולגד אמר ברוך מרחיב גד כלביא שכן וטרף זרוע אף קדקד׃ 05O 33 21 וירא ראשית לו כי שם חלקת מחקק ספון ויתא ראשי עם צדקת יהוה עשה ומשפטיו עם ישראל׃ 05O 33 22 ולדן אמר דן גור אריה יזנק מן הבשן׃ 05O 33 23 ולנפתלי אמר נפתלי שבע רצון ומלא ברכת יהוה ים ודרום ירשה׃ 05O 33 24 ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו׃ 05O 33 25 ברזל ונחשת מנעליך וכימיך דבאך׃ 05O 33 26 אין כאל ישרון רכב שמים בעזרך ובגאותו שחקים׃ 05O 33 27 מענה אלהי קדם ומתחת זרעת עולם ויגרש מפניך אויב ויאמר השמד׃ 05O 33 28 וישכן ישראל בטח בדד עין יעקב אל ארץ דגן ותירוש אף שמיו יערפו טל׃ 05O 33 29 אשריך ישראל מי כמוך עם נושע ביהוה מגן עזרך ואשר חרב גאותך ויכחשו איביך לך ואתה על במותימו תדרך׃ 05O 34 1 ויעל משה מערבת מואב אל הר נבו ראש הפסגה אשר על פני ירחו ויראהו יהוה את כל הארץ את הגלעד עד דן׃ 05O 34 2 ואת כל נפתלי ואת ארץ אפרים ומנשה ואת כל ארץ יהודה עד הים האחרון׃ 05O 34 3 ואת הנגב ואת הככר בקעת ירחו עיר התמרים עד צער׃ 05O 34 4 ויאמר יהוה אליו זאת הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה הראיתיך בעיניך ושמה לא תעבר׃ 05O 34 5 וימת שם משה עבד יהוה בארץ מואב על פי יהוה׃ 05O 34 6 ויקבר אתו בגי בארץ מואב מול בית פעור ולא ידע איש את קברתו עד היום הזה׃ 05O 34 7 ומשה בן מאה ועשרים שנה במתו לא כהתה עינו ולא נס לחה׃ 05O 34 8 ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום ויתמו ימי בכי אבל משה׃ 05O 34 9 ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו וישמעו אליו בני ישראל ויעשו כאשר צוה יהוה את משה׃ 05O 34 10 ולא קם נביא עוד בישראל כמשה אשר ידעו יהוה פנים אל פנים׃ 05O 34 11 לכל האתות והמופתים אשר שלחו יהוה לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו׃ 05O 34 12 ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל׃ 06O 1 1 ויהי אחרי מות משה עבד יהוה ויאמר יהוה אל יהושע בן נון משרת משה לאמר׃ 06O 1 2 משה עבדי מת ועתה קום עבר את הירדן הזה אתה וכל העם הזה אל הארץ אשר אנכי נתן להם לבני ישראל׃ 06O 1 3 כל מקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם נתתיו כאשר דברתי אל משה׃ 06O 1 4 מהמדבר והלבנון הזה ועד הנהר הגדול נהר פרת כל ארץ החתים ועד הים הגדול מבוא השמש יהיה גבולכם׃ 06O 1 5 לא יתיצב איש לפניך כל ימי חייך כאשר הייתי עם משה אהיה עמך לא ארפך ולא אעזבך׃ 06O 1 6 חזק ואמץ כי אתה תנחיל את העם הזה את הארץ אשר נשבעתי לאבותם לתת להם׃ 06O 1 7 רק חזק ואמץ מאד לשמר לעשות ככל התורה אשר צוך משה עבדי אל תסור ממנו ימין ושמאול למען תשכיל בכל אשר תלך׃ 06O 1 8 לא ימוש ספר התורה הזה מפיך והגית בו יומם ולילה למען תשמר לעשות ככל הכתוב בו כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל׃ 06O 1 9 הלוא צויתיך חזק ואמץ אל תערץ ואל תחת כי עמך יהוה אלהיך בכל אשר תלך׃ 06O 1 10 ויצו יהושע את שטרי העם לאמר׃ 06O 1 11 עברו בקרב המחנה וצוו את העם לאמר הכינו לכם צידה כי בעוד שלשת ימים אתם עברים את הירדן הזה לבוא לרשת את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן לכם לרשתה׃ 06O 1 12 ולראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה אמר יהושע לאמר׃ 06O 1 13 זכור את הדבר אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאמר יהוה אלהיכם מניח לכם ונתן לכם את הארץ הזאת׃ 06O 1 14 נשיכם טפכם ומקניכם ישבו בארץ אשר נתן לכם משה בעבר הירדן ואתם תעברו חמשים לפני אחיכם כל גבורי החיל ועזרתם אותם׃ 06O 1 15 עד אשר יניח יהוה לאחיכם ככם וירשו גם המה את הארץ אשר יהוה אלהיכם נתן להם ושבתם לארץ ירשתכם וירשתם אותה אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן מזרח השמש׃ 06O 1 16 ויענו את יהושע לאמר כל אשר צויתנו נעשה ואל כל אשר תשלחנו נלך׃ 06O 1 17 ככל אשר שמענו אל משה כן נשמע אליך רק יהיה יהוה אלהיך עמך כאשר היה עם משה׃ 06O 1 18 כל איש אשר ימרה את פיך ולא ישמע את דבריך לכל אשר תצונו יומת רק חזק ואמץ׃ 06O 2 1 וישלח יהושע בן נון מן השטים שנים אנשים מרגלים חרש לאמר לכו ראו את הארץ ואת יריחו וילכו ויבאו בית אשה זונה ושמה רחב וישכבו שמה׃ 06O 2 2 ויאמר למלך יריחו לאמר הנה אנשים באו הנה הלילה מבני ישראל לחפר את הארץ׃ 06O 2 3 וישלח מלך יריחו אל רחב לאמר הוציאי האנשים הבאים אליך אשר באו לביתך כי לחפר את כל הארץ באו׃ 06O 2 4 ותקח האשה את שני האנשים ותצפנו ותאמר כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה׃ 06O 2 5 ויהי השער לסגור בחשך והאנשים יצאו לא ידעתי אנה הלכו האנשים רדפו מהר אחריהם כי תשיגום׃ 06O 2 6 והיא העלתם הגגה ותטמנם בפשתי העץ הערכות לה על הגג׃ 06O 2 7 והאנשים רדפו אחריהם דרך הירדן על המעברות והשער סגרו אחרי כאשר יצאו הרדפים אחריהם׃ 06O 2 8 והמה טרם ישכבון והיא עלתה עליהם על הגג׃ 06O 2 9 ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן יהוה לכם את הארץ וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל ישבי הארץ מפניכם׃ 06O 2 10 כי שמענו את אשר הוביש יהוה את מי ים סוף מפניכם בצאתכם ממצרים ואשר עשיתם לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחן ולעוג אשר החרמתם אותם׃ 06O 2 11 ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת׃ 06O 2 12 ועתה השבעו נא לי ביהוה כי עשיתי עמכם חסד ועשיתם גם אתם עם בית אבי חסד ונתתם לי אות אמת׃ 06O 2 13 והחיתם את אבי ואת אמי ואת אחי ואת אחותי ואת כל אשר להם והצלתם את נפשתינו ממות׃ 06O 2 14 ויאמרו לה האנשים נפשנו תחתיכם למות אם לא תגידו את דברנו זה והיה בתת יהוה לנו את הארץ ועשינו עמך חסד ואמת׃ 06O 2 15 ותורדם בחבל בעד החלון כי ביתה בקיר החומה ובחומה היא יושבת׃ 06O 2 16 ותאמר להם ההרה לכו פן יפגעו בכם הרדפים ונחבתם שמה שלשת ימים עד שוב הרדפים ואחר תלכו לדרככם׃ 06O 2 17 ויאמרו אליה האנשים נקים אנחנו משבעתך הזה אשר השבעתנו׃ 06O 2 18 הנה אנחנו באים בארץ את תקות חוט השני הזה תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו ואת אביך ואת אמך ואת אחיך ואת כל בית אביך תאספי אליך הביתה׃ 06O 2 19 והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה דמו בראשו ואנחנו נקים וכל אשר יהיה אתך בבית דמו בראשנו אם יד תהיה בו׃ 06O 2 20 ואם תגידי את דברנו זה והיינו נקים משבעתך אשר השבעתנו׃ 06O 2 21 ותאמר כדבריכם כן הוא ותשלחם וילכו ותקשר את תקות השני בחלון׃ 06O 2 22 וילכו ויבאו ההרה וישבו שם שלשת ימים עד שבו הרדפים ויבקשו הרדפים בכל הדרך ולא מצאו׃ 06O 2 23 וישבו שני האנשים וירדו מההר ויעברו ויבאו אל יהושע בן נון ויספרו לו את כל המצאות אותם׃ 06O 2 24 ויאמרו אל יהושע כי נתן יהוה בידנו את כל הארץ וגם נמגו כל ישבי הארץ מפנינו׃ 06O 3 1 וישכם יהושע בבקר ויסעו מהשטים ויבאו עד הירדן הוא וכל בני ישראל וילנו שם טרם יעברו׃ 06O 3 2 ויהי מקצה שלשת ימים ויעברו השטרים בקרב המחנה׃ 06O 3 3 ויצוו את העם לאמר כראותכם את ארון ברית יהוה אלהיכם והכהנים הלוים נשאים אתו ואתם תסעו ממקומכם והלכתם אחריו׃ 06O 3 4 אך רחוק יהיה ביניכם ובינו כאלפים אמה במדה אל תקרבו אליו למען אשר תדעו את הדרך אשר תלכו בה כי לא עברתם בדרך מתמול שלשום׃ 06O 3 5 ויאמר יהושע אל העם התקדשו כי מחר יעשה יהוה בקרבכם נפלאות׃ 06O 3 6 ויאמר יהושע אל הכהנים לאמר שאו את ארון הברית ועברו לפני העם וישאו את ארון הברית וילכו לפני העם׃ 06O 3 7 ויאמר יהוה אל יהושע היום הזה אחל גדלך בעיני כל ישראל אשר ידעון כי כאשר הייתי עם משה אהיה עמך׃ 06O 3 8 ואתה תצוה את הכהנים נשאי ארון הברית לאמר כבאכם עד קצה מי הירדן בירדן תעמדו׃ 06O 3 9 ויאמר יהושע אל בני ישראל גשו הנה ושמעו את דברי יהוה אלהיכם׃ 06O 3 10 ויאמר יהושע בזאת תדעון כי אל חי בקרבכם והורש יוריש מפניכם את הכנעני ואת החתי ואת החוי ואת הפרזי ואת הגרגשי והאמרי והיבוסי׃ 06O 3 11 הנה ארון הברית אדון כל הארץ עבר לפניכם בירדן׃ 06O 3 12 ועתה קחו לכם שני עשר איש משבטי ישראל איש אחד איש אחד לשבט׃ 06O 3 13 והיה כנוח כפות רגלי הכהנים נשאי ארון יהוה אדון כל הארץ במי הירדן מי הירדן יכרתון המים הירדים מלמעלה ויעמדו נד אחד׃ 06O 3 14 ויהי בנסע העם מאהליהם לעבר את הירדן והכהנים נשאי הארון הברית לפני העם׃ 06O 3 15 וכבוא נשאי הארון עד הירדן ורגלי הכהנים נשאי הארון נטבלו בקצה המים והירדן מלא על כל גדותיו כל ימי קציר׃ 06O 3 16 ויעמדו המים הירדים מלמעלה קמו נד אחד הרחק מאד באדם העיר אשר מצד צרתן והירדים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו׃ 06O 3 17 ויעמדו הכהנים נשאי הארון ברית יהוה בחרבה בתוך הירדן הכן וכל ישראל עברים בחרבה עד אשר תמו כל הגוי לעבר את הירדן׃ 06O 4 1 ויהי כאשר תמו כל הגוי לעבור את הירדן ויאמר יהוה אל יהושע לאמר׃ 06O 4 2 קחו לכם מן העם שנים עשר אנשים איש אחד איש אחד משבט׃ 06O 4 3 וצוו אותם לאמר שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכין שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה׃ 06O 4 4 ויקרא יהושע אל שנים העשר איש אשר הכין מבני ישראל איש אחד איש אחד משבט׃ 06O 4 5 ויאמר להם יהושע עברו לפני ארון יהוה אלהיכם אל תוך הירדן והרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי בני ישראל׃ 06O 4 6 למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם׃ 06O 4 7 ואמרתם להם אשר נכרתו מימי הירדן מפני ארון ברית יהוה בעברו בירדן נכרתו מי הירדן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד עולם׃ 06O 4 8 ויעשו כן בני ישראל כאשר צוה יהושע וישאו שתי עשרה אבנים מתוך הירדן כאשר דבר יהוה אל יהושע למספר שבטי בני ישראל ויעברום עמם אל המלון וינחום שם׃ 06O 4 9 ושתים עשרה אבנים הקים יהושע בתוך הירדן תחת מצב רגלי הכהנים נשאי ארון הברית ויהיו שם עד היום הזה׃ 06O 4 10 והכהנים נשאי הארון עמדים בתוך הירדן עד תם כל הדבר אשר צוה יהוה את יהושע לדבר אל העם ככל אשר צוה משה את יהושע וימהרו העם ויעברו׃ 06O 4 11 ויהי כאשר תם כל העם לעבור ויעבר ארון יהוה והכהנים לפני העם׃ 06O 4 12 ויעברו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה חמשים לפני בני ישראל כאשר דבר אליהם משה׃ 06O 4 13 כארבעים אלף חלוצי הצבא עברו לפני יהוה למלחמה אל ערבות יריחו׃ 06O 4 14 ביום ההוא גדל יהוה את יהושע בעיני כל ישראל ויראו אתו כאשר יראו את משה כל ימי חייו׃ 06O 4 15 ויאמר יהוה אל יהושע לאמר׃ 06O 4 16 צוה את הכהנים נשאי ארון העדות ויעלו מן הירדן׃ 06O 4 17 ויצו יהושע את הכהנים לאמר עלו מן הירדן׃ 06O 4 18 ויהי בעלות הכהנים נשאי ארון ברית יהוה מתוך הירדן נתקו כפות רגלי הכהנים אל החרבה וישבו מי הירדן למקומם וילכו כתמול שלשום על כל גדותיו׃ 06O 4 19 והעם עלו מן הירדן בעשור לחדש הראשון ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו׃ 06O 4 20 ואת שתים עשרה האבנים האלה אשר לקחו מן הירדן הקים יהושע בגלגל׃ 06O 4 21 ויאמר אל בני ישראל לאמר אשר ישאלון בניכם מחר את אבותם לאמר מה האבנים האלה׃ 06O 4 22 והודעתם את בניכם לאמר ביבשה עבר ישראל את הירדן הזה׃ 06O 4 23 אשר הוביש יהוה אלהיכם את מי הירדן מפניכם עד עברכם כאשר עשה יהוה אלהיכם לים סוף אשר הוביש מפנינו עד עברנו׃ 06O 4 24 למען דעת כל עמי הארץ את יד יהוה כי חזקה היא למען יראתם את יהוה אלהיכם כל הימים׃ 06O 5 1 ויהי כשמע כל מלכי האמרי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש יהוה את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברנו וימס לבבם ולא היה בם עוד רוח מפני בני ישראל׃ 06O 5 2 בעת ההיא אמר יהוה אל יהושע עשה לך חרבות צרים ושוב מל את בני ישראל שנית׃ 06O 5 3 ויעש לו יהושע חרבות צרים וימל את בני ישראל אל גבעת הערלות׃ 06O 5 4 וזה הדבר אשר מל יהושע כל העם היצא ממצרים הזכרים כל אנשי המלחמה מתו במדבר בדרך בצאתם ממצרים׃ 06O 5 5 כי מלים היו כל העם היצאים וכל העם הילדים במדבר בדרך בצאתם ממצרים לא מלו׃ 06O 5 6 כי ארבעים שנה הלכו בני ישראל במדבר עד תם כל הגוי אנשי המלחמה היצאים ממצרים אשר לא שמעו בקול יהוה אשר נשבע יהוה להם לבלתי הראותם את הארץ אשר נשבע יהוה לאבותם לתת לנו ארץ זבת חלב ודבש׃ 06O 5 7 ואת בניהם הקים תחתם אתם מל יהושע כי ערלים היו כי לא מלו אותם בדרך׃ 06O 5 8 ויהי כאשר תמו כל הגוי להמול וישבו תחתם במחנה עד חיותם׃ 06O 5 9 ויאמר יהוה אל יהושע היום גלותי את חרפת מצרים מעליכם ויקרא שם המקום ההוא גלגל עד היום הזה׃ 06O 5 10 ויחנו בני ישראל בגלגל ויעשו את הפסח בארבעה עשר יום לחדש בערב בערבות יריחו׃ 06O 5 11 ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח מצות וקלוי בעצם היום הזה׃ 06O 5 12 וישבת המן ממחרת באכלם מעבור הארץ ולא היה עוד לבני ישראל מן ויאכלו מתבואת ארץ כנען בשנה ההיא׃ 06O 5 13 ויהי בהיות יהושע ביריחו וישא עיניו וירא והנה איש עמד לנגדו וחרבו שלופה בידו וילך יהושע אליו ויאמר לו הלנו אתה אם לצרינו׃ 06O 5 14 ויאמר לא כי אני שר צבא יהוה עתה באתי ויפל יהושע אל פניו ארצה וישתחו ויאמר לו מה אדני מדבר אל עבדו׃ 06O 5 15 ויאמר שר צבא יהוה אל יהושע של נעלך מעל רגלך כי המקום אשר אתה עמד עליו קדש הוא ויעש יהושע כן׃ 06O 6 1 ויריחו סגרת ומסגרת מפני בני ישראל אין יוצא ואין בא׃ 06O 6 2 ויאמר יהוה אל יהושע ראה נתתי בידך את יריחו ואת מלכה גבורי החיל׃ 06O 6 3 וסבתם את העיר כל אנשי המלחמה הקיף את העיר פעם אחת כה תעשה ששת ימים׃ 06O 6 4 ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות היובלים לפני הארון וביום השביעי תסבו את העיר שבע פעמים והכהנים יתקעו בשופרות׃ 06O 6 5 והיה במשך בקרן היובל בשמעכם את קול השופר יריעו כל העם תרועה גדולה ונפלה חומת העיר תחתיה ועלו העם איש נגדו׃ 06O 6 6 ויקרא יהושע בן נון אל הכהנים ויאמר אלהם שאו את ארון הברית ושבעה כהנים ישאו שבעה שופרות יובלים לפני ארון יהוה׃ 06O 6 7 ויאמרו אל העם עברו וסבו את העיר והחלוץ יעבר לפני ארון יהוה׃ 06O 6 8 ויהי כאמר יהושע אל העם ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היובלים לפני יהוה עברו ותקעו בשופרות וארון ברית יהוה הלך אחריהם׃ 06O 6 9 והחלוץ הלך לפני הכהנים תקעו השופרות והמאסף הלך אחרי הארון הלוך ותקוע בשופרות׃ 06O 6 10 ואת העם צוה יהושע לאמר לא תריעו ולא תשמיעו את קולכם ולא יצא מפיכם דבר עד יום אמרי אליכם הריעו והריעתם׃ 06O 6 11 ויסב ארון יהוה את העיר הקף פעם אחת ויבאו המחנה וילינו במחנה׃ 06O 6 12 וישכם יהושע בבקר וישאו הכהנים את ארון יהוה׃ 06O 6 13 ושבעה הכהנים נשאים שבעה שופרות היבלים לפני ארון יהוה הלכים הלוך ותקעו בשופרות והחלוץ הלך לפניהם והמאסף הלך אחרי ארון יהוה הולך ותקוע בשופרות׃ 06O 6 14 ויסבו את העיר ביום השני פעם אחת וישבו המחנה כה עשו ששת ימים׃ 06O 6 15 ויהי ביום השביעי וישכמו כעלות השחר ויסבו את העיר כמשפט הזה שבע פעמים רק ביום ההוא סבבו את העיר שבע פעמים׃ 06O 6 16 ויהי בפעם השביעית תקעו הכהנים בשופרות ויאמר יהושע אל העם הריעו כי נתן יהוה לכם את העיר׃ 06O 6 17 והיתה העיר חרם היא וכל אשר בה ליהוה רק רחב הזונה תחיה היא וכל אשר אתה בבית כי החבאתה את המלאכים אשר שלחנו׃ 06O 6 18 ורק אתם שמרו מן החרם פן תחרימו ולקחתם מן החרם ושמתם את מחנה ישראל לחרם ועכרתם אותו׃ 06O 6 19 וכל כסף וזהב וכלי נחשת וברזל קדש הוא ליהוה אוצר יהוה יבוא׃ 06O 6 20 וירע העם ויתקעו בשפרות ויהי כשמע העם את קול השופר ויריעו העם תרועה גדולה ותפל החומה תחתיה ויעל העם העירה איש נגדו וילכדו את העיר׃ 06O 6 21 ויחרימו את כל אשר בעיר מאיש ועד אשה מנער ועד זקן ועד שור ושה וחמור לפי חרב׃ 06O 6 22 ולשנים האנשים המרגלים את הארץ אמר יהושע באו בית האשה הזונה והוציאו משם את האשה ואת כל אשר לה כאשר נשבעתם לה׃ 06O 6 23 ויבאו הנערים המרגלים ויציאו את רחב ואת אביה ואת אמה ואת אחיה ואת כל אשר לה ואת כל משפחותיה הוציאו ויניחום מחוץ למחנה ישראל׃ 06O 6 24 והעיר שרפו באש וכל אשר בה רק הכסף והזהב וכלי הנחשת והברזל נתנו אוצר בית יהוה׃ 06O 6 25 ואת רחב הזונה ואת בית אביה ואת כל אשר לה החיה יהושע ותשב בקרב ישראל עד היום הזה כי החביאה את המלאכים אשר שלח יהושע לרגל את יריחו׃ 06O 6 26 וישבע יהושע בעת ההיא לאמר ארור האיש לפני יהוה אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו בבכרו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה׃ 06O 6 27 ויהי יהוה את יהושע ויהי שמעו בכל הארץ׃ 06O 7 1 וימעלו בני ישראל מעל בחרם ויקח עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה מן החרם ויחר אף יהוה בבני ישראל׃ 06O 7 2 וישלח יהושע אנשים מיריחו העי אשר עם בית און מקדם לבית אל ויאמר אליהם לאמר עלו ורגלו את הארץ ויעלו האנשים וירגלו את העי׃ 06O 7 3 וישבו אל יהושע ויאמרו אליו אל יעל כל העם כאלפים איש או כשלשת אלפים איש יעלו ויכו את העי אל תיגע שמה את כל העם כי מעט המה׃ 06O 7 4 ויעלו מן העם שמה כשלשת אלפים איש וינסו לפני אנשי העי׃ 06O 7 5 ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש וירדפום לפני השער עד השברים ויכום במורד וימס לבב העם ויהי למים׃ 06O 7 6 ויקרע יהושע שמלתיו ויפל על פניו ארצה לפני ארון יהוה עד הערב הוא וזקני ישראל ויעלו עפר על ראשם׃ 06O 7 7 ויאמר יהושע אהה אדני יהוה למה העברת העביר את העם הזה את הירדן לתת אתנו ביד האמרי להאבידנו ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן׃ 06O 7 8 בי אדני מה אמר אחרי אשר הפך ישראל ערף לפני איביו׃ 06O 7 9 וישמעו הכנעני וכל ישבי הארץ ונסבו עלינו והכריתו את שמנו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול׃ 06O 7 10 ויאמר יהוה אל יהושע קם לך למה זה אתה נפל על פניך׃ 06O 7 11 חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר צויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם׃ 06O 7 12 ולא יכלו בני ישראל לקום לפני איביהם ערף יפנו לפני איביהם כי היו לחרם לא אוסיף להיות עמכם אם לא תשמידו החרם מקרבכם׃ 06O 7 13 קם קדש את העם ואמרת התקדשו למחר כי כה אמר יהוה אלהי ישראל חרם בקרבך ישראל לא תוכל לקום לפני איביך עד הסירכם החרם מקרבכם׃ 06O 7 14 ונקרבתם בבקר לשבטיכם והיה השבט אשר ילכדנו יהוה יקרב למשפחות והמשפחה אשר ילכדנה יהוה תקרב לבתים והבית אשר ילכדנו יהוה יקרב לגברים׃ 06O 7 15 והיה הנלכד בחרם ישרף באש אתו ואת כל אשר לו כי עבר את ברית יהוה וכי עשה נבלה בישראל׃ 06O 7 16 וישכם יהושע בבקר ויקרב את ישראל לשבטיו וילכד שבט יהודה׃ 06O 7 17 ויקרב את משפחת יהודה וילכד את משפחת הזרחי ויקרב את משפחת הזרחי לגברים וילכד זבדי׃ 06O 7 18 ויקרב את ביתו לגברים וילכד עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה׃ 06O 7 19 ויאמר יהושע אל עכן בני שים נא כבוד ליהוה אלהי ישראל ותן לו תודה והגד נא לי מה עשית אל תכחד ממני׃ 06O 7 20 ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי ליהוה אלהי ישראל וכזאת וכזאת עשיתי׃ 06O 7 21 ואראה בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב אחד חמשים שקלים משקלו ואחמדם ואקחם והנם טמונים בארץ בתוך האהלי והכסף תחתיה׃ 06O 7 22 וישלח יהושע מלאכים וירצו האהלה והנה טמונה באהלו והכסף תחתיה׃ 06O 7 23 ויקחום מתוך האהל ויבאום אל יהושע ואל כל בני ישראל ויצקם לפני יהוה׃ 06O 7 24 ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת הכסף ואת האדרת ואת לשון הזהב ואת בניו ואת בנתיו ואת שורו ואת חמרו ואת צאנו ואת אהלו ואת כל אשר לו וכל ישראל עמו ויעלו אתם עמק עכור׃ 06O 7 25 ויאמר יהושע מה עכרתנו יעכרך יהוה ביום הזה וירגמו אתו כל ישראל אבן וישרפו אתם באש ויסקלו אתם באבנים׃ 06O 7 26 ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה וישב יהוה מחרון אפו על כן קרא שם המקום ההוא עמק עכור עד היום הזה׃ 06O 8 1 ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא ואל תחת קח עמך את כל עם המלחמה וקום עלה העי ראה נתתי בידך את מלך העי ואת עמו ואת עירו ואת ארצו׃ 06O 8 2 ועשית לעי ולמלכה כאשר עשית ליריחו ולמלכה רק שללה ובהמתה תבזו לכם שים לך ארב לעיר מאחריה׃ 06O 8 3 ויקם יהושע וכל עם המלחמה לעלות העי ויבחר יהושע שלשים אלף איש גבורי החיל וישלחם לילה׃ 06O 8 4 ויצו אתם לאמר ראו אתם ארבים לעיר מאחרי העיר אל תרחיקו מן העיר מאד והייתם כלכם נכנים׃ 06O 8 5 ואני וכל העם אשר אתי נקרב אל העיר והיה כי יצאו לקראתנו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם׃ 06O 8 6 ויצאו אחרינו עד התיקנו אותם מן העיר כי יאמרו נסים לפנינו כאשר בראשנה ונסנו לפניהם׃ 06O 8 7 ואתם תקמו מהאורב והורשתם את העיר ונתנה יהוה אלהיכם בידכם׃ 06O 8 8 והיה כתפשכם את העיר תציתו את העיר באש כדבר יהוה תעשו ראו צויתי אתכם׃ 06O 8 9 וישלחם יהושע וילכו אל המארב וישבו בין בית אל ובין העי מים לעי וילן יהושע בלילה ההוא בתוך העם׃ 06O 8 10 וישכם יהושע בבקר ויפקד את העם ויעל הוא וזקני ישראל לפני העם העי׃ 06O 8 11 וכל העם המלחמה אשר אתו עלו ויגשו ויבאו נגד העיר ויחנו מצפון לעי והגי בינו ובין העי׃ 06O 8 12 ויקח כחמשת אלפים איש וישם אותם ארב בין בית אל ובין העי מים לעיר׃ 06O 8 13 וישימו העם את כל המחנה אשר מצפון לעיר ואת עקבו מים לעיר וילך יהושע בלילה ההוא בתוך העמק׃ 06O 8 14 ויהי כראות מלך העי וימהרו וישכימו ויצאו אנשי העיר לקראת ישראל למלחמה הוא וכל עמו למועד לפני הערבה והוא לא ידע כי ארב לו מאחרי העיר׃ 06O 8 15 וינגעו יהושע וכל ישראל לפניהם וינסו דרך המדבר׃ 06O 8 16 ויזעקו כל העם אשר בעיר לרדף אחריהם וירדפו אחרי יהושע וינתקו מן העיר׃ 06O 8 17 ולא נשאר איש בעי ובית אל אשר לא יצאו אחרי ישראל ויעזבו את העיר פתוחה וירדפו אחרי ישראל׃ 06O 8 18 ויאמר יהוה אל יהושע נטה בכידון אשר בידך אל העי כי בידך אתננה ויט יהושע בכידון אשר בידו אל העיר׃ 06O 8 19 והאורב קם מהרה ממקומו וירוצו כנטות ידו ויבאו העיר וילכדוה וימהרו ויציתו את העיר באש׃ 06O 8 20 ויפנו אנשי העי אחריהם ויראו והנה עלה עשן העיר השמימה ולא היה בהם ידים לנוס הנה והנה והעם הנס המדבר נהפך אל הרודף׃ 06O 8 21 ויהושע וכל ישראל ראו כי לכד הארב את העיר וכי עלה עשן העיר וישבו ויכו את אנשי העי׃ 06O 8 22 ואלה יצאו מן העיר לקראתם ויהיו לישראל בתוך אלה מזה ואלה מזה ויכו אותם עד בלתי השאיר לו שריד ופליט׃ 06O 8 23 ואת מלך העי תפשו חי ויקרבו אתו אל יהושע׃ 06O 8 24 ויהי ככלות ישראל להרג את כל ישבי העי בשדה במדבר אשר רדפום בו ויפלו כלם לפי חרב עד תמם וישבו כל ישראל העי ויכו אתה לפי חרב׃ 06O 8 25 ויהי כל הנפלים ביום ההוא מאיש ועד אשה שנים עשר אלף כל אנשי העי׃ 06O 8 26 ויהושע לא השיב ידו אשר נטה בכידון עד אשר החרים את כל ישבי העי׃ 06O 8 27 רק הבהמה ושלל העיר ההיא בזזו להם ישראל כדבר יהוה אשר צוה את יהושע׃ 06O 8 28 וישרף יהושע את העי וישימה תל עולם שממה עד היום הזה׃ 06O 8 29 ואת מלך העי תלה על העץ עד עת הערב וכבוא השמש צוה יהושע וירידו את נבלתו מן העץ וישליכו אותה אל פתח שער העיר ויקימו עליו גל אבנים גדול עד היום הזה׃ 06O 8 30 אז יבנה יהושע מזבח ליהוה אלהי ישראל בהר עיבל׃ 06O 8 31 כאשר צוה משה עבד יהוה את בני ישראל ככתוב בספר תורת משה מזבח אבנים שלמות אשר לא הניף עליהן ברזל ויעלו עליו עלות ליהוה ויזבחו שלמים׃ 06O 8 32 ויכתב שם על האבנים את משנה תורת משה אשר כתב לפני בני ישראל׃ 06O 8 33 וכל ישראל וזקניו ושטרים ושפטיו עמדים מזה ומזה לארון נגד הכהנים הלוים נשאי ארון ברית יהוה כגר כאזרח חציו אל מול הר גרזים והחציו אל מול הר עיבל כאשר צוה משה עבד יהוה לברך את העם ישראל בראשנה׃ 06O 8 34 ואחרי כן קרא את כל דברי התורה הברכה והקללה ככל הכתוב בספר התורה׃ 06O 8 35 לא היה דבר מכל אשר צוה משה אשר לא קרא יהושע נגד כל קהל ישראל והנשים והטף והגר ההלך בקרבם׃ 06O 9 1 ויהי כשמע כל המלכים אשר בעבר הירדן בהר ובשפלה ובכל חוף הים הגדול אל מול הלבנון החתי והאמרי הכנעני הפרזי החוי והיבוסי׃ 06O 9 2 ויתקבצו יחדו להלחם עם יהושע ועם ישראל פה אחד׃ 06O 9 3 וישבי גבעון שמעו את אשר עשה יהושע ליריחו ולעי׃ 06O 9 4 ויעשו גם המה בערמה וילכו ויצטירו ויקחו שקים בלים לחמוריהם ונאדות יין בלים ומבקעים ומצררים׃ 06O 9 5 ונעלות בלות ומטלאות ברגליהם ושלמות בלות עליהם וכל לחם צידם יבש היה נקדים׃ 06O 9 6 וילכו אל יהושע אל המחנה הגלגל ויאמרו אליו ואל איש ישראל מארץ רחוקה באנו ועתה כרתו לנו ברית׃ 06O 9 7 ויאמרו איש ישראל אל החוי אולי בקרבי אתה יושב ואיך אכרות לך ברית׃ 06O 9 8 ויאמרו אל יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אלהם יהושע מי אתם ומאין תבאו׃ 06O 9 9 ויאמרו אליו מארץ רחוקה מאד באו עבדיך לשם יהוה אלהיך כי שמענו שמעו ואת כל אשר עשה במצרים׃ 06O 9 10 ואת כל אשר עשה לשני מלכי האמרי אשר בעבר הירדן לסיחון מלך חשבון ולעוג מלך הבשן אשר בעשתרות׃ 06O 9 11 ויאמרו אלינו זקינינו וכל ישבי ארצנו לאמר קחו בידכם צידה לדרך ולכו לקראתם ואמרתם אליהם עבדיכם אנחנו ועתה כרתו לנו ברית׃ 06O 9 12 זה לחמנו חם הצטידנו אתו מבתינו ביום צאתנו ללכת אליכם ועתה הנה יבש והיה נקדים׃ 06O 9 13 ואלה נאדות היין אשר מלאנו חדשים והנה התבקעו ואלה שלמותינו ונעלינו בלו מרב הדרך מאד׃ 06O 9 14 ויקחו האנשים מצידם ואת פי יהוה לא שאלו׃ 06O 9 15 ויעש להם יהושע שלום ויכרת להם ברית לחיותם וישבעו להם נשיאי העדה׃ 06O 9 16 ויהי מקצה שלשת ימים אחרי אשר כרתו להם ברית וישמעו כי קרבים הם אליו ובקרבו הם ישבים׃ 06O 9 17 ויסעו בני ישראל ויבאו אל עריהם ביום השלישי ועריהם גבעון והכפירה ובארות וקרית יערים׃ 06O 9 18 ולא הכום בני ישראל כי נשבעו להם נשיאי העדה ביהוה אלהי ישראל וילנו כל העדה על הנשיאים׃ 06O 9 19 ויאמרו כל הנשיאים אל כל העדה אנחנו נשבענו להם ביהוה אלהי ישראל ועתה לא נוכל לנגע בהם׃ 06O 9 20 זאת נעשה להם והחיה אותם ולא יהיה עלינו קצף על השבועה אשר נשבענו להם׃ 06O 9 21 ויאמרו אליהם הנשיאים יחיו ויהיו חטבי עצים ושאבי מים לכל העדה כאשר דברו להם הנשיאים׃ 06O 9 22 ויקרא להם יהושע וידבר אליהם לאמר למה רמיתם אתנו לאמר רחוקים אנחנו מכם מאד ואתם בקרבנו ישבים׃ 06O 9 23 ועתה ארורים אתם ולא יכרת מכם עבד וחטבי עצים ושאבי מים לבית אלהי׃ 06O 9 24 ויענו את יהושע ויאמרו כי הגד הגד לעבדיך את אשר צוה יהוה אלהיך את משה עבדו לתת לכם את כל הארץ ולהשמיד את כל ישבי הארץ מפניכם ונירא מאד לנפשתינו מפניכם ונעשה את הדבר הזה׃ 06O 9 25 ועתה הננו בידך כטוב וכישר בעיניך לעשות לנו עשה׃ 06O 9 26 ויעש להם כן ויצל אותם מיד בני ישראל ולא הרגום׃ 06O 9 27 ויתנם יהושע ביום ההוא חטבי עצים ושאבי מים לעדה ולמזבח יהוה עד היום הזה אל המקום אשר יבחר׃ 06O 10 1 ויהי כשמע אדני צדק מלך ירושלם כי לכד יהושע את העי ויחרימה כאשר עשה ליריחו ולמלכה כן עשה לעי ולמלכה וכי השלימו ישבי גבעון את ישראל ויהיו בקרבם׃ 06O 10 2 וייראו מאד כי עיר גדולה גבעון כאחת ערי הממלכה וכי היא גדולה מן העי וכל אנשיה גברים׃ 06O 10 3 וישלח אדני צדק מלך ירושלם אל הוהם מלך חברון ואל פראם מלך ירמות ואל יפיע מלך לכיש ואל דביר מלך עגלון לאמר׃ 06O 10 4 עלו אלי ועזרני ונכה את גבעון כי השלימה את יהושע ואת בני ישראל׃ 06O 10 5 ויאספו ויעלו חמשת מלכי האמרי מלך ירושלם מלך חברון מלך ירמות מלך לכיש מלך עגלון הם וכל מחניהם ויחנו על גבעון וילחמו עליה׃ 06O 10 6 וישלחו אנשי גבעון אל יהושע אל המחנה הגלגלה לאמר אל תרף ידיך מעבדיך עלה אלינו מהרה והושיעה לנו ועזרנו כי נקבצו אלינו כל מלכי האמרי ישבי ההר׃ 06O 10 7 ויעל יהושע מן הגלגל הוא וכל עם המלחמה עמו וכל גבורי החיל׃ 06O 10 8 ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מהם כי בידך נתתים לא יעמד איש מהם בפניך׃ 06O 10 9 ויבא אליהם יהושע פתאם כל הלילה עלה מן הגלגל׃ 06O 10 10 ויהמם יהוה לפני ישראל ויכם מכה גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית חורן ויכם עד עזקה ועד מקדה׃ 06O 10 11 ויהי בנסם מפני ישראל הם במורד בית חורן ויהוה השליך עליהם אבנים גדלות מן השמים עד עזקה וימתו רבים אשר מתו באבני הברד מאשר הרגו בני ישראל בחרב׃ 06O 10 12 אז ידבר יהושע ליהוה ביום תת יהוה את האמרי לפני בני ישראל ויאמר לעיני ישראל שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון׃ 06O 10 13 וידם השמש וירח עמד עד יקם גוי איביו הלא היא כתובה על ספר הישר ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים׃ 06O 10 14 ולא היה כיום ההוא לפניו ואחריו לשמע יהוה בקול איש כי יהוה נלחם לישראל׃ 06O 10 15 וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה׃ 06O 10 16 וינסו חמשת המלכים האלה ויחבאו במערה במקדה׃ 06O 10 17 ויגד ליהושע לאמר נמצאו חמשת המלכים נחבאים במערה במקדה׃ 06O 10 18 ויאמר יהושע גלו אבנים גדלות אל פי המערה והפקידו עליה אנשים לשמרם׃ 06O 10 19 ואתם אל תעמדו רדפו אחרי איביכם וזנבתם אותם אל תתנום לבוא אל עריהם כי נתנם יהוה אלהיכם בידכם׃ 06O 10 20 ויהי ככלות יהושע ובני ישראל להכותם מכה גדולה מאד עד תמם והשרידים שרדו מהם ויבאו אל ערי המבצר׃ 06O 10 21 וישבו כל העם אל המחנה אל יהושע מקדה בשלום לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשנו׃ 06O 10 22 ויאמר יהושע פתחו את פי המערה והוציאו אלי את חמשת המלכים האלה מן המערה׃ 06O 10 23 ויעשו כן ויציאו אליו את חמשת המלכים האלה מן המערה את מלך ירושלם את מלך חברון את מלך ירמות את מלך לכיש את מלך עגלון׃ 06O 10 24 ויהי כהוציאם את המלכים האלה אל יהושע ויקרא יהושע אל כל איש ישראל ויאמר אל קציני אנשי המלחמה ההלכוא אתו קרבו שימו את רגליכם על צוארי המלכים האלה ויקרבו וישימו את רגליהם על צואריהם׃ 06O 10 25 ויאמר אליהם יהושע אל תיראו ואל תחתו חזקו ואמצו כי ככה יעשה יהוה לכל איביכם אשר אתם נלחמים אותם׃ 06O 10 26 ויכם יהושע אחרי כן וימיתם ויתלם על חמשה עצים ויהיו תלוים על העצים עד הערב׃ 06O 10 27 ויהי לעת בוא השמש צוה יהושע וירידום מעל העצים וישלכם אל המערה אשר נחבאו שם וישמו אבנים גדלות על פי המערה עד עצם היום הזה׃ 06O 10 28 ואת מקדה לכד יהושע ביום ההוא ויכה לפי חרב ואת מלכה החרם אותם ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ויעש למלך מקדה כאשר עשה למלך יריחו׃ 06O 10 29 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו ממקדה לבנה וילחם עם לבנה׃ 06O 10 30 ויתן יהוה גם אותה ביד ישראל ואת מלכה ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר בה שריד ויעש למלכה כאשר עשה למלך יריחו׃ 06O 10 31 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלבנה לכישה ויחן עליה וילחם בה׃ 06O 10 32 ויתן יהוה את לכיש ביד ישראל וילכדה ביום השני ויכה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה ככל אשר עשה ללבנה׃ 06O 10 33 אז עלה הרם מלך גזר לעזר את לכיש ויכהו יהושע ואת עמו עד בלתי השאיר לו שריד׃ 06O 10 34 ויעבר יהושע וכל ישראל עמו מלכיש עגלנה ויחנו עליה וילחמו עליה׃ 06O 10 35 וילכדוה ביום ההוא ויכוה לפי חרב ואת כל הנפש אשר בה ביום ההוא החרים ככל אשר עשה ללכיש׃ 06O 10 36 ויעל יהושע וכל ישראל עמו מעגלונה חברונה וילחמו עליה׃ 06O 10 37 וילכדוה ויכוה לפי חרב ואת מלכה ואת כל עריה ואת כל הנפש אשר בה לא השאיר שריד ככל אשר עשה לעגלון ויחרם אותה ואת כל הנפש אשר בה׃ 06O 10 38 וישב יהושע וכל ישראל עמו דברה וילחם עליה׃ 06O 10 39 וילכדה ואת מלכה ואת כל עריה ויכום לפי חרב ויחרימו את כל נפש אשר בה לא השאיר שריד כאשר עשה לחברון כן עשה לדברה ולמלכה וכאשר עשה ללבנה ולמלכה׃ 06O 10 40 ויכה יהושע את כל הארץ ההר והנגב והשפלה והאשדות ואת כל מלכיהם לא השאיר שריד ואת כל הנשמה החרים כאשר צוה יהוה אלהי ישראל׃ 06O 10 41 ויכם יהושע מקדש ברנע ועד עזה ואת כל ארץ גשן ועד גבעון׃ 06O 10 42 ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פעם אחת כי יהוה אלהי ישראל נלחם לישראל׃ 06O 10 43 וישב יהושע וכל ישראל עמו אל המחנה הגלגלה׃ 06O 11 1 ויהי כשמע יבין מלך חצור וישלח אל יובב מלך מדון ואל מלך שמרון ואל מלך אכשף׃ 06O 11 2 ואל המלכים אשר מצפון בהר ובערבה נגב כנרות ובשפלה ובנפות דור מים׃ 06O 11 3 הכנעני ממזרח ומים והאמרי והחתי והפרזי והיבוסי בהר והחוי תחת חרמון בארץ המצפה׃ 06O 11 4 ויצאו הם וכל מחניהם עמם עם רב כחול אשר על שפת הים לרב וסוס ורכב רב מאד׃ 06O 11 5 ויועדו כל המלכים האלה ויבאו ויחנו יחדו אל מי מרום להלחם עם ישראל׃ 06O 11 6 ויאמר יהוה אל יהושע אל תירא מפניהם כי מחר כעת הזאת אנכי נתן את כלם חללים לפני ישראל את סוסיהם תעקר ואת מרכבתיהם תשרף באש׃ 06O 11 7 ויבא יהושע וכל עם המלחמה עמו עליהם על מי מרום פתאם ויפלו בהם׃ 06O 11 8 ויתנם יהוה ביד ישראל ויכום וירדפום עד צידון רבה ועד משרפות מים ועד בקעת מצפה מזרחה ויכם עד בלתי השאיר להם שריד׃ 06O 11 9 ויעש להם יהושע כאשר אמר לו יהוה את סוסיהם עקר ואת מרכבתיהם שרף באש׃ 06O 11 10 וישב יהושע בעת ההיא וילכד את חצור ואת מלכה הכה בחרב כי חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה׃ 06O 11 11 ויכו את כל הנפש אשר בה לפי חרב החרם לא נותר כל נשמה ואת חצור שרף באש׃ 06O 11 12 ואת כל ערי המלכים האלה ואת כל מלכיהם לכד יהושע ויכם לפי חרב החרים אותם כאשר צוה משה עבד יהוה׃ 06O 11 13 רק כל הערים העמדות על תלם לא שרפם ישראל זולתי את חצור לבדה שרף יהושע׃ 06O 11 14 וכל שלל הערים האלה והבהמה בזזו להם בני ישראל רק את כל האדם הכו לפי חרב עד השמדם אותם לא השאירו כל נשמה׃ 06O 11 15 כאשר צוה יהוה את משה עבדו כן צוה משה את יהושע וכן עשה יהושע לא הסיר דבר מכל אשר צוה יהוה את משה׃ 06O 11 16 ויקח יהושע את כל הארץ הזאת ההר ואת כל הנגב ואת כל ארץ הגשן ואת השפלה ואת הערבה ואת הר ישראל ושפלתה׃ 06O 11 17 מן ההר החלק העולה שעיר ועד בעל גד בבקעת הלבנון תחת הר חרמון ואת כל מלכיהם לכד ויכם וימיתם׃ 06O 11 18 ימים רבים עשה יהושע את כל המלכים האלה מלחמה׃ 06O 11 19 לא היתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון את הכל לקחו במלחמה׃ 06O 11 20 כי מאת יהוה היתה לחזק את לבם לקראת המלחמה את ישראל למען החרימם לבלתי היות להם תחנה כי למען השמידם כאשר צוה יהוה את משה׃ 06O 11 21 ויבא יהושע בעת ההיא ויכרת את הענקים מן ההר מן חברון מן דבר מן ענב ומכל הר יהודה ומכל הר ישראל עם עריהם החרימם יהושע׃ 06O 11 22 לא נותר ענקים בארץ בני ישראל רק בעזה בגת ובאשדוד נשארו׃ 06O 11 23 ויקח יהושע את כל הארץ ככל אשר דבר יהוה אל משה ויתנה יהושע לנחלה לישראל כמחלקתם לשבטיהם והארץ שקטה ממלחמה׃ 06O 12 1 ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש מנחל ארנון עד הר חרמון וכל הערבה מזרחה׃ 06O 12 2 סיחון מלך האמרי היושב בחשבון משל מערוער אשר על שפת נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד יבק הנחל גבול בני עמון׃ 06O 12 3 והערבה עד ים כנרות מזרחה ועד ים הערבה ים המלח מזרחה דרך בית הישמות ומתימן תחת אשדות הפסגה׃ 06O 12 4 וגבול עוג מלך הבשן מיתר הרפאים היושב בעשתרות ובאדרעי׃ 06O 12 5 ומשל בהר חרמון ובסלכה ובכל הבשן עד גבול הגשורי והמעכתי וחצי הגלעד גבול סיחון מלך חשבון׃ 06O 12 6 משה עבד יהוה ובני ישראל הכום ויתנה משה עבד יהוה ירשה לראובני ולגדי ולחצי שבט המנשה׃ 06O 12 7 ואלה מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה מבעל גד בבקעת הלבנון ועד ההר החלק העלה שעירה ויתנה יהושע לשבטי ישראל ירשה כמחלקתם׃ 06O 12 8 בהר ובשפלה ובערבה ובאשדות ובמדבר ובנגב החתי האמרי והכנעני הפרזי החוי והיבוסי׃ 06O 12 9 מלך יריחו אחד מלך העי אשר מצד בית אל אחד׃ 06O 12 10 מלך ירושלם אחד מלך חברון אחד׃ 06O 12 11 מלך ירמות אחד מלך לכיש אחד׃ 06O 12 12 מלך עגלון אחד מלך גזר אחד׃ 06O 12 13 מלך דבר אחד מלך גדר אחד׃ 06O 12 14 מלך חרמה אחד מלך ערד אחד׃ 06O 12 15 מלך לבנה אחד מלך עדלם אחד׃ 06O 12 16 מלך מקדה אחד מלך בית אל אחד׃ 06O 12 17 מלך תפוח אחד מלך חפר אחד׃ 06O 12 18 מלך אפק אחד מלך לשרון אחד׃ 06O 12 19 מלך מדון אחד מלך חצור אחד׃ 06O 12 20 מלך שמרון מראון אחד מלך אכשף אחד׃ 06O 12 21 מלך תענך אחד מלך מגדו אחד׃ 06O 12 22 מלך קדש אחד מלך יקנעם לכרמל אחד׃ 06O 12 23 מלך דור לנפת דור אחד מלך גוים לגלגל אחד׃ 06O 12 24 מלך תרצה אחד כל מלכים שלשים ואחד׃ 06O 13 1 ויהושע זקן בא בימים ויאמר יהוה אליו אתה זקנתה באת בימים והארץ נשארה הרבה מאד לרשתה׃ 06O 13 2 זאת הארץ הנשארת כל גלילות הפלשתים וכל הגשורי׃ 06O 13 3 מן השיחור אשר על פני מצרים ועד גבול עקרון צפונה לכנעני תחשב חמשת סרני פלשתים העזתי והאשדודי האשקלוני הגתי והעקרוני והעוים׃ 06O 13 4 מתימן כל ארץ הכנעני ומערה אשר לצידנים עד אפקה עד גבול האמרי׃ 06O 13 5 והארץ הגבלי וכל הלבנון מזרח השמש מבעל גד תחת הר חרמון עד לבוא חמת׃ 06O 13 6 כל ישבי ההר מן הלבנון עד משרפת מים כל צידנים אנכי אורישם מפני בני ישראל רק הפלה לישראל בנחלה כאשר צויתיך׃ 06O 13 7 ועתה חלק את הארץ הזאת בנחלה לתשעת השבטים וחצי השבט המנשה׃ 06O 13 8 עמו הראובני והגדי לקחו נחלתם אשר נתן להם משה בעבר הירדן מזרחה כאשר נתן להם משה עבד יהוה׃ 06O 13 9 מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר מידבא עד דיבון׃ 06O 13 10 וכל ערי סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון עד גבול בני עמון׃ 06O 13 11 והגלעד וגבול הגשורי והמעכתי וכל הר חרמון וכל הבשן עד סלכה׃ 06O 13 12 כל ממלכות עוג בבשן אשר מלך בעשתרות ובאדרעי הוא נשאר מיתר הרפאים ויכם משה וירשם׃ 06O 13 13 ולא הורישו בני ישראל את הגשורי ואת המעכתי וישב גשור ומעכת בקרב ישראל עד היום הזה׃ 06O 13 14 רק לשבט הלוי לא נתן נחלה אשי יהוה אלהי ישראל הוא נחלתו כאשר דבר לו׃ 06O 13 15 ויתן משה למטה בני ראובן למשפחתם׃ 06O 13 16 ויהי להם הגבול מערוער אשר על שפת נחל ארנון והעיר אשר בתוך הנחל וכל המישר על מידבא׃ 06O 13 17 חשבון וכל עריה אשר במישר דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון׃ 06O 13 18 ויהצה וקדמת ומפעת׃ 06O 13 19 וקריתים ושבמה וצרת השחר בהר העמק׃ 06O 13 20 ובית פעור ואשדות הפסגה ובית הישמות׃ 06O 13 21 וכל ערי המישר וכל ממלכות סיחון מלך האמרי אשר מלך בחשבון אשר הכה משה אתו ואת נשיאי מדין את אוי ואת רקם ואת צור ואת חור ואת רבע נסיכי סיחון ישבי הארץ׃ 06O 13 22 ואת בלעם בן בעור הקוסם הרגו בני ישראל בחרב אל חלליהם׃ 06O 13 23 ויהי גבול בני ראובן הירדן וגבול זאת נחלת בני ראובן למשפחתם הערים וחצריהן׃ 06O 13 24 ויתן משה למטה גד לבני גד למשפחתם׃ 06O 13 25 ויהי להם הגבול יעזר וכל ערי הגלעד וחצי ארץ בני עמון עד ערוער אשר על פני רבה׃ 06O 13 26 ומחשבון עד רמת המצפה ובטנים וממחנים עד גבול לדבר׃ 06O 13 27 ובעמק בית הרם ובית נמרה וסכות וצפון יתר ממלכות סיחון מלך חשבון הירדן וגבל עד קצה ים כנרת עבר הירדן מזרחה׃ 06O 13 28 זאת נחלת בני גד למשפחתם הערים וחצריהם׃ 06O 13 29 ויתן משה לחצי שבט מנשה ויהי לחצי מטה בני מנשה למשפחותם׃ 06O 13 30 ויהי גבולם ממחנים כל הבשן כל ממלכות עוג מלך הבשן וכל חות יאיר אשר בבשן ששים עיר׃ 06O 13 31 וחצי הגלעד ועשתרות ואדרעי ערי ממלכות עוג בבשן לבני מכיר בן מנשה לחצי בני מכיר למשפחותם׃ 06O 13 32 אלה אשר נחל משה בערבות מואב מעבר לירדן יריחו מזרחה׃ 06O 13 33 ולשבט הלוי לא נתן משה נחלה יהוה אלהי ישראל הוא נחלתם כאשר דבר להם׃ 06O 14 1 ואלה אשר נחלו בני ישראל בארץ כנען אשר נחלו אותם אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי אבות המטות לבני ישראל׃ 06O 14 2 בגורל נחלתם כאשר צוה יהוה ביד משה לתשעת המטות וחצי המטה׃ 06O 14 3 כי נתן משה נחלת שני המטות וחצי המטה מעבר לירדן וללוים לא נתן נחלה בתוכם׃ 06O 14 4 כי היו בני יוסף שני מטות מנשה ואפרים ולא נתנו חלק ללוים בארץ כי אם ערים לשבת ומגרשיהם למקניהם ולקנינם׃ 06O 14 5 כאשר צוה יהוה את משה כן עשו בני ישראל ויחלקו את הארץ׃ 06O 14 6 ויגשו בני יהודה אל יהושע בגלגל ויאמר אליו כלב בן יפנה הקנזי אתה ידעת את הדבר אשר דבר יהוה אל משה איש האלהים על אדותי ועל אדותיך בקדש ברנע׃ 06O 14 7 בן ארבעים שנה אנכי בשלח משה עבד יהוה אתי מקדש ברנע לרגל את הארץ ואשב אתו דבר כאשר עם לבבי׃ 06O 14 8 ואחי אשר עלו עמי המסיו את לב העם ואנכי מלאתי אחרי יהוה אלהי׃ 06O 14 9 וישבע משה ביום ההוא לאמר אם לא הארץ אשר דרכה רגלך בה לך תהיה לנחלה ולבניך עד עולם כי מלאת אחרי יהוה אלהי׃ 06O 14 10 ועתה הנה החיה יהוה אותי כאשר דבר זה ארבעים וחמש שנה מאז דבר יהוה את הדבר הזה אל משה אשר הלך ישראל במדבר ועתה הנה אנכי היום בן חמש ושמונים שנה׃ 06O 14 11 עודני היום חזק כאשר ביום שלח אותי משה ככחי אז וככחי עתה למלחמה ולצאת ולבוא׃ 06O 14 12 ועתה תנה לי את ההר הזה אשר דבר יהוה ביום ההוא כי אתה שמעת ביום ההוא כי ענקים שם וערים גדלות בצרות אולי יהוה אותי והורשתים כאשר דבר יהוה׃ 06O 14 13 ויברכהו יהושע ויתן את חברון לכלב בן יפנה לנחלה׃ 06O 14 14 על כן היתה חברון לכלב בן יפנה הקנזי לנחלה עד היום הזה יען אשר מלא אחרי יהוה אלהי ישראל׃ 06O 14 15 ושם חברון לפנים קרית ארבע האדם הגדול בענקים הוא והארץ שקטה ממלחמה׃ 06O 15 1 ויהי הגורל למטה בני יהודה למשפחתם אל גבול אדום מדבר צן נגבה מקצה תימן׃ 06O 15 2 ויהי להם גבול נגב מקצה ים המלח מן הלשן הפנה נגבה׃ 06O 15 3 ויצא אל מנגב למעלה עקרבים ועבר צנה ועלה מנגב לקדש ברנע ועבר חצרון ועלה אדרה ונסב הקרקעה׃ 06O 15 4 ועבר עצמונה ויצא נחל מצרים והיה תצאות הגבול ימה זה יהיה לכם גבול נגב׃ 06O 15 5 וגבול קדמה ים המלח עד קצה הירדן וגבול לפאת צפונה מלשון הים מקצה הירדן׃ 06O 15 6 ועלה הגבול בית חגלה ועבר מצפון לבית הערבה ועלה הגבול אבן בהן בן ראובן׃ 06O 15 7 ועלה הגבול דברה מעמק עכור וצפונה פנה אל הגלגל אשר נכח למעלה אדמים אשר מנגב לנחל ועבר הגבול אל מי עין שמש והיו תצאתיו אל עין רגל׃ 06O 15 8 ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גי הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפנה׃ 06O 15 9 ותאר הגבול מראש ההר אל מעין מי נפתוח ויצא אל ערי הר עפרון ותאר הגבול בעלה היא קרית יערים׃ 06O 15 10 ונסב הגבול מבעלה ימה אל הר שעיר ועבר אל כתף הר יערים מצפונה היא כסלון וירד בית שמש ועבר תמנה׃ 06O 15 11 ויצא הגבול אל כתף עקרון צפונה ותאר הגבול שכרונה ועבר הר הבעלה ויצא יבנאל והיו תצאות הגבול ימה׃ 06O 15 12 וגבול ים הימה הגדול וגבול זה גבול בני יהודה סביב למשפחתם׃ 06O 15 13 ולכלב בן יפנה נתן חלק בתוך בני יהודה אל פי יהוה ליהושע את קרית ארבע אבי הענק היא חברון׃ 06O 15 14 וירש משם כלב את שלושה בני הענק את ששי ואת אחימן ואת תלמי ילידי הענק׃ 06O 15 15 ויעל משם אל ישבי דבר ושם דבר לפנים קרית ספר׃ 06O 15 16 ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה׃ 06O 15 17 וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב ויתן לו את עכסה בתו לאשה׃ 06O 15 18 ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת אביה שדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך׃ 06O 15 19 ותאמר תנה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה את גלת עליות ואת גלת תחתיות׃ 06O 15 20 זאת נחלת מטה בני יהודה למשפחתם׃ 06O 15 21 ויהיו הערים מקצה למטה בני יהודה אל גבול אדום בנגבה קבצאל ועדר ויגור׃ 06O 15 22 וקינה ודימונה ועדעדה׃ 06O 15 23 וקדש וחצור ויתנן׃ 06O 15 24 זיף וטלם ובעלות׃ 06O 15 25 וחצור חדתה וקריות חצרון היא חצור׃ 06O 15 26 אמם ושמע ומולדה׃ 06O 15 27 וחצר גדה וחשמון ובית פלט׃ 06O 15 28 וחצר שועל ובאר שבע ובזיותיה׃ 06O 15 29 בעלה ועיים ועצם׃ 06O 15 30 ואלתולד וכסיל וחרמה׃ 06O 15 31 וצקלג ומדמנה וסנסנה׃ 06O 15 32 ולבאות ושלחים ועין ורמון כל ערים עשרים ותשע וחצריהן׃ 06O 15 33 בשפלה אשתאול וצרעה ואשנה׃ 06O 15 34 וזנוח ועין גנים תפוח והעינם׃ 06O 15 35 ירמות ועדלם שוכה ועזקה׃ 06O 15 36 ושערים ועדיתים והגדרה וגדרתים ערים ארבע עשרה וחצריהן׃ 06O 15 37 צנן וחדשה ומגדל גד׃ 06O 15 38 ודלען והמצפה ויקתאל׃ 06O 15 39 לכיש ובצקת ועגלון׃ 06O 15 40 וכבון ולחמס וכתליש׃ 06O 15 41 וגדרות בית דגון ונעמה ומקדה ערים שש עשרה וחצריהן׃ 06O 15 42 לבנה ועתר ועשן׃ 06O 15 43 ויפתח ואשנה ונציב׃ 06O 15 44 וקעילה ואכזיב ומראשה ערים תשע וחצריהן׃ 06O 15 45 עקרון ובנתיה וחצריה׃ 06O 15 46 מעקרון וימה כל אשר על יד אשדוד וחצריהן׃ 06O 15 47 אשדוד בנותיה וחצריה עזה בנותיה וחצריה עד נחל מצרים והים הגבול וגבול׃ 06O 15 48 ובהר שמיר ויתיר ושוכה׃ 06O 15 49 ודנה וקרית סנה היא דבר׃ 06O 15 50 וענב ואשתמה וענים׃ 06O 15 51 וגשן וחלן וגלה ערים אחת עשרה וחצריהן׃ 06O 15 52 ארב ורומה ואשען׃ 06O 15 53 וינים ובית תפוח ואפקה׃ 06O 15 54 וחמטה וקרית ארבע היא חברון וציער ערים תשע וחצריהן׃ 06O 15 55 מעון כרמל וזיף ויוטה׃ 06O 15 56 ויזרעאל ויקדעם וזנוח׃ 06O 15 57 הקין גבעה ותמנה ערים עשר וחצריהן׃ 06O 15 58 חלחול בית צור וגדור׃ 06O 15 59 ומערת ובית ענות ואלתקן ערים שש וחצריהן׃ 06O 15 60 קרית בעל היא קרית יערים והרבה ערים שתים וחצריהן׃ 06O 15 61 במדבר בית הערבה מדין וסככה׃ 06O 15 62 והנבשן ועיר המלח ועין גדי ערים שש וחצריהן׃ 06O 15 63 ואת היבוסי יושבי ירושלם לא יוכלו בני יהודה להורישם וישב היבוסי את בני יהודה בירושלם עד היום הזה׃ 06O 16 1 ויצא הגורל לבני יוסף מירדן יריחו למי יריחו מזרחה המדבר עלה מיריחו בהר בית אל׃ 06O 16 2 ויצא מבית אל לוזה ועבר אל גבול הארכי עטרות׃ 06O 16 3 וירד ימה אל גבול היפלטי עד גבול בית חורן תחתון ועד גזר והיו תצאתו ימה׃ 06O 16 4 וינחלו בני יוסף מנשה ואפרים׃ 06O 16 5 ויהי גבול בני אפרים למשפחתם ויהי גבול נחלתם מזרחה עטרות אדר עד בית חורן עליון׃ 06O 16 6 ויצא הגבול הימה המכמתת מצפון ונסב הגבול מזרחה תאנת שלה ועבר אותו ממזרח ינוחה׃ 06O 16 7 וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן׃ 06O 16 8 מתפוח ילך הגבול ימה נחל קנה והיו תצאתיו הימה זאת נחלת מטה בני אפרים למשפחתם׃ 06O 16 9 והערים המבדלות לבני אפרים בתוך נחלת בני מנשה כל הערים וחצריהן׃ 06O 16 10 ולא הורישו את הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרב אפרים עד היום הזה ויהי למס עבד׃ 06O 17 1 ויהי הגורל למטה מנשה כי הוא בכור יוסף למכיר בכור מנשה אבי הגלעד כי הוא היה איש מלחמה ויהי לו הגלעד והבשן׃ 06O 17 2 ויהי לבני מנשה הנותרים למשפחתם לבני אביעזר ולבני חלק ולבני אשריאל ולבני שכם ולבני חפר ולבני שמידע אלה בני מנשה בן יוסף הזכרים למשפחתם׃ 06O 17 3 ולצלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה לא היו לו בנים כי אם בנות ואלה שמות בנתיו מחלה ונעה חגלה מלכה ותרצה׃ 06O 17 4 ותקרבנה לפני אלעזר הכהן ולפני יהושע בן נון ולפני הנשיאים לאמר יהוה צוה את משה לתת לנו נחלה בתוך אחינו ויתן להם אל פי יהוה נחלה בתוך אחי אביהן׃ 06O 17 5 ויפלו חבלי מנשה עשרה לבד מארץ הגלעד והבשן אשר מעבר לירדן׃ 06O 17 6 כי בנות מנשה נחלו נחלה בתוך בניו וארץ הגלעד היתה לבני מנשה הנותרים׃ 06O 17 7 ויהי גבול מנשה מאשר המכמתת אשר על פני שכם והלך הגבול אל הימין אל ישבי עין תפוח׃ 06O 17 8 למנשה היתה ארץ תפוח ותפוח אל גבול מנשה לבני אפרים׃ 06O 17 9 וירד הגבול נחל קנה נגבה לנחל ערים האלה לאפרים בתוך ערי מנשה וגבול מנשה מצפון לנחל ויהי תצאתיו הימה׃ 06O 17 10 נגבה לאפרים וצפונה למנשה ויהי הים גבולו ובאשר יפגעון מצפון וביששכר ממזרח׃ 06O 17 11 ויהי למנשה ביששכר ובאשר בית שאן ובנותיה ויבלעם ובנותיה ואת ישבי דאר ובנותיה וישבי עין דר ובנתיה וישבי תענך ובנתיה וישבי מגדו ובנותיה שלשת הנפת׃ 06O 17 12 ולא יכלו בני מנשה להוריש את הערים האלה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת׃ 06O 17 13 ויהי כי חזקו בני ישראל ויתנו את הכנעני למס והורש לא הורישו׃ 06O 17 14 וידברו בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתתה לי נחלה גורל אחד וחבל אחד ואני עם רב עד אשר עד כה ברכני יהוה׃ 06O 17 15 ויאמר אליהם יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה ובראת לך שם בארץ הפרזי והרפאים כי אץ לך הר אפרים׃ 06O 17 16 ויאמרו בני יוסף לא ימצא לנו ההר ורכב ברזל בכל הכנעני הישב בארץ העמק לאשר בבית שאן ובנותיה ולאשר בעמק יזרעאל׃ 06O 17 17 ויאמר יהושע אל בית יוסף לאפרים ולמנשה לאמר עם רב אתה וכח גדול לך לא יהיה לך גורל אחד׃ 06O 17 18 כי הר יהיה לך כי יער הוא ובראתו והיה לך תצאתיו כי תוריש את הכנעני כי רכב ברזל לו כי חזק הוא׃ 06O 18 1 ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה וישכינו שם את אהל מועד והארץ נכבשה לפניהם׃ 06O 18 2 ויותרו בבני ישראל אשר לא חלקו את נחלתם שבעה שבטים׃ 06O 18 3 ויאמר יהושע אל בני ישראל עד אנה אתם מתרפים לבוא לרשת את הארץ אשר נתן לכם יהוה אלהי אבותיכם׃ 06O 18 4 הבו לכם שלשה אנשים לשבט ואשלחם ויקמו ויתהלכו בארץ ויכתבו אותה לפי נחלתם ויבאו אלי׃ 06O 18 5 והתחלקו אתה לשבעה חלקים יהודה יעמד על גבולו מנגב ובית יוסף יעמדו על גבולם מצפון׃ 06O 18 6 ואתם תכתבו את הארץ שבעה חלקים והבאתם אלי הנה ויריתי לכם גורל פה לפני יהוה אלהינו׃ 06O 18 7 כי אין חלק ללוים בקרבכם כי כהנת יהוה נחלתו וגד וראובן וחצי שבט המנשה לקחו נחלתם מעבר לירדן מזרחה אשר נתן להם משה עבד יהוה׃ 06O 18 8 ויקמו האנשים וילכו ויצו יהושע את ההלכים לכתב את הארץ לאמר לכו והתהלכו בארץ וכתבו אותה ושובו אלי ופה אשליך לכם גורל לפני יהוה בשלה׃ 06O 18 9 וילכו האנשים ויעברו בארץ ויכתבוה לערים לשבעה חלקים על ספר ויבאו אל יהושע אל המחנה שלה׃ 06O 18 10 וישלך להם יהושע גורל בשלה לפני יהוה ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלקתם׃ 06O 18 11 ויעל גורל מטה בני בנימן למשפחתם ויצא גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף׃ 06O 18 12 ויהי להם הגבול לפאת צפונה מן הירדן ועלה הגבול אל כתף יריחו מצפון ועלה בהר ימה והיה תצאתיו מדברה בית און׃ 06O 18 13 ועבר משם הגבול לוזה אל כתף לוזה נגבה היא בית אל וירד הגבול עטרות אדר על ההר אשר מנגב לבית חרון תחתון׃ 06O 18 14 ותאר הגבול ונסב לפאת ים נגבה מן ההר אשר על פני בית חרון נגבה והיה תצאתיו אל קרית בעל היא קרית יערים עיר בני יהודה זאת פאת ים׃ 06O 18 15 ופאת נגבה מקצה קרית יערים ויצא הגבול ימה ויצא אל מעין מי נפתוח׃ 06O 18 16 וירד הגבול אל קצה ההר אשר על פני גי בן הנם אשר בעמק רפאים צפונה וירד גי הנם אל כתף היבוסי נגבה וירד עין רגל׃ 06O 18 17 ותאר מצפון ויצא עין שמש ויצא אל גלילות אשר נכח מעלה אדמים וירד אבן בהן בן ראובן׃ 06O 18 18 ועבר אל כתף מול הערבה צפונה וירד הערבתה׃ 06O 18 19 ועבר הגבול אל כתף בית חגלה צפונה והיה תצאותיו הגבול אל לשון ים המלח צפונה אל קצה הירדן נגבה זה גבול נגב׃ 06O 18 20 והירדן יגבל אתו לפאת קדמה זאת נחלת בני בנימן לגבולתיה סביב למשפחתם׃ 06O 18 21 והיו הערים למטה בני בנימן למשפחותיהם יריחו ובית חגלה ועמק קציץ׃ 06O 18 22 ובית הערבה וצמרים ובית אל׃ 06O 18 23 והעוים והפרה ועפרה׃ 06O 18 24 וכפר העמני והעפני וגבע ערים שתים עשרה וחצריהן׃ 06O 18 25 גבעון והרמה ובארות׃ 06O 18 26 והמצפה והכפירה והמצה׃ 06O 18 27 ורקם וירפאל ותראלה׃ 06O 18 28 וצלע האלף והיבוסי היא ירושלם גבעת קרית ערים ארבע עשרה וחצריהן זאת נחלת בני בנימן למשפחתם׃ 06O 19 1 ויצא הגורל השני לשמעון למטה בני שמעון למשפחותם ויהי נחלתם בתוך נחלת בני יהודה׃ 06O 19 2 ויהי להם בנחלתם באר שבע ושבע ומולדה׃ 06O 19 3 וחצר שועל ובלה ועצם׃ 06O 19 4 ואלתולד ובתול וחרמה׃ 06O 19 5 וצקלג ובית המרכבות וחצר סוסה׃ 06O 19 6 ובית לבאות ושרוחן ערים שלש עשרה וחצריהן׃ 06O 19 7 עין רמון ועתר ועשן ערים ארבע וחצריהן׃ 06O 19 8 וכל החצרים אשר סביבות הערים האלה עד בעלת באר ראמת נגב זאת נחלת מטה בני שמעון למשפחתם׃ 06O 19 9 מחבל בני יהודה נחלת בני שמעון כי היה חלק בני יהודה רב מהם וינחלו בני שמעון בתוך נחלתם׃ 06O 19 10 ויעל הגורל השלישי לבני זבולן למשפחתם ויהי גבול נחלתם עד שריד׃ 06O 19 11 ועלה גבולם לימה ומרעלה ופגע בדבשת ופגע אל הנחל אשר על פני יקנעם׃ 06O 19 12 ושב משריד קדמה מזרח השמש על גבול כסלת תבר ויצא אל הדברת ועלה יפיע׃ 06O 19 13 ומשם עבר קדמה מזרחה גתה חפר עתה קצין ויצא רמון המתאר הנעה׃ 06O 19 14 ונסב אתו הגבול מצפון חנתן והיו תצאתיו גי יפתח אל׃ 06O 19 15 וקטת ונהלל ושמרון וידאלה ובית לחם ערים שתים עשרה וחצריהן׃ 06O 19 16 זאת נחלת בני זבולן למשפחותם הערים האלה וחצריהן׃ 06O 19 17 ליששכר יצא הגורל הרביעי לבני יששכר למשפחותם׃ 06O 19 18 ויהי גבולם יזרעאלה והכסולת ושונם׃ 06O 19 19 וחפרים ושיאן ואנחרת׃ 06O 19 20 והרבית וקשיון ואבץ׃ 06O 19 21 ורמת ועין גנים ועין חדה ובית פצץ׃ 06O 19 22 ופגע הגבול בתבור ושחצומה ובית שמש והיו תצאות גבולם הירדן ערים שש עשרה וחצריהן׃ 06O 19 23 זאת נחלת מטה בני יששכר למשפחתם הערים וחצריהן׃ 06O 19 24 ויצא הגורל החמישי למטה בני אשר למשפחותם׃ 06O 19 25 ויהי גבולם חלקת וחלי ובטן ואכשף׃ 06O 19 26 ואלמלך ועמעד ומשאל ופגע בכרמל הימה ובשיחור לבנת׃ 06O 19 27 ושב מזרח השמש בית דגן ופגע בזבלון ובגי יפתח אל צפונה בית העמק ונעיאל ויצא אל כבול משמאל׃ 06O 19 28 ועברן ורחב וחמון וקנה עד צידון רבה׃ 06O 19 29 ושב הגבול הרמה ועד עיר מבצר צר ושב הגבול חסה ויהיו תצאתיו הימה מחבל אכזיבה׃ 06O 19 30 ועמה ואפק ורחב ערים עשרים ושתים וחצריהן׃ 06O 19 31 זאת נחלת מטה בני אשר למשפחתם הערים האלה וחצריהן׃ 06O 19 32 לבני נפתלי יצא הגורל הששי לבני נפתלי למשפחתם׃ 06O 19 33 ויהי גבולם מחלף מאלון בצעננים ואדמי הנקב ויבנאל עד לקום ויהי תצאתיו הירדן׃ 06O 19 34 ושב הגבול ימה אזנות תבור ויצא משם חוקקה ופגע בזבלון מנגב ובאשר פגע מים וביהודה הירדן מזרח השמש׃ 06O 19 35 וערי מבצר הצדים צר וחמת רקת וכנרת׃ 06O 19 36 ואדמה והרמה וחצור׃ 06O 19 37 וקדש ואדרעי ועין חצור׃ 06O 19 38 ויראון ומגדל אל חרם ובית ענת ובית שמש ערים תשע עשרה וחצריהן׃ 06O 19 39 זאת נחלת מטה בני נפתלי למשפחתם הערים וחצריהן׃ 06O 19 40 למטה בני דן למשפחתם יצא הגורל השביעי׃ 06O 19 41 ויהי גבול נחלתם צרעה ואשתאול ועיר שמש׃ 06O 19 42 ושעלבין ואילון ויתלה׃ 06O 19 43 ואילון ותמנתה ועקרון׃ 06O 19 44 ואלתקה וגבתון ובעלת׃ 06O 19 45 ויהד ובני ברק וגת רמון׃ 06O 19 46 ומי הירקון והרקון עם הגבול מול יפו׃ 06O 19 47 ויצא גבול בני דן מהם ויעלו בני דן וילחמו עם לשם וילכדו אותה ויכו אותה לפי חרב וירשו אותה וישבו בה ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם׃ 06O 19 48 זאת נחלת מטה בני דן למשפחתם הערים האלה וחצריהן׃ 06O 19 49 ויכלו לנחל את הארץ לגבולתיה ויתנו בני ישראל נחלה ליהושע בן נון בתוכם׃ 06O 19 50 על פי יהוה נתנו לו את העיר אשר שאל את תמנת סרח בהר אפרים ויבנה את העיר וישב בה׃ 06O 19 51 אלה הנחלת אשר נחלו אלעזר הכהן ויהושע בן נון וראשי האבות למטות בני ישראל בגורל בשלה לפני יהוה פתח אהל מועד ויכלו מחלק את הארץ׃ 06O 20 1 וידבר יהוה אל יהושע לאמר׃ 06O 20 2 דבר אל בני ישראל לאמר תנו לכם את ערי המקלט אשר דברתי אליכם ביד משה׃ 06O 20 3 לנוס שמה רוצח מכה נפש בשגגה בבלי דעת והיו לכם למקלט מגאל הדם׃ 06O 20 4 ונס אל אחת מהערים האלה ועמד פתח שער העיר ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ואספו אתו העירה אליהם ונתנו לו מקום וישב עמם׃ 06O 20 5 וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא יסגרו את הרצח בידו כי בבלי דעת הכה את רעהו ולא שנא הוא לו מתמול שלשום׃ 06O 20 6 וישב בעיר ההיא עד עמדו לפני העדה למשפט עד מות הכהן הגדול אשר יהיה בימים ההם אז ישוב הרוצח ובא אל עירו ואל ביתו אל העיר אשר נס משם׃ 06O 20 7 ויקדשו את קדש בגליל בהר נפתלי ואת שכם בהר אפרים ואת קרית ארבע היא חברון בהר יהודה׃ 06O 20 8 ומעבר לירדן יריחו מזרחה נתנו את בצר במדבר במישר ממטה ראובן ואת ראמת בגלעד ממטה גד ואת גלון בבשן ממטה מנשה׃ 06O 20 9 אלה היו ערי המועדה לכל בני ישראל ולגר הגר בתוכם לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה ולא ימות ביד גאל הדם עד עמדו לפני העדה׃ 06O 21 1 ויגשו ראשי אבות הלוים אל אלעזר הכהן ואל יהושע בן נון ואל ראשי אבות המטות לבני ישראל׃ 06O 21 2 וידברו אליהם בשלה בארץ כנען לאמר יהוה צוה ביד משה לתת לנו ערים לשבת ומגרשיהן לבהמתנו׃ 06O 21 3 ויתנו בני ישראל ללוים מנחלתם אל פי יהוה את הערים האלה ואת מגרשיהן׃ 06O 21 4 ויצא הגורל למשפחת הקהתי ויהי לבני אהרן הכהן מן הלוים ממטה יהודה וממטה השמעני וממטה בנימן בגורל ערים שלש עשרה׃ 06O 21 5 ולבני קהת הנותרים ממשפחת מטה אפרים וממטה דן ומחצי מטה מנשה בגורל ערים עשר׃ 06O 21 6 ולבני גרשון ממשפחות מטה יששכר וממטה אשר וממטה נפתלי ומחצי מטה מנשה בבשן בגורל ערים שלש עשרה׃ 06O 21 7 לבני מררי למשפחתם ממטה ראובן וממטה גד וממטה זבולן ערים שתים עשרה׃ 06O 21 8 ויתנו בני ישראל ללוים את הערים האלה ואת מגרשיהן כאשר צוה יהוה ביד משה בגורל׃ 06O 21 9 ויתנו ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון את הערים האלה אשר יקרא אתהן בשם׃ 06O 21 10 ויהי לבני אהרן ממשפחות הקהתי מבני לוי כי להם היה הגורל ראישנה׃ 06O 21 11 ויתנו להם את קרית ארבע אבי הענוק היא חברון בהר יהודה ואת מגרשה סביבתיה׃ 06O 21 12 ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה באחזתו׃ 06O 21 13 ולבני אהרן הכהן נתנו את עיר מקלט הרצח את חברון ואת מגרשה ואת לבנה ואת מגרשה׃ 06O 21 14 ואת יתר ואת מגרשה ואת אשתמע ואת מגרשה׃ 06O 21 15 ואת חלן ואת מגרשה ואת דבר ואת מגרשה׃ 06O 21 16 ואת עין ואת מגרשה ואת יטה ואת מגרשה את בית שמש ואת מגרשה ערים תשע מאת שני השבטים האלה׃ 06O 21 17 וממטה בנימן את גבעון ואת מגרשה את גבע ואת מגרשה׃ 06O 21 18 את ענתות ואת מגרשה ואת עלמון ואת מגרשה ערים ארבע׃ 06O 21 19 כל ערי בני אהרן הכהנים שלש עשרה ערים ומגרשיהן׃ 06O 21 20 ולמשפחות בני קהת הלוים הנותרים מבני קהת ויהי ערי גורלם ממטה אפרים׃ 06O 21 21 ויתנו להם את עיר מקלט הרצח את שכם ואת מגרשה בהר אפרים ואת גזר ואת מגרשה׃ 06O 21 22 ואת קבצים ואת מגרשה ואת בית חורן ואת מגרשה ערים ארבע׃ 06O 21 23 וממטה דן את אלתקא ואת מגרשה את גבתון ואת מגרשה׃ 06O 21 24 את אילון ואת מגרשה את גת רמון ואת מגרשה ערים ארבע׃ 06O 21 25 וממחצית מטה מנשה את תענך ואת מגרשה ואת גת רמון ואת מגרשה ערים שתים׃ 06O 21 26 כל ערים עשר ומגרשיהן למשפחות בני קהת הנותרים׃ 06O 21 27 ולבני גרשון ממשפחת הלוים מחצי מטה מנשה את עיר מקלט הרצח את גלון בבשן ואת מגרשה ואת בעשתרה ואת מגרשה ערים שתים׃ 06O 21 28 וממטה יששכר את קשיון ואת מגרשה את דברת ואת מגרשה׃ 06O 21 29 את ירמות ואת מגרשה את עין גנים ואת מגרשה ערים ארבע׃ 06O 21 30 וממטה אשר את משאל ואת מגרשה את עבדון ואת מגרשה׃ 06O 21 31 את חלקת ואת מגרשה ואת רחב ואת מגרשה ערים ארבע׃ 06O 21 32 וממטה נפתלי את עיר מקלט הרצח את קדש בגליל ואת מגרשה ואת חמת דאר ואת מגרשה ואת קרתן ואת מגרשה ערים שלש׃ 06O 21 33 כל ערי הגרשני למשפחתם שלש עשרה עיר ומגרשיהן׃ 06O 21 34 ולמשפחות בני מררי הלוים הנותרים מאת מטה זבולן את יקנעם ואת מגרשה את קרתה ואת מגרשה׃ 06O 21 35 את דמנה ואת מגרשה את נהלל ואת מגרשה ערים ארבע׃ 06O 21 36 וממטה ראובן את בצר ואת מגרשה ואת יהצה ואת מגרשה׃ 06O 21 37 את קדמות ואת מגרשה ואת מיפעת ואת מגרשה ערים ארבע׃ 06O 21 38 וממטה גד את עיר מקלט הרצח את רמת בגלעד ואת מגרשה ואת מחנים ואת מגרשה׃ 06O 21 39 את חשבון ואת מגרשה את יעזר ואת מגרשה כל ערים ארבע׃ 06O 21 40 כל הערים לבני מררי למשפחתם הנותרים ממשפחות הלוים ויהי גורלם ערים שתים עשרה׃ 06O 21 41 כל ערי הלוים בתוך אחזת בני ישראל ערים ארבעים ושמנה ומגרשיהן׃ 06O 21 42 תהיינה הערים האלה עיר עיר ומגרשיה סביבתיה כן לכל הערים האלה׃ 06O 21 43 ויתן יהוה לישראל את כל הארץ אשר נשבע לתת לאבותם וירשוה וישבו בה׃ 06O 21 44 וינח יהוה להם מסביב ככל אשר נשבע לאבותם ולא עמד איש בפניהם מכל איביהם את כל איביהם נתן יהוה בידם׃ 06O 21 45 לא נפל דבר מכל הדבר הטוב אשר דבר יהוה אל בית ישראל הכל בא׃ 06O 22 1 אז יקרא יהושע לראובני ולגדי ולחצי מטה מנשה׃ 06O 22 2 ויאמר אליהם אתם שמרתם את כל אשר צוה אתכם משה עבד יהוה ותשמעו בקולי לכל אשר צויתי אתכם׃ 06O 22 3 לא עזבתם את אחיכם זה ימים רבים עד היום הזה ושמרתם את משמרת מצות יהוה אלהיכם׃ 06O 22 4 ועתה הניח יהוה אלהיכם לאחיכם כאשר דבר להם ועתה פנו ולכו לכם לאהליכם אל ארץ אחזתכם אשר נתן לכם משה עבד יהוה בעבר הירדן׃ 06O 22 5 רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד יהוה לאהבה את יהוה אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם׃ 06O 22 6 ויברכם יהושע וישלחם וילכו אל אהליהם׃ 06O 22 7 ולחצי שבט המנשה נתן משה בבשן ולחציו נתן יהושע עם אחיהם מעבר הירדן ימה וגם כי שלחם יהושע אל אהליהם ויברכם׃ 06O 22 8 ויאמר אליהם לאמר בנכסים רבים שובו אל אהליכם ובמקנה רב מאד בכסף ובזהב ובנחשת ובברזל ובשלמות הרבה מאד חלקו שלל איביכם עם אחיכם׃ 06O 22 9 וישבו וילכו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה מאת בני ישראל משלה אשר בארץ כנען ללכת אל ארץ הגלעד אל ארץ אחזתם אשר נאחזו בה על פי יהוה ביד משה׃ 06O 22 10 ויבאו אל גלילות הירדן אשר בארץ כנען ויבנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה שם מזבח על הירדן מזבח גדול למראה׃ 06O 22 11 וישמעו בני ישראל לאמר הנה בנו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה את המזבח אל מול ארץ כנען אל גלילות הירדן אל עבר בני ישראל׃ 06O 22 12 וישמעו בני ישראל ויקהלו כל עדת בני ישראל שלה לעלות עליהם לצבא׃ 06O 22 13 וישלחו בני ישראל אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה אל ארץ הגלעד את פינחס בן אלעזר הכהן׃ 06O 22 14 ועשרה נשאים עמו נשיא אחד נשיא אחד לבית אב לכל מטות ישראל ואיש ראש בית אבותם המה לאלפי ישראל׃ 06O 22 15 ויבאו אל בני ראובן ואל בני גד ואל חצי שבט מנשה אל ארץ הגלעד וידברו אתם לאמר׃ 06O 22 16 כה אמרו כל עדת יהוה מה המעל הזה אשר מעלתם באלהי ישראל לשוב היום מאחרי יהוה בבנותכם לכם מזבח למרדכם היום ביהוה׃ 06O 22 17 המעט לנו את עון פעור אשר לא הטהרנו ממנו עד היום הזה ויהי הנגף בעדת יהוה׃ 06O 22 18 ואתם תשבו היום מאחרי יהוה והיה אתם תמרדו היום ביהוה ומחר אל כל עדת ישראל יקצף׃ 06O 22 19 ואך אם טמאה ארץ אחזתכם עברו לכם אל ארץ אחזת יהוה אשר שכן שם משכן יהוה והאחזו בתוכנו וביהוה אל תמרדו ואתנו אל תמרדו בבנתכם לכם מזבח מבלעדי מזבח יהוה אלהינו׃ 06O 22 20 הלוא עכן בן זרח מעל מעל בחרם ועל כל עדת ישראל היה קצף והוא איש אחד לא גוע בעונו׃ 06O 22 21 ויענו בני ראובן ובני גד וחצי שבט המנשה וידברו את ראשי אלפי ישראל׃ 06O 22 22 אל אלהים יהוה אל אלהים יהוה הוא ידע וישראל הוא ידע אם במרד ואם במעל ביהוה אל תושיענו היום הזה׃ 06O 22 23 לבנות לנו מזבח לשוב מאחרי יהוה ואם להעלות עליו עולה ומנחה ואם לעשות עליו זבחי שלמים יהוה הוא יבקש׃ 06O 22 24 ואם לא מדאגה מדבר עשינו את זאת לאמר מחר יאמרו בניכם לבנינו לאמר מה לכם וליהוה אלהי ישראל׃ 06O 22 25 וגבול נתן יהוה ביננו וביניכם בני ראובן ובני גד את הירדן אין לכם חלק ביהוה והשביתו בניכם את בנינו לבלתי ירא את יהוה׃ 06O 22 26 ונאמר נעשה נא לנו לבנות את המזבח לא לעולה ולא לזבח׃ 06O 22 27 כי עד הוא בינינו וביניכם ובין דרותינו אחרינו לעבד את עבדת יהוה לפניו בעלותינו ובזבחינו ובשלמינו ולא יאמרו בניכם מחר לבנינו אין לכם חלק ביהוה׃ 06O 22 28 ונאמר והיה כי יאמרו אלינו ואל דרתינו מחר ואמרנו ראו את תבנית מזבח יהוה אשר עשו אבותינו לא לעולה ולא לזבח כי עד הוא בינינו וביניכם׃ 06O 22 29 חלילה לנו ממנו למרד ביהוה ולשוב היום מאחרי יהוה לבנות מזבח לעלה למנחה ולזבח מלבד מזבח יהוה אלהינו אשר לפני משכנו׃ 06O 22 30 וישמע פינחס הכהן ונשיאי העדה וראשי אלפי ישראל אשר אתו את הדברים אשר דברו בני ראובן ובני גד ובני מנשה וייטב בעיניהם׃ 06O 22 31 ויאמר פינחס בן אלעזר הכהן אל בני ראובן ואל בני גד ואל בני מנשה היום ידענו כי בתוכנו יהוה אשר לא מעלתם ביהוה המעל הזה אז הצלתם את בני ישראל מיד יהוה׃ 06O 22 32 וישב פינחס בן אלעזר הכהן והנשיאים מאת בני ראובן ומאת בני גד מארץ הגלעד אל ארץ כנען אל בני ישראל וישבו אותם דבר׃ 06O 22 33 וייטב הדבר בעיני בני ישראל ויברכו אלהים בני ישראל ולא אמרו לעלות עליהם לצבא לשחת את הארץ אשר בני ראובן ובני גד ישבים בה׃ 06O 22 34 ויקראו בני ראובן ובני גד למזבח כי עד הוא בינתינו כי יהוה האלהים׃ 06O 23 1 ויהי מימים רבים אחרי אשר הניח יהוה לישראל מכל איביהם מסביב ויהושע זקן בא בימים׃ 06O 23 2 ויקרא יהושע לכל ישראל לזקניו ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויאמר אלהם אני זקנתי באתי בימים׃ 06O 23 3 ואתם ראיתם את כל אשר עשה יהוה אלהיכם לכל הגוים האלה מפניכם כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם׃ 06O 23 4 ראו הפלתי לכם את הגוים הנשארים האלה בנחלה לשבטיכם מן הירדן וכל הגוים אשר הכרתי והים הגדול מבוא השמש׃ 06O 23 5 ויהוה אלהיכם הוא יהדפם מפניכם והוריש אתם מלפניכם וירשתם את ארצם כאשר דבר יהוה אלהיכם לכם׃ 06O 23 6 וחזקתם מאד לשמר ולעשות את כל הכתוב בספר תורת משה לבלתי סור ממנו ימין ושמאול׃ 06O 23 7 לבלתי בוא בגוים האלה הנשארים האלה אתכם ובשם אלהיהם לא תזכירו ולא תשביעו ולא תעבדום ולא תשתחוו להם׃ 06O 23 8 כי אם ביהוה אלהיכם תדבקו כאשר עשיתם עד היום הזה׃ 06O 23 9 ויורש יהוה מפניכם גוים גדלים ועצומים ואתם לא עמד איש בפניכם עד היום הזה׃ 06O 23 10 איש אחד מכם ירדף אלף כי יהוה אלהיכם הוא הנלחם לכם כאשר דבר לכם׃ 06O 23 11 ונשמרתם מאד לנפשתיכם לאהבה את יהוה אלהיכם׃ 06O 23 12 כי אם שוב תשובו ודבקתם ביתר הגוים האלה הנשארים האלה אתכם והתחתנתם בהם ובאתם בהם והם בכם׃ 06O 23 13 ידוע תדעו כי לא יוסיף יהוה אלהיכם להוריש את הגוים האלה מלפניכם והיו לכם לפח ולמוקש ולשטט בצדיכם ולצננים בעיניכם עד אבדכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם׃ 06O 23 14 והנה אנכי הולך היום בדרך כל הארץ וידעתם בכל לבבכם ובכל נפשכם כי לא נפל דבר אחד מכל הדברים הטובים אשר דבר יהוה אלהיכם עליכם הכל באו לכם לא נפל ממנו דבר אחד׃ 06O 23 15 והיה כאשר בא עליכם כל הדבר הטוב אשר דבר יהוה אלהיכם אליכם כן יביא יהוה עליכם את כל הדבר הרע עד השמידו אותכם מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לכם יהוה אלהיכם׃ 06O 23 16 בעברכם את ברית יהוה אלהיכם אשר צוה אתכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף יהוה בכם ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר נתן לכם׃ 06O 24 1 ויאסף יהושע את כל שבטי ישראל שכמה ויקרא לזקני ישראל ולראשיו ולשפטיו ולשטריו ויתיצבו לפני האלהים׃ 06O 24 2 ויאמר יהושע אל כל העם כה אמר יהוה אלהי ישראל בעבר הנהר ישבו אבותיכם מעולם תרח אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו אלהים אחרים׃ 06O 24 3 ואקח את אביכם את אברהם מעבר הנהר ואולך אותו בכל ארץ כנען וארב את זרעו ואתן לו את יצחק׃ 06O 24 4 ואתן ליצחק את יעקב ואת עשו ואתן לעשו את הר שעיר לרשת אותו ויעקב ובניו ירדו מצרים׃ 06O 24 5 ואשלח את משה ואת אהרן ואגף את מצרים כאשר עשיתי בקרבו ואחר הוצאתי אתכם׃ 06O 24 6 ואוציא את אבותיכם ממצרים ותבאו הימה וירדפו מצרים אחרי אבותיכם ברכב ובפרשים ים סוף׃ 06O 24 7 ויצעקו אל יהוה וישם מאפל ביניכם ובין המצרים ויבא עליו את הים ויכסהו ותראינה עיניכם את אשר עשיתי במצרים ותשבו במדבר ימים רבים׃ 06O 24 8 ואביאה אתכם אל ארץ האמרי היושב בעבר הירדן וילחמו אתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את ארצם ואשמידם מפניכם׃ 06O 24 9 ויקם בלק בן צפור מלך מואב וילחם בישראל וישלח ויקרא לבלעם בן בעור לקלל אתכם׃ 06O 24 10 ולא אביתי לשמע לבלעם ויברך ברוך אתכם ואצל אתכם מידו׃ 06O 24 11 ותעברו את הירדן ותבאו אל יריחו וילחמו בכם בעלי יריחו האמרי והפרזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם׃ 06O 24 12 ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמרי לא בחרבך ולא בקשתך׃ 06O 24 13 ואתן לכם ארץ אשר לא יגעת בה וערים אשר לא בניתם ותשבו בהם כרמים וזיתים אשר לא נטעתם אתם אכלים׃ 06O 24 14 ועתה יראו את יהוה ועבדו אתו בתמים ובאמת והסירו את אלהים אשר עבדו אבותיכם בעבר הנהר ובמצרים ועבדו את יהוה׃ 06O 24 15 ואם רע בעיניכם לעבד את יהוה בחרו לכם היום את מי תעבדון אם את אלהים אשר עבדו אבותיכם אשר בעבר הנהר ואם את אלהי האמרי אשר אתם ישבים בארצם ואנכי וביתי נעבד את יהוה׃ 06O 24 16 ויען העם ויאמר חלילה לנו מעזב את יהוה לעבד אלהים אחרים׃ 06O 24 17 כי יהוה אלהינו הוא המעלה אתנו ואת אבותינו מארץ מצרים מבית עבדים ואשר עשה לעינינו את האתות הגדלות האלה וישמרנו בכל הדרך אשר הלכנו בה ובכל העמים אשר עברנו בקרבם׃ 06O 24 18 ויגרש יהוה את כל העמים ואת האמרי ישב הארץ מפנינו גם אנחנו נעבד את יהוה כי הוא אלהינו׃ 06O 24 19 ויאמר יהושע אל העם לא תוכלו לעבד את יהוה כי אלהים קדשים הוא אל קנוא הוא לא ישא לפשעכם ולחטאותיכם׃ 06O 24 20 כי תעזבו את יהוה ועבדתם אלהי נכר ושב והרע לכם וכלה אתכם אחרי אשר היטיב לכם׃ 06O 24 21 ויאמר העם אל יהושע לא כי את יהוה נעבד׃ 06O 24 22 ויאמר יהושע אל העם עדים אתם בכם כי אתם בחרתם לכם את יהוה לעבד אותו ויאמרו עדים׃ 06O 24 23 ועתה הסירו את אלהי הנכר אשר בקרבכם והטו את לבבכם אל יהוה אלהי ישראל׃ 06O 24 24 ויאמרו העם אל יהושע את יהוה אלהינו נעבד ובקולו נשמע׃ 06O 24 25 ויכרת יהושע ברית לעם ביום ההוא וישם לו חק ומשפט בשכם׃ 06O 24 26 ויכתב יהושע את הדברים האלה בספר תורת אלהים ויקח אבן גדולה ויקימה שם תחת האלה אשר במקדש יהוה׃ 06O 24 27 ויאמר יהושע אל כל העם הנה האבן הזאת תהיה בנו לעדה כי היא שמעה את כל אמרי יהוה אשר דבר עמנו והיתה בכם לעדה פן תכחשון באלהיכם׃ 06O 24 28 וישלח יהושע את העם איש לנחלתו׃ 06O 24 29 ויהי אחרי הדברים האלה וימת יהושע בן נון עבד יהוה בן מאה ועשר שנים׃ 06O 24 30 ויקברו אתו בגבול נחלתו בתמנת סרח אשר בהר אפרים מצפון להר געש׃ 06O 24 31 ויעבד ישראל את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע ואשר ידעו את כל מעשה יהוה אשר עשה לישראל׃ 06O 24 32 ואת עצמות יוסף אשר העלו בני ישראל ממצרים קברו בשכם בחלקת השדה אשר קנה יעקב מאת בני חמור אבי שכם במאה קשיטה ויהיו לבני יוסף לנחלה׃ 06O 24 33 ואלעזר בן אהרן מת ויקברו אתו בגבעת פינחס בנו אשר נתן לו בהר אפרים׃ 07O 1 1 ויהי אחרי מות יהושע וישאלו בני ישראל ביהוה לאמר מי יעלה לנו אל הכנעני בתחלה להלחם בו׃ 07O 1 2 ויאמר יהוה יהודה יעלה הנה נתתי את הארץ בידו׃ 07O 1 3 ויאמר יהודה לשמעון אחיו עלה אתי בגורלי ונלחמה בכנעני והלכתי גם אני אתך בגורלך וילך אתו שמעון׃ 07O 1 4 ויעל יהודה ויתן יהוה את הכנעני והפרזי בידם ויכום בבזק עשרת אלפים איש׃ 07O 1 5 וימצאו את אדני בזק בבזק וילחמו בו ויכו את הכנעני ואת הפרזי׃ 07O 1 6 וינס אדני בזק וירדפו אחריו ויאחזו אתו ויקצצו את בהנות ידיו ורגליו׃ 07O 1 7 ויאמר אדני בזק שבעים מלכים בהנות ידיהם ורגליהם מקצצים היו מלקטים תחת שלחני כאשר עשיתי כן שלם לי אלהים ויביאהו ירושלם וימת שם׃ 07O 1 8 וילחמו בני יהודה בירושלם וילכדו אותה ויכוה לפי חרב ואת העיר שלחו באש׃ 07O 1 9 ואחר ירדו בני יהודה להלחם בכנעני יושב ההר והנגב והשפלה׃ 07O 1 10 וילך יהודה אל הכנעני היושב בחברון ושם חברון לפנים קרית ארבע ויכו את ששי ואת אחימן ואת תלמי׃ 07O 1 11 וילך משם אל יושבי דביר ושם דביר לפנים קרית ספר׃ 07O 1 12 ויאמר כלב אשר יכה את קרית ספר ולכדה ונתתי לו את עכסה בתי לאשה׃ 07O 1 13 וילכדה עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו ויתן לו את עכסה בתו לאשה׃ 07O 1 14 ויהי בבואה ותסיתהו לשאול מאת אביה השדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך׃ 07O 1 15 ותאמר לו הבה לי ברכה כי ארץ הנגב נתתני ונתתה לי גלת מים ויתן לה כלב את גלת עלית ואת גלת תחתית׃ 07O 1 16 ובני קיני חתן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם׃ 07O 1 17 וילך יהודה את שמעון אחיו ויכו את הכנעני יושב צפת ויחרימו אותה ויקרא את שם העיר חרמה׃ 07O 1 18 וילכד יהודה את עזה ואת גבולה ואת אשקלון ואת גבולה ואת עקרון ואת גבולה׃ 07O 1 19 ויהי יהוה את יהודה וירש את ההר כי לא להוריש את ישבי העמק כי רכב ברזל להם׃ 07O 1 20 ויתנו לכלב את חברון כאשר דבר משה ויורש משם את שלשה בני הענק׃ 07O 1 21 ואת היבוסי ישב ירושלם לא הורישו בני בנימן וישב היבוסי את בני בנימן בירושלם עד היום הזה׃ 07O 1 22 ויעלו בית יוסף גם הם בית אל ויהוה עמם׃ 07O 1 23 ויתירו בית יוסף בבית אל ושם העיר לפנים לוז׃ 07O 1 24 ויראו השמרים איש יוצא מן העיר ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר ועשינו עמך חסד׃ 07O 1 25 ויראם את מבוא העיר ויכו את העיר לפי חרב ואת האיש ואת כל משפחתו שלחו׃ 07O 1 26 וילך האיש ארץ החתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז הוא שמה עד היום הזה׃ 07O 1 27 ולא הוריש מנשה את בית שאן ואת בנותיה ואת תענך ואת בנתיה ואת ישב דור ואת בנותיה ואת יושבי יבלעם ואת בנתיה ואת יושבי מגדו ואת בנותיה ויואל הכנעני לשבת בארץ הזאת׃ 07O 1 28 ויהי כי חזק ישראל וישם את הכנעני למס והוריש לא הורישו׃ 07O 1 29 ואפרים לא הוריש את הכנעני היושב בגזר וישב הכנעני בקרבו בגזר׃ 07O 1 30 זבולן לא הוריש את יושבי קטרון ואת יושבי נהלל וישב הכנעני בקרבו ויהיו למס׃ 07O 1 31 אשר לא הוריש את ישבי עכו ואת יושבי צידון ואת אחלב ואת אכזיב ואת חלבה ואת אפיק ואת רחב׃ 07O 1 32 וישב האשרי בקרב הכנעני ישבי הארץ כי לא הורישו׃ 07O 1 33 נפתלי לא הוריש את ישבי בית שמש ואת ישבי בית ענת וישב בקרב הכנעני ישבי הארץ וישבי בית שמש ובית ענת היו להם למס׃ 07O 1 34 וילחצו האמרי את בני דן ההרה כי לא נתנו לרדת לעמק׃ 07O 1 35 ויואל האמרי לשבת בהר חרס באילון ובשעלבים ותכבד יד בית יוסף ויהיו למס׃ 07O 1 36 וגבול האמרי ממעלה עקרבים מהסלע ומעלה׃ 07O 2 1 ויעל מלאך יהוה מן הגלגל אל הבכים ויאמר אעלה אתכם ממצרים ואביא אתכם אל הארץ אשר נשבעתי לאבתיכם ואמר לא אפר בריתי אתכם לעולם׃ 07O 2 2 ואתם לא תכרתו ברית ליושבי הארץ הזאת מזבחותיהם תתצון ולא שמעתם בקלי מה זאת עשיתם׃ 07O 2 3 וגם אמרתי לא אגרש אותם מפניכם והיו לכם לצדים ואלהיהם יהיו לכם למוקש׃ 07O 2 4 ויהי כדבר מלאך יהוה את הדברים האלה אל כל בני ישראל וישאו העם את קולם ויבכו׃ 07O 2 5 ויקראו שם המקום ההוא בכים ויזבחו שם ליהוה׃ 07O 2 6 וישלח יהושע את העם וילכו בני ישראל איש לנחלתו לרשת את הארץ׃ 07O 2 7 ויעבדו העם את יהוה כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושוע אשר ראו את כל מעשה יהוה הגדול אשר עשה לישראל׃ 07O 2 8 וימת יהושע בן נון עבד יהוה בן מאה ועשר שנים׃ 07O 2 9 ויקברו אותו בגבול נחלתו בתמנת חרס בהר אפרים מצפון להר געש׃ 07O 2 10 וגם כל הדור ההוא נאספו אל אבותיו ויקם דור אחר אחריהם אשר לא ידעו את יהוה וגם את המעשה אשר עשה לישראל׃ 07O 2 11 ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים׃ 07O 2 12 ויעזבו את יהוה אלהי אבותם המוציא אותם מארץ מצרים וילכו אחרי אלהים אחרים מאלהי העמים אשר סביבותיהם וישתחוו להם ויכעסו את יהוה׃ 07O 2 13 ויעזבו את יהוה ויעבדו לבעל ולעשתרות׃ 07O 2 14 ויחר אף יהוה בישראל ויתנם ביד שסים וישסו אותם וימכרם ביד אויביהם מסביב ולא יכלו עוד לעמד לפני אויביהם׃ 07O 2 15 בכל אשר יצאו יד יהוה היתה בם לרעה כאשר דבר יהוה וכאשר נשבע יהוה להם ויצר להם מאד׃ 07O 2 16 ויקם יהוה שפטים ויושיעום מיד שסיהם׃ 07O 2 17 וגם אל שפטיהם לא שמעו כי זנו אחרי אלהים אחרים וישתחוו להם סרו מהר מן הדרך אשר הלכו אבותם לשמע מצות יהוה לא עשו כן׃ 07O 2 18 וכי הקים יהוה להם שפטים והיה יהוה עם השפט והושיעם מיד איביהם כל ימי השופט כי ינחם יהוה מנאקתם מפני לחציהם ודחקיהם׃ 07O 2 19 והיה במות השופט ישבו והשחיתו מאבותם ללכת אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם לא הפילו ממעלליהם ומדרכם הקשה׃ 07O 2 20 ויחר אף יהוה בישראל ויאמר יען אשר עברו הגוי הזה את בריתי אשר צויתי את אבותם ולא שמעו לקולי׃ 07O 2 21 גם אני לא אוסיף להוריש איש מפניהם מן הגוים אשר עזב יהושע וימת׃ 07O 2 22 למען נסות בם את ישראל השמרים הם את דרך יהוה ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם לא׃ 07O 2 23 וינח יהוה את הגוים האלה לבלתי הורישם מהר ולא נתנם ביד יהושע׃ 07O 3 1 ואלה הגוים אשר הניח יהוה לנסות בם את ישראל את כל אשר לא ידעו את כל מלחמות כנען׃ 07O 3 2 רק למען דעת דרות בני ישראל ללמדם מלחמה רק אשר לפנים לא ידעום׃ 07O 3 3 חמשת סרני פלשתים וכל הכנעני והצידני והחוי ישב הר הלבנון מהר בעל חרמון עד לבוא חמת׃ 07O 3 4 ויהיו לנסות בם את ישראל לדעת הישמעו את מצות יהוה אשר צוה את אבותם ביד משה׃ 07O 3 5 ובני ישראל ישבו בקרב הכנעני החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי׃ 07O 3 6 ויקחו את בנותיהם להם לנשים ואת בנותיהם נתנו לבניהם ויעבדו את אלהיהם׃ 07O 3 7 ויעשו בני ישראל את הרע בעיני יהוה וישכחו את יהוה אלהיהם ויעבדו את הבעלים ואת האשרות׃ 07O 3 8 ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד כושן רשעתים מלך ארם נהרים ויעבדו בני ישראל את כושן רשעתים שמנה שנים׃ 07O 3 9 ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה מושיע לבני ישראל ויושיעם את עתניאל בן קנז אחי כלב הקטן ממנו׃ 07O 3 10 ותהי עליו רוח יהוה וישפט את ישראל ויצא למלחמה ויתן יהוה בידו את כושן רשעתים מלך ארם ותעז ידו על כושן רשעתים׃ 07O 3 11 ותשקט הארץ ארבעים שנה וימת עתניאל בן קנז׃ 07O 3 12 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויחזק יהוה את עגלון מלך מואב על ישראל על כי עשו את הרע בעיני יהוה׃ 07O 3 13 ויאסף אליו את בני עמון ועמלק וילך ויך את ישראל ויירשו את עיר התמרים׃ 07O 3 14 ויעבדו בני ישראל את עגלון מלך מואב שמונה עשרה שנה׃ 07O 3 15 ויזעקו בני ישראל אל יהוה ויקם יהוה להם מושיע את אהוד בן גרא בן הימיני איש אטר יד ימינו וישלחו בני ישראל בידו מנחה לעגלון מלך מואב׃ 07O 3 16 ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות גמד ארכה ויחגר אותה מתחת למדיו על ירך ימינו׃ 07O 3 17 ויקרב את המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש בריא מאד׃ 07O 3 18 ויהי כאשר כלה להקריב את המנחה וישלח את העם נשאי המנחה׃ 07O 3 19 והוא שב מן הפסילים אשר את הגלגל ויאמר דבר סתר לי אליך המלך ויאמר הס ויצאו מעליו כל העמדים עליו׃ 07O 3 20 ואהוד בא אליו והוא ישב בעלית המקרה אשר לו לבדו ויאמר אהוד דבר אלהים לי אליך ויקם מעל הכסא׃ 07O 3 21 וישלח אהוד את יד שמאלו ויקח את החרב מעל ירך ימינו ויתקעה בבטנו׃ 07O 3 22 ויבא גם הנצב אחר הלהב ויסגר החלב בעד הלהב כי לא שלף החרב מבטנו ויצא הפרשדנה׃ 07O 3 23 ויצא אהוד המסדרונה ויסגר דלתות העליה בעדו ונעל׃ 07O 3 24 והוא יצא ועבדיו באו ויראו והנה דלתות העליה נעלות ויאמרו אך מסיך הוא את רגליו בחדר המקרה׃ 07O 3 25 ויחילו עד בוש והנה איננו פתח דלתות העליה ויקחו את המפתח ויפתחו והנה אדניהם נפל ארצה מת׃ 07O 3 26 ואהוד נמלט עד התמהמהם והוא עבר את הפסילים וימלט השעירתה׃ 07O 3 27 ויהי בבואו ויתקע בשופר בהר אפרים וירדו עמו בני ישראל מן ההר והוא לפניהם׃ 07O 3 28 ויאמר אלהם רדפו אחרי כי נתן יהוה את איביכם את מואב בידכם וירדו אחריו וילכדו את מעברות הירדן למואב ולא נתנו איש לעבר׃ 07O 3 29 ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש כל שמן וכל איש חיל ולא נמלט איש׃ 07O 3 30 ותכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקט הארץ שמונים שנה׃ 07O 3 31 ואחריו היה שמגר בן ענת ויך את פלשתים שש מאות איש במלמד הבקר וישע גם הוא את ישראל׃ 07O 4 1 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ואהוד מת׃ 07O 4 2 וימכרם יהוה ביד יבין מלך כנען אשר מלך בחצור ושר צבאו סיסרא והוא יושב בחרשת הגוים׃ 07O 4 3 ויצעקו בני ישראל אל יהוה כי תשע מאות רכב ברזל לו והוא לחץ את בני ישראל בחזקה עשרים שנה׃ 07O 4 4 ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא׃ 07O 4 5 והיא יושבת תחת תמר דבורה בין הרמה ובין בית אל בהר אפרים ויעלו אליה בני ישראל למשפט׃ 07O 4 6 ותשלח ותקרא לברק בן אבינעם מקדש נפתלי ותאמר אליו הלא צוה יהוה אלהי ישראל לך ומשכת בהר תבור ולקחת עמך עשרת אלפים איש מבני נפתלי ומבני זבלון׃ 07O 4 7 ומשכתי אליך אל נחל קישון את סיסרא שר צבא יבין ואת רכבו ואת המונו ונתתיהו בידך׃ 07O 4 8 ויאמר אליה ברק אם תלכי עמי והלכתי ואם לא תלכי עמי לא אלך׃ 07O 4 9 ותאמר הלך אלך עמך אפס כי לא תהיה תפארתך על הדרך אשר אתה הולך כי ביד אשה ימכר יהוה את סיסרא ותקם דבורה ותלך עם ברק קדשה׃ 07O 4 10 ויזעק ברק את זבולן ואת נפתלי קדשה ויעל ברגליו עשרת אלפי איש ותעל עמו דבורה׃ 07O 4 11 וחבר הקיני נפרד מקין מבני חבב חתן משה ויט אהלו עד אלון בצענים אשר את קדש׃ 07O 4 12 ויגדו לסיסרא כי עלה ברק בן אבינעם הר תבור׃ 07O 4 13 ויזעק סיסרא את כל רכבו תשע מאות רכב ברזל ואת כל העם אשר אתו מחרשת הגוים אל נחל קישון׃ 07O 4 14 ותאמר דברה אל ברק קום כי זה היום אשר נתן יהוה את סיסרא בידך הלא יהוה יצא לפניך וירד ברק מהר תבור ועשרת אלפים איש אחריו׃ 07O 4 15 ויהם יהוה את סיסרא ואת כל הרכב ואת כל המחנה לפי חרב לפני ברק וירד סיסרא מעל המרכבה וינס ברגליו׃ 07O 4 16 וברק רדף אחרי הרכב ואחרי המחנה עד חרשת הגוים ויפל כל מחנה סיסרא לפי חרב לא נשאר עד אחד׃ 07O 4 17 וסיסרא נס ברגליו אל אהל יעל אשת חבר הקיני כי שלום בין יבין מלך חצור ובין בית חבר הקיני׃ 07O 4 18 ותצא יעל לקראת סיסרא ותאמר אליו סורה אדני סורה אלי אל תירא ויסר אליה האהלה ותכסהו בשמיכה׃ 07O 4 19 ויאמר אליה השקיני נא מעט מים כי צמאתי ותפתח את נאוד החלב ותשקהו ותכסהו׃ 07O 4 20 ויאמר אליה עמד פתח האהל והיה אם איש יבוא ושאלך ואמר היש פה איש ואמרת אין׃ 07O 4 21 ותקח יעל אשת חבר את יתד האהל ותשם את המקבת בידה ותבוא אליו בלאט ותתקע את היתד ברקתו ותצנח בארץ והוא נרדם ויעף וימת׃ 07O 4 22 והנה ברק רדף את סיסרא ותצא יעל לקראתו ותאמר לו לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש ויבא אליה והנה סיסרא נפל מת והיתד ברקתו׃ 07O 4 23 ויכנע אלהים ביום ההוא את יבין מלך כנען לפני בני ישראל׃ 07O 4 24 ותלך יד בני ישראל הלוך וקשה על יבין מלך כנען עד אשר הכריתו את יבין מלך כנען׃ 07O 5 1 ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר׃ 07O 5 2 בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה׃ 07O 5 3 שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל׃ 07O 5 4 יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים׃ 07O 5 5 הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל׃ 07O 5 6 בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות׃ 07O 5 7 חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל׃ 07O 5 8 יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל׃ 07O 5 9 לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה׃ 07O 5 10 רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו׃ 07O 5 11 מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה׃ 07O 5 12 עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם׃ 07O 5 13 אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים׃ 07O 5 14 מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר׃ 07O 5 15 ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב׃ 07O 5 16 למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב׃ 07O 5 17 גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון׃ 07O 5 18 זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה׃ 07O 5 19 באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו׃ 07O 5 20 מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא׃ 07O 5 21 נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז׃ 07O 5 22 אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו׃ 07O 5 23 אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים׃ 07O 5 24 תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך׃ 07O 5 25 מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה׃ 07O 5 26 ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו׃ 07O 5 27 בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד׃ 07O 5 28 בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו׃ 07O 5 29 חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה׃ 07O 5 30 הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל׃ 07O 5 31 כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה׃ 07O 6 1 ויעשו בני ישראל הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד מדין שבע שנים׃ 07O 6 2 ותעז יד מדין על ישראל מפני מדין עשו להם בני ישראל את המנהרות אשר בהרים ואת המערות ואת המצדות׃ 07O 6 3 והיה אם זרע ישראל ועלה מדין ועמלק ובני קדם ועלו עליו׃ 07O 6 4 ויחנו עליהם וישחיתו את יבול הארץ עד בואך עזה ולא ישאירו מחיה בישראל ושה ושור וחמור׃ 07O 6 5 כי הם ומקניהם יעלו ואהליהם יבאו כדי ארבה לרב ולהם ולגמליהם אין מספר ויבאו בארץ לשחתה׃ 07O 6 6 וידל ישראל מאד מפני מדין ויזעקו בני ישראל אל יהוה׃ 07O 6 7 ויהי כי זעקו בני ישראל אל יהוה על אדות מדין׃ 07O 6 8 וישלח יהוה איש נביא אל בני ישראל ויאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי אתכם ממצרים ואציא אתכם מבית עבדים׃ 07O 6 9 ואצל אתכם מיד מצרים ומיד כל לחציכם ואגרש אותם מפניכם ואתנה לכם את ארצם׃ 07O 6 10 ואמרה לכם אני יהוה אלהיכם לא תיראו את אלהי האמרי אשר אתם יושבים בארצם ולא שמעתם בקולי׃ 07O 6 11 ויבא מלאך יהוה וישב תחת האלה אשר בעפרה אשר ליואש אבי העזרי וגדעון בנו חבט חטים בגת להניס מפני מדין׃ 07O 6 12 וירא אליו מלאך יהוה ויאמר אליו יהוה עמך גבור החיל׃ 07O 6 13 ויאמר אליו גדעון בי אדני ויש יהוה עמנו ולמה מצאתנו כל זאת ואיה כל נפלאתיו אשר ספרו לנו אבותינו לאמר הלא ממצרים העלנו יהוה ועתה נטשנו יהוה ויתננו בכף מדין׃ 07O 6 14 ויפן אליו יהוה ויאמר לך בכחך זה והושעת את ישראל מכף מדין הלא שלחתיך׃ 07O 6 15 ויאמר אליו בי אדני במה אושיע את ישראל הנה אלפי הדל במנשה ואנכי הצעיר בבית אבי׃ 07O 6 16 ויאמר אליו יהוה כי אהיה עמך והכית את מדין כאיש אחד׃ 07O 6 17 ויאמר אליו אם נא מצאתי חן בעיניך ועשית לי אות שאתה מדבר עמי׃ 07O 6 18 אל נא תמש מזה עד באי אליך והצאתי את מנחתי והנחתי לפניך ויאמר אנכי אשב עד שובך׃ 07O 6 19 וגדעון בא ויעש גדי עזים ואיפת קמח מצות הבשר שם בסל והמרק שם בפרור ויוצא אליו אל תחת האלה ויגש׃ 07O 6 20 ויאמר אליו מלאך האלהים קח את הבשר ואת המצות והנח אל הסלע הלז ואת המרק שפוך ויעש כן׃ 07O 6 21 וישלח מלאך יהוה את קצה המשענת אשר בידו ויגע בבשר ובמצות ותעל האש מן הצור ותאכל את הבשר ואת המצות ומלאך יהוה הלך מעיניו׃ 07O 6 22 וירא גדעון כי מלאך יהוה הוא ויאמר גדעון אהה אדני יהוה כי על כן ראיתי מלאך יהוה פנים אל פנים׃ 07O 6 23 ויאמר לו יהוה שלום לך אל תירא לא תמות׃ 07O 6 24 ויבן שם גדעון מזבח ליהוה ויקרא לו יהוה שלום עד היום הזה עודנו בעפרת אבי העזרי׃ 07O 6 25 ויהי בלילה ההוא ויאמר לו יהוה קח את פר השור אשר לאביך ופר השני שבע שנים והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרת׃ 07O 6 26 ובנית מזבח ליהוה אלהיך על ראש המעוז הזה במערכה ולקחת את הפר השני והעלית עולה בעצי האשרה אשר תכרת׃ 07O 6 27 ויקח גדעון עשרה אנשים מעבדיו ויעש כאשר דבר אליו יהוה ויהי כאשר ירא את בית אביו ואת אנשי העיר מעשות יומם ויעש לילה׃ 07O 6 28 וישכימו אנשי העיר בבקר והנה נתץ מזבח הבעל והאשרה אשר עליו כרתה ואת הפר השני העלה על המזבח הבנוי׃ 07O 6 29 ויאמרו איש אל רעהו מי עשה הדבר הזה וידרשו ויבקשו ויאמרו גדעון בן יואש עשה הדבר הזה׃ 07O 6 30 ויאמרו אנשי העיר אל יואש הוצא את בנך וימת כי נתץ את מזבח הבעל וכי כרת האשרה אשר עליו׃ 07O 6 31 ויאמר יואש לכל אשר עמדו עליו האתם תריבון לבעל אם אתם תושיעון אותו אשר יריב לו יומת עד הבקר אם אלהים הוא ירב לו כי נתץ את מזבחו׃ 07O 6 32 ויקרא לו ביום ההוא ירבעל לאמר ירב בו הבעל כי נתץ את מזבחו׃ 07O 6 33 וכל מדין ועמלק ובני קדם נאספו יחדו ויעברו ויחנו בעמק יזרעאל׃ 07O 6 34 ורוח יהוה לבשה את גדעון ויתקע בשופר ויזעק אביעזר אחריו׃ 07O 6 35 ומלאכים שלח בכל מנשה ויזעק גם הוא אחריו ומלאכים שלח באשר ובזבלון ובנפתלי ויעלו לקראתם׃ 07O 6 36 ויאמר גדעון אל האלהים אם ישך מושיע בידי את ישראל כאשר דברת׃ 07O 6 37 הנה אנכי מציג את גזת הצמר בגרן אם טל יהיה על הגזה לבדה ועל כל הארץ חרב וידעתי כי תושיע בידי את ישראל כאשר דברת׃ 07O 6 38 ויהי כן וישכם ממחרת ויזר את הגזה וימץ טל מן הגזה מלוא הספל מים׃ 07O 6 39 ויאמר גדעון אל האלהים אל יחר אפך בי ואדברה אך הפעם אנסה נא רק הפעם בגזה יהי נא חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ יהיה טל׃ 07O 6 40 ויעש אלהים כן בלילה ההוא ויהי חרב אל הגזה לבדה ועל כל הארץ היה טל׃ 07O 7 1 וישכם ירבעל הוא גדעון וכל העם אשר אתו ויחנו על עין חרד ומחנה מדין היה לו מצפון מגבעת המורה בעמק׃ 07O 7 2 ויאמר יהוה אל גדעון רב העם אשר אתך מתתי את מדין בידם פן יתפאר עלי ישראל לאמר ידי הושיעה לי׃ 07O 7 3 ועתה קרא נא באזני העם לאמר מי ירא וחרד ישב ויצפר מהר הגלעד וישב מן העם עשרים ושנים אלף ועשרת אלפים נשארו׃ 07O 7 4 ויאמר יהוה אל גדעון עוד העם רב הורד אותם אל המים ואצרפנו לך שם והיה אשר אמר אליך זה ילך אתך הוא ילך אתך וכל אשר אמר אליך זה לא ילך עמך הוא לא ילך׃ 07O 7 5 ויורד את העם אל המים ויאמר יהוה אל גדעון כל אשר ילק בלשונו מן המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות׃ 07O 7 6 ויהי מספר המלקקים בידם אל פיהם שלש מאות איש וכל יתר העם כרעו על ברכיהם לשתות מים׃ 07O 7 7 ויאמר יהוה אל גדעון בשלש מאות האיש המלקקים אושיע אתכם ונתתי את מדין בידך וכל העם ילכו איש למקמו׃ 07O 7 8 ויקחו את צדה העם בידם ואת שופרתיהם ואת כל איש ישראל שלח איש לאהליו ובשלש מאות האיש החזיק ומחנה מדין היה לו מתחת בעמק׃ 07O 7 9 ויהי בלילה ההוא ויאמר אליו יהוה קום רד במחנה כי נתתיו בידך׃ 07O 7 10 ואם ירא אתה לרדת רד אתה ופרה נערך אל המחנה׃ 07O 7 11 ושמעת מה ידברו ואחר תחזקנה ידיך וירדת במחנה וירד הוא ופרה נערו אל קצה החמשים אשר במחנה׃ 07O 7 12 ומדין ועמלק וכל בני קדם נפלים בעמק כארבה לרב ולגמליהם אין מספר כחול שעל שפת הים לרב׃ 07O 7 13 ויבא גדעון והנה איש מספר לרעהו חלום ויאמר הנה חלום חלמתי והנה צלול לחם שערים מתהפך במחנה מדין ויבא עד האהל ויכהו ויפל ויהפכהו למעלה ונפל האהל׃ 07O 7 14 ויען רעהו ויאמר אין זאת בלתי אם חרב גדעון בן יואש איש ישראל נתן האלהים בידו את מדין ואת כל המחנה׃ 07O 7 15 ויהי כשמע גדעון את מספר החלום ואת שברו וישתחו וישב אל מחנה ישראל ויאמר קומו כי נתן יהוה בידכם את מחנה מדין׃ 07O 7 16 ויחץ את שלש מאות האיש שלשה ראשים ויתן שופרות ביד כלם וכדים רקים ולפדים בתוך הכדים׃ 07O 7 17 ויאמר אליהם ממני תראו וכן תעשו והנה אנכי בא בקצה המחנה והיה כאשר אעשה כן תעשון׃ 07O 7 18 ותקעתי בשופר אנכי וכל אשר אתי ותקעתם בשופרות גם אתם סביבות כל המחנה ואמרתם ליהוה ולגדעון׃ 07O 7 19 ויבא גדעון ומאה איש אשר אתו בקצה המחנה ראש האשמרת התיכונה אך הקם הקימו את השמרים ויתקעו בשופרות ונפוץ הכדים אשר בידם׃ 07O 7 20 ויתקעו שלשת הראשים בשופרות וישברו הכדים ויחזיקו ביד שמאולם בלפדים וביד ימינם השופרות לתקוע ויקראו חרב ליהוה ולגדעון׃ 07O 7 21 ויעמדו איש תחתיו סביב למחנה וירץ כל המחנה ויריעו ויניסו׃ 07O 7 22 ויתקעו שלש מאות השופרות וישם יהוה את חרב איש ברעהו ובכל המחנה וינס המחנה עד בית השטה צררתה עד שפת אבל מחולה על טבת׃ 07O 7 23 ויצעק איש ישראל מנפתלי ומן אשר ומן כל מנשה וירדפו אחרי מדין׃ 07O 7 24 ומלאכים שלח גדעון בכל הר אפרים לאמר רדו לקראת מדין ולכדו להם את המים עד בית ברה ואת הירדן ויצעק כל איש אפרים וילכדו את המים עד בית ברה ואת הירדן׃ 07O 7 25 וילכדו שני שרי מדין את ערב ואת זאב ויהרגו את עורב בצור עורב ואת זאב הרגו ביקב זאב וירדפו אל מדין וראש ערב וזאב הביאו אל גדעון מעבר לירדן׃ 07O 8 1 ויאמרו אליו איש אפרים מה הדבר הזה עשית לנו לבלתי קראות לנו כי הלכת להלחם במדין ויריבון אתו בחזקה׃ 07O 8 2 ויאמר אליהם מה עשיתי עתה ככם הלוא טוב עללות אפרים מבציר אביעזר׃ 07O 8 3 בידכם נתן אלהים את שרי מדין את ערב ואת זאב ומה יכלתי עשות ככם אז רפתה רוחם מעליו בדברו הדבר הזה׃ 07O 8 4 ויבא גדעון הירדנה עבר הוא ושלש מאות האיש אשר אתו עיפים ורדפים׃ 07O 8 5 ויאמר לאנשי סכות תנו נא ככרות לחם לעם אשר ברגלי כי עיפים הם ואנכי רדף אחרי זבח וצלמנע מלכי מדין׃ 07O 8 6 ויאמר שרי סכות הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לצבאך לחם׃ 07O 8 7 ויאמר גדעון לכן בתת יהוה את זבח ואת צלמנע בידי ודשתי את בשרכם את קוצי המדבר ואת הברקנים׃ 07O 8 8 ויעל משם פנואל וידבר אליהם כזאת ויענו אותו אנשי פנואל כאשר ענו אנשי סכות׃ 07O 8 9 ויאמר גם לאנשי פנואל לאמר בשובי בשלום אתץ את המגדל הזה׃ 07O 8 10 וזבח וצלמנע בקרקר ומחניהם עמם כחמשת עשר אלף כל הנותרים מכל מחנה בני קדם והנפלים מאה ועשרים אלף איש שלף חרב׃ 07O 8 11 ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח ויגבהה ויך את המחנה והמחנה היה בטח׃ 07O 8 12 וינוסו זבח וצלמנע וירדף אחריהם וילכד את שני מלכי מדין את זבח ואת צלמנע וכל המחנה החריד׃ 07O 8 13 וישב גדעון בן יואש מן המלחמה מלמעלה החרס׃ 07O 8 14 וילכד נער מאנשי סכות וישאלהו ויכתב אליו את שרי סכות ואת זקניה שבעים ושבעה איש׃ 07O 8 15 ויבא אל אנשי סכות ויאמר הנה זבח וצלמנע אשר חרפתם אותי לאמר הכף זבח וצלמנע עתה בידך כי נתן לאנשיך היעפים לחם׃ 07O 8 16 ויקח את זקני העיר ואת קוצי המדבר ואת הברקנים וידע בהם את אנשי סכות׃ 07O 8 17 ואת מגדל פנואל נתץ ויהרג את אנשי העיר׃ 07O 8 18 ויאמר אל זבח ואל צלמנע איפה האנשים אשר הרגתם בתבור ויאמרו כמוך כמוהם אחד כתאר בני המלך׃ 07O 8 19 ויאמר אחי בני אמי הם חי יהוה לו החיתם אותם לא הרגתי אתכם׃ 07O 8 20 ויאמר ליתר בכורו קום הרג אותם ולא שלף הנער חרבו כי ירא כי עודנו נער׃ 07O 8 21 ויאמר זבח וצלמנע קום אתה ופגע בנו כי כאיש גבורתו ויקם גדעון ויהרג את זבח ואת צלמנע ויקח את השהרנים אשר בצוארי גמליהם׃ 07O 8 22 ויאמרו איש ישראל אל גדעון משל בנו גם אתה גם בנך גם בן בנך כי הושעתנו מיד מדין׃ 07O 8 23 ויאמר אלהם גדעון לא אמשל אני בכם ולא ימשל בני בכם יהוה ימשל בכם׃ 07O 8 24 ויאמר אלהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו לי איש נזם שללו כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם׃ 07O 8 25 ויאמרו נתון נתן ויפרשו את השמלה וישליכו שמה איש נזם שללו׃ 07O 8 26 ויהי משקל נזמי הזהב אשר שאל אלף ושבע מאות זהב לבד מן השהרנים והנטפות ובגדי הארגמן שעל מלכי מדין ולבד מן הענקות אשר בצוארי גמליהם׃ 07O 8 27 ויעש אותו גדעון לאפוד ויצג אותו בעירו בעפרה ויזנו כל ישראל אחריו שם ויהי לגדעון ולביתו למוקש׃ 07O 8 28 ויכנע מדין לפני בני ישראל ולא יספו לשאת ראשם ותשקט הארץ ארבעים שנה בימי גדעון׃ 07O 8 29 וילך ירבעל בן יואש וישב בביתו׃ 07O 8 30 ולגדעון היו שבעים בנים יצאי ירכו כי נשים רבות היו לו׃ 07O 8 31 ופילגשו אשר בשכם ילדה לו גם היא בן וישם את שמו אבימלך׃ 07O 8 32 וימת גדעון בן יואש בשיבה טובה ויקבר בקבר יואש אביו בעפרה אבי העזרי׃ 07O 8 33 ויהי כאשר מת גדעון וישובו בני ישראל ויזנו אחרי הבעלים וישימו להם בעל ברית לאלהים׃ 07O 8 34 ולא זכרו בני ישראל את יהוה אלהיהם המציל אותם מיד כל איביהם מסביב׃ 07O 8 35 ולא עשו חסד עם בית ירבעל גדעון ככל הטובה אשר עשה עם ישראל׃ 07O 9 1 וילך אבימלך בן ירבעל שכמה אל אחי אמו וידבר אליהם ואל כל משפחת בית אבי אמו לאמר׃ 07O 9 2 דברו נא באזני כל בעלי שכם מה טוב לכם המשל בכם שבעים איש כל בני ירבעל אם משל בכם איש אחד וזכרתם כי עצמכם ובשרכם אני׃ 07O 9 3 וידברו אחי אמו עליו באזני כל בעלי שכם את כל הדברים האלה ויט לבם אחרי אבימלך כי אמרו אחינו הוא׃ 07O 9 4 ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית וישכר בהם אבימלך אנשים ריקים ופחזים וילכו אחריו׃ 07O 9 5 ויבא בית אביו עפרתה ויהרג את אחיו בני ירבעל שבעים איש על אבן אחת ויותר יותם בן ירבעל הקטן כי נחבא׃ 07O 9 6 ויאספו כל בעלי שכם וכל בית מלוא וילכו וימליכו את אבימלך למלך עם אלון מצב אשר בשכם׃ 07O 9 7 ויגדו ליותם וילך ויעמד בראש הר גרזים וישא קולו ויקרא ויאמר להם שמעו אלי בעלי שכם וישמע אליכם אלהים׃ 07O 9 8 הלוך הלכו העצים למשח עליהם מלך ויאמרו לזית מלוכה עלינו׃ 07O 9 9 ויאמר להם הזית החדלתי את דשני אשר בי יכבדו אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃ 07O 9 10 ויאמרו העצים לתאנה לכי את מלכי עלינו׃ 07O 9 11 ותאמר להם התאנה החדלתי את מתקי ואת תנובתי הטובה והלכתי לנוע על העצים׃ 07O 9 12 ויאמרו העצים לגפן לכי את מלוכי עלינו׃ 07O 9 13 ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים והלכתי לנוע על העצים׃ 07O 9 14 ויאמרו כל העצים אל האטד לך אתה מלך עלינו׃ 07O 9 15 ויאמר האטד אל העצים אם באמת אתם משחים אתי למלך עליכם באו חסו בצלי ואם אין תצא אש מן האטד ותאכל את ארזי הלבנון׃ 07O 9 16 ועתה אם באמת ובתמים עשיתם ותמליכו את אבימלך ואם טובה עשיתם עם ירבעל ועם ביתו ואם כגמול ידיו עשיתם לו׃ 07O 9 17 אשר נלחם אבי עליכם וישלך את נפשו מנגד ויצל אתכם מיד מדין׃ 07O 9 18 ואתם קמתם על בית אבי היום ותהרגו את בניו שבעים איש על אבן אחת ותמליכו את אבימלך בן אמתו על בעלי שכם כי אחיכם הוא׃ 07O 9 19 ואם באמת ובתמים עשיתם עם ירבעל ועם ביתו היום הזה שמחו באבימלך וישמח גם הוא בכם׃ 07O 9 20 ואם אין תצא אש מאבימלך ותאכל את בעלי שכם ואת בית מלוא ותצא אש מבעלי שכם ומבית מלוא ותאכל את אבימלך׃ 07O 9 21 וינס יותם ויברח וילך בארה וישב שם מפני אבימלך אחיו׃ 07O 9 22 וישר אבימלך על ישראל שלש שנים׃ 07O 9 23 וישלח אלהים רוח רעה בין אבימלך ובין בעלי שכם ויבגדו בעלי שכם באבימלך׃ 07O 9 24 לבוא חמס שבעים בני ירבעל ודמם לשום על אבימלך אחיהם אשר הרג אותם ועל בעלי שכם אשר חזקו את ידיו להרג את אחיו׃ 07O 9 25 וישימו לו בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים ויגזלו את כל אשר יעבר עליהם בדרך ויגד לאבימלך׃ 07O 9 26 ויבא געל בן עבד ואחיו ויעברו בשכם ויבטחו בו בעלי שכם׃ 07O 9 27 ויצאו השדה ויבצרו את כרמיהם וידרכו ויעשו הלולים ויבאו בית אלהיהם ויאכלו וישתו ויקללו את אבימלך׃ 07O 9 28 ויאמר געל בן עבד מי אבימלך ומי שכם כי נעבדנו הלא בן ירבעל וזבל פקידו עבדו את אנשי חמור אבי שכם ומדוע נעבדנו אנחנו׃ 07O 9 29 ומי יתן את העם הזה בידי ואסירה את אבימלך ויאמר לאבימלך רבה צבאך וצאה׃ 07O 9 30 וישמע זבל שר העיר את דברי געל בן עבד ויחר אפו׃ 07O 9 31 וישלח מלאכים אל אבימלך בתרמה לאמר הנה געל בן עבד ואחיו באים שכמה והנם צרים את העיר עליך׃ 07O 9 32 ועתה קום לילה אתה והעם אשר אתך וארב בשדה׃ 07O 9 33 והיה בבקר כזרח השמש תשכים ופשטת על העיר והנה הוא והעם אשר אתו יצאים אליך ועשית לו כאשר תמצא ידך׃ 07O 9 34 ויקם אבימלך וכל העם אשר עמו לילה ויארבו על שכם ארבעה ראשים׃ 07O 9 35 ויצא געל בן עבד ויעמד פתח שער העיר ויקם אבימלך והעם אשר אתו מן המארב׃ 07O 9 36 וירא געל את העם ויאמר אל זבל הנה עם יורד מראשי ההרים ויאמר אליו זבל את צל ההרים אתה ראה כאנשים׃ 07O 9 37 ויסף עוד געל לדבר ויאמר הנה עם יורדים מעם טבור הארץ וראש אחד בא מדרך אלון מעוננים׃ 07O 9 38 ויאמר אליו זבל איה אפוא פיך אשר תאמר מי אבימלך כי נעבדנו הלא זה העם אשר מאסתה בו צא נא עתה והלחם בו׃ 07O 9 39 ויצא געל לפני בעלי שכם וילחם באבימלך׃ 07O 9 40 וירדפהו אבימלך וינס מפניו ויפלו חללים רבים עד פתח השער׃ 07O 9 41 וישב אבימלך בארומה ויגרש זבל את געל ואת אחיו משבת בשכם׃ 07O 9 42 ויהי ממחרת ויצא העם השדה ויגדו לאבימלך׃ 07O 9 43 ויקח את העם ויחצם לשלשה ראשים ויארב בשדה וירא והנה העם יצא מן העיר ויקם עליהם ויכם׃ 07O 9 44 ואבימלך והראשים אשר עמו פשטו ויעמדו פתח שער העיר ושני הראשים פשטו על כל אשר בשדה ויכום׃ 07O 9 45 ואבימלך נלחם בעיר כל היום ההוא וילכד את העיר ואת העם אשר בה הרג ויתץ את העיר ויזרעה מלח׃ 07O 9 46 וישמעו כל בעלי מגדל שכם ויבאו אל צריח בית אל ברית׃ 07O 9 47 ויגד לאבימלך כי התקבצו כל בעלי מגדל שכם׃ 07O 9 48 ויעל אבימלך הר צלמון הוא וכל העם אשר אתו ויקח אבימלך את הקרדמות בידו ויכרת שוכת עצים וישאה וישם על שכמו ויאמר אל העם אשר עמו מה ראיתם עשיתי מהרו עשו כמוני׃ 07O 9 49 ויכרתו גם כל העם איש שוכה וילכו אחרי אבימלך וישימו על הצריח ויציתו עליהם את הצריח באש וימתו גם כל אנשי מגדל שכם כאלף איש ואשה׃ 07O 9 50 וילך אבימלך אל תבץ ויחן בתבץ וילכדה׃ 07O 9 51 ומגדל עז היה בתוך העיר וינסו שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על גג המגדל׃ 07O 9 52 ויבא אבימלך עד המגדל וילחם בו ויגש עד פתח המגדל לשרפו באש׃ 07O 9 53 ותשלך אשה אחת פלח רכב על ראש אבימלך ותרץ את גלגלתו׃ 07O 9 54 ויקרא מהרה אל הנער נשא כליו ויאמר לו שלף חרבך ומותתני פן יאמרו לי אשה הרגתהו וידקרהו נערו וימת׃ 07O 9 55 ויראו איש ישראל כי מת אבימלך וילכו איש למקמו׃ 07O 9 56 וישב אלהים את רעת אבימלך אשר עשה לאביו להרג את שבעים אחיו׃ 07O 9 57 ואת כל רעת אנשי שכם השיב אלהים בראשם ותבא אליהם קללת יותם בן ירבעל׃ 07O 10 1 ויקם אחרי אבימלך להושיע את ישראל תולע בן פואה בן דודו איש יששכר והוא ישב בשמיר בהר אפרים׃ 07O 10 2 וישפט את ישראל עשרים ושלש שנה וימת ויקבר בשמיר׃ 07O 10 3 ויקם אחריו יאיר הגלעדי וישפט את ישראל עשרים ושתים שנה׃ 07O 10 4 ויהי לו שלשים בנים רכבים על שלשים עירים ושלשים עירים להם להם יקראו חות יאיר עד היום הזה אשר בארץ הגלעד׃ 07O 10 5 וימת יאיר ויקבר בקמון׃ 07O 10 6 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויעבדו את הבעלים ואת העשתרות ואת אלהי ארם ואת אלהי צידון ואת אלהי מואב ואת אלהי בני עמון ואת אלהי פלשתים ויעזבו את יהוה ולא עבדוהו׃ 07O 10 7 ויחר אף יהוה בישראל וימכרם ביד פלשתים וביד בני עמון׃ 07O 10 8 וירעצו וירצצו את בני ישראל בשנה ההיא שמנה עשרה שנה את כל בני ישראל אשר בעבר הירדן בארץ האמרי אשר בגלעד׃ 07O 10 9 ויעברו בני עמון את הירדן להלחם גם ביהודה ובבנימין ובבית אפרים ותצר לישראל מאד׃ 07O 10 10 ויזעקו בני ישראל אל יהוה לאמר חטאנו לך וכי עזבנו את אלהינו ונעבד את הבעלים׃ 07O 10 11 ויאמר יהוה אל בני ישראל הלא ממצרים ומן האמרי ומן בני עמון ומן פלשתים׃ 07O 10 12 וצידונים ועמלק ומעון לחצו אתכם ותצעקו אלי ואושיעה אתכם מידם׃ 07O 10 13 ואתם עזבתם אותי ותעבדו אלהים אחרים לכן לא אוסיף להושיע אתכם׃ 07O 10 14 לכו וזעקו אל האלהים אשר בחרתם בם המה יושיעו לכם בעת צרתכם׃ 07O 10 15 ויאמרו בני ישראל אל יהוה חטאנו עשה אתה לנו ככל הטוב בעיניך אך הצילנו נא היום הזה׃ 07O 10 16 ויסירו את אלהי הנכר מקרבם ויעבדו את יהוה ותקצר נפשו בעמל ישראל׃ 07O 10 17 ויצעקו בני עמון ויחנו בגלעד ויאספו בני ישראל ויחנו במצפה׃ 07O 10 18 ויאמרו העם שרי גלעד איש אל רעהו מי האיש אשר יחל להלחם בבני עמון יהיה לראש לכל ישבי גלעד׃ 07O 11 1 ויפתח הגלעדי היה גבור חיל והוא בן אשה זונה ויולד גלעד את יפתח׃ 07O 11 2 ותלד אשת גלעד לו בנים ויגדלו בני האשה ויגרשו את יפתח ויאמרו לו לא תנחל בבית אבינו כי בן אשה אחרת אתה׃ 07O 11 3 ויברח יפתח מפני אחיו וישב בארץ טוב ויתלקטו אל יפתח אנשים ריקים ויצאו עמו׃ 07O 11 4 ויהי מימים וילחמו בני עמון עם ישראל׃ 07O 11 5 ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב׃ 07O 11 6 ויאמרו ליפתח לכה והייתה לנו לקצין ונלחמה בבני עמון׃ 07O 11 7 ויאמר יפתח לזקני גלעד הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי ומדוע באתם אלי עתה כאשר צר לכם׃ 07O 11 8 ויאמרו זקני גלעד אל יפתח לכן עתה שבנו אליך והלכת עמנו ונלחמת בבני עמון והיית לנו לראש לכל ישבי גלעד׃ 07O 11 9 ויאמר יפתח אל זקני גלעד אם משיבים אתם אותי להלחם בבני עמון ונתן יהוה אותם לפני אנכי אהיה לכם לראש׃ 07O 11 10 ויאמרו זקני גלעד אל יפתח יהוה יהיה שמע בינותינו אם לא כדברך כן נעשה׃ 07O 11 11 וילך יפתח עם זקני גלעד וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה במצפה׃ 07O 11 12 וישלח יפתח מלאכים אל מלך בני עמון לאמר מה לי ולך כי באת אלי להלחם בארצי׃ 07O 11 13 ויאמר מלך בני עמון אל מלאכי יפתח כי לקח ישראל את ארצי בעלותו ממצרים מארנון ועד היבק ועד הירדן ועתה השיבה אתהן בשלום׃ 07O 11 14 ויוסף עוד יפתח וישלח מלאכים אל מלך בני עמון׃ 07O 11 15 ויאמר לו כה אמר יפתח לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון׃ 07O 11 16 כי בעלותם ממצרים וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבא קדשה׃ 07O 11 17 וישלח ישראל מלאכים אל מלך אדום לאמר אעברה נא בארצך ולא שמע מלך אדום וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה וישב ישראל בקדש׃ 07O 11 18 וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב ויחנון בעבר ארנון ולא באו בגבול מואב כי ארנון גבול מואב׃ 07O 11 19 וישלח ישראל מלאכים אל סיחון מלך האמרי מלך חשבון ויאמר לו ישראל נעברה נא בארצך עד מקומי׃ 07O 11 20 ולא האמין סיחון את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחון את כל עמו ויחנו ביהצה וילחם עם ישראל׃ 07O 11 21 ויתן יהוה אלהי ישראל את סיחון ואת כל עמו ביד ישראל ויכום ויירש ישראל את כל ארץ האמרי יושב הארץ ההיא׃ 07O 11 22 ויירשו את כל גבול האמרי מארנון ועד היבק ומן המדבר ועד הירדן׃ 07O 11 23 ועתה יהוה אלהי ישראל הוריש את האמרי מפני עמו ישראל ואתה תירשנו׃ 07O 11 24 הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש ואת כל אשר הוריש יהוה אלהינו מפנינו אותו נירש׃ 07O 11 25 ועתה הטוב טוב אתה מבלק בן צפור מלך מואב הרוב רב עם ישראל אם נלחם נלחם בם׃ 07O 11 26 בשבת ישראל בחשבון ובבנותיה ובערעור ובבנותיה ובכל הערים אשר על ידי ארנון שלש מאות שנה ומדוע לא הצלתם בעת ההיא׃ 07O 11 27 ואנכי לא חטאתי לך ואתה עשה אתי רעה להלחם בי ישפט יהוה השפט היום בין בני ישראל ובין בני עמון׃ 07O 11 28 ולא שמע מלך בני עמון אל דברי יפתח אשר שלח אליו׃ 07O 11 29 ותהי על יפתח רוח יהוה ויעבר את הגלעד ואת מנשה ויעבר את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון׃ 07O 11 30 וידר יפתח נדר ליהוה ויאמר אם נתון תתן את בני עמון בידי׃ 07O 11 31 והיה היוצא אשר יצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה ליהוה והעליתהו עולה׃ 07O 11 32 ויעבר יפתח אל בני עמון להלחם בם ויתנם יהוה בידו׃ 07O 11 33 ויכם מערוער ועד בואך מנית עשרים עיר ועד אבל כרמים מכה גדולה מאד ויכנעו בני עמון מפני בני ישראל׃ 07O 11 34 ויבא יפתח המצפה אל ביתו והנה בתו יצאת לקראתו בתפים ובמחלות ורק היא יחידה אין לו ממנו בן או בת׃ 07O 11 35 ויהי כראותו אותה ויקרע את בגדיו ויאמר אהה בתי הכרע הכרעתני ואת היית בעכרי ואנכי פציתי פי אל יהוה ולא אוכל לשוב׃ 07O 11 36 ותאמר אליו אבי פציתה את פיך אל יהוה עשה לי כאשר יצא מפיך אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות מאיביך מבני עמון׃ 07O 11 37 ותאמר אל אביה יעשה לי הדבר הזה הרפה ממני שנים חדשים ואלכה וירדתי על ההרים ואבכה על בתולי אנכי ורעיתי׃ 07O 11 38 ויאמר לכי וישלח אותה שני חדשים ותלך היא ורעותיה ותבך על בתוליה על ההרים׃ 07O 11 39 ויהי מקץ שנים חדשים ותשב אל אביה ויעש לה את נדרו אשר נדר והיא לא ידעה איש ותהי חק בישראל׃ 07O 11 40 מימים ימימה תלכנה בנות ישראל לתנות לבת יפתח הגלעדי ארבעת ימים בשנה׃ 07O 12 1 ויצעק איש אפרים ויעבר צפונה ויאמרו ליפתח מדוע עברת להלחם בבני עמון ולנו לא קראת ללכת עמך ביתך נשרף עליך באש׃ 07O 12 2 ויאמר יפתח אליהם איש ריב הייתי אני ועמי ובני עמון מאד ואזעק אתכם ולא הושעתם אותי מידם׃ 07O 12 3 ואראה כי אינך מושיע ואשימה נפשי בכפי ואעברה אל בני עמון ויתנם יהוה בידי ולמה עליתם אלי היום הזה להלחם בי׃ 07O 12 4 ויקבץ יפתח את כל אנשי גלעד וילחם את אפרים ויכו אנשי גלעד את אפרים כי אמרו פליטי אפרים אתם גלעד בתוך אפרים בתוך מנשה׃ 07O 12 5 וילכד גלעד את מעברות הירדן לאפרים והיה כי יאמרו פליטי אפרים אעברה ויאמרו לו אנשי גלעד האפרתי אתה ויאמר לא׃ 07O 12 6 ויאמרו לו אמר נא שבלת ויאמר סבלת ולא יכין לדבר כן ויאחזו אותו וישחטוהו אל מעברות הירדן ויפל בעת ההיא מאפרים ארבעים ושנים אלף׃ 07O 12 7 וישפט יפתח את ישראל שש שנים וימת יפתח הגלעדי ויקבר בערי גלעד׃ 07O 12 8 וישפט אחריו את ישראל אבצן מבית לחם׃ 07O 12 9 ויהי לו שלשים בנים ושלשים בנות שלח החוצה ושלשים בנות הביא לבניו מן החוץ וישפט את ישראל שבע שנים׃ 07O 12 10 וימת אבצן ויקבר בבית לחם׃ 07O 12 11 וישפט אחריו את ישראל אילון הזבולני וישפט את ישראל עשר שנים׃ 07O 12 12 וימת אילון הזבולני ויקבר באילון בארץ זבולן׃ 07O 12 13 וישפט אחריו את ישראל עבדון בן הלל הפרעתוני׃ 07O 12 14 ויהי לו ארבעים בנים ושלשים בני בנים רכבים על שבעים עירם וישפט את ישראל שמנה שנים׃ 07O 12 15 וימת עבדון בן הלל הפרעתוני ויקבר בפרעתון בארץ אפרים בהר העמלקי׃ 07O 13 1 ויספו בני ישראל לעשות הרע בעיני יהוה ויתנם יהוה ביד פלשתים ארבעים שנה׃ 07O 13 2 ויהי איש אחד מצרעה ממשפחת הדני ושמו מנוח ואשתו עקרה ולא ילדה׃ 07O 13 3 וירא מלאך יהוה אל האשה ויאמר אליה הנה נא את עקרה ולא ילדת והרית וילדת בן׃ 07O 13 4 ועתה השמרי נא ואל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמא׃ 07O 13 5 כי הנך הרה וילדת בן ומורה לא יעלה על ראשו כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן והוא יחל להושיע את ישראל מיד פלשתים׃ 07O 13 6 ותבא האשה ותאמר לאישה לאמר איש האלהים בא אלי ומראהו כמראה מלאך האלהים נורא מאד ולא שאלתיהו אי מזה הוא ואת שמו לא הגיד לי׃ 07O 13 7 ויאמר לי הנך הרה וילדת בן ועתה אל תשתי יין ושכר ואל תאכלי כל טמאה כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן עד יום מותו׃ 07O 13 8 ויעתר מנוח אל יהוה ויאמר בי אדוני איש האלהים אשר שלחת יבוא נא עוד אלינו ויורנו מה נעשה לנער היולד׃ 07O 13 9 וישמע האלהים בקול מנוח ויבא מלאך האלהים עוד אל האשה והיא יושבת בשדה ומנוח אישה אין עמה׃ 07O 13 10 ותמהר האשה ותרץ ותגד לאישה ותאמר אליו הנה נראה אלי האיש אשר בא ביום אלי׃ 07O 13 11 ויקם וילך מנוח אחרי אשתו ויבא אל האיש ויאמר לו האתה האיש אשר דברת אל האשה ויאמר אני׃ 07O 13 12 ויאמר מנוח עתה יבא דבריך מה יהיה משפט הנער ומעשהו׃ 07O 13 13 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח מכל אשר אמרתי אל האשה תשמר׃ 07O 13 14 מכל אשר יצא מגפן היין לא תאכל ויין ושכר אל תשת וכל טמאה אל תאכל כל אשר צויתיה תשמר׃ 07O 13 15 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה נעצרה נא אותך ונעשה לפניך גדי עזים׃ 07O 13 16 ויאמר מלאך יהוה אל מנוח אם תעצרני לא אכל בלחמך ואם תעשה עלה ליהוה תעלנה כי לא ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃ 07O 13 17 ויאמר מנוח אל מלאך יהוה מי שמך כי יבא דבריך וכבדנוך׃ 07O 13 18 ויאמר לו מלאך יהוה למה זה תשאל לשמי והוא פלאי׃ 07O 13 19 ויקח מנוח את גדי העזים ואת המנחה ויעל על הצור ליהוה ומפלא לעשות ומנוח ואשתו ראים׃ 07O 13 20 ויהי בעלות הלהב מעל המזבח השמימה ויעל מלאך יהוה בלהב המזבח ומנוח ואשתו ראים ויפלו על פניהם ארצה׃ 07O 13 21 ולא יסף עוד מלאך יהוה להראה אל מנוח ואל אשתו אז ידע מנוח כי מלאך יהוה הוא׃ 07O 13 22 ויאמר מנוח אל אשתו מות נמות כי אלהים ראינו׃ 07O 13 23 ותאמר לו אשתו לו חפץ יהוה להמיתנו לא לקח מידנו עלה ומנחה ולא הראנו את כל אלה וכעת לא השמיענו כזאת׃ 07O 13 24 ותלד האשה בן ותקרא את שמו שמשון ויגדל הנער ויברכהו יהוה׃ 07O 13 25 ותחל רוח יהוה לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל׃ 07O 14 1 וירד שמשון תמנתה וירא אשה בתמנתה מבנות פלשתים׃ 07O 14 2 ויעל ויגד לאביו ולאמו ויאמר אשה ראיתי בתמנתה מבנות פלשתים ועתה קחו אותה לי לאשה׃ 07O 14 3 ויאמר לו אביו ואמו האין בבנות אחיך ובכל עמי אשה כי אתה הולך לקחת אשה מפלשתים הערלים ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני׃ 07O 14 4 ואביו ואמו לא ידעו כי מיהוה היא כי תאנה הוא מבקש מפלשתים ובעת ההיא פלשתים משלים בישראל׃ 07O 14 5 וירד שמשון ואביו ואמו תמנתה ויבאו עד כרמי תמנתה והנה כפיר אריות שאג לקראתו׃ 07O 14 6 ותצלח עליו רוח יהוה וישסעהו כשסע הגדי ומאומה אין בידו ולא הגיד לאביו ולאמו את אשר עשה׃ 07O 14 7 וירד וידבר לאשה ותישר בעיני שמשון׃ 07O 14 8 וישב מימים לקחתה ויסר לראות את מפלת האריה והנה עדת דבורים בגוית האריה ודבש׃ 07O 14 9 וירדהו אל כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל אביו ואל אמו ויתן להם ויאכלו ולא הגיד להם כי מגוית האריה רדה הדבש׃ 07O 14 10 וירד אביהו אל האשה ויעש שם שמשון משתה כי כן יעשו הבחורים׃ 07O 14 11 ויהי כראותם אותו ויקחו שלשים מרעים ויהיו אתו׃ 07O 14 12 ויאמר להם שמשון אחודה נא לכם חידה אם הגד תגידו אותה לי שבעת ימי המשתה ומצאתם ונתתי לכם שלשים סדינים ושלשים חלפת בגדים׃ 07O 14 13 ואם לא תוכלו להגיד לי ונתתם אתם לי שלשים סדינים ושלשים חליפות בגדים ויאמרו לו חודה חידתך ונשמענה׃ 07O 14 14 ויאמר להם מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק ולא יכלו להגיד החידה שלשת ימים׃ 07O 14 15 ויהי ביום השביעי ויאמרו לאשת שמשון פתי את אישך ויגד לנו את החידה פן נשרף אותך ואת בית אביך באש הלירשנו קראתם לנו הלא׃ 07O 14 16 ותבך אשת שמשון עליו ותאמר רק שנאתני ולא אהבתני החידה חדת לבני עמי ולי לא הגדתה ויאמר לה הנה לאבי ולאמי לא הגדתי ולך אגיד׃ 07O 14 17 ותבך עליו שבעת הימים אשר היה להם המשתה ויהי ביום השביעי ויגד לה כי הציקתהו ותגד החידה לבני עמה׃ 07O 14 18 ויאמרו לו אנשי העיר ביום השביעי בטרם יבא החרסה מה מתוק מדבש ומה עז מארי ויאמר להם לולא חרשתם בעגלתי לא מצאתם חידתי׃ 07O 14 19 ותצלח עליו רוח יהוה וירד אשקלון ויך מהם שלשים איש ויקח את חליצותם ויתן החליפות למגידי החידה ויחר אפו ויעל בית אביהו׃ 07O 14 20 ותהי אשת שמשון למרעהו אשר רעה לו׃ 07O 15 1 ויהי מימים בימי קציר חטים ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל אשתי החדרה ולא נתנו אביה לבוא׃ 07O 15 2 ויאמר אביה אמר אמרתי כי שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחתה הקטנה טובה ממנה תהי נא לך תחתיה׃ 07O 15 3 ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים כי עשה אני עמם רעה׃ 07O 15 4 וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוך׃ 07O 15 5 ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית׃ 07O 15 6 ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת אביה באש׃ 07O 15 7 ויאמר להם שמשון אם תעשון כזאת כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל׃ 07O 15 8 ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם׃ 07O 15 9 ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי׃ 07O 15 10 ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו׃ 07O 15 11 וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי משלים בנו פלשתים ומה זאת עשית לנו ויאמר להם כאשר עשו לי כן עשיתי להם׃ 07O 15 12 ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי אתם׃ 07O 15 13 ויאמרו לו לאמר לא כי אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן הסלע׃ 07O 15 14 הוא בא עד לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו אסוריו מעל ידיו׃ 07O 15 15 וימצא לחי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש׃ 07O 15 16 ויאמר שמשון בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש׃ 07O 15 17 ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי׃ 07O 15 18 ויצמא מאד ויקרא אל יהוה ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים׃ 07O 15 19 ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה׃ 07O 15 20 וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה׃ 07O 16 1 וילך שמשון עזתה וירא שם אשה זונה ויבא אליה׃ 07O 16 2 לעזתים לאמר בא שמשון הנה ויסבו ויארבו לו כל הלילה בשער העיר ויתחרשו כל הלילה לאמר עד אור הבקר והרגנהו׃ 07O 16 3 וישכב שמשון עד חצי הלילה ויקם בחצי הלילה ויאחז בדלתות שער העיר ובשתי המזוזות ויסעם עם הבריח וישם על כתפיו ויעלם אל ראש ההר אשר על פני חברון׃ 07O 16 4 ויהי אחרי כן ויאהב אשה בנחל שרק ושמה דלילה׃ 07O 16 5 ויעלו אליה סרני פלשתים ויאמרו לה פתי אותו וראי במה כחו גדול ובמה נוכל לו ואסרנהו לענתו ואנחנו נתן לך איש אלף ומאה כסף׃ 07O 16 6 ותאמר דלילה אל שמשון הגידה נא לי במה כחך גדול ובמה תאסר לענותך׃ 07O 16 7 ויאמר אליה שמשון אם יאסרני בשבעה יתרים לחים אשר לא חרבו וחליתי והייתי כאחד האדם׃ 07O 16 8 ויעלו לה סרני פלשתים שבעה יתרים לחים אשר לא חרבו ותאסרהו בהם׃ 07O 16 9 והארב ישב לה בחדר ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וינתק את היתרים כאשר ינתק פתיל הנערת בהריחו אש ולא נודע כחו׃ 07O 16 10 ותאמר דלילה אל שמשון הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים עתה הגידה נא לי במה תאסר׃ 07O 16 11 ויאמר אליה אם אסור יאסרוני בעבתים חדשים אשר לא נעשה בהם מלאכה וחליתי והייתי כאחד האדם׃ 07O 16 12 ותקח דלילה עבתים חדשים ותאסרהו בהם ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון והארב ישב בחדר וינתקם מעל זרעתיו כחוט׃ 07O 16 13 ותאמר דלילה אל שמשון עד הנה התלת בי ותדבר אלי כזבים הגידה לי במה תאסר ויאמר אליה אם תארגי את שבע מחלפות ראשי עם המסכת׃ 07O 16 14 ותתקע ביתד ותאמר אליו פלשתים עליך שמשון וייקץ משנתו ויסע את היתד הארג ואת המסכת׃ 07O 16 15 ותאמר אליו איך תאמר אהבתיך ולבך אין אתי זה שלש פעמים התלת בי ולא הגדת לי במה כחך גדול׃ 07O 16 16 ויהי כי הציקה לו בדבריה כל הימים ותאלצהו ותקצר נפשו למות׃ 07O 16 17 ויגד לה את כל לבו ויאמר לה מורה לא עלה על ראשי כי נזיר אלהים אני מבטן אמי אם גלחתי וסר ממני כחי וחליתי והייתי ככל האדם׃ 07O 16 18 ותרא דלילה כי הגיד לה את כל לבו ותשלח ותקרא לסרני פלשתים לאמר עלו הפעם כי הגיד לה את כל לבו ועלו אליה סרני פלשתים ויעלו הכסף בידם׃ 07O 16 19 ותישנהו על ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את שבע מחלפות ראשו ותחל לענותו ויסר כחו מעליו׃ 07O 16 20 ותאמר פלשתים עליך שמשון ויקץ משנתו ויאמר אצא כפעם בפעם ואנער והוא לא ידע כי יהוה סר מעליו׃ 07O 16 21 ויאחזוהו פלשתים וינקרו את עיניו ויורידו אותו עזתה ויאסרוהו בנחשתים ויהי טוחן בבית האסירים׃ 07O 16 22 ויחל שער ראשו לצמח כאשר גלח׃ 07O 16 23 וסרני פלשתים נאספו לזבח זבח גדול לדגון אלהיהם ולשמחה ויאמרו נתן אלהינו בידנו את שמשון אויבינו׃ 07O 16 24 ויראו אתו העם ויהללו את אלהיהם כי אמרו נתן אלהינו בידנו את אויבנו ואת מחריב ארצנו ואשר הרבה את חללינו׃ 07O 16 25 ויהי כי טוב לבם ויאמרו קראו לשמשון וישחק לנו ויקראו לשמשון מבית האסירים ויצחק לפניהם ויעמידו אותו בין העמודים׃ 07O 16 26 ויאמר שמשון אל הנער המחזיק בידו הניחה אותי והימשני את העמדים אשר הבית נכון עליהם ואשען עליהם׃ 07O 16 27 והבית מלא האנשים והנשים ושמה כל סרני פלשתים ועל הגג כשלשת אלפים איש ואשה הראים בשחוק שמשון׃ 07O 16 28 ויקרא שמשון אל יהוה ויאמר אדני יהוה זכרני נא וחזקני נא אך הפעם הזה האלהים ואנקמה נקם אחת משתי עיני מפלשתים׃ 07O 16 29 וילפת שמשון את שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם ויסמך עליהם אחד בימינו ואחד בשמאלו׃ 07O 16 30 ויאמר שמשון תמות נפשי עם פלשתים ויט בכח ויפל הבית על הסרנים ועל כל העם אשר בו ויהיו המתים אשר המית במותו רבים מאשר המית בחייו׃ 07O 16 31 וירדו אחיו וכל בית אביהו וישאו אתו ויעלו ויקברו אותו בין צרעה ובין אשתאל בקבר מנוח אביו והוא שפט את ישראל עשרים שנה׃ 07O 17 1 ויהי איש מהר אפרים ושמו מיכיהו׃ 07O 17 2 ויאמר לאמו אלף ומאה הכסף אשר לקח לך ואתי אלית וגם אמרת באזני הנה הכסף אתי אני לקחתיו ותאמר אמו ברוך בני ליהוה׃ 07O 17 3 וישב את אלף ומאה הכסף לאמו ותאמר אמו הקדש הקדשתי את הכסף ליהוה מידי לבני לעשות פסל ומסכה ועתה אשיבנו לך׃ 07O 17 4 וישב את הכסף לאמו ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף ויעשהו פסל ומסכה ויהי בבית מיכיהו׃ 07O 17 5 והאיש מיכה לו בית אלהים ויעש אפוד ותרפים וימלא את יד אחד מבניו ויהי לו לכהן׃ 07O 17 6 בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה׃ 07O 17 7 ויהי נער מבית לחם יהודה ממשפחת יהודה והוא לוי והוא גר שם׃ 07O 17 8 וילך האיש מהעיר מבית לחם יהודה לגור באשר ימצא ויבא הר אפרים עד בית מיכה לעשות דרכו׃ 07O 17 9 ויאמר לו מיכה מאין תבוא ויאמר אליו לוי אנכי מבית לחם יהודה ואנכי הלך לגור באשר אמצא׃ 07O 17 10 ויאמר לו מיכה שבה עמדי והיה לי לאב ולכהן ואנכי אתן לך עשרת כסף לימים וערך בגדים ומחיתך וילך הלוי׃ 07O 17 11 ויואל הלוי לשבת את האיש ויהי הנער לו כאחד מבניו׃ 07O 17 12 וימלא מיכה את יד הלוי ויהי לו הנער לכהן ויהי בבית מיכה׃ 07O 17 13 ויאמר מיכה עתה ידעתי כי ייטיב יהוה לי כי היה לי הלוי לכהן׃ 07O 18 1 בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה׃ 07O 18 2 וישלחו בני דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את הארץ ויבאו הר אפרים עד בית מיכה וילינו שם׃ 07O 18 3 המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה׃ 07O 18 4 ויאמר אלהם כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן׃ 07O 18 5 ויאמרו לו שאל נא באלהים ונדעה התצליח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה׃ 07O 18 6 ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו בה׃ 07O 18 7 וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחקים המה מצדנים ודבר אין להם עם אדם׃ 07O 18 8 ויבאו אל אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם׃ 07O 18 9 ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים אל תעצלו ללכת לבא לרשת את הארץ׃ 07O 18 10 כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים כי נתנה אלהים בידכם מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ׃ 07O 18 11 ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש מאות איש חגור כלי מלחמה׃ 07O 18 12 ויעלו ויחנו בקרית יערים ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה הנה אחרי קרית יערים׃ 07O 18 13 ויעברו משם הר אפרים ויבאו עד בית מיכה׃ 07O 18 14 ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה תעשו׃ 07O 18 15 ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום׃ 07O 18 16 ושש מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער אשר מבני דן׃ 07O 18 17 ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה והכהן נצב פתח השער ושש מאות האיש החגור כלי המלחמה׃ 07O 18 18 ואלה באו בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים׃ 07O 18 19 ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב ולכהן הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל׃ 07O 18 20 וייטב לב הכהן ויקח את האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבא בקרב העם׃ 07O 18 21 ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנה ואת הכבודה לפניהם׃ 07O 18 22 המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכה נזעקו וידביקו את בני דן׃ 07O 18 23 ויקראו אל בני דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה לך כי נזעקת׃ 07O 18 24 ויאמר את אלהי אשר עשיתי לקחתם ואת הכהן ותלכו ומה לי עוד ומה זה תאמרו אלי מה לך׃ 07O 18 25 ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך׃ 07O 18 26 וילכו בני דן לדרכם וירא מיכה כי חזקים המה ממנו ויפן וישב אל ביתו׃ 07O 18 27 והמה לקחו את אשר עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש׃ 07O 18 28 ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב ויבנו את העיר וישבו בה׃ 07O 18 29 ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשנה׃ 07O 18 30 ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשם בן מנשה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ׃ 07O 18 31 וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשלה׃ 07O 19 1 ויהי בימים ההם ומלך אין בישראל ויהי איש לוי גר בירכתי הר אפרים ויקח לו אשה פילגש מבית לחם יהודה׃ 07O 19 2 ותזנה עליו פילגשו ותלך מאתו אל בית אביה אל בית לחם יהודה ותהי שם ימים ארבעה חדשים׃ 07O 19 3 ויקם אישה וילך אחריה לדבר על לבה להשיבו ונערו עמו וצמד חמרים ותביאהו בית אביה ויראהו אבי הנערה וישמח לקראתו׃ 07O 19 4 ויחזק בו חתנו אבי הנערה וישב אתו שלשת ימים ויאכלו וישתו וילינו שם׃ 07O 19 5 ויהי ביום הרביעי וישכימו בבקר ויקם ללכת ויאמר אבי הנערה אל חתנו סעד לבך פת לחם ואחר תלכו׃ 07O 19 6 וישבו ויאכלו שניהם יחדו וישתו ויאמר אבי הנערה אל האיש הואל נא ולין ויטב לבך׃ 07O 19 7 ויקם האיש ללכת ויפצר בו חתנו וישב וילן שם׃ 07O 19 8 וישכם בבקר ביום החמישי ללכת ויאמר אבי הנערה סעד נא לבבך והתמהמהו עד נטות היום ויאכלו שניהם׃ 07O 19 9 ויקם האיש ללכת הוא ופילגשו ונערו ויאמר לו חתנו אבי הנערה הנה נא רפה היום לערב לינו נא הנה חנות היום לין פה וייטב לבבך והשכמתם מחר לדרככם והלכת לאהלך׃ 07O 19 10 ולא אבה האיש ללון ויקם וילך ויבא עד נכח יבוס היא ירושלם ועמו צמד חמורים חבושים ופילגשו עמו׃ 07O 19 11 הם עם יבוס והיום רד מאד ויאמר הנער אל אדניו לכה נא ונסורה אל עיר היבוסי הזאת ונלין בה׃ 07O 19 12 ויאמר אליו אדניו לא נסור אל עיר נכרי אשר לא מבני ישראל הנה ועברנו עד גבעה׃ 07O 19 13 ויאמר לנערו לך ונקרבה באחד המקמות ולנו בגבעה או ברמה׃ 07O 19 14 ויעברו וילכו ותבא להם השמש אצל הגבעה אשר לבנימן׃ 07O 19 15 ויסרו שם לבוא ללון בגבעה ויבא וישב ברחוב העיר ואין איש מאסף אותם הביתה ללון׃ 07O 19 16 והנה איש זקן בא מן מעשהו מן השדה בערב והאיש מהר אפרים והוא גר בגבעה ואנשי המקום בני ימיני׃ 07O 19 17 וישא עיניו וירא את האיש הארח ברחב העיר ויאמר האיש הזקן אנה תלך ומאין תבוא׃ 07O 19 18 ויאמר אליו עברים אנחנו מבית לחם יהודה עד ירכתי הר אפרים משם אנכי ואלך עד בית לחם יהודה ואת בית יהוה אני הלך ואין איש מאסף אותי הביתה׃ 07O 19 19 וגם תבן גם מספוא יש לחמורינו וגם לחם ויין יש לי ולאמתך ולנער עם עבדיך אין מחסור כל דבר׃ 07O 19 20 ויאמר האיש הזקן שלום לך רק כל מחסורך עלי רק ברחוב אל תלן׃ 07O 19 21 ויביאהו לביתו ויבול לחמורים וירחצו רגליהם ויאכלו וישתו׃ 07O 19 22 המה מיטיבים את לבם והנה אנשי העיר אנשי בני בליעל נסבו את הבית מתדפקים על הדלת ויאמרו אל האיש בעל הבית הזקן לאמר הוצא את האיש אשר בא אל ביתך ונדענו׃ 07O 19 23 ויצא אליהם האיש בעל הבית ויאמר אלהם אל אחי אל תרעו נא אחרי אשר בא האיש הזה אל ביתי אל תעשו את הנבלה הזאת׃ 07O 19 24 הנה בתי הבתולה ופילגשהו אוציאה נא אותם וענו אותם ועשו להם הטוב בעיניכם ולאיש הזה לא תעשו דבר הנבלה הזאת׃ 07O 19 25 ולא אבו האנשים לשמע לו ויחזק האיש בפילגשו ויצא אליהם החוץ וידעו אותה ויתעללו בה כל הלילה עד הבקר וישלחוה בעלות השחר׃ 07O 19 26 ותבא האשה לפנות הבקר ותפל פתח בית האיש אשר אדוניה שם עד האור׃ 07O 19 27 ויקם אדניה בבקר ויפתח דלתות הבית ויצא ללכת לדרכו והנה האשה פילגשו נפלת פתח הבית וידיה על הסף׃ 07O 19 28 ויאמר אליה קומי ונלכה ואין ענה ויקחה על החמור ויקם האיש וילך למקמו׃ 07O 19 29 ויבא אל ביתו ויקח את המאכלת ויחזק בפילגשו וינתחה לעצמיה לשנים עשר נתחים וישלחה בכל גבול ישראל׃ 07O 19 30 והיה כל הראה ואמר לא נהיתה ולא נראתה כזאת למיום עלות בני ישראל מארץ מצרים עד היום הזה שימו לכם עליה עצו ודברו׃ 07O 20 1 ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד אל יהוה המצפה׃ 07O 20 2 ויתיצבו פנות כל העם כל שבטי ישראל בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב׃ 07O 20 3 וישמעו בני בנימן כי עלו בני ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת׃ 07O 20 4 ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה ויאמר הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון׃ 07O 20 5 ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דמו להרג ואת פילגשי ענו ותמת׃ 07O 20 6 ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל שדה נחלת ישראל כי עשו זמה ונבלה בישראל׃ 07O 20 7 הנה כלכם בני ישראל הבו לכם דבר ועצה הלם׃ 07O 20 8 ויקם כל העם כאיש אחד לאמר לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו׃ 07O 20 9 ועתה זה הדבר אשר נעשה לגבעה עליה בגורל׃ 07O 20 10 ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם לעשות לבואם לגבע בנימן ככל הנבלה אשר עשה בישראל׃ 07O 20 11 ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים׃ 07O 20 12 וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימן לאמר מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם׃ 07O 20 13 ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו בנימן לשמע בקול אחיהם בני ישראל׃ 07O 20 14 ויאספו בני בנימן מן הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני ישראל׃ 07O 20 15 ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור׃ 07O 20 16 מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו כל זה קלע באבן אל השערה ולא יחטא׃ 07O 20 17 ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב כל זה איש מלחמה׃ 07O 20 18 ויקמו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה׃ 07O 20 19 ויקומו בני ישראל בבקר ויחנו על הגבעה׃ 07O 20 20 ויצא איש ישראל למלחמה עם בנימן ויערכו אתם איש ישראל מלחמה אל הגבעה׃ 07O 20 21 ויצאו בני בנימן מן הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש ארצה׃ 07O 20 22 ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הראשון׃ 07O 20 23 ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו׃ 07O 20 24 ויקרבו בני ישראל אל בני בנימן ביום השני׃ 07O 20 25 ויצא בנימן לקראתם מן הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה כל אלה שלפי חרב׃ 07O 20 26 ויעלו כל בני ישראל וכל העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה׃ 07O 20 27 וישאלו בני ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם׃ 07O 20 28 ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך׃ 07O 20 29 וישם ישראל ארבים אל הגבעה סביב׃ 07O 20 30 ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל הגבעה כפעם בפעם׃ 07O 20 31 ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל׃ 07O 20 32 ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנהו מן העיר אל המסלות׃ 07O 20 33 וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה גבע׃ 07O 20 34 ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי נגעת עליהם הרעה׃ 07O 20 35 ויגף יהוה את בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש כל אלה שלף חרב׃ 07O 20 36 ויראו בני בנימן כי נגפו ויתנו איש ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל הארב אשר שמו אל הגבעה׃ 07O 20 37 והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב׃ 07O 20 38 והמועד היה לאיש ישראל עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר׃ 07O 20 39 ויהפך איש ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש ישראל כשלשים איש כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה׃ 07O 20 40 והמשאת החלה לעלות מן העיר עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה׃ 07O 20 41 ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן כי ראה כי נגעה עליו הרעה׃ 07O 20 42 ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו׃ 07O 20 43 כתרו את בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח שמש׃ 07O 20 44 ויפלו מבנימן שמנה עשר אלף איש את כל אלה אנשי חיל׃ 07O 20 45 ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש׃ 07O 20 46 ויהי כל הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב ביום ההוא את כל אלה אנשי חיל׃ 07O 20 47 ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים׃ 07O 20 48 ואיש ישראל שבו אל בני בנימן ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים הנמצאות שלחו באש׃ 07O 21 1 ואיש ישראל נשבע במצפה לאמר איש ממנו לא יתן בתו לבנימן לאשה׃ 07O 21 2 ויבא העם בית אל וישבו שם עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול׃ 07O 21 3 ויאמרו למה יהוה אלהי ישראל היתה זאת בישראל להפקד היום מישראל שבט אחד׃ 07O 21 4 ויהי ממחרת וישכימו העם ויבנו שם מזבח ויעלו עלות ושלמים׃ 07O 21 5 ויאמרו בני ישראל מי אשר לא עלה בקהל מכל שבטי ישראל אל יהוה כי השבועה הגדולה היתה לאשר לא עלה אל יהוה המצפה לאמר מות יומת׃ 07O 21 6 וינחמו בני ישראל אל בנימן אחיו ויאמרו נגדע היום שבט אחד מישראל׃ 07O 21 7 מה נעשה להם לנותרים לנשים ואנחנו נשבענו ביהוה לבלתי תת להם מבנותינו לנשים׃ 07O 21 8 ויאמרו מי אחד משבטי ישראל אשר לא עלה אל יהוה המצפה והנה לא בא איש אל המחנה מיביש גלעד אל הקהל׃ 07O 21 9 ויתפקד העם והנה אין שם איש מיושבי יבש גלעד׃ 07O 21 10 וישלחו שם העדה שנים עשר אלף איש מבני החיל ויצוו אותם לאמר לכו והכיתם את יושבי יבש גלעד לפי חרב והנשים והטף׃ 07O 21 11 וזה הדבר אשר תעשו כל זכר וכל אשה ידעת משכב זכר תחרימו׃ 07O 21 12 וימצאו מיושבי יביש גלעד ארבע מאות נערה בתולה אשר לא ידעה איש למשכב זכר ויביאו אותם אל המחנה שלה אשר בארץ כנען׃ 07O 21 13 וישלחו כל העדה וידברו אל בני בנימן אשר בסלע רמון ויקראו להם שלום׃ 07O 21 14 וישב בנימן בעת ההיא ויתנו להם הנשים אשר חיו מנשי יבש גלעד ולא מצאו להם כן׃ 07O 21 15 והעם נחם לבנימן כי עשה יהוה פרץ בשבטי ישראל׃ 07O 21 16 ויאמרו זקני העדה מה נעשה לנותרים לנשים כי נשמדה מבנימן אשה׃ 07O 21 17 ויאמרו ירשת פליטה לבנימן ולא ימחה שבט מישראל׃ 07O 21 18 ואנחנו לא נוכל לתת להם נשים מבנותינו כי נשבעו בני ישראל לאמר ארור נתן אשה לבנימן׃ 07O 21 19 ויאמרו הנה חג יהוה בשלו מימים ימימה אשר מצפונה לבית אל מזרחה השמש למסלה העלה מבית אל שכמה ומנגב ללבונה׃ 07O 21 20 ויצו את בני בנימן לאמר לכו וארבתם בכרמים׃ 07O 21 21 וראיתם והנה אם יצאו בנות שילו לחול במחלות ויצאתם מן הכרמים וחטפתם לכם איש אשתו מבנות שילו והלכתם ארץ בנימן׃ 07O 21 22 והיה כי יבאו אבותם או אחיהם לרוב אלינו ואמרנו אליהם חנונו אותם כי לא לקחנו איש אשתו במלחמה כי לא אתם נתתם להם כעת תאשמו׃ 07O 21 23 ויעשו כן בני בנימן וישאו נשים למספרם מן המחללות אשר גזלו וילכו וישובו אל נחלתם ויבנו את הערים וישבו בהם׃ 07O 21 24 ויתהלכו משם בני ישראל בעת ההיא איש לשבטו ולמשפחתו ויצאו משם איש לנחלתו׃ 07O 21 25 בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה׃ 08O 1 1 ויהי בימי שפט השפטים ויהי רעב בארץ וילך איש מבית לחם יהודה לגור בשדי מואב הוא ואשתו ושני בניו׃ 08O 1 2 ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון אפרתים מבית לחם יהודה ויבאו שדי מואב ויהיו שם׃ 08O 1 3 וימת אלימלך איש נעמי ותשאר היא ושני בניה׃ 08O 1 4 וישאו להם נשים מאביות שם האחת ערפה ושם השנית רות וישבו שם כעשר שנים׃ 08O 1 5 וימותו גם שניהם מחלון וכליון ותשאר האשה משני ילדיה ומאישה׃ 08O 1 6 ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב כי שמעה בשדה מואב כי פקד יהוה את עמו לתת להם לחם׃ 08O 1 7 ותצא מן המקום אשר היתה שמה ושתי כלתיה עמה ותלכנה בדרך לשוב אל ארץ יהודה׃ 08O 1 8 ותאמר נעמי לשתי כלתיה לכנה שבנה אשה לבית אמה יעשה יהוה עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים ועמדי׃ 08O 1 9 יתן יהוה לכם ומצאן מנוחה אשה בית אישה ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה׃ 08O 1 10 ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך׃ 08O 1 11 ותאמר נעמי שבנה בנתי למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים׃ 08O 1 12 שבנה בנתי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים׃ 08O 1 13 הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם כי יצאה בי יד יהוה׃ 08O 1 14 ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה׃ 08O 1 15 ותאמר הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה שובי אחרי יבמתך׃ 08O 1 16 ותאמר רות אל תפגעי בי לעזבך לשוב מאחריך כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלהיך אלהי׃ 08O 1 17 באשר תמותי אמות ושם אקבר כה יעשה יהוה לי וכה יסיף כי המות יפריד ביני ובינך׃ 08O 1 18 ותרא כי מתאמצת היא ללכת אתה ותחדל לדבר אליה׃ 08O 1 19 ותלכנה שתיהם עד באנה בית לחם ויהי כבאנה בית לחם ותהם כל העיר עליהן ותאמרנה הזאת נעמי׃ 08O 1 20 ותאמר אליהן אל תקראנה לי נעמי קראן לי מרא כי המר שדי לי מאד׃ 08O 1 21 אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי׃ 08O 1 22 ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים׃ 08O 2 1 ולנעמי מידע לאישה איש גבור חיל ממשפחת אלימלך ושמו בעז׃ 08O 2 2 ותאמר רות המואביה אל נעמי אלכה נא השדה ואלקטה בשבלים אחר אשר אמצא חן בעיניו ותאמר לה לכי בתי׃ 08O 2 3 ותלך ותבוא ותלקט בשדה אחרי הקצרים ויקר מקרה חלקת השדה לבעז אשר ממשפחת אלימלך׃ 08O 2 4 והנה בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה׃ 08O 2 5 ויאמר בעז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת׃ 08O 2 6 ויען הנער הנצב על הקוצרים ויאמר נערה מואביה היא השבה עם נעמי משדה מואב׃ 08O 2 7 ותאמר אלקטה נא ואספתי בעמרים אחרי הקוצרים ותבוא ותעמוד מאז הבקר ועד עתה זה שבתה הבית מעט׃ 08O 2 8 ויאמר בעז אל רות הלוא שמעת בתי אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכה תדבקין עם נערתי׃ 08O 2 9 עיניך בשדה אשר יקצרון והלכת אחריהן הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת והלכת אל הכלים ושתית מאשר ישאבון הנערים׃ 08O 2 10 ותפל על פניה ותשתחו ארצה ותאמר אליו מדוע מצאתי חן בעיניך להכירני ואנכי נכריה׃ 08O 2 11 ויען בעז ויאמר לה הגד הגד לי כל אשר עשית את חמותך אחרי מות אישך ותעזבי אביך ואמך וארץ מולדתך ותלכי אל עם אשר לא ידעת תמול שלשום׃ 08O 2 12 ישלם יהוה פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם יהוה אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו׃ 08O 2 13 ותאמר אמצא חן בעיניך אדני כי נחמתני וכי דברת על לב שפחתך ואנכי לא אהיה כאחת שפחתיך׃ 08O 2 14 ויאמר לה בעז לעת האכל גשי הלם ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ ותשב מצד הקוצרים ויצבט לה קלי ותאכל ותשבע ותתר׃ 08O 2 15 ותקם ללקט ויצו בעז את נעריו לאמר גם בין העמרים תלקט ולא תכלימוה׃ 08O 2 16 וגם של תשלו לה מן הצבתים ועזבתם ולקטה ולא תגערו בה׃ 08O 2 17 ותלקט בשדה עד הערב ותחבט את אשר לקטה ויהי כאיפה שערים׃ 08O 2 18 ותשא ותבוא העיר ותרא חמותה את אשר לקטה ותוצא ותתן לה את אשר הותרה משבעה׃ 08O 2 19 ותאמר לה חמותה איפה לקטת היום ואנה עשית יהי מכירך ברוך ותגד לחמותה את אשר עשתה עמו ותאמר שם האיש אשר עשיתי עמו היום בעז׃ 08O 2 20 ותאמר נעמי לכלתה ברוך הוא ליהוה אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים ותאמר לה נעמי קרוב לנו האיש מגאלנו הוא׃ 08O 2 21 ותאמר רות המואביה גם כי אמר אלי עם הנערים אשר לי תדבקין עד אם כלו את כל הקציר אשר לי׃ 08O 2 22 ותאמר נעמי אל רות כלתה טוב בתי כי תצאי עם נערותיו ולא יפגעו בך בשדה אחר׃ 08O 2 23 ותדבק בנערות בעז ללקט עד כלות קציר השערים וקציר החטים ותשב את חמותה׃ 08O 3 1 ותאמר לה נעמי חמותה בתי הלא אבקש לך מנוח אשר ייטב לך׃ 08O 3 2 ועתה הלא בעז מדעתנו אשר היית את נערותיו הנה הוא זרה את גרן השערים הלילה׃ 08O 3 3 ורחצת וסכת ושמת שמלתך עליך וירדתי הגרן אל תודעי לאיש עד כלתו לאכל ולשתות׃ 08O 3 4 ויהי בשכבו וידעת את המקום אשר ישכב שם ובאת וגלית מרגלתיו ושכבתי והוא יגיד לך את אשר תעשין׃ 08O 3 5 ותאמר אליה כל אשר תאמרי אעשה׃ 08O 3 6 ותרד הגרן ותעש ככל אשר צותה חמותה׃ 08O 3 7 ויאכל בעז וישת וייטב לבו ויבא לשכב בקצה הערמה ותבא בלט ותגל מרגלתיו ותשכב׃ 08O 3 8 ויהי בחצי הלילה ויחרד האיש וילפת והנה אשה שכבת מרגלתיו׃ 08O 3 9 ויאמר מי את ותאמר אנכי רות אמתך ופרשת כנפך על אמתך כי גאל אתה׃ 08O 3 10 ויאמר ברוכה את ליהוה בתי היטבת חסדך האחרון מן הראשון לבלתי לכת אחרי הבחורים אם דל ואם עשיר׃ 08O 3 11 ועתה בתי אל תיראי כל אשר תאמרי אעשה לך כי יודע כל שער עמי כי אשת חיל את׃ 08O 3 12 ועתה כי אמנם כי אם גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני׃ 08O 3 13 ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל ואם לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי יהוה שכבי עד הבקר׃ 08O 3 14 ותשכב מרגלתו עד הבקר ותקם בטרום יכיר איש את רעהו ויאמר אל יודע כי באה האשה הגרן׃ 08O 3 15 ויאמר הבי המטפחת אשר עליך ואחזי בה ותאחז בה וימד שש שערים וישת עליה ויבא העיר׃ 08O 3 16 ותבוא אל חמותה ותאמר מי את בתי ותגד לה את כל אשר עשה לה האיש׃ 08O 3 17 ותאמר שש השערים האלה נתן לי כי אמר אל תבואי ריקם אל חמותך׃ 08O 3 18 ותאמר שבי בתי עד אשר תדעין איך יפל דבר כי לא ישקט האיש כי אם כלה הדבר היום׃ 08O 4 1 ובעז עלה השער וישב שם והנה הגאל עבר אשר דבר בעז ויאמר סורה שבה פה פלני אלמני ויסר וישב׃ 08O 4 2 ויקח עשרה אנשים מזקני העיר ויאמר שבו פה וישבו׃ 08O 4 3 ויאמר לגאל חלקת השדה אשר לאחינו לאלימלך מכרה נעמי השבה משדה מואב׃ 08O 4 4 ואני אמרתי אגלה אזנך לאמר קנה נגד הישבים ונגד זקני עמי אם תגאל גאל ואם לא יגאל הגידה לי ואדע כי אין זולתך לגאול ואנכי אחריך ויאמר אנכי אגאל׃ 08O 4 5 ויאמר בעז ביום קנותך השדה מיד נעמי ומאת רות המואביה אשת המת קניתי להקים שם המת על נחלתו׃ 08O 4 6 ויאמר הגאל לא אוכל לגאול לי פן אשחית את נחלתי גאל לך אתה את גאלתי כי לא אוכל לגאל׃ 08O 4 7 וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו וזאת התעודה בישראל׃ 08O 4 8 ויאמר הגאל לבעז קנה לך וישלף נעלו׃ 08O 4 9 ויאמר בעז לזקנים וכל העם עדים אתם היום כי קניתי את כל אשר לאלימלך ואת כל אשר לכליון ומחלון מיד נעמי׃ 08O 4 10 וגם את רות המאביה אשת מחלון קניתי לי לאשה להקים שם המת על נחלתו ולא יכרת שם המת מעם אחיו ומשער מקומו עדים אתם היום׃ 08O 4 11 ויאמרו כל העם אשר בשער והזקנים עדים יתן יהוה את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל ועשה חיל באפרתה וקרא שם בבית לחם׃ 08O 4 12 ויהי ביתך כבית פרץ אשר ילדה תמר ליהודה מן הזרע אשר יתן יהוה לך מן הנערה הזאת׃ 08O 4 13 ויקח בעז את רות ותהי לו לאשה ויבא אליה ויתן יהוה לה הריון ותלד בן׃ 08O 4 14 ותאמרנה הנשים אל נעמי ברוך יהוה אשר לא השבית לך גאל היום ויקרא שמו בישראל׃ 08O 4 15 והיה לך למשיב נפש ולכלכל את שיבתך כי כלתך אשר אהבתך ילדתו אשר היא טובה לך משבעה בנים׃ 08O 4 16 ותקח נעמי את הילד ותשתהו בחיקה ותהי לו לאמנת׃ 08O 4 17 ותקראנה לו השכנות שם לאמר ילד בן לנעמי ותקראנה שמו עובד הוא אבי ישי אבי דוד׃ 08O 4 18 ואלה תולדות פרץ פרץ הוליד את חצרון׃ 08O 4 19 וחצרון הוליד את רם ורם הוליד את עמינדב׃ 08O 4 20 ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמה׃ 08O 4 21 ושלמון הוליד את בעז ובעז הוליד את עובד׃ 08O 4 22 ועבד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד׃ 09O 1 1 ויהי איש אחד מן הרמתים צופים מהר אפרים ושמו אלקנה בן ירחם בן אליהוא בן תחו בן צוף אפרתי׃ 09O 1 2 ולו שתי נשים שם אחת חנה ושם השנית פננה ויהי לפננה ילדים ולחנה אין ילדים׃ 09O 1 3 ועלה האיש ההוא מעירו מימים ימימה להשתחות ולזבח ליהוה צבאות בשלה ושם שני בני עלי חפני ופנחס כהנים ליהוה׃ 09O 1 4 ויהי היום ויזבח אלקנה ונתן לפננה אשתו ולכל בניה ובנותיה מנות׃ 09O 1 5 ולחנה יתן מנה אחת אפים כי את חנה אהב ויהוה סגר רחמה׃ 09O 1 6 וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעמה כי סגר יהוה בעד רחמה׃ 09O 1 7 וכן יעשה שנה בשנה מדי עלתה בבית יהוה כן תכעסנה ותבכה ולא תאכל׃ 09O 1 8 ויאמר לה אלקנה אישה חנה למה תבכי ולמה לא תאכלי ולמה ירע לבבך הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים׃ 09O 1 9 ותקם חנה אחרי אכלה בשלה ואחרי שתה ועלי הכהן ישב על הכסא על מזוזת היכל יהוה׃ 09O 1 10 והיא מרת נפש ותתפלל על יהוה ובכה תבכה׃ 09O 1 11 ותדר נדר ותאמר יהוה צבאות אם ראה תראה בעני אמתך וזכרתני ולא תשכח את אמתך ונתתה לאמתך זרע אנשים ונתתיו ליהוה כל ימי חייו ומורה לא יעלה על ראשו׃ 09O 1 12 והיה כי הרבתה להתפלל לפני יהוה ועלי שמר את פיה׃ 09O 1 13 וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה׃ 09O 1 14 ויאמר אליה עלי עד מתי תשתכרין הסירי את יינך מעליך׃ 09O 1 15 ותען חנה ותאמר לא אדני אשה קשת רוח אנכי ויין ושכר לא שתיתי ואשפך את נפשי לפני יהוה׃ 09O 1 16 אל תתן את אמתך לפני בת בליעל כי מרב שיחי וכעסי דברתי עד הנה׃ 09O 1 17 ויען עלי ויאמר לכי לשלום ואלהי ישראל יתן את שלתך אשר שאלת מעמו׃ 09O 1 18 ותאמר תמצא שפחתך חן בעיניך ותלך האשה לדרכה ותאכל ופניה לא היו לה עוד׃ 09O 1 19 וישכמו בבקר וישתחוו לפני יהוה וישבו ויבאו אל ביתם הרמתה וידע אלקנה את חנה אשתו ויזכרה יהוה׃ 09O 1 20 ויהי לתקפות הימים ותהר חנה ותלד בן ותקרא את שמו שמואל כי מיהוה שאלתיו׃ 09O 1 21 ויעל האיש אלקנה וכל ביתו לזבח ליהוה את זבח הימים ואת נדרו׃ 09O 1 22 וחנה לא עלתה כי אמרה לאישה עד יגמל הנער והבאתיו ונראה את פני יהוה וישב שם עד עולם׃ 09O 1 23 ויאמר לה אלקנה אישה עשי הטוב בעיניך שבי עד גמלך אתו אך יקם יהוה את דברו ותשב האשה ותינק את בנה עד גמלה אתו׃ 09O 1 24 ותעלהו עמה כאשר גמלתו בפרים שלשה ואיפה אחת קמח ונבל יין ותבאהו בית יהוה שלו והנער נער׃ 09O 1 25 וישחטו את הפר ויביאו את הנער אל עלי׃ 09O 1 26 ותאמר בי אדני חי נפשך אדני אני האשה הנצבת עמכה בזה להתפלל אל יהוה׃ 09O 1 27 אל הנער הזה התפללתי ויתן יהוה לי את שאלתי אשר שאלתי מעמו׃ 09O 1 28 וגם אנכי השאלתהו ליהוה כל הימים אשר היה הוא שאול ליהוה וישתחו שם ליהוה׃ 09O 2 1 ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך׃ 09O 2 2 אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו׃ 09O 2 3 אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא נתכנו עללות׃ 09O 2 4 קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל׃ 09O 2 5 שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה׃ 09O 2 6 יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל׃ 09O 2 7 יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם׃ 09O 2 8 מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל׃ 09O 2 9 רגלי חסידו ישמר ורשעים בחשך ידמו כי לא בכח יגבר איש׃ 09O 2 10 יהוה יחתו מריבו עלו בשמים ירעם יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו׃ 09O 2 11 וילך אלקנה הרמתה על ביתו והנער היה משרת את יהוה את פני עלי הכהן׃ 09O 2 12 ובני עלי בני בליעל לא ידעו את יהוה׃ 09O 2 13 ומשפט הכהנים את העם כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו׃ 09O 2 14 והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל ישראל הבאים שם בשלה׃ 09O 2 15 גם בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבשל כי אם חי׃ 09O 2 16 ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה׃ 09O 2 17 ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני יהוה כי נאצו האנשים את מנחת יהוה׃ 09O 2 18 ושמואל משרת את פני יהוה נער חגור אפוד בד׃ 09O 2 19 ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה בעלותה את אישה לזבח את זבח הימים׃ 09O 2 20 וברך עלי את אלקנה ואת אשתו ואמר ישם יהוה לך זרע מן האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל ליהוה והלכו למקמו׃ 09O 2 21 כי פקד יהוה את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם יהוה׃ 09O 2 22 ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד׃ 09O 2 23 ויאמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שמע את דבריכם רעים מאת כל העם אלה׃ 09O 2 24 אל בני כי לוא טובה השמעה אשר אנכי שמע מעברים עם יהוה׃ 09O 2 25 אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא איש מי יתפלל לו ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ יהוה להמיתם׃ 09O 2 26 והנער שמואל הלך וגדל וטוב גם עם יהוה וגם עם אנשים׃ 09O 2 27 ויבא איש אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה׃ 09O 2 28 ובחר אתו מכל שבטי ישראל לי לכהן לעלות על מזבחי להקטיר קטרת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את כל אשי בני ישראל׃ 09O 2 29 למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון ותכבד את בניך ממני להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל לעמי׃ 09O 2 30 לכן נאם יהוה אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה נאם יהוה חלילה לי כי מכבדי אכבד ובזי יקלו׃ 09O 2 31 הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך מהיות זקן בביתך׃ 09O 2 32 והבטת צר מעון בכל אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים׃ 09O 2 33 ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים׃ 09O 2 34 וזה לך האות אשר יבא אל שני בניך אל חפני ופינחס ביום אחד ימותו שניהם׃ 09O 2 35 והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים׃ 09O 2 36 והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות לאכל פת לחם׃ 09O 3 1 והנער שמואל משרת את יהוה לפני עלי ודבר יהוה היה יקר בימים ההם אין חזון נפרץ׃ 09O 3 2 ויהי ביום ההוא ועלי שכב במקמו ועינו החלו כהות לא יוכל לראות׃ 09O 3 3 ונר אלהים טרם יכבה ושמואל שכב בהיכל יהוה אשר שם ארון אלהים׃ 09O 3 4 ויקרא יהוה אל שמואל ויאמר הנני׃ 09O 3 5 וירץ אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי שוב שכב וילך וישכב׃ 09O 3 6 ויסף יהוה קרא עוד שמואל ויקם שמואל וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויאמר לא קראתי בני שוב שכב׃ 09O 3 7 ושמואל טרם ידע את יהוה וטרם יגלה אליו דבר יהוה׃ 09O 3 8 ויסף יהוה קרא שמואל בשלשית ויקם וילך אל עלי ויאמר הנני כי קראת לי ויבן עלי כי יהוה קרא לנער׃ 09O 3 9 ויאמר עלי לשמואל לך שכב והיה אם יקרא אליך ואמרת דבר יהוה כי שמע עבדך וילך שמואל וישכב במקומו׃ 09O 3 10 ויבא יהוה ויתיצב ויקרא כפעם בפעם שמואל שמואל ויאמר שמואל דבר כי שמע עבדך׃ 09O 3 11 ויאמר יהוה אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו תצלינה שתי אזניו׃ 09O 3 12 ביום ההוא אקים אל עלי את כל אשר דברתי אל ביתו החל וכלה׃ 09O 3 13 והגדתי לו כי שפט אני את ביתו עד עולם בעון אשר ידע כי מקללים להם בניו ולא כהה בם׃ 09O 3 14 ולכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה עד עולם׃ 09O 3 15 וישכב שמואל עד הבקר ויפתח את דלתות בית יהוה ושמואל ירא מהגיד את המראה אל עלי׃ 09O 3 16 ויקרא עלי את שמואל ויאמר שמואל בני ויאמר הנני׃ 09O 3 17 ויאמר מה הדבר אשר דבר אליך אל נא תכחד ממני כה יעשה לך אלהים וכה יוסיף אם תכחד ממני דבר מכל הדבר אשר דבר אליך׃ 09O 3 18 ויגד לו שמואל את כל הדברים ולא כחד ממנו ויאמר יהוה הוא הטוב בעינו יעשה׃ 09O 3 19 ויגדל שמואל ויהוה היה עמו ולא הפיל מכל דבריו ארצה׃ 09O 3 20 וידע כל ישראל מדן ועד באר שבע כי נאמן שמואל לנביא ליהוה׃ 09O 3 21 ויסף יהוה להראה בשלה כי נגלה יהוה אל שמואל בשלו בדבר יהוה׃ 09O 4 1 ויהי דבר שמואל לכל ישראל ויצא ישראל לקראת פלשתים למלחמה ויחנו על האבן העזר ופלשתים חנו באפק׃ 09O 4 2 ויערכו פלשתים לקראת ישראל ותטש המלחמה וינגף ישראל לפני פלשתים ויכו במערכה בשדה כארבעת אלפים איש׃ 09O 4 3 ויבא העם אל המחנה ויאמרו זקני ישראל למה נגפנו יהוה היום לפני פלשתים נקחה אלינו משלה את ארון ברית יהוה ויבא בקרבנו וישענו מכף איבינו׃ 09O 4 4 וישלח העם שלה וישאו משם את ארון ברית יהוה צבאות ישב הכרבים ושם שני בני עלי עם ארון ברית האלהים חפני ופינחס׃ 09O 4 5 ויהי כבוא ארון ברית יהוה אל המחנה וירעו כל ישראל תרועה גדולה ותהם הארץ׃ 09O 4 6 וישמעו פלשתים את קול התרועה ויאמרו מה קול התרועה הגדולה הזאת במחנה העברים וידעו כי ארון יהוה בא אל המחנה׃ 09O 4 7 ויראו הפלשתים כי אמרו בא אלהים אל המחנה ויאמרו אוי לנו כי לא היתה כזאת אתמול שלשם׃ 09O 4 8 אוי לנו מי יצילנו מיד האלהים האדירים האלה אלה הם האלהים המכים את מצרים בכל מכה במדבר׃ 09O 4 9 התחזקו והיו לאנשים פלשתים פן תעבדו לעברים כאשר עבדו לכם והייתם לאנשים ונלחמתם׃ 09O 4 10 וילחמו פלשתים וינגף ישראל וינסו איש לאהליו ותהי המכה גדולה מאד ויפל מישראל שלשים אלף רגלי׃ 09O 4 11 וארון אלהים נלקח ושני בני עלי מתו חפני ופינחס׃ 09O 4 12 וירץ איש בנימן מהמערכה ויבא שלה ביום ההוא ומדיו קרעים ואדמה על ראשו׃ 09O 4 13 ויבוא והנה עלי ישב על הכסא יך דרך מצפה כי היה לבו חרד על ארון האלהים והאיש בא להגיד בעיר ותזעק כל העיר׃ 09O 4 14 וישמע עלי את קול הצעקה ויאמר מה קול ההמון הזה והאיש מהר ויבא ויגד לעלי׃ 09O 4 15 ועלי בן תשעים ושמנה שנה ועיניו קמה ולא יכול לראות׃ 09O 4 16 ויאמר האיש אל עלי אנכי הבא מן המערכה ואני מן המערכה נסתי היום ויאמר מה היה הדבר בני׃ 09O 4 17 ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה היתה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופינחס וארון האלהים נלקחה׃ 09O 4 18 ויהי כהזכירו את ארון האלהים ויפל מעל הכסא אחרנית בעד יד השער ותשבר מפרקתו וימת כי זקן האיש וכבד והוא שפט את ישראל ארבעים שנה׃ 09O 4 19 וכלתו אשת פינחס הרה ללת ותשמע את השמעה אל הלקח ארון האלהים ומת חמיה ואישה ותכרע ותלד כי נהפכו עליה צריה׃ 09O 4 20 וכעת מותה ותדברנה הנצבות עליה אל תיראי כי בן ילדת ולא ענתה ולא שתה לבה׃ 09O 4 21 ותקרא לנער אי כבוד לאמר גלה כבוד מישראל אל הלקח ארון האלהים ואל חמיה ואישה׃ 09O 4 22 ותאמר גלה כבוד מישראל כי נלקח ארון האלהים׃ 09O 5 1 ופלשתים לקחו את ארון האלהים ויבאהו מאבן העזר אשדודה׃ 09O 5 2 ויקחו פלשתים את ארון האלהים ויביאו אתו בית דגון ויציגו אתו אצל דגון׃ 09O 5 3 וישכמו אשדודים ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה ויקחו את דגון וישבו אתו למקומו׃ 09O 5 4 וישכמו בבקר ממחרת והנה דגון נפל לפניו ארצה לפני ארון יהוה וראש דגון ושתי כפות ידיו כרתות אל המפתן רק דגון נשאר עליו׃ 09O 5 5 על כן לא ידרכו כהני דגון וכל הבאים בית דגון על מפתן דגון באשדוד עד היום הזה׃ 09O 5 6 ותכבד יד יהוה אל האשדודים וישמם ויך אתם בעפלים את אשדוד ואת גבוליה׃ 09O 5 7 ויראו אנשי אשדוד כי כן ואמרו לא ישב ארון אלהי ישראל עמנו כי קשתה ידו עלינו ועל דגון אלהינו׃ 09O 5 8 וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים אליהם ויאמרו מה נעשה לארון אלהי ישראל ויאמרו גת יסב ארון אלהי ישראל ויסבו את ארון אלהי ישראל׃ 09O 5 9 ויהי אחרי הסבו אתו ותהי יד יהוה בעיר מהומה גדולה מאד ויך את אנשי העיר מקטן ועד גדול וישתרו להם עפלים׃ 09O 5 10 וישלחו את ארון האלהים עקרון ויהי כבוא ארון האלהים עקרון ויזעקו העקרנים לאמר הסבו אלי את ארון אלהי ישראל להמיתני ואת עמי׃ 09O 5 11 וישלחו ויאספו את כל סרני פלשתים ויאמרו שלחו את ארון אלהי ישראל וישב למקמו ולא ימית אתי ואת עמי כי היתה מהומת מות בכל העיר כבדה מאד יד האלהים שם׃ 09O 5 12 והאנשים אשר לא מתו הכו בעפלים ותעל שועת העיר השמים׃ 09O 6 1 ויהי ארון יהוה בשדה פלשתים שבעה חדשים׃ 09O 6 2 ויקראו פלשתים לכהנים ולקסמים לאמר מה נעשה לארון יהוה הודענו במה נשלחנו למקומו׃ 09O 6 3 ויאמרו אם משלחים את ארון אלהי ישראל אל תשלחו אתו ריקם כי השב תשיבו לו אשם אז תרפאו ונודע לכם למה לא תסור ידו מכם׃ 09O 6 4 ויאמרו מה האשם אשר נשיב לו ויאמרו מספר סרני פלשתים חמשה עפלי זהב וחמשה עכברי זהב כי מגפה אחת לכלם ולסרניכם׃ 09O 6 5 ועשיתם צלמי עפליכם וצלמי עכבריכם המשחיתם את הארץ ונתתם לאלהי ישראל כבוד אולי יקל את ידו מעליכם ומעל אלהיכם ומעל ארצכם׃ 09O 6 6 ולמה תכבדו את לבבכם כאשר כבדו מצרים ופרעה את לבם הלוא כאשר התעלל בהם וישלחום וילכו׃ 09O 6 7 ועתה קחו ועשו עגלה חדשה אחת ושתי פרות עלות אשר לא עלה עליהם על ואסרתם את הפרות בעגלה והשיבתם בניהם מאחריהם הביתה׃ 09O 6 8 ולקחתם את ארון יהוה ונתתם אתו אל העגלה ואת כלי הזהב אשר השבתם לו אשם תשימו בארגז מצדו ושלחתם אתו והלך׃ 09O 6 9 וראיתם אם דרך גבולו יעלה בית שמש הוא עשה לנו את הרעה הגדולה הזאת ואם לא וידענו כי לא ידו נגעה בנו מקרה הוא היה לנו׃ 09O 6 10 ויעשו האנשים כן ויקחו שתי פרות עלות ויאסרום בעגלה ואת בניהם כלו בבית׃ 09O 6 11 וישמו את ארון יהוה אל העגלה ואת הארגז ואת עכברי הזהב ואת צלמי טחריהם׃ 09O 6 12 וישרנה הפרות בדרך על דרך בית שמש במסלה אחת הלכו הלך וגעו ולא סרו ימין ושמאול וסרני פלשתים הלכים אחריהם עד גבול בית שמש׃ 09O 6 13 ובית שמש קצרים קציר חטים בעמק וישאו את עיניהם ויראו את הארון וישמחו לראות׃ 09O 6 14 והעגלה באה אל שדה יהושע בית השמשי ותעמד שם ושם אבן גדולה ויבקעו את עצי העגלה ואת הפרות העלו עלה ליהוה׃ 09O 6 15 והלוים הורידו את ארון יהוה ואת הארגז אשר אתו אשר בו כלי זהב וישמו אל האבן הגדולה ואנשי בית שמש העלו עלות ויזבחו זבחים ביום ההוא ליהוה׃ 09O 6 16 וחמשה סרני פלשתים ראו וישבו עקרון ביום ההוא׃ 09O 6 17 ואלה טחרי הזהב אשר השיבו פלשתים אשם ליהוה לאשדוד אחד לעזה אחד לאשקלון אחד לגת אחד לעקרון אחד׃ 09O 6 18 ועכברי הזהב מספר כל ערי פלשתים לחמשת הסרנים מעיר מבצר ועד כפר הפרזי ועד אבל הגדולה אשר הניחו עליה את ארון יהוה עד היום הזה בשדה יהושע בית השמשי׃ 09O 6 19 ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון יהוה ויך בעם שבעים איש חמשים אלף איש ויתאבלו העם כי הכה יהוה בעם מכה גדולה׃ 09O 6 20 ויאמרו אנשי בית שמש מי יוכל לעמד לפני יהוה האלהים הקדוש הזה ואל מי יעלה מעלינו׃ 09O 6 21 וישלחו מלאכים אל יושבי קרית יערים לאמר השבו פלשתים את ארון יהוה רדו העלו אתו אליכם׃ 09O 7 1 ויבאו אנשי קרית יערים ויעלו את ארון יהוה ויבאו אתו אל בית אבינדב בגבעה ואת אלעזר בנו קדשו לשמר את ארון יהוה׃ 09O 7 2 ויהי מיום שבת הארון בקרית יערים וירבו הימים ויהיו עשרים שנה וינהו כל בית ישראל אחרי יהוה׃ 09O 7 3 ויאמר שמואל אל כל בית ישראל לאמר אם בכל לבבכם אתם שבים אל יהוה הסירו את אלהי הנכר מתוככם והעשתרות והכינו לבבכם אל יהוה ועבדהו לבדו ויצל אתכם מיד פלשתים׃ 09O 7 4 ויסירו בני ישראל את הבעלים ואת העשתרת ויעבדו את יהוה לבדו׃ 09O 7 5 ויאמר שמואל קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם אל יהוה׃ 09O 7 6 ויקבצו המצפתה וישאבו מים וישפכו לפני יהוה ויצומו ביום ההוא ויאמרו שם חטאנו ליהוה וישפט שמואל את בני ישראל במצפה׃ 09O 7 7 וישמעו פלשתים כי התקבצו בני ישראל המצפתה ויעלו סרני פלשתים אל ישראל וישמעו בני ישראל ויראו מפני פלשתים׃ 09O 7 8 ויאמרו בני ישראל אל שמואל אל תחרש ממנו מזעק אל יהוה אלהינו וישענו מיד פלשתים׃ 09O 7 9 ויקח שמואל טלה חלב אחד ויעלה עולה כליל ליהוה ויזעק שמואל אל יהוה בעד ישראל ויענהו יהוה׃ 09O 7 10 ויהי שמואל מעלה העולה ופלשתים נגשו למלחמה בישראל וירעם יהוה בקול גדול ביום ההוא על פלשתים ויהמם וינגפו לפני ישראל׃ 09O 7 11 ויצאו אנשי ישראל מן המצפה וירדפו את פלשתים ויכום עד מתחת לבית כר׃ 09O 7 12 ויקח שמואל אבן אחת וישם בין המצפה ובין השן ויקרא את שמה אבן העזר ויאמר עד הנה עזרנו יהוה׃ 09O 7 13 ויכנעו הפלשתים ולא יספו עוד לבוא בגבול ישראל ותהי יד יהוה בפלשתים כל ימי שמואל׃ 09O 7 14 ותשבנה הערים אשר לקחו פלשתים מאת ישראל לישראל מעקרון ועד גת ואת גבולן הציל ישראל מיד פלשתים ויהי שלום בין ישראל ובין האמרי׃ 09O 7 15 וישפט שמואל את ישראל כל ימי חייו׃ 09O 7 16 והלך מדי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה ושפט את ישראל את כל המקומות האלה׃ 09O 7 17 ותשבתו הרמתה כי שם ביתו ושם שפט את ישראל ויבן שם מזבח ליהוה׃ 09O 8 1 ויהי כאשר זקן שמואל וישם את בניו שפטים לישראל׃ 09O 8 2 ויהי שם בנו הבכור יואל ושם משנהו אביה שפטים בבאר שבע׃ 09O 8 3 ולא הלכו בניו בדרכו ויטו אחרי הבצע ויקחו שחד ויטו משפט׃ 09O 8 4 ויתקבצו כל זקני ישראל ויבאו אל שמואל הרמתה׃ 09O 8 5 ויאמרו אליו הנה אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגוים׃ 09O 8 6 וירע הדבר בעיני שמואל כאשר אמרו תנה לנו מלך לשפטנו ויתפלל שמואל אל יהוה׃ 09O 8 7 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקול העם לכל אשר יאמרו אליך כי לא אתך מאסו כי אתי מאסו ממלך עליהם׃ 09O 8 8 ככל המעשים אשר עשו מיום העלתי אתם ממצרים ועד היום הזה ויעזבני ויעבדו אלהים אחרים כן המה עשים גם לך׃ 09O 8 9 ועתה שמע בקולם אך כי העד תעיד בהם והגדת להם משפט המלך אשר ימלך עליהם׃ 09O 8 10 ויאמר שמואל את כל דברי יהוה אל העם השאלים מאתו מלך׃ 09O 8 11 ויאמר זה יהיה משפט המלך אשר ימלך עליכם את בניכם יקח ושם לו במרכבתו ובפרשיו ורצו לפני מרכבתו׃ 09O 8 12 ולשום לו שרי אלפים ושרי חמשים ולחרש חרישו ולקצר קצירו ולעשות כלי מלחמתו וכלי רכבו׃ 09O 8 13 ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאפות׃ 09O 8 14 ואת שדותיכם ואת כרמיכם וזיתיכם הטובים יקח ונתן לעבדיו׃ 09O 8 15 וזרעיכם וכרמיכם יעשר ונתן לסריסיו ולעבדיו׃ 09O 8 16 ואת עבדיכם ואת שפחותיכם ואת בחוריכם הטובים ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו׃ 09O 8 17 צאנכם יעשר ואתם תהיו לו לעבדים׃ 09O 8 18 וזעקתם ביום ההוא מלפני מלככם אשר בחרתם לכם ולא יענה יהוה אתכם ביום ההוא׃ 09O 8 19 וימאנו העם לשמע בקול שמואל ויאמרו לא כי אם מלך יהיה עלינו׃ 09O 8 20 והיינו גם אנחנו ככל הגוים ושפטנו מלכנו ויצא לפנינו ונלחם את מלחמתנו׃ 09O 8 21 וישמע שמואל את כל דברי העם וידברם באזני יהוה׃ 09O 8 22 ויאמר יהוה אל שמואל שמע בקולם והמלכת להם מלך ויאמר שמואל אל אנשי ישראל לכו איש לעירו׃ 09O 9 1 ויהי איש מבן ימין ושמו קיש בן אביאל בן צרור בן בכורת בן אפיח בן איש ימיני גבור חיל׃ 09O 9 2 ולו היה בן ושמו שאול בחור וטוב ואין איש מבני ישראל טוב ממנו משכמו ומעלה גבה מכל העם׃ 09O 9 3 ותאבדנה האתנות לקיש אבי שאול ויאמר קיש אל שאול בנו קח נא אתך את אחד מהנערים וקום לך בקש את האתנת׃ 09O 9 4 ויעבר בהר אפרים ויעבר בארץ שלשה ולא מצאו ויעברו בארץ שעלים ואין ויעבר בארץ ימיני ולא מצאו׃ 09O 9 5 המה באו בארץ צוף ושאול אמר לנערו אשר עמו לכה ונשובה פן יחדל אבי מן האתנות ודאג לנו׃ 09O 9 6 ויאמר לו הנה נא איש אלהים בעיר הזאת והאיש נכבד כל אשר ידבר בוא יבוא עתה נלכה שם אולי יגיד לנו את דרכנו אשר הלכנו עליה׃ 09O 9 7 ויאמר שאול לנערו והנה נלך ומה נביא לאיש כי הלחם אזל מכלינו ותשורה אין להביא לאיש האלהים מה אתנו׃ 09O 9 8 ויסף הנער לענות את שאול ויאמר הנה נמצא בידי רבע שקל כסף ונתתי לאיש האלהים והגיד לנו את דרכנו׃ 09O 9 9 לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הראה כי לנביא היום יקרא לפנים הראה׃ 09O 9 10 ויאמר שאול לנערו טוב דברך לכה נלכה וילכו אל העיר אשר שם איש האלהים׃ 09O 9 11 המה עלים במעלה העיר והמה מצאו נערות יצאות לשאב מים ויאמרו להן היש בזה הראה׃ 09O 9 12 ותענינה אותם ותאמרנה יש הנה לפניך מהר עתה כי היום בא לעיר כי זבח היום לעם בבמה׃ 09O 9 13 כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא יאכל העם עד באו כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי אתו כהיום תמצאון אתו׃ 09O 9 14 ויעלו העיר המה באים בתוך העיר והנה שמואל יצא לקראתם לעלות הבמה׃ 09O 9 15 ויהוה גלה את אזן שמואל יום אחד לפני בוא שאול לאמר׃ 09O 9 16 כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן ומשחתו לנגיד על עמי ישראל והושיע את עמי מיד פלשתים כי ראיתי את עמי כי באה צעקתו אלי׃ 09O 9 17 ושמואל ראה את שאול ויהוה ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי׃ 09O 9 18 ויגש שאול את שמואל בתוך השער ויאמר הגידה נא לי אי זה בית הראה׃ 09O 9 19 ויען שמואל את שאול ויאמר אנכי הראה עלה לפני הבמה ואכלתם עמי היום ושלחתיך בבקר וכל אשר בלבבך אגיד לך׃ 09O 9 20 ולאתנות האבדות לך היום שלשת הימים אל תשם את לבך להם כי נמצאו ולמי כל חמדת ישראל הלוא לך ולכל בית אביך׃ 09O 9 21 ויען שאול ויאמר הלוא בן ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצערה מכל משפחות שבטי בנימן ולמה דברת אלי כדבר הזה׃ 09O 9 22 ויקח שמואל את שאול ואת נערו ויביאם לשכתה ויתן להם מקום בראש הקרואים והמה כשלשים איש׃ 09O 9 23 ויאמר שמואל לטבח תנה את המנה אשר נתתי לך אשר אמרתי אליך שים אתה עמך׃ 09O 9 24 וירם הטבח את השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים לפניך אכל כי למועד שמור לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם שמואל ביום ההוא׃ 09O 9 25 וירדו מהבמה העיר וידבר עם שאול על הגג׃ 09O 9 26 וישכמו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל שאול הגג לאמר קומה ואשלחך ויקם שאול ויצאו שניהם הוא ושמואל החוצה׃ 09O 9 27 המה יורדים בקצה העיר ושמואל אמר אל שאול אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבר ואתה עמד כיום ואשמיעך את דבר אלהים׃ 09O 10 1 ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי משחך יהוה על נחלתו לנגיד׃ 09O 10 2 בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם קברת רחל בגבול בנימן בצלצח ואמרו אליך נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש והנה נטש אביך את דברי האתנות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני׃ 09O 10 3 וחלפת משם והלאה ובאת עד אלון תבור ומצאוך שם שלשה אנשים עלים אל האלהים בית אל אחד נשא שלשה גדיים ואחד נשא שלשת ככרות לחם ואחד נשא נבל יין׃ 09O 10 4 ושאלו לך לשלום ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם׃ 09O 10 5 אחר כן תבוא גבעת האלהים אשר שם נצבי פלשתים ויהי כבאך שם העיר ופגעת חבל נביאים ירדים מהבמה ולפניהם נבל ותף וחליל וכנור והמה מתנבאים׃ 09O 10 6 וצלחה עליך רוח יהוה והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר׃ 09O 10 7 והיה כי תבאינה האתות האלה לך עשה לך אשר תמצא ידך כי האלהים עמך׃ 09O 10 8 וירדת לפני הגלגל והנה אנכי ירד אליך להעלות עלות לזבח זבחי שלמים שבעת ימים תוחל עד בואי אליך והודעתי לך את אשר תעשה׃ 09O 10 9 והיה כהפנתו שכמו ללכת מעם שמואל ויהפך לו אלהים לב אחר ויבאו כל האתות האלה ביום ההוא׃ 09O 10 10 ויבאו שם הגבעתה והנה חבל נבאים לקראתו ותצלח עליו רוח אלהים ויתנבא בתוכם׃ 09O 10 11 ויהי כל יודעו מאתמול שלשום ויראו והנה עם נבאים נבא ויאמר העם איש אל רעהו מה זה היה לבן קיש הגם שאול בנביאים׃ 09O 10 12 ויען איש משם ויאמר ומי אביהם על כן היתה למשל הגם שאול בנבאים׃ 09O 10 13 ויכל מהתנבות ויבא הבמה׃ 09O 10 14 ויאמר דוד שאול אליו ואל נערו אן הלכתם ויאמר לבקש את האתנות ונראה כי אין ונבוא אל שמואל׃ 09O 10 15 ויאמר דוד שאול הגידה נא לי מה אמר לכם שמואל׃ 09O 10 16 ויאמר שאול אל דודו הגד הגיד לנו כי נמצאו האתנות ואת דבר המלוכה לא הגיד לו אשר אמר שמואל׃ 09O 10 17 ויצעק שמואל את העם אל יהוה המצפה׃ 09O 10 18 ויאמר אל בני ישראל כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי העליתי את ישראל ממצרים ואציל אתכם מיד מצרים ומיד כל הממלכות הלחצים אתכם׃ 09O 10 19 ואתם היום מאסתם את אלהיכם אשר הוא מושיע לכם מכל רעותיכם וצרתיכם ותאמרו לו כי מלך תשים עלינו ועתה התיצבו לפני יהוה לשבטיכם ולאלפיכם׃ 09O 10 20 ויקרב שמואל את כל שבטי ישראל וילכד שבט בנימן׃ 09O 10 21 ויקרב את שבט בנימן למשפחתו ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול בן קיש ויבקשהו ולא נמצא׃ 09O 10 22 וישאלו עוד ביהוה הבא עוד הלם איש ויאמר יהוה הנה הוא נחבא אל הכלים׃ 09O 10 23 וירצו ויקחהו משם ויתיצב בתוך העם ויגבה מכל העם משכמו ומעלה׃ 09O 10 24 ויאמר שמואל אל כל העם הראיתם אשר בחר בו יהוה כי אין כמהו בכל העם וירעו כל העם ויאמרו יחי המלך׃ 09O 10 25 וידבר שמואל אל העם את משפט המלכה ויכתב בספר וינח לפני יהוה וישלח שמואל את כל העם איש לביתו׃ 09O 10 26 וגם שאול הלך לביתו גבעתה וילכו עמו החיל אשר נגע אלהים בלבם׃ 09O 10 27 ובני בליעל אמרו מה ישענו זה ויבזהו ולא הביאו לו מנחה ויהי כמחריש׃ 09O 11 1 ויעל נחש העמוני ויחן על יבש גלעד ויאמרו כל אנשי יביש אל נחש כרת לנו ברית ונעבדך׃ 09O 11 2 ויאמר אליהם נחש העמוני בזאת אכרת לכם בנקור לכם כל עין ימין ושמתיה חרפה על כל ישראל׃ 09O 11 3 ויאמרו אליו זקני יביש הרף לנו שבעת ימים ונשלחה מלאכים בכל גבול ישראל ואם אין מושיע אתנו ויצאנו אליך׃ 09O 11 4 ויבאו המלאכים גבעת שאול וידברו הדברים באזני העם וישאו כל העם את קולם ויבכו׃ 09O 11 5 והנה שאול בא אחרי הבקר מן השדה ויאמר שאול מה לעם כי יבכו ויספרו לו את דברי אנשי יביש׃ 09O 11 6 ותצלח רוח אלהים על שאול בשמעו את הדברים האלה ויחר אפו מאד׃ 09O 11 7 ויקח צמד בקר וינתחהו וישלח בכל גבול ישראל ביד המלאכים לאמר אשר איננו יצא אחרי שאול ואחר שמואל כה יעשה לבקרו ויפל פחד יהוה על העם ויצאו כאיש אחד׃ 09O 11 8 ויפקדם בבזק ויהיו בני ישראל שלש מאות אלף ואיש יהודה שלשים אלף׃ 09O 11 9 ויאמרו למלאכים הבאים כה תאמרון לאיש יביש גלעד מחר תהיה לכם תשועה בחם השמש ויבאו המלאכים ויגידו לאנשי יביש וישמחו׃ 09O 11 10 ויאמרו אנשי יביש מחר נצא אליכם ועשיתם לנו ככל הטוב בעיניכם׃ 09O 11 11 ויהי ממחרת וישם שאול את העם שלשה ראשים ויבאו בתוך המחנה באשמרת הבקר ויכו את עמון עד חם היום ויהי הנשארים ויפצו ולא נשארו בם שנים יחד׃ 09O 11 12 ויאמר העם אל שמואל מי האמר שאול ימלך עלינו תנו האנשים ונמיתם׃ 09O 11 13 ויאמר שאול לא יומת איש ביום הזה כי היום עשה יהוה תשועה בישראל׃ 09O 11 14 ויאמר שמואל אל העם לכו ונלכה הגלגל ונחדש שם המלוכה׃ 09O 11 15 וילכו כל העם הגלגל וימלכו שם את שאול לפני יהוה בגלגל ויזבחו שם זבחים שלמים לפני יהוה וישמח שם שאול וכל אנשי ישראל עד מאד׃ 09O 12 1 ויאמר שמואל אל כל ישראל הנה שמעתי בקלכם לכל אשר אמרתם לי ואמליך עליכם מלך׃ 09O 12 2 ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי ובני הנם אתכם ואני התהלכתי לפניכם מנערי עד היום הזה׃ 09O 12 3 הנני ענו בי נגד יהוה ונגד משיחו את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי ואת מי עשקתי את מי רצותי ומיד מי לקחתי כפר ואעלים עיני בו ואשיב לכם׃ 09O 12 4 ויאמרו לא עשקתנו ולא רצותנו ולא לקחת מיד איש מאומה׃ 09O 12 5 ויאמר אליהם עד יהוה בכם ועד משיחו היום הזה כי לא מצאתם בידי מאומה ויאמר עד׃ 09O 12 6 ויאמר שמואל אל העם יהוה אשר עשה את משה ואת אהרן ואשר העלה את אבתיכם מארץ מצרים׃ 09O 12 7 ועתה התיצבו ואשפטה אתכם לפני יהוה את כל צדקות יהוה אשר עשה אתכם ואת אבותיכם׃ 09O 12 8 כאשר בא יעקב מצרים ויזעקו אבותיכם אל יהוה וישלח יהוה את משה ואת אהרן ויוציאו את אבתיכם ממצרים וישבום במקום הזה׃ 09O 12 9 וישכחו את יהוה אלהיהם וימכר אתם ביד סיסרא שר צבא חצור וביד פלשתים וביד מלך מואב וילחמו בם׃ 09O 12 10 ויזעקו אל יהוה ויאמר חטאנו כי עזבנו את יהוה ונעבד את הבעלים ואת העשתרות ועתה הצילנו מיד איבינו ונעבדך׃ 09O 12 11 וישלח יהוה את ירבעל ואת בדן ואת יפתח ואת שמואל ויצל אתכם מיד איביכם מסביב ותשבו בטח׃ 09O 12 12 ותראו כי נחש מלך בני עמון בא עליכם ותאמרו לי לא כי מלך ימלך עלינו ויהוה אלהיכם מלככם׃ 09O 12 13 ועתה הנה המלך אשר בחרתם אשר שאלתם והנה נתן יהוה עליכם מלך׃ 09O 12 14 אם תיראו את יהוה ועבדתם אתו ושמעתם בקלו ולא תמרו את פי יהוה והיתם גם אתם וגם המלך אשר מלך עליכם אחר יהוה אלהיכם׃ 09O 12 15 ואם לא תשמעו בקול יהוה ומריתם את פי יהוה והיתה יד יהוה בכם ובאבתיכם׃ 09O 12 16 גם עתה התיצבו וראו את הדבר הגדול הזה אשר יהוה עשה לעיניכם׃ 09O 12 17 הלוא קציר חטים היום אקרא אל יהוה ויתן קלות ומטר ודעו וראו כי רעתכם רבה אשר עשיתם בעיני יהוה לשאול לכם מלך׃ 09O 12 18 ויקרא שמואל אל יהוה ויתן יהוה קלת ומטר ביום ההוא ויירא כל העם מאד את יהוה ואת שמואל׃ 09O 12 19 ויאמרו כל העם אל שמואל התפלל בעד עבדיך אל יהוה אלהיך ואל נמות כי יספנו על כל חטאתינו רעה לשאל לנו מלך׃ 09O 12 20 ויאמר שמואל אל העם אל תיראו אתם עשיתם את כל הרעה הזאת אך אל תסורו מאחרי יהוה ועבדתם את יהוה בכל לבבכם׃ 09O 12 21 ולא תסורו כי אחרי התהו אשר לא יועילו ולא יצילו כי תהו המה׃ 09O 12 22 כי לא יטש יהוה את עמו בעבור שמו הגדול כי הואיל יהוה לעשות אתכם לו לעם׃ 09O 12 23 גם אנכי חלילה לי מחטא ליהוה מחדל להתפלל בעדכם והוריתי אתכם בדרך הטובה והישרה׃ 09O 12 24 אך יראו את יהוה ועבדתם אתו באמת בכל לבבכם כי ראו את אשר הגדל עמכם׃ 09O 12 25 ואם הרע תרעו גם אתם גם מלככם תספו׃ 09O 13 1 בן שנה שאול במלכו ושתי שנים מלך על ישראל׃ 09O 13 2 ויבחר לו שאול שלשת אלפים מישראל ויהיו עם שאול אלפים במכמש ובהר בית אל ואלף היו עם יונתן בגבעת בנימין ויתר העם שלח איש לאהליו׃ 09O 13 3 ויך יונתן את נציב פלשתים אשר בגבע וישמעו פלשתים ושאול תקע בשופר בכל הארץ לאמר ישמעו העברים׃ 09O 13 4 וכל ישראל שמעו לאמר הכה שאול את נציב פלשתים וגם נבאש ישראל בפלשתים ויצעקו העם אחרי שאול הגלגל׃ 09O 13 5 ופלשתים נאספו להלחם עם ישראל שלשים אלף רכב וששת אלפים פרשים ועם כחול אשר על שפת הים לרב ויעלו ויחנו במכמש קדמת בית און׃ 09O 13 6 ואיש ישראל ראו כי צר לו כי נגש העם ויתחבאו העם במערות ובחוחים ובסלעים ובצרחים ובברות׃ 09O 13 7 ועברים עברו את הירדן ארץ גד וגלעד ושאול עודנו בגלגל וכל העם חרדו אחריו׃ 09O 13 8 וייחל שבעת ימים למועד אשר שמואל ולא בא שמואל הגלגל ויפץ העם מעליו׃ 09O 13 9 ויאמר שאול הגשו אלי העלה והשלמים ויעל העלה׃ 09O 13 10 ויהי ככלתו להעלות העלה והנה שמואל בא ויצא שאול לקראתו לברכו׃ 09O 13 11 ויאמר שמואל מה עשית ויאמר שאול כי ראיתי כי נפץ העם מעלי ואתה לא באת למועד הימים ופלשתים נאספים מכמש׃ 09O 13 12 ואמר עתה ירדו פלשתים אלי הגלגל ופני יהוה לא חליתי ואתאפק ואעלה העלה׃ 09O 13 13 ויאמר שמואל אל שאול נסכלת לא שמרת את מצות יהוה אלהיך אשר צוך כי עתה הכין יהוה את ממלכתך אל ישראל עד עולם׃ 09O 13 14 ועתה ממלכתך לא תקום בקש יהוה לו איש כלבבו ויצוהו יהוה לנגיד על עמו כי לא שמרת את אשר צוך יהוה׃ 09O 13 15 ויקם שמואל ויעל מן הגלגל גבעת בנימן ויפקד שאול את העם הנמצאים עמו כשש מאות איש׃ 09O 13 16 ושאול ויונתן בנו והעם הנמצא עמם ישבים בגבע בנימן ופלשתים חנו במכמש׃ 09O 13 17 ויצא המשחית ממחנה פלשתים שלשה ראשים הראש אחד יפנה אל דרך עפרה אל ארץ שועל׃ 09O 13 18 והראש אחד יפנה דרך בית חרון והראש אחד יפנה דרך הגבול הנשקף על גי הצבעים המדברה׃ 09O 13 19 וחרש לא ימצא בכל ארץ ישראל כי אמר פלשתים פן יעשו העברים חרב או חנית׃ 09O 13 20 וירדו כל ישראל הפלשתים ללטוש איש את מחרשתו ואת אתו ואת קרדמו ואת מחרשתו׃ 09O 13 21 והיתה הפצירה פים למחרשת ולאתים ולשלש קלשון ולהקרדמים ולהציב הדרבן׃ 09O 13 22 והיה ביום מלחמת ולא נמצא חרב וחנית ביד כל העם אשר את שאול ואת יונתן ותמצא לשאול וליונתן בנו׃ 09O 13 23 ויצא מצב פלשתים אל מעבר מכמש׃ 09O 14 1 ויהי היום ויאמר יונתן בן שאול אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב פלשתים אשר מעבר הלז ולאביו לא הגיד׃ 09O 14 2 ושאול יושב בקצה הגבעה תחת הרמון אשר במגרון והעם אשר עמו כשש מאות איש׃ 09O 14 3 ואחיה בן אחטוב אחי איכבוד בן פינחס בן עלי כהן יהוה בשלו נשא אפוד והעם לא ידע כי הלך יונתן׃ 09O 14 4 ובין המעברות אשר בקש יונתן לעבר על מצב פלשתים שן הסלע מהעבר מזה ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה׃ 09O 14 5 השן האחד מצוק מצפון מול מכמש והאחד מנגב מול גבע׃ 09O 14 6 ויאמר יהונתן אל הנער נשא כליו לכה ונעברה אל מצב הערלים האלה אולי יעשה יהוה לנו כי אין ליהוה מעצור להושיע ברב או במעט׃ 09O 14 7 ויאמר לו נשא כליו עשה כל אשר בלבבך נטה לך הנני עמך כלבבך׃ 09O 14 8 ויאמר יהונתן הנה אנחנו עברים אל האנשים ונגלינו אליהם׃ 09O 14 9 אם כה יאמרו אלינו דמו עד הגיענו אליכם ועמדנו תחתינו ולא נעלה אליהם׃ 09O 14 10 ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו כי נתנם יהוה בידנו וזה לנו האות׃ 09O 14 11 ויגלו שניהם אל מצב פלשתים ויאמרו פלשתים הנה עברים יצאים מן החרים אשר התחבאו שם׃ 09O 14 12 ויענו אנשי המצבה את יונתן ואת נשא כליו ויאמרו עלו אלינו ונודיעה אתכם דבר ויאמר יונתן אל נשא כליו עלה אחרי כי נתנם יהוה ביד ישראל׃ 09O 14 13 ויעל יונתן על ידיו ועל רגליו ונשא כליו אחריו ויפלו לפני יונתן ונשא כליו ממותת אחריו׃ 09O 14 14 ותהי המכה הראשנה אשר הכה יונתן ונשא כליו כעשרים איש כבחצי מענה צמד שדה׃ 09O 14 15 ותהי חרדה במחנה בשדה ובכל העם המצב והמשחית חרדו גם המה ותרגז הארץ ותהי לחרדת אלהים׃ 09O 14 16 ויראו הצפים לשאול בגבעת בנימן והנה ההמון נמוג וילך והלם׃ 09O 14 17 ויאמר שאול לעם אשר אתו פקדו נא וראו מי הלך מעמנו ויפקדו והנה אין יונתן ונשא כליו׃ 09O 14 18 ויאמר שאול לאחיה הגישה ארון האלהים כי היה ארון האלהים ביום ההוא ובני ישראל׃ 09O 14 19 ויהי עד דבר שאול אל הכהן וההמון אשר במחנה פלשתים וילך הלוך ורב ויאמר שאול אל הכהן אסף ידך׃ 09O 14 20 ויזעק שאול וכל העם אשר אתו ויבאו עד המלחמה והנה היתה חרב איש ברעהו מהומה גדולה מאד׃ 09O 14 21 והעברים היו לפלשתים כאתמול שלשום אשר עלו עמם במחנה סביב וגם המה להיות עם ישראל אשר עם שאול ויונתן׃ 09O 14 22 וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כי נסו פלשתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה׃ 09O 14 23 ויושע יהוה ביום ההוא את ישראל והמלחמה עברה את בית און׃ 09O 14 24 ואיש ישראל נגש ביום ההוא ויאל שאול את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם עד הערב ונקמתי מאיבי ולא טעם כל העם לחם׃ 09O 14 25 וכל הארץ באו ביער ויהי דבש על פני השדה׃ 09O 14 26 ויבא העם אל היער והנה הלך דבש ואין משיג ידו אל פיו כי ירא העם את השבעה׃ 09O 14 27 ויונתן לא שמע בהשביע אביו את העם וישלח את קצה המטה אשר בידו ויטבל אותה ביערת הדבש וישב ידו אל פיו ותראנה עיניו׃ 09O 14 28 ויען איש מהעם ויאמר השבע השביע אביך את העם לאמר ארור האיש אשר יאכל לחם היום ויעף העם׃ 09O 14 29 ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה׃ 09O 14 30 אף כי לוא אכל אכל היום העם משלל איביו אשר מצא כי עתה לא רבתה מכה בפלשתים׃ 09O 14 31 ויכו ביום ההוא בפלשתים ממכמש אילנה ויעף העם מאד׃ 09O 14 32 ויעש העם אל שלל ויקחו צאן ובקר ובני בקר וישחטו ארצה ויאכל העם על הדם׃ 09O 14 33 ויגידו לשאול לאמר הנה העם חטאים ליהוה לאכל על הדם ויאמר בגדתם גלו אלי היום אבן גדולה׃ 09O 14 34 ויאמר שאול פצו בעם ואמרתם להם הגישו אלי איש שורו ואיש שיהו ושחטתם בזה ואכלתם ולא תחטאו ליהוה לאכל אל הדם ויגשו כל העם איש שורו בידו הלילה וישחטו שם׃ 09O 14 35 ויבן שאול מזבח ליהוה אתו החל לבנות מזבח ליהוה׃ 09O 14 36 ויאמר שאול נרדה אחרי פלשתים לילה ונבזה בהם עד אור הבקר ולא נשאר בהם איש ויאמרו כל הטוב בעיניך עשה ויאמר הכהן נקרבה הלם אל האלהים׃ 09O 14 37 וישאל שאול באלהים הארד אחרי פלשתים התתנם ביד ישראל ולא ענהו ביום ההוא׃ 09O 14 38 ויאמר שאול גשו הלם כל פנות העם ודעו וראו במה היתה החטאת הזאת היום׃ 09O 14 39 כי חי יהוה המושיע את ישראל כי אם ישנו ביונתן בני כי מות ימות ואין ענהו מכל העם׃ 09O 14 40 ויאמר אל כל ישראל אתם תהיו לעבר אחד ואני ויונתן בני נהיה לעבר אחד ויאמרו העם אל שאול הטוב בעיניך עשה׃ 09O 14 41 ויאמר שאול אל יהוה אלהי ישראל הבה תמים וילכד יונתן ושאול והעם יצאו׃ 09O 14 42 ויאמר שאול הפילו ביני ובין יונתן בני וילכד יונתן׃ 09O 14 43 ויאמר שאול אל יונתן הגידה לי מה עשיתה ויגד לו יונתן ויאמר טעם טעמתי בקצה המטה אשר בידי מעט דבש הנני אמות׃ 09O 14 44 ויאמר שאול כה יעשה אלהים וכה יוסף כי מות תמות יונתן׃ 09O 14 45 ויאמר העם אל שאול היונתן ימות אשר עשה הישועה הגדולה הזאת בישראל חלילה חי יהוה אם יפל משערת ראשו ארצה כי עם אלהים עשה היום הזה ויפדו העם את יונתן ולא מת׃ 09O 14 46 ויעל שאול מאחרי פלשתים ופלשתים הלכו למקומם׃ 09O 14 47 ושאול לכד המלוכה על ישראל וילחם סביב בכל איביו במואב ובבני עמון ובאדום ובמלכי צובה ובפלשתים ובכל אשר יפנה ירשיע׃ 09O 14 48 ויעש חיל ויך את עמלק ויצל את ישראל מיד שסהו׃ 09O 14 49 ויהיו בני שאול יונתן וישוי ומלכי שוע ושם שתי בנתיו שם הבכירה מרב ושם הקטנה מיכל׃ 09O 14 50 ושם אשת שאול אחינעם בת אחימעץ ושם שר צבאו אבינר בן נר דוד שאול׃ 09O 14 51 וקיש אבי שאול ונר אבי אבנר בן אביאל׃ 09O 14 52 ותהי המלחמה חזקה על פלשתים כל ימי שאול וראה שאול כל איש גבור וכל בן חיל ויאספהו אליו׃ 09O 15 1 ויאמר שמואל אל שאול אתי שלח יהוה למשחך למלך על עמו על ישראל ועתה שמע לקול דברי יהוה׃ 09O 15 2 כה אמר יהוה צבאות פקדתי את אשר עשה עמלק לישראל אשר שם לו בדרך בעלתו ממצרים׃ 09O 15 3 עתה לך והכיתה את עמלק והחרמתם את כל אשר לו ולא תחמל עליו והמתה מאיש עד אשה מעלל ועד יונק משור ועד שה מגמל ועד חמור׃ 09O 15 4 וישמע שאול את העם ויפקדם בטלאים מאתים אלף רגלי ועשרת אלפים את איש יהודה׃ 09O 15 5 ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל׃ 09O 15 6 ויאמר שאול אל הקיני לכו סרו רדו מתוך עמלקי פן אספך עמו ואתה עשיתה חסד עם כל בני ישראל בעלותם ממצרים ויסר קיני מתוך עמלק׃ 09O 15 7 ויך שאול את עמלק מחוילה בואך שור אשר על פני מצרים׃ 09O 15 8 ויתפש את אגג מלך עמלק חי ואת כל העם החרים לפי חרב׃ 09O 15 9 ויחמל שאול והעם על אגג ועל מיטב הצאן והבקר והמשנים ועל הכרים ועל כל הטוב ולא אבו החרימם וכל המלאכה נמבזה ונמס אתה החרימו׃ 09O 15 10 ויהי דבר יהוה אל שמואל לאמר׃ 09O 15 11 נחמתי כי המלכתי את שאול למלך כי שב מאחרי ואת דברי לא הקים ויחר לשמואל ויזעק אל יהוה כל הלילה׃ 09O 15 12 וישכם שמואל לקראת שאול בבקר ויגד לשמואל לאמר בא שאול הכרמלה והנה מציב לו יד ויסב ויעבר וירד הגלגל׃ 09O 15 13 ויבא שמואל אל שאול ויאמר לו שאול ברוך אתה ליהוה הקימתי את דבר יהוה׃ 09O 15 14 ויאמר שמואל ומה קול הצאן הזה באזני וקול הבקר אשר אנכי שמע׃ 09O 15 15 ויאמר שאול מעמלקי הביאום אשר חמל העם על מיטב הצאן והבקר למען זבח ליהוה אלהיך ואת היותר החרמנו׃ 09O 15 16 ויאמר שמואל אל שאול הרף ואגידה לך את אשר דבר יהוה אלי הלילה ויאמרו לו דבר׃ 09O 15 17 ויאמר שמואל הלוא אם קטן אתה בעיניך ראש שבטי ישראל אתה וימשחך יהוה למלך על ישראל׃ 09O 15 18 וישלחך יהוה בדרך ויאמר לך והחרמתה את החטאים את עמלק ונלחמת בו עד כלותם אתם׃ 09O 15 19 ולמה לא שמעת בקול יהוה ותעט אל השלל ותעש הרע בעיני יהוה׃ 09O 15 20 ויאמר שאול אל שמואל אשר שמעתי בקול יהוה ואלך בדרך אשר שלחני יהוה ואביא את אגג מלך עמלק ואת עמלק החרמתי׃ 09O 15 21 ויקח העם מהשלל צאן ובקר ראשית החרם לזבח ליהוה אלהיך בגלגל׃ 09O 15 22 ויאמר שמואל החפץ ליהוה בעלות וזבחים כשמע בקול יהוה הנה שמע מזבח טוב להקשיב מחלב אילים׃ 09O 15 23 כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר יען מאסת את דבר יהוה וימאסך ממלך׃ 09O 15 24 ויאמר שאול אל שמואל חטאתי כי עברתי את פי יהוה ואת דבריך כי יראתי את העם ואשמע בקולם׃ 09O 15 25 ועתה שא נא את חטאתי ושוב עמי ואשתחוה ליהוה׃ 09O 15 26 ויאמר שמואל אל שאול לא אשוב עמך כי מאסתה את דבר יהוה וימאסך יהוה מהיות מלך על ישראל׃ 09O 15 27 ויסב שמואל ללכת ויחזק בכנף מעילו ויקרע׃ 09O 15 28 ויאמר אליו שמואל קרע יהוה את ממלכות ישראל מעליך היום ונתנה לרעך הטוב ממך׃ 09O 15 29 וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם׃ 09O 15 30 ויאמר חטאתי עתה כבדני נא נגד זקני עמי ונגד ישראל ושוב עמי והשתחויתי ליהוה אלהיך׃ 09O 15 31 וישב שמואל אחרי שאול וישתחו שאול ליהוה׃ 09O 15 32 ויאמר שמואל הגישו אלי את אגג מלך עמלק וילך אליו אגג מעדנת ויאמר אגג אכן סר מר המות׃ 09O 15 33 ויאמר שמואל כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך וישסף שמואל את אגג לפני יהוה בגלגל׃ 09O 15 34 וילך שמואל הרמתה ושאול עלה אל ביתו גבעת שאול׃ 09O 15 35 ולא יסף שמואל לראות את שאול עד יום מותו כי התאבל שמואל אל שאול ויהוה נחם כי המליך את שאול על ישראל׃ 09O 16 1 ויאמר יהוה אל שמואל עד מתי אתה מתאבל אל שאול ואני מאסתיו ממלך על ישראל מלא קרנך שמן ולך אשלחך אל ישי בית הלחמי כי ראיתי בבניו לי מלך׃ 09O 16 2 ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני ויאמר יהוה עגלת בקר תקח בידך ואמרת לזבח ליהוה באתי׃ 09O 16 3 וקראת לישי בזבח ואנכי אודיעך את אשר תעשה ומשחת לי את אשר אמר אליך׃ 09O 16 4 ויעש שמואל את אשר דבר יהוה ויבא בית לחם ויחרדו זקני העיר לקראתו ויאמר שלם בואך׃ 09O 16 5 ויאמר שלום לזבח ליהוה באתי התקדשו ובאתם אתי בזבח ויקדש את ישי ואת בניו ויקרא להם לזבח׃ 09O 16 6 ויהי בבואם וירא את אליאב ויאמר אך נגד יהוה משיחו׃ 09O 16 7 ויאמר יהוה אל שמואל אל תבט אל מראהו ואל גבה קומתו כי מאסתיהו כי לא אשר יראה האדם כי האדם יראה לעינים ויהוה יראה ללבב׃ 09O 16 8 ויקרא ישי אל אבינדב ויעברהו לפני שמואל ויאמר גם בזה לא בחר יהוה׃ 09O 16 9 ויעבר ישי שמה ויאמר גם בזה לא בחר יהוה׃ 09O 16 10 ויעבר ישי שבעת בניו לפני שמואל ויאמר שמואל אל ישי לא בחר יהוה באלה׃ 09O 16 11 ויאמר שמואל אל ישי התמו הנערים ויאמר עוד שאר הקטן והנה רעה בצאן ויאמר שמואל אל ישי שלחה וקחנו כי לא נסב עד באו פה׃ 09O 16 12 וישלח ויביאהו והוא אדמוני עם יפה עינים וטוב ראי ויאמר יהוה קום משחהו כי זה הוא׃ 09O 16 13 ויקח שמואל את קרן השמן וימשח אתו בקרב אחיו ותצלח רוח יהוה אל דוד מהיום ההוא ומעלה ויקם שמואל וילך הרמתה׃ 09O 16 14 ורוח יהוה סרה מעם שאול ובעתתו רוח רעה מאת יהוה׃ 09O 16 15 ויאמרו עבדי שאול אליו הנה נא רוח אלהים רעה מבעתך׃ 09O 16 16 יאמר נא אדננו עבדיך לפניך יבקשו איש ידע מנגן בכנור והיה בהיות עליך רוח אלהים רעה ונגן בידו וטוב לך׃ 09O 16 17 ויאמר שאול אל עבדיו ראו נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם אלי׃ 09O 16 18 ויען אחד מהנערים ויאמר הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי ידע נגן וגבור חיל ואיש מלחמה ונבון דבר ואיש תאר ויהוה עמו׃ 09O 16 19 וישלח שאול מלאכים אל ישי ויאמר שלחה אלי את דוד בנך אשר בצאן׃ 09O 16 20 ויקח ישי חמור לחם ונאד יין וגדי עזים אחד וישלח ביד דוד בנו אל שאול׃ 09O 16 21 ויבא דוד אל שאול ויעמד לפניו ויאהבהו מאד ויהי לו נשא כלים׃ 09O 16 22 וישלח שאול אל ישי לאמר יעמד נא דוד לפני כי מצא חן בעיני׃ 09O 16 23 והיה בהיות רוח אלהים אל שאול ולקח דוד את הכנור ונגן בידו ורוח לשאול וטוב לו וסרה מעליו רוח הרעה׃ 09O 17 1 ויאספו פלשתים את מחניהם למלחמה ויאספו שכה אשר ליהודה ויחנו בין שוכה ובין עזקה באפס דמים׃ 09O 17 2 ושאול ואיש ישראל נאספו ויחנו בעמק האלה ויערכו מלחמה לקראת פלשתים׃ 09O 17 3 ופלשתים עמדים אל ההר מזה וישראל עמדים אל ההר מזה והגיא ביניהם׃ 09O 17 4 ויצא איש הבנים ממחנות פלשתים גלית שמו מגת גבהו שש אמות וזרת׃ 09O 17 5 וכובע נחשת על ראשו ושריון קשקשים הוא לבוש ומשקל השריון חמשת אלפים שקלים נחשת׃ 09O 17 6 ומצחת נחשת על רגליו וכידון נחשת בין כתפיו׃ 09O 17 7 וחץ חניתו כמנור ארגים ולהבת חניתו שש מאות שקלים ברזל ונשא הצנה הלך לפניו׃ 09O 17 8 ויעמד ויקרא אל מערכת ישראל ויאמר להם למה תצאו לערך מלחמה הלוא אנכי הפלשתי ואתם עבדים לשאול ברו לכם איש וירד אלי׃ 09O 17 9 אם יוכל להלחם אתי והכני והיינו לכם לעבדים ואם אני אוכל לו והכיתיו והייתם לנו לעבדים ועבדתם אתנו׃ 09O 17 10 ויאמר הפלשתי אני חרפתי את מערכות ישראל היום הזה תנו לי איש ונלחמה יחד׃ 09O 17 11 וישמע שאול וכל ישראל את דברי הפלשתי האלה ויחתו ויראו מאד׃ 09O 17 12 ודוד בן איש אפרתי הזה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמנה בנים והאיש בימי שאול זקן בא באנשים׃ 09O 17 13 וילכו שלשת בני ישי הגדלים הלכו אחרי שאול למלחמה ושם שלשת בניו אשר הלכו במלחמה אליאב הבכור ומשנהו אבינדב והשלשי שמה׃ 09O 17 14 ודוד הוא הקטן ושלשה הגדלים הלכו אחרי שאול׃ 09O 17 15 ודוד הלך ושב מעל שאול לרעות את צאן אביו בית לחם׃ 09O 17 16 ויגש הפלשתי השכם והערב ויתיצב ארבעים יום׃ 09O 17 17 ויאמר ישי לדוד בנו קח נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה והרץ המחנה לאחיך׃ 09O 17 18 ואת עשרת חרצי החלב האלה תביא לשר האלף ואת אחיך תפקד לשלום ואת ערבתם תקח׃ 09O 17 19 ושאול והמה וכל איש ישראל בעמק האלה נלחמים עם פלשתים׃ 09O 17 20 וישכם דוד בבקר ויטש את הצאן על שמר וישא וילך כאשר צוהו ישי ויבא המעגלה והחיל היצא אל המערכה והרעו במלחמה׃ 09O 17 21 ותערך ישראל ופלשתים מערכה לקראת מערכה׃ 09O 17 22 ויטש דוד את הכלים מעליו על יד שומר הכלים וירץ המערכה ויבא וישאל לאחיו לשלום׃ 09O 17 23 והוא מדבר עמם והנה איש הבנים עולה גלית הפלשתי שמו מגת ממערות פלשתים וידבר כדברים האלה וישמע דוד׃ 09O 17 24 וכל איש ישראל בראותם את האיש וינסו מפניו וייראו מאד׃ 09O 17 25 ויאמר איש ישראל הראיתם האיש העלה הזה כי לחרף את ישראל עלה והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול ואת בתו יתן לו ואת בית אביו יעשה חפשי בישראל׃ 09O 17 26 ויאמר דוד אל האנשים העמדים עמו לאמר מה יעשה לאיש אשר יכה את הפלשתי הלז והסיר חרפה מעל ישראל כי מי הפלשתי הערל הזה כי חרף מערכות אלהים חיים׃ 09O 17 27 ויאמר לו העם כדבר הזה לאמר כה יעשה לאיש אשר יכנו׃ 09O 17 28 וישמע אליאב אחיו הגדול בדברו אל האנשים ויחר אף אליאב בדוד ויאמר למה זה ירדת ועל מי נטשת מעט הצאן ההנה במדבר אני ידעתי את זדנך ואת רע לבבך כי למען ראות המלחמה ירדת׃ 09O 17 29 ויאמר דוד מה עשיתי עתה הלוא דבר הוא׃ 09O 17 30 ויסב מאצלו אל מול אחר ויאמר כדבר הזה וישבהו העם דבר כדבר הראשון׃ 09O 17 31 וישמעו הדברים אשר דבר דוד ויגדו לפני שאול ויקחהו׃ 09O 17 32 ויאמר דוד אל שאול אל יפל לב אדם עליו עבדך ילך ונלחם עם הפלשתי הזה׃ 09O 17 33 ויאמר שאול אל דוד לא תוכל ללכת אל הפלשתי הזה להלחם עמו כי נער אתה והוא איש מלחמה מנעריו׃ 09O 17 34 ויאמר דוד אל שאול רעה היה עבדך לאביו בצאן ובא הארי ואת הדוב ונשא שה מהעדר׃ 09O 17 35 ויצאתי אחריו והכתיו והצלתי מפיו ויקם עלי והחזקתי בזקנו והכתיו והמיתיו׃ 09O 17 36 גם את הארי גם הדוב הכה עבדך והיה הפלשתי הערל הזה כאחד מהם כי חרף מערכת אלהים חיים׃ 09O 17 37 ויאמר דוד יהוה אשר הצלני מיד הארי ומיד הדב הוא יצילני מיד הפלשתי הזה ויאמר שאול אל דוד לך ויהוה יהיה עמך׃ 09O 17 38 וילבש שאול את דוד מדיו ונתן קובע נחשת על ראשו וילבש אתו שריון׃ 09O 17 39 ויחגר דוד את חרבו מעל למדיו ויאל ללכת כי לא נסה ויאמר דוד אל שאול לא אוכל ללכת באלה כי לא נסיתי ויסרם דוד מעליו׃ 09O 17 40 ויקח מקלו בידו ויבחר לו חמשה חלקי אבנים מן הנחל וישם אתם בכלי הרעים אשר לו ובילקוט וקלעו בידו ויגש אל הפלשתי׃ 09O 17 41 וילך הפלשתי הלך וקרב אל דוד והאיש נשא הצנה לפניו׃ 09O 17 42 ויבט הפלשתי ויראה את דוד ויבזהו כי היה נער ואדמני עם יפה מראה׃ 09O 17 43 ויאמר הפלשתי אל דוד הכלב אנכי כי אתה בא אלי במקלות ויקלל הפלשתי את דוד באלהיו׃ 09O 17 44 ויאמר הפלשתי אל דוד לכה אלי ואתנה את בשרך לעוף השמים ולבהמת השדה׃ 09O 17 45 ויאמר דוד אל הפלשתי אתה בא אלי בחרב ובחנית ובכידון ואנכי בא אליך בשם יהוה צבאות אלהי מערכות ישראל אשר חרפת׃ 09O 17 46 היום הזה יסגרך יהוה בידי והכיתך והסרתי את ראשך מעליך ונתתי פגר מחנה פלשתים היום הזה לעוף השמים ולחית הארץ וידעו כל הארץ כי יש אלהים לישראל׃ 09O 17 47 וידעו כל הקהל הזה כי לא בחרב ובחנית יהושיע יהוה כי ליהוה המלחמה ונתן אתכם בידנו׃ 09O 17 48 והיה כי קם הפלשתי וילך ויקרב לקראת דוד וימהר דוד וירץ המערכה לקראת הפלשתי׃ 09O 17 49 וישלח דוד את ידו אל הכלי ויקח משם אבן ויקלע ויך את הפלשתי אל מצחו ותטבע האבן במצחו ויפל על פניו ארצה׃ 09O 17 50 ויחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן ויך את הפלשתי וימיתהו וחרב אין ביד דוד׃ 09O 17 51 וירץ דוד ויעמד אל הפלשתי ויקח את חרבו וישלפה מתערה וימתתהו ויכרת בה את ראשו ויראו הפלשתים כי מת גבורם וינסו׃ 09O 17 52 ויקמו אנשי ישראל ויהודה וירעו וירדפו את הפלשתים עד בואך גיא ועד שערי עקרון ויפלו חללי פלשתים בדרך שערים ועד גת ועד עקרון׃ 09O 17 53 וישבו בני ישראל מדלק אחרי פלשתים וישסו את מחניהם׃ 09O 17 54 ויקח דוד את ראש הפלשתי ויבאהו ירושלם ואת כליו שם באהלו׃ 09O 17 55 וכראות שאול את דוד יצא לקראת הפלשתי אמר אל אבנר שר הצבא בן מי זה הנער אבנר ויאמר אבנר חי נפשך המלך אם ידעתי׃ 09O 17 56 ויאמר המלך שאל אתה בן מי זה העלם׃ 09O 17 57 וכשוב דוד מהכות את הפלשתי ויקח אתו אבנר ויבאהו לפני שאול וראש הפלשתי בידו׃ 09O 17 58 ויאמר אליו שאול בן מי אתה הנער ויאמר דוד בן עבדך ישי בית הלחמי׃ 09O 18 1 ויהי ככלתו לדבר אל שאול ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבו יהונתן כנפשו׃ 09O 18 2 ויקחהו שאול ביום ההוא ולא נתנו לשוב בית אביו׃ 09O 18 3 ויכרת יהונתן ודוד ברית באהבתו אתו כנפשו׃ 09O 18 4 ויתפשט יהונתן את המעיל אשר עליו ויתנהו לדוד ומדיו ועד חרבו ועד קשתו ועד חגרו׃ 09O 18 5 ויצא דוד בכל אשר ישלחנו שאול ישכיל וישמהו שאול על אנשי המלחמה וייטב בעיני כל העם וגם בעיני עבדי שאול׃ 09O 18 6 ויהי בבואם בשוב דוד מהכות את הפלשתי ותצאנה הנשים מכל ערי ישראל לשור והמחלות לקראת שאול המלך בתפים בשמחה ובשלשים׃ 09O 18 7 ותענינה הנשים המשחקות ותאמרן הכה שאול באלפו ודוד ברבבתיו׃ 09O 18 8 ויחר לשאול מאד וירע בעיניו הדבר הזה ויאמר נתנו לדוד רבבות ולי נתנו האלפים ועוד לו אך המלוכה׃ 09O 18 9 ויהי שאול עון את דוד מהיום ההוא והלאה׃ 09O 18 10 ויהי ממחרת ותצלח רוח אלהים רעה אל שאול ויתנבא בתוך הבית ודוד מנגן בידו כיום ביום והחנית ביד שאול׃ 09O 18 11 ויטל שאול את החנית ויאמר אכה בדוד ובקיר ויסב דוד מפניו פעמים׃ 09O 18 12 וירא שאול מלפני דוד כי היה יהוה עמו ומעם שאול סר׃ 09O 18 13 ויסרהו שאול מעמו וישמהו לו שר אלף ויצא ויבא לפני העם׃ 09O 18 14 ויהי דוד לכל דרכו משכיל ויהוה עמו׃ 09O 18 15 וירא שאול אשר הוא משכיל מאד ויגר מפניו׃ 09O 18 16 וכל ישראל ויהודה אהב את דוד כי הוא יוצא ובא לפניהם׃ 09O 18 17 ויאמר שאול אל דוד הנה בתי הגדולה מרב אתה אתן לך לאשה אך היה לי לבן חיל והלחם מלחמות יהוה ושאול אמר אל תהי ידי בו ותהי בו יד פלשתים׃ 09O 18 18 ויאמר דוד אל שאול מי אנכי ומי חיי משפחת אבי בישראל כי אהיה חתן למלך׃ 09O 18 19 ויהי בעת תת את מרב בת שאול לדוד והיא נתנה לעדריאל המחלתי לאשה׃ 09O 18 20 ותאהב מיכל בת שאול את דוד ויגדו לשאול וישר הדבר בעיניו׃ 09O 18 21 ויאמר שאול אתננה לו ותהי לו למוקש ותהי בו יד פלשתים ויאמר שאול אל דוד בשתים תתחתן בי היום׃ 09O 18 22 ויצו שאול את עבדו דברו אל דוד בלט לאמר הנה חפץ בך המלך וכל עבדיו אהבוך ועתה התחתן במלך׃ 09O 18 23 וידברו עבדי שאול באזני דוד את הדברים האלה ויאמר דוד הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רש ונקלה׃ 09O 18 24 ויגדו עבדי שאול לו לאמר כדברים האלה דבר דוד׃ 09O 18 25 ויאמר שאול כה תאמרו לדוד אין חפץ למלך במהר כי במאה ערלות פלשתים להנקם באיבי המלך ושאול חשב להפיל את דוד ביד פלשתים׃ 09O 18 26 ויגדו עבדיו לדוד את הדברים האלה וישר הדבר בעיני דוד להתחתן במלך ולא מלאו הימים׃ 09O 18 27 ויקם דוד וילך הוא ואנשיו ויך בפלשתים מאתים איש ויבא דוד את ערלתיהם וימלאום למלך להתחתן במלך ויתן לו שאול את מיכל בתו לאשה׃ 09O 18 28 וירא שאול וידע כי יהוה עם דוד ומיכל בת שאול אהבתהו׃ 09O 18 29 ויאסף שאול לרא מפני דוד עוד ויהי שאול איב את דוד כל הימים׃ 09O 18 30 ויצאו שרי פלשתים ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאד׃ 09O 19 1 וידבר שאול אל יונתן בנו ואל כל עבדיו להמית את דוד ויהונתן בן שאול חפץ בדוד מאד׃ 09O 19 2 ויגד יהונתן לדוד לאמר מבקש שאול אבי להמיתך ועתה השמר נא בבקר וישבת בסתר ונחבאת׃ 09O 19 3 ואני אצא ועמדתי ליד אבי בשדה אשר אתה שם ואני אדבר בך אל אבי וראיתי מה והגדתי לך׃ 09O 19 4 וידבר יהונתן בדוד טוב אל שאול אביו ויאמר אליו אל יחטא המלך בעבדו בדוד כי לוא חטא לך וכי מעשיו טוב לך מאד׃ 09O 19 5 וישם את נפשו בכפו ויך את הפלשתי ויעש יהוה תשועה גדולה לכל ישראל ראית ותשמח ולמה תחטא בדם נקי להמית את דוד חנם׃ 09O 19 6 וישמע שאול בקול יהונתן וישבע שאול חי יהוה אם יומת׃ 09O 19 7 ויקרא יהונתן לדוד ויגד לו יהונתן את כל הדברים האלה ויבא יהונתן את דוד אל שאול ויהי לפניו כאתמול שלשום׃ 09O 19 8 ותוסף המלחמה להיות ויצא דוד וילחם בפלשתים ויך בהם מכה גדולה וינסו מפניו׃ 09O 19 9 ותהי רוח יהוה רעה אל שאול והוא בביתו יושב וחניתו בידו ודוד מנגן ביד׃ 09O 19 10 ויבקש שאול להכות בחנית בדוד ובקיר ויפטר מפני שאול ויך את החנית בקיר ודוד נס וימלט בלילה הוא׃ 09O 19 11 וישלח שאול מלאכים אל בית דוד לשמרו ולהמיתו בבקר ותגד לדוד מיכל אשתו לאמר אם אינך ממלט את נפשך הלילה מחר אתה מומת׃ 09O 19 12 ותרד מיכל את דוד בעד החלון וילך ויברח וימלט׃ 09O 19 13 ותקח מיכל את התרפים ותשם אל המטה ואת כביר העזים שמה מראשתיו ותכס בבגד׃ 09O 19 14 וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד ותאמר חלה הוא׃ 09O 19 15 וישלח שאול את המלאכים לראות את דוד לאמר העלו אתו במטה אלי להמתו׃ 09O 19 16 ויבאו המלאכים והנה התרפים אל המטה וכביר העזים מראשתיו׃ 09O 19 17 ויאמר שאול אל מיכל למה ככה רמיתני ותשלחי את איבי וימלט ותאמר מיכל אל שאול הוא אמר אלי שלחני למה אמיתך׃ 09O 19 18 ודוד ברח וימלט ויבא אל שמואל הרמתה ויגד לו את כל אשר עשה לו שאול וילך הוא ושמואל וישבו בנוית׃ 09O 19 19 ויגד לשאול לאמר הנה דוד בנוית ברמה׃ 09O 19 20 וישלח שאול מלאכים לקחת את דוד וירא את להקת הנביאים נבאים ושמואל עמד נצב עליהם ותהי על מלאכי שאול רוח אלהים ויתנבאו גם המה׃ 09O 19 21 ויגדו לשאול וישלח מלאכים אחרים ויתנבאו גם המה ויסף שאול וישלח מלאכים שלשים ויתנבאו גם המה׃ 09O 19 22 וילך גם הוא הרמתה ויבא עד בור הגדול אשר בשכו וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בנוית ברמה׃ 09O 19 23 וילך שם אל נוית ברמה ותהי עליו גם הוא רוח אלהים וילך הלוך ויתנבא עד באו בנוית ברמה׃ 09O 19 24 ויפשט גם הוא בגדיו ויתנבא גם הוא לפני שמואל ויפל ערם כל היום ההוא וכל הלילה על כן יאמרו הגם שאול בנביאם׃ 09O 20 1 ויברח דוד מנוית ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני ומה חטאתי לפני אביך כי מבקש את נפשי׃ 09O 20 2 ויאמר לו חלילה לא תמות הנה לו עשה אבי דבר גדול או דבר קטן ולא יגלה את אזני ומדוע יסתיר אבי ממני את הדבר הזה אין זאת׃ 09O 20 3 וישבע עוד דוד ויאמר ידע ידע אביך כי מצאתי חן בעיניך ויאמר אל ידע זאת יהונתן פן יעצב ואולם חי יהוה וחי נפשך כי כפשע ביני ובין המות׃ 09O 20 4 ויאמר יהונתן אל דוד מה תאמר נפשך ואעשה לך׃ 09O 20 5 ויאמר דוד אל יהונתן הנה חדש מחר ואנכי ישב אשב עם המלך לאכול ושלחתני ונסתרתי בשדה עד הערב השלשית׃ 09O 20 6 אם פקד יפקדני אביך ואמרת נשאל נשאל ממני דוד לרוץ בית לחם עירו כי זבח הימים שם לכל המשפחה׃ 09O 20 7 אם כה יאמר טוב שלום לעבדך ואם חרה יחרה לו דע כי כלתה הרעה מעמו׃ 09O 20 8 ועשית חסד על עבדך כי בברית יהוה הבאת את עבדך עמך ואם יש בי עון המיתני אתה ועד אביך למה זה תביאני׃ 09O 20 9 ויאמר יהונתן חלילה לך כי אם ידע אדע כי כלתה הרעה מעם אבי לבוא עליך ולא אתה אגיד לך׃ 09O 20 10 ויאמר דוד אל יהונתן מי יגיד לי או מה יענך אביך קשה׃ 09O 20 11 ויאמר יהונתן אל דוד לכה ונצא השדה ויצאו שניהם השדה׃ 09O 20 12 ויאמר יהונתן אל דוד יהוה אלהי ישראל כי אחקר את אבי כעת מחר השלשית והנה טוב אל דוד ולא אז אשלח אליך וגליתי את אזנך׃ 09O 20 13 כה יעשה יהוה ליהונתן וכה יסיף כי ייטב אל אבי את הרעה עליך וגליתי את אזנך ושלחתיך והלכת לשלום ויהי יהוה עמך כאשר היה עם אבי׃ 09O 20 14 ולא אם עודני חי ולא תעשה עמדי חסד יהוה ולא אמות׃ 09O 20 15 ולא תכרת את חסדך מעם ביתי עד עולם ולא בהכרת יהוה את איבי דוד איש מעל פני האדמה׃ 09O 20 16 ויכרת יהונתן עם בית דוד ובקש יהוה מיד איבי דוד׃ 09O 20 17 ויוסף יהונתן להשביע את דוד באהבתו אתו כי אהבת נפשו אהבו׃ 09O 20 18 ויאמר לו יהונתן מחר חדש ונפקדת כי יפקד מושבך׃ 09O 20 19 ושלשת תרד מאד ובאת אל המקום אשר נסתרת שם ביום המעשה וישבת אצל האבן האזל׃ 09O 20 20 ואני שלשת החצים צדה אורה לשלח לי למטרה׃ 09O 20 21 והנה אשלח את הנער לך מצא את החצים אם אמר אמר לנער הנה החצים ממך והנה קחנו ובאה כי שלום לך ואין דבר חי יהוה׃ 09O 20 22 ואם כה אמר לעלם הנה החצים ממך והלאה לך כי שלחך יהוה׃ 09O 20 23 והדבר אשר דברנו אני ואתה הנה יהוה ביני ובינך עד עולם׃ 09O 20 24 ויסתר דוד בשדה ויהי החדש וישב המלך על הלחם לאכול׃ 09O 20 25 וישב המלך על מושבו כפעם בפעם אל מושב הקיר ויקם יהונתן וישב אבנר מצד שאול ויפקד מקום דוד׃ 09O 20 26 ולא דבר שאול מאומה ביום ההוא כי אמר מקרה הוא בלתי טהור הוא כי לא טהור׃ 09O 20 27 ויהי ממחרת החדש השני ויפקד מקום דוד ויאמר שאול אל יהונתן בנו מדוע לא בא בן ישי גם תמול גם היום אל הלחם׃ 09O 20 28 ויען יהונתן את שאול נשאל נשאל דוד מעמדי עד בית לחם׃ 09O 20 29 ויאמר שלחני נא כי זבח משפחה לנו בעיר והוא צוה לי אחי ועתה אם מצאתי חן בעיניך אמלטה נא ואראה את אחי על כן לא בא אל שלחן המלך׃ 09O 20 30 ויחר אף שאול ביהונתן ויאמר לו בן נעות המרדות הלוא ידעתי כי בחר אתה לבן ישי לבשתך ולבשת ערות אמך׃ 09O 20 31 כי כל הימים אשר בן ישי חי על האדמה לא תכון אתה ומלכותך ועתה שלח וקח אתו אלי כי בן מות הוא׃ 09O 20 32 ויען יהונתן את שאול אביו ויאמר אליו למה יומת מה עשה׃ 09O 20 33 ויטל שאול את החנית עליו להכתו וידע יהונתן כי כלה היא מעם אביו להמית את דוד׃ 09O 20 34 ויקם יהונתן מעם השלחן בחרי אף ולא אכל ביום החדש השני לחם כי נעצב אל דוד כי הכלמו אביו׃ 09O 20 35 ויהי בבקר ויצא יהונתן השדה למועד דוד ונער קטן עמו׃ 09O 20 36 ויאמר לנערו רץ מצא נא את החצים אשר אנכי מורה הנער רץ והוא ירה החצי להעברו׃ 09O 20 37 ויבא הנער עד מקום החצי אשר ירה יהונתן ויקרא יהונתן אחרי הנער ויאמר הלוא החצי ממך והלאה׃ 09O 20 38 ויקרא יהונתן אחרי הנער מהרה חושה אל תעמד וילקט נער יהונתן את החצי ויבא אל אדניו׃ 09O 20 39 והנער לא ידע מאומה אך יהונתן ודוד ידעו את הדבר׃ 09O 20 40 ויתן יהונתן את כליו אל הנער אשר לו ויאמר לו לך הביא העיר׃ 09O 20 41 הנער בא ודוד קם מאצל הנגב ויפל לאפיו ארצה וישתחו שלש פעמים וישקו איש את רעהו ויבכו איש את רעהו עד דוד הגדיל׃ 09O 20 42 ויאמר יהונתן לדוד לך לשלום אשר נשבענו שנינו אנחנו בשם יהוה לאמר יהוה יהיה ביני ובינך ובין זרעי ובין זרעך עד עולם ויקם וילך ויהונתן בא העיר׃ 09O 21 1 ויבא דוד נבה אל אחימלך הכהן ויחרד אחימלך לקראת דוד ויאמר לו מדוע אתה לבדך ואיש אין אתך׃ 09O 21 2 ויאמר דוד לאחימלך הכהן המלך צוני דבר ויאמר אלי איש אל ידע מאומה את הדבר אשר אנכי שלחך ואשר צויתך ואת הנערים יודעתי אל מקום פלני אלמוני׃ 09O 21 3 ועתה מה יש תחת ידך חמשה לחם תנה בידי או הנמצא׃ 09O 21 4 ויען הכהן את דוד ויאמר אין לחם חל אל תחת ידי כי אם לחם קדש יש אם נשמרו הנערים אך מאשה׃ 09O 21 5 ויען דוד את הכהן ויאמר לו כי אם אשה עצרה לנו כתמול שלשם בצאתי ויהיו כלי הנערים קדש והוא דרך חל ואף כי היום יקדש בכלי׃ 09O 21 6 ויתן לו הכהן קדש כי לא היה שם לחם כי אם לחם הפנים המוסרים מלפני יהוה לשום לחם חם ביום הלקחו׃ 09O 21 7 ושם איש מעבדי שאול ביום ההוא נעצר לפני יהוה ושמו דאג האדמי אביר הרעים אשר לשאול׃ 09O 21 8 ויאמר דוד לאחימלך ואין יש פה תחת ידך חנית או חרב כי גם חרבי וגם כלי לא לקחתי בידי כי היה דבר המלך נחוץ׃ 09O 21 9 ויאמר הכהן חרב גלית הפלשתי אשר הכית בעמק האלה הנה היא לוטה בשמלה אחרי האפוד אם אתה תקח לך קח כי אין אחרת זולתה בזה ויאמר דוד אין כמוה תננה לי׃ 09O 21 10 ויקם דוד ויברח ביום ההוא מפני שאול ויבא אל אכיש מלך גת׃ 09O 21 11 ויאמרו עבדי אכיש אליו הלוא זה דוד מלך הארץ הלוא לזה יענו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו׃ 09O 21 12 וישם דוד את הדברים האלה בלבבו וירא מאד מפני אכיש מלך גת׃ 09O 21 13 וישנו את טעמו בעיניהם ויתהלל בידם ויתו על דלתות השער ויורד רירו אל זקנו׃ 09O 21 14 ויאמר אכיש אל עבדיו הנה תראו איש משתגע למה תביאו אתו אלי׃ 09O 21 15 חסר משגעים אני כי הבאתם את זה להשתגע עלי הזה יבוא אל ביתי׃ 09O 22 1 וילך דוד משם וימלט אל מערת עדלם וישמעו אחיו וכל בית אביו וירדו אליו שמה׃ 09O 22 2 ויתקבצו אליו כל איש מצוק וכל איש אשר לו נשא וכל איש מר נפש ויהי עליהם לשר ויהיו עמו כארבע מאות איש׃ 09O 22 3 וילך דוד משם מצפה מואב ויאמר אל מלך מואב יצא נא אבי ואמי אתכם עד אשר אדע מה יעשה לי אלהים׃ 09O 22 4 וינחם את פני מלך מואב וישבו עמו כל ימי היות דוד במצודה׃ 09O 22 5 ויאמר גד הנביא אל דוד לא תשב במצודה לך ובאת לך ארץ יהודה וילך דוד ויבא יער חרת׃ 09O 22 6 וישמע שאול כי נודע דוד ואנשים אשר אתו ושאול יושב בגבעה תחת האשל ברמה וחניתו בידו וכל עבדיו נצבים עליו׃ 09O 22 7 ויאמר שאול לעבדיו הנצבים עליו שמעו נא בני ימיני גם לכלכם יתן בן ישי שדות וכרמים לכלכם ישים שרי אלפים ושרי מאות׃ 09O 22 8 כי קשרתם כלכם עלי ואין גלה את אזני בכרת בני עם בן ישי ואין חלה מכם עלי וגלה את אזני כי הקים בני את עבדי עלי לארב כיום הזה׃ 09O 22 9 ויען דאג האדמי והוא נצב על עבדי שאול ויאמר ראיתי את בן ישי בא נבה אל אחימלך בן אחטוב׃ 09O 22 10 וישאל לו ביהוה וצידה נתן לו ואת חרב גלית הפלשתי נתן לו׃ 09O 22 11 וישלח המלך לקרא את אחימלך בן אחיטוב הכהן ואת כל בית אביו הכהנים אשר בנב ויבאו כלם אל המלך׃ 09O 22 12 ויאמר שאול שמע נא בן אחיטוב ויאמר הנני אדני׃ 09O 22 13 ויאמר אלו שאול למה קשרתם עלי אתה ובן ישי בתתך לו לחם וחרב ושאול לו באלהים לקום אלי לארב כיום הזה׃ 09O 22 14 ויען אחימלך את המלך ויאמר ומי בכל עבדיך כדוד נאמן וחתן המלך וסר אל משמעתך ונכבד בביתך׃ 09O 22 15 היום החלתי לשאול לו באלהים חלילה לי אל ישם המלך בעבדו דבר בכל בית אבי כי לא ידע עבדך בכל זאת דבר קטן או גדול׃ 09O 22 16 ויאמר המלך מות תמות אחימלך אתה וכל בית אביך׃ 09O 22 17 ויאמר המלך לרצים הנצבים עליו סבו והמיתו כהני יהוה כי גם ידם עם דוד וכי ידעו כי ברח הוא ולא גלו את אזנו ולא אבו עבדי המלך לשלח את ידם לפגע בכהני יהוה׃ 09O 22 18 ויאמר המלך לדויג סב אתה ופגע בכהנים ויסב דויג האדמי ויפגע הוא בכהנים וימת ביום ההוא שמנים וחמשה איש נשא אפוד בד׃ 09O 22 19 ואת נב עיר הכהנים הכה לפי חרב מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק ושור וחמור ושה לפי חרב׃ 09O 22 20 וימלט בן אחד לאחימלך בן אחטוב ושמו אביתר ויברח אחרי דוד׃ 09O 22 21 ויגד אביתר לדוד כי הרג שאול את כהני יהוה׃ 09O 22 22 ויאמר דוד לאביתר ידעתי ביום ההוא כי שם דויג האדמי כי הגד יגיד לשאול אנכי סבתי בכל נפש בית אביך׃ 09O 22 23 שבה אתי אל תירא כי אשר יבקש את נפשי יבקש את נפשך כי משמרת אתה עמדי׃ 09O 23 1 ויגדו לדוד לאמר הנה פלשתים נלחמים בקעילה והמה שסים את הגרנות׃ 09O 23 2 וישאל דוד ביהוה לאמר האלך והכיתי בפלשתים האלה ויאמר יהוה אל דוד לך והכית בפלשתים והושעת את קעילה׃ 09O 23 3 ויאמרו אנשי דוד אליו הנה אנחנו פה ביהודה יראים ואף כי נלך קעלה אל מערכות פלשתים׃ 09O 23 4 ויוסף עוד דוד לשאל ביהוה ויענהו יהוה ויאמר קום רד קעילה כי אני נתן את פלשתים בידך׃ 09O 23 5 וילך דוד ואנשו קעילה וילחם בפלשתים וינהג את מקניהם ויך בהם מכה גדולה וישע דוד את ישבי קעילה׃ 09O 23 6 ויהי בברח אביתר בן אחימלך אל דוד קעילה אפוד ירד בידו׃ 09O 23 7 ויגד לשאול כי בא דוד קעילה ויאמר שאול נכר אתו אלהים בידי כי נסגר לבוא בעיר דלתים ובריח׃ 09O 23 8 וישמע שאול את כל העם למלחמה לרדת קעילה לצור אל דוד ואל אנשיו׃ 09O 23 9 וידע דוד כי עליו שאול מחריש הרעה ויאמר אל אביתר הכהן הגישה האפוד׃ 09O 23 10 ויאמר דוד יהוה אלהי ישראל שמע שמע עבדך כי מבקש שאול לבוא אל קעילה לשחת לעיר בעבורי׃ 09O 23 11 היסגרני בעלי קעילה בידו הירד שאול כאשר שמע עבדך יהוה אלהי ישראל הגד נא לעבדך ויאמר יהוה ירד׃ 09O 23 12 ויאמר דוד היסגרו בעלי קעילה אתי ואת אנשי ביד שאול ויאמר יהוה יסגירו׃ 09O 23 13 ויקם דוד ואנשיו כשש מאות איש ויצאו מקעלה ויתהלכו באשר יתהלכו ולשאול הגד כי נמלט דוד מקעילה ויחדל לצאת׃ 09O 23 14 וישב דוד במדבר במצדות וישב בהר במדבר זיף ויבקשהו שאול כל הימים ולא נתנו אלהים בידו׃ 09O 23 15 וירא דוד כי יצא שאול לבקש את נפשו ודוד במדבר זיף בחרשה׃ 09O 23 16 ויקם יהונתן בן שאול וילך אל דוד חרשה ויחזק את ידו באלהים׃ 09O 23 17 ויאמר אליו אל תירא כי לא תמצאך יד שאול אבי ואתה תמלך על ישראל ואנכי אהיה לך למשנה וגם שאול אבי ידע כן׃ 09O 23 18 ויכרתו שניהם ברית לפני יהוה וישב דוד בחרשה ויהונתן הלך לביתו׃ 09O 23 19 ויעלו זפים אל שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר עמנו במצדות בחרשה בגבעת החכילה אשר מימין הישימון׃ 09O 23 20 ועתה לכל אות נפשך המלך לרדת רד ולנו הסגירו ביד המלך׃ 09O 23 21 ויאמר שאול ברוכים אתם ליהוה כי חמלתם עלי׃ 09O 23 22 לכו נא הכינו עוד ודעו וראו את מקומו אשר תהיה רגלו מי ראהו שם כי אמר אלי ערום יערם הוא׃ 09O 23 23 וראו ודעו מכל המחבאים אשר יתחבא שם ושבתם אלי אל נכון והלכתי אתכם והיה אם ישנו בארץ וחפשתי אתו בכל אלפי יהודה׃ 09O 23 24 ויקומו וילכו זיפה לפני שאול ודוד ואנשיו במדבר מעון בערבה אל ימין הישימון׃ 09O 23 25 וילך שאול ואנשיו לבקש ויגדו לדוד וירד הסלע וישב במדבר מעון וישמע שאול וירדף אחרי דוד מדבר מעון׃ 09O 23 26 וילך שאול מצד ההר מזה ודוד ואנשיו מצד ההר מזה ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול ושאול ואנשיו עטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם׃ 09O 23 27 ומלאך בא אל שאול לאמר מהרה ולכה כי פשטו פלשתים על הארץ׃ 09O 23 28 וישב שאול מרדף אחרי דוד וילך לקראת פלשתים על כן קראו למקום ההוא סלע המחלקות׃ 09O 23 29 ויעל דוד משם וישב במצדות עין גדי׃ 09O 24 1 ויהי כאשר שב שאול מאחרי פלשתים ויגדו לו לאמר הנה דוד במדבר עין גדי׃ 09O 24 2 ויקח שאול שלשת אלפים איש בחור מכל ישראל וילך לבקש את דוד ואנשיו על פני צורי היעלים׃ 09O 24 3 ויבא אל גדרות הצאן על הדרך ושם מערה ויבא שאול להסך את רגליו ודוד ואנשיו בירכתי המערה ישבים׃ 09O 24 4 ויאמרו אנשי דוד אליו הנה היום אשר אמר יהוה אליך הנה אנכי נתן את איביך בידך ועשית לו כאשר יטב בעיניך ויקם דוד ויכרת את כנף המעיל אשר לשאול בלט׃ 09O 24 5 ויהי אחרי כן ויך לב דוד אתו על אשר כרת את כנף אשר לשאול׃ 09O 24 6 ויאמר לאנשיו חלילה לי מיהוה אם אעשה את הדבר הזה לאדני למשיח יהוה לשלח ידי בו כי משיח יהוה הוא׃ 09O 24 7 וישסע דוד את אנשיו בדברים ולא נתנם לקום אל שאול ושאול קם מהמערה וילך בדרך׃ 09O 24 8 ויקם דוד אחרי כן ויצא מן המערה ויקרא אחרי שאול לאמר אדני המלך ויבט שאול אחריו ויקד דוד אפים ארצה וישתחו׃ 09O 24 9 ויאמר דוד לשאול למה תשמע את דברי אדם לאמר הנה דוד מבקש רעתך׃ 09O 24 10 הנה היום הזה ראו עיניך את אשר נתנך יהוה היום בידי במערה ואמר להרגך ותחס עליך ואמר לא אשלח ידי באדני כי משיח יהוה הוא׃ 09O 24 11 ואבי ראה גם ראה את כנף מעילך בידי כי בכרתי את כנף מעילך ולא הרגתיך דע וראה כי אין בידי רעה ופשע ולא חטאתי לך ואתה צדה את נפשי לקחתה׃ 09O 24 12 ישפט יהוה ביני ובינך ונקמני יהוה ממך וידי לא תהיה בך׃ 09O 24 13 כאשר יאמר משל הקדמני מרשעים יצא רשע וידי לא תהיה בך׃ 09O 24 14 אחרי מי יצא מלך ישראל אחרי מי אתה רדף אחרי כלב מת אחרי פרעש אחד׃ 09O 24 15 והיה יהוה לדין ושפט ביני ובינך וירא וירב את ריבי וישפטני מידך׃ 09O 24 16 ויהי ככלות דוד לדבר את הדברים האלה אל שאול ויאמר שאול הקלך זה בני דוד וישא שאול קלו ויבך׃ 09O 24 17 ויאמר אל דוד צדיק אתה ממני כי אתה גמלתני הטובה ואני גמלתיך הרעה׃ 09O 24 18 ואת הגדת היום את אשר עשיתה אתי טובה את אשר סגרני יהוה בידך ולא הרגתני׃ 09O 24 19 וכי ימצא איש את איבו ושלחו בדרך טובה ויהוה ישלמך טובה תחת היום הזה אשר עשיתה לי׃ 09O 24 20 ועתה הנה ידעתי כי מלך תמלוך וקמה בידך ממלכת ישראל׃ 09O 24 21 ועתה השבעה לי ביהוה אם תכרית את זרעי אחרי ואם תשמיד את שמי מבית אבי׃ 09O 24 22 וישבע דוד לשאול וילך שאול אל ביתו ודוד ואנשיו עלו על המצודה׃ 09O 25 1 וימת שמואל ויקבצו כל ישראל ויספדו לו ויקברהו בביתו ברמה ויקם דוד וירד אל מדבר פארן׃ 09O 25 2 ואיש במעון ומעשהו בכרמל והאיש גדול מאד ולו צאן שלשת אלפים ואלף עזים ויהי בגזז את צאנו בכרמל׃ 09O 25 3 ושם האיש נבל ושם אשתו אבגיל והאשה טובת שכל ויפת תאר והאיש קשה ורע מעללים והוא כלבו׃ 09O 25 4 וישמע דוד במדבר כי גזז נבל את צאנו׃ 09O 25 5 וישלח דוד עשרה נערים ויאמר דוד לנערים עלו כרמלה ובאתם אל נבל ושאלתם לו בשמי לשלום׃ 09O 25 6 ואמרתם כה לחי ואתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום׃ 09O 25 7 ועתה שמעתי כי גזזים לך עתה הרעים אשר לך היו עמנו לא הכלמנום ולא נפקד להם מאומה כל ימי היותם בכרמל׃ 09O 25 8 שאל את נעריך ויגידו לך וימצאו הנערים חן בעיניך כי על יום טוב בנו תנה נא את אשר תמצא ידך לעבדיך ולבנך לדוד׃ 09O 25 9 ויבאו נערי דוד וידברו אל נבל ככל הדברים האלה בשם דוד וינוחו׃ 09O 25 10 ויען נבל את עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתפרצים איש מפני אדניו׃ 09O 25 11 ולקחתי את לחמי ואת מימי ואת טבחתי אשר טבחתי לגזזי ונתתי לאנשים אשר לא ידעתי אי מזה המה׃ 09O 25 12 ויהפכו נערי דוד לדרכם וישבו ויבאו ויגדו לו ככל הדברים האלה׃ 09O 25 13 ויאמר דוד לאנשיו חגרו איש את חרבו ויחגרו איש את חרבו ויחגר גם דוד את חרבו ויעלו אחרי דוד כארבע מאות איש ומאתים ישבו על הכלים׃ 09O 25 14 ולאביגיל אשת נבל הגיד נער אחד מהנערים לאמר הנה שלח דוד מלאכים מהמדבר לברך את אדנינו ויעט בהם׃ 09O 25 15 והאנשים טבים לנו מאד ולא הכלמנו ולא פקדנו מאומה כל ימי התהלכנו אתם בהיותנו בשדה׃ 09O 25 16 חומה היו עלינו גם לילה גם יומם כל ימי היותנו עמם רעים הצאן׃ 09O 25 17 ועתה דעי וראי מה תעשי כי כלתה הרעה אל אדנינו ועל כל ביתו והוא בן בליעל מדבר אליו׃ 09O 25 18 ותמהר אבוגיל ותקח מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוות וחמש סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים ותשם על החמרים׃ 09O 25 19 ותאמר לנעריה עברו לפני הנני אחריכם באה ולאישה נבל לא הגידה׃ 09O 25 20 והיה היא רכבת על החמור וירדת בסתר ההר והנה דוד ואנשיו ירדים לקראתה ותפגש אתם׃ 09O 25 21 ודוד אמר אך לשקר שמרתי את כל אשר לזה במדבר ולא נפקד מכל אשר לו מאומה וישב לי רעה תחת טובה׃ 09O 25 22 כה יעשה אלהים לאיבי דוד וכה יסיף אם אשאיר מכל אשר לו עד הבקר משתין בקיר׃ 09O 25 23 ותרא אביגיל את דוד ותמהר ותרד מעל החמור ותפל לאפי דוד על פניה ותשתחו ארץ׃ 09O 25 24 ותפל על רגליו ותאמר בי אני אדני העון ותדבר נא אמתך באזניך ושמע את דברי אמתך׃ 09O 25 25 אל נא ישים אדני את לבו אל איש הבליעל הזה על נבל כי כשמו כן הוא נבל שמו ונבלה עמו ואני אמתך לא ראיתי את נערי אדני אשר שלחת׃ 09O 25 26 ועתה אדני חי יהוה וחי נפשך אשר מנעך יהוה מבוא בדמים והושע ידך לך ועתה יהיו כנבל איביך והמבקשים אל אדני רעה׃ 09O 25 27 ועתה הברכה הזאת אשר הביא שפחתך לאדני ונתנה לנערים המתהלכים ברגלי אדני׃ 09O 25 28 שא נא לפשע אמתך כי עשה יעשה יהוה לאדני בית נאמן כי מלחמות יהוה אדני נלחם ורעה לא תמצא בך מימיך׃ 09O 25 29 ויקם אדם לרדפך ולבקש את נפשך והיתה נפש אדני צרורה בצרור החיים את יהוה אלהיך ואת נפש איביך יקלענה בתוך כף הקלע׃ 09O 25 30 והיה כי יעשה יהוה לאדני ככל אשר דבר את הטובה עליך וצוך לנגיד על ישראל׃ 09O 25 31 ולא תהיה זאת לך לפוקה ולמכשול לב לאדני ולשפך דם חנם ולהושיע אדני לו והיטב יהוה לאדני וזכרת את אמתך׃ 09O 25 32 ויאמר דוד לאביגל ברוך יהוה אלהי ישראל אשר שלחך היום הזה לקראתי׃ 09O 25 33 וברוך טעמך וברוכה את אשר כלתני היום הזה מבוא בדמים והשע ידי לי׃ 09O 25 34 ואולם חי יהוה אלהי ישראל אשר מנעני מהרע אתך כי לולי מהרת ותבאתי לקראתי כי אם נותר לנבל עד אור הבקר משתין בקיר׃ 09O 25 35 ויקח דוד מידה את אשר הביאה לו ולה אמר עלי לשלום לביתך ראי שמעתי בקולך ואשא פניך׃ 09O 25 36 ותבא אביגיל אל נבל והנה לו משתה בביתו כמשתה המלך ולב נבל טוב עליו והוא שכר עד מאד ולא הגידה לו דבר קטן וגדול עד אור הבקר׃ 09O 25 37 ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן׃ 09O 25 38 ויהי כעשרת הימים ויגף יהוה את נבל וימת׃ 09O 25 39 וישמע דוד כי מת נבל ויאמר ברוך יהוה אשר רב את ריב חרפתי מיד נבל ואת עבדו חשך מרעה ואת רעת נבל השיב יהוה בראשו וישלח דוד וידבר באביגיל לקחתה לו לאשה׃ 09O 25 40 ויבאו עבדי דוד אל אביגיל הכרמלה וידברו אליה לאמר דוד שלחנו אליך לקחתך לו לאשה׃ 09O 25 41 ותקם ותשתחו אפים ארצה ותאמר הנה אמתך לשפחה לרחץ רגלי עבדי אדני׃ 09O 25 42 ותמהר ותקם אביגיל ותרכב על החמור וחמש נערתיה ההלכות לרגלה ותלך אחרי מלאכי דוד ותהי לו לאשה׃ 09O 25 43 ואת אחינעם לקח דוד מיזרעאל ותהיין גם שתיהן לו לנשים׃ 09O 25 44 ושאול נתן את מיכל בתו אשת דוד לפלטי בן ליש אשר מגלים׃ 09O 26 1 ויבאו הזפים אל שאול הגבעתה לאמר הלוא דוד מסתתר בגבעת החכילה על פני הישימן׃ 09O 26 2 ויקם שאול וירד אל מדבר זיף ואתו שלשת אלפים איש בחורי ישראל לבקש את דוד במדבר זיף׃ 09O 26 3 ויחן שאול בגבעת החכילה אשר על פני הישימן על הדרך ודוד ישב במדבר וירא כי בא שאול אחריו המדברה׃ 09O 26 4 וישלח דוד מרגלים וידע כי בא שאול אל נכון׃ 09O 26 5 ויקם דוד ויבא אל המקום אשר חנה שם שאול וירא דוד את המקום אשר שכב שם שאול ואבנר בן נר שר צבאו ושאול שכב במעגל והעם חנים סביבתו׃ 09O 26 6 ויען דוד ויאמר אל אחימלך החתי ואל אבישי בן צרויה אחי יואב לאמר מי ירד אתי אל שאול אל המחנה ויאמר אבישי אני ארד עמך׃ 09O 26 7 ויבא דוד ואבישי אל העם לילה והנה שאול שכב ישן במעגל וחניתו מעוכה בארץ מראשתו ואבנר והעם שכבים סביבתו׃ 09O 26 8 ויאמר אבישי אל דוד סגר אלהים היום את אויבך בידך ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשנה לו׃ 09O 26 9 ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו כי מי שלח ידו במשיח יהוה ונקה׃ 09O 26 10 ויאמר דוד חי יהוה כי אם יהוה יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד ונספה׃ 09O 26 11 חלילה לי מיהוה משלח ידי במשיח יהוה ועתה קח נא את החנית אשר מראשתו ואת צפחת המים ונלכה לנו׃ 09O 26 12 ויקח דוד את החנית ואת צפחת המים מראשתי שאול וילכו להם ואין ראה ואין יודע ואין מקיץ כי כלם ישנים כי תרדמת יהוה נפלה עליהם׃ 09O 26 13 ויעבר דוד העבר ויעמד על ראש ההר מרחק רב המקום ביניהם׃ 09O 26 14 ויקרא דוד אל העם ואל אבנר בן נר לאמר הלוא תענה אבנר ויען אבנר ויאמר מי אתה קראת אל המלך׃ 09O 26 15 ויאמר דוד אל אבנר הלוא איש אתה ומי כמוך בישראל ולמה לא שמרת אל אדניך המלך כי בא אחד העם להשחית את המלך אדניך׃ 09O 26 16 לא טוב הדבר הזה אשר עשית חי יהוה כי בני מות אתם אשר לא שמרתם על אדניכם על משיח יהוה ועתה ראה אי חנית המלך ואת צפחת המים אשר מראשתו׃ 09O 26 17 ויכר שאול את קול דוד ויאמר הקולך זה בני דוד ויאמר דוד קולי אדני המלך׃ 09O 26 18 ויאמר למה זה אדני רדף אחרי עבדו כי מה עשיתי ומה בידי רעה׃ 09O 26 19 ועתה ישמע נא אדני המלך את דברי עבדו אם יהוה הסיתך בי ירח מנחה ואם בני האדם ארורים הם לפני יהוה כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת יהוה לאמר לך עבד אלהים אחרים׃ 09O 26 20 ועתה אל יפל דמי ארצה מנגד פני יהוה כי יצא מלך ישראל לבקש את פרעש אחד כאשר ירדף הקרא בהרים׃ 09O 26 21 ויאמר שאול חטאתי שוב בני דוד כי לא ארע לך עוד תחת אשר יקרה נפשי בעיניך היום הזה הנה הסכלתי ואשגה הרבה מאד׃ 09O 26 22 ויען דוד ויאמר הנה החנית המלך ויעבר אחד מהנערים ויקחה׃ 09O 26 23 ויהוה ישיב לאיש את צדקתו ואת אמנתו אשר נתנך יהוה היום ביד ולא אביתי לשלח ידי במשיח יהוה׃ 09O 26 24 והנה כאשר גדלה נפשך היום הזה בעיני כן תגדל נפשי בעיני יהוה ויצלני מכל צרה׃ 09O 26 25 ויאמר שאול אל דוד ברוך אתה בני דוד גם עשה תעשה וגם יכל תוכל וילך דוד לדרכו ושאול שב למקומו׃ 09O 27 1 ויאמר דוד אל לבו עתה אספה יום אחד ביד שאול אין לי טוב כי המלט אמלט אל ארץ פלשתים ונואש ממני שאול לבקשני עוד בכל גבול ישראל ונמלטתי מידו׃ 09O 27 2 ויקם דוד ויעבר הוא ושש מאות איש אשר עמו אל אכיש בן מעוך מלך גת׃ 09O 27 3 וישב דוד עם אכיש בגת הוא ואנשיו איש וביתו דוד ושתי נשיו אחינעם היזרעאלית ואביגיל אשת נבל הכרמלית׃ 09O 27 4 ויגד לשאול כי ברח דוד גת ולא יוסף עוד לבקשו׃ 09O 27 5 ויאמר דוד אל אכיש אם נא מצאתי חן בעיניך יתנו לי מקום באחת ערי השדה ואשבה שם ולמה ישב עבדך בעיר הממלכה עמך׃ 09O 27 6 ויתן לו אכיש ביום ההוא את צקלג לכן היתה צקלג למלכי יהודה עד היום הזה׃ 09O 27 7 ויהי מספר הימים אשר ישב דוד בשדה פלשתים ימים וארבעה חדשים׃ 09O 27 8 ויעל דוד ואנשיו ויפשטו אל הגשורי והגרזי והעמלקי כי הנה ישבות הארץ אשר מעולם בואך שורה ועד ארץ מצרים׃ 09O 27 9 והכה דוד את הארץ ולא יחיה איש ואשה ולקח צאן ובקר וחמרים וגמלים ובגדים וישב ויבא אל אכיש׃ 09O 27 10 ויאמר אכיש אל פשטתם היום ויאמר דוד על נגב יהודה ועל נגב הירחמאלי ואל נגב הקיני׃ 09O 27 11 ואיש ואשה לא יחיה דוד להביא גת לאמר פן יגדו עלינו לאמר כה עשה דוד וכה משפטו כל הימים אשר ישב בשדה פלשתים׃ 09O 27 12 ויאמן אכיש בדוד לאמר הבאש הבאיש בעמו בישראל והיה לי לעבד עולם׃ 09O 28 1 ויהי בימים ההם ויקבצו פלשתים את מחניהם לצבא להלחם בישראל ויאמר אכיש אל דוד ידע תדע כי אתי תצא במחנה אתה ואנשיך׃ 09O 28 2 ויאמר דוד אל אכיש לכן אתה תדע את אשר יעשה עבדך ויאמר אכיש אל דוד לכן שמר לראשי אשימך כל הימים׃ 09O 28 3 ושמואל מת ויספדו לו כל ישראל ויקברהו ברמה ובעירו ושאול הסיר האבות ואת הידענים מהארץ׃ 09O 28 4 ויקבצו פלשתים ויבאו ויחנו בשונם ויקבץ שאול את כל ישראל ויחנו בגלבע׃ 09O 28 5 וירא שאול את מחנה פלשתים וירא ויחרד לבו מאד׃ 09O 28 6 וישאל שאול ביהוה ולא ענהו יהוה גם בחלמות גם באורים גם בנביאם׃ 09O 28 7 ויאמר שאול לעבדיו בקשו לי אשת בעלת אוב ואלכה אליה ואדרשה בה ויאמרו עבדיו אליו הנה אשת בעלת אוב בעין דור׃ 09O 28 8 ויתחפש שאול וילבש בגדים אחרים וילך הוא ושני אנשים עמו ויבאו אל האשה לילה ויאמר קסומי נא לי באוב והעלי לי את אשר אמר אליך׃ 09O 28 9 ותאמר האשה אליו הנה אתה ידעת את אשר עשה שאול אשר הכרית את האבות ואת הידעני מן הארץ ולמה אתה מתנקש בנפשי להמיתני׃ 09O 28 10 וישבע לה שאול ביהוה לאמר חי יהוה אם יקרך עון בדבר הזה׃ 09O 28 11 ותאמר האשה את מי אעלה לך ויאמר את שמואל העלי לי׃ 09O 28 12 ותרא האשה את שמואל ותזעק בקול גדול ותאמר האשה אל שאול לאמר למה רמיתני ואתה שאול׃ 09O 28 13 ויאמר לה המלך אל תיראי כי מה ראית ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עלים מן הארץ׃ 09O 28 14 ויאמר לה מה תארו ותאמר איש זקן עלה והוא עטה מעיל וידע שאול כי שמואל הוא ויקד אפים ארצה וישתחו׃ 09O 28 15 ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אתי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי ואלהים סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאם גם בחלמות ואקראה לך להודיעני מה אעשה׃ 09O 28 16 ויאמר שמואל ולמה תשאלני ויהוה סר מעליך ויהי ערך׃ 09O 28 17 ויעש יהוה לו כאשר דבר בידי ויקרע יהוה את הממלכה מידך ויתנה לרעך לדוד׃ 09O 28 18 כאשר לא שמעת בקול יהוה ולא עשית חרון אפו בעמלק על כן הדבר הזה עשה לך יהוה היום הזה׃ 09O 28 19 ויתן יהוה גם את ישראל עמך ביד פלשתים ומחר אתה ובניך עמי גם את מחנה ישראל יתן יהוה ביד פלשתים׃ 09O 28 20 וימהר שאול ויפל מלא קומתו ארצה וירא מאד מדברי שמואל גם כח לא היה בו כי לא אכל לחם כל היום וכל הלילה׃ 09O 28 21 ותבוא האשה אל שאול ותרא כי נבהל מאד ותאמר אליו הנה שמעה שפחתך בקולך ואשים נפשי בכפי ואשמע את דבריך אשר דברת אלי׃ 09O 28 22 ועתה שמע נא גם אתה בקול שפחתך ואשמה לפניך פת לחם ואכול ויהי בך כח כי תלך בדרך׃ 09O 28 23 וימאן ויאמר לא אכל ויפרצו בו עבדיו וגם האשה וישמע לקלם ויקם מהארץ וישב אל המטה׃ 09O 28 24 ולאשה עגל מרבק בבית ותמהר ותזבחהו ותקח קמח ותלש ותפהו מצות׃ 09O 28 25 ותגש לפני שאול ולפני עבדיו ויאכלו ויקמו וילכו בלילה ההוא׃ 09O 29 1 ויקבצו פלשתים את כל מחניהם אפקה וישראל חנים בעין אשר ביזרעאל׃ 09O 29 2 וסרני פלשתים עברים למאות ולאלפים ודוד ואנשיו עברים באחרנה עם אכיש׃ 09O 29 3 ויאמרו שרי פלשתים מה העברים האלה ויאמר אכיש אל שרי פלשתים הלוא זה דוד עבד שאול מלך ישראל אשר היה אתי זה ימים או זה שנים ולא מצאתי בו מאומה מיום נפלו עד היום הזה׃ 09O 29 4 ויקצפו עליו שרי פלשתים ויאמרו לו שרי פלשתים השב את האיש וישב אל מקומו אשר הפקדתו שם ולא ירד עמנו במלחמה ולא יהיה לנו לשטן במלחמה ובמה יתרצה זה אל אדניו הלוא בראשי האנשים ההם׃ 09O 29 5 הלוא זה דוד אשר יענו לו במחלות לאמר הכה שאול באלפו ודוד ברבבתו׃ 09O 29 6 ויקרא אכיש אל דוד ויאמר אליו חי יהוה כי ישר אתה וטוב בעיני צאתך ובאך אתי במחנה כי לא מצאתי בך רעה מיום באך אלי עד היום הזה ובעיני הסרנים לא טוב אתה׃ 09O 29 7 ועתה שוב ולך בשלום ולא תעשה רע בעיני סרני פלשתים׃ 09O 29 8 ויאמר דוד אל אכיש כי מה עשיתי ומה מצאת בעבדך מיום אשר הייתי לפניך עד היום הזה כי לא אבוא ונלחמתי באיבי אדני המלך׃ 09O 29 9 ויען אכיש ויאמר אל דוד ידעתי כי טוב אתה בעיני כמלאך אלהים אך שרי פלשתים אמרו לא יעלה עמנו במלחמה׃ 09O 29 10 ועתה השכם בבקר ועבדי אדניך אשר באו אתך והשכמתם בבקר ואור לכם ולכו׃ 09O 29 11 וישכם דוד הוא ואנשיו ללכת בבקר לשוב אל ארץ פלשתים ופלשתים עלו יזרעאל׃ 09O 30 1 ויהי בבא דוד ואנשיו צקלג ביום השלישי ועמלקי פשטו אל נגב ואל צקלג ויכו את צקלג וישרפו אתה באש׃ 09O 30 2 וישבו את הנשים אשר בה מקטן ועד גדול לא המיתו איש וינהגו וילכו לדרכם׃ 09O 30 3 ויבא דוד ואנשיו אל העיר והנה שרופה באש ונשיהם ובניהם ובנתיהם נשבו׃ 09O 30 4 וישא דוד והעם אשר אתו את קולם ויבכו עד אשר אין בהם כח לבכות׃ 09O 30 5 ושתי נשי דוד נשבו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי׃ 09O 30 6 ותצר לדוד מאד כי אמרו העם לסקלו כי מרה נפש כל העם איש על בנו ועל בנתיו ויתחזק דוד ביהוה אלהיו׃ 09O 30 7 ויאמר דוד אל אביתר הכהן בן אחימלך הגישה נא לי האפד ויגש אביתר את האפד אל דוד׃ 09O 30 8 וישאל דוד ביהוה לאמר ארדף אחרי הגדוד הזה האשגנו ויאמר לו רדף כי השג תשיג והצל תציל׃ 09O 30 9 וילך דוד הוא ושש מאות איש אשר אתו ויבאו עד נחל הבשור והנותרים עמדו׃ 09O 30 10 וירדף דוד הוא וארבע מאות איש ויעמדו מאתים איש אשר פגרו מעבר את נחל הבשור׃ 09O 30 11 וימצאו איש מצרי בשדה ויקחו אתו אל דוד ויתנו לו לחם ויאכל וישקהו מים׃ 09O 30 12 ויתנו לו פלח דבלה ושני צמקים ויאכל ותשב רוחו אליו כי לא אכל לחם ולא שתה מים שלשה ימים ושלשה לילות׃ 09O 30 13 ויאמר לו דוד למי אתה ואי מזה אתה ויאמר נער מצרי אנכי עבד לאיש עמלקי ויעזבני אדני כי חליתי היום שלשה׃ 09O 30 14 אנחנו פשטנו נגב הכרתי ועל אשר ליהודה ועל נגב כלב ואת צקלג שרפנו באש׃ 09O 30 15 ויאמר אליו דוד התורדני אל הגדוד הזה ויאמר השבעה לי באלהים אם תמיתני ואם תסגרני ביד אדני ואורדך אל הגדוד הזה׃ 09O 30 16 וירדהו והנה נטשים על פני כל הארץ אכלים ושתים וחגגים בכל השלל הגדול אשר לקחו מארץ פלשתים ומארץ יהודה׃ 09O 30 17 ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם ולא נמלט מהם איש כי אם ארבע מאות איש נער אשר רכבו על הגמלים וינסו׃ 09O 30 18 ויצל דוד את כל אשר לקחו עמלק ואת שתי נשיו הציל דוד׃ 09O 30 19 ולא נעדר להם מן הקטן ועד הגדול ועד בנים ובנות ומשלל ועד כל אשר לקחו להם הכל השיב דוד׃ 09O 30 20 ויקח דוד את כל הצאן והבקר נהגו לפני המקנה ההוא ויאמרו זה שלל דוד׃ 09O 30 21 ויבא דוד אל מאתים האנשים אשר פגרו מלכת אחרי דוד וישיבם בנחל הבשור ויצאו לקראת דוד ולקראת העם אשר אתו ויגש דוד את העם וישאל להם לשלום׃ 09O 30 22 ויען כל איש רע ובליעל מהאנשים אשר הלכו עם דוד ויאמרו יען אשר לא הלכו עמי לא נתן להם מהשלל אשר הצלנו כי אם איש את אשתו ואת בניו וינהגו וילכו׃ 09O 30 23 ויאמר דוד לא תעשו כן אחי את אשר נתן יהוה לנו וישמר אתנו ויתן את הגדוד הבא עלינו בידנו׃ 09O 30 24 ומי ישמע לכם לדבר הזה כי כחלק הירד במלחמה וכחלק הישב על הכלים יחדו יחלקו׃ 09O 30 25 ויהי מהיום ההוא ומעלה וישמה לחק ולמשפט לישראל עד היום הזה׃ 09O 30 26 ויבא דוד אל צקלג וישלח מהשלל לזקני יהודה לרעהו לאמר הנה לכם ברכה משלל איבי יהוה׃ 09O 30 27 לאשר בבית אל ולאשר ברמות נגב ולאשר ביתר׃ 09O 30 28 ולאשר בערער ולאשר בשפמות ולאשר באשתמע׃ 09O 30 29 ולאשר ברכל ולאשר בערי הירחמאלי ולאשר בערי הקיני׃ 09O 30 30 ולאשר בחרמה ולאשר בבור עשן ולאשר בעתך׃ 09O 30 31 ולאשר בחברון ולכל המקמות אשר התהלך שם דוד הוא ואנשיו׃ 09O 31 1 ופלשתים נלחמים בישראל וינסו אנשי ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבע׃ 09O 31 2 וידבקו פלשתים את שאול ואת בניו ויכו פלשתים את יהונתן ואת אבינדב ואת מלכי שוע בני שאול׃ 09O 31 3 ותכבד המלחמה אל שאול וימצאהו המורים אנשים בקשת ויחל מאד מהמורים׃ 09O 31 4 ויאמר שאול לנשא כליו שלף חרבך ודקרני בה פן יבואו הערלים האלה ודקרני והתעללו בי ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד ויקח שאול את החרב ויפל עליה׃ 09O 31 5 וירא נשא כליו כי מת שאול ויפל גם הוא על חרבו וימת עמו׃ 09O 31 6 וימת שאול ושלשת בניו ונשא כליו גם כל אנשיו ביום ההוא יחדו׃ 09O 31 7 ויראו אנשי ישראל אשר בעבר העמק ואשר בעבר הירדן כי נסו אנשי ישראל וכי מתו שאול ובניו ויעזבו את הערים וינסו ויבאו פלשתים וישבו בהן׃ 09O 31 8 ויהי ממחרת ויבאו פלשתים לפשט את החללים וימצאו את שאול ואת שלשת בניו נפלים בהר הגלבע׃ 09O 31 9 ויכרתו את ראשו ויפשיטו את כליו וישלחו בארץ פלשתים סביב לבשר בית עצביהם ואת העם׃ 09O 31 10 וישמו את כליו בית עשתרות ואת גויתו תקעו בחומת בית שן׃ 09O 31 11 וישמעו אליו ישבי יביש גלעד את אשר עשו פלשתים לשאול׃ 09O 31 12 ויקומו כל איש חיל וילכו כל הלילה ויקחו את גוית שאול ואת גוית בניו מחומת בית שן ויבאו יבשה וישרפו אתם שם׃ 09O 31 13 ויקחו את עצמתיהם ויקברו תחת האשל ביבשה ויצמו שבעת ימים׃ 10O 1 1 ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים׃ 10O 1 2 ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו׃ 10O 1 3 ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי׃ 10O 1 4 ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו׃ 10O 1 5 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו׃ 10O 1 6 ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו׃ 10O 1 7 ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני׃ 10O 1 8 ויאמר לי מי אתה ויאמר אליו עמלקי אנכי׃ 10O 1 9 ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני כי אחזני השבץ כי כל עוד נפשי בי׃ 10O 1 10 ואעמד עליו ואמתתהו כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה׃ 10O 1 11 ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו׃ 10O 1 12 ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל כי נפלו בחרב׃ 10O 1 13 ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי׃ 10O 1 14 ויאמר אליו דוד איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה׃ 10O 1 15 ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת׃ 10O 1 16 ויאמר אליו דוד דמיך על ראשך כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה׃ 10O 1 17 ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו׃ 10O 1 18 ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר׃ 10O 1 19 הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים׃ 10O 1 20 אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים׃ 10O 1 21 הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן׃ 10O 1 22 מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם׃ 10O 1 23 שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו׃ 10O 1 24 בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן׃ 10O 1 25 איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל׃ 10O 1 26 צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים׃ 10O 1 27 איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה׃ 10O 2 1 ויהי אחרי כן וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה באחת ערי יהודה ויאמר יהוה אליו עלה ויאמר דוד אנה אעלה ויאמר חברנה׃ 10O 2 2 ויעל שם דוד וגם שתי נשיו אחינעם היזרעלית ואביגיל אשת נבל הכרמלי׃ 10O 2 3 ואנשיו אשר עמו העלה דוד איש וביתו וישבו בערי חברון׃ 10O 2 4 ויבאו אנשי יהודה וימשחו שם את דוד למלך על בית יהודה ויגדו לדוד לאמר אנשי יביש גלעד אשר קברו את שאול׃ 10O 2 5 וישלח דוד מלאכים אל אנשי יביש גלעד ויאמר אליהם ברכים אתם ליהוה אשר עשיתם החסד הזה עם אדניכם עם שאול ותקברו אתו׃ 10O 2 6 ועתה יעש יהוה עמכם חסד ואמת וגם אנכי אעשה אתכם הטובה הזאת אשר עשיתם הדבר הזה׃ 10O 2 7 ועתה תחזקנה ידיכם והיו לבני חיל כי מת אדניכם שאול וגם אתי משחו בית יהודה למלך עליהם׃ 10O 2 8 ואבנר בן נר שר צבא אשר לשאול לקח את איש בשת בן שאול ויעברהו מחנים׃ 10O 2 9 וימלכהו אל הגלעד ואל האשורי ואל יזרעאל ועל אפרים ועל בנימן ועל ישראל כלה׃ 10O 2 10 בן ארבעים שנה איש בשת בן שאול במלכו על ישראל ושתים שנים מלך אך בית יהודה היו אחרי דוד׃ 10O 2 11 ויהי מספר הימים אשר היה דוד מלך בחברון על בית יהודה שבע שנים וששה חדשים׃ 10O 2 12 ויצא אבנר בן נר ועבדי איש בשת בן שאול ממחנים גבעונה׃ 10O 2 13 ויואב בן צרויה ועבדי דוד יצאו ויפגשום על ברכת גבעון יחדו וישבו אלה על הברכה מזה ואלה על הברכה מזה׃ 10O 2 14 ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו ויאמר יואב יקמו׃ 10O 2 15 ויקמו ויעברו במספר שנים עשר לבנימן ולאיש בשת בן שאול ושנים עשר מעבדי דוד׃ 10O 2 16 ויחזקו איש בראש רעהו וחרבו בצד רעהו ויפלו יחדו ויקרא למקום ההוא חלקת הצרים אשר בגבעון׃ 10O 2 17 ותהי המלחמה קשה עד מאד ביום ההוא וינגף אבנר ואנשי ישראל לפני עבדי דוד׃ 10O 2 18 ויהיו שם שלשה בני צרויה יואב ואבישי ועשהאל ועשהאל קל ברגליו כאחד הצבים אשר בשדה׃ 10O 2 19 וירדף עשהאל אחרי אבנר ולא נטה ללכת על הימין ועל השמאול מאחרי אבנר׃ 10O 2 20 ויפן אבנר אחריו ויאמר האתה זה עשהאל ויאמר אנכי׃ 10O 2 21 ויאמר לו אבנר נטה לך על ימינך או על שמאלך ואחז לך אחד מהנערים וקח לך את חלצתו ולא אבה עשהאל לסור מאחריו׃ 10O 2 22 ויסף עוד אבנר לאמר אל עשהאל סור לך מאחרי למה אככה ארצה ואיך אשא פני אל יואב אחיך׃ 10O 2 23 וימאן לסור ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש ותצא החנית מאחריו ויפל שם וימת תחתו ויהי כל הבא אל המקום אשר נפל שם עשהאל וימת ויעמדו׃ 10O 2 24 וירדפו יואב ואבישי אחרי אבנר והשמש באה והמה באו עד גבעת אמה אשר על פני גיח דרך מדבר גבעון׃ 10O 2 25 ויתקבצו בני בנימן אחרי אבנר ויהיו לאגדה אחת ויעמדו על ראש גבעה אחת׃ 10O 2 26 ויקרא אבנר אל יואב ויאמר הלנצח תאכל חרב הלוא ידעתה כי מרה תהיה באחרונה ועד מתי לא תאמר לעם לשוב מאחרי אחיהם׃ 10O 2 27 ויאמר יואב חי האלהים כי לולא דברת כי אז מהבקר נעלה העם איש מאחרי אחיו׃ 10O 2 28 ויתקע יואב בשופר ויעמדו כל העם ולא ירדפו עוד אחרי ישראל ולא יספו עוד להלחם׃ 10O 2 29 ואבנר ואנשיו הלכו בערבה כל הלילה ההוא ויעברו את הירדן וילכו כל הבתרון ויבאו מחנים׃ 10O 2 30 ויואב שב מאחרי אבנר ויקבץ את כל העם ויפקדו מעבדי דוד תשעה עשר איש ועשהאל׃ 10O 2 31 ועבדי דוד הכו מבנימן ובאנשי אבנר שלש מאות וששים איש מתו׃ 10O 2 32 וישאו את עשהאל ויקברהו בקבר אביו אשר בית לחם וילכו כל הלילה יואב ואנשיו ויאר להם בחברון׃ 10O 3 1 ותהי המלחמה ארכה בין בית שאול ובין בית דוד ודוד הלך וחזק ובית שאול הלכים ודלים׃ 10O 3 2 וילדו לדוד בנים בחברון ויהי בכורו אמנון לאחינעם היזרעאלת׃ 10O 3 3 ומשנהו כלאב לאביגל אשת נבל הכרמלי והשלשי אבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור׃ 10O 3 4 והרביעי אדניה בן חגית והחמישי שפטיה בן אביטל׃ 10O 3 5 והששי יתרעם לעגלה אשת דוד אלה ילדו לדוד בחברון׃ 10O 3 6 ויהי בהיות המלחמה בין בית שאול ובין בית דוד ואבנר היה מתחזק בבית שאול׃ 10O 3 7 ולשאול פלגש ושמה רצפה בת איה ויאמר אל אבנר מדוע באתה אל פילגש אבי׃ 10O 3 8 ויחר לאבנר מאד על דברי איש בשת ויאמר הראש כלב אנכי אשר ליהודה היום אעשה חסד עם בית שאול אביך אל אחיו ואל מרעהו ולא המציתך ביד דוד ותפקד עלי עון האשה היום׃ 10O 3 9 כה יעשה אלהים לאבנר וכה יסיף לו כי כאשר נשבע יהוה לדוד כי כן אעשה לו׃ 10O 3 10 להעביר הממלכה מבית שאול ולהקים את כסא דוד על ישראל ועל יהודה מדן ועד באר שבע׃ 10O 3 11 ולא יכל עוד להשיב את אבנר דבר מיראתו אתו׃ 10O 3 12 וישלח אבנר מלאכים אל דוד תחתו לאמר למי ארץ לאמר כרתה בריתך אתי והנה ידי עמך להסב אליך את כל ישראל׃ 10O 3 13 ויאמר טוב אני אכרת אתך ברית אך דבר אחד אנכי שאל מאתך לאמר לא תראה את פני כי אם לפני הביאך את מיכל בת שאול בבאך לראות את פני׃ 10O 3 14 וישלח דוד מלאכים אל איש בשת בן שאול לאמר תנה את אשתי את מיכל אשר ארשתי לי במאה ערלות פלשתים׃ 10O 3 15 וישלח איש בשת ויקחה מעם איש מעם פלטיאל בן לוש׃ 10O 3 16 וילך אתה אישה הלוך ובכה אחריה עד בחרים ויאמר אליו אבנר לך שוב וישב׃ 10O 3 17 ודבר אבנר היה עם זקני ישראל לאמר גם תמול גם שלשם הייתם מבקשים את דוד למלך עליכם׃ 10O 3 18 ועתה עשו כי יהוה אמר אל דוד לאמר ביד דוד עבדי הושיע את עמי ישראל מיד פלשתים ומיד כל איביהם׃ 10O 3 19 וידבר גם אבנר באזני בנימין וילך גם אבנר לדבר באזני דוד בחברון את כל אשר טוב בעיני ישראל ובעיני כל בית בנימן׃ 10O 3 20 ויבא אבנר אל דוד חברון ואתו עשרים אנשים ויעש דוד לאבנר ולאנשים אשר אתו משתה׃ 10O 3 21 ויאמר אבנר אל דוד אקומה ואלכה ואקבצה אל אדני המלך את כל ישראל ויכרתו אתך ברית ומלכת בכל אשר תאוה נפשך וישלח דוד את אבנר וילך בשלום׃ 10O 3 22 והנה עבדי דוד ויואב בא מהגדוד ושלל רב עמם הביאו ואבנר איננו עם דוד בחברון כי שלחו וילך בשלום׃ 10O 3 23 ויואב וכל הצבא אשר אתו באו ויגדו ליואב לאמר בא אבנר בן נר אל המלך וישלחהו וילך בשלום׃ 10O 3 24 ויבא יואב אל המלך ויאמר מה עשיתה הנה בא אבנר אליך למה זה שלחתו וילך הלוך׃ 10O 3 25 ידעת את אבנר בן נר כי לפתתך בא ולדעת את מוצאך ואת מבואך ולדעת את כל אשר אתה עשה׃ 10O 3 26 ויצא יואב מעם דוד וישלח מלאכים אחרי אבנר וישבו אתו מבור הסרה ודוד לא ידע׃ 10O 3 27 וישב אבנר חברון ויטהו יואב אל תוך השער לדבר אתו בשלי ויכהו שם החמש וימת בדם עשה אל אחיו׃ 10O 3 28 וישמע דוד מאחרי כן ויאמר נקי אנכי וממלכתי מעם יהוה עד עולם מדמי אבנר בן נר׃ 10O 3 29 יחלו על ראש יואב ואל כל בית אביו ואל יכרת מבית יואב זב ומצרע ומחזיק בפלך ונפל בחרב וחסר לחם׃ 10O 3 30 ויואב ואבישי אחיו הרגו לאבנר על אשר המית את עשהאל אחיהם בגבעון במלחמה׃ 10O 3 31 ויאמר דוד אל יואב ואל כל העם אשר אתו קרעו בגדיכם וחגרו שקים וספדו לפני אבנר והמלך דוד הלך אחרי המטה׃ 10O 3 32 ויקברו את אבנר בחברון וישא המלך את קולו ויבך אל קבר אבנר ויבכו כל העם׃ 10O 3 33 ויקנן המלך אל אבנר ויאמר הכמות נבל ימות אבנר׃ 10O 3 34 ידך לא אסרות ורגליך לא לנחשתים הגשו כנפול לפני בני עולה נפלת ויספו כל העם לבכות עליו׃ 10O 3 35 ויבא כל העם להברות את דוד לחם בעוד היום וישבע דוד לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יסיף כי אם לפני בוא השמש אטעם לחם או כל מאומה׃ 10O 3 36 וכל העם הכירו וייטב בעיניהם ככל אשר עשה המלך בעיני כל העם טוב׃ 10O 3 37 וידעו כל העם וכל ישראל ביום ההוא כי לא היתה מהמלך להמית את אבנר בן נר׃ 10O 3 38 ויאמר המלך אל עבדיו הלוא תדעו כי שר וגדול נפל היום הזה בישראל׃ 10O 3 39 ואנכי היום רך ומשוח מלך והאנשים האלה בני צרויה קשים ממני ישלם יהוה לעשה הרעה כרעתו׃ 10O 4 1 וישמע בן שאול כי מת אבנר בחברון וירפו ידיו וכל ישראל נבהלו׃ 10O 4 2 ושני אנשים שרי גדודים היו בן שאול שם האחד בענה ושם השני רכב בני רמון הבארתי מבני בנימן כי גם בארות תחשב על בנימן׃ 10O 4 3 ויברחו הבארתים גתימה ויהיו שם גרים עד היום הזה׃ 10O 4 4 וליהונתן בן שאול בן נכה רגלים בן חמש שנים היה בבא שמעת שאול ויהונתן מיזרעאל ותשאהו אמנתו ותנס ויהי בחפזה לנוס ויפל ויפסח ושמו מפיבשת׃ 10O 4 5 וילכו בני רמון הבארתי רכב ובענה ויבאו כחם היום אל בית איש בשת והוא שכב את משכב הצהרים׃ 10O 4 6 והנה באו עד תוך הבית לקחי חטים ויכהו אל החמש ורכב ובענה אחיו נמלטו׃ 10O 4 7 ויבאו הבית והוא שכב על מטתו בחדר משכבו ויכהו וימתהו ויסירו את ראשו ויקחו את ראשו וילכו דרך הערבה כל הלילה׃ 10O 4 8 ויבאו את ראש איש בשת אל דוד חברון ויאמרו אל המלך הנה ראש איש בשת בן שאול איבך אשר בקש את נפשך ויתן יהוה לאדני המלך נקמות היום הזה משאול ומזרעו׃ 10O 4 9 ויען דוד את רכב ואת בענה אחיו בני רמון הבארתי ויאמר להם חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה׃ 10O 4 10 כי המגיד לי לאמר הנה מת שאול והוא היה כמבשר בעיניו ואחזה בו ואהרגהו בצקלג אשר לתתי לו בשרה׃ 10O 4 11 אף כי אנשים רשעים הרגו את איש צדיק בביתו על משכבו ועתה הלוא אבקש את דמו מידכם ובערתי אתכם מן הארץ׃ 10O 4 12 ויצו דוד את הנערים ויהרגום ויקצצו את ידיהם ואת רגליהם ויתלו על הברכה בחברון ואת ראש איש בשת לקחו ויקברו בקבר אבנר בחברון׃ 10O 5 1 ויבאו כל שבטי ישראל אל דוד חברונה ויאמרו לאמר הננו עצמך ובשרך אנחנו׃ 10O 5 2 גם אתמול גם שלשום בהיות שאול מלך עלינו אתה הייתה מוציא והמבי את ישראל ויאמר יהוה לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה לנגיד על ישראל׃ 10O 5 3 ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם המלך דוד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דוד למלך על ישראל׃ 10O 5 4 בן שלשים שנה דוד במלכו ארבעים שנה מלך׃ 10O 5 5 בחברון מלך על יהודה שבע שנים וששה חדשים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנה על כל ישראל ויהודה׃ 10O 5 6 וילך המלך ואנשיו ירושלם אל היבסי יושב הארץ ויאמר לדוד לאמר לא תבוא הנה כי אם הסירך העורים והפסחים לאמר לא יבוא דוד הנה׃ 10O 5 7 וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד׃ 10O 5 8 ויאמר דוד ביום ההוא כל מכה יבסי ויגע בצנור ואת הפסחים ואת העורים שנאו נפש דוד על כן יאמרו עור ופסח לא יבוא אל הבית׃ 10O 5 9 וישב דוד במצדה ויקרא לה עיר דוד ויבן דוד סביב מן המלוא וביתה׃ 10O 5 10 וילך דוד הלוך וגדול ויהוה אלהי צבאות עמו׃ 10O 5 11 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דוד ועצי ארזים וחרשי עץ וחרשי אבן קיר ויבנו בית לדוד׃ 10O 5 12 וידע דוד כי הכינו יהוה למלך על ישראל וכי נשא ממלכתו בעבור עמו ישראל׃ 10O 5 13 ויקח דוד עוד פלגשים ונשים מירושלם אחרי באו מחברון ויולדו עוד לדוד בנים ובנות׃ 10O 5 14 ואלה שמות הילדים לו בירושלם שמוע ושובב ונתן ושלמה׃ 10O 5 15 ויבחר ואלישוע ונפג ויפיע׃ 10O 5 16 ואלישמע ואלידע ואליפלט׃ 10O 5 17 וישמעו פלשתים כי משחו את דוד למלך על ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דוד וישמע דוד וירד אל המצודה׃ 10O 5 18 ופלשתים באו וינטשו בעמק רפאים׃ 10O 5 19 וישאל דוד ביהוה לאמר האעלה אל פלשתים התתנם בידי ויאמר יהוה אל דוד עלה כי נתן אתן את הפלשתים בידך׃ 10O 5 20 ויבא דוד בבעל פרצים ויכם שם דוד ויאמר פרץ יהוה את איבי לפני כפרץ מים על כן קרא שם המקום ההוא בעל פרצים׃ 10O 5 21 ויעזבו שם את עצביהם וישאם דוד ואנשיו׃ 10O 5 22 ויספו עוד פלשתים לעלות וינטשו בעמק רפאים׃ 10O 5 23 וישאל דוד ביהוה ויאמר לא תעלה הסב אל אחריהם ובאת להם ממול בכאים׃ 10O 5 24 ויהי בשמעך את קול צעדה בראשי הבכאים אז תחרץ כי אז יצא יהוה לפניך להכות במחנה פלשתים׃ 10O 5 25 ויעש דוד כן כאשר צוהו יהוה ויך את פלשתים מגבע עד באך גזר׃ 10O 6 1 ויסף עוד דוד את כל בחור בישראל שלשים אלף׃ 10O 6 2 ויקם וילך דוד וכל העם אשר אתו מבעלי יהודה להעלות משם את ארון האלהים אשר נקרא שם שם יהוה צבאות ישב הכרבים עליו׃ 10O 6 3 וירכבו את ארון האלהים אל עגלה חדשה וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה ועזא ואחיו בני אבינדב נהגים את העגלה חדשה׃ 10O 6 4 וישאהו מבית אבינדב אשר בגבעה עם ארון האלהים ואחיו הלך לפני הארון׃ 10O 6 5 ודוד וכל בית ישראל משחקים לפני יהוה בכל עצי ברושים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמנענעים ובצלצלים׃ 10O 6 6 ויבאו עד גרן נכון וישלח עזא אל ארון האלהים ויאחז בו כי שמטו הבקר׃ 10O 6 7 ויחר אף יהוה בעזה ויכהו שם האלהים על השל וימת שם עם ארון האלהים׃ 10O 6 8 ויחר לדוד על אשר פרץ יהוה פרץ בעזה ויקרא למקום ההוא פרץ עזה עד היום הזה׃ 10O 6 9 וירא דוד את יהוה ביום ההוא ויאמר איך יבוא אלי ארון יהוה׃ 10O 6 10 ולא אבה דוד להסיר אליו את ארון יהוה על עיר דוד ויטהו דוד בית עבד אדום הגתי׃ 10O 6 11 וישב ארון יהוה בית עבד אדם הגתי שלשה חדשים ויברך יהוה את עבד אדם ואת כל ביתו׃ 10O 6 12 ויגד למלך דוד לאמר ברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו בעבור ארון האלהים וילך דוד ויעל את ארון האלהים מבית עבד אדם עיר דוד בשמחה׃ 10O 6 13 ויהי כי צעדו נשאי ארון יהוה ששה צעדים ויזבח שור ומריא׃ 10O 6 14 ודוד מכרכר בכל עז לפני יהוה ודוד חגור אפוד בד׃ 10O 6 15 ודוד וכל בית ישראל מעלים את ארון יהוה בתרועה ובקול שופר׃ 10O 6 16 והיה ארון יהוה בא עיר דוד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפני יהוה ותבז לו בלבה׃ 10O 6 17 ויבאו את ארון יהוה ויצגו אתו במקומו בתוך האהל אשר נטה לו דוד ויעל דוד עלות לפני יהוה ושלמים׃ 10O 6 18 ויכל דוד מהעלות העולה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה צבאות׃ 10O 6 19 ויחלק לכל העם לכל המון ישראל למאיש ועד אשה לאיש חלת לחם אחת ואשפר אחד ואשישה אחת וילך כל העם איש לביתו׃ 10O 6 20 וישב דוד לברך את ביתו ותצא מיכל בת שאול לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיני אמהות עבדיו כהגלות נגלות אחד הרקים׃ 10O 6 21 ויאמר דוד אל מיכל לפני יהוה אשר בחר בי מאביך ומכל ביתו לצות אתי נגיד על עם יהוה על ישראל ושחקתי לפני יהוה׃ 10O 6 22 ונקלתי עוד מזאת והייתי שפל בעיני ועם האמהות אשר אמרת עמם אכבדה׃ 10O 6 23 ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה׃ 10O 7 1 ויהי כי ישב המלך בביתו ויהוה הניח לו מסביב מכל איביו׃ 10O 7 2 ויאמר המלך אל נתן הנביא ראה נא אנכי יושב בבית ארזים וארון האלהים ישב בתוך היריעה׃ 10O 7 3 ויאמר נתן אל המלך כל אשר בלבבך לך עשה כי יהוה עמך׃ 10O 7 4 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר יהוה אל נתן לאמר׃ 10O 7 5 לך ואמרת אל עבדי אל דוד כה אמר יהוה האתה תבנה לי בית לשבתי׃ 10O 7 6 כי לא ישבתי בבית למיום העלתי את בני ישראל ממצרים ועד היום הזה ואהיה מתהלך באהל ובמשכן׃ 10O 7 7 בכל אשר התהלכתי בכל בני ישראל הדבר דברתי את אחד שבטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי את ישראל לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים׃ 10O 7 8 ועתה כה תאמר לעבדי לדוד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מאחר הצאן להיות נגיד על עמי על ישראל׃ 10O 7 9 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרתה את כל איביך מפניך ועשתי לך שם גדול כשם הגדלים אשר בארץ׃ 10O 7 10 ושמתי מקום לעמי לישראל ונטעתיו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יסיפו בני עולה לענותו כאשר בראשונה׃ 10O 7 11 ולמן היום אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והניחתי לך מכל איביך והגיד לך יהוה כי בית יעשה לך יהוה׃ 10O 7 12 כי ימלאו ימיך ושכבת את אבתיך והקימתי את זרעך אחריך אשר יצא ממעיך והכינתי את ממלכתו׃ 10O 7 13 הוא יבנה בית לשמי וכננתי את כסא ממלכתו עד עולם׃ 10O 7 14 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן אשר בהעותו והכחתיו בשבט אנשים ובנגעי בני אדם׃ 10O 7 15 וחסדי לא יסור ממנו כאשר הסרתי מעם שאול אשר הסרתי מלפניך׃ 10O 7 16 ונאמן ביתך וממלכתך עד עולם לפניך כסאך יהיה נכון עד עולם׃ 10O 7 17 ככל הדברים האלה וככל החזיון הזה כן דבר נתן אל דוד׃ 10O 7 18 ויבא המלך דוד וישב לפני יהוה ויאמר מי אנכי אדני יהוה ומי ביתי כי הביאתני עד הלם׃ 10O 7 19 ותקטן עוד זאת בעיניך אדני יהוה ותדבר גם אל בית עבדך למרחוק וזאת תורת האדם אדני יהוה׃ 10O 7 20 ומה יוסיף דוד עוד לדבר אליך ואתה ידעת את עבדך אדני יהוה׃ 10O 7 21 בעבור דברך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להודיע את עבדך׃ 10O 7 22 על כן גדלת אדני יהוה כי אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו׃ 10O 7 23 ומי כעמך כישראל גוי אחד בארץ אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם ולשום לו שם ולעשות לכם הגדולה ונראות לארצך מפני עמך אשר פדית לך ממצרים גוים ואלהיו׃ 10O 7 24 ותכונן לך את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃ 10O 7 25 ועתה יהוה אלהים הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו הקם עד עולם ועשה כאשר דברת׃ 10O 7 26 ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהים על ישראל ובית עבדך דוד יהיה נכון לפניך׃ 10O 7 27 כי אתה יהוה צבאות אלהי ישראל גליתה את אזן עבדך לאמר בית אבנה לך על כן מצא עבדך את לבו להתפלל אליך את התפלה הזאת׃ 10O 7 28 ועתה אדני יהוה אתה הוא האלהים ודבריך יהיו אמת ותדבר אל עבדך את הטובה הזאת׃ 10O 7 29 ועתה הואל וברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה אדני יהוה דברת ומברכתך יברך בית עבדך לעולם׃ 10O 8 1 ויהי אחרי כן ויך דוד את פלשתים ויכניעם ויקח דוד את מתג האמה מיד פלשתים׃ 10O 8 2 ויך את מואב וימדדם בחבל השכב אותם ארצה וימדד שני חבלים להמית ומלא החבל להחיות ותהי מואב לדוד לעבדים נשאי מנחה׃ 10O 8 3 ויך דוד את הדדעזר בן רחב מלך צובה בלכתו להשיב ידו בנהר׃ 10O 8 4 וילכד דוד ממנו אלף ושבע מאות פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דוד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב׃ 10O 8 5 ותבא ארם דמשק לעזר להדדעזר מלך צובה ויך דוד בארם עשרים ושנים אלף איש׃ 10O 8 6 וישם דוד נצבים בארם דמשק ותהי ארם לדוד לעבדים נושאי מנחה וישע יהוה את דוד בכל אשר הלך׃ 10O 8 7 ויקח דוד את שלטי הזהב אשר היו אל עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם׃ 10O 8 8 ומבטח ומברתי ערי הדדעזר לקח המלך דוד נחשת הרבה מאד׃ 10O 8 9 וישמע תעי מלך חמת כי הכה דוד את כל חיל הדדעזר׃ 10O 8 10 וישלח תעי את יורם בנו אל המלך דוד לשאל לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו כי איש מלחמות תעי היה הדדעזר ובידו היו כלי כסף וכלי זהב וכלי נחשת׃ 10O 8 11 גם אתם הקדיש המלך דוד ליהוה עם הכסף והזהב אשר הקדיש מכל הגוים אשר כבש׃ 10O 8 12 מארם וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק ומשלל הדדעזר בן רחב מלך צובה׃ 10O 8 13 ויעש דוד שם בשבו מהכותו את ארם בגיא מלח שמונה עשר אלף׃ 10O 8 14 וישם באדום נצבים בכל אדום שם נצבים ויהי כל אדום עבדים לדוד ויושע יהוה את דוד בכל אשר הלך׃ 10O 8 15 וימלך דוד על כל ישראל ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו׃ 10O 8 16 ויואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר׃ 10O 8 17 וצדוק בן אחיטוב ואחימלך בן אביתר כהנים ושריה סופר׃ 10O 8 18 ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי ובני דוד כהנים היו׃ 10O 9 1 ויאמר דוד הכי יש עוד אשר נותר לבית שאול ואעשה עמו חסד בעבור יהונתן׃ 10O 9 2 ולבית שאול עבד ושמו ציבא ויקראו לו אל דוד ויאמר המלך אליו האתה ציבא ויאמר עבדך׃ 10O 9 3 ויאמר המלך האפס עוד איש לבית שאול ואעשה עמו חסד אלהים ויאמר ציבא אל המלך עוד בן ליהונתן נכה רגלים׃ 10O 9 4 ויאמר לו המלך איפה הוא ויאמר ציבא אל המלך הנה הוא בית מכיר בן עמיאל בלו דבר׃ 10O 9 5 וישלח המלך דוד ויקחהו מבית מכיר בן עמיאל מלו דבר׃ 10O 9 6 ויבא מפיבשת בן יהונתן בן שאול אל דוד ויפל על פניו וישתחו ויאמר דוד מפיבשת ויאמר הנה עבדך׃ 10O 9 7 ויאמר לו דוד אל תירא כי עשה אעשה עמך חסד בעבור יהונתן אביך והשבתי לך את כל שדה שאול אביך ואתה תאכל לחם על שלחני תמיד׃ 10O 9 8 וישתחו ויאמר מה עבדך כי פנית אל הכלב המת אשר כמוני׃ 10O 9 9 ויקרא המלך אל ציבא נער שאול ויאמר אליו כל אשר היה לשאול ולכל ביתו נתתי לבן אדניך׃ 10O 9 10 ועבדת לו את האדמה אתה ובניך ועבדיך והבאת והיה לבן אדניך לחם ואכלו ומפיבשת בן אדניך יאכל תמיד לחם על שלחני ולציבא חמשה עשר בנים ועשרים עבדים׃ 10O 9 11 ויאמר ציבא אל המלך ככל אשר יצוה אדני המלך את עבדו כן יעשה עבדך ומפיבשת אכל על שלחני כאחד מבני המלך׃ 10O 9 12 ולמפיבשת בן קטן ושמו מיכא וכל מושב בית ציבא עבדים למפיבשת׃ 10O 9 13 ומפיבשת ישב בירושלם כי על שלחן המלך תמיד הוא אכל והוא פסח שתי רגליו׃ 10O 10 1 ויהי אחרי כן וימת מלך בני עמון וימלך חנון בנו תחתיו׃ 10O 10 2 ויאמר דוד אעשה חסד עם חנון בן נחש כאשר עשה אביו עמדי חסד וישלח דוד לנחמו ביד עבדיו אל אביו ויבאו עבדי דוד ארץ בני עמון׃ 10O 10 3 ויאמרו שרי בני עמון אל חנון אדניהם המכבד דוד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים הלוא בעבור חקור את העיר ולרגלה ולהפכה שלח דוד את עבדיו אליך׃ 10O 10 4 ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח את חצי זקנם ויכרת את מדויהם בחצי עד שתותיהם וישלחם׃ 10O 10 5 ויגדו לדוד וישלח לקראתם כי היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד יצמח זקנכם ושבתם׃ 10O 10 6 ויראו בני עמון כי נבאשו בדוד וישלחו בני עמון וישכרו את ארם בית רחוב ואת ארם צובא עשרים אלף רגלי ואת מלך מעכה אלף איש ואיש טוב שנים עשר אלף איש׃ 10O 10 7 וישמע דוד וישלח את יואב ואת כל הצבא הגברים׃ 10O 10 8 ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח השער וארם צובא ורחוב ואיש טוב ומעכה לבדם בשדה׃ 10O 10 9 וירא יואב כי היתה אליו פני המלחמה מפנים ומאחור ויבחר מכל בחורי בישראל ויערך לקראת ארם׃ 10O 10 10 ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערך לקראת בני עמון׃ 10O 10 11 ויאמר אם תחזק ארם ממני והיתה לי לישועה ואם בני עמון יחזקו ממך והלכתי להושיע לך׃ 10O 10 12 חזק ונתחזק בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה יעשה הטוב בעיניו׃ 10O 10 13 ויגש יואב והעם אשר עמו למלחמה בארם וינסו מפניו׃ 10O 10 14 ובני עמון ראו כי נס ארם וינסו מפני אבישי ויבאו העיר וישב יואב מעל בני עמון ויבא ירושלם׃ 10O 10 15 וירא ארם כי נגף לפני ישראל ויאספו יחד׃ 10O 10 16 וישלח הדדעזר ויצא את ארם אשר מעבר הנהר ויבאו חילם ושובך שר צבא הדדעזר לפניהם׃ 10O 10 17 ויגד לדוד ויאסף את כל ישראל ויעבר את הירדן ויבא חלאמה ויערכו ארם לקראת דוד וילחמו עמו׃ 10O 10 18 וינס ארם מפני ישראל ויהרג דוד מארם שבע מאות רכב וארבעים אלף פרשים ואת שובך שר צבאו הכה וימת שם׃ 10O 10 19 ויראו כל המלכים עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלמו את ישראל ויעבדום ויראו ארם להושיע עוד את בני עמון׃ 10O 11 1 ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלאכים וישלח דוד את יואב ואת עבדיו עמו ואת כל ישראל וישחתו את בני עמון ויצרו על רבה ודוד יושב בירושלם׃ 10O 11 2 ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך וירא אשה רחצת מעל הגג והאשה טובת מראה מאד׃ 10O 11 3 וישלח דוד וידרש לאשה ויאמר הלוא זאת בת שבע בת אליעם אשת אוריה החתי׃ 10O 11 4 וישלח דוד מלאכים ויקחה ותבוא אליו וישכב עמה והיא מתקדשת מטמאתה ותשב אל ביתה׃ 10O 11 5 ותהר האשה ותשלח ותגד לדוד ותאמר הרה אנכי׃ 10O 11 6 וישלח דוד אל יואב שלח אלי את אוריה החתי וישלח יואב את אוריה אל דוד׃ 10O 11 7 ויבא אוריה אליו וישאל דוד לשלום יואב ולשלום העם ולשלום המלחמה׃ 10O 11 8 ויאמר דוד לאוריה רד לביתך ורחץ רגליך ויצא אוריה מבית המלך ותצא אחריו משאת המלך׃ 10O 11 9 וישכב אוריה פתח בית המלך את כל עבדי אדניו ולא ירד אל ביתו׃ 10O 11 10 ויגדו לדוד לאמר לא ירד אוריה אל ביתו ויאמר דוד אל אוריה הלוא מדרך אתה בא מדוע לא ירדת אל ביתך׃ 10O 11 11 ויאמר אוריה אל דוד הארון וישראל ויהודה ישבים בסכות ואדני יואב ועבדי אדני על פני השדה חנים ואני אבוא אל ביתי לאכל ולשתות ולשכב עם אשתי חיך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה׃ 10O 11 12 ויאמר דוד אל אוריה שב בזה גם היום ומחר אשלחך וישב אוריה בירושלם ביום ההוא וממחרת׃ 10O 11 13 ויקרא לו דוד ויאכל לפניו וישת וישכרהו ויצא בערב לשכב במשכבו עם עבדי אדניו ואל ביתו לא ירד׃ 10O 11 14 ויהי בבקר ויכתב דוד ספר אל יואב וישלח ביד אוריה׃ 10O 11 15 ויכתב בספר לאמר הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו ונכה ומת׃ 10O 11 16 ויהי בשמור יואב אל העיר ויתן את אוריה אל המקום אשר ידע כי אנשי חיל שם׃ 10O 11 17 ויצאו אנשי העיר וילחמו את יואב ויפל מן העם מעבדי דוד וימת גם אוריה החתי׃ 10O 11 18 וישלח יואב ויגד לדוד את כל דברי המלחמה׃ 10O 11 19 ויצו את המלאך לאמר ככלותך את כל דברי המלחמה לדבר אל המלך׃ 10O 11 20 והיה אם תעלה חמת המלך ואמר לך מדוע נגשתם אל העיר להלחם הלוא ידעתם את אשר ירו מעל החומה׃ 10O 11 21 מי הכה את אבימלך בן ירבשת הלוא אשה השליכה עליו פלח רכב מעל החומה וימת בתבץ למה נגשתם אל החומה ואמרת גם עבדך אוריה החתי מת׃ 10O 11 22 וילך המלאך ויבא ויגד לדוד את כל אשר שלחו יואב׃ 10O 11 23 ויאמר המלאך אל דוד כי גברו עלינו האנשים ויצאו אלינו השדה ונהיה עליהם עד פתח השער׃ 10O 11 24 ויראו המוראים אל עבדך מעל החומה וימותו מעבדי המלך וגם עבדך אוריה החתי מת׃ 10O 11 25 ויאמר דוד אל המלאך כה תאמר אל יואב אל ירע בעיניך את הדבר הזה כי כזה וכזה תאכל החרב החזק מלחמתך אל העיר והרסה וחזקהו׃ 10O 11 26 ותשמע אשת אוריה כי מת אוריה אישה ותספד על בעלה׃ 10O 11 27 ויעבר האבל וישלח דוד ויאספה אל ביתו ותהי לו לאשה ותלד לו בן וירע הדבר אשר עשה דוד בעיני יהוה׃ 10O 12 1 וישלח יהוה את נתן אל דוד ויבא אליו ויאמר לו שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד ראש׃ 10O 12 2 לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד׃ 10O 12 3 ולרש אין כל כי אם כבשה אחת קטנה אשר קנה ויחיה ותגדל עמו ועם בניו יחדו מפתו תאכל ומכסו תשתה ובחיקו תשכב ותהי לו כבת׃ 10O 12 4 ויבא הלך לאיש העשיר ויחמל לקחת מצאנו ומבקרו לעשות לארח הבא לו ויקח את כבשת האיש הראש ויעשה לאיש הבא אליו׃ 10O 12 5 ויחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי יהוה כי בן מות האיש העשה זאת׃ 10O 12 6 ואת הכבשה ישלם ארבעתים עקב אשר עשה את הדבר הזה ועל אשר לא חמל׃ 10O 12 7 ויאמר נתן אל דוד אתה האיש כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי משחתיך למלך על ישראל ואנכי הצלתיך מיד שאול׃ 10O 12 8 ואתנה לך את בית אדניך ואת נשי אדניך בחיקך ואתנה לך את בית ישראל ויהודה ואם מעט ואספה לך כהנה וכהנה׃ 10O 12 9 מדוע בזית את דבר יהוה לעשות הרע בעינו את אוריה החתי הכית בחרב ואת אשתו לקחת לך לאשה ואתו הרגת בחרב בני עמון׃ 10O 12 10 ועתה לא תסור חרב מביתך עד עולם עקב כי בזתני ותקח את אשת אוריה החתי להיות לך לאשה׃ 10O 12 11 כה אמר יהוה הנני מקים עליך רעה מביתך ולקחתי את נשיך לעיניך ונתתי לרעיך ושכב עם נשיך לעיני השמש הזאת׃ 10O 12 12 כי אתה עשית בסתר ואני אעשה את הדבר הזה נגד כל ישראל ונגד השמש׃ 10O 12 13 ויאמר דוד אל נתן חטאתי ליהוה ויאמר נתן אל דוד גם יהוה העביר חטאתך לא תמות׃ 10O 12 14 אפס כי נאץ נאצת את איבי יהוה בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות ימות׃ 10O 12 15 וילך נתן אל ביתו ויגף יהוה את הילד אשר ילדה אשת אוריה לדוד ויאנש׃ 10O 12 16 ויבקש דוד את האלהים בעד הנער ויצם דוד צום ובא ולן ושכב ארצה׃ 10O 12 17 ויקמו זקני ביתו עליו להקימו מן הארץ ולא אבה ולא ברא אתם לחם׃ 10O 12 18 ויהי ביום השביעי וימת הילד ויראו עבדי דוד להגיד לו כי מת הילד כי אמרו הנה בהיות הילד חי דברנו אליו ולא שמע בקולנו ואיך נאמר אליו מת הילד ועשה רעה׃ 10O 12 19 וירא דוד כי עבדיו מתלחשים ויבן דוד כי מת הילד ויאמר דוד אל עבדיו המת הילד ויאמרו מת׃ 10O 12 20 ויקם דוד מהארץ וירחץ ויסך ויחלף שמלתו ויבא בית יהוה וישתחו ויבא אל ביתו וישאל וישימו לו לחם ויאכל׃ 10O 12 21 ויאמרו עבדיו אליו מה הדבר הזה אשר עשיתה בעבור הילד חי צמת ותבך וכאשר מת הילד קמת ותאכל לחם׃ 10O 12 22 ויאמר בעוד הילד חי צמתי ואבכה כי אמרתי מי יודע יחנני יהוה וחי הילד׃ 10O 12 23 ועתה מת למה זה אני צם האוכל להשיבו עוד אני הלך אליו והוא לא ישוב אלי׃ 10O 12 24 וינחם דוד את בת שבע אשתו ויבא אליה וישכב עמה ותלד בן ויקרא את שמו שלמה ויהוה אהבו׃ 10O 12 25 וישלח ביד נתן הנביא ויקרא את שמו ידידיה בעבור יהוה׃ 10O 12 26 וילחם יואב ברבת בני עמון וילכד את עיר המלוכה׃ 10O 12 27 וישלח יואב מלאכים אל דוד ויאמר נלחמתי ברבה גם לכדתי את עיר המים׃ 10O 12 28 ועתה אסף את יתר העם וחנה על העיר ולכדה פן אלכד אני את העיר ונקרא שמי עליה׃ 10O 12 29 ויאסף דוד את כל העם וילך רבתה וילחם בה וילכדה׃ 10O 12 30 ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב ואבן יקרה ותהי על ראש דוד ושלל העיר הוציא הרבה מאד׃ 10O 12 31 ואת העם אשר בה הוציא וישם במגרה ובחרצי הברזל ובמגזרת הברזל והעביר אותם במלכן וכן יעשה לכל ערי בני עמון וישב דוד וכל העם ירושלם׃ 10O 13 1 ויהי אחרי כן ולאבשלום בן דוד אחות יפה ושמה תמר ויאהבה אמנון בן דוד׃ 10O 13 2 ויצר לאמנון להתחלות בעבור תמר אחתו כי בתולה היא ויפלא בעיני אמנון לעשות לה מאומה׃ 10O 13 3 ולאמנון רע ושמו יונדב בן שמעה אחי דוד ויונדב איש חכם מאד׃ 10O 13 4 ויאמר לו מדוע אתה ככה דל בן המלך בבקר בבקר הלוא תגיד לי ויאמר לו אמנון את תמר אחות אבשלם אחי אני אהב׃ 10O 13 5 ויאמר לו יהונדב שכב על משכבך והתחל ובא אביך לראותך ואמרת אליו תבא נא תמר אחותי ותברני לחם ועשתה לעיני את הבריה למען אשר אראה ואכלתי מידה׃ 10O 13 6 וישכב אמנון ויתחל ויבא המלך לראתו ויאמר אמנון אל המלך תבוא נא תמר אחתי ותלבב לעיני שתי לבבות ואברה מידה׃ 10O 13 7 וישלח דוד אל תמר הביתה לאמר לכי נא בית אמנון אחיך ועשי לו הבריה׃ 10O 13 8 ותלך תמר בית אמנון אחיה והוא שכב ותקח את הבצק ותלוש ותלבב לעיניו ותבשל את הלבבות׃ 10O 13 9 ותקח את המשרת ותצק לפניו וימאן לאכול ויאמר אמנון הוציאו כל איש מעלי ויצאו כל איש מעליו׃ 10O 13 10 ויאמר אמנון אל תמר הביאי הבריה החדר ואברה מידך ותקח תמר את הלבבות אשר עשתה ותבא לאמנון אחיה החדרה׃ 10O 13 11 ותגש אליו לאכל ויחזק בה ויאמר לה בואי שכבי עמי אחותי׃ 10O 13 12 ותאמר לו אל אחי אל תענני כי לא יעשה כן בישראל אל תעשה את הנבלה הזאת׃ 10O 13 13 ואני אנה אוליך את חרפתי ואתה תהיה כאחד הנבלים בישראל ועתה דבר נא אל המלך כי לא ימנעני ממך׃ 10O 13 14 ולא אבה לשמע בקולה ויחזק ממנה ויענה וישכב אתה׃ 10O 13 15 וישנאה אמנון שנאה גדולה מאד כי גדולה השנאה אשר שנאה מאהבה אשר אהבה ויאמר לה אמנון קומי לכי׃ 10O 13 16 ותאמר לו אל אודת הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשית עמי לשלחני ולא אבה לשמע לה׃ 10O 13 17 ויקרא את נערו משרתו ויאמר שלחו נא את זאת מעלי החוצה ונעל הדלת אחריה׃ 10O 13 18 ועליה כתנת פסים כי כן תלבשן בנות המלך הבתולת מעילים ויצא אותה משרתו החוץ ונעל הדלת אחריה׃ 10O 13 19 ותקח תמר אפר על ראשה וכתנת הפסים אשר עליה קרעה ותשם ידה על ראשה ותלך הלוך וזעקה׃ 10O 13 20 ויאמר אליה אבשלום אחיה האמינון אחיך היה עמך ועתה אחותי החרישי אחיך הוא אל תשיתי את לבך לדבר הזה ותשב תמר ושממה בית אבשלום אחיה׃ 10O 13 21 והמלך דוד שמע את כל הדברים האלה ויחר לו מאד׃ 10O 13 22 ולא דבר אבשלום עם אמנון למרע ועד טוב כי שנא אבשלום את אמנון על דבר אשר ענה את תמר אחתו׃ 10O 13 23 ויהי לשנתים ימים ויהיו גזזים לאבשלום בבעל חצור אשר עם אפרים ויקרא אבשלום לכל בני המלך׃ 10O 13 24 ויבא אבשלום אל המלך ויאמר הנה נא גזזים לעבדך ילך נא המלך ועבדיו עם עבדך׃ 10O 13 25 ויאמר המלך אל אבשלום אל בני אל נא נלך כלנו ולא נכבד עליך ויפרץ בו ולא אבה ללכת ויברכהו׃ 10O 13 26 ויאמר אבשלום ולא ילך נא אתנו אמנון אחי ויאמר לו המלך למה ילך עמך׃ 10O 13 27 ויפרץ בו אבשלום וישלח אתו את אמנון ואת כל בני המלך׃ 10O 13 28 ויצו אבשלום את נעריו לאמר ראו נא כטוב לב אמנון ביין ואמרתי אליכם הכו את אמנון והמתם אתו אל תיראו הלוא כי אנכי צויתי אתכם חזקו והיו לבני חיל׃ 10O 13 29 ויעשו נערי אבשלום לאמנון כאשר צוה אבשלום ויקמו כל בני המלך וירכבו איש על פרדו וינסו׃ 10O 13 30 ויהי המה בדרך והשמעה באה אל דוד לאמר הכה אבשלום את כל בני המלך ולא נותר מהם אחד׃ 10O 13 31 ויקם המלך ויקרע את בגדיו וישכב ארצה וכל עבדיו נצבים קרעי בגדים׃ 10O 13 32 ויען יונדב בן שמעה אחי דוד ויאמר אל יאמר אדני את כל הנערים בני המלך המיתו כי אמנון לבדו מת כי על פי אבשלום היתה שימה מיום ענתו את תמר אחתו׃ 10O 13 33 ועתה אל ישם אדני המלך אל לבו דבר לאמר כל בני המלך מתו כי אם אמנון לבדו מת׃ 10O 13 34 ויברח אבשלום וישא הנער הצפה את עינו וירא והנה עם רב הלכים מדרך אחריו מצד ההר׃ 10O 13 35 ויאמר יונדב אל המלך הנה בני המלך באו כדבר עבדך כן היה׃ 10O 13 36 ויהי ככלתו לדבר והנה בני המלך באו וישאו קולם ויבכו וגם המלך וכל עבדיו בכו בכי גדול מאד׃ 10O 13 37 ואבשלום ברח וילך אל תלמי בן עמיחור מלך גשור ויתאבל על בנו כל הימים׃ 10O 13 38 ואבשלום ברח וילך גשור ויהי שם שלש שנים׃ 10O 13 39 ותכל דוד המלך לצאת אל אבשלום כי נחם על אמנון כי מת׃ 10O 14 1 וידע יואב בן צריה כי לב המלך על אבשלום׃ 10O 14 2 וישלח יואב תקועה ויקח משם אשה חכמה ויאמר אליה התאבלי נא ולבשי נא בגדי אבל ואל תסוכי שמן והיית כאשה זה ימים רבים מתאבלת על מת׃ 10O 14 3 ובאת אל המלך ודברת אליו כדבר הזה וישם יואב את הדברים בפיה׃ 10O 14 4 ותאמר האשה התקעית אל המלך ותפל על אפיה ארצה ותשתחו ותאמר הושעה המלך׃ 10O 14 5 ויאמר לה המלך מה לך ותאמר אבל אשה אלמנה אני וימת אישי׃ 10O 14 6 ולשפחתך שני בנים וינצו שניהם בשדה ואין מציל ביניהם ויכו האחד את האחד וימת אתו׃ 10O 14 7 והנה קמה כל המשפחה על שפחתך ויאמרו תני את מכה אחיו ונמתהו בנפש אחיו אשר הרג ונשמידה גם את היורש וכבו את גחלתי אשר נשארה לבלתי שום לאישי שם ושארית על פני האדמה׃ 10O 14 8 ויאמר המלך אל האשה לכי לביתך ואני אצוה עליך׃ 10O 14 9 ותאמר האשה התקועית אל המלך עלי אדני המלך העון ועל בית אבי והמלך וכסאו נקי׃ 10O 14 10 ויאמר המלך המדבר אליך והבאתו אלי ולא יסיף עוד לגעת בך׃ 10O 14 11 ותאמר יזכר נא המלך את יהוה אלהיך מהרבית גאל הדם לשחת ולא ישמידו את בני ויאמר חי יהוה אם יפל משערת בנך ארצה׃ 10O 14 12 ותאמר האשה תדבר נא שפחתך אל אדני המלך דבר ויאמר דברי׃ 10O 14 13 ותאמר האשה ולמה חשבתה כזאת על עם אלהים ומדבר המלך הדבר הזה כאשם לבלתי השיב המלך את נדחו׃ 10O 14 14 כי מות נמות וכמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו ולא ישא אלהים נפש וחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח׃ 10O 14 15 ועתה אשר באתי לדבר אל המלך אדני את הדבר הזה כי יראני העם ותאמר שפחתך אדברה נא אל המלך אולי יעשה המלך את דבר אמתו׃ 10O 14 16 כי ישמע המלך להציל את אמתו מכף האיש להשמיד אתי ואת בני יחד מנחלת אלהים׃ 10O 14 17 ותאמר שפחתך יהיה נא דבר אדני המלך למנוחה כי כמלאך האלהים כן אדני המלך לשמע הטוב והרע ויהוה אלהיך יהי עמך׃ 10O 14 18 ויען המלך ויאמר אל האשה אל נא תכחדי ממני דבר אשר אנכי שאל אתך ותאמר האשה ידבר נא אדני המלך׃ 10O 14 19 ויאמר המלך היד יואב אתך בכל זאת ותען האשה ותאמר חי נפשך אדני המלך אם אש להמין ולהשמיל מכל אשר דבר אדני המלך כי עבדך יואב הוא צוני והוא שם בפי שפחתך את כל הדברים האלה׃ 10O 14 20 לבעבור סבב את פני הדבר עשה עבדך יואב את הדבר הזה ואדני חכם כחכמת מלאך האלהים לדעת את כל אשר בארץ׃ 10O 14 21 ויאמר המלך אל יואב הנה נא עשיתי את הדבר הזה ולך השב את הנער את אבשלום׃ 10O 14 22 ויפל יואב אל פניו ארצה וישתחו ויברך את המלך ויאמר יואב היום ידע עבדך כי מצאתי חן בעיניך אדני המלך אשר עשה המלך את דבר עבדו׃ 10O 14 23 ויקם יואב וילך גשורה ויבא את אבשלום ירושלם׃ 10O 14 24 ויאמר המלך יסב אל ביתו ופני לא יראה ויסב אבשלום אל ביתו ופני המלך לא ראה׃ 10O 14 25 וכאבשלום לא היה איש יפה בכל ישראל להלל מאד מכף רגלו ועד קדקדו לא היה בו מום׃ 10O 14 26 ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך׃ 10O 14 27 ויולדו לאבשלום שלושה בנים ובת אחת ושמה תמר היא היתה אשה יפת מראה׃ 10O 14 28 וישב אבשלום בירושלם שנתים ימים ופני המלך לא ראה׃ 10O 14 29 וישלח אבשלום אל יואב לשלח אתו אל המלך ולא אבה לבוא אליו וישלח עוד שנית ולא אבה לבוא׃ 10O 14 30 ויאמר אל עבדיו ראו חלקת יואב אל ידי ולו שם שערים לכו והוצתיה באש ויצתו עבדי אבשלום את החלקה באש׃ 10O 14 31 ויקם יואב ויבא אל אבשלום הביתה ויאמר אליו למה הציתו עבדך את החלקה אשר לי באש׃ 10O 14 32 ויאמר אבשלום אל יואב הנה שלחתי אליך לאמר בא הנה ואשלחה אתך אל המלך לאמר למה באתי מגשור טוב לי עד אני שם ועתה אראה פני המלך ואם יש בי עון והמתני׃ 10O 14 33 ויבא יואב אל המלך ויגד לו ויקרא אל אבשלום ויבא אל המלך וישתחו לו על אפיו ארצה לפני המלך וישק המלך לאבשלום׃ 10O 15 1 ויהי מאחרי כן ויעש לו אבשלום מרכבה וססים וחמשים איש רצים לפניו׃ 10O 15 2 והשכים אבשלום ועמד על יד דרך השער ויהי כל האיש אשר יהיה לו ריב לבוא אל המלך למשפט ויקרא אבשלום אליו ויאמר אי מזה עיר אתה ויאמר מאחד שבטי ישראל עבדך׃ 10O 15 3 ויאמר אליו אבשלום ראה דברך טובים ונכחים ושמע אין לך מאת המלך׃ 10O 15 4 ויאמר אבשלום מי ישמני שפט בארץ ועלי יבוא כל איש אשר יהיה לו ריב ומשפט והצדקתיו׃ 10O 15 5 והיה בקרב איש להשתחות לו ושלח את ידו והחזיק לו ונשק לו׃ 10O 15 6 ויעש אבשלום כדבר הזה לכל ישראל אשר יבאו למשפט אל המלך ויגנב אבשלום את לב אנשי ישראל׃ 10O 15 7 ויהי מקץ ארבעים שנה ויאמר אבשלום אל המלך אלכה נא ואשלם את נדרי אשר נדרתי ליהוה בחברון׃ 10O 15 8 כי נדר נדר עבדך בשבתי בגשור בארם לאמר אם ישיב ישיבני יהוה ירושלם ועבדתי את יהוה׃ 10O 15 9 ויאמר לו המלך לך בשלום ויקם וילך חברונה׃ 10O 15 10 וישלח אבשלום מרגלים בכל שבטי ישראל לאמר כשמעכם את קול השפר ואמרתם מלך אבשלום בחברון׃ 10O 15 11 ואת אבשלום הלכו מאתים איש מירושלם קראים והלכים לתמם ולא ידעו כל דבר׃ 10O 15 12 וישלח אבשלום את אחיתפל הגילני יועץ דוד מעירו מגלה בזבחו את הזבחים ויהי הקשר אמץ והעם הולך ורב את אבשלום׃ 10O 15 13 ויבא המגיד אל דוד לאמר היה לב איש ישראל אחרי אבשלום׃ 10O 15 14 ויאמר דוד לכל עבדיו אשר אתו בירושלם קומו ונברחה כי לא תהיה לנו פליטה מפני אבשלום מהרו ללכת פן ימהר והשגנו והדיח עלינו את הרעה והכה העיר לפי חרב׃ 10O 15 15 ויאמרו עבדי המלך אל המלך ככל אשר יבחר אדני המלך הנה עבדיך׃ 10O 15 16 ויצא המלך וכל ביתו ברגליו ויעזב המלך את עשר נשים פלגשים לשמר הבית׃ 10O 15 17 ויצא המלך וכל העם ברגליו ויעמדו בית המרחק׃ 10O 15 18 וכל עבדיו עברים על ידו וכל הכרתי וכל הפלתי וכל הגתים שש מאות איש אשר באו ברגלו מגת עברים על פני המלך׃ 10O 15 19 ויאמר המלך אל אתי הגתי למה תלך גם אתה אתנו שוב ושב עם המלך כי נכרי אתה וגם גלה אתה למקומך׃ 10O 15 20 תמול בואך והיום אנועך עמנו ללכת ואני הולך על אשר אני הולך שוב והשב את אחיך עמך חסד ואמת׃ 10O 15 21 ויען אתי את המלך ויאמר חי יהוה וחי אדני המלך כי אם במקום אשר יהיה שם אדני המלך אם למות אם לחיים כי שם יהיה עבדך׃ 10O 15 22 ויאמר דוד אל אתי לך ועבר ויעבר אתי הגתי וכל אנשיו וכל הטף אשר אתו׃ 10O 15 23 וכל הארץ בוכים קול גדול וכל העם עברים והמלך עבר בנחל קדרון וכל העם עברים על פני דרך את המדבר׃ 10O 15 24 והנה גם צדוק וכל הלוים אתו נשאים את ארון ברית האלהים ויצקו את ארון האלהים ויעל אביתר עד תם כל העם לעבור מן העיר׃ 10O 15 25 ויאמר המלך לצדוק השב את ארון האלהים העיר אם אמצא חן בעיני יהוה והשבני והראני אתו ואת נוהו׃ 10O 15 26 ואם כה יאמר לא חפצתי בך הנני יעשה לי כאשר טוב בעיניו׃ 10O 15 27 ויאמר המלך אל צדוק הכהן הרואה אתה שבה העיר בשלום ואחימעץ בנך ויהונתן בן אביתר שני בניכם אתכם׃ 10O 15 28 ראו אנכי מתמהמה בעברות המדבר עד בוא דבר מעמכם להגיד לי׃ 10O 15 29 וישב צדוק ואביתר את ארון האלהים ירושלם וישבו שם׃ 10O 15 30 ודוד עלה במעלה הזיתים עלה ובוכה וראש לו חפוי והוא הלך יחף וכל העם אשר אתו חפו איש ראשו ועלו עלה ובכה׃ 10O 15 31 ודוד הגיד לאמר אחיתפל בקשרים עם אבשלום ויאמר דוד סכל נא את עצת אחיתפל יהוה׃ 10O 15 32 ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושי הארכי קרוע כתנתו ואדמה על ראשו׃ 10O 15 33 ויאמר לו דוד אם עברת אתי והית עלי למשא׃ 10O 15 34 ואם העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני המלך אהיה עבד אביך ואני מאז ועתה ואני עבדך והפרתה לי את עצת אחיתפל׃ 10O 15 35 והלוא עמך שם צדוק ואביתר הכהנים והיה כל הדבר אשר תשמע מבית המלך תגיד לצדוק ולאביתר הכהנים׃ 10O 15 36 הנה שם עמם שני בניהם אחימעץ לצדוק ויהונתן לאביתר ושלחתם בידם אלי כל דבר אשר תשמעו׃ 10O 15 37 ויבא חושי רעה דוד העיר ואבשלם יבא ירושלם׃ 10O 16 1 ודוד עבר מעט מהראש והנה ציבא נער מפי בשת לקראתו וצמד חמרים חבשים ועליהם מאתים לחם ומאה צמוקים ומאה קיץ ונבל יין׃ 10O 16 2 ויאמר המלך אל ציבא מה אלה לך ויאמר ציבא החמורים לבית המלך לרכב ולהלחם והקיץ לאכול הנערים והיין לשתות היעף במדבר׃ 10O 16 3 ויאמר המלך ואיה בן אדניך ויאמר ציבא אל המלך הנה יושב בירושלם כי אמר היום ישיבו לי בית ישראל את ממלכות אבי׃ 10O 16 4 ויאמר המלך לצבא הנה לך כל אשר למפי בשת ויאמר ציבא השתחויתי אמצא חן בעיניך אדני המלך׃ 10O 16 5 ובא המלך דוד עד בחורים והנה משם איש יוצא ממשפחת בית שאול ושמו שמעי בן גרא יצא יצוא ומקלל׃ 10O 16 6 ויסקל באבנים את דוד ואת כל עבדי המלך דוד וכל העם וכל הגברים מימינו ומשמאלו׃ 10O 16 7 וכה אמר שמעי בקללו צא צא איש הדמים ואיש הבליעל׃ 10O 16 8 השיב עליך יהוה כל דמי בית שאול אשר מלכת תחתו ויתן יהוה את המלוכה ביד אבשלום בנך והנך ברעתך כי איש דמים אתה׃ 10O 16 9 ויאמר אבישי בן צרויה אל המלך למה יקלל הכלב המת הזה את אדני המלך אעברה נא ואסירה את ראשו׃ 10O 16 10 ויאמר המלך מה לי ולכם בני צריה כי יקלל וכי יהוה אמר לו קלל את דוד ומי יאמר מדוע עשיתה כן׃ 10O 16 11 ויאמר דוד אל אבישי ואל כל עבדיו הנה בני אשר יצא ממעי מבקש את נפשי ואף כי עתה בן הימיני הנחו לו ויקלל כי אמר לו יהוה׃ 10O 16 12 אולי יראה יהוה בעוני והשיב יהוה לי טובה תחת קללתו היום הזה׃ 10O 16 13 וילך דוד ואנשיו בדרך ושמעי הלך בצלע ההר לעמתו הלוך ויקלל ויסקל באבנים לעמתו ועפר בעפר׃ 10O 16 14 ויבא המלך וכל העם אשר אתו עיפים וינפש שם׃ 10O 16 15 ואבשלום וכל העם איש ישראל באו ירושלם ואחיתפל אתו׃ 10O 16 16 ויהי כאשר בא חושי הארכי רעה דוד אל אבשלום ויאמר חושי אל אבשלם יחי המלך יחי המלך׃ 10O 16 17 ויאמר אבשלום אל חושי זה חסדך את רעך למה לא הלכת את רעך׃ 10O 16 18 ויאמר חושי אל אבשלם לא כי אשר בחר יהוה והעם הזה וכל איש ישראל לא אהיה ואתו אשב׃ 10O 16 19 והשנית למי אני אעבד הלוא לפני בנו כאשר עבדתי לפני אביך כן אהיה לפניך׃ 10O 16 20 ויאמר אבשלום אל אחיתפל הבו לכם עצה מה נעשה׃ 10O 16 21 ויאמר אחיתפל אל אבשלם בוא אל פלגשי אביך אשר הניח לשמור הבית ושמע כל ישראל כי נבאשת את אביך וחזקו ידי כל אשר אתך׃ 10O 16 22 ויטו לאבשלום האהל על הגג ויבא אבשלום אל פלגשי אביו לעיני כל ישראל׃ 10O 16 23 ועצת אחיתפל אשר יעץ בימים ההם כאשר ישאל בדבר האלהים כן כל עצת אחיתפל גם לדוד גם לאבשלם׃ 10O 17 1 ויאמר אחיתפל אל אבשלם אבחרה נא שנים עשר אלף איש ואקומה וארדפה אחרי דוד הלילה׃ 10O 17 2 ואבוא עליו והוא יגע ורפה ידים והחרדתי אתו ונס כל העם אשר אתו והכיתי את המלך לבדו׃ 10O 17 3 ואשיבה כל העם אליך כשוב הכל האיש אשר אתה מבקש כל העם יהיה שלום׃ 10O 17 4 ויישר הדבר בעיני אבשלם ובעיני כל זקני ישראל׃ 10O 17 5 ויאמר אבשלום קרא נא גם לחושי הארכי ונשמעה מה בפיו גם הוא׃ 10O 17 6 ויבא חושי אל אבשלום ויאמר אבשלום אליו לאמר כדבר הזה דבר אחיתפל הנעשה את דברו אם אין אתה דבר׃ 10O 17 7 ויאמר חושי אל אבשלום לא טובה העצה אשר יעץ אחיתפל בפעם הזאת׃ 10O 17 8 ויאמר חושי אתה ידעת את אביך ואת אנשיו כי גברים המה ומרי נפש המה כדב שכול בשדה ואביך איש מלחמה ולא ילין את העם׃ 10O 17 9 הנה עתה הוא נחבא באחת הפחתים או באחד המקומת והיה כנפל בהם בתחלה ושמע השמע ואמר היתה מגפה בעם אשר אחרי אבשלם׃ 10O 17 10 והוא גם בן חיל אשר לבו כלב האריה המס ימס כי ידע כל ישראל כי גבור אביך ובני חיל אשר אתו׃ 10O 17 11 כי יעצתי האסף יאסף עליך כל ישראל מדן ועד באר שבע כחול אשר על הים לרב ופניך הלכים בקרב׃ 10O 17 12 ובאנו אליו באחת המקומת אשר נמצא שם ונחנו עליו כאשר יפל הטל על האדמה ולא נותר בו ובכל האנשים אשר אתו גם אחד׃ 10O 17 13 ואם אל עיר יאסף והשיאו כל ישראל אל העיר ההיא חבלים וסחבנו אתו עד הנחל עד אשר לא נמצא שם גם צרור׃ 10O 17 14 ויאמר אבשלום וכל איש ישראל טובה עצת חושי הארכי מעצת אחיתפל ויהוה צוה להפר את עצת אחיתפל הטובה לבעבור הביא יהוה אל אבשלום את הרעה׃ 10O 17 15 ויאמר חושי אל צדוק ואל אביתר הכהנים כזאת וכזאת יעץ אחיתפל את אבשלם ואת זקני ישראל וכזאת וכזאת יעצתי אני׃ 10O 17 16 ועתה שלחו מהרה והגידו לדוד לאמר אל תלן הלילה בערבות המדבר וגם עבור תעבור פן יבלע למלך ולכל העם אשר אתו׃ 10O 17 17 ויהונתן ואחימעץ עמדים בעין רגל והלכה השפחה והגידה להם והם ילכו והגידו למלך דוד כי לא יוכלו להראות לבוא העירה׃ 10O 17 18 וירא אתם נער ויגד לאבשלם וילכו שניהם מהרה ויבאו אל בית איש בבחורים ולו באר בחצרו וירדו שם׃ 10O 17 19 ותקח האשה ותפרש את המסך על פני הבאר ותשטח עליו הרפות ולא נודע דבר׃ 10O 17 20 ויבאו עבדי אבשלום אל האשה הביתה ויאמרו איה אחימעץ ויהונתן ותאמר להם האשה עברו מיכל המים ויבקשו ולא מצאו וישבו ירושלם׃ 10O 17 21 ויהי אחרי לכתם ויעלו מהבאר וילכו ויגדו למלך דוד ויאמרו אל דוד קומו ועברו מהרה את המים כי ככה יעץ עליכם אחיתפל׃ 10O 17 22 ויקם דוד וכל העם אשר אתו ויעברו את הירדן עד אור הבקר עד אחד לא נעדר אשר לא עבר את הירדן׃ 10O 17 23 ואחיתפל ראה כי לא נעשתה עצתו ויחבש את החמור ויקם וילך אל ביתו אל עירו ויצו אל ביתו ויחנק וימת ויקבר בקבר אביו׃ 10O 17 24 ודוד בא מחנימה ואבשלם עבר את הירדן הוא וכל איש ישראל עמו׃ 10O 17 25 ואת עמשא שם אבשלם תחת יואב על הצבא ועמשא בן איש ושמו יתרא הישראלי אשר בא אל אביגל בת נחש אחות צרויה אם יואב׃ 10O 17 26 ויחן ישראל ואבשלם ארץ הגלעד׃ 10O 17 27 ויהי כבוא דוד מחנימה ושבי בן נחש מרבת בני עמון ומכיר בן עמיאל מלא דבר וברזלי הגלעדי מרגלים׃ 10O 17 28 משכב וספות וכלי יוצר וחטים ושערים וקמח וקלי ופול ועדשים וקלי׃ 10O 17 29 ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר אתו לאכול כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר׃ 10O 18 1 ויפקד דוד את העם אשר אתו וישם עליהם שרי אלפים ושרי מאות׃ 10O 18 2 וישלח דוד את העם השלשית ביד יואב והשלשית ביד אבישי בן צרויה אחי יואב והשלשת ביד אתי הגתי ויאמר המלך אל העם יצא אצא גם אני עמכם׃ 10O 18 3 ויאמר העם לא תצא כי אם נס ננוס לא ישימו אלינו לב ואם ימתו חצינו לא ישימו אלינו לב כי עתה כמנו עשרה אלפים ועתה טוב כי תהיה לנו מעיר לעזיר׃ 10O 18 4 ויאמר אליהם המלך אשר ייטב בעיניכם אעשה ויעמד המלך אל יד השער וכל העם יצאו למאות ולאלפים׃ 10O 18 5 ויצו המלך את יואב ואת אבישי ואת אתי לאמר לאט לי לנער לאבשלום וכל העם שמעו בצות המלך את כל השרים על דבר אבשלום׃ 10O 18 6 ויצא העם השדה לקראת ישראל ותהי המלחמה ביער אפרים׃ 10O 18 7 וינגפו שם עם ישראל לפני עבדי דוד ותהי שם המגפה גדולה ביום ההוא עשרים אלף׃ 10O 18 8 ותהי שם המלחמה נפצות על פני כל הארץ וירב היער לאכל בעם מאשר אכלה החרב ביום ההוא׃ 10O 18 9 ויקרא אבשלום לפני עבדי דוד ואבשלום רכב על הפרד ויבא הפרד תחת שובך האלה הגדולה ויחזק ראשו באלה ויתן בין השמים ובין הארץ והפרד אשר תחתיו עבר׃ 10O 18 10 וירא איש אחד ויגד ליואב ויאמר הנה ראיתי את אבשלם תלוי באלה׃ 10O 18 11 ויאמר יואב לאיש המגיד לו והנה ראית ומדוע לא הכיתו שם ארצה ועלי לתת לך עשרה כסף וחגרה אחת׃ 10O 18 12 ויאמר האיש אל יואב ולא אנכי שקל על כפי אלף כסף לא אשלח ידי אל בן המלך כי באזנינו צוה המלך אתך ואת אבישי ואת אתי לאמר שמרו מי בנער באבשלום׃ 10O 18 13 או עשיתי בנפשו שקר וכל דבר לא יכחד מן המלך ואתה תתיצב מנגד׃ 10O 18 14 ויאמר יואב לא כן אחילה לפניך ויקח שלשה שבטים בכפו ויתקעם בלב אבשלום עודנו חי בלב האלה׃ 10O 18 15 ויסבו עשרה נערים נשאי כלי יואב ויכו את אבשלום וימיתהו׃ 10O 18 16 ויתקע יואב בשפר וישב העם מרדף אחרי ישראל כי חשך יואב את העם׃ 10O 18 17 ויקחו את אבשלום וישליכו אתו ביער אל הפחת הגדול ויצבו עליו גל אבנים גדול מאד וכל ישראל נסו איש לאהלו׃ 10O 18 18 ואבשלם לקח ויצב לו בחיו את מצבת אשר בעמק המלך כי אמר אין לי בן בעבור הזכיר שמי ויקרא למצבת על שמו ויקרא לה יד אבשלם עד היום הזה׃ 10O 18 19 ואחימעץ בן צדוק אמר ארוצה נא ואבשרה את המלך כי שפטו יהוה מיד איביו׃ 10O 18 20 ויאמר לו יואב לא איש בשרה אתה היום הזה ובשרת ביום אחר והיום הזה לא תבשר כי על בן המלך מת׃ 10O 18 21 ויאמר יואב לכושי לך הגד למלך אשר ראיתה וישתחו כושי ליואב וירץ׃ 10O 18 22 ויסף עוד אחימעץ בן צדוק ויאמר אל יואב ויהי מה ארצה נא גם אני אחרי הכושי ויאמר יואב למה זה אתה רץ בני ולכה אין בשורה מצאת׃ 10O 18 23 ויהי מה ארוץ ויאמר לו רוץ וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי׃ 10O 18 24 ודוד יושב בין שני השערים וילך הצפה אל גג השער אל החומה וישא את עיניו וירא והנה איש רץ לבדו׃ 10O 18 25 ויקרא הצפה ויגד למלך ויאמר המלך אם לבדו בשורה בפיו וילך הלוך וקרב׃ 10O 18 26 וירא הצפה איש אחר רץ ויקרא הצפה אל השער ויאמר הנה איש רץ לבדו ויאמר המלך גם זה מבשר׃ 10O 18 27 ויאמר הצפה אני ראה את מרוצת הראשון כמרצת אחימעץ בן צדוק ויאמר המלך איש טוב זה ואל בשורה טובה יבוא׃ 10O 18 28 ויקרא אחימעץ ויאמר אל המלך שלום וישתחו למלך לאפיו ארצה ויאמר ברוך יהוה אלהיך אשר סגר את האנשים אשר נשאו את ידם באדני המלך׃ 10O 18 29 ויאמר המלך שלום לנער לאבשלום ויאמר אחימעץ ראיתי ההמון הגדול לשלח את עבד המלך יואב ואת עבדך ולא ידעתי מה׃ 10O 18 30 ויאמר המלך סב התיצב כה ויסב ויעמד׃ 10O 18 31 והנה הכושי בא ויאמר הכושי יתבשר אדני המלך כי שפטך יהוה היום מיד כל הקמים עליך׃ 10O 18 32 ויאמר המלך אל הכושי השלום לנער לאבשלום ויאמר הכושי יהיו כנער איבי אדני המלך וכל אשר קמו עליך לרעה׃ 10O 18 33 וירגז המלך ויעל על עלית השער ויבך וכה אמר בלכתו בני אבשלום בני בני אבשלום מי יתן מותי אני תחתיך אבשלום בני בני׃ 10O 19 1 ויגד ליואב הנה המלך בכה ויתאבל על אבשלם׃ 10O 19 2 ותהי התשעה ביום ההוא לאבל לכל העם כי שמע העם ביום ההוא לאמר נעצב המלך על בנו׃ 10O 19 3 ויתגנב העם ביום ההוא לבוא העיר כאשר יתגנב העם הנכלמים בנוסם במלחמה׃ 10O 19 4 והמלך לאט את פניו ויזעק המלך קול גדול בני אבשלום אבשלום בני בני׃ 10O 19 5 ויבא יואב אל המלך הבית ויאמר הבשת היום את פני כל עבדיך הממלטים את נפשך היום ואת נפש בניך ובנתיך ונפש נשיך ונפש פלגשיך׃ 10O 19 6 לאהבה את שנאיך ולשנא את אהביך כי הגדת היום כי אין לך שרים ועבדים כי ידעתי היום כי לא אבשלום חי וכלנו היום מתים כי אז ישר בעיניך׃ 10O 19 7 ועתה קום צא ודבר על לב עבדיך כי ביהוה נשבעתי כי אינך יוצא אם ילין איש אתך הלילה ורעה לך זאת מכל הרעה אשר באה עליך מנעריך עד עתה׃ 10O 19 8 ויקם המלך וישב בשער ולכל העם הגידו לאמר הנה המלך יושב בשער ויבא כל העם לפני המלך וישראל נס איש לאהליו׃ 10O 19 9 ויהי כל העם נדון בכל שבטי ישראל לאמר המלך הצילנו מכף איבינו והוא מלטנו מכף פלשתים ועתה ברח מן הארץ מעל אבשלום׃ 10O 19 10 ואבשלום אשר משחנו עלינו מת במלחמה ועתה למה אתם מחרשים להשיב את המלך׃ 10O 19 11 והמלך דוד שלח אל צדוק ואל אביתר הכהנים לאמר דברו אל זקני יהודה לאמר למה תהיו אחרנים להשיב את המלך אל ביתו ודבר כל ישראל בא אל המלך אל ביתו׃ 10O 19 12 אחי אתם עצמי ובשרי אתם ולמה תהיו אחרנים להשיב את המלך׃ 10O 19 13 ולעמשא תמרו הלוא עצמי ובשרי אתה כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף אם לא שר צבא תהיה לפני כל הימים תחת יואב׃ 10O 19 14 ויט את לבב כל איש יהודה כאיש אחד וישלחו אל המלך שוב אתה וכל עבדיך׃ 10O 19 15 וישב המלך ויבא עד הירדן ויהודה בא הגלגלה ללכת לקראת המלך להעביר את המלך את הירדן׃ 10O 19 16 וימהר שמעי בן גרא בן הימיני אשר מבחורים וירד עם איש יהודה לקראת המלך דוד׃ 10O 19 17 ואלף איש עמו מבנימן וציבא נער בית שאול וחמשת עשר בניו ועשרים עבדיו אתו וצלחו הירדן לפני המלך׃ 10O 19 18 ועברה העברה לעביר את בית המלך ולעשות הטוב בעינו ושמעי בן גרא נפל לפני המלך בעברו בירדן׃ 10O 19 19 ויאמר אל המלך אל יחשב לי אדני עון ואל תזכר את אשר העוה עבדך ביום אשר יצא אדני המלך מירושלם לשום המלך אל לבו׃ 10O 19 20 כי ידע עבדך כי אני חטאתי והנה באתי היום ראשון לכל בית יוסף לרדת לקראת אדני המלך׃ 10O 19 21 ויען אבישי בן צרויה ויאמר התחת זאת לא יומת שמעי כי קלל את משיח יהוה׃ 10O 19 22 ויאמר דוד מה לי ולכם בני צרויה כי תהיו לי היום לשטן היום יומת איש בישראל כי הלוא ידעתי כי היום אני מלך על ישראל׃ 10O 19 23 ויאמר המלך אל שמעי לא תמות וישבע לו המלך׃ 10O 19 24 ומפבשת בן שאול ירד לקראת המלך ולא עשה רגליו ולא עשה שפמו ואת בגדיו לא כבס למן היום לכת המלך עד היום אשר בא בשלום׃ 10O 19 25 ויהי כי בא ירושלם לקראת המלך ויאמר לו המלך למה לא הלכת עמי מפיבשת׃ 10O 19 26 ויאמר אדני המלך עבדי רמני כי אמר עבדך אחבשה לי החמור וארכב עליה ואלך את המלך כי פסח עבדך׃ 10O 19 27 וירגל בעבדך אל אדני המלך ואדני המלך כמלאך האלהים ועשה הטוב בעיניך׃ 10O 19 28 כי לא היה כל בית אבי כי אם אנשי מות לאדני המלך ותשת את עבדך באכלי שלחנך ומה יש לי עוד צדקה ולזעק עוד אל המלך׃ 10O 19 29 ויאמר לו המלך למה תדבר עוד דבריך אמרתי אתה וציבא תחלקו את השדה׃ 10O 19 30 ויאמר מפיבשת אל המלך גם את הכל יקח אחרי אשר בא אדני המלך בשלום אל ביתו׃ 10O 19 31 וברזלי הגלעדי ירד מרגלים ויעבר את המלך הירדן לשלחו את בירדן׃ 10O 19 32 וברזלי זקן מאד בן שמנים שנה והוא כלכל את המלך בשיבתו במחנים כי איש גדול הוא מאד׃ 10O 19 33 ויאמר המלך אל ברזלי אתה עבר אתי וכלכלתי אתך עמדי בירושלם׃ 10O 19 34 ויאמר ברזלי אל המלך כמה ימי שני חיי כי אעלה את המלך ירושלם׃ 10O 19 35 בן שמנים שנה אנכי היום האדע בין טוב לרע אם יטעם עבדך את אשר אכל ואת אשר אשתה אם אשמע עוד בקול שרים ושרות ולמה יהיה עבדך עוד למשא אל אדני המלך׃ 10O 19 36 כמעט יעבר עבדך את הירדן את המלך ולמה יגמלני המלך הגמולה הזאת׃ 10O 19 37 ישב נא עבדך ואמת בעירי עם קבר אבי ואמי והנה עבדך כמהם יעבר עם אדני המלך ועשה לו את אשר טוב בעיניך׃ 10O 19 38 ויאמר המלך אתי יעבר כמהם ואני אעשה לו את הטוב בעיניך וכל אשר תבחר עלי אעשה לך׃ 10O 19 39 ויעבר כל העם את הירדן והמלך עבר וישק המלך לברזלי ויברכהו וישב למקמו׃ 10O 19 40 ויעבר המלך הגלגלה וכמהן עבר עמו וכל עם יהודה ויעבירו את המלך וגם חצי עם ישראל׃ 10O 19 41 והנה כל איש ישראל באים אל המלך ויאמרו אל המלך מדוע גנבוך אחינו איש יהודה ויעברו את המלך ואת ביתו את הירדן וכל אנשי דוד עמו׃ 10O 19 42 ויען כל איש יהודה על איש ישראל כי קרוב המלך אלי ולמה זה חרה לך על הדבר הזה האכול אכלנו מן המלך אם נשאת נשא לנו׃ 10O 19 43 ויען איש ישראל את איש יהודה ויאמר עשר ידות לי במלך וגם בדוד אני ממך ומדוע הקלתני ולא היה דברי ראשון לי להשיב את מלכי ויקש דבר איש יהודה מדבר איש ישראל׃ 10O 20 1 ושם נקרא איש בליעל ושמו שבע בן בכרי איש ימיני ויתקע בשפר ויאמר אין לנו חלק בדוד ולא נחלה לנו בבן ישי איש לאהליו ישראל׃ 10O 20 2 ויעל כל איש ישראל מאחרי דוד אחרי שבע בן בכרי ואיש יהודה דבקו במלכם מן הירדן ועד ירושלם׃ 10O 20 3 ויבא דוד אל ביתו ירושלם ויקח המלך את עשר נשים פלגשים אשר הניח לשמר הבית ויתנם בית משמרת ויכלכלם ואליהם לא בא ותהיינה צררות עד יום מתן אלמנות חיות׃ 10O 20 4 ויאמר המלך אל עמשא הזעק לי את איש יהודה שלשת ימים ואתה פה עמד׃ 10O 20 5 וילך עמשא להזעיק את יהודה וייחר מן המועד אשר יעדו׃ 10O 20 6 ויאמר דוד אל אבישי עתה ירע לנו שבע בן בכרי מן אבשלום אתה קח את עבדי אדניך ורדף אחריו פן מצא לו ערים בצרות והציל עיננו׃ 10O 20 7 ויצאו אחריו אנשי יואב והכרתי והפלתי וכל הגברים ויצאו מירושלם לרדף אחרי שבע בן בכרי׃ 10O 20 8 הם עם האבן הגדולה אשר בגבעון ועמשא בא לפניהם ויואב חגור מדו לבשו ועלו חגור חרב מצמדת על מתניו בתערה והוא יצא ותפל׃ 10O 20 9 ויאמר יואב לעמשא השלום אתה אחי ותחז יד ימין יואב בזקן עמשא לנשק לו׃ 10O 20 10 ועמשא לא נשמר בחרב אשר ביד יואב ויכהו בה אל החמש וישפך מעיו ארצה ולא שנה לו וימת ויואב ואבישי אחיו רדף אחרי שבע בן בכרי׃ 10O 20 11 ואיש עמד עליו מנערי יואב ויאמר מי אשר חפץ ביואב ומי אשר לדוד אחרי יואב׃ 10O 20 12 ועמשא מתגלל בדם בתוך המסלה וירא האיש כי עמד כל העם ויסב את עמשא מן המסלה השדה וישלך עליו בגד כאשר ראה כל הבא עליו ועמד׃ 10O 20 13 כאשר הגה מן המסלה עבר כל איש אחרי יואב לרדף אחרי שבע בן בכרי׃ 10O 20 14 ויעבר בכל שבטי ישראל אבלה ובית מעכה וכל הברים ויקלהו ויבאו אף אחריו׃ 10O 20 15 ויבאו ויצרו עליו באבלה בית המעכה וישפכו סללה אל העיר ותעמד בחל וכל העם אשר את יואב משחיתם להפיל החומה׃ 10O 20 16 ותקרא אשה חכמה מן העיר שמעו שמעו אמרו נא אל יואב קרב עד הנה ואדברה אליך׃ 10O 20 17 ויקרב אליה ותאמר האשה האתה יואב ויאמר אני ותאמר לו שמע דברי אמתך ויאמר שמע אנכי׃ 10O 20 18 ותאמר לאמר דבר ידברו בראשנה לאמר שאל ישאלו באבל וכן התמו׃ 10O 20 19 אנכי שלמי אמוני ישראל אתה מבקש להמית עיר ואם בישראל למה תבלע נחלת יהוה׃ 10O 20 20 ויען יואב ויאמר חלילה חלילה לי אם אבלע ואם אשחית׃ 10O 20 21 לא כן הדבר כי איש מהר אפרים שבע בן בכרי שמו נשא ידו במלך בדוד תנו אתו לבדו ואלכה מעל העיר ותאמר האשה אל יואב הנה ראשו משלך אליך בעד החומה׃ 10O 20 22 ותבוא האשה אל כל העם בחכמתה ויכרתו את ראש שבע בן בכרי וישלכו אל יואב ויתקע בשופר ויפצו מעל העיר איש לאהליו ויואב שב ירושלם אל המלך׃ 10O 20 23 ויואב אל כל הצבא ישראל ובניה בן יהוידע על הכרי ועל הפלתי׃ 10O 20 24 ואדרם על המס ויהושפט בן אחילוד המזכיר׃ 10O 20 25 ושיא ספר וצדוק ואביתר כהנים׃ 10O 20 26 וגם עירא היארי היה כהן לדוד׃ 10O 21 1 ויהי רעב בימי דוד שלש שנים שנה אחרי שנה ויבקש דוד את פני יהוה ויאמר יהוה אל שאול ואל בית הדמים על אשר המית את הגבענים׃ 10O 21 2 ויקרא המלך לגבענים ויאמר אליהם והגבענים לא מבני ישראל המה כי אם מיתר האמרי ובני ישראל נשבעו להם ויבקש שאול להכתם בקנאתו לבני ישראל ויהודה׃ 10O 21 3 ויאמר דוד אל הגבענים מה אעשה לכם ובמה אכפר וברכו את נחלת יהוה׃ 10O 21 4 ויאמרו לו הגבענים אין לי כסף וזהב עם שאול ועם ביתו ואין לנו איש להמית בישראל ויאמר מה אתם אמרים אעשה לכם׃ 10O 21 5 ויאמרו אל המלך האיש אשר כלנו ואשר דמה לנו נשמדנו מהתיצב בכל גבל ישראל׃ 10O 21 6 ינתן לנו שבעה אנשים מבניו והוקענום ליהוה בגבעת שאול בחיר יהוה ויאמר המלך אני אתן׃ 10O 21 7 ויחמל המלך על מפיבשת בן יהונתן בן שאול על שבעת יהוה אשר בינתם בין דוד ובין יהונתן בן שאול׃ 10O 21 8 ויקח המלך את שני בני רצפה בת איה אשר ילדה לשאול את ארמני ואת מפבשת ואת חמשת בני מיכל בת שאול אשר ילדה לעדריאל בן ברזלי המחלתי׃ 10O 21 9 ויתנם ביד הגבענים ויקיעם בהר לפני יהוה ויפלו שבעתים יחד והם המתו בימי קציר בראשנים תחלת קציר שערים׃ 10O 21 10 ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו לה אל הצור מתחלת קציר עד נתך מים עליהם מן השמים ולא נתנה עוף השמים לנוח עליהם יומם ואת חית השדה לילה׃ 10O 21 11 ויגד לדוד את אשר עשתה רצפה בת איה פלגש שאול׃ 10O 21 12 וילך דוד ויקח את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו מאת בעלי יביש גלעד אשר גנבו אתם מרחב בית שן אשר תלום שם הפלשתים ביום הכות פלשתים את שאול בגלבע׃ 10O 21 13 ויעל משם את עצמות שאול ואת עצמות יהונתן בנו ויאספו את עצמות המוקעים׃ 10O 21 14 ויקברו את עצמות שאול ויהונתן בנו בארץ בנימן בצלע בקבר קיש אביו ויעשו כל אשר צוה המלך ויעתר אלהים לארץ אחרי כן׃ 10O 21 15 ותהי עוד מלחמה לפלשתים את ישראל וירד דוד ועבדיו עמו וילחמו את פלשתים ויעף דוד׃ 10O 21 16 וישבו בנב אשר בילידי הרפה ומשקל קינו שלש מאות משקל נחשת והוא חגור חדשה ויאמר להכות את דוד׃ 10O 21 17 ויעזר לו אבישי בן צרויה ויך את הפלשתי וימיתהו אז נשבעו אנשי דוד לו לאמר לא תצא עוד אתנו למלחמה ולא תכבה את נר ישראל׃ 10O 21 18 ויהי אחרי כן ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את סף אשר בילדי הרפה׃ 10O 21 19 ותהי עוד המלחמה בגוב עם פלשתים ויך אלחנן בן יערי ארגים בית הלחמי את גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים׃ 10O 21 20 ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדין ואצבעת ידיו ואצבעות רגליו שש ושש עשרים וארבע מספר וגם הוא ילד להרפה׃ 10O 21 21 ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעי אחי דוד׃ 10O 21 22 את ארבעת אלה ילדו להרפה בגת ויפלו ביד דוד וביד עבדיו׃ 10O 22 1 וידבר דוד ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אתו מכף כל איביו ומכף שאול׃ 10O 22 2 ויאמר יהוה סלעי ומצדתי ומפלטי לי׃ 10O 22 3 אלהי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי ומנוסי משעי מחמס תשעני׃ 10O 22 4 מהלל אקרא יהוה ומאיבי אושע׃ 10O 22 5 כי אפפני משברי מות נחלי בליעל יבעתני׃ 10O 22 6 חבלי שאול סבני קדמני מקשי מות׃ 10O 22 7 בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אקרא וישמע מהיכלו קולי ושועתי באזניו׃ 10O 22 8 ותגעש ותרעש הארץ מוסדות השמים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃ 10O 22 9 עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃ 10O 22 10 ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃ 10O 22 11 וירכב על כרוב ויעף וירא על כנפי רוח׃ 10O 22 12 וישת חשך סביבתיו סכות חשרת מים עבי שחקים׃ 10O 22 13 מנגה נגדו בערו גחלי אש׃ 10O 22 14 ירעם מן שמים יהוה ועליון יתן קולו׃ 10O 22 15 וישלח חצים ויפיצם ברק ויהמם׃ 10O 22 16 ויראו אפקי ים יגלו מסדות תבל בגערת יהוה מנשמת רוח אפו׃ 10O 22 17 ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃ 10O 22 18 יצילני מאיבי עז משנאי כי אמצו ממני׃ 10O 22 19 יקדמני ביום אידי ויהי יהוה משען לי׃ 10O 22 20 ויצא למרחב אתי יחלצני כי חפץ בי׃ 10O 22 21 יגמלני יהוה כצדקתי כבר ידי ישיב לי׃ 10O 22 22 כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃ 10O 22 23 כי כל משפטו לנגדי וחקתיו לא אסור ממנה׃ 10O 22 24 ואהיה תמים לו ואשתמרה מעוני׃ 10O 22 25 וישב יהוה לי כצדקתי כברי לנגד עיניו׃ 10O 22 26 עם חסיד תתחסד עם גבור תמים תתמם׃ 10O 22 27 עם נבר תתבר ועם עקש תתפל׃ 10O 22 28 ואת עם עני תושיע ועיניך על רמים תשפיל׃ 10O 22 29 כי אתה נירי יהוה ויהוה יגיה חשכי׃ 10O 22 30 כי בכה ארוץ גדוד באלהי אדלג שור׃ 10O 22 31 האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃ 10O 22 32 כי מי אל מבלעדי יהוה ומי צור מבלעדי אלהינו׃ 10O 22 33 האל מעוזי חיל ויתר תמים דרכו׃ 10O 22 34 משוה רגליו כאילות ועל במותי יעמדני׃ 10O 22 35 מלמד ידי למלחמה ונחת קשת נחושה זרעתי׃ 10O 22 36 ותתן לי מגן ישעך וענתך תרבני׃ 10O 22 37 תרחיב צעדי תחתני ולא מעדו קרסלי׃ 10O 22 38 ארדפה איבי ואשמידם ולא אשוב עד כלותם׃ 10O 22 39 ואכלם ואמחצם ולא יקומון ויפלו תחת רגלי׃ 10O 22 40 ותזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתני׃ 10O 22 41 ואיבי תתה לי ערף משנאי ואצמיתם׃ 10O 22 42 ישעו ואין משיע אל יהוה ולא ענם׃ 10O 22 43 ואשחקם כעפר ארץ כטיט חוצות אדקם ארקעם׃ 10O 22 44 ותפלטני מריבי עמי תשמרני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדני׃ 10O 22 45 בני נכר יתכחשו לי לשמוע אזן ישמעו לי׃ 10O 22 46 בני נכר יבלו ויחגרו ממסגרותם׃ 10O 22 47 חי יהוה וברוך צורי וירם אלהי צור ישעי׃ 10O 22 48 האל הנתן נקמת לי ומוריד עמים תחתני׃ 10O 22 49 ומוציאי מאיבי ומקמי תרוממני מאיש חמסים תצילני׃ 10O 22 50 על כן אודך יהוה בגוים ולשמך אזמר׃ 10O 22 51 מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃ 10O 23 1 ואלה דברי דוד האחרנים נאם דוד בן ישי ונאם הגבר הקם על משיח אלהי יעקב ונעים זמרות ישראל׃ 10O 23 2 רוח יהוה דבר בי ומלתו על לשוני׃ 10O 23 3 אמר אלהי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים׃ 10O 23 4 וכאור בקר יזרח שמש בקר לא עבות מנגה ממטר דשא מארץ׃ 10O 23 5 כי לא כן ביתי עם אל כי ברית עולם שם לי ערוכה בכל ושמרה כי כל ישעי וכל חפץ כי לא יצמיח׃ 10O 23 6 ובליעל כקוץ מנד כלהם כי לא ביד יקחו׃ 10O 23 7 ואיש יגע בהם ימלא ברזל ועץ חנית ובאש שרוף ישרפו בשבת׃ 10O 23 8 אלה שמות הגברים אשר לדוד ישב בשבת תחכמני ראש השלשי הוא עדינו העצנו על שמנה מאות חלל בפעם אחד׃ 10O 23 9 ואחרו אלעזר בן דדי בן אחחי בשלשה גברים עם דוד בחרפם בפלשתים נאספו שם למלחמה ויעלו איש ישראל׃ 10O 23 10 הוא קם ויך בפלשתים עד כי יגעה ידו ותדבק ידו אל החרב ויעש יהוה תשועה גדולה ביום ההוא והעם ישבו אחריו אך לפשט׃ 10O 23 11 ואחריו שמא בן אגא הררי ויאספו פלשתים לחיה ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים והעם נס מפני פלשתים׃ 10O 23 12 ויתיצב בתוך החלקה ויצילה ויך את פלשתים ויעש יהוה תשועה גדולה׃ 10O 23 13 וירדו שלשים מהשלשים ראש ויבאו אל קציר אל דוד אל מערת עדלם וחית פלשתים חנה בעמק רפאים׃ 10O 23 14 ודוד אז במצודה ומצב פלשתים אז בית לחם׃ 10O 23 15 ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבאר בית לחם אשר בשער׃ 10O 23 16 ויבקעו שלשת הגברים במחנה פלשתים וישאבו מים מבאר בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דוד ולא אבה לשתותם ויסך אתם ליהוה׃ 10O 23 17 ויאמר חלילה לי יהוה מעשתי זאת הדם האנשים ההלכים בנפשותם ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגברים׃ 10O 23 18 ואבישי אחי יואב בן צרויה הוא ראש השלשי והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולו שם בשלשה׃ 10O 23 19 מן השלשה הכי נכבד ויהי להם לשר ועד השלשה לא בא׃ 10O 23 20 ובניהו בן יהוידע בן איש חי רב פעלים מקבצאל הוא הכה את שני אראל מואב והוא ירד והכה את האריה בתוך הבאר ביום השלג׃ 10O 23 21 והוא הכה את איש מצרי אשר מראה וביד המצרי חנית וירד אליו בשבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו׃ 10O 23 22 אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלשה הגברים׃ 10O 23 23 מן השלשים נכבד ואל השלשה לא בא וישמהו דוד אל משמעתו׃ 10O 23 24 עשה אל אחי יואב בשלשים אלחנן בן דדו בית לחם׃ 10O 23 25 שמה החרדי אליקא החרדי׃ 10O 23 26 חלץ הפלטי עירא בן עקש התקועי׃ 10O 23 27 אביעזר הענתתי מבני החשתי׃ 10O 23 28 צלמון האחחי מהרי הנטפתי׃ 10O 23 29 חלב בן בענה הנטפתי אתי בן ריבי מגבעת בני בנימן׃ 10O 23 30 בניהו פרעתני הדי מנחלי געש׃ 10O 23 31 אבי עלבון הערבתי עזמות הברחמי׃ 10O 23 32 אליחבא השעלבני בני ישן יהונתן׃ 10O 23 33 שמה ההררי אחיאם בן שרר האררי׃ 10O 23 34 אליפלט בן אחסבי בן המעכתי אליעם בן אחיתפל הגלני׃ 10O 23 35 חצרו הכרמלי פערי הארבי׃ 10O 23 36 יגאל בן נתן מצבה בני הגדי׃ 10O 23 37 צלק העמני נחרי הבארתי נשאי כלי יואב בן צריה׃ 10O 23 38 עירא היתרי גרב היתרי׃ 10O 23 39 אוריה החתי כל שלשים ושבעה׃ 10O 24 1 ויסף אף יהוה לחרות בישראל ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל ואת יהודה׃ 10O 24 2 ויאמר המלך אל יואב שר החיל אשר אתו שוט נא בכל שבטי ישראל מדן ועד באר שבע ופקדו את העם וידעתי את מספר העם׃ 10O 24 3 ויאמר יואב אל המלך ויוסף יהוה אלהיך אל העם כהם וכהם מאה פעמים ועיני אדני המלך ראות ואדני המלך למה חפץ בדבר הזה׃ 10O 24 4 ויחזק דבר המלך אל יואב ועל שרי החיל ויצא יואב ושרי החיל לפני המלך לפקד את העם את ישראל׃ 10O 24 5 ויעברו את הירדן ויחנו בערוער ימין העיר אשר בתוך הנחל הגד ואל יעזר׃ 10O 24 6 ויבאו הגלעדה ואל ארץ תחתים חדשי ויבאו דנה יען וסביב אל צידון׃ 10O 24 7 ויבאו מבצר צר וכל ערי החוי והכנעני ויצאו אל נגב יהודה באר שבע׃ 10O 24 8 וישטו בכל הארץ ויבאו מקצה תשעה חדשים ועשרים יום ירושלם׃ 10O 24 9 ויתן יואב את מספר מפקד העם אל המלך ותהי ישראל שמנה מאות אלף איש חיל שלף חרב ואיש יהודה חמש מאות אלף איש׃ 10O 24 10 ויך לב דוד אתו אחרי כן ספר את העם ויאמר דוד אל יהוה חטאתי מאד אשר עשיתי ועתה יהוה העבר נא את עון עבדך כי נסכלתי מאד׃ 10O 24 11 ויקם דוד בבקר ודבר יהוה היה אל גד הנביא חזה דוד לאמר׃ 10O 24 12 הלוך ודברת אל דוד כה אמר יהוה שלש אנכי נוטל עליך בחר לך אחת מהם ואעשה לך׃ 10O 24 13 ויבא גד אל דוד ויגד לו ויאמר לו התבוא לך שבע שנים רעב בארצך אם שלשה חדשים נסך לפני צריך והוא רדפך ואם היות שלשת ימים דבר בארצך עתה דע וראה מה אשיב שלחי דבר׃ 10O 24 14 ויאמר דוד אל גד צר לי מאד נפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמו וביד אדם אל אפלה׃ 10O 24 15 ויתן יהוה דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד וימת מן העם מדן ועד באר שבע שבעים אלף איש׃ 10O 24 16 וישלח ידו המלאך ירושלם לשחתה וינחם יהוה אל הרעה ויאמר למלאך המשחית בעם רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה היה עם גרן האורנה היבסי׃ 10O 24 17 ויאמר דוד אל יהוה בראתו את המלאך המכה בעם ויאמר הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו תהי נא ידך בי ובבית אבי׃ 10O 24 18 ויבא גד אל דוד ביום ההוא ויאמר לו עלה הקם ליהוה מזבח בגרן ארניה היבסי׃ 10O 24 19 ויעל דוד כדבר גד כאשר צוה יהוה׃ 10O 24 20 וישקף ארונה וירא את המלך ואת עבדיו עברים עליו ויצא ארונה וישתחו למלך אפיו ארצה׃ 10O 24 21 ויאמר ארונה מדוע בא אדני המלך אל עבדו ויאמר דוד לקנות מעמך את הגרן לבנות מזבח ליהוה ותעצר המגפה מעל העם׃ 10O 24 22 ויאמר ארונה אל דוד יקח ויעל אדני המלך הטוב בעינו ראה הבקר לעלה והמרגים וכלי הבקר לעצים׃ 10O 24 23 הכל נתן ארונה המלך למלך ויאמר ארונה אל המלך יהוה אלהיך ירצך׃ 10O 24 24 ויאמר המלך אל ארונה לא כי קנו אקנה מאותך במחיר ולא אעלה ליהוה אלהי עלות חנם ויקן דוד את הגרן ואת הבקר בכסף שקלים חמשים׃ 10O 24 25 ויבן שם דוד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויעתר יהוה לארץ ותעצר המגפה מעל ישראל׃ 11O 1 1 והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו׃ 11O 1 2 ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדני המלך׃ 11O 1 3 ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויבאו אתה למלך׃ 11O 1 4 והנערה יפה עד מאד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה׃ 11O 1 5 ואדניה בן חגית מתנשא לאמר אני אמלך ויעש לו רכב ופרשים וחמשים איש רצים לפניו׃ 11O 1 6 ולא עצבו אביו מימיו לאמר מדוע ככה עשית וגם הוא טוב תאר מאד ואתו ילדה אחרי אבשלום׃ 11O 1 7 ויהיו דבריו עם יואב בן צרויה ועם אביתר הכהן ויעזרו אחרי אדניה׃ 11O 1 8 וצדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגבורים אשר לדוד לא היו עם אדניהו׃ 11O 1 9 ויזבח אדניהו צאן ובקר ומריא עם אבן הזחלת אשר אצל עין רגל ויקרא את כל אחיו בני המלך ולכל אנשי יהודה עבדי המלך׃ 11O 1 10 ואת נתן הנביא ובניהו ואת הגבורים ואת שלמה אחיו לא קרא׃ 11O 1 11 ויאמר נתן אל בת שבע אם שלמה לאמר הלוא שמעת כי מלך אדניהו בן חגית ואדנינו דוד לא ידע׃ 11O 1 12 ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה׃ 11O 1 13 לכי ובאי אל המלך דוד ואמרת אליו הלא אתה אדני המלך נשבעת לאמתך לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי ומדוע מלך אדניהו׃ 11O 1 14 הנה עודך מדברת שם עם המלך ואני אבוא אחריך ומלאתי את דבריך׃ 11O 1 15 ותבא בת שבע אל המלך החדרה והמלך זקן מאד ואבישג השונמית משרת את המלך׃ 11O 1 16 ותקד בת שבע ותשתחו למלך ויאמר המלך מה לך׃ 11O 1 17 ותאמר לו אדני אתה נשבעת ביהוה אלהיך לאמתך כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי׃ 11O 1 18 ועתה הנה אדניה מלך ועתה אדני המלך לא ידעת׃ 11O 1 19 ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולאביתר הכהן וליאב שר הצבא ולשלמה עבדך לא קרא׃ 11O 1 20 ואתה אדני המלך עיני כל ישראל עליך להגיד להם מי ישב על כסא אדני המלך אחריו׃ 11O 1 21 והיה כשכב אדני המלך עם אבתיו והייתי אני ובני שלמה חטאים׃ 11O 1 22 והנה עודנה מדברת עם המלך ונתן הנביא בא׃ 11O 1 23 ויגידו למלך לאמר הנה נתן הנביא ויבא לפני המלך וישתחו למלך על אפיו ארצה׃ 11O 1 24 ויאמר נתן אדני המלך אתה אמרת אדניהו ימלך אחרי והוא ישב על כסאי׃ 11O 1 25 כי ירד היום ויזבח שור ומריא וצאן לרב ויקרא לכל בני המלך ולשרי הצבא ולאביתר הכהן והנם אכלים ושתים לפניו ויאמרו יחי המלך אדניהו׃ 11O 1 26 ולי אני עבדך ולצדק הכהן ולבניהו בן יהוידע ולשלמה עבדך לא קרא׃ 11O 1 27 אם מאת אדני המלך נהיה הדבר הזה ולא הודעת את עבדיך מי ישב על כסא אדני המלך אחריו׃ 11O 1 28 ויען המלך דוד ויאמר קראו לי לבת שבע ותבא לפני המלך ותעמד לפני המלך׃ 11O 1 29 וישבע המלך ויאמר חי יהוה אשר פדה את נפשי מכל צרה׃ 11O 1 30 כי כאשר נשבעתי לך ביהוה אלהי ישראל לאמר כי שלמה בנך ימלך אחרי והוא ישב על כסאי תחתי כי כן אעשה היום הזה׃ 11O 1 31 ותקד בת שבע אפים ארץ ותשתחו למלך ותאמר יחי אדני המלך דוד לעלם׃ 11O 1 32 ויאמר המלך דוד קראו לי לצדוק הכהן ולנתן הנביא ולבניהו בן יהוידע ויבאו לפני המלך׃ 11O 1 33 ויאמר המלך להם קחו עמכם את עבדי אדניכם והרכבתם את שלמה בני על הפרדה אשר לי והורדתם אתו אל גחון׃ 11O 1 34 ומשח אתו שם צדוק הכהן ונתן הנביא למלך על ישראל ותקעתם בשופר ואמרתם יחי המלך שלמה׃ 11O 1 35 ועליתם אחריו ובא וישב על כסאי והוא ימלך תחתי ואתו צויתי להיות נגיד על ישראל ועל יהודה׃ 11O 1 36 ויען בניהו בן יהוידע את המלך ויאמר אמן כן יאמר יהוה אלהי אדני המלך׃ 11O 1 37 כאשר היה יהוה עם אדני המלך כן יהי עם שלמה ויגדל את כסאו מכסא אדני המלך דוד׃ 11O 1 38 וירד צדוק הכהן ונתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו את שלמה על פרדת המלך דוד וילכו אתו על גחון׃ 11O 1 39 ויקח צדוק הכהן את קרן השמן מן האהל וימשח את שלמה ויתקעו בשופר ויאמרו כל העם יחי המלך שלמה׃ 11O 1 40 ויעלו כל העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם׃ 11O 1 41 וישמע אדניהו וכל הקראים אשר אתו והם כלו לאכל וישמע יואב את קול השופר ויאמר מדוע קול הקריה הומה׃ 11O 1 42 עודנו מדבר והנה יונתן בן אביתר הכהן בא ויאמר אדניהו בא כי איש חיל אתה וטוב תבשר׃ 11O 1 43 ויען יונתן ויאמר לאדניהו אבל אדנינו המלך דוד המליך את שלמה׃ 11O 1 44 וישלח אתו המלך את צדוק הכהן ואת נתן הנביא ובניהו בן יהוידע והכרתי והפלתי וירכבו אתו על פרדת המלך׃ 11O 1 45 וימשחו אתו צדוק הכהן ונתן הנביא למלך בגחון ויעלו משם שמחים ותהם הקריה הוא הקול אשר שמעתם׃ 11O 1 46 וגם ישב שלמה על כסא המלוכה׃ 11O 1 47 וגם באו עבדי המלך לברך את אדנינו המלך דוד לאמר ייטב אלהיך את שם שלמה משמך ויגדל את כסאו מכסאך וישתחו המלך על המשכב׃ 11O 1 48 וגם ככה אמר המלך ברוך יהוה אלהי ישראל אשר נתן היום ישב על כסאי ועיני ראות׃ 11O 1 49 ויחרדו ויקמו כל הקראים אשר לאדניהו וילכו איש לדרכו׃ 11O 1 50 ואדניהו ירא מפני שלמה ויקם וילך ויחזק בקרנות המזבח׃ 11O 1 51 ויגד לשלמה לאמר הנה אדניהו ירא את המלך שלמה והנה אחז בקרנות המזבח לאמר ישבע לי כיום המלך שלמה אם ימית את עבדו בחרב׃ 11O 1 52 ויאמר שלמה אם יהיה לבן חיל לא יפל משערתו ארצה ואם רעה תמצא בו ומת׃ 11O 1 53 וישלח המלך שלמה וירדהו מעל המזבח ויבא וישתחו למלך שלמה ויאמר לו שלמה לך לביתך׃ 11O 2 1 ויקרבו ימי דוד למות ויצו את שלמה בנו לאמר׃ 11O 2 2 אנכי הלך בדרך כל הארץ וחזקת והיית לאיש׃ 11O 2 3 ושמרת את משמרת יהוה אלהיך ללכת בדרכיו לשמר חקתיו מצותיו ומשפטיו ועדותיו ככתוב בתורת משה למען תשכיל את כל אשר תעשה ואת כל אשר תפנה שם׃ 11O 2 4 למען יקים יהוה את דברו אשר דבר עלי לאמר אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני באמת בכל לבבם ובכל נפשם לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל׃ 11O 2 5 וגם אתה ידעת את אשר עשה לי יואב בן צרויה אשר עשה לשני שרי צבאות ישראל לאבנר בן נר ולעמשא בן יתר ויהרגם וישם דמי מלחמה בשלם ויתן דמי מלחמה בחגרתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו׃ 11O 2 6 ועשית כחכמתך ולא תורד שיבתו בשלם שאל׃ 11O 2 7 ולבני ברזלי הגלעדי תעשה חסד והיו באכלי שלחנך כי כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום אחיך׃ 11O 2 8 והנה עמך שמעי בן גרא בן הימיני מבחרים והוא קללני קללה נמרצת ביום לכתי מחנים והוא ירד לקראתי הירדן ואשבע לו ביהוה לאמר אם אמיתך בחרב׃ 11O 2 9 ועתה אל תנקהו כי איש חכם אתה וידעת את אשר תעשה לו והורדת את שיבתו בדם שאול׃ 11O 2 10 וישכב דוד עם אבתיו ויקבר בעיר דוד׃ 11O 2 11 והימים אשר מלך דוד על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלש שנים׃ 11O 2 12 ושלמה ישב על כסא דוד אביו ותכן מלכתו מאד׃ 11O 2 13 ויבא אדניהו בן חגית אל בת שבע אם שלמה ותאמר השלום באך ויאמר שלום׃ 11O 2 14 ויאמר דבר לי אליך ותאמר דבר׃ 11O 2 15 ויאמר את ידעת כי לי היתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל פניהם למלך ותסב המלוכה ותהי לאחי כי מיהוה היתה לו׃ 11O 2 16 ועתה שאלה אחת אנכי שאל מאתך אל תשבי את פני ותאמר אליו דבר׃ 11O 2 17 ויאמר אמרי נא לשלמה המלך כי לא ישיב את פניך ויתן לי את אבישג השונמית לאשה׃ 11O 2 18 ותאמר בת שבע טוב אנכי אדבר עליך אל המלך׃ 11O 2 19 ותבא בת שבע אל המלך שלמה לדבר לו על אדניהו ויקם המלך לקראתה וישתחו לה וישב על כסאו וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו׃ 11O 2 20 ותאמר שאלה אחת קטנה אנכי שאלת מאתך אל תשב את פני ויאמר לה המלך שאלי אמי כי לא אשיב את פניך׃ 11O 2 21 ותאמר יתן את אבישג השנמית לאדניהו אחיך לאשה׃ 11O 2 22 ויען המלך שלמה ויאמר לאמו ולמה את שאלת את אבישג השנמית לאדניהו ושאלי לו את המלוכה כי הוא אחי הגדול ממני ולו ולאביתר הכהן וליואב בן צרויה׃ 11O 2 23 וישבע המלך שלמה ביהוה לאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסיף כי בנפשו דבר אדניהו את הדבר הזה׃ 11O 2 24 ועתה חי יהוה אשר הכינני ויושיביני על כסא דוד אבי ואשר עשה לי בית כאשר דבר כי היום יומת אדניהו׃ 11O 2 25 וישלח המלך שלמה ביד בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימת׃ 11O 2 26 ולאביתר הכהן אמר המלך ענתת לך על שדיך כי איש מות אתה וביום הזה לא אמיתך כי נשאת את ארון אדני יהוה לפני דוד אבי וכי התענית בכל אשר התענה אבי׃ 11O 2 27 ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן ליהוה למלא את דבר יהוה אשר דבר על בית עלי בשלה׃ 11O 2 28 והשמעה באה עד יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה וינס יואב אל אהל יהוה ויחזק בקרנות המזבח׃ 11O 2 29 ויגד למלך שלמה כי נס יואב אל אהל יהוה והנה אצל המזבח וישלח שלמה את בניהו בן יהוידע לאמר לך פגע בו׃ 11O 2 30 ויבא בניהו אל אהל יהוה ויאמר אליו כה אמר המלך צא ויאמר לא כי פה אמות וישב בניהו את המלך דבר לאמר כה דבר יואב וכה ענני׃ 11O 2 31 ויאמר לו המלך עשה כאשר דבר ופגע בו וקברתו והסירת דמי חנם אשר שפך יואב מעלי ומעל בית אבי׃ 11O 2 32 והשיב יהוה את דמו על ראשו אשר פגע בשני אנשים צדקים וטבים ממנו ויהרגם בחרב ואבי דוד לא ידע את אבנר בן נר שר צבא ישראל ואת עמשא בן יתר שר צבא יהודה׃ 11O 2 33 ושבו דמיהם בראש יואב ובראש זרעו לעלם ולדוד ולזרעו ולביתו ולכסאו יהיה שלום עד עולם מעם יהוה׃ 11O 2 34 ויעל בניהו בן יהוידע ויפגע בו וימתהו ויקבר בביתו במדבר׃ 11O 2 35 ויתן המלך את בניהו בן יהוידע תחתיו על הצבא ואת צדוק הכהן נתן המלך תחת אביתר׃ 11O 2 36 וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר לו בנה לך בית בירושלם וישבת שם ולא תצא משם אנה ואנה׃ 11O 2 37 והיה ביום צאתך ועברת את נחל קדרון ידע תדע כי מות תמות דמך יהיה בראשך׃ 11O 2 38 ויאמר שמעי למלך טוב הדבר כאשר דבר אדני המלך כן יעשה עבדך וישב שמעי בירושלם ימים רבים׃ 11O 2 39 ויהי מקץ שלש שנים ויברחו שני עבדים לשמעי אל אכיש בן מעכה מלך גת ויגידו לשמעי לאמר הנה עבדיך בגת׃ 11O 2 40 ויקם שמעי ויחבש את חמרו וילך גתה אל אכיש לבקש את עבדיו וילך שמעי ויבא את עבדיו מגת׃ 11O 2 41 ויגד לשלמה כי הלך שמעי מירושלם גת וישב׃ 11O 2 42 וישלח המלך ויקרא לשמעי ויאמר אליו הלוא השבעתיך ביהוה ואעד בך לאמר ביום צאתך והלכת אנה ואנה ידע תדע כי מות תמות ותאמר אלי טוב הדבר שמעתי׃ 11O 2 43 ומדוע לא שמרת את שבעת יהוה ואת המצוה אשר צויתי עליך׃ 11O 2 44 ויאמר המלך אל שמעי אתה ידעת את כל הרעה אשר ידע לבבך אשר עשית לדוד אבי והשיב יהוה את רעתך בראשך׃ 11O 2 45 והמלך שלמה ברוך וכסא דוד יהיה נכון לפני יהוה עד עולם׃ 11O 2 46 ויצו המלך את בניהו בן יהוידע ויצא ויפגע בו וימת והממלכה נכונה ביד שלמה׃ 11O 3 1 ויתחתן שלמה את פרעה מלך מצרים ויקח את בת פרעה ויביאה אל עיר דוד עד כלתו לבנות את ביתו ואת בית יהוה ואת חומת ירושלם סביב׃ 11O 3 2 רק העם מזבחים בבמות כי לא נבנה בית לשם יהוה עד הימים ההם׃ 11O 3 3 ויאהב שלמה את יהוה ללכת בחקות דוד אביו רק בבמות הוא מזבח ומקטיר׃ 11O 3 4 וילך המלך גבענה לזבח שם כי היא הבמה הגדולה אלף עלות יעלה שלמה על המזבח ההוא׃ 11O 3 5 בגבעון נראה יהוה אל שלמה בחלום הלילה ויאמר אלהים שאל מה אתן לך׃ 11O 3 6 ויאמר שלמה אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה ובישרת לבב עמך ותשמר לו את החסד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על כסאו כיום הזה׃ 11O 3 7 ועתה יהוה אלהי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא׃ 11O 3 8 ועבדך בתוך עמך אשר בחרת עם רב אשר לא ימנה ולא יספר מרב׃ 11O 3 9 ונתת לעבדך לב שמע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה׃ 11O 3 10 וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את הדבר הזה׃ 11O 3 11 ויאמר אלהים אליו יען אשר שאלת את הדבר הזה ולא שאלת לך ימים רבים ולא שאלת לך עשר ולא שאלת נפש איביך ושאלת לך הבין לשמע משפט׃ 11O 3 12 הנה עשיתי כדבריך הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא היה לפניך ואחריך לא יקום כמוך׃ 11O 3 13 וגם אשר לא שאלת נתתי לך גם עשר גם כבוד אשר לא היה כמוך איש במלכים כל ימיך׃ 11O 3 14 ואם תלך בדרכי לשמר חקי ומצותי כאשר הלך דויד אביך והארכתי את ימיך׃ 11O 3 15 ויקץ שלמה והנה חלום ויבוא ירושלם ויעמד לפני ארון ברית אדני ויעל עלות ויעש שלמים ויעש משתה לכל עבדיו׃ 11O 3 16 אז תבאנה שתים נשים זנות אל המלך ותעמדנה לפניו׃ 11O 3 17 ותאמר האשה האחת בי אדני אני והאשה הזאת ישבת בבית אחד ואלד עמה בבית׃ 11O 3 18 ויהי ביום השלישי ללדתי ותלד גם האשה הזאת ואנחנו יחדו אין זר אתנו בבית זולתי שתים אנחנו בבית׃ 11O 3 19 וימת בן האשה הזאת לילה אשר שכבה עליו׃ 11O 3 20 ותקם בתוך הלילה ותקח את בני מאצלי ואמתך ישנה ותשכיבהו בחיקה ואת בנה המת השכיבה בחיקי׃ 11O 3 21 ואקם בבקר להיניק את בני והנה מת ואתבונן אליו בבקר והנה לא היה בני אשר ילדתי׃ 11O 3 22 ותאמר האשה האחרת לא כי בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי ותדברנה לפני המלך׃ 11O 3 23 ויאמר המלך זאת אמרת זה בני החי ובנך המת וזאת אמרת לא כי בנך המת ובני החי׃ 11O 3 24 ויאמר המלך קחו לי חרב ויבאו החרב לפני המלך׃ 11O 3 25 ויאמר המלך גזרו את הילד החי לשנים ותנו את החצי לאחת ואת החצי לאחת׃ 11O 3 26 ותאמר האשה אשר בנה החי אל המלך כי נכמרו רחמיה על בנה ותאמר בי אדני תנו לה את הילוד החי והמת אל תמיתהו וזאת אמרת גם לי גם לך לא יהיה גזרו׃ 11O 3 27 ויען המלך ויאמר תנו לה את הילוד החי והמת לא תמיתהו היא אמו׃ 11O 3 28 וישמעו כל ישראל את המשפט אשר שפט המלך ויראו מפני המלך כי ראו כי חכמת אלהים בקרבו לעשות משפט׃ 11O 4 1 ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל׃ 11O 4 2 ואלה השרים אשר לו עזריהו בן צדוק הכהן׃ 11O 4 3 אליחרף ואחיה בני שישא ספרים יהושפט בן אחילוד המזכיר׃ 11O 4 4 ובניהו בן יהוידע על הצבא וצדוק ואביתר כהנים׃ 11O 4 5 ועזריהו בן נתן על הנצבים וזבוד בן נתן כהן רעה המלך׃ 11O 4 6 ואחישר על הבית ואדנירם בן עבדא על המס׃ 11O 4 7 ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חדש בשנה יהיה על אחד לכלכל׃ 11O 4 8 ואלה שמותם בן חור בהר אפרים׃ 11O 4 9 בן דקר במקץ ובשעלבים ובית שמש ואילון בית חנן׃ 11O 4 10 בן חסד בארבות לו שכה וכל ארץ חפר׃ 11O 4 11 בן אבינדב כל נפת דאר טפת בת שלמה היתה לו לאשה׃ 11O 4 12 בענא בן אחילוד תענך ומגדו וכל בית שאן אשר אצל צרתנה מתחת ליזרעאל מבית שאן עד אבל מחולה עד מעבר ליקמעם׃ 11O 4 13 בן גבר ברמת גלעד לו חות יאיר בן מנשה אשר בגלעד לו חבל ארגב אשר בבשן ששים ערים גדלות חומה ובריח נחשת׃ 11O 4 14 אחינדב בן עדא מחנימה׃ 11O 4 15 אחימעץ בנפתלי גם הוא לקח את בשמת בת שלמה לאשה׃ 11O 4 16 בענא בן חושי באשר ובעלות׃ 11O 4 17 יהושפט בן פרוח ביששכר׃ 11O 4 18 שמעי בן אלא בבנימן׃ 11O 4 19 גבר בן ארי בארץ גלעד ארץ סיחון מלך האמרי ועג מלך הבשן ונציב אחד אשר בארץ׃ 11O 4 20 יהודה וישראל רבים כחול אשר על הים לרב אכלים ושתים ושמחים׃ 11O 4 21 ושלמה היה מושל בכל הממלכות מן הנהר ארץ פלשתים ועד גבול מצרים מגשים מנחה ועבדים את שלמה כל ימי חייו׃ 11O 4 22 ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כר סלת וששים כר קמח׃ 11O 4 23 עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים׃ 11O 4 24 כי הוא רדה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה בכל מלכי עבר הנהר ושלום היה לו מכל עבריו מסביב׃ 11O 4 25 וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ותחת תאנתו מדן ועד באר שבע כל ימי שלמה׃ 11O 4 26 ויהי לשלמה ארבעים אלף ארות סוסים למרכבו ושנים עשר אלף פרשים׃ 11O 4 27 וכלכלו הנצבים האלה את המלך שלמה ואת כל הקרב אל שלחן המלך שלמה איש חדשו לא יעדרו דבר׃ 11O 4 28 והשערים והתבן לסוסים ולרכש יבאו אל המקום אשר יהיה שם איש כמשפטו׃ 11O 4 29 ויתן אלהים חכמה לשלמה ותבונה הרבה מאד ורחב לב כחול אשר על שפת הים׃ 11O 4 30 ותרב חכמת שלמה מחכמת כל בני קדם ומכל חכמת מצרים׃ 11O 4 31 ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע בני מחול ויהי שמו בכל הגוים סביב׃ 11O 4 32 וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף׃ 11O 4 33 וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים׃ 11O 4 34 ויבאו מכל העמים לשמע את חכמת שלמה מאת כל מלכי הארץ אשר שמעו את חכמתו׃ 11O 5 1 וישלח חירם מלך צור את עבדיו אל שלמה כי שמע כי אתו משחו למלך תחת אביהו כי אהב היה חירם לדוד כל הימים׃ 11O 5 2 וישלח שלמה אל חירם לאמר׃ 11O 5 3 אתה ידעת את דוד אבי כי לא יכל לבנות בית לשם יהוה אלהיו מפני המלחמה אשר סבבהו עד תת יהוה אתם תחת כפות רגלו׃ 11O 5 4 ועתה הניח יהוה אלהי לי מסביב אין שטן ואין פגע רע׃ 11O 5 5 והנני אמר לבנות בית לשם יהוה אלהי כאשר דבר יהוה אל דוד אבי לאמר בנך אשר אתן תחתיך על כסאך הוא יבנה הבית לשמי׃ 11O 5 6 ועתה צוה ויכרתו לי ארזים מן הלבנון ועבדי יהיו עם עבדיך ושכר עבדיך אתן לך ככל אשר תאמר כי אתה ידעת כי אין בנו איש ידע לכרת עצים כצדנים׃ 11O 5 7 ויהי כשמע חירם את דברי שלמה וישמח מאד ויאמר ברוך יהוה היום אשר נתן לדוד בן חכם על העם הרב הזה׃ 11O 5 8 וישלח חירם אל שלמה לאמר שמעתי את אשר שלחת אלי אני אעשה את כל חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים׃ 11O 5 9 עבדי ירדו מן הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד המקום אשר תשלח אלי ונפצתים שם ואתה תשא ואתה תעשה את חפצי לתת לחם ביתי׃ 11O 5 10 ויהי חירום נתן לשלמה עצי ארזים ועצי ברושים כל חפצו׃ 11O 5 11 ושלמה נתן לחירם עשרים אלף כר חטים מכלת לביתו ועשרים כר שמן כתית כה יתן שלמה לחירם שנה בשנה׃ 11O 5 12 ויהוה נתן חכמה לשלמה כאשר דבר לו ויהי שלם בין חירם ובין שלמה ויכרתו ברית שניהם׃ 11O 5 13 ויעל המלך שלמה מס מכל ישראל ויהי המס שלשים אלף איש׃ 11O 5 14 וישלחם לבנונה עשרת אלפים בחדש חליפות חדש יהיו בלבנון שנים חדשים בביתו ואדנירם על המס׃ 11O 5 15 ויהי לשלמה שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חצב בהר׃ 11O 5 16 לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות הרדים בעם העשים במלאכה׃ 11O 5 17 ויצו המלך ויסעו אבנים גדלות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית׃ 11O 5 18 ויפסלו בני שלמה ובני חירום והגבלים ויכינו העצים והאבנים לבנות הבית׃ 11O 6 1 ויהי בשמונים שנה וארבע מאות שנה לצאת בני ישראל מארץ מצרים בשנה הרביעית בחדש זו הוא החדש השני למלך שלמה על ישראל ויבן הבית ליהוה׃ 11O 6 2 והבית אשר בנה המלך שלמה ליהוה ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשים אמה קומתו׃ 11O 6 3 והאולם על פני היכל הבית עשרים אמה ארכו על פני רחב הבית עשר באמה רחבו על פני הבית׃ 11O 6 4 ויעש לבית חלוני שקפים אטמים׃ 11O 6 5 ויבן על קיר הבית יצוע סביב את קירות הבית סביב להיכל ולדביר ויעש צלעות סביב׃ 11O 6 6 היצוע התחתנה חמש באמה רחבה והתיכנה שש באמה רחבה והשלישית שבע באמה רחבה כי מגרעות נתן לבית סביב חוצה לבלתי אחז בקירות הבית׃ 11O 6 7 והבית בהבנתו אבן שלמה מסע נבנה ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנתו׃ 11O 6 8 פתח הצלע התיכנה אל כתף הבית הימנית ובלולים יעלו על התיכנה ומן התיכנה אל השלשים׃ 11O 6 9 ויבן את הבית ויכלהו ויספן את הבית גבים ושדרת בארזים׃ 11O 6 10 ויבן את היצוע על כל הבית חמש אמות קומתו ויאחז את הבית בעצי ארזים׃ 11O 6 11 ויהי דבר יהוה אל שלמה לאמר׃ 11O 6 12 הבית הזה אשר אתה בנה אם תלך בחקתי ואת משפטי תעשה ושמרת את כל מצותי ללכת בהם והקמתי את דברי אתך אשר דברתי אל דוד אביך׃ 11O 6 13 ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזב את עמי ישראל׃ 11O 6 14 ויבן שלמה את הבית ויכלהו׃ 11O 6 15 ויבן את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים מקרקע הבית עד קירות הספן צפה עץ מבית ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים׃ 11O 6 16 ויבן את עשרים אמה מירכותי הבית בצלעות ארזים מן הקרקע עד הקירות ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים׃ 11O 6 17 וארבעים באמה היה הבית הוא ההיכל לפני׃ 11O 6 18 וארז אל הבית פנימה מקלעת פקעים ופטורי צצים הכל ארז אין אבן נראה׃ 11O 6 19 ודביר בתוך הבית מפנימה הכין לתתן שם את ארון ברית יהוה׃ 11O 6 20 ולפני הדביר עשרים אמה ארך ועשרים אמה רחב ועשרים אמה קומתו ויצפהו זהב סגור ויצף מזבח ארז׃ 11O 6 21 ויצף שלמה את הבית מפנימה זהב סגור ויעבר ברתיקות זהב לפני הדביר ויצפהו זהב׃ 11O 6 22 ואת כל הבית צפה זהב עד תם כל הבית וכל המזבח אשר לדביר צפה זהב׃ 11O 6 23 ויעש בדביר שני כרובים עצי שמן עשר אמות קומתו׃ 11O 6 24 וחמש אמות כנף הכרוב האחת וחמש אמות כנף הכרוב השנית עשר אמות מקצות כנפיו ועד קצות כנפיו׃ 11O 6 25 ועשר באמה הכרוב השני מדה אחת וקצב אחד לשני הכרבים׃ 11O 6 26 קומת הכרוב האחד עשר באמה וכן הכרוב השני׃ 11O 6 27 ויתן את הכרובים בתוך הבית הפנימי ויפרשו את כנפי הכרבים ותגע כנף האחד בקיר וכנף הכרוב השני נגעת בקיר השני וכנפיהם אל תוך הבית נגעת כנף אל כנף׃ 11O 6 28 ויצף את הכרובים זהב׃ 11O 6 29 ואת כל קירות הבית מסב קלע פתוחי מקלעות כרובים ותמרת ופטורי צצים מלפנים ולחיצון׃ 11O 6 30 ואת קרקע הבית צפה זהב לפנימה ולחיצון׃ 11O 6 31 ואת פתח הדביר עשה דלתות עצי שמן האיל מזוזות חמשית׃ 11O 6 32 ושתי דלתות עצי שמן וקלע עליהם מקלעות כרובים ותמרות ופטורי צצים וצפה זהב וירד על הכרובים ועל התמרות את הזהב׃ 11O 6 33 וכן עשה לפתח ההיכל מזוזות עצי שמן מאת רבעית׃ 11O 6 34 ושתי דלתות עצי ברושים שני צלעים הדלת האחת גלילים ושני קלעים הדלת השנית גלילים׃ 11O 6 35 וקלע כרובים ותמרות ופטרי צצים וצפה זהב מישר על המחקה׃ 11O 6 36 ויבן את החצר הפנימית שלשה טורי גזית וטור כרתת ארזים׃ 11O 6 37 בשנה הרביעית יסד בית יהוה בירח זו׃ 11O 6 38 ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החדש השמיני כלה הבית לכל דבריו ולכל משפטו ויבנהו שבע שנים׃ 11O 7 1 ואת ביתו בנה שלמה שלש עשרה שנה ויכל את כל ביתו׃ 11O 7 2 ויבן את בית יער הלבנון מאה אמה ארכו וחמשים אמה רחבו ושלשים אמה קומתו על ארבעה טורי עמודי ארזים וכרתות ארזים על העמודים׃ 11O 7 3 וספן בארז ממעל על הצלעת אשר על העמודים ארבעים וחמשה חמשה עשר הטור׃ 11O 7 4 ושקפים שלשה טורים ומחזה אל מחזה שלש פעמים׃ 11O 7 5 וכל הפתחים והמזוזות רבעים שקף ומול מחזה אל מחזה שלש פעמים׃ 11O 7 6 ואת אולם העמודים עשה חמשים אמה ארכו ושלשים אמה רחבו ואולם על פניהם ועמדים ועב על פניהם׃ 11O 7 7 ואולם הכסא אשר ישפט שם אלם המשפט עשה וספון בארז מהקרקע עד הקרקע׃ 11O 7 8 וביתו אשר ישב שם חצר האחרת מבית לאולם כמעשה הזה היה ובית יעשה לבת פרעה אשר לקח שלמה כאולם הזה׃ 11O 7 9 כל אלה אבנים יקרת כמדת גזית מגררות במגרה מבית ומחוץ וממסד עד הטפחות ומחוץ עד החצר הגדולה׃ 11O 7 10 ומיסד אבנים יקרות אבנים גדלות אבני עשר אמות ואבני שמנה אמות׃ 11O 7 11 ומלמעלה אבנים יקרות כמדות גזית וארז׃ 11O 7 12 וחצר הגדולה סביב שלשה טורים גזית וטור כרתת ארזים ולחצר בית יהוה הפנימית ולאלם הבית׃ 11O 7 13 וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצר׃ 11O 7 14 בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צרי חרש נחשת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת לעשות כל מלאכה בנחשת ויבוא אל המלך שלמה ויעש את כל מלאכתו׃ 11O 7 15 ויצר את שני העמודים נחשת שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וחוט שתים עשרה אמה יסב את העמוד השני׃ 11O 7 16 ושתי כתרת עשה לתת על ראשי העמודים מצק נחשת חמש אמות קומת הכתרת האחת וחמש אמות קומת הכתרת השנית׃ 11O 7 17 שבכים מעשה שבכה גדלים מעשה שרשרות לכתרת אשר על ראש העמודים שבעה לכתרת האחת ושבעה לכתרת השנית׃ 11O 7 18 ויעש את העמודים ושני טורים סביב על השבכה האחת לכסות את הכתרת אשר על ראש הרמנים וכן עשה לכתרת השנית׃ 11O 7 19 וכתרת אשר על ראש העמודים מעשה שושן באולם ארבע אמות׃ 11O 7 20 וכתרת על שני העמודים גם ממעל מלעמת הבטן אשר לעבר שבכה והרמונים מאתים טרים סביב על הכתרת השנית׃ 11O 7 21 ויקם את העמדים לאלם ההיכל ויקם את העמוד הימני ויקרא את שמו יכין ויקם את העמוד השמאלי ויקרא את שמו בעז׃ 11O 7 22 ועל ראש העמודים מעשה שושן ותתם מלאכת העמודים׃ 11O 7 23 ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו עד שפתו עגל סביב וחמש באמה קומתו וקוה שלשים באמה יסב אתו סביב׃ 11O 7 24 ופקעים מתחת לשפתו סביב סבבים אתו עשר באמה מקפים את הים סביב שני טורים הפקעים יצקים ביצקתו׃ 11O 7 25 עמד על שני עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלשה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה׃ 11O 7 26 ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושן אלפים בת יכיל׃ 11O 7 27 ויעש את המכנות עשר נחשת ארבע באמה ארך המכונה האחת וארבע באמה רחבה ושלש באמה קומתה׃ 11O 7 28 וזה מעשה המכונה מסגרת להם ומסגרת בין השלבים׃ 11O 7 29 ועל המסגרות אשר בין השלבים אריות בקר וכרובים ועל השלבים כן ממעל ומתחת לאריות ולבקר ליות מעשה מורד׃ 11O 7 30 וארבעה אופני נחשת למכונה האחת וסרני נחשת וארבעה פעמתיו כתפת להם מתחת לכיר הכתפת יצקות מעבר איש ליות׃ 11O 7 31 ופיהו מבית לכתרת ומעלה באמה ופיה עגל מעשה כן אמה וחצי האמה וגם על פיה מקלעות ומסגרתיהם מרבעות לא עגלות׃ 11O 7 32 וארבעת האופנים למתחת למסגרות וידות האופנים במכונה וקומת האופן האחד אמה וחצי האמה׃ 11O 7 33 ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה ידותם וגביהם וחשקיהם וחשריהם הכל מוצק׃ 11O 7 34 וארבע כתפות אל ארבע פנות המכנה האחת מן המכנה כתפיה׃ 11O 7 35 ובראש המכונה חצי האמה קומה עגל סביב ועל ראש המכנה ידתיה ומסגרתיה ממנה׃ 11O 7 36 ויפתח על הלחת ידתיה ועל ומסגרתיה כרובים אריות ותמרת כמער איש וליות סביב׃ 11O 7 37 כזאת עשה את עשר המכנות מוצק אחד מדה אחת קצב אחד לכלהנה׃ 11O 7 38 ויעש עשרה כירות נחשת ארבעים בת יכיל הכיור האחד ארבע באמה הכיור האחד כיור אחד על המכנה האחת לעשר המכונות׃ 11O 7 39 ויתן את המכנות חמש על כתף הבית מימין וחמש על כתף הבית משמאלו ואת הים נתן מכתף הבית הימנית קדמה ממול נגב׃ 11O 7 40 ויעש חירום את הכירות ואת היעים ואת המזרקות ויכל חירם לעשות את כל המלאכה אשר עשה למלך שלמה בית יהוה׃ 11O 7 41 עמדים שנים וגלת הכתרת אשר על ראש העמדים שתים והשבכות שתים לכסות את שתי גלת הכתרת אשר על ראש העמודים׃ 11O 7 42 ואת הרמנים ארבע מאות לשתי השבכות שני טורים רמנים לשבכה האחת לכסות את שתי גלת הכתרת אשר על פני העמודים׃ 11O 7 43 ואת המכנות עשר ואת הכירת עשרה על המכנות׃ 11O 7 44 ואת הים האחד ואת הבקר שנים עשר תחת הים׃ 11O 7 45 ואת הסירות ואת היעים ואת המזרקות ואת כל הכלים האהל אשר עשה חירם למלך שלמה בית יהוה נחשת ממרט׃ 11O 7 46 בככר הירדן יצקם המלך במעבה האדמה בין סכות ובין צרתן׃ 11O 7 47 וינח שלמה את כל הכלים מרב מאד מאד לא נחקר משקל הנחשת׃ 11O 7 48 ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית יהוה את מזבח הזהב ואת השלחן אשר עליו לחם הפנים זהב׃ 11O 7 49 ואת המנרות חמש מימין וחמש משמאול לפני הדביר זהב סגור והפרח והנרת והמלקחים זהב׃ 11O 7 50 והספות והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור והפתות לדלתות הבית הפנימי לקדש הקדשים לדלתי הבית להיכל זהב׃ 11O 7 51 ותשלם כל המלאכה אשר עשה המלך שלמה בית יהוה ויבא שלמה את קדשי דוד אביו את הכסף ואת הזהב ואת הכלים נתן באצרות בית יהוה׃ 11O 8 1 אז יקהל שלמה את זקני ישראל את כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל המלך שלמה ירושלם להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דוד היא ציון׃ 11O 8 2 ויקהלו אל המלך שלמה כל איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי׃ 11O 8 3 ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את הארון׃ 11O 8 4 ויעלו את ארון יהוה ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים׃ 11O 8 5 והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב׃ 11O 8 6 ויבאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים׃ 11O 8 7 כי הכרובים פרשים כנפים אל מקום הארון ויסכו הכרבים על הארון ועל בדיו מלמעלה׃ 11O 8 8 ויארכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה׃ 11O 8 9 אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים׃ 11O 8 10 ויהי בצאת הכהנים מן הקדש והענן מלא את בית יהוה׃ 11O 8 11 ולא יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה׃ 11O 8 12 אז אמר שלמה יהוה אמר לשכן בערפל׃ 11O 8 13 בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים׃ 11O 8 14 ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עמד׃ 11O 8 15 ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דוד אבי ובידו מלא לאמר׃ 11O 8 16 מן היום אשר הוצאתי את עמי את ישראל ממצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על עמי ישראל׃ 11O 8 17 ויהי עם לבב דוד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל׃ 11O 8 18 ויאמר יהוה אל דוד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבת כי היה עם לבבך׃ 11O 8 19 רק אתה לא תבנה הבית כי אם בנך היצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי׃ 11O 8 20 ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקם תחת דוד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל׃ 11O 8 21 ואשם שם מקום לארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם אבתינו בהוציאו אתם מארץ מצרים׃ 11O 8 22 ויעמד שלמה לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמים׃ 11O 8 23 ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם׃ 11O 8 24 אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה׃ 11O 8 25 ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני ישב על כסא ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני׃ 11O 8 26 ועתה אלהי ישראל יאמן נא דבריך אשר דברת לעבדך דוד אבי׃ 11O 8 27 כי האמנם ישב אלהים על הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי׃ 11O 8 28 ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו יהוה אלהי לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך היום׃ 11O 8 29 להיות עינך פתחות אל הבית הזה לילה ויום אל המקום אשר אמרת יהיה שמי שם לשמע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה׃ 11O 8 30 ושמעת אל תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע אל מקום שבתך אל השמים ושמעת וסלחת׃ 11O 8 31 את אשר יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה׃ 11O 8 32 ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו׃ 11O 8 33 בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו לך ושבו אליך והודו את שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה׃ 11O 8 34 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבתם אל האדמה אשר נתת לאבותם׃ 11O 8 35 בהעצר שמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך ומחטאתם ישובון כי תענם׃ 11O 8 36 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה׃ 11O 8 37 רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר לו איבו בארץ שעריו כל נגע כל מחלה׃ 11O 8 38 כל תפלה כל תחנה אשר תהיה לכל האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל הבית הזה׃ 11O 8 39 ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה ידעת לבדך את לבב כל בני האדם׃ 11O 8 40 למען יראוך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתתה לאבתינו׃ 11O 8 41 וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך׃ 11O 8 42 כי ישמעון את שמך הגדול ואת ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל הבית הזה׃ 11O 8 43 אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעון כל עמי הארץ את שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי׃ 11O 8 44 כי יצא עמך למלחמה על איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל יהוה דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר בנתי לשמך׃ 11O 8 45 ושמעת השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם׃ 11O 8 46 כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שביהם אל ארץ האויב רחוקה או קרובה׃ 11O 8 47 והשיבו אל לבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו׃ 11O 8 48 ושבו אליך בכל לבבם ובכל נפשם בארץ איביהם אשר שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר בנית לשמך׃ 11O 8 49 ושמעת השמים מכון שבתך את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם׃ 11O 8 50 וסלחת לעמך אשר חטאו לך ולכל פשעיהם אשר פשעו בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום׃ 11O 8 51 כי עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל׃ 11O 8 52 להיות עיניך פתחות אל תחנת עבדך ואל תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך׃ 11O 8 53 כי אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את אבתינו ממצרים אדני יהוה׃ 11O 8 54 ויהי ככלות שלמה להתפלל אל יהוה את כל התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח יהוה מכרע על ברכיו וכפיו פרשות השמים׃ 11O 8 55 ויעמד ויברך את כל קהל ישראל קול גדול לאמר׃ 11O 8 56 ברוך יהוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו׃ 11O 8 57 יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם אבתינו אל יעזבנו ואל יטשנו׃ 11O 8 58 להטות לבבנו אליו ללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את אבתינו׃ 11O 8 59 ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו׃ 11O 8 60 למען דעת כל עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד׃ 11O 8 61 והיה לבבכם שלם עם יהוה אלהינו ללכת בחקיו ולשמר מצותיו כיום הזה׃ 11O 8 62 והמלך וכל ישראל עמו זבחים זבח לפני יהוה׃ 11O 8 63 ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח ליהוה בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית יהוה המלך וכל בני ישראל׃ 11O 8 64 ביום ההוא קדש המלך את תוך החצר אשר לפני בית יהוה כי עשה שם את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים כי מזבח הנחשת אשר לפני יהוה קטן מהכיל את העלה ואת המנחה ואת חלבי השלמים׃ 11O 8 65 ויעש שלמה בעת ההיא את החג וכל ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד נחל מצרים לפני יהוה אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום׃ 11O 8 66 ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל הטובה אשר עשה יהוה לדוד עבדו ולישראל עמו׃ 11O 9 1 ויהי ככלות שלמה לבנות את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל חשק שלמה אשר חפץ לעשות׃ 11O 9 2 וירא יהוה אל שלמה שנית כאשר נראה אליו בגבעון׃ 11O 9 3 ויאמר יהוה אליו שמעתי את תפלתך ואת תחנתך אשר התחננתה לפני הקדשתי את הבית הזה אשר בנתה לשום שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים׃ 11O 9 4 ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דוד אביך בתם לבב ובישר לעשות ככל אשר צויתיך חקי ומשפטי תשמר׃ 11O 9 5 והקמתי את כסא ממלכתך על ישראל לעלם כאשר דברתי על דוד אביך לאמר לא יכרת לך איש מעל כסא ישראל׃ 11O 9 6 אם שוב תשבון אתם ובניכם מאחרי ולא תשמרו מצותי חקתי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם׃ 11O 9 7 והכרתי את ישראל מעל פני האדמה אשר נתתי להם ואת הבית אשר הקדשתי לשמי אשלח מעל פני והיה ישראל למשל ולשנינה בכל העמים׃ 11O 9 8 והבית הזה יהיה עליון כל עבר עליו ישם ושרק ואמרו על מה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה׃ 11O 9 9 ואמרו על אשר עזבו את יהוה אלהיהם אשר הוציא את אבתם מארץ מצרים ויחזקו באלהים אחרים וישתחו להם ויעבדם על כן הביא יהוה עליהם את כל הרעה הזאת׃ 11O 9 10 ויהי מקצה עשרים שנה אשר בנה שלמה את שני הבתים את בית יהוה ואת בית המלך׃ 11O 9 11 חירם מלך צר נשא את שלמה בעצי ארזים ובעצי ברושים ובזהב לכל חפצו אז יתן המלך שלמה לחירם עשרים עיר בארץ הגליל׃ 11O 9 12 ויצא חירם מצר לראות את הערים אשר נתן לו שלמה ולא ישרו בעיניו׃ 11O 9 13 ויאמר מה הערים האלה אשר נתתה לי אחי ויקרא להם ארץ כבול עד היום הזה׃ 11O 9 14 וישלח חירם למלך מאה ועשרים ככר זהב׃ 11O 9 15 וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית יהוה ואת ביתו ואת המלוא ואת חומת ירושלם ואת חצר ואת מגדו ואת גזר׃ 11O 9 16 פרעה מלך מצרים עלה וילכד את גזר וישרפה באש ואת הכנעני הישב בעיר הרג ויתנה שלחים לבתו אשת שלמה׃ 11O 9 17 ויבן שלמה את גזר ואת בית חרן תחתון׃ 11O 9 18 ואת בעלת ואת תמר במדבר בארץ׃ 11O 9 19 ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו׃ 11O 9 20 כל העם הנותר מן האמרי החתי הפרזי החוי והיבוסי אשר לא מבני ישראל המה׃ 11O 9 21 בניהם אשר נתרו אחריהם בארץ אשר לא יכלו בני ישראל להחרימם ויעלם שלמה למס עבד עד היום הזה׃ 11O 9 22 ומבני ישראל לא נתן שלמה עבד כי הם אנשי המלחמה ועבדיו ושריו ושלשיו ושרי רכבו ופרשיו׃ 11O 9 23 אלה שרי הנצבים אשר על המלאכה לשלמה חמשים וחמש מאות הרדים בעם העשים במלאכה׃ 11O 9 24 אך בת פרעה עלתה מעיר דוד אל ביתה אשר בנה לה אז בנה את המלוא׃ 11O 9 25 והעלה שלמה שלש פעמים בשנה עלות ושלמים על המזבח אשר בנה ליהוה והקטיר אתו אשר לפני יהוה ושלם את הבית׃ 11O 9 26 ואני עשה המלך שלמה בעציון גבר אשר את אלות על שפת ים סוף בארץ אדום׃ 11O 9 27 וישלח חירם באני את עבדיו אנשי אניות ידעי הים עם עבדי שלמה׃ 11O 9 28 ויבאו אופירה ויקחו משם זהב ארבע מאות ועשרים ככר ויבאו אל המלך שלמה׃ 11O 10 1 ומלכת שבא שמעת את שמע שלמה לשם יהוה ותבא לנסתו בחידות׃ 11O 10 2 ותבא ירושלמה בחיל כבד מאד גמלים נשאים בשמים וזהב רב מאד ואבן יקרה ותבא אל שלמה ותדבר אליו את כל אשר היה עם לבבה׃ 11O 10 3 ויגד לה שלמה את כל דבריה לא היה דבר נעלם מן המלך אשר לא הגיד לה׃ 11O 10 4 ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה והבית אשר בנה׃ 11O 10 5 ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתו ומלבשיהם ומשקיו ועלתו אשר יעלה בית יהוה ולא היה בה עוד רוח׃ 11O 10 6 ותאמר אל המלך אמת היה הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חכמתך׃ 11O 10 7 ולא האמנתי לדברים עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי החצי הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר שמעתי׃ 11O 10 8 אשרי אנשיך אשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד השמעים את חכמתך׃ 11O 10 9 יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל באהבת יהוה את ישראל לעלם וישימך למלך לעשות משפט וצדקה׃ 11O 10 10 ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים הרבה מאד ואבן יקרה לא בא כבשם ההוא עוד לרב אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה׃ 11O 10 11 וגם אני חירם אשר נשא זהב מאופיר הביא מאפיר עצי אלמגים הרבה מאד ואבן יקרה׃ 11O 10 12 ויעש המלך את עצי האלמגים מסעד לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים לא בא כן עצי אלמגים ולא נראה עד היום הזה׃ 11O 10 13 והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר נתן לה כיד המלך שלמה ותפן ותלך לארצה היא ועבדיה׃ 11O 10 14 ויהי משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת שש מאות ששים ושש ככר זהב׃ 11O 10 15 לבד מאנשי התרים ומסחר הרכלים וכל מלכי הערב ופחות הארץ׃ 11O 10 16 ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב יעלה על הצנה האחת׃ 11O 10 17 ושלש מאות מגנים זהב שחוט שלשת מנים זהב יעלה על המגן האחת ויתנם המלך בית יער הלבנון׃ 11O 10 18 ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב מופז׃ 11O 10 19 שש מעלות לכסה וראש עגל לכסה מאחריו וידת מזה ומזה אל מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות׃ 11O 10 20 ושנים עשר אריים עמדים שם על שש המעלות מזה ומזה לא נעשה כן לכל ממלכות׃ 11O 10 21 וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור אין כסף לא נחשב בימי שלמה למאומה׃ 11O 10 22 כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותכיים׃ 11O 10 23 ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר ולחכמה׃ 11O 10 24 וכל הארץ מבקשים את פני שלמה לשמע את חכמתו אשר נתן אלהים בלבו׃ 11O 10 25 והמה מבאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות ונשק ובשמים סוסים ופרדים דבר שנה בשנה׃ 11O 10 26 ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי לו אלף וארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים וינחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם׃ 11O 10 27 ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב׃ 11O 10 28 ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוה סחרי המלך יקחו מקוה במחיר׃ 11O 10 29 ותעלה ותצא מרכבה ממצרים בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל מלכי החתים ולמלכי ארם בידם יצאו׃ 11O 11 1 והמלך שלמה אהב נשים נכריות רבות ואת בת פרעה מואביות עמניות אדמית צדנית חתית׃ 11O 11 2 מן הגוים אשר אמר יהוה אל בני ישראל לא תבאו בהם והם לא יבאו בכם אכן יטו את לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שלמה לאהבה׃ 11O 11 3 ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופלגשים שלש מאות ויטו נשיו את לבו׃ 11O 11 4 ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו אחרי אלהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו כלבב דויד אביו׃ 11O 11 5 וילך שלמה אחרי עשתרת אלהי צדנים ואחרי מלכם שקץ עמנים׃ 11O 11 6 ויעש שלמה הרע בעיני יהוה ולא מלא אחרי יהוה כדוד אביו׃ 11O 11 7 אז יבנה שלמה במה לכמוש שקץ מואב בהר אשר על פני ירושלם ולמלך שקץ בני עמון׃ 11O 11 8 וכן עשה לכל נשיו הנכריות מקטירות ומזבחות לאלהיהן׃ 11O 11 9 ויתאנף יהוה בשלמה כי נטה לבבו מעם יהוה אלהי ישראל הנראה אליו פעמים׃ 11O 11 10 וצוה אליו על הדבר הזה לבלתי לכת אחרי אלהים אחרים ולא שמר את אשר צוה יהוה׃ 11O 11 11 ויאמר יהוה לשלמה יען אשר היתה זאת עמך ולא שמרת בריתי וחקתי אשר צויתי עליך קרע אקרע את הממלכה מעליך ונתתיה לעבדך׃ 11O 11 12 אך בימיך לא אעשנה למען דוד אביך מיד בנך אקרענה׃ 11O 11 13 רק את כל הממלכה לא אקרע שבט אחד אתן לבנך למען דוד עבדי ולמען ירושלם אשר בחרתי׃ 11O 11 14 ויקם יהוה שטן לשלמה את הדד האדמי מזרע המלך הוא באדום׃ 11O 11 15 ויהי בהיות דוד את אדום בעלות יואב שר הצבא לקבר את החללים ויך כל זכר באדום׃ 11O 11 16 כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום׃ 11O 11 17 ויברח אדד הוא ואנשים אדמיים מעבדי אביו אתו לבוא מצרים והדד נער קטן׃ 11O 11 18 ויקמו ממדין ויבאו פארן ויקחו אנשים עמם מפארן ויבאו מצרים אל פרעה מלך מצרים ויתן לו בית ולחם אמר לו וארץ נתן לו׃ 11O 11 19 וימצא הדד חן בעיני פרעה מאד ויתן לו אשה את אחות אשתו אחות תחפניס הגבירה׃ 11O 11 20 ותלד לו אחות תחפניס את גנבת בנו ותגמלהו תחפנס בתוך בית פרעה ויהי גנבת בית פרעה בתוך בני פרעה׃ 11O 11 21 והדד שמע במצרים כי שכב דוד עם אבתיו וכי מת יואב שר הצבא ויאמר הדד אל פרעה שלחני ואלך אל ארצי׃ 11O 11 22 ויאמר לו פרעה כי מה אתה חסר עמי והנך מבקש ללכת אל ארצך ויאמר לא כי שלח תשלחני׃ 11O 11 23 ויקם אלהים לו שטן את רזון בן אלידע אשר ברח מאת הדדעזר מלך צובה אדניו׃ 11O 11 24 ויקבץ עליו אנשים ויהי שר גדוד בהרג דוד אתם וילכו דמשק וישבו בה וימלכו בדמשק׃ 11O 11 25 ויהי שטן לישראל כל ימי שלמה ואת הרעה אשר הדד ויקץ בישראל וימלך על ארם׃ 11O 11 26 וירבעם בן נבט אפרתי מן הצרדה ושם אמו צרועה אשה אלמנה עבד לשלמה וירם יד במלך׃ 11O 11 27 וזה הדבר אשר הרים יד במלך שלמה בנה את המלוא סגר את פרץ עיר דוד אביו׃ 11O 11 28 והאיש ירבעם גבור חיל וירא שלמה את הנער כי עשה מלאכה הוא ויפקד אתו לכל סבל בית יוסף׃ 11O 11 29 ויהי בעת ההיא וירבעם יצא מירושלם וימצא אתו אחיה השילני הנביא בדרך והוא מתכסה בשלמה חדשה ושניהם לבדם בשדה׃ 11O 11 30 ויתפש אחיה בשלמה החדשה אשר עליו ויקרעה שנים עשר קרעים׃ 11O 11 31 ויאמר לירבעם קח לך עשרה קרעים כי כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני קרע את הממלכה מיד שלמה ונתתי לך את עשרה השבטים׃ 11O 11 32 והשבט האחד יהיה לו למען עבדי דוד ולמען ירושלם העיר אשר בחרתי בה מכל שבטי ישראל׃ 11O 11 33 יען אשר עזבוני וישתחוו לעשתרת אלהי צדנין לכמוש אלהי מואב ולמלכם אלהי בני עמון ולא הלכו בדרכי לעשות הישר בעיני וחקתי ומשפטי כדוד אביו׃ 11O 11 34 ולא אקח את כל הממלכה מידו כי נשיא אשתנו כל ימי חייו למען דוד עבדי אשר בחרתי אתו אשר שמר מצותי וחקתי׃ 11O 11 35 ולקחתי המלוכה מיד בנו ונתתיה לך את עשרת השבטים׃ 11O 11 36 ולבנו אתן שבט אחד למען היות ניר לדויד עבדי כל הימים לפני בירושלם העיר אשר בחרתי לי לשום שמי שם׃ 11O 11 37 ואתך אקח ומלכת בכל אשר תאוה נפשך והיית מלך על ישראל׃ 11O 11 38 והיה אם תשמע את כל אשר אצוך והלכת בדרכי ועשית הישר בעיני לשמור חקותי ומצותי כאשר עשה דוד עבדי והייתי עמך ובניתי לך בית נאמן כאשר בניתי לדוד ונתתי לך את ישראל׃ 11O 11 39 ואענה את זרע דוד למען זאת אך לא כל הימים׃ 11O 11 40 ויבקש שלמה להמית את ירבעם ויקם ירבעם ויברח מצרים אל שישק מלך מצרים ויהי במצרים עד מות שלמה׃ 11O 11 41 ויתר דברי שלמה וכל אשר עשה וחכמתו הלוא הם כתבים על ספר דברי שלמה׃ 11O 11 42 והימים אשר מלך שלמה בירושלם על כל ישראל ארבעים שנה׃ 11O 11 43 וישכב שלמה עם אבתיו ויקבר בעיר דוד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו׃ 11O 12 1 וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל להמליך אתו׃ 11O 12 2 ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא עודנו במצרים אשר ברח מפני המלך שלמה וישב ירבעם במצרים׃ 11O 12 3 וישלחו ויקראו לו ויבאו ירבעם וכל קהל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר׃ 11O 12 4 אביך הקשה את עלנו ואתה עתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו ונעבדך׃ 11O 12 5 ויאמר אליהם לכו עד שלשה ימים ושובו אלי וילכו העם׃ 11O 12 6 ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים את פני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב את העם הזה דבר׃ 11O 12 7 וידבר אליו לאמר אם היום תהיה עבד לעם הזה ועבדתם ועניתם ודברת אליהם דברים טובים והיו לך עבדים כל הימים׃ 11O 12 8 ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו אשר העמדים לפניו׃ 11O 12 9 ויאמר אליהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו׃ 11O 12 10 וידברו אליו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם הזה אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תדבר אליהם קטני עבה ממתני אבי׃ 11O 12 11 ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אוסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃ 11O 12 12 ויבו ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלישי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלישי׃ 11O 12 13 ויען המלך את העם קשה ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו׃ 11O 12 14 וידבר אליהם כעצת הילדים לאמר אבי הכביד את עלכם ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני איסר אתכם בעקרבים׃ 11O 12 15 ולא שמע המלך אל העם כי היתה סבה מעם יהוה למען הקים את דברו אשר דבר יהוה ביד אחיה השילני אל ירבעם בן נבט׃ 11O 12 16 וירא כל ישראל כי לא שמע המלך אליהם וישבו העם את המלך דבר לאמר מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דוד וילך ישראל לאהליו׃ 11O 12 17 ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם׃ 11O 12 18 וישלח המלך רחבעם את אדרם אשר על המס וירגמו כל ישראל בו אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם׃ 11O 12 19 ויפשעו ישראל בבית דוד עד היום הזה׃ 11O 12 20 ויהי כשמע כל ישראל כי שב ירבעם וישלחו ויקראו אתו אל העדה וימליכו אתו על כל ישראל לא היה אחרי בית דוד זולתי שבט יהודה לבדו׃ 11O 12 21 ויבאו רחבעם ירושלם ויקהל את כל בית יהודה ואת שבט בנימן מאה ושמנים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם בית ישראל להשיב את המלוכה לרחבעם בן שלמה׃ 11O 12 22 ויהי דבר האלהים אל שמעיה איש האלהים לאמר׃ 11O 12 23 אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל בית יהודה ובנימין ויתר העם לאמר׃ 11O 12 24 כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמון עם אחיכם בני ישראל שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דבר יהוה וישבו ללכת כדבר יהוה׃ 11O 12 25 ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים וישב בה ויצא משם ויבן את פנואל׃ 11O 12 26 ויאמר ירבעם בלבו עתה תשוב הממלכה לבית דוד׃ 11O 12 27 אם יעלה העם הזה לעשות זבחים בבית יהוה בירושלם ושב לב העם הזה אל אדניהם אל רחבעם מלך יהודה והרגני ושבו אל רחבעם מלך יהודה׃ 11O 12 28 ויועץ המלך ויעש שני עגלי זהב ויאמר אלהם רב לכם מעלות ירושלם הנה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים׃ 11O 12 29 וישם את האחד בבית אל ואת האחד נתן בדן׃ 11O 12 30 ויהי הדבר הזה לחטאת וילכו העם לפני האחד עד דן׃ 11O 12 31 ויעש את בית במות ויעש כהנים מקצות העם אשר לא היו מבני לוי׃ 11O 12 32 ויעש ירבעם חג בחדש השמיני בחמשה עשר יום לחדש כחג אשר ביהודה ויעל על המזבח כן עשה בבית אל לזבח לעגלים אשר עשה והעמיד בבית אל את כהני הבמות אשר עשה׃ 11O 12 33 ויעל על המזבח אשר עשה בבית אל בחמשה עשר יום בחדש השמיני בחדש אשר בדא מלבד ויעש חג לבני ישראל ויעל על המזבח להקטיר׃ 11O 13 1 והנה איש אלהים בא מיהודה בדבר יהוה אל בית אל וירבעם עמד על המזבח להקטיר׃ 11O 13 2 ויקרא על המזבח בדבר יהוה ויאמר מזבח מזבח כה אמר יהוה הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו וזבח עליך את כהני הבמות המקטרים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך׃ 11O 13 3 ונתן ביום ההוא מופת לאמר זה המופת אשר דבר יהוה הנה המזבח נקרע ונשפך הדשן אשר עליו׃ 11O 13 4 ויהי כשמע המלך את דבר איש האלהים אשר קרא על המזבח בבית אל וישלח ירבעם את ידו מעל המזבח לאמר תפשהו ותיבש ידו אשר שלח עליו ולא יכל להשיבה אליו׃ 11O 13 5 והמזבח נקרע וישפך הדשן מן המזבח כמופת אשר נתן איש האלהים בדבר יהוה׃ 11O 13 6 ויען המלך ויאמר אל איש האלהים חל נא את פני יהוה אלהיך והתפלל בעדי ותשב ידי אלי ויחל איש האלהים את פני יהוה ותשב יד המלך אליו ותהי כבראשנה׃ 11O 13 7 וידבר המלך אל איש האלהים באה אתי הביתה וסעדה ואתנה לך מתת׃ 11O 13 8 ויאמר איש האלהים אל המלך אם תתן לי את חצי ביתך לא אבא עמך ולא אכל לחם ולא אשתה מים במקום הזה׃ 11O 13 9 כי כן צוה אתי בדבר יהוה לאמר לא תאכל לחם ולא תשתה מים ולא תשוב בדרך אשר הלכת׃ 11O 13 10 וילך בדרך אחר ולא שב בדרך אשר בא בה אל בית אל׃ 11O 13 11 ונביא אחד זקן ישב בבית אל ויבוא בנו ויספר לו את כל המעשה אשר עשה איש האלהים היום בבית אל את הדברים אשר דבר אל המלך ויספרום לאביהם׃ 11O 13 12 וידבר אלהם אביהם אי זה הדרך הלך ויראו בניו את הדרך אשר הלך איש האלהים אשר בא מיהודה׃ 11O 13 13 ויאמר אל בניו חבשו לי החמור ויחבשו לו החמור וירכב עליו׃ 11O 13 14 וילך אחרי איש האלהים וימצאהו ישב תחת האלה ויאמר אליו האתה איש האלהים אשר באת מיהודה ויאמר אני׃ 11O 13 15 ויאמר אליו לך אתי הביתה ואכל לחם׃ 11O 13 16 ויאמר לא אוכל לשוב אתך ולבוא אתך ולא אכל לחם ולא אשתה אתך מים במקום הזה׃ 11O 13 17 כי דבר אלי בדבר יהוה לא תאכל לחם ולא תשתה שם מים לא תשוב ללכת בדרך אשר הלכת בה׃ 11O 13 18 ויאמר לו גם אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו׃ 11O 13 19 וישב אתו ויאכל לחם בביתו וישת מים׃ 11O 13 20 ויהי הם ישבים אל השלחן ויהי דבר יהוה אל הנביא אשר השיבו׃ 11O 13 21 ויקרא אל איש האלהים אשר בא מיהודה לאמר כה אמר יהוה יען כי מרית פי יהוה ולא שמרת את המצוה אשר צוך יהוה אלהיך׃ 11O 13 22 ותשב ותאכל לחם ותשת מים במקום אשר דבר אליך אל תאכל לחם ואל תשת מים לא תבוא נבלתך אל קבר אבתיך׃ 11O 13 23 ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש לו החמור לנביא אשר השיבו׃ 11O 13 24 וילך וימצאהו אריה בדרך וימיתהו ותהי נבלתו משלכת בדרך והחמור עמד אצלה והאריה עמד אצל הנבלה׃ 11O 13 25 והנה אנשים עברים ויראו את הנבלה משלכת בדרך ואת האריה עמד אצל הנבלה ויבאו וידברו בעיר אשר הנביא הזקן ישב בה׃ 11O 13 26 וישמע הנביא אשר השיבו מן הדרך ויאמר איש האלהים הוא אשר מרה את פי יהוה ויתנהו יהוה לאריה וישברהו וימתהו כדבר יהוה אשר דבר לו׃ 11O 13 27 וידבר אל בניו לאמר חבשו לי את החמור ויחבשו׃ 11O 13 28 וילך וימצא את נבלתו משלכת בדרך וחמור והאריה עמדים אצל הנבלה לא אכל האריה את הנבלה ולא שבר את החמור׃ 11O 13 29 וישא הנביא את נבלת איש האלהים וינחהו אל החמור וישיבהו ויבא אל עיר הנביא הזקן לספד ולקברו׃ 11O 13 30 וינח את נבלתו בקברו ויספדו עליו הוי אחי׃ 11O 13 31 ויהי אחרי קברו אתו ויאמר אל בניו לאמר במותי וקברתם אתי בקבר אשר איש האלהים קבור בו אצל עצמתיו הניחו את עצמתי׃ 11O 13 32 כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר יהוה על המזבח אשר בבית אל ועל כל בתי הבמות אשר בערי שמרון׃ 11O 13 33 אחר הדבר הזה לא שב ירבעם מדרכו הרעה וישב ויעש מקצות העם כהני במות החפץ ימלא את ידו ויהי כהני במות׃ 11O 13 34 ויהי בדבר הזה לחטאת בית ירבעם ולהכחיד ולהשמיד מעל פני האדמה׃ 11O 14 1 בעת ההיא חלה אביה בן ירבעם׃ 11O 14 2 ויאמר ירבעם לאשתו קומי נא והשתנית ולא ידעו כי אתי אשת ירבעם והלכת שלה הנה שם אחיה הנביא הוא דבר עלי למלך על העם הזה׃ 11O 14 3 ולקחת בידך עשרה לחם ונקדים ובקבק דבש ובאת אליו הוא יגיד לך מה יהיה לנער׃ 11O 14 4 ותעש כן אשת ירבעם ותקם ותלך שלה ותבא בית אחיה ואחיהו לא יכל לראות כי קמו עיניו משיבו׃ 11O 14 5 ויהוה אמר אל אחיהו הנה אשת ירבעם באה לדרש דבר מעמך אל בנה כי חלה הוא כזה וכזה תדבר אליה ויהי כבאה והיא מתנכרה׃ 11O 14 6 ויהי כשמע אחיהו את קול רגליה באה בפתח ויאמר באי אשת ירבעם למה זה את מתנכרה ואנכי שלוח אליך קשה׃ 11O 14 7 לכי אמרי לירבעם כה אמר יהוה אלהי ישראל יען אשר הרימתיך מתוך העם ואתנך נגיד על עמי ישראל׃ 11O 14 8 ואקרע את הממלכה מבית דוד ואתנה לך ולא היית כעבדי דוד אשר שמר מצותי ואשר הלך אחרי בכל לבבו לעשות רק הישר בעיני׃ 11O 14 9 ותרע לעשות מכל אשר היו לפניך ותלך ותעשה לך אלהים אחרים ומסכות להכעיסני ואתי השלכת אחרי גוך׃ 11O 14 10 לכן הנני מביא רעה אל בית ירבעם והכרתי לירבעם משתין בקיר עצור ועזוב בישראל ובערתי אחרי בית ירבעם כאשר יבער הגלל עד תמו׃ 11O 14 11 המת לירבעם בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים כי יהוה דבר׃ 11O 14 12 ואת קומי לכי לביתך בבאה רגליך העירה ומת הילד׃ 11O 14 13 וספדו לו כל ישראל וקברו אתו כי זה לבדו יבא לירבעם אל קבר יען נמצא בו דבר טוב אל יהוה אלהי ישראל בבית ירבעם׃ 11O 14 14 והקים יהוה לו מלך על ישראל אשר יכרית את בית ירבעם זה היום ומה גם עתה׃ 11O 14 15 והכה יהוה את ישראל כאשר ינוד הקנה במים ונתש את ישראל מעל האדמה הטובה הזאת אשר נתן לאבותיהם וזרם מעבר לנהר יען אשר עשו את אשריהם מכעיסים את יהוה׃ 11O 14 16 ויתן את ישראל בגלל חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל׃ 11O 14 17 ותקם אשת ירבעם ותלך ותבא תרצתה היא באה בסף הבית והנער מת׃ 11O 14 18 ויקברו אתו ויספדו לו כל ישראל כדבר יהוה אשר דבר ביד עבדו אחיהו הנביא׃ 11O 14 19 ויתר דברי ירבעם אשר נלחם ואשר מלך הנם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 11O 14 20 והימים אשר מלך ירבעם עשרים ושתים שנה וישכב עם אבתיו וימלך נדב בנו תחתיו׃ 11O 14 21 ורחבעם בן שלמה מלך ביהודה בן ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם העיר אשר בחר יהוה לשום את שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית׃ 11O 14 22 ויעש יהודה הרע בעיני יהוה ויקנאו אתו מכל אשר עשו אבתם בחטאתם אשר חטאו׃ 11O 14 23 ויבנו גם המה להם במות ומצבות ואשרים על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן׃ 11O 14 24 וגם קדש היה בארץ עשו ככל התועבת הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל׃ 11O 14 25 ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שושק מלך מצרים על ירושלם׃ 11O 14 26 ויקח את אצרות בית יהוה ואת אוצרות בית המלך ואת הכל לקח ויקח את כל מגני הזהב אשר עשה שלמה׃ 11O 14 27 ויעש המלך רחבעם תחתם מגני נחשת והפקיד על יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך׃ 11O 14 28 ויהי מדי בא המלך בית יהוה ישאום הרצים והשיבום אל תא הרצים׃ 11O 14 29 ויתר דברי רחבעם וכל אשר עשה הלא המה כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 11O 14 30 ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל הימים׃ 11O 14 31 וישכב רחבעם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד ושם אמו נעמה העמנית וימלך אבים בנו תחתיו׃ 11O 15 1 ובשנת שמנה עשרה למלך ירבעם בן נבט מלך אבים על יהודה׃ 11O 15 2 שלש שנים מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת אבישלום׃ 11O 15 3 וילך בכל חטאות אביו אשר עשה לפניו ולא היה לבבו שלם עם יהוה אלהיו כלבב דוד אביו׃ 11O 15 4 כי למען דוד נתן יהוה אלהיו לו ניר בירושלם להקים את בנו אחריו ולהעמיד את ירושלם׃ 11O 15 5 אשר עשה דוד את הישר בעיני יהוה ולא סר מכל אשר צוהו כל ימי חייו רק בדבר אוריה החתי׃ 11O 15 6 ומלחמה היתה בין רחבעם ובין ירבעם כל ימי חייו׃ 11O 15 7 ויתר דברי אבים וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה ומלחמה היתה בין אבים ובין ירבעם׃ 11O 15 8 וישכב אבים עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דוד וימלך אסא בנו תחתיו׃ 11O 15 9 ובשנת עשרים לירבעם מלך ישראל מלך אסא מלך יהודה׃ 11O 15 10 וארבעים ואחת שנה מלך בירושלם ושם אמו מעכה בת אבישלום׃ 11O 15 11 ויעש אסא הישר בעיני יהוה כדוד אביו׃ 11O 15 12 ויעבר הקדשים מן הארץ ויסר את כל הגללים אשר עשו אבתיו׃ 11O 15 13 וגם את מעכה אמו ויסרה מגבירה אשר עשתה מפלצת לאשרה ויכרת אסא את מפלצתה וישרף בנחל קדרון׃ 11O 15 14 והבמות לא סרו רק לבב אסא היה שלם עם יהוה כל ימיו׃ 11O 15 15 ויבא את קדשי אביו וקדשו בית יהוה כסף וזהב וכלים׃ 11O 15 16 ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך ישראל כל ימיהם׃ 11O 15 17 ויעל בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה לבלתי תת יצא ובא לאסא מלך יהודה׃ 11O 15 18 ויקח אסא את כל הכסף והזהב הנותרים באוצרות בית יהוה ואת אוצרות בית מלך ויתנם ביד עבדיו וישלחם המלך אסא אל בן הדד בן טברמן בן חזיון מלך ארם הישב בדמשק לאמר׃ 11O 15 19 ברית ביני ובינך בין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך שחד כסף וזהב לך הפרה את בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי׃ 11O 15 20 וישמע בן הדד אל המלך אסא וישלח את שרי החילים אשר לו על ערי ישראל ויך את עיון ואת דן ואת אבל בית מעכה ואת כל כנרות על כל ארץ נפתלי׃ 11O 15 21 ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את הרמה וישב בתרצה׃ 11O 15 22 והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בם המלך אסא את גבע בנימן ואת המצפה׃ 11O 15 23 ויתר כל דברי אסא וכל גבורתו וכל אשר עשה והערים אשר בנה הלא המה כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה רק לעת זקנתו חלה את רגליו׃ 11O 15 24 וישכב אסא עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהושפט בנו תחתיו׃ 11O 15 25 ונדב בן ירבעם מלך על ישראל בשנת שתים לאסא מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים׃ 11O 15 26 ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובחטאתו אשר החטיא את ישראל׃ 11O 15 27 ויקשר עליו בעשא בן אחיה לבית יששכר ויכהו בעשא בגבתון אשר לפלשתים ונדב וכל ישראל צרים על גבתון׃ 11O 15 28 וימתהו בעשא בשנת שלש לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו׃ 11O 15 29 ויהי כמלכו הכה את כל בית ירבעם לא השאיר כל נשמה לירבעם עד השמדו כדבר יהוה אשר דבר ביד עבדו אחיה השילני׃ 11O 15 30 על חטאות ירבעם אשר חטא ואשר החטיא את ישראל בכעסו אשר הכעיס את יהוה אלהי ישראל׃ 11O 15 31 ויתר דברי נדב וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 11O 15 32 ומלחמה היתה בין אסא ובין בעשא מלך ישראל כל ימיהם׃ 11O 15 33 בשנת שלש לאסא מלך יהודה מלך בעשא בן אחיה על כל ישראל בתרצה עשרים וארבע שנה׃ 11O 15 34 ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך ירבעם ובחטאתו אשר החטיא את ישראל׃ 11O 16 1 ויהי דבר יהוה אל יהוא בן חנני על בעשא לאמר׃ 11O 16 2 יען אשר הרימתיך מן העפר ואתנך נגיד על עמי ישראל ותלך בדרך ירבעם ותחטא את עמי ישראל להכעיסני בחטאתם׃ 11O 16 3 הנני מבעיר אחרי בעשא ואחרי ביתו ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט׃ 11O 16 4 המת לבעשא בעיר יאכלו הכלבים והמת לו בשדה יאכלו עוף השמים׃ 11O 16 5 ויתר דברי בעשא ואשר עשה וגבורתו הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 11O 16 6 וישכב בעשא עם אבתיו ויקבר בתרצה וימלך אלה בנו תחתיו׃ 11O 16 7 וגם ביד יהוא בן חנני הנביא דבר יהוה היה אל בעשא ואל ביתו ועל כל הרעה אשר עשה בעיני יהוה להכעיסו במעשה ידיו להיות כבית ירבעם ועל אשר הכה אתו׃ 11O 16 8 בשנת עשרים ושש שנה לאסא מלך יהודה מלך אלה בן בעשא על ישראל בתרצה שנתים׃ 11O 16 9 ויקשר עליו עבדו זמרי שר מחצית הרכב והוא בתרצה שתה שכור בית ארצא אשר על הבית בתרצה׃ 11O 16 10 ויבא זמרי ויכהו וימיתהו בשנת עשרים ושבע לאסא מלך יהודה וימלך תחתיו׃ 11O 16 11 ויהי במלכו כשבתו על כסאו הכה את כל בית בעשא לא השאיר לו משתין בקיר וגאליו ורעהו׃ 11O 16 12 וישמד זמרי את כל בית בעשא כדבר יהוה אשר דבר אל בעשא ביד יהוא הנביא׃ 11O 16 13 אל כל חטאות בעשא וחטאות אלה בנו אשר חטאו ואשר החטיאו את ישראל להכעיס את יהוה אלהי ישראל בהבליהם׃ 11O 16 14 ויתר דברי אלה וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 11O 16 15 בשנת עשרים ושבע שנה לאסא מלך יהודה מלך זמרי שבעת ימים בתרצה והעם חנים על גבתון אשר לפלשתים׃ 11O 16 16 וישמע העם החנים לאמר קשר זמרי וגם הכה את המלך וימלכו כל ישראל את עמרי שר צבא על ישראל ביום ההוא במחנה׃ 11O 16 17 ויעלה עמרי וכל ישראל עמו מגבתון ויצרו על תרצה׃ 11O 16 18 ויהי כראות זמרי כי נלכדה העיר ויבא אל ארמון בית המלך וישרף עליו את בית מלך באש וימת׃ 11O 16 19 על חטאתיו אשר חטא לעשות הרע בעיני יהוה ללכת בדרך ירבעם ובחטאתו אשר עשה להחטיא את ישראל׃ 11O 16 20 ויתר דברי זמרי וקשרו אשר קשר הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 11O 16 21 אז יחלק העם ישראל לחצי חצי העם היה אחרי תבני בן גינת להמליכו והחצי אחרי עמרי׃ 11O 16 22 ויחזק העם אשר אחרי עמרי את העם אשר אחרי תבני בן גינת וימת תבני וימלך עמרי׃ 11O 16 23 בשנת שלשים ואחת שנה לאסא מלך יהודה מלך עמרי על ישראל שתים עשרה שנה בתרצה מלך שש שנים׃ 11O 16 24 ויקן את ההר שמרון מאת שמר בככרים כסף ויבן את ההר ויקרא את שם העיר אשר בנה על שם שמר אדני ההר שמרון׃ 11O 16 25 ויעשה עמרי הרע בעיני יהוה וירע מכל אשר לפניו׃ 11O 16 26 וילך בכל דרך ירבעם בן נבט ובחטאתיו אשר החטיא את ישראל להכעיס את יהוה אלהי ישראל בהבליהם׃ 11O 16 27 ויתר דברי עמרי אשר עשה וגבורתו אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 11O 16 28 וישכב עמרי עם אבתיו ויקבר בשמרון וימלך אחאב בנו תחתיו׃ 11O 16 29 ואחאב בן עמרי מלך על ישראל בשנת שלשים ושמנה שנה לאסא מלך יהודה וימלך אחאב בן עמרי על ישראל בשמרון עשרים ושתים שנה׃ 11O 16 30 ויעש אחאב בן עמרי הרע בעיני יהוה מכל אשר לפניו׃ 11O 16 31 ויהי הנקל לכתו בחטאות ירבעם בן נבט ויקח אשה את איזבל בת אתבעל מלך צידנים וילך ויעבד את הבעל וישתחו לו׃ 11O 16 32 ויקם מזבח לבעל בית הבעל אשר בנה בשמרון׃ 11O 16 33 ויעש אחאב את האשרה ויוסף אחאב לעשות להכעיס את יהוה אלהי ישראל מכל מלכי ישראל אשר היו לפניו׃ 11O 16 34 בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחה באבירם בכרו יסדה ובשגיב צעירו הציב דלתיה כדבר יהוה אשר דבר ביד יהושע בן נון׃ 11O 17 1 ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד אל אחאב חי יהוה אלהי ישראל אשר עמדתי לפניו אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי׃ 11O 17 2 ויהי דבר יהוה אליו לאמר׃ 11O 17 3 לך מזה ופנית לך קדמה ונסתרת בנחל כרית אשר על פני הירדן׃ 11O 17 4 והיה מהנחל תשתה ואת הערבים צויתי לכלכלך שם׃ 11O 17 5 וילך ויעש כדבר יהוה וילך וישב בנחל כרית אשר על פני הירדן׃ 11O 17 6 והערבים מביאים לו לחם ובשר בבקר ולחם ובשר בערב ומן הנחל ישתה׃ 11O 17 7 ויהי מקץ ימים וייבש הנחל כי לא היה גשם בארץ׃ 11O 17 8 ויהי דבר יהוה אליו לאמר׃ 11O 17 9 קום לך צרפתה אשר לצידון וישבת שם הנה צויתי שם אשה אלמנה לכלכלך׃ 11O 17 10 ויקם וילך צרפתה ויבא אל פתח העיר והנה שם אשה אלמנה מקששת עצים ויקרא אליה ויאמר קחי נא לי מעט מים בכלי ואשתה׃ 11O 17 11 ותלך לקחת ויקרא אליה ויאמר לקחי נא לי פת לחם בידך׃ 11O 17 12 ותאמר חי יהוה אלהיך אם יש לי מעוג כי אם מלא כף קמח בכד ומעט שמן בצפחת והנני מקששת שנים עצים ובאתי ועשיתיהו לי ולבני ואכלנהו ומתנו׃ 11O 17 13 ויאמר אליה אליהו אל תיראי באי עשי כדברך אך עשי לי משם עגה קטנה בראשנה והוצאת לי ולך ולבנך תעשי באחרנה׃ 11O 17 14 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל כד הקמח לא תכלה וצפחת השמן לא תחסר עד יום תתן יהוה גשם על פני האדמה׃ 11O 17 15 ותלך ותעשה כדבר אליהו ותאכל הוא והיא וביתה ימים׃ 11O 17 16 כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר כדבר יהוה אשר דבר ביד אליהו׃ 11O 17 17 ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה׃ 11O 17 18 ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני׃ 11O 17 19 ויאמר אליה תני לי את בנך ויקחהו מחיקה ויעלהו אל העליה אשר הוא ישב שם וישכבהו על מטתו׃ 11O 17 20 ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי הגם על האלמנה אשר אני מתגורר עמה הרעות להמית את בנה׃ 11O 17 21 ויתמדד על הילד שלש פעמים ויקרא אל יהוה ויאמר יהוה אלהי תשב נא נפש הילד הזה על קרבו׃ 11O 17 22 וישמע יהוה בקול אליהו ותשב נפש הילד על קרבו ויחי׃ 11O 17 23 ויקח אליהו את הילד וירדהו מן העליה הביתה ויתנהו לאמו ויאמר אליהו ראי חי בנך׃ 11O 17 24 ותאמר האשה אל אליהו עתה זה ידעתי כי איש אלהים אתה ודבר יהוה בפיך אמת׃ 11O 18 1 ויהי ימים רבים ודבר יהוה היה אל אליהו בשנה השלישית לאמר לך הראה אל אחאב ואתנה מטר על פני האדמה׃ 11O 18 2 וילך אליהו להראות אל אחאב והרעב חזק בשמרון׃ 11O 18 3 ויקרא אחאב אל עבדיהו אשר על הבית ועבדיהו היה ירא את יהוה מאד׃ 11O 18 4 ויהי בהכרית איזבל את נביאי יהוה ויקח עבדיהו מאה נבאים ויחביאם חמשים איש במערה וכלכלם לחם ומים׃ 11O 18 5 ויאמר אחאב אל עבדיהו לך בארץ אל כל מעיני המים ואל כל הנחלים אולי נמצא חציר ונחיה סוס ופרד ולוא נכרית מהבהמה׃ 11O 18 6 ויחלקו להם את הארץ לעבר בה אחאב הלך בדרך אחד לבדו ועבדיהו הלך בדרך אחד לבדו׃ 11O 18 7 ויהי עבדיהו בדרך והנה אליהו לקראתו ויכרהו ויפל על פניו ויאמר האתה זה אדני אליהו׃ 11O 18 8 ויאמר לו אני לך אמר לאדניך הנה אליהו׃ 11O 18 9 ויאמר מה חטאתי כי אתה נתן את עבדך ביד אחאב להמיתני׃ 11O 18 10 חי יהוה אלהיך אם יש גוי וממלכה אשר לא שלח אדני שם לבקשך ואמרו אין והשביע את הממלכה ואת הגוי כי לא ימצאכה׃ 11O 18 11 ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו׃ 11O 18 12 והיה אני אלך מאתך ורוח יהוה ישאך על אשר לא אדע ובאתי להגיד לאחאב ולא ימצאך והרגני ועבדך ירא את יהוה מנערי׃ 11O 18 13 הלא הגד לאדני את אשר עשיתי בהרג איזבל את נביאי יהוה ואחבא מנביאי יהוה מאה איש חמשים חמשים איש במערה ואכלכלם לחם ומים׃ 11O 18 14 ועתה אתה אמר לך אמר לאדניך הנה אליהו והרגני׃ 11O 18 15 ויאמר אליהו חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי היום אראה אליו׃ 11O 18 16 וילך עבדיהו לקראת אחאב ויגד לו וילך אחאב לקראת אליהו׃ 11O 18 17 ויהי כראות אחאב את אליהו ויאמר אחאב אליו האתה זה עכר ישראל׃ 11O 18 18 ויאמר לא עכרתי את ישראל כי אם אתה ובית אביך בעזבכם את מצות יהוה ותלך אחרי הבעלים׃ 11O 18 19 ועתה שלח קבץ אלי את כל ישראל אל הר הכרמל ואת נביאי הבעל ארבע מאות וחמשים ונביאי האשרה ארבע מאות אכלי שלחן איזבל׃ 11O 18 20 וישלח אחאב בכל בני ישראל ויקבץ את הנביאים אל הר הכרמל׃ 11O 18 21 ויגש אליהו אל כל העם ויאמר עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים אם יהוה האלהים לכו אחריו ואם הבעל לכו אחריו ולא ענו העם אתו דבר׃ 11O 18 22 ויאמר אליהו אל העם אני נותרתי נביא ליהוה לבדי ונביאי הבעל ארבע מאות וחמשים איש׃ 11O 18 23 ויתנו לנו שנים פרים ויבחרו להם הפר האחד וינתחהו וישימו על העצים ואש לא ישימו ואני אעשה את הפר האחד ונתתי על העצים ואש לא אשים׃ 11O 18 24 וקראתם בשם אלהיכם ואני אקרא בשם יהוה והיה האלהים אשר יענה באש הוא האלהים ויען כל העם ויאמרו טוב הדבר׃ 11O 18 25 ויאמר אליהו לנביאי הבעל בחרו לכם הפר האחד ועשו ראשנה כי אתם הרבים וקראו בשם אלהיכם ואש לא תשימו׃ 11O 18 26 ויקחו את הפר אשר נתן להם ויעשו ויקראו בשם הבעל מהבקר ועד הצהרים לאמר הבעל עננו ואין קול ואין ענה ויפסחו על המזבח אשר עשה׃ 11O 18 27 ויהי בצהרים ויהתל בהם אליהו ויאמר קראו בקול גדול כי אלהים הוא כי שיח וכי שיג לו וכי דרך לו אולי ישן הוא ויקץ׃ 11O 18 28 ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד שפך דם עליהם׃ 11O 18 29 ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין קול ואין ענה ואין קשב׃ 11O 18 30 ויאמר אליהו לכל העם גשו אלי ויגשו כל העם אליו וירפא את מזבח יהוה ההרוס׃ 11O 18 31 ויקח אליהו שתים עשרה אבנים כמספר שבטי בני יעקב אשר היה דבר יהוה אליו לאמר ישראל יהיה שמך׃ 11O 18 32 ויבנה את האבנים מזבח בשם יהוה ויעש תעלה כבית סאתים זרע סביב למזבח׃ 11O 18 33 ויערך את העצים וינתח את הפר וישם על העצים׃ 11O 18 34 ויאמר מלאו ארבעה כדים מים ויצקו על העלה ועל העצים ויאמר שנו וישנו ויאמר שלשו וישלשו׃ 11O 18 35 וילכו המים סביב למזבח וגם את התעלה מלא מים׃ 11O 18 36 ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל היום יודע כי אתה אלהים בישראל ואני עבדך ובדבריך עשיתי את כל הדברים האלה׃ 11O 18 37 ענני יהוה ענני וידעו העם הזה כי אתה יהוה האלהים ואתה הסבת את לבם אחרנית׃ 11O 18 38 ותפל אש יהוה ותאכל את העלה ואת העצים ואת האבנים ואת העפר ואת המים אשר בתעלה לחכה׃ 11O 18 39 וירא כל העם ויפלו על פניהם ויאמרו יהוה הוא האלהים יהוה הוא האלהים׃ 11O 18 40 ויאמר אליהו להם תפשו את נביאי הבעל איש אל ימלט מהם ויתפשום ויורדם אליהו אל נחל קישון וישחטם שם׃ 11O 18 41 ויאמר אליהו לאחאב עלה אכל ושתה כי קול המון הגשם׃ 11O 18 42 ויעלה אחאב לאכל ולשתות ואליהו עלה אל ראש הכרמל ויגהר ארצה וישם פניו בין ברכו׃ 11O 18 43 ויאמר אל נערו עלה נא הבט דרך ים ויעל ויבט ויאמר אין מאומה ויאמר שב שבע פעמים׃ 11O 18 44 ויהי בשבעית ויאמר הנה עב קטנה ככף איש עלה מים ויאמר עלה אמר אל אחאב אסר ורד ולא יעצרכה הגשם׃ 11O 18 45 ויהי עד כה ועד כה והשמים התקדרו עבים ורוח ויהי גשם גדול וירכב אחאב וילך יזרעאלה׃ 11O 18 46 ויד יהוה היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה׃ 11O 19 1 ויגד אחאב לאיזבל את כל אשר עשה אליהו ואת כל אשר הרג את כל הנביאים בחרב׃ 11O 19 2 ותשלח איזבל מלאך אל אליהו לאמר כה יעשון אלהים וכה יוספון כי כעת מחר אשים את נפשך כנפש אחד מהם׃ 11O 19 3 וירא ויקם וילך אל נפשו ויבא באר שבע אשר ליהודה וינח את נערו שם׃ 11O 19 4 והוא הלך במדבר דרך יום ויבא וישב תחת רתם אחת וישאל את נפשו למות ויאמר רב עתה יהוה קח נפשי כי לא טוב אנכי מאבתי׃ 11O 19 5 וישכב ויישן תחת רתם אחד והנה זה מלאך נגע בו ויאמר לו קום אכול׃ 11O 19 6 ויבט והנה מראשתיו עגת רצפים וצפחת מים ויאכל וישת וישב וישכב׃ 11O 19 7 וישב מלאך יהוה שנית ויגע בו ויאמר קום אכל כי רב ממך הדרך׃ 11O 19 8 ויקם ויאכל וישתה וילך בכח האכילה ההיא ארבעים יום וארבעים לילה עד הר האלהים חרב׃ 11O 19 9 ויבא שם אל המערה וילן שם והנה דבר יהוה אליו ויאמר לו מה לך פה אליהו׃ 11O 19 10 ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה׃ 11O 19 11 ויאמר צא ועמדת בהר לפני יהוה והנה יהוה עבר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני יהוה לא ברוח יהוה ואחר הרוח רעש לא ברעש יהוה׃ 11O 19 12 ואחר הרעש אש לא באש יהוה ואחר האש קול דממה דקה׃ 11O 19 13 ויהי כשמע אליהו וילט פניו באדרתו ויצא ויעמד פתח המערה והנה אליו קול ויאמר מה לך פה אליהו׃ 11O 19 14 ויאמר קנא קנאתי ליהוה אלהי צבאות כי עזבו בריתך בני ישראל את מזבחתיך הרסו ואת נביאיך הרגו בחרב ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי לקחתה׃ 11O 19 15 ויאמר יהוה אליו לך שוב לדרכך מדברה דמשק ובאת ומשחת את חזאל למלך על ארם׃ 11O 19 16 ואת יהוא בן נמשי תמשח למלך על ישראל ואת אלישע בן שפט מאבל מחולה תמשח לנביא תחתיך׃ 11O 19 17 והיה הנמלט מחרב חזאל ימית יהוא והנמלט מחרב יהוא ימית אלישע׃ 11O 19 18 והשארתי בישראל שבעת אלפים כל הברכים אשר לא כרעו לבעל וכל הפה אשר לא נשק לו׃ 11O 19 19 וילך משם וימצא את אלישע בן שפט והוא חרש שנים עשר צמדים לפניו והוא בשנים העשר ויעבר אליהו אליו וישלך אדרתו אליו׃ 11O 19 20 ויעזב את הבקר וירץ אחרי אליהו ויאמר אשקה נא לאבי ולאמי ואלכה אחריך ויאמר לו לך שוב כי מה עשיתי לך׃ 11O 19 21 וישב מאחריו ויקח את צמד הבקר ויזבחהו ובכלי הבקר בשלם הבשר ויתן לעם ויאכלו ויקם וילך אחרי אליהו וישרתהו׃ 11O 20 1 ובן הדד מלך ארם קבץ את כל חילו ושלשים ושנים מלך אתו וסוס ורכב ויעל ויצר על שמרון וילחם בה׃ 11O 20 2 וישלח מלאכים אל אחאב מלך ישראל העירה׃ 11O 20 3 ויאמר לו כה אמר בן הדד כספך וזהבך לי הוא ונשיך ובניך הטובים לי הם׃ 11O 20 4 ויען מלך ישראל ויאמר כדברך אדני המלך לך אני וכל אשר לי׃ 11O 20 5 וישבו המלאכים ויאמרו כה אמר בן הדד לאמר כי שלחתי אליך לאמר כספך וזהבך ונשיך ובניך לי תתן׃ 11O 20 6 כי אם כעת מחר אשלח את עבדי אליך וחפשו את ביתך ואת בתי עבדיך והיה כל מחמד עיניך ישימו בידם ולקחו׃ 11O 20 7 ויקרא מלך ישראל לכל זקני הארץ ויאמר דעו נא וראו כי רעה זה מבקש כי שלח אלי לנשי ולבני ולכספי ולזהבי ולא מנעתי ממנו׃ 11O 20 8 ויאמרו אליו כל הזקנים וכל העם אל תשמע ולוא תאבה׃ 11O 20 9 ויאמר למלאכי בן הדד אמרו לאדני המלך כל אשר שלחת אל עבדך בראשנה אעשה והדבר הזה לא אוכל לעשות וילכו המלאכים וישבהו דבר׃ 11O 20 10 וישלח אליו בן הדד ויאמר כה יעשון לי אלהים וכה יוספו אם ישפק עפר שמרון לשעלים לכל העם אשר ברגלי׃ 11O 20 11 ויען מלך ישראל ויאמר דברו אל יתהלל חגר כמפתח׃ 11O 20 12 ויהי כשמע את הדבר הזה והוא שתה הוא והמלכים בסכות ויאמר אל עבדיו שימו וישימו על העיר׃ 11O 20 13 והנה נביא אחד נגש אל אחאב מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה הראית את כל ההמון הגדול הזה הנני נתנו בידך היום וידעת כי אני יהוה׃ 11O 20 14 ויאמר אחאב במי ויאמר כה אמר יהוה בנערי שרי המדינות ויאמר מי יאסר המלחמה ויאמר אתה׃ 11O 20 15 ויפקד את נערי שרי המדינות ויהיו מאתים שנים ושלשים ואחריהם פקד את כל העם כל בני ישראל שבעת אלפים׃ 11O 20 16 ויצאו בצהרים ובן הדד שתה שכור בסכות הוא והמלכים שלשים ושנים מלך עזר אתו׃ 11O 20 17 ויצאו נערי שרי המדינות בראשנה וישלח בן הדד ויגידו לו לאמר אנשים יצאו משמרון׃ 11O 20 18 ויאמר אם לשלום יצאו תפשום חיים ואם למלחמה יצאו חיים תפשום׃ 11O 20 19 ואלה יצאו מן העיר נערי שרי המדינות והחיל אשר אחריהם׃ 11O 20 20 ויכו איש אישו וינסו ארם וירדפם ישראל וימלט בן הדד מלך ארם על סוס ופרשים׃ 11O 20 21 ויצא מלך ישראל ויך את הסוס ואת הרכב והכה בארם מכה גדולה׃ 11O 20 22 ויגש הנביא אל מלך ישראל ויאמר לו לך התחזק ודע וראה את אשר תעשה כי לתשובת השנה מלך ארם עלה עליך׃ 11O 20 23 ועבדי מלך ארם אמרו אליו אלהי הרים אלהיהם על כן חזקו ממנו ואולם נלחם אתם במישור אם לא נחזק מהם׃ 11O 20 24 ואת הדבר הזה עשה הסר המלכים איש ממקמו ושים פחות תחתיהם׃ 11O 20 25 ואתה תמנה לך חיל כחיל הנפל מאותך וסוס כסוס ורכב כרכב ונלחמה אותם במישור אם לא נחזק מהם וישמע לקלם ויעש כן׃ 11O 20 26 ויהי לתשובת השנה ויפקד בן הדד את ארם ויעל אפקה למלחמה עם ישראל׃ 11O 20 27 ובני ישראל התפקדו וכלכלו וילכו לקראתם ויחנו בני ישראל נגדם כשני חשפי עזים וארם מלאו את הארץ׃ 11O 20 28 ויגש איש האלהים ויאמר אל מלך ישראל ויאמר כה אמר יהוה יען אשר אמרו ארם אלהי הרים יהוה ולא אלהי עמקים הוא ונתתי את כל ההמון הגדול הזה בידך וידעתם כי אני יהוה׃ 11O 20 29 ויחנו אלה נכח אלה שבעת ימים ויהי ביום השביעי ותקרב המלחמה ויכו בני ישראל את ארם מאה אלף רגלי ביום אחד׃ 11O 20 30 וינסו הנותרים אפקה אל העיר ותפל החומה על עשרים ושבעה אלף איש הנותרים ובן הדד נס ויבא אל העיר חדר בחדר׃ 11O 20 31 ויאמרו אליו עבדיו הנה נא שמענו כי מלכי בית ישראל כי מלכי חסד הם נשימה נא שקים במתנינו וחבלים בראשנו ונצא אל מלך ישראל אולי יחיה את נפשך׃ 11O 20 32 ויחגרו שקים במתניהם וחבלים בראשיהם ויבאו אל מלך ישראל ויאמרו עבדך בן הדד אמר תחי נא נפשי ויאמר העודנו חי אחי הוא׃ 11O 20 33 והאנשים ינחשו וימהרו ויחלטו הממנו ויאמרו אחיך בן הדד ויאמר באו קחהו ויצא אליו בן הדד ויעלהו על המרכבה׃ 11O 20 34 ויאמר אליו הערים אשר לקח אבי מאת אביך אשיב וחוצות תשים לך בדמשק כאשר שם אבי בשמרון ואני בברית אשלחך ויכרת לו ברית וישלחהו׃ 11O 20 35 ואיש אחד מבני הנביאים אמר אל רעהו בדבר יהוה הכיני נא וימאן האיש להכתו׃ 11O 20 36 ויאמר לו יען אשר לא שמעת בקול יהוה הנך הולך מאתי והכך האריה וילך מאצלו וימצאהו האריה ויכהו׃ 11O 20 37 וימצא איש אחר ויאמר הכיני נא ויכהו האיש הכה ופצע׃ 11O 20 38 וילך הנביא ויעמד למלך על הדרך ויתחפש באפר על עיניו׃ 11O 20 39 ויהי המלך עבר והוא צעק אל המלך ויאמר עבדך יצא בקרב המלחמה והנה איש סר ויבא אלי איש ויאמר שמר את האיש הזה אם הפקד יפקד והיתה נפשך תחת נפשו או ככר כסף תשקול׃ 11O 20 40 ויהי עבדך עשה הנה והנה והוא איננו ויאמר אליו מלך ישראל כן משפטך אתה חרצת׃ 11O 20 41 וימהר ויסר את האפר מעל עיניו ויכר אתו מלך ישראל כי מהנבאים הוא׃ 11O 20 42 ויאמר אליו כה אמר יהוה יען שלחת את איש חרמי מיד והיתה נפשך תחת נפשו ועמך תחת עמו׃ 11O 20 43 וילך מלך ישראל על ביתו סר וזעף ויבא שמרונה׃ 11O 21 1 ויהי אחר הדברים האלה כרם היה לנבות היזרעאלי אשר ביזרעאל אצל היכל אחאב מלך שמרון׃ 11O 21 2 וידבר אחאב אל נבות לאמר תנה לי את כרמך ויהי לי לגן ירק כי הוא קרוב אצל ביתי ואתנה לך תחתיו כרם טוב ממנו אם טוב בעיניך אתנה לך כסף מחיר זה׃ 11O 21 3 ויאמר נבות אל אחאב חלילה לי מיהוה מתתי את נחלת אבתי לך׃ 11O 21 4 ויבא אחאב אל ביתו סר וזעף על הדבר אשר דבר אליו נבות היזרעאלי ויאמר לא אתן לך את נחלת אבותי וישכב על מטתו ויסב את פניו ולא אכל לחם׃ 11O 21 5 ותבא אליו איזבל אשתו ותדבר אליו מה זה רוחך סרה ואינך אכל לחם׃ 11O 21 6 וידבר אליה כי אדבר אל נבות היזרעאלי ואמר לו תנה לי את כרמך בכסף או אם חפץ אתה אתנה לך כרם תחתיו ויאמר לא אתן לך את כרמי׃ 11O 21 7 ותאמר אליו איזבל אשתו אתה עתה תעשה מלוכה על ישראל קום אכל לחם ויטב לבך אני אתן לך את כרם נבות היזרעאלי׃ 11O 21 8 ותכתב ספרים בשם אחאב ותחתם בחתמו ותשלח הספרים אל הזקנים ואל החרים אשר בעירו הישבים את נבות׃ 11O 21 9 ותכתב בספרים לאמר קראו צום והושיבו את נבות בראש העם׃ 11O 21 10 והושיבו שנים אנשים בני בליעל נגדו ויעדהו לאמר ברכת אלהים ומלך והוציאהו וסקלהו וימת׃ 11O 21 11 ויעשו אנשי עירו הזקנים והחרים אשר הישבים בעירו כאשר שלחה אליהם איזבל כאשר כתוב בספרים אשר שלחה אליהם׃ 11O 21 12 קראו צום והשיבו את נבות בראש העם׃ 11O 21 13 ויבאו שני האנשים בני בליעל וישבו נגדו ויעדהו אנשי הבליעל את נבות נגד העם לאמר ברך נבות אלהים ומלך ויצאהו מחוץ לעיר ויסקלהו באבנים וימת׃ 11O 21 14 וישלחו אל איזבל לאמר סקל נבות וימת׃ 11O 21 15 ויהי כשמע איזבל כי סקל נבות וימת ותאמר איזבל אל אחאב קום רש את כרם נבות היזרעאלי אשר מאן לתת לך בכסף כי אין נבות חי כי מת׃ 11O 21 16 ויהי כשמע אחאב כי מת נבות ויקם אחאב לרדת אל כרם נבות היזרעאלי לרשתו׃ 11O 21 17 ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאמר׃ 11O 21 18 קום רד לקראת אחאב מלך ישראל אשר בשמרון הנה בכרם נבות אשר ירד שם לרשתו׃ 11O 21 19 ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה הרצחת וגם ירשת ודברת אליו לאמר כה אמר יהוה במקום אשר לקקו הכלבים את דם נבות ילקו הכלבים את דמך גם אתה׃ 11O 21 20 ויאמר אחאב אל אליהו המצאתני איבי ויאמר מצאתי יען התמכרך לעשות הרע בעיני יהוה׃ 11O 21 21 הנני מבי אליך רעה ובערתי אחריך והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל׃ 11O 21 22 ונתתי את ביתך כבית ירבעם בן נבט וכבית בעשא בן אחיה אל הכעס אשר הכעסת ותחטא את ישראל׃ 11O 21 23 וגם לאיזבל דבר יהוה לאמר הכלבים יאכלו את איזבל בחל יזרעאל׃ 11O 21 24 המת לאחאב בעיר יאכלו הכלבים והמת בשדה יאכלו עוף השמים׃ 11O 21 25 רק לא היה כאחאב אשר התמכר לעשות הרע בעיני יהוה אשר הסתה אתו איזבל אשתו׃ 11O 21 26 ויתעב מאד ללכת אחרי הגללים ככל אשר עשו האמרי אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל׃ 11O 21 27 ויהי כשמע אחאב את הדברים האלה ויקרע בגדיו וישם שק על בשרו ויצום וישכב בשק ויהלך אט׃ 11O 21 28 ויהי דבר יהוה אל אליהו התשבי לאמר׃ 11O 21 29 הראית כי נכנע אחאב מלפני יען כי נכנע מפני לא אבי הרעה בימיו בימי בנו אביא הרעה על ביתו׃ 11O 22 1 וישבו שלש שנים אין מלחמה בין ארם ובין ישראל׃ 11O 22 2 ויהי בשנה השלישית וירד יהושפט מלך יהודה אל מלך ישראל׃ 11O 22 3 ויאמר מלך ישראל אל עבדיו הידעתם כי לנו רמת גלעד ואנחנו מחשים מקחת אתה מיד מלך ארם׃ 11O 22 4 ויאמר אל יהושפט התלך אתי למלחמה רמת גלעד ויאמר יהושפט אל מלך ישראל כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך׃ 11O 22 5 ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה׃ 11O 22 6 ויקבץ מלך ישראל את הנביאים כארבע מאות איש ויאמר אלהם האלך על רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן אדני ביד המלך׃ 11O 22 7 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאותו׃ 11O 22 8 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרש את יהוה מאתו ואני שנאתיו כי לא יתנבא עלי טוב כי אם רע מיכיהו בן ימלה ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן׃ 11O 22 9 ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהרה מיכיהו בן ימלה׃ 11O 22 10 ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה ישבים איש על כסאו מלבשים בגדים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם׃ 11O 22 11 ויעש לו צדקיה בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלתם׃ 11O 22 12 וכל הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך׃ 11O 22 13 והמלאך אשר הלך לקרא מיכיהו דבר אליו לאמר הנה נא דברי הנביאים פה אחד טוב אל המלך יהי נא דבריך כדבר אחד מהם ודברת טוב׃ 11O 22 14 ויאמר מיכיהו חי יהוה כי את אשר יאמר יהוה אלי אתו אדבר׃ 11O 22 15 ויבוא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכיהו הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם נחדל ויאמר אליו עלה והצלח ונתן יהוה ביד המלך׃ 11O 22 16 ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משבעך אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם יהוה׃ 11O 22 17 ויאמר ראיתי את כל ישראל נפצים אל ההרים כצאן אשר אין להם רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום׃ 11O 22 18 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלוא אמרתי אליך לוא יתנבא עלי טוב כי אם רע׃ 11O 22 19 ויאמר לכן שמע דבר יהוה ראיתי את יהוה ישב על כסאו וכל צבא השמים עמד עליו מימינו ומשמאלו׃ 11O 22 20 ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב ויעל ויפל ברמת גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה׃ 11O 22 21 ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה׃ 11O 22 22 ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן׃ 11O 22 23 ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי כל נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה׃ 11O 22 24 ויגש צדקיהו בן כנענה ויכה את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה עבר רוח יהוה מאתי לדבר אותך׃ 11O 22 25 ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבא חדר בחדר להחבה׃ 11O 22 26 ויאמר מלך ישראל קח את מיכיהו והשיבהו אל אמן שר העיר ואל יואש בן המלך׃ 11O 22 27 ואמרת כה אמר המלך שימו את זה בית הכלא והאכילהו לחם לחץ ומים לחץ עד באי בשלום׃ 11O 22 28 ויאמר מיכיהו אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם׃ 11O 22 29 ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה רמת גלעד׃ 11O 22 30 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבוא במלחמה׃ 11O 22 31 ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו שלשים ושנים לאמר לא תלחמו את קטן ואת גדול כי אם את מלך ישראל לבדו׃ 11O 22 32 ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו אך מלך ישראל הוא ויסרו עליו להלחם ויזעק יהושפט׃ 11O 22 33 ויהי כראות שרי הרכב כי לא מלך ישראל הוא וישובו מאחריו׃ 11O 22 34 ואיש משך בקשת לתמו ויכה את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכבו הפך ידך והוציאני מן המחנה כי החליתי׃ 11O 22 35 ותעלה המלחמה ביום ההוא והמלך היה מעמד במרכבה נכח ארם וימת בערב ויצק דם המכה אל חיק הרכב׃ 11O 22 36 ויעבר הרנה במחנה כבא השמש לאמר איש אל עירו ואיש אל ארצו׃ 11O 22 37 וימת המלך ויבוא שמרון ויקברו את המלך בשמרון׃ 11O 22 38 וישטף את הרכב על ברכת שמרון וילקו הכלבים את דמו והזנות רחצו כדבר יהוה אשר דבר׃ 11O 22 39 ויתר דברי אחאב וכל אשר עשה ובית השן אשר בנה וכל הערים אשר בנה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 11O 22 40 וישכב אחאב עם אבתיו וימלך אחזיהו בנו תחתיו׃ 11O 22 41 ויהושפט בן אסא מלך על יהודה בשנת ארבע לאחאב מלך ישראל׃ 11O 22 42 יהושפט בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי׃ 11O 22 43 וילך בכל דרך אסא אביו לא סר ממנו לעשות הישר בעיני יהוה אך הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃ 11O 22 44 וישלם יהושפט עם מלך ישראל׃ 11O 22 45 ויתר דברי יהושפט וגבורתו אשר עשה ואשר נלחם הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 11O 22 46 ויתר הקדש אשר נשאר בימי אסא אביו בער מן הארץ׃ 11O 22 47 ומלך אין באדום נצב מלך׃ 11O 22 48 יהושפט עשר אניות תרשיש ללכת אופירה לזהב ולא הלך כי נשברה אניות בעציון גבר׃ 11O 22 49 אז אמר אחזיהו בן אחאב אל יהושפט ילכו עבדי עם עבדיך באניות ולא אבה יהושפט׃ 11O 22 50 וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך יהורם בנו תחתיו׃ 11O 22 51 אחזיהו בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שבע עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך על ישראל שנתים׃ 11O 22 52 ויעש הרע בעיני יהוה וילך בדרך אביו ובדרך אמו ובדרך ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃ 11O 22 53 ויעבד את הבעל וישתחוה לו ויכעס את יהוה אלהי ישראל ככל אשר עשה אביו׃ 12O 1 1 ויפשע מואב בישראל אחרי מות אחאב׃ 12O 1 2 ויפל אחזיה בעד השבכה בעליתו אשר בשמרון ויחל וישלח מלאכים ויאמר אלהם לכו דרשו בבעל זבוב אלהי עקרון אם אחיה מחלי זה׃ 12O 1 3 ומלאך יהוה דבר אל אליה התשבי קום עלה לקראת מלאכי מלך שמרון ודבר אלהם המבלי אין אלהים בישראל אתם הלכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון׃ 12O 1 4 ולכן כה אמר יהוה המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות וילך אליה׃ 12O 1 5 וישובו המלאכים אליו ויאמר אליהם מה זה שבתם׃ 12O 1 6 ויאמרו אליו איש עלה לקראתנו ויאמר אלינו לכו שובו אל המלך אשר שלח אתכם ודברתם אליו כה אמר יהוה המבלי אין אלהים בישראל אתה שלח לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות׃ 12O 1 7 וידבר אלהם מה משפט האיש אשר עלה לקראתכם וידבר אליכם את הדברים האלה׃ 12O 1 8 ויאמרו אליו איש בעל שער ואזור עור אזור במתניו ויאמר אליה התשבי הוא׃ 12O 1 9 וישלח אליו שר חמשים וחמשיו ויעל אליו והנה ישב על ראש ההר וידבר אליו איש האלהים המלך דבר רדה׃ 12O 1 10 ויענה אליהו וידבר אל שר החמשים ואם איש אלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו׃ 12O 1 11 וישב וישלח אליו שר חמשים אחר וחמשיו ויען וידבר אליו איש האלהים כה אמר המלך מהרה רדה׃ 12O 1 12 ויען אליה וידבר אליהם אם איש האלהים אני תרד אש מן השמים ותאכל אתך ואת חמשיך ותרד אש אלהים מן השמים ותאכל אתו ואת חמשיו׃ 12O 1 13 וישב וישלח שר חמשים שלשים וחמשיו ויעל ויבא שר החמשים השלישי ויכרע על ברכיו לנגד אליהו ויתחנן אליו וידבר אליו איש האלהים תיקר נא נפשי ונפש עבדיך אלה חמשים בעיניך׃ 12O 1 14 הנה ירדה אש מן השמים ותאכל את שני שרי החמשים הראשנים ואת חמשיהם ועתה תיקר נפשי בעיניך׃ 12O 1 15 וידבר מלאך יהוה אל אליהו רד אותו אל תירא מפניו ויקם וירד אותו אל המלך׃ 12O 1 16 וידבר אליו כה אמר יהוה יען אשר שלחת מלאכים לדרש בבעל זבוב אלהי עקרון המבלי אין אלהים בישראל לדרש בדברו לכן המטה אשר עלית שם לא תרד ממנה כי מות תמות׃ 12O 1 17 וימת כדבר יהוה אשר דבר אליהו וימלך יהורם תחתיו בשנת שתים ליהורם בן יהושפט מלך יהודה כי לא היה לו בן׃ 12O 1 18 ויתר דברי אחזיהו אשר עשה הלוא המה כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 12O 2 1 ויהי בהעלות יהוה את אליהו בסערה השמים וילך אליהו ואלישע מן הגלגל׃ 12O 2 2 ויאמר אליהו אל אלישע שב נא פה כי יהוה שלחני עד בית אל ויאמר אלישע חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך וירדו בית אל׃ 12O 2 3 ויצאו בני הנביאים אשר בית אל אל אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום יהוה לקח את אדניך מעל ראשך ויאמר גם אני ידעתי החשו׃ 12O 2 4 ויאמר לו אליהו אלישע שב נא פה כי יהוה שלחני יריחו ויאמר חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויבאו יריחו׃ 12O 2 5 ויגשו בני הנביאים אשר ביריחו אל אלישע ויאמרו אליו הידעת כי היום יהוה לקח את אדניך מעל ראשך ויאמר גם אני ידעתי החשו׃ 12O 2 6 ויאמר לו אליהו שב נא פה כי יהוה שלחני הירדנה ויאמר חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך וילכו שניהם׃ 12O 2 7 וחמשים איש מבני הנביאים הלכו ויעמדו מנגד מרחוק ושניהם עמדו על הירדן׃ 12O 2 8 ויקח אליהו את אדרתו ויגלם ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעברו שניהם בחרבה׃ 12O 2 9 ויהי כעברם ואליהו אמר אל אלישע שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי׃ 12O 2 10 ויאמר הקשית לשאול אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן ואם אין לא יהיה׃ 12O 2 11 ויהי המה הלכים הלוך ודבר והנה רכב אש וסוסי אש ויפרדו בין שניהם ויעל אליהו בסערה השמים׃ 12O 2 12 ואלישע ראה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים קרעים׃ 12O 2 13 וירם את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו וישב ויעמד על שפת הירדן׃ 12O 2 14 ויקח את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו ויכה את המים ויאמר איה יהוה אלהי אליהו אף הוא ויכה את המים ויחצו הנה והנה ויעבר אלישע׃ 12O 2 15 ויראהו בני הנביאים אשר ביריחו מנגד ויאמרו נחה רוח אליהו על אלישע ויבאו לקראתו וישתחוו לו ארצה׃ 12O 2 16 ויאמרו אליו הנה נא יש את עבדיך חמשים אנשים בני חיל ילכו נא ויבקשו את אדניך פן נשאו רוח יהוה וישלכהו באחד ההרים או באחת הגיאות ויאמר לא תשלחו׃ 12O 2 17 ויפצרו בו עד בש ויאמר שלחו וישלחו חמשים איש ויבקשו שלשה ימים ולא מצאהו׃ 12O 2 18 וישבו אליו והוא ישב ביריחו ויאמר אלהם הלוא אמרתי אליכם אל תלכו׃ 12O 2 19 ויאמרו אנשי העיר אל אלישע הנה נא מושב העיר טוב כאשר אדני ראה והמים רעים והארץ משכלת׃ 12O 2 20 ויאמר קחו לי צלחית חדשה ושימו שם מלח ויקחו אליו׃ 12O 2 21 ויצא אל מוצא המים וישלך שם מלח ויאמר כה אמר יהוה רפאתי למים האלה לא יהיה משם עוד מות ומשכלת׃ 12O 2 22 וירפו המים עד היום הזה כדבר אלישע אשר דבר׃ 12O 2 23 ויעל משם בית אל והוא עלה בדרך ונערים קטנים יצאו מן העיר ויתקלסו בו ויאמרו לו עלה קרח עלה קרח׃ 12O 2 24 ויפן אחריו ויראם ויקללם בשם יהוה ותצאנה שתים דבים מן היער ותבקענה מהם ארבעים ושני ילדים׃ 12O 2 25 וילך משם אל הר הכרמל ומשם שב שמרון׃ 12O 3 1 ויהורם בן אחאב מלך על ישראל בשמרון בשנת שמנה עשרה ליהושפט מלך יהודה וימלך שתים עשרה שנה׃ 12O 3 2 ויעשה הרע בעיני יהוה רק לא כאביו וכאמו ויסר את מצבת הבעל אשר עשה אביו׃ 12O 3 3 רק בחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל דבק לא סר ממנה׃ 12O 3 4 ומישע מלך מואב היה נקד והשיב למלך ישראל מאה אלף כרים ומאה אלף אילים צמר׃ 12O 3 5 ויהי כמות אחאב ויפשע מלך מואב במלך ישראל׃ 12O 3 6 ויצא המלך יהורם ביום ההוא משמרון ויפקד את כל ישראל׃ 12O 3 7 וילך וישלח אל יהושפט מלך יהודה לאמר מלך מואב פשע בי התלך אתי אל מואב למלחמה ויאמר אעלה כמוני כמוך כעמי כעמך כסוסי כסוסיך׃ 12O 3 8 ויאמר אי זה הדרך נעלה ויאמר דרך מדבר אדום׃ 12O 3 9 וילך מלך ישראל ומלך יהודה ומלך אדום ויסבו דרך שבעת ימים ולא היה מים למחנה ולבהמה אשר ברגליהם׃ 12O 3 10 ויאמר מלך ישראל אהה כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב׃ 12O 3 11 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה ונדרשה את יהוה מאותו ויען אחד מעבדי מלך ישראל ויאמר פה אלישע בן שפט אשר יצק מים על ידי אליהו׃ 12O 3 12 ויאמר יהושפט יש אותו דבר יהוה וירדו אליו מלך ישראל ויהושפט ומלך אדום׃ 12O 3 13 ויאמר אלישע אל מלך ישראל מה לי ולך לך אל נביאי אביך ואל נביאי אמך ויאמר לו מלך ישראל אל כי קרא יהוה לשלשת המלכים האלה לתת אותם ביד מואב׃ 12O 3 14 ויאמר אלישע חי יהוה צבאות אשר עמדתי לפניו כי לולי פני יהושפט מלך יהודה אני נשא אם אביט אליך ואם אראך׃ 12O 3 15 ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד יהוה׃ 12O 3 16 ויאמר כה אמר יהוה עשה הנחל הזה גבים גבים׃ 12O 3 17 כי כה אמר יהוה לא תראו רוח ולא תראו גשם והנחל ההוא ימלא מים ושתיתם אתם ומקניכם ובהמתכם׃ 12O 3 18 ונקל זאת בעיני יהוה ונתן את מואב בידכם׃ 12O 3 19 והכיתם כל עיר מבצר וכל עיר מבחור וכל עץ טוב תפילו וכל מעיני מים תסתמו וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים׃ 12O 3 20 ויהי בבקר כעלות המנחה והנה מים באים מדרך אדום ותמלא הארץ את המים׃ 12O 3 21 וכל מואב שמעו כי עלו המלכים להלחם בם ויצעקו מכל חגר חגרה ומעלה ויעמדו על הגבול׃ 12O 3 22 וישכימו בבקר והשמש זרחה על המים ויראו מואב מנגד את המים אדמים כדם׃ 12O 3 23 ויאמרו דם זה החרב נחרבו המלכים ויכו איש את רעהו ועתה לשלל מואב׃ 12O 3 24 ויבאו אל מחנה ישראל ויקמו ישראל ויכו את מואב וינסו מפניהם ויבו בה והכות את מואב׃ 12O 3 25 והערים יהרסו וכל חלקה טובה ישליכו איש אבנו ומלאוה וכל מעין מים יסתמו וכל עץ טוב יפילו עד השאיר אבניה בקיר חרשת ויסבו הקלעים ויכוה׃ 12O 3 26 וירא מלך מואב כי חזק ממנו המלחמה ויקח אותו שבע מאות איש שלף חרב להבקיע אל מלך אדום ולא יכלו׃ 12O 3 27 ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה על החמה ויהי קצף גדול על ישראל ויסעו מעליו וישבו לארץ׃ 12O 4 1 ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדך אישי מת ואתה ידעת כי עבדך היה ירא את יהוה והנשה בא לקחת את שני ילדי לו לעבדים׃ 12O 4 2 ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לכי בבית ותאמר אין לשפחתך כל בבית כי אם אסוך שמן׃ 12O 4 3 ויאמר לכי שאלי לך כלים מן החוץ מאת כל שכנכי כלים רקים אל תמעיטי׃ 12O 4 4 ובאת וסגרת הדלת בעדך ובעד בניך ויצקת על כל הכלים האלה והמלא תסיעי׃ 12O 4 5 ותלך מאתו ותסגר הדלת בעדה ובעד בניה הם מגשים אליה והיא מיצקת׃ 12O 4 6 ויהי כמלאת הכלים ותאמר אל בנה הגישה אלי עוד כלי ויאמר אליה אין עוד כלי ויעמד השמן׃ 12O 4 7 ותבא ותגד לאיש האלהים ויאמר לכי מכרי את השמן ושלמי את נשיכי ואת בניכי תחיי בנותר׃ 12O 4 8 ויהי היום ויעבר אלישע אל שונם ושם אשה גדולה ותחזק בו לאכל לחם ויהי מדי עברו יסר שמה לאכל לחם׃ 12O 4 9 ותאמר אל אישה הנה נא ידעתי כי איש אלהים קדוש הוא עבר עלינו תמיד׃ 12O 4 10 נעשה נא עלית קיר קטנה ונשים לו שם מטה ושלחן וכסא ומנורה והיה בבאו אלינו יסור שמה׃ 12O 4 11 ויהי היום ויבא שמה ויסר אל העליה וישכב שמה׃ 12O 4 12 ויאמר אל גחזי נערו קרא לשונמית הזאת ויקרא לה ותעמד לפניו׃ 12O 4 13 ויאמר לו אמר נא אליה הנה חרדת אלינו את כל החרדה הזאת מה לעשות לך היש לדבר לך אל המלך או אל שר הצבא ותאמר בתוך עמי אנכי ישבת׃ 12O 4 14 ויאמר ומה לעשות לה ויאמר גיחזי אבל בן אין לה ואישה זקן׃ 12O 4 15 ויאמר קרא לה ויקרא לה ותעמד בפתח׃ 12O 4 16 ויאמר למועד הזה כעת חיה אתי חבקת בן ותאמר אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך׃ 12O 4 17 ותהר האשה ותלד בן למועד הזה כעת חיה אשר דבר אליה אלישע׃ 12O 4 18 ויגדל הילד ויהי היום ויצא אל אביו אל הקצרים׃ 12O 4 19 ויאמר אל אביו ראשי ראשי ויאמר אל הנער שאהו אל אמו׃ 12O 4 20 וישאהו ויביאהו אל אמו וישב על ברכיה עד הצהרים וימת׃ 12O 4 21 ותעל ותשכבהו על מטת איש האלהים ותסגר בעדו ותצא׃ 12O 4 22 ותקרא אל אישה ותאמר שלחה נא לי אחד מן הנערים ואחת האתנות וארוצה עד איש האלהים ואשובה׃ 12O 4 23 ויאמר מדוע אתי הלכתי אליו היום לא חדש ולא שבת ותאמר שלום׃ 12O 4 24 ותחבש האתון ותאמר אל נערה נהג ולך אל תעצר לי לרכב כי אם אמרתי לך׃ 12O 4 25 ותלך ותבוא אל איש האלהים אל הר הכרמל ויהי כראות איש האלהים אתה מנגד ויאמר אל גיחזי נערו הנה השונמית הלז׃ 12O 4 26 עתה רוץ נא לקראתה ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום׃ 12O 4 27 ותבא אל איש האלהים אל ההר ותחזק ברגליו ויגש גיחזי להדפה ויאמר איש האלהים הרפה לה כי נפשה מרה לה ויהוה העלים ממני ולא הגיד לי׃ 12O 4 28 ותאמר השאלתי בן מאת אדני הלא אמרתי לא תשלה אתי׃ 12O 4 29 ויאמר לגיחזי חגר מתניך וקח משענתי בידך ולך כי תמצא איש לא תברכנו וכי יברכך איש לא תעננו ושמת משענתי על פני הנער׃ 12O 4 30 ותאמר אם הנער חי יהוה וחי נפשך אם אעזבך ויקם וילך אחריה׃ 12O 4 31 וגחזי עבר לפניהם וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואין קשב וישב לקראתו ויגד לו לאמר לא הקיץ הנער׃ 12O 4 32 ויבא אלישע הביתה והנה הנער מת משכב על מטתו׃ 12O 4 33 ויבא ויסגר הדלת בעד שניהם ויתפלל אל יהוה׃ 12O 4 34 ויעל וישכב על הילד וישם פיו על פיו ועיניו על עיניו וכפיו על כפו ויגהר עליו ויחם בשר הילד׃ 12O 4 35 וישב וילך בבית אחת הנה ואחת הנה ויעל ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו׃ 12O 4 36 ויקרא אל גיחזי ויאמר קרא אל השנמית הזאת ויקראה ותבוא אליו ויאמר שאי בנך׃ 12O 4 37 ותבא ותפל על רגליו ותשתחו ארצה ותשא את בנה ותצא׃ 12O 4 38 ואלישע שב הגלגלה והרעב בארץ ובני הנביאים ישבים לפניו ויאמר לנערו שפת הסיר הגדולה ובשל נזיד לבני הנביאים׃ 12O 4 39 ויצא אחד אל השדה ללקט ארת וימצא גפן שדה וילקט ממנו פקעת שדה מלא בגדו ויבא ויפלח אל סיר הנזיד כי לא ידעו׃ 12O 4 40 ויצקו לאנשים לאכול ויהי כאכלם מהנזיד והמה צעקו ויאמרו מות בסיר איש האלהים ולא יכלו לאכל׃ 12O 4 41 ויאמר וקחו קמח וישלך אל הסיר ויאמר צק לעם ויאכלו ולא היה דבר רע בסיר׃ 12O 4 42 ואיש בא מבעל שלשה ויבא לאיש האלהים לחם בכורים עשרים לחם שערים וכרמל בצקלנו ויאמר תן לעם ויאכלו׃ 12O 4 43 ויאמר משרתו מה אתן זה לפני מאה איש ויאמר תן לעם ויאכלו כי כה אמר יהוה אכל והותר׃ 12O 4 44 ויתן לפניהם ויאכלו ויותרו כדבר יהוה׃ 12O 5 1 ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדניו ונשא פנים כי בו נתן יהוה תשועה לארם והאיש היה גבור חיל מצרע׃ 12O 5 2 וארם יצאו גדודים וישבו מארץ ישראל נערה קטנה ותהי לפני אשת נעמן׃ 12O 5 3 ותאמר אל גברתה אחלי אדני לפני הנביא אשר בשמרון אז יאסף אתו מצרעתו׃ 12O 5 4 ויבא ויגד לאדניו לאמר כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל׃ 12O 5 5 ויאמר מלך ארם לך בא ואשלחה ספר אל מלך ישראל וילך ויקח בידו עשר ככרי כסף וששת אלפים זהב ועשר חליפות בגדים׃ 12O 5 6 ויבא הספר אל מלך ישראל לאמר ועתה כבוא הספר הזה אליך הנה שלחתי אליך את נעמן עבדי ואספתו מצרעתו׃ 12O 5 7 ויהי כקרא מלך ישראל את הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלהים אני להמית ולהחיות כי זה שלח אלי לאסף איש מצרעתו כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי׃ 12O 5 8 ויהי כשמע אלישע איש האלהים כי קרע מלך ישראל את בגדיו וישלח אל המלך לאמר למה קרעת בגדיך יבא נא אלי וידע כי יש נביא בישראל׃ 12O 5 9 ויבא נעמן בסוסו וברכבו ויעמד פתח הבית לאלישע׃ 12O 5 10 וישלח אליו אלישע מלאך לאמר הלוך ורחצת שבע פעמים בירדן וישב בשרך לך וטהר׃ 12O 5 11 ויקצף נעמן וילך ויאמר הנה אמרתי אלי יצא יצוא ועמד וקרא בשם יהוה אלהיו והניף ידו אל המקום ואסף המצרע׃ 12O 5 12 הלא טוב אבנה ופרפר נהרות דמשק מכל מימי ישראל הלא ארחץ בהם וטהרתי ויפן וילך בחמה׃ 12O 5 13 ויגשו עבדיו וידברו אליו ויאמרו אבי דבר גדול הנביא דבר אליך הלוא תעשה ואף כי אמר אליך רחץ וטהר׃ 12O 5 14 וירד ויטבל בירדן שבע פעמים כדבר איש האלהים וישב בשרו כבשר נער קטן ויטהר׃ 12O 5 15 וישב אל איש האלהים הוא וכל מחנהו ויבא ויעמד לפניו ויאמר הנה נא ידעתי כי אין אלהים בכל הארץ כי אם בישראל ועתה קח נא ברכה מאת עבדך׃ 12O 5 16 ויאמר חי יהוה אשר עמדתי לפניו אם אקח ויפצר בו לקחת וימאן׃ 12O 5 17 ויאמר נעמן ולא יתן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה כי לוא יעשה עוד עבדך עלה וזבח לאלהים אחרים כי אם ליהוה׃ 12O 5 18 לדבר הזה יסלח יהוה לעבדך בבוא אדני בית רמון להשתחות שמה והוא נשען על ידי והשתחויתי בית רמן בהשתחויתי בית רמן יסלח נא יהוה לעבדך בדבר הזה׃ 12O 5 19 ויאמר לו לך לשלום וילך מאתו כברת ארץ׃ 12O 5 20 ויאמר גיחזי נער אלישע איש האלהים הנה חשך אדני את נעמן הארמי הזה מקחת מידו את אשר הביא חי יהוה כי אם רצתי אחריו ולקחתי מאתו מאומה׃ 12O 5 21 וירדף גיחזי אחרי נעמן ויראה נעמן רץ אחריו ויפל מעל המרכבה לקראתו ויאמר השלום׃ 12O 5 22 ויאמר שלום אדני שלחני לאמר הנה עתה זה באו אלי שני נערים מהר אפרים מבני הנביאים תנה נא להם ככר כסף ושתי חלפות בגדים׃ 12O 5 23 ויאמר נעמן הואל קח ככרים ויפרץ בו ויצר ככרים כסף בשני חרטים ושתי חלפות בגדים ויתן אל שני נעריו וישאו לפניו׃ 12O 5 24 ויבא אל העפל ויקח מידם ויפקד בבית וישלח את האנשים וילכו׃ 12O 5 25 והוא בא ויעמד אל אדניו ויאמר אליו אלישע מאן גחזי ויאמר לא הלך עבדך אנה ואנה׃ 12O 5 26 ויאמר אליו לא לבי הלך כאשר הפך איש מעל מרכבתו לקראתך העת לקחת את הכסף ולקחת בגדים וזיתים וכרמים וצאן ובקר ועבדים ושפחות׃ 12O 5 27 וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם ויצא מלפניו מצרע כשלג׃ 12O 6 1 ויאמרו בני הנביאים אל אלישע הנה נא המקום אשר אנחנו ישבים שם לפניך צר ממנו׃ 12O 6 2 נלכה נא עד הירדן ונקחה משם איש קורה אחת ונעשה לנו שם מקום לשבת שם ויאמר לכו׃ 12O 6 3 ויאמר האחד הואל נא ולך את עבדיך ויאמר אני אלך׃ 12O 6 4 וילך אתם ויבאו הירדנה ויגזרו העצים׃ 12O 6 5 ויהי האחד מפיל הקורה ואת הברזל נפל אל המים ויצעק ויאמר אהה אדני והוא שאול׃ 12O 6 6 ויאמר איש האלהים אנה נפל ויראהו את המקום ויקצב עץ וישלך שמה ויצף הברזל׃ 12O 6 7 ויאמר הרם לך וישלח ידו ויקחהו׃ 12O 6 8 ומלך ארם היה נלחם בישראל ויועץ אל עבדיו לאמר אל מקום פלני אלמני תחנתי׃ 12O 6 9 וישלח איש האלהים אל מלך ישראל לאמר השמר מעבר המקום הזה כי שם ארם נחתים׃ 12O 6 10 וישלח מלך ישראל אל המקום אשר אמר לו איש האלהים והזהירה ונשמר שם לא אחת ולא שתים׃ 12O 6 11 ויסער לב מלך ארם על הדבר הזה ויקרא אל עבדיו ויאמר אליהם הלוא תגידו לי מי משלנו אל מלך ישראל׃ 12O 6 12 ויאמר אחד מעבדיו לוא אדני המלך כי אלישע הנביא אשר בישראל יגיד למלך ישראל את הדברים אשר תדבר בחדר משכבך׃ 12O 6 13 ויאמר לכו וראו איכה הוא ואשלח ואקחהו ויגד לו לאמר הנה בדתן׃ 12O 6 14 וישלח שמה סוסים ורכב וחיל כבד ויבאו לילה ויקפו על העיר׃ 12O 6 15 וישכם משרת איש האלהים לקום ויצא והנה חיל סובב את העיר וסוס ורכב ויאמר נערו אליו אהה אדני איכה נעשה׃ 12O 6 16 ויאמר אל תירא כי רבים אשר אתנו מאשר אותם׃ 12O 6 17 ויתפלל אלישע ויאמר יהוה פקח נא את עיניו ויראה ויפקח יהוה את עיני הנער וירא והנה ההר מלא סוסים ורכב אש סביבת אלישע׃ 12O 6 18 וירדו אליו ויתפלל אלישע אל יהוה ויאמר הך נא את הגוי הזה בסנורים ויכם בסנורים כדבר אלישע׃ 12O 6 19 ויאמר אלהם אלישע לא זה הדרך ולא זה העיר לכו אחרי ואוליכה אתכם אל האיש אשר תבקשון וילך אותם שמרונה׃ 12O 6 20 ויהי כבאם שמרון ויאמר אלישע יהוה פקח את עיני אלה ויראו ויפקח יהוה את עיניהם ויראו והנה בתוך שמרון׃ 12O 6 21 ויאמר מלך ישראל אל אלישע כראתו אותם האכה אכה אבי׃ 12O 6 22 ויאמר לא תכה האשר שבית בחרבך ובקשתך אתה מכה שים לחם ומים לפניהם ויאכלו וישתו וילכו אל אדניהם׃ 12O 6 23 ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו וישלחם וילכו אל אדניהם ולא יספו עוד גדודי ארם לבוא בארץ ישראל׃ 12O 6 24 ויהי אחרי כן ויקבץ בן הדד מלך ארם את כל מחנהו ויעל ויצר על שמרון׃ 12O 6 25 ויהי רעב גדול בשמרון והנה צרים עליה עד היות ראש חמור בשמנים כסף ורבע הקב חרייונים בחמשה כסף׃ 12O 6 26 ויהי מלך ישראל עבר על החמה ואשה צעקה אליו לאמר הושיעה אדני המלך׃ 12O 6 27 ויאמר אל יושעך יהוה מאין אושיעך המן הגרן או מן היקב׃ 12O 6 28 ויאמר לה המלך מה לך ותאמר האשה הזאת אמרה אלי תני את בנך ונאכלנו היום ואת בני נאכל מחר׃ 12O 6 29 ונבשל את בני ונאכלהו ואמר אליה ביום האחר תני את בנך ונאכלנו ותחבא את בנה׃ 12O 6 30 ויהי כשמע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו והוא עבר על החמה וירא העם והנה השק על בשרו מבית׃ 12O 6 31 ויאמר כה יעשה לי אלהים וכה יוסף אם יעמד ראש אלישע בן שפט עליו היום׃ 12O 6 32 ואלישע ישב בביתו והזקנים ישבים אתו וישלח איש מלפניו בטרם יבא המלאך אליו והוא אמר אל הזקנים הראיתם כי שלח בן המרצח הזה להסיר את ראשי ראו כבא המלאך סגרו הדלת ולחצתם אתו בדלת הלוא קול רגלי אדניו אחריו׃ 12O 6 33 עודנו מדבר עמם והנה המלאך ירד אליו ויאמר הנה זאת הרעה מאת יהוה מה אוחיל ליהוה עוד׃ 12O 7 1 ויאמר אלישע שמעו דבר יהוה כה אמר יהוה כעת מחר סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל בשער שמרון׃ 12O 7 2 ויען השליש אשר למלך נשען על ידו את איש האלהים ויאמר הנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה הדבר הזה ויאמר הנכה ראה בעיניך ומשם לא תאכל׃ 12O 7 3 וארבעה אנשים היו מצרעים פתח השער ויאמרו איש אל רעהו מה אנחנו ישבים פה עד מתנו׃ 12O 7 4 אם אמרנו נבוא העיר והרעב בעיר ומתנו שם ואם ישבנו פה ומתנו ועתה לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחינו נחיה ואם ימיתנו ומתנו׃ 12O 7 5 ויקומו בנשף לבוא אל מחנה ארם ויבאו עד קצה מחנה ארם והנה אין שם איש׃ 12O 7 6 ואדני השמיע את מחנה ארם קול רכב קול סוס קול חיל גדול ויאמרו איש אל אחיו הנה שכר עלינו מלך ישראל את מלכי החתים ואת מלכי מצרים לבוא עלינו׃ 12O 7 7 ויקומו וינוסו בנשף ויעזבו את אהליהם ואת סוסיהם ואת חמריהם המחנה כאשר היא וינסו אל נפשם׃ 12O 7 8 ויבאו המצרעים האלה עד קצה המחנה ויבאו אל אהל אחד ויאכלו וישתו וישאו משם כסף וזהב ובגדים וילכו ויטמנו וישבו ויבאו אל אהל אחר וישאו משם וילכו ויטמנו׃ 12O 7 9 ויאמרו איש אל רעהו לא כן אנחנו עשים היום הזה יום בשרה הוא ואנחנו מחשים וחכינו עד אור הבקר ומצאנו עוון ועתה לכו ונבאה ונגידה בית המלך׃ 12O 7 10 ויבאו ויקראו אל שער העיר ויגידו להם לאמר באנו אל מחנה ארם והנה אין שם איש וקול אדם כי אם הסוס אסור והחמור אסור ואהלים כאשר המה׃ 12O 7 11 ויקרא השערים ויגידו בית המלך פנימה׃ 12O 7 12 ויקם המלך לילה ויאמר אל עבדיו אגידה נא לכם את אשר עשו לנו ארם ידעו כי רעבים אנחנו ויצאו מן המחנה להחבה בהשדה לאמר כי יצאו מן העיר ונתפשם חיים ואל העיר נבא׃ 12O 7 13 ויען אחד מעבדיו ויאמר ויקחו נא חמשה מן הסוסים הנשארים אשר נשארו בה הנם ככל ההמון ישראל אשר נשארו בה הנם ככל המון ישראל אשר תמו ונשלחה ונראה׃ 12O 7 14 ויקחו שני רכב סוסים וישלח המלך אחרי מחנה ארם לאמר לכו וראו׃ 12O 7 15 וילכו אחריהם עד הירדן והנה כל הדרך מלאה בגדים וכלים אשר השליכו ארם בהחפזם וישבו המלאכים ויגדו למלך׃ 12O 7 16 ויצא העם ויבזו את מחנה ארם ויהי סאה סלת בשקל וסאתים שערים בשקל כדבר יהוה׃ 12O 7 17 והמלך הפקיד את השליש אשר נשען על ידו על השער וירמסהו העם בשער וימת כאשר דבר איש האלהים אשר דבר ברדת המלך אליו׃ 12O 7 18 ויהי כדבר איש האלהים אל המלך לאמר סאתים שערים בשקל וסאה סלת בשקל יהיה כעת מחר בשער שמרון׃ 12O 7 19 ויען השליש את איש האלהים ויאמר והנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה כדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל׃ 12O 7 20 ויהי לו כן וירמסו אתו העם בשער וימת׃ 12O 8 1 ואלישע דבר אל האשה אשר החיה את בנה לאמר קומי ולכי אתי וביתך וגורי באשר תגורי כי קרא יהוה לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים׃ 12O 8 2 ותקם האשה ותעש כדבר איש האלהים ותלך היא וביתה ותגר בארץ פלשתים שבע שנים׃ 12O 8 3 ויהי מקצה שבע שנים ותשב האשה מארץ פלשתים ותצא לצעק אל המלך אל ביתה ואל שדה׃ 12O 8 4 והמלך מדבר אל גחזי נער איש האלהים לאמר ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע׃ 12O 8 5 ויהי הוא מספר למלך את אשר החיה את המת והנה האשה אשר החיה את בנה צעקת אל המלך על ביתה ועל שדה ויאמר גחזי אדני המלך זאת האשה וזה בנה אשר החיה אלישע׃ 12O 8 6 וישאל המלך לאשה ותספר לו ויתן לה המלך סריס אחד לאמר השיב את כל אשר לה ואת כל תבואת השדה מיום עזבה את הארץ ועד עתה׃ 12O 8 7 ויבא אלישע דמשק ובן הדד מלך ארם חלה ויגד לו לאמר בא איש האלהים עד הנה׃ 12O 8 8 ויאמר המלך אל חזהאל קח בידך מנחה ולך לקראת איש האלהים ודרשת את יהוה מאותו לאמר האחיה מחלי זה׃ 12O 8 9 וילך חזאל לקראתו ויקח מנחה בידו וכל טוב דמשק משא ארבעים גמל ויבא ויעמד לפניו ויאמר בנך בן הדד מלך ארם שלחני אליך לאמר האחיה מחלי זה׃ 12O 8 10 ויאמר אליו אלישע לך אמר לא חיה תחיה והראני יהוה כי מות ימות׃ 12O 8 11 ויעמד את פניו וישם עד בש ויבך איש האלהים׃ 12O 8 12 ויאמר חזאל מדוע אדני בכה ויאמר כי ידעתי את אשר תעשה לבני ישראל רעה מבצריהם תשלח באש ובחריהם בחרב תהרג ועלליהם תרטש והרתיהם תבקע׃ 12O 8 13 ויאמר חזהאל כי מה עבדך הכלב כי יעשה הדבר הגדול הזה ויאמר אלישע הראני יהוה אתך מלך על ארם׃ 12O 8 14 וילך מאת אלישע ויבא אל אדניו ויאמר לו מה אמר לך אלישע ויאמר אמר לי חיה תחיה׃ 12O 8 15 ויהי ממחרת ויקח המכבר ויטבל במים ויפרש על פניו וימת וימלך חזהאל תחתיו׃ 12O 8 16 ובשנת חמש ליורם בן אחאב מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה מלך יהורם בן יהושפט מלך יהודה׃ 12O 8 17 בן שלשים ושתים שנה היה במלכו ושמנה שנה מלך בירושלם׃ 12O 8 18 וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב כי בת אחאב היתה לו לאשה ויעש הרע בעיני יהוה׃ 12O 8 19 ולא אבה יהוה להשחית את יהודה למען דוד עבדו כאשר אמר לו לתת לו ניר לבניו כל הימים׃ 12O 8 20 בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימלכו עליהם מלך׃ 12O 8 21 ויעבר יורם צעירה וכל הרכב עמו ויהי הוא קם לילה ויכה את אדום הסביב אליו ואת שרי הרכב וינס העם לאהליו׃ 12O 8 22 ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה אז תפשע לבנה בעת ההיא׃ 12O 8 23 ויתר דברי יורם וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 12O 8 24 וישכב יורם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד וימלך אחזיהו בנו תחתיו׃ 12O 8 25 בשנת שתים עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך ישראל מלך אחזיהו בן יהורם מלך יהודה׃ 12O 8 26 בן עשרים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי מלך ישראל׃ 12O 8 27 וילך בדרך בית אחאב ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב כי חתן בית אחאב הוא׃ 12O 8 28 וילך את יורם בן אחאב למלחמה עם חזהאל מלך ארם ברמת גלעד ויכו ארמים את יורם׃ 12O 8 29 וישב יורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים ברמה בהלחמו את חזהאל מלך ארם ואחזיהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יורם בן אחאב ביזרעאל כי חלה הוא׃ 12O 9 1 ואלישע הנביא קרא לאחד מבני הנביאים ויאמר לו חגר מתניך וקח פך השמן הזה בידך ולך רמת גלעד׃ 12O 9 2 ובאת שמה וראה שם יהוא בן יהושפט בן נמשי ובאת והקמתו מתוך אחיו והביאת אתו חדר בחדר׃ 12O 9 3 ולקחת פך השמן ויצקת על ראשו ואמרת כה אמר יהוה משחתיך למלך אל ישראל ופתחת הדלת ונסתה ולא תחכה׃ 12O 9 4 וילך הנער הנער הנביא רמת גלעד׃ 12O 9 5 ויבא והנה שרי החיל ישבים ויאמר דבר לי אליך השר ויאמר יהוא אל מי מכלנו ויאמר אליך השר׃ 12O 9 6 ויקם ויבא הביתה ויצק השמן אל ראשו ויאמר לו כה אמר יהוה אלהי ישראל משחתיך למלך אל עם יהוה אל ישראל׃ 12O 9 7 והכיתה את בית אחאב אדניך ונקמתי דמי עבדי הנביאים ודמי כל עבדי יהוה מיד איזבל׃ 12O 9 8 ואבד כל בית אחאב והכרתי לאחאב משתין בקיר ועצור ועזוב בישראל׃ 12O 9 9 ונתתי את בית אחאב כבית ירבעם בן נבט וכבית בעשא בן אחיה׃ 12O 9 10 ואת איזבל יאכלו הכלבים בחלק יזרעאל ואין קבר ויפתח הדלת וינס׃ 12O 9 11 ויהוא יצא אל עבדי אדניו ויאמר לו השלום מדוע בא המשגע הזה אליך ויאמר אליהם אתם ידעתם את האיש ואת שיחו׃ 12O 9 12 ויאמרו שקר הגד נא לנו ויאמר כזאת וכזאת אמר אלי לאמר כה אמר יהוה משחתיך למלך אל ישראל׃ 12O 9 13 וימהרו ויקחו איש בגדו וישימו תחתיו אל גרם המעלות ויתקעו בשופר ויאמרו מלך יהוא׃ 12O 9 14 ויתקשר יהוא בן יהושפט בן נמשי אל יורם ויורם היה שמר ברמת גלעד הוא וכל ישראל מפני חזאל מלך ארם׃ 12O 9 15 וישב יהורם המלך להתרפא ביזרעאל מן המכים אשר יכהו ארמים בהלחמו את חזאל מלך ארם ויאמר יהוא אם יש נפשכם אל יצא פליט מן העיר ללכת לגיד ביזרעאל׃ 12O 9 16 וירכב יהוא וילך יזרעאלה כי יורם שכב שמה ואחזיה מלך יהודה ירד לראות את יורם׃ 12O 9 17 והצפה עמד על המגדל ביזרעאל וירא את שפעת יהוא בבאו ויאמר שפעת אני ראה ויאמר יהורם קח רכב ושלח לקראתם ויאמר השלום׃ 12O 9 18 וילך רכב הסוס לקראתו ויאמר כה אמר המלך השלום ויאמר יהוא מה לך ולשלום סב אל אחרי ויגד הצפה לאמר בא המלאך עד הם ולא שב׃ 12O 9 19 וישלח רכב סוס שני ויבא אלהם ויאמר כה אמר המלך שלום ויאמר יהוא מה לך ולשלום סב אל אחרי׃ 12O 9 20 ויגד הצפה לאמר בא עד אליהם ולא שב והמנהג כמנהג יהוא בן נמשי כי בשגעון ינהג׃ 12O 9 21 ויאמר יהורם אסר ויאסר רכבו ויצא יהורם מלך ישראל ואחזיהו מלך יהודה איש ברכבו ויצאו לקראת יהוא וימצאהו בחלקת נבות היזרעאלי׃ 12O 9 22 ויהי כראות יהורם את יהוא ויאמר השלום יהוא ויאמר מה השלום עד זנוני איזבל אמך וכשפיה הרבים׃ 12O 9 23 ויהפך יהורם ידיו וינס ויאמר אל אחזיהו מרמה אחזיה׃ 12O 9 24 ויהוא מלא ידו בקשת ויך את יהורם בין זרעיו ויצא החצי מלבו ויכרע ברכבו׃ 12O 9 25 ויאמר אל בדקר שלשה שא השלכהו בחלקת שדה נבות היזרעאלי כי זכר אני ואתה את רכבים צמדים אחרי אחאב אביו ויהוה נשא עליו את המשא הזה׃ 12O 9 26 אם לא את דמי נבות ואת דמי בניו ראיתי אמש נאם יהוה ושלמתי לך בחלקה הזאת נאם יהוה ועתה שא השלכהו בחלקה כדבר יהוה׃ 12O 9 27 ואחזיה מלך יהודה ראה וינס דרך בית הגן וירדף אחריו יהוא ויאמר גם אתו הכהו אל המרכבה במעלה גור אשר את יבלעם וינס מגדו וימת שם׃ 12O 9 28 וירכבו אתו עבדיו ירושלמה ויקברו אתו בקברתו עם אבתיו בעיר דוד׃ 12O 9 29 ובשנת אחת עשרה שנה ליורם בן אחאב מלך אחזיה על יהודה׃ 12O 9 30 ויבוא יהוא יזרעאלה ואיזבל שמעה ותשם בפוך עיניה ותיטב את ראשה ותשקף בעד החלון׃ 12O 9 31 ויהוא בא בשער ותאמר השלום זמרי הרג אדניו׃ 12O 9 32 וישא פניו אל החלון ויאמר מי אתי מי וישקיפו אליו שנים שלשה סריסים׃ 12O 9 33 ויאמר שמטהו וישמטוה ויז מדמה אל הקיר ואל הסוסים וירמסנה׃ 12O 9 34 ויבא ויאכל וישת ויאמר פקדו נא את הארורה הזאת וקברוה כי בת מלך היא׃ 12O 9 35 וילכו לקברה ולא מצאו בה כי אם הגלגלת והרגלים וכפות הידים׃ 12O 9 36 וישבו ויגידו לו ויאמר דבר יהוה הוא אשר דבר ביד עבדו אליהו התשבי לאמר בחלק יזרעאל יאכלו הכלבים את בשר איזבל׃ 12O 9 37 והית נבלת איזבל כדמן על פני השדה בחלק יזרעאל אשר לא יאמרו זאת איזבל׃ 12O 10 1 ולאחאב שבעים בנים בשמרון ויכתב יהוא ספרים וישלח שמרון אל שרי יזרעאל הזקנים ואל האמנים אחאב לאמר׃ 12O 10 2 ועתה כבא הספר הזה אליכם ואתכם בני אדניכם ואתכם הרכב והסוסים ועיר מבצר והנשק׃ 12O 10 3 וראיתם הטוב והישר מבני אדניכם ושמתם על כסא אביו והלחמו על בית אדניכם׃ 12O 10 4 ויראו מאד מאד ויאמרו הנה שני המלכים לא עמדו לפניו ואיך נעמד אנחנו׃ 12O 10 5 וישלח אשר על הבית ואשר על העיר והזקנים והאמנים אל יהוא לאמר עבדיך אנחנו וכל אשר תאמר אלינו נעשה לא נמליך איש הטוב בעיניך עשה׃ 12O 10 6 ויכתב אליהם ספר שנית לאמר אם לי אתם ולקלי אתם שמעים קחו את ראשי אנשי בני אדניכם ובאו אלי כעת מחר יזרעאלה ובני המלך שבעים איש את גדלי העיר מגדלים אותם׃ 12O 10 7 ויהי כבא הספר אליהם ויקחו את בני המלך וישחטו שבעים איש וישימו את ראשיהם בדודים וישלחו אליו יזרעאלה׃ 12O 10 8 ויבא המלאך ויגד לו לאמר הביאו ראשי בני המלך ויאמר שימו אתם שני צברים פתח השער עד הבקר׃ 12O 10 9 ויהי בבקר ויצא ויעמד ויאמר אל כל העם צדקים אתם הנה אני קשרתי על אדני ואהרגהו ומי הכה את כל אלה׃ 12O 10 10 דעו אפוא כי לא יפל מדבר יהוה ארצה אשר דבר יהוה על בית אחאב ויהוה עשה את אשר דבר ביד עבדו אליהו׃ 12O 10 11 ויך יהוא את כל הנשארים לבית אחאב ביזרעאל וכל גדליו ומידעיו וכהניו עד בלתי השאיר לו שריד׃ 12O 10 12 ויקם ויבא וילך שמרון הוא בית עקד הרעים בדרך׃ 12O 10 13 ויהוא מצא את אחי אחזיהו מלך יהודה ויאמר מי אתם ויאמרו אחי אחזיהו אנחנו ונרד לשלום בני המלך ובני הגבירה׃ 12O 10 14 ויאמר תפשום חיים ויתפשום חיים וישחטום אל בור בית עקד ארבעים ושנים איש ולא השאיר איש מהם׃ 12O 10 15 וילך משם וימצא את יהונדב בן רכב לקראתו ויברכהו ויאמר אליו היש את לבבך ישר כאשר לבבי עם לבבך ויאמר יהונדב יש ויש תנה את ידך ויתן ידו ויעלהו אליו אל המרכבה׃ 12O 10 16 ויאמר לכה אתי וראה בקנאתי ליהוה וירכבו אתו ברכבו׃ 12O 10 17 ויבא שמרון ויך את כל הנשארים לאחאב בשמרון עד השמידו כדבר יהוה אשר דבר אל אליהו׃ 12O 10 18 ויקבץ יהוא את כל העם ויאמר אלהם אחאב עבד את הבעל מעט יהוא יעבדנו הרבה׃ 12O 10 19 ועתה כל נביאי הבעל כל עבדיו וכל כהניו קראו אלי איש אל יפקד כי זבח גדול לי לבעל כל אשר יפקד לא יחיה ויהוא עשה בעקבה למען האביד את עבדי הבעל׃ 12O 10 20 ויאמר יהוא קדשו עצרה לבעל ויקראו׃ 12O 10 21 וישלח יהוא בכל ישראל ויבאו כל עבדי הבעל ולא נשאר איש אשר לא בא ויבאו בית הבעל וימלא בית הבעל פה לפה׃ 12O 10 22 ויאמר לאשר על המלתחה הוצא לבוש לכל עבדי הבעל ויצא להם המלבוש׃ 12O 10 23 ויבא יהוא ויהונדב בן רכב בית הבעל ויאמר לעבדי הבעל חפשו וראו פן יש פה עמכם מעבדי יהוה כי אם עבדי הבעל לבדם׃ 12O 10 24 ויבאו לעשות זבחים ועלות ויהוא שם לו בחוץ שמנים איש ויאמר האיש אשר ימלט מן האנשים אשר אני מביא על ידיכם נפשו תחת נפשו׃ 12O 10 25 ויהי ככלתו לעשות העלה ויאמר יהוא לרצים ולשלשים באו הכום איש אל יצא ויכום לפי חרב וישלכו הרצים והשלשים וילכו עד עיר בית הבעל׃ 12O 10 26 ויצאו את מצבות בית הבעל וישרפוה׃ 12O 10 27 ויתצו את מצבת הבעל ויתצו את בית הבעל וישמהו למחראות עד היום׃ 12O 10 28 וישמד יהוא את הבעל מישראל׃ 12O 10 29 רק חטאי ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל לא סר יהוא מאחריהם עגלי הזהב אשר בית אל ואשר בדן׃ 12O 10 30 ויאמר יהוה אל יהוא יען אשר הטיבת לעשות הישר בעיני ככל אשר בלבבי עשית לבית אחאב בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל׃ 12O 10 31 ויהוא לא שמר ללכת בתורת יהוה אלהי ישראל בכל לבבו לא סר מעל חטאות ירבעם אשר החטיא את ישראל׃ 12O 10 32 בימים ההם החל יהוה לקצות בישראל ויכם חזאל בכל גבול ישראל׃ 12O 10 33 מן הירדן מזרח השמש את כל ארץ הגלעד הגדי והראובני והמנשי מערער אשר על נחל ארנן והגלעד והבשן׃ 12O 10 34 ויתר דברי יהוא וכל אשר עשה וכל גבורתו הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 12O 10 35 וישכב יהוא עם אבתיו ויקברו אתו בשמרון וימלך יהואחז בנו תחתיו׃ 12O 10 36 והימים אשר מלך יהוא על ישראל עשרים ושמנה שנה בשמרון׃ 12O 11 1 ועתליה אם אחזיהו וראתה כי מת בנה ותקם ותאבד את כל זרע הממלכה׃ 12O 11 2 ותקח יהושבע בת המלך יורם אחות אחזיהו את יואש בן אחזיה ותגנב אתו מתוך בני המלך הממותתים אתו ואת מינקתו בחדר המטות ויסתרו אתו מפני עתליהו ולא הומת׃ 12O 11 3 ויהי אתה בית יהוה מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על הארץ׃ 12O 11 4 ובשנה השביעית שלח יהוידע ויקח את שרי המאיות לכרי ולרצים ויבא אתם אליו בית יהוה ויכרת להם ברית וישבע אתם בבית יהוה וירא אתם את בן המלך׃ 12O 11 5 ויצום לאמר זה הדבר אשר תעשון השלשית מכם באי השבת ושמרי משמרת בית המלך׃ 12O 11 6 והשלשית בשער סור והשלשית בשער אחר הרצים ושמרתם את משמרת הבית מסח׃ 12O 11 7 ושתי הידות בכם כל יצאי השבת ושמרו את משמרת בית יהוה אל המלך׃ 12O 11 8 והקפתם על המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל השדרות יומת והיו את המלך בצאתו ובבאו׃ 12O 11 9 ויעשו שרי המאיות ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יצאי השבת ויבאו אל יהוידע הכהן׃ 12O 11 10 ויתן הכהן לשרי המאיות את החנית ואת השלטים אשר למלך דוד אשר בבית יהוה׃ 12O 11 11 ויעמדו הרצים איש וכליו בידו מכתף הבית הימנית עד כתף הבית השמאלית למזבח ולבית על המלך סביב׃ 12O 11 12 ויוצא את בן המלך ויתן עליו את הנזר ואת העדות וימלכו אתו וימשחהו ויכו כף ויאמרו יחי המלך׃ 12O 11 13 ותשמע עתליה את קול הרצין העם ותבא אל העם בית יהוה׃ 12O 11 14 ותרא והנה המלך עמד על העמוד כמשפט והשרים והחצצרות אל המלך וכל עם הארץ שמח ותקע בחצצרות ותקרע עתליה את בגדיה ותקרא קשר קשר׃ 12O 11 15 ויצו יהוידע הכהן את שרי המאיות פקדי החיל ויאמר אליהם הוציאו אתה אל מבית לשדרת והבא אחריה המת בחרב כי אמר הכהן אל תומת בית יהוה׃ 12O 11 16 וישמו לה ידים ותבוא דרך מבוא הסוסים בית המלך ותומת שם׃ 12O 11 17 ויכרת יהוידע את הברית בין יהוה ובין המלך ובין העם להיות לעם ליהוה ובין המלך ובין העם׃ 12O 11 18 ויבאו כל עם הארץ בית הבעל ויתצהו את מזבחתו ואת צלמיו שברו היטב ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות וישם הכהן פקדות על בית יהוה׃ 12O 11 19 ויקח את שרי המאות ואת הכרי ואת הרצים ואת כל עם הארץ וירידו את המלך מבית יהוה ויבואו דרך שער הרצים בית המלך וישב על כסא המלכים׃ 12O 11 20 וישמח כל עם הארץ והעיר שקטה ואת עתליהו המיתו בחרב בית מלך׃ 12O 11 21 בן שבע שנים יהואש במלכו׃ 12O 12 1 בשנת שבע ליהוא מלך יהואש וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע׃ 12O 12 2 ויעש יהואש הישר בעיני יהוה כל ימיו אשר הורהו יהוידע הכהן׃ 12O 12 3 רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃ 12O 12 4 ויאמר יהואש אל הכהנים כל כסף הקדשים אשר יובא בית יהוה כסף עובר איש כסף נפשות ערכו כל כסף אשר יעלה על לב איש להביא בית יהוה׃ 12O 12 5 יקחו להם הכהנים איש מאת מכרו והם יחזקו את בדק הבית לכל אשר ימצא שם בדק׃ 12O 12 6 ויהי בשנת עשרים ושלש שנה למלך יהואש לא חזקו הכהנים את בדק הבית׃ 12O 12 7 ויקרא המלך יהואש ליהוידע הכהן ולכהנים ויאמר אלהם מדוע אינכם מחזקים את בדק הבית ועתה אל תקחו כסף מאת מכריכם כי לבדק הבית תתנהו׃ 12O 12 8 ויאתו הכהנים לבלתי קחת כסף מאת העם ולבלתי חזק את בדק הבית׃ 12O 12 9 ויקח יהוידע הכהן ארון אחד ויקב חר בדלתו ויתן אתו אצל המזבח בימין בבוא איש בית יהוה ונתנו שמה הכהנים שמרי הסף את כל הכסף המובא בית יהוה׃ 12O 12 10 ויהי כראותם כי רב הכסף בארון ויעל ספר המלך והכהן הגדול ויצרו וימנו את הכסף הנמצא בית יהוה׃ 12O 12 11 ונתנו את הכסף המתכן על יד עשי המלאכה הפקדים בית יהוה ויוציאהו לחרשי העץ ולבנים העשים בית יהוה׃ 12O 12 12 ולגדרים ולחצבי האבן ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את בדק בית יהוה ולכל אשר יצא על הבית לחזקה׃ 12O 12 13 אך לא יעשה בית יהוה ספות כסף מזמרות מזרקות חצצרות כל כלי זהב וכלי כסף מן הכסף המובא בית יהוה׃ 12O 12 14 כי לעשי המלאכה יתנהו וחזקו בו את בית יהוה׃ 12O 12 15 ולא יחשבו את האנשים אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעשי המלאכה כי באמנה הם עשים׃ 12O 12 16 כסף אשם וכסף חטאות לא יובא בית יהוה לכהנים יהיו׃ 12O 12 17 אז יעלה חזאל מלך ארם וילחם על גת וילכדה וישם חזאל פניו לעלות על ירושלם׃ 12O 12 18 ויקח יהואש מלך יהודה את כל הקדשים אשר הקדישו יהושפט ויהורם ואחזיהו אבתיו מלכי יהודה ואת קדשיו ואת כל הזהב הנמצא באצרות בית יהוה ובית המלך וישלח לחזאל מלך ארם ויעל מעל ירושלם׃ 12O 12 19 ויתר דברי יואש וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 12O 12 20 ויקמו עבדיו ויקשרו קשר ויכו את יואש בית מלא היורד סלא׃ 12O 12 21 ויוזבד בן שמעת ויהוזבד בן שמר עבדיו הכהו וימת ויקברו אתו עם אבתיו בעיר דוד וימלך אמציה בנו תחתיו׃ 12O 13 1 בשנת עשרים ושלש שנה ליואש בן אחזיהו מלך יהודה מלך יהואחז בן יהוא על ישראל בשמרון שבע עשרה שנה׃ 12O 13 2 ויעש הרע בעיני יהוה וילך אחר חטאת ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל לא סר ממנה׃ 12O 13 3 ויחר אף יהוה בישראל ויתנם ביד חזאל מלך ארם וביד בן הדד בן חזאל כל הימים׃ 12O 13 4 ויחל יהואחז את פני יהוה וישמע אליו יהוה כי ראה את לחץ ישראל כי לחץ אתם מלך ארם׃ 12O 13 5 ויתן יהוה לישראל מושיע ויצאו מתחת יד ארם וישבו בני ישראל באהליהם כתמול שלשום׃ 12O 13 6 אך לא סרו מחטאות בית ירבעם אשר החטי את ישראל בה הלך וגם האשרה עמדה בשמרון׃ 12O 13 7 כי לא השאיר ליהואחז עם כי אם חמשים פרשים ועשרה רכב ועשרת אלפים רגלי כי אבדם מלך ארם וישמם כעפר לדש׃ 12O 13 8 ויתר דברי יהואחז וכל אשר עשה וגבורתו הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 12O 13 9 וישכב יהואחז עם אבתיו ויקברהו בשמרון וימלך יואש בנו תחתיו׃ 12O 13 10 בשנת שלשים ושבע שנה ליואש מלך יהודה מלך יהואש בן יהואחז על ישראל בשמרון שש עשרה שנה׃ 12O 13 11 ויעשה הרע בעיני יהוה לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל בה הלך׃ 12O 13 12 ויתר דברי יואש וכל אשר עשה וגבורתו אשר נלחם עם אמציה מלך יהודה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 12O 13 13 וישכב יואש עם אבתיו וירבעם ישב על כסאו ויקבר יואש בשמרון עם מלכי ישראל׃ 12O 13 14 ואלישע חלה את חליו אשר ימות בו וירד אליו יואש מלך ישראל ויבך על פניו ויאמר אבי אבי רכב ישראל ופרשיו׃ 12O 13 15 ויאמר לו אלישע קח קשת וחצים ויקח אליו קשת וחצים׃ 12O 13 16 ויאמר למלך ישראל הרכב ידך על הקשת וירכב ידו וישם אלישע ידיו על ידי המלך׃ 12O 13 17 ויאמר פתח החלון קדמה ויפתח ויאמר אלישע ירה ויור ויאמר חץ תשועה ליהוה וחץ תשועה בארם והכית את ארם באפק עד כלה׃ 12O 13 18 ויאמר קח החצים ויקח ויאמר למלך ישראל הך ארצה ויך שלש פעמים ויעמד׃ 12O 13 19 ויקצף עליו איש האלהים ויאמר להכות חמש או שש פעמים אז הכית את ארם עד כלה ועתה שלש פעמים תכה את ארם׃ 12O 13 20 וימת אלישע ויקברהו וגדודי מואב יבאו בארץ בא שנה׃ 12O 13 21 ויהי הם קברים איש והנה ראו את הגדוד וישליכו את האיש בקבר אלישע וילך ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על רגליו׃ 12O 13 22 וחזאל מלך ארם לחץ את ישראל כל ימי יהואחז׃ 12O 13 23 ויחן יהוה אתם וירחמם ויפן אליהם למען בריתו את אברהם יצחק ויעקב ולא אבה השחיתם ולא השליכם מעל פניו עד עתה׃ 12O 13 24 וימת חזאל מלך ארם וימלך בן הדד בנו תחתיו׃ 12O 13 25 וישב יהואש בן יהואחז ויקח את הערים מיד בן הדד בן חזאל אשר לקח מיד יהואחז אביו במלחמה שלש פעמים הכהו יואש וישב את ערי ישראל׃ 12O 14 1 בשנת שתים ליואש בן יואחז מלך ישראל מלך אמציהו בן יואש מלך יהודה׃ 12O 14 2 בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדין מן ירושלם׃ 12O 14 3 ויעש הישר בעיני יהוה רק לא כדוד אביו ככל אשר עשה יואש אביו עשה׃ 12O 14 4 רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃ 12O 14 5 ויהי כאשר חזקה הממלכה בידו ויך את עבדיו המכים את המלך אביו׃ 12O 14 6 ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה אשר צוה יהוה לאמר לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות כי אם איש בחטאו ימות׃ 12O 14 7 הוא הכה את אדום בגיא המלח עשרת אלפים ותפש את הסלע במלחמה ויקרא את שמה יקתאל עד היום הזה׃ 12O 14 8 אז שלח אמציה מלאכים אל יהואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל לאמר לכה נתראה פנים׃ 12O 14 9 וישלח יהואש מלך ישראל אל אמציהו מלך יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את החוח׃ 12O 14 10 הכה הכית את אדום ונשאך לבך הכבד ושב בביתך ולמה תתגרה ברעה ונפלתה אתה ויהודה עמך׃ 12O 14 11 ולא שמע אמציהו ויעל יהואש מלך ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה בבית שמש אשר ליהודה׃ 12O 14 12 וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש לאהלו׃ 12O 14 13 ואת אמציהו מלך יהודה בן יהואש בן אחזיהו תפש יהואש מלך ישראל בבית שמש ויבאו ירושלם ויפרץ בחומת ירושלם בשער אפרים עד שער הפנה ארבע מאות אמה׃ 12O 14 14 ולקח את כל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בית יהוה ובאצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרונה׃ 12O 14 15 ויתר דברי יהואש אשר עשה וגבורתו ואשר נלחם עם אמציהו מלך יהודה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 12O 14 16 וישכב יהואש עם אבתיו ויקבר בשמרון עם מלכי ישראל וימלך ירבעם בנו תחתיו׃ 12O 14 17 ויחי אמציהו בן יואש מלך יהודה אחרי מות יהואש בן יהואחז מלך ישראל חמש עשרה שנה׃ 12O 14 18 ויתר דברי אמציהו הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 12O 14 19 ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימתהו שם׃ 12O 14 20 וישאו אתו על הסוסים ויקבר בירושלם עם אבתיו בעיר דוד׃ 12O 14 21 ויקחו כל עם יהודה את עזריה והוא בן שש עשרה שנה וימלכו אתו תחת אביו אמציהו׃ 12O 14 22 הוא בנה את אילת וישבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבתיו׃ 12O 14 23 בשנת חמש עשרה שנה לאמציהו בן יואש מלך יהודה מלך ירבעם בן יואש מלך ישראל בשמרון ארבעים ואחת שנה׃ 12O 14 24 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃ 12O 14 25 הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר יהוה אלהי ישראל אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר׃ 12O 14 26 כי ראה יהוה את עני ישראל מרה מאד ואפס עצור ואפס עזוב ואין עזר לישראל׃ 12O 14 27 ולא דבר יהוה למחות את שם ישראל מתחת השמים ויושיעם ביד ירבעם בן יואש׃ 12O 14 28 ויתר דברי ירבעם וכל אשר עשה וגבורתו אשר נלחם ואשר השיב את דמשק ואת חמת ליהודה בישראל הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 12O 14 29 וישכב ירבעם עם אבתיו עם מלכי ישראל וימלך זכריה בנו תחתיו׃ 12O 15 1 בשנת עשרים ושבע שנה לירבעם מלך ישראל מלך עזריה בן אמציה מלך יהודה׃ 12O 15 2 בן שש עשרה שנה היה במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכליהו מירושלם׃ 12O 15 3 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה אמציהו אביו׃ 12O 15 4 רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות׃ 12O 15 5 וינגע יהוה את המלך ויהי מצרע עד יום מתו וישב בבית החפשית ויותם בן המלך על הבית שפט את עם הארץ׃ 12O 15 6 ויתר דברי עזריהו וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 12O 15 7 וישכב עזריה עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו בעיר דוד וימלך יותם בנו תחתיו׃ 12O 15 8 בשנת שלשים ושמנה שנה לעזריהו מלך יהודה מלך זכריהו בן ירבעם על ישראל בשמרון ששה חדשים׃ 12O 15 9 ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשו אבתיו לא סר מחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃ 12O 15 10 ויקשר עליו שלם בן יבש ויכהו קבל עם וימיתהו וימלך תחתיו׃ 12O 15 11 ויתר דברי זכריה הנם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 12O 15 12 הוא דבר יהוה אשר דבר אל יהוא לאמר בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל ויהי כן׃ 12O 15 13 שלום בן יביש מלך בשנת שלשים ותשע שנה לעזיה מלך יהודה וימלך ירח ימים בשמרון׃ 12O 15 14 ויעל מנחם בן גדי מתרצה ויבא שמרון ויך את שלום בן יביש בשמרון וימיתהו וימלך תחתיו׃ 12O 15 15 ויתר דברי שלום וקשרו אשר קשר הנם כתבים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 12O 15 16 אז יכה מנחם את תפסח ואת כל אשר בה ואת גבוליה מתרצה כי לא פתח ויך את כל ההרותיה בקע׃ 12O 15 17 בשנת שלשים ותשע שנה לעזריה מלך יהודה מלך מנחם בן גדי על ישראל עשר שנים בשמרון׃ 12O 15 18 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מעל חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל כל ימיו׃ 12O 15 19 בא פול מלך אשור על הארץ ויתן מנחם לפול אלף ככר כסף להיות ידיו אתו להחזיק הממלכה בידו׃ 12O 15 20 ויצא מנחם את הכסף על ישראל על כל גבורי החיל לתת למלך אשור חמשים שקלים כסף לאיש אחד וישב מלך אשור ולא עמד שם בארץ׃ 12O 15 21 ויתר דברי מנחם וכל אשר עשה הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 12O 15 22 וישכב מנחם עם אבתיו וימלך פקחיה בנו תחתיו׃ 12O 15 23 בשנת חמשים שנה לעזריה מלך יהודה מלך פקחיה בן מנחם על ישראל בשמרון שנתים׃ 12O 15 24 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מחטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃ 12O 15 25 ויקשר עליו פקח בן רמליהו שלישו ויכהו בשמרון בארמון בית מלך את ארגב ואת האריה ועמו חמשים איש מבני גלעדים וימיתהו וימלך תחתיו׃ 12O 15 26 ויתר דברי פקחיה וכל אשר עשה הנם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 12O 15 27 בשנת חמשים ושתים שנה לעזריה מלך יהודה מלך פקח בן רמליהו על ישראל בשמרון עשרים שנה׃ 12O 15 28 ויעש הרע בעיני יהוה לא סר מן חטאות ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל׃ 12O 15 29 בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה׃ 12O 15 30 ויקשר קשר הושע בן אלה על פקח בן רמליהו ויכהו וימיתהו וימלך תחתיו בשנת עשרים ליותם בן עזיה׃ 12O 15 31 ויתר דברי פקח וכל אשר עשה הנם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל׃ 12O 15 32 בשנת שתים לפקח בן רמליהו מלך ישראל מלך יותם בן עזיהו מלך יהודה׃ 12O 15 33 בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושא בת צדוק׃ 12O 15 34 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה עזיהו אביו עשה׃ 12O 15 35 רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות הוא בנה את שער בית יהוה העליון׃ 12O 15 36 ויתר דברי יותם אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 12O 15 37 בימים ההם החל יהוה להשליח ביהודה רצין מלך ארם ואת פקח בן רמליהו׃ 12O 15 38 וישכב יותם עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד אביו וימלך אחז בנו תחתיו׃ 12O 16 1 בשנת שבע עשרה שנה לפקח בן רמליהו מלך אחז בן יותם מלך יהודה׃ 12O 16 2 בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ולא עשה הישר בעיני יהוה אלהיו כדוד אביו׃ 12O 16 3 וילך בדרך מלכי ישראל וגם את בנו העביר באש כתעבות הגוים אשר הוריש יהוה אתם מפני בני ישראל׃ 12O 16 4 ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן׃ 12O 16 5 אז יעלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה ויצרו על אחז ולא יכלו להלחם׃ 12O 16 6 בעת ההיא השיב רצין מלך ארם את אילת לארם וינשל את היהודים מאילות וארמים באו אילת וישבו שם עד היום הזה׃ 12O 16 7 וישלח אחז מלאכים אל תגלת פלסר מלך אשור לאמר עבדך ובנך אני עלה והושעני מכף מלך ארם ומכף מלך ישראל הקומים עלי׃ 12O 16 8 ויקח אחז את הכסף ואת הזהב הנמצא בית יהוה ובאצרות בית המלך וישלח למלך אשור שחד׃ 12O 16 9 וישמע אליו מלך אשור ויעל מלך אשור אל דמשק ויתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית׃ 12O 16 10 וילך המלך אחז לקראת תגלת פלאסר מלך אשור דומשק וירא את המזבח אשר בדמשק וישלח המלך אחז אל אוריה הכהן את דמות המזבח ואת תבניתו לכל מעשהו׃ 12O 16 11 ויבן אוריה הכהן את המזבח ככל אשר שלח המלך אחז מדמשק כן עשה אוריה הכהן עד בוא המלך אחז מדמשק׃ 12O 16 12 ויבא המלך מדמשק וירא המלך את המזבח ויקרב המלך על המזבח ויעל עליו׃ 12O 16 13 ויקטר את עלתו ואת מנחתו ויסך את נסכו ויזרק את דם השלמים אשר לו על המזבח׃ 12O 16 14 ואת המזבח הנחשת אשר לפני יהוה ויקרב מאת פני הבית מבין המזבח ומבין בית יהוה ויתן אתו על ירך המזבח צפונה׃ 12O 16 15 ויצוהו המלך אחז את אוריה הכהן לאמר על המזבח הגדול הקטר את עלת הבקר ואת מנחת הערב ואת עלת המלך ואת מנחתו ואת עלת כל עם הארץ ומנחתם ונסכיהם וכל דם עלה וכל דם זבח עליו תזרק ומזבח הנחשת יהיה לי לבקר׃ 12O 16 16 ויעש אוריה הכהן ככל אשר צוה המלך אחז׃ 12O 16 17 ויקצץ המלך אחז את המסגרות המכנות ויסר מעליהם ואת הכיר ואת הים הורד מעל הבקר הנחשת אשר תחתיה ויתן אתו על מרצפת אבנים׃ 12O 16 18 ואת מיסך השבת אשר בנו בבית ואת מבוא המלך החיצונה הסב בית יהוה מפני מלך אשור׃ 12O 16 19 ויתר דברי אחז אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 12O 16 20 וישכב אחז עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דוד וימלך חזקיהו בנו תחתיו׃ 12O 17 1 בשנת שתים עשרה לאחז מלך יהודה מלך הושע בן אלה בשמרון על ישראל תשע שנים׃ 12O 17 2 ויעש הרע בעיני יהוה רק לא כמלכי ישראל אשר היו לפניו׃ 12O 17 3 עליו עלה שלמנאסר מלך אשור ויהי לו הושע עבד וישב לו מנחה׃ 12O 17 4 וימצא מלך אשור בהושע קשר אשר שלח מלאכים אל סוא מלך מצרים ולא העלה מנחה למלך אשור כשנה בשנה ויעצרהו מלך אשור ויאסרהו בית כלא׃ 12O 17 5 ויעל מלך אשור בכל הארץ ויעל שמרון ויצר עליה שלש שנים׃ 12O 17 6 בשנת התשיעית להושע לכד מלך אשור את שמרון ויגל את ישראל אשורה וישב אתם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי׃ 12O 17 7 ויהי כי חטאו בני ישראל ליהוה אלהיהם המעלה אתם מארץ מצרים מתחת יד פרעה מלך מצרים וייראו אלהים אחרים׃ 12O 17 8 וילכו בחקות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל ומלכי ישראל אשר עשו׃ 12O 17 9 ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על יהוה אלהיהם ויבנו להם במות בכל עריהם ממגדל נוצרים עד עיר מבצר׃ 12O 17 10 ויצבו להם מצבות ואשרים על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן׃ 12O 17 11 ויקטרו שם בכל במות כגוים אשר הגלה יהוה מפניהם ויעשו דברים רעים להכעיס את יהוה׃ 12O 17 12 ויעבדו הגללים אשר אמר יהוה להם לא תעשו את הדבר הזה׃ 12O 17 13 ויעד יהוה בישראל וביהודה ביד כל נביאו כל חזה לאמר שבו מדרכיכם הרעים ושמרו מצותי חקותי ככל התורה אשר צויתי את אבתיכם ואשר שלחתי אליכם ביד עבדי הנביאים׃ 12O 17 14 ולא שמעו ויקשו את ערפם כערף אבותם אשר לא האמינו ביהוה אלהיהם׃ 12O 17 15 וימאסו את חקיו ואת בריתו אשר כרת את אבותם ואת עדותיו אשר העיד בם וילכו אחרי ההבל ויהבלו ואחרי הגוים אשר סביבתם אשר צוה יהוה אתם לבלתי עשות כהם׃ 12O 17 16 ויעזבו את כל מצות יהוה אלהיהם ויעשו להם מסכה שנים עגלים ויעשו אשירה וישתחוו לכל צבא השמים ויעבדו את הבעל׃ 12O 17 17 ויעבירו את בניהם ואת בנותיהם באש ויקסמו קסמים וינחשו ויתמכרו לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃ 12O 17 18 ויתאנף יהוה מאד בישראל ויסרם מעל פניו לא נשאר רק שבט יהודה לבדו׃ 12O 17 19 גם יהודה לא שמר את מצות יהוה אלהיהם וילכו בחקות ישראל אשר עשו׃ 12O 17 20 וימאס יהוה בכל זרע ישראל ויענם ויתנם ביד שסים עד אשר השליכם מפניו׃ 12O 17 21 כי קרע ישראל מעל בית דוד וימליכו את ירבעם בן נבט וידא ירבעם את ישראל מאחרי יהוה והחטיאם חטאה גדולה׃ 12O 17 22 וילכו בני ישראל בכל חטאות ירבעם אשר עשה לא סרו ממנה׃ 12O 17 23 עד אשר הסיר יהוה את ישראל מעל פניו כאשר דבר ביד כל עבדיו הנביאים ויגל ישראל מעל אדמתו אשורה עד היום הזה׃ 12O 17 24 ויבא מלך אשור מבבל ומכותה ומעוא ומחמת וספרוים וישב בערי שמרון תחת בני ישראל וירשו את שמרון וישבו בעריה׃ 12O 17 25 ויהי בתחלת שבתם שם לא יראו את יהוה וישלח יהוה בהם את האריות ויהיו הרגים בהם׃ 12O 17 26 ויאמרו למלך אשור לאמר הגוים אשר הגלית ותושב בערי שמרון לא ידעו את משפט אלהי הארץ וישלח בם את האריות והנם ממיתים אותם כאשר אינם ידעים את משפט אלהי הארץ׃ 12O 17 27 ויצו מלך אשור לאמר הליכו שמה אחד מהכהנים אשר הגליתם משם וילכו וישבו שם וירם את משפט אלהי הארץ׃ 12O 17 28 ויבא אחד מהכהנים אשר הגלו משמרון וישב בבית אל ויהי מורה אתם איך ייראו את יהוה׃ 12O 17 29 ויהיו עשים גוי גוי אלהיו ויניחו בבית הבמות אשר עשו השמרנים גוי גוי בעריהם אשר הם ישבים שם׃ 12O 17 30 ואנשי בבל עשו את סכות בנות ואנשי כות עשו את נרגל ואנשי חמת עשו את אשימא׃ 12O 17 31 והעוים עשו נבחז ואת תרתק והספרוים שרפים את בניהם באש לאדרמלך וענמלך אלה ספרים׃ 12O 17 32 ויהיו יראים את יהוה ויעשו להם מקצותם כהני במות ויהיו עשים להם בבית הבמות׃ 12O 17 33 את יהוה היו יראים ואת אלהיהם היו עבדים כמשפט הגוים אשר הגלו אתם משם׃ 12O 17 34 עד היום הזה הם עשים כמשפטים הראשנים אינם יראים את יהוה ואינם עשים כחקתם וכמשפטם וכתורה וכמצוה אשר צוה יהוה את בני יעקב אשר שם שמו ישראל׃ 12O 17 35 ויכרת יהוה אתם ברית ויצום לאמר לא תיראו אלהים אחרים ולא תשתחוו להם ולא תעבדום ולא תזבחו להם׃ 12O 17 36 כי אם את יהוה אשר העלה אתכם מארץ מצרים בכח גדול ובזרוע נטויה אתו תיראו ולו תשתחוו ולו תזבחו׃ 12O 17 37 ואת החקים ואת המשפטים והתורה והמצוה אשר כתב לכם תשמרון לעשות כל הימים ולא תיראו אלהים אחרים׃ 12O 17 38 והברית אשר כרתי אתכם לא תשכחו ולא תיראו אלהים אחרים׃ 12O 17 39 כי אם את יהוה אלהיכם תיראו והוא יציל אתכם מיד כל איביכם׃ 12O 17 40 ולא שמעו כי אם כמשפטם הראשון הם עשים׃ 12O 17 41 ויהיו הגוים האלה יראים את יהוה ואת פסיליהם היו עבדים גם בניהם ובני בניהם כאשר עשו אבתם הם עשים עד היום הזה׃ 12O 18 1 ויהי בשנת שלש להושע בן אלה מלך ישראל מלך חזקיה בן אחז מלך יהודה׃ 12O 18 2 בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אבי בת זכריה׃ 12O 18 3 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה דוד אביו׃ 12O 18 4 הוא הסיר את הבמות ושבר את המצבת וכרת את האשרה וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחשתן׃ 12O 18 5 ביהוה אלהי ישראל בטח ואחריו לא היה כמהו בכל מלכי יהודה ואשר היו לפניו׃ 12O 18 6 וידבק ביהוה לא סר מאחריו וישמר מצותיו אשר צוה יהוה את משה׃ 12O 18 7 והיה יהוה עמו בכל אשר יצא ישכיל וימרד במלך אשור ולא עבדו׃ 12O 18 8 הוא הכה את פלשתים עד עזה ואת גבוליה ממגדל נוצרים עד עיר מבצר׃ 12O 18 9 ויהי בשנה הרביעית למלך חזקיהו היא השנה השביעית להושע בן אלה מלך ישראל עלה שלמנאסר מלך אשור על שמרון ויצר עליה׃ 12O 18 10 וילכדה מקצה שלש שנים בשנת שש לחזקיה היא שנת תשע להושע מלך ישראל נלכדה שמרון׃ 12O 18 11 ויגל מלך אשור את ישראל אשורה וינחם בחלח ובחבור נהר גוזן וערי מדי׃ 12O 18 12 על אשר לא שמעו בקול יהוה אלהיהם ויעברו את בריתו את כל אשר צוה משה עבד יהוה ולא שמעו ולא עשו׃ 12O 18 13 ובארבע עשרה שנה למלך חזקיה עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות ויתפשם׃ 12O 18 14 וישלח חזקיה מלך יהודה אל מלך אשור לכישה לאמר חטאתי שוב מעלי את אשר תתן עלי אשא וישם מלך אשור על חזקיה מלך יהודה שלש מאות ככר כסף ושלשים ככר זהב׃ 12O 18 15 ויתן חזקיה את כל הכסף הנמצא בית יהוה ובאצרות בית המלך׃ 12O 18 16 בעת ההיא קצץ חזקיה את דלתות היכל יהוה ואת האמנות אשר צפה חזקיה מלך יהודה ויתנם למלך אשור׃ 12O 18 17 וישלח מלך אשור את תרתן ואת רב סריס ואת רב שקה מן לכיש אל המלך חזקיהו בחיל כבד ירושלם ויעלו ויבאו ירושלם ויעלו ויבאו ויעמדו בתעלת הברכה העליונה אשר במסלת שדה כובס׃ 12O 18 18 ויקראו אל המלך ויצא אלהם אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנה הספר ויואח בן אסף המזכיר׃ 12O 18 19 ויאמר אלהם רב שקה אמרו נא אל חזקיהו כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת׃ 12O 18 20 אמרת אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי׃ 12O 18 21 עתה הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו׃ 12O 18 22 וכי תאמרון אלי אל יהוה אלהינו בטחנו הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו בירושלם׃ 12O 18 23 ועתה התערב נא את אדני את מלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רכבים עליהם׃ 12O 18 24 ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים׃ 12O 18 25 עתה המבלעדי יהוה עליתי על המקום הזה להשחתו יהוה אמר אלי עלה על הארץ הזאת והשחיתה׃ 12O 18 26 ויאמר אליקים בן חלקיהו ושבנה ויואח אל רב שקה דבר נא אל עבדיך ארמית כי שמעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באזני העם אשר על החמה׃ 12O 18 27 ויאמר אליהם רב שקה העל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים הישבים על החמה לאכל את חריהם ולשתות את שיניהם עמכם׃ 12O 18 28 ויעמד רב שקה ויקרא בקול גדול יהודית וידבר ויאמר שמעו דבר המלך הגדול מלך אשור׃ 12O 18 29 כה אמר המלך אל ישיא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם מידו׃ 12O 18 30 ואל יבטח אתכם חזקיהו אל יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה ולא תנתן את העיר הזאת ביד מלך אשור׃ 12O 18 31 אל תשמעו אל חזקיהו כי כה אמר מלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו׃ 12O 18 32 עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים ארץ זית יצהר ודבש וחיו ולא תמתו ואל תשמעו אל חזקיהו כי יסית אתכם לאמר יהוה יצילנו׃ 12O 18 33 ההצל הצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור׃ 12O 18 34 איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים הנע ועוה כי הצילו את שמרון מידי׃ 12O 18 35 מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלם מידי׃ 12O 18 36 והחרישו העם ולא ענו אתו דבר כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו׃ 12O 18 37 ויבא אליקים בן חלקיה אשר על הבית ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו קרועי בגדים ויגדו לו דברי רב שקה׃ 12O 19 1 ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה׃ 12O 19 2 וישלח את אליקים אשר על הבית ושבנא הספר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים אל ישעיהו הנביא בן אמוץ׃ 12O 19 3 ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה׃ 12O 19 4 אולי ישמע יהוה אלהיך את כל דברי רב שקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה׃ 12O 19 5 ויבאו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו׃ 12O 19 6 ויאמר להם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אתי׃ 12O 19 7 הנני נתן בו רוח ושמע שמועה ושב לארצו והפלתיו בחרב בארצו׃ 12O 19 8 וישב רב שקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כי שמע כי נסע מלכיש׃ 12O 19 9 וישמע אל תרהקה מלך כוש לאמר הנה יצא להלחם אתך וישב וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר׃ 12O 19 10 כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור׃ 12O 19 11 הנה אתה שמעת את אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות להחרימם ואתה תנצל׃ 12O 19 12 ההצילו אתם אלהי הגוים אשר שחתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלאשר׃ 12O 19 13 איו מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה׃ 12O 19 14 ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראם ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה׃ 12O 19 15 ויתפלל חזקיהו לפני יהוה ויאמר יהוה אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ׃ 12O 19 16 הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עיניך וראה ושמע את דברי סנחריב אשר שלחו לחרף אלהים חי׃ 12O 19 17 אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את הגוים ואת ארצם׃ 12O 19 18 ונתנו את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃ 12O 19 19 ועתה יהוה אלהינו הושיענו נא מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה אלהים לבדך׃ 12O 19 20 וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחרב מלך אשור שמעתי׃ 12O 19 21 זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם׃ 12O 19 22 את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימות קול ותשא מרום עיניך על קדוש ישראל׃ 12O 19 23 ביד מלאכיך חרפת אדני ותאמר ברכב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו ואבואה מלון קצה יער כרמלו׃ 12O 19 24 אני קרתי ושתיתי מים זרים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור׃ 12O 19 25 הלא שמעת למרחוק אתה עשיתי למימי קדם ויצרתיה עתה הביאתיה ותהי להשות גלים נצים ערים בצרות׃ 12O 19 26 וישביהן קצרי יד חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה׃ 12O 19 27 ושבתך וצאתך ובאך ידעתי ואת התרגזך אלי׃ 12O 19 28 יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשבתיך בדרך אשר באת בה׃ 12O 19 29 וזה לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית סחיש ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכלו פרים׃ 12O 19 30 ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה׃ 12O 19 31 כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה תעשה זאת׃ 12O 19 32 לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה׃ 12O 19 33 בדרך אשר יבא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבא נאם יהוה׃ 12O 19 34 וגנותי אל העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי׃ 12O 19 35 ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך יהוה ויך במחנה אשור מאה שמונים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים׃ 12O 19 36 ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה׃ 12O 19 37 ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו׃ 12O 20 1 בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה׃ 12O 20 2 ויסב את פניו אל הקיר ויתפלל אל יהוה לאמר׃ 12O 20 3 אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול׃ 12O 20 4 ויהי ישעיהו לא יצא העיר התיכנה ודבר יהוה היה אליו לאמר׃ 12O 20 5 שוב ואמרת אל חזקיהו נגיד עמי כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני רפא לך ביום השלישי תעלה בית יהוה׃ 12O 20 6 והספתי על ימיך חמש עשרה שנה ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת למעני ולמען דוד עבדי׃ 12O 20 7 ויאמר ישעיהו קחו דבלת תאנים ויקחו וישימו על השחין ויחי׃ 12O 20 8 ויאמר חזקיהו אל ישעיהו מה אות כי ירפא יהוה לי ועליתי ביום השלישי בית יהוה׃ 12O 20 9 ויאמר ישעיהו זה לך האות מאת יהוה כי יעשה יהוה את הדבר אשר דבר הלך הצל עשר מעלות אם ישוב עשר מעלות׃ 12O 20 10 ויאמר יחזקיהו נקל לצל לנטות עשר מעלות לא כי ישוב הצל אחרנית עשר מעלות׃ 12O 20 11 ויקרא ישעיהו הנביא אל יהוה וישב את הצל במעלות אשר ירדה במעלות אחז אחרנית עשר מעלות׃ 12O 20 12 בעת ההיא שלח בראדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו כי שמע כי חלה חזקיהו׃ 12O 20 13 וישמע עליהם חזקיהו ויראם את כל בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת שמן הטוב ואת בית כליו ואת כל אשר נמצא באוצרתיו לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו ובכל ממשלתו׃ 12O 20 14 ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו מבבל׃ 12O 20 15 ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל אשר בביתי ראו לא היה דבר אשר לא הראיתם באצרתי׃ 12O 20 16 ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר יהוה׃ 12O 20 17 הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבלה לא יותר דבר אמר יהוה׃ 12O 20 18 ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקח והיו סריסים בהיכל מלך בבל׃ 12O 20 19 ויאמר חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר יהוה אשר דברת ויאמר הלוא אם שלום ואמת יהיה בימי׃ 12O 20 20 ויתר דברי חזקיהו וכל גבורתו ואשר עשה את הברכה ואת התעלה ויבא את המים העירה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 12O 20 21 וישכב חזקיהו עם אבתיו וימלך מנשה בנו תחתיו׃ 12O 21 1 בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו חפצי בה׃ 12O 21 2 ויעש הרע בעיני יהוה כתועבת הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל׃ 12O 21 3 וישב ויבן את הבמות אשר אבד חזקיהו אביו ויקם מזבחת לבעל ויעש אשרה כאשר עשה אחאב מלך ישראל וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם׃ 12O 21 4 ובנה מזבחת בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם אשים את שמי׃ 12O 21 5 ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה׃ 12O 21 6 והעביר את בנו באש ועונן ונחש ועשה אוב וידענים הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיס׃ 12O 21 7 וישם את פסל האשרה אשר עשה בבית אשר אמר יהוה אל דוד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעולם׃ 12O 21 8 ולא אסיף להניד רגל ישראל מן האדמה אשר נתתי לאבותם רק אם ישמרו לעשות ככל אשר צויתים ולכל התורה אשר צוה אתם עבדי משה׃ 12O 21 9 ולא שמעו ויתעם מנשה לעשות את הרע מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל׃ 12O 21 10 וידבר יהוה ביד עבדיו הנביאים לאמר׃ 12O 21 11 יען אשר עשה מנשה מלך יהודה התעבות האלה הרע מכל אשר עשו האמרי אשר לפניו ויחטא גם את יהודה בגלוליו׃ 12O 21 12 לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מביא רעה על ירושלם ויהודה אשר כל שמעיו תצלנה שתי אזניו׃ 12O 21 13 ונטיתי על ירושלם את קו שמרון ואת משקלת בית אחאב ומחיתי את ירושלם כאשר ימחה את הצלחת מחה והפך על פניה׃ 12O 21 14 ונטשתי את שארית נחלתי ונתתים ביד איביהם והיו לבז ולמשסה לכל איביהם׃ 12O 21 15 יען אשר עשו את הרע בעיני ויהיו מכעסים אתי מן היום אשר יצאו אבותם ממצרים ועד היום הזה׃ 12O 21 16 וגם דם נקי שפך מנשה הרבה מאד עד אשר מלא את ירושלם פה לפה לבד מחטאתו אשר החטיא את יהודה לעשות הרע בעיני יהוה׃ 12O 21 17 ויתר דברי מנשה וכל אשר עשה וחטאתו אשר חטא הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 12O 21 18 וישכב מנשה עם אבתיו ויקבר בגן ביתו בגן עזא וימלך אמון בנו תחתיו׃ 12O 21 19 בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם ושם אמו משלמת בת חרוץ מן יטבה׃ 12O 21 20 ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו׃ 12O 21 21 וילך בכל הדרך אשר הלך אביו ויעבד את הגללים אשר עבד אביו וישתחו להם׃ 12O 21 22 ויעזב את יהוה אלהי אבתיו ולא הלך בדרך יהוה׃ 12O 21 23 ויקשרו עבדי אמון עליו וימיתו את המלך בביתו׃ 12O 21 24 ויך עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו׃ 12O 21 25 ויתר דברי אמון אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 12O 21 26 ויקבר אתו בקברתו בגן עזא וימלך יאשיהו בנו תחתיו׃ 12O 22 1 בן שמנה שנה יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם ושם אמו ידידה בת עדיה מבצקת׃ 12O 22 2 ויעש הישר בעיני יהוה וילך בכל דרך דוד אביו ולא סר ימין ושמאול׃ 12O 22 3 ויהי בשמנה עשרה שנה למלך יאשיהו שלח המלך את שפן בן אצליהו בן משלם הספר בית יהוה לאמר׃ 12O 22 4 עלה אל חלקיהו הכהן הגדול ויתם את הכסף המובא בית יהוה אשר אספו שמרי הסף מאת העם׃ 12O 22 5 ויתנה על יד עשי המלאכה המפקדים בבית יהוה ויתנו אתו לעשי המלאכה אשר בבית יהוה לחזק בדק הבית׃ 12O 22 6 לחרשים ולבנים ולגדרים ולקנות עצים ואבני מחצב לחזק את הבית׃ 12O 22 7 אך לא יחשב אתם הכסף הנתן על ידם כי באמונה הם עשים׃ 12O 22 8 ויאמר חלקיהו הכהן הגדול על שפן הספר ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיה את הספר אל שפן ויקראהו׃ 12O 22 9 ויבא שפן הספר אל המלך וישב את המלך דבר ויאמר התיכו עבדיך את הכסף הנמצא בבית ויתנהו על יד עשי המלאכה המפקדים בית יהוה׃ 12O 22 10 ויגד שפן הספר למלך לאמר ספר נתן לי חלקיה הכהן ויקראהו שפן לפני המלך׃ 12O 22 11 ויהי כשמע המלך את דברי ספר התורה ויקרע את בגדיו׃ 12O 22 12 ויצו המלך את חלקיה הכהן ואת אחיקם בן שפן ואת עכבור בן מיכיה ואת שפן הספר ואת עשיה עבד המלך לאמר׃ 12O 22 13 לכו דרשו את יהוה בעדי ובעד העם ובעד כל יהודה על דברי הספר הנמצא הזה כי גדולה חמת יהוה אשר היא נצתה בנו על אשר לא שמעו אבתינו על דברי הספר הזה לעשות ככל הכתוב עלינו׃ 12O 22 14 וילך חלקיהו הכהן ואחיקם ועכבור ושפן ועשיה אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תקוה בן חרחס שמר הבגדים והיא ישבת בירושלם במשנה וידברו אליה׃ 12O 22 15 ותאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי׃ 12O 22 16 כה אמר יהוה הנני מביא רעה אל המקום הזה ועל ישביו את כל דברי הספר אשר קרא מלך יהודה׃ 12O 22 17 תחת אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים למען הכעיסני בכל מעשה ידיהם ונצתה חמתי במקום הזה ולא תכבה׃ 12O 22 18 ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרש את יהוה כה תאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי ישראל הדברים אשר שמעת׃ 12O 22 19 יען רך לבבך ותכנע מפני יהוה בשמעך אשר דברתי על המקום הזה ועל ישביו להיות לשמה ולקללה ותקרע את בגדיך ותבכה לפני וגם אנכי שמעתי נאם יהוה׃ 12O 22 20 לכן הנני אספך על אבתיך ונאספת אל קברתיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה וישיבו את המלך דבר׃ 12O 23 1 וישלח המלך ויאספו אליו כל זקני יהודה וירושלם׃ 12O 23 2 ויעל המלך בית יהוה וכל איש יהודה וכל ישבי ירושלם אתו והכהנים והנביאים וכל העם למקטן ועד גדול ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בבית יהוה׃ 12O 23 3 ויעמד המלך על העמוד ויכרת את הברית לפני יהוה ללכת אחר יהוה ולשמר מצותיו ואת עדותיו ואת חקתיו בכל לב ובכל נפש להקים את דברי הברית הזאת הכתבים על הספר הזה ויעמד כל העם בברית׃ 12O 23 4 ויצו המלך את חלקיהו הכהן הגדול ואת כהני המשנה ואת שמרי הסף להוציא מהיכל יהוה את כל הכלים העשוים לבעל ולאשרה ולכל צבא השמים וישרפם מחוץ לירושלם בשדמות קדרון ונשא את עפרם בית אל׃ 12O 23 5 והשבית את הכמרים אשר נתנו מלכי יהודה ויקטר בבמות בערי יהודה ומסבי ירושלם ואת המקטרים לבעל לשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמים׃ 12O 23 6 ויצא את האשרה מבית יהוה מחוץ לירושלם אל נחל קדרון וישרף אתה בנחל קדרון וידק לעפר וישלך את עפרה על קבר בני העם׃ 12O 23 7 ויתץ את בתי הקדשים אשר בבית יהוה אשר הנשים ארגות שם בתים לאשרה׃ 12O 23 8 ויבא את כל הכהנים מערי יהודה ויטמא את הבמות אשר קטרו שמה הכהנים מגבע עד באר שבע ונתץ את במות השערים אשר פתח שער יהושע שר העיר אשר על שמאול איש בשער העיר׃ 12O 23 9 אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח יהוה בירושלם כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם׃ 12O 23 10 וטמא את התפת אשר בגי בני הנם לבלתי להעביר איש את בנו ואת בתו באש למלך׃ 12O 23 11 וישבת את הסוסים אשר נתנו מלכי יהודה לשמש מבא בית יהוה אל לשכת נתן מלך הסריס אשר בפרורים ואת מרכבות השמש שרף באש׃ 12O 23 12 ואת המזבחות אשר על הגג עלית אחז אשר עשו מלכי יהודה ואת המזבחות אשר עשה מנשה בשתי חצרות בית יהוה נתץ המלך וירץ משם והשליך את עפרם אל נחל קדרון׃ 12O 23 13 ואת הבמות אשר על פני ירושלם אשר מימין להר המשחית אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתרת שקץ צידנים ולכמוש שקץ מואב ולמלכם תועבת בני עמון טמא המלך׃ 12O 23 14 ושבר את המצבות ויכרת את האשרים וימלא את מקומם עצמות אדם׃ 12O 23 15 וגם את המזבח אשר בבית אל הבמה אשר עשה ירבעם בן נבט אשר החטיא את ישראל גם את המזבח ההוא ואת הבמה נתץ וישרף את הבמה הדק לעפר ושרף אשרה׃ 12O 23 16 ויפן יאשיהו וירא את הקברים אשר שם בהר וישלח ויקח את העצמות מן הקברים וישרף על המזבח ויטמאהו כדבר יהוה אשר קרא איש האלהים אשר קרא את הדברים האלה׃ 12O 23 17 ויאמר מה הציון הלז אשר אני ראה ויאמרו אליו אנשי העיר הקבר איש האלהים אשר בא מיהודה ויקרא את הדברים האלה אשר עשית על המזבח בית אל׃ 12O 23 18 ויאמר הניחו לו איש אל ינע עצמתיו וימלטו עצמתיו את עצמות הנביא אשר בא משמרון׃ 12O 23 19 וגם את כל בתי הבמות אשר בערי שמרון אשר עשו מלכי ישראל להכעיס הסיר יאשיהו ויעש להם ככל המעשים אשר עשה בבית אל׃ 12O 23 20 ויזבח את כל כהני הבמות אשר שם על המזבחות וישרף את עצמות אדם עליהם וישב ירושלם׃ 12O 23 21 ויצו המלך את כל העם לאמר עשו פסח ליהוה אלהיכם ככתוב על ספר הברית הזה׃ 12O 23 22 כי לא נעשה כפסח הזה מימי השפטים אשר שפטו את ישראל וכל ימי מלכי ישראל ומלכי יהודה׃ 12O 23 23 כי אם בשמנה עשרה שנה למלך יאשיהו נעשה הפסח הזה ליהוה בירושלם׃ 12O 23 24 וגם את האבות ואת הידענים ואת התרפים ואת הגללים ואת כל השקצים אשר נראו בארץ יהודה ובירושלם בער יאשיהו למען הקים את דברי התורה הכתבים על הספר אשר מצא חלקיהו הכהן בית יהוה׃ 12O 23 25 וכמהו לא היה לפניו מלך אשר שב אל יהוה בכל לבבו ובכל נפשו ובכל מאדו ככל תורת משה ואחריו לא קם כמהו׃ 12O 23 26 אך לא שב יהוה מחרון אפו הגדול אשר חרה אפו ביהודה על כל הכעסים אשר הכעיסו מנשה׃ 12O 23 27 ויאמר יהוה גם את יהודה אסיר מעל פני כאשר הסרתי את ישראל ומאסתי את העיר הזאת אשר בחרתי את ירושלם ואת הבית אשר אמרתי יהיה שמי שם׃ 12O 23 28 ויתר דברי יאשיהו וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 12O 23 29 בימיו עלה פרעה נכה מלך מצרים על מלך אשור על נהר פרת וילך המלך יאשיהו לקראתו וימיתהו במגדו כראתו אתו׃ 12O 23 30 וירכבהו עבדיו מת ממגדו ויבאהו ירושלם ויקברהו בקברתו ויקח עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימשחו אתו וימליכו אתו תחת אביו׃ 12O 23 31 בן עשרים ושלש שנה יהואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו חמוטל בת ירמיהו מלבנה׃ 12O 23 32 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשו אבתיו׃ 12O 23 33 ויאסרהו פרעה נכה ברבלה בארץ חמת במלך בירושלם ויתן ענש על הארץ מאה ככר כסף וככר זהב׃ 12O 23 34 וימלך פרעה נכה את אליקים בן יאשיהו תחת יאשיהו אביו ויסב את שמו יהויקים ואת יהואחז לקח ויבא מצרים וימת שם׃ 12O 23 35 והכסף והזהב נתן יהויקים לפרעה אך העריך את הארץ לתת את הכסף על פי פרעה איש כערכו נגש את הכסף ואת הזהב את עם הארץ לתת לפרעה נכה׃ 12O 23 36 בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו זבידה בת פדיה מן רומה׃ 12O 23 37 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשו אבתיו׃ 12O 24 1 בימיו עלה נבכדנאצר מלך בבל ויהי לו יהויקים עבד שלש שנים וישב וימרד בו׃ 12O 24 2 וישלח יהוה בו את גדודי כשדים ואת גדודי ארם ואת גדודי מואב ואת גדודי בני עמון וישלחם ביהודה להאבידו כדבר יהוה אשר דבר ביד עבדיו הנביאים׃ 12O 24 3 אך על פי יהוה היתה ביהודה להסיר מעל פניו בחטאת מנשה ככל אשר עשה׃ 12O 24 4 וגם דם הנקי אשר שפך וימלא את ירושלם דם נקי ולא אבה יהוה לסלח׃ 12O 24 5 ויתר דברי יהויקים וכל אשר עשה הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה׃ 12O 24 6 וישכב יהויקים עם אבתיו וימלך יהויכין בנו תחתיו׃ 12O 24 7 ולא הסיף עוד מלך מצרים לצאת מארצו כי לקח מלך בבל מנחל מצרים עד נהר פרת כל אשר היתה למלך מצרים׃ 12O 24 8 בן שמנה עשרה שנה יהויכין במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם ושם אמו נחשתא בת אלנתן מירושלם׃ 12O 24 9 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה אביו׃ 12O 24 10 בעת ההיא עלה עבדי נבכדנאצר מלך בבל ירושלם ותבא העיר במצור׃ 12O 24 11 ויבא נבוכדנאצר מלך בבל על העיר ועבדיו צרים עליה׃ 12O 24 12 ויצא יהויכין מלך יהודה על מלך בבל הוא ואמו ועבדיו ושריו וסריסיו ויקח אתו מלך בבל בשנת שמנה למלכו׃ 12O 24 13 ויוצא משם את כל אוצרות בית יהוה ואוצרות בית המלך ויקצץ את כל כלי הזהב אשר עשה שלמה מלך ישראל בהיכל יהוה כאשר דבר יהוה׃ 12O 24 14 והגלה את כל ירושלם ואת כל השרים ואת כל גבורי החיל עשרה אלפים גולה וכל החרש והמסגר לא נשאר זולת דלת עם הארץ׃ 12O 24 15 ויגל את יהויכין בבלה ואת אם המלך ואת נשי המלך ואת סריסיו ואת אולי הארץ הוליך גולה מירושלם בבלה׃ 12O 24 16 ואת כל אנשי החיל שבעת אלפים והחרש והמסגר אלף הכל גבורים עשי מלחמה ויביאם מלך בבל גולה בבלה׃ 12O 24 17 וימלך מלך בבל את מתניה דדו תחתיו ויסב את שמו צדקיהו׃ 12O 24 18 בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו חמיטל בת ירמיהו מלבנה׃ 12O 24 19 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה יהויקים׃ 12O 24 20 כי על אף יהוה היתה בירושלם וביהודה עד השלכו אתם מעל פניו וימרד צדקיהו במלך בבל׃ 12O 25 1 ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה ויבנו עליה דיק סביב׃ 12O 25 2 ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו׃ 12O 25 3 בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ׃ 12O 25 4 ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה הלילה דרך שער בין החמתים אשר על גן המלך וכשדים על העיר סביב וילך דרך הערבה׃ 12O 25 5 וירדפו חיל כשדים אחר המלך וישגו אתו בערבות ירחו וכל חילו נפצו מעליו׃ 12O 25 6 ויתפשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה וידברו אתו משפט׃ 12O 25 7 ואת בני צדקיהו שחטו לעיניו ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו בבל׃ 12O 25 8 ובחדש החמישי בשבעה לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבכדנאצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עבד מלך בבל ירושלם׃ 12O 25 9 וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש׃ 12O 25 10 ואת חומת ירושלם סביב נתצו כל חיל כשדים אשר רב טבחים׃ 12O 25 11 ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו על המלך בבל ואת יתר ההמון הגלה נבוזראדן רב טבחים׃ 12O 25 12 ומדלת הארץ השאיר רב טבחים לכרמים וליגבים׃ 12O 25 13 ואת עמודי הנחשת אשר בית יהוה ואת המכנות ואת ים הנחשת אשר בבית יהוה שברו כשדים וישאו את נחשתם בבלה׃ 12O 25 14 ואת הסירת ואת היעים ואת המזמרות ואת הכפות ואת כל כלי הנחשת אשר ישרתו בם לקחו׃ 12O 25 15 ואת המחתות ואת המזרקות אשר זהב זהב ואשר כסף כסף לקח רב טבחים׃ 12O 25 16 העמודים שנים הים האחד והמכנות אשר עשה שלמה לבית יהוה לא היה משקל לנחשת כל הכלים האלה׃ 12O 25 17 שמנה עשרה אמה קומת העמוד האחד וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת שלש אמה ושבכה ורמנים על הכתרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני על השבכה׃ 12O 25 18 ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניהו כהן משנה ואת שלשת שמרי הסף׃ 12O 25 19 ומן העיר לקח סריס אחד אשר הוא פקיד על אנשי המלחמה וחמשה אנשים מראי פני המלך אשר נמצאו בעיר ואת הספר שר הצבא המצבא את עם הארץ וששים איש מעם הארץ הנמצאים בעיר׃ 12O 25 20 ויקח אתם נבוזראדן רב טבחים וילך אתם על מלך בבל רבלתה׃ 12O 25 21 ויך אתם מלך בבל וימיתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו׃ 12O 25 22 והעם הנשאר בארץ יהודה אשר השאיר נבוכדנאצר מלך בבל ויפקד עליהם את גדליהו בן אחיקם בן שפן׃ 12O 25 23 וישמעו כל שרי החילים המה והאנשים כי הפקיד מלך בבל את גדליהו ויבאו אל גדליהו המצפה וישמעאל בן נתניה ויוחנן בן קרח ושריה בן תנחמת הנטפתי ויאזניהו בן המעכתי המה ואנשיהם׃ 12O 25 24 וישבע להם גדליהו ולאנשיהם ויאמר להם אל תיראו מעבדי הכשדים שבו בארץ ועבדו את מלך בבל ויטב לכם׃ 12O 25 25 ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ועשרה אנשים אתו ויכו את גדליהו וימת ואת היהודים ואת הכשדים אשר היו אתו במצפה׃ 12O 25 26 ויקמו כל העם מקטן ועד גדול ושרי החילים ויבאו מצרים כי יראו מפני כשדים׃ 12O 25 27 ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכין מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים ושבעה לחדש נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכו את ראש יהויכין מלך יהודה מבית כלא׃ 12O 25 28 וידבר אתו טבות ויתן את כסאו מעל כסא המלכים אשר אתו בבבל׃ 12O 25 29 ושנא את בגדי כלאו ואכל לחם תמיד לפניו כל ימי חייו׃ 12O 25 30 וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת המלך דבר יום ביומו כל ימי חיו׃ 13O 1 1 אדם שת אנוש׃ 13O 1 2 קינן מהללאל ירד׃ 13O 1 3 חנוך מתושלח למך׃ 13O 1 4 נח שם חם ויפת׃ 13O 1 5 בני יפת גמר ומגוג ומדי ויון ותבל ומשך ותירס׃ 13O 1 6 ובני גמר אשכנז ודיפת ותוגרמה׃ 13O 1 7 ובני יון אלישה ותרשישה כתים ורודנים׃ 13O 1 8 בני חם כוש ומצרים פוט וכנען׃ 13O 1 9 ובני כוש סבא וחוילה וסבתא ורעמא וסבתכא ובני רעמא שבא ודדן׃ 13O 1 10 וכוש ילד את נמרוד הוא החל להיות גבור בארץ׃ 13O 1 11 ומצרים ילד את לודיים ואת ענמים ואת להבים ואת נפתחים׃ 13O 1 12 ואת פתרסים ואת כסלחים אשר יצאו משם פלשתים ואת כפתרים׃ 13O 1 13 וכנען ילד את צידון בכרו ואת חת׃ 13O 1 14 ואת היבוסי ואת האמרי ואת הגרגשי׃ 13O 1 15 ואת החוי ואת הערקי ואת הסיני׃ 13O 1 16 ואת הארודי ואת הצמרי ואת החמתי׃ 13O 1 17 בני שם עילם ואשור וארפכשד ולוד וארם ועוץ וחול וגתר ומשך׃ 13O 1 18 וארפכשד ילד את שלח ושלח ילד את עבר׃ 13O 1 19 ולעבר ילד שני בנים שם האחד פלג כי בימיו נפלגה הארץ ושם אחיו יקטן׃ 13O 1 20 ויקטן ילד את אלמודד ואת שלף ואת חצרמות ואת ירח׃ 13O 1 21 ואת הדורם ואת אוזל ואת דקלה׃ 13O 1 22 ואת עיבל ואת אבימאל ואת שבא׃ 13O 1 23 ואת אופיר ואת חוילה ואת יובב כל אלה בני יקטן׃ 13O 1 24 שם ארפכשד שלח׃ 13O 1 25 עבר פלג רעו׃ 13O 1 26 שרוג נחור תרח׃ 13O 1 27 אברם הוא אברהם׃ 13O 1 28 בני אברהם יצחק וישמעאל׃ 13O 1 29 אלה תלדותם בכור ישמעאל נביות וקדר ואדבאל ומבשם׃ 13O 1 30 משמע ודומה משא חדד ותימא׃ 13O 1 31 יטור נפיש וקדמה אלה הם בני ישמעאל׃ 13O 1 32 ובני קטורה פילגש אברהם ילדה את זמרן ויקשן ומדן ומדין וישבק ושוח ובני יקשן שבא ודדן׃ 13O 1 33 ובני מדין עיפה ועפר וחנוך ואבידע ואלדעה כל אלה בני קטורה׃ 13O 1 34 ויולד אברהם את יצחק בני יצחק עשו וישראל׃ 13O 1 35 בני עשו אליפז רעואל ויעוש ויעלם וקרח׃ 13O 1 36 בני אליפז תימן ואומר צפי וגעתם קנז ותמנע ועמלק׃ 13O 1 37 בני רעואל נחת זרח שמה ומזה׃ 13O 1 38 ובני שעיר לוטן ושובל וצבעון וענה ודישן ואצר ודישן׃ 13O 1 39 ובני לוטן חרי והומם ואחות לוטן תמנע׃ 13O 1 40 בני שובל עלין ומנחת ועיבל שפי ואונם ובני צבעון איה וענה׃ 13O 1 41 בני ענה דישון ובני דישון חמרן ואשבן ויתרן וכרן׃ 13O 1 42 בני אצר בלהן וזעון יעקן בני דישון עוץ וארן׃ 13O 1 43 ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלך מלך לבני ישראל בלע בן בעור ושם עירו דנהבה׃ 13O 1 44 וימת בלע וימלך תחתיו יובב בן זרח מבצרה׃ 13O 1 45 וימת יובב וימלך תחתיו חושם מארץ התימני׃ 13O 1 46 וימת חושם וימלך תחתיו הדד בן בדד המכה את מדין בשדה מואב ושם עירו עיות׃ 13O 1 47 וימת הדד וימלך תחתיו שמלה ממשרקה׃ 13O 1 48 וימת שמלה וימלך תחתיו שאול מרחבות הנהר׃ 13O 1 49 וימת שאול וימלך תחתיו בעל חנן בן עכבור׃ 13O 1 50 וימת בעל חנן וימלך תחתיו הדד ושם עירו פעי ושם אשתו מהיטבאל בת מטרד בת מי זהב׃ 13O 1 51 וימת הדד ויהיו אלופי אדום אלוף תמנע אלוף עליה אלוף יתת׃ 13O 1 52 אלוף אהליבמה אלוף אלה אלוף פינן׃ 13O 1 53 אלוף קנז אלוף תימן אלוף מבצר׃ 13O 1 54 אלוף מגדיאל אלוף עירם אלה אלופי אדום׃ 13O 2 1 אלה בני ישראל ראובן שמעון לוי ויהודה יששכר וזבלון׃ 13O 2 2 דן יוסף ובנימן נפתלי גד ואשר׃ 13O 2 3 בני יהודה ער ואונן ושלה שלושה נולד לו מבת שוע הכנענית ויהי ער בכור יהודה רע בעיני יהוה וימיתהו׃ 13O 2 4 ותמר כלתו ילדה לו את פרץ ואת זרח כל בני יהודה חמשה׃ 13O 2 5 בני פרץ חצרון וחמול׃ 13O 2 6 ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרע כלם חמשה׃ 13O 2 7 ובני כרמי עכר עוכר ישראל אשר מעל בחרם׃ 13O 2 8 ובני איתן עזריה׃ 13O 2 9 ובני חצרון אשר נולד לו את ירחמאל ואת רם ואת כלובי׃ 13O 2 10 ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון נשיא בני יהודה׃ 13O 2 11 ונחשון הוליד את שלמא ושלמא הוליד את בעז׃ 13O 2 12 ובעז הוליד את עובד ועובד הוליד את ישי׃ 13O 2 13 ואישי הוליד את בכרו את אליאב ואבינדב השני ושמעא השלישי׃ 13O 2 14 נתנאל הרביעי רדי החמישי׃ 13O 2 15 אצם הששי דויד השבעי׃ 13O 2 16 ואחיתיהם צרויה ואביגיל ובני צרויה אבשי ויואב ועשה אל שלשה׃ 13O 2 17 ואביגיל ילדה את עמשא ואבי עמשא יתר הישמעאלי׃ 13O 2 18 וכלב בן חצרון הוליד את עזובה אשה ואת יריעות ואלה בניה ישר ושובב וארדון׃ 13O 2 19 ותמת עזובה ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור׃ 13O 2 20 וחור הוליד את אורי ואורי הוליד את בצלאל׃ 13O 2 21 ואחר בא חצרון אל בת מכיר אבי גלעד והוא לקחה והוא בן ששים שנה ותלד לו את שגוב׃ 13O 2 22 ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו עשרים ושלוש ערים בארץ הגלעד׃ 13O 2 23 ויקח גשור וארם את חות יאיר מאתם את קנת ואת בנתיה ששים עיר כל אלה בני מכיר אבי גלעד׃ 13O 2 24 ואחר מות חצרון בכלב אפרתה ואשת חצרון אביה ותלד לו את אשחור אבי תקוע׃ 13O 2 25 ויהיו בני ירחמאל בכור חצרון הבכור רם ובונה וארן ואצם אחיה׃ 13O 2 26 ותהי אשה אחרת לירחמאל ושמה עטרה היא אם אונם׃ 13O 2 27 ויהיו בני רם בכור ירחמאל מעץ וימין ועקר׃ 13O 2 28 ויהיו בני אונם שמי וידע ובני שמי נדב ואבישור׃ 13O 2 29 ושם אשת אבישור אביהיל ותלד לו את אחבן ואת מוליד׃ 13O 2 30 ובני נדב סלד ואפים וימת סלד לא בנים׃ 13O 2 31 ובני אפים ישעי ובני ישעי ששן ובני ששן אחלי׃ 13O 2 32 ובני ידע אחי שמי יתר ויונתן וימת יתר לא בנים׃ 13O 2 33 ובני יונתן פלת וזזא אלה היו בני ירחמאל׃ 13O 2 34 ולא היה לששן בנים כי אם בנות ולששן עבד מצרי ושמו ירחע׃ 13O 2 35 ויתן ששן את בתו לירחע עבדו לאשה ותלד לו את עתי׃ 13O 2 36 ועתי הליד את נתן ונתן הוליד את זבד׃ 13O 2 37 וזבד הוליד את אפלל ואפלל הוליד את עובד׃ 13O 2 38 ועובד הוליד את יהוא ויהוא הוליד את עזריה׃ 13O 2 39 ועזריה הליד את חלץ וחלץ הליד את אלעשה׃ 13O 2 40 ואלעשה הליד את ססמי וססמי הליד את שלום׃ 13O 2 41 ושלום הוליד את יקמיה ויקמיה הליד את אלישמע׃ 13O 2 42 ובני כלב אחי ירחמאל מישע בכרו הוא אבי זיף ובני מרשה אבי חברון׃ 13O 2 43 ובני חברון קרח ותפח ורקם ושמע׃ 13O 2 44 ושמע הוליד את רחם אבי ירקעם ורקם הוליד את שמי׃ 13O 2 45 ובן שמי מעון ומעון אבי בית צור׃ 13O 2 46 ועיפה פילגש כלב ילדה את חרן ואת מוצא ואת גזז וחרן הליד את גזז׃ 13O 2 47 ובני יהדי רגם ויותם וגישן ופלט ועיפה ושעף׃ 13O 2 48 פלגש כלב מעכה ילד שבר ואת תרחנה׃ 13O 2 49 ותלד שעף אבי מדמנה את שוא אבי מכבנה ואבי גבעא ובת כלב עכסה׃ 13O 2 50 אלה היו בני כלב בן חור בכור אפרתה שובל אבי קרית יערים׃ 13O 2 51 שלמא אבי בית לחם חרף אבי בית גדר׃ 13O 2 52 ויהיו בנים לשובל אבי קרית יערים הראה חצי המנחות׃ 13O 2 53 ומשפחות קרית יערים היתרי והפותי והשמתי והמשרעי מאלה יצאו הצרעתי והאשתאלי׃ 13O 2 54 בני שלמא בית לחם ונטופתי עטרות בית יואב וחצי המנחתי הצרעי׃ 13O 2 55 ומשפחות ספרים ישבו יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים הבאים מחמת אבי בית רכב׃ 13O 3 1 ואלה היו בני דויד אשר נולד לו בחברון הבכור אמנן לאחינעם היזרעאלית שני דניאל לאביגיל הכרמלית׃ 13O 3 2 השלשי לאבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור הרביעי אדניה בן חגית׃ 13O 3 3 החמישי שפטיה לאביטל הששי יתרעם לעגלה אשתו׃ 13O 3 4 ששה נולד לו בחברון וימלך שם שבע שנים וששה חדשים ושלשים ושלוש שנה מלך בירושלם׃ 13O 3 5 ואלה נולדו לו בירושלים שמעא ושובב ונתן ושלמה ארבעה לבת שוע בת עמיאל׃ 13O 3 6 ויבחר ואלישמע ואליפלט׃ 13O 3 7 ונגה ונפג ויפיע׃ 13O 3 8 ואלישמע ואלידע ואליפלט תשעה׃ 13O 3 9 כל בני דויד מלבד בני פילגשים ותמר אחותם׃ 13O 3 10 ובן שלמה רחבעם אביה בנו אסא בנו יהושפט בנו׃ 13O 3 11 יורם בנו אחזיהו בנו יואש בנו׃ 13O 3 12 אמציהו בנו עזריה בנו יותם בנו׃ 13O 3 13 אחז בנו חזקיהו בנו מנשה בנו׃ 13O 3 14 אמון בנו יאשיהו בנו׃ 13O 3 15 ובני יאשיהו הבכור יוחנן השני יהויקים השלשי צדקיהו הרביעי שלום׃ 13O 3 16 ובני יהויקים יכניה בנו צדקיה בנו׃ 13O 3 17 ובני יכניה אסר שאלתיאל בנו׃ 13O 3 18 ומלכירם ופדיה ושנאצר יקמיה הושמע ונדביה׃ 13O 3 19 ובני פדיה זרבבל ושמעי ובן זרבבל משלם וחנניה ושלמית אחותם׃ 13O 3 20 וחשבה ואהל וברכיה וחסדיה יושב חסד חמש׃ 13O 3 21 ובן חנניה פלטיה וישעיה בני רפיה בני ארנן בני עבדיה בני שכניה׃ 13O 3 22 ובני שכניה שמעיה ובני שמעיה חטוש ויגאל ובריח ונעריה ושפט ששה׃ 13O 3 23 ובן נעריה אליועיני וחזקיה ועזריקם שלשה׃ 13O 3 24 ובני אליועיני הודיוהו ואלישיב ופליה ועקוב ויוחנן ודליה וענני שבעה׃ 13O 4 1 בני יהודה פרץ חצרון וכרמי וחור ושובל׃ 13O 4 2 וראיה בן שובל הוליד את יחת ויחת הליד את אחומי ואת להד אלה משפחות הצרעתי׃ 13O 4 3 ואלה אבי עיטם יזרעאל וישמא וידבש ושם אחותם הצללפוני׃ 13O 4 4 ופנואל אבי גדר ועזר אבי חושה אלה בני חור בכור אפרתה אבי בית לחם׃ 13O 4 5 ולאשחור אבי תקוע היו שתי נשים חלאה ונערה׃ 13O 4 6 ותלד לו נערה את אחזם ואת חפר ואת תימני ואת האחשתרי אלה בני נערה׃ 13O 4 7 ובני חלאה צרת יצחר ואתנן׃ 13O 4 8 וקוץ הוליד את ענוב ואת הצבבה ומשפחות אחרחל בן הרום׃ 13O 4 9 ויהי יעבץ נכבד מאחיו ואמו קראה שמו יעבץ לאמר כי ילדתי בעצב׃ 13O 4 10 ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר אם ברך תברכני והרבית את גבולי והיתה ידך עמי ועשית מרעה לבלתי עצבי ויבא אלהים את אשר שאל׃ 13O 4 11 וכלוב אחי שוחה הוליד את מחיר הוא אבי אשתון׃ 13O 4 12 ואשתון הוליד את בית רפא ואת פסח ואת תחנה אבי עיר נחש אלה אנשי רכה׃ 13O 4 13 ובני קנז עתניאל ושריה ובני עתניאל חתת׃ 13O 4 14 ומעונתי הוליד את עפרה ושריה הוליד את יואב אבי גיא חרשים כי חרשים היו׃ 13O 4 15 ובני כלב בן יפנה עירו אלה ונעם ובני אלה וקנז׃ 13O 4 16 ובני יהללאל זיף וזיפה תיריא ואשראל׃ 13O 4 17 ובן עזרה יתר ומרד ועפר וילון ותהר את מרים ואת שמי ואת ישבח אבי אשתמע׃ 13O 4 18 ואשתו היהדיה ילדה את ירד אבי גדור ואת חבר אבי שוכו ואת יקותיאל אבי זנוח ואלה בני בתיה בת פרעה אשר לקח מרד׃ 13O 4 19 ובני אשת הודיה אחות נחם אבי קעילה הגרמי ואשתמע המעכתי׃ 13O 4 20 ובני שימון אמנון ורנה בן חנן ותולון ובני ישעי זוחת ובן זוחת׃ 13O 4 21 בני שלה בן יהודה ער אבי לכה ולעדה אבי מרשה ומשפחות בית עבדת הבץ לבית אשבע׃ 13O 4 22 ויוקים ואנשי כזבא ויואש ושרף אשר בעלו למואב וישבי לחם והדברים עתיקים׃ 13O 4 23 המה היוצרים וישבי נטעים וגדרה עם המלך במלאכתו ישבו שם׃ 13O 4 24 בני שמעון נמואל וימין יריב זרח שאול׃ 13O 4 25 שלם בנו מבשם בנו משמע בנו׃ 13O 4 26 ובני משמע חמואל בנו זכור בנו שמעי בנו׃ 13O 4 27 ולשמעי בנים ששה עשר ובנות שש ולאחיו אין בנים רבים וכל משפחתם לא הרבו עד בני יהודה׃ 13O 4 28 וישבו בבאר שבע ומולדה וחצר שועל׃ 13O 4 29 ובבלהה ובעצם ובתולד׃ 13O 4 30 ובבתואל ובחרמה ובציקלג׃ 13O 4 31 ובבית מרכבות ובחצר סוסים ובבית בראי ובשערים אלה עריהם עד מלך דויד׃ 13O 4 32 וחצריהם עיטם ועין רמון ותכן ועשן ערים חמש׃ 13O 4 33 וכל חצריהם אשר סביבות הערים האלה עד בעל זאת מושבתם והתיחשם להם׃ 13O 4 34 ומשובב וימלך ויושה בן אמציה׃ 13O 4 35 ויואל ויהוא בן יושביה בן שריה בן עשיאל׃ 13O 4 36 ואליועיני ויעקבה וישוחיה ועשיה ועדיאל וישימאל ובניה׃ 13O 4 37 וזיזא בן שפעי בן אלון בן ידיה בן שמרי בן שמעיה׃ 13O 4 38 אלה הבאים בשמות נשיאים במשפחותם ובית אבותיהם פרצו לרוב׃ 13O 4 39 וילכו למבוא גדר עד למזרח הגיא לבקש מרעה לצאנם׃ 13O 4 40 וימצאו מרעה שמן וטוב והארץ רחבת ידים ושקטת ושלוה כי מן חם הישבים שם לפנים׃ 13O 4 41 ויבאו אלה הכתובים בשמות בימי יחזקיהו מלך יהודה ויכו את אהליהם ואת המעינים אשר נמצאו שמה ויחרימם עד היום הזה וישבו תחתיהם כי מרעה לצאנם שם׃ 13O 4 42 ומהם מן בני שמעון הלכו להר שעיר אנשים חמש מאות ופלטיה ונעריה ורפיה ועזיאל בני ישעי בראשם׃ 13O 4 43 ויכו את שארית הפלטה לעמלק וישבו שם עד היום הזה׃ 13O 5 1 ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכרתו לבני יוסף בן ישראל ולא להתיחש לבכרה׃ 13O 5 2 כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו והבכרה ליוסף׃ 13O 5 3 בני ראובן בכור ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי׃ 13O 5 4 בני יואל שמעיה בנו גוג בנו שמעי בנו׃ 13O 5 5 מיכה בנו ראיה בנו בעל בנו׃ 13O 5 6 בארה בנו אשר הגלה תלגת פלנאסר מלך אשר הוא נשיא לראובני׃ 13O 5 7 ואחיו למשפחתיו בהתיחש לתלדותם הראש יעיאל וזכריהו׃ 13O 5 8 ובלע בן עזז בן שמע בן יואל הוא יושב בערער ועד נבו ובעל מעון׃ 13O 5 9 ולמזרח ישב עד לבוא מדברה למן הנהר פרת כי מקניהם רבו בארץ גלעד׃ 13O 5 10 ובימי שאול עשו מלחמה עם ההגראים ויפלו בידם וישבו באהליהם על כל פני מזרח לגלעד׃ 13O 5 11 ובני גד לנגדם ישבו בארץ הבשן עד סלכה׃ 13O 5 12 יואל הראש ושפם המשנה ויעני ושפט בבשן׃ 13O 5 13 ואחיהם לבית אבותיהם מיכאל ומשלם ושבע ויורי ויעכן וזיע ועבר שבעה׃ 13O 5 14 אלה בני אביחיל בן חורי בן ירוח בן גלעד בן מיכאל בן ישישי בן יחדו בן בוז׃ 13O 5 15 אחי בן עבדיאל בן גוני ראש לבית אבותם׃ 13O 5 16 וישבו בגלעד בבשן ובבנתיה ובכל מגרשי שרון על תוצאותם׃ 13O 5 17 כלם התיחשו בימי יותם מלך יהודה ובימי ירבעם מלך ישראל׃ 13O 5 18 בני ראובן וגדי וחצי שבט מנשה מן בני חיל אנשים נשאי מגן וחרב ודרכי קשת ולמודי מלחמה ארבעים וארבעה אלף ושבע מאות וששים יצאי צבא׃ 13O 5 19 ויעשו מלחמה עם ההגריאים ויטור ונפיש ונודב׃ 13O 5 20 ויעזרו עליהם וינתנו בידם ההגריאים וכל שעמהם כי לאלהים זעקו במלחמה ונעתור להם כי בטחו בו׃ 13O 5 21 וישבו מקניהם גמליהם חמשים אלף וצאן מאתים וחמשים אלף וחמורים אלפים ונפש אדם מאה אלף׃ 13O 5 22 כי חללים רבים נפלו כי מהאלהים המלחמה וישבו תחתיהם עד הגלה׃ 13O 5 23 ובני חצי שבט מנשה ישבו בארץ מבשן עד בעל חרמון ושניר והר חרמון המה רבו׃ 13O 5 24 ואלה ראשי בית אבותם ועפר וישעי ואליאל ועזריאל וירמיה והודויה ויחדיאל אנשים גבורי חיל אנשי שמות ראשים לבית אבותם׃ 13O 5 25 וימעלו באלהי אבותיהם ויזנו אחרי אלהי עמי הארץ אשר השמיד אלהים מפניהם׃ 13O 5 26 ויער אלהי ישראל את רוח פול מלך אשור ואת רוח תלגת פלנסר מלך אשור ויגלם לראובני ולגדי ולחצי שבט מנשה ויביאם לחלח וחבור והרא ונהר גוזן עד היום הזה׃ 13O 6 1 בני לוי גרשון קהת ומררי׃ 13O 6 2 ובני קהת עמרם יצהר וחברון ועזיאל׃ 13O 6 3 ובני עמרם אהרן ומשה ומרים ובני אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר׃ 13O 6 4 אלעזר הוליד את פינחס פינחס הליד את אבישוע׃ 13O 6 5 ואבישוע הוליד את בקי ובקי הוליד את עזי׃ 13O 6 6 ועזי הוליד את זרחיה וזרחיה הוליד את מריות׃ 13O 6 7 מריות הוליד את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב׃ 13O 6 8 ואחיטוב הוליד את צדוק וצדוק הוליד את אחימעץ׃ 13O 6 9 ואחימעץ הוליד את עזריה ועזריה הוליד את יוחנן׃ 13O 6 10 ויוחנן הוליד את עזריה הוא אשר כהן בבית אשר בנה שלמה בירושלם׃ 13O 6 11 ויולד עזריה את אמריה ואמריה הוליד את אחיטוב׃ 13O 6 12 ואחיטוב הוליד את צדוק וצדוק הוליד את שלום׃ 13O 6 13 ושלום הוליד את חלקיה וחלקיה הוליד את עזריה׃ 13O 6 14 ועזריה הוליד את שריה ושריה הוליד את יהוצדק׃ 13O 6 15 ויהוצדק הלך בהגלות יהוה את יהודה וירושלם ביד נבכדנאצר׃ 13O 6 16 בני לוי גרשם קהת ומררי׃ 13O 6 17 ואלה שמות בני גרשום לבני ושמעי׃ 13O 6 18 ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל׃ 13O 6 19 בני מררי מחלי ומשי ואלה משפחות הלוי לאבותיהם׃ 13O 6 20 לגרשום לבני בנו יחת בנו זמה בנו׃ 13O 6 21 יואח בנו עדו בנו זרח בנו יאתרי בנו׃ 13O 6 22 בני קהת עמינדב בנו קרח בנו אסיר בנו׃ 13O 6 23 אלקנה בנו ואביסף בנו ואסיר בנו׃ 13O 6 24 תחת בנו אוריאל בנו עזיה בנו ושאול בנו׃ 13O 6 25 ובני אלקנה עמשי ואחימות׃ 13O 6 26 אלקנה בנו אלקנה צופי בנו ונחת בנו׃ 13O 6 27 אליאב בנו ירחם בנו אלקנה בנו׃ 13O 6 28 ובני שמואל הבכר ושני ואביה׃ 13O 6 29 בני מררי מחלי לבני בנו שמעי בנו עזה בנו׃ 13O 6 30 שמעא בנו חגיה בנו עשיה בנו׃ 13O 6 31 ואלה אשר העמיד דויד על ידי שיר בית יהוה ממנוח הארון׃ 13O 6 32 ויהיו משרתים לפני משכן אהל מועד בשיר עד בנות שלמה את בית יהוה בירושלם ויעמדו כמשפטם על עבודתם׃ 13O 6 33 ואלה העמדים ובניהם מבני הקהתי הימן המשורר בן יואל בן שמואל׃ 13O 6 34 בן אלקנה בן ירחם בן אליאל בן תוח׃ 13O 6 35 בן ציף בן אלקנה בן מחת בן עמשי׃ 13O 6 36 בן אלקנה בן יואל בן עזריה בן צפניה׃ 13O 6 37 בן תחת בן אסיר בן אביסף בן קרח׃ 13O 6 38 בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל׃ 13O 6 39 ואחיו אסף העמד על ימינו אסף בן ברכיהו בן שמעא׃ 13O 6 40 בן מיכאל בן בעשיה בן מלכיה׃ 13O 6 41 בן אתני בן זרח בן עדיה׃ 13O 6 42 בן איתן בן זמה בן שמעי׃ 13O 6 43 בן יחת בן גרשם בן לוי׃ 13O 6 44 ובני מררי אחיהם על השמאול איתן בן קישי בן עבדי בן מלוך׃ 13O 6 45 בן חשביה בן אמציה בן חלקיה׃ 13O 6 46 בן אמצי בן בני בן שמר׃ 13O 6 47 בן מחלי בן מושי בן מררי בן לוי׃ 13O 6 48 ואחיהם הלוים נתונים לכל עבודת משכן בית האלהים׃ 13O 6 49 ואהרן ובניו מקטירים על מזבח העולה ועל מזבח הקטרת לכל מלאכת קדש הקדשים ולכפר על ישראל ככל אשר צוה משה עבד האלהים׃ 13O 6 50 ואלה בני אהרן אלעזר בנו פינחס בנו אבישוע בנו׃ 13O 6 51 בקי בנו עזי בנו זרחיה בנו׃ 13O 6 52 מריות בנו אמריה בנו אחיטוב בנו׃ 13O 6 53 צדוק בנו אחימעץ בנו׃ 13O 6 54 ואלה מושבותם לטירותם בגבולם לבני אהרן למשפחת הקהתי כי להם היה הגורל׃ 13O 6 55 ויתנו להם את חברון בארץ יהודה ואת מגרשיה סביבתיה׃ 13O 6 56 ואת שדה העיר ואת חצריה נתנו לכלב בן יפנה׃ 13O 6 57 ולבני אהרן נתנו את ערי המקלט את חברון ואת לבנה ואת מגרשיה ואת יתר ואת אשתמע ואת מגרשיה׃ 13O 6 58 ואת חילז ואת מגרשיה את דביר ואת מגרשיה׃ 13O 6 59 ואת עשן ואת מגרשיה ואת בית שמש ואת מגרשיה׃ 13O 6 60 וממטה בנימן את גבע ואת מגרשיה ואת עלמת ואת מגרשיה ואת ענתות ואת מגרשיה כל עריהם שלש עשרה עיר במשפחותיהם׃ 13O 6 61 ולבני קהת הנותרים ממשפחת המטה ממחצית מטה חצי מנשה בגורל ערים עשר׃ 13O 6 62 ולבני גרשום למשפחותם ממטה יששכר וממטה אשר וממטה נפתלי וממטה מנשה בבשן ערים שלש עשרה׃ 13O 6 63 לבני מררי למשפחותם ממטה ראובן וממטה גד וממטה זבולן בגורל ערים שתים עשרה׃ 13O 6 64 ויתנו בני ישראל ללוים את הערים ואת מגרשיהם׃ 13O 6 65 ויתנו בגורל ממטה בני יהודה וממטה בני שמעון וממטה בני בנימן את הערים האלה אשר יקראו אתהם בשמות׃ 13O 6 66 וממשפחות בני קהת ויהי ערי גבולם ממטה אפרים׃ 13O 6 67 ויתנו להם את ערי המקלט את שכם ואת מגרשיה בהר אפרים ואת גזר ואת מגרשיה׃ 13O 6 68 ואת יקמעם ואת מגרשיה ואת בית חורון ואת מגרשיה׃ 13O 6 69 ואת אילון ואת מגרשיה ואת גת רמון ואת מגרשיה׃ 13O 6 70 וממחצית מטה מנשה את ענר ואת מגרשיה ואת בלעם ואת מגרשיה למשפחת לבני קהת הנותרים׃ 13O 6 71 לבני גרשום ממשפחת חצי מטה מנשה את גולן בבשן ואת מגרשיה ואת עשתרות ואת מגרשיה׃ 13O 6 72 וממטה יששכר את קדש ואת מגרשיה את דברת ואת מגרשיה׃ 13O 6 73 ואת ראמות ואת מגרשיה ואת ענם ואת מגרשיה׃ 13O 6 74 וממטה אשר את משל ואת מגרשיה ואת עבדון ואת מגרשיה׃ 13O 6 75 ואת חוקק ואת מגרשיה ואת רחב ואת מגרשיה׃ 13O 6 76 וממטה נפתלי את קדש בגליל ואת מגרשיה ואת חמון ואת מגרשיה ואת קריתים ואת מגרשיה׃ 13O 6 77 לבני מררי הנותרים ממטה זבולן את רמונו ואת מגרשיה את תבור ואת מגרשיה׃ 13O 6 78 ומעבר לירדן ירחו למזרח הירדן ממטה ראובן את בצר במדבר ואת מגרשיה ואת יהצה ואת מגרשיה׃ 13O 6 79 ואת קדמות ואת מגרשיה ואת מיפעת ואת מגרשיה׃ 13O 6 80 וממטה גד את ראמות בגלעד ואת מגרשיה ואת מחנים ואת מגרשיה׃ 13O 6 81 ואת חשבון ואת מגרשיה ואת יעזיר ואת מגרשיה׃ 13O 7 1 ולבני יששכר תולע ופואה ישיב ושמרון ארבעה׃ 13O 7 2 ובני תולע עזי ורפיה ויריאל ויחמי ויבשם ושמואל ראשים לבית אבותם לתולע גבורי חיל לתלדותם מספרם בימי דויד עשרים ושנים אלף ושש מאות׃ 13O 7 3 ובני עזי יזרחיה ובני יזרחיה מיכאל ועבדיה ויואל ישיה חמשה ראשים כלם׃ 13O 7 4 ועליהם לתלדותם לבית אבותם גדודי צבא מלחמה שלשים וששה אלף כי הרבו נשים ובנים׃ 13O 7 5 ואחיהם לכל משפחות יששכר גבורי חילים שמונים ושבעה אלף התיחשם לכל׃ 13O 7 6 בנימן בלע ובכר וידיעאל שלשה׃ 13O 7 7 ובני בלע אצבון ועזי ועזיאל וירימות ועירי חמשה ראשי בית אבות גבורי חילים והתיחשם עשרים ושנים אלף ושלשים וארבעה׃ 13O 7 8 ובני בכר זמירה ויועש ואליעזר ואליועיני ועמרי וירמות ואביה וענתות ועלמת כל אלה בני בכר׃ 13O 7 9 והתיחשם לתלדותם ראשי בית אבותם גבורי חיל עשרים אלף ומאתים׃ 13O 7 10 ובני ידיעאל בלהן ובני בלהן יעיש ובנימן ואהוד וכנענה וזיתן ותרשיש ואחישחר׃ 13O 7 11 כל אלה בני ידיעאל לראשי האבות גבורי חילים שבעה עשר אלף ומאתים יצאי צבא למלחמה׃ 13O 7 12 ושפם וחפם בני עיר חשם בני אחר׃ 13O 7 13 בני נפתלי יחציאל וגוני ויצר ושלום בני בלהה׃ 13O 7 14 בני מנשה אשריאל אשר ילדה פילגשו הארמיה ילדה את מכיר אבי גלעד׃ 13O 7 15 ומכיר לקח אשה לחפים ולשפים ושם אחתו מעכה ושם השני צלפחד ותהינה לצלפחד בנות׃ 13O 7 16 ותלד מעכה אשת מכיר בן ותקרא שמו פרש ושם אחיו שרש ובניו אולם ורקם׃ 13O 7 17 ובני אולם בדן אלה בני גלעד בן מכיר בן מנשה׃ 13O 7 18 ואחתו המלכת ילדה את אישהוד ואת אביעזר ואת מחלה׃ 13O 7 19 ויהיו בני שמידע אחין ושכם ולקחי ואניעם׃ 13O 7 20 ובני אפרים שותלח וברד בנו ותחת בנו ואלעדה בנו ותחת בנו׃ 13O 7 21 וזבד בנו ושותלח בנו ועזר ואלעד והרגום אנשי גת הנולדים בארץ כי ירדו לקחת את מקניהם׃ 13O 7 22 ויתאבל אפרים אביהם ימים רבים ויבאו אחיו לנחמו׃ 13O 7 23 ויבא אל אשתו ותהר ותלד בן ויקרא את שמו בריעה כי ברעה היתה בביתו׃ 13O 7 24 ובתו שארה ותבן את בית חורון התחתון ואת העליון ואת אזן שארה׃ 13O 7 25 ורפח בנו ורשף ותלח בנו ותחן בנו׃ 13O 7 26 לעדן בנו עמיהוד בנו אלישמע בנו׃ 13O 7 27 נון בנו יהושע בנו׃ 13O 7 28 ואחזתם ומשבותם בית אל ובנתיה ולמזרח נערן ולמערב גזר ובנתיה ושכם ובנתיה עד עיה ובנתיה׃ 13O 7 29 ועל ידי בני מנשה בית שאן ובנתיה תענך ובנתיה מגדו ובנותיה דור ובנותיה באלה ישבו בני יוסף בן ישראל׃ 13O 7 30 בני אשר ימנה וישוה וישוי ובריעה ושרח אחותם׃ 13O 7 31 ובני בריעה חבר ומלכיאל הוא אבי ברזות׃ 13O 7 32 וחבר הוליד את יפלט ואת שומר ואת חותם ואת שועא אחותם׃ 13O 7 33 ובני יפלט פסך ובמהל ועשות אלה בני יפלט׃ 13O 7 34 ובני שמר אחי ורוהגה יחבה וארם׃ 13O 7 35 ובן הלם אחיו צופח וימנע ושלש ועמל׃ 13O 7 36 בני צופח סוח וחרנפר ושועל וברי וימרה׃ 13O 7 37 בצר והוד ושמא ושלשה ויתרן ובארא׃ 13O 7 38 ובני יתר יפנה ופספה וארא׃ 13O 7 39 ובני עלא ארח וחניאל ורציא׃ 13O 7 40 כל אלה בני אשר ראשי בית האבות ברורים גבורי חילים ראשי הנשיאים והתיחשם בצבא במלחמה מספרם אנשים עשרים וששה אלף׃ 13O 8 1 ובנימן הוליד את בלע בכרו אשבל השני ואחרח השלישי׃ 13O 8 2 נוחה הרביעי ורפא החמישי׃ 13O 8 3 ויהיו בנים לבלע אדר וגרא ואביהוד׃ 13O 8 4 ואבישוע ונעמן ואחוח׃ 13O 8 5 וגרא ושפופן וחורם׃ 13O 8 6 ואלה בני אחוד אלה הם ראשי אבות ליושבי גבע ויגלום אל מנחת׃ 13O 8 7 ונעמן ואחיה וגרא הוא הגלם והוליד את עזא ואת אחיחד׃ 13O 8 8 ושחרים הוליד בשדה מואב מן שלחו אתם חושים ואת בערא נשיו׃ 13O 8 9 ויולד מן חדש אשתו את יובב ואת צביא ואת מישא ואת מלכם׃ 13O 8 10 ואת יעוץ ואת שכיה ואת מרמה אלה בניו ראשי אבות׃ 13O 8 11 ומחשים הוליד את אביטוב ואת אלפעל׃ 13O 8 12 ובני אלפעל עבר ומשעם ושמד הוא בנה את אונו ואת לד ובנתיה׃ 13O 8 13 וברעה ושמע המה ראשי האבות ליושבי אילון המה הבריחו את יושבי גת׃ 13O 8 14 ואחיו ששק וירמות׃ 13O 8 15 וזבדיה וערד ועדר׃ 13O 8 16 ומיכאל וישפה ויוחא בני בריעה׃ 13O 8 17 וזבדיה ומשלם וחזקי וחבר׃ 13O 8 18 וישמרי ויזליאה ויובב בני אלפעל׃ 13O 8 19 ויקים וזכרי וזבדי׃ 13O 8 20 ואליעני וצלתי ואליאל׃ 13O 8 21 ועדיה ובראיה ושמרת בני שמעי׃ 13O 8 22 וישפן ועבר ואליאל׃ 13O 8 23 ועבדון וזכרי וחנן׃ 13O 8 24 וחנניה ועילם וענתתיה׃ 13O 8 25 ויפדיה ופניאל בני ששק׃ 13O 8 26 ושמשרי ושחריה ועתליה׃ 13O 8 27 ויערשיה ואליה וזכרי בני ירחם׃ 13O 8 28 אלה ראשי אבות לתלדותם ראשים אלה ישבו בירושלם׃ 13O 8 29 ובגבעון ישבו אבי גבעון ושם אשתו מעכה׃ 13O 8 30 ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונדב׃ 13O 8 31 וגדור ואחיו וזכר׃ 13O 8 32 ומקלות הוליד את שמאה ואף המה נגד אחיהם ישבו בירושלם עם אחיהם׃ 13O 8 33 ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול ושאול הוליד את יהונתן ואת מלכי שוע ואת אבינדב ואת אשבעל׃ 13O 8 34 ובן יהונתן מריב בעל ומריב בעל הוליד את מיכה׃ 13O 8 35 ובני מיכה פיתון ומלך ותארע ואחז׃ 13O 8 36 ואחז הוליד את יהועדה ויהועדה הוליד את עלמת ואת עזמות ואת זמרי וזמרי הוליד את מוצא׃ 13O 8 37 ומוצא הוליד את בנעא רפה בנו אלעשה בנו אצל בנו׃ 13O 8 38 ולאצל ששה בנים ואלה שמותם עזריקם בכרו וישמעאל ושעריה ועבדיה וחנן כל אלה בני אצל׃ 13O 8 39 ובני עשק אחיו אולם בכרו יעוש השני ואליפלט השלשי׃ 13O 8 40 ויהיו בני אולם אנשים גברי חיל דרכי קשת ומרבים בנים ובני בנים מאה וחמשים כל אלה מבני בנימן׃ 13O 9 1 וכל ישראל התיחשו והנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה הגלו לבבל במעלם׃ 13O 9 2 והיושבים הראשנים אשר באחזתם בעריהם ישראל הכהנים הלוים והנתינים׃ 13O 9 3 ובירושלם ישבו מן בני יהודה ומן בני בנימן ומן בני אפרים ומנשה׃ 13O 9 4 עותי בן עמיהוד בן עמרי בן אמרי בן בנימן בני פרץ בן יהודה׃ 13O 9 5 ומן השילוני עשיה הבכור ובניו׃ 13O 9 6 ומן בני זרח יעואל ואחיהם שש מאות ותשעים׃ 13O 9 7 ומן בני בנימן סלוא בן משלם בן הודויה בן הסנאה׃ 13O 9 8 ויבניה בן ירחם ואלה בן עזי בן מכרי ומשלם בן שפטיה בן רעואל בן יבניה׃ 13O 9 9 ואחיהם לתלדותם תשע מאות וחמשים וששה כל אלה אנשים ראשי אבות לבית אבתיהם׃ 13O 9 10 ומן הכהנים ידעיה ויהויריב ויכין׃ 13O 9 11 ועזריה בן חלקיה בן משלם בן צדוק בן מריות בן אחיטוב נגיד בית האלהים׃ 13O 9 12 ועדיה בן ירחם בן פשחור בן מלכיה ומעשי בן עדיאל בן יחזרה בן משלם בן משלמית בן אמר׃ 13O 9 13 ואחיהם ראשים לבית אבותם אלף ושבע מאות וששים גבורי חיל מלאכת עבודת בית האלהים׃ 13O 9 14 ומן הלוים שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חשביה מן בני מררי׃ 13O 9 15 ובקבקר חרש וגלל ומתניה בן מיכא בן זכרי בן אסף׃ 13O 9 16 ועבדיה בן שמעיה בן גלל בן ידותון וברכיה בן אסא בן אלקנה היושב בחצרי נטופתי׃ 13O 9 17 והשערים שלום ועקוב וטלמן ואחימן ואחיהם שלום הראש׃ 13O 9 18 ועד הנה בשער המלך מזרחה המה השערים למחנות בני לוי׃ 13O 9 19 ושלום בן קורא בן אביסף בן קרח ואחיו לבית אביו הקרחים על מלאכת העבודה שמרי הספים לאהל ואבתיהם על מחנה יהוה שמרי המבוא׃ 13O 9 20 ופינחס בן אלעזר נגיד היה עליהם לפנים יהוה עמו׃ 13O 9 21 זכריה בן משלמיה שער פתח לאהל מועד׃ 13O 9 22 כלם הברורים לשערים בספים מאתים ושנים עשר המה בחצריהם התיחשם המה יסד דויד ושמואל הראה באמונתם׃ 13O 9 23 והם ובניהם על השערים לבית יהוה לבית האהל למשמרות׃ 13O 9 24 לארבע רוחות יהיו השערים מזרח ימה צפונה ונגבה׃ 13O 9 25 ואחיהם בחצריהם לבוא לשבעת הימים מעת אל עת עם אלה׃ 13O 9 26 כי באמונה המה ארבעת גברי השערים הם הלוים והיו על הלשכות ועל האצרות בית האלהים׃ 13O 9 27 וסביבות בית האלהים ילינו כי עליהם משמרת והם על המפתח ולבקר לבקר׃ 13O 9 28 ומהם על כלי העבודה כי במספר יביאום ובמספר יוציאום׃ 13O 9 29 ומהם ממנים על הכלים ועל כל כלי הקדש ועל הסלת והיין והשמן והלבונה והבשמים׃ 13O 9 30 ומן בני הכהנים רקחי המרקחת לבשמים׃ 13O 9 31 ומתתיה מן הלוים הוא הבכור לשלם הקרחי באמונה על מעשה החבתים׃ 13O 9 32 ומן בני הקהתי מן אחיהם על לחם המערכת להכין שבת שבת׃ 13O 9 33 ואלה המשררים ראשי אבות ללוים בלשכת פטירים כי יומם ולילה עליהם במלאכה׃ 13O 9 34 אלה ראשי האבות ללוים לתלדותם ראשים אלה ישבו בירושלם׃ 13O 9 35 ובגבעון ישבו אבי גבעון יעואל ושם אשתו מעכה׃ 13O 9 36 ובנו הבכור עבדון וצור וקיש ובעל ונר ונדב׃ 13O 9 37 וגדור ואחיו וזכריה ומקלות׃ 13O 9 38 ומקלות הוליד את שמאם ואף הם נגד אחיהם ישבו בירושלם עם אחיהם׃ 13O 9 39 ונר הוליד את קיש וקיש הוליד את שאול ושאול הוליד את יהונתן ואת מלכי שוע ואת אבינדב ואת אשבעל׃ 13O 9 40 ובן יהונתן מריב בעל ומרי בעל הוליד את מיכה׃ 13O 9 41 ובני מיכה פיתון ומלך ותחרע׃ 13O 9 42 ואחז הוליד את יערה ויערה הוליד את עלמת ואת עזמות ואת זמרי וזמרי הוליד את מוצא׃ 13O 9 43 ומוצא הוליד את בנעא ורפיה בנו אלעשה בנו אצל בנו׃ 13O 9 44 ולאצל ששה בנים ואלה שמותם עזריקם בכרו וישמעאל ושעריה ועבדיה וחנן אלה בני אצל׃ 13O 10 1 ופלשתים נלחמו בישראל וינס איש ישראל מפני פלשתים ויפלו חללים בהר גלבע׃ 13O 10 2 וידבקו פלשתים אחרי שאול ואחרי בניו ויכו פלשתים את יונתן ואת אבינדב ואת מלכי שוע בני שאול׃ 13O 10 3 ותכבד המלחמה על שאול וימצאהו המורים בקשת ויחל מן היורים׃ 13O 10 4 ויאמר שאול אל נשא כליו שלף חרבך ודקרני בה פן יבאו הערלים האלה והתעללו בי ולא אבה נשא כליו כי ירא מאד ויקח שאול את החרב ויפל עליה׃ 13O 10 5 וירא נשא כליו כי מת שאול ויפל גם הוא על החרב וימת׃ 13O 10 6 וימת שאול ושלשת בניו וכל ביתו יחדו מתו׃ 13O 10 7 ויראו כל איש ישראל אשר בעמק כי נסו וכי מתו שאול ובניו ויעזבו עריהם וינסו ויבאו פלשתים וישבו בהם׃ 13O 10 8 ויהי ממחרת ויבאו פלשתים לפשט את החללים וימצאו את שאול ואת בניו נפלים בהר גלבע׃ 13O 10 9 ויפשיטהו וישאו את ראשו ואת כליו וישלחו בארץ פלשתים סביב לבשר את עצביהם ואת העם׃ 13O 10 10 וישימו את כליו בית אלהיהם ואת גלגלתו תקעו בית דגון׃ 13O 10 11 וישמעו כל יביש גלעד את כל אשר עשו פלשתים לשאול׃ 13O 10 12 ויקומו כל איש חיל וישאו את גופת שאול ואת גופת בניו ויביאום יבישה ויקברו את עצמותיהם תחת האלה ביבש ויצומו שבעת ימים׃ 13O 10 13 וימת שאול במעלו אשר מעל ביהוה על דבר יהוה אשר לא שמר וגם לשאול באוב לדרוש׃ 13O 10 14 ולא דרש ביהוה וימיתהו ויסב את המלוכה לדויד בן ישי׃ 13O 11 1 ויקבצו כל ישראל אל דויד חברונה לאמר הנה עצמך ובשרך אנחנו׃ 13O 11 2 גם תמול גם שלשום גם בהיות שאול מלך אתה המוציא והמביא את ישראל ויאמר יהוה אלהיך לך אתה תרעה את עמי את ישראל ואתה תהיה נגיד על עמי ישראל׃ 13O 11 3 ויבאו כל זקני ישראל אל המלך חברונה ויכרת להם דויד ברית בחברון לפני יהוה וימשחו את דויד למלך על ישראל כדבר יהוה ביד שמואל׃ 13O 11 4 וילך דויד וכל ישראל ירושלם היא יבוס ושם היבוסי ישבי הארץ׃ 13O 11 5 ויאמרו ישבי יבוס לדויד לא תבוא הנה וילכד דויד את מצדת ציון היא עיר דויד׃ 13O 11 6 ויאמר דויד כל מכה יבוסי בראשונה יהיה לראש ולשר ויעל בראשונה יואב בן צרויה ויהי לראש׃ 13O 11 7 וישב דויד במצד על כן קראו לו עיר דויד׃ 13O 11 8 ויבן העיר מסביב מן המלוא ועד הסביב ויואב יחיה את שאר העיר׃ 13O 11 9 וילך דויד הלוך וגדול ויהוה צבאות עמו׃ 13O 11 10 ואלה ראשי הגבורים אשר לדויד המתחזקים עמו במלכותו עם כל ישראל להמליכו כדבר יהוה על ישראל׃ 13O 11 11 ואלה מספר הגברים אשר לדויד ישבעם בן חכמוני ראש השלושים הוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל בפעם אחת׃ 13O 11 12 ואחריו אלעזר בן דודו האחוחי הוא בשלושה הגברים׃ 13O 11 13 הוא היה עם דויד בפס דמים והפלשתים נאספו שם למלחמה ותהי חלקת השדה מלאה שעורים והעם נסו מפני פלשתים׃ 13O 11 14 ויתיצבו בתוך החלקה ויצילוה ויכו את פלשתים ויושע יהוה תשועה גדולה׃ 13O 11 15 וירדו שלושה מן השלושים ראש על הצר אל דויד אל מערת עדלם ומחנה פלשתים חנה בעמק רפאים׃ 13O 11 16 ודויד אז במצודה ונציב פלשתים אז בבית לחם׃ 13O 11 17 ויתאו דויד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער׃ 13O 11 18 ויבקעו השלשה במחנה פלשתים וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער וישאו ויבאו אל דויד ולא אבה דויד לשתותם וינסך אתם ליהוה׃ 13O 11 19 ויאמר חלילה לי מאלהי מעשות זאת הדם האנשים האלה אשתה בנפשותם כי בנפשותם הביאום ולא אבה לשתותם אלה עשו שלשת הגבורים׃ 13O 11 20 ואבשי אחי יואב הוא היה ראש השלושה והוא עורר את חניתו על שלש מאות חלל ולא שם בשלושה׃ 13O 11 21 מן השלושה בשנים נכבד ויהי להם לשר ועד השלושה לא בא׃ 13O 11 22 בניה בן יהוידע בן איש חיל רב פעלים מן קבצאל הוא הכה את שני אריאל מואב והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג׃ 13O 11 23 והוא הכה את האיש המצרי איש מדה חמש באמה וביד המצרי חנית כמנור ארגים וירד אליו בשבט ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו׃ 13O 11 24 אלה עשה בניהו בן יהוידע ולו שם בשלושה הגברים׃ 13O 11 25 מן השלושים הנו נכבד הוא ואל השלושה לא בא וישימהו דויד על משמעתו׃ 13O 11 26 וגבורי החילים עשה אל אחי יואב אלחנן בן דודו מבית לחם׃ 13O 11 27 שמות ההרורי חלץ הפלוני׃ 13O 11 28 עירא בן עקש התקועי אביעזר הענתותי׃ 13O 11 29 סבכי החשתי עילי האחוחי׃ 13O 11 30 מהרי הנטפתי חלד בן בענה הנטופתי׃ 13O 11 31 איתי בן ריבי מגבעת בני בנימן בניה הפרעתני׃ 13O 11 32 חורי מנחלי געש אביאל הערבתי׃ 13O 11 33 עזמות הבחרומי אליחבא השעלבני׃ 13O 11 34 בני השם הגזוני יונתן בן שגה ההררי׃ 13O 11 35 אחיאם בן שכר ההררי אליפל בן אור׃ 13O 11 36 חפר המכרתי אחיה הפלני׃ 13O 11 37 חצרו הכרמלי נערי בן אזבי׃ 13O 11 38 יואל אחי נתן מבחר בן הגרי׃ 13O 11 39 צלק העמוני נחרי הברתי נשא כלי יואב בן צרויה׃ 13O 11 40 עירא היתרי גרב היתרי׃ 13O 11 41 אוריה החתי זבד בן אחלי׃ 13O 11 42 עדינא בן שיזא הראובני ראש לראובני ועליו שלושים׃ 13O 11 43 חנן בן מעכה ויושפט המתני׃ 13O 11 44 עזיא העשתרתי שמע ויעואל בני חותם הערערי׃ 13O 11 45 ידיעאל בן שמרי ויחא אחיו התיצי׃ 13O 11 46 אליאל המחוים ויריבי ויושויה בני אלנעם ויתמה המואבי׃ 13O 11 47 אליאל ועובד ויעשיאל המצביה׃ 13O 12 1 ואלה הבאים אל דויד לציקלג עוד עצור מפני שאול בן קיש והמה בגבורים עזרי המלחמה׃ 13O 12 2 נשקי קשת מימינים ומשמאלים באבנים ובחצים בקשת מאחי שאול מבנימן׃ 13O 12 3 הראש אחיעזר ויואש בני השמעה הגבעתי ויזואל ופלט בני עזמות וברכה ויהוא הענתתי׃ 13O 12 4 וישמעיה הגבעוני גבור בשלשים ועל השלשים וירמיה ויחזיאל ויוחנן ויוזבד הגדרתי׃ 13O 12 5 אלעוזי וירימות ובעליה ושמריהו ושפטיהו החריפי׃ 13O 12 6 אלקנה וישיהו ועזראל ויועזר וישבעם הקרחים׃ 13O 12 7 ויועאלה וזבדיה בני ירחם מן הגדור׃ 13O 12 8 ומן הגדי נבדלו אל דויד למצד מדברה גברי החיל אנשי צבא למלחמה ערכי צנה ורמח ופני אריה פניהם וכצבאים על ההרים למהר׃ 13O 12 9 עזר הראש עבדיה השני אליאב השלשי׃ 13O 12 10 משמנה הרביעי ירמיה החמשי׃ 13O 12 11 עתי הששי אליאל השבעי׃ 13O 12 12 יוחנן השמיני אלזבד התשיעי׃ 13O 12 13 ירמיהו העשירי מכבני עשתי עשר׃ 13O 12 14 אלה מבני גד ראשי הצבא אחד למאה הקטן והגדול לאלף׃ 13O 12 15 אלה הם אשר עברו את הירדן בחדש הראשון והוא ממלא על כל גדיתיו ויבריחו את כל העמקים למזרח ולמערב׃ 13O 12 16 ויבאו מן בני בנימן ויהודה עד למצד לדויד׃ 13O 12 17 ויצא דויד לפניהם ויען ויאמר להם אם לשלום באתם אלי לעזרני יהיה לי עליכם לבב ליחד ואם לרמותני לצרי בלא חמס בכפי ירא אלהי אבותינו ויוכח׃ 13O 12 18 ורוח לבשה את עמשי ראש השלושים לך דויד ועמך בן ישי שלום שלום לך ושלום לעזרך כי עזרך אלהיך ויקבלם דויד ויתנם בראשי הגדוד׃ 13O 12 19 וממנשה נפלו על דויד בבאו עם פלשתים על שאול למלחמה ולא עזרם כי בעצה שלחהו סרני פלשתים לאמר בראשינו יפול אל אדניו שאול׃ 13O 12 20 בלכתו אל ציקלג נפלו עליו ממנשה עדנח ויוזבד וידיעאל ומיכאל ויוזבד ואליהוא וצלתי ראשי האלפים אשר למנשה׃ 13O 12 21 והמה עזרו עם דויד על הגדוד כי גבורי חיל כלם ויהיו שרים בצבא׃ 13O 12 22 כי לעת יום ביום יבאו על דויד לעזרו עד למחנה גדול כמחנה אלהים׃ 13O 12 23 ואלה מספרי ראשי החלוץ לצבא באו על דויד חברונה להסב מלכות שאול אליו כפי יהוה׃ 13O 12 24 בני יהודה נשאי צנה ורמח ששת אלפים ושמונה מאות חלוצי צבא׃ 13O 12 25 מן בני שמעון גבורי חיל לצבא שבעת אלפים ומאה׃ 13O 12 26 מן בני הלוי ארבעת אלפים ושש מאות׃ 13O 12 27 ויהוידע הנגיד לאהרן ועמו שלשת אלפים ושבע מאות׃ 13O 12 28 וצדוק נער גבור חיל ובית אביו שרים עשרים ושנים׃ 13O 12 29 ומן בני בנימן אחי שאול שלשת אלפים ועד הנה מרביתם שמרים משמרת בית שאול׃ 13O 12 30 ומן בני אפרים עשרים אלף ושמונה מאות גבורי חיל אנשי שמות לבית אבותם׃ 13O 12 31 ומחצי מטה מנשה שמונה עשר אלף אשר נקבו בשמות לבוא להמליך את דויד׃ 13O 12 32 ומבני יששכר יודעי בינה לעתים לדעת מה יעשה ישראל ראשיהם מאתים וכל אחיהם על פיהם׃ 13O 12 33 מזבלון יוצאי צבא ערכי מלחמה בכל כלי מלחמה חמשים אלף ולעדר בלא לב ולב׃ 13O 12 34 ומנפתלי שרים אלף ועמהם בצנה וחנית שלשים ושבעה אלף׃ 13O 12 35 ומן הדני ערכי מלחמה עשרים ושמונה אלף ושש מאות׃ 13O 12 36 ומאשר יוצאי צבא לערך מלחמה ארבעים אלף׃ 13O 12 37 ומעבר לירדן מן הראובני והגדי וחצי שבט מנשה בכל כלי צבא מלחמה מאה ועשרים אלף׃ 13O 12 38 כל אלה אנשי מלחמה עדרי מערכה בלבב שלם באו חברונה להמליך את דויד על כל ישראל וגם כל שרית ישראל לב אחד להמליך את דויד׃ 13O 12 39 ויהיו שם עם דויד ימים שלושה אכלים ושותים כי הכינו להם אחיהם׃ 13O 12 40 וגם הקרובים אליהם עד יששכר וזבלון ונפתלי מביאים לחם בחמורים ובגמלים ובפרדים ובבקר מאכל קמח דבלים וצמוקים ויין ושמן ובקר וצאן לרב כי שמחה בישראל׃ 13O 13 1 ויועץ דויד עם שרי האלפים והמאות לכל נגיד׃ 13O 13 2 ויאמר דויד לכל קהל ישראל אם עליכם טוב ומן יהוה אלהינו נפרצה נשלחה על אחינו הנשארים בכל ארצות ישראל ועמהם הכהנים והלוים בערי מגרשיהם ויקבצו אלינו׃ 13O 13 3 ונסבה את ארון אלהינו אלינו כי לא דרשנהו בימי שאול׃ 13O 13 4 ויאמרו כל הקהל לעשות כן כי ישר הדבר בעיני כל העם׃ 13O 13 5 ויקהל דויד את כל ישראל מן שיחור מצרים ועד לבוא חמת להביא את ארון האלהים מקרית יערים׃ 13O 13 6 ויעל דויד וכל ישראל בעלתה אל קרית יערים אשר ליהודה להעלות משם את ארון האלהים יהוה יושב הכרובים אשר נקרא שם׃ 13O 13 7 וירכיבו את ארון האלהים על עגלה חדשה מבית אבינדב ועזא ואחיו נהגים בעגלה׃ 13O 13 8 ודויד וכל ישראל משחקים לפני האלהים בכל עז ובשירים ובכנרות ובנבלים ובתפים ובמצלתים ובחצצרות׃ 13O 13 9 ויבאו עד גרן כידן וישלח עזא את ידו לאחז את הארון כי שמטו הבקר׃ 13O 13 10 ויחר אף יהוה בעזא ויכהו על אשר שלח ידו על הארון וימת שם לפני אלהים׃ 13O 13 11 ויחר לדויד כי פרץ יהוה פרץ בעזא ויקרא למקום ההוא פרץ עזא עד היום הזה׃ 13O 13 12 ויירא דויד את האלהים ביום ההוא לאמר היך אביא אלי את ארון האלהים׃ 13O 13 13 ולא הסיר דויד את הארון אליו אל עיר דויד ויטהו אל בית עבד אדם הגתי׃ 13O 13 14 וישב ארון האלהים עם בית עבד אדם בביתו שלשה חדשים ויברך יהוה את בית עבד אדם ואת כל אשר לו׃ 13O 14 1 וישלח חירם מלך צר מלאכים אל דויד ועצי ארזים וחרשי קיר וחרשי עצים לבנות לו בית׃ 13O 14 2 וידע דויד כי הכינו יהוה למלך על ישראל כי נשאת למעלה מלכותו בעבור עמו ישראל׃ 13O 14 3 ויקח דויד עוד נשים בירושלם ויולד דויד עוד בנים ובנות׃ 13O 14 4 ואלה שמות הילודים אשר היו לו בירושלם שמוע ושובב נתן ושלמה׃ 13O 14 5 ויבחר ואלישוע ואלפלט׃ 13O 14 6 ונגה ונפג ויפיע׃ 13O 14 7 ואלישמע ובעלידע ואליפלט׃ 13O 14 8 וישמעו פלשתים כי נמשח דויד למלך על כל ישראל ויעלו כל פלשתים לבקש את דויד וישמע דויד ויצא לפניהם׃ 13O 14 9 ופלשתים באו ויפשטו בעמק רפאים׃ 13O 14 10 וישאל דויד באלהים לאמר האעלה על פלשתיים ונתתם בידי ויאמר לו יהוה עלה ונתתים בידך׃ 13O 14 11 ויעלו בבעל פרצים ויכם שם דויד ויאמר דויד פרץ האלהים את אויבי בידי כפרץ מים על כן קראו שם המקום ההוא בעל פרצים׃ 13O 14 12 ויעזבו שם את אלהיהם ויאמר דויד וישרפו באש׃ 13O 14 13 ויסיפו עוד פלשתים ויפשטו בעמק׃ 13O 14 14 וישאל עוד דויד באלהים ויאמר לו האלהים לא תעלה אחריהם הסב מעליהם ובאת להם ממול הבכאים׃ 13O 14 15 ויהי כשמעך את קול הצעדה בראשי הבכאים אז תצא במלחמה כי יצא האלהים לפניך להכות את מחנה פלשתים׃ 13O 14 16 ויעש דויד כאשר צוהו האלהים ויכו את מחנה פלשתים מגבעון ועד גזרה׃ 13O 14 17 ויצא שם דויד בכל הארצות ויהוה נתן את פחדו על כל הגוים׃ 13O 15 1 ויעש לו בתים בעיר דויד ויכן מקום לארון האלהים ויט לו אהל׃ 13O 15 2 אז אמר דויד לא לשאת את ארון האלהים כי אם הלוים כי בם בחר יהוה לשאת את ארון יהוה ולשרתו עד עולם׃ 13O 15 3 ויקהל דויד את כל ישראל אל ירושלם להעלות את ארון יהוה אל מקומו אשר הכין לו׃ 13O 15 4 ויאסף דויד את בני אהרן ואת הלוים׃ 13O 15 5 לבני קהת אוריאל השר ואחיו מאה ועשרים׃ 13O 15 6 לבני מררי עשיה השר ואחיו מאתים ועשרים׃ 13O 15 7 לבני גרשום יואל השר ואחיו מאה ושלשים׃ 13O 15 8 לבני אליצפן שמעיה השר ואחיו מאתים׃ 13O 15 9 לבני חברון אליאל השר ואחיו שמונים׃ 13O 15 10 לבני עזיאל עמינדב השר ואחיו מאה ושנים עשר׃ 13O 15 11 ויקרא דויד לצדוק ולאביתר הכהנים וללוים לאוריאל עשיה ויואל שמעיה ואליאל ועמינדב׃ 13O 15 12 ויאמר להם אתם ראשי האבות ללוים התקדשו אתם ואחיכם והעליתם את ארון יהוה אלהי ישראל אל הכינותי לו׃ 13O 15 13 כי למבראשונה לא אתם פרץ יהוה אלהינו בנו כי לא דרשנהו כמשפט׃ 13O 15 14 ויתקדשו הכהנים והלוים להעלות את ארון יהוה אלהי ישראל׃ 13O 15 15 וישאו בני הלוים את ארון האלהים כאשר צוה משה כדבר יהוה בכתפם במטות עליהם׃ 13O 15 16 ויאמר דויד לשרי הלוים להעמיד את אחיהם המשררים בכלי שיר נבלים וכנרות ומצלתים משמיעים להרים בקול לשמחה׃ 13O 15 17 ויעמידו הלוים את הימן בן יואל ומן אחיו אסף בן ברכיהו ומן בני מררי אחיהם איתן בן קושיהו׃ 13O 15 18 ועמהם אחיהם המשנים זכריהו בן ויעזיאל ושמירמות ויחיאל ועני אליאב ובניהו ומעשיהו ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל השערים׃ 13O 15 19 והמשררים הימן אסף ואיתן במצלתים נחשת להשמיע׃ 13O 15 20 וזכריה ועזיאל ושמירמות ויחיאל ועני ואליאב ומעשיהו ובניהו בנבלים על עלמות׃ 13O 15 21 ומתתיהו ואליפלהו ומקניהו ועבד אדם ויעיאל ועזזיהו בכנרות על השמינית לנצח׃ 13O 15 22 וכנניהו שר הלוים במשא יסר במשא כי מבין הוא׃ 13O 15 23 וברכיה ואלקנה שערים לארון׃ 13O 15 24 ושבניהו ויושפט ונתנאל ועמשי וזכריהו ובניהו ואליעזר הכהנים מחצצרים בחצצרות לפני ארון האלהים ועבד אדם ויחיה שערים לארון׃ 13O 15 25 ויהי דויד וזקני ישראל ושרי האלפים ההלכים להעלות את ארון ברית יהוה מן בית עבד אדם בשמחה׃ 13O 15 26 ויהי בעזר האלהים את הלוים נשאי ארון ברית יהוה ויזבחו שבעה פרים ושבעה אילים׃ 13O 15 27 ודויד מכרבל במעיל בוץ וכל הלוים הנשאים את הארון והמשררים וכנניה השר המשא המשררים ועל דויד אפוד בד׃ 13O 15 28 וכל ישראל מעלים את ארון ברית יהוה בתרועה ובקול שופר ובחצצרות ובמצלתים משמעים בנבלים וכנרות׃ 13O 15 29 ויהי ארון ברית יהוה בא עד עיר דויד ומיכל בת שאול נשקפה בעד החלון ותרא את המלך דויד מרקד ומשחק ותבז לו בלבה׃ 13O 16 1 ויביאו את ארון האלהים ויציגו אתו בתוך האהל אשר נטה לו דויד ויקריבו עלות ושלמים לפני האלהים׃ 13O 16 2 ויכל דויד מהעלות העלה והשלמים ויברך את העם בשם יהוה׃ 13O 16 3 ויחלק לכל איש ישראל מאיש ועד אשה לאיש ככר לחם ואשפר ואשישה׃ 13O 16 4 ויתן לפני ארון יהוה מן הלוים משרתים ולהזכיר ולהודות ולהלל ליהוה אלהי ישראל׃ 13O 16 5 אסף הראש ומשנהו זכריה יעיאל ושמירמות ויחיאל ומתתיה ואליאב ובניהו ועבד אדם ויעיאל בכלי נבלים ובכנרות ואסף במצלתים משמיע׃ 13O 16 6 ובניהו ויחזיאל הכהנים בחצצרות תמיד לפני ארון ברית האלהים׃ 13O 16 7 ביום ההוא אז נתן דויד בראש להדות ליהוה ביד אסף ואחיו׃ 13O 16 8 הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו׃ 13O 16 9 שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאתיו׃ 13O 16 10 התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ 13O 16 11 דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃ 13O 16 12 זכרו נפלאתיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיהו׃ 13O 16 13 זרע ישראל עבדו בני יעקב בחיריו׃ 13O 16 14 הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃ 13O 16 15 זכרו לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃ 13O 16 16 אשר כרת את אברהם ושבועתו ליצחק׃ 13O 16 17 ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃ 13O 16 18 לאמר לך אתן ארץ כנען חבל נחלתכם׃ 13O 16 19 בהיותכם מתי מספר כמעט וגרים בה׃ 13O 16 20 ויתהלכו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר׃ 13O 16 21 לא הניח לאיש לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃ 13O 16 22 אל תגעו במשיחי ובנביאי אל תרעו׃ 13O 16 23 שירו ליהוה כל הארץ בשרו מיום אל יום ישועתו׃ 13O 16 24 ספרו בגוים את כבודו בכל העמים נפלאתיו׃ 13O 16 25 כי גדול יהוה ומהלל מאד ונורא הוא על כל אלהים׃ 13O 16 26 כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה׃ 13O 16 27 הוד והדר לפניו עז וחדוה במקמו׃ 13O 16 28 הבו ליהוה משפחות עמים הבו ליהוה כבוד ועז׃ 13O 16 29 הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לפניו השתחוו ליהוה בהדרת קדש׃ 13O 16 30 חילו מלפניו כל הארץ אף תכון תבל בל תמוט׃ 13O 16 31 ישמחו השמים ותגל הארץ ויאמרו בגוים יהוה מלך׃ 13O 16 32 ירעם הים ומלואו יעלץ השדה וכל אשר בו׃ 13O 16 33 אז ירננו עצי היער מלפני יהוה כי בא לשפוט את הארץ׃ 13O 16 34 הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 13O 16 35 ואמרו הושיענו אלהי ישענו וקבצנו והצילנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃ 13O 16 36 ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העלם ויאמרו כל העם אמן והלל ליהוה׃ 13O 16 37 ויעזב שם לפני ארון ברית יהוה לאסף ולאחיו לשרת לפני הארון תמיד לדבר יום ביומו׃ 13O 16 38 ועבד אדם ואחיהם ששים ושמונה ועבד אדם בן ידיתון וחסה לשערים׃ 13O 16 39 ואת צדוק הכהן ואחיו הכהנים לפני משכן יהוה בבמה אשר בגבעון׃ 13O 16 40 להעלות עלות ליהוה על מזבח העלה תמיד לבקר ולערב ולכל הכתוב בתורת יהוה אשר צוה על ישראל׃ 13O 16 41 ועמהם הימן וידותון ושאר הברורים אשר נקבו בשמות להדות ליהוה כי לעולם חסדו׃ 13O 16 42 ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים וכלי שיר האלהים ובני ידותון לשער׃ 13O 16 43 וילכו כל העם איש לביתו ויסב דויד לברך את ביתו׃ 13O 17 1 ויהי כאשר ישב דויד בביתו ויאמר דויד אל נתן הנביא הנה אנכי יושב בבית הארזים וארון ברית יהוה תחת יריעות׃ 13O 17 2 ויאמר נתן אל דויד כל אשר בלבבך עשה כי האלהים עמך׃ 13O 17 3 ויהי בלילה ההוא ויהי דבר אלהים אל נתן לאמר׃ 13O 17 4 לך ואמרת אל דויד עבדי כה אמר יהוה לא אתה תבנה לי הבית לשבת׃ 13O 17 5 כי לא ישבתי בבית מן היום אשר העליתי את ישראל עד היום הזה ואהיה מאהל אל אהל וממשכן׃ 13O 17 6 בכל אשר התהלכתי בכל ישראל הדבר דברתי את אחד שפטי ישראל אשר צויתי לרעות את עמי לאמר למה לא בניתם לי בית ארזים׃ 13O 17 7 ועתה כה תאמר לעבדי לדויד כה אמר יהוה צבאות אני לקחתיך מן הנוה מן אחרי הצאן להיות נגיד על עמי ישראל׃ 13O 17 8 ואהיה עמך בכל אשר הלכת ואכרית את כל אויביך מפניך ועשיתי לך שם כשם הגדולים אשר בארץ׃ 13O 17 9 ושמתי מקום לעמי ישראל ונטעתיהו ושכן תחתיו ולא ירגז עוד ולא יוסיפו בני עולה לבלתו כאשר בראשונה׃ 13O 17 10 ולמימים אשר צויתי שפטים על עמי ישראל והכנעתי את כל אויביך ואגד לך ובית יבנה לך יהוה׃ 13O 17 11 והיה כי מלאו ימיך ללכת עם אבתיך והקימותי את זרעך אחריך אשר יהיה מבניך והכינותי את מלכותו׃ 13O 17 12 הוא יבנה לי בית וכננתי את כסאו עד עולם׃ 13O 17 13 אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן וחסדי לא אסיר מעמו כאשר הסירותי מאשר היה לפניך׃ 13O 17 14 והעמדתיהו בביתי ובמלכותי עד העולם וכסאו יהיה נכון עד עולם׃ 13O 17 15 ככל הדברים האלה וככל החזון הזה כן דבר נתן אל דויד׃ 13O 17 16 ויבא המלך דויד וישב לפני יהוה ויאמר מי אני יהוה אלהים ומי ביתי כי הביאתני עד הלם׃ 13O 17 17 ותקטן זאת בעיניך אלהים ותדבר על בית עבדך למרחוק וראיתני כתור האדם המעלה יהוה אלהים׃ 13O 17 18 מה יוסיף עוד דויד אליך לכבוד את עבדך ואתה את עבדך ידעת׃ 13O 17 19 יהוה בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה הזאת להדיע את כל הגדלות׃ 13O 17 20 יהוה אין כמוך ואין אלהים זולתך בכל אשר שמענו באזנינו׃ 13O 17 21 ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדלות ונראות לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים׃ 13O 17 22 ותתן את עמך ישראל לך לעם עד עולם ואתה יהוה היית להם לאלהים׃ 13O 17 23 ועתה יהוה הדבר אשר דברת על עבדך ועל ביתו יאמן עד עולם ועשה כאשר דברת׃ 13O 17 24 ויאמן ויגדל שמך עד עולם לאמר יהוה צבאות אלהי ישראל אלהים לישראל ובית דויד עבדך נכון לפניך׃ 13O 17 25 כי אתה אלהי גלית את אזן עבדך לבנות לו בית על כן מצא עבדך להתפלל לפניך׃ 13O 17 26 ועתה יהוה אתה הוא האלהים ותדבר על עבדך הטובה הזאת׃ 13O 17 27 ועתה הואלת לברך את בית עבדך להיות לעולם לפניך כי אתה יהוה ברכת ומברך לעולם׃ 13O 18 1 ויהי אחרי כן ויך דויד את פלשתים ויכניעם ויקח את גת ובנתיה מיד פלשתים׃ 13O 18 2 ויך את מואב ויהיו מואב עבדים לדויד נשאי מנחה׃ 13O 18 3 ויך דויד את הדדעזר מלך צובה חמתה בלכתו להציב ידו בנהר פרת׃ 13O 18 4 וילכד דויד ממנו אלף רכב ושבעת אלפים פרשים ועשרים אלף איש רגלי ויעקר דויד את כל הרכב ויותר ממנו מאה רכב׃ 13O 18 5 ויבא ארם דרמשק לעזור להדדעזר מלך צובה ויך דויד בארם עשרים ושנים אלף איש׃ 13O 18 6 וישם דויד בארם דרמשק ויהי ארם לדויד עבדים נשאי מנחה ויושע יהוה לדויד בכל אשר הלך׃ 13O 18 7 ויקח דויד את שלטי הזהב אשר היו על עבדי הדדעזר ויביאם ירושלם׃ 13O 18 8 ומטבחת ומכון ערי הדדעזר לקח דויד נחשת רבה מאד בה עשה שלמה את ים הנחשת ואת העמודים ואת כלי הנחשת׃ 13O 18 9 וישמע תעו מלך חמת כי הכה דויד את כל חיל הדדעזר מלך צובה׃ 13O 18 10 וישלח את הדורם בנו אל המלך דויד לשאול לו לשלום ולברכו על אשר נלחם בהדדעזר ויכהו כי איש מלחמות תעו היה הדדעזר וכל כלי זהב וכסף ונחשת׃ 13O 18 11 גם אתם הקדיש המלך דויד ליהוה עם הכסף והזהב אשר נשא מכל הגוים מאדום וממואב ומבני עמון ומפלשתים ומעמלק׃ 13O 18 12 ואבשי בן צרויה הכה את אדום בגיא המלח שמונה עשר אלף׃ 13O 18 13 וישם באדום נציבים ויהיו כל אדום עבדים לדויד ויושע יהוה את דויד בכל אשר הלך׃ 13O 18 14 וימלך דויד על כל ישראל ויהי עשה משפט וצדקה לכל עמו׃ 13O 18 15 ויואב בן צרויה על הצבא ויהושפט בן אחילוד מזכיר׃ 13O 18 16 וצדוק בן אחיטוב ואבימלך בן אביתר כהנים ושושא סופר׃ 13O 18 17 ובניהו בן יהוידע על הכרתי והפלתי ובני דויד הראשנים ליד המלך׃ 13O 19 1 ויהי אחרי כן וימת נחש מלך בני עמון וימלך בנו תחתיו׃ 13O 19 2 ויאמר דויד אעשה חסד עם חנון בן נחש כי עשה אביו עמי חסד וישלח דויד מלאכים לנחמו על אביו ויבאו עבדי דויד אל ארץ בני עמון אל חנון לנחמו׃ 13O 19 3 ויאמרו שרי בני עמון לחנון המכבד דויד את אביך בעיניך כי שלח לך מנחמים הלא בעבור לחקר ולהפך ולרגל הארץ באו עבדיו אליך׃ 13O 19 4 ויקח חנון את עבדי דויד ויגלחם ויכרת את מדויהם בחצי עד המפשעה וישלחם׃ 13O 19 5 וילכו ויגידו לדויד על האנשים וישלח לקראתם כי היו האנשים נכלמים מאד ויאמר המלך שבו בירחו עד אשר יצמח זקנכם ושבתם׃ 13O 19 6 ויראו בני עמון כי התבאשו עם דויד וישלח חנון ובני עמון אלף ככר כסף לשכר להם מן ארם נהרים ומן ארם מעכה ומצובה רכב ופרשים׃ 13O 19 7 וישכרו להם שנים ושלשים אלף רכב ואת מלך מעכה ואת עמו ויבאו ויחנו לפני מידבא ובני עמון נאספו מעריהם ויבאו למלחמה׃ 13O 19 8 וישמע דויד וישלח את יואב ואת כל צבא הגבורים׃ 13O 19 9 ויצאו בני עמון ויערכו מלחמה פתח העיר והמלכים אשר באו לבדם בשדה׃ 13O 19 10 וירא יואב כי היתה פני המלחמה אליו פנים ואחור ויבחר מכל בחור בישראל ויערך לקראת ארם׃ 13O 19 11 ואת יתר העם נתן ביד אבשי אחיו ויערכו לקראת בני עמון׃ 13O 19 12 ויאמר אם תחזק ממני ארם והיית לי לתשועה ואם בני עמון יחזקו ממך והושעתיך׃ 13O 19 13 חזק ונתחזקה בעד עמנו ובעד ערי אלהינו ויהוה הטוב בעיניו יעשה׃ 13O 19 14 ויגש יואב והעם אשר עמו לפני ארם למלחמה וינוסו מפניו׃ 13O 19 15 ובני עמון ראו כי נס ארם וינוסו גם הם מפני אבשי אחיו ויבאו העירה ויבא יואב ירושלם׃ 13O 19 16 וירא ארם כי נגפו לפני ישראל וישלחו מלאכים ויוציאו את ארם אשר מעבר הנהר ושופך שר צבא הדדעזר לפניהם׃ 13O 19 17 ויגד לדויד ויאסף את כל ישראל ויעבר הירדן ויבא אלהם ויערך אלהם ויערך דויד לקראת ארם מלחמה וילחמו עמו׃ 13O 19 18 וינס ארם מלפני ישראל ויהרג דויד מארם שבעת אלפים רכב וארבעים אלף איש רגלי ואת שופך שר הצבא המית׃ 13O 19 19 ויראו עבדי הדדעזר כי נגפו לפני ישראל וישלימו עם דויד ויעבדהו ולא אבה ארם להושיע את בני עמון עוד׃ 13O 20 1 ויהי לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים וינהג יואב את חיל הצבא וישחת את ארץ בני עמון ויבא ויצר את רבה ודויד ישב בירושלם ויך יואב את רבה ויהרסה׃ 13O 20 2 ויקח דויד את עטרת מלכם מעל ראשו וימצאה משקל ככר זהב ובה אבן יקרה ותהי על ראש דויד ושלל העיר הוציא הרבה מאד׃ 13O 20 3 ואת העם אשר בה הוציא וישר במגרה ובחריצי הברזל ובמגרות וכן יעשה דויד לכל ערי בני עמון וישב דויד וכל העם ירושלם׃ 13O 20 4 ויהי אחריכן ותעמד מלחמה בגזר עם פלשתים אז הכה סבכי החשתי את ספי מילדי הרפאים ויכנעו׃ 13O 20 5 ותהי עוד מלחמה את פלשתים ויך אלחנן בן יעור את לחמי אחי גלית הגתי ועץ חניתו כמנור ארגים׃ 13O 20 6 ותהי עוד מלחמה בגת ויהי איש מדה ואצבעתיו שש ושש עשרים וארבע וגם הוא נולד להרפא׃ 13O 20 7 ויחרף את ישראל ויכהו יהונתן בן שמעא אחי דויד׃ 13O 20 8 אל נולדו להרפא בגת ויפלו ביד דויד וביד עבדיו׃ 13O 21 1 ויעמד שטן על ישראל ויסת את דויד למנות את ישראל׃ 13O 21 2 ויאמר דויד אל יואב ואל שרי העם לכו ספרו את ישראל מבאר שבע ועד דן והביאו אלי ואדעה את מספרם׃ 13O 21 3 ויאמר יואב יוסף יהוה על עמו כהם מאה פעמים הלא אדני המלך כלם לאדני לעבדים למה יבקש זאת אדני למה יהיה לאשמה לישראל׃ 13O 21 4 ודבר המלך חזק על יואב ויצא יואב ויתהלך בכל ישראל ויבא ירושלם׃ 13O 21 5 ויתן יואב את מספר מפקד העם אל דויד ויהי כל ישראל אלף אלפים ומאה אלף איש שלף חרב ויהודה ארבע מאות ושבעים אלף איש שלף חרב׃ 13O 21 6 ולוי ובנימן לא פקד בתוכם כי נתעב דבר המלך את יואב׃ 13O 21 7 וירע בעיני האלהים על הדבר הזה ויך את ישראל׃ 13O 21 8 ויאמר דויד אל האלהים חטאתי מאד אשר עשיתי את הדבר הזה ועתה העבר נא את עוון עבדך כי נסכלתי מאד׃ 13O 21 9 וידבר יהוה אל גד חזה דויד לאמר׃ 13O 21 10 לך ודברת אל דויד לאמר כה אמר יהוה שלוש אני נטה עליך בחר לך אחת מהנה ואעשה לך׃ 13O 21 11 ויבא גד אל דויד ויאמר לו כה אמר יהוה קבל לך׃ 13O 21 12 אם שלוש שנים רעב ואם שלשה חדשים נספה מפני צריך וחרב אויבך למשגת ואם שלשת ימים חרב יהוה ודבר בארץ ומלאך יהוה משחית בכל גבול ישראל ועתה ראה מה אשיב את שלחי דבר׃ 13O 21 13 ויאמר דויד אל גד צר לי מאד אפלה נא ביד יהוה כי רבים רחמיו מאד וביד אדם אל אפל׃ 13O 21 14 ויתן יהוה דבר בישראל ויפל מישראל שבעים אלף איש׃ 13O 21 15 וישלח האלהים מלאך לירושלם להשחיתה וכהשחית ראה יהוה וינחם על הרעה ויאמר למלאך המשחית רב עתה הרף ידך ומלאך יהוה עמד עם גרן ארנן היבוסי׃ 13O 21 16 וישא דויד את עיניו וירא את מלאך יהוה עמד בין הארץ ובין השמים וחרבו שלופה בידו נטויה על ירושלם ויפל דויד והזקנים מכסים בשקים על פניהם׃ 13O 21 17 ויאמר דויד אל האלהים הלא אני אמרתי למנות בעם ואני הוא אשר חטאתי והרע הרעותי ואלה הצאן מה עשו יהוה אלהי תהי נא ידך בי ובבית אבי ובעמך לא למגפה׃ 13O 21 18 ומלאך יהוה אמר אל גד לאמר לדויד כי יעלה דויד להקים מזבח ליהוה בגרן ארנן היבסי׃ 13O 21 19 ויעל דויד בדבר גד אשר דבר בשם יהוה׃ 13O 21 20 וישב ארנן וירא את המלאך וארבעת בניו עמו מתחבאים וארנן דש חטים׃ 13O 21 21 ויבא דויד עד ארנן ויבט ארנן וירא את דויד ויצא מן הגרן וישתחו לדויד אפים ארצה׃ 13O 21 22 ויאמר דויד אל ארנן תנה לי מקום הגרן ואבנה בו מזבח ליהוה בכסף מלא תנהו לי ותעצר המגפה מעל העם׃ 13O 21 23 ויאמר ארנן אל דויד קח לך ויעש אדני המלך הטוב בעיניו ראה נתתי הבקר לעלות והמורגים לעצים והחטים למנחה הכל נתתי׃ 13O 21 24 ויאמר המלך דויד לארנן לא כי קנה אקנה בכסף מלא כי לא אשא אשר לך ליהוה והעלות עולה חנם׃ 13O 21 25 ויתן דויד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות׃ 13O 21 26 ויבן שם דויד מזבח ליהוה ויעל עלות ושלמים ויקרא אל יהוה ויענהו באש מן השמים על מזבח העלה׃ 13O 21 27 ויאמר יהוה למלאך וישב חרבו אל נדנה׃ 13O 21 28 בעת ההיא בראות דויד כי ענהו יהוה בגרן ארנן היבוסי ויזבח שם׃ 13O 21 29 ומשכן יהוה אשר עשה משה במדבר ומזבח העולה בעת ההיא בבמה בגבעון׃ 13O 21 30 ולא יכל דויד ללכת לפניו לדרש אלהים כי נבעת מפני חרב מלאך יהוה׃ 13O 22 1 ויאמר דויד זה הוא בית יהוה האלהים וזה מזבח לעלה לישראל׃ 13O 22 2 ויאמר דויד לכנוס את הגרים אשר בארץ ישראל ויעמד חצבים לחצוב אבני גזית לבנות בית האלהים׃ 13O 22 3 וברזל לרב למסמרים לדלתות השערים ולמחברות הכין דויד ונחשת לרב אין משקל׃ 13O 22 4 ועצי ארזים לאין מספר כי הביאו הצידנים והצרים עצי ארזים לרב לדויד׃ 13O 22 5 ויאמר דויד שלמה בני נער ורך והבית לבנות ליהוה להגדיל למעלה לשם ולתפארת לכל הארצות אכינה נא לו ויכן דויד לרב לפני מותו׃ 13O 22 6 ויקרא לשלמה בנו ויצוהו לבנות בית ליהוה אלהי ישראל׃ 13O 22 7 ויאמר דויד לשלמה בנו אני היה עם לבבי לבנות בית לשם יהוה אלהי׃ 13O 22 8 ויהי עלי דבר יהוה לאמר דם לרב שפכת ומלחמות גדלות עשית לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת ארצה לפני׃ 13O 22 9 הנה בן נולד לך הוא יהיה איש מנוחה והנחותי לו מכל אויביו מסביב כי שלמה יהיה שמו ושלום ושקט אתן על ישראל בימיו׃ 13O 22 10 הוא יבנה בית לשמי והוא יהיה לי לבן ואני לו לאב והכינותי כסא מלכותו על ישראל עד עולם׃ 13O 22 11 עתה בני יהי יהוה עמך והצלחת ובנית בית יהוה אלהיך כאשר דבר עליך׃ 13O 22 12 אך יתן לך יהוה שכל ובינה ויצוך על ישראל ולשמור את תורת יהוה אלהיך׃ 13O 22 13 אז תצליח אם תשמור לעשות את החקים ואת המשפטים אשר צוה יהוה את משה על ישראל חזק ואמץ אל תירא ואל תחת׃ 13O 22 14 והנה בעניי הכינותי לבית יהוה זהב ככרים מאה אלף וכסף אלף אלפים ככרים ולנחשת ולברזל אין משקל כי לרב היה ועצים ואבנים הכינותי ועליהם תוסיף׃ 13O 22 15 ועמך לרב עשי מלאכה חצבים וחרשי אבן ועץ וכל חכם בכל מלאכה׃ 13O 22 16 לזהב לכסף ולנחשת ולברזל אין מספר קום ועשה ויהי יהוה עמך׃ 13O 22 17 ויצו דויד לכל שרי ישראל לעזר לשלמה בנו׃ 13O 22 18 הלא יהוה אלהיכם עמכם והניח לכם מסביב כי נתן בידי את ישבי הארץ ונכבשה הארץ לפני יהוה ולפני עמו׃ 13O 22 19 עתה תנו לבבכם ונפשכם לדרוש ליהוה אלהיכם וקומו ובנו את מקדש יהוה האלהים להביא את ארון ברית יהוה וכלי קדש האלהים לבית הנבנה לשם יהוה׃ 13O 23 1 ודויד זקן ושבע ימים וימלך את שלמה בנו על ישראל׃ 13O 23 2 ויאסף את כל שרי ישראל והכהנים והלוים׃ 13O 23 3 ויספרו הלוים מבן שלשים שנה ומעלה ויהי מספרם לגלגלתם לגברים שלשים ושמונה אלף׃ 13O 23 4 מאלה לנצח על מלאכת בית יהוה עשרים וארבעה אלף ושטרים ושפטים ששת אלפים׃ 13O 23 5 וארבעת אלפים שערים וארבעת אלפים מהללים ליהוה בכלים אשר עשיתי להלל׃ 13O 23 6 ויחלקם דויד מחלקות לבני לוי לגרשון קהת ומררי׃ 13O 23 7 לגרשני לעדן ושמעי׃ 13O 23 8 בני לעדן הראש יחיאל וזתם ויואל שלשה׃ 13O 23 9 בני שמעי שלמות וחזיאל והרן שלשה אלה ראשי האבות ללעדן׃ 13O 23 10 ובני שמעי יחת זינא ויעוש ובריעה אלה בני שמעי ארבעה׃ 13O 23 11 ויהי יחת הראש וזיזה השני ויעוש ובריעה לא הרבו בנים ויהיו לבית אב לפקדה אחת׃ 13O 23 12 בני קהת עמרם יצהר חברון ועזיאל ארבעה׃ 13O 23 13 בני עמרם אהרן ומשה ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים הוא ובניו עד עולם להקטיר לפני יהוה לשרתו ולברך בשמו עד עולם׃ 13O 23 14 ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי׃ 13O 23 15 בני משה גרשם ואליעזר׃ 13O 23 16 בני גרשום שבואל הראש׃ 13O 23 17 ויהיו בני אליעזר רחביה הראש ולא היה לאליעזר בנים אחרים ובני רחביה רבו למעלה׃ 13O 23 18 בני יצהר שלמית הראש׃ 13O 23 19 בני חברון יריהו הראש אמריה השני יחזיאל השלישי ויקמעם הרביעי׃ 13O 23 20 בני עזיאל מיכה הראש וישיה השני׃ 13O 23 21 בני מררי מחלי ומושי בני מחלי אלעזר וקיש׃ 13O 23 22 וימת אלעזר ולא היו לו בנים כי אם בנות וישאום בני קיש אחיהם׃ 13O 23 23 בני מושי מחלי ועדר וירמות שלשה׃ 13O 23 24 אלה בני לוי לבית אבתיהם ראשי האבות לפקודיהם במספר שמות לגלגלתם עשה המלאכה לעבדת בית יהוה מבן עשרים שנה ומעלה׃ 13O 23 25 כי אמר דויד הניח יהוה אלהי ישראל לעמו וישכן בירושלם עד לעולם׃ 13O 23 26 וגם ללוים אין לשאת את המשכן ואת כל כליו לעבדתו׃ 13O 23 27 כי בדברי דויד האחרנים המה מספר בני לוי מבן עשרים שנה ולמעלה׃ 13O 23 28 כי מעמדם ליד בני אהרן לעבדת בית יהוה על החצרות ועל הלשכות ועל טהרת לכל קדש ומעשה עבדת בית האלהים׃ 13O 23 29 וללחם המערכת ולסלת למנחה ולרקיקי המצות ולמחבת ולמרבכת ולכל משורה ומדה׃ 13O 23 30 ולעמד בבקר בבקר להדות ולהלל ליהוה וכן לערב׃ 13O 23 31 ולכל העלות עלות ליהוה לשבתות לחדשים ולמעדים במספר כמשפט עליהם תמיד לפני יהוה׃ 13O 23 32 ושמרו את משמרת אהל מועד ואת משמרת הקדש ומשמרת בני אהרן אחיהם לעבדת בית יהוה׃ 13O 24 1 ולבני אהרן מחלקותם בני אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר׃ 13O 24 2 וימת נדב ואביהוא לפני אביהם ובנים לא היו להם ויכהנו אלעזר ואיתמר׃ 13O 24 3 ויחלקם דויד וצדוק מן בני אלעזר ואחימלך מן בני איתמר לפקדתם בעבדתם׃ 13O 24 4 וימצאו בני אלעזר רבים לראשי הגברים מן בני איתמר ויחלקום לבני אלעזר ראשים לבית אבות ששה עשר ולבני איתמר לבית אבותם שמונה׃ 13O 24 5 ויחלקום בגורלות אלה עם אלה כי היו שרי קדש ושרי האלהים מבני אלעזר ובבני איתמר׃ 13O 24 6 ויכתבם שמעיה בן נתנאל הסופר מן הלוי לפני המלך והשרים וצדוק הכהן ואחימלך בן אביתר וראשי האבות לכהנים וללוים בית אב אחד אחז לאלעזר ואחז אחז לאיתמר׃ 13O 24 7 ויצא הגורל הראשון ליהויריב לידעיה השני׃ 13O 24 8 לחרם השלישי לשערים הרבעי׃ 13O 24 9 למלכיה החמישי למימן הששי׃ 13O 24 10 להקוץ השבעי לאביה השמיני׃ 13O 24 11 לישוע התשעי לשכניהו העשרי׃ 13O 24 12 לאלישיב עשתי עשר ליקים שנים עשר׃ 13O 24 13 לחפה שלשה עשר לישבאב ארבעה עשר׃ 13O 24 14 לבלגה חמשה עשר לאמר ששה עשר׃ 13O 24 15 לחזיר שבעה עשר להפצץ שמונה עשר׃ 13O 24 16 לפתחיה תשעה עשר ליחזקאל העשרים׃ 13O 24 17 ליכין אחד ועשרים לגמול שנים ועשרים׃ 13O 24 18 לדליהו שלשה ועשרים למעזיהו ארבעה ועשרים׃ 13O 24 19 אלה פקדתם לעבדתם לבוא לבית יהוה כמשפטם ביד אהרן אביהם כאשר צוהו יהוה אלהי ישראל׃ 13O 24 20 ולבני לוי הנותרים לבני עמרם שובאל לבני שובאל יחדיהו׃ 13O 24 21 לרחביהו לבני רחביהו הראש ישיה׃ 13O 24 22 ליצהרי שלמות לבני שלמות יחת׃ 13O 24 23 ובני יריהו אמריהו השני יחזיאל השלישי יקמעם הרביעי׃ 13O 24 24 בני עזיאל מיכה לבני מיכה שמור׃ 13O 24 25 אחי מיכה ישיה לבני ישיה זכריהו׃ 13O 24 26 בני מררי מחלי ומושי בני יעזיהו בנו׃ 13O 24 27 בני מררי ליעזיהו בנו ושהם וזכור ועברי׃ 13O 24 28 למחלי אלעזר ולא היה לו בנים׃ 13O 24 29 לקיש בני קיש ירחמאל׃ 13O 24 30 ובני מושי מחלי ועדר וירימות אלה בני הלוים לבית אבתיהם׃ 13O 24 31 ויפילו גם הם גורלות לעמת אחיהם בני אהרן לפני דויד המלך וצדוק ואחימלך וראשי האבות לכהנים וללוים אבות הראש לעמת אחיו הקטן׃ 13O 25 1 ויבדל דויד ושרי הצבא לעבדה לבני אסף והימן וידותון הנביאים בכנרות בנבלים ובמצלתים ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבדתם׃ 13O 25 2 לבני אסף זכור ויוסף ונתניה ואשראלה בני אסף על יד אסף הנבא על ידי המלך׃ 13O 25 3 לידותון בני ידותון גדליהו וצרי וישעיהו חשביהו ומתתיהו ששה על ידי אביהם ידותון בכנור הנבא על הדות והלל ליהוה׃ 13O 25 4 להימן בני הימן בקיהו מתניהו עזיאל שבואל וירימות חנניה חנני אליאתה גדלתי ורממתי עזר ישבקשה מלותי הותיר מחזיאות׃ 13O 25 5 כל אלה בנים להימן חזה המלך בדברי האלהים להרים קרן ויתן האלהים להימן בנים ארבעה עשר ובנות שלוש׃ 13O 25 6 כל אלה על ידי אביהם בשיר בית יהוה במצלתים נבלים וכנרות לעבדת בית האלהים על ידי המלך אסף וידותון והימן׃ 13O 25 7 ויהי מספרם עם אחיהם מלמדי שיר ליהוה כל המבין מאתים שמונים ושמונה׃ 13O 25 8 ויפילו גורלות משמרת לעמת כקטן כגדול מבין עם תלמיד׃ 13O 25 9 ויצא הגורל הראשון לאסף ליוסף גדליהו השני הוא ואחיו ובניו שנים עשר׃ 13O 25 10 השלשי זכור בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 11 הרביעי ליצרי בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 12 החמישי נתניהו בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 13 הששי בקיהו בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 14 השבעי ישראלה בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 15 השמיני ישעיהו בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 16 התשיעי מתניהו בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 17 העשירי שמעי בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 18 עשתי עשר עזראל בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 19 השנים עשר לחשביה בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 20 לשלשה עשר שובאל בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 21 לארבעה עשר מתתיהו בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 22 לחמשה עשר לירמות בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 23 לששה עשר לחנניהו בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 24 לשבעה עשר לישבקשה בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 25 לשמונה עשר לחנני בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 26 לתשעה עשר למלותי בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 27 לעשרים לאליתה בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 28 לאחד ועשרים להותיר בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 29 לשנים ועשרים לגדלתי בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 30 לשלשה ועשרים למחזיאות בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 25 31 לארבעה ועשרים לרוממתי עזר בניו ואחיו שנים עשר׃ 13O 26 1 למחלקות לשערים לקרחים משלמיהו בן קרא מן בני אסף׃ 13O 26 2 ולמשלמיהו בנים זכריהו הבכור ידיעאל השני זבדיהו השלישי יתניאל הרביעי׃ 13O 26 3 עילם החמישי יהוחנן הששי אליהועיני השביעי׃ 13O 26 4 ולעבד אדם בנים שמעיה הבכור יהוזבד השני יואח השלשי ושכר הרביעי ונתנאל החמישי׃ 13O 26 5 עמיאל הששי יששכר השביעי פעלתי השמיני כי ברכו אלהים׃ 13O 26 6 ולשמעיה בנו נולד בנים הממשלים לבית אביהם כי גבורי חיל המה׃ 13O 26 7 בני שמעיה עתני ורפאל ועובד אלזבד אחיו בני חיל אליהו וסמכיהו׃ 13O 26 8 כל אלה מבני עבד אדם המה ובניהם ואחיהם איש חיל בכח לעבדה ששים ושנים לעבד אדם׃ 13O 26 9 ולמשלמיהו בנים ואחים בני חיל שמונה עשר׃ 13O 26 10 ולחסה מן בני מררי בנים שמרי הראש כי לא היה בכור וישימהו אביהו לראש׃ 13O 26 11 חלקיהו השני טבליהו השלשי זכריהו הרבעי כל בנים ואחים לחסה שלשה עשר׃ 13O 26 12 לאלה מחלקות השערים לראשי הגברים משמרות לעמת אחיהם לשרת בבית יהוה׃ 13O 26 13 ויפילו גורלות כקטן כגדול לבית אבותם לשער ושער׃ 13O 26 14 ויפל הגורל מזרחה לשלמיהו וזכריהו בנו יועץ בשכל הפילו גורלות ויצא גורלו צפונה׃ 13O 26 15 לעבד אדם נגבה ולבניו בית האספים׃ 13O 26 16 לשפים ולחסה למערב עם שער שלכת במסלה העולה משמר לעמת משמר׃ 13O 26 17 למזרח הלוים ששה לצפונה ליום ארבעה לנגבה ליום ארבעה ולאספים שנים שנים׃ 13O 26 18 לפרבר למערב ארבעה למסלה שנים לפרבר׃ 13O 26 19 אלה מחלקות השערים לבני הקרחי ולבני מררי׃ 13O 26 20 והלוים אחיה על אוצרות בית האלהים ולאצרות הקדשים׃ 13O 26 21 בני לעדן בני הגרשני ללעדן ראשי האבות ללעדן הגרשני יחיאלי׃ 13O 26 22 בני יחיאלי זתם ויואל אחיו על אצרות בית יהוה׃ 13O 26 23 לעמרמי ליצהרי לחברוני לעזיאלי׃ 13O 26 24 ושבאל בן גרשום בן משה נגיד על האצרות׃ 13O 26 25 ואחיו לאליעזר רחביהו בנו וישעיהו בנו וירם בנו וזכרי בנו ושלמות בנו׃ 13O 26 26 הוא שלמות ואחיו על כל אצרות הקדשים אשר הקדיש דויד המלך וראשי האבות לשרי האלפים והמאות ושרי הצבא׃ 13O 26 27 מן המלחמות ומן השלל הקדישו לחזק לבית יהוה׃ 13O 26 28 וכל ההקדיש שמואל הראה ושאול בן קיש ואבנר בן נר ויואב בן צרויה כל המקדיש על יד שלמית ואחיו׃ 13O 26 29 ליצהרי כנניהו ובניו למלאכה החיצונה על ישראל לשטרים ולשפטים׃ 13O 26 30 לחברוני חשביהו ואחיו בני חיל אלף ושבע מאות על פקדת ישראל מעבר לירדן מערבה לכל מלאכת יהוה ולעבדת המלך׃ 13O 26 31 לחברוני יריה הראש לחברוני לתלדתיו לאבות בשנת הארבעים למלכות דויד נדרשו וימצא בהם גבורי חיל ביעזיר גלעד׃ 13O 26 32 ואחיו בני חיל אלפים ושבע מאות ראשי האבות ויפקידם דויד המלך על הראובני והגדי וחצי שבט המנשי לכל דבר האלהים ודבר המלך׃ 13O 27 1 ובני ישראל למספרם ראשי האבות ושרי האלפים והמאות ושטריהם המשרתים את המלך לכל דבר המחלקות הבאה והיצאת חדש בחדש לכל חדשי השנה המחלקת האחת עשרים וארבעה אלף׃ 13O 27 2 על המחלקת הראשונה לחדש הראשון ישבעם בן זבדיאל ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 13O 27 3 מן בני פרץ הראש לכל שרי הצבאות לחדש הראשון׃ 13O 27 4 ועל מחלקת החדש השני דודי האחוחי ומחלקתו ומקלות הנגיד ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 13O 27 5 שר הצבא השלישי לחדש השלישי בניהו בן יהוידע הכהן ראש ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 13O 27 6 הוא בניהו גבור השלשים ועל השלשים ומחלקתו עמיזבד בנו׃ 13O 27 7 הרביעי לחדש הרביעי עשה אל אחי יואב וזבדיה בנו אחריו ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 13O 27 8 החמישי לחדש החמישי השר שמהות היזרח ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 13O 27 9 הששי לחדש הששי עירא בן עקש התקועי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 13O 27 10 השביעי לחדש השביעי חלץ הפלוני מן בני אפרים ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 13O 27 11 השמיני לחדש השמיני סבכי החשתי לזרחי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 13O 27 12 התשיעי לחדש התשיעי אביעזר הענתתי לבנימיני ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 13O 27 13 העשירי לחדש העשירי מהרי הנטופתי לזרחי ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 13O 27 14 עשתי עשר לעשתי עשר החדש בניה הפרעתוני מן בני אפרים ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 13O 27 15 השנים עשר לשנים עשר החדש חלדי הנטופתי לעתניאל ועל מחלקתו עשרים וארבעה אלף׃ 13O 27 16 ועל שבטי ישראל לראובני נגיד אליעזר בן זכרי לשמעוני שפטיהו בן מעכה׃ 13O 27 17 ללוי חשביה בן קמואל לאהרן צדוק׃ 13O 27 18 ליהודה אליהו מאחי דויד ליששכר עמרי בן מיכאל׃ 13O 27 19 לזבולן ישמעיהו בן עבדיהו לנפתלי ירימות בן עזריאל׃ 13O 27 20 לבני אפרים הושע בן עזזיהו לחצי שבט מנשה יואל בן פדיהו׃ 13O 27 21 לחצי המנשה גלעדה ידו בן זכריהו לבנימן יעשיאל בן אבנר׃ 13O 27 22 לדן עזראל בן ירחם אלה שרי שבטי ישראל׃ 13O 27 23 ולא נשא דויד מספרם למבן עשרים שנה ולמטה כי אמר יהוה להרבות את ישראל ככוכבי השמים׃ 13O 27 24 יואב בן צרויה החל למנות ולא כלה ויהי בזאת קצף על ישראל ולא עלה המספר במספר דברי הימים למלך דויד׃ 13O 27 25 ועל אצרות המלך עזמות בן עדיאל ועל האצרות בשדה בערים ובכפרים ובמגדלות יהונתן בן עזיהו׃ 13O 27 26 ועל עשי מלאכת השדה לעבדת האדמה עזרי בן כלוב׃ 13O 27 27 ועל הכרמים שמעי הרמתי ועל שבכרמים לאצרות היין זבדי השפמי׃ 13O 27 28 ועל הזיתים והשקמים אשר בשפלה בעל חנן הגדרי ועל אצרות השמן יועש׃ 13O 27 29 ועל הבקר הרעים בשרון שטרי השרוני ועל הבקר בעמקים שפט בן עדלי׃ 13O 27 30 ועל הגמלים אוביל הישמעלי ועל האתנות יחדיהו המרנתי׃ 13O 27 31 ועל הצאן יזיז ההגרי כל אלה שרי הרכוש אשר למלך דויד׃ 13O 27 32 ויהונתן דוד דויד יועץ איש מבין וסופר הוא ויחיאל בן חכמוני עם בני המלך׃ 13O 27 33 ואחיתפל יועץ למלך וחושי הארכי רע המלך׃ 13O 27 34 ואחרי אחיתפל יהוידע בן בניהו ואביתר ושר צבא למלך יואב׃ 13O 28 1 ויקהל דויד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות המשרתים את המלך ושרי האלפים ושרי המאות ושרי כל רכוש ומקנה למלך ולבניו עם הסריסים והגבורים ולכל גבור חיל אל ירושלם׃ 13O 28 2 ויקם דויד המלך על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי אני עם לבבי לבנות בית מנוחה לארון ברית יהוה ולהדם רגלי אלהינו והכינותי לבנות׃ 13O 28 3 והאלהים אמר לי לא תבנה בית לשמי כי איש מלחמות אתה ודמים שפכת׃ 13O 28 4 ויבחר יהוה אלהי ישראל בי מכל בית אבי להיות למלך על ישראל לעולם כי ביהודה בחר לנגיד ובבית יהודה בית אבי ובבני אבי בי רצה להמליך על כל ישראל׃ 13O 28 5 ומכל בני כי רבים בנים נתן לי יהוה ויבחר בשלמה בני לשבת על כסא מלכות יהוה על ישראל׃ 13O 28 6 ויאמר לי שלמה בנך הוא יבנה ביתי וחצרותי כי בחרתי בו לי לבן ואני אהיה לו לאב׃ 13O 28 7 והכינותי את מלכותו עד לעולם אם יחזק לעשות מצותי ומשפטי כיום הזה׃ 13O 28 8 ועתה לעיני כל ישראל קהל יהוה ובאזני אלהינו שמרו ודרשו כל מצות יהוה אלהיכם למען תירשו את הארץ הטובה והנחלתם לבניכם אחריכם עד עולם׃ 13O 28 9 ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש יהוה וכל יצר מחשבות מבין אם תדרשנו ימצא לך ואם תעזבנו יזניחך לעד׃ 13O 28 10 ראה עתה כי יהוה בחר בך לבנות בית למקדש חזק ועשה׃ 13O 28 11 ויתן דויד לשלמה בנו את תבנית האולם ואת בתיו וגנזכיו ועליתיו וחדריו הפנימים ובית הכפרת׃ 13O 28 12 ותבנית כל אשר היה ברוח עמו לחצרות בית יהוה ולכל הלשכות סביב לאצרות בית האלהים ולאצרות הקדשים׃ 13O 28 13 ולמחלקות הכהנים והלוים ולכל מלאכת עבודת בית יהוה ולכל כלי עבודת בית יהוה׃ 13O 28 14 לזהב במשקל לזהב לכל כלי עבודה ועבודה לכל כלי הכסף במשקל לכל כלי עבודה ועבודה׃ 13O 28 15 ומשקל למנרות הזהב ונרתיהם זהב במשקל מנורה ומנורה ונרתיה ולמנרות הכסף במשקל למנורה ונרתיה כעבודת מנורה ומנורה׃ 13O 28 16 ואת הזהב משקל לשלחנות המערכת לשלחן ושלחן וכסף לשלחנות הכסף׃ 13O 28 17 והמזלגות והמזרקות והקשות זהב טהור ולכפורי הזהב במשקל לכפור וכפור ולכפורי הכסף במשקל לכפור וכפור׃ 13O 28 18 ולמזבח הקטרת זהב מזקק במשקל ולתבנית המרכבה הכרבים זהב לפרשים וסככים על ארון ברית יהוה׃ 13O 28 19 הכל בכתב מיד יהוה עלי השכיל כל מלאכות התבנית׃ 13O 28 20 ויאמר דויד לשלמה בנו חזק ואמץ ועשה אל תירא ואל תחת כי יהוה אלהים אלהי עמך לא ירפך ולא יעזבך עד לכלות כל מלאכת עבודת בית יהוה׃ 13O 28 21 והנה מחלקות הכהנים והלוים לכל עבודת בית האלהים ועמך בכל מלאכה לכל נדיב בחכמה לכל עבודה והשרים וכל העם לכל דבריך׃ 13O 29 1 ויאמר דויד המלך לכל הקהל שלמה בני אחד בחר בו אלהים נער ורך והמלאכה גדולה כי לא לאדם הבירה כי ליהוה אלהים׃ 13O 29 2 וככל כחי הכינותי לבית אלהי הזהב לזהב והכסף לכסף והנחשת לנחשת הברזל לברזל והעצים לעצים אבני שהם ומלואים אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה ואבני שיש לרב׃ 13O 29 3 ועוד ברצותי בבית אלהי יש לי סגלה זהב וכסף נתתי לבית אלהי למעלה מכל הכינותי לבית הקדש׃ 13O 29 4 שלשת אלפים ככרי זהב מזהב אופיר ושבעת אלפים ככר כסף מזקק לטוח קירות הבתים׃ 13O 29 5 לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל מלאכה ביד חרשים ומי מתנדב למלאות ידו היום ליהוה׃ 13O 29 6 ויתנדבו שרי האבות ושרי שבטי ישראל ושרי האלפים והמאות ולשרי מלאכת המלך׃ 13O 29 7 ויתנו לעבודת בית האלהים זהב ככרים חמשת אלפים ואדרכנים רבו וכסף ככרים עשרת אלפים ונחשת רבו ושמונת אלפים ככרים וברזל מאה אלף ככרים׃ 13O 29 8 והנמצא אתו אבנים נתנו לאוצר בית יהוה על יד יחיאל הגרשני׃ 13O 29 9 וישמחו העם על התנדבם כי בלב שלם התנדבו ליהוה וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה׃ 13O 29 10 ויברך דויד את יהוה לעיני כל הקהל ויאמר דויד ברוך אתה יהוה אלהי ישראל אבינו מעולם ועד עולם׃ 13O 29 11 לך יהוה הגדלה והגבורה והתפארת והנצח וההוד כי כל בשמים ובארץ לך יהוה הממלכה והמתנשא לכל לראש׃ 13O 29 12 והעשר והכבוד מלפניך ואתה מושל בכל ובידך כח וגבורה ובידך לגדל ולחזק לכל׃ 13O 29 13 ועתה אלהינו מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך׃ 13O 29 14 וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח להתנדב כזאת כי ממך הכל ומידך נתנו לך׃ 13O 29 15 כי גרים אנחנו לפניך ותושבים ככל אבתינו כצל ימינו על הארץ ואין מקוה׃ 13O 29 16 יהוה אלהינו כל ההמון הזה אשר הכיננו לבנות לך בית לשם קדשך מידך היא ולך הכל׃ 13O 29 17 וידעתי אלהי כי אתה בחן לבב ומישרים תרצה אני בישר לבבי התנדבתי כל אלה ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך׃ 13O 29 18 יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל אבתינו שמרה זאת לעולם ליצר מחשבות לבב עמך והכן לבבם אליך׃ 13O 29 19 ולשלמה בני תן לבב שלם לשמור מצותיך עדותיך וחקיך ולעשות הכל ולבנות הבירה אשר הכינותי׃ 13O 29 20 ויאמר דויד לכל הקהל ברכו נא את יהוה אלהיכם ויברכו כל הקהל ליהוה אלהי אבתיהם ויקדו וישתחוו ליהוה ולמלך׃ 13O 29 21 ויזבחו ליהוה זבחים ויעלו עלות ליהוה למחרת היום ההוא פרים אלף אילים אלף כבשים אלף ונסכיהם וזבחים לרב לכל ישראל׃ 13O 29 22 ויאכלו וישתו לפני יהוה ביום ההוא בשמחה גדולה וימליכו שנית לשלמה בן דויד וימשחו ליהוה לנגיד ולצדוק לכהן׃ 13O 29 23 וישב שלמה על כסא יהוה למלך תחת דויד אביו ויצלח וישמעו אליו כל ישראל׃ 13O 29 24 וכל השרים והגברים וגם כל בני המלך דויד נתנו יד תחת שלמה המלך׃ 13O 29 25 ויגדל יהוה את שלמה למעלה לעיני כל ישראל ויתן עליו הוד מלכות אשר לא היה על כל מלך לפניו על ישראל׃ 13O 29 26 ודויד בן ישי מלך על כל ישראל׃ 13O 29 27 והימים אשר מלך על ישראל ארבעים שנה בחברון מלך שבע שנים ובירושלם מלך שלשים ושלוש׃ 13O 29 28 וימת בשיבה טובה שבע ימים עשר וכבוד וימלך שלמה בנו תחתיו׃ 13O 29 29 ודברי דויד המלך הראשנים והאחרנים הנם כתובים על דברי שמואל הראה ועל דברי נתן הנביא ועל דברי גד החזה׃ 13O 29 30 עם כל מלכותו וגבורתו והעתים אשר עברו עליו ועל ישראל ועל כל ממלכות הארצות׃ 14O 1 1 ויתחזק שלמה בן דויד על מלכותו ויהוה אלהיו עמו ויגדלהו למעלה׃ 14O 1 2 ויאמר שלמה לכל ישראל לשרי האלפים והמאות ולשפטים ולכל נשיא לכל ישראל ראשי האבות׃ 14O 1 3 וילכו שלמה וכל הקהל עמו לבמה אשר בגבעון כי שם היה אהל מועד האלהים אשר עשה משה עבד יהוה במדבר׃ 14O 1 4 אבל ארון האלהים העלה דויד מקרית יערים בהכין לו דויד כי נטה לו אהל בירושלם׃ 14O 1 5 ומזבח הנחשת אשר עשה בצלאל בן אורי בן חור שם לפני משכן יהוה וידרשהו שלמה והקהל׃ 14O 1 6 ויעל שלמה שם על מזבח הנחשת לפני יהוה אשר לאהל מועד ויעל עליו עלות אלף׃ 14O 1 7 בלילה ההוא נראה אלהים לשלמה ויאמר לו שאל מה אתן לך׃ 14O 1 8 ויאמר שלמה לאלהים אתה עשית עם דויד אבי חסד גדול והמלכתני תחתיו׃ 14O 1 9 עתה יהוה אלהים יאמן דברך עם דויד אבי כי אתה המלכתני על עם רב כעפר הארץ׃ 14O 1 10 עתה חכמה ומדע תן לי ואצאה לפני העם הזה ואבואה כי מי ישפט את עמך הזה הגדול׃ 14O 1 11 ויאמר אלהים לשלמה יען אשר היתה זאת עם לבבך ולא שאלת עשר נכסים וכבוד ואת נפש שנאיך וגם ימים רבים לא שאלת ותשאל לך חכמה ומדע אשר תשפוט את עמי אשר המלכתיך עליו׃ 14O 1 12 החכמה והמדע נתון לך ועשר ונכסים וכבוד אתן לך אשר לא היה כן למלכים אשר לפניך ואחריך לא יהיה כן׃ 14O 1 13 ויבא שלמה לבמה אשר בגבעון ירושלם מלפני אהל מועד וימלך על ישראל׃ 14O 1 14 ויאסף שלמה רכב ופרשים ויהי לו אלף וארבע מאות רכב ושנים עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם׃ 14O 1 15 ויתן המלך את הכסף ואת הזהב בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב׃ 14O 1 16 ומוצא הסוסים אשר לשלמה ממצרים ומקוא סחרי המלך מקוא יקחו במחיר׃ 14O 1 17 ויעלו ויוציאו ממצרים מרכבה בשש מאות כסף וסוס בחמשים ומאה וכן לכל מלכי החתים ומלכי ארם בידם יוציאו׃ 14O 2 1 ויאמר שלמה לבנות בית לשם יהוה ובית למלכותו׃ 14O 2 2 ויספר שלמה שבעים אלף איש סבל ושמונים אלף איש חצב בהר ומנצחים עליהם שלשת אלפים ושש מאות׃ 14O 2 3 וישלח שלמה אל חורם מלך צר לאמר כאשר עשית עם דויד אבי ותשלח לו ארזים לבנות לו בית לשבת בו׃ 14O 2 4 הנה אני בונה בית לשם יהוה אלהי להקדיש לו להקטיר לפניו קטרת סמים ומערכת תמיד ועלות לבקר ולערב לשבתות ולחדשים ולמועדי יהוה אלהינו לעולם זאת על ישראל׃ 14O 2 5 והבית אשר אני בונה גדול כי גדול אלהינו מכל האלהים׃ 14O 2 6 ומי יעצר כח לבנות לו בית כי השמים ושמי השמים לא יכלכלהו ומי אני אשר אבנה לו בית כי אם להקטיר לפניו׃ 14O 2 7 ועתה שלח לי איש חכם לעשות בזהב ובכסף ובנחשת ובברזל ובארגון וכרמיל ותכלת וידע לפתח פתוחים עם החכמים אשר עמי ביהודה ובירושלם אשר הכין דויד אבי׃ 14O 2 8 ושלח לי עצי ארזים ברושים ואלגומים מהלבנון כי אני ידעתי אשר עבדיך יודעים לכרות עצי לבנון והנה עבדי עם עבדיך׃ 14O 2 9 ולהכין לי עצים לרב כי הבית אשר אני בונה גדול והפלא׃ 14O 2 10 והנה לחטבים לכרתי העצים נתתי חטים מכות לעבדיך כרים עשרים אלף ושערים כרים עשרים אלף ויין בתים עשרים אלף ושמן בתים עשרים אלף׃ 14O 2 11 ויאמר חורם מלך צר בכתב וישלח אל שלמה באהבת יהוה את עמו נתנך עליהם מלך׃ 14O 2 12 ויאמר חורם ברוך יהוה אלהי ישראל אשר עשה את השמים ואת הארץ אשר נתן לדויד המלך בן חכם יודע שכל ובינה אשר יבנה בית ליהוה ובית למלכותו׃ 14O 2 13 ועתה שלחתי איש חכם יודע בינה לחורם אבי׃ 14O 2 14 בן אשה מן בנות דן ואביו איש צרי יודע לעשות בזהב ובכסף בנחשת בברזל באבנים ובעצים בארגמן בתכלת ובבוץ ובכרמיל ולפתח כל פתוח ולחשב כל מחשבת אשר ינתן לו עם חכמיך וחכמי אדני דויד אביך׃ 14O 2 15 ועתה החטים והשערים השמן והיין אשר אמר אדני ישלח לעבדיו׃ 14O 2 16 ואנחנו נכרת עצים מן הלבנון ככל צרכך ונביאם לך רפסדות על ים יפו ואתה תעלה אתם ירושלם׃ 14O 2 17 ויספר שלמה כל האנשים הגירים אשר בארץ ישראל אחרי הספר אשר ספרם דויד אביו וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות׃ 14O 2 18 ויעש מהם שבעים אלף סבל ושמנים אלף חצב בהר ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביד את העם׃ 14O 3 1 ויחל שלמה לבנות את בית יהוה בירושלם בהר המוריה אשר נראה לדויד אביהו אשר הכין במקום דויד בגרן ארנן היבוסי׃ 14O 3 2 ויחל לבנות בחדש השני בשני בשנת ארבע למלכותו׃ 14O 3 3 ואלה הוסד שלמה לבנות את בית האלהים הארך אמות במדה הראשונה אמות ששים ורחב אמות עשרים׃ 14O 3 4 והאולם אשר על פני הארך על פני רחב הבית אמות עשרים והגבה מאה ועשרים ויצפהו מפנימה זהב טהור׃ 14O 3 5 ואת הבית הגדול חפה עץ ברושים ויחפהו זהב טוב ויעל עליו תמרים ושרשרות׃ 14O 3 6 ויצף את הבית אבן יקרה לתפארת והזהב זהב פרוים׃ 14O 3 7 ויחף את הבית הקרות הספים וקירותיו ודלתותיו זהב ופתח כרובים על הקירות׃ 14O 3 8 ויעש את בית קדש הקדשים ארכו על פני רחב הבית אמות עשרים ורחבו אמות עשרים ויחפהו זהב טוב לככרים שש מאות׃ 14O 3 9 ומשקל למסמרות לשקלים חמשים זהב והעליות חפה זהב׃ 14O 3 10 ויעש בבית קדש הקדשים כרובים שנים מעשה צעצעים ויצפו אתם זהב׃ 14O 3 11 וכנפי הכרובים ארכם אמות עשרים כנף האחד לאמות חמש מגעת לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש מגיע לכנף הכרוב האחר׃ 14O 3 12 וכנף הכרוב האחד אמות חמש מגיע לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש דבקה לכנף הכרוב האחר׃ 14O 3 13 כנפי הכרובים האלה פרשים אמות עשרים והם עמדים על רגליהם ופניהם לבית׃ 14O 3 14 ויעש את הפרכת תכלת וארגמן וכרמיל ובוץ ויעל עליו כרובים׃ 14O 3 15 ויעש לפני הבית עמודים שנים אמות שלשים וחמש ארך והצפת אשר על ראשו אמות חמש׃ 14O 3 16 ויעש שרשרות בדביר ויתן על ראש העמדים ויעש רמונים מאה ויתן בשרשרות׃ 14O 3 17 ויקם את העמודים על פני ההיכל אחד מימין ואחד מהשמאול ויקרא שם הימיני יכין ושם השמאלי בעז׃ 14O 4 1 ויעש מזבח נחשת עשרים אמה ארכו ועשרים אמה רחבו ועשר אמות קומתו׃ 14O 4 2 ויעש את הים מוצק עשר באמה משפתו אל שפתו עגול סביב וחמש באמה קומתו וקו שלשים באמה יסב אתו סביב׃ 14O 4 3 ודמות בקרים תחת לו סביב סביב סובבים אתו עשר באמה מקיפים את הים סביב שנים טורים הבקר יצוקים במצקתו׃ 14O 4 4 עומד על שנים עשר בקר שלשה פנים צפונה ושלושה פנים ימה ושלשה פנים נגבה ושלשה פנים מזרחה והים עליהם מלמעלה וכל אחריהם ביתה׃ 14O 4 5 ועביו טפח ושפתו כמעשה שפת כוס פרח שושנה מחזיק בתים שלשת אלפים יכיל׃ 14O 4 6 ויעש כיורים עשרה ויתן חמשה מימין וחמשה משמאול לרחצה בהם את מעשה העולה ידיחו בם והים לרחצה לכהנים בו׃ 14O 4 7 ויעש את מנרות הזהב עשר כמשפטם ויתן בהיכל חמש מימין וחמש משמאול׃ 14O 4 8 ויעש שלחנות עשרה וינח בהיכל חמשה מימין וחמשה משמאול ויעש מזרקי זהב מאה׃ 14O 4 9 ויעש חצר הכהנים והעזרה הגדולה ודלתות לעזרה ודלתותיהם צפה נחשת׃ 14O 4 10 ואת הים נתן מכתף הימנית קדמה ממול נגבה׃ 14O 4 11 ויעש חורם את הסירות ואת היעים ואת המזרקות ויכל חירם לעשות את המלאכה אשר עשה למלך שלמה בבית האלהים׃ 14O 4 12 עמודים שנים והגלות והכתרות על ראש העמודים שתים והשבכות שתים לכסות את שתי גלות הכתרות אשר על ראש העמודים׃ 14O 4 13 ואת הרמונים ארבע מאות לשתי השבכות שנים טורים רמונים לשבכה האחת לכסות את שתי גלות הכתרות אשר על פני העמודים׃ 14O 4 14 ואת המכנות עשה ואת הכירות עשה על המכנות׃ 14O 4 15 את הים אחד ואת הבקר שנים עשר תחתיו׃ 14O 4 16 ואת הסירות ואת היעים ואת המזלגות ואת כל כליהם עשה חורם אביו למלך שלמה לבית יהוה נחשת מרוק׃ 14O 4 17 בככר הירדן יצקם המלך בעבי האדמה בין סכות ובין צרדתה׃ 14O 4 18 ויעש שלמה כל הכלים האלה לרב מאד כי לא נחקר משקל הנחשת׃ 14O 4 19 ויעש שלמה את כל הכלים אשר בית האלהים ואת מזבח הזהב ואת השלחנות ועליהם לחם הפנים׃ 14O 4 20 ואת המנרות ונרתיהם לבערם כמשפט לפני הדביר זהב סגור׃ 14O 4 21 והפרח והנרות והמלקחים זהב הוא מכלות זהב׃ 14O 4 22 והמזמרות והמזרקות והכפות והמחתות זהב סגור ופתח הבית דלתותיו הפנימיות לקדש הקדשים ודלתי הבית להיכל זהב׃ 14O 5 1 ותשלם כל המלאכה אשר עשה שלמה לבית יהוה ויבא שלמה את קדשי דויד אביו ואת הכסף ואת הזהב ואת כל הכלים נתן באצרות בית האלהים׃ 14O 5 2 אז יקהיל שלמה את זקני ישראל ואת כל ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל ירושלם להעלות את ארון ברית יהוה מעיר דויד היא ציון׃ 14O 5 3 ויקהלו אל המלך כל איש ישראל בחג הוא החדש השבעי׃ 14O 5 4 ויבאו כל זקני ישראל וישאו הלוים את הארון׃ 14O 5 5 ויעלו את הארון ואת אהל מועד ואת כל כלי הקדש אשר באהל העלו אתם הכהנים הלוים׃ 14O 5 6 והמלך שלמה וכל עדת ישראל הנועדים עליו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא יספרו ולא ימנו מרב׃ 14O 5 7 ויביאו הכהנים את ארון ברית יהוה אל מקומו אל דביר הבית אל קדש הקדשים אל תחת כנפי הכרובים׃ 14O 5 8 ויהיו הכרובים פרשים כנפים על מקום הארון ויכסו הכרובים על הארון ועל בדיו מלמעלה׃ 14O 5 9 ויאריכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן הארון על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהי שם עד היום הזה׃ 14O 5 10 אין בארון רק שני הלחות אשר נתן משה בחרב אשר כרת יהוה עם בני ישראל בצאתם ממצרים׃ 14O 5 11 ויהי בצאת הכהנים מן הקדש כי כל הכהנים הנמצאים התקדשו אין לשמור למחלקות׃ 14O 5 12 והלוים המשררים לכלם לאסף להימן לידתון ולבניהם ולאחיהם מלבשים בוץ במצלתים ובנבלים וכנרות עמדים מזרח למזבח ועמהם כהנים למאה ועשרים מחצררים בחצצרות׃ 14O 5 13 ויהי כאחד למחצצרים ולמשררים להשמיע קול אחד להלל ולהדות ליהוה וכהרים קול בחצצרות ובמצלתים ובכלי השיר ובהלל ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו והבית מלא ענן בית יהוה׃ 14O 5 14 ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד יהוה את בית האלהים׃ 14O 6 1 אז אמר שלמה יהוה אמר לשכון בערפל׃ 14O 6 2 ואני בניתי בית זבל לך ומכון לשבתך עולמים׃ 14O 6 3 ויסב המלך את פניו ויברך את כל קהל ישראל וכל קהל ישראל עומד׃ 14O 6 4 ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דויד אבי ובידיו מלא לאמר׃ 14O 6 5 מן היום אשר הוצאתי את עמי מארץ מצרים לא בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ולא בחרתי באיש להיות נגיד על עמי ישראל׃ 14O 6 6 ואבחר בירושלם להיות שמי שם ואבחר בדויד להיות על עמי ישראל׃ 14O 6 7 ויהי עם לבב דויד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל׃ 14O 6 8 ויאמר יהוה אל דויד אבי יען אשר היה עם לבבך לבנות בית לשמי הטיבות כי היה עם לבבך׃ 14O 6 9 רק אתה לא תבנה הבית כי בנך היוצא מחלציך הוא יבנה הבית לשמי׃ 14O 6 10 ויקם יהוה את דברו אשר דבר ואקום תחת דויד אבי ואשב על כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל׃ 14O 6 11 ואשים שם את הארון אשר שם ברית יהוה אשר כרת עם בני ישראל׃ 14O 6 12 ויעמד לפני מזבח יהוה נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו׃ 14O 6 13 כי עשה שלמה כיור נחשת ויתנהו בתוך העזרה חמש אמות ארכו וחמש אמות רחבו ואמות שלוש קומתו ויעמד עליו ויברך על ברכיו נגד כל קהל ישראל ויפרש כפיו השמימה׃ 14O 6 14 ויאמר יהוה אלהי ישראל אין כמוך אלהים בשמים ובארץ שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל לבם׃ 14O 6 15 אשר שמרת לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה׃ 14O 6 16 ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דויד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני יושב על כסא ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת בתורתי כאשר הלכת לפני׃ 14O 6 17 ועתה יהוה אלהי ישראל יאמן דברך אשר דברת לעבדך לדויד׃ 14O 6 18 כי האמנם ישב אלהים את האדם על הארץ הנה שמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה אשר בניתי׃ 14O 6 19 ופנית אל תפלת עבדך ואל תחנתו יהוה אלהי לשמע אל הרנה ואל התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך׃ 14O 6 20 להיות עיניך פתחות אל הבית הזה יומם ולילה אל המקום אשר אמרת לשום שמך שם לשמוע אל התפלה אשר יתפלל עבדך אל המקום הזה׃ 14O 6 21 ושמעת אל תחנוני עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל המקום הזה ואתה תשמע ממקום שבתך מן השמים ושמעת וסלחת׃ 14O 6 22 אם יחטא איש לרעהו ונשא בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה׃ 14O 6 23 ואתה תשמע מן השמים ועשית ושפטת את עבדיך להשיב לרשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו׃ 14O 6 24 ואם ינגף עמך ישראל לפני אויב כי יחטאו לך ושבו והודו את שמך והתפללו והתחננו לפניך בבית הזה׃ 14O 6 25 ואתה תשמע מן השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשיבותם אל האדמה אשר נתתה להם ולאבתיהם׃ 14O 6 26 בהעצר השמים ולא יהיה מטר כי יחטאו לך והתפללו אל המקום הזה והודו את שמך מחטאתם ישובון כי תענם׃ 14O 6 27 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם אל הדרך הטובה אשר ילכו בה ונתתה מטר על ארצך אשר נתתה לעמך לנחלה׃ 14O 6 28 רעב כי יהיה בארץ דבר כי יהיה שדפון וירקון ארבה וחסיל כי יהיה כי יצר לו אויביו בארץ שעריו כל נגע וכל מחלה׃ 14O 6 29 כל תפלה כל תחנה אשר יהיה לכל האדם ולכל עמך ישראל אשר ידעו איש נגעו ומכאבו ופרש כפיו אל הבית הזה׃ 14O 6 30 ואתה תשמע מן השמים מכון שבתך וסלחת ונתתה לאיש ככל דרכיו אשר תדע את לבבו כי אתה לבדך ידעת את לבב בני האדם׃ 14O 6 31 למען ייראוך ללכת בדרכיך כל הימים אשר הם חיים על פני האדמה אשר נתתה לאבתינו׃ 14O 6 32 וגם אל הנכרי אשר לא מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך הגדול וידך החזקה וזרועך הנטויה ובאו והתפללו אל הבית הזה׃ 14O 6 33 ואתה תשמע מן השמים ממכון שבתך ועשית ככל אשר יקרא אליך הנכרי למען ידעו כל עמי הארץ את שמך וליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי שמך נקרא על הבית הזה אשר בניתי׃ 14O 6 34 כי יצא עמך למלחמה על אויביו בדרך אשר תשלחם והתפללו אליך דרך העיר הזאת אשר בחרת בה והבית אשר בניתי לשמך׃ 14O 6 35 ושמעת מן השמים את תפלתם ואת תחנתם ועשית משפטם׃ 14O 6 36 כי יחטאו לך כי אין אדם אשר לא יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שוביהם אל ארץ רחוקה או קרובה׃ 14O 6 37 והשיבו אל לבבם בארץ אשר נשבו שם ושבו והתחננו אליך בארץ שבים לאמר חטאנו העוינו ורשענו׃ 14O 6 38 ושבו אליך בכל לבם ובכל נפשם בארץ שבים אשר שבו אתם והתפללו דרך ארצם אשר נתתה לאבותם והעיר אשר בחרת ולבית אשר בניתי לשמך׃ 14O 6 39 ושמעת מן השמים ממכון שבתך את תפלתם ואת תחנתיהם ועשית משפטם וסלחת לעמך אשר חטאו לך׃ 14O 6 40 עתה אלהי יהיו נא עיניך פתחות ואזניך קשבות לתפלת המקום הזה׃ 14O 6 41 ועתה קומה יהוה אלהים לנוחך אתה וארון עזך כהניך יהוה אלהים ילבשו תשועה וחסידיך ישמחו בטוב׃ 14O 6 42 יהוה אלהים אל תשב פני משיחיך זכרה לחסדי דויד עבדך׃ 14O 7 1 וככלות שלמה להתפלל והאש ירדה מהשמים ותאכל העלה והזבחים וכבוד יהוה מלא את הבית׃ 14O 7 2 ולא יכלו הכהנים לבוא אל בית יהוה כי מלא כבוד יהוה את בית יהוה׃ 14O 7 3 וכל בני ישראל ראים ברדת האש וכבוד יהוה על הבית ויכרעו אפים ארצה על הרצפה וישתחוו והודות ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 14O 7 4 והמלך וכל העם זבחים זבח לפני יהוה׃ 14O 7 5 ויזבח המלך שלמה את זבח הבקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את בית האלהים המלך וכל העם׃ 14O 7 6 והכהנים על משמרותם עמדים והלוים בכלי שיר יהוה אשר עשה דויד המלך להדות ליהוה כי לעולם חסדו בהלל דויד בידם והכהנים מחצצרים נגדם וכל ישראל עמדים׃ 14O 7 7 ויקדש שלמה את תוך החצר אשר לפני בית יהוה כי עשה שם העלות ואת חלבי השלמים כי מזבח הנחשת אשר עשה שלמה לא יכול להכיל את העלה ואת המנחה ואת החלבים׃ 14O 7 8 ויעש שלמה את החג בעת ההיא שבעת ימים וכל ישראל עמו קהל גדול מאד מלבוא חמת עד נחל מצרים׃ 14O 7 9 ויעשו ביום השמיני עצרת כי חנכת המזבח עשו שבעת ימים והחג שבעת ימים׃ 14O 7 10 וביום עשרים ושלשה לחדש השביעי שלח את העם לאהליהם שמחים וטובי לב על הטובה אשר עשה יהוה לדויד ולשלמה ולישראל עמו׃ 14O 7 11 ויכל שלמה את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל הבא על לב שלמה לעשות בבית יהוה ובביתו הצליח׃ 14O 7 12 וירא יהוה אל שלמה בלילה ויאמר לו שמעתי את תפלתך ובחרתי במקום הזה לי לבית זבח׃ 14O 7 13 הן אעצר השמים ולא יהיה מטר והן אצוה על חגב לאכול הארץ ואם אשלח דבר בעמי׃ 14O 7 14 ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו ויבקשו פני וישבו מדרכיהם הרעים ואני אשמע מן השמים ואסלח לחטאתם וארפא את ארצם׃ 14O 7 15 עתה עיני יהיו פתחות ואזני קשבות לתפלת המקום הזה׃ 14O 7 16 ועתה בחרתי והקדשתי את הבית הזה להיות שמי שם עד עולם והיו עיני ולבי שם כל הימים׃ 14O 7 17 ואתה אם תלך לפני כאשר הלך דויד אביך ולעשות ככל אשר צויתיך וחקי ומשפטי תשמור׃ 14O 7 18 והקימותי את כסא מלכותך כאשר כרתי לדויד אביך לאמר לא יכרת לך איש מושל בישראל׃ 14O 7 19 ואם תשובון אתם ועזבתם חקותי ומצותי אשר נתתי לפניכם והלכתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם׃ 14O 7 20 ונתשתים מעל אדמתי אשר נתתי להם ואת הבית הזה אשר הקדשתי לשמי אשליך מעל פני ואתננו למשל ולשנינה בכל העמים׃ 14O 7 21 והבית הזה אשר היה עליון לכל עבר עליו ישם ואמר במה עשה יהוה ככה לארץ הזאת ולבית הזה׃ 14O 7 22 ואמרו על אשר עזבו את יהוה אלהי אבתיהם אשר הוציאם מארץ מצרים ויחזיקו באלהים אחרים וישתחוו להם ויעבדום על כן הביא עליהם את כל הרעה הזאת׃ 14O 8 1 ויהי מקץ עשרים שנה אשר בנה שלמה את בית יהוה ואת ביתו׃ 14O 8 2 והערים אשר נתן חורם לשלמה בנה שלמה אתם ויושב שם את בני ישראל׃ 14O 8 3 וילך שלמה חמת צובה ויחזק עליה׃ 14O 8 4 ויבן את תדמר במדבר ואת כל ערי המסכנות אשר בנה בחמת׃ 14O 8 5 ויבן את בית חורון העליון ואת בית חורון התחתון ערי מצור חומות דלתים ובריח׃ 14O 8 6 ואת בעלת ואת כל ערי המסכנות אשר היו לשלמה ואת כל ערי הרכב ואת ערי הפרשים ואת כל חשק שלמה אשר חשק לבנות בירושלם ובלבנון ובכל ארץ ממשלתו׃ 14O 8 7 כל העם הנותר מן החתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה׃ 14O 8 8 מן בניהם אשר נותרו אחריהם בארץ אשר לא כלום בני ישראל ויעלם שלמה למס עד היום הזה׃ 14O 8 9 ומן בני ישראל אשר לא נתן שלמה לעבדים למלאכתו כי המה אנשי מלחמה ושרי שלישיו ושרי רכבו ופרשיו׃ 14O 8 10 ואלה שרי הנציבים אשר למלך שלמה חמשים ומאתים הרדים בעם׃ 14O 8 11 ואת בת פרעה העלה שלמה מעיר דויד לבית אשר בנה לה כי אמר לא תשב אשה לי בבית דויד מלך ישראל כי קדש המה אשר באה אליהם ארון יהוה׃ 14O 8 12 אז העלה שלמה עלות ליהוה על מזבח יהוה אשר בנה לפני האולם׃ 14O 8 13 ובדבר יום ביום להעלות כמצות משה לשבתות ולחדשים ולמועדות שלוש פעמים בשנה בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות׃ 14O 8 14 ויעמד כמשפט דויד אביו את מחלקות הכהנים על עבדתם והלוים על משמרותם להלל ולשרת נגד הכהנים לדבר יום ביומו והשוערים במחלקותם לשער ושער כי כן מצות דויד איש האלהים׃ 14O 8 15 ולא סרו מצות המלך על הכהנים והלוים לכל דבר ולאצרות׃ 14O 8 16 ותכן כל מלאכת שלמה עד היום מוסד בית יהוה ועד כלתו שלם בית יהוה׃ 14O 8 17 אז הלך שלמה לעציון גבר ואל אילות על שפת הים בארץ אדום׃ 14O 8 18 וישלח לו חורם ביד עבדיו אוניות ועבדים יודעי ים ויבאו עם עבדי שלמה אופירה ויקחו משם ארבע מאות וחמשים ככר זהב ויביאו אל המלך שלמה׃ 14O 9 1 ומלכת שבא שמעה את שמע שלמה ותבוא לנסות את שלמה בחידות בירושלם בחיל כבד מאד וגמלים נשאים בשמים וזהב לרב ואבן יקרה ותבוא אל שלמה ותדבר עמו את כל אשר היה עם לבבה׃ 14O 9 2 ויגד לה שלמה את כל דבריה ולא נעלם דבר משלמה אשר לא הגיד לה׃ 14O 9 3 ותרא מלכת שבא את חכמת שלמה והבית אשר בנה׃ 14O 9 4 ומאכל שלחנו ומושב עבדיו ומעמד משרתיו ומלבושיהם ומשקיו ומלבושיהם ועליתו אשר יעלה בית יהוה ולא היה עוד בה רוח׃ 14O 9 5 ותאמר אל המלך אמת הדבר אשר שמעתי בארצי על דבריך ועל חכמתך׃ 14O 9 6 ולא האמנתי לדבריהם עד אשר באתי ותראינה עיני והנה לא הגד לי חצי מרבית חכמתך יספת על השמועה אשר שמעתי׃ 14O 9 7 אשרי אנשיך ואשרי עבדיך אלה העמדים לפניך תמיד ושמעים את חכמתך׃ 14O 9 8 יהי יהוה אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסאו למלך ליהוה אלהיך באהבת אלהיך את ישראל להעמידו לעולם ויתנך עליהם למלך לעשות משפט וצדקה׃ 14O 9 9 ותתן למלך מאה ועשרים ככר זהב ובשמים לרב מאד ואבן יקרה ולא היה כבשם ההוא אשר נתנה מלכת שבא למלך שלמה׃ 14O 9 10 וגם עבדי חירם ועבדי שלמה אשר הביאו זהב מאופיר הביאו עצי אלגומים ואבן יקרה׃ 14O 9 11 ויעש המלך את עצי האלגומים מסלות לבית יהוה ולבית המלך וכנרות ונבלים לשרים ולא נראו כהם לפנים בארץ יהודה׃ 14O 9 12 והמלך שלמה נתן למלכת שבא את כל חפצה אשר שאלה מלבד אשר הביאה אל המלך ותהפך ותלך לארצה היא ועבדיה׃ 14O 9 13 ויהי משקל הזהב אשר בא לשלמה בשנה אחת שש מאות וששים ושש ככרי זהב׃ 14O 9 14 לבד מאנשי התרים והסחרים מביאים וכל מלכי ערב ופחות הארץ מביאים זהב וכסף לשלמה׃ 14O 9 15 ויעש המלך שלמה מאתים צנה זהב שחוט שש מאות זהב שחוט יעלה על הצנה האחת׃ 14O 9 16 ושלש מאות מגנים זהב שחוט שלש מאות זהב יעלה על המגן האחת ויתנם המלך בבית יער הלבנון׃ 14O 9 17 ויעש המלך כסא שן גדול ויצפהו זהב טהור׃ 14O 9 18 ושש מעלות לכסא וכבש בזהב לכסא מאחזים וידות מזה ומזה על מקום השבת ושנים אריות עמדים אצל הידות׃ 14O 9 19 ושנים עשר אריות עמדים שם על שש המעלות מזה ומזה לא נעשה כן לכל ממלכה׃ 14O 9 20 וכל כלי משקה המלך שלמה זהב וכל כלי בית יער הלבנון זהב סגור אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה׃ 14O 9 21 כי אניות למלך הלכות תרשיש עם עבדי חורם אחת לשלוש שנים תבואנה אניות תרשיש נשאות זהב וכסף שנהבים וקופים ותוכיים׃ 14O 9 22 ויגדל המלך שלמה מכל מלכי הארץ לעשר וחכמה׃ 14O 9 23 וכל מלכי הארץ מבקשים את פני שלמה לשמע את חכמתו אשר נתן האלהים בלבו׃ 14O 9 24 והם מביאים איש מנחתו כלי כסף וכלי זהב ושלמות נשק ובשמים סוסים ופרדים דבר שנה בשנה׃ 14O 9 25 ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים ומרכבות ושנים עשר אלף פרשים ויניחם בערי הרכב ועם המלך בירושלם׃ 14O 9 26 ויהי מושל בכל המלכים מן הנהר ועד ארץ פלשתים ועד גבול מצרים׃ 14O 9 27 ויתן המלך את הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב׃ 14O 9 28 ומוציאים סוסים ממצרים לשלמה ומכל הארצות׃ 14O 9 29 ושאר דברי שלמה הראשנים והאחרונים הלא הם כתובים על דברי נתן הנביא ועל נבואת אחיה השילוני ובחזות יעדי החזה על ירבעם בן נבט׃ 14O 9 30 וימלך שלמה בירושלם על כל ישראל ארבעים שנה׃ 14O 9 31 וישכב שלמה עם אבתיו ויקברהו בעיר דויד אביו וימלך רחבעם בנו תחתיו׃ 14O 10 1 וילך רחבעם שכמה כי שכם באו כל ישראל להמליך אתו׃ 14O 10 2 ויהי כשמע ירבעם בן נבט והוא במצרים אשר ברח מפני שלמה המלך וישב ירבעם ממצרים׃ 14O 10 3 וישלחו ויקראו לו ויבא ירבעם וכל ישראל וידברו אל רחבעם לאמר׃ 14O 10 4 אביך הקשה את עלנו ועתה הקל מעבדת אביך הקשה ומעלו הכבד אשר נתן עלינו ונעבדך׃ 14O 10 5 ויאמר אלהם עוד שלשת ימים ושובו אלי וילך העם׃ 14O 10 6 ויועץ המלך רחבעם את הזקנים אשר היו עמדים לפני שלמה אביו בהיתו חי לאמר איך אתם נועצים להשיב לעם הזה דבר׃ 14O 10 7 וידברו אליו לאמר אם תהיה לטוב להעם הזה ורציתם ודברת אלהם דברים טובים והיו לך עבדים כל הימים׃ 14O 10 8 ויעזב את עצת הזקנים אשר יעצהו ויועץ את הילדים אשר גדלו אתו העמדים לפניו׃ 14O 10 9 ויאמר אלהם מה אתם נועצים ונשיב דבר את העם הזה אשר דברו אלי לאמר הקל מן העל אשר נתן אביך עלינו׃ 14O 10 10 וידברו אתו הילדים אשר גדלו אתו לאמר כה תאמר לעם אשר דברו אליך לאמר אביך הכביד את עלנו ואתה הקל מעלינו כה תאמר אלהם קטני עבה ממתני אבי׃ 14O 10 11 ועתה אבי העמיס עליכם על כבד ואני אסיף על עלכם אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים׃ 14O 10 12 ויבא ירבעם וכל העם אל רחבעם ביום השלשי כאשר דבר המלך לאמר שובו אלי ביום השלשי׃ 14O 10 13 ויענם המלך קשה ויעזב המלך רחבעם את עצת הזקנים׃ 14O 10 14 וידבר אלהם כעצת הילדים לאמר אכביד את עלכם ואני אסיף עליו אבי יסר אתכם בשוטים ואני בעקרבים׃ 14O 10 15 ולא שמע המלך אל העם כי היתה נסבה מעם האלהים למען הקים יהוה את דברו אשר דבר ביד אחיהו השלוני אל ירבעם בן נבט׃ 14O 10 16 וכל ישראל כי לא שמע המלך להם וישיבו העם את המלך לאמר מה לנו חלק בדויד ולא נחלה בבן ישי איש לאהליך ישראל עתה ראה ביתך דויד וילך כל ישראל לאהליו׃ 14O 10 17 ובני ישראל הישבים בערי יהודה וימלך עליהם רחבעם׃ 14O 10 18 וישלח המלך רחבעם את הדרם אשר על המס וירגמו בו בני ישראל אבן וימת והמלך רחבעם התאמץ לעלות במרכבה לנוס ירושלם׃ 14O 10 19 ויפשעו ישראל בבית דויד עד היום הזה׃ 14O 11 1 ויבא רחבעם ירושלם ויקהל את בית יהודה ובנימן מאה ושמונים אלף בחור עשה מלחמה להלחם עם ישראל להשיב את הממלכה לרחבעם׃ 14O 11 2 ויהי דבר יהוה אל שמעיהו איש האלהים לאמר׃ 14O 11 3 אמר אל רחבעם בן שלמה מלך יהודה ואל כל ישראל ביהודה ובנימן לאמר׃ 14O 11 4 כה אמר יהוה לא תעלו ולא תלחמו עם אחיכם שובו איש לביתו כי מאתי נהיה הדבר הזה וישמעו את דברי יהוה וישבו מלכת אל ירבעם׃ 14O 11 5 וישב רחבעם בירושלם ויבן ערים למצור ביהודה׃ 14O 11 6 ויבן את בית לחם ואת עיטם ואת תקוע׃ 14O 11 7 ואת בית צור ואת שוכו ואת עדלם׃ 14O 11 8 ואת גת ואת מרשה ואת זיף׃ 14O 11 9 ואת אדורים ואת לכיש ואת עזקה׃ 14O 11 10 ואת צרעה ואת אילון ואת חברון אשר ביהודה ובבנימן ערי מצרות׃ 14O 11 11 ויחזק את המצרות ויתן בהם נגידים ואצרות מאכל ושמן ויין׃ 14O 11 12 ובכל עיר ועיר צנות ורמחים ויחזקם להרבה מאד ויהי לו יהודה ובנימן׃ 14O 11 13 והכהנים והלוים אשר בכל ישראל התיצבו עליו מכל גבולם׃ 14O 11 14 כי עזבו הלוים את מגרשיהם ואחזתם וילכו ליהודה ולירושלם כי הזניחם ירבעם ובניו מכהן ליהוה׃ 14O 11 15 ויעמד לו כהנים לבמות ולשעירים ולעגלים אשר עשה׃ 14O 11 16 ואחריהם מכל שבטי ישראל הנתנים את לבבם לבקש את יהוה אלהי ישראל באו ירושלם לזבוח ליהוה אלהי אבותיהם׃ 14O 11 17 ויחזקו את מלכות יהודה ויאמצו את רחבעם בן שלמה לשנים שלוש כי הלכו בדרך דויד ושלמה לשנים שלוש׃ 14O 11 18 ויקח לו רחבעם אשה את מחלת בן ירימות בן דויד אביהיל בת אליאב בן ישי׃ 14O 11 19 ותלד לו בנים את יעוש ואת שמריה ואת זהם׃ 14O 11 20 ואחריה לקח את מעכה בת אבשלום ותלד לו את אביה ואת עתי ואת זיזא ואת שלמית׃ 14O 11 21 ויאהב רחבעם את מעכה בת אבשלום מכל נשיו ופילגשיו כי נשים שמונה עשרה נשא ופילגשים ששים ויולד עשרים ושמונה בנים וששים בנות׃ 14O 11 22 ויעמד לראש רחבעם את אביה בן מעכה לנגיד באחיו כי להמליכו׃ 14O 11 23 ויבן ויפרץ מכל בניו לכל ארצות יהודה ובנימן לכל ערי המצרות ויתן להם המזון לרב וישאל המון נשים׃ 14O 12 1 ויהי כהכין מלכות רחבעם וכחזקתו עזב את תורת יהוה וכל ישראל עמו׃ 14O 12 2 ויהי בשנה החמישית למלך רחבעם עלה שישק מלך מצרים על ירושלם כי מעלו ביהוה׃ 14O 12 3 באלף ומאתים רכב ובששים אלף פרשים ואין מספר לעם אשר באו עמו ממצרים לובים סכיים וכושים׃ 14O 12 4 וילכד את ערי המצרות אשר ליהודה ויבא עד ירושלם׃ 14O 12 5 ושמעיה הנביא בא אל רחבעם ושרי יהודה אשר נאספו אל ירושלם מפני שישק ויאמר להם כה אמר יהוה אתם עזבתם אתי ואף אני עזבתי אתכם ביד שישק׃ 14O 12 6 ויכנעו שרי ישראל והמלך ויאמרו צדיק יהוה׃ 14O 12 7 ובראות יהוה כי נכנעו היה דבר יהוה אל שמעיה לאמר נכנעו לא אשחיתם ונתתי להם כמעט לפליטה ולא תתך חמתי בירושלם ביד שישק׃ 14O 12 8 כי יהיו לו לעבדים וידעו עבודתי ועבודת ממלכות הארצות׃ 14O 12 9 ויעל שישק מלך מצרים על ירושלם ויקח את אצרות בית יהוה ואת אצרות בית המלך את הכל לקח ויקח את מגני הזהב אשר עשה שלמה׃ 14O 12 10 ויעש המלך רחבעם תחתיהם מגני נחשת והפקיד על יד שרי הרצים השמרים פתח בית המלך׃ 14O 12 11 ויהי מדי בוא המלך בית יהוה באו הרצים ונשאום והשבום אל תא הרצים׃ 14O 12 12 ובהכנעו שב ממנו אף יהוה ולא להשחית לכלה וגם ביהודה היה דברים טובים׃ 14O 12 13 ויתחזק המלך רחבעם בירושלם וימלך כי בן ארבעים ואחת שנה רחבעם במלכו ושבע עשרה שנה מלך בירושלם העיר אשר בחר יהוה לשום את שמו שם מכל שבטי ישראל ושם אמו נעמה העמנית׃ 14O 12 14 ויעש הרע כי לא הכין לבו לדרוש את יהוה׃ 14O 12 15 ודברי רחבעם הראשנים והאחרונים הלא הם כתובים בדברי שמעיה הנביא ועדו החזה להתיחש ומלחמות רחבעם וירבעם כל הימים׃ 14O 12 16 וישכב רחבעם עם אבתיו ויקבר בעיר דויד וימלך אביה בנו תחתיו׃ 14O 13 1 בשנת שמונה עשרה למלך ירבעם וימלך אביה על יהודה׃ 14O 13 2 שלוש שנים מלך בירושלם ושם אמו מיכיהו בת אוריאל מן גבעה ומלחמה היתה בין אביה ובין ירבעם׃ 14O 13 3 ויאסר אביה את המלחמה בחיל גבורי מלחמה ארבע מאות אלף איש בחור וירבעם ערך עמו מלחמה בשמונה מאות אלף איש בחור גבור חיל׃ 14O 13 4 ויקם אביה מעל להר צמרים אשר בהר אפרים ויאמר שמעוני ירבעם וכל ישראל׃ 14O 13 5 הלא לכם לדעת כי יהוה אלהי ישראל נתן ממלכה לדויד על ישראל לעולם לו ולבניו ברית מלח׃ 14O 13 6 ויקם ירבעם בן נבט עבד שלמה בן דויד וימרד על אדניו׃ 14O 13 7 ויקבצו עליו אנשים רקים בני בליעל ויתאמצו על רחבעם בן שלמה ורחבעם היה נער ורך לבב ולא התחזק לפניהם׃ 14O 13 8 ועתה אתם אמרים להתחזק לפני ממלכת יהוה ביד בני דויד ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב אשר עשה לכם ירבעם לאלהים׃ 14O 13 9 הלא הדחתם את כהני יהוה את בני אהרן והלוים ותעשו לכם כהנים כעמי הארצות כל הבא למלא ידו בפר בן בקר ואילם שבעה והיה כהן ללא אלהים׃ 14O 13 10 ואנחנו יהוה אלהינו ולא עזבנהו וכהנים משרתים ליהוה בני אהרן והלוים במלאכת׃ 14O 13 11 ומקטרים ליהוה עלות בבקר בבקר ובערב בערב וקטרת סמים ומערכת לחם על השלחן הטהור ומנורת הזהב ונרתיה לבער בערב בערב כי שמרים אנחנו את משמרת יהוה אלהינו ואתם עזבתם אתו׃ 14O 13 12 והנה עמנו בראש האלהים וכהניו וחצצרות התרועה להריע עליכם בני ישראל אל תלחמו עם יהוה אלהי אבתיכם כי לא תצליחו׃ 14O 13 13 וירבעם הסב את המארב לבוא מאחריהם ויהיו לפני יהודה והמארב מאחריהם׃ 14O 13 14 ויפנו יהודה והנה להם המלחמה פנים ואחור ויצעקו ליהוה והכהנים מחצצרים בחצצרות׃ 14O 13 15 ויריעו איש יהודה ויהי בהריע איש יהודה והאלהים נגף את ירבעם וכל ישראל לפני אביה ויהודה׃ 14O 13 16 וינוסו בני ישראל מפני יהודה ויתנם אלהים בידם׃ 14O 13 17 ויכו בהם אביה ועמו מכה רבה ויפלו חללים מישראל חמש מאות אלף איש בחור׃ 14O 13 18 ויכנעו בני ישראל בעת ההיא ויאמצו בני יהודה כי נשענו על יהוה אלהי אבותיהם׃ 14O 13 19 וירדף אביה אחרי ירבעם וילכד ממנו ערים את בית אל ואת בנותיה ואת ישנה ואת בנותיה ואת עפרון ובנתיה׃ 14O 13 20 ולא עצר כח ירבעם עוד בימי אביהו ויגפהו יהוה וימת׃ 14O 13 21 ויתחזק אביהו וישא לו נשים ארבע עשרה ויולד עשרים ושנים בנים ושש עשרה בנות׃ 14O 13 22 ויתר דברי אביה ודרכיו ודבריו כתובים במדרש הנביא עדו׃ 14O 14 1 וישכב אביה עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אסא בנו תחתיו בימיו שקטה הארץ עשר שנים׃ 14O 14 2 ויעש אסא הטוב והישר בעיני יהוה אלהיו׃ 14O 14 3 ויסר את מזבחות הנכר והבמות וישבר את המצבות ויגדע את האשרים׃ 14O 14 4 ויאמר ליהודה לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם ולעשות התורה והמצוה׃ 14O 14 5 ויסר מכל ערי יהודה את הבמות ואת החמנים ותשקט הממלכה לפניו׃ 14O 14 6 ויבן ערי מצורה ביהודה כי שקטה הארץ ואין עמו מלחמה בשנים האלה כי הניח יהוה לו׃ 14O 14 7 ויאמר ליהודה נבנה את הערים האלה ונסב חומה ומגדלים דלתים ובריחים עודנו הארץ לפנינו כי דרשנו את יהוה אלהינו דרשנו וינח לנו מסביב ויבנו ויצליחו׃ 14O 14 8 ויהי לאסא חיל נשא צנה ורמח מיהודה שלש מאות אלף ומבנימן נשאי מגן ודרכי קשת מאתים ושמונים אלף כל אלה גבורי חיל׃ 14O 14 9 ויצא אליהם זרח הכושי בחיל אלף אלפים ומרכבות שלש מאות ויבא עד מרשה׃ 14O 14 10 ויצא אסא לפניו ויערכו מלחמה בגיא צפתה למרשה׃ 14O 14 11 ויקרא אסא אל יהוה אלהיו ויאמר יהוה אין עמך לעזור בין רב לאין כח עזרנו יהוה אלהינו כי עליך נשענו ובשמך באנו על ההמון הזה יהוה אלהינו אתה אל יעצר עמך אנוש׃ 14O 14 12 ויגף יהוה את הכושים לפני אסא ולפני יהודה וינסו הכושים׃ 14O 14 13 וירדפם אסא והעם אשר עמו עד לגרר ויפל מכושים לאין להם מחיה כי נשברו לפני יהוה ולפני מחנהו וישאו שלל הרבה מאד׃ 14O 14 14 ויכו את כל הערים סביבות גרר כי היה פחד יהוה עליהם ויבזו את כל הערים כי בזה רבה היתה בהם׃ 14O 14 15 וגם אהלי מקנה הכו וישבו צאן לרב וגמלים וישבו ירושלם׃ 14O 15 1 ועזריהו בן עודד היתה עליו רוח אלהים׃ 14O 15 2 ויצא לפני אסא ויאמר לו שמעוני אסא וכל יהודה ובנימן יהוה עמכם בהיותכם עמו ואם תדרשהו ימצא לכם ואם תעזבהו יעזב אתכם׃ 14O 15 3 וימים רבים לישראל ללא אלהי אמת וללא כהן מורה וללא תורה׃ 14O 15 4 וישב בצר לו על יהוה אלהי ישראל ויבקשהו וימצא להם׃ 14O 15 5 ובעתים ההם אין שלום ליוצא ולבא כי מהומת רבות על כל יושבי הארצות׃ 14O 15 6 וכתתו גוי בגוי ועיר בעיר כי אלהים הממם בכל צרה׃ 14O 15 7 ואתם חזקו ואל ירפו ידיכם כי יש שכר לפעלתכם׃ 14O 15 8 וכשמע אסא הדברים האלה והנבואה עדד הנביא התחזק ויעבר השקוצים מכל ארץ יהודה ובנימן ומן הערים אשר לכד מהר אפרים ויחדש את מזבח יהוה אשר לפני אולם יהוה׃ 14O 15 9 ויקבץ את כל יהודה ובנימן והגרים עמהם מאפרים ומנשה ומשמעון כי נפלו עליו מישראל לרב בראתם כי יהוה אלהיו עמו׃ 14O 15 10 ויקבצו ירושלם בחדש השלישי לשנת חמש עשרה למלכות אסא׃ 14O 15 11 ויזבחו ליהוה ביום ההוא מן השלל הביאו בקר שבע מאות וצאן שבעת אלפים׃ 14O 15 12 ויבאו בברית לדרוש את יהוה אלהי אבותיהם בכל לבבם ובכל נפשם׃ 14O 15 13 וכל אשר לא ידרש ליהוה אלהי ישראל יומת למן קטן ועד גדול למאיש ועד אשה׃ 14O 15 14 וישבעו ליהוה בקול גדול ובתרועה ובחצצרות ובשופרות׃ 14O 15 15 וישמחו כל יהודה על השבועה כי בכל לבבם נשבעו ובכל רצונם בקשהו וימצא להם וינח יהוה להם מסביב׃ 14O 15 16 וגם מעכה אם אסא המלך הסירה מגבירה אשר עשתה לאשרה מפלצת ויכרת אסא את מפלצתה וידק וישרף בנחל קדרון׃ 14O 15 17 והבמות לא סרו מישראל רק לבב אסא היה שלם כל ימיו׃ 14O 15 18 ויבא את קדשי אביו וקדשיו בית האלהים כסף וזהב וכלים׃ 14O 15 19 ומלחמה לא היתה עד שנת שלשים וחמש למלכות אסא׃ 14O 16 1 בשנת שלשים ושש למלכות אסא עלה בעשא מלך ישראל על יהודה ויבן את הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה׃ 14O 16 2 ויצא אסא כסף וזהב מאצרות בית יהוה ובית המלך וישלח אל בן הדד מלך ארם היושב בדרמשק לאמר׃ 14O 16 3 ברית ביני ובינך ובין אבי ובין אביך הנה שלחתי לך כסף וזהב לך הפר בריתך את בעשא מלך ישראל ויעלה מעלי׃ 14O 16 4 וישמע בן הדד אל המלך אסא וישלח את שרי החילים אשר לו אל ערי ישראל ויכו את עיון ואת דן ואת אבל מים ואת כל מסכנות ערי נפתלי׃ 14O 16 5 ויהי כשמע בעשא ויחדל מבנות את הרמה וישבת את מלאכתו׃ 14O 16 6 ואסא המלך לקח את כל יהודה וישאו את אבני הרמה ואת עציה אשר בנה בעשא ויבן בהם את גבע ואת המצפה׃ 14O 16 7 ובעת ההיא בא חנני הראה אל אסא מלך יהודה ויאמר אליו בהשענך על מלך ארם ולא נשענת על יהוה אלהיך על כן נמלט חיל מלך ארם מידך׃ 14O 16 8 הלא הכושים והלובים היו לחיל לרב לרכב ולפרשים להרבה מאד ובהשענך על יהוה נתנם בידך׃ 14O 16 9 כי יהוה עיניו משטטות בכל הארץ להתחזק עם לבבם שלם אליו נסכלת על זאת כי מעתה יש עמך מלחמות׃ 14O 16 10 ויכעס אסא אל הראה ויתנהו בית המהפכת כי בזעף עמו על זאת וירצץ אסא מן העם בעת ההיא׃ 14O 16 11 והנה דברי אסא הראשונים והאחרונים הנם כתובים על ספר המלכים ליהודה וישראל׃ 14O 16 12 ויחלא אסא בשנת שלושים ותשע למלכותו ברגליו עד למעלה חליו וגם בחליו לא דרש את יהוה כי ברפאים׃ 14O 16 13 וישכב אסא עם אבתיו וימת בשנת ארבעים ואחת למלכו׃ 14O 16 14 ויקברהו בקברתיו אשר כרה לו בעיר דויד וישכיבהו במשכב אשר מלא בשמים וזנים מרקחים במרקחת מעשה וישרפו לו שרפה גדולה עד למאד׃ 14O 17 1 וימלך יהושפט בנו תחתיו ויתחזק על ישראל׃ 14O 17 2 ויתן חיל בכל ערי יהודה הבצרות ויתן נציבים בארץ יהודה ובערי אפרים אשר לכד אסא אביו׃ 14O 17 3 ויהי יהוה עם יהושפט כי הלך בדרכי דויד אביו הראשנים ולא דרש לבעלים׃ 14O 17 4 כי לאלהי אביו דרש ובמצותיו הלך ולא כמעשה ישראל׃ 14O 17 5 ויכן יהוה את הממלכה בידו ויתנו כל יהודה מנחה ליהושפט ויהי לו עשר וכבוד לרב׃ 14O 17 6 ויגבה לבו בדרכי יהוה ועוד הסיר את הבמות ואת האשרים מיהודה׃ 14O 17 7 ובשנת שלוש למלכו שלח לשריו לבן חיל ולעבדיה ולזכריה ולנתנאל ולמיכיהו ללמד בערי יהודה׃ 14O 17 8 ועמהם הלוים שמעיהו ונתניהו וזבדיהו ועשהאל ושמרימות ויהונתן ואדניהו וטוביהו וטוב אדוניה הלוים ועמהם אלישמע ויהורם הכהנים׃ 14O 17 9 וילמדו ביהודה ועמהם ספר תורת יהוה ויסבו בכל ערי יהודה וילמדו בעם׃ 14O 17 10 ויהי פחד יהוה על כל ממלכות הארצות אשר סביבות יהודה ולא נלחמו עם יהושפט׃ 14O 17 11 ומן פלשתים מביאים ליהושפט מנחה וכסף משא גם הערביאים מביאים לו צאן אילים שבעת אלפים ושבע מאות ותישים שבעת אלפים ושבע מאות׃ 14O 17 12 ויהי יהושפט הלך וגדל עד למעלה ויבן ביהודה בירניות וערי מסכנות׃ 14O 17 13 ומלאכה רבה היה לו בערי יהודה ואנשי מלחמה גבורי חיל בירושלם׃ 14O 17 14 ואלה פקדתם לבית אבותיהם ליהודה שרי אלפים עדנה השר ועמו גבורי חיל שלש מאות אלף׃ 14O 17 15 ועל ידו יהוחנן השר ועמו מאתים ושמונים אלף׃ 14O 17 16 ועל ידו עמסיה בן זכרי המתנדב ליהוה ועמו מאתים אלף גבור חיל׃ 14O 17 17 ומן בנימן גבור חיל אלידע ועמו נשקי קשת ומגן מאתים אלף׃ 14O 17 18 ועל ידו יהוזבד ועמו מאה ושמונים אלף חלוצי צבא׃ 14O 17 19 אלה המשרתים את המלך מלבד אשר נתן המלך בערי המבצר בכל יהודה׃ 14O 18 1 ויהי ליהושפט עשר וכבוד לרב ויתחתן לאחאב׃ 14O 18 2 וירד לקץ שנים אל אחאב לשמרון ויזבח לו אחאב צאן ובקר לרב ולעם אשר עמו ויסיתהו לעלות אל רמות גלעד׃ 14O 18 3 ויאמר אחאב מלך ישראל אל יהושפט מלך יהודה התלך עמי רמת גלעד ויאמר לו כמוני כמוך וכעמך עמי ועמך במלחמה׃ 14O 18 4 ויאמר יהושפט אל מלך ישראל דרש נא כיום את דבר יהוה׃ 14O 18 5 ויקבץ מלך ישראל את הנבאים ארבע מאות איש ויאמר אלהם הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמרו עלה ויתן האלהים ביד המלך׃ 14O 18 6 ויאמר יהושפט האין פה נביא ליהוה עוד ונדרשה מאתו׃ 14O 18 7 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט עוד איש אחד לדרוש את יהוה מאתו ואני שנאתיהו כי איננו מתנבא עלי לטובה כי כל ימיו לרעה הוא מיכיהו בן ימלא ויאמר יהושפט אל יאמר המלך כן׃ 14O 18 8 ויקרא מלך ישראל אל סריס אחד ויאמר מהר מיכהו בן ימלא׃ 14O 18 9 ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלבשים בגדים וישבים בגרן פתח שער שמרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם׃ 14O 18 10 ויעש לו צדקיהו בן כנענה קרני ברזל ויאמר כה אמר יהוה באלה תנגח את ארם עד כלותם׃ 14O 18 11 וכל הנבאים נבאים כן לאמר עלה רמת גלעד והצלח ונתן יהוה ביד המלך׃ 14O 18 12 והמלאך אשר הלך לקרא למיכיהו דבר אליו לאמר הנה דברי הנבאים פה אחד טוב אל המלך ויהי נא דברך כאחד מהם ודברת טוב׃ 14O 18 13 ויאמר מיכיהו חי יהוה כי את אשר יאמר אלהי אתו אדבר׃ 14O 18 14 ויבא אל המלך ויאמר המלך אליו מיכה הנלך אל רמת גלעד למלחמה אם אחדל ויאמר עלו והצליחו וינתנו בידכם׃ 14O 18 15 ויאמר אליו המלך עד כמה פעמים אני משביעך אשר לא תדבר אלי רק אמת בשם יהוה׃ 14O 18 16 ויאמר ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים כצאן אשר אין להן רעה ויאמר יהוה לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום׃ 14O 18 17 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט הלא אמרתי אליך לא יתנבא עלי טוב כי אם לרע׃ 14O 18 18 ויאמר לכן שמעו דבר יהוה ראיתי את יהוה יושב על כסאו וכל צבא השמים עמדים על ימינו ושמאלו׃ 14O 18 19 ויאמר יהוה מי יפתה את אחאב מלך ישראל ויעל ויפל ברמות גלעד ויאמר זה אמר ככה וזה אמר ככה׃ 14O 18 20 ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה׃ 14O 18 21 ויאמר אצא והייתי לרוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן׃ 14O 18 22 ועתה הנה נתן יהוה רוח שקר בפי נביאיך אלה ויהוה דבר עליך רעה׃ 14O 18 23 ויגש צדקיהו בן כנענה ויך את מיכיהו על הלחי ויאמר אי זה הדרך עבר רוח יהוה מאתי לדבר אתך׃ 14O 18 24 ויאמר מיכיהו הנך ראה ביום ההוא אשר תבוא חדר בחדר להחבא׃ 14O 18 25 ויאמר מלך ישראל קחו את מיכיהו והשיבהו אל אמון שר העיר ואל יואש בן המלך׃ 14O 18 26 ואמרתם כה אמר המלך שימו זה בית הכלא והאכלהו לחם לחץ ומים לחץ עד שובי בשלום׃ 14O 18 27 ויאמר מיכיהו אם שוב תשוב בשלום לא דבר יהוה בי ויאמר שמעו עמים כלם׃ 14O 18 28 ויעל מלך ישראל ויהושפט מלך יהודה אל רמת גלעד׃ 14O 18 29 ויאמר מלך ישראל אל יהושפט התחפש ובוא במלחמה ואתה לבש בגדיך ויתחפש מלך ישראל ויבאו במלחמה׃ 14O 18 30 ומלך ארם צוה את שרי הרכב אשר לו לאמר לא תלחמו את הקטן את הגדול כי אם את מלך ישראל לבדו׃ 14O 18 31 ויהי כראות שרי הרכב את יהושפט והמה אמרו מלך ישראל הוא ויסבו עליו להלחם ויזעק יהושפט ויהוה עזרו ויסיתם אלהים ממנו׃ 14O 18 32 ויהי כראות שרי הרכב כי לא היה מלך ישראל וישבו מאחריו׃ 14O 18 33 ואיש משך בקשת לתמו ויך את מלך ישראל בין הדבקים ובין השרין ויאמר לרכב הפך ידיך והוצאתני מן המחנה כי החליתי׃ 14O 18 34 ותעל המלחמה ביום ההוא ומלך ישראל היה מעמיד במרכבה נכח ארם עד הערב וימת לעת בוא השמש׃ 14O 19 1 וישב יהושפט מלך יהודה אל ביתו בשלום לירושלם׃ 14O 19 2 ויצא אל פניו יהוא בן חנני החזה ויאמר אל המלך יהושפט הלרשע לעזר ולשנאי יהוה תאהב ובזאת עליך קצף מלפני יהוה׃ 14O 19 3 אבל דברים טובים נמצאו עמך כי בערת האשרות מן הארץ והכינות לבבך לדרש האלהים׃ 14O 19 4 וישב יהושפט בירושלם וישב ויצא בעם מבאר שבע עד הר אפרים וישיבם אל יהוה אלהי אבותיהם׃ 14O 19 5 ויעמד שפטים בארץ בכל ערי יהודה הבצרות לעיר ועיר׃ 14O 19 6 ויאמר אל השפטים ראו מה אתם עשים כי לא לאדם תשפטו כי ליהוה ועמכם בדבר משפט׃ 14O 19 7 ועתה יהי פחד יהוה עליכם שמרו ועשו כי אין עם יהוה אלהינו עולה ומשא פנים ומקח שחד׃ 14O 19 8 וגם בירושלם העמיד יהושפט מן הלוים והכהנים ומראשי האבות לישראל למשפט יהוה ולריב וישבו ירושלם׃ 14O 19 9 ויצו עליהם לאמר כה תעשון ביראת יהוה באמונה ובלבב שלם׃ 14O 19 10 וכל ריב אשר יבוא עליכם מאחיכם הישבים בעריהם בין דם לדם בין תורה למצוה לחקים ולמשפטים והזהרתם אתם ולא יאשמו ליהוה והיה קצף עליכם ועל אחיכם כה תעשון ולא תאשמו׃ 14O 19 11 והנה אמריהו כהן הראש עליכם לכל דבר יהוה וזבדיהו בן ישמעאל הנגיד לבית יהודה לכל דבר המלך ושטרים הלוים לפניכם חזקו ועשו ויהי יהוה עם הטוב׃ 14O 20 1 ויהי אחריכן באו בני מואב ובני עמון ועמהם מהעמונים על יהושפט למלחמה׃ 14O 20 2 ויבאו ויגידו ליהושפט לאמר בא עליך המון רב מעבר לים מארם והנם בחצצון תמר היא עין גדי׃ 14O 20 3 וירא ויתן יהושפט את פניו לדרוש ליהוה ויקרא צום על כל יהודה׃ 14O 20 4 ויקבצו יהודה לבקש מיהוה גם מכל ערי יהודה באו לבקש את יהוה׃ 14O 20 5 ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם בבית יהוה לפני החצר החדשה׃ 14O 20 6 ויאמר יהוה אלהי אבתינו הלא אתה הוא אלהים בשמים ואתה מושל בכל ממלכות הגוים ובידך כח וגבורה ואין עמך להתיצב׃ 14O 20 7 הלא אתה אלהינו הורשת את ישבי הארץ הזאת מלפני עמך ישראל ותתנה לזרע אברהם אהבך לעולם׃ 14O 20 8 וישבו בה ויבנו לך בה מקדש לשמך לאמר׃ 14O 20 9 אם תבוא עלינו רעה חרב שפוט ודבר ורעב נעמדה לפני הבית הזה ולפניך כי שמך בבית הזה ונזעק אליך מצרתנו ותשמע ותושיע׃ 14O 20 10 ועתה הנה בני עמון ומואב והר שעיר אשר לא נתתה לישראל לבוא בהם בבאם מארץ מצרים כי סרו מעליהם ולא השמידום׃ 14O 20 11 והנה הם גמלים עלינו לבוא לגרשנו מירשתך אשר הורשתנו׃ 14O 20 12 אלהינו הלא תשפט בם כי אין בנו כח לפני ההמון הרב הזה הבא עלינו ואנחנו לא נדע מה נעשה כי עליך עינינו׃ 14O 20 13 וכל יהודה עמדים לפני יהוה גם טפם נשיהם ובניהם׃ 14O 20 14 ויחזיאל בן זכריהו בן בניה בן יעיאל בן מתניה הלוי מן בני אסף היתה עליו רוח יהוה בתוך הקהל׃ 14O 20 15 ויאמר הקשיבו כל יהודה וישבי ירושלם והמלך יהושפט כה אמר יהוה לכם אתם אל תיראו ואל תחתו מפני ההמון הרב הזה כי לא לכם המלחמה כי לאלהים׃ 14O 20 16 מחר רדו עליהם הנם עלים במעלה הציץ ומצאתם אתם בסוף הנחל פני מדבר ירואל׃ 14O 20 17 לא לכם להלחם בזאת התיצבו עמדו וראו את ישועת יהוה עמכם יהודה וירושלם אל תיראו ואל תחתו מחר צאו לפניהם ויהוה עמכם׃ 14O 20 18 ויקד יהושפט אפים ארצה וכל יהודה וישבי ירושלם נפלו לפני יהוה להשתחות ליהוה׃ 14O 20 19 ויקמו הלוים מן בני הקהתים ומן בני הקרחים להלל ליהוה אלהי ישראל בקול גדול למעלה׃ 14O 20 20 וישכימו בבקר ויצאו למדבר תקוע ובצאתם עמד יהושפט ויאמר שמעוני יהודה וישבי ירושלם האמינו ביהוה אלהיכם ותאמנו האמינו בנביאיו והצליחו׃ 14O 20 21 ויועץ אל העם ויעמד משררים ליהוה ומהללים להדרת קדש בצאת לפני החלוץ ואמרים הודו ליהוה כי לעולם חסדו׃ 14O 20 22 ובעת החלו ברנה ותהלה נתן יהוה מארבים על בני עמון מואב והר שעיר הבאים ליהודה וינגפו׃ 14O 20 23 ויעמדו בני עמון ומואב על ישבי הר שעיר להחרים ולהשמיד וככלותם ביושבי שעיר עזרו איש ברעהו למשחית׃ 14O 20 24 ויהודה בא על המצפה למדבר ויפנו אל ההמון והנם פגרים נפלים ארצה ואין פליטה׃ 14O 20 25 ויבא יהושפט ועמו לבז את שללם וימצאו בהם לרב ורכוש ופגרים וכלי חמדות וינצלו להם לאין משא ויהיו ימים שלושה בזזים את השלל כי רב הוא׃ 14O 20 26 וביום הרבעי נקהלו לעמק ברכה כי שם ברכו את יהוה על כן קראו את שם המקום ההוא עמק ברכה עד היום׃ 14O 20 27 וישבו כל איש יהודה וירושלם ויהושפט בראשם לשוב אל ירושלם בשמחה כי שמחם יהוה מאויביהם׃ 14O 20 28 ויבאו ירושלם בנבלים ובכנרות ובחצצרות אל בית יהוה׃ 14O 20 29 ויהי פחד אלהים על כל ממלכות הארצות בשמעם כי נלחם יהוה עם אויבי ישראל׃ 14O 20 30 ותשקט מלכות יהושפט וינח לו אלהיו מסביב׃ 14O 20 31 וימלך יהושפט על יהודה בן שלשים וחמש שנה במלכו ועשרים וחמש שנה מלך בירושלם ושם אמו עזובה בת שלחי׃ 14O 20 32 וילך בדרך אביו אסא ולא סר ממנה לעשות הישר בעיני יהוה׃ 14O 20 33 אך הבמות לא סרו ועוד העם לא הכינו לבבם לאלהי אבתיהם׃ 14O 20 34 ויתר דברי יהושפט הראשנים והאחרנים הנם כתובים בדברי יהוא בן חנני אשר העלה על ספר מלכי ישראל׃ 14O 20 35 ואחריכן אתחבר יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל הוא הרשיע לעשות׃ 14O 20 36 ויחברהו עמו לעשות אניות ללכת תרשיש ויעשו אניות בעציון גבר׃ 14O 20 37 ויתנבא אליעזר בן דדוהו ממרשה על יהושפט לאמר כהתחברך עם אחזיהו פרץ יהוה את מעשיך וישברו אניות ולא עצרו ללכת אל תרשיש׃ 14O 21 1 וישכב יהושפט עם אבתיו ויקבר עם אבתיו בעיר דויד וימלך יהורם בנו תחתיו׃ 14O 21 2 ולו אחים בני יהושפט עזריה ויחיאל וזכריהו ועזריהו ומיכאל ושפטיהו כל אלה בני יהושפט מלך ישראל׃ 14O 21 3 ויתן להם אביהם מתנות רבות לכסף ולזהב ולמגדנות עם ערי מצרות ביהודה ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור׃ 14O 21 4 ויקם יהורם על ממלכת אביו ויתחזק ויהרג את כל אחיו בחרב וגם משרי ישראל׃ 14O 21 5 בן שלשים ושתים שנה יהורם במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם׃ 14O 21 6 וילך בדרך מלכי ישראל כאשר עשו בית אחאב כי בת אחאב היתה לו אשה ויעש הרע בעיני יהוה׃ 14O 21 7 ולא אבה יהוה להשחית את בית דויד למען הברית אשר כרת לדויד וכאשר אמר לתת לו ניר ולבניו כל הימים׃ 14O 21 8 בימיו פשע אדום מתחת יד יהודה וימליכו עליהם מלך׃ 14O 21 9 ויעבר יהורם עם שריו וכל הרכב עמו ויהי קם לילה ויך את אדום הסובב אליו ואת שרי הרכב׃ 14O 21 10 ויפשע אדום מתחת יד יהודה עד היום הזה אז תפשע לבנה בעת ההיא מתחת ידו כי עזב את יהוה אלהי אבתיו׃ 14O 21 11 גם הוא עשה במות בהרי יהודה ויזן את ישבי ירושלם וידח את יהודה׃ 14O 21 12 ויבא אליו מכתב מאליהו הנביא לאמר כה אמר יהוה אלהי דויד אביך תחת אשר לא הלכת בדרכי יהושפט אביך ובדרכי אסא מלך יהודה׃ 14O 21 13 ותלך בדרך מלכי ישראל ותזנה את יהודה ואת ישבי ירושלם כהזנות בית אחאב וגם את אחיך בית אביך הטובים ממך הרגת׃ 14O 21 14 הנה יהוה נגף מגפה גדולה בעמך ובבניך ובנשיך ובכל רכושך׃ 14O 21 15 ואתה בחליים רבים במחלה מעיך עד יצאו מעיך מן החלי ימים על ימים׃ 14O 21 16 ויער יהוה על יהורם את רוח הפלשתים והערבים אשר על יד כושים׃ 14O 21 17 ויעלו ביהודה ויבקעוה וישבו את כל הרכוש הנמצא לבית המלך וגם בניו ונשיו ולא נשאר לו בן כי אם יהואחז קטן בניו׃ 14O 21 18 ואחרי כל זאת נגפו יהוה במעיו לחלי לאין מרפא׃ 14O 21 19 ויהי לימים מימים וכעת צאת הקץ לימים שנים יצאו מעיו עם חליו וימת בתחלאים רעים ולא עשו לו עמו שרפה כשרפת אבתיו׃ 14O 21 20 בן שלשים ושתים היה במלכו ושמונה שנים מלך בירושלם וילך בלא חמדה ויקברהו בעיר דויד ולא בקברות המלכים׃ 14O 22 1 וימליכו יושבי ירושלם את אחזיהו בנו הקטן תחתיו כי כל הראשנים הרג הגדוד הבא בערבים למחנה וימלך אחזיהו בן יהורם מלך יהודה׃ 14O 22 2 בן ארבעים ושתים שנה אחזיהו במלכו ושנה אחת מלך בירושלם ושם אמו עתליהו בת עמרי׃ 14O 22 3 גם הוא הלך בדרכי בית אחאב כי אמו היתה יועצתו להרשיע׃ 14O 22 4 ויעש הרע בעיני יהוה כבית אחאב כי המה היו לו יועצים אחרי מות אביו למשחית לו׃ 14O 22 5 גם בעצתם הלך וילך את יהורם בן אחאב מלך ישראל למלחמה על חזאל מלך ארם ברמות גלעד ויכו הרמים את יורם׃ 14O 22 6 וישב להתרפא ביזרעאל כי המכים אשר הכהו ברמה בהלחמו את חזהאל מלך ארם ועזריהו בן יהורם מלך יהודה ירד לראות את יהורם בן אחאב ביזרעאל כי חלה הוא׃ 14O 22 7 ומאלהים היתה תבוסת אחזיהו לבוא אל יורם ובבאו יצא עם יהורם אל יהוא בן נמשי אשר משחו יהוה להכרית את בית אחאב׃ 14O 22 8 ויהי כהשפט יהוא עם בית אחאב וימצא את שרי יהודה ובני אחי אחזיהו משרתים לאחזיהו ויהרגם׃ 14O 22 9 ויבקש את אחזיהו וילכדהו והוא מתחבא בשמרון ויבאהו אל יהוא וימתהו ויקברהו כי אמרו בן יהושפט הוא אשר דרש את יהוה בכל לבבו ואין לבית אחזיהו לעצר כח לממלכה׃ 14O 22 10 ועתליהו אם אחזיהו ראתה כי מת בנה ותקם ותדבר את כל זרע הממלכה לבית יהודה׃ 14O 22 11 ותקח יהושבעת בת המלך את יואש בן אחזיהו ותגנב אתו מתוך בני המלך המומתים ותתן אתו ואת מינקתו בחדר המטות ותסתירהו יהושבעת בת המלך יהורם אשת יהוידע הכהן כי היא היתה אחות אחזיהו מפני עתליהו ולא המיתתהו׃ 14O 22 12 ויהי אתם בבית האלהים מתחבא שש שנים ועתליה מלכת על הארץ׃ 14O 23 1 ובשנה השבעית התחזק יהוידע ויקח את שרי המאות לעזריהו בן ירחם ולישמעאל בן יהוחנן ולעזריהו בן עובד ואת מעשיהו בן עדיהו ואת אלישפט בן זכרי עמו בברית׃ 14O 23 2 ויסבו ביהודה ויקבצו את הלוים מכל ערי יהודה וראשי האבות לישראל ויבאו אל ירושלם׃ 14O 23 3 ויכרת כל הקהל ברית בבית האלהים עם המלך ויאמר להם הנה בן המלך ימלך כאשר דבר יהוה על בני דויד׃ 14O 23 4 זה הדבר אשר תעשו השלשית מכם באי השבת לכהנים וללוים לשערי הספים׃ 14O 23 5 והשלשית בבית המלך והשלשית בשער היסוד וכל העם בחצרות בית יהוה׃ 14O 23 6 ואל יבוא בית יהוה כי אם הכהנים והמשרתים ללוים המה יבאו כי קדש המה וכל העם ישמרו משמרת יהוה׃ 14O 23 7 והקיפו הלוים את המלך סביב איש וכליו בידו והבא אל הבית יומת והיו את המלך בבאו ובצאתו׃ 14O 23 8 ויעשו הלוים וכל יהודה ככל אשר צוה יהוידע הכהן ויקחו איש את אנשיו באי השבת עם יוצאי השבת כי לא פטר יהוידע הכהן את המחלקות׃ 14O 23 9 ויתן יהוידע הכהן לשרי המאות את החניתים ואת המגנות ואת השלטים אשר למלך דויד אשר בית האלהים׃ 14O 23 10 ויעמד את כל העם ואיש שלחו בידו מכתף הבית הימנית עד כתף הבית השמאלית למזבח ולבית על המלך סביב׃ 14O 23 11 ויוציאו את בן המלך ויתנו עליו את הנזר ואת העדות וימליכו אתו וימשחהו יהוידע ובניו ויאמרו יחי המלך׃ 14O 23 12 ותשמע עתליהו את קול העם הרצים והמהללים את המלך ותבוא אל העם בית יהוה׃ 14O 23 13 ותרא והנה המלך עומד על עמודו במבוא והשרים והחצצרות על המלך וכל עם הארץ שמח ותוקע בחצצרות והמשוררים בכלי השיר ומודיעים להלל ותקרע עתליהו את בגדיה ותאמר קשר קשר׃ 14O 23 14 ויוצא יהוידע הכהן את שרי המאות פקודי החיל ויאמר אלהם הוציאוה אל מבית השדרות והבא אחריה יומת בחרב כי אמר הכהן לא תמיתוה בית יהוה׃ 14O 23 15 וישימו לה ידים ותבוא אל מבוא שער הסוסים בית המלך וימיתוה שם׃ 14O 23 16 ויכרת יהוידע ברית בינו ובין כל העם ובין המלך להיות לעם ליהוה׃ 14O 23 17 ויבאו כל העם בית הבעל ויתצהו ואת מזבחתיו ואת צלמיו שברו ואת מתן כהן הבעל הרגו לפני המזבחות׃ 14O 23 18 וישם יהוידע פקדת בית יהוה ביד הכהנים הלוים אשר חלק דויד על בית יהוה להעלות עלות יהוה ככתוב בתורת משה בשמחה ובשיר על ידי דויד׃ 14O 23 19 ויעמד השוערים על שערי בית יהוה ולא יבא טמא לכל דבר׃ 14O 23 20 ויקח את שרי המאות ואת האדירים ואת המושלים בעם ואת כל עם הארץ ויורד את המלך מבית יהוה ויבאו בתוך שער העליון בית המלך ויושיבו את המלך על כסא הממלכה׃ 14O 23 21 וישמחו כל עם הארץ והעיר שקטה ואת עתליהו המיתו בחרב׃ 14O 24 1 בן שבע שנים יאש במלכו וארבעים שנה מלך בירושלם ושם אמו צביה מבאר שבע׃ 14O 24 2 ויעש יואש הישר בעיני יהוה כל ימי יהוידע הכהן׃ 14O 24 3 וישא לו יהוידע נשים שתים ויולד בנים ובנות׃ 14O 24 4 ויהי אחריכן היה עם לב יואש לחדש את בית יהוה׃ 14O 24 5 ויקבץ את הכהנים והלוים ויאמר להם צאו לערי יהודה וקבצו מכל ישראל כסף לחזק את בית אלהיכם מדי שנה בשנה ואתם תמהרו לדבר ולא מהרו הלוים׃ 14O 24 6 ויקרא המלך ליהוידע הראש ויאמר לו מדוע לא דרשת על הלוים להביא מיהודה ומירושלם את משאת משה עבד יהוה והקהל לישראל לאהל העדות׃ 14O 24 7 כי עתליהו המרשעת בניה פרצו את בית האלהים וגם כל קדשי בית יהוה עשו לבעלים׃ 14O 24 8 ויאמר המלך ויעשו ארון אחד ויתנהו בשער בית יהוה חוצה׃ 14O 24 9 ויתנו קול ביהודה ובירושלם להביא ליהוה משאת משה עבד האלהים על ישראל במדבר׃ 14O 24 10 וישמחו כל השרים וכל העם ויביאו וישליכו לארון עד לכלה׃ 14O 24 11 ויהי בעת יביא את הארון אל פקדת המלך ביד הלוים וכראותם כי רב הכסף ובא סופר המלך ופקיד כהן הראש ויערו את הארון וישאהו וישיבהו אל מקמו כה עשו ליום ביום ויאספו כסף לרב׃ 14O 24 12 ויתנהו המלך ויהוידע אל עושה מלאכת עבודת בית יהוה ויהיו שכרים חצבים וחרשים לחדש בית יהוה וגם לחרשי ברזל ונחשת לחזק את בית יהוה׃ 14O 24 13 ויעשו עשי המלאכה ותעל ארוכה למלאכה בידם ויעמידו את בית האלהים על מתכנתו ויאמצהו׃ 14O 24 14 וככלותם הביאו לפני המלך ויהוידע את שאר הכסף ויעשהו כלים לבית יהוה כלי שרת והעלות וכפות וכלי זהב וכסף ויהיו מעלים עלות בבית יהוה תמיד כל ימי יהוידע׃ 14O 24 15 ויזקן יהוידע וישבע ימים וימת בן מאה ושלשים שנה במותו׃ 14O 24 16 ויקברהו בעיר דויד עם המלכים כי עשה טובה בישראל ועם האלהים וביתו׃ 14O 24 17 ואחרי מות יהוידע באו שרי יהודה וישתחוו למלך אז שמע המלך אליהם׃ 14O 24 18 ויעזבו את בית יהוה אלהי אבותיהם ויעבדו את האשרים ואת העצבים ויהי קצף על יהודה וירושלם באשמתם זאת׃ 14O 24 19 וישלח בהם נבאים להשיבם אל יהוה ויעידו בם ולא האזינו׃ 14O 24 20 ורוח אלהים לבשה את זכריה בן יהוידע הכהן ויעמד מעל לעם ויאמר להם כה אמר האלהים למה אתם עברים את מצות יהוה ולא תצליחו כי עזבתם את יהוה ויעזב אתכם׃ 14O 24 21 ויקשרו עליו וירגמהו אבן במצות המלך בחצר בית יהוה׃ 14O 24 22 ולא זכר יואש המלך החסד אשר עשה יהוידע אביו עמו ויהרג את בנו וכמותו אמר ירא יהוה וידרש׃ 14O 24 23 ויהי לתקופת השנה עלה עליו חיל ארם ויבאו אל יהודה וירושלם וישחיתו את כל שרי העם מעם וכל שללם שלחו למלך דרמשק׃ 14O 24 24 כי במצער אנשים באו חיל ארם ויהוה נתן בידם חיל לרב מאד כי עזבו את יהוה אלהי אבותיהם ואת יואש עשו שפטים׃ 14O 24 25 ובלכתם ממנו כי עזבו אתו במחליים רבים התקשרו עליו עבדיו בדמי בני יהוידע הכהן ויהרגהו על מטתו וימת ויקברהו בעיר דויד ולא קברהו בקברות המלכים׃ 14O 24 26 ואלה המתקשרים עליו זבד בן שמעת העמונית ויהוזבד בן שמרית המואבית׃ 14O 24 27 ובניו ורב המשא עליו ויסוד בית האלהים הנם כתובים על מדרש ספר המלכים וימלך אמציהו בנו תחתיו׃ 14O 25 1 בן עשרים וחמש שנה מלך אמציהו ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו יהועדן מירושלים׃ 14O 25 2 ויעש הישר בעיני יהוה רק לא בלבב שלם׃ 14O 25 3 ויהי כאשר חזקה הממלכה עליו ויהרג את עבדיו המכים את המלך אביו׃ 14O 25 4 ואת בניהם לא המית כי ככתוב בתורה בספר משה אשר צוה יהוה לאמר לא ימותו אבות על בנים ובנים לא ימותו על אבות כי איש בחטאו ימותו׃ 14O 25 5 ויקבץ אמציהו את יהודה ויעמידם לבית אבות לשרי האלפים ולשרי המאות לכל יהודה ובנימן ויפקדם למבן עשרים שנה ומעלה וימצאם שלש מאות אלף בחור יוצא צבא אחז רמח וצנה׃ 14O 25 6 וישכר מישראל מאה אלף גבור חיל במאה ככר כסף׃ 14O 25 7 ואיש האלהים בא אליו לאמר המלך אל יבא עמך צבא ישראל כי אין יהוה עם ישראל כל בני אפרים׃ 14O 25 8 כי אם בא אתה עשה חזק למלחמה יכשילך האלהים לפני אויב כי יש כח באלהים לעזור ולהכשיל׃ 14O 25 9 ויאמר אמציהו לאיש האלהים ומה לעשות למאת הככר אשר נתתי לגדוד ישראל ויאמר איש האלהים יש ליהוה לתת לך הרבה מזה׃ 14O 25 10 ויבדילם אמציהו להגדוד אשר בא אליו מאפרים ללכת למקומם ויחר אפם מאד ביהודה וישובו למקומם בחרי אף׃ 14O 25 11 ואמציהו התחזק וינהג את עמו וילך גיא המלח ויך את בני שעיר עשרת אלפים׃ 14O 25 12 ועשרת אלפים חיים שבו בני יהודה ויביאום לראש הסלע וישליכום מראש הסלע וכלם נבקעו׃ 14O 25 13 ובני הגדוד אשר השיב אמציהו מלכת עמו למלחמה ויפשטו בערי יהודה משמרון ועד בית חורון ויכו מהם שלשת אלפים ויבזו בזה רבה׃ 14O 25 14 ויהי אחרי בוא אמציהו מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים ולפניהם ישתחוה ולהם יקטר׃ 14O 25 15 ויחר אף יהוה באמציהו וישלח אליו נביא ויאמר לו למה דרשת את אלהי העם אשר לא הצילו את עמם מידך׃ 14O 25 16 ויהי בדברו אליו ויאמר לו הליועץ למלך נתנוך חדל לך למה יכוך ויחדל הנביא ויאמר ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך כי עשית זאת ולא שמעת לעצתי׃ 14O 25 17 ויועץ אמציהו מלך יהודה וישלח אל יואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל לאמר לך נתראה פנים׃ 14O 25 18 וישלח יואש מלך ישראל אל אמציהו מלך יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמר תנה את בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את החוח׃ 14O 25 19 אמרת הנה הכית את אדום ונשאך לבך להכביד עתה שבה בביתך למה תתגרה ברעה ונפלת אתה ויהודה עמך׃ 14O 25 20 ולא שמע אמציהו כי מהאלהים היא למען תתם ביד כי דרשו את אלהי אדום׃ 14O 25 21 ויעל יואש מלך ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה בבית שמש אשר ליהודה׃ 14O 25 22 וינגף יהודה לפני ישראל וינסו איש לאהליו׃ 14O 25 23 ואת אמציהו מלך יהודה בן יואש בן יהואחז תפש יואש מלך ישראל בבית שמש ויביאהו ירושלם ויפרץ בחומת ירושלם משער אפרים עד שער הפונה ארבע מאות אמה׃ 14O 25 24 וכל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בבית האלהים עם עבד אדום ואת אצרות בית המלך ואת בני התערבות וישב שמרון׃ 14O 25 25 ויחי אמציהו בן יואש מלך יהודה אחרי מות יואש בן יהואחז מלך ישראל חמש עשרה שנה׃ 14O 25 26 ויתר דברי אמציהו הראשנים והאחרונים הלא הנם כתובים על ספר מלכי יהודה וישראל׃ 14O 25 27 ומעת אשר סר אמציהו מאחרי יהוה ויקשרו עליו קשר בירושלם וינס לכישה וישלחו אחריו לכישה וימיתהו שם׃ 14O 25 28 וישאהו על הסוסים ויקברו אתו עם אבתיו בעיר יהודה׃ 14O 26 1 ויקחו כל עם יהודה את עזיהו והוא בן שש עשרה שנה וימליכו אתו תחת אביו אמציהו׃ 14O 26 2 הוא בנה את אילות וישיבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבתיו׃ 14O 26 3 בן שש עשרה שנה עזיהו במלכו וחמשים ושתים שנה מלך בירושלם ושם אמו יכיליה מן ירושלם׃ 14O 26 4 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה אמציהו אביו׃ 14O 26 5 ויהי לדרש אלהים בימי זכריהו המבין בראת האלהים ובימי דרשו את יהוה הצליחו האלהים׃ 14O 26 6 ויצא וילחם בפלשתים ויפרץ את חומת גת ואת חומת יבנה ואת חומת אשדוד ויבנה ערים באשדוד ובפלשתים׃ 14O 26 7 ויעזרהו האלהים על פלשתים ועל הערביים הישבים בגור בעל והמעונים׃ 14O 26 8 ויתנו העמונים מנחה לעזיהו וילך שמו עד לבוא מצרים כי החזיק עד למעלה׃ 14O 26 9 ויבן עזיהו מגדלים בירושלם על שער הפנה ועל שער הגיא ועל המקצוע ויחזקם׃ 14O 26 10 ויבן מגדלים במדבר ויחצב ברות רבים כי מקנה רב היה לו ובשפלה ובמישור אכרים וכרמים בהרים ובכרמל כי אהב אדמה היה׃ 14O 26 11 ויהי לעזיהו חיל עשה מלחמה יוצאי צבא לגדוד במספר פקדתם ביד יעואל הסופר ומעשיהו השוטר על יד חנניהו משרי המלך׃ 14O 26 12 כל מספר ראשי האבות לגבורי חיל אלפים ושש מאות׃ 14O 26 13 ועל ידם חיל צבא שלש מאות אלף ושבעת אלפים וחמש מאות עושי מלחמה בכח חיל לעזר למלך על האויב׃ 14O 26 14 ויכן להם עזיהו לכל הצבא מגנים ורמחים וכובעים ושרינות וקשתות ולאבני קלעים׃ 14O 26 15 ויעש בירושלם חשבנות מחשבת חושב להיות על המגדלים ועל הפנות לירוא בחצים ובאבנים גדלות ויצא שמו עד למרחוק כי הפליא להעזר עד כי חזק׃ 14O 26 16 וכחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל ביהוה אלהיו ויבא אל היכל יהוה להקטיר על מזבח הקטרת׃ 14O 26 17 ויבא אחריו עזריהו הכהן ועמו כהנים ליהוה שמונים בני חיל׃ 14O 26 18 ויעמדו על עזיהו המלך ויאמרו לו לא לך עזיהו להקטיר ליהוה כי לכהנים בני אהרן המקדשים להקטיר צא מן המקדש כי מעלת ולא לך לכבוד מיהוה אלהים׃ 14O 26 19 ויזעף עזיהו ובידו מקטרת להקטיר ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו לפני הכהנים בבית יהוה מעל למזבח הקטרת׃ 14O 26 20 ויפן אליו עזריהו כהן הראש וכל הכהנים והנה הוא מצרע במצחו ויבהלוהו משם וגם הוא נדחף לצאת כי נגעו יהוה׃ 14O 26 21 ויהי עזיהו המלך מצרע עד יום מותו וישב בית החפשות מצרע כי נגזר מבית יהוה ויותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ׃ 14O 26 22 ויתר דברי עזיהו הראשנים והאחרנים כתב ישעיהו בן אמוץ הנביא׃ 14O 26 23 וישכב עזיהו עם אבתיו ויקברו אתו עם אבתיו בשדה הקבורה אשר למלכים כי אמרו מצורע הוא וימלך יותם בנו תחתיו׃ 14O 27 1 בן עשרים וחמש שנה יותם במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו ירושה בת צדוק׃ 14O 27 2 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה עזיהו אביו רק לא בא אל היכל יהוה ועוד העם משחיתים׃ 14O 27 3 הוא בנה את שער בית יהוה העליון ובחומת העפל בנה לרב׃ 14O 27 4 וערים בנה בהר יהודה ובחרשים בנה בירניות ומגדלים׃ 14O 27 5 והוא נלחם עם מלך בני עמון ויחזק עליהם ויתנו לו בני עמון בשנה ההיא מאה ככר כסף ועשרת אלפים כרים חטים ושעורים עשרת אלפים זאת השיבו לו בני עמון ובשנה השנית והשלשית׃ 14O 27 6 ויתחזק יותם כי הכין דרכיו לפני יהוה אלהיו׃ 14O 27 7 ויתר דברי יותם וכל מלחמתיו ודרכיו הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה׃ 14O 27 8 בן עשרים וחמש שנה היה במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם׃ 14O 27 9 וישכב יותם עם אבתיו ויקברו אתו בעיר דויד וימלך אחז בנו תחתיו׃ 14O 28 1 בן עשרים שנה אחז במלכו ושש עשרה שנה מלך בירושלם ולא עשה הישר בעיני יהוה כדויד אביו׃ 14O 28 2 וילך בדרכי מלכי ישראל וגם מסכות עשה לבעלים׃ 14O 28 3 והוא הקטיר בגיא בן הנם ויבער את בניו באש כתעבות הגוים אשר הריש יהוה מפני בני ישראל׃ 14O 28 4 ויזבח ויקטר בבמות ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן׃ 14O 28 5 ויתנהו יהוה אלהיו ביד מלך ארם ויכו בו וישבו ממנו שביה גדולה ויביאו דרמשק וגם ביד מלך ישראל נתן ויך בו מכה גדולה׃ 14O 28 6 ויהרג פקח בן רמליהו ביהודה מאה ועשרים אלף ביום אחד הכל בני חיל בעזבם את יהוה אלהי אבותם׃ 14O 28 7 ויהרג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך ואת עזריקם נגיד הבית ואת אלקנה משנה המלך׃ 14O 28 8 וישבו בני ישראל מאחיהם מאתים אלף נשים בנים ובנות וגם שלל רב בזזו מהם ויביאו את השלל לשמרון׃ 14O 28 9 ושם היה נביא ליהוה עדד שמו ויצא לפני הצבא הבא לשמרון ויאמר להם הנה בחמת יהוה אלהי אבותיכם על יהודה נתנם בידכם ותהרגו בם בזעף עד לשמים הגיע׃ 14O 28 10 ועתה בני יהודה וירושלם אתם אמרים לכבש לעבדים ולשפחות לכם הלא רק אתם עמכם אשמות ליהוה אלהיכם׃ 14O 28 11 ועתה שמעוני והשיבו השביה אשר שביתם מאחיכם כי חרון אף יהוה עליכם׃ 14O 28 12 ויקמו אנשים מראשי בני אפרים עזריהו בן יהוחנן ברכיהו בן משלמות ויחזקיהו בן שלם ועמשא בן חדלי על הבאים מן הצבא׃ 14O 28 13 ויאמרו להם לא תביאו את השביה הנה כי לאשמת יהוה עלינו אתם אמרים להסיף על חטאתינו ועל אשמתינו כי רבה אשמה לנו וחרון אף על ישראל׃ 14O 28 14 ויעזב החלוץ את השביה ואת הבזה לפני השרים וכל הקהל׃ 14O 28 15 ויקמו האנשים אשר נקבו בשמות ויחזיקו בשביה וכל מערמיהם הלבישו מן השלל וילבשום וינעלום ויאכלום וישקום ויסכום וינהלום בחמרים לכל כושל ויביאום ירחו עיר התמרים אצל אחיהם וישובו שמרון׃ 14O 28 16 בעת ההיא שלח המלך אחז על מלכי אשור לעזר לו׃ 14O 28 17 ועוד אדומים באו ויכו ביהודה וישבו שבי׃ 14O 28 18 ופלשתים פשטו בערי השפלה והנגב ליהודה וילכדו את בית שמש ואת אילון ואת הגדרות ואת שוכו ובנותיה ואת תמנה ובנותיה ואת גמזו ואת בנתיה וישבו שם׃ 14O 28 19 כי הכניע יהוה את יהודה בעבור אחז מלך ישראל כי הפריע ביהודה ומעול מעל ביהוה׃ 14O 28 20 ויבא עליו תלגת פלנאסר מלך אשור ויצר לו ולא חזקו׃ 14O 28 21 כי חלק אחז את בית יהוה ואת בית המלך והשרים ויתן למלך אשור ולא לעזרה לו׃ 14O 28 22 ובעת הצר לו ויוסף למעול ביהוה הוא המלך אחז׃ 14O 28 23 ויזבח לאלהי דרמשק המכים בו ויאמר כי אלהי מלכי ארם הם מעזרים אותם להם אזבח ויעזרוני והם היו לו להכשילו ולכל ישראל׃ 14O 28 24 ויאסף אחז את כלי בית האלהים ויקצץ את כלי בית האלהים ויסגר את דלתות בית יהוה ויעש לו מזבחות בכל פנה בירושלם׃ 14O 28 25 ובכל עיר ועיר ליהודה עשה במות לקטר לאלהים אחרים ויכעס את יהוה אלהי אבתיו׃ 14O 28 26 ויתר דבריו וכל דרכיו הראשנים והאחרונים הנם כתובים על ספר מלכי יהודה וישראל׃ 14O 28 27 וישכב אחז עם אבתיו ויקברהו בעיר בירושלם כי לא הביאהו לקברי מלכי ישראל וימלך יחזקיהו בנו תחתיו׃ 14O 29 1 יחזקיהו מלך בן עשרים וחמש שנה ועשרים ותשע שנה מלך בירושלם ושם אמו אביה בת זכריהו׃ 14O 29 2 ויעש הישר בעיני יהוה ככל אשר עשה דויד אביו׃ 14O 29 3 הוא בשנה הראשונה למלכו בחדש הראשון פתח את דלתות בית יהוה ויחזקם׃ 14O 29 4 ויבא את הכהנים ואת הלוים ויאספם לרחוב המזרח׃ 14O 29 5 ויאמר להם שמעוני הלוים עתה התקדשו וקדשו את בית יהוה אלהי אבתיכם והוציאו את הנדה מן הקדש׃ 14O 29 6 כי מעלו אבתינו ועשו הרע בעיני יהוה אלהינו ויעזבהו ויסבו פניהם ממשכן יהוה ויתנו ערף׃ 14O 29 7 גם סגרו דלתות האולם ויכבו את הנרות וקטרת לא הקטירו ועלה לא העלו בקדש לאלהי ישראל׃ 14O 29 8 ויהי קצף יהוה על יהודה וירושלם ויתנם לזועה לשמה ולשרקה כאשר אתם ראים בעיניכם׃ 14O 29 9 והנה נפלו אבותינו בחרב ובנינו ובנותינו ונשינו בשבי על זאת׃ 14O 29 10 עתה עם לבבי לכרות ברית ליהוה אלהי ישראל וישב ממנו חרון אפו׃ 14O 29 11 בני עתה אל תשלו כי בכם בחר יהוה לעמד לפניו לשרתו ולהיות לו משרתים ומקטרים׃ 14O 29 12 ויקמו הלוים מחת בן עמשי ויואל בן עזריהו מן בני הקהתי ומן בני מררי קיש בן עבדי ועזריהו בן יהללאל ומן הגרשני יואח בן זמה ועדן בן יואח׃ 14O 29 13 ומן בני אליצפן שמרי ויעואל ומן בני אסף זכריהו ומתניהו׃ 14O 29 14 ומן בני הימן יחואל ושמעי ומן בני ידותון שמעיה ועזיאל׃ 14O 29 15 ויאספו את אחיהם ויתקדשו ויבאו כמצות המלך בדברי יהוה לטהר בית יהוה׃ 14O 29 16 ויבאו הכהנים לפנימה בית יהוה לטהר ויוציאו את כל הטמאה אשר מצאו בהיכל יהוה לחצר בית יהוה ויקבלו הלוים להוציא לנחל קדרון חוצה׃ 14O 29 17 ויחלו באחד לחדש הראשון לקדש וביום שמונה לחדש באו לאולם יהוה ויקדשו את בית יהוה לימים שמונה וביום ששה עשר לחדש הראשון כלו׃ 14O 29 18 ויבואו פנימה אל חזקיהו המלך ויאמרו טהרנו את כל בית יהוה את מזבח העולה ואת כל כליו ואת שלחן המערכת ואת כל כליו׃ 14O 29 19 ואת כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו והנם לפני מזבח יהוה׃ 14O 29 20 וישכם יחזקיהו המלך ויאסף את שרי העיר ויעל בית יהוה׃ 14O 29 21 ויביאו פרים שבעה ואילים שבעה וכבשים שבעה וצפירי עזים שבעה לחטאת על הממלכה ועל המקדש ועל יהודה ויאמר לבני אהרן הכהנים להעלות על מזבח יהוה׃ 14O 29 22 וישחטו הבקר ויקבלו הכהנים את הדם ויזרקו המזבחה וישחטו האלים ויזרקו הדם המזבחה וישחטו הכבשים ויזרקו הדם המזבחה׃ 14O 29 23 ויגישו את שעירי החטאת לפני המלך והקהל ויסמכו ידיהם עליהם׃ 14O 29 24 וישחטום הכהנים ויחטאו את דמם המזבחה לכפר על כל ישראל כי לכל ישראל אמר המלך העולה והחטאת׃ 14O 29 25 ויעמד את הלוים בית יהוה במצלתים בנבלים ובכנרות במצות דויד וגד חזה המלך ונתן הנביא כי ביד יהוה המצוה ביד נביאיו׃ 14O 29 26 ויעמדו הלוים בכלי דויד והכהנים בחצצרות׃ 14O 29 27 ויאמר חזקיהו להעלות העלה להמזבח ובעת החל העולה החל שיר יהוה והחצצרות ועל ידי כלי דויד מלך ישראל׃ 14O 29 28 וכל הקהל משתחוים והשיר משורר והחצצרות מחצצרים הכל עד לכלות העלה׃ 14O 29 29 וככלות להעלות כרעו המלך וכל הנמצאים אתו וישתחוו׃ 14O 29 30 ויאמר יחזקיהו המלך והשרים ללוים להלל ליהוה בדברי דויד ואסף החזה ויהללו עד לשמחה ויקדו וישתחוו׃ 14O 29 31 ויען יחזקיהו ויאמר עתה מלאתם ידכם ליהוה גשו והביאו זבחים ותודות לבית יהוה ויביאו הקהל זבחים ותודות וכל נדיב לב עלות׃ 14O 29 32 ויהי מספר העלה אשר הביאו הקהל בקר שבעים אילים מאה כבשים מאתים לעלה ליהוה כל אלה׃ 14O 29 33 והקדשים בקר שש מאות וצאן שלשת אלפים׃ 14O 29 34 רק הכהנים היו למעט ולא יכלו להפשיט את כל העלות ויחזקום אחיהם הלוים עד כלות המלאכה ועד יתקדשו הכהנים כי הלוים ישרי לבב להתקדש מהכהנים׃ 14O 29 35 וגם עלה לרב בחלבי השלמים ובנסכים לעלה ותכון עבודת בית יהוה׃ 14O 29 36 וישמח יחזקיהו וכל העם על ההכין האלהים לעם כי בפתאם היה הדבר׃ 14O 30 1 וישלח יחזקיהו על כל ישראל ויהודה וגם אגרות כתב על אפרים ומנשה לבוא לבית יהוה בירושלם לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל׃ 14O 30 2 ויועץ המלך ושריו וכל הקהל בירושלם לעשות הפסח בחדש השני׃ 14O 30 3 כי לא יכלו לעשתו בעת ההיא כי הכהנים לא התקדשו למדי והעם לא נאספו לירושלם׃ 14O 30 4 ויישר הדבר בעיני המלך ובעיני כל הקהל׃ 14O 30 5 ויעמידו דבר להעביר קול בכל ישראל מבאר שבע ועד דן לבוא לעשות פסח ליהוה אלהי ישראל בירושלם כי לא לרב עשו ככתוב׃ 14O 30 6 וילכו הרצים באגרות מיד המלך ושריו בכל ישראל ויהודה וכמצות המלך לאמר בני ישראל שובו אל יהוה אלהי אברהם יצחק וישראל וישב אל הפליטה הנשארת לכם מכף מלכי אשור׃ 14O 30 7 ואל תהיו כאבותיכם וכאחיכם אשר מעלו ביהוה אלהי אבותיהם ויתנם לשמה כאשר אתם ראים׃ 14O 30 8 עתה אל תקשו ערפכם כאבותיכם תנו יד ליהוה ובאו למקדשו אשר הקדיש לעולם ועבדו את יהוה אלהיכם וישב מכם חרון אפו׃ 14O 30 9 כי בשובכם על יהוה אחיכם ובניכם לרחמים לפני שוביהם ולשוב לארץ הזאת כי חנון ורחום יהוה אלהיכם ולא יסיר פנים מכם אם תשובו אליו׃ 14O 30 10 ויהיו הרצים עברים מעיר לעיר בארץ אפרים ומנשה ועד זבלון ויהיו משחיקים עליהם ומלעגים בם׃ 14O 30 11 אך אנשים מאשר ומנשה ומזבלון נכנעו ויבאו לירושלם׃ 14O 30 12 גם ביהודה היתה יד האלהים לתת להם לב אחד לעשות מצות המלך והשרים בדבר יהוה׃ 14O 30 13 ויאספו ירושלם עם רב לעשות את חג המצות בחדש השני קהל לרב מאד׃ 14O 30 14 ויקמו ויסירו את המזבחות אשר בירושלם ואת כל המקטרות הסירו וישליכו לנחל קדרון׃ 14O 30 15 וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש השני והכהנים והלוים נכלמו ויתקדשו ויביאו עלות בית יהוה׃ 14O 30 16 ויעמדו על עמדם כמשפטם כתורת משה איש האלהים הכהנים זרקים את הדם מיד הלוים׃ 14O 30 17 כי רבת בקהל אשר לא התקדשו והלוים על שחיטת הפסחים לכל לא טהור להקדיש ליהוה׃ 14O 30 18 כי מרבית העם רבת מאפרים ומנשה יששכר וזבלון לא הטהרו כי אכלו את הפסח בלא ככתוב כי התפלל יחזקיהו עליהם לאמר יהוה הטוב יכפר בעד׃ 14O 30 19 כל לבבו הכין לדרוש האלהים יהוה אלהי אבותיו ולא כטהרת הקדש׃ 14O 30 20 וישמע יהוה אל יחזקיהו וירפא את העם׃ 14O 30 21 ויעשו בני ישראל הנמצאים בירושלם את חג המצות שבעת ימים בשמחה גדולה ומהללים ליהוה יום ביום הלוים והכהנים בכלי עז ליהוה׃ 14O 30 22 וידבר יחזקיהו על לב כל הלוים המשכילים שכל טוב ליהוה ויאכלו את המועד שבעת הימים מזבחים זבחי שלמים ומתודים ליהוה אלהי אבותיהם׃ 14O 30 23 ויועצו כל הקהל לעשות שבעת ימים אחרים ויעשו שבעת ימים שמחה׃ 14O 30 24 כי חזקיהו מלך יהודה הרים לקהל אלף פרים ושבעת אלפים צאן והשרים הרימו לקהל פרים אלף וצאן עשרת אלפים ויתקדשו כהנים לרב׃ 14O 30 25 וישמחו כל קהל יהודה והכהנים והלוים וכל הקהל הבאים מישראל והגרים הבאים מארץ ישראל והיושבים ביהודה׃ 14O 30 26 ותהי שמחה גדולה בירושלם כי מימי שלמה בן דויד מלך ישראל לא כזאת בירושלם׃ 14O 30 27 ויקמו הכהנים הלוים ויברכו את העם וישמע בקולם ותבוא תפלתם למעון קדשו לשמים׃ 14O 31 1 וככלות כל זאת יצאו כל ישראל הנמצאים לערי יהודה וישברו המצבות ויגדעו האשרים וינתצו את הבמות ואת המזבחת מכל יהודה ובנימן ובאפרים ומנשה עד לכלה וישובו כל בני ישראל איש לאחזתו לעריהם׃ 14O 31 2 ויעמד יחזקיהו את מחלקות הכהנים והלוים על מחלקותם איש כפי עבדתו לכהנים וללוים לעלה ולשלמים לשרת ולהדות ולהלל בשערי מחנות יהוה׃ 14O 31 3 ומנת המלך מן רכושו לעלות לעלות הבקר והערב והעלות לשבתות ולחדשים ולמעדים ככתוב בתורת יהוה׃ 14O 31 4 ויאמר לעם ליושבי ירושלם לתת מנת הכהנים והלוים למען יחזקו בתורת יהוה׃ 14O 31 5 וכפרץ הדבר הרבו בני ישראל ראשית דגן תירוש ויצהר ודבש וכל תבואת שדה ומעשר הכל לרב הביאו׃ 14O 31 6 ובני ישראל ויהודה היושבים בערי יהודה גם הם מעשר בקר וצאן ומעשר קדשים המקדשים ליהוה אלהיהם הביאו ויתנו ערמות ערמות׃ 14O 31 7 בחדש השלשי החלו הערמות ליסוד ובחדש השביעי כלו׃ 14O 31 8 ויבאו יחזקיהו והשרים ויראו את הערמות ויברכו את יהוה ואת עמו ישראל׃ 14O 31 9 וידרש יחזקיהו על הכהנים והלוים על הערמות׃ 14O 31 10 ויאמר אליו עזריהו הכהן הראש לבית צדוק ויאמר מהחל התרומה לביא בית יהוה אכול ושבוע והותר עד לרוב כי יהוה ברך את עמו והנותר את ההמון הזה׃ 14O 31 11 ויאמר יחזקיהו להכין לשכות בבית יהוה ויכינו׃ 14O 31 12 ויביאו את התרומה והמעשר והקדשים באמונה ועליהם נגיד כונניהו הלוי ושמעי אחיהו משנה׃ 14O 31 13 ויחיאל ועזזיהו ונחת ועשהאל וירימות ויוזבד ואליאל ויסמכיהו ומחת ובניהו פקידים מיד כונניהו ושמעי אחיו במפקד יחזקיהו המלך ועזריהו נגיד בית האלהים׃ 14O 31 14 וקורא בן ימנה הלוי השוער למזרחה על נדבות האלהים לתת תרומת יהוה וקדשי הקדשים׃ 14O 31 15 ועל ידו עדן ומנימן וישוע ושמעיהו אמריהו ושכניהו בערי הכהנים באמונה לתת לאחיהם במחלקות כגדול כקטן׃ 14O 31 16 מלבד התיחשם לזכרים מבן שלוש שנים ולמעלה לכל הבא לבית יהוה לדבר יום ביומו לעבודתם במשמרותם כמחלקותיהם׃ 14O 31 17 ואת התיחש הכהנים לבית אבותיהם והלוים מבן עשרים שנה ולמעלה במשמרותיהם במחלקותיהם׃ 14O 31 18 ולהתיחש בכל טפם נשיהם ובניהם ובנותיהם לכל קהל כי באמונתם יתקדשו קדש׃ 14O 31 19 ולבני אהרן הכהנים בשדי מגרש עריהם בכל עיר ועיר אנשים אשר נקבו בשמות לתת מנות לכל זכר בכהנים ולכל התיחש בלוים׃ 14O 31 20 ויעש כזאת יחזקיהו בכל יהודה ויעש הטוב והישר והאמת לפני יהוה אלהיו׃ 14O 31 21 ובכל מעשה אשר החל בעבודת בית האלהים ובתורה ובמצוה לדרש לאלהיו בכל לבבו עשה והצליח׃ 14O 32 1 אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך אשור ויבא ביהודה ויחן על הערים הבצרות ויאמר לבקעם אליו׃ 14O 32 2 וירא יחזקיהו כי בא סנחריב ופניו למלחמה על ירושלם׃ 14O 32 3 ויועץ עם שריו וגבריו לסתום את מימי העינות אשר מחוץ לעיר ויעזרוהו׃ 14O 32 4 ויקבצו עם רב ויסתמו את כל המעינות ואת הנחל השוטף בתוך הארץ לאמר למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים רבים׃ 14O 32 5 ויתחזק ויבן את כל החומה הפרוצה ויעל על המגדלות ולחוצה החומה אחרת ויחזק את המלוא עיר דויד ויעש שלח לרב ומגנים׃ 14O 32 6 ויתן שרי מלחמות על העם ויקבצם אליו אל רחוב שער העיר וידבר על לבבם לאמר׃ 14O 32 7 חזקו ואמצו אל תיראו ואל תחתו מפני מלך אשור ומלפני כל ההמון אשר עמו כי עמנו רב מעמו׃ 14O 32 8 עמו זרוע בשר ועמנו יהוה אלהינו לעזרנו ולהלחם מלחמתנו ויסמכו העם על דברי יחזקיהו מלך יהודה׃ 14O 32 9 אחר זה שלח סנחריב מלך אשור עבדיו ירושלימה והוא על לכיש וכל ממשלתו עמו על יחזקיהו מלך יהודה ועל כל יהודה אשר בירושלם לאמר׃ 14O 32 10 כה אמר סנחריב מלך אשור על מה אתם בטחים וישבים במצור בירושלם׃ 14O 32 11 הלא יחזקיהו מסית אתכם לתת אתכם למות ברעב ובצמא לאמר יהוה אלהינו יצילנו מכף מלך אשור׃ 14O 32 12 הלא הוא יחזקיהו הסיר את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לאמר לפני מזבח אחד תשתחוו ועליו תקטירו׃ 14O 32 13 הלא תדעו מה עשיתי אני ואבותי לכל עמי הארצות היכול יכלו אלהי גוי הארצות להציל את ארצם מידי׃ 14O 32 14 מי בכל אלהי הגוים האלה אשר החרימו אבותי אשר יכול להציל את עמו מידי כי יוכל אלהיכם להציל אתכם מידי׃ 14O 32 15 ועתה אל ישיא אתכם חזקיהו ואל יסית אתכם כזאת ואל תאמינו לו כי לא יוכל כל אלוה כל גוי וממלכה להציל עמו מידי ומיד אבותי אף כי אלהיכם לא יצילו אתכם מידי׃ 14O 32 16 ועוד דברו עבדיו על יהוה האלהים ועל יחזקיהו עבדו׃ 14O 32 17 וספרים כתב לחרף ליהוה אלהי ישראל ולאמר עליו לאמר כאלהי גוי הארצות אשר לא הצילו עמם מידי כן לא יציל אלהי יחזקיהו עמו מידי׃ 14O 32 18 ויקראו בקול גדול יהודית על עם ירושלם אשר על החומה ליראם ולבהלם למען ילכדו את העיר׃ 14O 32 19 וידברו אל אלהי ירושלם כעל אלהי עמי הארץ מעשה ידי האדם׃ 14O 32 20 ויתפלל יחזקיהו המלך וישעיהו בן אמוץ הנביא על זאת ויזעקו השמים׃ 14O 32 21 וישלח יהוה מלאך ויכחד כל גבור חיל ונגיד ושר במחנה מלך אשור וישב בבשת פנים לארצו ויבא בית אלהיו ומיציאו מעיו שם הפילהו בחרב׃ 14O 32 22 ויושע יהוה את יחזקיהו ואת ישבי ירושלם מיד סנחריב מלך אשור ומיד כל וינהלם מסביב׃ 14O 32 23 ורבים מביאים מנחה ליהוה לירושלם ומגדנות ליחזקיהו מלך יהודה וינשא לעיני כל הגוים מאחרי כן׃ 14O 32 24 בימים ההם חלה יחזקיהו עד למות ויתפלל אל יהוה ויאמר לו ומופת נתן לו׃ 14O 32 25 ולא כגמל עליו השיב יחזקיהו כי גבה לבו ויהי עליו קצף ועל יהודה וירושלם׃ 14O 32 26 ויכנע יחזקיהו בגבה לבו הוא וישבי ירושלם ולא בא עליהם קצף יהוה בימי יחזקיהו׃ 14O 32 27 ויהי ליחזקיהו עשר וכבוד הרבה מאד ואצרות עשה לו לכסף ולזהב ולאבן יקרה ולבשמים ולמגנים ולכל כלי חמדה׃ 14O 32 28 ומסכנות לתבואת דגן ותירוש ויצהר וארות לכל בהמה ובהמה ועדרים לאורות׃ 14O 32 29 וערים עשה לו ומקנה צאן ובקר לרב כי נתן לו אלהים רכוש רב מאד׃ 14O 32 30 והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי גיחון העליון ויישרם למטה מערבה לעיר דויד ויצלח יחזקיהו בכל מעשהו׃ 14O 32 31 וכן במליצי שרי בבל המשלחים עליו לדרש המופת אשר היה בארץ עזבו האלהים לנסותו לדעת כל בלבבו׃ 14O 32 32 ויתר דברי יחזקיהו וחסדיו הנם כתובים בחזון ישעיהו בן אמוץ הנביא על ספר מלכי יהודה וישראל׃ 14O 32 33 וישכב יחזקיהו עם אבתיו ויקברהו במעלה קברי בני דויד וכבוד עשו לו במותו כל יהודה וישבי ירושלם וימלך מנשה בנו תחתיו׃ 14O 33 1 בן שתים עשרה שנה מנשה במלכו וחמשים וחמש שנה מלך בירושלם׃ 14O 33 2 ויעש הרע בעיני יהוה כתועבות הגוים אשר הוריש יהוה מפני בני ישראל׃ 14O 33 3 וישב ויבן את הבמות אשר נתץ יחזקיהו אביו ויקם מזבחות לבעלים ויעש אשרות וישתחו לכל צבא השמים ויעבד אתם׃ 14O 33 4 ובנה מזבחות בבית יהוה אשר אמר יהוה בירושלם יהיה שמי לעולם׃ 14O 33 5 ויבן מזבחות לכל צבא השמים בשתי חצרות בית יהוה׃ 14O 33 6 והוא העביר את בניו באש בגי בן הנם ועונן ונחש וכשף ועשה אוב וידעוני הרבה לעשות הרע בעיני יהוה להכעיסו׃ 14O 33 7 וישם את פסל הסמל אשר עשה בבית האלהים אשר אמר אלהים אל דויד ואל שלמה בנו בבית הזה ובירושלם אשר בחרתי מכל שבטי ישראל אשים את שמי לעילום׃ 14O 33 8 ולא אוסיף להסיר את רגל ישראל מעל האדמה אשר העמדתי לאבתיכם רק אם ישמרו לעשות את כל אשר צויתים לכל התורה והחקים והמשפטים ביד משה׃ 14O 33 9 ויתע מנשה את יהודה וישבי ירושלם לעשות רע מן הגוים אשר השמיד יהוה מפני בני ישראל׃ 14O 33 10 וידבר יהוה אל מנשה ואל עמו ולא הקשיבו׃ 14O 33 11 ויבא יהוה עליהם את שרי הצבא אשר למלך אשור וילכדו את מנשה בחחים ויאסרהו בנחשתים ויוליכהו בבלה׃ 14O 33 12 וכהצר לו חלה את פני יהוה אלהיו ויכנע מאד מלפני אלהי אבתיו׃ 14O 33 13 ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו וישיבהו ירושלם למלכותו וידע מנשה כי יהוה הוא האלהים׃ 14O 33 14 ואחרי כן בנה חומה חיצונה לעיר דויד מערבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים וסבב לעפל ויגביהה מאד וישם שרי חיל בכל הערים הבצרות ביהודה׃ 14O 33 15 ויסר את אלהי הנכר ואת הסמל מבית יהוה וכל המזבחות אשר בנה בהר בית יהוה ובירושלם וישלך חוצה לעיר׃ 14O 33 16 ויכן את מזבח יהוה ויזבח עליו זבחי שלמים ותודה ויאמר ליהודה לעבוד את יהוה אלהי ישראל׃ 14O 33 17 אבל עוד העם זבחים בבמות רק ליהוה אלהיהם׃ 14O 33 18 ויתר דברי מנשה ותפלתו אל אלהיו ודברי החזים המדברים אליו בשם יהוה אלהי ישראל הנם על דברי מלכי ישראל׃ 14O 33 19 ותפלתו והעתר לו וכל חטאתו ומעלו והמקמות אשר בנה בהם במות והעמיד האשרים והפסלים לפני הכנעו הנם כתובים על דברי חוזי׃ 14O 33 20 וישכב מנשה עם אבתיו ויקברהו ביתו וימלך אמון בנו תחתיו׃ 14O 33 21 בן עשרים ושתים שנה אמון במלכו ושתים שנים מלך בירושלם׃ 14O 33 22 ויעש הרע בעיני יהוה כאשר עשה מנשה אביו ולכל הפסילים אשר עשה מנשה אביו זבח אמון ויעבדם׃ 14O 33 23 ולא נכנע מלפני יהוה כהכנע מנשה אביו כי הוא אמון הרבה אשמה׃ 14O 33 24 ויקשרו עליו עבדיו וימיתהו בביתו׃ 14O 33 25 ויכו עם הארץ את כל הקשרים על המלך אמון וימליכו עם הארץ את יאשיהו בנו תחתיו׃ 14O 34 1 בן שמונה שנים יאשיהו במלכו ושלשים ואחת שנה מלך בירושלם׃ 14O 34 2 ויעש הישר בעיני יהוה וילך בדרכי דויד אביו ולא סר ימין ושמאול׃ 14O 34 3 ובשמונה שנים למלכו והוא עודנו נער החל לדרוש לאלהי דויד אביו ובשתים עשרה שנה החל לטהר את יהודה וירושלם מן הבמות והאשרים והפסלים והמסכות׃ 14O 34 4 וינתצו לפניו את מזבחות הבעלים והחמנים אשר למעלה מעליהם גדע והאשרים והפסלים והמסכות שבר והדק ויזרק על פני הקברים הזבחים להם׃ 14O 34 5 ועצמות כהנים שרף על מזבחותים ויטהר את יהודה ואת ירושלם׃ 14O 34 6 ובערי מנשה ואפרים ושמעון ועד נפתלי בהר בתיהם סביב׃ 14O 34 7 וינתץ את המזבחות ואת האשרים והפסלים כתת להדק וכל החמנים גדע בכל ארץ ישראל וישב לירושלם׃ 14O 34 8 ובשנת שמונה עשרה למלכו לטהר הארץ והבית שלח את שפן בן אצליהו ואת מעשיהו שר העיר ואת יואח בן יואחז המזכיר לחזק את בית יהוה אלהיו׃ 14O 34 9 ויבאו אל חלקיהו הכהן הגדול ויתנו את הכסף המובא בית אלהים אשר אספו הלוים שמרי הסף מיד מנשה ואפרים ומכל שארית ישראל ומכל יהודה ובנימן וישבי ירושלם׃ 14O 34 10 ויתנו על יד עשה המלאכה המפקדים בבית יהוה ויתנו אתו עושי המלאכה אשר עשים בבית יהוה לבדוק ולחזק הבית׃ 14O 34 11 ויתנו לחרשים ולבנים לקנות אבני מחצב ועצים למחברות ולקרות את הבתים אשר השחיתו מלכי יהודה׃ 14O 34 12 והאנשים עשים באמונה במלאכה ועליהם מפקדים יחת ועבדיהו הלוים מן בני מררי וזכריה ומשלם מן בני הקהתים לנצח והלוים כל מבין בכלי שיר׃ 14O 34 13 ועל הסבלים ומנצחים לכל עשה מלאכה לעבודה ועבודה ומהלוים סופרים ושטרים ושוערים׃ 14O 34 14 ובהוציאם את הכסף המובא בית יהוה מצא חלקיהו הכהן את ספר תורת יהוה ביד משה׃ 14O 34 15 ויען חלקיהו ויאמר אל שפן הסופר ספר התורה מצאתי בבית יהוה ויתן חלקיהו את הספר אל שפן׃ 14O 34 16 ויבא שפן את הספר אל המלך וישב עוד את המלך דבר לאמר כל אשר נתן ביד עבדיך הם עשים׃ 14O 34 17 ויתיכו את הכסף הנמצא בבית יהוה ויתנוהו על יד המפקדים ועל יד עושי המלאכה׃ 14O 34 18 ויגד שפן הסופר למלך לאמר ספר נתן לי חלקיהו הכהן ויקרא בו שפן לפני המלך׃ 14O 34 19 ויהי כשמע המלך את דברי התורה ויקרע את בגדיו׃ 14O 34 20 ויצו המלך את חלקיהו ואת אחיקם בן שפן ואת עבדון בן מיכה ואת שפן הסופר ואת עשיה עבד המלך לאמר׃ 14O 34 21 לכו דרשו את יהוה בעדי ובעד הנשאר בישראל וביהודה על דברי הספר אשר נמצא כי גדולה חמת יהוה אשר נתכה בנו על אשר לא שמרו אבותינו את דבר יהוה לעשות ככל הכתוב על הספר הזה׃ 14O 34 22 וילך חלקיהו ואשר המלך אל חלדה הנביאה אשת שלם בן תוקהת בן חסרה שומר הבגדים והיא יושבת בירושלם במשנה וידברו אליה כזאת׃ 14O 34 23 ותאמר להם כה אמר יהוה אלהי ישראל אמרו לאיש אשר שלח אתכם אלי׃ 14O 34 24 כה אמר יהוה הנני מביא רעה על המקום הזה ועל יושביו את כל האלות הכתובות על הספר אשר קראו לפני מלך יהודה׃ 14O 34 25 תחת אשר עזבוני ויקטירו לאלהים אחרים למען הכעיסני בכל מעשי ידיהם ותתך חמתי במקום הזה ולא תכבה׃ 14O 34 26 ואל מלך יהודה השלח אתכם לדרוש ביהוה כה תאמרו אליו כה אמר יהוה אלהי ישראל הדברים אשר שמעת׃ 14O 34 27 יען רך לבבך ותכנע מלפני אלהים בשמעך את דבריו על המקום הזה ועל ישביו ותכנע לפני ותקרע את בגדיך ותבך לפני וגם אני שמעתי נאם יהוה׃ 14O 34 28 הנני אספך אל אבתיך ונאספת אל קברתיך בשלום ולא תראינה עיניך בכל הרעה אשר אני מביא על המקום הזה ועל ישביו וישיבו את המלך דבר׃ 14O 34 29 וישלח המלך ויאסף את כל זקני יהודה וירושלם׃ 14O 34 30 ויעל המלך בית יהוה וכל איש יהודה וישבי ירושלם והכהנים והלוים וכל העם מגדול ועד קטן ויקרא באזניהם את כל דברי ספר הברית הנמצא בית יהוה׃ 14O 34 31 ויעמד המלך על עמדו ויכרת את הברית לפני יהוה ללכת אחרי יהוה ולשמור את מצותיו ועדותיו וחקיו בכל לבבו ובכל נפשו לעשות את דברי הברית הכתובים על הספר הזה׃ 14O 34 32 ויעמד את כל הנמצא בירושלם ובנימן ויעשו ישבי ירושלם כברית אלהים אלהי אבותיהם׃ 14O 34 33 ויסר יאשיהו את כל התועבות מכל הארצות אשר לבני ישראל ויעבד את כל הנמצא בישראל לעבוד את יהוה אלהיהם כל ימיו לא סרו מאחרי יהוה אלהי אבותיהם׃ 14O 35 1 ויעש יאשיהו בירושלם פסח ליהוה וישחטו הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון׃ 14O 35 2 ויעמד הכהנים על משמרותם ויחזקם לעבודת בית יהוה׃ 14O 35 3 ויאמר ללוים המבונים לכל ישראל הקדושים ליהוה תנו את ארון הקדש בבית אשר בנה שלמה בן דויד מלך ישראל אין לכם משא בכתף עתה עבדו את יהוה אלהיכם ואת עמו ישראל׃ 14O 35 4 והכונו לבית אבותיכם כמחלקותיכם בכתב דויד מלך ישראל ובמכתב שלמה בנו׃ 14O 35 5 ועמדו בקדש לפלגות בית האבות לאחיכם בני העם וחלקת בית אב ללוים׃ 14O 35 6 ושחטו הפסח והתקדשו והכינו לאחיכם לעשות כדבר יהוה ביד משה׃ 14O 35 7 וירם יאשיהו לבני העם צאן כבשים ובני עזים הכל לפסחים לכל הנמצא למספר שלשים אלף ובקר שלשת אלפים אלה מרכוש המלך׃ 14O 35 8 ושריו לנדבה לעם לכהנים וללוים הרימו חלקיה וזכריהו ויחיאל נגידי בית האלהים לכהנים נתנו לפסחים אלפים ושש מאות ובקר שלש מאות׃ 14O 35 9 וכונניהו ושמעיהו ונתנאל אחיו וחשביהו ויעיאל ויוזבד שרי הלוים הרימו ללוים לפסחים חמשת אלפים ובקר חמש מאות׃ 14O 35 10 ותכון העבודה ויעמדו הכהנים על עמדם והלוים על מחלקותם כמצות המלך׃ 14O 35 11 וישחטו הפסח ויזרקו הכהנים מידם והלוים מפשיטים׃ 14O 35 12 ויסירו העלה לתתם למפלגות לבית אבות לבני העם להקריב ליהוה ככתוב בספר משה וכן לבקר׃ 14O 35 13 ויבשלו הפסח באש כמשפט והקדשים בשלו בסירות ובדודים ובצלחות ויריצו לכל בני העם׃ 14O 35 14 ואחר הכינו להם ולכהנים כי הכהנים בני אהרן בהעלות העולה והחלבים עד לילה והלוים הכינו להם ולכהנים בני אהרן׃ 14O 35 15 והמשררים בני אסף על מעמדם כמצות דויד ואסף והימן וידתון חוזה המלך והשערים לשער ושער אין להם לסור מעל עבדתם כי אחיהם הלוים הכינו להם׃ 14O 35 16 ותכון כל עבודת יהוה ביום ההוא לעשות הפסח והעלות עלות על מזבח יהוה כמצות המלך יאשיהו׃ 14O 35 17 ויעשו בני ישראל הנמצאים את הפסח בעת ההיא ואת חג המצות שבעת ימים׃ 14O 35 18 ולא נעשה פסח כמהו בישראל מימי שמואל הנביא וכל מלכי ישראל לא עשו כפסח אשר עשה יאשיהו והכהנים והלוים וכל יהודה וישראל הנמצא ויושבי ירושלם׃ 14O 35 19 בשמונה עשרה שנה למלכות יאשיהו נעשה הפסח הזה׃ 14O 35 20 אחרי כל זאת אשר הכין יאשיהו את הבית עלה נכו מלך מצרים להלחם בכרכמיש על פרת ויצא לקראתו יאשיהו׃ 14O 35 21 וישלח אליו מלאכים לאמר מה לי ולך מלך יהודה לא עליך אתה היום כי אל בית מלחמתי ואלהים אמר לבהלני חדל לך מאלהים אשר עמי ואל ישחיתך׃ 14O 35 22 ולא הסב יאשיהו פניו ממנו כי להלחם בו התחפש ולא שמע אל דברי נכו מפי אלהים ויבא להלחם בבקעת מגדו׃ 14O 35 23 וירו הירים למלך יאשיהו ויאמר המלך לעבדיו העבירוני כי החליתי מאד׃ 14O 35 24 ויעבירהו עבדיו מן המרכבה וירכיבהו על רכב המשנה אשר לו ויוליכהו ירושלם וימת ויקבר בקברות אבתיו וכל יהודה וירושלם מתאבלים על יאשיהו׃ 14O 35 25 ויקונן ירמיהו על יאשיהו ויאמרו כל השרים והשרות בקינותיהם על יאשיהו עד היום ויתנום לחק על ישראל והנם כתובים על הקינות׃ 14O 35 26 ויתר דברי יאשיהו וחסדיו ככתוב בתורת יהוה׃ 14O 35 27 ודבריו הראשנים והאחרנים הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה׃ 14O 36 1 ויקחו עם הארץ את יהואחז בן יאשיהו וימליכהו תחת אביו בירושלם׃ 14O 36 2 בן שלוש ועשרים שנה יואחז במלכו ושלשה חדשים מלך בירושלם׃ 14O 36 3 ויסירהו מלך מצרים בירושלם ויענש את הארץ מאה ככר כסף וככר זהב׃ 14O 36 4 וימלך מלך מצרים את אליקים אחיו על יהודה וירושלם ויסב את שמו יהויקים ואת יואחז אחיו לקח נכו ויביאהו מצרימה׃ 14O 36 5 בן עשרים וחמש שנה יהויקים במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו׃ 14O 36 6 עליו עלה נבוכדנאצר מלך בבל ויאסרהו בנחשתים להליכו בבלה׃ 14O 36 7 ומכלי בית יהוה הביא נבוכדנאצר לבבל ויתנם בהיכלו בבבל׃ 14O 36 8 ויתר דברי יהויקים ותעבתיו אשר עשה והנמצא עליו הנם כתובים על ספר מלכי ישראל ויהודה וימלך יהויכין בנו תחתיו׃ 14O 36 9 בן שמונה שנים יהויכין במלכו ושלשה חדשים ועשרת ימים מלך בירושלם ויעש הרע בעיני יהוה׃ 14O 36 10 ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנאצר ויבאהו בבלה עם כלי חמדת בית יהוה וימלך את צדקיהו אחיו על יהודה וירושלם׃ 14O 36 11 בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם׃ 14O 36 12 ויעש הרע בעיני יהוה אלהיו לא נכנע מלפני ירמיהו הנביא מפי יהוה׃ 14O 36 13 וגם במלך נבוכדנאצר מרד אשר השביעו באלהים ויקש את ערפו ויאמץ את לבבו משוב אל יהוה אלהי ישראל׃ 14O 36 14 גם כל שרי הכהנים והעם הרבו למעול מעל ככל תעבות הגוים ויטמאו את בית יהוה אשר הקדיש בירושלם׃ 14O 36 15 וישלח יהוה אלהי אבותיהם עליהם ביד מלאכיו השכם ושלוח כי חמל על עמו ועל מעונו׃ 14O 36 16 ויהיו מלעבים במלאכי האלהים ובוזים דבריו ומתעתעים בנבאיו עד עלות חמת יהוה בעמו עד לאין מרפא׃ 14O 36 17 ויעל עליהם את מלך כשדיים ויהרג בחוריהם בחרב בבית מקדשם ולא חמל על בחור ובתולה זקן וישש הכל נתן בידו׃ 14O 36 18 וכל כלי בית האלהים הגדלים והקטנים ואצרות בית יהוה ואצרות המלך ושריו הכל הביא בבל׃ 14O 36 19 וישרפו את בית האלהים וינתצו את חומת ירושלם וכל ארמנותיה שרפו באש וכל כלי מחמדיה להשחית׃ 14O 36 20 ויגל השארית מן החרב אל בבל ויהיו לו ולבניו לעבדים עד מלך מלכות פרס׃ 14O 36 21 למלאות דבר יהוה בפי ירמיהו עד רצתה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה שבתה למלאות שבעים שנה׃ 14O 36 22 ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה בפי ירמיהו העיר יהוה את רוח כורש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר׃ 14O 36 23 כה אמר כורש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה מי בכם מכל עמו יהוה אלהיו עמו ויעל׃ 15O 1 1 ובשנת אחת לכורש מלך פרס לכלות דבר יהוה מפי ירמיה העיר יהוה את רוח כרש מלך פרס ויעבר קול בכל מלכותו וגם במכתב לאמר׃ 15O 1 2 כה אמר כרש מלך פרס כל ממלכות הארץ נתן לי יהוה אלהי השמים והוא פקד עלי לבנות לו בית בירושלם אשר ביהודה׃ 15O 1 3 מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל לירושלם אשר ביהודה ויבן את בית יהוה אלהי ישראל הוא האלהים אשר בירושלם׃ 15O 1 4 וכל הנשאר מכל המקמות אשר הוא גר שם ינשאוהו אנשי מקמו בכסף ובזהב וברכוש ובבהמה עם הנדבה לבית האלהים אשר בירושלם׃ 15O 1 5 ויקומו ראשי האבות ליהודה ובנימן והכהנים והלוים לכל העיר האלהים את רוחו לעלות לבנות את בית יהוה אשר בירושלם׃ 15O 1 6 וכל סביבתיהם חזקו בידיהם בכלי כסף בזהב ברכוש ובבהמה ובמגדנות לבד על כל התנדב׃ 15O 1 7 והמלך כורש הוציא את כלי בית יהוה אשר הוציא נבוכדנצר מירושלם ויתנם בבית אלהיו׃ 15O 1 8 ויוציאם כורש מלך פרס על יד מתרדת הגזבר ויספרם לששבצר הנשיא ליהודה׃ 15O 1 9 ואלה מספרם אגרטלי זהב שלשים אגרטלי כסף אלף מחלפים תשעה ועשרים׃ 15O 1 10 כפורי זהב שלשים כפורי כסף משנים ארבע מאות ועשרה כלים אחרים אלף׃ 15O 1 11 כל כלים לזהב ולכסף חמשת אלפים וארבע מאות הכל העלה ששבצר עם העלות הגולה מבבל לירושלם׃ 15O 2 1 ואלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצור מלך בבל לבבל וישובו לירושלם ויהודה איש לעירו׃ 15O 2 2 אשר באו עם זרבבל ישוע נחמיה שריה רעליה מרדכי בלשן מספר בגוי רחום בענה מספר אנשי עם ישראל׃ 15O 2 3 בני פרעש אלפים מאה שבעים ושנים׃ 15O 2 4 בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים׃ 15O 2 5 בני ארח שבע מאות חמשה ושבעים׃ 15O 2 6 בני פחת מואב לבני ישוע יואב אלפים שמנה מאות ושנים עשר׃ 15O 2 7 בני עילם אלף מאתים חמשים וארבעה׃ 15O 2 8 בני זתוא תשע מאות וארבעים וחמשה׃ 15O 2 9 בני זכי שבע מאות וששים׃ 15O 2 10 בני בני שש מאות ארבעים ושנים׃ 15O 2 11 בני בבי שש מאות עשרים ושלשה׃ 15O 2 12 בני עזגד אלף מאתים עשרים ושנים׃ 15O 2 13 בני אדניקם שש מאות ששים וששה׃ 15O 2 14 בני בגוי אלפים חמשים וששה׃ 15O 2 15 בני עדין ארבע מאות חמשים וארבעה׃ 15O 2 16 בני אטר ליחזקיה תשעים ושמנה׃ 15O 2 17 בני בצי שלש מאות עשרים ושלשה׃ 15O 2 18 בני יורה מאה ושנים עשר׃ 15O 2 19 בני חשם מאתים עשרים ושלשה׃ 15O 2 20 בני גבר תשעים וחמשה׃ 15O 2 21 בני בית לחם מאה עשרים ושלשה׃ 15O 2 22 אנשי נטפה חמשים וששה׃ 15O 2 23 אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה׃ 15O 2 24 בני עזמות ארבעים ושנים׃ 15O 2 25 בני קרית ערים כפירה ובארות שבע מאות וארבעים ושלשה׃ 15O 2 26 בני הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד׃ 15O 2 27 אנשי מכמס מאה עשרים ושנים׃ 15O 2 28 אנשי בית אל והעי מאתים עשרים ושלשה׃ 15O 2 29 בני נבו חמשים ושנים׃ 15O 2 30 בני מגביש מאה חמשים וששה׃ 15O 2 31 בני עילם אחר אלף מאתים חמשים וארבעה׃ 15O 2 32 בני חרם שלש מאות ועשרים׃ 15O 2 33 בני לד חדיד ואונו שבע מאות עשרים וחמשה׃ 15O 2 34 בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה׃ 15O 2 35 בני סנאה שלשת אלפים ושש מאות ושלשים׃ 15O 2 36 הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה׃ 15O 2 37 בני אמר אלף חמשים ושנים׃ 15O 2 38 בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה׃ 15O 2 39 בני חרם אלף ושבעה עשר׃ 15O 2 40 הלוים בני ישוע וקדמיאל לבני הודויה שבעים וארבעה׃ 15O 2 41 המשררים בני אסף מאה עשרים ושמנה׃ 15O 2 42 בני השערים בני שלום בני אטר בני טלמון בני עקוב בני חטיטא בני שבי הכל מאה שלשים ותשעה׃ 15O 2 43 הנתינים בני ציחא בני חשופא בני טבעות׃ 15O 2 44 בני קרס בני סיעהא בני פדון׃ 15O 2 45 בני לבנה בני חגבה בני עקוב׃ 15O 2 46 בני חגב בני שמלי בני חנן׃ 15O 2 47 בני גדל בני גחר בני ראיה׃ 15O 2 48 בני רצין בני נקודא בני גזם׃ 15O 2 49 בני עזא בני פסח בני בסי׃ 15O 2 50 בני אסנה בני מעונים בני נפיסים׃ 15O 2 51 בני בקבוק בני חקופא בני חרחור׃ 15O 2 52 בני בצלות בני מחידא בני חרשא׃ 15O 2 53 בני ברקוס בני סיסרא בני תמח׃ 15O 2 54 בני נציח בני חטיפא׃ 15O 2 55 בני עבדי שלמה בני סטי בני הספרת בני פרודא׃ 15O 2 56 בני יעלה בני דרקון בני גדל׃ 15O 2 57 בני שפטיה בני חטיל בני פכרת הצביים בני אמי׃ 15O 2 58 כל הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים׃ 15O 2 59 ואלה העלים מתל מלח תל חרשא כרוב אדן אמר ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם׃ 15O 2 60 בני דליה בני טוביה בני נקודא שש מאות חמשים ושנים׃ 15O 2 61 ומבני הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם׃ 15O 2 62 אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצאו ויגאלו מן הכהנה׃ 15O 2 63 ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד כהן לאורים ולתמים׃ 15O 2 64 כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות ששים׃ 15O 2 65 מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים׃ 15O 2 66 סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה׃ 15O 2 67 גמליהם ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים ששת אלפים שבע מאות ועשרים׃ 15O 2 68 ומראשי האבות בבואם לבית יהוה אשר בירושלם התנדבו לבית האלהים להעמידו על מכונו׃ 15O 2 69 ככחם נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שש רבאות ואלף וכסף מנים חמשת אלפים וכתנת כהנים מאה׃ 15O 2 70 וישבו הכהנים והלוים ומן העם והמשררים והשוערים והנתינים בעריהם וכל ישראל בעריהם׃ 15O 3 1 ויגע החדש השביעי ובני ישראל בערים ויאספו העם כאיש אחד אל ירושלם׃ 15O 3 2 ויקם ישוע בן יוצדק ואחיו הכהנים וזרבבל בן שאלתיאל ואחיו ויבנו את מזבח אלהי ישראל להעלות עליו עלות ככתוב בתורת משה איש האלהים׃ 15O 3 3 ויכינו המזבח על מכונתיו כי באימה עליהם מעמי הארצות ויעל עליו עלות ליהוה עלות לבקר ולערב׃ 15O 3 4 ויעשו את חג הסכות ככתוב ועלת יום ביום במספר כמשפט דבר יום ביומו׃ 15O 3 5 ואחריכן עלת תמיד ולחדשים ולכל מועדי יהוה המקדשים ולכל מתנדב נדבה ליהוה׃ 15O 3 6 מיום אחד לחדש השביעי החלו להעלות עלות ליהוה והיכל יהוה לא יסד׃ 15O 3 7 ויתנו כסף לחצבים ולחרשים ומאכל ומשתה ושמן לצדנים ולצרים להביא עצי ארזים מן הלבנון אל ים יפוא כרשיון כורש מלך פרס עליהם׃ 15O 3 8 ובשנה השנית לבואם אל בית האלהים לירושלם בחדש השני החלו זרבבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק ושאר אחיהם הכהנים והלוים וכל הבאים מהשבי ירושלם ויעמידו את הלוים מבן עשרים שנה ומעלה לנצח על מלאכת בית יהוה׃ 15O 3 9 ויעמד ישוע בניו ואחיו קדמיאל ובניו בני יהודה כאחד לנצח על עשה המלאכה בבית האלהים בני חנדד בניהם ואחיהם הלוים׃ 15O 3 10 ויסדו הבנים את היכל יהוה ויעמידו הכהנים מלבשים בחצצרות והלוים בני אסף במצלתים להלל את יהוה על ידי דויד מלך ישראל׃ 15O 3 11 ויענו בהלל ובהודת ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו על ישראל וכל העם הריעו תרועה גדולה בהלל ליהוה על הוסד בית יהוה׃ 15O 3 12 ורבים מהכהנים והלוים וראשי האבות הזקנים אשר ראו את הבית הראשון ביסדו זה הבית בעיניהם בכים בקול גדול ורבים בתרועה בשמחה להרים קול׃ 15O 3 13 ואין העם מכירים קול תרועת השמחה לקול בכי העם כי העם מריעים תרועה גדולה והקול נשמע עד למרחוק׃ 15O 4 1 וישמעו צרי יהודה ובנימן כי בני הגולה בונים היכל ליהוה אלהי ישראל׃ 15O 4 2 ויגשו אל זרבבל ואל ראשי האבות ויאמרו להם נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלהיכם ולא אנחנו זבחים מימי אסר חדן מלך אשור המעלה אתנו פה׃ 15O 4 3 ויאמר להם זרבבל וישוע ושאר ראשי האבות לישראל לא לכם ולנו לבנות בית לאלהינו כי אנחנו יחד נבנה ליהוה אלהי ישראל כאשר צונו המלך כורש מלך פרס׃ 15O 4 4 ויהי עם הארץ מרפים ידי עם יהודה ומבלהים אותם לבנות׃ 15O 4 5 וסכרים עליהם יועצים להפר עצתם כל ימי כורש מלך פרס ועד מלכות דריוש מלך פרס׃ 15O 4 6 ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על ישבי יהודה וירושלם׃ 15O 4 7 ובימי ארתחששתא כתב בשלם מתרדת טבאל ושאר כנותו על ארתחששתא מלך פרס וכתב הנשתון כתוב ארמית ומתרגם ארמית׃ 15O 4 8 רחום בעל טעם ושמשי ספרא כתבו אגרה חדה על ירושלם לארתחששתא מלכא כנמא׃ 15O 4 9 אדין רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון דיניא ואפרסתכיא טרפליא אפרסיא ארכוי בבליא שושנכיא דהוא עלמיא׃ 15O 4 10 ושאר אמיא די הגלי אסנפר רבא ויקירא והותב המו בקריה די שמרין ושאר עבר נהרה וכענת׃ 15O 4 11 דנה פרשגן אגרתא די שלחו עלוהי על ארתחששתא מלכא עבדיך אנש עבר נהרה וכענת׃ 15O 4 12 ידיע להוא למלכא די יהודיא די סלקו מן לותך עלינא אתו לירושלם קריתא מרדתא ובאישתא בנין ושורי אשכללו ואשיא יחיטו׃ 15O 4 13 כען ידיע להוא למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון מנדה בלו והלך לא ינתנון ואפתם מלכים תהנזק׃ 15O 4 14 כען כל קבל די מלח היכלא מלחנא וערות מלכא לא אריך לנא למחזא על דנה שלחנא והודענא למלכא׃ 15O 4 15 די יבקר בספר דכרניא די אבהתך ותהשכח בספר דכרניא ותנדע די קריתא דך קריא מרדא ומהנזקת מלכין ומדנן ואשתדור עבדין בגוה מן יומת עלמא על דנה קריתא דך החרבת׃ 15O 4 16 מהודעין אנחנה למלכא די הן קריתא דך תתבנא ושוריה ישתכללון לקבל דנה חלק בעבר נהרא לא איתי לך׃ 15O 4 17 פתגמא שלח מלכא על רחום בעל טעם ושמשי ספרא ושאר כנותהון די יתבין בשמרין ושאר עבר נהרה שלם וכעת׃ 15O 4 18 נשתונא די שלחתון עלינא מפרש קרי קדמי׃ 15O 4 19 ומני שים טעם ובקרו והשכחו די קריתא דך מן יומת עלמא על מלכין מתנשאה ומרד ואשתדור מתעבד בה׃ 15O 4 20 ומלכין תקיפין הוו על ירושלם ושליטין בכל עבר נהרה ומדה בלו והלך מתיהב להון׃ 15O 4 21 כען שימו טעם לבטלא גבריא אלך וקריתא דך לא תתבנא עד מני טעמא יתשם׃ 15O 4 22 וזהירין הוו שלו למעבד על דנה למה ישגא חבלא להנזקת מלכין׃ 15O 4 23 אדין מן די פרשגן נשתונא די ארתחששתא מלכא קרי קדם רחום ושמשי ספרא וכנותהון אזלו בבהילו לירושלם על יהודיא ובטלו המו באדרע וחיל׃ 15O 4 24 באדין בטלת עבידת בית אלהא די בירושלם והות בטלא עד שנת תרתין למלכות דריוש מלך פרס׃ 15O 5 1 והתנבי חגי נביאה וזכריה בר עדוא נביאיא על יהודיא די ביהוד ובירושלם בשם אלה ישראל עליהון׃ 15O 5 2 באדין קמו זרבבל בר שאלתיאל וישוע בר יוצדק ושריו למבנא בית אלהא די בירושלם ועמהון נביאיא די אלהא מסעדין להון׃ 15O 5 3 בה זמנא אתא עליהון תתני פחת עבר נהרה ושתר בוזני וכנותהון וכן אמרין להם מן שם לכם טעם ביתא דנה לבנא ואשרנא דנה לשכללה׃ 15O 5 4 אדין כנמא אמרנא להם מן אנון שמהת גבריא די דנה בנינא בנין׃ 15O 5 5 ועין אלההם הות על שבי יהודיא ולא בטלו המו עד טעמא לדריוש יהך ואדין יתיבון נשתונא על דנה׃ 15O 5 6 פרשגן אגרתא די שלח תתני פחת עבר נהרה ושתר בוזני וכנותה אפרסכיא די בעבר נהרה על דריוש מלכא׃ 15O 5 7 פתגמא שלחו עלוהי וכדנה כתיב בגוה לדריוש מלכא שלמא כלא׃ 15O 5 8 ידיע להוא למלכא די אזלנא ליהוד מדינתא לבית אלהא רבא והוא מתבנא אבן גלל ואע מתשם בכתליא ועבידתא דך אספרנא מתעבדא ומצלח בידהם׃ 15O 5 9 אדין שאלנא לשביא אלך כנמא אמרנא להם מן שם לכם טעם ביתא דנה למבניה ואשרנא דנה לשכללה׃ 15O 5 10 ואף שמהתהם שאלנא להם להודעותך די נכתב שם גבריא די בראשיהם׃ 15O 5 11 וכנמא פתגמא התיבונא לממר אנחנא המו עבדוהי די אלה שמיא וארעא ובנין ביתא די הוא בנה מקדמת דנה שנין שגיאן ומלך לישראל רב בנהי ושכללה׃ 15O 5 12 להן מן די הרגזו אבהתנא לאלה שמיא יהב המו ביד נבוכדנצר מלך בבל כסדיא וביתה דנה סתרה ועמה הגלי לבבל׃ 15O 5 13 ברם בשנת חדה לכורש מלכא די בבל כורש מלכא שם טעם בית אלהא דנה לבנא׃ 15O 5 14 ואף מאניא די בית אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן היכלא די בירושלם והיבל המו להיכלא די בבל הנפק המו כורש מלכא מן היכלא די בבל ויהיבו לששבצר שמה די פחה שמה׃ 15O 5 15 ואמר לה אלה מאניא שא אזל אחת המו בהיכלא די בירושלם ובית אלהא יתבנא על אתרה׃ 15O 5 16 אדין ששבצר דך אתא יהב אשיא די בית אלהא די בירושלם ומן אדין ועד כען מתבנא ולא שלם׃ 15O 5 17 וכען הן על מלכא טב יתבקר בבית גנזיא די מלכא תמה די בבבל הן איתי די מן כורש מלכא שים טעם למבנא בית אלהא דך בירושלם ורעות מלכא על דנה ישלח עלינא׃ 15O 6 1 באדין דריוש מלכא שם טעם ובקרו בבית ספריא די גנזיא מהחתין תמה בבבל׃ 15O 6 2 והשתכח באחמתא בבירתא די במדי מדינתה מגלה חדה וכן כתיב בגוה דכרונה׃ 15O 6 3 בשנת חדה לכורש מלכא כורש מלכא שם טעם בית אלהא בירושלם ביתא יתבנא אתר די דבחין דבחין ואשוהי מסובלין רומה אמין שתין פתיה אמין שתין׃ 15O 6 4 נדבכין די אבן גלל תלתא ונדבך די אע חדת ונפקתא מן בית מלכא תתיהב׃ 15O 6 5 ואף מאני בית אלהא די דהבה וכספא די נבוכדנצר הנפק מן היכלא די בירושלם והיבל לבבל יהתיבון ויהך להיכלא די בירושלם לאתרה ותחת בבית אלהא׃ 15O 6 6 כען תתני פחת עבר נהרה שתר בוזני וכנותהון אפרסכיא די בעבר נהרה רחיקין הוו מן תמה׃ 15O 6 7 שבקו לעבידת בית אלהא דך פחת יהודיא ולשבי יהודיא בית אלהא דך יבנון על אתרה׃ 15O 6 8 ומני שים טעם למא די תעבדון עם שבי יהודיא אלך למבנא בית אלהא דך ומנכסי מלכא די מדת עבר נהרה אספרנא נפקתא תהוא מתיהבא לגבריא אלך די לא לבטלא׃ 15O 6 9 ומה חשחן ובני תורין ודכרין ואמרין לעלון לאלה שמיא חנטין מלח חמר ומשח כמאמר כהניא די בירושלם להוא מתיהב להם יום ביום די לא שלו׃ 15O 6 10 די להון מהקרבין ניחוחין לאלה שמיא ומצלין לחיי מלכא ובנוהי׃ 15O 6 11 ומני שים טעם די כל אנש די יהשנא פתגמא דנה יתנסח אע מן ביתה וזקיף יתמחא עלהי וביתה נולו יתעבד על דנה׃ 15O 6 12 ואלהא די שכן שמה תמה ימגר כל מלך ועם די ישלח ידה להשניה לחבלה בית אלהא דך די בירושלם אנה דריוש שמת טעם אספרנא יתעבד׃ 15O 6 13 אדין תתני פחת עבר נהרה שתר בוזני וכנותהון לקבל די שלח דריוש מלכא כנמא אספרנא עבדו׃ 15O 6 14 ושבי יהודיא בנין ומצלחין בנבואת חגי נביאה וזכריה בר עדוא ובנו ושכללו מן טעם אלה ישראל ומטעם כורש ודריוש וארתחששתא מלך פרס׃ 15O 6 15 ושיציא ביתה דנה עד יום תלתה לירח אדר די היא שנת שת למלכות דריוש מלכא׃ 15O 6 16 ועבדו בני ישראל כהניא ולויא ושאר בני גלותא חנכת בית אלהא דנה בחדוה׃ 15O 6 17 והקרבו לחנכת בית אלהא דנה תורין מאה דכרין מאתין אמרין ארבע מאה וצפירי עזין לחטיא על כל ישראל תרי עשר למנין שבטי ישראל׃ 15O 6 18 והקימו כהניא בפלגתהון ולויא במחלקתהון על עבידת אלהא די בירושלם ככתב ספר משה׃ 15O 6 19 ויעשו בני הגולה את הפסח בארבעה עשר לחדש הראשון׃ 15O 6 20 כי הטהרו הכהנים והלוים כאחד כלם טהורים וישחטו הפסח לכל בני הגולה ולאחיהם הכהנים ולהם׃ 15O 6 21 ויאכלו בני ישראל השבים מהגולה וכל הנבדל מטמאת גוי הארץ אלהם לדרש ליהוה אלהי ישראל׃ 15O 6 22 ויעשו חג מצות שבעת ימים בשמחה כי שמחם יהוה והסב לב מלך אשור עליהם לחזק ידיהם במלאכת בית האלהים אלהי ישראל׃ 15O 7 1 ואחר הדברים האלה במלכות ארתחשסתא מלך פרס עזרא בן שריה בן עזריה בן חלקיה׃ 15O 7 2 בן שלום בן צדוק בן אחיטוב׃ 15O 7 3 בן אמריה בן עזריה בן מריות׃ 15O 7 4 בן זרחיה בן עזי בן בקי׃ 15O 7 5 בן אבישוע בן פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הראש׃ 15O 7 6 הוא עזרא עלה מבבל והוא ספר מהיר בתורת משה אשר נתן יהוה אלהי ישראל ויתן לו המלך כיד יהוה אלהיו עליו כל בקשתו׃ 15O 7 7 ויעלו מבני ישראל ומן הכהנים והלוים והמשררים והשערים והנתינים אל ירושלם בשנת שבע לארתחשסתא המלך׃ 15O 7 8 ויבא ירושלם בחדש החמישי היא שנת השביעית למלך׃ 15O 7 9 כי באחד לחדש הראשון הוא יסד המעלה מבבל ובאחד לחדש החמישי בא אל ירושלם כיד אלהיו הטובה עליו׃ 15O 7 10 כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת יהוה ולעשת וללמד בישראל חק ומשפט׃ 15O 7 11 וזה פרשגן הנשתון אשר נתן המלך ארתחשסתא לעזרא הכהן הספר ספר דברי מצות יהוה וחקיו על ישראל׃ 15O 7 12 ארתחשסתא מלך מלכיא לעזרא כהנא ספר דתא די אלה שמיא גמיר וכענת׃ 15O 7 13 מני שים טעם די כל מתנדב במלכותי מן עמה ישראל וכהנוהי ולויא למהך לירושלם עמך יהך׃ 15O 7 14 כל קבל די מן קדם מלכא ושבעת יעטהי שליח לבקרא על יהוד ולירושלם בדת אלהך די בידך׃ 15O 7 15 ולהיבלה כסף ודהב די מלכא ויעטוהי התנדבו לאלה ישראל די בירושלם משכנה׃ 15O 7 16 וכל כסף ודהב די תהשכח בכל מדינת בבל עם התנדבות עמא וכהניא מתנדבין לבית אלההם די בירושלם׃ 15O 7 17 כל קבל דנה אספרנא תקנא בכספא דנה תורין דכרין אמרין ומנחתהון ונסכיהון ותקרב המו על מדבחה די בית אלהכם די בירושלם׃ 15O 7 18 ומה די עליך ועל אחיך ייטב בשאר כספא ודהבה למעבד כרעות אלהכם תעבדון׃ 15O 7 19 ומאניא די מתיהבין לך לפלחן בית אלהך השלם קדם אלה ירושלם׃ 15O 7 20 ושאר חשחות בית אלהך די יפל לך למנתן תנתן מן בית גנזי מלכא׃ 15O 7 21 ומני אנה ארתחשסתא מלכא שים טעם לכל גזבריא די בעבר נהרה די כל די ישאלנכון עזרא כהנה ספר דתא די אלה שמיא אספרנא יתעבד׃ 15O 7 22 עד כסף ככרין מאה ועד חנטין כרין מאה ועד חמר בתין מאה ועד בתין משח מאה ומלח די לא כתב׃ 15O 7 23 כל די מן טעם אלה שמיא יתעבד אדרזדא לבית אלה שמיא די למה להוא קצף על מלכות מלכא ובנוהי׃ 15O 7 24 ולכם מהודעין די כל כהניא ולויא זמריא תרעיא נתיניא ופלחי בית אלהא דנה מנדה בלו והלך לא שליט למרמא עליהם׃ 15O 7 25 ואנת עזרא כחכמת אלהך די בידך מני שפטין ודינין די להון דאנין לכל עמה די בעבר נהרה לכל ידעי דתי אלהך ודי לא ידע תהודעון׃ 15O 7 26 וכל די לא להוא עבד דתא די אלהך ודתא די מלכא אספרנא דינה להוא מתעבד מנה הן למות הן לשרשו הן לענש נכסין ולאסורין׃ 15O 7 27 ברוך יהוה אלהי אבותינו אשר נתן כזאת בלב המלך לפאר את בית יהוה אשר בירושלם׃ 15O 7 28 ועלי הטה חסד לפני המלך ויועציו ולכל שרי המלך הגברים ואני התחזקתי כיד יהוה אלהי עלי ואקבצה מישראל ראשים לעלות עמי׃ 15O 8 1 ואלה ראשי אבתיהם והתיחשם העלים עמי במלכות ארתחשסתא המלך מבבל׃ 15O 8 2 מבני פינחס גרשם מבני איתמר דניאל מבני דויד חטוש׃ 15O 8 3 מבני שכניה מבני פרעש זכריה ועמו התיחש לזכרים מאה וחמשים׃ 15O 8 4 מבני פחת מואב אליהועיני בן זרחיה ועמו מאתים הזכרים׃ 15O 8 5 מבני שכניה בן יחזיאל ועמו שלש מאות הזכרים׃ 15O 8 6 ומבני עדין עבד בן יונתן ועמו חמשים הזכרים׃ 15O 8 7 ומבני עילם ישעיה בן עתליה ועמו שבעים הזכרים׃ 15O 8 8 ומבני שפטיה זבדיה בן מיכאל ועמו שמנים הזכרים׃ 15O 8 9 מבני יואב עבדיה בן יחיאל ועמו מאתים ושמנה עשר הזכרים׃ 15O 8 10 ומבני שלומית בן יוספיה ועמו מאה וששים הזכרים׃ 15O 8 11 ומבני בבי זכריה בן בבי ועמו עשרים ושמנה הזכרים׃ 15O 8 12 ומבני עזגד יוחנן בן הקטן ועמו מאה ועשרה הזכרים׃ 15O 8 13 ומבני אדניקם אחרנים ואלה שמותם אליפלט יעיאל ושמעיה ועמהם ששים הזכרים׃ 15O 8 14 ומבני בגוי עותי וזבוד ועמו שבעים הזכרים׃ 15O 8 15 ואקבצם אל הנהר הבא אל אהוא ונחנה שם ימים שלשה ואבינה בעם ובכהנים ומבני לוי לא מצאתי שם׃ 15O 8 16 ואשלחה לאליעזר לאריאל לשמעיה ולאלנתן וליריב ולאלנתן ולנתן ולזכריה ולמשלם ראשים וליויריב ולאלנתן מבינים׃ 15O 8 17 ואוצאה אותם על אדו הראש בכספיא המקום ואשימה בפיהם דברים לדבר אל אדו אחיו הנתונים בכספיא המקום להביא לנו משרתים לבית אלהינו׃ 15O 8 18 ויביאו לנו כיד אלהינו הטובה עלינו איש שכל מבני מחלי בן לוי בן ישראל ושרביה ובניו ואחיו שמנה עשר׃ 15O 8 19 ואת חשביה ואתו ישעיה מבני מררי אחיו ובניהם עשרים׃ 15O 8 20 ומן הנתינים שנתן דויד והשרים לעבדת הלוים נתינים מאתים ועשרים כלם נקבו בשמות׃ 15O 8 21 ואקרא שם צום על הנהר אהוא להתענות לפני אלהינו לבקש ממנו דרך ישרה לנו ולטפנו ולכל רכושנו׃ 15O 8 22 כי בשתי לשאול מן המלך חיל ופרשים לעזרנו מאויב בדרך כי אמרנו למלך לאמר יד אלהינו על כל מבקשיו לטובה ועזו ואפו על כל עזביו׃ 15O 8 23 ונצומה ונבקשה מאלהינו על זאת ויעתר לנו׃ 15O 8 24 ואבדילה משרי הכהנים שנים עשר לשרביה חשביה ועמהם מאחיהם עשרה׃ 15O 8 25 ואשקולה להם את הכסף ואת הזהב ואת הכלים תרומת בית אלהינו ההרימו המלך ויעציו ושריו וכל ישראל הנמצאים׃ 15O 8 26 ואשקלה על ידם כסף ככרים שש מאות וחמשים וכלי כסף מאה לככרים זהב מאה ככר׃ 15O 8 27 וכפרי זהב עשרים לאדרכנים אלף וכלי נחשת מצהב טובה שנים חמודת כזהב׃ 15O 8 28 ואמרה אלהם אתם קדש ליהוה והכלים קדש והכסף והזהב נדבה ליהוה אלהי אבתיכם׃ 15O 8 29 שקדו ושמרו עד תשקלו לפני שרי הכהנים והלוים ושרי האבות לישראל בירושלם הלשכות בית יהוה׃ 15O 8 30 וקבלו הכהנים והלוים משקל הכסף והזהב והכלים להביא לירושלם לבית אלהינו׃ 15O 8 31 ונסעה מנהר אהוא בשנים עשר לחדש הראשון ללכת ירושלם ויד אלהינו היתה עלינו ויצילנו מכף אויב ואורב על הדרך׃ 15O 8 32 ונבוא ירושלם ונשב שם ימים שלשה׃ 15O 8 33 וביום הרביעי נשקל הכסף והזהב והכלים בבית אלהינו על יד מרמות בן אוריה הכהן ועמו אלעזר בן פינחס ועמהם יוזבד בן ישוע ונועדיה בן בנוי הלוים׃ 15O 8 34 במספר במשקל לכל ויכתב כל המשקל בעת ההיא׃ 15O 8 35 הבאים מהשבי בני הגולה הקריבו עלות לאלהי ישראל פרים שנים עשר על כל ישראל אילים תשעים וששה כבשים שבעים ושבעה צפירי חטאת שנים עשר הכל עולה ליהוה׃ 15O 8 36 ויתנו את דתי המלך לאחשדרפני המלך ופחוות עבר הנהר ונשאו את העם ואת בית האלהים׃ 15O 9 1 וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות כתועבתיהם לכנעני החתי הפרזי היבוסי העמני המאבי המצרי והאמרי׃ 15O 9 2 כי נשאו מבנתיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות ויד השרים והסגנים היתה במעל הזה ראשונה׃ 15O 9 3 וכשמעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי ומעילי ואמרטה משער ראשי וזקני ואשבה משומם׃ 15O 9 4 ואלי יאספו כל חרד בדברי אלהי ישראל על מעל הגולה ואני ישב משומם עד למנחת הערב׃ 15O 9 5 ובמנחת הערב קמתי מתעניתי ובקרעי בגדי ומעילי ואכרעה על ברכי ואפרשה כפי אל יהוה אלהי׃ 15O 9 6 ואמרה אלהי בשתי ונכלמתי להרים אלהי פני אליך כי עונתינו רבו למעלה ראש ואשמתנו גדלה עד לשמים׃ 15O 9 7 מימי אבתינו אנחנו באשמה גדלה עד היום הזה ובעונתינו נתנו אנחנו מלכינו כהנינו ביד מלכי הארצות בחרב בשבי ובבזה ובבשת פנים כהיום הזה׃ 15O 9 8 ועתה כמעט רגע היתה תחנה מאת יהוה אלהינו להשאיר לנו פליטה ולתת לנו יתד במקום קדשו להאיר עינינו אלהינו ולתתנו מחיה מעט בעבדתנו׃ 15O 9 9 כי עבדים אנחנו ובעבדתנו לא עזבנו אלהינו ויט עלינו חסד לפני מלכי פרס לתת לנו מחיה לרומם את בית אלהינו ולהעמיד את חרבתיו ולתת לנו גדר ביהודה ובירושלם׃ 15O 9 10 ועתה מה נאמר אלהינו אחרי זאת כי עזבנו מצותיך׃ 15O 9 11 אשר צוית ביד עבדיך הנביאים לאמר הארץ אשר אתם באים לרשתה ארץ נדה היא בנדת עמי הארצות בתועבתיהם אשר מלאוה מפה אל פה בטמאתם׃ 15O 9 12 ועתה בנותיכם אל תתנו לבניהם ובנתיהם אל תשאו לבניכם ולא תדרשו שלמם וטובתם עד עולם למען תחזקו ואכלתם את טוב הארץ והורשתם לבניכם עד עולם׃ 15O 9 13 ואחרי כל הבא עלינו במעשינו הרעים ובאשמתנו הגדלה כי אתה אלהינו חשכת למטה מעוננו ונתתה לנו פליטה כזאת׃ 15O 9 14 הנשוב להפר מצותיך ולהתחתן בעמי התעבות האלה הלוא תאנף בנו עד כלה לאין שארית ופליטה׃ 15O 9 15 יהוה אלהי ישראל צדיק אתה כי נשארנו פליטה כהיום הזה הננו לפניך באשמתינו כי אין לעמוד לפניך על זאת׃ 15O 10 1 וכהתפלל עזרא וכהתודתו בכה ומתנפל לפני בית האלהים נקבצו אליו מישראל קהל רב מאד אנשים ונשים וילדים כי בכו העם הרבה בכה׃ 15O 10 2 ויען שכניה בן יחיאל מבני עולם ויאמר לעזרא אנחנו מעלנו באלהינו ונשב נשים נכריות מעמי הארץ ועתה יש מקוה לישראל על זאת׃ 15O 10 3 ועתה נכרת ברית לאלהינו להוציא כל נשים והנולד מהם בעצת אדני והחרדים במצות אלהינו וכתורה יעשה׃ 15O 10 4 קום כי עליך הדבר ואנחנו עמך חזק ועשה׃ 15O 10 5 ויקם עזרא וישבע את שרי הכהנים הלוים וכל ישראל לעשות כדבר הזה וישבעו׃ 15O 10 6 ויקם עזרא מלפני בית האלהים וילך אל לשכת יהוחנן בן אלישיב וילך שם לחם לא אכל ומים לא שתה כי מתאבל על מעל הגולה׃ 15O 10 7 ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה להקבץ ירושלם׃ 15O 10 8 וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה׃ 15O 10 9 ויקבצו כל אנשי יהודה ובנימן ירושלם לשלשת הימים הוא חדש התשיעי בעשרים בחדש וישבו כל העם ברחוב בית האלהים מרעידים על הדבר ומהגשמים׃ 15O 10 10 ויקם עזרא הכהן ויאמר אלהם אתם מעלתם ותשיבו נשים נכריות להוסיף על אשמת ישראל׃ 15O 10 11 ועתה תנו תודה ליהוה אלהי אבתיכם ועשו רצונו והבדלו מעמי הארץ ומן הנשים הנכריות׃ 15O 10 12 ויענו כל הקהל ויאמרו קול גדול כן כדבריך עלינו לעשות׃ 15O 10 13 אבל העם רב והעת גשמים ואין כח לעמוד בחוץ והמלאכה לא ליום אחד ולא לשנים כי הרבינו לפשע בדבר הזה׃ 15O 10 14 יעמדו נא שרינו לכל הקהל וכל אשר בערינו ההשיב נשים נכריות יבא לעתים מזמנים ועמהם זקני עיר ועיר ושפטיה עד להשיב חרון אף אלהינו ממנו עד לדבר הזה׃ 15O 10 15 אך יונתן בן עשהאל ויחזיה בן תקוה עמדו על זאת ומשלם ושבתי הלוי עזרם׃ 15O 10 16 ויעשו כן בני הגולה ויבדלו עזרא הכהן אנשים ראשי האבות לבית אבתם וכלם בשמות וישבו ביום אחד לחדש העשירי לדריוש הדבר׃ 15O 10 17 ויכלו בכל אנשים ההשיבו נשים נכריות עד יום אחד לחדש הראשון׃ 15O 10 18 וימצא מבני הכהנים אשר השיבו נשים נכריות מבני ישוע בן יוצדק ואחיו מעשיה ואליעזר ויריב וגדליה׃ 15O 10 19 ויתנו ידם להוציא נשיהם ואשמים איל צאן על אשמתם׃ 15O 10 20 ומבני אמר חנני וזבדיה׃ 15O 10 21 ומבני חרם מעשיה ואליה ושמעיה ויחיאל ועזיה׃ 15O 10 22 ומבני פשחור אליועיני מעשיה ישמעאל נתנאל יוזבד ואלעשה׃ 15O 10 23 ומן הלוים יוזבד ושמעי וקליה הוא קליטא פתחיה יהודה ואליעזר׃ 15O 10 24 ומן המשררים אלישיב ומן השערים שלם וטלם ואורי׃ 15O 10 25 ומישראל מבני פרעש רמיה ויזיה ומלכיה ומימן ואלעזר ומלכיה ובניה׃ 15O 10 26 ומבני עילם מתניה זכריה ויחיאל ועבדי וירמות ואליה׃ 15O 10 27 ומבני זתוא אליועני אלישיב מתניה וירמות וזבד ועזיזא׃ 15O 10 28 ומבני בבי יהוחנן חנניה זבי עתלי׃ 15O 10 29 ומבני בני משלם מלוך ועדיה ישוב ושאל ירמות׃ 15O 10 30 ומבני פחת מואב עדנא וכלל בניה מעשיה מתניה בצלאל ובנוי ומנשה׃ 15O 10 31 ובני חרם אליעזר ישיה מלכיה שמעיה שמעון׃ 15O 10 32 בנימן מלוך שמריה׃ 15O 10 33 מבני חשם מתני מתתה זבד אליפלט ירמי מנשה שמעי׃ 15O 10 34 מבני בני מעדי עמרם ואואל׃ 15O 10 35 בניה בדיה כלוהי׃ 15O 10 36 וניה מרמות אלישיב׃ 15O 10 37 מתניה מתני ויעשו׃ 15O 10 38 ובני ובנוי שמעי׃ 15O 10 39 ושלמיה ונתן ועדיה׃ 15O 10 40 מכנדבי ששי שרי׃ 15O 10 41 עזראל ושלמיהו שמריה׃ 15O 10 42 שלום אמריה יוסף׃ 15O 10 43 מבני נבו יעיאל מתתיה זבד זבינא ידו ויואל בניה׃ 15O 10 44 כל אלה נשאי נשים נכריות ויש מהם נשים וישימו בנים׃ 16O 1 1 דברי נחמיה בן חכליה ויהי בחדש כסלו שנת עשרים ואני הייתי בשושן הבירה׃ 16O 1 2 ויבא חנני אחד מאחי הוא ואנשים מיהודה ואשאלם על היהודים הפליטה אשר נשארו מן השבי ועל ירושלם׃ 16O 1 3 ויאמרו לי הנשארים אשר נשארו מן השבי שם במדינה ברעה גדלה ובחרפה וחומת ירושלם מפרצת ושעריה נצתו באש׃ 16O 1 4 ויהי כשמעי את הדברים האלה ישבתי ואבכה ואתאבלה ימים ואהי צם ומתפלל לפני אלהי השמים׃ 16O 1 5 ואמר אנא יהוה אלהי השמים האל הגדול והנורא שמר הברית וחסד לאהביו ולשמרי מצותיו׃ 16O 1 6 תהי נא אזנך קשבת ועיניך פתוחות לשמע אל תפלת עבדך אשר אנכי מתפלל לפניך היום יומם ולילה על בני ישראל עבדיך ומתודה על חטאות בני ישראל אשר חטאנו לך ואני ובית אבי חטאנו׃ 16O 1 7 חבל חבלנו לך ולא שמרנו את המצות ואת החקים ואת המשפטים אשר צוית את משה עבדך׃ 16O 1 8 זכר נא את הדבר אשר צוית את משה עבדך לאמר אתם תמעלו אני אפיץ אתכם בעמים׃ 16O 1 9 ושבתם אלי ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אם יהיה נדחכם בקצה השמים משם אקבצם והבואתים אל המקום אשר בחרתי לשכן את שמי שם׃ 16O 1 10 והם עבדיך ועמך אשר פדית בכחך הגדול ובידך החזקה׃ 16O 1 11 אנא אדני תהי נא אזנך קשבת אל תפלת עבדך ואל תפלת עבדיך החפצים ליראה את שמך והצליחה נא לעבדך היום ותנהו לרחמים לפני האיש הזה ואני הייתי משקה למלך׃ 16O 2 1 ויהי בחדש ניסן שנת עשרים לארתחשסתא המלך יין לפניו ואשא את היין ואתנה למלך ולא הייתי רע לפניו׃ 16O 2 2 ויאמר לי המלך מדוע פניך רעים ואתה אינך חולה אין זה כי אם רע לב ואירא הרבה מאד׃ 16O 2 3 ואמר למלך המלך לעולם יחיה מדוע לא ירעו פני אשר העיר בית קברות אבתי חרבה ושעריה אכלו באש׃ 16O 2 4 ויאמר לי המלך על מה זה אתה מבקש ואתפלל אל אלהי השמים׃ 16O 2 5 ואמר למלך אם על המלך טוב ואם ייטב עבדך לפניך אשר תשלחני אל יהודה אל עיר קברות אבתי ואבננה׃ 16O 2 6 ויאמר לי המלך והשגל יושבת אצלו עד מתי יהיה מהלכך ומתי תשוב וייטב לפני המלך וישלחני ואתנה לו זמן׃ 16O 2 7 ואומר למלך אם על המלך טוב אגרות יתנו לי על פחוות עבר הנהר אשר יעבירוני עד אשר אבוא אל יהודה׃ 16O 2 8 ואגרת אל אסף שמר הפרדס אשר למלך אשר יתן לי עצים לקרות את שערי הבירה אשר לבית ולחומת העיר ולבית אשר אבוא אליו ויתן לי המלך כיד אלהי הטובה עלי׃ 16O 2 9 ואבוא אל פחוות עבר הנהר ואתנה להם את אגרות המלך וישלח עמי המלך שרי חיל ופרשים׃ 16O 2 10 וישמע סנבלט החרני וטוביה העבד העמני וירע להם רעה גדלה אשר בא אדם לבקש טובה לבני ישראל׃ 16O 2 11 ואבוא אל ירושלם ואהי שם ימים שלשה׃ 16O 2 12 ואקום לילה אני ואנשים מעט עמי ולא הגדתי לאדם מה אלהי נתן אל לבי לעשות לירושלם ובהמה אין עמי כי אם הבהמה אשר אני רכב בה׃ 16O 2 13 ואצאה בשער הגיא לילה ואל פני עין התנין ואל שער האשפת ואהי שבר בחומת ירושלם אשר הם פרוצים ושעריה אכלו באש׃ 16O 2 14 ואעבר אל שער העין ואל ברכת המלך ואין מקום לבהמה לעבר תחתי׃ 16O 2 15 ואהי עלה בנחל לילה ואהי שבר בחומה ואשוב ואבוא בשער הגיא ואשוב׃ 16O 2 16 והסגנים לא ידעו אנה הלכתי ומה אני עשה וליהודים ולכהנים ולחרים ולסגנים וליתר עשה המלאכה עד כן לא הגדתי׃ 16O 2 17 ואומר אלהם אתם ראים הרעה אשר אנחנו בה אשר ירושלם חרבה ושעריה נצתו באש לכו ונבנה את חומת ירושלם ולא נהיה עוד חרפה׃ 16O 2 18 ואגיד להם את יד אלהי אשר היא טובה עלי ואף דברי המלך אשר אמר לי ויאמרו נקום ובנינו ויחזקו ידיהם לטובה׃ 16O 2 19 וישמע סנבלט החרני וטביה העבד העמוני וגשם הערבי וילעגו לנו ויבזו עלינו ויאמרו מה הדבר הזה אשר אתם עשים העל המלך אתם מרדים׃ 16O 2 20 ואשיב אותם דבר ואומר להם אלהי השמים הוא יצליח לנו ואנחנו עבדיו נקום ובנינו ולכם אין חלק וצדקה וזכרון בירושלם׃ 16O 3 1 ויקם אלישיב הכהן הגדול ואחיו הכהנים ויבנו את שער הצאן המה קדשוהו ויעמידו דלתתיו ועד מגדל המאה קדשוהו עד מגדל חננאל׃ 16O 3 2 ועל ידו בנו אנשי ירחו ועל ידו בנה זכור בן אמרי׃ 16O 3 3 ואת שער הדגים בנו בני הסנאה המה קרוהו ויעמידו דלתתיו מנעוליו ובריחיו׃ 16O 3 4 ועל ידם החזיק מרמות בן אוריה בן הקוץ ועל ידם החזיק משלם בן ברכיה בן משיזבאל ועל ידם החזיק צדוק בן בענא׃ 16O 3 5 ועל ידם החזיקו התקועים ואדיריהם לא הביאו צורם בעבדת אדניהם׃ 16O 3 6 ואת שער הישנה החזיקו יוידע בן פסח ומשלם בן בסודיה המה קרוהו ויעמידו דלתתיו ומנעליו ובריחיו׃ 16O 3 7 ועל ידם החזיק מלטיה הגבעני וידון המרנתי אנשי גבעון והמצפה לכסא פחת עבר הנהר׃ 16O 3 8 על ידו החזיק עזיאל בן חרהיה צורפים ועל ידו החזיק חנניה בן הרקחים ויעזבו ירושלם עד החומה הרחבה׃ 16O 3 9 ועל ידם החזיק רפיה בן חור שר חצי פלך ירושלם׃ 16O 3 10 ועל ידם החזיק ידיה בן חרומף ונגד ביתו ועל ידו החזיק חטוש בן חשבניה׃ 16O 3 11 מדה שנית החזיק מלכיה בן חרם וחשוב בן פחת מואב ואת מגדל התנורים׃ 16O 3 12 ועל ידו החזיק שלום בן הלוחש שר חצי פלך ירושלם הוא ובנותיו׃ 16O 3 13 את שער הגיא החזיק חנון וישבי זנוח המה בנוהו ויעמידו דלתתיו מנעליו ובריחיו ואלף אמה בחומה עד שער השפות׃ 16O 3 14 ואת שער האשפות החזיק מלכיה בן רכב שר פלך בית הכרם הוא יבננו ויעמיד דלתתיו מנעליו ובריחיו׃ 16O 3 15 ואת שער העין החזיק שלון בן כל חזה שר פלך המצפה הוא יבננו ויטללנו ויעמידו דלתתיו מנעליו ובריחיו ואת חומת ברכת השלח לגן המלך ועד המעלות היורדות מעיר דויד׃ 16O 3 16 אחריו החזיק נחמיה בן עזבוק שר חצי פלך בית צור עד נגד קברי דויד ועד הברכה העשויה ועד בית הגברים׃ 16O 3 17 אחריו החזיקו הלוים רחום בן בני על ידו החזיק חשביה שר חצי פלך קעילה לפלכו׃ 16O 3 18 אחריו החזיקו אחיהם בוי בן חנדד שר חצי פלך קעילה׃ 16O 3 19 ויחזק על ידו עזר בן ישוע שר המצפה מדה שנית מנגד עלת הנשק המקצע׃ 16O 3 20 אחריו החרה החזיק ברוך בן זבי מדה שנית מן המקצוע עד פתח בית אלישיב הכהן הגדול׃ 16O 3 21 אחריו החזיק מרמות בן אוריה בן הקוץ מדה שנית מפתח בית אלישיב ועד תכלית בית אלישיב׃ 16O 3 22 ואחריו החזיקו הכהנים אנשי הככר׃ 16O 3 23 אחריו החזיק בנימן וחשוב נגד ביתם אחריו החזיק עזריה בן מעשיה בן ענניה אצל ביתו׃ 16O 3 24 אחריו החזיק בנוי בן חנדד מדה שנית מבית עזריה עד המקצוע ועד הפנה׃ 16O 3 25 פלל בן אוזי מנגד המקצוע והמגדל היוצא מבית המלך העליון אשר לחצר המטרה אחריו פדיה בן פרעש׃ 16O 3 26 והנתינים היו ישבים בעפל עד נגד שער המים למזרח והמגדל היוצא׃ 16O 3 27 אחריו החזיקו התקעים מדה שנית מנגד המגדל הגדול היוצא ועד חומת העפל׃ 16O 3 28 מעל שער הסוסים החזיקו הכהנים איש לנגד ביתו׃ 16O 3 29 אחריו החזיק צדוק בן אמר נגד ביתו ואחריו החזיק שמעיה בן שכניה שמר שער המזרח׃ 16O 3 30 אחרי החזיק חנניה בן שלמיה וחנון בן צלף הששי מדה שני אחריו החזיק משלם בן ברכיה נגד נשכתו׃ 16O 3 31 אחרי החזיק מלכיה בן הצרפי עד בית הנתינים והרכלים נגד שער המפקד ועד עלית הפנה׃ 16O 3 32 ובין עלית הפנה לשער הצאן החזיקו הצרפים והרכלים׃ 16O 4 1 ויהי כאשר שמע סנבלט כי אנחנו בונים את החומה ויחר לו ויכעס הרבה וילעג על היהודים׃ 16O 4 2 ויאמר לפני אחיו וחיל שמרון ויאמר מה היהודים האמללים עשים היעזבו להם היזבחו היכלו ביום היחיו את האבנים מערמות העפר והמה שרופות׃ 16O 4 3 וטוביה העמני אצלו ויאמר גם אשר הם בונים אם יעלה שועל ופרץ חומת אבניהם׃ 16O 4 4 שמע אלהינו כי היינו בוזה והשב חרפתם אל ראשם ותנם לבזה בארץ שביה׃ 16O 4 5 ואל תכס על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחה כי הכעיסו לנגד הבונים׃ 16O 4 6 ונבנה את החומה ותקשר כל החומה עד חציה ויהי לב לעם לעשות׃ 16O 4 7 ויהי כאשר שמע סנבלט וטוביה והערבים והעמנים והאשדודים כי עלתה ארוכה לחמות ירושלם כי החלו הפרצים להסתם ויחר להם מאד׃ 16O 4 8 ויקשרו כלם יחדו לבוא להלחם בירושלם ולעשות לו תועה׃ 16O 4 9 ונתפלל אל אלהינו ונעמיד משמר עליהם יומם ולילה מפניהם׃ 16O 4 10 ויאמר יהודה כשל כח הסבל והעפר הרבה ואנחנו לא נוכל לבנות בחומה׃ 16O 4 11 ויאמרו צרינו לא ידעו ולא יראו עד אשר נבוא אל תוכם והרגנום והשבתנו את המלאכה׃ 16O 4 12 ויהי כאשר באו היהודים הישבים אצלם ויאמרו לנו עשר פעמים מכל המקמות אשר תשובו עלינו׃ 16O 4 13 ואעמיד מתחתיות למקום מאחרי לחומה בצחחיים ואעמיד את העם למשפחות עם חרבתיהם רמחיהם וקשתתיהם׃ 16O 4 14 וארא ואקום ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם אל תיראו מפניהם את אדני הגדול והנורא זכרו והלחמו על אחיכם בניכם ובנתיכם נשיכם ובתיכם׃ 16O 4 15 ויהי כאשר שמעו אויבינו כי נודע לנו ויפר האלהים את עצתם ונשוב כלנו אל החומה איש אל מלאכתו׃ 16O 4 16 ויהי מן היום ההוא חצי נערי עשים במלאכה וחצים מחזיקים והרמחים המגנים והקשתות והשרינים והשרים אחרי כל בית יהודה׃ 16O 4 17 הבונים בחומה והנשאים בסבל עמשים באחת ידו עשה במלאכה ואחת מחזקת השלח׃ 16O 4 18 והבונים איש חרבו אסורים על מתניו ובונים והתוקע בשופר אצלי׃ 16O 4 19 ואמר אל החרים ואל הסגנים ואל יתר העם המלאכה הרבה ורחבה ואנחנו נפרדים על החומה רחוקים איש מאחיו׃ 16O 4 20 במקום אשר תשמעו את קול השופר שמה תקבצו אלינו אלהינו ילחם לנו׃ 16O 4 21 ואנחנו עשים במלאכה וחצים מחזיקים ברמחים מעלות השחר עד צאת הכוכבים׃ 16O 4 22 גם בעת ההיא אמרתי לעם איש ונערו ילינו בתוך ירושלם והיו לנו הלילה משמר והיום מלאכה׃ 16O 4 23 ואין אני ואחי ונערי ואנשי המשמר אשר אחרי אין אנחנו פשטים בגדינו איש שלחו המים׃ 16O 5 1 ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה אל אחיהם היהודים׃ 16O 5 2 ויש אשר אמרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים ונקחה דגן ונאכלה ונחיה׃ 16O 5 3 ויש אשר אמרים שדתינו וכרמינו ובתינו אנחנו ערבים ונקחה דגן ברעב׃ 16O 5 4 ויש אשר אמרים לוינו כסף למדת המלך שדתינו וכרמינו׃ 16O 5 5 ועתה כבשר אחינו בשרנו כבניהם בנינו והנה אנחנו כבשים את בנינו ואת בנתינו לעבדים ויש מבנתינו נכבשות ואין לאל ידנו ושדתינו וכרמינו לאחרים׃ 16O 5 6 ויחר לי מאד כאשר שמעתי את זעקתם ואת הדברים האלה׃ 16O 5 7 וימלך לבי עלי ואריבה את החרים ואת הסגנים ואמרה להם משא איש באחיו אתם נשאים ואתן עליהם קהלה גדולה׃ 16O 5 8 ואמרה להם אנחנו קנינו את אחינו היהודים הנמכרים לגוים כדי בנו וגם אתם תמכרו את אחיכם ונמכרו לנו ויחרישו ולא מצאו דבר׃ 16O 5 9 ויאמר לא טוב הדבר אשר אתם עשים הלוא ביראת אלהינו תלכו מחרפת הגוים אויבינו׃ 16O 5 10 וגם אני אחי ונערי נשים בהם כסף ודגן נעזבה נא את המשא הזה׃ 16O 5 11 השיבו נא להם כהיום שדתיהם כרמיהם זיתיהם ובתיהם ומאת הכסף והדגן התירוש והיצהר אשר אתם נשים בהם׃ 16O 5 12 ויאמרו נשיב ומהם לא נבקש כן נעשה כאשר אתה אומר ואקרא את הכהנים ואשביעם לעשות כדבר הזה׃ 16O 5 13 גם חצני נערתי ואמרה ככה ינער האלהים את כל האיש אשר לא יקים את הדבר הזה מביתו ומיגיעו וככה יהיה נעור ורק ויאמרו כל הקהל אמן ויהללו את יהוה ויעש העם כדבר הזה׃ 16O 5 14 גם מיום אשר צוה אתי להיות פחם בארץ יהודה משנת עשרים ועד שנת שלשים ושתים לארתחשסתא המלך שנים שתים עשרה אני ואחי לחם הפחה לא אכלתי׃ 16O 5 15 והפחות הראשנים אשר לפני הכבידו על העם ויקחו מהם בלחם ויין אחר כסף שקלים ארבעים גם נעריהם שלטו על העם ואני לא עשיתי כן מפני יראת אלהים׃ 16O 5 16 וגם במלאכת החומה הזאת החזקתי ושדה לא קנינו וכל נערי קבוצים שם על המלאכה׃ 16O 5 17 והיהודים והסגנים מאה וחמשים איש והבאים אלינו מן הגוים אשר סביבתינו על שלחני׃ 16O 5 18 ואשר היה נעשה ליום אחד שור אחד צאן שש בררות וצפרים נעשו לי ובין עשרת ימים בכל יין להרבה ועם זה לחם הפחה לא בקשתי כי כבדה העבדה על העם הזה׃ 16O 5 19 זכרה לי אלהי לטובה כל אשר עשיתי על העם הזה׃ 16O 6 1 ויהי כאשר נשמע לסנבלט וטוביה ולגשם הערבי וליתר איבינו כי בניתי את החומה ולא נותר בה פרץ גם עד העת ההיא דלתות לא העמדתי בשערים׃ 16O 6 2 וישלח סנבלט וגשם אלי לאמר לכה ונועדה יחדו בכפירים בבקעת אונו והמה חשבים לעשות לי רעה׃ 16O 6 3 ואשלחה עליהם מלאכים לאמר מלאכה גדולה אני עשה ולא אוכל לרדת למה תשבת המלאכה כאשר ארפה וירדתי אליכם׃ 16O 6 4 וישלחו אלי כדבר הזה ארבע פעמים ואשיב אותם כדבר הזה׃ 16O 6 5 וישלח אלי סנבלט כדבר הזה פעם חמישית את נערו ואגרת פתוחה בידו׃ 16O 6 6 כתוב בה בגוים נשמע וגשמו אמר אתה והיהודים חשבים למרוד על כן אתה בונה החומה ואתה הוה להם למלך כדברים האלה׃ 16O 6 7 וגם נביאים העמדת לקרא עליך בירושלם לאמר מלך ביהודה ועתה ישמע למלך כדברים האלה ועתה לכה ונועצה יחדו׃ 16O 6 8 ואשלחה אליו לאמר לא נהיה כדברים האלה אשר אתה אומר כי מלבך אתה בודאם׃ 16O 6 9 כי כלם מיראים אותנו לאמר ירפו ידיהם מן המלאכה ולא תעשה ועתה חזק את ידי׃ 16O 6 10 ואני באתי בית שמעיה בן דליה בן מהיטבאל והוא עצור ויאמר נועד אל בית האלהים אל תוך ההיכל ונסגרה דלתות ההיכל כי באים להרגך ולילה באים להרגך׃ 16O 6 11 ואמרה האיש כמוני יברח ומי כמוני אשר יבוא אל ההיכל וחי לא אבוא׃ 16O 6 12 ואכירה והנה לא אלהים שלחו כי הנבואה דבר עלי וטוביה וסנבלט שכרו׃ 16O 6 13 למען שכור הוא למען אירא ואעשה כן וחטאתי והיה להם לשם רע למען יחרפוני׃ 16O 6 14 זכרה אלהי לטוביה ולסנבלט כמעשיו אלה וגם לנועדיה הנביאה וליתר הנביאים אשר היו מיראים אותי׃ 16O 6 15 ותשלם החומה בעשרים וחמשה לאלול לחמשים ושנים יום׃ 16O 6 16 ויהי כאשר שמעו כל אויבינו ויראו כל הגוים אשר סביבתינו ויפלו מאד בעיניהם וידעו כי מאת אלהינו נעשתה המלאכה הזאת׃ 16O 6 17 גם בימים ההם מרבים חרי יהודה אגרתיהם הולכות על טוביה ואשר לטוביה באות אליהם׃ 16O 6 18 כי רבים ביהודה בעלי שבועה לו כי חתן הוא לשכניה בן ארח ויהוחנן בנו לקח את בת משלם בן ברכיה׃ 16O 6 19 גם טובתיו היו אמרים לפני ודברי היו מוציאים לו אגרות שלח טוביה ליראני׃ 16O 7 1 ויהי כאשר נבנתה החומה ואעמיד הדלתות ויפקדו השוערים והמשררים והלוים׃ 16O 7 2 ואצוה את חנני אחי ואת חנניה שר הבירה על ירושלם כי הוא כאיש אמת וירא את האלהים מרבים׃ 16O 7 3 ויאמר להם לא יפתחו שערי ירושלם עד חם השמש ועד הם עמדים יגיפו הדלתות ואחזו והעמיד משמרות ישבי ירושלם איש במשמרו ואיש נגד ביתו׃ 16O 7 4 והעיר רחבת ידים וגדולה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים׃ 16O 7 5 ויתן אלהי אל לבי ואקבצה את החרים ואת הסגנים ואת העם להתיחש ואמצא ספר היחש העולים בראשונה ואמצא כתוב בו׃ 16O 7 6 אלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל וישובו לירושלם וליהודה איש לעירו׃ 16O 7 7 הבאים עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מספרת בגוי נחום בענה מספר אנשי עם ישראל׃ 16O 7 8 בני פרעש אלפים מאה ושבעים ושנים׃ 16O 7 9 בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים׃ 16O 7 10 בני ארח שש מאות חמשים ושנים׃ 16O 7 11 בני פחת מואב לבני ישוע ויואב אלפים ושמנה מאות שמנה עשר׃ 16O 7 12 בני עילם אלף מאתים חמשים וארבעה׃ 16O 7 13 בני זתוא שמנה מאות ארבעים וחמשה׃ 16O 7 14 בני זכי שבע מאות וששים׃ 16O 7 15 בני בנוי שש מאות ארבעים ושמנה׃ 16O 7 16 בני בבי שש מאות עשרים ושמנה׃ 16O 7 17 בני עזגד אלפים שלש מאות עשרים ושנים׃ 16O 7 18 בני אדניקם שש מאות ששים ושבעה׃ 16O 7 19 בני בגוי אלפים ששים ושבעה׃ 16O 7 20 בני עדין שש מאות חמשים וחמשה׃ 16O 7 21 בני אטר לחזקיה תשעים ושמנה׃ 16O 7 22 בני חשם שלש מאות עשרים ושמנה׃ 16O 7 23 בני בצי שלש מאות עשרים וארבעה׃ 16O 7 24 בני חריף מאה שנים עשר׃ 16O 7 25 בני גבעון תשעים וחמשה׃ 16O 7 26 אנשי בית לחם ונטפה מאה שמנים ושמנה׃ 16O 7 27 אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה׃ 16O 7 28 אנשי בית עזמות ארבעים ושנים׃ 16O 7 29 אנשי קרית יערים כפירה ובארות שבע מאות ארבעים ושלשה׃ 16O 7 30 אנשי הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד׃ 16O 7 31 אנשי מכמס מאה ועשרים ושנים׃ 16O 7 32 אנשי בית אל והעי מאה עשרים ושלשה׃ 16O 7 33 אנשי נבו אחר חמשים ושנים׃ 16O 7 34 בני עילם אחר אלף מאתים חמשים וארבעה׃ 16O 7 35 בני חרם שלש מאות ועשרים׃ 16O 7 36 בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה׃ 16O 7 37 בני לד חדיד ואונו שבע מאות ועשרים ואחד׃ 16O 7 38 בני סנאה שלשת אלפים תשע מאות ושלשים׃ 16O 7 39 הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה׃ 16O 7 40 בני אמר אלף חמשים ושנים׃ 16O 7 41 בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה׃ 16O 7 42 בני חרם אלף שבעה עשר׃ 16O 7 43 הלוים בני ישוע לקדמיאל לבני להודוה שבעים וארבעה׃ 16O 7 44 המשררים בני אסף מאה ארבעים ושמנה׃ 16O 7 45 השערים בני שלום בני אטר בני טלמן בני עקוב בני חטיטא בני שבי מאה שלשים ושמנה׃ 16O 7 46 הנתינים בני צחא בני חשפא בני טבעות׃ 16O 7 47 בני קירס בני סיעא בני פדון׃ 16O 7 48 בני לבנה בני חגבה בני שלמי׃ 16O 7 49 בני חנן בני גדל בני גחר׃ 16O 7 50 בני ראיה בני רצין בני נקודא׃ 16O 7 51 בני גזם בני עזא בני פסח׃ 16O 7 52 בני בסי בני מעונים בני נפושסים׃ 16O 7 53 בני בקבוק בני חקופא בני חרחור׃ 16O 7 54 בני בצלית בני מחידא בני חרשא׃ 16O 7 55 בני ברקוס בני סיסרא בני תמח׃ 16O 7 56 בני נציח בני חטיפא׃ 16O 7 57 בני עבדי שלמה בני סוטי בני סופרת בני פרידא׃ 16O 7 58 בני יעלא בני דרקון בני גדל׃ 16O 7 59 בני שפטיה בני חטיל בני פכרת הצביים בני אמון׃ 16O 7 60 כל הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים׃ 16O 7 61 ואלה העולים מתל מלח תל חרשא כרוב אדון ואמר ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם׃ 16O 7 62 בני דליה בני טוביה בני נקודא שש מאות וארבעים ושנים׃ 16O 7 63 ומן הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם׃ 16O 7 64 אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצא ויגאלו מן הכהנה׃ 16O 7 65 ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד הכהן לאורים ותומים׃ 16O 7 66 כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות וששים׃ 16O 7 67 מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים וארבעים וחמשה׃ 16O 7 68 סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה׃ 16O 7 69 גמלים ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים ששת אלפים שבע מאות ועשרים׃ 16O 7 70 ומקצת ראשי האבות נתנו למלאכה התרשתא נתן לאוצר זהב דרכמנים אלף מזרקות חמשים כתנות כהנים שלשים וחמש מאות׃ 16O 7 71 ומראשי האבות נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שתי רבות וכסף מנים אלפים ומאתים׃ 16O 7 72 ואשר נתנו שארית העם זהב דרכמונים שתי רבוא וכסף מנים אלפים וכתנת כהנים ששים ושבעה׃ 16O 7 73 וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן העם והנתינים וכל ישראל בעריהם ויגע החדש השביעי ובני ישראל בעריהם׃ 16O 8 1 ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים ויאמרו לעזרא הספר להביא את ספר תורת משה אשר צוה יהוה את ישראל׃ 16O 8 2 ויביא עזרא הכהן את התורה לפני הקהל מאיש ועד אשה וכל מבין לשמע ביום אחד לחדש השביעי׃ 16O 8 3 ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים מן האור עד מחצית היום נגד האנשים והנשים והמבינים ואזני כל העם אל ספר התורה׃ 16O 8 4 ויעמד עזרא הספר על מגדל עץ אשר עשו לדבר ויעמד אצלו מתתיה ושמע ועניה ואוריה וחלקיה ומעשיה על ימינו ומשמאלו פדיה ומישאל ומלכיה וחשם וחשבדנה זכריה משלם׃ 16O 8 5 ויפתח עזרא הספר לעיני כל העם כי מעל כל העם היה וכפתחו עמדו כל העם׃ 16O 8 6 ויברך עזרא את יהוה האלהים הגדול ויענו כל העם אמן אמן במעל ידיהם ויקדו וישתחו ליהוה אפים ארצה׃ 16O 8 7 וישוע ובני ושרביה ימין עקוב שבתי הודיה מעשיה קליטא עזריה יוזבד חנן פלאיה והלוים מבינים את העם לתורה והעם על עמדם׃ 16O 8 8 ויקראו בספר בתורת האלהים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא׃ 16O 8 9 ויאמר נחמיה הוא התרשתא ועזרא הכהן הספר והלוים המבינים את העם לכל העם היום קדש הוא ליהוה אלהיכם אל תתאבלו ואל תבכו כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה׃ 16O 8 10 ויאמר להם לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדנינו ואל תעצבו כי חדות יהוה היא מעזכם׃ 16O 8 11 והלוים מחשים לכל העם לאמר הסו כי היום קדש ואל תעצבו׃ 16O 8 12 וילכו כל העם לאכל ולשתות ולשלח מנות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם׃ 16O 8 13 וביום השני נאספו ראשי האבות לכל העם הכהנים והלוים אל עזרא הספר ולהשכיל אל דברי התורה׃ 16O 8 14 וימצאו כתוב בתורה אשר צוה יהוה ביד משה אשר ישבו בני ישראל בסכות בחג בחדש השביעי׃ 16O 8 15 ואשר ישמיעו ויעבירו קול בכל עריהם ובירושלם לאמר צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבת לעשת סכת ככתוב׃ 16O 8 16 ויצאו העם ויביאו ויעשו להם סכות איש על גגו ובחצרתיהם ובחצרות בית האלהים וברחוב שער המים וברחוב שער אפרים׃ 16O 8 17 ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאד׃ 16O 8 18 ויקרא בספר תורת האלהים יום ביום מן היום הראשון עד היום האחרון ויעשו חג שבעת ימים וביום השמיני עצרת כמשפט׃ 16O 9 1 וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם׃ 16O 9 2 ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתודו על חטאתיהם ועונות אבתיהם׃ 16O 9 3 ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת יהוה אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים ליהוה אלהיהם׃ 16O 9 4 ויקם על מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה בני כנני ויזעקו בקול גדול אל יהוה אלהיהם׃ 16O 9 5 ויאמרו הלוים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודיה שבניה פתחיה קומו ברכו את יהוה אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה׃ 16O 9 6 אתה הוא יהוה לבדך את עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים׃ 16O 9 7 אתה הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם׃ 16O 9 8 ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו ותקם את דבריך כי צדיק אתה׃ 16O 9 9 ותרא את עני אבתינו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף׃ 16O 9 10 ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה׃ 16O 9 11 והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן במים עזים׃ 16O 9 12 ובעמוד ענן הנחיתם יומם ובעמוד אש לילה להאיר להם את הדרך אשר ילכו בה׃ 16O 9 13 ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים׃ 16O 9 14 ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך׃ 16O 9 15 ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את הארץ אשר נשאת את ידך לתת להם׃ 16O 9 16 והם ואבתינו הזידו ויקשו את ערפם ולא שמעו אל מצותיך׃ 16O 9 17 וימאנו לשמע ולא זכרו נפלאתיך אשר עשית עמהם ויקשו את ערפם ויתנו ראש לשוב לעבדתם במרים ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב וחסד ולא עזבתם׃ 16O 9 18 אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות׃ 16O 9 19 ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם להנחתם בהדרך ואת עמוד האש בלילה להאיר להם ואת הדרך אשר ילכו בה׃ 16O 9 20 ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם׃ 16O 9 21 וארבעים שנה כלכלתם במדבר לא חסרו שלמתיהם לא בלו ורגליהם לא בצקו׃ 16O 9 22 ותתן להם ממלכות ועממים ותחלקם לפאה ויירשו את ארץ סיחון ואת ארץ מלך חשבון ואת ארץ עוג מלך הבשן׃ 16O 9 23 ובניהם הרבית כככבי השמים ותביאם אל הארץ אשר אמרת לאבתיהם לבוא לרשת׃ 16O 9 24 ויבאו הבנים ויירשו את הארץ ותכנע לפניהם את ישבי הארץ הכנענים ותתנם בידם ואת מלכיהם ואת עממי הארץ לעשות בהם כרצונם׃ 16O 9 25 וילכדו ערים בצרות ואדמה שמנה ויירשו בתים מלאים כל טוב ברות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל לרב ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול׃ 16O 9 26 וימרו וימרדו בך וישלכו את תורתך אחרי גום ואת נביאיך הרגו אשר העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת׃ 16O 9 27 ותתנם ביד צריהם ויצרו להם ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם׃ 16O 9 28 וכנוח להם ישובו לעשות רע לפניך ותעזבם ביד איביהם וירדו בהם וישובו ויזעקוך ואתה משמים תשמע ותצילם כרחמיך רבות עתים׃ 16O 9 29 ותעד בהם להשיבם אל תורתך והמה הזידו ולא שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו בם אשר יעשה אדם וחיה בהם ויתנו כתף סוררת וערפם הקשו ולא שמעו׃ 16O 9 30 ותמשך עליהם שנים רבות ותעד בם ברוחך ביד נביאיך ולא האזינו ותתנם ביד עמי הארצת׃ 16O 9 31 וברחמיך הרבים לא עשיתם כלה ולא עזבתם כי אל חנון ורחום אתה׃ 16O 9 32 ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאנו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה׃ 16O 9 33 ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו׃ 16O 9 34 ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם׃ 16O 9 35 והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים׃ 16O 9 36 הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה׃ 16O 9 37 ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדולה אנחנו׃ 16O 9 38 ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו׃ 16O 10 1 ועל החתומים נחמיה התרשתא בן חכליה וצדקיה׃ 16O 10 2 שריה עזריה ירמיה׃ 16O 10 3 פשחור אמריה מלכיה׃ 16O 10 4 חטוש שבניה מלוך׃ 16O 10 5 חרם מרמות עבדיה׃ 16O 10 6 דניאל גנתון ברוך׃ 16O 10 7 משלם אביה מימן׃ 16O 10 8 מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים׃ 16O 10 9 והלוים וישוע בן אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל׃ 16O 10 10 ואחיהם שבניה הודיה קליטא פלאיה חנן׃ 16O 10 11 מיכא רחוב חשביה׃ 16O 10 12 זכור שרביה שבניה׃ 16O 10 13 הודיה בני בנינו׃ 16O 10 14 ראשי העם פרעש פחת מואב עילם זתוא בני׃ 16O 10 15 בני עזגד בבי׃ 16O 10 16 אדניה בגוי עדין׃ 16O 10 17 אטר חזקיה עזור׃ 16O 10 18 הודיה חשם בצי׃ 16O 10 19 חריף ענתות נובי׃ 16O 10 20 מגפיעש משלם חזיר׃ 16O 10 21 משיזבאל צדוק ידוע׃ 16O 10 22 פלטיה חנן עניה׃ 16O 10 23 הושע חנניה חשוב׃ 16O 10 24 הלוחש פלחא שובק׃ 16O 10 25 רחום חשבנה מעשיה׃ 16O 10 26 ואחיה חנן ענן׃ 16O 10 27 מלוך חרם בענה׃ 16O 10 28 ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין׃ 16O 10 29 מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו׃ 16O 10 30 ואשר לא נתן בנתינו לעמי הארץ ואת בנתיהם לא נקח לבנינו׃ 16O 10 31 ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור לא נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד׃ 16O 10 32 והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלשית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו׃ 16O 10 33 ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו׃ 16O 10 34 והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה׃ 16O 10 35 ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ שנה בשנה לבית יהוה׃ 16O 10 36 ואת בכרות בנינו ובהמתינו ככתוב בתורה ואת בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלהינו לכהנים המשרתים בבית אלהינו׃ 16O 10 37 ואת ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו׃ 16O 10 38 והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את מעשר המעשר לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר׃ 16O 10 39 כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את בית אלהינו׃ 16O 11 1 וישבו שרי העם בירושלם ושאר העם הפילו גורלות להביא אחד מן העשרה לשבת בירושלם עיר הקדש ותשע הידות בערים׃ 16O 11 2 ויברכו העם לכל האנשים המתנדבים לשבת בירושלם׃ 16O 11 3 ואלה ראשי המדינה אשר ישבו בירושלם ובערי יהודה ישבו איש באחזתו בעריהם ישראל הכהנים והלוים והנתינים ובני עבדי שלמה׃ 16O 11 4 ובירושלם ישבו מבני יהודה ומבני בנימן מבני יהודה עתיה בן עזיה בן זכריה בן אמריה בן שפטיה בן מהללאל מבני פרץ׃ 16O 11 5 ומעשיה בן ברוך בן כל חזה בן חזיה בן עדיה בן יויריב בן זכריה בן השלני׃ 16O 11 6 כל בני פרץ הישבים בירושלם ארבע מאות ששים ושמנה אנשי חיל׃ 16O 11 7 ואלה בני בנימן סלא בן משלם בן יועד בן פדיה בן קוליה בן מעשיה בן איתיאל בן ישעיה׃ 16O 11 8 ואחריו גבי סלי תשע מאות עשרים ושמנה׃ 16O 11 9 ויואל בן זכרי פקיד עליהם ויהודה בן הסנואה על העיר משנה׃ 16O 11 10 מן הכהנים ידעיה בן יויריב יכין׃ 16O 11 11 שריה בן חלקיה בן משלם בן צדוק בן מריות בן אחיטוב נגד בית האלהים׃ 16O 11 12 ואחיהם עשי המלאכה לבית שמנה מאות עשרים ושנים ועדיה בן ירחם בן פלליה בן אמצי בן זכריה בן פשחור בן מלכיה׃ 16O 11 13 ואחיו ראשים לאבות מאתים ארבעים ושנים ועמשסי בן עזראל בן אחזי בן משלמות בן אמר׃ 16O 11 14 ואחיהם גבורי חיל מאה עשרים ושמנה ופקיד עליהם זבדיאל בן הגדולים׃ 16O 11 15 ומן הלוים שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חשביה בן בוני׃ 16O 11 16 ושבתי ויוזבד על המלאכה החיצנה לבית האלהים מראשי הלוים׃ 16O 11 17 ומתניה בן מיכה בן זבדי בן אסף ראש התחלה יהודה לתפלה ובקבקיה משנה מאחיו ועבדא בן שמוע בן גלל בן ידיתון׃ 16O 11 18 כל הלוים בעיר הקדש מאתים שמנים וארבעה׃ 16O 11 19 והשוערים עקוב טלמון ואחיהם השמרים בשערים מאה שבעים ושנים׃ 16O 11 20 ושאר ישראל הכהנים הלוים בכל ערי יהודה איש בנחלתו׃ 16O 11 21 והנתינים ישבים בעפל וציחא וגשפא על הנתינים׃ 16O 11 22 ופקיד הלוים בירושלם עזי בן בני בן חשביה בן מתניה בן מיכא מבני אסף המשררים לנגד מלאכת בית האלהים׃ 16O 11 23 כי מצות המלך עליהם ואמנה על המשררים דבר יום ביומו׃ 16O 11 24 ופתחיה בן משיזבאל מבני זרח בן יהודה ליד המלך לכל דבר לעם׃ 16O 11 25 ואל החצרים בשדתם מבני יהודה ישבו בקרית הארבע ובנתיה ובדיבן ובנתיה וביקבצאל וחצריה׃ 16O 11 26 ובישוע ובמולדה ובבית פלט׃ 16O 11 27 ובחצר שועל ובבאר שבע ובנתיה׃ 16O 11 28 ובצקלג ובמכנה ובבנתיה׃ 16O 11 29 ובעין רמון ובצרעה ובירמות׃ 16O 11 30 זנח עדלם וחצריהם לכיש ושדתיה עזקה ובנתיה ויחנו מבאר שבע עד גיא הנם׃ 16O 11 31 ובני בנימן מגבע מכמש ועיה ובית אל ובנתיה׃ 16O 11 32 ענתות נב ענניה׃ 16O 11 33 חצור רמה גתים׃ 16O 11 34 חדיד צבעים נבלט׃ 16O 11 35 לד ואונו גי החרשים׃ 16O 11 36 ומן הלוים מחלקות יהודה לבנימין׃ 16O 12 1 ואלה הכהנים והלוים אשר עלו עם זרבבל בן שאלתיאל וישוע שריה ירמיה עזרא׃ 16O 12 2 אמריה מלוך חטוש׃ 16O 12 3 שכניה רחם מרמת׃ 16O 12 4 עדוא גנתוי אביה׃ 16O 12 5 מימין מעדיה בלגה׃ 16O 12 6 שמעיה ויויריב ידעיה׃ 16O 12 7 סלו עמוק חלקיה ידעיה אלה ראשי הכהנים ואחיהם בימי ישוע׃ 16O 12 8 והלוים ישוע בנוי קדמיאל שרביה יהודה מתניה על הידות הוא ואחיו׃ 16O 12 9 ובקבקיה וענו אחיהם לנגדם למשמרות׃ 16O 12 10 וישוע הוליד את יויקים ויויקים הוליד את אלישיב ואלישיב את יוידע׃ 16O 12 11 ויוידע הוליד את יונתן ויונתן הוליד את ידוע׃ 16O 12 12 ובימי יויקים היו כהנים ראשי האבות לשריה מריה לירמיה חנניה׃ 16O 12 13 לעזרא משלם לאמריה יהוחנן׃ 16O 12 14 למלוכי יונתן לשבניה יוסף׃ 16O 12 15 לחרם עדנא למריות חלקי׃ 16O 12 16 לעדיא זכריה לגנתון משלם׃ 16O 12 17 לאביה זכרי למנימין למועדיה פלטי׃ 16O 12 18 לבלגה שמוע לשמעיה יהונתן׃ 16O 12 19 וליויריב מתני לידעיה עזי׃ 16O 12 20 לסלי קלי לעמוק עבר׃ 16O 12 21 לחלקיה חשביה לידעיה נתנאל׃ 16O 12 22 הלוים בימי אלישיב יוידע ויוחנן וידוע כתובים ראשי אבות והכהנים על מלכות דריוש הפרסי׃ 16O 12 23 בני לוי ראשי האבות כתובים על ספר דברי הימים ועד ימי יוחנן בן אלישיב׃ 16O 12 24 וראשי הלוים חשביה שרביה וישוע בן קדמיאל ואחיהם לנגדם להלל להודות במצות דויד איש האלהים משמר לעמת משמר׃ 16O 12 25 מתניה ובקבקיה עבדיה משלם טלמון עקוב שמרים שוערים משמר באספי השערים׃ 16O 12 26 אלה בימי יויקים בן ישוע בן יוצדק ובימי נחמיה הפחה ועזרא הכהן הסופר׃ 16O 12 27 ובחנכת חומת ירושלם בקשו את הלוים מכל מקומתם להביאם לירושלם לעשת חנכה ושמחה ובתודות ובשיר מצלתים נבלים ובכנרות׃ 16O 12 28 ויאספו בני המשררים ומן הככר סביבות ירושלם ומן חצרי נטפתי׃ 16O 12 29 ומבית הגלגל ומשדות גבע ועזמות כי חצרים בנו להם המשררים סביבות ירושלם׃ 16O 12 30 ויטהרו הכהנים והלוים ויטהרו את העם ואת השערים ואת החומה׃ 16O 12 31 ואעלה את שרי יהודה מעל לחומה ואעמידה שתי תודת גדולת ותהלכת לימין מעל לחומה לשער האשפת׃ 16O 12 32 וילך אחריהם הושעיה וחצי שרי יהודה׃ 16O 12 33 ועזריה עזרא ומשלם׃ 16O 12 34 יהודה ובנימן ושמעיה וירמיה׃ 16O 12 35 ומבני הכהנים בחצצרות זכריה בן יונתן בן שמעיה בן מתניה בן מיכיה בן זכור בן אסף׃ 16O 12 36 ואחיו שמעיה ועזראל מללי גללי מעי נתנאל ויהודה חנני בכלי שיר דויד איש האלהים ועזרא הסופר לפניהם׃ 16O 12 37 ועל שער העין ונגדם עלו על מעלות עיר דויד במעלה לחומה מעל לבית דויד ועד שער המים מזרח׃ 16O 12 38 והתודה השנית ההולכת למואל ואני אחריה וחצי העם מעל להחומה מעל למגדל התנורים ועד החומה הרחבה׃ 16O 12 39 ומעל לשער אפרים ועל שער הישנה ועל שער הדגים ומגדל חננאל ומגדל המאה ועד שער הצאן ועמדו בשער המטרה׃ 16O 12 40 ותעמדנה שתי התודת בבית האלהים ואני וחצי הסגנים עמי׃ 16O 12 41 והכהנים אליקים מעשיה מנימין מיכיה אליועיני זכריה חנניה בחצצרות׃ 16O 12 42 ומעשיה ושמעיה ואלעזר ועזי ויהוחנן ומלכיה ועילם ועזר וישמיעו המשררים ויזרחיה הפקיד׃ 16O 12 43 ויזבחו ביום ההוא זבחים גדולים וישמחו כי האלהים שמחם שמחה גדולה וגם הנשים והילדים שמחו ותשמע שמחת ירושלם מרחוק׃ 16O 12 44 ויפקדו ביום ההוא אנשים על הנשכות לאוצרות לתרומות לראשית ולמעשרות לכנוס בהם לשדי הערים מנאות התורה לכהנים וללוים כי שמחת יהודה על הכהנים ועל הלוים העמדים׃ 16O 12 45 וישמרו משמרת אלהיהם ומשמרת הטהרה והמשררים והשערים כמצות דויד שלמה בנו׃ 16O 12 46 כי בימי דויד ואסף מקדם ראש המשררים ושיר תהלה והדות לאלהים׃ 16O 12 47 וכל ישראל בימי זרבבל ובימי נחמיה נתנים מניות המשררים והשערים דבר יום ביומו ומקדשים ללוים והלוים מקדשים לבני אהרן׃ 16O 13 1 ביום ההוא נקרא בספר משה באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומאבי בקהל האלהים עד עולם׃ 16O 13 2 כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה׃ 16O 13 3 ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל׃ 16O 13 4 ולפני מזה אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו קרוב לטוביה׃ 16O 13 5 ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר מצות הלוים והמשררים והשערים ותרומת הכהנים׃ 16O 13 6 ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך׃ 16O 13 7 ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים׃ 16O 13 8 וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ מן הלשכה׃ 16O 13 9 ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה׃ 16O 13 10 ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה׃ 16O 13 11 ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם׃ 16O 13 12 וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר לאוצרות׃ 16O 13 13 ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם׃ 16O 13 14 זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו׃ 16O 13 15 בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד׃ 16O 13 16 והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם׃ 16O 13 17 ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת׃ 16O 13 18 הלוא כה עשו אבתיכם ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת׃ 16O 13 19 ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים לא יבוא משא ביום השבת׃ 16O 13 20 וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם פעם ושתים׃ 16O 13 21 ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת׃ 16O 13 22 ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך׃ 16O 13 23 גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות עמוניות מואביות׃ 16O 13 24 ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם׃ 16O 13 25 ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם׃ 16O 13 26 הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל גם אותו החטיאו הנשים הנכריות׃ 16O 13 27 ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת למעל באלהינו להשיב נשים נכריות׃ 16O 13 28 ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי׃ 16O 13 29 זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים׃ 16O 13 30 וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו׃ 16O 13 31 ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה׃ 17O 1 1 ויהי בימי אחשורוש הוא אחשורוש המלך מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה׃ 17O 1 2 בימים ההם כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו אשר בשושן הבירה׃ 17O 1 3 בשנת שלוש למלכו עשה משתה לכל שריו ועבדיו חיל פרס ומדי הפרתמים ושרי המדינות לפניו׃ 17O 1 4 בהראתו את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים שמונים ומאת יום׃ 17O 1 5 ובמלואת הימים האלה עשה המלך לכל העם הנמצאים בשושן הבירה למגדול ועד קטן משתה שבעת ימים בחצר גנת ביתן המלך׃ 17O 1 6 חור כרפס ותכלת אחוז בחבלי בוץ וארגמן על גלילי כסף ועמודי שש מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש ודר וסחרת׃ 17O 1 7 והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים ויין מלכות רב כיד המלך׃ 17O 1 8 והשתיה כדת אין אנס כי כן יסד המלך על כל רב ביתו לעשות כרצון איש ואיש׃ 17O 1 9 גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשורוש׃ 17O 1 10 ביום השביעי כטוב לב המלך ביין אמר למהומן בזתא חרבונא בגתא ואבגתא זתר וכרכס שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך אחשורוש׃ 17O 1 11 להביא את ושתי המלכה לפני המלך בכתר מלכות להראות העמים והשרים את יפיה כי טובת מראה היא׃ 17O 1 12 ותמאן המלכה ושתי לבוא בדבר המלך אשר ביד הסריסים ויקצף המלך מאד וחמתו בערה בו׃ 17O 1 13 ויאמר המלך לחכמים ידעי העתים כי כן דבר המלך לפני כל ידעי דת ודין׃ 17O 1 14 והקרב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש מרס מרסנא ממוכן שבעת שרי פרס ומדי ראי פני המלך הישבים ראשנה במלכות׃ 17O 1 15 כדת מה לעשות במלכה ושתי על אשר לא עשתה את מאמר המלך אחשורוש ביד הסריסים׃ 17O 1 16 ויאמר מומכן לפני המלך והשרים לא על המלך לבדו עותה ושתי המלכה כי על כל השרים ועל כל העמים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש׃ 17O 1 17 כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן באמרם המלך אחשורוש אמר להביא את ושתי המלכה לפניו ולא באה׃ 17O 1 18 והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אשר שמעו את דבר המלכה לכל שרי המלך וכדי בזיון וקצף׃ 17O 1 19 אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו ויכתב בדתי פרס ומדי ולא יעבור אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לרעותה הטובה ממנה׃ 17O 1 20 ונשמע פתגם המלך אשר יעשה בכל מלכותו כי רבה היא וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן׃ 17O 1 21 וייטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך כדבר ממוכן׃ 17O 1 22 וישלח ספרים אל כל מדינות המלך אל מדינה ומדינה ככתבה ואל עם ועם כלשונו להיות כל איש שרר בביתו ומדבר כלשון עמו׃ 17O 2 1 אחר הדברים האלה כשך חמת המלך אחשורוש זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה׃ 17O 2 2 ויאמרו נערי המלך משרתיו יבקשו למלך נערות בתולות טובות מראה׃ 17O 2 3 ויפקד המלך פקידים בכל מדינות מלכותו ויקבצו את כל נערה בתולה טובת מראה אל שושן הבירה אל בית הנשים אל יד הגא סריס המלך שמר הנשים ונתון תמרוקיהן׃ 17O 2 4 והנערה אשר תיטב בעיני המלך תמלך תחת ושתי וייטב הדבר בעיני המלך ויעש כן׃ 17O 2 5 איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני׃ 17O 2 6 אשר הגלה מירושלים עם הגלה אשר הגלתה עם יכניה מלך יהודה אשר הגלה נבוכדנאצר מלך בבל׃ 17O 2 7 ויהי אמן את הדסה היא אסתר בת דדו כי אין לה אב ואם והנערה יפת תאר וטובת מראה ובמות אביה ואמה לקחה מרדכי לו לבת׃ 17O 2 8 ויהי בהשמע דבר המלך ודתו ובהקבץ נערות רבות אל שושן הבירה אל יד הגי ותלקח אסתר אל בית המלך אל יד הגי שמר הנשים׃ 17O 2 9 ותיטב הנערה בעיניו ותשא חסד לפניו ויבהל את תמרוקיה ואת מנותה לתת לה ואת שבע הנערות הראיות לתת לה מבית המלך וישנה ואת נערותיה לטוב בית הנשים׃ 17O 2 10 לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה כי מרדכי צוה עליה אשר לא תגיד׃ 17O 2 11 ובכל יום ויום מרדכי מתהלך לפני חצר בית הנשים לדעת את שלום אסתר ומה יעשה בה׃ 17O 2 12 ובהגיע תר נערה ונערה לבוא אל המלך אחשורוש מקץ היות לה כדת הנשים שנים עשר חדש כי כן ימלאו ימי מרוקיהן ששה חדשים בשמן המר וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים׃ 17O 2 13 ובזה הנערה באה אל המלך את כל אשר תאמר ינתן לה לבוא עמה מבית הנשים עד בית המלך׃ 17O 2 14 בערב היא באה ובבקר היא שבה אל בית הנשים שני אל יד שעשגז סריס המלך שמר הפילגשים לא תבוא עוד אל המלך כי אם חפץ בה המלך ונקראה בשם׃ 17O 2 15 ובהגיע תר אסתר בת אביחיל דד מרדכי אשר לקח לו לבת לבוא אל המלך לא בקשה דבר כי אם את אשר יאמר הגי סריס המלך שמר הנשים ותהי אסתר נשאת חן בעיני כל ראיה׃ 17O 2 16 ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת בשנת שבע למלכותו׃ 17O 2 17 ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים ותשא חן וחסד לפניו מכל הבתולת וישם כתר מלכות בראשה וימליכה תחת ושתי׃ 17O 2 18 ויעש המלך משתה גדול לכל שריו ועבדיו את משתה אסתר והנחה למדינות עשה ויתן משאת כיד המלך׃ 17O 2 19 ובהקבץ בתולות שנית ומרדכי ישב בשער המלך׃ 17O 2 20 אין אסתר מגדת מולדתה ואת עמה כאשר צוה עליה מרדכי ואת מאמר מרדכי אסתר עשה כאשר היתה באמנה אתו׃ 17O 2 21 בימים ההם ומרדכי ישב בשער המלך קצף בגתן ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף ויבקשו לשלח יד במלך אחשורש׃ 17O 2 22 ויודע הדבר למרדכי ויגד לאסתר המלכה ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי׃ 17O 2 23 ויבקש הדבר וימצא ויתלו שניהם על עץ ויכתב בספר דברי הימים לפני המלך׃ 17O 3 1 אחר הדברים האלה גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו׃ 17O 3 2 וכל עבדי המלך אשר בשער המלך כרעים ומשתחוים להמן כי כן צוה לו המלך ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה׃ 17O 3 3 ויאמרו עבדי המלך אשר בשער המלך למרדכי מדוע אתה עובר את מצות המלך׃ 17O 3 4 ויהי באמרם אליו יום ויום ולא שמע אליהם ויגידו להמן לראות היעמדו דברי מרדכי כי הגיד להם אשר הוא יהודי׃ 17O 3 5 וירא המן כי אין מרדכי כרע ומשתחוה לו וימלא המן חמה׃ 17O 3 6 ויבז בעיניו לשלח יד במרדכי לבדו כי הגידו לו את עם מרדכי ויבקש המן להשמיד את כל היהודים אשר בכל מלכות אחשורוש עם מרדכי׃ 17O 3 7 בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר׃ 17O 3 8 ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם׃ 17O 3 9 אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עשי המלאכה להביא אל גנזי המלך׃ 17O 3 10 ויסר המלך את טבעתו מעל ידו ויתנה להמן בן המדתא האגגי צרר היהודים׃ 17O 3 11 ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך׃ 17O 3 12 ויקראו ספרי המלך בחדש הראשון בשלושה עשר יום בו ויכתב ככל אשר צוה המן אל אחשדרפני המלך ואל הפחות אשר על מדינה ומדינה ואל שרי עם ועם מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו בשם המלך אחשורש נכתב ונחתם בטבעת המלך׃ 17O 3 13 ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז׃ 17O 3 14 פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים להיות עתדים ליום הזה׃ 17O 3 15 הרצים יצאו דחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה והמלך והמן ישבו לשתות והעיר שושן נבוכה׃ 17O 4 1 ומרדכי ידע את כל אשר נעשה ויקרע מרדכי את בגדיו וילבש שק ואפר ויצא בתוך העיר ויזעק זעקה גדלה ומרה׃ 17O 4 2 ויבוא עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק׃ 17O 4 3 ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים׃ 17O 4 4 ותבואינה נערות אסתר וסריסיה ויגידו לה ותתחלחל המלכה מאד ותשלח בגדים להלביש את מרדכי ולהסיר שקו מעליו ולא קבל׃ 17O 4 5 ותקרא אסתר להתך מסריסי המלך אשר העמיד לפניה ותצוהו על מרדכי לדעת מה זה ועל מה זה׃ 17O 4 6 ויצא התך אל מרדכי אל רחוב העיר אשר לפני שער המלך׃ 17O 4 7 ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודיים לאבדם׃ 17O 4 8 ואת פתשגן כתב הדת אשר נתן בשושן להשמידם נתן לו להראות את אסתר ולהגיד לה ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה׃ 17O 4 9 ויבוא התך ויגד לאסתר את דברי מרדכי׃ 17O 4 10 ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל מרדכי׃ 17O 4 11 כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה ואני לא נקראתי לבוא אל המלך זה שלושים יום׃ 17O 4 12 ויגידו למרדכי את דברי אסתר׃ 17O 4 13 ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים׃ 17O 4 14 כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות׃ 17O 4 15 ותאמר אסתר להשיב אל מרדכי׃ 17O 4 16 לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן וצומו עלי ואל תאכלו ואל תשתו שלשת ימים לילה ויום גם אני ונערתי אצום כן ובכן אבוא אל המלך אשר לא כדת וכאשר אבדתי אבדתי׃ 17O 4 17 ויעבר מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר׃ 17O 5 1 ויהי ביום השלישי ותלבש אסתר מלכות ותעמד בחצר בית המלך הפנימית נכח בית המלך והמלך יושב על כסא מלכותו בבית המלכות נכח פתח הבית׃ 17O 5 2 ויהי כראות המלך את אסתר המלכה עמדת בחצר נשאה חן בעיניו ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב אשר בידו ותקרב אסתר ותגע בראש השרביט׃ 17O 5 3 ויאמר לה המלך מה לך אסתר המלכה ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך׃ 17O 5 4 ותאמר אסתר אם על המלך טוב יבוא המלך והמן היום אל המשתה אשר עשיתי לו׃ 17O 5 5 ויאמר המלך מהרו את המן לעשות את דבר אסתר ויבא המלך והמן אל המשתה אשר עשתה אסתר׃ 17O 5 6 ויאמר המלך לאסתר במשתה היין מה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש׃ 17O 5 7 ותען אסתר ותאמר שאלתי ובקשתי׃ 17O 5 8 אם מצאתי חן בעיני המלך ואם על המלך טוב לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך׃ 17O 5 9 ויצא המן ביום ההוא שמח וטוב לב וכראות המן את מרדכי בשער המלך ולא קם ולא זע ממנו וימלא המן על מרדכי חמה׃ 17O 5 10 ויתאפק המן ויבוא אל ביתו וישלח ויבא את אהביו ואת זרש אשתו׃ 17O 5 11 ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו ואת כל אשר גדלו המלך ואת אשר נשאו על השרים ועבדי המלך׃ 17O 5 12 ויאמר המן אף לא הביאה אסתר המלכה עם המלך אל המשתה אשר עשתה כי אם אותי וגם למחר אני קרוא לה עם המלך׃ 17O 5 13 וכל זה איננו שוה לי בכל עת אשר אני ראה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך׃ 17O 5 14 ותאמר לו זרש אשתו וכל אהביו יעשו עץ גבה חמשים אמה ובבקר אמר למלך ויתלו את מרדכי עליו ובא עם המלך אל המשתה שמח וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ׃ 17O 6 1 בלילה ההוא נדדה שנת המלך ויאמר להביא את ספר הזכרנות דברי הימים ויהיו נקראים לפני המלך׃ 17O 6 2 וימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש שני סריסי המלך משמרי הסף אשר בקשו לשלח יד במלך אחשורוש׃ 17O 6 3 ויאמר המלך מה נעשה יקר וגדולה למרדכי על זה ויאמרו נערי המלך משרתיו לא נעשה עמו דבר׃ 17O 6 4 ויאמר המלך מי בחצר והמן בא לחצר בית המלך החיצונה לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הכין לו׃ 17O 6 5 ויאמרו נערי המלך אליו הנה המן עמד בחצר ויאמר המלך יבוא׃ 17O 6 6 ויבוא המן ויאמר לו המלך מה לעשות באיש אשר המלך חפץ ביקרו ויאמר המן בלבו למי יחפץ המלך לעשות יקר יותר ממני׃ 17O 6 7 ויאמר המן אל המלך איש אשר המלך חפץ ביקרו׃ 17O 6 8 יביאו לבוש מלכות אשר לבש בו המלך וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו׃ 17O 6 9 ונתון הלבוש והסוס על יד איש משרי המלך הפרתמים והלבישו את האיש אשר המלך חפץ ביקרו והרכיבהו על הסוס ברחוב העיר וקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו׃ 17O 6 10 ויאמר המלך להמן מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דברת ועשה כן למרדכי היהודי היושב בשער המלך אל תפל דבר מכל אשר דברת׃ 17O 6 11 ויקח המן את הלבוש ואת הסוס וילבש את מרדכי וירכיבהו ברחוב העיר ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו׃ 17O 6 12 וישב מרדכי אל שער המלך והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש׃ 17O 6 13 ויספר המן לזרש אשתו ולכל אהביו את כל אשר קרהו ויאמרו לו חכמיו וזרש אשתו אם מזרע היהודים מרדכי אשר החלות לנפל לפניו לא תוכל לו כי נפול תפול לפניו׃ 17O 6 14 עודם מדברים עמו וסריסי המלך הגיעו ויבהלו להביא את המן אל המשתה אשר עשתה אסתר׃ 17O 7 1 ויבא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה׃ 17O 7 2 ויאמר המלך לאסתר גם ביום השני במשתה היין מה שאלתך אסתר המלכה ותנתן לך ומה בקשתך עד חצי המלכות ותעש׃ 17O 7 3 ותען אסתר המלכה ותאמר אם מצאתי חן בעיניך המלך ואם על המלך טוב תנתן לי נפשי בשאלתי ועמי בבקשתי׃ 17O 7 4 כי נמכרנו אני ועמי להשמיד להרוג ולאבד ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי כי אין הצר שוה בנזק המלך׃ 17O 7 5 ויאמר המלך אחשורוש ויאמר לאסתר המלכה מי הוא זה ואי זה הוא אשר מלאו לבו לעשות כן׃ 17O 7 6 ותאמר אסתר איש צר ואויב המן הרע הזה והמן נבעת מלפני המלך והמלכה׃ 17O 7 7 והמלך קם בחמתו ממשתה היין אל גנת הביתן והמן עמד לבקש על נפשו מאסתר המלכה כי ראה כי כלתה אליו הרעה מאת המלך׃ 17O 7 8 והמלך שב מגנת הביתן אל בית משתה היין והמן נפל על המטה אשר אסתר עליה ויאמר המלך הגם לכבוש את המלכה עמי בבית הדבר יצא מפי המלך ופני המן חפו׃ 17O 7 9 ויאמר חרבונה אחד מן הסריסים לפני המלך גם הנה העץ אשר עשה המן למרדכי אשר דבר טוב על המלך עמד בבית המן גבה חמשים אמה ויאמר המלך תלהו עליו׃ 17O 7 10 ויתלו את המן על העץ אשר הכין למרדכי וחמת המלך שככה׃ 17O 8 1 ביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן צרר היהודיים ומרדכי בא לפני המלך כי הגידה אסתר מה הוא לה׃ 17O 8 2 ויסר המלך את טבעתו אשר העביר מהמן ויתנה למרדכי ותשם אסתר את מרדכי על בית המן׃ 17O 8 3 ותוסף אסתר ותדבר לפני המלך ותפל לפני רגליו ותבך ותתחנן לו להעביר את רעת המן האגגי ואת מחשבתו אשר חשב על היהודים׃ 17O 8 4 ויושט המלך לאסתר את שרבט הזהב ותקם אסתר ותעמד לפני המלך׃ 17O 8 5 ותאמר אם על המלך טוב ואם מצאתי חן לפניו וכשר הדבר לפני המלך וטובה אני בעיניו יכתב להשיב את הספרים מחשבת המן בן המדתא האגגי אשר כתב לאבד את היהודים אשר בכל מדינות המלך׃ 17O 8 6 כי איככה אוכל וראיתי ברעה אשר ימצא את עמי ואיככה אוכל וראיתי באבדן מולדתי׃ 17O 8 7 ויאמר המלך אחשורש לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי הנה בית המן נתתי לאסתר ואתו תלו על העץ על אשר שלח ידו ביהודיים׃ 17O 8 8 ואתם כתבו על היהודים כטוב בעיניכם בשם המלך וחתמו בטבעת המלך כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב׃ 17O 8 9 ויקראו ספרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון בשלושה ועשרים בו ויכתב ככל אשר צוה מרדכי אל היהודים ואל האחשדרפנים והפחות ושרי המדינות אשר מהדו ועד כוש שבע ועשרים ומאה מדינה מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשנו ואל היהודים ככתבם וכלשונם׃ 17O 8 10 ויכתב בשם המלך אחשורש ויחתם בטבעת המלך וישלח ספרים ביד הרצים בסוסים רכבי הרכש האחשתרנים בני הרמכים׃ 17O 8 11 אשר נתן המלך ליהודים אשר בכל עיר ועיר להקהל ולעמד על נפשם להשמיד ולהרג ולאבד את כל חיל עם ומדינה הצרים אתם טף ונשים ושללם לבוז׃ 17O 8 12 ביום אחד בכל מדינות המלך אחשורוש בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר׃ 17O 8 13 פתשגן הכתב להנתן דת בכל מדינה ומדינה גלוי לכל העמים ולהיות היהודיים עתודים ליום הזה להנקם מאיביהם׃ 17O 8 14 הרצים רכבי הרכש האחשתרנים יצאו מבהלים ודחופים בדבר המלך והדת נתנה בשושן הבירה׃ 17O 8 15 ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן והעיר שושן צהלה ושמחה׃ 17O 8 16 ליהודים היתה אורה ושמחה וששן ויקר׃ 17O 8 17 ובכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע שמחה וששון ליהודים משתה ויום טוב ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם׃ 17O 9 1 ובשנים עשר חדש הוא חדש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שברו איבי היהודים לשלוט בהם ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשנאיהם׃ 17O 9 2 נקהלו היהודים בעריהם בכל מדינות המלך אחשורוש לשלח יד במבקשי רעתם ואיש לא עמד לפניהם כי נפל פחדם על כל העמים׃ 17O 9 3 וכל שרי המדינות והאחשדרפנים והפחות ועשי המלאכה אשר למלך מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם׃ 17O 9 4 כי גדול מרדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול׃ 17O 9 5 ויכו היהודים בכל איביהם מכת חרב והרג ואבדן ויעשו בשנאיהם כרצונם׃ 17O 9 6 ובשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש׃ 17O 9 7 ואת פרשנדתא ואת דלפון ואת אספתא׃ 17O 9 8 ואת פורתא ואת אדליא ואת ארידתא׃ 17O 9 9 ואת פרמשתא ואת אריסי ואת ארדי ואת ויזתא׃ 17O 9 10 עשרת בני המן בן המדתא צרר היהודים הרגו ובבזה לא שלחו את ידם׃ 17O 9 11 ביום ההוא בא מספר ההרוגים בשושן הבירה לפני המלך׃ 17O 9 12 ויאמר המלך לאסתר המלכה בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש ואת עשרת בני המן בשאר מדינות המלך מה עשו ומה שאלתך וינתן לך ומה בקשתך עוד ותעש׃ 17O 9 13 ותאמר אסתר אם על המלך טוב ינתן גם מחר ליהודים אשר בשושן לעשות כדת היום ואת עשרת בני המן יתלו על העץ׃ 17O 9 14 ויאמר המלך להעשות כן ותנתן דת בשושן ואת עשרת בני המן תלו׃ 17O 9 15 ויקהלו היהודיים אשר בשושן גם ביום ארבעה עשר לחדש אדר ויהרגו בשושן שלש מאות איש ובבזה לא שלחו את ידם׃ 17O 9 16 ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם ונוח מאיביהם והרג בשנאיהם חמשה ושבעים אלף ובבזה לא שלחו את ידם׃ 17O 9 17 ביום שלשה עשר לחדש אדר ונוח בארבעה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃ 17O 9 18 והיהודיים אשר בשושן נקהלו בשלשה עשר בו ובארבעה עשר בו ונוח בחמשה עשר בו ועשה אתו יום משתה ושמחה׃ 17O 9 19 על כן היהודים הפרוזים הישבים בערי הפרזות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר שמחה ומשתה ויום טוב ומשלוח מנות איש לרעהו׃ 17O 9 20 ויכתב מרדכי את הדברים האלה וישלח ספרים אל כל היהודים אשר בכל מדינות המלך אחשורוש הקרובים והרחוקים׃ 17O 9 21 לקים עליהם להיות עשים את יום ארבעה עשר לחדש אדר ואת יום חמשה עשר בו בכל שנה ושנה׃ 17O 9 22 כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים׃ 17O 9 23 וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם׃ 17O 9 24 כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם והפיל פור הוא הגורל להמם ולאבדם׃ 17O 9 25 ובבאה לפני המלך אמר עם הספר ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו ותלו אתו ואת בניו על העץ׃ 17O 9 26 על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור על כן על כל דברי האגרת הזאת ומה ראו על ככה ומה הגיע אליהם׃ 17O 9 27 קימו וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלוים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה׃ 17O 9 28 והימים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה ומשפחה מדינה ומדינה ועיר ועיר וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם׃ 17O 9 29 ותכתב אסתר המלכה בת אביחיל ומרדכי היהודי את כל תקף לקים את אגרת הפורים הזאת השנית׃ 17O 9 30 וישלח ספרים אל כל היהודים אל שבע ועשרים ומאה מדינה מלכות אחשורוש דברי שלום ואמת׃ 17O 9 31 לקים את ימי הפרים האלה בזמניהם כאשר קים עליהם מרדכי היהודי ואסתר המלכה וכאשר קימו על נפשם ועל זרעם דברי הצמות וזעקתם׃ 17O 9 32 ומאמר אסתר קים דברי הפרים האלה ונכתב בספר׃ 17O 10 1 וישם המלך אחשרש מס על הארץ ואיי הים׃ 17O 10 2 וכל מעשה תקפו וגבורתו ופרשת גדלת מרדכי אשר גדלו המלך הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס׃ 17O 10 3 כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגדול ליהודים ורצוי לרב אחיו דרש טוב לעמו ודבר שלום לכל זרעו׃ 18O 1 1 איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים וסר מרע׃ 18O 1 2 ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות׃ 18O 1 3 ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם׃ 18O 1 4 והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם׃ 18O 1 5 ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים׃ 18O 1 6 ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם׃ 18O 1 7 ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה׃ 18O 1 8 ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע׃ 18O 1 9 ויען השטן את יהוה ויאמר החנם ירא איוב אלהים׃ 18O 1 10 הלא את שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו מסביב מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ׃ 18O 1 11 ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו אם לא על פניך יברכך׃ 18O 1 12 ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה׃ 18O 1 13 ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור׃ 18O 1 14 ומלאך בא אל איוב ויאמר הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם׃ 18O 1 15 ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ 18O 1 16 עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ 18O 1 17 עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ 18O 1 18 עד זה מדבר וזה בא ויאמר בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור׃ 18O 1 19 והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך׃ 18O 1 20 ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו׃ 18O 1 21 ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך׃ 18O 1 22 בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים׃ 18O 2 1 ויהי היום ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתכם להתיצב על יהוה׃ 18O 2 2 ויאמר יהוה אל השטן אי מזה תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משט בארץ ומהתהלך בה׃ 18O 2 3 ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך אל עבדי איוב כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע ועדנו מחזיק בתמתו ותסיתני בו לבלעו חנם׃ 18O 2 4 ויען השטן את יהוה ויאמר עור בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו׃ 18O 2 5 אולם שלח נא ידך וגע אל עצמו ואל בשרו אם לא אל פניך יברכך׃ 18O 2 6 ויאמר יהוה אל השטן הנו בידך אך את נפשו שמר׃ 18O 2 7 ויצא השטן מאת פני יהוה ויך את איוב בשחין רע מכף רגלו עד קדקדו׃ 18O 2 8 ויקח לו חרש להתגרד בו והוא ישב בתוך האפר׃ 18O 2 9 ותאמר לו אשתו עדך מחזיק בתמתך ברך אלהים ומת׃ 18O 2 10 ויאמר אליה כדבר אחת הנבלות תדברי גם את הטוב נקבל מאת האלהים ואת הרע לא נקבל בכל זאת לא חטא איוב בשפתיו׃ 18O 2 11 וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקמו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו׃ 18O 2 12 וישאו את עיניהם מרחוק ולא הכירהו וישאו קולם ויבכו ויקרעו איש מעלו ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה׃ 18O 2 13 וישבו אתו לארץ שבעת ימים ושבעת לילות ואין דבר אליו דבר כי ראו כי גדל הכאב מאד׃ 18O 3 1 אחרי כן פתח איוב את פיהו ויקלל את יומו׃ 18O 3 2 ויען איוב ויאמר׃ 18O 3 3 יאבד יום אולד בו והלילה אמר הרה גבר׃ 18O 3 4 היום ההוא יהי חשך אל ידרשהו אלוה ממעל ואל תופע עליו נהרה׃ 18O 3 5 יגאלהו חשך וצלמות תשכן עליו עננה יבעתהו כמרירי יום׃ 18O 3 6 הלילה ההוא יקחהו אפל אל יחד בימי שנה במספר ירחים אל יבא׃ 18O 3 7 הנה הלילה ההוא יהי גלמוד אל תבא רננה בו׃ 18O 3 8 יקבהו אררי יום העתידים ערר לויתן׃ 18O 3 9 יחשכו כוכבי נשפו יקו לאור ואין ואל יראה בעפעפי שחר׃ 18O 3 10 כי לא סגר דלתי בטני ויסתר עמל מעיני׃ 18O 3 11 למה לא מרחם אמות מבטן יצאתי ואגוע׃ 18O 3 12 מדוע קדמוני ברכים ומה שדים כי אינק׃ 18O 3 13 כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי׃ 18O 3 14 עם מלכים ויעצי ארץ הבנים חרבות למו׃ 18O 3 15 או עם שרים זהב להם הממלאים בתיהם כסף׃ 18O 3 16 או כנפל טמון לא אהיה כעללים לא ראו אור׃ 18O 3 17 שם רשעים חדלו רגז ושם ינוחו יגיעי כח׃ 18O 3 18 יחד אסירים שאננו לא שמעו קול נגש׃ 18O 3 19 קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדניו׃ 18O 3 20 למה יתן לעמל אור וחיים למרי נפש׃ 18O 3 21 המחכים למות ואיננו ויחפרהו ממטמונים׃ 18O 3 22 השמחים אלי גיל ישישו כי ימצאו קבר׃ 18O 3 23 לגבר אשר דרכו נסתרה ויסך אלוה בעדו׃ 18O 3 24 כי לפני לחמי אנחתי תבא ויתכו כמים שאגתי׃ 18O 3 25 כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי׃ 18O 3 26 לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רגז׃ 18O 4 1 ויען אליפז התימני ויאמר׃ 18O 4 2 הנסה דבר אליך תלאה ועצר במלין מי יוכל׃ 18O 4 3 הנה יסרת רבים וידים רפות תחזק׃ 18O 4 4 כושל יקימון מליך וברכים כרעות תאמץ׃ 18O 4 5 כי עתה תבוא אליך ותלא תגע עדיך ותבהל׃ 18O 4 6 הלא יראתך כסלתך תקותך ותם דרכיך׃ 18O 4 7 זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו׃ 18O 4 8 כאשר ראיתי חרשי און וזרעי עמל יקצרהו׃ 18O 4 9 מנשמת אלוה יאבדו ומרוח אפו יכלו׃ 18O 4 10 שאגת אריה וקול שחל ושני כפירים נתעו׃ 18O 4 11 ליש אבד מבלי טרף ובני לביא יתפרדו׃ 18O 4 12 ואלי דבר יגנב ותקח אזני שמץ מנהו׃ 18O 4 13 בשעפים מחזינות לילה בנפל תרדמה על אנשים׃ 18O 4 14 פחד קראני ורעדה ורב עצמותי הפחיד׃ 18O 4 15 ורוח על פני יחלף תסמר שערת בשרי׃ 18O 4 16 יעמד ולא אכיר מראהו תמונה לנגד עיני דממה וקול אשמע׃ 18O 4 17 האנוש מאלוה יצדק אם מעשהו יטהר גבר׃ 18O 4 18 הן בעבדיו לא יאמין ובמלאכיו ישים תהלה׃ 18O 4 19 אף שכני בתי חמר אשר בעפר יסודם ידכאום לפני עש׃ 18O 4 20 מבקר לערב יכתו מבלי משים לנצח יאבדו׃ 18O 4 21 הלא נסע יתרם בם ימותו ולא בחכמה׃ 18O 5 1 קרא נא היש עונך ואל מי מקדשים תפנה׃ 18O 5 2 כי לאויל יהרג כעש ופתה תמית קנאה׃ 18O 5 3 אני ראיתי אויל משריש ואקוב נוהו פתאם׃ 18O 5 4 ירחקו בניו מישע וידכאו בשער ואין מציל׃ 18O 5 5 אשר קצירו רעב יאכל ואל מצנים יקחהו ושאף צמים חילם׃ 18O 5 6 כי לא יצא מעפר און ומאדמה לא יצמח עמל׃ 18O 5 7 כי אדם לעמל יולד ובני רשף יגביהו עוף׃ 18O 5 8 אולם אני אדרש אל אל ואל אלהים אשים דברתי׃ 18O 5 9 עשה גדלות ואין חקר נפלאות עד אין מספר׃ 18O 5 10 הנתן מטר על פני ארץ ושלח מים על פני חוצות׃ 18O 5 11 לשום שפלים למרום וקדרים שגבו ישע׃ 18O 5 12 מפר מחשבות ערומים ולא תעשינה ידיהם תושיה׃ 18O 5 13 לכד חכמים בערמם ועצת נפתלים נמהרה׃ 18O 5 14 יומם יפגשו חשך וכלילה ימששו בצהרים׃ 18O 5 15 וישע מחרב מפיהם ומיד חזק אביון׃ 18O 5 16 ותהי לדל תקוה ועלתה קפצה פיה׃ 18O 5 17 הנה אשרי אנוש יוכחנו אלוה ומוסר שדי אל תמאס׃ 18O 5 18 כי הוא יכאיב ויחבש ימחץ וידו תרפינה׃ 18O 5 19 בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע׃ 18O 5 20 ברעב פדך ממות ובמלחמה מידי חרב׃ 18O 5 21 בשוט לשון תחבא ולא תירא משד כי יבוא׃ 18O 5 22 לשד ולכפן תשחק ומחית הארץ אל תירא׃ 18O 5 23 כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך׃ 18O 5 24 וידעת כי שלום אהלך ופקדת נוך ולא תחטא׃ 18O 5 25 וידעת כי רב זרעך וצאצאיך כעשב הארץ׃ 18O 5 26 תבוא בכלח אלי קבר כעלות גדיש בעתו׃ 18O 5 27 הנה זאת חקרנוה כן היא שמענה ואתה דע לך׃ 18O 6 1 ויען איוב ויאמר׃ 18O 6 2 לו שקול ישקל כעשי והיתי במאזנים ישאו יחד׃ 18O 6 3 כי עתה מחול ימים יכבד על כן דברי לעו׃ 18O 6 4 כי חצי שדי עמדי אשר חמתם שתה רוחי בעותי אלוה יערכוני׃ 18O 6 5 הינהק פרא עלי דשא אם יגעה שור על בלילו׃ 18O 6 6 היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר חלמות׃ 18O 6 7 מאנה לנגוע נפשי המה כדוי לחמי׃ 18O 6 8 מי יתן תבוא שאלתי ותקותי יתן אלוה׃ 18O 6 9 ויאל אלוה וידכאני יתר ידו ויבצעני׃ 18O 6 10 ותהי עוד נחמתי ואסלדה בחילה לא יחמול כי לא כחדתי אמרי קדוש׃ 18O 6 11 מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי׃ 18O 6 12 אם כח אבנים כחי אם בשרי נחוש׃ 18O 6 13 האם אין עזרתי בי ותשיה נדחה ממני׃ 18O 6 14 למס מרעהו חסד ויראת שדי יעזוב׃ 18O 6 15 אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעברו׃ 18O 6 16 הקדרים מני קרח עלימו יתעלם שלג׃ 18O 6 17 בעת יזרבו נצמתו בחמו נדעכו ממקומם׃ 18O 6 18 ילפתו ארחות דרכם יעלו בתהו ויאבדו׃ 18O 6 19 הביטו ארחות תמא הליכת שבא קוו למו׃ 18O 6 20 בשו כי בטח באו עדיה ויחפרו׃ 18O 6 21 כי עתה הייתם לא תראו חתת ותיראו׃ 18O 6 22 הכי אמרתי הבו לי ומכחכם שחדו בעדי׃ 18O 6 23 ומלטוני מיד צר ומיד עריצים תפדוני׃ 18O 6 24 הורוני ואני אחריש ומה שגיתי הבינו לי׃ 18O 6 25 מה נמרצו אמרי ישר ומה יוכיח הוכח מכם׃ 18O 6 26 הלהוכח מלים תחשבו ולרוח אמרי נאש׃ 18O 6 27 אף על יתום תפילו ותכרו על ריעכם׃ 18O 6 28 ועתה הואילו פנו בי ועל פניכם אם אכזב׃ 18O 6 29 שבו נא אל תהי עולה ושבי עוד צדקי בה׃ 18O 6 30 היש בלשוני עולה אם חכי לא יבין הוות׃ 18O 7 1 הלא צבא לאנוש על ארץ וכימי שכיר ימיו׃ 18O 7 2 כעבד ישאף צל וכשכיר יקוה פעלו׃ 18O 7 3 כן הנחלתי לי ירחי שוא ולילות עמל מנו לי׃ 18O 7 4 אם שכבתי ואמרתי מתי אקום ומדד ערב ושבעתי נדדים עדי נשף׃ 18O 7 5 לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רגע וימאס׃ 18O 7 6 ימי קלו מני ארג ויכלו באפס תקוה׃ 18O 7 7 זכר כי רוח חיי לא תשוב עיני לראות טוב׃ 18O 7 8 לא תשורני עין ראי עיניך בי ואינני׃ 18O 7 9 כלה ענן וילך כן יורד שאול לא יעלה׃ 18O 7 10 לא ישוב עוד לביתו ולא יכירנו עוד מקמו׃ 18O 7 11 גם אני לא אחשך פי אדברה בצר רוחי אשיחה במר נפשי׃ 18O 7 12 הים אני אם תנין כי תשים עלי משמר׃ 18O 7 13 כי אמרתי תנחמני ערשי ישא בשיחי משכבי׃ 18O 7 14 וחתתני בחלמות ומחזינות תבעתני׃ 18O 7 15 ותבחר מחנק נפשי מות מעצמותי׃ 18O 7 16 מאסתי לא לעלם אחיה חדל ממני כי הבל ימי׃ 18O 7 17 מה אנוש כי תגדלנו וכי תשית אליו לבך׃ 18O 7 18 ותפקדנו לבקרים לרגעים תבחננו׃ 18O 7 19 כמה לא תשעה ממני לא תרפני עד בלעי רקי׃ 18O 7 20 חטאתי מה אפעל לך נצר האדם למה שמתני למפגע לך ואהיה עלי למשא׃ 18O 7 21 ומה לא תשא פשעי ותעביר את עוני כי עתה לעפר אשכב ושחרתני ואינני׃ 18O 8 1 ויען בלדד השוחי ויאמר׃ 18O 8 2 עד אן תמלל אלה ורוח כביר אמרי פיך׃ 18O 8 3 האל יעות משפט ואם שדי יעות צדק׃ 18O 8 4 אם בניך חטאו לו וישלחם ביד פשעם׃ 18O 8 5 אם אתה תשחר אל אל ואל שדי תתחנן׃ 18O 8 6 אם זך וישר אתה כי עתה יעיר עליך ושלם נות צדקך׃ 18O 8 7 והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד׃ 18O 8 8 כי שאל נא לדר רישון וכונן לחקר אבותם׃ 18O 8 9 כי תמול אנחנו ולא נדע כי צל ימינו עלי ארץ׃ 18O 8 10 הלא הם יורוך יאמרו לך ומלבם יוצאו מלים׃ 18O 8 11 היגאה גמא בלא בצה ישגה אחו בלי מים׃ 18O 8 12 עדנו באבו לא יקטף ולפני כל חציר ייבש׃ 18O 8 13 כן ארחות כל שכחי אל ותקות חנף תאבד׃ 18O 8 14 אשר יקוט כסלו ובית עכביש מבטחו׃ 18O 8 15 ישען על ביתו ולא יעמד יחזיק בו ולא יקום׃ 18O 8 16 רטב הוא לפני שמש ועל גנתו ינקתו תצא׃ 18O 8 17 על גל שרשיו יסבכו בית אבנים יחזה׃ 18O 8 18 אם יבלענו ממקומו וכחש בו לא ראיתיך׃ 18O 8 19 הן הוא משוש דרכו ומעפר אחר יצמחו׃ 18O 8 20 הן אל לא ימאס תם ולא יחזיק ביד מרעים׃ 18O 8 21 עד ימלה שחוק פיך ושפתיך תרועה׃ 18O 8 22 שנאיך ילבשו בשת ואהל רשעים איננו׃ 18O 9 1 ויען איוב ויאמר׃ 18O 9 2 אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ 18O 9 3 אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ 18O 9 4 חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ 18O 9 5 המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ 18O 9 6 המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ 18O 9 7 האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ 18O 9 8 נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ 18O 9 9 עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ 18O 9 10 עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ 18O 9 11 הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ 18O 9 12 הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ 18O 9 13 אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ 18O 9 14 אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ 18O 9 15 אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ 18O 9 16 אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ 18O 9 17 אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ 18O 9 18 לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ 18O 9 19 אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ 18O 9 20 אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ 18O 9 21 תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ 18O 9 22 אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ 18O 9 23 אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ 18O 9 24 ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ 18O 9 25 וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ 18O 9 26 חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ 18O 9 27 אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ 18O 9 28 יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ 18O 9 29 אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ 18O 9 30 אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ 18O 9 31 אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ 18O 9 32 כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ 18O 9 33 לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ 18O 9 34 יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ 18O 9 35 אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃ 18O 10 1 נקטה נפשי בחיי אעזבה עלי שיחי אדברה במר נפשי׃ 18O 10 2 אמר אל אלוה אל תרשיעני הודיעני על מה תריבני׃ 18O 10 3 הטוב לך כי תעשק כי תמאס יגיע כפיך ועל עצת רשעים הופעת׃ 18O 10 4 העיני בשר לך אם כראות אנוש תראה׃ 18O 10 5 הכימי אנוש ימיך אם שנותיך כימי גבר׃ 18O 10 6 כי תבקש לעוני ולחטאתי תדרוש׃ 18O 10 7 על דעתך כי לא ארשע ואין מידך מציל׃ 18O 10 8 ידיך עצבוני ויעשוני יחד סביב ותבלעני׃ 18O 10 9 זכר נא כי כחמר עשיתני ואל עפר תשיבני׃ 18O 10 10 הלא כחלב תתיכני וכגבנה תקפיאני׃ 18O 10 11 עור ובשר תלבישני ובעצמות וגידים תסככני׃ 18O 10 12 חיים וחסד עשית עמדי ופקדתך שמרה רוחי׃ 18O 10 13 ואלה צפנת בלבבך ידעתי כי זאת עמך׃ 18O 10 14 אם חטאתי ושמרתני ומעוני לא תנקני׃ 18O 10 15 אם רשעתי אללי לי וצדקתי לא אשא ראשי שבע קלון וראה עניי׃ 18O 10 16 ויגאה כשחל תצודני ותשב תתפלא בי׃ 18O 10 17 תחדש עדיך נגדי ותרב כעשך עמדי חליפות וצבא עמי׃ 18O 10 18 ולמה מרחם הצאתני אגוע ועין לא תראני׃ 18O 10 19 כאשר לא הייתי אהיה מבטן לקבר אובל׃ 18O 10 20 הלא מעט ימי יחדל ישית ממני ואבליגה מעט׃ 18O 10 21 בטרם אלך ולא אשוב אל ארץ חשך וצלמות׃ 18O 10 22 ארץ עפתה כמו אפל צלמות ולא סדרים ותפע כמו אפל׃ 18O 11 1 ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ 18O 11 2 הרב דברים לא יענה ואם איש שפתים יצדק׃ 18O 11 3 בדיך מתים יחרישו ותלעג ואין מכלם׃ 18O 11 4 ותאמר זך לקחי ובר הייתי בעיניך׃ 18O 11 5 ואולם מי יתן אלוה דבר ויפתח שפתיו עמך׃ 18O 11 6 ויגד לך תעלמות חכמה כי כפלים לתושיה ודע כי ישה לך אלוה מעונך׃ 18O 11 7 החקר אלוה תמצא אם עד תכלית שדי תמצא׃ 18O 11 8 גבהי שמים מה תפעל עמקה משאול מה תדע׃ 18O 11 9 ארכה מארץ מדה ורחבה מני ים׃ 18O 11 10 אם יחלף ויסגיר ויקהיל ומי ישיבנו׃ 18O 11 11 כי הוא ידע מתי שוא וירא און ולא יתבונן׃ 18O 11 12 ואיש נבוב ילבב ועיר פרא אדם יולד׃ 18O 11 13 אם אתה הכינות לבך ופרשת אליו כפך׃ 18O 11 14 אם און בידך הרחיקהו ואל תשכן באהליך עולה׃ 18O 11 15 כי אז תשא פניך ממום והיית מצק ולא תירא׃ 18O 11 16 כי אתה עמל תשכח כמים עברו תזכר׃ 18O 11 17 ומצהרים יקום חלד תעפה כבקר תהיה׃ 18O 11 18 ובטחת כי יש תקוה וחפרת לבטח תשכב׃ 18O 11 19 ורבצת ואין מחריד וחלו פניך רבים׃ 18O 11 20 ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש׃ 18O 12 1 ויען איוב ויאמר׃ 18O 12 2 אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה׃ 18O 12 3 גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה׃ 18O 12 4 שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים׃ 18O 12 5 לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃ 18O 12 6 ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃ 18O 12 7 ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃ 18O 12 8 או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃ 18O 12 9 מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת׃ 18O 12 10 אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃ 18O 12 11 הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו׃ 18O 12 12 בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃ 18O 12 13 עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃ 18O 12 14 הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃ 18O 12 15 הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃ 18O 12 16 עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃ 18O 12 17 מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃ 18O 12 18 מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃ 18O 12 19 מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃ 18O 12 20 מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃ 18O 12 21 שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃ 18O 12 22 מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות׃ 18O 12 23 משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃ 18O 12 24 מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃ 18O 12 25 ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃ 18O 13 1 הן כל ראתה עיני שמעה אזני ותבן לה׃ 18O 13 2 כדעתכם ידעתי גם אני לא נפל אנכי מכם׃ 18O 13 3 אולם אני אל שדי אדבר והוכח אל אל אחפץ׃ 18O 13 4 ואולם אתם טפלי שקר רפאי אלל כלכם׃ 18O 13 5 מי יתן החרש תחרישון ותהי לכם לחכמה׃ 18O 13 6 שמעו נא תוכחתי ורבות שפתי הקשיבו׃ 18O 13 7 הלאל תדברו עולה ולו תדברו רמיה׃ 18O 13 8 הפניו תשאון אם לאל תריבון׃ 18O 13 9 הטוב כי יחקר אתכם אם כהתל באנוש תהתלו בו׃ 18O 13 10 הוכח יוכיח אתכם אם בסתר פנים תשאון׃ 18O 13 11 הלא שאתו תבעת אתכם ופחדו יפל עליכם׃ 18O 13 12 זכרניכם משלי אפר לגבי חמר גביכם׃ 18O 13 13 החרישו ממני ואדברה אני ויעבר עלי מה׃ 18O 13 14 על מה אשא בשרי בשני ונפשי אשים בכפי׃ 18O 13 15 הן יקטלני לא איחל אך דרכי אל פניו אוכיח׃ 18O 13 16 גם הוא לי לישועה כי לא לפניו חנף יבוא׃ 18O 13 17 שמעו שמוע מלתי ואחותי באזניכם׃ 18O 13 18 הנה נא ערכתי משפט ידעתי כי אני אצדק׃ 18O 13 19 מי הוא יריב עמדי כי עתה אחריש ואגוע׃ 18O 13 20 אך שתים אל תעש עמדי אז מפניך לא אסתר׃ 18O 13 21 כפך מעלי הרחק ואמתך אל תבעתני׃ 18O 13 22 וקרא ואנכי אענה או אדבר והשיבני׃ 18O 13 23 כמה לי עונות וחטאות פשעי וחטאתי הדיעני׃ 18O 13 24 למה פניך תסתיר ותחשבני לאויב לך׃ 18O 13 25 העלה נדף תערוץ ואת קש יבש תרדף׃ 18O 13 26 כי תכתב עלי מררות ותורישני עונות נעורי׃ 18O 13 27 ותשם בסד רגלי ותשמור כל ארחותי על שרשי רגלי תתחקה׃ 18O 13 28 והוא כרקב יבלה כבגד אכלו עש׃ 18O 14 1 אדם ילוד אשה קצר ימים ושבע רגז׃ 18O 14 2 כציץ יצא וימל ויברח כצל ולא יעמוד׃ 18O 14 3 אף על זה פקחת עינך ואתי תביא במשפט עמך׃ 18O 14 4 מי יתן טהור מטמא לא אחד׃ 18O 14 5 אם חרוצים ימיו מספר חדשיו אתך חקו עשית ולא יעבור׃ 18O 14 6 שעה מעליו ויחדל עד ירצה כשכיר יומו׃ 18O 14 7 כי יש לעץ תקוה אם יכרת ועוד יחליף וינקתו לא תחדל׃ 18O 14 8 אם יזקין בארץ שרשו ובעפר ימות גזעו׃ 18O 14 9 מריח מים יפרח ועשה קציר כמו נטע׃ 18O 14 10 וגבר ימות ויחלש ויגוע אדם ואיו׃ 18O 14 11 אזלו מים מני ים ונהר יחרב ויבש׃ 18O 14 12 ואיש שכב ולא יקום עד בלתי שמים לא יקיצו ולא יערו משנתם׃ 18O 14 13 מי יתן בשאול תצפנני תסתירני עד שוב אפך תשית לי חק ותזכרני׃ 18O 14 14 אם ימות גבר היחיה כל ימי צבאי איחל עד בוא חליפתי׃ 18O 14 15 תקרא ואנכי אענך למעשה ידיך תכסף׃ 18O 14 16 כי עתה צעדי תספור לא תשמור על חטאתי׃ 18O 14 17 חתם בצרור פשעי ותטפל על עוני׃ 18O 14 18 ואולם הר נופל יבול וצור יעתק ממקמו׃ 18O 14 19 אבנים שחקו מים תשטף ספיחיה עפר ארץ ותקות אנוש האבדת׃ 18O 14 20 תתקפהו לנצח ויהלך משנה פניו ותשלחהו׃ 18O 14 21 יכבדו בניו ולא ידע ויצערו ולא יבין למו׃ 18O 14 22 אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל׃ 18O 15 1 ויען אליפז התימני ויאמר׃ 18O 15 2 החכם יענה דעת רוח וימלא קדים בטנו׃ 18O 15 3 הוכח בדבר לא יסכון ומלים לא יועיל בם׃ 18O 15 4 אף אתה תפר יראה ותגרע שיחה לפני אל׃ 18O 15 5 כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים׃ 18O 15 6 ירשיעך פיך ולא אני ושפתיך יענו בך׃ 18O 15 7 הראישון אדם תולד ולפני גבעות חוללת׃ 18O 15 8 הבסוד אלוה תשמע ותגרע אליך חכמה׃ 18O 15 9 מה ידעת ולא נדע תבין ולא עמנו הוא׃ 18O 15 10 גם שב גם ישיש בנו כביר מאביך ימים׃ 18O 15 11 המעט ממך תנחמות אל ודבר לאט עמך׃ 18O 15 12 מה יקחך לבך ומה ירזמון עיניך׃ 18O 15 13 כי תשיב אל אל רוחך והצאת מפיך מלין׃ 18O 15 14 מה אנוש כי יזכה וכי יצדק ילוד אשה׃ 18O 15 15 הן בקדשו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו׃ 18O 15 16 אף כי נתעב ונאלח איש שתה כמים עולה׃ 18O 15 17 אחוך שמע לי וזה חזיתי ואספרה׃ 18O 15 18 אשר חכמים יגידו ולא כחדו מאבותם׃ 18O 15 19 להם לבדם נתנה הארץ ולא עבר זר בתוכם׃ 18O 15 20 כל ימי רשע הוא מתחולל ומספר שנים נצפנו לעריץ׃ 18O 15 21 קול פחדים באזניו בשלום שודד יבואנו׃ 18O 15 22 לא יאמין שוב מני חשך וצפו הוא אלי חרב׃ 18O 15 23 נדד הוא ללחם איה ידע כי נכון בידו יום חשך׃ 18O 15 24 יבעתהו צר ומצוקה תתקפהו כמלך עתיד לכידור׃ 18O 15 25 כי נטה אל אל ידו ואל שדי יתגבר׃ 18O 15 26 ירוץ אליו בצואר בעבי גבי מגניו׃ 18O 15 27 כי כסה פניו בחלבו ויעש פימה עלי כסל׃ 18O 15 28 וישכון ערים נכחדות בתים לא ישבו למו אשר התעתדו לגלים׃ 18O 15 29 לא יעשר ולא יקום חילו ולא יטה לארץ מנלם׃ 18O 15 30 לא יסור מני חשך ינקתו תיבש שלהבת ויסור ברוח פיו׃ 18O 15 31 אל יאמן בשו נתעה כי שוא תהיה תמורתו׃ 18O 15 32 בלא יומו תמלא וכפתו לא רעננה׃ 18O 15 33 יחמס כגפן בסרו וישלך כזית נצתו׃ 18O 15 34 כי עדת חנף גלמוד ואש אכלה אהלי שחד׃ 18O 15 35 הרה עמל וילד און ובטנם תכין מרמה׃ 18O 16 1 ויען איוב ויאמר׃ 18O 16 2 שמעתי כאלה רבות מנחמי עמל כלכם׃ 18O 16 3 הקץ לדברי רוח או מה ימריצך כי תענה׃ 18O 16 4 גם אנכי ככם אדברה לו יש נפשכם תחת נפשי אחבירה עליכם במלים ואניעה עליכם במו ראשי׃ 18O 16 5 אאמצכם במו פי וניד שפתי יחשך׃ 18O 16 6 אם אדברה לא יחשך כאבי ואחדלה מה מני יהלך׃ 18O 16 7 אך עתה הלאני השמות כל עדתי׃ 18O 16 8 ותקמטני לעד היה ויקם בי כחשי בפני יענה׃ 18O 16 9 אפו טרף וישטמני חרק עלי בשניו צרי ילטוש עיניו לי׃ 18O 16 10 פערו עלי בפיהם בחרפה הכו לחיי יחד עלי יתמלאון׃ 18O 16 11 יסגירני אל אל עויל ועל ידי רשעים ירטני׃ 18O 16 12 שלו הייתי ויפרפרני ואחז בערפי ויפצפצני ויקימני לו למטרה׃ 18O 16 13 יסבו עלי רביו יפלח כליותי ולא יחמול ישפך לארץ מררתי׃ 18O 16 14 יפרצני פרץ על פני פרץ ירץ עלי כגבור׃ 18O 16 15 שק תפרתי עלי גלדי ועללתי בעפר קרני׃ 18O 16 16 פני חמרמרה מני בכי ועל עפעפי צלמות׃ 18O 16 17 על לא חמס בכפי ותפלתי זכה׃ 18O 16 18 ארץ אל תכסי דמי ואל יהי מקום לזעקתי׃ 18O 16 19 גם עתה הנה בשמים עדי ושהדי במרומים׃ 18O 16 20 מליצי רעי אל אלוה דלפה עיני׃ 18O 16 21 ויוכח לגבר עם אלוה ובן אדם לרעהו׃ 18O 16 22 כי שנות מספר יאתיו וארח לא אשוב אהלך׃ 18O 17 1 רוחי חבלה ימי נזעכו קברים לי׃ 18O 17 2 אם לא התלים עמדי ובהמרותם תלן עיני׃ 18O 17 3 שימה נא ערבני עמך מי הוא לידי יתקע׃ 18O 17 4 כי לבם צפנת משכל על כן לא תרמם׃ 18O 17 5 לחלק יגיד רעים ועיני בניו תכלנה׃ 18O 17 6 והצגני למשל עמים ותפת לפנים אהיה׃ 18O 17 7 ותכה מכעש עיני ויצרי כצל כלם׃ 18O 17 8 ישמו ישרים על זאת ונקי על חנף יתערר׃ 18O 17 9 ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים יסיף אמץ׃ 18O 17 10 ואולם כלם תשבו ובאו נא ולא אמצא בכם חכם׃ 18O 17 11 ימי עברו זמתי נתקו מורשי לבבי׃ 18O 17 12 לילה ליום ישימו אור קרוב מפני חשך׃ 18O 17 13 אם אקוה שאול ביתי בחשך רפדתי יצועי׃ 18O 17 14 לשחת קראתי אבי אתה אמי ואחתי לרמה׃ 18O 17 15 ואיה אפו תקותי ותקותי מי ישורנה׃ 18O 17 16 בדי שאל תרדנה אם יחד על עפר נחת׃ 18O 18 1 ויען בלדד השחי ויאמר׃ 18O 18 2 עד אנה תשימון קנצי למלין תבינו ואחר נדבר׃ 18O 18 3 מדוע נחשבנו כבהמה נטמינו בעיניכם׃ 18O 18 4 טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקמו׃ 18O 18 5 גם אור רשעים ידעך ולא יגה שביב אשו׃ 18O 18 6 אור חשך באהלו ונרו עליו ידעך׃ 18O 18 7 יצרו צעדי אונו ותשליכהו עצתו׃ 18O 18 8 כי שלח ברשת ברגליו ועל שבכה יתהלך׃ 18O 18 9 יאחז בעקב פח יחזק עליו צמים׃ 18O 18 10 טמון בארץ חבלו ומלכדתו עלי נתיב׃ 18O 18 11 סביב בעתהו בלהות והפיצהו לרגליו׃ 18O 18 12 יהי רעב אנו ואיד נכון לצלעו׃ 18O 18 13 יאכל בדי עורו יאכל בדיו בכור מות׃ 18O 18 14 ינתק מאהלו מבטחו ותצעדהו למלך בלהות׃ 18O 18 15 תשכון באהלו מבלי לו יזרה על נוהו גפרית׃ 18O 18 16 מתחת שרשיו יבשו וממעל ימל קצירו׃ 18O 18 17 זכרו אבד מני ארץ ולא שם לו על פני חוץ׃ 18O 18 18 יהדפהו מאור אל חשך ומתבל ינדהו׃ 18O 18 19 לא נין לו ולא נכד בעמו ואין שריד במגוריו׃ 18O 18 20 על יומו נשמו אחרנים וקדמנים אחזו שער׃ 18O 18 21 אך אלה משכנות עול וזה מקום לא ידע אל׃ 18O 19 1 ויען איוב ויאמר׃ 18O 19 2 עד אנה תוגיון נפשי ותדכאונני במלים׃ 18O 19 3 זה עשר פעמים תכלימוני לא תבשו תהכרו לי׃ 18O 19 4 ואף אמנם שגיתי אתי תלין משוגתי׃ 18O 19 5 אם אמנם עלי תגדילו ותוכיחו עלי חרפתי׃ 18O 19 6 דעו אפו כי אלוה עותני ומצודו עלי הקיף׃ 18O 19 7 הן אצעק חמס ולא אענה אשוע ואין משפט׃ 18O 19 8 ארחי גדר ולא אעבור ועל נתיבותי חשך ישים׃ 18O 19 9 כבודי מעלי הפשיט ויסר עטרת ראשי׃ 18O 19 10 יתצני סביב ואלך ויסע כעץ תקותי׃ 18O 19 11 ויחר עלי אפו ויחשבני לו כצריו׃ 18O 19 12 יחד יבאו גדודיו ויסלו עלי דרכם ויחנו סביב לאהלי׃ 18O 19 13 אחי מעלי הרחיק וידעי אך זרו ממני׃ 18O 19 14 חדלו קרובי ומידעי שכחוני׃ 18O 19 15 גרי ביתי ואמהתי לזר תחשבני נכרי הייתי בעיניהם׃ 18O 19 16 לעבדי קראתי ולא יענה במו פי אתחנן לו׃ 18O 19 17 רוחי זרה לאשתי וחנתי לבני בטני׃ 18O 19 18 גם עוילים מאסו בי אקומה וידברו בי׃ 18O 19 19 תעבוני כל מתי סודי וזה אהבתי נהפכו בי׃ 18O 19 20 בעורי ובבשרי דבקה עצמי ואתמלטה בעור שני׃ 18O 19 21 חנני חנני אתם רעי כי יד אלוה נגעה בי׃ 18O 19 22 למה תרדפני כמו אל ומבשרי לא תשבעו׃ 18O 19 23 מי יתן אפו ויכתבון מלי מי יתן בספר ויחקו׃ 18O 19 24 בעט ברזל ועפרת לעד בצור יחצבון׃ 18O 19 25 ואני ידעתי גאלי חי ואחרון על עפר יקום׃ 18O 19 26 ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה׃ 18O 19 27 אשר אני אחזה לי ועיני ראו ולא זר כלו כליתי בחקי׃ 18O 19 28 כי תאמרו מה נרדף לו ושרש דבר נמצא בי׃ 18O 19 29 גורו לכם מפני חרב כי חמה עונות חרב למען תדעון שדין׃ 18O 20 1 ויען צפר הנעמתי ויאמר׃ 18O 20 2 לכן שעפי ישיבוני ובעבור חושי בי׃ 18O 20 3 מוסר כלמתי אשמע ורוח מבינתי יענני׃ 18O 20 4 הזאת ידעת מני עד מני שים אדם עלי ארץ׃ 18O 20 5 כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רגע׃ 18O 20 6 אם יעלה לשמים שיאו וראשו לעב יגיע׃ 18O 20 7 כגללו לנצח יאבד ראיו יאמרו איו׃ 18O 20 8 כחלום יעוף ולא ימצאוהו וידד כחזיון לילה׃ 18O 20 9 עין שזפתו ולא תוסיף ולא עוד תשורנו מקומו׃ 18O 20 10 בניו ירצו דלים וידיו תשבנה אונו׃ 18O 20 11 עצמותיו מלאו עלומו ועמו על עפר תשכב׃ 18O 20 12 אם תמתיק בפיו רעה יכחידנה תחת לשונו׃ 18O 20 13 יחמל עליה ולא יעזבנה וימנענה בתוך חכו׃ 18O 20 14 לחמו במעיו נהפך מרורת פתנים בקרבו׃ 18O 20 15 חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל׃ 18O 20 16 ראש פתנים יינק תהרגהו לשון אפעה׃ 18O 20 17 אל ירא בפלגות נהרי נחלי דבש וחמאה׃ 18O 20 18 משיב יגע ולא יבלע כחיל תמורתו ולא יעלס׃ 18O 20 19 כי רצץ עזב דלים בית גזל ולא יבנהו׃ 18O 20 20 כי לא ידע שלו בבטנו בחמודו לא ימלט׃ 18O 20 21 אין שריד לאכלו על כן לא יחיל טובו׃ 18O 20 22 במלאות שפקו יצר לו כל יד עמל תבואנו׃ 18O 20 23 יהי למלא בטנו ישלח בו חרון אפו וימטר עלימו בלחומו׃ 18O 20 24 יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה׃ 18O 20 25 שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים׃ 18O 20 26 כל חשך טמון לצפוניו תאכלהו אש לא נפח ירע שריד באהלו׃ 18O 20 27 יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו׃ 18O 20 28 יגל יבול ביתו נגרות ביום אפו׃ 18O 20 29 זה חלק אדם רשע מאלהים ונחלת אמרו מאל׃ 18O 21 1 ויען איוב ויאמר׃ 18O 21 2 שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומתיכם׃ 18O 21 3 שאוני ואנכי אדבר ואחר דברי תלעיג׃ 18O 21 4 האנכי לאדם שיחי ואם מדוע לא תקצר רוחי׃ 18O 21 5 פנו אלי והשמו ושימו יד על פה׃ 18O 21 6 ואם זכרתי ונבהלתי ואחז בשרי פלצות׃ 18O 21 7 מדוע רשעים יחיו עתקו גם גברו חיל׃ 18O 21 8 זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם׃ 18O 21 9 בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם׃ 18O 21 10 שורו עבר ולא יגעל תפלט פרתו ולא תשכל׃ 18O 21 11 ישלחו כצאן עויליהם וילדיהם ירקדון׃ 18O 21 12 ישאו כתף וכנור וישמחו לקול עוגב׃ 18O 21 13 יבלו בטוב ימיהם וברגע שאול יחתו׃ 18O 21 14 ויאמרו לאל סור ממנו ודעת דרכיך לא חפצנו׃ 18O 21 15 מה שדי כי נעבדנו ומה נועיל כי נפגע בו׃ 18O 21 16 הן לא בידם טובם עצת רשעים רחקה מני׃ 18O 21 17 כמה נר רשעים ידעך ויבא עלימו אידם חבלים יחלק באפו׃ 18O 21 18 יהיו כתבן לפני רוח וכמץ גנבתו סופה׃ 18O 21 19 אלוה יצפן לבניו אונו ישלם אליו וידע׃ 18O 21 20 יראו עינו כידו ומחמת שדי ישתה׃ 18O 21 21 כי מה חפצו בביתו אחריו ומספר חדשיו חצצו׃ 18O 21 22 הלאל ילמד דעת והוא רמים ישפוט׃ 18O 21 23 זה ימות בעצם תמו כלו שלאנן ושליו׃ 18O 21 24 עטיניו מלאו חלב ומח עצמותיו ישקה׃ 18O 21 25 וזה ימות בנפש מרה ולא אכל בטובה׃ 18O 21 26 יחד על עפר ישכבו ורמה תכסה עליהם׃ 18O 21 27 הן ידעתי מחשבותיכם ומזמות עלי תחמסו׃ 18O 21 28 כי תאמרו איה בית נדיב ואיה אהל משכנות רשעים׃ 18O 21 29 הלא שאלתם עוברי דרך ואתתם לא תנכרו׃ 18O 21 30 כי ליום איד יחשך רע ליום עברות יובלו׃ 18O 21 31 מי יגיד על פניו דרכו והוא עשה מי ישלם לו׃ 18O 21 32 והוא לקברות יובל ועל גדיש ישקוד׃ 18O 21 33 מתקו לו רגבי נחל ואחריו כל אדם ימשוך ולפניו אין מספר׃ 18O 21 34 ואיך תנחמוני הבל ותשובתיכם נשאר מעל׃ 18O 22 1 ויען אליפז התמני ויאמר׃ 18O 22 2 הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו משכיל׃ 18O 22 3 החפץ לשדי כי תצדק ואם בצע כי תתם דרכיך׃ 18O 22 4 המיראתך יכיחך יבוא עמך במשפט׃ 18O 22 5 הלא רעתך רבה ואין קץ לעונתיך׃ 18O 22 6 כי תחבל אחיך חנם ובגדי ערומים תפשיט׃ 18O 22 7 לא מים עיף תשקה ומרעב תמנע לחם׃ 18O 22 8 ואיש זרוע לו הארץ ונשוא פנים ישב בה׃ 18O 22 9 אלמנות שלחת ריקם וזרעות יתמים ידכא׃ 18O 22 10 על כן סביבותיך פחים ויבהלך פחד פתאם׃ 18O 22 11 או חשך לא תראה ושפעת מים תכסך׃ 18O 22 12 הלא אלוה גבה שמים וראה ראש כוכבים כי רמו׃ 18O 22 13 ואמרת מה ידע אל הבעד ערפל ישפוט׃ 18O 22 14 עבים סתר לו ולא יראה וחוג שמים יתהלך׃ 18O 22 15 הארח עולם תשמר אשר דרכו מתי און׃ 18O 22 16 אשר קמטו ולא עת נהר יוצק יסודם׃ 18O 22 17 האמרים לאל סור ממנו ומה יפעל שדי למו׃ 18O 22 18 והוא מלא בתיהם טוב ועצת רשעים רחקה מני׃ 18O 22 19 יראו צדיקים וישמחו ונקי ילעג למו׃ 18O 22 20 אם לא נכחד קימנו ויתרם אכלה אש׃ 18O 22 21 הסכן נא עמו ושלם בהם תבואתך טובה׃ 18O 22 22 קח נא מפיו תורה ושים אמריו בלבבך׃ 18O 22 23 אם תשוב עד שדי תבנה תרחיק עולה מאהלך׃ 18O 22 24 ושית על עפר בצר ובצור נחלים אופיר׃ 18O 22 25 והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך׃ 18O 22 26 כי אז על שדי תתענג ותשא אל אלוה פניך׃ 18O 22 27 תעתיר אליו וישמעך ונדריך תשלם׃ 18O 22 28 ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור׃ 18O 22 29 כי השפילו ותאמר גוה ושח עינים יושע׃ 18O 22 30 ימלט אי נקי ונמלט בבר כפיך׃ 18O 23 1 ויען איוב ויאמר׃ 18O 23 2 גם היום מרי שחי ידי כבדה על אנחתי׃ 18O 23 3 מי יתן ידעתי ואמצאהו אבוא עד תכונתו׃ 18O 23 4 אערכה לפניו משפט ופי אמלא תוכחות׃ 18O 23 5 אדעה מלים יענני ואבינה מה יאמר לי׃ 18O 23 6 הברב כח יריב עמדי לא אך הוא ישם בי׃ 18O 23 7 שם ישר נוכח עמו ואפלטה לנצח משפטי׃ 18O 23 8 הן קדם אהלך ואיננו ואחור ולא אבין לו׃ 18O 23 9 שמאול בעשתו ולא אחז יעטף ימין ולא אראה׃ 18O 23 10 כי ידע דרך עמדי בחנני כזהב אצא׃ 18O 23 11 באשרו אחזה רגלי דרכו שמרתי ולא אט׃ 18O 23 12 מצות שפתיו ולא אמיש מחקי צפנתי אמרי פיו׃ 18O 23 13 והוא באחד ומי ישיבנו ונפשו אותה ויעש׃ 18O 23 14 כי ישלים חקי וכהנה רבות עמו׃ 18O 23 15 על כן מפניו אבהל אתבונן ואפחד ממנו׃ 18O 23 16 ואל הרך לבי ושדי הבהילני׃ 18O 23 17 כי לא נצמתי מפני חשך ומפני כסה אפל׃ 18O 24 1 מדוע משדי לא נצפנו עתים וידעו לא חזו ימיו׃ 18O 24 2 גבלות ישיגו עדר גזלו וירעו׃ 18O 24 3 חמור יתומים ינהגו יחבלו שור אלמנה׃ 18O 24 4 יטו אביונים מדרך יחד חבאו עניי ארץ׃ 18O 24 5 הן פראים במדבר יצאו בפעלם משחרי לטרף ערבה לו לחם לנערים׃ 18O 24 6 בשדה בלילו יקצירו וכרם רשע ילקשו׃ 18O 24 7 ערום ילינו מבלי לבוש ואין כסות בקרה׃ 18O 24 8 מזרם הרים ירטבו ומבלי מחסה חבקו צור׃ 18O 24 9 יגזלו משד יתום ועל עני יחבלו׃ 18O 24 10 ערום הלכו בלי לבוש ורעבים נשאו עמר׃ 18O 24 11 בין שורתם יצהירו יקבים דרכו ויצמאו׃ 18O 24 12 מעיר מתים ינאקו ונפש חללים תשוע ואלוה לא ישים תפלה׃ 18O 24 13 המה היו במרדי אור לא הכירו דרכיו ולא ישבו בנתיבתיו׃ 18O 24 14 לאור יקום רוצח יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב׃ 18O 24 15 ועין נאף שמרה נשף לאמר לא תשורני עין וסתר פנים ישים׃ 18O 24 16 חתר בחשך בתים יומם חתמו למו לא ידעו אור׃ 18O 24 17 כי יחדו בקר למו צלמות כי יכיר בלהות צלמות׃ 18O 24 18 קל הוא על פני מים תקלל חלקתם בארץ לא יפנה דרך כרמים׃ 18O 24 19 ציה גם חם יגזלו מימי שלג שאול חטאו׃ 18O 24 20 ישכחהו רחם מתקו רמה עוד לא יזכר ותשבר כעץ עולה׃ 18O 24 21 רעה עקרה לא תלד ואלמנה לא ייטיב׃ 18O 24 22 ומשך אבירים בכחו יקום ולא יאמין בחיין׃ 18O 24 23 יתן לו לבטח וישען ועיניהו על דרכיהם׃ 18O 24 24 רומו מעט ואיננו והמכו ככל יקפצון וכראש שבלת ימלו׃ 18O 24 25 ואם לא אפו מי יכזיבני וישם לאל מלתי׃ 18O 25 1 ויען בלדד השחי ויאמר׃ 18O 25 2 המשל ופחד עמו עשה שלום במרומיו׃ 18O 25 3 היש מספר לגדודיו ועל מי לא יקום אורהו׃ 18O 25 4 ומה יצדק אנוש עם אל ומה יזכה ילוד אשה׃ 18O 25 5 הן עד ירח ולא יאהיל וכוכבים לא זכו בעיניו׃ 18O 25 6 אף כי אנוש רמה ובן אדם תולעה׃ 18O 26 1 ויען איוב ויאמר׃ 18O 26 2 מה עזרת ללא כח הושעת זרוע לא עז׃ 18O 26 3 מה יעצת ללא חכמה ותושיה לרב הודעת׃ 18O 26 4 את מי הגדת מלין ונשמת מי יצאה ממך׃ 18O 26 5 הרפאים יחוללו מתחת מים ושכניהם׃ 18O 26 6 ערום שאול נגדו ואין כסות לאבדון׃ 18O 26 7 נטה צפון על תהו תלה ארץ על בלי מה׃ 18O 26 8 צרר מים בעביו ולא נבקע ענן תחתם׃ 18O 26 9 מאחז פני כסה פרשז עליו עננו׃ 18O 26 10 חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך׃ 18O 26 11 עמודי שמים ירופפו ויתמהו מגערתו׃ 18O 26 12 בכחו רגע הים ובתובנתו מחץ רהב׃ 18O 26 13 ברוחו שמים שפרה חללה ידו נחש בריח׃ 18O 26 14 הן אלה קצות דרכו ומה שמץ דבר נשמע בו ורעם גבורתו מי יתבונן׃ 18O 27 1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃ 18O 27 2 חי אל הסיר משפטי ושדי המר נפשי׃ 18O 27 3 כי כל עוד נשמתי בי ורוח אלוה באפי׃ 18O 27 4 אם תדברנה שפתי עולה ולשוני אם יהגה רמיה׃ 18O 27 5 חלילה לי אם אצדיק אתכם עד אגוע לא אסיר תמתי ממני׃ 18O 27 6 בצדקתי החזקתי ולא ארפה לא יחרף לבבי מימי׃ 18O 27 7 יהי כרשע איבי ומתקוממי כעול׃ 18O 27 8 כי מה תקות חנף כי יבצע כי ישל אלוה נפשו׃ 18O 27 9 הצעקתו ישמע אל כי תבוא עליו צרה׃ 18O 27 10 אם על שדי יתענג יקרא אלוה בכל עת׃ 18O 27 11 אורה אתכם ביד אל אשר עם שדי לא אכחד׃ 18O 27 12 הן אתם כלכם חזיתם ולמה זה הבל תהבלו׃ 18O 27 13 זה חלק אדם רשע עם אל ונחלת עריצים משדי יקחו׃ 18O 27 14 אם ירבו בניו למו חרב וצאצאיו לא ישבעו לחם׃ 18O 27 15 שרידו במות יקברו ואלמנתיו לא תבכינה׃ 18O 27 16 אם יצבר כעפר כסף וכחמר יכין מלבוש׃ 18O 27 17 יכין וצדיק ילבש וכסף נקי יחלק׃ 18O 27 18 בנה כעש ביתו וכסכה עשה נצר׃ 18O 27 19 עשיר ישכב ולא יאסף עיניו פקח ואיננו׃ 18O 27 20 תשיגהו כמים בלהות לילה גנבתו סופה׃ 18O 27 21 ישאהו קדים וילך וישערהו ממקמו׃ 18O 27 22 וישלך עליו ולא יחמל מידו ברוח יברח׃ 18O 27 23 ישפק עלימו כפימו וישרק עליו ממקמו׃ 18O 28 1 כי יש לכסף מוצא ומקום לזהב יזקו׃ 18O 28 2 ברזל מעפר יקח ואבן יצוק נחושה׃ 18O 28 3 קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר אבן אפל וצלמות׃ 18O 28 4 פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו׃ 18O 28 5 ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש׃ 18O 28 6 מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו׃ 18O 28 7 נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה׃ 18O 28 8 לא הדריכהו בני שחץ לא עדה עליו שחל׃ 18O 28 9 בחלמיש שלח ידו הפך משרש הרים׃ 18O 28 10 בצורות יארים בקע וכל יקר ראתה עינו׃ 18O 28 11 מבכי נהרות חבש ותעלמה יצא אור׃ 18O 28 12 והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה׃ 18O 28 13 לא ידע אנוש ערכה ולא תמצא בארץ החיים׃ 18O 28 14 תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי׃ 18O 28 15 לא יתן סגור תחתיה ולא ישקל כסף מחירה׃ 18O 28 16 לא תסלה בכתם אופיר בשהם יקר וספיר׃ 18O 28 17 לא יערכנה זהב וזכוכית ותמורתה כלי פז׃ 18O 28 18 ראמות וגביש לא יזכר ומשך חכמה מפנינים׃ 18O 28 19 לא יערכנה פטדת כוש בכתם טהור לא תסלה׃ 18O 28 20 והחכמה מאין תבוא ואי זה מקום בינה׃ 18O 28 21 ונעלמה מעיני כל חי ומעוף השמים נסתרה׃ 18O 28 22 אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה׃ 18O 28 23 אלהים הבין דרכה והוא ידע את מקומה׃ 18O 28 24 כי הוא לקצות הארץ יביט תחת כל השמים יראה׃ 18O 28 25 לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה׃ 18O 28 26 בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות׃ 18O 28 27 אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה׃ 18O 28 28 ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה׃ 18O 29 1 ויסף איוב שאת משלו ויאמר׃ 18O 29 2 מי יתנני כירחי קדם כימי אלוה ישמרני׃ 18O 29 3 בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך׃ 18O 29 4 כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי׃ 18O 29 5 בעוד שדי עמדי סביבותי נערי׃ 18O 29 6 ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי שמן׃ 18O 29 7 בצאתי שער עלי קרת ברחוב אכין מושבי׃ 18O 29 8 ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו׃ 18O 29 9 שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם׃ 18O 29 10 קול נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה׃ 18O 29 11 כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני׃ 18O 29 12 כי אמלט עני משוע ויתום ולא עזר לו׃ 18O 29 13 ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן׃ 18O 29 14 צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי׃ 18O 29 15 עינים הייתי לעור ורגלים לפסח אני׃ 18O 29 16 אב אנכי לאביונים ורב לא ידעתי אחקרהו׃ 18O 29 17 ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף׃ 18O 29 18 ואמר עם קני אגוע וכחול ארבה ימים׃ 18O 29 19 שרשי פתוח אלי מים וטל ילין בקצירי׃ 18O 29 20 כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף׃ 18O 29 21 לי שמעו ויחלו וידמו למו עצתי׃ 18O 29 22 אחרי דברי לא ישנו ועלימו תטף מלתי׃ 18O 29 23 ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש׃ 18O 29 24 אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון׃ 18O 29 25 אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם׃ 18O 30 1 ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר מאסתי אבותם לשית עם כלבי צאני׃ 18O 30 2 גם כח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח׃ 18O 30 3 בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה׃ 18O 30 4 הקטפים מלוח עלי שיח ושרש רתמים לחמם׃ 18O 30 5 מן גו יגרשו יריעו עלימו כגנב׃ 18O 30 6 בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים׃ 18O 30 7 בין שיחים ינהקו תחת חרול יספחו׃ 18O 30 8 בני נבל גם בני בלי שם נכאו מן הארץ׃ 18O 30 9 ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה׃ 18O 30 10 תעבוני רחקו מני ומפני לא חשכו רק׃ 18O 30 11 כי יתרו פתח ויענני ורסן מפני שלחו׃ 18O 30 12 על ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם׃ 18O 30 13 נתסו נתיבתי להותי יעילו לא עזר למו׃ 18O 30 14 כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו׃ 18O 30 15 ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה ישעתי׃ 18O 30 16 ועתה עלי תשתפך נפשי יאחזוני ימי עני׃ 18O 30 17 לילה עצמי נקר מעלי וערקי לא ישכבון׃ 18O 30 18 ברב כח יתחפש לבושי כפי כתנתי יאזרני׃ 18O 30 19 הרני לחמר ואתמשל כעפר ואפר׃ 18O 30 20 אשוע אליך ולא תענני עמדתי ותתבנן בי׃ 18O 30 21 תהפך לאכזר לי בעצם ידך תשטמני׃ 18O 30 22 תשאני אל רוח תרכיבני ותמגגני תשוה׃ 18O 30 23 כי ידעתי מות תשיבני ובית מועד לכל חי׃ 18O 30 24 אך לא בעי ישלח יד אם בפידו להן שוע׃ 18O 30 25 אם לא בכיתי לקשה יום עגמה נפשי לאביון׃ 18O 30 26 כי טוב קויתי ויבא רע ואיחלה לאור ויבא אפל׃ 18O 30 27 מעי רתחו ולא דמו קדמני ימי עני׃ 18O 30 28 קדר הלכתי בלא חמה קמתי בקהל אשוע׃ 18O 30 29 אח הייתי לתנים ורע לבנות יענה׃ 18O 30 30 עורי שחר מעלי ועצמי חרה מני חרב׃ 18O 30 31 ויהי לאבל כנרי ועגבי לקול בכים׃ 18O 31 1 ברית כרתי לעיני ומה אתבונן על בתולה׃ 18O 31 2 ומה חלק אלוה ממעל ונחלת שדי ממרמים׃ 18O 31 3 הלא איד לעול ונכר לפעלי און׃ 18O 31 4 הלא הוא יראה דרכי וכל צעדי יספור׃ 18O 31 5 אם הלכתי עם שוא ותחש על מרמה רגלי׃ 18O 31 6 ישקלני במאזני צדק וידע אלוה תמתי׃ 18O 31 7 אם תטה אשרי מני הדרך ואחר עיני הלך לבי ובכפי דבק מאום׃ 18O 31 8 אזרעה ואחר יאכל וצאצאי ישרשו׃ 18O 31 9 אם נפתה לבי על אשה ועל פתח רעי ארבתי׃ 18O 31 10 תטחן לאחר אשתי ועליה יכרעון אחרין׃ 18O 31 11 כי הוא זמה והיא עון פלילים׃ 18O 31 12 כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתי תשרש׃ 18O 31 13 אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי׃ 18O 31 14 ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו׃ 18O 31 15 הלא בבטן עשני עשהו ויכננו ברחם אחד׃ 18O 31 16 אם אמנע מחפץ דלים ועיני אלמנה אכלה׃ 18O 31 17 ואכל פתי לבדי ולא אכל יתום ממנה׃ 18O 31 18 כי מנעורי גדלני כאב ומבטן אמי אנחנה׃ 18O 31 19 אם אראה אובד מבלי לבוש ואין כסות לאביון׃ 18O 31 20 אם לא ברכוני חלצו ומגז כבשי יתחמם׃ 18O 31 21 אם הניפותי על יתום ידי כי אראה בשער עזרתי׃ 18O 31 22 כתפי משכמה תפול ואזרעי מקנה תשבר׃ 18O 31 23 כי פחד אלי איד אל ומשאתו לא אוכל׃ 18O 31 24 אם שמתי זהב כסלי ולכתם אמרתי מבטחי׃ 18O 31 25 אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי׃ 18O 31 26 אם אראה אור כי יהל וירח יקר הלך׃ 18O 31 27 ויפת בסתר לבי ותשק ידי לפי׃ 18O 31 28 גם הוא עון פלילי כי כחשתי לאל ממעל׃ 18O 31 29 אם אשמח בפיד משנאי והתעררתי כי מצאו רע׃ 18O 31 30 ולא נתתי לחטא חכי לשאל באלה נפשו׃ 18O 31 31 אם לא אמרו מתי אהלי מי יתן מבשרו לא נשבע׃ 18O 31 32 בחוץ לא ילין גר דלתי לארח אפתח׃ 18O 31 33 אם כסיתי כאדם פשעי לטמון בחבי עוני׃ 18O 31 34 כי אערוץ המון רבה ובוז משפחות יחתני ואדם לא אצא פתח׃ 18O 31 35 מי יתן לי שמע לי הן תוי שדי יענני וספר כתב איש ריבי׃ 18O 31 36 אם לא על שכמי אשאנו אענדנו עטרות לי׃ 18O 31 37 מספר צעדי אגידנו כמו נגיד אקרבנו׃ 18O 31 38 אם עלי אדמתי תזעק ויחד תלמיה יבכיון׃ 18O 31 39 אם כחה אכלתי בלי כסף ונפש בעליה הפחתי׃ 18O 31 40 תחת חטה יצא חוח ותחת שערה באשה תמו דברי איוב׃ 18O 32 1 וישבתו שלשת האנשים האלה מענות את איוב כי הוא צדיק בעיניו׃ 18O 32 2 ויחר אף אליהוא בן ברכאל הבוזי ממשפחת רם באיוב חרה אפו על צדקו נפשו מאלהים׃ 18O 32 3 ובשלשת רעיו חרה אפו על אשר לא מצאו מענה וירשיעו את איוב׃ 18O 32 4 ואליהו חכה את איוב בדברים כי זקנים המה ממנו לימים׃ 18O 32 5 וירא אליהוא כי אין מענה בפי שלשת האנשים ויחר אפו׃ 18O 32 6 ויען אליהוא בן ברכאל הבוזי ויאמר צעיר אני לימים ואתם ישישים על כן זחלתי ואירא מחות דעי אתכם׃ 18O 32 7 אמרתי ימים ידברו ורב שנים ידיעו חכמה׃ 18O 32 8 אכן רוח היא באנוש ונשמת שדי תבינם׃ 18O 32 9 לא רבים יחכמו וזקנים יבינו משפט׃ 18O 32 10 לכן אמרתי שמעה לי אחוה דעי אף אני׃ 18O 32 11 הן הוחלתי לדבריכם אזין עד תבונתיכם עד תחקרון מלין׃ 18O 32 12 ועדיכם אתבונן והנה אין לאיוב מוכיח עונה אמריו מכם׃ 18O 32 13 פן תאמרו מצאנו חכמה אל ידפנו לא איש׃ 18O 32 14 ולא ערך אלי מלין ובאמריכם לא אשיבנו׃ 18O 32 15 חתו לא ענו עוד העתיקו מהם מלים׃ 18O 32 16 והוחלתי כי לא ידברו כי עמדו לא ענו עוד׃ 18O 32 17 אענה אף אני חלקי אחוה דעי אף אני׃ 18O 32 18 כי מלתי מלים הציקתני רוח בטני׃ 18O 32 19 הנה בטני כיין לא יפתח כאבות חדשים יבקע׃ 18O 32 20 אדברה וירוח לי אפתח שפתי ואענה׃ 18O 32 21 אל נא אשא פני איש ואל אדם לא אכנה׃ 18O 32 22 כי לא ידעתי אכנה כמעט ישאני עשני׃ 18O 33 1 ואולם שמע נא איוב מלי וכל דברי האזינה׃ 18O 33 2 הנה נא פתחתי פי דברה לשוני בחכי׃ 18O 33 3 ישר לבי אמרי ודעת שפתי ברור מללו׃ 18O 33 4 רוח אל עשתני ונשמת שדי תחיני׃ 18O 33 5 אם תוכל השיבני ערכה לפני התיצבה׃ 18O 33 6 הן אני כפיך לאל מחמר קרצתי גם אני׃ 18O 33 7 הנה אמתי לא תבעתך ואכפי עליך לא יכבד׃ 18O 33 8 אך אמרת באזני וקול מלין אשמע׃ 18O 33 9 זך אני בלי פשע חף אנכי ולא עון לי׃ 18O 33 10 הן תנואות עלי ימצא יחשבני לאויב לו׃ 18O 33 11 ישם בסד רגלי ישמר כל ארחתי׃ 18O 33 12 הן זאת לא צדקת אענך כי ירבה אלוה מאנוש׃ 18O 33 13 מדוע אליו ריבות כי כל דבריו לא יענה׃ 18O 33 14 כי באחת ידבר אל ובשתים לא ישורנה׃ 18O 33 15 בחלום חזיון לילה בנפל תרדמה על אנשים בתנומות עלי משכב׃ 18O 33 16 אז יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם׃ 18O 33 17 להסיר אדם מעשה וגוה מגבר יכסה׃ 18O 33 18 יחשך נפשו מני שחת וחיתו מעבר בשלח׃ 18O 33 19 והוכח במכאוב על משכבו וריב עצמיו אתן׃ 18O 33 20 וזהמתו חיתו לחם ונפשו מאכל תאוה׃ 18O 33 21 יכל בשרו מראי ושפי עצמותיו לא ראו׃ 18O 33 22 ותקרב לשחת נפשו וחיתו לממתים׃ 18O 33 23 אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף להגיד לאדם ישרו׃ 18O 33 24 ויחננו ויאמר פדעהו מרדת שחת מצאתי כפר׃ 18O 33 25 רטפש בשרו מנער ישוב לימי עלומיו׃ 18O 33 26 יעתר אל אלוה וירצהו וירא פניו בתרועה וישב לאנוש צדקתו׃ 18O 33 27 ישר על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי׃ 18O 33 28 פדה נפשי מעבר בשחת וחיתי באור תראה׃ 18O 33 29 הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר׃ 18O 33 30 להשיב נפשו מני שחת לאור באור החיים׃ 18O 33 31 הקשב איוב שמע לי החרש ואנכי אדבר׃ 18O 33 32 אם יש מלין השיבני דבר כי חפצתי צדקך׃ 18O 33 33 אם אין אתה שמע לי החרש ואאלפך חכמה׃ 18O 34 1 ויען אליהוא ויאמר׃ 18O 34 2 שמעו חכמים מלי וידעים האזינו לי׃ 18O 34 3 כי אזן מלין תבחן וחך יטעם לאכל׃ 18O 34 4 משפט נבחרה לנו נדעה בינינו מה טוב׃ 18O 34 5 כי אמר איוב צדקתי ואל הסיר משפטי׃ 18O 34 6 על משפטי אכזב אנוש חצי בלי פשע׃ 18O 34 7 מי גבר כאיוב ישתה לעג כמים׃ 18O 34 8 וארח לחברה עם פעלי און וללכת עם אנשי רשע׃ 18O 34 9 כי אמר לא יסכן גבר ברצתו עם אלהים׃ 18O 34 10 לכן אנשי לבב שמעו לי חללה לאל מרשע ושדי מעול׃ 18O 34 11 כי פעל אדם ישלם לו וכארח איש ימצאנו׃ 18O 34 12 אף אמנם אל לא ירשיע ושדי לא יעות משפט׃ 18O 34 13 מי פקד עליו ארצה ומי שם תבל כלה׃ 18O 34 14 אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסף׃ 18O 34 15 יגוע כל בשר יחד ואדם על עפר ישוב׃ 18O 34 16 ואם בינה שמעה זאת האזינה לקול מלי׃ 18O 34 17 האף שונא משפט יחבוש ואם צדיק כביר תרשיע׃ 18O 34 18 האמר למלך בליעל רשע אל נדיבים׃ 18O 34 19 אשר לא נשא פני שרים ולא נכר שוע לפני דל כי מעשה ידיו כלם׃ 18O 34 20 רגע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד׃ 18O 34 21 כי עיניו על דרכי איש וכל צעדיו יראה׃ 18O 34 22 אין חשך ואין צלמות להסתר שם פעלי און׃ 18O 34 23 כי לא על איש ישים עוד להלך אל אל במשפט׃ 18O 34 24 ירע כבירים לא חקר ויעמד אחרים תחתם׃ 18O 34 25 לכן יכיר מעבדיהם והפך לילה וידכאו׃ 18O 34 26 תחת רשעים ספקם במקום ראים׃ 18O 34 27 אשר על כן סרו מאחריו וכל דרכיו לא השכילו׃ 18O 34 28 להביא עליו צעקת דל וצעקת עניים ישמע׃ 18O 34 29 והוא ישקט ומי ירשע ויסתר פנים ומי ישורנו ועל גוי ועל אדם יחד׃ 18O 34 30 ממלך אדם חנף ממקשי עם׃ 18O 34 31 כי אל אל האמר נשאתי לא אחבל׃ 18O 34 32 בלעדי אחזה אתה הרני אם עול פעלתי לא אסיף׃ 18O 34 33 המעמך ישלמנה כי מאסת כי אתה תבחר ולא אני ומה ידעת דבר׃ 18O 34 34 אנשי לבב יאמרו לי וגבר חכם שמע לי׃ 18O 34 35 איוב לא בדעת ידבר ודבריו לא בהשכיל׃ 18O 34 36 אבי יבחן איוב עד נצח על תשבת באנשי און׃ 18O 34 37 כי יסיף על חטאתו פשע בינינו יספוק וירב אמריו לאל׃ 18O 35 1 ויען אליהו ויאמר׃ 18O 35 2 הזאת חשבת למשפט אמרת צדקי מאל׃ 18O 35 3 כי תאמר מה יסכן לך מה אעיל מחטאתי׃ 18O 35 4 אני אשיבך מלין ואת רעיך עמך׃ 18O 35 5 הבט שמים וראה ושור שחקים גבהו ממך׃ 18O 35 6 אם חטאת מה תפעל בו ורבו פשעיך מה תעשה לו׃ 18O 35 7 אם צדקת מה תתן לו או מה מידך יקח׃ 18O 35 8 לאיש כמוך רשעך ולבן אדם צדקתך׃ 18O 35 9 מרב עשוקים יזעיקו ישועו מזרוע רבים׃ 18O 35 10 ולא אמר איה אלוה עשי נתן זמרות בלילה׃ 18O 35 11 מלפנו מבהמות ארץ ומעוף השמים יחכמנו׃ 18O 35 12 שם יצעקו ולא יענה מפני גאון רעים׃ 18O 35 13 אך שוא לא ישמע אל ושדי לא ישורנה׃ 18O 35 14 אף כי תאמר לא תשורנו דין לפניו ותחולל לו׃ 18O 35 15 ועתה כי אין פקד אפו ולא ידע בפש מאד׃ 18O 35 16 ואיוב הבל יפצה פיהו בבלי דעת מלין יכבר׃ 18O 36 1 ויסף אליהוא ויאמר׃ 18O 36 2 כתר לי זעיר ואחוך כי עוד לאלוה מלים׃ 18O 36 3 אשא דעי למרחוק ולפעלי אתן צדק׃ 18O 36 4 כי אמנם לא שקר מלי תמים דעות עמך׃ 18O 36 5 הן אל כביר ולא ימאס כביר כח לב׃ 18O 36 6 לא יחיה רשע ומשפט עניים יתן׃ 18O 36 7 לא יגרע מצדיק עיניו ואת מלכים לכסא וישיבם לנצח ויגבהו׃ 18O 36 8 ואם אסורים בזקים ילכדון בחבלי עני׃ 18O 36 9 ויגד להם פעלם ופשעיהם כי יתגברו׃ 18O 36 10 ויגל אזנם למוסר ויאמר כי ישבון מאון׃ 18O 36 11 אם ישמעו ויעבדו יכלו ימיהם בטוב ושניהם בנעימים׃ 18O 36 12 ואם לא ישמעו בשלח יעברו ויגועו בבלי דעת׃ 18O 36 13 וחנפי לב ישימו אף לא ישועו כי אסרם׃ 18O 36 14 תמת בנער נפשם וחיתם בקדשים׃ 18O 36 15 יחלץ עני בעניו ויגל בלחץ אזנם׃ 18O 36 16 ואף הסיתך מפי צר רחב לא מוצק תחתיה ונחת שלחנך מלא דשן׃ 18O 36 17 ודין רשע מלאת דין ומשפט יתמכו׃ 18O 36 18 כי חמה פן יסיתך בספק ורב כפר אל יטך׃ 18O 36 19 היערך שועך לא בצר וכל מאמצי כח׃ 18O 36 20 אל תשאף הלילה לעלות עמים תחתם׃ 18O 36 21 השמר אל תפן אל און כי על זה בחרת מעני׃ 18O 36 22 הן אל ישגיב בכחו מי כמהו מורה׃ 18O 36 23 מי פקד עליו דרכו ומי אמר פעלת עולה׃ 18O 36 24 זכר כי תשגיא פעלו אשר שררו אנשים׃ 18O 36 25 כל אדם חזו בו אנוש יביט מרחוק׃ 18O 36 26 הן אל שגיא ולא נדע מספר שניו ולא חקר׃ 18O 36 27 כי יגרע נטפי מים יזקו מטר לאדו׃ 18O 36 28 אשר יזלו שחקים ירעפו עלי אדם רב׃ 18O 36 29 אף אם יבין מפרשי עב תשאות סכתו׃ 18O 36 30 הן פרש עליו אורו ושרשי הים כסה׃ 18O 36 31 כי בם ידין עמים יתן אכל למכביר׃ 18O 36 32 על כפים כסה אור ויצו עליה במפגיע׃ 18O 36 33 יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה׃ 18O 37 1 אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ 18O 37 2 שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ 18O 37 3 תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ 18O 37 4 אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ 18O 37 5 ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ 18O 37 6 כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ 18O 37 7 ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ 18O 37 8 ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ 18O 37 9 מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ 18O 37 10 מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ 18O 37 11 אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ 18O 37 12 והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ 18O 37 13 אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ 18O 37 14 האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ 18O 37 15 התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ 18O 37 16 התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ 18O 37 17 אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ 18O 37 18 תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ 18O 37 19 הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ 18O 37 20 היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ 18O 37 21 ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ 18O 37 22 מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ 18O 37 23 שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ 18O 37 24 לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃ 18O 38 1 ויען יהוה את איוב מן הסערה ויאמר׃ 18O 38 2 מי זה מחשיך עצה במלין בלי דעת׃ 18O 38 3 אזר נא כגבר חלציך ואשאלך והודיעני׃ 18O 38 4 איפה היית ביסדי ארץ הגד אם ידעת בינה׃ 18O 38 5 מי שם ממדיה כי תדע או מי נטה עליה קו׃ 18O 38 6 על מה אדניה הטבעו או מי ירה אבן פנתה׃ 18O 38 7 ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים׃ 18O 38 8 ויסך בדלתים ים בגיחו מרחם יצא׃ 18O 38 9 בשומי ענן לבשו וערפל חתלתו׃ 18O 38 10 ואשבר עליו חקי ואשים בריח ודלתים׃ 18O 38 11 ואמר עד פה תבוא ולא תסיף ופא ישית בגאון גליך׃ 18O 38 12 המימיך צוית בקר ידעתה שחר מקמו׃ 18O 38 13 לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה׃ 18O 38 14 תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש׃ 18O 38 15 וימנע מרשעים אורם וזרוע רמה תשבר׃ 18O 38 16 הבאת עד נבכי ים ובחקר תהום התהלכת׃ 18O 38 17 הנגלו לך שערי מות ושערי צלמות תראה׃ 18O 38 18 התבננת עד רחבי ארץ הגד אם ידעת כלה׃ 18O 38 19 אי זה הדרך ישכן אור וחשך אי זה מקמו׃ 18O 38 20 כי תקחנו אל גבולו וכי תבין נתיבות ביתו׃ 18O 38 21 ידעת כי אז תולד ומספר ימיך רבים׃ 18O 38 22 הבאת אל אצרות שלג ואצרות ברד תראה׃ 18O 38 23 אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה׃ 18O 38 24 אי זה הדרך יחלק אור יפץ קדים עלי ארץ׃ 18O 38 25 מי פלג לשטף תעלה ודרך לחזיז קלות׃ 18O 38 26 להמטיר על ארץ לא איש מדבר לא אדם בו׃ 18O 38 27 להשביע שאה ומשאה ולהצמיח מצא דשא׃ 18O 38 28 היש למטר אב או מי הוליד אגלי טל׃ 18O 38 29 מבטן מי יצא הקרח וכפר שמים מי ילדו׃ 18O 38 30 כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו׃ 18O 38 31 התקשר מעדנות כימה או משכות כסיל תפתח׃ 18O 38 32 התציא מזרות בעתו ועיש על בניה תנחם׃ 18O 38 33 הידעת חקות שמים אם תשים משטרו בארץ׃ 18O 38 34 התרים לעב קולך ושפעת מים תכסך׃ 18O 38 35 התשלח ברקים וילכו ויאמרו לך הננו׃ 18O 38 36 מי שת בטחות חכמה או מי נתן לשכוי בינה׃ 18O 38 37 מי יספר שחקים בחכמה ונבלי שמים מי ישכיב׃ 18O 38 38 בצקת עפר למוצק ורגבים ידבקו׃ 18O 38 39 התצוד ללביא טרף וחית כפירים תמלא׃ 18O 38 40 כי ישחו במעונות ישבו בסכה למו ארב׃ 18O 38 41 מי יכין לערב צידו כי ילדו אל אל ישועו יתעו לבלי אכל׃ 18O 39 1 הידעת עת לדת יעלי סלע חלל אילות תשמר׃ 18O 39 2 תספר ירחים תמלאנה וידעת עת לדתנה׃ 18O 39 3 תכרענה ילדיהן תפלחנה חבליהם תשלחנה׃ 18O 39 4 יחלמו בניהם ירבו בבר יצאו ולא שבו למו׃ 18O 39 5 מי שלח פרא חפשי ומסרות ערוד מי פתח׃ 18O 39 6 אשר שמתי ערבה ביתו ומשכנותיו מלחה׃ 18O 39 7 ישחק להמון קריה תשאות נוגש לא ישמע׃ 18O 39 8 יתור הרים מרעהו ואחר כל ירוק ידרוש׃ 18O 39 9 היאבה רים עבדך אם ילין על אבוסך׃ 18O 39 10 התקשר רים בתלם עבתו אם ישדד עמקים אחריך׃ 18O 39 11 התבטח בו כי רב כחו ותעזב אליו יגיעך׃ 18O 39 12 התאמין בו כי ישוב זרעך וגרנך יאסף׃ 18O 39 13 כנף רננים נעלסה אם אברה חסידה ונצה׃ 18O 39 14 כי תעזב לארץ בציה ועל עפר תחמם׃ 18O 39 15 ותשכח כי רגל תזורה וחית השדה תדושה׃ 18O 39 16 הקשיח בניה ללא לה לריק יגיעה בלי פחד׃ 18O 39 17 כי השה אלוה חכמה ולא חלק לה בבינה׃ 18O 39 18 כעת במרום תמריא תשחק לסוס ולרכבו׃ 18O 39 19 התתן לסוס גבורה התלביש צוארו רעמה׃ 18O 39 20 התרעישנו כארבה הוד נחרו אימה׃ 18O 39 21 יחפרו בעמק וישיש בכח יצא לקראת נשק׃ 18O 39 22 ישחק לפחד ולא יחת ולא ישוב מפני חרב׃ 18O 39 23 עליו תרנה אשפה להב חנית וכידון׃ 18O 39 24 ברעש ורגז יגמא ארץ ולא יאמין כי קול שופר׃ 18O 39 25 בדי שפר יאמר האח ומרחוק יריח מלחמה רעם שרים ותרועה׃ 18O 39 26 המבינתך יאבר נץ יפרש כנפו לתימן׃ 18O 39 27 אם על פיך יגביה נשר וכי ירים קנו׃ 18O 39 28 סלע ישכן ויתלנן על שן סלע ומצודה׃ 18O 39 29 משם חפר אכל למרחוק עיניו יביטו׃ 18O 39 30 ואפרחו יעלעו דם ובאשר חללים שם הוא׃ 18O 40 1 ויען יהוה את איוב ויאמר׃ 18O 40 2 הרב עם שדי יסור מוכיח אלוה יעננה׃ 18O 40 3 ויען איוב את יהוה ויאמר׃ 18O 40 4 הן קלתי מה אשיבך ידי שמתי למו פי׃ 18O 40 5 אחת דברתי ולא אענה ושתים ולא אוסיף׃ 18O 40 6 ויען יהוה את איוב מן סערה ויאמר׃ 18O 40 7 אזר נא כגבר חלציך אשאלך והודיעני׃ 18O 40 8 האף תפר משפטי תרשיעני למען תצדק׃ 18O 40 9 ואם זרוע כאל לך ובקול כמהו תרעם׃ 18O 40 10 עדה נא גאון וגבה והוד והדר תלבש׃ 18O 40 11 הפץ עברות אפך וראה כל גאה והשפילהו׃ 18O 40 12 ראה כל גאה הכניעהו והדך רשעים תחתם׃ 18O 40 13 טמנם בעפר יחד פניהם חבש בטמון׃ 18O 40 14 וגם אני אודך כי תושע לך ימינך׃ 18O 40 15 הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל׃ 18O 40 16 הנה נא כחו במתניו ואנו בשרירי בטנו׃ 18O 40 17 יחפץ זנבו כמו ארז גידי פחדו ישרגו׃ 18O 40 18 עצמיו אפיקי נחושה גרמיו כמטיל ברזל׃ 18O 40 19 הוא ראשית דרכי אל העשו יגש חרבו׃ 18O 40 20 כי בול הרים ישאו לו וכל חית השדה ישחקו שם׃ 18O 40 21 תחת צאלים ישכב בסתר קנה ובצה׃ 18O 40 22 יסכהו צאלים צללו יסבוהו ערבי נחל׃ 18O 40 23 הן יעשק נהר לא יחפוז יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו׃ 18O 40 24 בעיניו יקחנו במוקשים ינקב אף׃ 18O 41 1 תמשך לויתן בחכה ובחבל תשקיע לשנו׃ 18O 41 2 התשים אגמון באפו ובחוח תקוב לחיו׃ 18O 41 3 הירבה אליך תחנונים אם ידבר אליך רכות׃ 18O 41 4 היכרת ברית עמך תקחנו לעבד עולם׃ 18O 41 5 התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיך׃ 18O 41 6 יכרו עליו חברים יחצוהו בין כנענים׃ 18O 41 7 התמלא בשכות עורו ובצלצל דגים ראשו׃ 18O 41 8 שים עליו כפך זכר מלחמה אל תוסף׃ 18O 41 9 הן תחלתו נכזבה הגם אל מראיו יטל׃ 18O 41 10 לא אכזר כי יעורנו ומי הוא לפני יתיצב׃ 18O 41 11 מי הקדימני ואשלם תחת כל השמים לי הוא׃ 18O 41 12 לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו׃ 18O 41 13 מי גלה פני לבושו בכפל רסנו מי יבוא׃ 18O 41 14 דלתי פניו מי פתח סביבות שניו אימה׃ 18O 41 15 גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר׃ 18O 41 16 אחד באחד יגשו ורוח לא יבוא ביניהם׃ 18O 41 17 איש באחיהו ידבקו יתלכדו ולא יתפרדו׃ 18O 41 18 עטישתיו תהל אור ועיניו כעפעפי שחר׃ 18O 41 19 מפיו לפידים יהלכו כידודי אש יתמלטו׃ 18O 41 20 מנחיריו יצא עשן כדוד נפוח ואגמן׃ 18O 41 21 נפשו גחלים תלהט ולהב מפיו יצא׃ 18O 41 22 בצוארו ילין עז ולפניו תדוץ דאבה׃ 18O 41 23 מפלי בשרו דבקו יצוק עליו בל ימוט׃ 18O 41 24 לבו יצוק כמו אבן ויצוק כפלח תחתית׃ 18O 41 25 משתו יגורו אלים משברים יתחטאו׃ 18O 41 26 משיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה׃ 18O 41 27 יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה׃ 18O 41 28 לא יבריחנו בן קשת לקש נהפכו לו אבני קלע׃ 18O 41 29 כקש נחשבו תותח וישחק לרעש כידון׃ 18O 41 30 תחתיו חדודי חרש ירפד חרוץ עלי טיט׃ 18O 41 31 ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה׃ 18O 41 32 אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה׃ 18O 41 33 אין על עפר משלו העשו לבלי חת׃ 18O 41 34 את כל גבה יראה הוא מלך על כל בני שחץ׃ 18O 42 1 ויען איוב את יהוה ויאמר׃ 18O 42 2 ידעת כי כל תוכל ולא יבצר ממך מזמה׃ 18O 42 3 מי זה מעלים עצה בלי דעת לכן הגדתי ולא אבין נפלאות ממני ולא אדע׃ 18O 42 4 שמע נא ואנכי אדבר אשאלך והודיעני׃ 18O 42 5 לשמע אזן שמעתיך ועתה עיני ראתך׃ 18O 42 6 על כן אמאס ונחמתי על עפר ואפר׃ 18O 42 7 ויהי אחר דבר יהוה את הדברים האלה אל איוב ויאמר יהוה אל אליפז התימני חרה אפי בך ובשני רעיך כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃ 18O 42 8 ועתה קחו לכם שבעה פרים ושבעה אילים ולכו אל עבדי איוב והעליתם עולה בעדכם ואיוב עבדי יתפלל עליכם כי אם פניו אשא לבלתי עשות עמכם נבלה כי לא דברתם אלי נכונה כעבדי איוב׃ 18O 42 9 וילכו אליפז התימני ובלדד השוחי צפר הנעמתי ויעשו כאשר דבר אליהם יהוה וישא יהוה את פני איוב׃ 18O 42 10 ויהוה שב את שבית איוב בהתפללו בעד רעהו ויסף יהוה את כל אשר לאיוב למשנה׃ 18O 42 11 ויבאו אליו כל אחיו וכל אחיתיו וכל ידעיו לפנים ויאכלו עמו לחם בביתו וינדו לו וינחמו אתו על כל הרעה אשר הביא יהוה עליו ויתנו לו איש קשיטה אחת ואיש נזם זהב אחד׃ 18O 42 12 ויהוה ברך את אחרית איוב מראשתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות׃ 18O 42 13 ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות׃ 18O 42 14 ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך׃ 18O 42 15 ולא נמצא נשים יפות כבנות איוב בכל הארץ ויתן להם אביהם נחלה בתוך אחיהם׃ 18O 42 16 ויחי איוב אחרי זאת מאה וארבעים שנה וירא את בניו ואת בני בניו ארבעה דרות׃ 18O 42 17 וימת איוב זקן ושבע ימים׃ 19O 1 1 אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב׃ 19O 1 2 כי אם בתורת יהוה חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה׃ 19O 1 3 והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעתו ועלהו לא יבול וכל אשר יעשה יצליח׃ 19O 1 4 לא כן הרשעים כי אם כמץ אשר תדפנו רוח׃ 19O 1 5 על כן לא יקמו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים׃ 19O 1 6 כי יודע יהוה דרך צדיקים ודרך רשעים תאבד׃ 19O 2 1 למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃ 19O 2 2 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃ 19O 2 3 ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבתימו׃ 19O 2 4 יושב בשמים ישחק אדני ילעג למו׃ 19O 2 5 אז ידבר אלימו באפו ובחרונו יבהלמו׃ 19O 2 6 ואני נסכתי מלכי על ציון הר קדשי׃ 19O 2 7 אספרה אל חק יהוה אמר אלי בני אתה אני היום ילדתיך׃ 19O 2 8 שאל ממני ואתנה גוים נחלתך ואחזתך אפסי ארץ׃ 19O 2 9 תרעם בשבט ברזל ככלי יוצר תנפצם׃ 19O 2 10 ועתה מלכים השכילו הוסרו שפטי ארץ׃ 19O 2 11 עבדו את יהוה ביראה וגילו ברעדה׃ 19O 2 12 נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפו אשרי כל חוסי בו׃ 19O 3 1 מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו יהוה מה רבו צרי רבים קמים עלי׃ 19O 3 2 רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה׃ 19O 3 3 ואתה יהוה מגן בעדי כבודי ומרים ראשי׃ 19O 3 4 קולי אל יהוה אקרא ויענני מהר קדשו סלה׃ 19O 3 5 אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי יהוה יסמכני׃ 19O 3 6 לא אירא מרבבות עם אשר סביב שתו עלי׃ 19O 3 7 קומה יהוה הושיעני אלהי כי הכית את כל איבי לחי שני רשעים שברת׃ 19O 3 8 ליהוה הישועה על עמך ברכתך סלה׃ 19O 4 1 למנצח בנגינות מזמור לדוד בקראי ענני אלהי צדקי בצר הרחבת לי חנני ושמע תפלתי׃ 19O 4 2 בני איש עד מה כבודי לכלמה תאהבון ריק תבקשו כזב סלה׃ 19O 4 3 ודעו כי הפלה יהוה חסיד לו יהוה ישמע בקראי אליו׃ 19O 4 4 רגזו ואל תחטאו אמרו בלבבכם על משכבכם ודמו סלה׃ 19O 4 5 זבחו זבחי צדק ובטחו אל יהוה׃ 19O 4 6 רבים אמרים מי יראנו טוב נסה עלינו אור פניך יהוה׃ 19O 4 7 נתתה שמחה בלבי מעת דגנם ותירושם רבו׃ 19O 4 8 בשלום יחדו אשכבה ואישן כי אתה יהוה לבדד לבטח תושיבני׃ 19O 5 1 למנצח אל הנחילות מזמור לדוד אמרי האזינה יהוה בינה הגיגי׃ 19O 5 2 הקשיבה לקול שועי מלכי ואלהי כי אליך אתפלל׃ 19O 5 3 יהוה בקר תשמע קולי בקר אערך לך ואצפה׃ 19O 5 4 כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרך רע׃ 19O 5 5 לא יתיצבו הוללים לנגד עיניך שנאת כל פעלי און׃ 19O 5 6 תאבד דברי כזב איש דמים ומרמה יתעב יהוה׃ 19O 5 7 ואני ברב חסדך אבוא ביתך אשתחוה אל היכל קדשך ביראתך׃ 19O 5 8 יהוה נחני בצדקתך למען שוררי הושר לפני דרכך׃ 19O 5 9 כי אין בפיהו נכונה קרבם הוות קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון׃ 19O 5 10 האשימם אלהים יפלו ממעצותיהם ברב פשעיהם הדיחמו כי מרו בך׃ 19O 5 11 וישמחו כל חוסי בך לעולם ירננו ותסך עלימו ויעלצו בך אהבי שמך׃ 19O 5 12 כי אתה תברך צדיק יהוה כצנה רצון תעטרנו׃ 19O 6 1 למנצח בנגינות על השמינית מזמור לדוד יהוה אל באפך תוכיחני ואל בחמתך תיסרני׃ 19O 6 2 חנני יהוה כי אמלל אני רפאני יהוה כי נבהלו עצמי׃ 19O 6 3 ונפשי נבהלה מאד ואת יהוה עד מתי׃ 19O 6 4 שובה יהוה חלצה נפשי הושיעני למען חסדך׃ 19O 6 5 כי אין במות זכרך בשאול מי יודה לך׃ 19O 6 6 יגעתי באנחתי אשחה בכל לילה מטתי בדמעתי ערשי אמסה׃ 19O 6 7 עששה מכעס עיני עתקה בכל צוררי׃ 19O 6 8 סורו ממני כל פעלי און כי שמע יהוה קול בכיי׃ 19O 6 9 שמע יהוה תחנתי יהוה תפלתי יקח׃ 19O 6 10 יבשו ויבהלו מאד כל איבי ישבו יבשו רגע׃ 19O 7 1 שגיון לדוד אשר שר ליהוה על דברי כוש בן ימיני יהוה אלהי בך חסיתי הושיעני מכל רדפי והצילני׃ 19O 7 2 פן יטרף כאריה נפשי פרק ואין מציל׃ 19O 7 3 יהוה אלהי אם עשיתי זאת אם יש עול בכפי׃ 19O 7 4 אם גמלתי שולמי רע ואחלצה צוררי ריקם׃ 19O 7 5 ירדף אויב נפשי וישג וירמס לארץ חיי וכבודי לעפר ישכן סלה׃ 19O 7 6 קומה יהוה באפך הנשא בעברות צוררי ועורה אלי משפט צוית׃ 19O 7 7 ועדת לאמים תסובבך ועליה למרום שובה׃ 19O 7 8 יהוה ידין עמים שפטני יהוה כצדקי וכתמי עלי׃ 19O 7 9 יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק ובחן לבות וכליות אלהים צדיק׃ 19O 7 10 מגני על אלהים מושיע ישרי לב׃ 19O 7 11 אלהים שופט צדיק ואל זעם בכל יום׃ 19O 7 12 אם לא ישוב חרבו ילטוש קשתו דרך ויכוננה׃ 19O 7 13 ולו הכין כלי מות חציו לדלקים יפעל׃ 19O 7 14 הנה יחבל און והרה עמל וילד שקר׃ 19O 7 15 בור כרה ויחפרהו ויפל בשחת יפעל׃ 19O 7 16 ישוב עמלו בראשו ועל קדקדו חמסו ירד׃ 19O 7 17 אודה יהוה כצדקו ואזמרה שם יהוה עליון׃ 19O 8 1 למנצח על הגתית מזמור לדוד יהוה אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ אשר תנה הודך על השמים׃ 19O 8 2 מפי עוללים וינקים יסדת עז למען צורריך להשבית אויב ומתנקם׃ 19O 8 3 כי אראה שמיך מעשי אצבעתיך ירח וכוכבים אשר כוננתה׃ 19O 8 4 מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו׃ 19O 8 5 ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו׃ 19O 8 6 תמשילהו במעשי ידיך כל שתה תחת רגליו׃ 19O 8 7 צנה ואלפים כלם וגם בהמות שדי׃ 19O 8 8 צפור שמים ודגי הים עבר ארחות ימים׃ 19O 8 9 יהוה אדנינו מה אדיר שמך בכל הארץ׃ 19O 9 1 למנצח עלמות לבן מזמור לדוד אודה יהוה בכל לבי אספרה כל נפלאותיך׃ 19O 9 2 אשמחה ואעלצה בך אזמרה שמך עליון׃ 19O 9 3 בשוב אויבי אחור יכשלו ויאבדו מפניך׃ 19O 9 4 כי עשית משפטי ודיני ישבת לכסא שופט צדק׃ 19O 9 5 גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד׃ 19O 9 6 האויב תמו חרבות לנצח וערים נתשת אבד זכרם המה׃ 19O 9 7 ויהוה לעולם ישב כונן למשפט כסאו׃ 19O 9 8 והוא ישפט תבל בצדק ידין לאמים במישרים׃ 19O 9 9 ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה׃ 19O 9 10 ויבטחו בך יודעי שמך כי לא עזבת דרשיך יהוה׃ 19O 9 11 זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו׃ 19O 9 12 כי דרש דמים אותם זכר לא שכח צעקת עניים׃ 19O 9 13 חננני יהוה ראה עניי משנאי מרוממי משערי מות׃ 19O 9 14 למען אספרה כל תהלתיך בשערי בת ציון אגילה בישועתך׃ 19O 9 15 טבעו גוים בשחת עשו ברשת זו טמנו נלכדה רגלם׃ 19O 9 16 נודע יהוה משפט עשה בפעל כפיו נוקש רשע הגיון סלה׃ 19O 9 17 ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים׃ 19O 9 18 כי לא לנצח ישכח אביון תקות ענוים תאבד לעד׃ 19O 9 19 קומה יהוה אל יעז אנוש ישפטו גוים על פניך׃ 19O 9 20 שיתה יהוה מורה להם ידעו גוים אנוש המה סלה׃ 19O 10 1 למה יהוה תעמד ברחוק תעלים לעתות בצרה׃ 19O 10 2 בגאות רשע ידלק עני יתפשו במזמות זו חשבו׃ 19O 10 3 כי הלל רשע על תאות נפשו ובצע ברך נאץ יהוה׃ 19O 10 4 רשע כגבה אפו בל ידרש אין אלהים כל מזמותיו׃ 19O 10 5 יחילו דרכו בכל עת מרום משפטיך מנגדו כל צורריו יפיח בהם׃ 19O 10 6 אמר בלבו בל אמוט לדר ודר אשר לא ברע׃ 19O 10 7 אלה פיהו מלא ומרמות ותך תחת לשונו עמל ואון׃ 19O 10 8 ישב במארב חצרים במסתרים יהרג נקי עיניו לחלכה יצפנו׃ 19O 10 9 יארב במסתר כאריה בסכה יארב לחטוף עני יחטף עני במשכו ברשתו׃ 19O 10 10 ודכה ישח ונפל בעצומיו חלכאים׃ 19O 10 11 אמר בלבו שכח אל הסתיר פניו בל ראה לנצח׃ 19O 10 12 קומה יהוה אל נשא ידך אל תשכח עניים׃ 19O 10 13 על מה נאץ רשע אלהים אמר בלבו לא תדרש׃ 19O 10 14 ראתה כי אתה עמל וכעס תביט לתת בידך עליך יעזב חלכה יתום אתה היית עוזר׃ 19O 10 15 שבר זרוע רשע ורע תדרוש רשעו בל תמצא׃ 19O 10 16 יהוה מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו׃ 19O 10 17 תאות ענוים שמעת יהוה תכין לבם תקשיב אזנך׃ 19O 10 18 לשפט יתום ודך בל יוסיף עוד לערץ אנוש מן הארץ׃ 19O 11 1 למנצח לדוד ביהוה חסיתי איך תאמרו לנפשי נודו הרכם צפור׃ 19O 11 2 כי הנה הרשעים ידרכון קשת כוננו חצם על יתר לירות במו אפל לישרי לב׃ 19O 11 3 כי השתות יהרסון צדיק מה פעל׃ 19O 11 4 יהוה בהיכל קדשו יהוה בשמים כסאו עיניו יחזו עפעפיו יבחנו בני אדם׃ 19O 11 5 יהוה צדיק יבחן ורשע ואהב חמס שנאה נפשו׃ 19O 11 6 ימטר על רשעים פחים אש וגפרית ורוח זלעפות מנת כוסם׃ 19O 11 7 כי צדיק יהוה צדקות אהב ישר יחזו פנימו׃ 19O 12 1 למנצח על השמינית מזמור לדוד הושיעה יהוה כי גמר חסיד כי פסו אמונים מבני אדם׃ 19O 12 2 שוא ידברו איש את רעהו שפת חלקות בלב ולב ידברו׃ 19O 12 3 יכרת יהוה כל שפתי חלקות לשון מדברת גדלות׃ 19O 12 4 אשר אמרו ללשננו נגביר שפתינו אתנו מי אדון לנו׃ 19O 12 5 משד עניים מאנקת אביונים עתה אקום יאמר יהוה אשית בישע יפיח לו׃ 19O 12 6 אמרות יהוה אמרות טהרות כסף צרוף בעליל לארץ מזקק שבעתים׃ 19O 12 7 אתה יהוה תשמרם תצרנו מן הדור זו לעולם׃ 19O 12 8 סביב רשעים יתהלכון כרם זלות לבני אדם׃ 19O 13 1 למנצח מזמור לדוד עד אנה יהוה תשכחני נצח עד אנה תסתיר את פניך ממני׃ 19O 13 2 עד אנה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי יומם עד אנה ירום איבי עלי׃ 19O 13 3 הביטה ענני יהוה אלהי האירה עיני פן אישן המות׃ 19O 13 4 פן יאמר איבי יכלתיו צרי יגילו כי אמוט׃ 19O 13 5 ואני בחסדך בטחתי יגל לבי בישועתך׃ 19O 13 6 אשירה ליהוה כי גמל עלי׃ 19O 14 1 למנצח לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו התעיבו עלילה אין עשה טוב׃ 19O 14 2 יהוה משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃ 19O 14 3 הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃ 19O 14 4 הלא ידעו כל פעלי און אכלי עמי אכלו לחם יהוה לא קראו׃ 19O 14 5 שם פחדו פחד כי אלהים בדור צדיק׃ 19O 14 6 עצת עני תבישו כי יהוה מחסהו׃ 19O 14 7 מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב יהוה שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃ 19O 15 1 מזמור לדוד יהוה מי יגור באהלך מי ישכן בהר קדשך׃ 19O 15 2 הולך תמים ופעל צדק ודבר אמת בלבבו׃ 19O 15 3 לא רגל על לשנו לא עשה לרעהו רעה וחרפה לא נשא על קרבו׃ 19O 15 4 נבזה בעיניו נמאס ואת יראי יהוה יכבד נשבע להרע ולא ימר׃ 19O 15 5 כספו לא נתן בנשך ושחד על נקי לא לקח עשה אלה לא ימוט לעולם׃ 19O 16 1 מכתם לדוד שמרני אל כי חסיתי בך׃ 19O 16 2 אמרת ליהוה אדני אתה טובתי בל עליך׃ 19O 16 3 לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם׃ 19O 16 4 ירבו עצבותם אחר מהרו בל אסיך נסכיהם מדם ובל אשא את שמותם על שפתי׃ 19O 16 5 יהוה מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי׃ 19O 16 6 חבלים נפלו לי בנעמים אף נחלת שפרה עלי׃ 19O 16 7 אברך את יהוה אשר יעצני אף לילות יסרוני כליותי׃ 19O 16 8 שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃ 19O 16 9 לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃ 19O 16 10 כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃ 19O 16 11 תודיעני ארח חיים שבע שמחות את פניך נעמות בימינך נצח׃ 19O 17 1 תפלה לדוד שמעה יהוה צדק הקשיבה רנתי האזינה תפלתי בלא שפתי מרמה׃ 19O 17 2 מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים׃ 19O 17 3 בחנת לבי פקדת לילה צרפתני בל תמצא זמתי בל יעבר פי׃ 19O 17 4 לפעלות אדם בדבר שפתיך אני שמרתי ארחות פריץ׃ 19O 17 5 תמך אשרי במעגלותיך בל נמוטו פעמי׃ 19O 17 6 אני קראתיך כי תענני אל הט אזנך לי שמע אמרתי׃ 19O 17 7 הפלה חסדיך מושיע חוסים ממתקוממים בימינך׃ 19O 17 8 שמרני כאישון בת עין בצל כנפיך תסתירני׃ 19O 17 9 מפני רשעים זו שדוני איבי בנפש יקיפו עלי׃ 19O 17 10 חלבמו סגרו פימו דברו בגאות׃ 19O 17 11 אשרינו עתה סבבוני עיניהם ישיתו לנטות בארץ׃ 19O 17 12 דמינו כאריה יכסוף לטרוף וככפיר ישב במסתרים׃ 19O 17 13 קומה יהוה קדמה פניו הכריעהו פלטה נפשי מרשע חרבך׃ 19O 17 14 ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם׃ 19O 17 15 אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך׃ 19O 18 1 למנצח לעבד יהוה לדוד אשר דבר ליהוה את דברי השירה הזאת ביום הציל יהוה אותו מכף כל איביו ומיד שאול ויאמר ארחמך יהוה חזקי׃ 19O 18 2 יהוה סלעי ומצודתי ומפלטי אלי צורי אחסה בו מגני וקרן ישעי משגבי׃ 19O 18 3 מהלל אקרא יהוה ומן איבי אושע׃ 19O 18 4 אפפוני חבלי מות ונחלי בליעל יבעתוני׃ 19O 18 5 חבלי שאול סבבוני קדמוני מוקשי מות׃ 19O 18 6 בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אשוע ישמע מהיכלו קולי ושועתי לפניו תבוא באזניו׃ 19O 18 7 ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו׃ 19O 18 8 עלה עשן באפו ואש מפיו תאכל גחלים בערו ממנו׃ 19O 18 9 ויט שמים וירד וערפל תחת רגליו׃ 19O 18 10 וירכב על כרוב ויעף וידא על כנפי רוח׃ 19O 18 11 ישת חשך סתרו סביבותיו סכתו חשכת מים עבי שחקים׃ 19O 18 12 מנגה נגדו עביו עברו ברד וגחלי אש׃ 19O 18 13 וירעם בשמים יהוה ועליון יתן קלו ברד וגחלי אש׃ 19O 18 14 וישלח חציו ויפיצם וברקים רב ויהמם׃ 19O 18 15 ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל מגערתך יהוה מנשמת רוח אפך׃ 19O 18 16 ישלח ממרום יקחני ימשני ממים רבים׃ 19O 18 17 יצילני מאיבי עז ומשנאי כי אמצו ממני׃ 19O 18 18 יקדמוני ביום אידי ויהי יהוה למשען לי׃ 19O 18 19 ויוציאני למרחב יחלצני כי חפץ בי׃ 19O 18 20 יגמלני יהוה כצדקי כבר ידי ישיב לי׃ 19O 18 21 כי שמרתי דרכי יהוה ולא רשעתי מאלהי׃ 19O 18 22 כי כל משפטיו לנגדי וחקתיו לא אסיר מני׃ 19O 18 23 ואהי תמים עמו ואשתמר מעוני׃ 19O 18 24 וישב יהוה לי כצדקי כבר ידי לנגד עיניו׃ 19O 18 25 עם חסיד תתחסד עם גבר תמים תתמם׃ 19O 18 26 עם נבר תתברר ועם עקש תתפתל׃ 19O 18 27 כי אתה עם עני תושיע ועינים רמות תשפיל׃ 19O 18 28 כי אתה תאיר נרי יהוה אלהי יגיה חשכי׃ 19O 18 29 כי בך ארץ גדוד ובאלהי אדלג שור׃ 19O 18 30 האל תמים דרכו אמרת יהוה צרופה מגן הוא לכל החסים בו׃ 19O 18 31 כי מי אלוה מבלעדי יהוה ומי צור זולתי אלהינו׃ 19O 18 32 האל המאזרני חיל ויתן תמים דרכי׃ 19O 18 33 משוה רגלי כאילות ועל במתי יעמידני׃ 19O 18 34 מלמד ידי למלחמה ונחתה קשת נחושה זרועתי׃ 19O 18 35 ותתן לי מגן ישעך וימינך תסעדני וענותך תרבני׃ 19O 18 36 תרחיב צעדי תחתי ולא מעדו קרסלי׃ 19O 18 37 ארדוף אויבי ואשיגם ולא אשוב עד כלותם׃ 19O 18 38 אמחצם ולא יכלו קום יפלו תחת רגלי׃ 19O 18 39 ותאזרני חיל למלחמה תכריע קמי תחתי׃ 19O 18 40 ואיבי נתתה לי ערף ומשנאי אצמיתם׃ 19O 18 41 ישועו ואין מושיע על יהוה ולא ענם׃ 19O 18 42 ואשחקם כעפר על פני רוח כטיט חוצות אריקם׃ 19O 18 43 תפלטני מריבי עם תשימני לראש גוים עם לא ידעתי יעבדוני׃ 19O 18 44 לשמע אזן ישמעו לי בני נכר יכחשו לי׃ 19O 18 45 בני נכר יבלו ויחרגו ממסגרותיהם׃ 19O 18 46 חי יהוה וברוך צורי וירום אלוהי ישעי׃ 19O 18 47 האל הנותן נקמות לי וידבר עמים תחתי׃ 19O 18 48 מפלטי מאיבי אף מן קמי תרוממני מאיש חמס תצילני׃ 19O 18 49 על כן אודך בגוים יהוה ולשמך אזמרה׃ 19O 18 50 מגדל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם׃ 19O 19 1 למנצח מזמור לדוד השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע׃ 19O 19 2 יום ליום יביע אמר ולילה ללילה יחוה דעת׃ 19O 19 3 אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם׃ 19O 19 4 בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם לשמש שם אהל בהם׃ 19O 19 5 והוא כחתן יצא מחפתו ישיש כגבור לרוץ ארח׃ 19O 19 6 מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם ואין נסתר מחמתו׃ 19O 19 7 תורת יהוה תמימה משיבת נפש עדות יהוה נאמנה מחכימת פתי׃ 19O 19 8 פקודי יהוה ישרים משמחי לב מצות יהוה ברה מאירת עינים׃ 19O 19 9 יראת יהוה טהורה עומדת לעד משפטי יהוה אמת צדקו יחדו׃ 19O 19 10 הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים מדבש ונפת צופים׃ 19O 19 11 גם עבדך נזהר בהם בשמרם עקב רב׃ 19O 19 12 שגיאות מי יבין מנסתרות נקני׃ 19O 19 13 גם מזדים חשך עבדך אל ימשלו בי אז איתם ונקיתי מפשע רב׃ 19O 19 14 יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך יהוה צורי וגאלי׃ 19O 20 1 למנצח מזמור לדוד יענך יהוה ביום צרה ישגבך שם אלהי יעקב׃ 19O 20 2 ישלח עזרך מקדש ומציון יסעדך׃ 19O 20 3 יזכר כל מנחתך ועולתך ידשנה סלה׃ 19O 20 4 יתן לך כלבבך וכל עצתך ימלא׃ 19O 20 5 נרננה בישועתך ובשם אלהינו נדגל ימלא יהוה כל משאלותיך׃ 19O 20 6 עתה ידעתי כי הושיע יהוה משיחו יענהו משמי קדשו בגברות ישע ימינו׃ 19O 20 7 אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם יהוה אלהינו נזכיר׃ 19O 20 8 המה כרעו ונפלו ואנחנו קמנו ונתעודד׃ 19O 20 9 יהוה הושיעה המלך יעננו ביום קראנו׃ 19O 21 1 למנצח מזמור לדוד יהוה בעזך ישמח מלך ובישועתך מה יגיל מאד׃ 19O 21 2 תאות לבו נתתה לו וארשת שפתיו בל מנעת סלה׃ 19O 21 3 כי תקדמנו ברכות טוב תשית לראשו עטרת פז׃ 19O 21 4 חיים שאל ממך נתתה לו ארך ימים עולם ועד׃ 19O 21 5 גדול כבודו בישועתך הוד והדר תשוה עליו׃ 19O 21 6 כי תשיתהו ברכות לעד תחדהו בשמחה את פניך׃ 19O 21 7 כי המלך בטח ביהוה ובחסד עליון בל ימוט׃ 19O 21 8 תמצא ידך לכל איביך ימינך תמצא שנאיך׃ 19O 21 9 תשיתמו כתנור אש לעת פניך יהוה באפו יבלעם ותאכלם אש׃ 19O 21 10 פרימו מארץ תאבד וזרעם מבני אדם׃ 19O 21 11 כי נטו עליך רעה חשבו מזמה בל יוכלו׃ 19O 21 12 כי תשיתמו שכם במיתריך תכונן על פניהם׃ 19O 21 13 רומה יהוה בעזך נשירה ונזמרה גבורתך׃ 19O 22 1 למנצח על אילת השחר מזמור לדוד אלי אלי למה עזבתני רחוק מישועתי דברי שאגתי׃ 19O 22 2 אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי׃ 19O 22 3 ואתה קדוש יושב תהלות ישראל׃ 19O 22 4 בך בטחו אבתינו בטחו ותפלטמו׃ 19O 22 5 אליך זעקו ונמלטו בך בטחו ולא בושו׃ 19O 22 6 ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם׃ 19O 22 7 כל ראי ילעגו לי יפטירו בשפה יניעו ראש׃ 19O 22 8 גל אל יהוה יפלטהו יצילהו כי חפץ בו׃ 19O 22 9 כי אתה גחי מבטן מבטיחי על שדי אמי׃ 19O 22 10 עליך השלכתי מרחם מבטן אמי אלי אתה׃ 19O 22 11 אל תרחק ממני כי צרה קרובה כי אין עוזר׃ 19O 22 12 סבבוני פרים רבים אבירי בשן כתרוני׃ 19O 22 13 פצו עלי פיהם אריה טרף ושאג׃ 19O 22 14 כמים נשפכתי והתפרדו כל עצמותי היה לבי כדונג נמס בתוך מעי׃ 19O 22 15 יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני׃ 19O 22 16 כי סבבוני כלבים עדת מרעים הקיפוני כארי ידי ורגלי׃ 19O 22 17 אספר כל עצמותי המה יביטו יראו בי׃ 19O 22 18 יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ 19O 22 19 ואתה יהוה אל תרחק אילותי לעזרתי חושה׃ 19O 22 20 הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי׃ 19O 22 21 הושיעני מפי אריה ומקרני רמים עניתני׃ 19O 22 22 אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃ 19O 22 23 יראי יהוה הללוהו כל זרע יעקב כבדוהו וגורו ממנו כל זרע ישראל׃ 19O 22 24 כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו אליו שמע׃ 19O 22 25 מאתך תהלתי בקהל רב נדרי אשלם נגד יראיו׃ 19O 22 26 יאכלו ענוים וישבעו יהללו יהוה דרשיו יחי לבבכם לעד׃ 19O 22 27 יזכרו וישבו אל יהוה כל אפסי ארץ וישתחוו לפניך כל משפחות גוים׃ 19O 22 28 כי ליהוה המלוכה ומשל בגוים׃ 19O 22 29 אכלו וישתחוו כל דשני ארץ לפניו יכרעו כל יורדי עפר ונפשו לא חיה׃ 19O 22 30 זרע יעבדנו יספר לאדני לדור׃ 19O 22 31 יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה׃ 19O 23 1 מזמור לדוד יהוה רעי לא אחסר׃ 19O 23 2 בנאות דשא ירביצני על מי מנחות ינהלני׃ 19O 23 3 נפשי ישובב ינחני במעגלי צדק למען שמו׃ 19O 23 4 גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אתה עמדי שבטך ומשענתך המה ינחמני׃ 19O 23 5 תערך לפני שלחן נגד צררי דשנת בשמן ראשי כוסי רויה׃ 19O 23 6 אך טוב וחסד ירדפוני כל ימי חיי ושבתי בבית יהוה לארך ימים׃ 19O 24 1 לדוד מזמור ליהוה הארץ ומלואה תבל וישבי בה׃ 19O 24 2 כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה׃ 19O 24 3 מי יעלה בהר יהוה ומי יקום במקום קדשו׃ 19O 24 4 נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה׃ 19O 24 5 ישא ברכה מאת יהוה וצדקה מאלהי ישעו׃ 19O 24 6 זה דור דרשו מבקשי פניך יעקב סלה׃ 19O 24 7 שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד׃ 19O 24 8 מי זה מלך הכבוד יהוה עזוז וגבור יהוה גבור מלחמה׃ 19O 24 9 שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד׃ 19O 24 10 מי הוא זה מלך הכבוד יהוה צבאות הוא מלך הכבוד סלה׃ 19O 25 1 לדוד אליך יהוה נפשי אשא׃ 19O 25 2 אלהי בך בטחתי אל אבושה אל יעלצו איבי לי׃ 19O 25 3 גם כל קויך לא יבשו יבשו הבוגדים ריקם׃ 19O 25 4 דרכיך יהוה הודיעני ארחותיך למדני׃ 19O 25 5 הדריכני באמתך ולמדני כי אתה אלהי ישעי אותך קויתי כל היום׃ 19O 25 6 זכר רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה׃ 19O 25 7 חטאות נעורי ופשעי אל תזכר כחסדך זכר לי אתה למען טובך יהוה׃ 19O 25 8 טוב וישר יהוה על כן יורה חטאים בדרך׃ 19O 25 9 ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו׃ 19O 25 10 כל ארחות יהוה חסד ואמת לנצרי בריתו ועדתיו׃ 19O 25 11 למען שמך יהוה וסלחת לעוני כי רב הוא׃ 19O 25 12 מי זה האיש ירא יהוה יורנו בדרך יבחר׃ 19O 25 13 נפשו בטוב תלין וזרעו יירש ארץ׃ 19O 25 14 סוד יהוה ליראיו ובריתו להודיעם׃ 19O 25 15 עיני תמיד אל יהוה כי הוא יוציא מרשת רגלי׃ 19O 25 16 פנה אלי וחנני כי יחיד ועני אני׃ 19O 25 17 צרות לבבי הרחיבו ממצוקותי הוציאני׃ 19O 25 18 ראה עניי ועמלי ושא לכל חטאותי׃ 19O 25 19 ראה אויבי כי רבו ושנאת חמס שנאוני׃ 19O 25 20 שמרה נפשי והצילני אל אבוש כי חסיתי בך׃ 19O 25 21 תם וישר יצרוני כי קויתיך׃ 19O 25 22 פדה אלהים את ישראל מכל צרותיו׃ 19O 26 1 לדוד שפטני יהוה כי אני בתמי הלכתי וביהוה בטחתי לא אמעד׃ 19O 26 2 בחנני יהוה ונסני צרופה כליותי ולבי׃ 19O 26 3 כי חסדך לנגד עיני והתהלכתי באמתך׃ 19O 26 4 לא ישבתי עם מתי שוא ועם נעלמים לא אבוא׃ 19O 26 5 שנאתי קהל מרעים ועם רשעים לא אשב׃ 19O 26 6 ארחץ בנקיון כפי ואסבבה את מזבחך יהוה׃ 19O 26 7 לשמע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך׃ 19O 26 8 יהוה אהבתי מעון ביתך ומקום משכן כבודך׃ 19O 26 9 אל תאסף עם חטאים נפשי ועם אנשי דמים חיי׃ 19O 26 10 אשר בידיהם זמה וימינם מלאה שחד׃ 19O 26 11 ואני בתמי אלך פדני וחנני׃ 19O 26 12 רגלי עמדה במישור במקהלים אברך יהוה׃ 19O 27 1 לדוד יהוה אורי וישעי ממי אירא יהוה מעוז חיי ממי אפחד׃ 19O 27 2 בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו׃ 19O 27 3 אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי אם תקום עלי מלחמה בזאת אני בוטח׃ 19O 27 4 אחת שאלתי מאת יהוה אותה אבקש שבתי בבית יהוה כל ימי חיי לחזות בנעם יהוה ולבקר בהיכלו׃ 19O 27 5 כי יצפנני בסכה ביום רעה יסתרני בסתר אהלו בצור ירוממני׃ 19O 27 6 ועתה ירום ראשי על איבי סביבותי ואזבחה באהלו זבחי תרועה אשירה ואזמרה ליהוה׃ 19O 27 7 שמע יהוה קולי אקרא וחנני וענני׃ 19O 27 8 לך אמר לבי בקשו פני את פניך יהוה אבקש׃ 19O 27 9 אל תסתר פניך ממני אל תט באף עבדך עזרתי היית אל תטשני ואל תעזבני אלהי ישעי׃ 19O 27 10 כי אבי ואמי עזבוני ויהוה יאספני׃ 19O 27 11 הורני יהוה דרכך ונחני בארח מישור למען שוררי׃ 19O 27 12 אל תתנני בנפש צרי כי קמו בי עדי שקר ויפח חמס׃ 19O 27 13 לולא האמנתי לראות בטוב יהוה בארץ חיים׃ 19O 27 14 קוה אל יהוה חזק ויאמץ לבך וקוה אל יהוה׃ 19O 28 1 לדוד אליך יהוה אקרא צורי אל תחרש ממני פן תחשה ממני ונמשלתי עם יורדי בור׃ 19O 28 2 שמע קול תחנוני בשועי אליך בנשאי ידי אל דביר קדשך׃ 19O 28 3 אל תמשכני עם רשעים ועם פעלי און דברי שלום עם רעיהם ורעה בלבבם׃ 19O 28 4 תן להם כפעלם וכרע מעלליהם כמעשה ידיהם תן להם השב גמולם להם׃ 19O 28 5 כי לא יבינו אל פעלת יהוה ואל מעשה ידיו יהרסם ולא יבנם׃ 19O 28 6 ברוך יהוה כי שמע קול תחנוני׃ 19O 28 7 יהוה עזי ומגני בו בטח לבי ונעזרתי ויעלז לבי ומשירי אהודנו׃ 19O 28 8 יהוה עז למו ומעוז ישועות משיחו הוא׃ 19O 28 9 הושיעה את עמך וברך את נחלתך ורעם ונשאם עד העולם׃ 19O 29 1 מזמור לדוד הבו ליהוה בני אלים הבו ליהוה כבוד ועז׃ 19O 29 2 הבו ליהוה כבוד שמו השתחוו ליהוה בהדרת קדש׃ 19O 29 3 קול יהוה על המים אל הכבוד הרעים יהוה על מים רבים׃ 19O 29 4 קול יהוה בכח קול יהוה בהדר׃ 19O 29 5 קול יהוה שבר ארזים וישבר יהוה את ארזי הלבנון׃ 19O 29 6 וירקידם כמו עגל לבנון ושרין כמו בן ראמים׃ 19O 29 7 קול יהוה חצב להבות אש׃ 19O 29 8 קול יהוה יחיל מדבר יחיל יהוה מדבר קדש׃ 19O 29 9 קול יהוה יחולל אילות ויחשף יערות ובהיכלו כלו אמר כבוד׃ 19O 29 10 יהוה למבול ישב וישב יהוה מלך לעולם׃ 19O 29 11 יהוה עז לעמו יתן יהוה יברך את עמו בשלום׃ 19O 30 1 מזמור שיר חנכת הבית לדוד ארוממך יהוה כי דליתני ולא שמחת איבי לי׃ 19O 30 2 יהוה אלהי שועתי אליך ותרפאני׃ 19O 30 3 יהוה העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי בור׃ 19O 30 4 זמרו ליהוה חסידיו והודו לזכר קדשו׃ 19O 30 5 כי רגע באפו חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבקר רנה׃ 19O 30 6 ואני אמרתי בשלוי בל אמוט לעולם׃ 19O 30 7 יהוה ברצונך העמדתה להררי עז הסתרת פניך הייתי נבהל׃ 19O 30 8 אליך יהוה אקרא ואל אדני אתחנן׃ 19O 30 9 מה בצע בדמי ברדתי אל שחת היודך עפר היגיד אמתך׃ 19O 30 10 שמע יהוה וחנני יהוה היה עזר לי׃ 19O 30 11 הפכת מספדי למחול לי פתחת שקי ותאזרני שמחה׃ 19O 30 12 למען יזמרך כבוד ולא ידם יהוה אלהי לעולם אודך׃ 19O 31 1 למנצח מזמור לדוד בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם בצדקתך פלטני׃ 19O 31 2 הטה אלי אזנך מהרה הצילני היה לי לצור מעוז לבית מצודות להושיעני׃ 19O 31 3 כי סלעי ומצודתי אתה ולמען שמך תנחני ותנהלני׃ 19O 31 4 תוציאני מרשת זו טמנו לי כי אתה מעוזי׃ 19O 31 5 בידך אפקיד רוחי פדיתה אותי יהוה אל אמת׃ 19O 31 6 שנאתי השמרים הבלי שוא ואני אל יהוה בטחתי׃ 19O 31 7 אגילה ואשמחה בחסדך אשר ראית את עניי ידעת בצרות נפשי׃ 19O 31 8 ולא הסגרתני ביד אויב העמדת במרחב רגלי׃ 19O 31 9 חנני יהוה כי צר לי עששה בכעס עיני נפשי ובטני׃ 19O 31 10 כי כלו ביגון חיי ושנותי באנחה כשל בעוני כחי ועצמי עששו׃ 19O 31 11 מכל צררי הייתי חרפה ולשכני מאד ופחד למידעי ראי בחוץ נדדו ממני׃ 19O 31 12 נשכחתי כמת מלב הייתי ככלי אבד׃ 19O 31 13 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב בהוסדם יחד עלי לקחת נפשי זממו׃ 19O 31 14 ואני עליך בטחתי יהוה אמרתי אלהי אתה׃ 19O 31 15 בידך עתתי הצילני מיד אויבי ומרדפי׃ 19O 31 16 האירה פניך על עבדך הושיעני בחסדך׃ 19O 31 17 יהוה אל אבושה כי קראתיך יבשו רשעים ידמו לשאול׃ 19O 31 18 תאלמנה שפתי שקר הדברות על צדיק עתק בגאוה ובוז׃ 19O 31 19 מה רב טובך אשר צפנת ליראיך פעלת לחסים בך נגד בני אדם׃ 19O 31 20 תסתירם בסתר פניך מרכסי איש תצפנם בסכה מריב לשנות׃ 19O 31 21 ברוך יהוה כי הפליא חסדו לי בעיר מצור׃ 19O 31 22 ואני אמרתי בחפזי נגרזתי מנגד עיניך אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך׃ 19O 31 23 אהבו את יהוה כל חסידיו אמונים נצר יהוה ומשלם על יתר עשה גאוה׃ 19O 31 24 חזקו ויאמץ לבבכם כל המיחלים ליהוה׃ 19O 32 1 לדוד משכיל אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃ 19O 32 2 אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון ואין ברוחו רמיה׃ 19O 32 3 כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום׃ 19O 32 4 כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבני קיץ סלה׃ 19O 32 5 חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי ליהוה ואתה נשאת עון חטאתי סלה׃ 19O 32 6 על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו׃ 19O 32 7 אתה סתר לי מצר תצרני רני פלט תסובבני סלה׃ 19O 32 8 אשכילך ואורך בדרך זו תלך איעצה עליך עיני׃ 19O 32 9 אל תהיו כסוס כפרד אין הבין במתג ורסן עדיו לבלום בל קרב אליך׃ 19O 32 10 רבים מכאובים לרשע והבוטח ביהוה חסד יסובבנו׃ 19O 32 11 שמחו ביהוה וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב׃ 19O 33 1 רננו צדיקים ביהוה לישרים נאוה תהלה׃ 19O 33 2 הודו ליהוה בכנור בנבל עשור זמרו לו׃ 19O 33 3 שירו לו שיר חדש היטיבו נגן בתרועה׃ 19O 33 4 כי ישר דבר יהוה וכל מעשהו באמונה׃ 19O 33 5 אהב צדקה ומשפט חסד יהוה מלאה הארץ׃ 19O 33 6 בדבר יהוה שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם׃ 19O 33 7 כנס כנד מי הים נתן באצרות תהומות׃ 19O 33 8 ייראו מיהוה כל הארץ ממנו יגורו כל ישבי תבל׃ 19O 33 9 כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמד׃ 19O 33 10 יהוה הפיר עצת גוים הניא מחשבות עמים׃ 19O 33 11 עצת יהוה לעולם תעמד מחשבות לבו לדר ודר׃ 19O 33 12 אשרי הגוי אשר יהוה אלהיו העם בחר לנחלה לו׃ 19O 33 13 משמים הביט יהוה ראה את כל בני האדם׃ 19O 33 14 ממכון שבתו השגיח אל כל ישבי הארץ׃ 19O 33 15 היצר יחד לבם המבין אל כל מעשיהם׃ 19O 33 16 אין המלך נושע ברב חיל גבור לא ינצל ברב כח׃ 19O 33 17 שקר הסוס לתשועה וברב חילו לא ימלט׃ 19O 33 18 הנה עין יהוה אל יראיו למיחלים לחסדו׃ 19O 33 19 להציל ממות נפשם ולחיותם ברעב׃ 19O 33 20 נפשנו חכתה ליהוה עזרנו ומגננו הוא׃ 19O 33 21 כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו׃ 19O 33 22 יהי חסדך יהוה עלינו כאשר יחלנו לך׃ 19O 34 1 לדוד בשנותו את טעמו לפני אבימלך ויגרשהו וילך אברכה את יהוה בכל עת תמיד תהלתו בפי׃ 19O 34 2 ביהוה תתהלל נפשי ישמעו ענוים וישמחו׃ 19O 34 3 גדלו ליהוה אתי ונרוממה שמו יחדו׃ 19O 34 4 דרשתי את יהוה וענני ומכל מגורותי הצילני׃ 19O 34 5 הביטו אליו ונהרו ופניהם אל יחפרו׃ 19O 34 6 זה עני קרא ויהוה שמע ומכל צרותיו הושיעו׃ 19O 34 7 חנה מלאך יהוה סביב ליראיו ויחלצם׃ 19O 34 8 טעמו וראו כי טוב יהוה אשרי הגבר יחסה בו׃ 19O 34 9 יראו את יהוה קדשיו כי אין מחסור ליראיו׃ 19O 34 10 כפירים רשו ורעבו ודרשי יהוה לא יחסרו כל טוב׃ 19O 34 11 לכו בנים שמעו לי יראת יהוה אלמדכם׃ 19O 34 12 מי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב׃ 19O 34 13 נצר לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה׃ 19O 34 14 סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו׃ 19O 34 15 עיני יהוה אל צדיקים ואזניו אל שועתם׃ 19O 34 16 פני יהוה בעשי רע להכרית מארץ זכרם׃ 19O 34 17 צעקו ויהוה שמע ומכל צרותם הצילם׃ 19O 34 18 קרוב יהוה לנשברי לב ואת דכאי רוח יושיע׃ 19O 34 19 רבות רעות צדיק ומכלם יצילנו יהוה׃ 19O 34 20 שמר כל עצמותיו אחת מהנה לא נשברה׃ 19O 34 21 תמותת רשע רעה ושנאי צדיק יאשמו׃ 19O 34 22 פודה יהוה נפש עבדיו ולא יאשמו כל החסים בו׃ 19O 35 1 לדוד ריבה יהוה את יריבי לחם את לחמי׃ 19O 35 2 החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי׃ 19O 35 3 והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני׃ 19O 35 4 יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו חשבי רעתי׃ 19O 35 5 יהיו כמץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה׃ 19O 35 6 יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך יהוה רדפם׃ 19O 35 7 כי חנם טמנו לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי׃ 19O 35 8 תבואהו שואה לא ידע ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה׃ 19O 35 9 ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו׃ 19O 35 10 כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו׃ 19O 35 11 יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני׃ 19O 35 12 ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי׃ 19O 35 13 ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי ותפלתי על חיקי תשוב׃ 19O 35 14 כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי׃ 19O 35 15 ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו׃ 19O 35 16 בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו׃ 19O 35 17 אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי׃ 19O 35 18 אודך בקהל רב בעם עצום אהללך׃ 19O 35 19 אל ישמחו לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו עין׃ 19O 35 20 כי לא שלום ידברו ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשבון׃ 19O 35 21 וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עינינו׃ 19O 35 22 ראיתה יהוה אל תחרש אדני אל תרחק ממני׃ 19O 35 23 העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי׃ 19O 35 24 שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל ישמחו לי׃ 19O 35 25 אל יאמרו בלבם האח נפשנו אל יאמרו בלענוהו׃ 19O 35 26 יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה המגדילים עלי׃ 19O 35 27 ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו׃ 19O 35 28 ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך׃ 19O 36 1 למנצח לעבד יהוה לדוד נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו׃ 19O 36 2 כי החליק אליו בעיניו למצא עונו לשנא׃ 19O 36 3 דברי פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב׃ 19O 36 4 און יחשב על משכבו יתיצב על דרך לא טוב רע לא ימאס׃ 19O 36 5 יהוה בהשמים חסדך אמונתך עד שחקים׃ 19O 36 6 צדקתך כהררי אל משפטך תהום רבה אדם ובהמה תושיע יהוה׃ 19O 36 7 מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון׃ 19O 36 8 ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם׃ 19O 36 9 כי עמך מקור חיים באורך נראה אור׃ 19O 36 10 משך חסדך לידעיך וצדקתך לישרי לב׃ 19O 36 11 אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנדני׃ 19O 36 12 שם נפלו פעלי און דחו ולא יכלו קום׃ 19O 37 1 לדוד אל תתחר במרעים אל תקנא בעשי עולה׃ 19O 37 2 כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון׃ 19O 37 3 בטח ביהוה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה׃ 19O 37 4 והתענג על יהוה ויתן לך משאלת לבך׃ 19O 37 5 גול על יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה׃ 19O 37 6 והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים׃ 19O 37 7 דום ליהוה והתחולל לו אל תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות׃ 19O 37 8 הרף מאף ועזב חמה אל תתחר אך להרע׃ 19O 37 9 כי מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו ארץ׃ 19O 37 10 ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו׃ 19O 37 11 וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום׃ 19O 37 12 זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו׃ 19O 37 13 אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו׃ 19O 37 14 חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך׃ 19O 37 15 חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה׃ 19O 37 16 טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים׃ 19O 37 17 כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה׃ 19O 37 18 יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה׃ 19O 37 19 לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו׃ 19O 37 20 כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו׃ 19O 37 21 לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן׃ 19O 37 22 כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו׃ 19O 37 23 מיהוה מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ׃ 19O 37 24 כי יפל לא יוטל כי יהוה סומך ידו׃ 19O 37 25 נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם׃ 19O 37 26 כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה׃ 19O 37 27 סור מרע ועשה טוב ושכן לעולם׃ 19O 37 28 כי יהוה אהב משפט ולא יעזב את חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת׃ 19O 37 29 צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה׃ 19O 37 30 פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט׃ 19O 37 31 תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו׃ 19O 37 32 צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו׃ 19O 37 33 יהוה לא יעזבנו בידו ולא ירשיענו בהשפטו׃ 19O 37 34 קוה אל יהוה ושמר דרכו וירוממך לרשת ארץ בהכרת רשעים תראה׃ 19O 37 35 ראיתי רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן׃ 19O 37 36 ויעבר והנה איננו ואבקשהו ולא נמצא׃ 19O 37 37 שמר תם וראה ישר כי אחרית לאיש שלום׃ 19O 37 38 ופשעים נשמדו יחדו אחרית רשעים נכרתה׃ 19O 37 39 ותשועת צדיקים מיהוה מעוזם בעת צרה׃ 19O 37 40 ויעזרם יהוה ויפלטם יפלטם מרשעים ויושיעם כי חסו בו׃ 19O 38 1 מזמור לדוד להזכיר יהוה אל בקצפך תוכיחני ובחמתך תיסרני׃ 19O 38 2 כי חציך נחתו בי ותנחת עלי ידך׃ 19O 38 3 אין מתם בבשרי מפני זעמך אין שלום בעצמי מפני חטאתי׃ 19O 38 4 כי עונתי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני׃ 19O 38 5 הבאישו נמקו חבורתי מפני אולתי׃ 19O 38 6 נעויתי שחתי עד מאד כל היום קדר הלכתי׃ 19O 38 7 כי כסלי מלאו נקלה ואין מתם בבשרי׃ 19O 38 8 נפוגותי ונדכיתי עד מאד שאגתי מנהמת לבי׃ 19O 38 9 אדני נגדך כל תאותי ואנחתי ממך לא נסתרה׃ 19O 38 10 לבי סחרחר עזבני כחי ואור עיני גם הם אין אתי׃ 19O 38 11 אהבי ורעי מנגד נגעי יעמדו וקרובי מרחק עמדו׃ 19O 38 12 וינקשו מבקשי נפשי ודרשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו׃ 19O 38 13 ואני כחרש לא אשמע וכאלם לא יפתח פיו׃ 19O 38 14 ואהי כאיש אשר לא שמע ואין בפיו תוכחות׃ 19O 38 15 כי לך יהוה הוחלתי אתה תענה אדני אלהי׃ 19O 38 16 כי אמרתי פן ישמחו לי במוט רגלי עלי הגדילו׃ 19O 38 17 כי אני לצלע נכון ומכאובי נגדי תמיד׃ 19O 38 18 כי עוני אגיד אדאג מחטאתי׃ 19O 38 19 ואיבי חיים עצמו ורבו שנאי שקר׃ 19O 38 20 ומשלמי רעה תחת טובה ישטנוני תחת רדופי טוב׃ 19O 38 21 אל תעזבני יהוה אלהי אל תרחק ממני׃ 19O 38 22 חושה לעזרתי אדני תשועתי׃ 19O 39 1 למנצח לידיתון מזמור לדוד אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעד רשע לנגדי׃ 19O 39 2 נאלמתי דומיה החשיתי מטוב וכאבי נעכר׃ 19O 39 3 חם לבי בקרבי בהגיגי תבער אש דברתי בלשוני׃ 19O 39 4 הודיעני יהוה קצי ומדת ימי מה היא אדעה מה חדל אני׃ 19O 39 5 הנה טפחות נתתה ימי וחלדי כאין נגדך אך כל הבל כל אדם נצב סלה׃ 19O 39 6 אך בצלם יתהלך איש אך הבל יהמיון יצבר ולא ידע מי אספם׃ 19O 39 7 ועתה מה קויתי אדני תוחלתי לך היא׃ 19O 39 8 מכל פשעי הצילני חרפת נבל אל תשימני׃ 19O 39 9 נאלמתי לא אפתח פי כי אתה עשית׃ 19O 39 10 הסר מעלי נגעך מתגרת ידך אני כליתי׃ 19O 39 11 בתוכחות על עון יסרת איש ותמס כעש חמודו אך הבל כל אדם סלה׃ 19O 39 12 שמעה תפלתי יהוה ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש כי גר אנכי עמך תושב ככל אבותי׃ 19O 39 13 השע ממני ואבליגה בטרם אלך ואינני׃ 19O 40 1 למנצח לדוד מזמור קוה קויתי יהוה ויט אלי וישמע שועתי׃ 19O 40 2 ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי׃ 19O 40 3 ויתן בפי שיר חדש תהלה לאלהינו יראו רבים וייראו ויבטחו ביהוה׃ 19O 40 4 אשרי הגבר אשר שם יהוה מבטחו ולא פנה אל רהבים ושטי כזב׃ 19O 40 5 רבות עשית אתה יהוה אלהי נפלאתיך ומחשבתיך אלינו אין ערך אליך אגידה ואדברה עצמו מספר׃ 19O 40 6 זבח ומנחה לא חפצת אזנים כרית לי עולה וחטאה לא שאלת׃ 19O 40 7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי׃ 19O 40 8 לעשות רצונך אלהי חפצתי ותורתך בתוך מעי׃ 19O 40 9 בשרתי צדק בקהל רב הנה שפתי לא אכלא יהוה אתה ידעת׃ 19O 40 10 צדקתך לא כסיתי בתוך לבי אמונתך ותשועתך אמרתי לא כחדתי חסדך ואמתך לקהל רב׃ 19O 40 11 אתה יהוה לא תכלא רחמיך ממני חסדך ואמתך תמיד יצרוני׃ 19O 40 12 כי אפפו עלי רעות עד אין מספר השיגוני עונתי ולא יכלתי לראות עצמו משערות ראשי ולבי עזבני׃ 19O 40 13 רצה יהוה להצילני יהוה לעזרתי חושה׃ 19O 40 14 יבשו ויחפרו יחד מבקשי נפשי לספותה יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃ 19O 40 15 ישמו על עקב בשתם האמרים לי האח האח׃ 19O 40 16 ישישו וישמחו בך כל מבקשיך יאמרו תמיד יגדל יהוה אהבי תשועתך׃ 19O 40 17 ואני עני ואביון אדני יחשב לי עזרתי ומפלטי אתה אלהי אל תאחר׃ 19O 41 1 למנצח מזמור לדוד אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו יהוה׃ 19O 41 2 יהוה ישמרהו ויחיהו יאשר בארץ ואל תתנהו בנפש איביו׃ 19O 41 3 יהוה יסעדנו על ערש דוי כל משכבו הפכת בחליו׃ 19O 41 4 אני אמרתי יהוה חנני רפאה נפשי כי חטאתי לך׃ 19O 41 5 אויבי יאמרו רע לי מתי ימות ואבד שמו׃ 19O 41 6 ואם בא לראות שוא ידבר לבו יקבץ און לו יצא לחוץ ידבר׃ 19O 41 7 יחד עלי יתלחשו כל שנאי עלי יחשבו רעה לי׃ 19O 41 8 דבר בליעל יצוק בו ואשר שכב לא יוסיף לקום׃ 19O 41 9 גם איש שלומי אשר בטחתי בו אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃ 19O 41 10 ואתה יהוה חנני והקימני ואשלמה להם׃ 19O 41 11 בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע איבי עלי׃ 19O 41 12 ואני בתמי תמכת בי ותציבני לפניך לעולם׃ 19O 41 13 ברוך יהוה אלהי ישראל מהעולם ועד העולם אמן ואמן׃ 19O 42 1 למנצח משכיל לבני קרח כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערג אליך אלהים׃ 19O 42 2 צמאה נפשי לאלהים לאל חי מתי אבוא ואראה פני אלהים׃ 19O 42 3 היתה לי דמעתי לחם יומם ולילה באמר אלי כל היום איה אלהיך׃ 19O 42 4 אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי אעבר בסך אדדם עד בית אלהים בקול רנה ותודה המון חוגג׃ 19O 42 5 מה תשתוחחי נפשי ותהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועות פניו׃ 19O 42 6 אלהי עלי נפשי תשתוחח על כן אזכרך מארץ ירדן וחרמונים מהר מצער׃ 19O 42 7 תהום אל תהום קורא לקול צנוריך כל משבריך וגליך עלי עברו׃ 19O 42 8 יומם יצוה יהוה חסדו ובלילה שירה עמי תפלה לאל חיי׃ 19O 42 9 אומרה לאל סלעי למה שכחתני למה קדר אלך בלחץ אויב׃ 19O 42 10 ברצח בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך׃ 19O 42 11 מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי׃ 19O 43 1 שפטני אלהים וריבה ריבי מגוי לא חסיד מאיש מרמה ועולה תפלטני׃ 19O 43 2 כי אתה אלהי מעוזי למה זנחתני למה קדר אתהלך בלחץ אויב׃ 19O 43 3 שלח אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך׃ 19O 43 4 ואבואה אל מזבח אלהים אל אל שמחת גילי ואודך בכנור אלהים אלהי׃ 19O 43 5 מה תשתוחחי נפשי ומה תהמי עלי הוחילי לאלהים כי עוד אודנו ישועת פני ואלהי׃ 19O 44 1 למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם׃ 19O 44 2 אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם׃ 19O 44 3 כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם׃ 19O 44 4 אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב׃ 19O 44 5 בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו׃ 19O 44 6 כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני׃ 19O 44 7 כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות׃ 19O 44 8 באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה׃ 19O 44 9 אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו׃ 19O 44 10 תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו׃ 19O 44 11 תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו׃ 19O 44 12 תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם׃ 19O 44 13 תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ 19O 44 14 תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים׃ 19O 44 15 כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני׃ 19O 44 16 מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם׃ 19O 44 17 כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך׃ 19O 44 18 לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך׃ 19O 44 19 כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות׃ 19O 44 20 אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר׃ 19O 44 21 הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב׃ 19O 44 22 כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ 19O 44 23 עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח׃ 19O 44 24 למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו׃ 19O 44 25 כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו׃ 19O 44 26 קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך׃ 19O 45 1 למנצח על ששנים לבני קרח משכיל שיר ידידת רחש לבי דבר טוב אמר אני מעשי למלך לשוני עט סופר מהיר׃ 19O 45 2 יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלהים לעולם׃ 19O 45 3 חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך׃ 19O 45 4 והדרך צלח רכב על דבר אמת וענוה צדק ותורך נוראות ימינך׃ 19O 45 5 חציך שנונים עמים תחתיך יפלו בלב אויבי המלך׃ 19O 45 6 כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃ 19O 45 7 אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך׃ 19O 45 8 מר ואהלות קציעות כל בגדתיך מן היכלי שן מני שמחוך׃ 19O 45 9 בנות מלכים ביקרותיך נצבה שגל לימינך בכתם אופיר׃ 19O 45 10 שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך׃ 19O 45 11 ויתאו המלך יפיך כי הוא אדניך והשתחוי לו׃ 19O 45 12 ובת צר במנחה פניך יחלו עשירי עם׃ 19O 45 13 כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה׃ 19O 45 14 לרקמות תובל למלך בתולות אחריה רעותיה מובאות לך׃ 19O 45 15 תובלנה בשמחת וגיל תבאינה בהיכל מלך׃ 19O 45 16 תחת אבתיך יהיו בניך תשיתמו לשרים בכל הארץ׃ 19O 45 17 אזכירה שמך בכל דר ודר על כן עמים יהודך לעלם ועד׃ 19O 46 1 למנצח לבני קרח על עלמות שיר אלהים לנו מחסה ועז עזרה בצרות נמצא מאד׃ 19O 46 2 על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים׃ 19O 46 3 יהמו יחמרו מימיו ירעשו הרים בגאותו סלה׃ 19O 46 4 נהר פלגיו ישמחו עיר אלהים קדש משכני עליון׃ 19O 46 5 אלהים בקרבה בל תמוט יעזרה אלהים לפנות בקר׃ 19O 46 6 המו גוים מטו ממלכות נתן בקולו תמוג ארץ׃ 19O 46 7 יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה׃ 19O 46 8 לכו חזו מפעלות יהוה אשר שם שמות בארץ׃ 19O 46 9 משבית מלחמות עד קצה הארץ קשת ישבר וקצץ חנית עגלות ישרף באש׃ 19O 46 10 הרפו ודעו כי אנכי אלהים ארום בגוים ארום בארץ׃ 19O 46 11 יהוה צבאות עמנו משגב לנו אלהי יעקב סלה׃ 19O 47 1 למנצח לבני קרח מזמור כל העמים תקעו כף הריעו לאלהים בקול רנה׃ 19O 47 2 כי יהוה עליון נורא מלך גדול על כל הארץ׃ 19O 47 3 ידבר עמים תחתינו ולאמים תחת רגלינו׃ 19O 47 4 יבחר לנו את נחלתנו את גאון יעקב אשר אהב סלה׃ 19O 47 5 עלה אלהים בתרועה יהוה בקול שופר׃ 19O 47 6 זמרו אלהים זמרו זמרו למלכנו זמרו׃ 19O 47 7 כי מלך כל הארץ אלהים זמרו משכיל׃ 19O 47 8 מלך אלהים על גוים אלהים ישב על כסא קדשו׃ 19O 47 9 נדיבי עמים נאספו עם אלהי אברהם כי לאלהים מגני ארץ מאד נעלה׃ 19O 48 1 שיר מזמור לבני קרח גדול יהוה ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו׃ 19O 48 2 יפה נוף משוש כל הארץ הר ציון ירכתי צפון קרית מלך רב׃ 19O 48 3 אלהים בארמנותיה נודע למשגב׃ 19O 48 4 כי הנה המלכים נועדו עברו יחדו׃ 19O 48 5 המה ראו כן תמהו נבהלו נחפזו׃ 19O 48 6 רעדה אחזתם שם חיל כיולדה׃ 19O 48 7 ברוח קדים תשבר אניות תרשיש׃ 19O 48 8 כאשר שמענו כן ראינו בעיר יהוה צבאות בעיר אלהינו אלהים יכוננה עד עולם סלה׃ 19O 48 9 דמינו אלהים חסדך בקרב היכלך׃ 19O 48 10 כשמך אלהים כן תהלתך על קצוי ארץ צדק מלאה ימינך׃ 19O 48 11 ישמח הר ציון תגלנה בנות יהודה למען משפטיך׃ 19O 48 12 סבו ציון והקיפוה ספרו מגדליה׃ 19O 48 13 שיתו לבכם לחילה פסגו ארמנותיה למען תספרו לדור אחרון׃ 19O 48 14 כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות׃ 19O 49 1 למנצח לבני קרח מזמור שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד׃ 19O 49 2 גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון׃ 19O 49 3 פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃ 19O 49 4 אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי׃ 19O 49 5 למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃ 19O 49 6 הבטחים על חילם וברב עשרם יתהללו׃ 19O 49 7 אח לא פדה יפדה איש לא יתן לאלהים כפרו׃ 19O 49 8 ויקר פדיון נפשם וחדל לעולם׃ 19O 49 9 ויחי עוד לנצח לא יראה השחת׃ 19O 49 10 כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃ 19O 49 11 קרבם בתימו לעולם משכנתם לדר ודר קראו בשמותם עלי אדמות׃ 19O 49 12 ואדם ביקר בל ילין נמשל כבהמות נדמו׃ 19O 49 13 זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃ 19O 49 14 כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבקר וצירם לבלות שאול מזבל לו׃ 19O 49 15 אך אלהים יפדה נפשי מיד שאול כי יקחני סלה׃ 19O 49 16 אל תירא כי יעשר איש כי ירבה כבוד ביתו׃ 19O 49 17 כי לא במותו יקח הכל לא ירד אחריו כבודו׃ 19O 49 18 כי נפשו בחייו יברך ויודך כי תיטיב לך׃ 19O 49 19 תבוא עד דור אבותיו עד נצח לא יראו אור׃ 19O 49 20 אדם ביקר ולא יבין נמשל כבהמות נדמו׃ 19O 50 1 מזמור לאסף אל אלהים יהוה דבר ויקרא ארץ ממזרח שמש עד מבאו׃ 19O 50 2 מציון מכלל יפי אלהים הופיע׃ 19O 50 3 יבא אלהינו ואל יחרש אש לפניו תאכל וסביביו נשערה מאד׃ 19O 50 4 יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדין עמו׃ 19O 50 5 אספו לי חסידי כרתי בריתי עלי זבח׃ 19O 50 6 ויגידו שמים צדקו כי אלהים שפט הוא סלה׃ 19O 50 7 שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך אלהים אלהיך אנכי׃ 19O 50 8 לא על זבחיך אוכיחך ועולתיך לנגדי תמיד׃ 19O 50 9 לא אקח מביתך פר ממכלאתיך עתודים׃ 19O 50 10 כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף׃ 19O 50 11 ידעתי כל עוף הרים וזיז שדי עמדי׃ 19O 50 12 אם ארעב לא אמר לך כי לי תבל ומלאה׃ 19O 50 13 האוכל בשר אבירים ודם עתודים אשתה׃ 19O 50 14 זבח לאלהים תודה ושלם לעליון נדריך׃ 19O 50 15 וקראני ביום צרה אחלצך ותכבדני׃ 19O 50 16 ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חקי ותשא בריתי עלי פיך׃ 19O 50 17 ואתה שנאת מוסר ותשלך דברי אחריך׃ 19O 50 18 אם ראית גנב ותרץ עמו ועם מנאפים חלקך׃ 19O 50 19 פיך שלחת ברעה ולשונך תצמיד מרמה׃ 19O 50 20 תשב באחיך תדבר בבן אמך תתן דפי׃ 19O 50 21 אלה עשית והחרשתי דמית היות אהיה כמוך אוכיחך ואערכה לעיניך׃ 19O 50 22 בינו נא זאת שכחי אלוה פן אטרף ואין מציל׃ 19O 50 23 זבח תודה יכבדנני ושם דרך אראנו בישע אלהים׃ 19O 51 1 למנצח מזמור לדוד בבוא אליו נתן הנביא כאשר בא אל בת שבע חנני אלהים כחסדך כרב רחמיך מחה פשעי׃ 19O 51 2 הרבה כבסני מעוני ומחטאתי טהרני׃ 19O 51 3 כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד׃ 19O 51 4 לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי למען תצדק בדברך תזכה בשפטך׃ 19O 51 5 הן בעוון חוללתי ובחטא יחמתני אמי׃ 19O 51 6 הן אמת חפצת בטחות ובסתם חכמה תודיעני׃ 19O 51 7 תחטאני באזוב ואטהר תכבסני ומשלג אלבין׃ 19O 51 8 תשמיעני ששון ושמחה תגלנה עצמות דכית׃ 19O 51 9 הסתר פניך מחטאי וכל עונתי מחה׃ 19O 51 10 לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי׃ 19O 51 11 אל תשליכני מלפניך ורוח קדשך אל תקח ממני׃ 19O 51 12 השיבה לי ששון ישעך ורוח נדיבה תסמכני׃ 19O 51 13 אלמדה פשעים דרכיך וחטאים אליך ישובו׃ 19O 51 14 הצילני מדמים אלהים אלהי תשועתי תרנן לשוני צדקתך׃ 19O 51 15 אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך׃ 19O 51 16 כי לא תחפץ זבח ואתנה עולה לא תרצה׃ 19O 51 17 זבחי אלהים רוח נשברה לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה׃ 19O 51 18 היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלם׃ 19O 51 19 אז תחפץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים׃ 19O 52 1 למנצח משכיל לדוד בבוא דואג האדמי ויגד לשאול ויאמר לו בא דוד אל בית אחימלך מה תתהלל ברעה הגבור חסד אל כל היום׃ 19O 52 2 הוות תחשב לשונך כתער מלטש עשה רמיה׃ 19O 52 3 אהבת רע מטוב שקר מדבר צדק סלה׃ 19O 52 4 אהבת כל דברי בלע לשון מרמה׃ 19O 52 5 גם אל יתצך לנצח יחתך ויסחך מאהל ושרשך מארץ חיים סלה׃ 19O 52 6 ויראו צדיקים וייראו ועליו ישחקו׃ 19O 52 7 הנה הגבר לא ישים אלהים מעוזו ויבטח ברב עשרו יעז בהותו׃ 19O 52 8 ואני כזית רענן בבית אלהים בטחתי בחסד אלהים עולם ועד׃ 19O 52 9 אודך לעולם כי עשית ואקוה שמך כי טוב נגד חסידיך׃ 19O 53 1 למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב׃ 19O 53 2 אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים׃ 19O 53 3 כלו סג יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃ 19O 53 4 הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו׃ 19O 53 5 שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם׃ 19O 53 6 מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל׃ 19O 54 1 למנצח בנגינת משכיל לדוד בבוא הזיפים ויאמרו לשאול הלא דוד מסתתר עמנו אלהים בשמך הושיעני ובגבורתך תדינני׃ 19O 54 2 אלהים שמע תפלתי האזינה לאמרי פי׃ 19O 54 3 כי זרים קמו עלי ועריצים בקשו נפשי לא שמו אלהים לנגדם סלה׃ 19O 54 4 הנה אלהים עזר לי אדני בסמכי נפשי׃ 19O 54 5 ישוב הרע לשררי באמתך הצמיתם׃ 19O 54 6 בנדבה אזבחה לך אודה שמך יהוה כי טוב׃ 19O 54 7 כי מכל צרה הצילני ובאיבי ראתה עיני׃ 19O 55 1 למנצח בנגינת משכיל לדוד האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי׃ 19O 55 2 הקשיבה לי וענני אריד בשיחי ואהימה׃ 19O 55 3 מקול אויב מפני עקת רשע כי ימיטו עלי און ובאף ישטמוני׃ 19O 55 4 לבי יחיל בקרבי ואימות מות נפלו עלי׃ 19O 55 5 יראה ורעד יבא בי ותכסני פלצות׃ 19O 55 6 ואמר מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכנה׃ 19O 55 7 הנה ארחיק נדד אלין במדבר סלה׃ 19O 55 8 אחישה מפלט לי מרוח סעה מסער׃ 19O 55 9 בלע אדני פלג לשונם כי ראיתי חמס וריב בעיר׃ 19O 55 10 יומם ולילה יסובבה על חומתיה ואון ועמל בקרבה׃ 19O 55 11 הוות בקרבה ולא ימיש מרחבה תך ומרמה׃ 19O 55 12 כי לא אויב יחרפני ואשא לא משנאי עלי הגדיל ואסתר ממנו׃ 19O 55 13 ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי׃ 19O 55 14 אשר יחדו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך ברגש׃ 19O 55 15 ישימות עלימו ירדו שאול חיים כי רעות במגורם בקרבם׃ 19O 55 16 אני אל אלהים אקרא ויהוה יושיעני׃ 19O 55 17 ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי׃ 19O 55 18 פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי׃ 19O 55 19 ישמע אל ויענם וישב קדם סלה אשר אין חליפות למו ולא יראו אלהים׃ 19O 55 20 שלח ידיו בשלמיו חלל בריתו׃ 19O 55 21 חלקו מחמאת פיו וקרב לבו רכו דבריו משמן והמה פתחות׃ 19O 55 22 השלך על יהוה יהבך והוא יכלכלך לא יתן לעולם מוט לצדיק׃ 19O 55 23 ואתה אלהים תורדם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך׃ 19O 56 1 למנצח על יונת אלם רחקים לדוד מכתם באחז אתו פלשתים בגת חנני אלהים כי שאפני אנוש כל היום לחם ילחצני׃ 19O 56 2 שאפו שוררי כל היום כי רבים לחמים לי מרום׃ 19O 56 3 יום אירא אני אליך אבטח׃ 19O 56 4 באלהים אהלל דברו באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה בשר לי׃ 19O 56 5 כל היום דברי יעצבו עלי כל מחשבתם לרע׃ 19O 56 6 יגורו יצפינו המה עקבי ישמרו כאשר קוו נפשי׃ 19O 56 7 על און פלט למו באף עמים הורד אלהים׃ 19O 56 8 נדי ספרתה אתה שימה דמעתי בנאדך הלא בספרתך׃ 19O 56 9 אז ישובו אויבי אחור ביום אקרא זה ידעתי כי אלהים לי׃ 19O 56 10 באלהים אהלל דבר ביהוה אהלל דבר׃ 19O 56 11 באלהים בטחתי לא אירא מה יעשה אדם לי׃ 19O 56 12 עלי אלהים נדריך אשלם תודת לך׃ 19O 56 13 כי הצלת נפשי ממות הלא רגלי מדחי להתהלך לפני אלהים באור החיים׃ 19O 57 1 למנצח אל תשחת לדוד מכתם בברחו מפני שאול במערה חנני אלהים חנני כי בך חסיה נפשי ובצל כנפיך אחסה עד יעבר הוות׃ 19O 57 2 אקרא לאלהים עליון לאל גמר עלי׃ 19O 57 3 ישלח משמים ויושיעני חרף שאפי סלה ישלח אלהים חסדו ואמתו׃ 19O 57 4 נפשי בתוך לבאם אשכבה להטים בני אדם שניהם חנית וחצים ולשונם חרב חדה׃ 19O 57 5 רומה על השמים אלהים על כל הארץ כבודך׃ 19O 57 6 רשת הכינו לפעמי כפף נפשי כרו לפני שיחה נפלו בתוכה סלה׃ 19O 57 7 נכון לבי אלהים נכון לבי אשירה ואזמרה׃ 19O 57 8 עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר׃ 19O 57 9 אודך בעמים אדני אזמרך בל אמים׃ 19O 57 10 כי גדל עד שמים חסדך ועד שחקים אמתך׃ 19O 57 11 רומה על שמים אלהים על כל הארץ כבודך׃ 19O 58 1 למנצח אל תשחת לדוד מכתם האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם׃ 19O 58 2 אף בלב עולת תפעלון בארץ חמס ידיכם תפלסון׃ 19O 58 3 זרו רשעים מרחם תעו מבטן דברי כזב׃ 19O 58 4 חמת למו כדמות חמת נחש כמו פתן חרש יאטם אזנו׃ 19O 58 5 אשר לא ישמע לקול מלחשים חובר חברים מחכם׃ 19O 58 6 אלהים הרס שנימו בפימו מלתעות כפירים נתץ יהוה׃ 19O 58 7 ימאסו כמו מים יתהלכו למו ידרך חצו כמו יתמללו׃ 19O 58 8 כמו שבלול תמס יהלך נפל אשת בל חזו שמש׃ 19O 58 9 בטרם יבינו סירתיכם אטד כמו חי כמו חרון ישערנו׃ 19O 58 10 ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע׃ 19O 58 11 ויאמר אדם אך פרי לצדיק אך יש אלהים שפטים בארץ׃ 19O 59 1 למנצח אל תשחת לדוד מכתם בשלח שאול וישמרו את הבית להמיתו הצילני מאיבי אלהי ממתקוממי תשגבני׃ 19O 59 2 הצילני מפעלי און ומאנשי דמים הושיעני׃ 19O 59 3 כי הנה ארבו לנפשי יגורו עלי עזים לא פשעי ולא חטאתי יהוה׃ 19O 59 4 בלי עון ירוצון ויכוננו עורה לקראתי וראה׃ 19O 59 5 ואתה יהוה אלהים צבאות אלהי ישראל הקיצה לפקד כל הגוים אל תחן כל בגדי און סלה׃ 19O 59 6 ישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃ 19O 59 7 הנה יביעון בפיהם חרבות בשפתותיהם כי מי שמע׃ 19O 59 8 ואתה יהוה תשחק למו תלעג לכל גוים׃ 19O 59 9 עזו אליך אשמרה כי אלהים משגבי׃ 19O 59 10 אלהי חסדו יקדמני אלהים יראני בשררי׃ 19O 59 11 אל תהרגם פן ישכחו עמי הניעמו בחילך והורידמו מגננו אדני׃ 19O 59 12 חטאת פימו דבר שפתימו וילכדו בגאונם ומאלה ומכחש יספרו׃ 19O 59 13 כלה בחמה כלה ואינמו וידעו כי אלהים משל ביעקב לאפסי הארץ סלה׃ 19O 59 14 וישובו לערב יהמו ככלב ויסובבו עיר׃ 19O 59 15 המה ינועון לאכל אם לא ישבעו וילינו׃ 19O 59 16 ואני אשיר עזך וארנן לבקר חסדך כי היית משגב לי ומנוס ביום צר לי׃ 19O 59 17 עזי אליך אזמרה כי אלהים משגבי אלהי חסדי׃ 19O 60 1 למנצח על שושן עדות מכתם לדוד ללמד בהצותו את ארם נהרים ואת ארם צובה וישב יואב ויך את אדום בגיא מלח שנים עשר אלף אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת תשובב לנו׃ 19O 60 2 הרעשתה ארץ פצמתה רפה שבריה כי מטה׃ 19O 60 3 הראיתה עמך קשה השקיתנו יין תרעלה׃ 19O 60 4 נתתה ליראיך נס להתנוסס מפני קשט סלה׃ 19O 60 5 למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך ועננו׃ 19O 60 6 אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד׃ 19O 60 7 לי גלעד ולי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי׃ 19O 60 8 מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת התרעעי׃ 19O 60 9 מי יבלני עיר מצור מי נחני עד אדום׃ 19O 60 10 הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו׃ 19O 60 11 הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם׃ 19O 60 12 באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו׃ 19O 61 1 למנצח על נגינת לדוד שמעה אלהים רנתי הקשיבה תפלתי׃ 19O 61 2 מקצה הארץ אליך אקרא בעטף לבי בצור ירום ממני תנחני׃ 19O 61 3 כי היית מחסה לי מגדל עז מפני אויב׃ 19O 61 4 אגורה באהלך עולמים אחסה בסתר כנפיך סלה׃ 19O 61 5 כי אתה אלהים שמעת לנדרי נתת ירשת יראי שמך׃ 19O 61 6 ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דר ודר׃ 19O 61 7 ישב עולם לפני אלהים חסד ואמת מן ינצרהו׃ 19O 61 8 כן אזמרה שמך לעד לשלמי נדרי יום יום׃ 19O 62 1 למנצח על ידותון מזמור לדוד אך אל אלהים דומיה נפשי ממנו ישועתי׃ 19O 62 2 אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט רבה׃ 19O 62 3 עד אנה תהותתו על איש תרצחו כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה׃ 19O 62 4 אך משאתו יעצו להדיח ירצו כזב בפיו יברכו ובקרבם יקללו סלה׃ 19O 62 5 אך לאלהים דומי נפשי כי ממנו תקותי׃ 19O 62 6 אך הוא צורי וישועתי משגבי לא אמוט׃ 19O 62 7 על אלהים ישעי וכבודי צור עזי מחסי באלהים׃ 19O 62 8 בטחו בו בכל עת עם שפכו לפניו לבבכם אלהים מחסה לנו סלה׃ 19O 62 9 אך הבל בני אדם כזב בני איש במאזנים לעלות המה מהבל יחד׃ 19O 62 10 אל תבטחו בעשק ובגזל אל תהבלו חיל כי ינוב אל תשיתו לב׃ 19O 62 11 אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי כי עז לאלהים׃ 19O 62 12 ולך אדני חסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו׃ 19O 63 1 מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה אלהים אלי אתה אשחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים׃ 19O 63 2 כן בקדש חזיתיך לראות עזך וכבודך׃ 19O 63 3 כי טוב חסדך מחיים שפתי ישבחונך׃ 19O 63 4 כן אברכך בחיי בשמך אשא כפי׃ 19O 63 5 כמו חלב ודשן תשבע נפשי ושפתי רננות יהלל פי׃ 19O 63 6 אם זכרתיך על יצועי באשמרות אהגה בך׃ 19O 63 7 כי היית עזרתה לי ובצל כנפיך ארנן׃ 19O 63 8 דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך׃ 19O 63 9 והמה לשואה יבקשו נפשי יבאו בתחתיות הארץ׃ 19O 63 10 יגירהו על ידי חרב מנת שעלים יהיו׃ 19O 63 11 והמלך ישמח באלהים יתהלל כל הנשבע בו כי יסכר פי דוברי שקר׃ 19O 64 1 למנצח מזמור לדוד שמע אלהים קולי בשיחי מפחד אויב תצר חיי׃ 19O 64 2 תסתירני מסוד מרעים מרגשת פעלי און׃ 19O 64 3 אשר שננו כחרב לשונם דרכו חצם דבר מר׃ 19O 64 4 לירות במסתרים תם פתאם ירהו ולא ייראו׃ 19O 64 5 יחזקו למו דבר רע יספרו לטמון מוקשים אמרו מי יראה למו׃ 19O 64 6 יחפשו עולת תמנו חפש מחפש וקרב איש ולב עמק׃ 19O 64 7 וירם אלהים חץ פתאום היו מכותם׃ 19O 64 8 ויכשילוהו עלימו לשונם יתנדדו כל ראה בם׃ 19O 64 9 וייראו כל אדם ויגידו פעל אלהים ומעשהו השכילו׃ 19O 64 10 ישמח צדיק ביהוה וחסה בו ויתהללו כל ישרי לב׃ 19O 65 1 למנצח מזמור לדוד שיר לך דמיה תהלה אלהים בציון ולך ישלם נדר׃ 19O 65 2 שמע תפלה עדיך כל בשר יבאו׃ 19O 65 3 דברי עונת גברו מני פשעינו אתה תכפרם׃ 19O 65 4 אשרי תבחר ותקרב ישכן חצריך נשבעה בטוב ביתך קדש היכלך׃ 19O 65 5 נוראות בצדק תעננו אלהי ישענו מבטח כל קצוי ארץ וים רחקים׃ 19O 65 6 מכין הרים בכחו נאזר בגבורה׃ 19O 65 7 משביח שאון ימים שאון גליהם והמון לאמים׃ 19O 65 8 וייראו ישבי קצות מאותתיך מוצאי בקר וערב תרנין׃ 19O 65 9 פקדת הארץ ותשקקה רבת תעשרנה פלג אלהים מלא מים תכין דגנם כי כן תכינה׃ 19O 65 10 תלמיה רוה נחת גדודיה ברביבים תמגגנה צמחה תברך׃ 19O 65 11 עטרת שנת טובתך ומעגליך ירעפון דשן׃ 19O 65 12 ירעפו נאות מדבר וגיל גבעות תחגרנה׃ 19O 65 13 לבשו כרים הצאן ועמקים יעטפו בר יתרועעו אף ישירו׃ 19O 66 1 למנצח שיר מזמור הריעו לאלהים כל הארץ׃ 19O 66 2 זמרו כבוד שמו שימו כבוד תהלתו׃ 19O 66 3 אמרו לאלהים מה נורא מעשיך ברב עזך יכחשו לך איביך׃ 19O 66 4 כל הארץ ישתחוו לך ויזמרו לך יזמרו שמך סלה׃ 19O 66 5 לכו וראו מפעלות אלהים נורא עלילה על בני אדם׃ 19O 66 6 הפך ים ליבשה בנהר יעברו ברגל שם נשמחה בו׃ 19O 66 7 משל בגבורתו עולם עיניו בגוים תצפינה הסוררים אל ירימו למו סלה׃ 19O 66 8 ברכו עמים אלהינו והשמיעו קול תהלתו׃ 19O 66 9 השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלנו׃ 19O 66 10 כי בחנתנו אלהים צרפתנו כצרף כסף׃ 19O 66 11 הבאתנו במצודה שמת מועקה במתנינו׃ 19O 66 12 הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים ותוציאנו לרויה׃ 19O 66 13 אבוא ביתך בעולות אשלם לך נדרי׃ 19O 66 14 אשר פצו שפתי ודבר פי בצר לי׃ 19O 66 15 עלות מחים אעלה לך עם קטרת אילים אעשה בקר עם עתודים סלה׃ 19O 66 16 לכו שמעו ואספרה כל יראי אלהים אשר עשה לנפשי׃ 19O 66 17 אליו פי קראתי ורומם תחת לשוני׃ 19O 66 18 און אם ראיתי בלבי לא ישמע אדני׃ 19O 66 19 אכן שמע אלהים הקשיב בקול תפלתי׃ 19O 66 20 ברוך אלהים אשר לא הסיר תפלתי וחסדו מאתי׃ 19O 67 1 למנצח בנגינת מזמור שיר אלהים יחננו ויברכנו יאר פניו אתנו סלה׃ 19O 67 2 לדעת בארץ דרכך בכל גוים ישועתך׃ 19O 67 3 יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם׃ 19O 67 4 ישמחו וירננו לאמים כי תשפט עמים מישור ולאמים בארץ תנחם סלה׃ 19O 67 5 יודוך עמים אלהים יודוך עמים כלם׃ 19O 67 6 ארץ נתנה יבולה יברכנו אלהים אלהינו׃ 19O 67 7 יברכנו אלהים וייראו אתו כל אפסי ארץ׃ 19O 68 1 למנצח לדוד מזמור שיר יקום אלהים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו׃ 19O 68 2 כהנדף עשן תנדף כהמס דונג מפני אש יאבדו רשעים מפני אלהים׃ 19O 68 3 וצדיקים ישמחו יעלצו לפני אלהים וישישו בשמחה׃ 19O 68 4 שירו לאלהים זמרו שמו סלו לרכב בערבות ביה שמו ועלזו לפניו׃ 19O 68 5 אבי יתומים ודין אלמנות אלהים במעון קדשו׃ 19O 68 6 אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות אך סוררים שכנו צחיחה׃ 19O 68 7 אלהים בצאתך לפני עמך בצעדך בישימון סלה׃ 19O 68 8 ארץ רעשה אף שמים נטפו מפני אלהים זה סיני מפני אלהים אלהי ישראל׃ 19O 68 9 גשם נדבות תניף אלהים נחלתך ונלאה אתה כוננתה׃ 19O 68 10 חיתך ישבו בה תכין בטובתך לעני אלהים׃ 19O 68 11 אדני יתן אמר המבשרות צבא רב׃ 19O 68 12 מלכי צבאות ידדון ידדון ונות בית תחלק שלל׃ 19O 68 13 אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ׃ 19O 68 14 בפרש שדי מלכים בה תשלג בצלמון׃ 19O 68 15 הר אלהים הר בשן הר גבננים הר בשן׃ 19O 68 16 למה תרצדון הרים גבננים ההר חמד אלהים לשבתו אף יהוה ישכן לנצח׃ 19O 68 17 רכב אלהים רבתים אלפי שנאן אדני בם סיני בקדש׃ 19O 68 18 עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם ואף סוררים לשכן יה אלהים׃ 19O 68 19 ברוך אדני יום יום יעמס לנו האל ישועתנו סלה׃ 19O 68 20 האל לנו אל למושעות וליהוה אדני למות תוצאות׃ 19O 68 21 אך אלהים ימחץ ראש איביו קדקד שער מתהלך באשמיו׃ 19O 68 22 אמר אדני מבשן אשיב אשיב ממצלות ים׃ 19O 68 23 למען תמחץ רגלך בדם לשון כלביך מאיבים מנהו׃ 19O 68 24 ראו הליכותיך אלהים הליכות אלי מלכי בקדש׃ 19O 68 25 קדמו שרים אחר נגנים בתוך עלמות תופפות׃ 19O 68 26 במקהלות ברכו אלהים יהוה ממקור ישראל׃ 19O 68 27 שם בנימן צעיר רדם שרי יהודה רגמתם שרי זבלון שרי נפתלי׃ 19O 68 28 צוה אלהיך עזך עוזה אלהים זו פעלת לנו׃ 19O 68 29 מהיכלך על ירושלם לך יובילו מלכים שי׃ 19O 68 30 גער חית קנה עדת אבירים בעגלי עמים מתרפס ברצי כסף בזר עמים קרבות יחפצו׃ 19O 68 31 יאתיו חשמנים מני מצרים כוש תריץ ידיו לאלהים׃ 19O 68 32 ממלכות הארץ שירו לאלהים זמרו אדני סלה׃ 19O 68 33 לרכב בשמי שמי קדם הן יתן בקולו קול עז׃ 19O 68 34 תנו עז לאלהים על ישראל גאותו ועזו בשחקים׃ 19O 68 35 נורא אלהים ממקדשיך אל ישראל הוא נתן עז ותעצמות לעם ברוך אלהים׃ 19O 69 1 למנצח על שושנים לדוד הושיעני אלהים כי באו מים עד נפש׃ 19O 69 2 טבעתי ביון מצולה ואין מעמד באתי במעמקי מים ושבלת שטפתני׃ 19O 69 3 יגעתי בקראי נחר גרוני כלו עיני מיחל לאלהי׃ 19O 69 4 רבו משערות ראשי שנאי חנם עצמו מצמיתי איבי שקר אשר לא גזלתי אז אשיב׃ 19O 69 5 אלהים אתה ידעת לאולתי ואשמותי ממך לא נכחדו׃ 19O 69 6 אל יבשו בי קויך אדני יהוה צבאות אל יכלמו בי מבקשיך אלהי ישראל׃ 19O 69 7 כי עליך נשאתי חרפה כסתה כלמה פני׃ 19O 69 8 מוזר הייתי לאחי ונכרי לבני אמי׃ 19O 69 9 כי קנאת ביתך אכלתני וחרפות חורפיך נפלו עלי׃ 19O 69 10 ואבכה בצום נפשי ותהי לחרפות לי׃ 19O 69 11 ואתנה לבושי שק ואהי להם למשל׃ 19O 69 12 ישיחו בי ישבי שער ונגינות שותי שכר׃ 19O 69 13 ואני תפלתי לך יהוה עת רצון אלהים ברב חסדך ענני באמת ישעך׃ 19O 69 14 הצילני מטיט ואל אטבעה אנצלה משנאי וממעמקי מים׃ 19O 69 15 אל תשטפני שבלת מים ואל תבלעני מצולה ואל תאטר עלי באר פיה׃ 19O 69 16 ענני יהוה כי טוב חסדך כרב רחמיך פנה אלי׃ 19O 69 17 ואל תסתר פניך מעבדך כי צר לי מהר ענני׃ 19O 69 18 קרבה אל נפשי גאלה למען איבי פדני׃ 19O 69 19 אתה ידעת חרפתי ובשתי וכלמתי נגדך כל צוררי׃ 19O 69 20 חרפה שברה לבי ואנושה ואקוה לנוד ואין ולמנחמים ולא מצאתי׃ 19O 69 21 ויתנו בברותי ראש ולצמאי ישקוני חמץ׃ 19O 69 22 יהי שלחנם לפניהם לפח ולשלומים למוקש׃ 19O 69 23 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ 19O 69 24 שפך עליהם זעמך וחרון אפך ישיגם׃ 19O 69 25 תהי טירתם נשמה באהליהם אל יהי ישב׃ 19O 69 26 כי אתה אשר הכית רדפו ואל מכאוב חלליך יספרו׃ 19O 69 27 תנה עון על עונם ואל יבאו בצדקתך׃ 19O 69 28 ימחו מספר חיים ועם צדיקים אל יכתבו׃ 19O 69 29 ואני עני וכואב ישועתך אלהים תשגבני׃ 19O 69 30 אהללה שם אלהים בשיר ואגדלנו בתודה׃ 19O 69 31 ותיטב ליהוה משור פר מקרן מפריס׃ 19O 69 32 ראו ענוים ישמחו דרשי אלהים ויחי לבבכם׃ 19O 69 33 כי שמע אל אביונים יהוה ואת אסיריו לא בזה׃ 19O 69 34 יהללוהו שמים וארץ ימים וכל רמש בם׃ 19O 69 35 כי אלהים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה׃ 19O 69 36 וזרע עבדיו ינחלוה ואהבי שמו ישכנו בה׃ 19O 70 1 למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני יהוה לעזרתי חושה׃ 19O 70 2 יבשו ויחפרו מבקשי נפשי יסגו אחור ויכלמו חפצי רעתי׃ 19O 70 3 ישובו על עקב בשתם האמרים האח האח׃ 19O 70 4 ישישו וישמחו בך כל מבקשיך ויאמרו תמיד יגדל אלהים אהבי ישועתך׃ 19O 70 5 ואני עני ואביון אלהים חושה לי עזרי ומפלטי אתה יהוה אל תאחר׃ 19O 71 1 בך יהוה חסיתי אל אבושה לעולם׃ 19O 71 2 בצדקתך תצילני ותפלטני הטה אלי אזנך והושיעני׃ 19O 71 3 היה לי לצור מעון לבוא תמיד צוית להושיעני כי סלעי ומצודתי אתה׃ 19O 71 4 אלהי פלטני מיד רשע מכף מעול וחומץ׃ 19O 71 5 כי אתה תקותי אדני יהוה מבטחי מנעורי׃ 19O 71 6 עליך נסמכתי מבטן ממעי אמי אתה גוזי בך תהלתי תמיד׃ 19O 71 7 כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עז׃ 19O 71 8 ימלא פי תהלתך כל היום תפארתך׃ 19O 71 9 אל תשליכני לעת זקנה ככלות כחי אל תעזבני׃ 19O 71 10 כי אמרו אויבי לי ושמרי נפשי נועצו יחדו׃ 19O 71 11 לאמר אלהים עזבו רדפו ותפשוהו כי אין מציל׃ 19O 71 12 אלהים אל תרחק ממני אלהי לעזרתי חישה׃ 19O 71 13 יבשו יכלו שטני נפשי יעטו חרפה וכלמה מבקשי רעתי׃ 19O 71 14 ואני תמיד איחל והוספתי על כל תהלתך׃ 19O 71 15 פי יספר צדקתך כל היום תשועתך כי לא ידעתי ספרות׃ 19O 71 16 אבוא בגברות אדני יהוה אזכיר צדקתך לבדך׃ 19O 71 17 אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך׃ 19O 71 18 וגם עד זקנה ושיבה אלהים אל תעזבני עד אגיד זרועך לדור לכל יבוא גבורתך׃ 19O 71 19 וצדקתך אלהים עד מרום אשר עשית גדלות אלהים מי כמוך׃ 19O 71 20 אשר הראיתנו צרות רבות ורעות תשוב תחיינו ומתהמות הארץ תשוב תעלני׃ 19O 71 21 תרב גדלתי ותסב תנחמני׃ 19O 71 22 גם אני אודך בכלי נבל אמתך אלהי אזמרה לך בכנור קדוש ישראל׃ 19O 71 23 תרננה שפתי כי אזמרה לך ונפשי אשר פדית׃ 19O 71 24 גם לשוני כל היום תהגה צדקתך כי בשו כי חפרו מבקשי רעתי׃ 19O 72 1 לשלמה אלהים משפטיך למלך תן וצדקתך לבן מלך׃ 19O 72 2 ידין עמך בצדק וענייך במשפט׃ 19O 72 3 ישאו הרים שלום לעם וגבעות בצדקה׃ 19O 72 4 ישפט עניי עם יושיע לבני אביון וידכא עושק׃ 19O 72 5 ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים׃ 19O 72 6 ירד כמטר על גז כרביבים זרזיף ארץ׃ 19O 72 7 יפרח בימיו צדיק ורב שלום עד בלי ירח׃ 19O 72 8 וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ׃ 19O 72 9 לפניו יכרעו ציים ואיביו עפר ילחכו׃ 19O 72 10 מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו׃ 19O 72 11 וישתחוו לו כל מלכים כל גוים יעבדוהו׃ 19O 72 12 כי יציל אביון משוע ועני ואין עזר לו׃ 19O 72 13 יחס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע׃ 19O 72 14 מתוך ומחמס יגאל נפשם וייקר דמם בעיניו׃ 19O 72 15 ויחי ויתן לו מזהב שבא ויתפלל בעדו תמיד כל היום יברכנהו׃ 19O 72 16 יהי פסת בר בארץ בראש הרים ירעש כלבנון פריו ויציצו מעיר כעשב הארץ׃ 19O 72 17 יהי שמו לעולם לפני שמש ינין שמו ויתברכו בו כל גוים יאשרוהו׃ 19O 72 18 ברוך יהוה אלהים אלהי ישראל עשה נפלאות לבדו׃ 19O 72 19 וברוך שם כבודו לעולם וימלא כבודו את כל הארץ אמן ואמן׃ 19O 72 20 כלו תפלות דוד בן ישי׃ 19O 73 1 מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ 19O 73 2 ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ 19O 73 3 כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ 19O 73 4 כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ 19O 73 5 בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ 19O 73 6 לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ 19O 73 7 יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ 19O 73 8 ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ 19O 73 9 שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ 19O 73 10 לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ 19O 73 11 ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ 19O 73 12 הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ 19O 73 13 אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ 19O 73 14 ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ 19O 73 15 אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ 19O 73 16 ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ 19O 73 17 עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ 19O 73 18 אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ 19O 73 19 איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ 19O 73 20 כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ 19O 73 21 כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ 19O 73 22 ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ 19O 73 23 ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ 19O 73 24 בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ 19O 73 25 מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ 19O 73 26 כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ 19O 73 27 כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ 19O 73 28 ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃ 19O 74 1 משכיל לאסף למה אלהים זנחת לנצח יעשן אפך בצאן מרעיתך׃ 19O 74 2 זכר עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו׃ 19O 74 3 הרימה פעמיך למשאות נצח כל הרע אויב בקדש׃ 19O 74 4 שאגו צרריך בקרב מועדך שמו אותתם אתות׃ 19O 74 5 יודע כמביא למעלה בסבך עץ קרדמות׃ 19O 74 6 ועת פתוחיה יחד בכשיל וכילפת יהלמון׃ 19O 74 7 שלחו באש מקדשך לארץ חללו משכן שמך׃ 19O 74 8 אמרו בלבם נינם יחד שרפו כל מועדי אל בארץ׃ 19O 74 9 אותתינו לא ראינו אין עוד נביא ולא אתנו ידע עד מה׃ 19O 74 10 עד מתי אלהים יחרף צר ינאץ אויב שמך לנצח׃ 19O 74 11 למה תשיב ידך וימינך מקרב חוקך כלה׃ 19O 74 12 ואלהים מלכי מקדם פעל ישועות בקרב הארץ׃ 19O 74 13 אתה פוררת בעזך ים שברת ראשי תנינים על המים׃ 19O 74 14 אתה רצצת ראשי לויתן תתננו מאכל לעם לציים׃ 19O 74 15 אתה בקעת מעין ונחל אתה הובשת נהרות איתן׃ 19O 74 16 לך יום אף לך לילה אתה הכינות מאור ושמש׃ 19O 74 17 אתה הצבת כל גבולות ארץ קיץ וחרף אתה יצרתם׃ 19O 74 18 זכר זאת אויב חרף יהוה ועם נבל נאצו שמך׃ 19O 74 19 אל תתן לחית נפש תורך חית ענייך אל תשכח לנצח׃ 19O 74 20 הבט לברית כי מלאו מחשכי ארץ נאות חמס׃ 19O 74 21 אל ישב דך נכלם עני ואביון יהללו שמך׃ 19O 74 22 קומה אלהים ריבה ריבך זכר חרפתך מני נבל כל היום׃ 19O 74 23 אל תשכח קול צרריך שאון קמיך עלה תמיד׃ 19O 75 1 למנצח אל תשחת מזמור לאסף שיר הודינו לך אלהים הודינו וקרוב שמך ספרו נפלאותיך׃ 19O 75 2 כי אקח מועד אני מישרים אשפט׃ 19O 75 3 נמגים ארץ וכל ישביה אנכי תכנתי עמודיה סלה׃ 19O 75 4 אמרתי להוללים אל תהלו ולרשעים אל תרימו קרן׃ 19O 75 5 אל תרימו למרום קרנכם תדברו בצואר עתק׃ 19O 75 6 כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים׃ 19O 75 7 כי אלהים שפט זה ישפיל וזה ירים׃ 19O 75 8 כי כוס ביד יהוה ויין חמר מלא מסך ויגר מזה אך שמריה ימצו ישתו כל רשעי ארץ׃ 19O 75 9 ואני אגיד לעלם אזמרה לאלהי יעקב׃ 19O 75 10 וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק׃ 19O 76 1 למנצח בנגינת מזמור לאסף שיר נודע ביהודה אלהים בישראל גדול שמו׃ 19O 76 2 ויהי בשלם סכו ומעונתו בציון׃ 19O 76 3 שמה שבר רשפי קשת מגן וחרב ומלחמה סלה׃ 19O 76 4 נאור אתה אדיר מהררי טרף׃ 19O 76 5 אשתוללו אבירי לב נמו שנתם ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם׃ 19O 76 6 מגערתך אלהי יעקב נרדם ורכב וסוס׃ 19O 76 7 אתה נורא אתה ומי יעמד לפניך מאז אפך׃ 19O 76 8 משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה׃ 19O 76 9 בקום למשפט אלהים להושיע כל ענוי ארץ סלה׃ 19O 76 10 כי חמת אדם תודך שארית חמת תחגר׃ 19O 76 11 נדרו ושלמו ליהוה אלהיכם כל סביביו יובילו שי למורא׃ 19O 76 12 יבצר רוח נגידים נורא למלכי ארץ׃ 19O 77 1 למנצח על ידיתון לאסף מזמור קולי אל אלהים ואצעקה קולי אל אלהים והאזין אלי׃ 19O 77 2 ביום צרתי אדני דרשתי ידי לילה נגרה ולא תפוג מאנה הנחם נפשי׃ 19O 77 3 אזכרה אלהים ואהמיה אשיחה ותתעטף רוחי סלה׃ 19O 77 4 אחזת שמרות עיני נפעמתי ולא אדבר׃ 19O 77 5 חשבתי ימים מקדם שנות עולמים׃ 19O 77 6 אזכרה נגינתי בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי׃ 19O 77 7 הלעולמים יזנח אדני ולא יסיף לרצות עוד׃ 19O 77 8 האפס לנצח חסדו גמר אמר לדר ודר׃ 19O 77 9 השכח חנות אל אם קפץ באף רחמיו סלה׃ 19O 77 10 ואמר חלותי היא שנות ימין עליון׃ 19O 77 11 אזכיר מעללי יה כי אזכרה מקדם פלאך׃ 19O 77 12 והגיתי בכל פעלך ובעלילותיך אשיחה׃ 19O 77 13 אלהים בקדש דרכך מי אל גדול כאלהים׃ 19O 77 14 אתה האל עשה פלא הודעת בעמים עזך׃ 19O 77 15 גאלת בזרוע עמך בני יעקב ויוסף סלה׃ 19O 77 16 ראוך מים אלהים ראוך מים יחילו אף ירגזו תהמות׃ 19O 77 17 זרמו מים עבות קול נתנו שחקים אף חצציך יתהלכו׃ 19O 77 18 קול רעמך בגלגל האירו ברקים תבל רגזה ותרעש הארץ׃ 19O 77 19 בים דרכך ושביליך במים רבים ועקבותיך לא נדעו׃ 19O 77 20 נחית כצאן עמך ביד משה ואהרן׃ 19O 78 1 משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי׃ 19O 78 2 אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ 19O 78 3 אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו׃ 19O 78 4 לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה׃ 19O 78 5 ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם׃ 19O 78 6 למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם׃ 19O 78 7 וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו׃ 19O 78 8 ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו׃ 19O 78 9 בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב׃ 19O 78 10 לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת׃ 19O 78 11 וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם׃ 19O 78 12 נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען׃ 19O 78 13 בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד׃ 19O 78 14 וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש׃ 19O 78 15 יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה׃ 19O 78 16 ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים׃ 19O 78 17 ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה׃ 19O 78 18 וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם׃ 19O 78 19 וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר׃ 19O 78 20 הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו׃ 19O 78 21 לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל׃ 19O 78 22 כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו׃ 19O 78 23 ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח׃ 19O 78 24 וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו׃ 19O 78 25 לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע׃ 19O 78 26 יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן׃ 19O 78 27 וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף׃ 19O 78 28 ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו׃ 19O 78 29 ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם׃ 19O 78 30 לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם׃ 19O 78 31 ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע׃ 19O 78 32 בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו׃ 19O 78 33 ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה׃ 19O 78 34 אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל׃ 19O 78 35 ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם׃ 19O 78 36 ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו׃ 19O 78 37 ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו׃ 19O 78 38 והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו׃ 19O 78 39 ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב׃ 19O 78 40 כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון׃ 19O 78 41 וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו׃ 19O 78 42 לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר׃ 19O 78 43 אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען׃ 19O 78 44 ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון׃ 19O 78 45 ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם׃ 19O 78 46 ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה׃ 19O 78 47 יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל׃ 19O 78 48 ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים׃ 19O 78 49 ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים׃ 19O 78 50 יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר׃ 19O 78 51 ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם׃ 19O 78 52 ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר׃ 19O 78 53 וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים׃ 19O 78 54 ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו׃ 19O 78 55 ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל׃ 19O 78 56 וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו׃ 19O 78 57 ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה׃ 19O 78 58 ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו׃ 19O 78 59 שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל׃ 19O 78 60 ויטש משכן שלו אהל שכן באדם׃ 19O 78 61 ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר׃ 19O 78 62 ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר׃ 19O 78 63 בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו׃ 19O 78 64 כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה׃ 19O 78 65 ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין׃ 19O 78 66 ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו׃ 19O 78 67 וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר׃ 19O 78 68 ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב׃ 19O 78 69 ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם׃ 19O 78 70 ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן׃ 19O 78 71 מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו׃ 19O 78 72 וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם׃ 19O 79 1 מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים׃ 19O 79 2 נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ׃ 19O 79 3 שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר׃ 19O 79 4 היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו׃ 19O 79 5 עד מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו אש קנאתך׃ 19O 79 6 שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו׃ 19O 79 7 כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו׃ 19O 79 8 אל תזכר לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד׃ 19O 79 9 עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך׃ 19O 79 10 למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך׃ 19O 79 11 תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה׃ 19O 79 12 והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני׃ 19O 79 13 ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך׃ 19O 80 1 למנצח אל ששנים עדות לאסף מזמור רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה׃ 19O 80 2 לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו׃ 19O 80 3 אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה׃ 19O 80 4 יהוה אלהים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך׃ 19O 80 5 האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש׃ 19O 80 6 תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו׃ 19O 80 7 אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה׃ 19O 80 8 גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה׃ 19O 80 9 פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ׃ 19O 80 10 כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל׃ 19O 80 11 תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה׃ 19O 80 12 למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך׃ 19O 80 13 יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה׃ 19O 80 14 אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת׃ 19O 80 15 וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך׃ 19O 80 16 שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו׃ 19O 80 17 תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך׃ 19O 80 18 ולא נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא׃ 19O 80 19 יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה׃ 19O 81 1 למנצח על הגתית לאסף הרנינו לאלהים עוזנו הריעו לאלהי יעקב׃ 19O 81 2 שאו זמרה ותנו תף כנור נעים עם נבל׃ 19O 81 3 תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו׃ 19O 81 4 כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב׃ 19O 81 5 עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים שפת לא ידעתי אשמע׃ 19O 81 6 הסירותי מסבל שכמו כפיו מדוד תעברנה׃ 19O 81 7 בצרה קראת ואחלצך אענך בסתר רעם אבחנך על מי מריבה סלה׃ 19O 81 8 שמע עמי ואעידה בך ישראל אם תשמע לי׃ 19O 81 9 לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר׃ 19O 81 10 אנכי יהוה אלהיך המעלך מארץ מצרים הרחב פיך ואמלאהו׃ 19O 81 11 ולא שמע עמי לקולי וישראל לא אבה לי׃ 19O 81 12 ואשלחהו בשרירות לבם ילכו במועצותיהם׃ 19O 81 13 לו עמי שמע לי ישראל בדרכי יהלכו׃ 19O 81 14 כמעט אויביהם אכניע ועל צריהם אשיב ידי׃ 19O 81 15 משנאי יהוה יכחשו לו ויהי עתם לעולם׃ 19O 81 16 ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך׃ 19O 82 1 מזמור לאסף אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט׃ 19O 82 2 עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה׃ 19O 82 3 שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו׃ 19O 82 4 פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו׃ 19O 82 5 לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל מוסדי ארץ׃ 19O 82 6 אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם׃ 19O 82 7 אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפלו׃ 19O 82 8 קומה אלהים שפטה הארץ כי אתה תנחל בכל הגוים׃ 19O 83 1 שיר מזמור לאסף אלהים אל דמי לך אל תחרש ואל תשקט אל׃ 19O 83 2 כי הנה אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש׃ 19O 83 3 על עמך יערימו סוד ויתיעצו על צפוניך׃ 19O 83 4 אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד׃ 19O 83 5 כי נועצו לב יחדו עליך ברית יכרתו׃ 19O 83 6 אהלי אדום וישמעאלים מואב והגרים׃ 19O 83 7 גבל ועמון ועמלק פלשת עם ישבי צור׃ 19O 83 8 גם אשור נלוה עמם היו זרוע לבני לוט סלה׃ 19O 83 9 עשה להם כמדין כסיסרא כיבין בנחל קישון׃ 19O 83 10 נשמדו בעין דאר היו דמן לאדמה׃ 19O 83 11 שיתמו נדיבמו כערב וכזאב וכזבח וכצלמנע כל נסיכמו׃ 19O 83 12 אשר אמרו נירשה לנו את נאות אלהים׃ 19O 83 13 אלהי שיתמו כגלגל כקש לפני רוח׃ 19O 83 14 כאש תבער יער וכלהבה תלהט הרים׃ 19O 83 15 כן תרדפם בסערך ובסופתך תבהלם׃ 19O 83 16 מלא פניהם קלון ויבקשו שמך יהוה׃ 19O 83 17 יבשו ויבהלו עדי עד ויחפרו ויאבדו׃ 19O 83 18 וידעו כי אתה שמך יהוה לבדך עליון על כל הארץ׃ 19O 84 1 למנצח על הגתית לבני קרח מזמור מה ידידות משכנותיך יהוה צבאות׃ 19O 84 2 נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות יהוה לבי ובשרי ירננו אל אל חי׃ 19O 84 3 גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרחיה את מזבחותיך יהוה צבאות מלכי ואלהי׃ 19O 84 4 אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה׃ 19O 84 5 אשרי אדם עוז לו בך מסלות בלבבם׃ 19O 84 6 עברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גם ברכות יעטה מורה׃ 19O 84 7 ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלהים בציון׃ 19O 84 8 יהוה אלהים צבאות שמעה תפלתי האזינה אלהי יעקב סלה׃ 19O 84 9 מגננו ראה אלהים והבט פני משיחך׃ 19O 84 10 כי טוב יום בחצריך מאלף בחרתי הסתופף בבית אלהי מדור באהלי רשע׃ 19O 84 11 כי שמש ומגן יהוה אלהים חן וכבוד יתן יהוה לא ימנע טוב להלכים בתמים׃ 19O 84 12 יהוה צבאות אשרי אדם בטח בך׃ 19O 85 1 למנצח לבני קרח מזמור רצית יהוה ארצך שבת שבות יעקב׃ 19O 85 2 נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה׃ 19O 85 3 אספת כל עברתך השיבות מחרון אפך׃ 19O 85 4 שובנו אלהי ישענו והפר כעסך עמנו׃ 19O 85 5 הלעולם תאנף בנו תמשך אפך לדר ודר׃ 19O 85 6 הלא אתה תשוב תחינו ועמך ישמחו בך׃ 19O 85 7 הראנו יהוה חסדך וישעך תתן לנו׃ 19O 85 8 אשמעה מה ידבר האל יהוה כי ידבר שלום אל עמו ואל חסידיו ואל ישובו לכסלה׃ 19O 85 9 אך קרוב ליראיו ישעו לשכן כבוד בארצנו׃ 19O 85 10 חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו׃ 19O 85 11 אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף׃ 19O 85 12 גם יהוה יתן הטוב וארצנו תתן יבולה׃ 19O 85 13 צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו׃ 19O 86 1 תפלה לדוד הטה יהוה אזנך ענני כי עני ואביון אני׃ 19O 86 2 שמרה נפשי כי חסיד אני הושע עבדך אתה אלהי הבוטח אליך׃ 19O 86 3 חנני אדני כי אליך אקרא כל היום׃ 19O 86 4 שמח נפש עבדך כי אליך אדני נפשי אשא׃ 19O 86 5 כי אתה אדני טוב וסלח ורב חסד לכל קראיך׃ 19O 86 6 האזינה יהוה תפלתי והקשיבה בקול תחנונותי׃ 19O 86 7 ביום צרתי אקראך כי תענני׃ 19O 86 8 אין כמוך באלהים אדני ואין כמעשיך׃ 19O 86 9 כל גוים אשר עשית יבואו וישתחוו לפניך אדני ויכבדו לשמך׃ 19O 86 10 כי גדול אתה ועשה נפלאות אתה אלהים לבדך׃ 19O 86 11 הורני יהוה דרכך אהלך באמתך יחד לבבי ליראה שמך׃ 19O 86 12 אודך אדני אלהי בכל לבבי ואכבדה שמך לעולם׃ 19O 86 13 כי חסדך גדול עלי והצלת נפשי משאול תחתיה׃ 19O 86 14 אלהים זדים קמו עלי ועדת עריצים בקשו נפשי ולא שמוך לנגדם׃ 19O 86 15 ואתה אדני אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת׃ 19O 86 16 פנה אלי וחנני תנה עזך לעבדך והושיעה לבן אמתך׃ 19O 86 17 עשה עמי אות לטובה ויראו שנאי ויבשו כי אתה יהוה עזרתני ונחמתני׃ 19O 87 1 לבני קרח מזמור שיר יסודתו בהררי קדש׃ 19O 87 2 אהב יהוה שערי ציון מכל משכנות יעקב׃ 19O 87 3 נכבדות מדבר בך עיר האלהים סלה׃ 19O 87 4 אזכיר רהב ובבל לידעי הנה פלשת וצור עם כוש זה ילד שם׃ 19O 87 5 ולציון יאמר איש ואיש ילד בה והוא יכוננה עליון׃ 19O 87 6 יהוה יספר בכתוב עמים זה ילד שם סלה׃ 19O 87 7 ושרים כחללים כל מעיני בך׃ 19O 88 1 שיר מזמור לבני קרח למנצח על מחלת לענות משכיל להימן האזרחי יהוה אלהי ישועתי יום צעקתי בלילה נגדך׃ 19O 88 2 תבוא לפניך תפלתי הטה אזנך לרנתי׃ 19O 88 3 כי שבעה ברעות נפשי וחיי לשאול הגיעו׃ 19O 88 4 נחשבתי עם יורדי בור הייתי כגבר אין איל׃ 19O 88 5 במתים חפשי כמו חללים שכבי קבר אשר לא זכרתם עוד והמה מידך נגזרו׃ 19O 88 6 שתני בבור תחתיות במחשכים במצלות׃ 19O 88 7 עלי סמכה חמתך וכל משבריך ענית סלה׃ 19O 88 8 הרחקת מידעי ממני שתני תועבות למו כלא ולא אצא׃ 19O 88 9 עיני דאבה מני עני קראתיך יהוה בכל יום שטחתי אליך כפי׃ 19O 88 10 הלמתים תעשה פלא אם רפאים יקומו יודוך סלה׃ 19O 88 11 היספר בקבר חסדך אמונתך באבדון׃ 19O 88 12 היודע בחשך פלאך וצדקתך בארץ נשיה׃ 19O 88 13 ואני אליך יהוה שועתי ובבקר תפלתי תקדמך׃ 19O 88 14 למה יהוה תזנח נפשי תסתיר פניך ממני׃ 19O 88 15 עני אני וגוע מנער נשאתי אמיך אפונה׃ 19O 88 16 עלי עברו חרוניך בעותיך צמתותני׃ 19O 88 17 סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד׃ 19O 88 18 הרחקת ממני אהב ורע מידעי מחשך׃ 19O 89 1 משכיל לאיתן האזרחי חסדי יהוה עולם אשירה לדר ודר אודיע אמונתך בפי׃ 19O 89 2 כי אמרתי עולם חסד יבנה שמים תכן אמונתך בהם׃ 19O 89 3 כרתי ברית לבחירי נשבעתי לדוד עבדי׃ 19O 89 4 עד עולם אכין זרעך ובניתי לדר ודור כסאך סלה׃ 19O 89 5 ויודו שמים פלאך יהוה אף אמונתך בקהל קדשים׃ 19O 89 6 כי מי בשחק יערך ליהוה ידמה ליהוה בבני אלים׃ 19O 89 7 אל נערץ בסוד קדשים רבה ונורא על כל סביביו׃ 19O 89 8 יהוה אלהי צבאות מי כמוך חסין יה ואמונתך סביבותיך׃ 19O 89 9 אתה מושל בגאות הים בשוא גליו אתה תשבחם׃ 19O 89 10 אתה דכאת כחלל רהב בזרוע עזך פזרת אויביך׃ 19O 89 11 לך שמים אף לך ארץ תבל ומלאה אתה יסדתם׃ 19O 89 12 צפון וימין אתה בראתם תבור וחרמון בשמך ירננו׃ 19O 89 13 לך זרוע עם גבורה תעז ידך תרום ימינך׃ 19O 89 14 צדק ומשפט מכון כסאך חסד ואמת יקדמו פניך׃ 19O 89 15 אשרי העם יודעי תרועה יהוה באור פניך יהלכון׃ 19O 89 16 בשמך יגילון כל היום ובצדקתך ירומו׃ 19O 89 17 כי תפארת עזמו אתה וברצנך תרים קרננו׃ 19O 89 18 כי ליהוה מגננו ולקדוש ישראל מלכנו׃ 19O 89 19 אז דברת בחזון לחסידיך ותאמר שויתי עזר על גבור הרימותי בחור מעם׃ 19O 89 20 מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו׃ 19O 89 21 אשר ידי תכון עמו אף זרועי תאמצנו׃ 19O 89 22 לא ישא אויב בו ובן עולה לא יעננו׃ 19O 89 23 וכתותי מפניו צריו ומשנאיו אגוף׃ 19O 89 24 ואמונתי וחסדי עמו ובשמי תרום קרנו׃ 19O 89 25 ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו׃ 19O 89 26 הוא יקראני אבי אתה אלי וצור ישועתי׃ 19O 89 27 אף אני בכור אתנהו עליון למלכי ארץ׃ 19O 89 28 לעולם אשמור לו חסדי ובריתי נאמנת לו׃ 19O 89 29 ושמתי לעד זרעו וכסאו כימי שמים׃ 19O 89 30 אם יעזבו בניו תורתי ובמשפטי לא ילכון׃ 19O 89 31 אם חקתי יחללו ומצותי לא ישמרו׃ 19O 89 32 ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם׃ 19O 89 33 וחסדי לא אפיר מעמו ולא אשקר באמונתי׃ 19O 89 34 לא אחלל בריתי ומוצא שפתי לא אשנה׃ 19O 89 35 אחת נשבעתי בקדשי אם לדוד אכזב׃ 19O 89 36 זרעו לעולם יהיה וכסאו כשמש נגדי׃ 19O 89 37 כירח יכון עולם ועד בשחק נאמן סלה׃ 19O 89 38 ואתה זנחת ותמאס התעברת עם משיחך׃ 19O 89 39 נארתה ברית עבדך חללת לארץ נזרו׃ 19O 89 40 פרצת כל גדרתיו שמת מבצריו מחתה׃ 19O 89 41 שסהו כל עברי דרך היה חרפה לשכניו׃ 19O 89 42 הרימות ימין צריו השמחת כל אויביו׃ 19O 89 43 אף תשיב צור חרבו ולא הקימתו במלחמה׃ 19O 89 44 השבת מטהרו וכסאו לארץ מגרתה׃ 19O 89 45 הקצרת ימי עלומיו העטית עליו בושה סלה׃ 19O 89 46 עד מה יהוה תסתר לנצח תבער כמו אש חמתך׃ 19O 89 47 זכר אני מה חלד על מה שוא בראת כל בני אדם׃ 19O 89 48 מי גבר יחיה ולא יראה מות ימלט נפשו מיד שאול סלה׃ 19O 89 49 איה חסדיך הראשנים אדני נשבעת לדוד באמונתך׃ 19O 89 50 זכר אדני חרפת עבדיך שאתי בחיקי כל רבים עמים׃ 19O 89 51 אשר חרפו אויביך יהוה אשר חרפו עקבות משיחך׃ 19O 89 52 ברוך יהוה לעולם אמן ואמן׃ 19O 90 1 תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר׃ 19O 90 2 בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל׃ 19O 90 3 תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם׃ 19O 90 4 כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה׃ 19O 90 5 זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף׃ 19O 90 6 בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש׃ 19O 90 7 כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו׃ 19O 90 8 שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך׃ 19O 90 9 כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה׃ 19O 90 10 ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה׃ 19O 90 11 מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך׃ 19O 90 12 למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה׃ 19O 90 13 שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך׃ 19O 90 14 שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו׃ 19O 90 15 שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה׃ 19O 90 16 יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם׃ 19O 90 17 ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו׃ 19O 91 1 ישב בסתר עליון בצל שדי יתלונן׃ 19O 91 2 אמר ליהוה מחסי ומצודתי אלהי אבטח בו׃ 19O 91 3 כי הוא יצילך מפח יקוש מדבר הוות׃ 19O 91 4 באברתו יסך לך ותחת כנפיו תחסה צנה וסחרה אמתו׃ 19O 91 5 לא תירא מפחד לילה מחץ יעוף יומם׃ 19O 91 6 מדבר באפל יהלך מקטב ישוד צהרים׃ 19O 91 7 יפל מצדך אלף ורבבה מימינך אליך לא יגש׃ 19O 91 8 רק בעיניך תביט ושלמת רשעים תראה׃ 19O 91 9 כי אתה יהוה מחסי עליון שמת מעונך׃ 19O 91 10 לא תאנה אליך רעה ונגע לא יקרב באהלך׃ 19O 91 11 כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך׃ 19O 91 12 על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃ 19O 91 13 על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין׃ 19O 91 14 כי בי חשק ואפלטהו אשגבהו כי ידע שמי׃ 19O 91 15 יקראני ואענהו עמו אנכי בצרה אחלצהו ואכבדהו׃ 19O 91 16 ארך ימים אשביעהו ואראהו בישועתי׃ 19O 92 1 מזמור שיר ליום השבת טוב להדות ליהוה ולזמר לשמך עליון׃ 19O 92 2 להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות׃ 19O 92 3 עלי עשור ועלי נבל עלי הגיון בכנור׃ 19O 92 4 כי שמחתני יהוה בפעלך במעשי ידיך ארנן׃ 19O 92 5 מה גדלו מעשיך יהוה מאד עמקו מחשבתיך׃ 19O 92 6 איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת׃ 19O 92 7 בפרח רשעים כמו עשב ויציצו כל פעלי און להשמדם עדי עד׃ 19O 92 8 ואתה מרום לעלם יהוה׃ 19O 92 9 כי הנה איביך יהוה כי הנה איביך יאבדו יתפרדו כל פעלי און׃ 19O 92 10 ותרם כראים קרני בלתי בשמן רענן׃ 19O 92 11 ותבט עיני בשורי בקמים עלי מרעים תשמענה אזני׃ 19O 92 12 צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה׃ 19O 92 13 שתולים בבית יהוה בחצרות אלהינו יפריחו׃ 19O 92 14 עוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו׃ 19O 92 15 להגיד כי ישר יהוה צורי ולא עלתה בו׃ 19O 93 1 יהוה מלך גאות לבש לבש יהוה עז התאזר אף תכון תבל בל תמוט׃ 19O 93 2 נכון כסאך מאז מעולם אתה׃ 19O 93 3 נשאו נהרות יהוה נשאו נהרות קולם ישאו נהרות דכים׃ 19O 93 4 מקלות מים רבים אדירים משברי ים אדיר במרום יהוה׃ 19O 93 5 עדתיך נאמנו מאד לביתך נאוה קדש יהוה לארך ימים׃ 19O 94 1 אל נקמות יהוה אל נקמות הופיע׃ 19O 94 2 הנשא שפט הארץ השב גמול על גאים׃ 19O 94 3 עד מתי רשעים יהוה עד מתי רשעים יעלזו׃ 19O 94 4 יביעו ידברו עתק יתאמרו כל פעלי און׃ 19O 94 5 עמך יהוה ידכאו ונחלתך יענו׃ 19O 94 6 אלמנה וגר יהרגו ויתומים ירצחו׃ 19O 94 7 ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב׃ 19O 94 8 בינו בערים בעם וכסילים מתי תשכילו׃ 19O 94 9 הנטע אזן הלא ישמע אם יצר עין הלא יביט׃ 19O 94 10 היסר גוים הלא יוכיח המלמד אדם דעת׃ 19O 94 11 יהוה ידע מחשבות אדם כי המה הבל׃ 19O 94 12 אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו׃ 19O 94 13 להשקיט לו מימי רע עד יכרה לרשע שחת׃ 19O 94 14 כי לא יטש יהוה עמו ונחלתו לא יעזב׃ 19O 94 15 כי עד צדק ישוב משפט ואחריו כל ישרי לב׃ 19O 94 16 מי יקום לי עם מרעים מי יתיצב לי עם פעלי און׃ 19O 94 17 לולי יהוה עזרתה לי כמעט שכנה דומה נפשי׃ 19O 94 18 אם אמרתי מטה רגלי חסדך יהוה יסעדני׃ 19O 94 19 ברב שרעפי בקרבי תנחומיך ישעשעו נפשי׃ 19O 94 20 היחברך כסא הוות יצר עמל עלי חק׃ 19O 94 21 יגודו על נפש צדיק ודם נקי ירשיעו׃ 19O 94 22 ויהי יהוה לי למשגב ואלהי לצור מחסי׃ 19O 94 23 וישב עליהם את אונם וברעתם יצמיתם יצמיתם יהוה אלהינו׃ 19O 95 1 לכו נרננה ליהוה נריעה לצור ישענו׃ 19O 95 2 נקדמה פניו בתודה בזמרות נריע לו׃ 19O 95 3 כי אל גדול יהוה ומלך גדול על כל אלהים׃ 19O 95 4 אשר בידו מחקרי ארץ ותועפות הרים לו׃ 19O 95 5 אשר לו הים והוא עשהו ויבשת ידיו יצרו׃ 19O 95 6 באו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני יהוה עשנו׃ 19O 95 7 כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם בקלו תשמעו׃ 19O 95 8 אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃ 19O 95 9 אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי׃ 19O 95 10 ארבעים שנה אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃ 19O 95 11 אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃ 19O 96 1 שירו ליהוה שיר חדש שירו ליהוה כל הארץ׃ 19O 96 2 שירו ליהוה ברכו שמו בשרו מיום ליום ישועתו׃ 19O 96 3 ספרו בגוים כבודו בכל העמים נפלאותיו׃ 19O 96 4 כי גדול יהוה ומהלל מאד נורא הוא על כל אלהים׃ 19O 96 5 כי כל אלהי העמים אלילים ויהוה שמים עשה׃ 19O 96 6 הוד והדר לפניו עז ותפארת במקדשו׃ 19O 96 7 הבו ליהוה משפחות עמים הבו ליהוה כבוד ועז׃ 19O 96 8 הבו ליהוה כבוד שמו שאו מנחה ובאו לחצרותיו׃ 19O 96 9 השתחוו ליהוה בהדרת קדש חילו מפניו כל הארץ׃ 19O 96 10 אמרו בגוים יהוה מלך אף תכון תבל בל תמוט ידין עמים במישרים׃ 19O 96 11 ישמחו השמים ותגל הארץ ירעם הים ומלאו׃ 19O 96 12 יעלז שדי וכל אשר בו אז ירננו כל עצי יער׃ 19O 96 13 לפני יהוה כי בא כי בא לשפט הארץ ישפט תבל בצדק ועמים באמונתו׃ 19O 97 1 יהוה מלך תגל הארץ ישמחו איים רבים׃ 19O 97 2 ענן וערפל סביביו צדק ומשפט מכון כסאו׃ 19O 97 3 אש לפניו תלך ותלהט סביב צריו׃ 19O 97 4 האירו ברקיו תבל ראתה ותחל הארץ׃ 19O 97 5 הרים כדונג נמסו מלפני יהוה מלפני אדון כל הארץ׃ 19O 97 6 הגידו השמים צדקו וראו כל העמים כבודו׃ 19O 97 7 יבשו כל עבדי פסל המתהללים באלילים השתחוו לו כל אלהים׃ 19O 97 8 שמעה ותשמח ציון ותגלנה בנות יהודה למען משפטיך יהוה׃ 19O 97 9 כי אתה יהוה עליון על כל הארץ מאד נעלית על כל אלהים׃ 19O 97 10 אהבי יהוה שנאו רע שמר נפשות חסידיו מיד רשעים יצילם׃ 19O 97 11 אור זרע לצדיק ולישרי לב שמחה׃ 19O 97 12 שמחו צדיקים ביהוה והודו לזכר קדשו׃ 19O 98 1 מזמור שירו ליהוה שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו׃ 19O 98 2 הודיע יהוה ישועתו לעיני הגוים גלה צדקתו׃ 19O 98 3 זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו׃ 19O 98 4 הריעו ליהוה כל הארץ פצחו ורננו וזמרו׃ 19O 98 5 זמרו ליהוה בכנור בכנור וקול זמרה׃ 19O 98 6 בחצצרות וקול שופר הריעו לפני המלך יהוה׃ 19O 98 7 ירעם הים ומלאו תבל וישבי בה׃ 19O 98 8 נהרות ימחאו כף יחד הרים ירננו׃ 19O 98 9 לפני יהוה כי בא לשפט הארץ ישפט תבל בצדק ועמים במישרים׃ 19O 99 1 יהוה מלך ירגזו עמים ישב כרובים תנוט הארץ׃ 19O 99 2 יהוה בציון גדול ורם הוא על כל העמים׃ 19O 99 3 יודו שמך גדול ונורא קדוש הוא׃ 19O 99 4 ועז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית׃ 19O 99 5 רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להדם רגליו קדוש הוא׃ 19O 99 6 משה ואהרן בכהניו ושמואל בקראי שמו קראים אל יהוה והוא יענם׃ 19O 99 7 בעמוד ענן ידבר אליהם שמרו עדתיו וחק נתן למו׃ 19O 99 8 יהוה אלהינו אתה עניתם אל נשא היית להם ונקם על עלילותם׃ 19O 99 9 רוממו יהוה אלהינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש יהוה אלהינו׃ 19O 100 1 מזמור לתודה הריעו ליהוה כל הארץ׃ 19O 100 2 עבדו את יהוה בשמחה באו לפניו ברננה׃ 19O 100 3 דעו כי יהוה הוא אלהים הוא עשנו ולא אנחנו עמו וצאן מרעיתו׃ 19O 100 4 באו שעריו בתודה חצרתיו בתהלה הודו לו ברכו שמו׃ 19O 100 5 כי טוב יהוה לעולם חסדו ועד דר ודר אמונתו׃ 19O 101 1 לדוד מזמור חסד ומשפט אשירה לך יהוה אזמרה׃ 19O 101 2 אשכילה בדרך תמים מתי תבוא אלי אתהלך בתם לבבי בקרב ביתי׃ 19O 101 3 לא אשית לנגד עיני דבר בליעל עשה סטים שנאתי לא ידבק בי׃ 19O 101 4 לבב עקש יסור ממני רע לא אדע׃ 19O 101 5 מלושני בסתר רעהו אותו אצמית גבה עינים ורחב לבב אתו לא אוכל׃ 19O 101 6 עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי הלך בדרך תמים הוא ישרתני׃ 19O 101 7 לא ישב בקרב ביתי עשה רמיה דבר שקרים לא יכון לנגד עיני׃ 19O 101 8 לבקרים אצמית כל רשעי ארץ להכרית מעיר יהוה כל פעלי און׃ 19O 102 1 תפלה לעני כי יעטף ולפני יהוה ישפך שיחו יהוה שמעה תפלתי ושועתי אליך תבוא׃ 19O 102 2 אל תסתר פניך ממני ביום צר לי הטה אלי אזנך ביום אקרא מהר ענני׃ 19O 102 3 כי כלו בעשן ימי ועצמותי כמו קד נחרו׃ 19O 102 4 הוכה כעשב ויבש לבי כי שכחתי מאכל לחמי׃ 19O 102 5 מקול אנחתי דבקה עצמי לבשרי׃ 19O 102 6 דמיתי לקאת מדבר הייתי ככוס חרבות׃ 19O 102 7 שקדתי ואהיה כצפור בודד על גג׃ 19O 102 8 כל היום חרפוני אויבי מהוללי בי נשבעו׃ 19O 102 9 כי אפר כלחם אכלתי ושקוי בבכי מסכתי׃ 19O 102 10 מפני זעמך וקצפך כי נשאתני ותשליכני׃ 19O 102 11 ימי כצל נטוי ואני כעשב איבש׃ 19O 102 12 ואתה יהוה לעולם תשב וזכרך לדר ודר׃ 19O 102 13 אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד׃ 19O 102 14 כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחננו׃ 19O 102 15 וייראו גוים את שם יהוה וכל מלכי הארץ את כבודך׃ 19O 102 16 כי בנה יהוה ציון נראה בכבודו׃ 19O 102 17 פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם׃ 19O 102 18 תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה׃ 19O 102 19 כי השקיף ממרום קדשו יהוה משמים אל ארץ הביט׃ 19O 102 20 לשמע אנקת אסיר לפתח בני תמותה׃ 19O 102 21 לספר בציון שם יהוה ותהלתו בירושלם׃ 19O 102 22 בהקבץ עמים יחדו וממלכות לעבד את יהוה׃ 19O 102 23 ענה בדרך כחו קצר ימי׃ 19O 102 24 אמר אלי אל תעלני בחצי ימי בדור דורים שנותיך׃ 19O 102 25 לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ 19O 102 26 המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו׃ 19O 102 27 ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ 19O 102 28 בני עבדיך ישכונו וזרעם לפניך יכון׃ 19O 103 1 לדוד ברכי נפשי את יהוה וכל קרבי את שם קדשו׃ 19O 103 2 ברכי נפשי את יהוה ואל תשכחי כל גמוליו׃ 19O 103 3 הסלח לכל עונכי הרפא לכל תחלאיכי׃ 19O 103 4 הגואל משחת חייכי המעטרכי חסד ורחמים׃ 19O 103 5 המשביע בטוב עדיך תתחדש כנשר נעוריכי׃ 19O 103 6 עשה צדקות יהוה ומשפטים לכל עשוקים׃ 19O 103 7 יודיע דרכיו למשה לבני ישראל עלילותיו׃ 19O 103 8 רחום וחנון יהוה ארך אפים ורב חסד׃ 19O 103 9 לא לנצח יריב ולא לעולם יטור׃ 19O 103 10 לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונתינו גמל עלינו׃ 19O 103 11 כי כגבה שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו׃ 19O 103 12 כרחק מזרח ממערב הרחיק ממנו את פשעינו׃ 19O 103 13 כרחם אב על בנים רחם יהוה על יראיו׃ 19O 103 14 כי הוא ידע יצרנו זכור כי עפר אנחנו׃ 19O 103 15 אנוש כחציר ימיו כציץ השדה כן יציץ׃ 19O 103 16 כי רוח עברה בו ואיננו ולא יכירנו עוד מקומו׃ 19O 103 17 וחסד יהוה מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים׃ 19O 103 18 לשמרי בריתו ולזכרי פקדיו לעשותם׃ 19O 103 19 יהוה בשמים הכין כסאו ומלכותו בכל משלה׃ 19O 103 20 ברכו יהוה מלאכיו גברי כח עשי דברו לשמע בקול דברו׃ 19O 103 21 ברכו יהוה כל צבאיו משרתיו עשי רצונו׃ 19O 103 22 ברכו יהוה כל מעשיו בכל מקמות ממשלתו ברכי נפשי את יהוה׃ 19O 104 1 ברכי נפשי את יהוה יהוה אלהי גדלת מאד הוד והדר לבשת׃ 19O 104 2 עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה׃ 19O 104 3 המקרה במים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח׃ 19O 104 4 עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ 19O 104 5 יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד׃ 19O 104 6 תהום כלבוש כסיתו על הרים יעמדו מים׃ 19O 104 7 מן גערתך ינוסון מן קול רעמך יחפזון׃ 19O 104 8 יעלו הרים ירדו בקעות אל מקום זה יסדת להם׃ 19O 104 9 גבול שמת בל יעברון בל ישובון לכסות הארץ׃ 19O 104 10 המשלח מעינים בנחלים בין הרים יהלכון׃ 19O 104 11 ישקו כל חיתו שדי ישברו פראים צמאם׃ 19O 104 12 עליהם עוף השמים ישכון מבין עפאים יתנו קול׃ 19O 104 13 משקה הרים מעליותיו מפרי מעשיך תשבע הארץ׃ 19O 104 14 מצמיח חציר לבהמה ועשב לעבדת האדם להוציא לחם מן הארץ׃ 19O 104 15 ויין ישמח לבב אנוש להצהיל פנים משמן ולחם לבב אנוש יסעד׃ 19O 104 16 ישבעו עצי יהוה ארזי לבנון אשר נטע׃ 19O 104 17 אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה׃ 19O 104 18 הרים הגבהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים׃ 19O 104 19 עשה ירח למועדים שמש ידע מבואו׃ 19O 104 20 תשת חשך ויהי לילה בו תרמש כל חיתו יער׃ 19O 104 21 הכפירים שאגים לטרף ולבקש מאל אכלם׃ 19O 104 22 תזרח השמש יאספון ואל מעונתם ירבצון׃ 19O 104 23 יצא אדם לפעלו ולעבדתו עדי ערב׃ 19O 104 24 מה רבו מעשיך יהוה כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך׃ 19O 104 25 זה הים גדול ורחב ידים שם רמש ואין מספר חיות קטנות עם גדלות׃ 19O 104 26 שם אניות יהלכון לויתן זה יצרת לשחק בו׃ 19O 104 27 כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו׃ 19O 104 28 תתן להם ילקטון תפתח ידך ישבעון טוב׃ 19O 104 29 תסתיר פניך יבהלון תסף רוחם יגועון ואל עפרם ישובון׃ 19O 104 30 תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה׃ 19O 104 31 יהי כבוד יהוה לעולם ישמח יהוה במעשיו׃ 19O 104 32 המביט לארץ ותרעד יגע בהרים ויעשנו׃ 19O 104 33 אשירה ליהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ 19O 104 34 יערב עליו שיחי אנכי אשמח ביהוה׃ 19O 104 35 יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את יהוה הללו יה׃ 19O 105 1 הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילותיו׃ 19O 105 2 שירו לו זמרו לו שיחו בכל נפלאותיו׃ 19O 105 3 התהללו בשם קדשו ישמח לב מבקשי יהוה׃ 19O 105 4 דרשו יהוה ועזו בקשו פניו תמיד׃ 19O 105 5 זכרו נפלאותיו אשר עשה מפתיו ומשפטי פיו׃ 19O 105 6 זרע אברהם עבדו בני יעקב בחיריו׃ 19O 105 7 הוא יהוה אלהינו בכל הארץ משפטיו׃ 19O 105 8 זכר לעולם בריתו דבר צוה לאלף דור׃ 19O 105 9 אשר כרת את אברהם ושבועתו לישחק׃ 19O 105 10 ויעמידה ליעקב לחק לישראל ברית עולם׃ 19O 105 11 לאמר לך אתן את ארץ כנען חבל נחלתכם׃ 19O 105 12 בהיותם מתי מספר כמעט וגרים בה׃ 19O 105 13 ויתהלכו מגוי אל גוי מממלכה אל עם אחר׃ 19O 105 14 לא הניח אדם לעשקם ויוכח עליהם מלכים׃ 19O 105 15 אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו׃ 19O 105 16 ויקרא רעב על הארץ כל מטה לחם שבר׃ 19O 105 17 שלח לפניהם איש לעבד נמכר יוסף׃ 19O 105 18 ענו בכבל רגליו ברזל באה נפשו׃ 19O 105 19 עד עת בא דברו אמרת יהוה צרפתהו׃ 19O 105 20 שלח מלך ויתירהו משל עמים ויפתחהו׃ 19O 105 21 שמו אדון לביתו ומשל בכל קנינו׃ 19O 105 22 לאסר שריו בנפשו וזקניו יחכם׃ 19O 105 23 ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם׃ 19O 105 24 ויפר את עמו מאד ויעצמהו מצריו׃ 19O 105 25 הפך לבם לשנא עמו להתנכל בעבדיו׃ 19O 105 26 שלח משה עבדו אהרן אשר בחר בו׃ 19O 105 27 שמו בם דברי אתותיו ומפתים בארץ חם׃ 19O 105 28 שלח חשך ויחשך ולא מרו את דבריו׃ 19O 105 29 הפך את מימיהם לדם וימת את דגתם׃ 19O 105 30 שרץ ארצם צפרדעים בחדרי מלכיהם׃ 19O 105 31 אמר ויבא ערב כנים בכל גבולם׃ 19O 105 32 נתן גשמיהם ברד אש להבות בארצם׃ 19O 105 33 ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם׃ 19O 105 34 אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר׃ 19O 105 35 ויאכל כל עשב בארצם ויאכל פרי אדמתם׃ 19O 105 36 ויך כל בכור בארצם ראשית לכל אונם׃ 19O 105 37 ויוציאם בכסף וזהב ואין בשבטיו כושל׃ 19O 105 38 שמח מצרים בצאתם כי נפל פחדם עליהם׃ 19O 105 39 פרש ענן למסך ואש להאיר לילה׃ 19O 105 40 שאל ויבא שלו ולחם שמים ישביעם׃ 19O 105 41 פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר׃ 19O 105 42 כי זכר את דבר קדשו את אברהם עבדו׃ 19O 105 43 ויוצא עמו בששון ברנה את בחיריו׃ 19O 105 44 ויתן להם ארצות גוים ועמל לאמים יירשו׃ 19O 105 45 בעבור ישמרו חקיו ותורתיו ינצרו הללו יה׃ 19O 106 1 הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 19O 106 2 מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃ 19O 106 3 אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃ 19O 106 4 זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃ 19O 106 5 לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃ 19O 106 6 חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃ 19O 106 7 אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃ 19O 106 8 ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃ 19O 106 9 ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃ 19O 106 10 ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃ 19O 106 11 ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃ 19O 106 12 ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃ 19O 106 13 מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃ 19O 106 14 ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃ 19O 106 15 ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃ 19O 106 16 ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃ 19O 106 17 תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃ 19O 106 18 ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃ 19O 106 19 יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃ 19O 106 20 וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃ 19O 106 21 שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃ 19O 106 22 נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃ 19O 106 23 ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃ 19O 106 24 וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃ 19O 106 25 וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃ 19O 106 26 וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃ 19O 106 27 ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃ 19O 106 28 ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃ 19O 106 29 ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃ 19O 106 30 ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃ 19O 106 31 ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃ 19O 106 32 ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃ 19O 106 33 כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃ 19O 106 34 לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃ 19O 106 35 ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃ 19O 106 36 ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃ 19O 106 37 ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃ 19O 106 38 וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃ 19O 106 39 ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃ 19O 106 40 ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃ 19O 106 41 ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃ 19O 106 42 וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃ 19O 106 43 פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃ 19O 106 44 וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃ 19O 106 45 ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃ 19O 106 46 ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃ 19O 106 47 הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃ 19O 106 48 ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃ 19O 107 1 הדו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 19O 107 2 יאמרו גאולי יהוה אשר גאלם מיד צר׃ 19O 107 3 ומארצות קבצם ממזרח וממערב מצפון ומים׃ 19O 107 4 תעו במדבר בישימון דרך עיר מושב לא מצאו׃ 19O 107 5 רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף׃ 19O 107 6 ויצעקו אל יהוה בצר להם ממצוקותיהם יצילם׃ 19O 107 7 וידריכם בדרך ישרה ללכת אל עיר מושב׃ 19O 107 8 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ 19O 107 9 כי השביע נפש שקקה ונפש רעבה מלא טוב׃ 19O 107 10 ישבי חשך וצלמות אסירי עני וברזל׃ 19O 107 11 כי המרו אמרי אל ועצת עליון נאצו׃ 19O 107 12 ויכנע בעמל לבם כשלו ואין עזר׃ 19O 107 13 ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ 19O 107 14 יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק׃ 19O 107 15 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ 19O 107 16 כי שבר דלתות נחשת ובריחי ברזל גדע׃ 19O 107 17 אולים מדרך פשעם ומעונתיהם יתענו׃ 19O 107 18 כל אכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות׃ 19O 107 19 ויזעקו אל יהוה בצר להם ממצקותיהם יושיעם׃ 19O 107 20 ישלח דברו וירפאם וימלט משחיתותם׃ 19O 107 21 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ 19O 107 22 ויזבחו זבחי תודה ויספרו מעשיו ברנה׃ 19O 107 23 יורדי הים באניות עשי מלאכה במים רבים׃ 19O 107 24 המה ראו מעשי יהוה ונפלאותיו במצולה׃ 19O 107 25 ויאמר ויעמד רוח סערה ותרומם גליו׃ 19O 107 26 יעלו שמים ירדו תהומות נפשם ברעה תתמוגג׃ 19O 107 27 יחוגו וינועו כשכור וכל חכמתם תתבלע׃ 19O 107 28 ויצעקו אל יהוה בצר להם וממצוקתיהם יוציאם׃ 19O 107 29 יקם סערה לדממה ויחשו גליהם׃ 19O 107 30 וישמחו כי ישתקו וינחם אל מחוז חפצם׃ 19O 107 31 יודו ליהוה חסדו ונפלאותיו לבני אדם׃ 19O 107 32 וירממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו׃ 19O 107 33 ישם נהרות למדבר ומצאי מים לצמאון׃ 19O 107 34 ארץ פרי למלחה מרעת ישבי בה׃ 19O 107 35 ישם מדבר לאגם מים וארץ ציה למצאי מים׃ 19O 107 36 ויושב שם רעבים ויכוננו עיר מושב׃ 19O 107 37 ויזרעו שדות ויטעו כרמים ויעשו פרי תבואה׃ 19O 107 38 ויברכם וירבו מאד ובהמתם לא ימעיט׃ 19O 107 39 וימעטו וישחו מעצר רעה ויגון׃ 19O 107 40 שפך בוז על נדיבים ויתעם בתהו לא דרך׃ 19O 107 41 וישגב אביון מעוני וישם כצאן משפחות׃ 19O 107 42 יראו ישרים וישמחו וכל עולה קפצה פיה׃ 19O 107 43 מי חכם וישמר אלה ויתבוננו חסדי יהוה׃ 19O 108 1 שיר מזמור לדוד נכון לבי אלהים אשירה ואזמרה אף כבודי׃ 19O 108 2 עורה הנבל וכנור אעירה שחר׃ 19O 108 3 אודך בעמים יהוה ואזמרך בל אמים׃ 19O 108 4 כי גדול מעל שמים חסדך ועד שחקים אמתך׃ 19O 108 5 רומה על שמים אלהים ועל כל הארץ כבודך׃ 19O 108 6 למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני׃ 19O 108 7 אלהים דבר בקדשו אעלזה אחלקה שכם ועמק סכות אמדד׃ 19O 108 8 לי גלעד לי מנשה ואפרים מעוז ראשי יהודה מחקקי׃ 19O 108 9 מואב סיר רחצי על אדום אשליך נעלי עלי פלשת אתרועע׃ 19O 108 10 מי יבלני עיר מבצר מי נחני עד אדום׃ 19O 108 11 הלא אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאתינו׃ 19O 108 12 הבה לנו עזרת מצר ושוא תשועת אדם׃ 19O 108 13 באלהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו׃ 19O 109 1 למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש׃ 19O 109 2 כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר׃ 19O 109 3 ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם׃ 19O 109 4 תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה׃ 19O 109 5 וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי׃ 19O 109 6 הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו׃ 19O 109 7 בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה׃ 19O 109 8 יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר׃ 19O 109 9 יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה׃ 19O 109 10 ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם׃ 19O 109 11 ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו׃ 19O 109 12 אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו׃ 19O 109 13 יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם׃ 19O 109 14 יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח׃ 19O 109 15 יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם׃ 19O 109 16 יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת׃ 19O 109 17 ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו׃ 19O 109 18 וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו׃ 19O 109 19 תהי לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה׃ 19O 109 20 זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי׃ 19O 109 21 ואתה יהוה אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני׃ 19O 109 22 כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי׃ 19O 109 23 כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה׃ 19O 109 24 ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן׃ 19O 109 25 ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם׃ 19O 109 26 עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך׃ 19O 109 27 וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה׃ 19O 109 28 יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח׃ 19O 109 29 ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם׃ 19O 109 30 אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו׃ 19O 109 31 כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו׃ 19O 110 1 לדוד מזמור נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ 19O 110 2 מטה עזך ישלח יהוה מציון רדה בקרב איביך׃ 19O 110 3 עמך נדבת ביום חילך בהדרי קדש מרחם משחר לך טל ילדתיך׃ 19O 110 4 נשבע יהוה ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃ 19O 110 5 אדני על ימינך מחץ ביום אפו מלכים׃ 19O 110 6 ידין בגוים מלא גויות מחץ ראש על ארץ רבה׃ 19O 110 7 מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש׃ 19O 111 1 הללו יה אודה יהוה בכל לבב בסוד ישרים ועדה׃ 19O 111 2 גדלים מעשי יהוה דרושים לכל חפציהם׃ 19O 111 3 הוד והדר פעלו וצדקתו עמדת לעד׃ 19O 111 4 זכר עשה לנפלאתיו חנון ורחום יהוה׃ 19O 111 5 טרף נתן ליראיו יזכר לעולם בריתו׃ 19O 111 6 כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים׃ 19O 111 7 מעשי ידיו אמת ומשפט נאמנים כל פקודיו׃ 19O 111 8 סמוכים לעד לעולם עשוים באמת וישר׃ 19O 111 9 פדות שלח לעמו צוה לעולם בריתו קדוש ונורא שמו׃ 19O 111 10 ראשית חכמה יראת יהוה שכל טוב לכל עשיהם תהלתו עמדת לעד׃ 19O 112 1 הללו יה אשרי איש ירא את יהוה במצותיו חפץ מאד׃ 19O 112 2 גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יברך׃ 19O 112 3 הון ועשר בביתו וצדקתו עמדת לעד׃ 19O 112 4 זרח בחשך אור לישרים חנון ורחום וצדיק׃ 19O 112 5 טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט׃ 19O 112 6 כי לעולם לא ימוט לזכר עולם יהיה צדיק׃ 19O 112 7 משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטח ביהוה׃ 19O 112 8 סמוך לבו לא יירא עד אשר יראה בצריו׃ 19O 112 9 פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד קרנו תרום בכבוד׃ 19O 112 10 רשע יראה וכעס שניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד׃ 19O 113 1 הללו יה הללו עבדי יהוה הללו את שם יהוה׃ 19O 113 2 יהי שם יהוה מברך מעתה ועד עולם׃ 19O 113 3 ממזרח שמש עד מבואו מהלל שם יהוה׃ 19O 113 4 רם על כל גוים יהוה על השמים כבודו׃ 19O 113 5 מי כיהוה אלהינו המגביהי לשבת׃ 19O 113 6 המשפילי לראות בשמים ובארץ׃ 19O 113 7 מקימי מעפר דל מאשפת ירים אביון׃ 19O 113 8 להושיבי עם נדיבים עם נדיבי עמו׃ 19O 113 9 מושיבי עקרת הבית אם הבנים שמחה הללו יה׃ 19O 114 1 בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לעז׃ 19O 114 2 היתה יהודה לקדשו ישראל ממשלותיו׃ 19O 114 3 הים ראה וינס הירדן יסב לאחור׃ 19O 114 4 ההרים רקדו כאילים גבעות כבני צאן׃ 19O 114 5 מה לך הים כי תנוס הירדן תסב לאחור׃ 19O 114 6 ההרים תרקדו כאילים גבעות כבני צאן׃ 19O 114 7 מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב׃ 19O 114 8 ההפכי הצור אגם מים חלמיש למעינו מים׃ 19O 115 1 לא לנו יהוה לא לנו כי לשמך תן כבוד על חסדך על אמתך׃ 19O 115 2 למה יאמרו הגוים איה נא אלהיהם׃ 19O 115 3 ואלהינו בשמים כל אשר חפץ עשה׃ 19O 115 4 עצביהם כסף וזהב מעשה ידי אדם׃ 19O 115 5 פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו׃ 19O 115 6 אזנים להם ולא ישמעו אף להם ולא יריחון׃ 19O 115 7 ידיהם ולא ימישון רגליהם ולא יהלכו לא יהגו בגרונם׃ 19O 115 8 כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃ 19O 115 9 ישראל בטח ביהוה עזרם ומגנם הוא׃ 19O 115 10 בית אהרן בטחו ביהוה עזרם ומגנם הוא׃ 19O 115 11 יראי יהוה בטחו ביהוה עזרם ומגנם הוא׃ 19O 115 12 יהוה זכרנו יברך יברך את בית ישראל יברך את בית אהרן׃ 19O 115 13 יברך יראי יהוה הקטנים עם הגדלים׃ 19O 115 14 יסף יהוה עליכם עליכם ועל בניכם׃ 19O 115 15 ברוכים אתם ליהוה עשה שמים וארץ׃ 19O 115 16 השמים שמים ליהוה והארץ נתן לבני אדם׃ 19O 115 17 לא המתים יהללו יה ולא כל ירדי דומה׃ 19O 115 18 ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללו יה׃ 19O 116 1 אהבתי כי ישמע יהוה את קולי תחנוני׃ 19O 116 2 כי הטה אזנו לי ובימי אקרא׃ 19O 116 3 אפפוני חבלי מות ומצרי שאול מצאוני צרה ויגון אמצא׃ 19O 116 4 ובשם יהוה אקרא אנה יהוה מלטה נפשי׃ 19O 116 5 חנון יהוה וצדיק ואלהינו מרחם׃ 19O 116 6 שמר פתאים יהוה דלותי ולי יהושיע׃ 19O 116 7 שובי נפשי למנוחיכי כי יהוה גמל עליכי׃ 19O 116 8 כי חלצת נפשי ממות את עיני מן דמעה את רגלי מדחי׃ 19O 116 9 אתהלך לפני יהוה בארצות החיים׃ 19O 116 10 האמנתי כי אדבר אני עניתי מאד׃ 19O 116 11 אני אמרתי בחפזי כל האדם כזב׃ 19O 116 12 מה אשיב ליהוה כל תגמולוהי עלי׃ 19O 116 13 כוס ישועות אשא ובשם יהוה אקרא׃ 19O 116 14 נדרי ליהוה אשלם נגדה נא לכל עמו׃ 19O 116 15 יקר בעיני יהוה המותה לחסידיו׃ 19O 116 16 אנה יהוה כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך פתחת למוסרי׃ 19O 116 17 לך אזבח זבח תודה ובשם יהוה אקרא׃ 19O 116 18 נדרי ליהוה אשלם נגדה נא לכל עמו׃ 19O 116 19 בחצרות בית יהוה בתוככי ירושלם הללו יה׃ 19O 117 1 הללו את יהוה כל גוים שבחוהו כל האמים׃ 19O 117 2 כי גבר עלינו חסדו ואמת יהוה לעולם הללו יה׃ 19O 118 1 הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 19O 118 2 יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו׃ 19O 118 3 יאמרו נא בית אהרן כי לעולם חסדו׃ 19O 118 4 יאמרו נא יראי יהוה כי לעולם חסדו׃ 19O 118 5 מן המצר קראתי יה ענני במרחב יה׃ 19O 118 6 יהוה לי לא אירא מה יעשה לי אדם׃ 19O 118 7 יהוה לי בעזרי ואני אראה בשנאי׃ 19O 118 8 טוב לחסות ביהוה מבטח באדם׃ 19O 118 9 טוב לחסות ביהוה מבטח בנדיבים׃ 19O 118 10 כל גוים סבבוני בשם יהוה כי אמילם׃ 19O 118 11 סבוני גם סבבוני בשם יהוה כי אמילם׃ 19O 118 12 סבוני כדבורים דעכו כאש קוצים בשם יהוה כי אמילם׃ 19O 118 13 דחה דחיתני לנפל ויהוה עזרני׃ 19O 118 14 עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה׃ 19O 118 15 קול רנה וישועה באהלי צדיקים ימין יהוה עשה חיל׃ 19O 118 16 ימין יהוה רוממה ימין יהוה עשה חיל׃ 19O 118 17 לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה׃ 19O 118 18 יסר יסרני יה ולמות לא נתנני׃ 19O 118 19 פתחו לי שערי צדק אבא בם אודה יה׃ 19O 118 20 זה השער ליהוה צדיקים יבאו בו׃ 19O 118 21 אודך כי עניתני ותהי לי לישועה׃ 19O 118 22 אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃ 19O 118 23 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ 19O 118 24 זה היום עשה יהוה נגילה ונשמחה בו׃ 19O 118 25 אנא יהוה הושיעה נא אנא יהוה הצליחה נא׃ 19O 118 26 ברוך הבא בשם יהוה ברכנוכם מבית יהוה׃ 19O 118 27 אל יהוה ויאר לנו אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח׃ 19O 118 28 אלי אתה ואודך אלהי ארוממך׃ 19O 118 29 הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 19O 119 1 אשרי תמימי דרך ההלכים בתורת יהוה׃ 19O 119 2 אשרי נצרי עדתיו בכל לב ידרשוהו׃ 19O 119 3 אף לא פעלו עולה בדרכיו הלכו׃ 19O 119 4 אתה צויתה פקדיך לשמר מאד׃ 19O 119 5 אחלי יכנו דרכי לשמר חקיך׃ 19O 119 6 אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך׃ 19O 119 7 אודך בישר לבב בלמדי משפטי צדקך׃ 19O 119 8 את חקיך אשמר אל תעזבני עד מאד׃ 19O 119 9 במה יזכה נער את ארחו לשמר כדברך׃ 19O 119 10 בכל לבי דרשתיך אל תשגני ממצותיך׃ 19O 119 11 בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך׃ 19O 119 12 ברוך אתה יהוה למדני חקיך׃ 19O 119 13 בשפתי ספרתי כל משפטי פיך׃ 19O 119 14 בדרך עדותיך ששתי כעל כל הון׃ 19O 119 15 בפקדיך אשיחה ואביטה ארחתיך׃ 19O 119 16 בחקתיך אשתעשע לא אשכח דברך׃ 19O 119 17 גמל על עבדך אחיה ואשמרה דברך׃ 19O 119 18 גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך׃ 19O 119 19 גר אנכי בארץ אל תסתר ממני מצותיך׃ 19O 119 20 גרסה נפשי לתאבה אל משפטיך בכל עת׃ 19O 119 21 גערת זדים ארורים השגים ממצותיך׃ 19O 119 22 גל מעלי חרפה ובוז כי עדתיך נצרתי׃ 19O 119 23 גם ישבו שרים בי נדברו עבדך ישיח בחקיך׃ 19O 119 24 גם עדתיך שעשעי אנשי עצתי׃ 19O 119 25 דבקה לעפר נפשי חיני כדברך׃ 19O 119 26 דרכי ספרתי ותענני למדני חקיך׃ 19O 119 27 דרך פקודיך הבינני ואשיחה בנפלאותיך׃ 19O 119 28 דלפה נפשי מתוגה קימני כדברך׃ 19O 119 29 דרך שקר הסר ממני ותורתך חנני׃ 19O 119 30 דרך אמונה בחרתי משפטיך שויתי׃ 19O 119 31 דבקתי בעדותיך יהוה אל תבישני׃ 19O 119 32 דרך מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי׃ 19O 119 33 הורני יהוה דרך חקיך ואצרנה עקב׃ 19O 119 34 הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב׃ 19O 119 35 הדריכני בנתיב מצותיך כי בו חפצתי׃ 19O 119 36 הט לבי אל עדותיך ואל אל בצע׃ 19O 119 37 העבר עיני מראות שוא בדרכך חיני׃ 19O 119 38 הקם לעבדך אמרתך אשר ליראתך׃ 19O 119 39 העבר חרפתי אשר יגרתי כי משפטיך טובים׃ 19O 119 40 הנה תאבתי לפקדיך בצדקתך חיני׃ 19O 119 41 ויבאני חסדך יהוה תשועתך כאמרתך׃ 19O 119 42 ואענה חרפי דבר כי בטחתי בדברך׃ 19O 119 43 ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד כי למשפטך יחלתי׃ 19O 119 44 ואשמרה תורתך תמיד לעולם ועד׃ 19O 119 45 ואתהלכה ברחבה כי פקדיך דרשתי׃ 19O 119 46 ואדברה בעדתיך נגד מלכים ולא אבוש׃ 19O 119 47 ואשתעשע במצותיך אשר אהבתי׃ 19O 119 48 ואשא כפי אל מצותיך אשר אהבתי ואשיחה בחקיך׃ 19O 119 49 זכר דבר לעבדך על אשר יחלתני׃ 19O 119 50 זאת נחמתי בעניי כי אמרתך חיתני׃ 19O 119 51 זדים הליצני עד מאד מתורתך לא נטיתי׃ 19O 119 52 זכרתי משפטיך מעולם יהוה ואתנחם׃ 19O 119 53 זלעפה אחזתני מרשעים עזבי תורתך׃ 19O 119 54 זמרות היו לי חקיך בבית מגורי׃ 19O 119 55 זכרתי בלילה שמך יהוה ואשמרה תורתך׃ 19O 119 56 זאת היתה לי כי פקדיך נצרתי׃ 19O 119 57 חלקי יהוה אמרתי לשמר דבריך׃ 19O 119 58 חליתי פניך בכל לב חנני כאמרתך׃ 19O 119 59 חשבתי דרכי ואשיבה רגלי אל עדתיך׃ 19O 119 60 חשתי ולא התמהמהתי לשמר מצותיך׃ 19O 119 61 חבלי רשעים עודני תורתך לא שכחתי׃ 19O 119 62 חצות לילה אקום להודות לך על משפטי צדקך׃ 19O 119 63 חבר אני לכל אשר יראוך ולשמרי פקודיך׃ 19O 119 64 חסדך יהוה מלאה הארץ חקיך למדני׃ 19O 119 65 טוב עשית עם עבדך יהוה כדברך׃ 19O 119 66 טוב טעם ודעת למדני כי במצותיך האמנתי׃ 19O 119 67 טרם אענה אני שגג ועתה אמרתך שמרתי׃ 19O 119 68 טוב אתה ומטיב למדני חקיך׃ 19O 119 69 טפלו עלי שקר זדים אני בכל לב אצר פקודיך׃ 19O 119 70 טפש כחלב לבם אני תורתך שעשעתי׃ 19O 119 71 טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך׃ 19O 119 72 טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף׃ 19O 119 73 ידיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך׃ 19O 119 74 יראיך יראוני וישמחו כי לדברך יחלתי׃ 19O 119 75 ידעתי יהוה כי צדק משפטיך ואמונה עניתני׃ 19O 119 76 יהי נא חסדך לנחמני כאמרתך לעבדך׃ 19O 119 77 יבאוני רחמיך ואחיה כי תורתך שעשעי׃ 19O 119 78 יבשו זדים כי שקר עותוני אני אשיח בפקודיך׃ 19O 119 79 ישובו לי יראיך וידעו עדתיך׃ 19O 119 80 יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש׃ 19O 119 81 כלתה לתשועתך נפשי לדברך יחלתי׃ 19O 119 82 כלו עיני לאמרתך לאמר מתי תנחמני׃ 19O 119 83 כי הייתי כנאד בקיטור חקיך לא שכחתי׃ 19O 119 84 כמה ימי עבדך מתי תעשה ברדפי משפט׃ 19O 119 85 כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך׃ 19O 119 86 כל מצותיך אמונה שקר רדפוני עזרני׃ 19O 119 87 כמעט כלוני בארץ ואני לא עזבתי פקודיך׃ 19O 119 88 כחסדך חיני ואשמרה עדות פיך׃ 19O 119 89 לעולם יהוה דברך נצב בשמים׃ 19O 119 90 לדר ודר אמונתך כוננת ארץ ותעמד׃ 19O 119 91 למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך׃ 19O 119 92 לולי תורתך שעשעי אז אבדתי בעניי׃ 19O 119 93 לעולם לא אשכח פקודיך כי בם חייתני׃ 19O 119 94 לך אני הושיעני כי פקודיך דרשתי׃ 19O 119 95 לי קוו רשעים לאבדני עדתיך אתבונן׃ 19O 119 96 לכל תכלה ראיתי קץ רחבה מצותך מאד׃ 19O 119 97 מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי׃ 19O 119 98 מאיבי תחכמני מצותך כי לעולם היא לי׃ 19O 119 99 מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי׃ 19O 119 100 מזקנים אתבונן כי פקודיך נצרתי׃ 19O 119 101 מכל ארח רע כלאתי רגלי למען אשמר דברך׃ 19O 119 102 ממשפטיך לא סרתי כי אתה הורתני׃ 19O 119 103 מה נמלצו לחכי אמרתך מדבש לפי׃ 19O 119 104 מפקודיך אתבונן על כן שנאתי כל ארח שקר׃ 19O 119 105 נר לרגלי דברך ואור לנתיבתי׃ 19O 119 106 נשבעתי ואקימה לשמר משפטי צדקך׃ 19O 119 107 נעניתי עד מאד יהוה חיני כדברך׃ 19O 119 108 נדבות פי רצה נא יהוה ומשפטיך למדני׃ 19O 119 109 נפשי בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי׃ 19O 119 110 נתנו רשעים פח לי ומפקודיך לא תעיתי׃ 19O 119 111 נחלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה׃ 19O 119 112 נטיתי לבי לעשות חקיך לעולם עקב׃ 19O 119 113 סעפים שנאתי ותורתך אהבתי׃ 19O 119 114 סתרי ומגני אתה לדברך יחלתי׃ 19O 119 115 סורו ממני מרעים ואצרה מצות אלהי׃ 19O 119 116 סמכני כאמרתך ואחיה ואל תבישני משברי׃ 19O 119 117 סעדני ואושעה ואשעה בחקיך תמיד׃ 19O 119 118 סלית כל שוגים מחקיך כי שקר תרמיתם׃ 19O 119 119 סגים השבת כל רשעי ארץ לכן אהבתי עדתיך׃ 19O 119 120 סמר מפחדך בשרי וממשפטיך יראתי׃ 19O 119 121 עשיתי משפט וצדק בל תניחני לעשקי׃ 19O 119 122 ערב עבדך לטוב אל יעשקני זדים׃ 19O 119 123 עיני כלו לישועתך ולאמרת צדקך׃ 19O 119 124 עשה עם עבדך כחסדך וחקיך למדני׃ 19O 119 125 עבדך אני הבינני ואדעה עדתיך׃ 19O 119 126 עת לעשות ליהוה הפרו תורתך׃ 19O 119 127 על כן אהבתי מצותיך מזהב ומפז׃ 19O 119 128 על כן כל פקודי כל ישרתי כל ארח שקר שנאתי׃ 19O 119 129 פלאות עדותיך על כן נצרתם נפשי׃ 19O 119 130 פתח דבריך יאיר מבין פתיים׃ 19O 119 131 פי פערתי ואשאפה כי למצותיך יאבתי׃ 19O 119 132 פנה אלי וחנני כמשפט לאהבי שמך׃ 19O 119 133 פעמי הכן באמרתך ואל תשלט בי כל און׃ 19O 119 134 פדני מעשק אדם ואשמרה פקודיך׃ 19O 119 135 פניך האר בעבדך ולמדני את חקיך׃ 19O 119 136 פלגי מים ירדו עיני על לא שמרו תורתך׃ 19O 119 137 צדיק אתה יהוה וישר משפטיך׃ 19O 119 138 צוית צדק עדתיך ואמונה מאד׃ 19O 119 139 צמתתני קנאתי כי שכחו דבריך צרי׃ 19O 119 140 צרופה אמרתך מאד ועבדך אהבה׃ 19O 119 141 צעיר אנכי ונבזה פקדיך לא שכחתי׃ 19O 119 142 צדקתך צדק לעולם ותורתך אמת׃ 19O 119 143 צר ומצוק מצאוני מצותיך שעשעי׃ 19O 119 144 צדק עדותיך לעולם הבינני ואחיה׃ 19O 119 145 קראתי בכל לב ענני יהוה חקיך אצרה׃ 19O 119 146 קראתיך הושיעני ואשמרה עדתיך׃ 19O 119 147 קדמתי בנשף ואשועה לדבריך יחלתי׃ 19O 119 148 קדמו עיני אשמרות לשיח באמרתך׃ 19O 119 149 קולי שמעה כחסדך יהוה כמשפטך חיני׃ 19O 119 150 קרבו רדפי זמה מתורתך רחקו׃ 19O 119 151 קרוב אתה יהוה וכל מצותיך אמת׃ 19O 119 152 קדם ידעתי מעדתיך כי לעולם יסדתם׃ 19O 119 153 ראה עניי וחלצני כי תורתך לא שכחתי׃ 19O 119 154 ריבה ריבי וגאלני לאמרתך חיני׃ 19O 119 155 רחוק מרשעים ישועה כי חקיך לא דרשו׃ 19O 119 156 רחמיך רבים יהוה כמשפטיך חיני׃ 19O 119 157 רבים רדפי וצרי מעדותיך לא נטיתי׃ 19O 119 158 ראיתי בגדים ואתקוטטה אשר אמרתך לא שמרו׃ 19O 119 159 ראה כי פקודיך אהבתי יהוה כחסדך חיני׃ 19O 119 160 ראש דברך אמת ולעולם כל משפט צדקך׃ 19O 119 161 שרים רדפוני חנם ומדבריך פחד לבי׃ 19O 119 162 שש אנכי על אמרתך כמוצא שלל רב׃ 19O 119 163 שקר שנאתי ואתעבה תורתך אהבתי׃ 19O 119 164 שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך׃ 19O 119 165 שלום רב לאהבי תורתך ואין למו מכשול׃ 19O 119 166 שברתי לישועתך יהוה ומצותיך עשיתי׃ 19O 119 167 שמרה נפשי עדתיך ואהבם מאד׃ 19O 119 168 שמרתי פקודיך ועדתיך כי כל דרכי נגדך׃ 19O 119 169 תקרב רנתי לפניך יהוה כדברך הבינני׃ 19O 119 170 תבוא תחנתי לפניך כאמרתך הצילני׃ 19O 119 171 תבענה שפתי תהלה כי תלמדני חקיך׃ 19O 119 172 תען לשוני אמרתך כי כל מצותיך צדק׃ 19O 119 173 תהי ידך לעזרני כי פקודיך בחרתי׃ 19O 119 174 תאבתי לישועתך יהוה ותורתך שעשעי׃ 19O 119 175 תחי נפשי ותהללך ומשפטך יעזרני׃ 19O 119 176 תעיתי כשה אבד בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי׃ 19O 120 1 שיר המעלות אל יהוה בצרתה לי קראתי ויענני׃ 19O 120 2 יהוה הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה׃ 19O 120 3 מה יתן לך ומה יסיף לך לשון רמיה׃ 19O 120 4 חצי גבור שנונים עם גחלי רתמים׃ 19O 120 5 אויה לי כי גרתי משך שכנתי עם אהלי קדר׃ 19O 120 6 רבת שכנה לה נפשי עם שונא שלום׃ 19O 120 7 אני שלום וכי אדבר המה למלחמה׃ 19O 121 1 שיר למעלות אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי׃ 19O 121 2 עזרי מעם יהוה עשה שמים וארץ׃ 19O 121 3 אל יתן למוט רגלך אל ינום שמרך׃ 19O 121 4 הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל׃ 19O 121 5 יהוה שמרך יהוה צלך על יד ימינך׃ 19O 121 6 יומם השמש לא יככה וירח בלילה׃ 19O 121 7 יהוה ישמרך מכל רע ישמר את נפשך׃ 19O 121 8 יהוה ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם׃ 19O 122 1 שיר המעלות לדוד שמחתי באמרים לי בית יהוה נלך׃ 19O 122 2 עמדות היו רגלינו בשעריך ירושלם׃ 19O 122 3 ירושלם הבנויה כעיר שחברה לה יחדו׃ 19O 122 4 ששם עלו שבטים שבטי יה עדות לישראל להדות לשם יהוה׃ 19O 122 5 כי שמה ישבו כסאות למשפט כסאות לבית דויד׃ 19O 122 6 שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך׃ 19O 122 7 יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך׃ 19O 122 8 למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך׃ 19O 122 9 למען בית יהוה אלהינו אבקשה טוב לך׃ 19O 123 1 שיר המעלות אליך נשאתי את עיני הישבי בשמים׃ 19O 123 2 הנה כעיני עבדים אל יד אדוניהם כעיני שפחה אל יד גברתה כן עינינו אל יהוה אלהינו עד שיחננו׃ 19O 123 3 חננו יהוה חננו כי רב שבענו בוז׃ 19O 123 4 רבת שבעה לה נפשנו הלעג השאננים הבוז לגאיונים׃ 19O 124 1 שיר המעלות לדוד לולי יהוה שהיה לנו יאמר נא ישראל׃ 19O 124 2 לולי יהוה שהיה לנו בקום עלינו אדם׃ 19O 124 3 אזי חיים בלעונו בחרות אפם בנו׃ 19O 124 4 אזי המים שטפונו נחלה עבר על נפשנו׃ 19O 124 5 אזי עבר על נפשנו המים הזידונים׃ 19O 124 6 ברוך יהוה שלא נתננו טרף לשניהם׃ 19O 124 7 נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו׃ 19O 124 8 עזרנו בשם יהוה עשה שמים וארץ׃ 19O 125 1 שיר המעלות הבטחים ביהוה כהר ציון לא ימוט לעולם ישב׃ 19O 125 2 ירושלם הרים סביב לה ויהוה סביב לעמו מעתה ועד עולם׃ 19O 125 3 כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים למען לא ישלחו הצדיקים בעולתה ידיהם׃ 19O 125 4 היטיבה יהוה לטובים ולישרים בלבותם׃ 19O 125 5 והמטים עקלקלותם יוליכם יהוה את פעלי האון שלום על ישראל׃ 19O 126 1 שיר המעלות בשוב יהוה את שיבת ציון היינו כחלמים׃ 19O 126 2 אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל יהוה לעשות עם אלה׃ 19O 126 3 הגדיל יהוה לעשות עמנו היינו שמחים׃ 19O 126 4 שובה יהוה את שבותנו כאפיקים בנגב׃ 19O 126 5 הזרעים בדמעה ברנה יקצרו׃ 19O 126 6 הלוך ילך ובכה נשא משך הזרע בא יבוא ברנה נשא אלמתיו׃ 19O 127 1 שיר המעלות לשלמה אם יהוה לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו אם יהוה לא ישמר עיר שוא שקד שומר׃ 19O 127 2 שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אכלי לחם העצבים כן יתן לידידו שנא׃ 19O 127 3 הנה נחלת יהוה בנים שכר פרי הבטן׃ 19O 127 4 כחצים ביד גבור כן בני הנעורים׃ 19O 127 5 אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער׃ 19O 128 1 שיר המעלות אשרי כל ירא יהוה ההלך בדרכיו׃ 19O 128 2 יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך׃ 19O 128 3 אשתך כגפן פריה בירכתי ביתך בניך כשתלי זיתים סביב לשלחנך׃ 19O 128 4 הנה כי כן יברך גבר ירא יהוה׃ 19O 128 5 יברכך יהוה מציון וראה בטוב ירושלם כל ימי חייך׃ 19O 128 6 וראה בנים לבניך שלום על ישראל׃ 19O 129 1 שיר המעלות רבת צררוני מנעורי יאמר נא ישראל׃ 19O 129 2 רבת צררוני מנעורי גם לא יכלו לי׃ 19O 129 3 על גבי חרשו חרשים האריכו למענותם׃ 19O 129 4 יהוה צדיק קצץ עבות רשעים׃ 19O 129 5 יבשו ויסגו אחור כל שנאי ציון׃ 19O 129 6 יהיו כחציר גגות שקדמת שלף יבש׃ 19O 129 7 שלא מלא כפו קוצר וחצנו מעמר׃ 19O 129 8 ולא אמרו העברים ברכת יהוה אליכם ברכנו אתכם בשם יהוה׃ 19O 130 1 שיר המעלות ממעמקים קראתיך יהוה׃ 19O 130 2 אדני שמעה בקולי תהיינה אזניך קשבות לקול תחנוני׃ 19O 130 3 אם עונות תשמר יה אדני מי יעמד׃ 19O 130 4 כי עמך הסליחה למען תורא׃ 19O 130 5 קויתי יהוה קותה נפשי ולדברו הוחלתי׃ 19O 130 6 נפשי לאדני משמרים לבקר שמרים לבקר׃ 19O 130 7 יחל ישראל אל יהוה כי עם יהוה החסד והרבה עמו פדות׃ 19O 130 8 והוא יפדה את ישראל מכל עונתיו׃ 19O 131 1 שיר המעלות לדוד יהוה לא גבה לבי ולא רמו עיני ולא הלכתי בגדלות ובנפלאות ממני׃ 19O 131 2 אם לא שויתי ודוממתי נפשי כגמל עלי אמו כגמל עלי נפשי׃ 19O 131 3 יחל ישראל אל יהוה מעתה ועד עולם׃ 19O 132 1 שיר המעלות זכור יהוה לדוד את כל ענותו׃ 19O 132 2 אשר נשבע ליהוה נדר לאביר יעקב׃ 19O 132 3 אם אבא באהל ביתי אם אעלה על ערש יצועי׃ 19O 132 4 אם אתן שנת לעיני לעפעפי תנומה׃ 19O 132 5 עד אמצא מקום ליהוה משכנות לאביר יעקב׃ 19O 132 6 הנה שמענוה באפרתה מצאנוה בשדי יער׃ 19O 132 7 נבואה למשכנותיו נשתחוה להדם רגליו׃ 19O 132 8 קומה יהוה למנוחתך אתה וארון עזך׃ 19O 132 9 כהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו׃ 19O 132 10 בעבור דוד עבדך אל תשב פני משיחך׃ 19O 132 11 נשבע יהוה לדוד אמת לא ישוב ממנה מפרי בטנך אשית לכסא לך׃ 19O 132 12 אם ישמרו בניך בריתי ועדתי זו אלמדם גם בניהם עדי עד ישבו לכסא לך׃ 19O 132 13 כי בחר יהוה בציון אוה למושב לו׃ 19O 132 14 זאת מנוחתי עדי עד פה אשב כי אותיה׃ 19O 132 15 צידה ברך אברך אביוניה אשביע לחם׃ 19O 132 16 וכהניה אלביש ישע וחסידיה רנן ירננו׃ 19O 132 17 שם אצמיח קרן לדוד ערכתי נר למשיחי׃ 19O 132 18 אויביו אלביש בשת ועליו יציץ נזרו׃ 19O 133 1 שיר המעלות לדוד הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד׃ 19O 133 2 כשמן הטוב על הראש ירד על הזקן זקן אהרן שירד על פי מדותיו׃ 19O 133 3 כטל חרמון שירד על הררי ציון כי שם צוה יהוה את הברכה חיים עד העולם׃ 19O 134 1 שיר המעלות הנה ברכו את יהוה כל עבדי יהוה העמדים בבית יהוה בלילות׃ 19O 134 2 שאו ידכם קדש וברכו את יהוה׃ 19O 134 3 יברכך יהוה מציון עשה שמים וארץ׃ 19O 135 1 הללו יה הללו את שם יהוה הללו עבדי יהוה׃ 19O 135 2 שעמדים בבית יהוה בחצרות בית אלהינו׃ 19O 135 3 הללו יה כי טוב יהוה זמרו לשמו כי נעים׃ 19O 135 4 כי יעקב בחר לו יה ישראל לסגלתו׃ 19O 135 5 כי אני ידעתי כי גדול יהוה ואדנינו מכל אלהים׃ 19O 135 6 כל אשר חפץ יהוה עשה בשמים ובארץ בימים וכל תהומות׃ 19O 135 7 מעלה נשאים מקצה הארץ ברקים למטר עשה מוצא רוח מאוצרותיו׃ 19O 135 8 שהכה בכורי מצרים מאדם עד בהמה׃ 19O 135 9 שלח אתות ומפתים בתוככי מצרים בפרעה ובכל עבדיו׃ 19O 135 10 שהכה גוים רבים והרג מלכים עצומים׃ 19O 135 11 לסיחון מלך האמרי ולעוג מלך הבשן ולכל ממלכות כנען׃ 19O 135 12 ונתן ארצם נחלה נחלה לישראל עמו׃ 19O 135 13 יהוה שמך לעולם יהוה זכרך לדר ודר׃ 19O 135 14 כי ידין יהוה עמו ועל עבדיו יתנחם׃ 19O 135 15 עצבי הגוים כסף וזהב מעשה ידי אדם׃ 19O 135 16 פה להם ולא ידברו עינים להם ולא יראו׃ 19O 135 17 אזנים להם ולא יאזינו אף אין יש רוח בפיהם׃ 19O 135 18 כמוהם יהיו עשיהם כל אשר בטח בהם׃ 19O 135 19 בית ישראל ברכו את יהוה בית אהרן ברכו את יהוה׃ 19O 135 20 בית הלוי ברכו את יהוה יראי יהוה ברכו את יהוה׃ 19O 135 21 ברוך יהוה מציון שכן ירושלם הללו יה׃ 19O 136 1 הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 19O 136 2 הודו לאלהי האלהים כי לעולם חסדו׃ 19O 136 3 הודו לאדני האדנים כי לעולם חסדו׃ 19O 136 4 לעשה נפלאות גדלות לבדו כי לעולם חסדו׃ 19O 136 5 לעשה השמים בתבונה כי לעולם חסדו׃ 19O 136 6 לרקע הארץ על המים כי לעולם חסדו׃ 19O 136 7 לעשה אורים גדלים כי לעולם חסדו׃ 19O 136 8 את השמש לממשלת ביום כי לעולם חסדו׃ 19O 136 9 את הירח וכוכבים לממשלות בלילה כי לעולם חסדו׃ 19O 136 10 למכה מצרים בבכוריהם כי לעולם חסדו׃ 19O 136 11 ויוצא ישראל מתוכם כי לעולם חסדו׃ 19O 136 12 ביד חזקה ובזרוע נטויה כי לעולם חסדו׃ 19O 136 13 לגזר ים סוף לגזרים כי לעולם חסדו׃ 19O 136 14 והעביר ישראל בתוכו כי לעולם חסדו׃ 19O 136 15 ונער פרעה וחילו בים סוף כי לעולם חסדו׃ 19O 136 16 למוליך עמו במדבר כי לעולם חסדו׃ 19O 136 17 למכה מלכים גדלים כי לעולם חסדו׃ 19O 136 18 ויהרג מלכים אדירים כי לעולם חסדו׃ 19O 136 19 לסיחון מלך האמרי כי לעולם חסדו׃ 19O 136 20 ולעוג מלך הבשן כי לעולם חסדו׃ 19O 136 21 ונתן ארצם לנחלה כי לעולם חסדו׃ 19O 136 22 נחלה לישראל עבדו כי לעולם חסדו׃ 19O 136 23 שבשפלנו זכר לנו כי לעולם חסדו׃ 19O 136 24 ויפרקנו מצרינו כי לעולם חסדו׃ 19O 136 25 נתן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו׃ 19O 136 26 הודו לאל השמים כי לעולם חסדו׃ 19O 137 1 על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון׃ 19O 137 2 על ערבים בתוכה תלינו כנרותינו׃ 19O 137 3 כי שם שאלונו שובינו דברי שיר ותוללינו שמחה שירו לנו משיר ציון׃ 19O 137 4 איך נשיר את שיר יהוה על אדמת נכר׃ 19O 137 5 אם אשכחך ירושלם תשכח ימיני׃ 19O 137 6 תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלם על ראש שמחתי׃ 19O 137 7 זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה׃ 19O 137 8 בת בבל השדודה אשרי שישלם לך את גמולך שגמלת לנו׃ 19O 137 9 אשרי שיאחז ונפץ את עלליך אל הסלע׃ 19O 138 1 לדוד אודך בכל לבי נגד אלהים אזמרך׃ 19O 138 2 אשתחוה אל היכל קדשך ואודה את שמך על חסדך ועל אמתך כי הגדלת על כל שמך אמרתך׃ 19O 138 3 ביום קראתי ותענני תרהבני בנפשי עז׃ 19O 138 4 יודוך יהוה כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך׃ 19O 138 5 וישירו בדרכי יהוה כי גדול כבוד יהוה׃ 19O 138 6 כי רם יהוה ושפל יראה וגבה ממרחק יידע׃ 19O 138 7 אם אלך בקרב צרה תחיני על אף איבי תשלח ידך ותושיעני ימינך׃ 19O 138 8 יהוה יגמר בעדי יהוה חסדך לעולם מעשי ידיך אל תרף׃ 19O 139 1 למנצח לדוד מזמור יהוה חקרתני ותדע׃ 19O 139 2 אתה ידעת שבתי וקומי בנתה לרעי מרחוק׃ 19O 139 3 ארחי ורבעי זרית וכל דרכי הסכנתה׃ 19O 139 4 כי אין מלה בלשוני הן יהוה ידעת כלה׃ 19O 139 5 אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה׃ 19O 139 6 פלאיה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה׃ 19O 139 7 אנה אלך מרוחך ואנה מפניך אברח׃ 19O 139 8 אם אסק שמים שם אתה ואציעה שאול הנך׃ 19O 139 9 אשא כנפי שחר אשכנה באחרית ים׃ 19O 139 10 גם שם ידך תנחני ותאחזני ימינך׃ 19O 139 11 ואמר אך חשך ישופני ולילה אור בעדני׃ 19O 139 12 גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר כחשיכה כאורה׃ 19O 139 13 כי אתה קנית כליתי תסכני בבטן אמי׃ 19O 139 14 אודך על כי נוראות נפליתי נפלאים מעשיך ונפשי ידעת מאד׃ 19O 139 15 לא נכחד עצמי ממך אשר עשיתי בסתר רקמתי בתחתיות ארץ׃ 19O 139 16 גלמי ראו עיניך ועל ספרך כלם יכתבו ימים יצרו ולא אחד בהם׃ 19O 139 17 ולי מה יקרו רעיך אל מה עצמו ראשיהם׃ 19O 139 18 אספרם מחול ירבון הקיצתי ועודי עמך׃ 19O 139 19 אם תקטל אלוה רשע ואנשי דמים סורו מני׃ 19O 139 20 אשר יאמרך למזמה נשא לשוא עריך׃ 19O 139 21 הלוא משנאיך יהוה אשנא ובתקוממיך אתקוטט׃ 19O 139 22 תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי׃ 19O 139 23 חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי׃ 19O 139 24 וראה אם דרך עצב בי ונחני בדרך עולם׃ 19O 140 1 למנצח מזמור לדוד חלצני יהוה מאדם רע מאיש חמסים תנצרני׃ 19O 140 2 אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות׃ 19O 140 3 שננו לשונם כמו נחש חמת עכשוב תחת שפתימו סלה׃ 19O 140 4 שמרני יהוה מידי רשע מאיש חמסים תנצרני אשר חשבו לדחות פעמי׃ 19O 140 5 טמנו גאים פח לי וחבלים פרשו רשת ליד מעגל מקשים שתו לי סלה׃ 19O 140 6 אמרתי ליהוה אלי אתה האזינה יהוה קול תחנוני׃ 19O 140 7 יהוה אדני עז ישועתי סכתה לראשי ביום נשק׃ 19O 140 8 אל תתן יהוה מאויי רשע זממו אל תפק ירומו סלה׃ 19O 140 9 ראש מסבי עמל שפתימו יכסומו׃ 19O 140 10 ימיטו עליהם גחלים באש יפלם במהמרות בל יקומו׃ 19O 140 11 איש לשון בל יכון בארץ איש חמס רע יצודנו למדחפת׃ 19O 140 12 ידעת כי יעשה יהוה דין עני משפט אבינים׃ 19O 140 13 אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך׃ 19O 141 1 מזמור לדוד יהוה קראתיך חושה לי האזינה קולי בקראי לך׃ 19O 141 2 תכון תפלתי קטרת לפניך משאת כפי מנחת ערב׃ 19O 141 3 שיתה יהוה שמרה לפי נצרה על דל שפתי׃ 19O 141 4 אל תט לבי לדבר רע להתעולל עללות ברשע את אישים פעלי און ובל אלחם במנעמיהם׃ 19O 141 5 יהלמני צדיק חסד ויוכיחני שמן ראש אל יני ראשי כי עוד ותפלתי ברעותיהם׃ 19O 141 6 נשמטו בידי סלע שפטיהם ושמעו אמרי כי נעמו׃ 19O 141 7 כמו פלח ובקע בארץ נפזרו עצמינו לפי שאול׃ 19O 141 8 כי אליך יהוה אדני עיני בכה חסיתי אל תער נפשי׃ 19O 141 9 שמרני מידי פח יקשו לי ומקשות פעלי און׃ 19O 141 10 יפלו במכמריו רשעים יחד אנכי עד אעבור׃ 19O 142 1 משכיל לדוד בהיותו במערה תפלה קולי אל יהוה אזעק קולי אל יהוה אתחנן׃ 19O 142 2 אשפך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד׃ 19O 142 3 בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי בארח זו אהלך טמנו פח לי׃ 19O 142 4 הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי׃ 19O 142 5 זעקתי אליך יהוה אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים׃ 19O 142 6 הקשיבה אל רנתי כי דלותי מאד הצילני מרדפי כי אמצו ממני׃ 19O 142 7 הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתרו צדיקים כי תגמל עלי׃ 19O 143 1 מזמור לדוד יהוה שמע תפלתי האזינה אל תחנוני באמנתך ענני בצדקתך׃ 19O 143 2 ואל תבוא במשפט את עבדך כי לא יצדק לפניך כל חי׃ 19O 143 3 כי רדף אויב נפשי דכא לארץ חיתי הושיבני במחשכים כמתי עולם׃ 19O 143 4 ותתעטף עלי רוחי בתוכי ישתומם לבי׃ 19O 143 5 זכרתי ימים מקדם הגיתי בכל פעלך במעשה ידיך אשוחח׃ 19O 143 6 פרשתי ידי אליך נפשי כארץ עיפה לך סלה׃ 19O 143 7 מהר ענני יהוה כלתה רוחי אל תסתר פניך ממני ונמשלתי עם ירדי בור׃ 19O 143 8 השמיעני בבקר חסדך כי בך בטחתי הודיעני דרך זו אלך כי אליך נשאתי נפשי׃ 19O 143 9 הצילני מאיבי יהוה אליך כסתי׃ 19O 143 10 למדני לעשות רצונך כי אתה אלוהי רוחך טובה תנחני בארץ מישור׃ 19O 143 11 למען שמך יהוה תחיני בצדקתך תוציא מצרה נפשי׃ 19O 143 12 ובחסדך תצמית איבי והאבדת כל צררי נפשי כי אני עבדך׃ 19O 144 1 לדוד ברוך יהוה צורי המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה׃ 19O 144 2 חסדי ומצודתי משגבי ומפלטי לי מגני ובו חסיתי הרודד עמי תחתי׃ 19O 144 3 יהוה מה אדם ותדעהו בן אנוש ותחשבהו׃ 19O 144 4 אדם להבל דמה ימיו כצל עובר׃ 19O 144 5 יהוה הט שמיך ותרד גע בהרים ויעשנו׃ 19O 144 6 ברוק ברק ותפיצם שלח חציך ותהמם׃ 19O 144 7 שלח ידיך ממרום פצני והצילני ממים רבים מיד בני נכר׃ 19O 144 8 אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃ 19O 144 9 אלהים שיר חדש אשירה לך בנבל עשור אזמרה לך׃ 19O 144 10 הנותן תשועה למלכים הפוצה את דוד עבדו מחרב רעה׃ 19O 144 11 פצני והצילני מיד בני נכר אשר פיהם דבר שוא וימינם ימין שקר׃ 19O 144 12 אשר בנינו כנטעים מגדלים בנעוריהם בנותינו כזוית מחטבות תבנית היכל׃ 19O 144 13 מזוינו מלאים מפיקים מזן אל זן צאוננו מאליפות מרבבות בחוצותינו׃ 19O 144 14 אלופינו מסבלים אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחבתינו׃ 19O 144 15 אשרי העם שככה לו אשרי העם שיהוה אלהיו׃ 19O 145 1 תהלה לדוד ארוממך אלוהי המלך ואברכה שמך לעולם ועד׃ 19O 145 2 בכל יום אברכך ואהללה שמך לעולם ועד׃ 19O 145 3 גדול יהוה ומהלל מאד ולגדלתו אין חקר׃ 19O 145 4 דור לדור ישבח מעשיך וגבורתיך יגידו׃ 19O 145 5 הדר כבוד הודך ודברי נפלאותיך אשיחה׃ 19O 145 6 ועזוז נוראתיך יאמרו וגדולתיך אספרנה׃ 19O 145 7 זכר רב טובך יביעו וצדקתך ירננו׃ 19O 145 8 חנון ורחום יהוה ארך אפים וגדל חסד׃ 19O 145 9 טוב יהוה לכל ורחמיו על כל מעשיו׃ 19O 145 10 יודוך יהוה כל מעשיך וחסידיך יברכוכה׃ 19O 145 11 כבוד מלכותך יאמרו וגבורתך ידברו׃ 19O 145 12 להודיע לבני האדם גבורתיו וכבוד הדר מלכותו׃ 19O 145 13 מלכותך מלכות כל עלמים וממשלתך בכל דור ודור׃ 19O 145 14 סומך יהוה לכל הנפלים וזוקף לכל הכפופים׃ 19O 145 15 עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו׃ 19O 145 16 פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון׃ 19O 145 17 צדיק יהוה בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו׃ 19O 145 18 קרוב יהוה לכל קראיו לכל אשר יקראהו באמת׃ 19O 145 19 רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם׃ 19O 145 20 שומר יהוה את כל אהביו ואת כל הרשעים ישמיד׃ 19O 145 21 תהלת יהוה ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד׃ 19O 146 1 הללו יה הללי נפשי את יהוה׃ 19O 146 2 אהללה יהוה בחיי אזמרה לאלהי בעודי׃ 19O 146 3 אל תבטחו בנדיבים בבן אדם שאין לו תשועה׃ 19O 146 4 תצא רוחו ישב לאדמתו ביום ההוא אבדו עשתנתיו׃ 19O 146 5 אשרי שאל יעקב בעזרו שברו על יהוה אלהיו׃ 19O 146 6 עשה שמים וארץ את הים ואת כל אשר בם השמר אמת לעולם׃ 19O 146 7 עשה משפט לעשוקים נתן לחם לרעבים יהוה מתיר אסורים׃ 19O 146 8 יהוה פקח עורים יהוה זקף כפופים יהוה אהב צדיקים׃ 19O 146 9 יהוה שמר את גרים יתום ואלמנה יעודד ודרך רשעים יעות׃ 19O 146 10 ימלך יהוה לעולם אלהיך ציון לדר ודר הללו יה׃ 19O 147 1 הללו יה כי טוב זמרה אלהינו כי נעים נאוה תהלה׃ 19O 147 2 בונה ירושלם יהוה נדחי ישראל יכנס׃ 19O 147 3 הרפא לשבורי לב ומחבש לעצבותם׃ 19O 147 4 מונה מספר לכוכבים לכלם שמות יקרא׃ 19O 147 5 גדול אדונינו ורב כח לתבונתו אין מספר׃ 19O 147 6 מעודד ענוים יהוה משפיל רשעים עדי ארץ׃ 19O 147 7 ענו ליהוה בתודה זמרו לאלהינו בכנור׃ 19O 147 8 המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר המצמיח הרים חציר׃ 19O 147 9 נותן לבהמה לחמה לבני ערב אשר יקראו׃ 19O 147 10 לא בגבורת הסוס יחפץ לא בשוקי האיש ירצה׃ 19O 147 11 רוצה יהוה את יראיו את המיחלים לחסדו׃ 19O 147 12 שבחי ירושלם את יהוה הללי אלהיך ציון׃ 19O 147 13 כי חזק בריחי שעריך ברך בניך בקרבך׃ 19O 147 14 השם גבולך שלום חלב חטים ישביעך׃ 19O 147 15 השלח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו׃ 19O 147 16 הנתן שלג כצמר כפור כאפר יפזר׃ 19O 147 17 משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד׃ 19O 147 18 ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים׃ 19O 147 19 מגיד דברו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל׃ 19O 147 20 לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללו יה׃ 19O 148 1 הללו יה הללו את יהוה מן השמים הללוהו במרומים׃ 19O 148 2 הללוהו כל מלאכיו הללוהו כל צבאו׃ 19O 148 3 הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור׃ 19O 148 4 הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים׃ 19O 148 5 יהללו את שם יהוה כי הוא צוה ונבראו׃ 19O 148 6 ויעמידם לעד לעולם חק נתן ולא יעבור׃ 19O 148 7 הללו את יהוה מן הארץ תנינים וכל תהמות׃ 19O 148 8 אש וברד שלג וקיטור רוח סערה עשה דברו׃ 19O 148 9 ההרים וכל גבעות עץ פרי וכל ארזים׃ 19O 148 10 החיה וכל בהמה רמש וצפור כנף׃ 19O 148 11 מלכי ארץ וכל לאמים שרים וכל שפטי ארץ׃ 19O 148 12 בחורים וגם בתולות זקנים עם נערים׃ 19O 148 13 יהללו את שם יהוה כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים׃ 19O 148 14 וירם קרן לעמו תהלה לכל חסידיו לבני ישראל עם קרבו הללו יה׃ 19O 149 1 הללו יה שירו ליהוה שיר חדש תהלתו בקהל חסידים׃ 19O 149 2 ישמח ישראל בעשיו בני ציון יגילו במלכם׃ 19O 149 3 יהללו שמו במחול בתף וכנור יזמרו לו׃ 19O 149 4 כי רוצה יהוה בעמו יפאר ענוים בישועה׃ 19O 149 5 יעלזו חסידים בכבוד ירננו על משכבותם׃ 19O 149 6 רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם׃ 19O 149 7 לעשות נקמה בגוים תוכחת בל אמים׃ 19O 149 8 לאסר מלכיהם בזקים ונכבדיהם בכבלי ברזל׃ 19O 149 9 לעשות בהם משפט כתוב הדר הוא לכל חסידיו הללו יה׃ 19O 150 1 הללו יה הללו אל בקדשו הללוהו ברקיע עזו׃ 19O 150 2 הללוהו בגבורתיו הללוהו כרב גדלו׃ 19O 150 3 הללוהו בתקע שופר הללוהו בנבל וכנור׃ 19O 150 4 הללוהו בתף ומחול הללוהו במנים ועוגב׃ 19O 150 5 הללוהו בצלצלי שמע הללוהו בצלצלי תרועה׃ 19O 150 6 כל הנשמה תהלל יה הללו יה׃ 20O 1 1 משלי שלמה בן דוד מלך ישראל׃ 20O 1 2 לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה׃ 20O 1 3 לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים׃ 20O 1 4 לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה׃ 20O 1 5 ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה׃ 20O 1 6 להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם׃ 20O 1 7 יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו׃ 20O 1 8 שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך׃ 20O 1 9 כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך׃ 20O 1 10 בני אם יפתוך חטאים אל תבא׃ 20O 1 11 אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם׃ 20O 1 12 נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור׃ 20O 1 13 כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל׃ 20O 1 14 גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו׃ 20O 1 15 בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם׃ 20O 1 16 כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם׃ 20O 1 17 כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף׃ 20O 1 18 והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם׃ 20O 1 19 כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח׃ 20O 1 20 חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה׃ 20O 1 21 בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר׃ 20O 1 22 עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת׃ 20O 1 23 תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם׃ 20O 1 24 יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב׃ 20O 1 25 ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם׃ 20O 1 26 גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם׃ 20O 1 27 בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה׃ 20O 1 28 אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני׃ 20O 1 29 תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו׃ 20O 1 30 לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי׃ 20O 1 31 ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו׃ 20O 1 32 כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם׃ 20O 1 33 ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה׃ 20O 2 1 בני אם תקח אמרי ומצותי תצפן אתך׃ 20O 2 2 להקשיב לחכמה אזנך תטה לבך לתבונה׃ 20O 2 3 כי אם לבינה תקרא לתבונה תתן קולך׃ 20O 2 4 אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה׃ 20O 2 5 אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא׃ 20O 2 6 כי יהוה יתן חכמה מפיו דעת ותבונה׃ 20O 2 7 וצפן לישרים תושיה מגן להלכי תם׃ 20O 2 8 לנצר ארחות משפט ודרך חסידו ישמר׃ 20O 2 9 אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב׃ 20O 2 10 כי תבוא חכמה בלבך ודעת לנפשך ינעם׃ 20O 2 11 מזמה תשמר עליך תבונה תנצרכה׃ 20O 2 12 להצילך מדרך רע מאיש מדבר תהפכות׃ 20O 2 13 העזבים ארחות ישר ללכת בדרכי חשך׃ 20O 2 14 השמחים לעשות רע יגילו בתהפכות רע׃ 20O 2 15 אשר ארחתיהם עקשים ונלוזים במעגלותם׃ 20O 2 16 להצילך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ 20O 2 17 העזבת אלוף נעוריה ואת ברית אלהיה שכחה׃ 20O 2 18 כי שחה אל מות ביתה ואל רפאים מעגלתיה׃ 20O 2 19 כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים׃ 20O 2 20 למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמר׃ 20O 2 21 כי ישרים ישכנו ארץ ותמימים יותרו בה׃ 20O 2 22 ורשעים מארץ יכרתו ובוגדים יסחו ממנה׃ 20O 3 1 בני תורתי אל תשכח ומצותי יצר לבך׃ 20O 3 2 כי ארך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך׃ 20O 3 3 חסד ואמת אל יעזבך קשרם על גרגרותיך כתבם על לוח לבך׃ 20O 3 4 ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם׃ 20O 3 5 בטח אל יהוה בכל לבך ואל בינתך אל תשען׃ 20O 3 6 בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך׃ 20O 3 7 אל תהי חכם בעיניך ירא את יהוה וסור מרע׃ 20O 3 8 רפאות תהי לשרך ושקוי לעצמותיך׃ 20O 3 9 כבד את יהוה מהונך ומראשית כל תבואתך׃ 20O 3 10 וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך יפרצו׃ 20O 3 11 מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃ 20O 3 12 כי את אשר יאהב יהוה יוכיח וכאב את בן ירצה׃ 20O 3 13 אשרי אדם מצא חכמה ואדם יפיק תבונה׃ 20O 3 14 כי טוב סחרה מסחר כסף ומחרוץ תבואתה׃ 20O 3 15 יקרה היא מפניים וכל חפציך לא ישוו בה׃ 20O 3 16 ארך ימים בימינה בשמאולה עשר וכבוד׃ 20O 3 17 דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום׃ 20O 3 18 עץ חיים היא למחזיקים בה ותמכיה מאשר׃ 20O 3 19 יהוה בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה׃ 20O 3 20 בדעתו תהומות נבקעו ושחקים ירעפו טל׃ 20O 3 21 בני אל ילזו מעיניך נצר תשיה ומזמה׃ 20O 3 22 ויהיו חיים לנפשך וחן לגרגרתיך׃ 20O 3 23 אז תלך לבטח דרכך ורגלך לא תגוף׃ 20O 3 24 אם תשכב לא תפחד ושכבת וערבה שנתך׃ 20O 3 25 אל תירא מפחד פתאם ומשאת רשעים כי תבא׃ 20O 3 26 כי יהוה יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד׃ 20O 3 27 אל תמנע טוב מבעליו בהיות לאל ידיך לעשות׃ 20O 3 28 אל תאמר לרעיך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך׃ 20O 3 29 אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך׃ 20O 3 30 אל תרוב עם אדם חנם אם לא גמלך רעה׃ 20O 3 31 אל תקנא באיש חמס ואל תבחר בכל דרכיו׃ 20O 3 32 כי תועבת יהוה נלוז ואת ישרים סודו׃ 20O 3 33 מארת יהוה בבית רשע ונוה צדיקים יברך׃ 20O 3 34 אם ללצים הוא יליץ ולעניים יתן חן׃ 20O 3 35 כבוד חכמים ינחלו וכסילים מרים קלון׃ 20O 4 1 שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה׃ 20O 4 2 כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזבו׃ 20O 4 3 כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי׃ 20O 4 4 וירני ויאמר לי יתמך דברי לבך שמר מצותי וחיה׃ 20O 4 5 קנה חכמה קנה בינה אל תשכח ואל תט מאמרי פי׃ 20O 4 6 אל תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך׃ 20O 4 7 ראשית חכמה קנה חכמה ובכל קנינך קנה בינה׃ 20O 4 8 סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה׃ 20O 4 9 תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך׃ 20O 4 10 שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים׃ 20O 4 11 בדרך חכמה הרתיך הדרכתיך במעגלי ישר׃ 20O 4 12 בלכתך לא יצר צעדך ואם תרוץ לא תכשל׃ 20O 4 13 החזק במוסר אל תרף נצרה כי היא חייך׃ 20O 4 14 בארח רשעים אל תבא ואל תאשר בדרך רעים׃ 20O 4 15 פרעהו אל תעבר בו שטה מעליו ועבור׃ 20O 4 16 כי לא ישנו אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשולו׃ 20O 4 17 כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו׃ 20O 4 18 וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום׃ 20O 4 19 דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו׃ 20O 4 20 בני לדברי הקשיבה לאמרי הט אזנך׃ 20O 4 21 אל יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך׃ 20O 4 22 כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא׃ 20O 4 23 מכל משמר נצר לבך כי ממנו תוצאות חיים׃ 20O 4 24 הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך׃ 20O 4 25 עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך׃ 20O 4 26 פלס מעגל רגלך וכל דרכיך יכנו׃ 20O 4 27 אל תט ימין ושמאול הסר רגלך מרע׃ 20O 5 1 בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט אזנך׃ 20O 5 2 לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו׃ 20O 5 3 כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה׃ 20O 5 4 ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות׃ 20O 5 5 רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו׃ 20O 5 6 ארח חיים פן תפלס נעו מעגלתיה לא תדע׃ 20O 5 7 ועתה בנים שמעו לי ואל תסורו מאמרי פי׃ 20O 5 8 הרחק מעליה דרכך ואל תקרב אל פתח ביתה׃ 20O 5 9 פן תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי׃ 20O 5 10 פן ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי׃ 20O 5 11 ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך׃ 20O 5 12 ואמרת איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי׃ 20O 5 13 ולא שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא הטיתי אזני׃ 20O 5 14 כמעט הייתי בכל רע בתוך קהל ועדה׃ 20O 5 15 שתה מים מבורך ונזלים מתוך בארך׃ 20O 5 16 יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי מים׃ 20O 5 17 יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך׃ 20O 5 18 יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך׃ 20O 5 19 אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירוך בכל עת באהבתה תשגה תמיד׃ 20O 5 20 ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה׃ 20O 5 21 כי נכח עיני יהוה דרכי איש וכל מעגלתיו מפלס׃ 20O 5 22 עוונותיו ילכדנו את הרשע ובחבלי חטאתו יתמך׃ 20O 5 23 הוא ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה׃ 20O 6 1 בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך׃ 20O 6 2 נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך׃ 20O 6 3 עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך׃ 20O 6 4 אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך׃ 20O 6 5 הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש׃ 20O 6 6 לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם׃ 20O 6 7 אשר אין לה קצין שטר ומשל׃ 20O 6 8 תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה׃ 20O 6 9 עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך׃ 20O 6 10 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ 20O 6 11 ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן׃ 20O 6 12 אדם בליעל איש און הולך עקשות פה׃ 20O 6 13 קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו׃ 20O 6 14 תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח׃ 20O 6 15 על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא׃ 20O 6 16 שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו׃ 20O 6 17 עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי׃ 20O 6 18 לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה׃ 20O 6 19 יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים׃ 20O 6 20 נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך׃ 20O 6 21 קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך׃ 20O 6 22 בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך׃ 20O 6 23 כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר׃ 20O 6 24 לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה׃ 20O 6 25 אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה׃ 20O 6 26 כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד׃ 20O 6 27 היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה׃ 20O 6 28 אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה׃ 20O 6 29 כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה׃ 20O 6 30 לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב׃ 20O 6 31 ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן׃ 20O 6 32 נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה׃ 20O 6 33 נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה׃ 20O 6 34 כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם׃ 20O 6 35 לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד׃ 20O 7 1 בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך׃ 20O 7 2 שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך׃ 20O 7 3 קשרם על אצבעתיך כתבם על לוח לבך׃ 20O 7 4 אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא׃ 20O 7 5 לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה׃ 20O 7 6 כי בחלון ביתי בעד אשנבי נשקפתי׃ 20O 7 7 וארא בפתאים אבינה בבנים נער חסר לב׃ 20O 7 8 עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד׃ 20O 7 9 בנשף בערב יום באישון לילה ואפלה׃ 20O 7 10 והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב׃ 20O 7 11 המיה היא וסררת בביתה לא ישכנו רגליה׃ 20O 7 12 פעם בחוץ פעם ברחבות ואצל כל פנה תארב׃ 20O 7 13 והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו׃ 20O 7 14 זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי׃ 20O 7 15 על כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך׃ 20O 7 16 מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים׃ 20O 7 17 נפתי משכבי מר אהלים וקנמון׃ 20O 7 18 לכה נרוה דדים עד הבקר נתעלסה באהבים׃ 20O 7 19 כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק׃ 20O 7 20 צרור הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו׃ 20O 7 21 הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו׃ 20O 7 22 הולך אחריה פתאם כשור אל טבח יבוא וכעכס אל מוסר אויל׃ 20O 7 23 עד יפלח חץ כבדו כמהר צפור אל פח ולא ידע כי בנפשו הוא׃ 20O 7 24 ועתה בנים שמעו לי והקשיבו לאמרי פי׃ 20O 7 25 אל ישט אל דרכיה לבך אל תתע בנתיבותיה׃ 20O 7 26 כי רבים חללים הפילה ועצמים כל הרגיה׃ 20O 7 27 דרכי שאול ביתה ירדות אל חדרי מות׃ 20O 8 1 הלא חכמה תקרא ותבונה תתן קולה׃ 20O 8 2 בראש מרומים עלי דרך בית נתיבות נצבה׃ 20O 8 3 ליד שערים לפי קרת מבוא פתחים תרנה׃ 20O 8 4 אליכם אישים אקרא וקולי אל בני אדם׃ 20O 8 5 הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב׃ 20O 8 6 שמעו כי נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים׃ 20O 8 7 כי אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע׃ 20O 8 8 בצדק כל אמרי פי אין בהם נפתל ועקש׃ 20O 8 9 כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת׃ 20O 8 10 קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר׃ 20O 8 11 כי טובה חכמה מפנינים וכל חפצים לא ישוו בה׃ 20O 8 12 אני חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא׃ 20O 8 13 יראת יהוה שנאת רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי׃ 20O 8 14 לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה׃ 20O 8 15 בי מלכים ימלכו ורוזנים יחקקו צדק׃ 20O 8 16 בי שרים ישרו ונדיבים כל שפטי צדק׃ 20O 8 17 אני אהביה אהב ומשחרי ימצאנני׃ 20O 8 18 עשר וכבוד אתי הון עתק וצדקה׃ 20O 8 19 טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר׃ 20O 8 20 בארח צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט׃ 20O 8 21 להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא׃ 20O 8 22 יהוה קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז׃ 20O 8 23 מעולם נסכתי מראש מקדמי ארץ׃ 20O 8 24 באין תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי מים׃ 20O 8 25 בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי׃ 20O 8 26 עד לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל׃ 20O 8 27 בהכינו שמים שם אני בחוקו חוג על פני תהום׃ 20O 8 28 באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום׃ 20O 8 29 בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו בחוקו מוסדי ארץ׃ 20O 8 30 ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשעים יום יום משחקת לפניו בכל עת׃ 20O 8 31 משחקת בתבל ארצו ושעשעי את בני אדם׃ 20O 8 32 ועתה בנים שמעו לי ואשרי דרכי ישמרו׃ 20O 8 33 שמעו מוסר וחכמו ואל תפרעו׃ 20O 8 34 אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום לשמר מזוזת פתחי׃ 20O 8 35 כי מצאי מצאי חיים ויפק רצון מיהוה׃ 20O 8 36 וחטאי חמס נפשו כל משנאי אהבו מות׃ 20O 9 1 חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה׃ 20O 9 2 טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה׃ 20O 9 3 שלחה נערתיה תקרא על גפי מרמי קרת׃ 20O 9 4 מי פתי יסר הנה חסר לב אמרה לו׃ 20O 9 5 לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי׃ 20O 9 6 עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה׃ 20O 9 7 יסר לץ לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו׃ 20O 9 8 אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך׃ 20O 9 9 תן לחכם ויחכם עוד הודע לצדיק ויוסף לקח׃ 20O 9 10 תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה׃ 20O 9 11 כי בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים׃ 20O 9 12 אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא׃ 20O 9 13 אשת כסילות המיה פתיות ובל ידעה מה׃ 20O 9 14 וישבה לפתח ביתה על כסא מרמי קרת׃ 20O 9 15 לקרא לעברי דרך המישרים ארחותם׃ 20O 9 16 מי פתי יסר הנה וחסר לב ואמרה לו׃ 20O 9 17 מים גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם׃ 20O 9 18 ולא ידע כי רפאים שם בעמקי שאול קראיה׃ 20O 10 1 משלי שלמה בן חכם ישמח אב ובן כסיל תוגת אמו׃ 20O 10 2 לא יועילו אוצרות רשע וצדקה תציל ממות׃ 20O 10 3 לא ירעיב יהוה נפש צדיק והות רשעים יהדף׃ 20O 10 4 ראש עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר׃ 20O 10 5 אגר בקיץ בן משכיל נרדם בקציר בן מביש׃ 20O 10 6 ברכות לראש צדיק ופי רשעים יכסה חמס׃ 20O 10 7 זכר צדיק לברכה ושם רשעים ירקב׃ 20O 10 8 חכם לב יקח מצות ואויל שפתים ילבט׃ 20O 10 9 הולך בתם ילך בטח ומעקש דרכיו יודע׃ 20O 10 10 קרץ עין יתן עצבת ואויל שפתים ילבט׃ 20O 10 11 מקור חיים פי צדיק ופי רשעים יכסה חמס׃ 20O 10 12 שנאה תעורר מדנים ועל כל פשעים תכסה אהבה׃ 20O 10 13 בשפתי נבון תמצא חכמה ושבט לגו חסר לב׃ 20O 10 14 חכמים יצפנו דעת ופי אויל מחתה קרבה׃ 20O 10 15 הון עשיר קרית עזו מחתת דלים רישם׃ 20O 10 16 פעלת צדיק לחיים תבואת רשע לחטאת׃ 20O 10 17 ארח לחיים שומר מוסר ועוזב תוכחת מתעה׃ 20O 10 18 מכסה שנאה שפתי שקר ומוצא דבה הוא כסיל׃ 20O 10 19 ברב דברים לא יחדל פשע וחשך שפתיו משכיל׃ 20O 10 20 כסף נבחר לשון צדיק לב רשעים כמעט׃ 20O 10 21 שפתי צדיק ירעו רבים ואוילים בחסר לב ימותו׃ 20O 10 22 ברכת יהוה היא תעשיר ולא יוסף עצב עמה׃ 20O 10 23 כשחוק לכסיל עשות זמה וחכמה לאיש תבונה׃ 20O 10 24 מגורת רשע היא תבואנו ותאות צדיקים יתן׃ 20O 10 25 כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם׃ 20O 10 26 כחמץ לשנים וכעשן לעינים כן העצל לשלחיו׃ 20O 10 27 יראת יהוה תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה׃ 20O 10 28 תוחלת צדיקים שמחה ותקות רשעים תאבד׃ 20O 10 29 מעוז לתם דרך יהוה ומחתה לפעלי און׃ 20O 10 30 צדיק לעולם בל ימוט ורשעים לא ישכנו ארץ׃ 20O 10 31 פי צדיק ינוב חכמה ולשון תהפכות תכרת׃ 20O 10 32 שפתי צדיק ידעון רצון ופי רשעים תהפכות׃ 20O 11 1 מאזני מרמה תועבת יהוה ואבן שלמה רצונו׃ 20O 11 2 בא זדון ויבא קלון ואת צנועים חכמה׃ 20O 11 3 תמת ישרים תנחם וסלף בוגדים ושדם׃ 20O 11 4 לא יועיל הון ביום עברה וצדקה תציל ממות׃ 20O 11 5 צדקת תמים תישר דרכו וברשעתו יפל רשע׃ 20O 11 6 צדקת ישרים תצילם ובהות בגדים ילכדו׃ 20O 11 7 במות אדם רשע תאבד תקוה ותוחלת אונים אבדה׃ 20O 11 8 צדיק מצרה נחלץ ויבא רשע תחתיו׃ 20O 11 9 בפה חנף ישחת רעהו ובדעת צדיקים יחלצו׃ 20O 11 10 בטוב צדיקים תעלץ קריה ובאבד רשעים רנה׃ 20O 11 11 בברכת ישרים תרום קרת ובפי רשעים תהרס׃ 20O 11 12 בז לרעהו חסר לב ואיש תבונות יחריש׃ 20O 11 13 הולך רכיל מגלה סוד ונאמן רוח מכסה דבר׃ 20O 11 14 באין תחבלות יפל עם ותשועה ברב יועץ׃ 20O 11 15 רע ירוע כי ערב זר ושנא תקעים בוטח׃ 20O 11 16 אשת חן תתמך כבוד ועריצים יתמכו עשר׃ 20O 11 17 גמל נפשו איש חסד ועכר שארו אכזרי׃ 20O 11 18 רשע עשה פעלת שקר וזרע צדקה שכר אמת׃ 20O 11 19 כן צדקה לחיים ומרדף רעה למותו׃ 20O 11 20 תועבת יהוה עקשי לב ורצונו תמימי דרך׃ 20O 11 21 יד ליד לא ינקה רע וזרע צדיקים נמלט׃ 20O 11 22 נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם׃ 20O 11 23 תאות צדיקים אך טוב תקות רשעים עברה׃ 20O 11 24 יש מפזר ונוסף עוד וחושך מישר אך למחסור׃ 20O 11 25 נפש ברכה תדשן ומרוה גם הוא יורא׃ 20O 11 26 מנע בר יקבהו לאום וברכה לראש משביר׃ 20O 11 27 שחר טוב יבקש רצון ודרש רעה תבואנו׃ 20O 11 28 בוטח בעשרו הוא יפל וכעלה צדיקים יפרחו׃ 20O 11 29 עוכר ביתו ינחל רוח ועבד אויל לחכם לב׃ 20O 11 30 פרי צדיק עץ חיים ולקח נפשות חכם׃ 20O 11 31 הן צדיק בארץ ישלם אף כי רשע וחוטא׃ 20O 12 1 אהב מוסר אהב דעת ושנא תוכחת בער׃ 20O 12 2 טוב יפיק רצון מיהוה ואיש מזמות ירשיע׃ 20O 12 3 לא יכון אדם ברשע ושרש צדיקים בל ימוט׃ 20O 12 4 אשת חיל עטרת בעלה וכרקב בעצמותיו מבישה׃ 20O 12 5 מחשבות צדיקים משפט תחבלות רשעים מרמה׃ 20O 12 6 דברי רשעים ארב דם ופי ישרים יצילם׃ 20O 12 7 הפוך רשעים ואינם ובית צדיקים יעמד׃ 20O 12 8 לפי שכלו יהלל איש ונעוה לב יהיה לבוז׃ 20O 12 9 טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם׃ 20O 12 10 יודע צדיק נפש בהמתו ורחמי רשעים אכזרי׃ 20O 12 11 עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף ריקים חסר לב׃ 20O 12 12 חמד רשע מצוד רעים ושרש צדיקים יתן׃ 20O 12 13 בפשע שפתים מוקש רע ויצא מצרה צדיק׃ 20O 12 14 מפרי פי איש ישבע טוב וגמול ידי אדם ישוב לו׃ 20O 12 15 דרך אויל ישר בעיניו ושמע לעצה חכם׃ 20O 12 16 אויל ביום יודע כעסו וכסה קלון ערום׃ 20O 12 17 יפיח אמונה יגיד צדק ועד שקרים מרמה׃ 20O 12 18 יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא׃ 20O 12 19 שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר׃ 20O 12 20 מרמה בלב חרשי רע וליעצי שלום שמחה׃ 20O 12 21 לא יאנה לצדיק כל און ורשעים מלאו רע׃ 20O 12 22 תועבת יהוה שפתי שקר ועשי אמונה רצונו׃ 20O 12 23 אדם ערום כסה דעת ולב כסילים יקרא אולת׃ 20O 12 24 יד חרוצים תמשול ורמיה תהיה למס׃ 20O 12 25 דאגה בלב איש ישחנה ודבר טוב ישמחנה׃ 20O 12 26 יתר מרעהו צדיק ודרך רשעים תתעם׃ 20O 12 27 לא יחרך רמיה צידו והון אדם יקר חרוץ׃ 20O 12 28 בארח צדקה חיים ודרך נתיבה אל מות׃ 20O 13 1 בן חכם מוסר אב ולץ לא שמע גערה׃ 20O 13 2 מפרי פי איש יאכל טוב ונפש בגדים חמס׃ 20O 13 3 נצר פיו שמר נפשו פשק שפתיו מחתה לו׃ 20O 13 4 מתאוה ואין נפשו עצל ונפש חרצים תדשן׃ 20O 13 5 דבר שקר ישנא צדיק ורשע יבאיש ויחפיר׃ 20O 13 6 צדקה תצר תם דרך ורשעה תסלף חטאת׃ 20O 13 7 יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב׃ 20O 13 8 כפר נפש איש עשרו ורש לא שמע גערה׃ 20O 13 9 אור צדיקים ישמח ונר רשעים ידעך׃ 20O 13 10 רק בזדון יתן מצה ואת נועצים חכמה׃ 20O 13 11 הון מהבל ימעט וקבץ על יד ירבה׃ 20O 13 12 תוחלת ממשכה מחלה לב ועץ חיים תאוה באה׃ 20O 13 13 בז לדבר יחבל לו וירא מצוה הוא ישלם׃ 20O 13 14 תורת חכם מקור חיים לסור ממקשי מות׃ 20O 13 15 שכל טוב יתן חן ודרך בגדים איתן׃ 20O 13 16 כל ערום יעשה בדעת וכסיל יפרש אולת׃ 20O 13 17 מלאך רשע יפל ברע וציר אמונים מרפא׃ 20O 13 18 ריש וקלון פורע מוסר ושומר תוכחת יכבד׃ 20O 13 19 תאוה נהיה תערב לנפש ותועבת כסילים סור מרע׃ 20O 13 20 הלוך את חכמים וחכם ורעה כסילים ירוע׃ 20O 13 21 חטאים תרדף רעה ואת צדיקים ישלם טוב׃ 20O 13 22 טוב ינחיל בני בנים וצפון לצדיק חיל חוטא׃ 20O 13 23 רב אכל ניר ראשים ויש נספה בלא משפט׃ 20O 13 24 חושך שבטו שונא בנו ואהבו שחרו מוסר׃ 20O 13 25 צדיק אכל לשבע נפשו ובטן רשעים תחסר׃ 20O 14 1 חכמות נשים בנתה ביתה ואולת בידיה תהרסנו׃ 20O 14 2 הולך בישרו ירא יהוה ונלוז דרכיו בוזהו׃ 20O 14 3 בפי אויל חטר גאוה ושפתי חכמים תשמורם׃ 20O 14 4 באין אלפים אבוס בר ורב תבואות בכח שור׃ 20O 14 5 עד אמונים לא יכזב ויפיח כזבים עד שקר׃ 20O 14 6 בקש לץ חכמה ואין ודעת לנבון נקל׃ 20O 14 7 לך מנגד לאיש כסיל ובל ידעת שפתי דעת׃ 20O 14 8 חכמת ערום הבין דרכו ואולת כסילים מרמה׃ 20O 14 9 אולים יליץ אשם ובין ישרים רצון׃ 20O 14 10 לב יודע מרת נפשו ובשמחתו לא יתערב זר׃ 20O 14 11 בית רשעים ישמד ואהל ישרים יפריח׃ 20O 14 12 יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃ 20O 14 13 גם בשחוק יכאב לב ואחריתה שמחה תוגה׃ 20O 14 14 מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב׃ 20O 14 15 פתי יאמין לכל דבר וערום יבין לאשרו׃ 20O 14 16 חכם ירא וסר מרע וכסיל מתעבר ובוטח׃ 20O 14 17 קצר אפים יעשה אולת ואיש מזמות ישנא׃ 20O 14 18 נחלו פתאים אולת וערומים יכתרו דעת׃ 20O 14 19 שחו רעים לפני טובים ורשעים על שערי צדיק׃ 20O 14 20 גם לרעהו ישנא רש ואהבי עשיר רבים׃ 20O 14 21 בז לרעהו חוטא ומחונן עניים אשריו׃ 20O 14 22 הלוא יתעו חרשי רע וחסד ואמת חרשי טוב׃ 20O 14 23 בכל עצב יהיה מותר ודבר שפתים אך למחסור׃ 20O 14 24 עטרת חכמים עשרם אולת כסילים אולת׃ 20O 14 25 מציל נפשות עד אמת ויפח כזבים מרמה׃ 20O 14 26 ביראת יהוה מבטח עז ולבניו יהיה מחסה׃ 20O 14 27 יראת יהוה מקור חיים לסור ממקשי מות׃ 20O 14 28 ברב עם הדרת מלך ובאפס לאם מחתת רזון׃ 20O 14 29 ארך אפים רב תבונה וקצר רוח מרים אולת׃ 20O 14 30 חיי בשרים לב מרפא ורקב עצמות קנאה׃ 20O 14 31 עשק דל חרף עשהו ומכבדו חנן אביון׃ 20O 14 32 ברעתו ידחה רשע וחסה במותו צדיק׃ 20O 14 33 בלב נבון תנוח חכמה ובקרב כסילים תודע׃ 20O 14 34 צדקה תרומם גוי וחסד לאמים חטאת׃ 20O 14 35 רצון מלך לעבד משכיל ועברתו תהיה מביש׃ 20O 15 1 מענה רך ישיב חמה ודבר עצב יעלה אף׃ 20O 15 2 לשון חכמים תיטיב דעת ופי כסילים יביע אולת׃ 20O 15 3 בכל מקום עיני יהוה צפות רעים וטובים׃ 20O 15 4 מרפא לשון עץ חיים וסלף בה שבר ברוח׃ 20O 15 5 אויל ינאץ מוסר אביו ושמר תוכחת יערם׃ 20O 15 6 בית צדיק חסן רב ובתבואת רשע נעכרת׃ 20O 15 7 שפתי חכמים יזרו דעת ולב כסילים לא כן׃ 20O 15 8 זבח רשעים תועבת יהוה ותפלת ישרים רצונו׃ 20O 15 9 תועבת יהוה דרך רשע ומרדף צדקה יאהב׃ 20O 15 10 מוסר רע לעזב ארח שונא תוכחת ימות׃ 20O 15 11 שאול ואבדון נגד יהוה אף כי לבות בני אדם׃ 20O 15 12 לא יאהב לץ הוכח לו אל חכמים לא ילך׃ 20O 15 13 לב שמח ייטב פנים ובעצבת לב רוח נכאה׃ 20O 15 14 לב נבון יבקש דעת ופני כסילים ירעה אולת׃ 20O 15 15 כל ימי עני רעים וטוב לב משתה תמיד׃ 20O 15 16 טוב מעט ביראת יהוה מאוצר רב ומהומה בו׃ 20O 15 17 טוב ארחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו׃ 20O 15 18 איש חמה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב׃ 20O 15 19 דרך עצל כמשכת חדק וארח ישרים סללה׃ 20O 15 20 בן חכם ישמח אב וכסיל אדם בוזה אמו׃ 20O 15 21 אולת שמחה לחסר לב ואיש תבונה יישר לכת׃ 20O 15 22 הפר מחשבות באין סוד וברב יועצים תקום׃ 20O 15 23 שמחה לאיש במענה פיו ודבר בעתו מה טוב׃ 20O 15 24 ארח חיים למעלה למשכיל למען סור משאול מטה׃ 20O 15 25 בית גאים יסח יהוה ויצב גבול אלמנה׃ 20O 15 26 תועבת יהוה מחשבות רע וטהרים אמרי נעם׃ 20O 15 27 עכר ביתו בוצע בצע ושונא מתנת יחיה׃ 20O 15 28 לב צדיק יהגה לענות ופי רשעים יביע רעות׃ 20O 15 29 רחוק יהוה מרשעים ותפלת צדיקים ישמע׃ 20O 15 30 מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם׃ 20O 15 31 אזן שמעת תוכחת חיים בקרב חכמים תלין׃ 20O 15 32 פורע מוסר מואס נפשו ושומע תוכחת קונה לב׃ 20O 15 33 יראת יהוה מוסר חכמה ולפני כבוד ענוה׃ 20O 16 1 לאדם מערכי לב ומיהוה מענה לשון׃ 20O 16 2 כל דרכי איש זך בעיניו ותכן רוחות יהוה׃ 20O 16 3 גל אל יהוה מעשיך ויכנו מחשבתיך׃ 20O 16 4 כל פעל יהוה למענהו וגם רשע ליום רעה׃ 20O 16 5 תועבת יהוה כל גבה לב יד ליד לא ינקה׃ 20O 16 6 בחסד ואמת יכפר עון וביראת יהוה סור מרע׃ 20O 16 7 ברצות יהוה דרכי איש גם אויביו ישלם אתו׃ 20O 16 8 טוב מעט בצדקה מרב תבואות בלא משפט׃ 20O 16 9 לב אדם יחשב דרכו ויהוה יכין צעדו׃ 20O 16 10 קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו׃ 20O 16 11 פלס ומאזני משפט ליהוה מעשהו כל אבני כיס׃ 20O 16 12 תועבת מלכים עשות רשע כי בצדקה יכון כסא׃ 20O 16 13 רצון מלכים שפתי צדק ודבר ישרים יאהב׃ 20O 16 14 חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה׃ 20O 16 15 באור פני מלך חיים ורצונו כעב מלקוש׃ 20O 16 16 קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף׃ 20O 16 17 מסלת ישרים סור מרע שמר נפשו נצר דרכו׃ 20O 16 18 לפני שבר גאון ולפני כשלון גבה רוח׃ 20O 16 19 טוב שפל רוח את עניים מחלק שלל את גאים׃ 20O 16 20 משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח ביהוה אשריו׃ 20O 16 21 לחכם לב יקרא נבון ומתק שפתים יסיף לקח׃ 20O 16 22 מקור חיים שכל בעליו ומוסר אולים אולת׃ 20O 16 23 לב חכם ישכיל פיהו ועל שפתיו יסיף לקח׃ 20O 16 24 צוף דבש אמרי נעם מתוק לנפש ומרפא לעצם׃ 20O 16 25 יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות׃ 20O 16 26 נפש עמל עמלה לו כי אכף עליו פיהו׃ 20O 16 27 איש בליעל כרה רעה ועל שפתיו כאש צרבת׃ 20O 16 28 איש תהפכות ישלח מדון ונרגן מפריד אלוף׃ 20O 16 29 איש חמס יפתה רעהו והוליכו בדרך לא טוב׃ 20O 16 30 עצה עיניו לחשב תהפכות קרץ שפתיו כלה רעה׃ 20O 16 31 עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תמצא׃ 20O 16 32 טוב ארך אפים מגבור ומשל ברוחו מלכד עיר׃ 20O 16 33 בחיק יוטל את הגורל ומיהוה כל משפטו׃ 20O 17 1 טוב פת חרבה ושלוה בה מבית מלא זבחי ריב׃ 20O 17 2 עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה׃ 20O 17 3 מצרף לכסף וכור לזהב ובחן לבות יהוה׃ 20O 17 4 מרע מקשיב על שפת און שקר מזין על לשון הות׃ 20O 17 5 לעג לרש חרף עשהו שמח לאיד לא ינקה׃ 20O 17 6 עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם׃ 20O 17 7 לא נאוה לנבל שפת יתר אף כי לנדיב שפת שקר׃ 20O 17 8 אבן חן השחד בעיני בעליו אל כל אשר יפנה ישכיל׃ 20O 17 9 מכסה פשע מבקש אהבה ושנה בדבר מפריד אלוף׃ 20O 17 10 תחת גערה במבין מהכות כסיל מאה׃ 20O 17 11 אך מרי יבקש רע ומלאך אכזרי ישלח בו׃ 20O 17 12 פגוש דב שכול באיש ואל כסיל באולתו׃ 20O 17 13 משיב רעה תחת טובה לא תמיש רעה מביתו׃ 20O 17 14 פוטר מים ראשית מדון ולפני התגלע הריב נטוש׃ 20O 17 15 מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יהוה גם שניהם׃ 20O 17 16 למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין׃ 20O 17 17 בכל עת אהב הרע ואח לצרה יולד׃ 20O 17 18 אדם חסר לב תוקע כף ערב ערבה לפני רעהו׃ 20O 17 19 אהב פשע אהב מצה מגביה פתחו מבקש שבר׃ 20O 17 20 עקש לב לא ימצא טוב ונהפך בלשונו יפול ברעה׃ 20O 17 21 ילד כסיל לתוגה לו ולא ישמח אבי נבל׃ 20O 17 22 לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם׃ 20O 17 23 שחד מחיק רשע יקח להטות ארחות משפט׃ 20O 17 24 את פני מבין חכמה ועיני כסיל בקצה ארץ׃ 20O 17 25 כעס לאביו בן כסיל וממר ליולדתו׃ 20O 17 26 גם ענוש לצדיק לא טוב להכות נדיבים על ישר׃ 20O 17 27 חושך אמריו יודע דעת וקר רוח איש תבונה׃ 20O 17 28 גם אויל מחריש חכם יחשב אטם שפתיו נבון׃ 20O 18 1 לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע׃ 20O 18 2 לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו׃ 20O 18 3 בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה׃ 20O 18 4 מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה׃ 20O 18 5 שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט׃ 20O 18 6 שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא׃ 20O 18 7 פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו׃ 20O 18 8 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ 20O 18 9 גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית׃ 20O 18 10 מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב׃ 20O 18 11 הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו׃ 20O 18 12 לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה׃ 20O 18 13 משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה׃ 20O 18 14 רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה׃ 20O 18 15 לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת׃ 20O 18 16 מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו׃ 20O 18 17 צדיק הראשון בריבו יבא רעהו וחקרו׃ 20O 18 18 מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד׃ 20O 18 19 אח נפשע מקרית עז ומדונים כבריח ארמון׃ 20O 18 20 מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע׃ 20O 18 21 מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה׃ 20O 18 22 מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה׃ 20O 18 23 תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות׃ 20O 18 24 איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח׃ 20O 19 1 טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל׃ 20O 19 2 גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא׃ 20O 19 3 אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו׃ 20O 19 4 הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד׃ 20O 19 5 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט׃ 20O 19 6 רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן׃ 20O 19 7 כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה׃ 20O 19 8 קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב׃ 20O 19 9 עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד׃ 20O 19 10 לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים׃ 20O 19 11 שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע׃ 20O 19 12 נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו׃ 20O 19 13 הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה׃ 20O 19 14 בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת׃ 20O 19 15 עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב׃ 20O 19 16 שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת׃ 20O 19 17 מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו׃ 20O 19 18 יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך׃ 20O 19 19 גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף׃ 20O 19 20 שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך׃ 20O 19 21 רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום׃ 20O 19 22 תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב׃ 20O 19 23 יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע׃ 20O 19 24 טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה׃ 20O 19 25 לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת׃ 20O 19 26 משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר׃ 20O 19 27 חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת׃ 20O 19 28 עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און׃ 20O 19 29 נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים׃ 20O 20 1 לץ היין המה שכר וכל שגה בו לא יחכם׃ 20O 20 2 נהם ככפיר אימת מלך מתעברו חוטא נפשו׃ 20O 20 3 כבוד לאיש שבת מריב וכל אויל יתגלע׃ 20O 20 4 מחרף עצל לא יחרש ישאל בקציר ואין׃ 20O 20 5 מים עמקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה׃ 20O 20 6 רב אדם יקרא איש חסדו ואיש אמונים מי ימצא׃ 20O 20 7 מתהלך בתמו צדיק אשרי בניו אחריו׃ 20O 20 8 מלך יושב על כסא דין מזרה בעיניו כל רע׃ 20O 20 9 מי יאמר זכיתי לבי טהרתי מחטאתי׃ 20O 20 10 אבן ואבן איפה ואיפה תועבת יהוה גם שניהם׃ 20O 20 11 גם במעלליו יתנכר נער אם זך ואם ישר פעלו׃ 20O 20 12 אזן שמעת ועין ראה יהוה עשה גם שניהם׃ 20O 20 13 אל תאהב שנה פן תורש פקח עיניך שבע לחם׃ 20O 20 14 רע רע יאמר הקונה ואזל לו אז יתהלל׃ 20O 20 15 יש זהב ורב פנינים וכלי יקר שפתי דעת׃ 20O 20 16 לקח בגדו כי ערב זר ובעד נכרים חבלהו׃ 20O 20 17 ערב לאיש לחם שקר ואחר ימלא פיהו חצץ׃ 20O 20 18 מחשבות בעצה תכון ובתחבלות עשה מלחמה׃ 20O 20 19 גולה סוד הולך רכיל ולפתה שפתיו לא תתערב׃ 20O 20 20 מקלל אביו ואמו ידעך נרו באישון חשך׃ 20O 20 21 נחלה מבחלת בראשנה ואחריתה לא תברך׃ 20O 20 22 אל תאמר אשלמה רע קוה ליהוה וישע לך׃ 20O 20 23 תועבת יהוה אבן ואבן ומאזני מרמה לא טוב׃ 20O 20 24 מיהוה מצעדי גבר ואדם מה יבין דרכו׃ 20O 20 25 מוקש אדם ילע קדש ואחר נדרים לבקר׃ 20O 20 26 מזרה רשעים מלך חכם וישב עליהם אופן׃ 20O 20 27 נר יהוה נשמת אדם חפש כל חדרי בטן׃ 20O 20 28 חסד ואמת יצרו מלך וסעד בחסד כסאו׃ 20O 20 29 תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה׃ 20O 20 30 חברות פצע תמריק ברע ומכות חדרי בטן׃ 20O 21 1 פלגי מים לב מלך ביד יהוה על כל אשר יחפץ יטנו׃ 20O 21 2 כל דרך איש ישר בעיניו ותכן לבות יהוה׃ 20O 21 3 עשה צדקה ומשפט נבחר ליהוה מזבח׃ 20O 21 4 רום עינים ורחב לב נר רשעים חטאת׃ 20O 21 5 מחשבות חרוץ אך למותר וכל אץ אך למחסור׃ 20O 21 6 פעל אוצרות בלשון שקר הבל נדף מבקשי מות׃ 20O 21 7 שד רשעים יגורם כי מאנו לעשות משפט׃ 20O 21 8 הפכפך דרך איש וזר וזך ישר פעלו׃ 20O 21 9 טוב לשבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חבר׃ 20O 21 10 נפש רשע אותה רע לא יחן בעיניו רעהו׃ 20O 21 11 בענש לץ יחכם פתי ובהשכיל לחכם יקח דעת׃ 20O 21 12 משכיל צדיק לבית רשע מסלף רשעים לרע׃ 20O 21 13 אטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה׃ 20O 21 14 מתן בסתר יכפה אף ושחד בחק חמה עזה׃ 20O 21 15 שמחה לצדיק עשות משפט ומחתה לפעלי און׃ 20O 21 16 אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח׃ 20O 21 17 איש מחסור אהב שמחה אהב יין ושמן לא יעשיר׃ 20O 21 18 כפר לצדיק רשע ותחת ישרים בוגד׃ 20O 21 19 טוב שבת בארץ מדבר מאשת מדונים וכעס׃ 20O 21 20 אוצר נחמד ושמן בנוה חכם וכסיל אדם יבלענו׃ 20O 21 21 רדף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד׃ 20O 21 22 עיר גברים עלה חכם וירד עז מבטחה׃ 20O 21 23 שמר פיו ולשונו שמר מצרות נפשו׃ 20O 21 24 זד יהיר לץ שמו עושה בעברת זדון׃ 20O 21 25 תאות עצל תמיתנו כי מאנו ידיו לעשות׃ 20O 21 26 כל היום התאוה תאוה וצדיק יתן ולא יחשך׃ 20O 21 27 זבח רשעים תועבה אף כי בזמה יביאנו׃ 20O 21 28 עד כזבים יאבד ואיש שומע לנצח ידבר׃ 20O 21 29 העז איש רשע בפניו וישר הוא יכין דרכיו׃ 20O 21 30 אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד יהוה׃ 20O 21 31 סוס מוכן ליום מלחמה וליהוה התשועה׃ 20O 22 1 נבחר שם מעשר רב מכסף ומזהב חן טוב׃ 20O 22 2 עשיר ורש נפגשו עשה כלם יהוה׃ 20O 22 3 ערום ראה רעה ויסתר ופתיים עברו ונענשו׃ 20O 22 4 עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים׃ 20O 22 5 צנים פחים בדרך עקש שומר נפשו ירחק מהם׃ 20O 22 6 חנך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה׃ 20O 22 7 עשיר ברשים ימשול ועבד לוה לאיש מלוה׃ 20O 22 8 זורע עולה יקצור און ושבט עברתו יכלה׃ 20O 22 9 טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל׃ 20O 22 10 גרש לץ ויצא מדון וישבת דין וקלון׃ 20O 22 11 אהב טהור לב חן שפתיו רעהו מלך׃ 20O 22 12 עיני יהוה נצרו דעת ויסלף דברי בגד׃ 20O 22 13 אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות ארצח׃ 20O 22 14 שוחה עמקה פי זרות זעום יהוה יפול שם׃ 20O 22 15 אולת קשורה בלב נער שבט מוסר ירחיקנה ממנו׃ 20O 22 16 עשק דל להרבות לו נתן לעשיר אך למחסור׃ 20O 22 17 הט אזנך ושמע דברי חכמים ולבך תשית לדעתי׃ 20O 22 18 כי נעים כי תשמרם בבטנך יכנו יחדו על שפתיך׃ 20O 22 19 להיות ביהוה מבטחך הודעתיך היום אף אתה׃ 20O 22 20 הלא כתבתי לך שלשום במועצות ודעת׃ 20O 22 21 להודיעך קשט אמרי אמת להשיב אמרים אמת לשלחיך׃ 20O 22 22 אל תגזל דל כי דל הוא ואל תדכא עני בשער׃ 20O 22 23 כי יהוה יריב ריבם וקבע את קבעיהם נפש׃ 20O 22 24 אל תתרע את בעל אף ואת איש חמות לא תבוא׃ 20O 22 25 פן תאלף ארחתו ולקחת מוקש לנפשך׃ 20O 22 26 אל תהי בתקעי כף בערבים משאות׃ 20O 22 27 אם אין לך לשלם למה יקח משכבך מתחתיך׃ 20O 22 28 אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך׃ 20O 22 29 חזית איש מהיר במלאכתו לפני מלכים יתיצב בל יתיצב לפני חשכים׃ 20O 23 1 כי תשב ללחום את מושל בין תבין את אשר לפניך׃ 20O 23 2 ושמת שכין בלעך אם בעל נפש אתה׃ 20O 23 3 אל תתאו למטעמותיו והוא לחם כזבים׃ 20O 23 4 אל תיגע להעשיר מבינתך חדל׃ 20O 23 5 התעוף עיניך בו ואיננו כי עשה יעשה לו כנפים כנשר ועיף השמים׃ 20O 23 6 אל תלחם את לחם רע עין ואל תתאו למטעמתיו׃ 20O 23 7 כי כמו שער בנפשו כן הוא אכל ושתה יאמר לך ולבו בל עמך׃ 20O 23 8 פתך אכלת תקיאנה ושחת דבריך הנעימים׃ 20O 23 9 באזני כסיל אל תדבר כי יבוז לשכל מליך׃ 20O 23 10 אל תסג גבול עולם ובשדי יתומים אל תבא׃ 20O 23 11 כי גאלם חזק הוא יריב את ריבם אתך׃ 20O 23 12 הביאה למוסר לבך ואזנך לאמרי דעת׃ 20O 23 13 אל תמנע מנער מוסר כי תכנו בשבט לא ימות׃ 20O 23 14 אתה בשבט תכנו ונפשו משאול תציל׃ 20O 23 15 בני אם חכם לבך ישמח לבי גם אני׃ 20O 23 16 ותעלזנה כליותי בדבר שפתיך מישרים׃ 20O 23 17 אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת יהוה כל היום׃ 20O 23 18 כי אם יש אחרית ותקותך לא תכרת׃ 20O 23 19 שמע אתה בני וחכם ואשר בדרך לבך׃ 20O 23 20 אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו׃ 20O 23 21 כי סבא וזולל יורש וקרעים תלביש נומה׃ 20O 23 22 שמע לאביך זה ילדך ואל תבוז כי זקנה אמך׃ 20O 23 23 אמת קנה ואל תמכר חכמה ומוסר ובינה׃ 20O 23 24 גול יגול אבי צדיק יולד חכם וישמח בו׃ 20O 23 25 ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך׃ 20O 23 26 תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תרצנה׃ 20O 23 27 כי שוחה עמקה זונה ובאר צרה נכריה׃ 20O 23 28 אף היא כחתף תארב ובוגדים באדם תוסף׃ 20O 23 29 למי אוי למי אבוי למי מדונים למי שיח למי פצעים חנם למי חכללות עינים׃ 20O 23 30 למאחרים על היין לבאים לחקר ממסך׃ 20O 23 31 אל תרא יין כי יתאדם כי יתן בכיס עינו יתהלך במישרים׃ 20O 23 32 אחריתו כנחש ישך וכצפעני יפרש׃ 20O 23 33 עיניך יראו זרות ולבך ידבר תהפכות׃ 20O 23 34 והיית כשכב בלב ים וכשכב בראש חבל׃ 20O 23 35 הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי מתי אקיץ אוסיף אבקשנו עוד׃ 20O 24 1 אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם׃ 20O 24 2 כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה׃ 20O 24 3 בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן׃ 20O 24 4 ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים׃ 20O 24 5 גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח׃ 20O 24 6 כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ׃ 20O 24 7 ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו׃ 20O 24 8 מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו׃ 20O 24 9 זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ׃ 20O 24 10 התרפית ביום צרה צר כחכה׃ 20O 24 11 הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך׃ 20O 24 12 כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו׃ 20O 24 13 אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך׃ 20O 24 14 כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת׃ 20O 24 15 אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו׃ 20O 24 16 כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה׃ 20O 24 17 בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך׃ 20O 24 18 פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו׃ 20O 24 19 אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים׃ 20O 24 20 כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך׃ 20O 24 21 ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב׃ 20O 24 22 כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע׃ 20O 24 23 גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב׃ 20O 24 24 אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים׃ 20O 24 25 ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב׃ 20O 24 26 שפתים ישק משיב דברים נכחים׃ 20O 24 27 הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך׃ 20O 24 28 אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך׃ 20O 24 29 אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו׃ 20O 24 30 על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב׃ 20O 24 31 והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה׃ 20O 24 32 ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר׃ 20O 24 33 מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב׃ 20O 24 34 ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן׃ 20O 25 1 גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה׃ 20O 25 2 כבד אלהים הסתר דבר וכבד מלכים חקר דבר׃ 20O 25 3 שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר׃ 20O 25 4 הגו סיגים מכסף ויצא לצרף כלי׃ 20O 25 5 הגו רשע לפני מלך ויכון בצדק כסאו׃ 20O 25 6 אל תתהדר לפני מלך ובמקום גדלים אל תעמד׃ 20O 25 7 כי טוב אמר לך עלה הנה מהשפילך לפני נדיב אשר ראו עיניך׃ 20O 25 8 אל תצא לרב מהר פן מה תעשה באחריתה בהכלים אתך רעך׃ 20O 25 9 ריבך ריב את רעך וסוד אחר אל תגל׃ 20O 25 10 פן יחסדך שמע ודבתך לא תשוב׃ 20O 25 11 תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבר על אפניו׃ 20O 25 12 נזם זהב וחלי כתם מוכיח חכם על אזן שמעת׃ 20O 25 13 כצנת שלג ביום קציר ציר נאמן לשלחיו ונפש אדניו ישיב׃ 20O 25 14 נשיאים ורוח וגשם אין איש מתהלל במתת שקר׃ 20O 25 15 בארך אפים יפתה קצין ולשון רכה תשבר גרם׃ 20O 25 16 דבש מצאת אכל דיך פן תשבענו והקאתו׃ 20O 25 17 הקר רגלך מבית רעך פן ישבעך ושנאך׃ 20O 25 18 מפיץ וחרב וחץ שנון איש ענה ברעהו עד שקר׃ 20O 25 19 שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה׃ 20O 25 20 מעדה בגד ביום קרה חמץ על נתר ושר בשרים על לב רע׃ 20O 25 21 אם רעב שנאך האכלהו לחם ואם צמא השקהו מים׃ 20O 25 22 כי גחלים אתה חתה על ראשו ויהוה ישלם לך׃ 20O 25 23 רוח צפון תחולל גשם ופנים נזעמים לשון סתר׃ 20O 25 24 טוב שבת על פנת גג מאשת מדונים ובית חבר׃ 20O 25 25 מים קרים על נפש עיפה ושמועה טובה מארץ מרחק׃ 20O 25 26 מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע׃ 20O 25 27 אכל דבש הרבות לא טוב וחקר כבדם כבוד׃ 20O 25 28 עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצר לרוחו׃ 20O 26 1 כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד׃ 20O 26 2 כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא׃ 20O 26 3 שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים׃ 20O 26 4 אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה׃ 20O 26 5 ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו׃ 20O 26 6 מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל׃ 20O 26 7 דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים׃ 20O 26 8 כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד׃ 20O 26 9 חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים׃ 20O 26 10 רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים׃ 20O 26 11 ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו׃ 20O 26 12 ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו׃ 20O 26 13 אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות׃ 20O 26 14 הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו׃ 20O 26 15 טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו׃ 20O 26 16 חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם׃ 20O 26 17 מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו׃ 20O 26 18 כמתלהלה הירה זקים חצים ומות׃ 20O 26 19 כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני׃ 20O 26 20 באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון׃ 20O 26 21 פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב׃ 20O 26 22 דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן׃ 20O 26 23 כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע׃ 20O 26 24 בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה׃ 20O 26 25 כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו׃ 20O 26 26 תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל׃ 20O 26 27 כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב׃ 20O 26 28 לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה׃ 20O 27 1 אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום׃ 20O 27 2 יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך׃ 20O 27 3 כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם׃ 20O 27 4 אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה׃ 20O 27 5 טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת׃ 20O 27 6 נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא׃ 20O 27 7 נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק׃ 20O 27 8 כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו׃ 20O 27 9 שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש׃ 20O 27 10 רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק׃ 20O 27 11 חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר׃ 20O 27 12 ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו׃ 20O 27 13 קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו׃ 20O 27 14 מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו׃ 20O 27 15 דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה׃ 20O 27 16 צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא׃ 20O 27 17 ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו׃ 20O 27 18 נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד׃ 20O 27 19 כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם׃ 20O 27 20 שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה׃ 20O 27 21 מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו׃ 20O 27 22 אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו׃ 20O 27 23 ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים׃ 20O 27 24 כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור׃ 20O 27 25 גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים׃ 20O 27 26 כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים׃ 20O 27 27 ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך׃ 20O 28 1 נסו ואין רדף רשע וצדיקים ככפיר יבטח׃ 20O 28 2 בפשע ארץ רבים שריה ובאדם מבין ידע כן יאריך׃ 20O 28 3 גבר רש ועשק דלים מטר סחף ואין לחם׃ 20O 28 4 עזבי תורה יהללו רשע ושמרי תורה יתגרו בם׃ 20O 28 5 אנשי רע לא יבינו משפט ומבקשי יהוה יבינו כל׃ 20O 28 6 טוב רש הולך בתמו מעקש דרכים והוא עשיר׃ 20O 28 7 נוצר תורה בן מבין ורעה זוללים יכלים אביו׃ 20O 28 8 מרבה הונו בנשך ובתרבית לחונן דלים יקבצנו׃ 20O 28 9 מסיר אזנו משמע תורה גם תפלתו תועבה׃ 20O 28 10 משגה ישרים בדרך רע בשחותו הוא יפול ותמימים ינחלו טוב׃ 20O 28 11 חכם בעיניו איש עשיר ודל מבין יחקרנו׃ 20O 28 12 בעלץ צדיקים רבה תפארת ובקום רשעים יחפש אדם׃ 20O 28 13 מכסה פשעיו לא יצליח ומודה ועזב ירחם׃ 20O 28 14 אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה׃ 20O 28 15 ארי נהם ודב שוקק משל רשע על עם דל׃ 20O 28 16 נגיד חסר תבונות ורב מעשקות שנאי בצע יאריך ימים׃ 20O 28 17 אדם עשק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו׃ 20O 28 18 הולך תמים יושע ונעקש דרכים יפול באחת׃ 20O 28 19 עבד אדמתו ישבע לחם ומרדף רקים ישבע ריש׃ 20O 28 20 איש אמונות רב ברכות ואץ להעשיר לא ינקה׃ 20O 28 21 הכר פנים לא טוב ועל פת לחם יפשע גבר׃ 20O 28 22 נבהל להון איש רע עין ולא ידע כי חסר יבאנו׃ 20O 28 23 מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון׃ 20O 28 24 גוזל אביו ואמו ואמר אין פשע חבר הוא לאיש משחית׃ 20O 28 25 רחב נפש יגרה מדון ובוטח על יהוה ידשן׃ 20O 28 26 בוטח בלבו הוא כסיל והולך בחכמה הוא ימלט׃ 20O 28 27 נותן לרש אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות׃ 20O 28 28 בקום רשעים יסתר אדם ובאבדם ירבו צדיקים׃ 20O 29 1 איש תוכחות מקשה ערף פתע ישבר ואין מרפא׃ 20O 29 2 ברבות צדיקים ישמח העם ובמשל רשע יאנח עם׃ 20O 29 3 איש אהב חכמה ישמח אביו ורעה זונות יאבד הון׃ 20O 29 4 מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרומות יהרסנה׃ 20O 29 5 גבר מחליק על רעהו רשת פורש על פעמיו׃ 20O 29 6 בפשע איש רע מוקש וצדיק ירון ושמח׃ 20O 29 7 ידע צדיק דין דלים רשע לא יבין דעת׃ 20O 29 8 אנשי לצון יפיחו קריה וחכמים ישיבו אף׃ 20O 29 9 איש חכם נשפט את איש אויל ורגז ושחק ואין נחת׃ 20O 29 10 אנשי דמים ישנאו תם וישרים יבקשו נפשו׃ 20O 29 11 כל רוחו יוציא כסיל וחכם באחור ישבחנה׃ 20O 29 12 משל מקשיב על דבר שקר כל משרתיו רשעים׃ 20O 29 13 רש ואיש תככים נפגשו מאיר עיני שניהם יהוה׃ 20O 29 14 מלך שופט באמת דלים כסאו לעד יכון׃ 20O 29 15 שבט ותוכחת יתן חכמה ונער משלח מביש אמו׃ 20O 29 16 ברבות רשעים ירבה פשע וצדיקים במפלתם יראו׃ 20O 29 17 יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך׃ 20O 29 18 באין חזון יפרע עם ושמר תורה אשרהו׃ 20O 29 19 בדברים לא יוסר עבד כי יבין ואין מענה׃ 20O 29 20 חזית איש אץ בדבריו תקוה לכסיל ממנו׃ 20O 29 21 מפנק מנער עבדו ואחריתו יהיה מנון׃ 20O 29 22 איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע׃ 20O 29 23 גאות אדם תשפילנו ושפל רוח יתמך כבוד׃ 20O 29 24 חולק עם גנב שונא נפשו אלה ישמע ולא יגיד׃ 20O 29 25 חרדת אדם יתן מוקש ובוטח ביהוה ישגב׃ 20O 29 26 רבים מבקשים פני מושל ומיהוה משפט איש׃ 20O 29 27 תועבת צדיקים איש עול ותועבת רשע ישר דרך׃ 20O 30 1 דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל׃ 20O 30 2 כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי׃ 20O 30 3 ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע׃ 20O 30 4 מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע׃ 20O 30 5 כל אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו׃ 20O 30 6 אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת׃ 20O 30 7 שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות׃ 20O 30 8 שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי׃ 20O 30 9 פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי׃ 20O 30 10 אל תלשן עבד אל אדנו פן יקללך ואשמת׃ 20O 30 11 דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך׃ 20O 30 12 דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ׃ 20O 30 13 דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו׃ 20O 30 14 דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם׃ 20O 30 15 לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון׃ 20O 30 16 שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון׃ 20O 30 17 עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר׃ 20O 30 18 שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים׃ 20O 30 19 דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה׃ 20O 30 20 כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און׃ 20O 30 21 תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת׃ 20O 30 22 תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם׃ 20O 30 23 תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה׃ 20O 30 24 ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים׃ 20O 30 25 הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם׃ 20O 30 26 שפנים עם לא עצום וישימו בסלע ביתם׃ 20O 30 27 מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו׃ 20O 30 28 שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך׃ 20O 30 29 שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת׃ 20O 30 30 ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל׃ 20O 30 31 זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו׃ 20O 30 32 אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה׃ 20O 30 33 כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב׃ 20O 31 1 דברי למואל מלך משא אשר יסרתו אמו׃ 20O 31 2 מה ברי ומה בר בטני ומה בר נדרי׃ 20O 31 3 אל תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין׃ 20O 31 4 אל למלכים למואל אל למלכים שתו יין ולרוזנים או שכר׃ 20O 31 5 פן ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל בני עני׃ 20O 31 6 תנו שכר לאובד ויין למרי נפש׃ 20O 31 7 ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר עוד׃ 20O 31 8 פתח פיך לאלם אל דין כל בני חלוף׃ 20O 31 9 פתח פיך שפט צדק ודין עני ואביון׃ 20O 31 10 אשת חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה׃ 20O 31 11 בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר׃ 20O 31 12 גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה׃ 20O 31 13 דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה׃ 20O 31 14 היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה׃ 20O 31 15 ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה׃ 20O 31 16 זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע כרם׃ 20O 31 17 חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה׃ 20O 31 18 טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בליל נרה׃ 20O 31 19 ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך׃ 20O 31 20 כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון׃ 20O 31 21 לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבש שנים׃ 20O 31 22 מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה׃ 20O 31 23 נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ׃ 20O 31 24 סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני׃ 20O 31 25 עז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון׃ 20O 31 26 פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה׃ 20O 31 27 צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל׃ 20O 31 28 קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה׃ 20O 31 29 רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה׃ 20O 31 30 שקר החן והבל היפי אשה יראת יהוה היא תתהלל׃ 20O 31 31 תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה׃ 21O 1 1 דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם׃ 21O 1 2 הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל׃ 21O 1 3 מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש׃ 21O 1 4 דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת׃ 21O 1 5 וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם׃ 21O 1 6 הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח׃ 21O 1 7 כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים שם הם שבים ללכת׃ 21O 1 8 כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע׃ 21O 1 9 מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש׃ 21O 1 10 יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו׃ 21O 1 11 אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון עם שיהיו לאחרנה׃ 21O 1 12 אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם׃ 21O 1 13 ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ 21O 1 14 ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח׃ 21O 1 15 מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות׃ 21O 1 16 דברתי אני עם לבי לאמר אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת׃ 21O 1 17 ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללות ושכלות ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח׃ 21O 1 18 כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב׃ 21O 2 1 אמרתי אני בלבי לכה נא אנסכה בשמחה וראה בטוב והנה גם הוא הבל׃ 21O 2 2 לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זה עשה׃ 21O 2 3 תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם׃ 21O 2 4 הגדלתי מעשי בניתי לי בתים נטעתי לי כרמים׃ 21O 2 5 עשיתי לי גנות ופרדסים ונטעתי בהם עץ כל פרי׃ 21O 2 6 עשיתי לי ברכות מים להשקות מהם יער צומח עצים׃ 21O 2 7 קניתי עבדים ושפחות ובני בית היה לי גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי מכל שהיו לפני בירושלם׃ 21O 2 8 כנסתי לי גם כסף וזהב וסגלת מלכים והמדינות עשיתי לי שרים ושרות ותענוגת בני האדם שדה ושדות׃ 21O 2 9 וגדלתי והוספתי מכל שהיה לפני בירושלם אף חכמתי עמדה לי׃ 21O 2 10 וכל אשר שאלו עיני לא אצלתי מהם לא מנעתי את לבי מכל שמחה כי לבי שמח מכל עמלי וזה היה חלקי מכל עמלי׃ 21O 2 11 ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל ורעות רוח ואין יתרון תחת השמש׃ 21O 2 12 ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבוא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו׃ 21O 2 13 וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך׃ 21O 2 14 החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם׃ 21O 2 15 ואמרתי אני בלבי כמקרה הכסיל גם אני יקרני ולמה חכמתי אני אז יותר ודברתי בלבי שגם זה הבל׃ 21O 2 16 כי אין זכרון לחכם עם הכסיל לעולם בשכבר הימים הבאים הכל נשכח ואיך ימות החכם עם הכסיל׃ 21O 2 17 ושנאתי את החיים כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל ורעות רוח׃ 21O 2 18 ושנאתי אני את כל עמלי שאני עמל תחת השמש שאניחנו לאדם שיהיה אחרי׃ 21O 2 19 ומי יודע החכם יהיה או סכל וישלט בכל עמלי שעמלתי ושחכמתי תחת השמש גם זה הבל׃ 21O 2 20 וסבותי אני ליאש את לבי על כל העמל שעמלתי תחת השמש׃ 21O 2 21 כי יש אדם שעמלו בחכמה ובדעת ובכשרון ולאדם שלא עמל בו יתננו חלקו גם זה הבל ורעה רבה׃ 21O 2 22 כי מה הוה לאדם בכל עמלו וברעיון לבו שהוא עמל תחת השמש׃ 21O 2 23 כי כל ימיו מכאבים וכעס ענינו גם בלילה לא שכב לבו גם זה הבל הוא׃ 21O 2 24 אין טוב באדם שיאכל ושתה והראה את נפשו טוב בעמלו גם זה ראיתי אני כי מיד האלהים היא׃ 21O 2 25 כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני׃ 21O 2 26 כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה ולחוטא נתן ענין לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים גם זה הבל ורעות רוח׃ 21O 3 1 לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים׃ 21O 3 2 עת ללדת ועת למות עת לטעת ועת לעקור נטוע׃ 21O 3 3 עת להרוג ועת לרפוא עת לפרוץ ועת לבנות׃ 21O 3 4 עת לבכות ועת לשחוק עת ספוד ועת רקוד׃ 21O 3 5 עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים עת לחבוק ועת לרחק מחבק׃ 21O 3 6 עת לבקש ועת לאבד עת לשמור ועת להשליך׃ 21O 3 7 עת לקרוע ועת לתפור עת לחשות ועת לדבר׃ 21O 3 8 עת לאהב ועת לשנא עת מלחמה ועת שלום׃ 21O 3 9 מה יתרון העושה באשר הוא עמל׃ 21O 3 10 ראיתי את הענין אשר נתן אלהים לבני האדם לענות בו׃ 21O 3 11 את הכל עשה יפה בעתו גם את העלם נתן בלבם מבלי אשר לא ימצא האדם את המעשה אשר עשה האלהים מראש ועד סוף׃ 21O 3 12 ידעתי כי אין טוב בם כי אם לשמוח ולעשות טוב בחייו׃ 21O 3 13 וגם כל האדם שיאכל ושתה וראה טוב בכל עמלו מתת אלהים היא׃ 21O 3 14 ידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם עליו אין להוסיף וממנו אין לגרע והאלהים עשה שיראו מלפניו׃ 21O 3 15 מה שהיה כבר הוא ואשר להיות כבר היה והאלהים יבקש את נרדף׃ 21O 3 16 ועוד ראיתי תחת השמש מקום המשפט שמה הרשע ומקום הצדק שמה הרשע׃ 21O 3 17 אמרתי אני בלבי את הצדיק ואת הרשע ישפט האלהים כי עת לכל חפץ ועל כל המעשה שם׃ 21O 3 18 אמרתי אני בלבי על דברת בני האדם לברם האלהים ולראות שהם בהמה המה להם׃ 21O 3 19 כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל׃ 21O 3 20 הכל הולך אל מקום אחד הכל היה מן העפר והכל שב אל העפר׃ 21O 3 21 מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה ורוח הבהמה הירדת היא למטה לארץ׃ 21O 3 22 וראיתי כי אין טוב מאשר ישמח האדם במעשיו כי הוא חלקו כי מי יביאנו לראות במה שיהיה אחריו׃ 21O 4 1 ושבתי אני ואראה את כל העשקים אשר נעשים תחת השמש והנה דמעת העשקים ואין להם מנחם ומיד עשקיהם כח ואין להם מנחם׃ 21O 4 2 ושבח אני את המתים שכבר מתו מן החיים אשר המה חיים עדנה׃ 21O 4 3 וטוב משניהם את אשר עדן לא היה אשר לא ראה את המעשה הרע אשר נעשה תחת השמש׃ 21O 4 4 וראיתי אני את כל עמל ואת כל כשרון המעשה כי היא קנאת איש מרעהו גם זה הבל ורעות רוח׃ 21O 4 5 הכסיל חבק את ידיו ואכל את בשרו׃ 21O 4 6 טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל ורעות רוח׃ 21O 4 7 ושבתי אני ואראה הבל תחת השמש׃ 21O 4 8 יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו ואין קץ לכל עמלו גם עיניו לא תשבע עשר ולמי אני עמל ומחסר את נפשי מטובה גם זה הבל וענין רע הוא׃ 21O 4 9 טובים השנים מן האחד אשר יש להם שכר טוב בעמלם׃ 21O 4 10 כי אם יפלו האחד יקים את חברו ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו׃ 21O 4 11 גם אם ישכבו שנים וחם להם ולאחד איך יחם׃ 21O 4 12 ואם יתקפו האחד השנים יעמדו נגדו והחוט המשלש לא במהרה ינתק׃ 21O 4 13 טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל אשר לא ידע להזהר עוד׃ 21O 4 14 כי מבית הסורים יצא למלך כי גם במלכותו נולד רש׃ 21O 4 15 ראיתי את כל החיים המהלכים תחת השמש עם הילד השני אשר יעמד תחתיו׃ 21O 4 16 אין קץ לכל העם לכל אשר היה לפניהם גם האחרונים לא ישמחו בו כי גם זה הבל ורעיון רוח׃ 21O 5 1 שמר רגליך כאשר תלך אל בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע׃ 21O 5 2 אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים׃ 21O 5 3 כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים׃ 21O 5 4 כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר תדר שלם׃ 21O 5 5 טוב אשר לא תדר משתדור ולא תשלם׃ 21O 5 6 אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך׃ 21O 5 7 כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא׃ 21O 5 8 אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם׃ 21O 5 9 ויתרון ארץ בכל היא מלך לשדה נעבד׃ 21O 5 10 אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל׃ 21O 5 11 ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית עיניו׃ 21O 5 12 מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון׃ 21O 5 13 יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו׃ 21O 5 14 ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃ 21O 5 15 כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו׃ 21O 5 16 וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח׃ 21O 5 17 גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף׃ 21O 5 18 הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים כי הוא חלקו׃ 21O 5 19 גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא׃ 21O 5 20 כי לא הרבה יזכר את ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו׃ 21O 6 1 יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על האדם׃ 21O 6 2 איש אשר יתן לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר יתאוה ולא ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא׃ 21O 6 3 אם יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי שניו ונפשו לא תשבע מן הטובה וגם קבורה לא היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל׃ 21O 6 4 כי בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכסה׃ 21O 6 5 גם שמש לא ראה ולא ידע נחת לזה מזה׃ 21O 6 6 ואלו חיה אלף שנים פעמים וטובה לא ראה הלא אל מקום אחד הכל הולך׃ 21O 6 7 כל עמל האדם לפיהו וגם הנפש לא תמלא׃ 21O 6 8 כי מה יותר לחכם מן הכסיל מה לעני יודע להלך נגד החיים׃ 21O 6 9 טוב מראה עינים מהלך נפש גם זה הבל ורעות רוח׃ 21O 6 10 מה שהיה כבר נקרא שמו ונודע אשר הוא אדם ולא יוכל לדין עם שהתקיף ממנו׃ 21O 6 11 כי יש דברים הרבה מרבים הבל מה יתר לאדם׃ 21O 6 12 כי מי יודע מה טוב לאדם בחיים מספר ימי חיי הבלו ויעשם כצל אשר מי יגיד לאדם מה יהיה אחריו תחת השמש׃ 21O 7 1 טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו׃ 21O 7 2 טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו׃ 21O 7 3 טוב כעס משחק כי ברע פנים ייטב לב׃ 21O 7 4 לב חכמים בבית אבל ולב כסילים בבית שמחה׃ 21O 7 5 טוב לשמע גערת חכם מאיש שמע שיר כסילים׃ 21O 7 6 כי כקול הסירים תחת הסיר כן שחק הכסיל וגם זה הבל׃ 21O 7 7 כי העשק יהולל חכם ויאבד את לב מתנה׃ 21O 7 8 טוב אחרית דבר מראשיתו טוב ארך רוח מגבה רוח׃ 21O 7 9 אל תבהל ברוחך לכעוס כי כעס בחיק כסילים ינוח׃ 21O 7 10 אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה׃ 21O 7 11 טובה חכמה עם נחלה ויתר לראי השמש׃ 21O 7 12 כי בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה׃ 21O 7 13 ראה את מעשה האלהים כי מי יוכל לתקן את אשר עותו׃ 21O 7 14 ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה׃ 21O 7 15 את הכל ראיתי בימי הבלי יש צדיק אבד בצדקו ויש רשע מאריך ברעתו׃ 21O 7 16 אל תהי צדיק הרבה ואל תתחכם יותר למה תשומם׃ 21O 7 17 אל תרשע הרבה ואל תהי סכל למה תמות בלא עתך׃ 21O 7 18 טוב אשר תאחז בזה וגם מזה אל תנח את ידך כי ירא אלהים יצא את כלם׃ 21O 7 19 החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר׃ 21O 7 20 כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא׃ 21O 7 21 גם לכל הדברים אשר ידברו אל תתן לבך אשר לא תשמע את עבדך מקללך׃ 21O 7 22 כי גם פעמים רבות ידע לבך אשר גם את קללת אחרים׃ 21O 7 23 כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני׃ 21O 7 24 רחוק מה שהיה ועמק עמק מי ימצאנו׃ 21O 7 25 סבותי אני ולבי לדעת ולתור ובקש חכמה וחשבון ולדעת רשע כסל והסכלות הוללות׃ 21O 7 26 ומוצא אני מר ממות את האשה אשר היא מצודים וחרמים לבה אסורים ידיה טוב לפני האלהים ימלט ממנה וחוטא ילכד בה׃ 21O 7 27 ראה זה מצאתי אמרה קהלת אחת לאחת למצא חשבון׃ 21O 7 28 אשר עוד בקשה נפשי ולא מצאתי אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי׃ 21O 7 29 לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבנות רבים׃ 21O 8 1 מי כהחכם ומי יודע פשר דבר חכמת אדם תאיר פניו ועז פניו ישנא׃ 21O 8 2 אני פי מלך שמור ועל דברת שבועת אלהים׃ 21O 8 3 אל תבהל מפניו תלך אל תעמד בדבר רע כי כל אשר יחפץ יעשה׃ 21O 8 4 באשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה׃ 21O 8 5 שומר מצוה לא ידע דבר רע ועת ומשפט ידע לב חכם׃ 21O 8 6 כי לכל חפץ יש עת ומשפט כי רעת האדם רבה עליו׃ 21O 8 7 כי איננו ידע מה שיהיה כי כאשר יהיה מי יגיד לו׃ 21O 8 8 אין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח ואין שלטון ביום המות ואין משלחת במלחמה ולא ימלט רשע את בעליו׃ 21O 8 9 את כל זה ראיתי ונתון את לבי לכל מעשה אשר נעשה תחת השמש עת אשר שלט האדם באדם לרע לו׃ 21O 8 10 ובכן ראיתי רשעים קברים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו גם זה הבל׃ 21O 8 11 אשר אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה על כן מלא לב בני האדם בהם לעשות רע׃ 21O 8 12 אשר חטא עשה רע מאת ומאריך לו כי גם יודע אני אשר יהיה טוב ליראי האלהים אשר ייראו מלפניו׃ 21O 8 13 וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני אלהים׃ 21O 8 14 יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים אשר מגיע אלהם כמעשה הרשעים ויש רשעים שמגיע אלהם כמעשה הצדיקים אמרתי שגם זה הבל׃ 21O 8 15 ושבחתי אני את השמחה אשר אין טוב לאדם תחת השמש כי אם לאכול ולשתות ולשמוח והוא ילונו בעמלו ימי חייו אשר נתן לו האלהים תחת השמש׃ 21O 8 16 כאשר נתתי את לבי לדעת חכמה ולראות את הענין אשר נעשה על הארץ כי גם ביום ובלילה שנה בעיניו איננו ראה׃ 21O 8 17 וראיתי את כל מעשה האלהים כי לא יוכל האדם למצוא את המעשה אשר נעשה תחת השמש בשל אשר יעמל האדם לבקש ולא ימצא וגם אם יאמר החכם לדעת לא יוכל למצא׃ 21O 9 1 כי את כל זה נתתי אל לבי ולבור את כל זה אשר הצדיקים והחכמים ועבדיהם ביד האלהים גם אהבה גם שנאה אין יודע האדם הכל לפניהם׃ 21O 9 2 הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא׃ 21O 9 3 זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים׃ 21O 9 4 כי מי אשר יבחר אל כל החיים יש בטחון כי לכלב חי הוא טוב מן האריה המת׃ 21O 9 5 כי החיים יודעים שימתו והמתים אינם יודעים מאומה ואין עוד להם שכר כי נשכח זכרם׃ 21O 9 6 גם אהבתם גם שנאתם גם קנאתם כבר אבדה וחלק אין להם עוד לעולם בכל אשר נעשה תחת השמש׃ 21O 9 7 לך אכל בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלהים את מעשיך׃ 21O 9 8 בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך אל יחסר׃ 21O 9 9 ראה חיים עם אשה אשר אהבת כל ימי חיי הבלך אשר נתן לך תחת השמש כל ימי הבלך כי הוא חלקך בחיים ובעמלך אשר אתה עמל תחת השמש׃ 21O 9 10 כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הלך שמה׃ 21O 9 11 שבתי וראה תחת השמש כי לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וגם לא לחכמים לחם וגם לא לנבנים עשר וגם לא לידעים חן כי עת ופגע יקרה את כלם׃ 21O 9 12 כי גם לא ידע האדם את עתו כדגים שנאחזים במצודה רעה וכצפרים האחזות בפח כהם יוקשים בני האדם לעת רעה כשתפול עליהם פתאם׃ 21O 9 13 גם זה ראיתי חכמה תחת השמש וגדולה היא אלי׃ 21O 9 14 עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אתה ובנה עליה מצודים גדלים׃ 21O 9 15 ומצא בה איש מסכן חכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר את האיש המסכן ההוא׃ 21O 9 16 ואמרתי אני טובה חכמה מגבורה וחכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים׃ 21O 9 17 דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים׃ 21O 9 18 טובה חכמה מכלי קרב וחוטא אחד יאבד טובה הרבה׃ 21O 10 1 זבובי מות יבאיש יביע שמן רוקח יקר מחכמה מכבוד סכלות מעט׃ 21O 10 2 לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו׃ 21O 10 3 וגם בדרך כשהסכל הלך לבו חסר ואמר לכל סכל הוא׃ 21O 10 4 אם רוח המושל תעלה עליך מקומך אל תנח כי מרפא יניח חטאים גדולים׃ 21O 10 5 יש רעה ראיתי תחת השמש כשגגה שיצא מלפני השליט׃ 21O 10 6 נתן הסכל במרומים רבים ועשירים בשפל ישבו׃ 21O 10 7 ראיתי עבדים על סוסים ושרים הלכים כעבדים על הארץ׃ 21O 10 8 חפר גומץ בו יפול ופרץ גדר ישכנו נחש׃ 21O 10 9 מסיע אבנים יעצב בהם בוקע עצים יסכן בם׃ 21O 10 10 אם קהה הברזל והוא לא פנים קלקל וחילים יגבר ויתרון הכשיר חכמה׃ 21O 10 11 אם ישך הנחש בלוא לחש ואין יתרון לבעל הלשון׃ 21O 10 12 דברי פי חכם חן ושפתות כסיל תבלענו׃ 21O 10 13 תחלת דברי פיהו סכלות ואחרית פיהו הוללות רעה׃ 21O 10 14 והסכל ירבה דברים לא ידע האדם מה שיהיה ואשר יהיה מאחריו מי יגיד לו׃ 21O 10 15 עמל הכסילים תיגענו אשר לא ידע ללכת אל עיר׃ 21O 10 16 אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו׃ 21O 10 17 אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושריך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי׃ 21O 10 18 בעצלתים ימך המקרה ובשפלות ידים ידלף הבית׃ 21O 10 19 לשחוק עשים לחם ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכל׃ 21O 10 20 גם במדעך מלך אל תקלל ובחדרי משכבך אל תקלל עשיר כי עוף השמים יוליך את הקול ובעל הכנפים יגיד דבר׃ 21O 11 1 שלח לחמך על פני המים כי ברב הימים תמצאנו׃ 21O 11 2 תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ׃ 21O 11 3 אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון מקום שיפול העץ שם יהוא׃ 21O 11 4 שמר רוח לא יזרע וראה בעבים לא יקצור׃ 21O 11 5 כאשר אינך יודע מה דרך הרוח כעצמים בבטן המלאה ככה לא תדע את מעשה האלהים אשר יעשה את הכל׃ 21O 11 6 בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים׃ 21O 11 7 ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש׃ 21O 11 8 כי אם שנים הרבה יחיה האדם בכלם ישמח ויזכר את ימי החשך כי הרבה יהיו כל שבא הבל׃ 21O 11 9 שמח בחור בילדותיך ויטיבך לבך בימי בחורותך והלך בדרכי לבך ובמראי עיניך ודע כי על כל אלה יביאך האלהים במשפט׃ 21O 11 10 והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך כי הילדות והשחרות הבל׃ 21O 12 1 וזכר את בוראיך בימי בחורתיך עד אשר לא יבאו ימי הרעה והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ׃ 21O 12 2 עד אשר לא תחשך השמש והאור והירח והכוכבים ושבו העבים אחר הגשם׃ 21O 12 3 ביום שיזעו שמרי הבית והתעותו אנשי החיל ובטלו הטחנות כי מעטו וחשכו הראות בארבות׃ 21O 12 4 וסגרו דלתים בשוק בשפל קול הטחנה ויקום לקול הצפור וישחו כל בנות השיר׃ 21O 12 5 גם מגבה יראו וחתחתים בדרך וינאץ השקד ויסתבל החגב ותפר האביונה כי הלך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הספדים׃ 21O 12 6 עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרץ גלת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור׃ 21O 12 7 וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה׃ 21O 12 8 הבל הבלים אמר הקוהלת הכל הבל׃ 21O 12 9 ויתר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה׃ 21O 12 10 בקש קהלת למצא דברי חפץ וכתוב ישר דברי אמת׃ 21O 12 11 דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד׃ 21O 12 12 ויתר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגעת בשר׃ 21O 12 13 סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם׃ 21O 12 14 כי את כל מעשה האלהים יבא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע׃ 22O 1 1 שיר השירים אשר לשלמה׃ 22O 1 2 ישקני מנשיקות פיהו כי טובים דדיך מיין׃ 22O 1 3 לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על כן עלמות אהבוך׃ 22O 1 4 משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך׃ 22O 1 5 שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה׃ 22O 1 6 אל תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו בי שמני נטרה את הכרמים כרמי שלי לא נטרתי׃ 22O 1 7 הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך׃ 22O 1 8 אם לא תדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיתיך על משכנות הרעים׃ 22O 1 9 לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי׃ 22O 1 10 נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים׃ 22O 1 11 תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף׃ 22O 1 12 עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו׃ 22O 1 13 צרור המר דודי לי בין שדי ילין׃ 22O 1 14 אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי׃ 22O 1 15 הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים׃ 22O 1 16 הנך יפה דודי אף נעים אף ערשנו רעננה׃ 22O 1 17 קרות בתינו ארזים רחיטנו ברותים׃ 22O 2 1 אני חבצלת השרון שושנת העמקים׃ 22O 2 2 כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות׃ 22O 2 3 כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי׃ 22O 2 4 הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה׃ 22O 2 5 סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולת אהבה אני׃ 22O 2 6 שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני׃ 22O 2 7 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃ 22O 2 8 קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות׃ 22O 2 9 דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה זה עומד אחר כתלנו משגיח מן החלנות מציץ מן החרכים׃ 22O 2 10 ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי לך׃ 22O 2 11 כי הנה הסתו עבר הגשם חלף הלך לו׃ 22O 2 12 הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו׃ 22O 2 13 התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לכי רעיתי יפתי ולכי לך׃ 22O 2 14 יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעיני את קולך כי קולך ערב ומראיך נאוה׃ 22O 2 15 אחזו לנו שועלים שועלים קטנים מחבלים כרמים וכרמינו סמדר׃ 22O 2 16 דודי לי ואני לו הרעה בשושנים׃ 22O 2 17 עד שיפוח היום ונסו הצללים סב דמה לך דודי לצבי או לעפר האילים על הרי בתר׃ 22O 3 1 על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו׃ 22O 3 2 אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחבות אבקשה את שאהבה נפשי בקשתיו ולא מצאתיו׃ 22O 3 3 מצאוני השמרים הסבבים בעיר את שאהבה נפשי ראיתם׃ 22O 3 4 כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי׃ 22O 3 5 השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ׃ 22O 3 6 מי זאת עלה מן המדבר כתימרות עשן מקטרת מור ולבונה מכל אבקת רוכל׃ 22O 3 7 הנה מטתו שלשלמה ששים גברים סביב לה מגברי ישראל׃ 22O 3 8 כלם אחזי חרב מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו מפחד בלילות׃ 22O 3 9 אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון׃ 22O 3 10 עמודיו עשה כסף רפידתו זהב מרכבו ארגמן תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם׃ 22O 3 11 צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתנתו וביום שמחת לבו׃ 22O 4 1 הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד׃ 22O 4 2 שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם׃ 22O 4 3 כחוט השני שפתתיך ומדבריך נאוה כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך׃ 22O 4 4 כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות אלף המגן תלוי עליו כל שלטי הגבורים׃ 22O 4 5 שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה הרועים בשושנים׃ 22O 4 6 עד שיפוח היום ונסו הצללים אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה׃ 22O 4 7 כלך יפה רעיתי ומום אין בך׃ 22O 4 8 אתי מלבנון כלה אתי מלבנון תבואי תשורי מראש אמנה מראש שניר וחרמון ממענות אריות מהררי נמרים׃ 22O 4 9 לבבתני אחתי כלה לבבתיני באחד מעיניך באחד ענק מצורניך׃ 22O 4 10 מה יפו דדיך אחתי כלה מה טבו דדיך מיין וריח שמניך מכל בשמים׃ 22O 4 11 נפת תטפנה שפתותיך כלה דבש וחלב תחת לשונך וריח שלמתיך כריח לבנון׃ 22O 4 12 גן נעול אחתי כלה גל נעול מעין חתום׃ 22O 4 13 שלחיך פרדס רמונים עם פרי מגדים כפרים עם נרדים׃ 22O 4 14 נרד וכרכם קנה וקנמון עם כל עצי לבונה מר ואהלות עם כל ראשי בשמים׃ 22O 4 15 מעין גנים באר מים חיים ונזלים מן לבנון׃ 22O 4 16 עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו׃ 22O 5 1 באתי לגני אחתי כלה אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ושכרו דודים׃ 22O 5 2 אני ישנה ולבי ער קול דודי דופק פתחי לי אחתי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה׃ 22O 5 3 פשטתי את כתנתי איככה אלבשנה רחצתי את רגלי איככה אטנפם׃ 22O 5 4 דודי שלח ידו מן החר ומעי המו עליו׃ 22O 5 5 קמתי אני לפתח לדודי וידי נטפו מור ואצבעתי מור עבר על כפות המנעול׃ 22O 5 6 פתחתי אני לדודי ודודי חמק עבר נפשי יצאה בדברו בקשתיהו ולא מצאתיהו קראתיו ולא ענני׃ 22O 5 7 מצאני השמרים הסבבים בעיר הכוני פצעוני נשאו את רדידי מעלי שמרי החמות׃ 22O 5 8 השבעתי אתכם בנות ירושלם אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני׃ 22O 5 9 מה דודך מדוד היפה בנשים מה דודך מדוד שככה השבעתנו׃ 22O 5 10 דודי צח ואדום דגול מרבבה׃ 22O 5 11 ראשו כתם פז קוצותיו תלתלים שחרות כעורב׃ 22O 5 12 עיניו כיונים על אפיקי מים רחצות בחלב ישבות על מלאת׃ 22O 5 13 לחיו כערוגת הבשם מגדלות מרקחים שפתותיו שושנים נטפות מור עבר׃ 22O 5 14 ידיו גלילי זהב ממלאים בתרשיש מעיו עשת שן מעלפת ספירים׃ 22O 5 15 שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני פז מראהו כלבנון בחור כארזים׃ 22O 5 16 חכו ממתקים וכלו מחמדים זה דודי וזה רעי בנות ירושלם׃ 22O 6 1 אנה הלך דודך היפה בנשים אנה פנה דודך ונבקשנו עמך׃ 22O 6 2 דודי ירד לגנו לערוגות הבשם לרעות בגנים וללקט שושנים׃ 22O 6 3 אני לדודי ודודי לי הרעה בשושנים׃ 22O 6 4 יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם אימה כנדגלות׃ 22O 6 5 הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד׃ 22O 6 6 שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם׃ 22O 6 7 כפלח הרמון רקתך מבעד לצמתך׃ 22O 6 8 ששים המה מלכות ושמנים פילגשים ועלמות אין מספר׃ 22O 6 9 אחת היא יונתי תמתי אחת היא לאמה ברה היא ליולדתה ראוה בנות ויאשרוה מלכות ופילגשים ויהללוה׃ 22O 6 10 מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות׃ 22O 6 11 אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים׃ 22O 6 12 לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב׃ 22O 6 13 שובי שובי השולמית שובי שובי ונחזה בך מה תחזו בשולמית כמחלת המחנים׃ 22O 7 1 מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן׃ 22O 7 2 שררך אגן הסהר אל יחסר המזג בטנך ערמת חטים סוגה בשושנים׃ 22O 7 3 שני שדיך כשני עפרים תאמי צביה׃ 22O 7 4 צוארך כמגדל השן עיניך ברכות בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק׃ 22O 7 5 ראשך עליך ככרמל ודלת ראשך כארגמן מלך אסור ברהטים׃ 22O 7 6 מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים׃ 22O 7 7 זאת קומתך דמתה לתמר ושדיך לאשכלות׃ 22O 7 8 אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים׃ 22O 7 9 וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים׃ 22O 7 10 אני לדודי ועלי תשוקתו׃ 22O 7 11 לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים׃ 22O 7 12 נשכימה לכרמים נראה אם פרחה הגפן פתח הסמדר הנצו הרמונים שם אתן את דדי לך׃ 22O 7 13 הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך׃ 22O 8 1 מי יתנך כאח לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ אשקך גם לא יבוזו לי׃ 22O 8 2 אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני אשקך מיין הרקח מעסיס רמני׃ 22O 8 3 שמאלו תחת ראשי וימינו תחבקני׃ 22O 8 4 השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תעירו ומה תעררו את האהבה עד שתחפץ׃ 22O 8 5 מי זאת עלה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך׃ 22O 8 6 שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבתיה׃ 22O 8 7 מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו׃ 22O 8 8 אחות לנו קטנה ושדים אין לה מה נעשה לאחתנו ביום שידבר בה׃ 22O 8 9 אם חומה היא נבנה עליה טירת כסף ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז׃ 22O 8 10 אני חומה ושדי כמגדלות אז הייתי בעיניו כמוצאת שלום׃ 22O 8 11 כרם היה לשלמה בבעל המון נתן את הכרם לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף׃ 22O 8 12 כרמי שלי לפני האלף לך שלמה ומאתים לנטרים את פריו׃ 22O 8 13 היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעיני׃ 22O 8 14 ברח דודי ודמה לך לצבי או לעפר האילים על הרי בשמים׃ 23O 1 1 חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלם בימי עזיהו יותם אחז יחזקיהו מלכי יהודה׃ 23O 1 2 שמעו שמים והאזיני ארץ כי יהוה דבר בנים גדלתי ורוממתי והם פשעו בי׃ 23O 1 3 ידע שור קנהו וחמור אבוס בעליו ישראל לא ידע עמי לא התבונן׃ 23O 1 4 הוי גוי חטא עם כבד עון זרע מרעים בנים משחיתים עזבו את יהוה נאצו את קדוש ישראל נזרו אחור׃ 23O 1 5 על מה תכו עוד תוסיפו סרה כל ראש לחלי וכל לבב דוי׃ 23O 1 6 מכף רגל ועד ראש אין בו מתם פצע וחבורה ומכה טריה לא זרו ולא חבשו ולא רככה בשמן׃ 23O 1 7 ארצכם שממה עריכם שרפות אש אדמתכם לנגדכם זרים אכלים אתה ושממה כמהפכת זרים׃ 23O 1 8 ונותרה בת ציון כסכה בכרם כמלונה במקשה כעיר נצורה׃ 23O 1 9 לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃ 23O 1 10 שמעו דבר יהוה קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה׃ 23O 1 11 למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי׃ 23O 1 12 כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי׃ 23O 1 13 לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה׃ 23O 1 14 חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא׃ 23O 1 15 ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו׃ 23O 1 16 רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע׃ 23O 1 17 למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה׃ 23O 1 18 לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו׃ 23O 1 19 אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו׃ 23O 1 20 ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר׃ 23O 1 21 איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים׃ 23O 1 22 כספך היה לסיגים סבאך מהול במים׃ 23O 1 23 שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם׃ 23O 1 24 לכן נאם האדון יהוה צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי׃ 23O 1 25 ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך׃ 23O 1 26 ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה׃ 23O 1 27 ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה׃ 23O 1 28 ושבר פשעים וחטאים יחדו ועזבי יהוה יכלו׃ 23O 1 29 כי יבשו מאילים אשר חמדתם ותחפרו מהגנות אשר בחרתם׃ 23O 1 30 כי תהיו כאלה נבלת עלה וכגנה אשר מים אין לה׃ 23O 1 31 והיה החסן לנערת ופעלו לניצוץ ובערו שניהם יחדו ואין מכבה׃ 23O 2 1 הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם׃ 23O 2 2 והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים׃ 23O 2 3 והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃ 23O 2 4 ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה׃ 23O 2 5 בית יעקב לכו ונלכה באור יהוה׃ 23O 2 6 כי נטשתה עמך בית יעקב כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו׃ 23O 2 7 ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו׃ 23O 2 8 ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו׃ 23O 2 9 וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם׃ 23O 2 10 בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו׃ 23O 2 11 עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ 23O 2 12 כי יום ליהוה צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל׃ 23O 2 13 ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן׃ 23O 2 14 ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות׃ 23O 2 15 ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה׃ 23O 2 16 ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה׃ 23O 2 17 ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא׃ 23O 2 18 והאלילים כליל יחלף׃ 23O 2 19 ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ 23O 2 20 ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים׃ 23O 2 21 לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ׃ 23O 2 22 חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא׃ 23O 3 1 כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים׃ 23O 3 2 גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן׃ 23O 3 3 שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש׃ 23O 3 4 ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם׃ 23O 3 5 ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד׃ 23O 3 6 כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך׃ 23O 3 7 ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם׃ 23O 3 8 כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו׃ 23O 3 9 הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה׃ 23O 3 10 אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו׃ 23O 3 11 אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו׃ 23O 3 12 עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו׃ 23O 3 13 נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים׃ 23O 3 14 יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם׃ 23O 3 15 מלכם תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות׃ 23O 3 16 ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות גרון ומשקרות עינים הלוך וטפוף תלכנה וברגליהם תעכסנה׃ 23O 3 17 ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה׃ 23O 3 18 ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים והשהרנים׃ 23O 3 19 הנטפות והשרות והרעלות׃ 23O 3 20 הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים׃ 23O 3 21 הטבעות ונזמי האף׃ 23O 3 22 המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים׃ 23O 3 23 הגלינים והסדינים והצניפות והרדידים׃ 23O 3 24 והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי׃ 23O 3 25 מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה׃ 23O 3 26 ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב׃ 23O 4 1 והחזיקו שבע נשים באיש אחד ביום ההוא לאמר לחמנו נאכל ושמלתנו נלבש רק יקרא שמך עלינו אסף חרפתנו׃ 23O 4 2 ביום ההוא יהיה צמח יהוה לצבי ולכבוד ופרי הארץ לגאון ולתפארת לפליטת ישראל׃ 23O 4 3 והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלם׃ 23O 4 4 אם רחץ אדני את צאת בנות ציון ואת דמי ירושלם ידיח מקרבה ברוח משפט וברוח בער׃ 23O 4 5 וברא יהוה על כל מכון הר ציון ועל מקראה ענן יומם ועשן ונגה אש להבה לילה כי על כל כבוד חפה׃ 23O 4 6 וסכה תהיה לצל יומם מחרב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר׃ 23O 5 1 אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו כרם היה לידידי בקרן בן שמן׃ 23O 5 2 ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים׃ 23O 5 3 ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה שפטו נא ביני ובין כרמי׃ 23O 5 4 מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים׃ 23O 5 5 ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס׃ 23O 5 6 ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר׃ 23O 5 7 כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה׃ 23O 5 8 הוי מגיעי בית בבית שדה בשדה יקריבו עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ׃ 23O 5 9 באזני יהוה צבאות אם לא בתים רבים לשמה יהיו גדלים וטובים מאין יושב׃ 23O 5 10 כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה׃ 23O 5 11 הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם׃ 23O 5 12 והיה כנור ונבל תף וחליל ויין משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו׃ 23O 5 13 לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא׃ 23O 5 14 לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה׃ 23O 5 15 וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה׃ 23O 5 16 ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה׃ 23O 5 17 ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו׃ 23O 5 18 הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה׃ 23O 5 19 האמרים ימהר יחישה מעשהו למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל ונדעה׃ 23O 5 20 הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר׃ 23O 5 21 הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים׃ 23O 5 22 הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר׃ 23O 5 23 מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו׃ 23O 5 24 לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו׃ 23O 5 25 על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 23O 5 26 ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא׃ 23O 5 27 אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו׃ 23O 5 28 אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה׃ 23O 5 29 שאגה לו כלביא ושאג ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל׃ 23O 5 30 וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה׃ 23O 6 1 בשנת מות המלך עזיהו ואראה את אדני ישב על כסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל׃ 23O 6 2 שרפים עמדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף׃ 23O 6 3 וקרא זה אל זה ואמר קדוש קדוש קדוש יהוה צבאות מלא כל הארץ כבודו׃ 23O 6 4 וינעו אמות הספים מקול הקורא והבית ימלא עשן׃ 23O 6 5 ואמר אוי לי כי נדמיתי כי איש טמא שפתים אנכי ובתוך עם טמא שפתים אנכי יושב כי את המלך יהוה צבאות ראו עיני׃ 23O 6 6 ויעף אלי אחד מן השרפים ובידו רצפה במלקחים לקח מעל המזבח׃ 23O 6 7 ויגע על פי ויאמר הנה נגע זה על שפתיך וסר עונך וחטאתך תכפר׃ 23O 6 8 ואשמע את קול אדני אמר את מי אשלח ומי ילך לנו ואמר הנני שלחני׃ 23O 6 9 ויאמר לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ 23O 6 10 השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ 23O 6 11 ואמר עד מתי אדני ויאמר עד אשר אם שאו ערים מאין יושב ובתים מאין אדם והאדמה תשאה שממה׃ 23O 6 12 ורחק יהוה את האדם ורבה העזובה בקרב הארץ׃ 23O 6 13 ועוד בה עשריה ושבה והיתה לבער כאלה וכאלון אשר בשלכת מצבת בם זרע קדש מצבתה׃ 23O 7 1 ויהי בימי אחז בן יותם בן עזיהו מלך יהודה עלה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו מלך ישראל ירושלם למלחמה עליה ולא יכל להלחם עליה׃ 23O 7 2 ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח׃ 23O 7 3 ויאמר יהוה אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה ושאר ישוב בנך אל קצה תעלת הברכה העליונה אל מסלת שדה כובס׃ 23O 7 4 ואמרת אליו השמר והשקט אל תירא ולבבך אל ירך משני זנבות האודים העשנים האלה בחרי אף רצין וארם ובן רמליהו׃ 23O 7 5 יען כי יעץ עליך ארם רעה אפרים ובן רמליהו לאמר׃ 23O 7 6 נעלה ביהודה ונקיצנה ונבקענה אלינו ונמליך מלך בתוכה את בן טבאל׃ 23O 7 7 כה אמר אדני יהוה לא תקום ולא תהיה׃ 23O 7 8 כי ראש ארם דמשק וראש דמשק רצין ובעוד ששים וחמש שנה יחת אפרים מעם׃ 23O 7 9 וראש אפרים שמרון וראש שמרון בן רמליהו אם לא תאמינו כי לא תאמנו׃ 23O 7 10 ויוסף יהוה דבר אל אחז לאמר׃ 23O 7 11 שאל לך אות מעם יהוה אלהיך העמק שאלה או הגבה למעלה׃ 23O 7 12 ויאמר אחז לא אשאל ולא אנסה את יהוה׃ 23O 7 13 ויאמר שמעו נא בית דוד המעט מכם הלאות אנשים כי תלאו גם את אלהי׃ 23O 7 14 לכן יתן אדני הוא לכם אות הנה העלמה הרה וילדת בן וקראת שמו עמנו אל׃ 23O 7 15 חמאה ודבש יאכל לדעתו מאוס ברע ובחור בטוב׃ 23O 7 16 כי בטרם ידע הנער מאס ברע ובחר בטוב תעזב האדמה אשר אתה קץ מפני שני מלכיה׃ 23O 7 17 יביא יהוה עליך ועל עמך ועל בית אביך ימים אשר לא באו למיום סור אפרים מעל יהודה את מלך אשור׃ 23O 7 18 והיה ביום ההוא ישרק יהוה לזבוב אשר בקצה יארי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור׃ 23O 7 19 ובאו ונחו כלם בנחלי הבתות ובנקיקי הסלעים ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים׃ 23O 7 20 ביום ההוא יגלח אדני בתער השכירה בעברי נהר במלך אשור את הראש ושער הרגלים וגם את הזקן תספה׃ 23O 7 21 והיה ביום ההוא יחיה איש עגלת בקר ושתי צאן׃ 23O 7 22 והיה מרב עשות חלב יאכל חמאה כי חמאה ודבש יאכל כל הנותר בקרב הארץ׃ 23O 7 23 והיה ביום ההוא יהיה כל מקום אשר יהיה שם אלף גפן באלף כסף לשמיר ולשית יהיה׃ 23O 7 24 בחצים ובקשת יבוא שמה כי שמיר ושית תהיה כל הארץ׃ 23O 7 25 וכל ההרים אשר במעדר יעדרון לא תבוא שמה יראת שמיר ושית והיה למשלח שור ולמרמס שה׃ 23O 8 1 ויאמר יהוה אלי קח לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז׃ 23O 8 2 ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריהו בן יברכיהו׃ 23O 8 3 ואקרב אל הנביאה ותהר ותלד בן ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז׃ 23O 8 4 כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא את חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור׃ 23O 8 5 ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר׃ 23O 8 6 יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את רצין ובן רמליהו׃ 23O 8 7 ולכן הנה אדני מעלה עליהם את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור ואת כל כבודו ועלה על כל אפיקיו והלך על כל גדותיו׃ 23O 8 8 וחלף ביהודה שטף ועבר עד צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב ארצך עמנו אל׃ 23O 8 9 רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו׃ 23O 8 10 עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל׃ 23O 8 11 כי כה אמר יהוה אלי בחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם הזה לאמר׃ 23O 8 12 לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר ואת מוראו לא תיראו ולא תעריצו׃ 23O 8 13 את יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם׃ 23O 8 14 והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם׃ 23O 8 15 וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו׃ 23O 8 16 צור תעודה חתום תורה בלמדי׃ 23O 8 17 וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי לו׃ 23O 8 18 הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון׃ 23O 8 19 וכי יאמרו אליכם דרשו אל האבות ואל הידענים המצפצפים והמהגים הלוא עם אל אלהיו ידרש בעד החיים אל המתים׃ 23O 8 20 לתורה ולתעודה אם לא יאמרו כדבר הזה אשר אין לו שחר׃ 23O 8 21 ועבר בה נקשה ורעב והיה כי ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה׃ 23O 8 22 ואל ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח׃ 23O 9 1 כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים׃ 23O 9 2 העם ההלכים בחשך ראו אור גדול ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃ 23O 9 3 הרבית הגוי לא הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל׃ 23O 9 4 כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו החתת כיום מדין׃ 23O 9 5 כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש׃ 23O 9 6 כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אביעד שר שלום׃ 23O 9 7 למרבה המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת׃ 23O 9 8 דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל׃ 23O 9 9 וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר׃ 23O 9 10 לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף׃ 23O 9 11 וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך׃ 23O 9 12 ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 23O 9 13 והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו׃ 23O 9 14 ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון יום אחד׃ 23O 9 15 זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב׃ 23O 9 16 ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים׃ 23O 9 17 על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנתיו לא ירחם כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 23O 9 18 כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן׃ 23O 9 19 בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו׃ 23O 9 20 ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו איש בשר זרעו יאכלו׃ 23O 9 21 מנשה את אפרים ואפרים את מנשה יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 23O 10 1 הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו׃ 23O 10 2 להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו׃ 23O 10 3 ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם׃ 23O 10 4 בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה׃ 23O 10 5 הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי׃ 23O 10 6 בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו לשלל שלל ולבז בז ולשימו מרמס כחמר חוצות׃ 23O 10 7 והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט׃ 23O 10 8 כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים׃ 23O 10 9 הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון׃ 23O 10 10 כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון׃ 23O 10 11 הלא כאשר עשיתי לשמרון ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה׃ 23O 10 12 והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו׃ 23O 10 13 כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם שושתי ואוריד כאביר יושבים׃ 23O 10 14 ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף׃ 23O 10 15 היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט את מרימיו כהרים מטה לא עץ׃ 23O 10 16 לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש׃ 23O 10 17 והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו ביום אחד׃ 23O 10 18 וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס׃ 23O 10 19 ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם׃ 23O 10 20 והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל באמת׃ 23O 10 21 שאר ישוב שאר יעקב אל אל גבור׃ 23O 10 22 כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃ 23O 10 23 כי כלה ונחרצה אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ׃ 23O 10 24 לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים׃ 23O 10 25 כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם׃ 23O 10 26 ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים׃ 23O 10 27 והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן׃ 23O 10 28 בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו׃ 23O 10 29 עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה גבעת שאול נסה׃ 23O 10 30 צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות׃ 23O 10 31 נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו׃ 23O 10 32 עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית ציון גבעת ירושלם׃ 23O 10 33 הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו׃ 23O 10 34 ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול׃ 23O 11 1 ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה׃ 23O 11 2 ונחה עליו רוח יהוה רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהוה׃ 23O 11 3 והריחו ביראת יהוה ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח׃ 23O 11 4 ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע׃ 23O 11 5 והיה צדק אזור מתניו והאמונה אזור חלציו׃ 23O 11 6 וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ ועגל וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נהג בם׃ 23O 11 7 ופרה ודב תרעינה יחדו ירבצו ילדיהן ואריה כבקר יאכל תבן׃ 23O 11 8 ושעשע יונק על חר פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה׃ 23O 11 9 לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה את יהוה כמים לים מכסים׃ 23O 11 10 והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד׃ 23O 11 11 והיה ביום ההוא יוסיף אדני שנית ידו לקנות את שאר עמו אשר ישאר מאשור וממצרים ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי הים׃ 23O 11 12 ונשא נס לגוים ואסף נדחי ישראל ונפצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ׃ 23O 11 13 וסרה קנאת אפרים וצררי יהודה יכרתו אפרים לא יקנא את יהודה ויהודה לא יצר את אפרים׃ 23O 11 14 ועפו בכתף פלשתים ימה יחדו יבזו את בני קדם אדום ומואב משלוח ידם ובני עמון משמעתם׃ 23O 11 15 והחרים יהוה את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעים רוחו והכהו לשבעה נחלים והדריך בנעלים׃ 23O 11 16 והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלתו מארץ מצרים׃ 23O 12 1 ואמרת ביום ההוא אודך יהוה כי אנפת בי ישב אפך ותנחמני׃ 23O 12 2 הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד כי עזי וזמרת יה יהוה ויהי לי לישועה׃ 23O 12 3 ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה׃ 23O 12 4 ואמרתם ביום ההוא הודו ליהוה קראו בשמו הודיעו בעמים עלילתיו הזכירו כי נשגב שמו׃ 23O 12 5 זמרו יהוה כי גאות עשה מידעת זאת בכל הארץ׃ 23O 12 6 צהלי ורני יושבת ציון כי גדול בקרבך קדוש ישראל׃ 23O 13 1 משא בבל אשר חזה ישעיהו בן אמוץ׃ 23O 13 2 על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים׃ 23O 13 3 אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי׃ 23O 13 4 קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה׃ 23O 13 5 באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ׃ 23O 13 6 הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא׃ 23O 13 7 על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס׃ 23O 13 8 ונבהלו צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם׃ 23O 13 9 הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה׃ 23O 13 10 כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו׃ 23O 13 11 ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל׃ 23O 13 12 אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר׃ 23O 13 13 על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו׃ 23O 13 14 והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו׃ 23O 13 15 כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב׃ 23O 13 16 ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה׃ 23O 13 17 הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו׃ 23O 13 18 וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם׃ 23O 13 19 והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה׃ 23O 13 20 לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם׃ 23O 13 21 ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם׃ 23O 13 22 וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו׃ 23O 14 1 כי ירחם יהוה את יעקב ובחר עוד בישראל והניחם על אדמתם ונלוה הגר עליהם ונספחו על בית יעקב׃ 23O 14 2 ולקחום עמים והביאום אל מקומם והתנחלום בית ישראל על אדמת יהוה לעבדים ולשפחות והיו שבים לשביהם ורדו בנגשיהם׃ 23O 14 3 והיה ביום הניח יהוה לך מעצבך ומרגזך ומן העבדה הקשה אשר עבד בך׃ 23O 14 4 ונשאת המשל הזה על מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה׃ 23O 14 5 שבר יהוה מטה רשעים שבט משלים׃ 23O 14 6 מכה עמים בעברה מכת בלתי סרה רדה באף גוים מרדף בלי חשך׃ 23O 14 7 נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה׃ 23O 14 8 גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון מאז שכבת לא יעלה הכרת עלינו׃ 23O 14 9 שאול מתחת רגזה לך לקראת בואך עורר לך רפאים כל עתודי ארץ הקים מכסאותם כל מלכי גוים׃ 23O 14 10 כלם יענו ויאמרו אליך גם אתה חלית כמונו אלינו נמשלת׃ 23O 14 11 הורד שאול גאונך המית נבליך תחתיך יצע רמה ומכסיך תולעה׃ 23O 14 12 איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים׃ 23O 14 13 ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה ממעל לכוכבי אל ארים כסאי ואשב בהר מועד בירכתי צפון׃ 23O 14 14 אעלה על במתי עב אדמה לעליון׃ 23O 14 15 אך אל שאול תורד אל ירכתי בור׃ 23O 14 16 ראיך אליך ישגיחו אליך יתבוננו הזה האיש מרגיז הארץ מרעיש ממלכות׃ 23O 14 17 שם תבל כמדבר ועריו הרס אסיריו לא פתח ביתה׃ 23O 14 18 כל מלכי גוים כלם שכבו בכבוד איש בביתו׃ 23O 14 19 ואתה השלכת מקברך כנצר נתעב לבוש הרגים מטעני חרב יורדי אל אבני בור כפגר מובס׃ 23O 14 20 לא תחד אתם בקבורה כי ארצך שחת עמך הרגת לא יקרא לעולם זרע מרעים׃ 23O 14 21 הכינו לבניו מטבח בעון אבותם בל יקמו וירשו ארץ ומלאו פני תבל ערים׃ 23O 14 22 וקמתי עליהם נאם יהוה צבאות והכרתי לבבל שם ושאר ונין ונכד נאם יהוה׃ 23O 14 23 ושמתיה למורש קפד ואגמי מים וטאטאתיה במטאטא השמד נאם יהוה צבאות׃ 23O 14 24 נשבע יהוה צבאות לאמר אם לא כאשר דמיתי כן היתה וכאשר יעצתי היא תקום׃ 23O 14 25 לשבר אשור בארצי ועל הרי אבוסנו וסר מעליהם עלו וסבלו מעל שכמו יסור׃ 23O 14 26 זאת העצה היעוצה על כל הארץ וזאת היד הנטויה על כל הגוים׃ 23O 14 27 כי יהוה צבאות יעץ ומי יפר וידו הנטויה ומי ישיבנה׃ 23O 14 28 בשנת מות המלך אחז היה המשא הזה׃ 23O 14 29 אל תשמחי פלשת כלך כי נשבר שבט מכך כי משרש נחש יצא צפע ופריו שרף מעופף׃ 23O 14 30 ורעו בכורי דלים ואביונים לבטח ירבצו והמתי ברעב שרשך ושאריתך יהרג׃ 23O 14 31 הילילי שער זעקי עיר נמוג פלשת כלך כי מצפון עשן בא ואין בודד במועדיו׃ 23O 14 32 ומה יענה מלאכי גוי כי יהוה יסד ציון ובה יחסו עניי עמו׃ 23O 15 1 משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה כי בליל שדד קיר מואב נדמה׃ 23O 15 2 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה׃ 23O 15 3 בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי׃ 23O 15 4 ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו נפשו ירעה לו׃ 23O 15 5 לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו׃ 23O 15 6 כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה׃ 23O 15 7 על כן יתרה עשה ופקדתם על נחל הערבים ישאום׃ 23O 15 8 כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה׃ 23O 15 9 כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה׃ 23O 16 1 שלחו כר משל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון׃ 23O 16 2 והיה כעוף נודד קן משלח תהיינה בנות מואב מעברת לארנון׃ 23O 16 3 הביאו עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים נדד אל תגלי׃ 23O 16 4 יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שודד כי אפס המץ כלה שד תמו רמס מן הארץ׃ 23O 16 5 והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק׃ 23O 16 6 שמענו גאון מואב גא מאד גאותו וגאונו ועברתו לא כן בדיו׃ 23O 16 7 לכן ייליל מואב למואב כלה ייליל לאשישי קיר חרשת תהגו אך נכאים׃ 23O 16 8 כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה עד יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים׃ 23O 16 9 על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל׃ 23O 16 10 ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך הידד השבתי׃ 23O 16 11 על כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש׃ 23O 16 12 והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל׃ 23O 16 13 זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב מאז׃ 23O 16 14 ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר׃ 23O 17 1 משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה׃ 23O 17 2 עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד׃ 23O 17 3 ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני ישראל יהיו נאם יהוה צבאות׃ 23O 17 4 והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה׃ 23O 17 5 והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים׃ 23O 17 6 ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה נאם יהוה אלהי ישראל׃ 23O 17 7 ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה׃ 23O 17 8 ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים׃ 23O 17 9 ביום ההוא יהיו ערי מעזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה׃ 23O 17 10 כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו׃ 23O 17 11 ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש׃ 23O 17 12 הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון׃ 23O 17 13 לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה׃ 23O 17 14 לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו׃ 23O 18 1 הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש׃ 23O 18 2 השלח בים צירים ובכלי גמא על פני מים לכו מלאכים קלים אל גוי ממשך ומורט אל עם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו׃ 23O 18 3 כל ישבי תבל ושכני ארץ כנשא נס הרים תראו וכתקע שופר תשמעו׃ 23O 18 4 כי כה אמר יהוה אלי אשקוטה ואביטה במכוני כחם צח עלי אור כעב טל בחם קציר׃ 23O 18 5 כי לפני קציר כתם פרח ובסר גמל יהיה נצה וכרת הזלזלים במזמרות ואת הנטישות הסיר התז׃ 23O 18 6 יעזבו יחדו לעיט הרים ולבהמת הארץ וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף׃ 23O 18 7 בעת ההיא יובל שי ליהוה צבאות עם ממשך ומורט ומעם נורא מן הוא והלאה גוי קו קו ומבוסה אשר בזאו נהרים ארצו אל מקום שם יהוה צבאות הר ציון׃ 23O 19 1 משא מצרים הנה יהוה רכב על עב קל ובא מצרים ונעו אלילי מצרים מפניו ולבב מצרים ימס בקרבו׃ 23O 19 2 וסכסכתי מצרים במצרים ונלחמו איש באחיו ואיש ברעהו עיר בעיר ממלכה בממלכה׃ 23O 19 3 ונבקה רוח מצרים בקרבו ועצתו אבלע ודרשו אל האלילים ואל האטים ואל האבות ואל הידענים׃ 23O 19 4 וסכרתי את מצרים ביד אדנים קשה ומלך עז ימשל בם נאם האדון יהוה צבאות׃ 23O 19 5 ונשתו מים מהים ונהר יחרב ויבש׃ 23O 19 6 והאזניחו נהרות דללו וחרבו יארי מצור קנה וסוף קמלו׃ 23O 19 7 ערות על יאור על פי יאור וכל מזרע יאור ייבש נדף ואיננו׃ 23O 19 8 ואנו הדיגים ואבלו כל משליכי ביאור חכה ופרשי מכמרת על פני מים אמללו׃ 23O 19 9 ובשו עבדי פשתים שריקות וארגים חורי׃ 23O 19 10 והיו שתתיה מדכאים כל עשי שכר אגמי נפש׃ 23O 19 11 אך אולים שרי צען חכמי יעצי פרעה עצה נבערה איך תאמרו אל פרעה בן חכמים אני בן מלכי קדם׃ 23O 19 12 אים אפוא חכמיך ויגידו נא לך וידעו מה יעץ יהוה צבאות על מצרים׃ 23O 19 13 נואלו שרי צען נשאו שרי נף התעו את מצרים פנת שבטיה׃ 23O 19 14 יהוה מסך בקרבה רוח עועים והתעו את מצרים בכל מעשהו כהתעות שכור בקיאו׃ 23O 19 15 ולא יהיה למצרים מעשה אשר יעשה ראש וזנב כפה ואגמון׃ 23O 19 16 ביום ההוא יהיה מצרים כנשים וחרד ופחד מפני תנופת יד יהוה צבאות אשר הוא מניף עליו׃ 23O 19 17 והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא כל אשר יזכיר אתה אליו יפחד מפני עצת יהוה צבאות אשר הוא יועץ עליו׃ 23O 19 18 ביום ההוא יהיו חמש ערים בארץ מצרים מדברות שפת כנען ונשבעות ליהוה צבאות עיר ההרס יאמר לאחת׃ 23O 19 19 ביום ההוא יהיה מזבח ליהוה בתוך ארץ מצרים ומצבה אצל גבולה ליהוה׃ 23O 19 20 והיה לאות ולעד ליהוה צבאות בארץ מצרים כי יצעקו אל יהוה מפני לחצים וישלח להם מושיע ורב והצילם׃ 23O 19 21 ונודע יהוה למצרים וידעו מצרים את יהוה ביום ההוא ועבדו זבח ומנחה ונדרו נדר ליהוה ושלמו׃ 23O 19 22 ונגף יהוה את מצרים נגף ורפוא ושבו עד יהוה ונעתר להם ורפאם׃ 23O 19 23 ביום ההוא תהיה מסלה ממצרים אשורה ובא אשור במצרים ומצרים באשור ועבדו מצרים את אשור׃ 23O 19 24 ביום ההוא יהיה ישראל שלישיה למצרים ולאשור ברכה בקרב הארץ׃ 23O 19 25 אשר ברכו יהוה צבאות לאמר ברוך עמי מצרים ומעשה ידי אשור ונחלתי ישראל׃ 23O 20 1 בשנת בא תרתן אשדודה בשלח אתו סרגון מלך אשור וילחם באשדוד וילכדה׃ 23O 20 2 בעת ההיא דבר יהוה ביד ישעיהו בן אמוץ לאמר לך ופתחת השק מעל מתניך ונעלך תחלץ מעל רגליך ויעש כן הלך ערום ויחף׃ 23O 20 3 ויאמר יהוה כאשר הלך עבדי ישעיהו ערום ויחף שלש שנים אות ומופת על מצרים ועל כוש׃ 23O 20 4 כן ינהג מלך אשור את שבי מצרים ואת גלות כוש נערים וזקנים ערום ויחף וחשופי שת ערות מצרים׃ 23O 20 5 וחתו ובשו מכוש מבטם ומן מצרים תפארתם׃ 23O 20 6 ואמר ישב האי הזה ביום ההוא הנה כה מבטנו אשר נסנו שם לעזרה להנצל מפני מלך אשור ואיך נמלט אנחנו׃ 23O 21 1 משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה׃ 23O 21 2 חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי׃ 23O 21 3 על כן מלאו מתני חלחלה צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות׃ 23O 21 4 תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה׃ 23O 21 5 ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן׃ 23O 21 6 כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד׃ 23O 21 7 וראה רכב צמד פרשים רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב׃ 23O 21 8 ויקרא אריה על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות׃ 23O 21 9 והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ׃ 23O 21 10 מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל הגדתי לכם׃ 23O 21 11 משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל׃ 23O 21 12 אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו׃ 23O 21 13 משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים׃ 23O 21 14 לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד׃ 23O 21 15 כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה׃ 23O 21 16 כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר׃ 23O 21 17 ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר׃ 23O 22 1 משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות׃ 23O 22 2 תשאות מלאה עיר הומיה קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה׃ 23O 22 3 כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו׃ 23O 22 4 על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי׃ 23O 22 5 כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר׃ 23O 22 6 ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן׃ 23O 22 7 ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה׃ 23O 22 8 ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער׃ 23O 22 9 ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה׃ 23O 22 10 ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה׃ 23O 22 11 ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם׃ 23O 22 12 ויקרא אדני יהוה צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק׃ 23O 22 13 והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות׃ 23O 22 14 ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות׃ 23O 22 15 כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית׃ 23O 22 16 מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו׃ 23O 22 17 הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה׃ 23O 22 18 צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך קלון בית אדניך׃ 23O 22 19 והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך׃ 23O 22 20 והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו׃ 23O 22 21 והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה׃ 23O 22 22 ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח׃ 23O 22 23 ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו׃ 23O 22 24 ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים׃ 23O 22 25 ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה כי יהוה דבר׃ 23O 23 1 משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו׃ 23O 23 2 דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך׃ 23O 23 3 ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים׃ 23O 23 4 בושי צידון כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים רוממתי בתולות׃ 23O 23 5 כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר׃ 23O 23 6 עברו תרשישה הילילו ישבי אי׃ 23O 23 7 הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור׃ 23O 23 8 מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ׃ 23O 23 9 יהוה צבאות יעצה לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ׃ 23O 23 10 עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד׃ 23O 23 11 ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה׃ 23O 23 12 ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים קומי עברי גם שם לא ינוח לך׃ 23O 23 13 הן ארץ כשדים זה העם לא היה אשור יסדה לציים הקימו בחיניו עררו ארמנותיה שמה למפלה׃ 23O 23 14 הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן׃ 23O 23 15 והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה׃ 23O 23 16 קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי׃ 23O 23 17 והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה׃ 23O 23 18 והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק׃ 23O 24 1 הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה׃ 23O 24 2 והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו׃ 23O 24 3 הבוק תבוק הארץ והבוז תבוז כי יהוה דבר את הדבר הזה׃ 23O 24 4 אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ׃ 23O 24 5 והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם׃ 23O 24 6 על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער׃ 23O 24 7 אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב׃ 23O 24 8 שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור׃ 23O 24 9 בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו׃ 23O 24 10 נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא׃ 23O 24 11 צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ׃ 23O 24 12 נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער׃ 23O 24 13 כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר׃ 23O 24 14 המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים׃ 23O 24 15 על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל׃ 23O 24 16 מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו׃ 23O 24 17 פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ׃ 23O 24 18 והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ׃ 23O 24 19 רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ׃ 23O 24 20 נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום׃ 23O 24 21 והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה׃ 23O 24 22 ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו׃ 23O 24 23 וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד׃ 23O 25 1 יהוה אלהי אתה ארוממך אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחוק אמונה אמן׃ 23O 25 2 כי שמת מעיר לגל קריה בצורה למפלה ארמון זרים מעיר לעולם לא יבנה׃ 23O 25 3 על כן יכבדוך עם עז קרית גוים עריצים ייראוך׃ 23O 25 4 כי היית מעוז לדל מעוז לאביון בצר לו מחסה מזרם צל מחרב כי רוח עריצים כזרם קיר׃ 23O 25 5 כחרב בציון שאון זרים תכניע חרב בצל עב זמיר עריצים יענה׃ 23O 25 6 ועשה יהוה צבאות לכל העמים בהר הזה משתה שמנים משתה שמרים שמנים ממחים שמרים מזקקים׃ 23O 25 7 ובלע בהר הזה פני הלוט הלוט על כל העמים והמסכה הנסוכה על כל הגוים׃ 23O 25 8 בלע המות לנצח ומחה אדני יהוה דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי יהוה דבר׃ 23O 25 9 ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו זה יהוה קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו׃ 23O 25 10 כי תנוח יד יהוה בהר הזה ונדוש מואב תחתיו כהדוש מתבן במי מדמנה׃ 23O 25 11 ופרש ידיו בקרבו כאשר יפרש השחה לשחות והשפיל גאותו עם ארבות ידיו׃ 23O 25 12 ומבצר משגב חומתיך השח השפיל הגיע לארץ עד עפר׃ 23O 26 1 ביום ההוא יושר השיר הזה בארץ יהודה עיר עז לנו ישועה ישית חומות וחל׃ 23O 26 2 פתחו שערים ויבא גוי צדיק שמר אמנים׃ 23O 26 3 יצר סמוך תצר שלום שלום כי בך בטוח׃ 23O 26 4 בטחו ביהוה עדי עד כי ביה יהוה צור עולמים׃ 23O 26 5 כי השח ישבי מרום קריה נשגבה ישפילנה ישפילה עד ארץ יגיענה עד עפר׃ 23O 26 6 תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים׃ 23O 26 7 ארח לצדיק מישרים ישר מעגל צדיק תפלס׃ 23O 26 8 אף ארח משפטיך יהוה קוינוך לשמך ולזכרך תאות נפש׃ 23O 26 9 נפשי אויתיך בלילה אף רוחי בקרבי אשחרך כי כאשר משפטיך לארץ צדק למדו ישבי תבל׃ 23O 26 10 יחן רשע בל למד צדק בארץ נכחות יעול ובל יראה גאות יהוה׃ 23O 26 11 יהוה רמה ידך בל יחזיון יחזו ויבשו קנאת עם אף אש צריך תאכלם׃ 23O 26 12 יהוה תשפת שלום לנו כי גם כל מעשינו פעלת לנו׃ 23O 26 13 יהוה אלהינו בעלונו אדנים זולתך לבד בך נזכיר שמך׃ 23O 26 14 מתים בל יחיו רפאים בל יקמו לכן פקדת ותשמידם ותאבד כל זכר למו׃ 23O 26 15 יספת לגוי יהוה יספת לגוי נכבדת רחקת כל קצוי ארץ׃ 23O 26 16 יהוה בצר פקדוך צקון לחש מוסרך למו׃ 23O 26 17 כמו הרה תקריב ללדת תחיל תזעק בחבליה כן היינו מפניך יהוה׃ 23O 26 18 הרינו חלנו כמו ילדנו רוח ישועת בל נעשה ארץ ובל יפלו ישבי תבל׃ 23O 26 19 יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שכני עפר כי טל אורת טלך וארץ רפאים תפיל׃ 23O 26 20 לך עמי בא בחדריך וסגר דלתיך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם׃ 23O 26 21 כי הנה יהוה יצא ממקומו לפקד עון ישב הארץ עליו וגלתה הארץ את דמיה ולא תכסה עוד על הרוגיה׃ 23O 27 1 ביום ההוא יפקד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים׃ 23O 27 2 ביום ההוא כרם חמד ענו לה׃ 23O 27 3 אני יהוה נצרה לרגעים אשקנה פן יפקד עליה לילה ויום אצרנה׃ 23O 27 4 חמה אין לי מי יתנני שמיר שית במלחמה אפשעה בה אציתנה יחד׃ 23O 27 5 או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי׃ 23O 27 6 הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה׃ 23O 27 7 הכמכת מכהו הכהו אם כהרג הרגיו הרג׃ 23O 27 8 בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים׃ 23O 27 9 לכן בזאת יכפר עון יעקב וזה כל פרי הסר חטאתו בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות לא יקמו אשרים וחמנים׃ 23O 27 10 כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה׃ 23O 27 11 ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם בינות הוא על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו׃ 23O 27 12 והיה ביום ההוא יחבט יהוה משבלת הנהר עד נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל׃ 23O 27 13 והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו ליהוה בהר הקדש בירושלם׃ 23O 28 1 הוי עטרת גאות שכרי אפרים וציץ נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים הלומי יין׃ 23O 28 2 הנה חזק ואמץ לאדני כזרם ברד שער קטב כזרם מים כבירים שטפים הניח לארץ ביד׃ 23O 28 3 ברגלים תרמסנה עטרת גאות שכורי אפרים׃ 23O 28 4 והיתה ציצת נבל צבי תפארתו אשר על ראש גיא שמנים כבכורה בטרם קיץ אשר יראה הראה אותה בעודה בכפו יבלענה׃ 23O 28 5 ביום ההוא יהיה יהוה צבאות לעטרת צבי ולצפירת תפארה לשאר עמו׃ 23O 28 6 ולרוח משפט ליושב על המשפט ולגבורה משיבי מלחמה שערה׃ 23O 28 7 וגם אלה ביין שגו ובשכר תעו כהן ונביא שגו בשכר נבלעו מן היין תעו מן השכר שגו בראה פקו פליליה׃ 23O 28 8 כי כל שלחנות מלאו קיא צאה בלי מקום׃ 23O 28 9 את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה גמולי מחלב עתיקי משדים׃ 23O 28 10 כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם׃ 23O 28 11 כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר אל העם הזה׃ 23O 28 12 אשר אמר אליהם זאת המנוחה הניחו לעיף וזאת המרגעה ולא אבוא שמוע׃ 23O 28 13 והיה להם דבר יהוה צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם זעיר שם למען ילכו וכשלו אחור ונשברו ונוקשו ונלכדו׃ 23O 28 14 לכן שמעו דבר יהוה אנשי לצון משלי העם הזה אשר בירושלם׃ 23O 28 15 כי אמרתם כרתנו ברית את מות ועם שאול עשינו חזה שיט שוטף כי עבר לא יבואנו כי שמנו כזב מחסנו ובשקר נסתרנו׃ 23O 28 16 לכן כה אמר אדני יהוה הנני יסד בציון אבן אבן בחן פנת יקרת מוסד מוסד המאמין לא יחיש׃ 23O 28 17 ושמתי משפט לקו וצדקה למשקלת ויעה ברד מחסה כזב וסתר מים ישטפו׃ 23O 28 18 וכפר בריתכם את מות וחזותכם את שאול לא תקום שוט שוטף כי יעבר והייתם לו למרמס׃ 23O 28 19 מדי עברו יקח אתכם כי בבקר בבקר יעבר ביום ובלילה והיה רק זועה הבין שמועה׃ 23O 28 20 כי קצר המצע מהשתרע והמסכה צרה כהתכנס׃ 23O 28 21 כי כהר פרצים יקום יהוה כעמק בגבעון ירגז לעשות מעשהו זר מעשהו ולעבד עבדתו נכריה עבדתו׃ 23O 28 22 ועתה אל תתלוצצו פן יחזקו מוסריכם כי כלה ונחרצה שמעתי מאת אדני יהוה צבאות על כל הארץ׃ 23O 28 23 האזינו ושמעו קולי הקשיבו ושמעו אמרתי׃ 23O 28 24 הכל היום יחרש החרש לזרע יפתח וישדד אדמתו׃ 23O 28 25 הלוא אם שוה פניה והפיץ קצח וכמן יזרק ושם חטה שורה ושערה נסמן וכסמת גבלתו׃ 23O 28 26 ויסרו למשפט אלהיו יורנו׃ 23O 28 27 כי לא בחרוץ יודש קצח ואופן עגלה על כמן יוסב כי במטה יחבט קצח וכמן בשבט׃ 23O 28 28 לחם יודק כי לא לנצח אדוש ידושנו והמם גלגל עגלתו ופרשיו לא ידקנו׃ 23O 28 29 גם זאת מעם יהוה צבאות יצאה הפליא עצה הגדיל תושיה׃ 23O 29 1 הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו׃ 23O 29 2 והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל׃ 23O 29 3 וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת׃ 23O 29 4 ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף׃ 23O 29 5 והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם׃ 23O 29 6 מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה׃ 23O 29 7 והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה׃ 23O 29 8 והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה כן יהיה המון כל הגוים הצבאים על הר ציון׃ 23O 29 9 התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר׃ 23O 29 10 כי נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם החזים כסה׃ 23O 29 11 ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אתו אל יודע הספר לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא׃ 23O 29 12 ונתן הספר על אשר לא ידע ספר לאמר קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר׃ 23O 29 13 ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה׃ 23O 29 14 לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר׃ 23O 29 15 הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי יודענו׃ 23O 29 16 הפככם אם כחמר היצר יחשב כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליוצרו לא הבין׃ 23O 29 17 הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב׃ 23O 29 18 ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה׃ 23O 29 19 ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו׃ 23O 29 20 כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און׃ 23O 29 21 מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק׃ 23O 29 22 לכן כה אמר יהוה אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו׃ 23O 29 23 כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו׃ 23O 29 24 וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח׃ 23O 30 1 הוי בנים סוררים נאם יהוה לעשות עצה ולא מני ולנסך מסכה ולא רוחי למען ספות חטאת על חטאת׃ 23O 30 2 ההלכים לרדת מצרים ופי לא שאלו לעוז במעוז פרעה ולחסות בצל מצרים׃ 23O 30 3 והיה לכם מעוז פרעה לבשת והחסות בצל מצרים לכלמה׃ 23O 30 4 כי היו בצען שריו ומלאכיו חנס יגיעו׃ 23O 30 5 כל הבאיש על עם לא יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבשת וגם לחרפה׃ 23O 30 6 משא בהמות נגב בארץ צרה וצוקה לביא וליש מהם אפעה ושרף מעופף ישאו על כתף עירים חילהם ועל דבשת גמלים אוצרתם על עם לא יועילו׃ 23O 30 7 ומצרים הבל וריק יעזרו לכן קראתי לזאת רהב הם שבת׃ 23O 30 8 עתה בוא כתבה על לוח אתם ועל ספר חקה ותהי ליום אחרון לעד עד עולם׃ 23O 30 9 כי עם מרי הוא בנים כחשים בנים לא אבו שמוע תורת יהוה׃ 23O 30 10 אשר אמרו לראים לא תראו ולחזים לא תחזו לנו נכחות דברו לנו חלקות חזו מהתלות׃ 23O 30 11 סורו מני דרך הטו מני ארח השביתו מפנינו את קדוש ישראל׃ 23O 30 12 לכן כה אמר קדוש ישראל יען מאסכם בדבר הזה ותבטחו בעשק ונלוז ותשענו עליו׃ 23O 30 13 לכן יהיה לכם העון הזה כפרץ נפל נבעה בחומה נשגבה אשר פתאם לפתע יבוא שברה׃ 23O 30 14 ושברה כשבר נבל יוצרים כתות לא יחמל ולא ימצא במכתתו חרש לחתות אש מיקוד ולחשף מים מגבא׃ 23O 30 15 כי כה אמר אדני יהוה קדוש ישראל בשובה ונחת תושעון בהשקט ובבטחה תהיה גבורתכם ולא אביתם׃ 23O 30 16 ותאמרו לא כי על סוס ננוס על כן תנוסון ועל קל נרכב על כן יקלו רדפיכם׃ 23O 30 17 אלף אחד מפני גערת אחד מפני גערת חמשה תנסו עד אם נותרתם כתרן על ראש ההר וכנס על הגבעה׃ 23O 30 18 ולכן יחכה יהוה לחננכם ולכן ירום לרחמכם כי אלהי משפט יהוה אשרי כל חוכי לו׃ 23O 30 19 כי עם בציון ישב בירושלם בכו לא תבכה חנון יחנך לקול זעקך כשמעתו ענך׃ 23O 30 20 ונתן לכם אדני לחם צר ומים לחץ ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך׃ 23O 30 21 ואזניך תשמענה דבר מאחריך לאמר זה הדרך לכו בו כי תאמינו וכי תשמאילו׃ 23O 30 22 וטמאתם את צפוי פסילי כספך ואת אפדת מסכת זהבך תזרם כמו דוה צא תאמר לו׃ 23O 30 23 ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב׃ 23O 30 24 והאלפים והעירים עבדי האדמה בליל חמיץ יאכלו אשר זרה ברחת ובמזרה׃ 23O 30 25 והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים ביום הרג רב בנפל מגדלים׃ 23O 30 26 והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים ביום חבש יהוה את שבר עמו ומחץ מכתו ירפא׃ 23O 30 27 הנה שם יהוה בא ממרחק בער אפו וכבד משאה שפתיו מלאו זעם ולשונו כאש אכלת׃ 23O 30 28 ורוחו כנחל שוטף עד צואר יחצה להנפה גוים בנפת שוא ורסן מתעה על לחיי עמים׃ 23O 30 29 השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ושמחת לבב כהולך בחליל לבוא בהר יהוה אל צור ישראל׃ 23O 30 30 והשמיע יהוה את הוד קולו ונחת זרועו יראה בזעף אף ולהב אש אוכלה נפץ וזרם ואבן ברד׃ 23O 30 31 כי מקול יהוה יחת אשור בשבט יכה׃ 23O 30 32 והיה כל מעבר מטה מוסדה אשר יניח יהוה עליו בתפים ובכנרות ובמלחמות תנופה נלחם בה׃ 23O 30 33 כי ערוך מאתמול תפתה גם הוא למלך הוכן העמיק הרחב מדרתה אש ועצים הרבה נשמת יהוה כנחל גפרית בערה בה׃ 23O 31 1 הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו׃ 23O 31 2 וגם הוא חכם ויבא רע ואת דבריו לא הסיר וקם על בית מרעים ועל עזרת פעלי און׃ 23O 31 3 ומצרים אדם ולא אל וסוסיהם בשר ולא רוח ויהוה יטה ידו וכשל עוזר ונפל עזר ויחדו כלם יכליון׃ 23O 31 4 כי כה אמר יהוה אלי כאשר יהגה האריה והכפיר על טרפו אשר יקרא עליו מלא רעים מקולם לא יחת ומהמונם לא יענה כן ירד יהוה צבאות לצבא על הר ציון ועל גבעתה׃ 23O 31 5 כצפרים עפות כן יגן יהוה צבאות על ירושלם גנון והציל פסח והמליט׃ 23O 31 6 שובו לאשר העמיקו סרה בני ישראל׃ 23O 31 7 כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לכם ידיכם חטא׃ 23O 31 8 ונפל אשור בחרב לא איש וחרב לא אדם תאכלנו ונס לו מפני חרב ובחוריו למס יהיו׃ 23O 31 9 וסלעו ממגור יעבור וחתו מנס שריו נאם יהוה אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלם׃ 23O 32 1 הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו׃ 23O 32 2 והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה׃ 23O 32 3 ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה׃ 23O 32 4 ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות׃ 23O 32 5 לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע׃ 23O 32 6 כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר׃ 23O 32 7 וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים באמרי שקר ובדבר אביון משפט׃ 23O 32 8 ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום׃ 23O 32 9 נשים שאננות קמנה שמענה קולי בנות בטחות האזנה אמרתי׃ 23O 32 10 ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא׃ 23O 32 11 חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים׃ 23O 32 12 על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה׃ 23O 32 13 על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה׃ 23O 32 14 כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם משוש פראים מרעה עדרים׃ 23O 32 15 עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל ליער יחשב׃ 23O 32 16 ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב׃ 23O 32 17 והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם׃ 23O 32 18 וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות׃ 23O 32 19 וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר׃ 23O 32 20 אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור׃ 23O 33 1 הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך׃ 23O 33 2 יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה׃ 23O 33 3 מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים׃ 23O 33 4 ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו׃ 23O 33 5 נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה׃ 23O 33 6 והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו׃ 23O 33 7 הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון׃ 23O 33 8 נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש׃ 23O 33 9 אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל׃ 23O 33 10 עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא׃ 23O 33 11 תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם׃ 23O 33 12 והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו׃ 23O 33 13 שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי׃ 23O 33 14 פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם׃ 23O 33 15 הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע׃ 23O 33 16 הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים׃ 23O 33 17 מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים׃ 23O 33 18 לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים׃ 23O 33 19 את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה׃ 23O 33 20 חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו׃ 23O 33 21 כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו׃ 23O 33 22 כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו׃ 23O 33 23 נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז׃ 23O 33 24 ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון׃ 23O 34 1 קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה׃ 23O 34 2 כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח׃ 23O 34 3 וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם׃ 23O 34 4 ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה׃ 23O 34 5 כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט׃ 23O 34 6 חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום׃ 23O 34 7 וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן׃ 23O 34 8 כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון׃ 23O 34 9 ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה׃ 23O 34 10 לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה׃ 23O 34 11 וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו׃ 23O 34 12 חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס׃ 23O 34 13 ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה׃ 23O 34 14 ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח׃ 23O 34 15 שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה׃ 23O 34 16 דרשו מעל ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן׃ 23O 34 17 והוא הפיל להן גורל וידו חלקתה להם בקו עד עולם יירשוה לדור ודור ישכנו בה׃ 23O 35 1 יששום מדבר וציה ותגל ערבה ותפרח כחבצלת׃ 23O 35 2 פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן כבוד הלבנון נתן לה הדר הכרמל והשרון המה יראו כבוד יהוה הדר אלהינו׃ 23O 35 3 חזקו ידים רפות וברכים כשלות אמצו׃ 23O 35 4 אמרו לנמהרי לב חזקו אל תיראו הנה אלהיכם נקם יבוא גמול אלהים הוא יבוא וישעכם׃ 23O 35 5 אז תפקחנה עיני עורים ואזני חרשים תפתחנה׃ 23O 35 6 אז ידלג כאיל פסח ותרן לשון אלם כי נבקעו במדבר מים ונחלים בערבה׃ 23O 35 7 והיה השרב לאגם וצמאון למבועי מים בנוה תנים רבצה חציר לקנה וגמא׃ 23O 35 8 והיה שם מסלול ודרך ודרך הקדש יקרא לה לא יעברנו טמא והוא למו הלך דרך ואוילים לא יתעו׃ 23O 35 9 לא יהיה שם אריה ופריץ חיות בל יעלנה לא תמצא שם והלכו גאולים׃ 23O 35 10 ופדויי יהוה ישבון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה׃ 23O 36 1 ויהי בארבע עשרה שנה למלך חזקיהו עלה סנחריב מלך אשור על כל ערי יהודה הבצרות ויתפשם׃ 23O 36 2 וישלח מלך אשור את רב שקה מלכיש ירושלמה אל המלך חזקיהו בחיל כבד ויעמד בתעלת הברכה העליונה במסלת שדה כובס׃ 23O 36 3 ויצא אליו אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנא הספר ויואח בן אסף המזכיר׃ 23O 36 4 ויאמר אליהם רב שקה אמרו נא אל חזקיהו כה אמר המלך הגדול מלך אשור מה הבטחון הזה אשר בטחת׃ 23O 36 5 אמרתי אך דבר שפתים עצה וגבורה למלחמה עתה על מי בטחת כי מרדת בי׃ 23O 36 6 הנה בטחת על משענת הקנה הרצוץ הזה על מצרים אשר יסמך איש עליו ובא בכפו ונקבה כן פרעה מלך מצרים לכל הבטחים עליו׃ 23O 36 7 וכי תאמר אלי אל יהוה אלהינו בטחנו הלוא הוא אשר הסיר חזקיהו את במתיו ואת מזבחתיו ויאמר ליהודה ולירושלם לפני המזבח הזה תשתחוו׃ 23O 36 8 ועתה התערב נא את אדני המלך אשור ואתנה לך אלפים סוסים אם תוכל לתת לך רכבים עליהם׃ 23O 36 9 ואיך תשיב את פני פחת אחד עבדי אדני הקטנים ותבטח לך על מצרים לרכב ולפרשים׃ 23O 36 10 ועתה המבלעדי יהוה עליתי על הארץ הזאת להשחיתה יהוה אמר אלי עלה אל הארץ הזאת והשחיתה׃ 23O 36 11 ויאמר אליקים ושבנא ויואח אל רב שקה דבר נא אל עבדיך ארמית כי שמעים אנחנו ואל תדבר אלינו יהודית באזני העם אשר על החומה׃ 23O 36 12 ויאמר רב שקה האל אדניך ואליך שלחני אדני לדבר את הדברים האלה הלא על האנשים הישבים על החומה לאכל את חראיהם ולשתות את שיניהם עמכם׃ 23O 36 13 ויעמד רב שקה ויקרא בקול גדול יהודית ויאמר שמעו את דברי המלך הגדול מלך אשור׃ 23O 36 14 כה אמר המלך אל ישא לכם חזקיהו כי לא יוכל להציל אתכם׃ 23O 36 15 ואל יבטח אתכם חזקיהו אל יהוה לאמר הצל יצילנו יהוה לא תנתן העיר הזאת ביד מלך אשור׃ 23O 36 16 אל תשמעו אל חזקיהו כי כה אמר המלך אשור עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו ושתו איש מי בורו׃ 23O 36 17 עד באי ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם ארץ דגן ותירוש ארץ לחם וכרמים׃ 23O 36 18 פן יסית אתכם חזקיהו לאמר יהוה יצילנו ההצילו אלהי הגוים איש את ארצו מיד מלך אשור׃ 23O 36 19 איה אלהי חמת וארפד איה אלהי ספרוים וכי הצילו את שמרון מידי׃ 23O 36 20 מי בכל אלהי הארצות האלה אשר הצילו את ארצם מידי כי יציל יהוה את ירושלם מידי׃ 23O 36 21 ויחרישו ולא ענו אתו דבר כי מצות המלך היא לאמר לא תענהו׃ 23O 36 22 ויבא אליקים בן חלקיהו אשר על הבית ושבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר אל חזקיהו קרועי בגדים ויגידו לו את דברי רב שקה׃ 23O 37 1 ויהי כשמע המלך חזקיהו ויקרע את בגדיו ויתכס בשק ויבא בית יהוה׃ 23O 37 2 וישלח את אליקים אשר על הבית ואת שבנא הסופר ואת זקני הכהנים מתכסים בשקים אל ישעיהו בן אמוץ הנביא׃ 23O 37 3 ויאמרו אליו כה אמר חזקיהו יום צרה ותוכחה ונאצה היום הזה כי באו בנים עד משבר וכח אין ללדה׃ 23O 37 4 אולי ישמע יהוה אלהיך את דברי רב שקה אשר שלחו מלך אשור אדניו לחרף אלהים חי והוכיח בדברים אשר שמע יהוה אלהיך ונשאת תפלה בעד השארית הנמצאה׃ 23O 37 5 ויבאו עבדי המלך חזקיהו אל ישעיהו׃ 23O 37 6 ויאמר אליהם ישעיהו כה תאמרון אל אדניכם כה אמר יהוה אל תירא מפני הדברים אשר שמעת אשר גדפו נערי מלך אשור אותי׃ 23O 37 7 הנני נותן בו רוח ושמע שמועה ושב אל ארצו והפלתיו בחרב בארצו׃ 23O 37 8 וישב רב שקה וימצא את מלך אשור נלחם על לבנה כי שמע כי נסע מלכיש׃ 23O 37 9 וישמע על תרהקה מלך כוש לאמר יצא להלחם אתך וישמע וישלח מלאכים אל חזקיהו לאמר׃ 23O 37 10 כה תאמרון אל חזקיהו מלך יהודה לאמר אל ישאך אלהיך אשר אתה בוטח בו לאמר לא תנתן ירושלם ביד מלך אשור׃ 23O 37 11 הנה אתה שמעת אשר עשו מלכי אשור לכל הארצות להחרימם ואתה תנצל׃ 23O 37 12 ההצילו אותם אלהי הגוים אשר השחיתו אבותי את גוזן ואת חרן ורצף ובני עדן אשר בתלשר׃ 23O 37 13 איה מלך חמת ומלך ארפד ומלך לעיר ספרוים הנע ועוה׃ 23O 37 14 ויקח חזקיהו את הספרים מיד המלאכים ויקראהו ויעל בית יהוה ויפרשהו חזקיהו לפני יהוה׃ 23O 37 15 ויתפלל חזקיהו אל יהוה לאמר׃ 23O 37 16 יהוה צבאות אלהי ישראל ישב הכרבים אתה הוא האלהים לבדך לכל ממלכות הארץ אתה עשית את השמים ואת הארץ׃ 23O 37 17 הטה יהוה אזנך ושמע פקח יהוה עינך וראה ושמע את כל דברי סנחריב אשר שלח לחרף אלהים חי׃ 23O 37 18 אמנם יהוה החריבו מלכי אשור את כל הארצות ואת ארצם׃ 23O 37 19 ונתן את אלהיהם באש כי לא אלהים המה כי אם מעשה ידי אדם עץ ואבן ויאבדום׃ 23O 37 20 ועתה יהוה אלהינו הושיענו מידו וידעו כל ממלכות הארץ כי אתה יהוה לבדך׃ 23O 37 21 וישלח ישעיהו בן אמוץ אל חזקיהו לאמר כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר התפללת אלי אל סנחריב מלך אשור׃ 23O 37 22 זה הדבר אשר דבר יהוה עליו בזה לך לעגה לך בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם׃ 23O 37 23 את מי חרפת וגדפת ועל מי הרימותה קול ותשא מרום עיניך אל קדוש ישראל׃ 23O 37 24 ביד עבדיך חרפת אדני ותאמר ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחר ברשיו ואבוא מרום קצו יער כרמלו׃ 23O 37 25 אני קרתי ושתיתי מים ואחרב בכף פעמי כל יארי מצור׃ 23O 37 26 הלוא שמעת למרחוק אותה עשיתי מימי קדם ויצרתיה עתה הבאתיה ותהי להשאות גלים נצים ערים בצרות׃ 23O 37 27 וישביהן קצרי יד חתו ובשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדמה לפני קמה׃ 23O 37 28 ושבתך וצאתך ובואך ידעתי ואת התרגזך אלי׃ 23O 37 29 יען התרגזך אלי ושאננך עלה באזני ושמתי חחי באפך ומתגי בשפתיך והשיבתיך בדרך אשר באת בה׃ 23O 37 30 וזה לך האות אכול השנה ספיח ובשנה השנית שחיס ובשנה השלישית זרעו וקצרו ונטעו כרמים ואכול פרים׃ 23O 37 31 ויספה פליטת בית יהודה הנשארה שרש למטה ועשה פרי למעלה׃ 23O 37 32 כי מירושלם תצא שארית ופליטה מהר ציון קנאת יהוה צבאות תעשה זאת׃ 23O 37 33 לכן כה אמר יהוה אל מלך אשור לא יבוא אל העיר הזאת ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפך עליה סללה׃ 23O 37 34 בדרך אשר בא בה ישוב ואל העיר הזאת לא יבוא נאם יהוה׃ 23O 37 35 וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי׃ 23O 37 36 ויצא מלאך יהוה ויכה במחנה אשור מאה ושמנים וחמשה אלף וישכימו בבקר והנה כלם פגרים מתים׃ 23O 37 37 ויסע וילך וישב סנחריב מלך אשור וישב בנינוה׃ 23O 37 38 ויהי הוא משתחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו׃ 23O 38 1 בימים ההם חלה חזקיהו למות ויבוא אליו ישעיהו בן אמוץ הנביא ויאמר אליו כה אמר יהוה צו לביתך כי מת אתה ולא תחיה׃ 23O 38 2 ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ויתפלל אל יהוה׃ 23O 38 3 ויאמר אנה יהוה זכר נא את אשר התהלכתי לפניך באמת ובלב שלם והטוב בעיניך עשיתי ויבך חזקיהו בכי גדול׃ 23O 38 4 ויהי דבר יהוה אל ישעיהו לאמר׃ 23O 38 5 הלוך ואמרת אל חזקיהו כה אמר יהוה אלהי דוד אביך שמעתי את תפלתך ראיתי את דמעתך הנני יוסף על ימיך חמש עשרה שנה׃ 23O 38 6 ומכף מלך אשור אצילך ואת העיר הזאת וגנותי על העיר הזאת׃ 23O 38 7 וזה לך האות מאת יהוה אשר יעשה יהוה את הדבר הזה אשר דבר׃ 23O 38 8 הנני משיב את צל המעלות אשר ירדה במעלות אחז בשמש אחרנית עשר מעלות ותשב השמש עשר מעלות במעלות אשר ירדה׃ 23O 38 9 מכתב לחזקיהו מלך יהודה בחלתו ויחי מחליו׃ 23O 38 10 אני אמרתי בדמי ימי אלכה בשערי שאול פקדתי יתר שנותי׃ 23O 38 11 אמרתי לא אראה יה יה בארץ החיים לא אביט אדם עוד עם יושבי חדל׃ 23O 38 12 דורי נסע ונגלה מני כאהל רעי קפדתי כארג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני׃ 23O 38 13 שויתי עד בקר כארי כן ישבר כל עצמותי מיום עד לילה תשלימני׃ 23O 38 14 כסוס עגור כן אצפצף אהגה כיונה דלו עיני למרום אדני עשקה לי ערבני׃ 23O 38 15 מה אדבר ואמר לי והוא עשה אדדה כל שנותי על מר נפשי׃ 23O 38 16 אדני עליהם יחיו ולכל בהן חיי רוחי ותחלימני והחיני׃ 23O 38 17 הנה לשלום מר לי מר ואתה חשקת נפשי משחת בלי כי השלכת אחרי גוך כל חטאי׃ 23O 38 18 כי לא שאול תודך מות יהללך לא ישברו יורדי בור אל אמתך׃ 23O 38 19 חי חי הוא יודך כמוני היום אב לבנים יודיע אל אמתך׃ 23O 38 20 יהוה להושיעני ונגנותי ננגן כל ימי חיינו על בית יהוה׃ 23O 38 21 ויאמר ישעיהו ישאו דבלת תאנים וימרחו על השחין ויחי׃ 23O 38 22 ויאמר חזקיהו מה אות כי אעלה בית יהוה׃ 23O 39 1 בעת ההיא שלח מרדך בלאדן בן בלאדן מלך בבל ספרים ומנחה אל חזקיהו וישמע כי חלה ויחזק׃ 23O 39 2 וישמח עליהם חזקיהו ויראם את בית נכתה את הכסף ואת הזהב ואת הבשמים ואת השמן הטוב ואת כל בית כליו ואת כל אשר נמצא באצרתיו לא היה דבר אשר לא הראם חזקיהו בביתו ובכל ממשלתו׃ 23O 39 3 ויבא ישעיהו הנביא אל המלך חזקיהו ויאמר אליו מה אמרו האנשים האלה ומאין יבאו אליך ויאמר חזקיהו מארץ רחוקה באו אלי מבבל׃ 23O 39 4 ויאמר מה ראו בביתך ויאמר חזקיהו את כל אשר בביתי ראו לא היה דבר אשר לא הראיתים באוצרתי׃ 23O 39 5 ויאמר ישעיהו אל חזקיהו שמע דבר יהוה צבאות׃ 23O 39 6 הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתך ואשר אצרו אבתיך עד היום הזה בבל לא יותר דבר אמר יהוה׃ 23O 39 7 ומבניך אשר יצאו ממך אשר תוליד יקחו והיו סריסים בהיכל מלך בבל׃ 23O 39 8 ויאמר חזקיהו אל ישעיהו טוב דבר יהוה אשר דברת ויאמר כי יהיה שלום ואמת בימי׃ 23O 40 1 נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם׃ 23O 40 2 דברו על לב ירושלם וקראו אליה כי מלאה צבאה כי נרצה עונה כי לקחה מיד יהוה כפלים בכל חטאתיה׃ 23O 40 3 קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו בערבה מסלה לאלהינו׃ 23O 40 4 כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה׃ 23O 40 5 ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר׃ 23O 40 6 קול אמר קרא ואמר מה אקרא כל הבשר חציר וכל חסדו כציץ השדה׃ 23O 40 7 יבש חציר נבל ציץ כי רוח יהוה נשבה בו אכן חציר העם׃ 23O 40 8 יבש חציר נבל ציץ ודבר אלהינו יקום לעולם׃ 23O 40 9 על הר גבה עלי לך מבשרת ציון הרימי בכח קולך מבשרת ירושלם הרימי אל תיראי אמרי לערי יהודה הנה אלהיכם׃ 23O 40 10 הנה אדני יהוה בחזק יבוא וזרעו משלה לו הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃ 23O 40 11 כרעה עדרו ירעה בזרעו יקבץ טלאים ובחיקו ישא עלות ינהל׃ 23O 40 12 מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשלש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים׃ 23O 40 13 מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃ 23O 40 14 את מי נועץ ויבינהו וילמדהו בארח משפט וילמדהו דעת ודרך תבונות יודיענו׃ 23O 40 15 הן גוים כמר מדלי וכשחק מאזנים נחשבו הן איים כדק יטול׃ 23O 40 16 ולבנון אין די בער וחיתו אין די עולה׃ 23O 40 17 כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו׃ 23O 40 18 ואל מי תדמיון אל ומה דמות תערכו לו׃ 23O 40 19 הפסל נסך חרש וצרף בזהב ירקענו ורתקות כסף צורף׃ 23O 40 20 המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר חרש חכם יבקש לו להכין פסל לא ימוט׃ 23O 40 21 הלוא תדעו הלוא תשמעו הלוא הגד מראש לכם הלוא הבינתם מוסדות הארץ׃ 23O 40 22 הישב על חוג הארץ וישביה כחגבים הנוטה כדק שמים וימתחם כאהל לשבת׃ 23O 40 23 הנותן רוזנים לאין שפטי ארץ כתהו עשה׃ 23O 40 24 אף בל נטעו אף בל זרעו אף בל שרש בארץ גזעם וגם נשף בהם ויבשו וסערה כקש תשאם׃ 23O 40 25 ואל מי תדמיוני ואשוה יאמר קדוש׃ 23O 40 26 שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה המוציא במספר צבאם לכלם בשם יקרא מרב אונים ואמיץ כח איש לא נעדר׃ 23O 40 27 למה תאמר יעקב ותדבר ישראל נסתרה דרכי מיהוה ומאלהי משפטי יעבור׃ 23O 40 28 הלוא ידעת אם לא שמעת אלהי עולם יהוה בורא קצות הארץ לא ייעף ולא ייגע אין חקר לתבונתו׃ 23O 40 29 נתן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה׃ 23O 40 30 ויעפו נערים ויגעו ובחורים כשול יכשלו׃ 23O 40 31 וקוי יהוה יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו ילכו ולא ייעפו׃ 23O 41 1 החרישו אלי איים ולאמים יחליפו כח יגשו אז ידברו יחדו למשפט נקרבה׃ 23O 41 2 מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו יתן לפניו גוים ומלכים ירד יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו׃ 23O 41 3 ירדפם יעבור שלום ארח ברגליו לא יבוא׃ 23O 41 4 מי פעל ועשה קרא הדרות מראש אני יהוה ראשון ואת אחרנים אני הוא׃ 23O 41 5 ראו איים וייראו קצות הארץ יחרדו קרבו ויאתיון׃ 23O 41 6 איש את רעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק׃ 23O 41 7 ויחזק חרש את צרף מחליק פטיש את הולם פעם אמר לדבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט׃ 23O 41 8 ואתה ישראל עבדי יעקב אשר בחרתיך זרע אברהם אהבי׃ 23O 41 9 אשר החזקתיך מקצות הארץ ומאציליה קראתיך ואמר לך עבדי אתה בחרתיך ולא מאסתיך׃ 23O 41 10 אל תירא כי עמך אני אל תשתע כי אני אלהיך אמצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי׃ 23O 41 11 הן יבשו ויכלמו כל הנחרים בך יהיו כאין ויאבדו אנשי ריבך׃ 23O 41 12 תבקשם ולא תמצאם אנשי מצתך יהיו כאין וכאפס אנשי מלחמתך׃ 23O 41 13 כי אני יהוה אלהיך מחזיק ימינך האמר לך אל תירא אני עזרתיך׃ 23O 41 14 אל תיראי תולעת יעקב מתי ישראל אני עזרתיך נאם יהוה וגאלך קדוש ישראל׃ 23O 41 15 הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדק וגבעות כמץ תשים׃ 23O 41 16 תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם ואתה תגיל ביהוה בקדוש ישראל תתהלל׃ 23O 41 17 העניים והאביונים מבקשים מים ואין לשונם בצמא נשתה אני יהוה אענם אלהי ישראל לא אעזבם׃ 23O 41 18 אפתח על שפיים נהרות ובתוך בקעות מעינות אשים מדבר לאגם מים וארץ ציה למוצאי מים׃ 23O 41 19 אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו׃ 23O 41 20 למען יראו וידעו וישימו וישכילו יחדו כי יד יהוה עשתה זאת וקדוש ישראל בראה׃ 23O 41 21 קרבו ריבכם יאמר יהוה הגישו עצמותיכם יאמר מלך יעקב׃ 23O 41 22 יגישו ויגידו לנו את אשר תקרינה הראשנות מה הנה הגידו ונשימה לבנו ונדעה אחריתן או הבאות השמיענו׃ 23O 41 23 הגידו האתיות לאחור ונדעה כי אלהים אתם אף תיטיבו ותרעו ונשתעה ונרא יחדו׃ 23O 41 24 הן אתם מאין ופעלכם מאפע תועבה יבחר בכם׃ 23O 41 25 העירותי מצפון ויאת ממזרח שמש יקרא בשמי ויבא סגנים כמו חמר וכמו יוצר ירמס טיט׃ 23O 41 26 מי הגיד מראש ונדעה ומלפנים ונאמר צדיק אף אין מגיד אף אין משמיע אף אין שמע אמריכם׃ 23O 41 27 ראשון לציון הנה הנם ולירושלם מבשר אתן׃ 23O 41 28 וארא ואין איש ומאלה ואין יועץ ואשאלם וישיבו דבר׃ 23O 41 29 הן כלם און אפס מעשיהם רוח ותהו נסכיהם׃ 23O 42 1 הן עבדי אתמך בו בחירי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו משפט לגוים יוציא׃ 23O 42 2 לא יצעק ולא ישא ולא ישמיע בחוץ קולו׃ 23O 42 3 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה לאמת יוציא משפט׃ 23O 42 4 לא יכהה ולא ירוץ עד ישים בארץ משפט ולתורתו איים ייחילו׃ 23O 42 5 כה אמר האל יהוה בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נתן נשמה לעם עליה ורוח להלכים בה׃ 23O 42 6 אני יהוה קראתיך בצדק ואחזק בידך ואצרך ואתנך לברית עם לאור גוים׃ 23O 42 7 לפקח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר מבית כלא ישבי חשך׃ 23O 42 8 אני יהוה הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים׃ 23O 42 9 הראשנות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם׃ 23O 42 10 שירו ליהוה שיר חדש תהלתו מקצה הארץ יורדי הים ומלאו איים וישביהם׃ 23O 42 11 ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירנו ישבי סלע מראש הרים יצוחו׃ 23O 42 12 ישימו ליהוה כבוד ותהלתו באיים יגידו׃ 23O 42 13 יהוה כגבור יצא כאיש מלחמות יעיר קנאה יריע אף יצריח על איביו יתגבר׃ 23O 42 14 החשיתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשם ואשאף יחד׃ 23O 42 15 אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש ושמתי נהרות לאיים ואגמים אוביש׃ 23O 42 16 והולכתי עורים בדרך לא ידעו בנתיבות לא ידעו אדריכם אשים מחשך לפניהם לאור ומעקשים למישור אלה הדברים עשיתם ולא עזבתים׃ 23O 42 17 נסגו אחור יבשו בשת הבטחים בפסל האמרים למסכה אתם אלהינו׃ 23O 42 18 החרשים שמעו והעורים הביטו לראות׃ 23O 42 19 מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח מי עור כמשלם ועור כעבד יהוה׃ 23O 42 20 ראית רבות ולא תשמר פקוח אזנים ולא ישמע׃ 23O 42 21 יהוה חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׃ 23O 42 22 והוא עם בזוז ושסוי הפח בחורים כלם ובבתי כלאים החבאו היו לבז ואין מציל משסה ואין אמר השב׃ 23O 42 23 מי בכם יאזין זאת יקשב וישמע לאחור׃ 23O 42 24 מי נתן למשוסה יעקב וישראל לבזזים הלוא יהוה זו חטאנו לו ולא אבו בדרכיו הלוך ולא שמעו בתורתו׃ 23O 42 25 וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלהטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב׃ 23O 43 1 ועתה כה אמר יהוה בראך יעקב ויצרך ישראל אל תירא כי גאלתיך קראתי בשמך לי אתה׃ 23O 43 2 כי תעבר במים אתך אני ובנהרות לא ישטפוך כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך׃ 23O 43 3 כי אני יהוה אלהיך קדוש ישראל מושיעך נתתי כפרך מצרים כוש וסבא תחתיך׃ 23O 43 4 מאשר יקרת בעיני נכבדת ואני אהבתיך ואתן אדם תחתיך ולאמים תחת נפשך׃ 23O 43 5 אל תירא כי אתך אני ממזרח אביא זרעך וממערב אקבצך׃ 23O 43 6 אמר לצפון תני ולתימן אל תכלאי הביאי בני מרחוק ובנותי מקצה הארץ׃ 23O 43 7 כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו׃ 23O 43 8 הוציא עם עור ועינים יש וחרשים ואזנים למו׃ 23O 43 9 כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאמים מי בהם יגיד זאת וראשנות ישמיענו יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת׃ 23O 43 10 אתם עדי נאם יהוה ועבדי אשר בחרתי למען תדעו ותאמינו לי ותבינו כי אני הוא לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה׃ 23O 43 11 אנכי אנכי יהוה ואין מבלעדי מושיע׃ 23O 43 12 אנכי הגדתי והושעתי והשמעתי ואין בכם זר ואתם עדי נאם יהוה ואני אל׃ 23O 43 13 גם מיום אני הוא ואין מידי מציל אפעל ומי ישיבנה׃ 23O 43 14 כה אמר יהוה גאלכם קדוש ישראל למענכם שלחתי בבלה והורדתי בריחים כלם וכשדים באניות רנתם׃ 23O 43 15 אני יהוה קדושכם בורא ישראל מלככם׃ 23O 43 16 כה אמר יהוה הנותן בים דרך ובמים עזים נתיבה׃ 23O 43 17 המוציא רכב וסוס חיל ועזוז יחדו ישכבו בל יקומו דעכו כפשתה כבו׃ 23O 43 18 אל תזכרו ראשנות וקדמניות אל תתבננו׃ 23O 43 19 הנני עשה חדשה עתה תצמח הלוא תדעוה אף אשים במדבר דרך בישמון נהרות׃ 23O 43 20 תכבדני חית השדה תנים ובנות יענה כי נתתי במדבר מים נהרות בישימן להשקות עמי בחירי׃ 23O 43 21 עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו׃ 23O 43 22 ולא אתי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל׃ 23O 43 23 לא הביאת לי שה עלתיך וזבחיך לא כבדתני לא העבדתיך במנחה ולא הוגעתיך בלבונה׃ 23O 43 24 לא קנית לי בכסף קנה וחלב זבחיך לא הרויתני אך העבדתני בחטאותיך הוגעתני בעונתיך׃ 23O 43 25 אנכי אנכי הוא מחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכר׃ 23O 43 26 הזכירני נשפטה יחד ספר אתה למען תצדק׃ 23O 43 27 אביך הראשון חטא ומליציך פשעו בי׃ 23O 43 28 ואחלל שרי קדש ואתנה לחרם יעקב וישראל לגדופים׃ 23O 44 1 ועתה שמע יעקב עבדי וישראל בחרתי בו׃ 23O 44 2 כה אמר יהוה עשך ויצרך מבטן יעזרך אל תירא עבדי יעקב וישרון בחרתי בו׃ 23O 44 3 כי אצק מים על צמא ונזלים על יבשה אצק רוחי על זרעך וברכתי על צאצאיך׃ 23O 44 4 וצמחו בבין חציר כערבים על יבלי מים׃ 23O 44 5 זה יאמר ליהוה אני וזה יקרא בשם יעקב וזה יכתב ידו ליהוה ובשם ישראל יכנה׃ 23O 44 6 כה אמר יהוה מלך ישראל וגאלו יהוה צבאות אני ראשון ואני אחרון ומבלעדי אין אלהים׃ 23O 44 7 ומי כמוני יקרא ויגידה ויערכה לי משומי עם עולם ואתיות ואשר תבאנה יגידו למו׃ 23O 44 8 אל תפחדו ואל תרהו הלא מאז השמעתיך והגדתי ואתם עדי היש אלוה מבלעדי ואין צור בל ידעתי׃ 23O 44 9 יצרי פסל כלם תהו וחמודיהם בל יועילו ועדיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו׃ 23O 44 10 מי יצר אל ופסל נסך לבלתי הועיל׃ 23O 44 11 הן כל חבריו יבשו וחרשים המה מאדם יתקבצו כלם יעמדו יפחדו יבשו יחד׃ 23O 44 12 חרש ברזל מעצד ופעל בפחם ובמקבות יצרהו ויפעלהו בזרוע כחו גם רעב ואין כח לא שתה מים וייעף׃ 23O 44 13 חרש עצים נטה קו יתארהו בשרד יעשהו במקצעות ובמחוגה יתארהו ויעשהו כתבנית איש כתפארת אדם לשבת בית׃ 23O 44 14 לכרת לו ארזים ויקח תרזה ואלון ויאמץ לו בעצי יער נטע ארן וגשם יגדל׃ 23O 44 15 והיה לאדם לבער ויקח מהם ויחם אף ישיק ואפה לחם אף יפעל אל וישתחו עשהו פסל ויסגד למו׃ 23O 44 16 חציו שרף במו אש על חציו בשר יאכל יצלה צלי וישבע אף יחם ויאמר האח חמותי ראיתי אור׃ 23O 44 17 ושאריתו לאל עשה לפסלו יסגוד לו וישתחו ויתפלל אליו ויאמר הצילני כי אלי אתה׃ 23O 44 18 לא ידעו ולא יבינו כי טח מראות עיניהם מהשכיל לבתם׃ 23O 44 19 ולא ישיב אל לבו ולא דעת ולא תבונה לאמר חציו שרפתי במו אש ואף אפיתי על גחליו לחם אצלה בשר ואכל ויתרו לתועבה אעשה לבול עץ אסגוד׃ 23O 44 20 רעה אפר לב הותל הטהו ולא יציל את נפשו ולא יאמר הלוא שקר בימיני׃ 23O 44 21 זכר אלה יעקב וישראל כי עבדי אתה יצרתיך עבד לי אתה ישראל לא תנשני׃ 23O 44 22 מחיתי כעב פשעיך וכענן חטאותיך שובה אלי כי גאלתיך׃ 23O 44 23 רנו שמים כי עשה יהוה הריעו תחתיות ארץ פצחו הרים רנה יער וכל עץ בו כי גאל יהוה יעקב ובישראל יתפאר׃ 23O 44 24 כה אמר יהוה גאלך ויצרך מבטן אנכי יהוה עשה כל נטה שמים לבדי רקע הארץ מי אתי׃ 23O 44 25 מפר אתות בדים וקסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם ישכל׃ 23O 44 26 מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האמר לירושלם תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותיה אקומם׃ 23O 44 27 האמר לצולה חרבי ונהרתיך אוביש׃ 23O 44 28 האמר לכורש רעי וכל חפצי ישלם ולאמר לירושלם תבנה והיכל תוסד׃ 23O 45 1 כה אמר יהוה למשיחו לכורש אשר החזקתי בימינו לרד לפניו גוים ומתני מלכים אפתח לפתח לפניו דלתים ושערים לא יסגרו׃ 23O 45 2 אני לפניך אלך והדורים אושר דלתות נחושה אשבר ובריחי ברזל אגדע׃ 23O 45 3 ונתתי לך אוצרות חשך ומטמני מסתרים למען תדע כי אני יהוה הקורא בשמך אלהי ישראל׃ 23O 45 4 למען עבדי יעקב וישראל בחירי ואקרא לך בשמך אכנך ולא ידעתני׃ 23O 45 5 אני יהוה ואין עוד זולתי אין אלהים אאזרך ולא ידעתני׃ 23O 45 6 למען ידעו ממזרח שמש וממערבה כי אפס בלעדי אני יהוה ואין עוד׃ 23O 45 7 יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני יהוה עשה כל אלה׃ 23O 45 8 הרעיפו שמים ממעל ושחקים יזלו צדק תפתח ארץ ויפרו ישע וצדקה תצמיח יחד אני יהוה בראתיו׃ 23O 45 9 הוי רב את יצרו חרש את חרשי אדמה היאמר חמר ליצרו מה תעשה ופעלך אין ידים לו׃ 23O 45 10 הוי אמר לאב מה תוליד ולאשה מה תחילין׃ 23O 45 11 כה אמר יהוה קדוש ישראל ויצרו האתיות שאלוני על בני ועל פעל ידי תצוני׃ 23O 45 12 אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי אני ידי נטו שמים וכל צבאם צויתי׃ 23O 45 13 אנכי העירתהו בצדק וכל דרכיו אישר הוא יבנה עירי וגלותי ישלח לא במחיר ולא בשחד אמר יהוה צבאות׃ 23O 45 14 כה אמר יהוה יגיע מצרים וסחר כוש וסבאים אנשי מדה עליך יעברו ולך יהיו אחריך ילכו בזקים יעברו ואליך ישתחוו אליך יתפללו אך בך אל ואין עוד אפס אלהים׃ 23O 45 15 אכן אתה אל מסתתר אלהי ישראל מושיע׃ 23O 45 16 בושו וגם נכלמו כלם יחדו הלכו בכלמה חרשי צירים׃ 23O 45 17 ישראל נושע ביהוה תשועת עולמים לא תבשו ולא תכלמו עד עולמי עד׃ 23O 45 18 כי כה אמר יהוה בורא השמים הוא האלהים יצר הארץ ועשה הוא כוננה לא תהו בראה לשבת יצרה אני יהוה ואין עוד׃ 23O 45 19 לא בסתר דברתי במקום ארץ חשך לא אמרתי לזרע יעקב תהו בקשוני אני יהוה דבר צדק מגיד מישרים׃ 23O 45 20 הקבצו ובאו התנגשו יחדו פליטי הגוים לא ידעו הנשאים את עץ פסלם ומתפללים אל אל לא יושיע׃ 23O 45 21 הגידו והגישו אף יועצו יחדו מי השמיע זאת מקדם מאז הגידה הלוא אני יהוה ואין עוד אלהים מבלעדי אל צדיק ומושיע אין זולתי׃ 23O 45 22 פנו אלי והושעו כל אפסי ארץ כי אני אל ואין עוד׃ 23O 45 23 בי נשבעתי יצא מפי צדקה דבר ולא ישוב כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון׃ 23O 45 24 אך ביהוה לי אמר צדקות ועז עדיו יבוא ויבשו כל הנחרים בו׃ 23O 45 25 ביהוה יצדקו ויתהללו כל זרע ישראל׃ 23O 46 1 כרע בל קרס נבו היו עצביהם לחיה ולבהמה נשאתיכם עמוסות משא לעיפה׃ 23O 46 2 קרסו כרעו יחדו לא יכלו מלט משא ונפשם בשבי הלכה׃ 23O 46 3 שמעו אלי בית יעקב וכל שארית בית ישראל העמסים מני בטן הנשאים מני רחם׃ 23O 46 4 ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבל אני עשיתי ואני אשא ואני אסבל ואמלט׃ 23O 46 5 למי תדמיוני ותשוו ותמשלוני ונדמה׃ 23O 46 6 הזלים זהב מכיס וכסף בקנה ישקלו ישכרו צורף ויעשהו אל יסגדו אף ישתחוו׃ 23O 46 7 ישאהו על כתף יסבלהו ויניחהו תחתיו ויעמד ממקומו לא ימיש אף יצעק אליו ולא יענה מצרתו לא יושיענו׃ 23O 46 8 זכרו זאת והתאששו השיבו פושעים על לב׃ 23O 46 9 זכרו ראשנות מעולם כי אנכי אל ואין עוד אלהים ואפס כמוני׃ 23O 46 10 מגיד מראשית אחרית ומקדם אשר לא נעשו אמר עצתי תקום וכל חפצי אעשה׃ 23O 46 11 קרא ממזרח עיט מארץ מרחק איש עצתו אף דברתי אף אביאנה יצרתי אף אעשנה׃ 23O 46 12 שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה׃ 23O 46 13 קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר ונתתי בציון תשועה לישראל תפארתי׃ 23O 47 1 רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל שבי לארץ אין כסא בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך רכה וענגה׃ 23O 47 2 קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות׃ 23O 47 3 תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם׃ 23O 47 4 גאלנו יהוה צבאות שמו קדוש ישראל׃ 23O 47 5 שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות׃ 23O 47 6 קצפתי על עמי חללתי נחלתי ואתנם בידך לא שמת להם רחמים על זקן הכבדת עלך מאד׃ 23O 47 7 ותאמרי לעולם אהיה גברת עד לא שמת אלה על לבך לא זכרת אחריתה׃ 23O 47 8 ועתה שמעי זאת עדינה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד לא אשב אלמנה ולא אדע שכול׃ 23O 47 9 ותבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד שכול ואלמן כתמם באו עליך ברב כשפיך בעצמת חבריך מאד׃ 23O 47 10 ותבטחי ברעתך אמרת אין ראני חכמתך ודעתך היא שובבתך ותאמרי בלבך אני ואפסי עוד׃ 23O 47 11 ובא עליך רעה לא תדעי שחרה ותפל עליך הוה לא תוכלי כפרה ותבא עליך פתאם שואה לא תדעי׃ 23O 47 12 עמדי נא בחבריך וברב כשפיך באשר יגעת מנעוריך אולי תוכלי הועיל אולי תערוצי׃ 23O 47 13 נלאית ברב עצתיך יעמדו נא ויושיעך הברו שמים החזים בכוכבים מודיעם לחדשים מאשר יבאו עליך׃ 23O 47 14 הנה היו כקש אש שרפתם לא יצילו את נפשם מיד להבה אין גחלת לחמם אור לשבת נגדו׃ 23O 47 15 כן היו לך אשר יגעת סחריך מנעוריך איש לעברו תעו אין מושיעך׃ 23O 48 1 שמעו זאת בית יעקב הנקראים בשם ישראל וממי יהודה יצאו הנשבעים בשם יהוה ובאלהי ישראל יזכירו לא באמת ולא בצדקה׃ 23O 48 2 כי מעיר הקדש נקראו ועל אלהי ישראל נסמכו יהוה צבאות שמו׃ 23O 48 3 הראשנות מאז הגדתי ומפי יצאו ואשמיעם פתאם עשיתי ותבאנה׃ 23O 48 4 מדעתי כי קשה אתה וגיד ברזל ערפך ומצחך נחושה׃ 23O 48 5 ואגיד לך מאז בטרם תבוא השמעתיך פן תאמר עצבי עשם ופסלי ונסכי צום׃ 23O 48 6 שמעת חזה כלה ואתם הלוא תגידו השמעתיך חדשות מעתה ונצרות ולא ידעתם׃ 23O 48 7 עתה נבראו ולא מאז ולפני יום ולא שמעתם פן תאמר הנה ידעתין׃ 23O 48 8 גם לא שמעת גם לא ידעת גם מאז לא פתחה אזנך כי ידעתי בגוד תבגוד ופשע מבטן קרא לך׃ 23O 48 9 למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך׃ 23O 48 10 הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עני׃ 23O 48 11 למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן׃ 23O 48 12 שמע אלי יעקב וישראל מקראי אני הוא אני ראשון אף אני אחרון׃ 23O 48 13 אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קרא אני אליהם יעמדו יחדו׃ 23O 48 14 הקבצו כלכם ושמעו מי בהם הגיד את אלה יהוה אהבו יעשה חפצו בבבל וזרעו כשדים׃ 23O 48 15 אני אני דברתי אף קראתיו הביאתיו והצליח דרכו׃ 23O 48 16 קרבו אלי שמעו זאת לא מראש בסתר דברתי מעת היותה שם אני ועתה אדני יהוה שלחני ורוחו׃ 23O 48 17 כה אמר יהוה גאלך קדוש ישראל אני יהוה אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך׃ 23O 48 18 לוא הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וצדקתך כגלי הים׃ 23O 48 19 ויהי כחול זרעך וצאצאי מעיך כמעתיו לא יכרת ולא ישמד שמו מלפני׃ 23O 48 20 צאו מבבל ברחו מכשדים בקול רנה הגידו השמיעו זאת הוציאוה עד קצה הארץ אמרו גאל יהוה עבדו יעקב׃ 23O 48 21 ולא צמאו בחרבות הוליכם מים מצור הזיל למו ויבקע צור ויזבו מים׃ 23O 48 22 אין שלום אמר יהוה לרשעים׃ 23O 49 1 שמעו איים אלי והקשיבו לאמים מרחוק יהוה מבטן קראני ממעי אמי הזכיר שמי׃ 23O 49 2 וישם פי כחרב חדה בצל ידו החביאני וישימני לחץ ברור באשפתו הסתירני׃ 23O 49 3 ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר׃ 23O 49 4 ואני אמרתי לריק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי אכן משפטי את יהוה ופעלתי את אלהי׃ 23O 49 5 ועתה אמר יהוה יצרי מבטן לעבד לו לשובב יעקב אליו וישראל לא יאסף ואכבד בעיני יהוה ואלהי היה עזי׃ 23O 49 6 ויאמר נקל מהיותך לי עבד להקים את שבטי יעקב ונצירי ישראל להשיב ונתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃ 23O 49 7 כה אמר יהוה גאל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד משלים מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו למען יהוה אשר נאמן קדש ישראל ויבחרך׃ 23O 49 8 כה אמר יהוה בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך ואצרך ואתנך לברית עם להקים ארץ להנחיל נחלות שממות׃ 23O 49 9 לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם׃ 23O 49 10 לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם׃ 23O 49 11 ושמתי כל הרי לדרך ומסלתי ירמון׃ 23O 49 12 הנה אלה מרחוק יבאו והנה אלה מצפון ומים ואלה מארץ סינים׃ 23O 49 13 רנו שמים וגילי ארץ יפצחו הרים רנה כי נחם יהוה עמו ועניו ירחם׃ 23O 49 14 ותאמר ציון עזבני יהוה ואדני שכחני׃ 23O 49 15 התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך׃ 23O 49 16 הן על כפים חקתיך חומתיך נגדי תמיד׃ 23O 49 17 מהרו בניך מהרסיך ומחרביך ממך יצאו׃ 23O 49 18 שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך חי אני נאם יהוה כי כלם כעדי תלבשי ותקשרים ככלה׃ 23O 49 19 כי חרבתיך ושממתיך וארץ הרסתיך כי עתה תצרי מיושב ורחקו מבלעיך׃ 23O 49 20 עוד יאמרו באזניך בני שכליך צר לי המקום גשה לי ואשבה׃ 23O 49 21 ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גלה וסורה ואלה מי גדל הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם׃ 23O 49 22 כה אמר אדני יהוה הנה אשא אל גוים ידי ואל עמים ארים נסי והביאו בניך בחצן ובנתיך על כתף תנשאנה׃ 23O 49 23 והיו מלכים אמניך ושרותיהם מיניקתיך אפים ארץ ישתחוו לך ועפר רגליך ילחכו וידעת כי אני יהוה אשר לא יבשו קוי׃ 23O 49 24 היקח מגבור מלקוח ואם שבי צדיק ימלט׃ 23O 49 25 כי כה אמר יהוה גם שבי גבור יקח ומלקוח עריץ ימלט ואת יריבך אנכי אריב ואת בניך אנכי אושיע׃ 23O 49 26 והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל בשר כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב׃ 23O 50 1 כה אמר יהוה אי זה ספר כריתות אמכם אשר שלחתיה או מי מנושי אשר מכרתי אתכם לו הן בעונתיכם נמכרתם ובפשעיכם שלחה אמכם׃ 23O 50 2 מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה הקצור קצרה ידי מפדות ואם אין בי כח להציל הן בגערתי אחריב ים אשים נהרות מדבר תבאש דגתם מאין מים ותמת בצמא׃ 23O 50 3 אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם׃ 23O 50 4 אדני יהוה נתן לי לשון למודים לדעת לעות את יעף דבר יעיר בבקר בבקר יעיר לי אזן לשמע כלמודים׃ 23O 50 5 אדני יהוה פתח לי אזן ואנכי לא מריתי אחור לא נסוגתי׃ 23O 50 6 גוי נתתי למכים ולחיי למרטים פני לא הסתרתי מכלמות ורק׃ 23O 50 7 ואדני יהוה יעזר לי על כן לא נכלמתי על כן שמתי פני כחלמיש ואדע כי לא אבוש׃ 23O 50 8 קרוב מצדיקי מי יריב אתי נעמדה יחד מי בעל משפטי יגש אלי׃ 23O 50 9 הן אדני יהוה יעזר לי מי הוא ירשיעני הן כלם כבגד יבלו עש יאכלם׃ 23O 50 10 מי בכם ירא יהוה שמע בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נגה לו יבטח בשם יהוה וישען באלהיו׃ 23O 50 11 הן כלכם קדחי אש מאזרי זיקות לכו באור אשכם ובזיקות בערתם מידי היתה זאת לכם למעצבה תשכבון׃ 23O 51 1 שמעו אלי רדפי צדק מבקשי יהוה הביטו אל צור חצבתם ואל מקבת בור נקרתם׃ 23O 51 2 הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו׃ 23O 51 3 כי נחם יהוה ציון נחם כל חרבתיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן יהוה ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה׃ 23O 51 4 הקשיבו אלי עמי ולאומי אלי האזינו כי תורה מאתי תצא ומשפטי לאור עמים ארגיע׃ 23O 51 5 קרוב צדקי יצא ישעי וזרעי עמים ישפטו אלי איים יקוו ואל זרעי ייחלון׃ 23O 51 6 שאו לשמים עיניכם והביטו אל הארץ מתחת כי שמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה וישביה כמו כן ימותון וישועתי לעולם תהיה וצדקתי לא תחת׃ 23O 51 7 שמעו אלי ידעי צדק עם תורתי בלבם אל תיראו חרפת אנוש ומגדפתם אל תחתו׃ 23O 51 8 כי כבגד יאכלם עש וכצמר יאכלם סס וצדקתי לעולם תהיה וישועתי לדור דורים׃ 23O 51 9 עורי עורי לבשי עז זרוע יהוה עורי כימי קדם דרות עולמים הלוא את היא המחצבת רהב מחוללת תנין׃ 23O 51 10 הלוא את היא המחרבת ים מי תהום רבה השמה מעמקי ים דרך לעבר גאולים׃ 23O 51 11 ופדויי יהוה ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגון נסו יגון ואנחה׃ 23O 51 12 אנכי אנכי הוא מנחמכם מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן׃ 23O 51 13 ותשכח יהוה עשך נוטה שמים ויסד ארץ ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק׃ 23O 51 14 מהר צעה להפתח ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו׃ 23O 51 15 ואנכי יהוה אלהיך רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃ 23O 51 16 ואשים דברי בפיך ובצל ידי כסיתיך לנטע שמים וליסד ארץ ולאמר לציון עמי אתה׃ 23O 51 17 התעוררי התעוררי קומי ירושלם אשר שתית מיד יהוה את כוס חמתו את קבעת כוס התרעלה שתית מצית׃ 23O 51 18 אין מנהל לה מכל בנים ילדה ואין מחזיק בידה מכל בנים גדלה׃ 23O 51 19 שתים הנה קראתיך מי ינוד לך השד והשבר והרעב והחרב מי אנחמך׃ 23O 51 20 בניך עלפו שכבו בראש כל חוצות כתוא מכמר המלאים חמת יהוה גערת אלהיך׃ 23O 51 21 לכן שמעי נא זאת עניה ושכרת ולא מיין׃ 23O 51 22 כה אמר אדניך יהוה ואלהיך יריב עמו הנה לקחתי מידך את כוס התרעלה את קבעת כוס חמתי לא תוסיפי לשתותה עוד׃ 23O 51 23 ושמתיה ביד מוגיך אשר אמרו לנפשך שחי ונעברה ותשימי כארץ גוך וכחוץ לעברים׃ 23O 52 1 עורי עורי לבשי עזך ציון לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש כי לא יוסיף יבא בך עוד ערל וטמא׃ 23O 52 2 התנערי מעפר קומי שבי ירושלם התפתחו מוסרי צוארך שביה בת ציון׃ 23O 52 3 כי כה אמר יהוה חנם נמכרתם ולא בכסף תגאלו׃ 23O 52 4 כי כה אמר אדני יהוה מצרים ירד עמי בראשנה לגור שם ואשור באפס עשקו׃ 23O 52 5 ועתה מה לי פה נאם יהוה כי לקח עמי חנם משלו יהילילו נאם יהוה ותמיד כל היום שמי מנאץ׃ 23O 52 6 לכן ידע עמי שמי לכן ביום ההוא כי אני הוא המדבר הנני׃ 23O 52 7 מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום מבשר טוב משמיע ישועה אמר לציון מלך אלהיך׃ 23O 52 8 קול צפיך נשאו קול יחדו ירננו כי עין בעין יראו בשוב יהוה ציון׃ 23O 52 9 פצחו רננו יחדו חרבות ירושלם כי נחם יהוה עמו גאל ירושלם׃ 23O 52 10 חשף יהוה את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו׃ 23O 52 11 סורו סורו צאו משם טמא אל תגעו צאו מתוכה הברו נשאי כלי יהוה׃ 23O 52 12 כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הלך לפניכם יהוה ומאספכם אלהי ישראל׃ 23O 52 13 הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד׃ 23O 52 14 כאשר שממו עליך רבים כן משחת מאיש מראהו ותארו מבני אדם׃ 23O 52 15 כן יזה גוים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם כי אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו׃ 23O 53 1 מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃ 23O 53 2 ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה לא תאר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו׃ 23O 53 3 נבזה וחדל אישים איש מכאבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו׃ 23O 53 4 אכן חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם ואנחנו חשבנהו נגוע מכה אלהים ומענה׃ 23O 53 5 והוא מחלל מפשענו מדכא מעונתינו מוסר שלומנו עליו ובחברתו נרפא לנו׃ 23O 53 6 כלנו כצאן תעינו איש לדרכו פנינו ויהוה הפגיע בו את עון כלנו׃ 23O 53 7 נגש והוא נענה ולא יפתח פיו כשה לטבח יובל וכרחל לפני גזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃ 23O 53 8 מעצר וממשפט לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזר מארץ חיים מפשע עמי נגע למו׃ 23O 53 9 ויתן את רשעים קברו ואת עשיר במתיו על לא חמס עשה ולא מרמה בפיו׃ 23O 53 10 ויהוה חפץ דכאו החלי אם תשים אשם נפשו יראה זרע יאריך ימים וחפץ יהוה בידו יצלח׃ 23O 53 11 מעמל נפשו יראה ישבע בדעתו יצדיק צדיק עבדי לרבים ועונתם הוא יסבל׃ 23O 53 12 לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל תחת אשר הערה למות נפשו ואת פשעים נמנה והוא חטא רבים נשא ולפשעים יפגיע׃ 23O 54 1 רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה אמר יהוה׃ 23O 54 2 הרחיבי מקום אהלך ויריעות משכנותיך יטו אל תחשכי האריכי מיתריך ויתדתיך חזקי׃ 23O 54 3 כי ימין ושמאול תפרצי וזרעך גוים יירש וערים נשמות יושיבו׃ 23O 54 4 אל תיראי כי לא תבושי ואל תכלמי כי לא תחפירי כי בשת עלומיך תשכחי וחרפת אלמנותיך לא תזכרי עוד׃ 23O 54 5 כי בעליך עשיך יהוה צבאות שמו וגאלך קדוש ישראל אלהי כל הארץ יקרא׃ 23O 54 6 כי כאשה עזובה ועצובת רוח קראך יהוה ואשת נעורים כי תמאס אמר אלהיך׃ 23O 54 7 ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדלים אקבצך׃ 23O 54 8 בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך ובחסד עולם רחמתיך אמר גאלך יהוה׃ 23O 54 9 כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבר מי נח עוד על הארץ כן נשבעתי מקצף עליך ומגער בך׃ 23O 54 10 כי ההרים ימושו והגבעות תמוטנה וחסדי מאתך לא ימוש וברית שלומי לא תמוט אמר מרחמך יהוה׃ 23O 54 11 עניה סערה לא נחמה הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך ויסדתיך בספירים׃ 23O 54 12 ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח וכל גבולך לאבני חפץ׃ 23O 54 13 וכל בניך למודי יהוה ורב שלום בניך׃ 23O 54 14 בצדקה תכונני רחקי מעשק כי לא תיראי וממחתה כי לא תקרב אליך׃ 23O 54 15 הן גור יגור אפס מאותי מי גר אתך עליך יפול׃ 23O 54 16 הן אנכי בראתי חרש נפח באש פחם ומוציא כלי למעשהו ואנכי בראתי משחית לחבל׃ 23O 54 17 כל כלי יוצר עליך לא יצלח וכל לשון תקום אתך למשפט תרשיעי זאת נחלת עבדי יהוה וצדקתם מאתי נאם יהוה׃ 23O 55 1 הוי כל צמא לכו למים ואשר אין לו כסף לכו שברו ואכלו ולכו שברו בלוא כסף ובלוא מחיר יין וחלב׃ 23O 55 2 למה תשקלו כסף בלוא לחם ויגיעכם בלוא לשבעה שמעו שמוע אלי ואכלו טוב ותתענג בדשן נפשכם׃ 23O 55 3 הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם ואכרתה לכם ברית עולם חסדי דוד הנאמנים׃ 23O 55 4 הן עד לאומים נתתיו נגיד ומצוה לאמים׃ 23O 55 5 הן גוי לא תדע תקרא וגוי לא ידעוך אליך ירוצו למען יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך׃ 23O 55 6 דרשו יהוה בהמצאו קראהו בהיותו קרוב׃ 23O 55 7 יעזב רשע דרכו ואיש און מחשבתיו וישב אל יהוה וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח׃ 23O 55 8 כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכם דרכי נאם יהוה׃ 23O 55 9 כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבתי ממחשבתיכם׃ 23O 55 10 כי כאשר ירד הגשם והשלג מן השמים ושמה לא ישוב כי אם הרוה את הארץ והולידה והצמיחה ונתן זרע לזרע ולחם לאכל׃ 23O 55 11 כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו׃ 23O 55 12 כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה וכל עצי השדה ימחאו כף׃ 23O 55 13 תחת הנעצוץ יעלה ברוש תחת הסרפד יעלה הדס והיה ליהוה לשם לאות עולם לא יכרת׃ 23O 56 1 כה אמר יהוה שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וצדקתי להגלות׃ 23O 56 2 אשרי אנוש יעשה זאת ובן אדם יחזיק בה שמר שבת מחללו ושמר ידו מעשות כל רע׃ 23O 56 3 ואל יאמר בן הנכר הנלוה אל יהוה לאמר הבדל יבדילני יהוה מעל עמו ואל יאמר הסריס הן אני עץ יבש׃ 23O 56 4 כי כה אמר יהוה לסריסים אשר ישמרו את שבתותי ובחרו באשר חפצתי ומחזיקים בבריתי׃ 23O 56 5 ונתתי להם בביתי ובחומתי יד ושם טוב מבנים ומבנות שם עולם אתן לו אשר לא יכרת׃ 23O 56 6 ובני הנכר הנלוים על יהוה לשרתו ולאהבה את שם יהוה להיות לו לעבדים כל שמר שבת מחללו ומחזיקים בבריתי׃ 23O 56 7 והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולתיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים׃ 23O 56 8 נאם אדני יהוה מקבץ נדחי ישראל עוד אקבץ עליו לנקבציו׃ 23O 56 9 כל חיתו שדי אתיו לאכל כל חיתו ביער׃ 23O 56 10 צפו עורים כלם לא ידעו כלם כלבים אלמים לא יוכלו לנבח הזים שכבים אהבי לנום׃ 23O 56 11 והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה והמה רעים לא ידעו הבין כלם לדרכם פנו איש לבצעו מקצהו׃ 23O 56 12 אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יתר מאד׃ 23O 57 1 הצדיק אבד ואין איש שם על לב ואנשי חסד נאספים באין מבין כי מפני הרעה נאסף הצדיק׃ 23O 57 2 יבוא שלום ינוחו על משכבותם הלך נכחו׃ 23O 57 3 ואתם קרבו הנה בני עננה זרע מנאף ותזנה׃ 23O 57 4 על מי תתענגו על מי תרחיבו פה תאריכו לשון הלוא אתם ילדי פשע זרע שקר׃ 23O 57 5 הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שחטי הילדים בנחלים תחת סעפי הסלעים׃ 23O 57 6 בחלקי נחל חלקך הם הם גורלך גם להם שפכת נסך העלית מנחה העל אלה אנחם׃ 23O 57 7 על הר גבה ונשא שמת משכבך גם שם עלית לזבח זבח׃ 23O 57 8 ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך כי מאתי גלית ותעלי הרחבת משכבך ותכרת לך מהם אהבת משכבם יד חזית׃ 23O 57 9 ותשרי למלך בשמן ותרבי רקחיך ותשלחי צריך עד מרחק ותשפילי עד שאול׃ 23O 57 10 ברב דרכך יגעת לא אמרת נואש חית ידך מצאת על כן לא חלית׃ 23O 57 11 ואת מי דאגת ותיראי כי תכזבי ואותי לא זכרת לא שמת על לבך הלא אני מחשה ומעלם ואותי לא תיראי׃ 23O 57 12 אני אגיד צדקתך ואת מעשיך ולא יועילוך׃ 23O 57 13 בזעקך יצילך קבוציך ואת כלם ישא רוח יקח הבל והחוסה בי ינחל ארץ ויירש הר קדשי׃ 23O 57 14 ואמר סלו סלו פנו דרך הרימו מכשול מדרך עמי׃ 23O 57 15 כי כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש שמו מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים׃ 23O 57 16 כי לא לעולם אריב ולא לנצח אקצוף כי רוח מלפני יעטוף ונשמות אני עשיתי׃ 23O 57 17 בעון בצעו קצפתי ואכהו הסתר ואקצף וילך שובב בדרך לבו׃ 23O 57 18 דרכיו ראיתי וארפאהו ואנחהו ואשלם נחמים לו ולאבליו׃ 23O 57 19 בורא נוב שפתים שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר יהוה ורפאתיו׃ 23O 57 20 והרשעים כים נגרש כי השקט לא יוכל ויגרשו מימיו רפש וטיט׃ 23O 57 21 אין שלום אמר אלהי לרשעים׃ 23O 58 1 קרא בגרון אל תחשך כשופר הרם קולך והגד לעמי פשעם ולבית יעקב חטאתם׃ 23O 58 2 ואותי יום יום ידרשון ודעת דרכי יחפצון כגוי אשר צדקה עשה ומשפט אלהיו לא עזב ישאלוני משפטי צדק קרבת אלהים יחפצון׃ 23O 58 3 למה צמנו ולא ראית ענינו נפשנו ולא תדע הן ביום צמכם תמצאו חפץ וכל עצביכם תנגשו׃ 23O 58 4 הן לריב ומצה תצומו ולהכות באגרף רשע לא תצומו כיום להשמיע במרום קולכם׃ 23O 58 5 הכזה יהיה צום אבחרהו יום ענות אדם נפשו הלכף כאגמן ראשו ושק ואפר יציע הלזה תקרא צום ויום רצון ליהוה׃ 23O 58 6 הלוא זה צום אבחרהו פתח חרצבות רשע התר אגדות מוטה ושלח רצוצים חפשים וכל מוטה תנתקו׃ 23O 58 7 הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית כי תראה ערם וכסיתו ומבשרך לא תתעלם׃ 23O 58 8 אז יבקע כשחר אורך וארכתך מהרה תצמח והלך לפניך צדקך כבוד יהוה יאספך׃ 23O 58 9 אז תקרא ויהוה יענה תשוע ויאמר הנני אם תסיר מתוכך מוטה שלח אצבע ודבר און׃ 23O 58 10 ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים׃ 23O 58 11 ונחך יהוה תמיד והשביע בצחצחות נפשך ועצמתיך יחליץ והיית כגן רוה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו׃ 23O 58 12 ובנו ממך חרבות עולם מוסדי דור ודור תקומם וקרא לך גדר פרץ משבב נתיבות לשבת׃ 23O 58 13 אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש יהוה מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר׃ 23O 58 14 אז תתענג על יהוה והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי יהוה דבר׃ 23O 59 1 הן לא קצרה יד יהוה מהושיע ולא כבדה אזנו משמוע׃ 23O 59 2 כי אם עונתיכם היו מבדלים בינכם לבין אלהיכם וחטאותיכם הסתירו פנים מכם משמוע׃ 23O 59 3 כי כפיכם נגאלו בדם ואצבעותיכם בעון שפתותיכם דברו שקר לשונכם עולה תהגה׃ 23O 59 4 אין קרא בצדק ואין נשפט באמונה בטוח על תהו ודבר שוא הרו עמל והוליד און׃ 23O 59 5 ביצי צפעוני בקעו וקורי עכביש יארגו האכל מביציהם ימות והזורה תבקע אפעה׃ 23O 59 6 קוריהם לא יהיו לבגד ולא יתכסו במעשיהם מעשיהם מעשי און ופעל חמס בכפיהם׃ 23O 59 7 רגליהם לרע ירצו וימהרו לשפך דם נקי מחשבותיהם מחשבות און שד ושבר במסלותם׃ 23O 59 8 דרך שלום לא ידעו ואין משפט במעגלותם נתיבותיהם עקשו להם כל דרך בה לא ידע שלום׃ 23O 59 9 על כן רחק משפט ממנו ולא תשיגנו צדקה נקוה לאור והנה חשך לנגהות באפלות נהלך׃ 23O 59 10 נגששה כעורים קיר וכאין עינים נגששה כשלנו בצהרים כנשף באשמנים כמתים׃ 23O 59 11 נהמה כדבים כלנו וכיונים הגה נהגה נקוה למשפט ואין לישועה רחקה ממנו׃ 23O 59 12 כי רבו פשעינו נגדך וחטאותינו ענתה בנו כי פשעינו אתנו ועונתינו ידענום׃ 23O 59 13 פשע וכחש ביהוה ונסוג מאחר אלהינו דבר עשק וסרה הרו והגו מלב דברי שקר׃ 23O 59 14 והסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמד כי כשלה ברחוב אמת ונכחה לא תוכל לבוא׃ 23O 59 15 ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל וירא יהוה וירע בעיניו כי אין משפט׃ 23O 59 16 וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע ותושע לו זרעו וצדקתו היא סמכתהו׃ 23O 59 17 וילבש צדקה כשרין וכובע ישועה בראשו וילבש בגדי נקם תלבשת ויעט כמעיל קנאה׃ 23O 59 18 כעל גמלות כעל ישלם חמה לצריו גמול לאיביו לאיים גמול ישלם׃ 23O 59 19 וייראו ממערב את שם יהוה וממזרח שמש את כבודו כי יבוא כנהר צר רוח יהוה נססה בו׃ 23O 59 20 ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם יהוה׃ 23O 59 21 ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה רוחי אשר עליך ודברי אשר שמתי בפיך לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד עולם׃ 23O 60 1 קומי אורי כי בא אורך וכבוד יהוה עליך זרח׃ 23O 60 2 כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאמים ועליך יזרח יהוה וכבודו עליך יראה׃ 23O 60 3 והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך׃ 23O 60 4 שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך בניך מרחוק יבאו ובנתיך על צד תאמנה׃ 23O 60 5 אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי יהפך עליך המון ים חיל גוים יבאו לך׃ 23O 60 6 שפעת גמלים תכסך בכרי מדין ועיפה כלם משבא יבאו זהב ולבונה ישאו ותהלת יהוה יבשרו׃ 23O 60 7 כל צאן קדר יקבצו לך אילי נביות ישרתונך יעלו על רצון מזבחי ובית תפארתי אפאר׃ 23O 60 8 מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארבתיהם׃ 23O 60 9 כי לי איים יקוו ואניות תרשיש בראשנה להביא בניך מרחוק כספם וזהבם אתם לשם יהוה אלהיך ולקדוש ישראל כי פארך׃ 23O 60 10 ובנו בני נכר חמתיך ומלכיהם ישרתונך כי בקצפי הכיתיך וברצוני רחמתיך׃ 23O 60 11 ופתחו שעריך תמיד יומם ולילה לא יסגרו להביא אליך חיל גוים ומלכיהם נהוגים׃ 23O 60 12 כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך יאבדו והגוים חרב יחרבו׃ 23O 60 13 כבוד הלבנון אליך יבוא ברוש תדהר ותאשור יחדו לפאר מקום מקדשי ומקום רגלי אכבד׃ 23O 60 14 והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו על כפות רגליך כל מנאציך וקראו לך עיר יהוה ציון קדוש ישראל׃ 23O 60 15 תחת היותך עזובה ושנואה ואין עובר ושמתיך לגאון עולם משוש דור ודור׃ 23O 60 16 וינקת חלב גוים ושד מלכים תינקי וידעת כי אני יהוה מושיעך וגאלך אביר יעקב׃ 23O 60 17 תחת הנחשת אביא זהב ותחת הברזל אביא כסף ותחת העצים נחשת ותחת האבנים ברזל ושמתי פקדתך שלום ונגשיך צדקה׃ 23O 60 18 לא ישמע עוד חמס בארצך שד ושבר בגבוליך וקראת ישועה חומתיך ושעריך תהלה׃ 23O 60 19 לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה לך יהוה לאור עולם ואלהיך לתפארתך׃ 23O 60 20 לא יבוא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי יהוה יהיה לך לאור עולם ושלמו ימי אבלך׃ 23O 60 21 ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ נצר מטעו מעשה ידי להתפאר׃ 23O 60 22 הקטן יהיה לאלף והצעיר לגוי עצום אני יהוה בעתה אחישנה׃ 23O 61 1 רוח אדני יהוה עלי יען משח יהוה אתי לבשר ענוים שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולאסורים פקח קוח׃ 23O 61 2 לקרא שנת רצון ליהוה ויום נקם לאלהינו לנחם כל אבלים׃ 23O 61 3 לשום לאבלי ציון לתת להם פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל מעטה תהלה תחת רוח כהה וקרא להם אילי הצדק מטע יהוה להתפאר׃ 23O 61 4 ובנו חרבות עולם שממות ראשנים יקוממו וחדשו ערי חרב שממות דור ודור׃ 23O 61 5 ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם׃ 23O 61 6 ואתם כהני יהוה תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם חיל גוים תאכלו ובכבודם תתימרו׃ 23O 61 7 תחת בשתכם משנה וכלמה ירנו חלקם לכן בארצם משנה יירשו שמחת עולם תהיה להם׃ 23O 61 8 כי אני יהוה אהב משפט שנא גזל בעולה ונתתי פעלתם באמת וברית עולם אכרות להם׃ 23O 61 9 ונודע בגוים זרעם וצאצאיהם בתוך העמים כל ראיהם יכירום כי הם זרע ברך יהוה׃ 23O 61 10 שוש אשיש ביהוה תגל נפשי באלהי כי הלבישני בגדי ישע מעיל צדקה יעטני כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה׃ 23O 61 11 כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח כן אדני יהוה יצמיח צדקה ותהלה נגד כל הגוים׃ 23O 62 1 למען ציון לא אחשה ולמען ירושלם לא אשקוט עד יצא כנגה צדקה וישועתה כלפיד יבער׃ 23O 62 2 וראו גוים צדקך וכל מלכים כבודך וקרא לך שם חדש אשר פי יהוה יקבנו׃ 23O 62 3 והיית עטרת תפארת ביד יהוה וצנוף מלוכה בכף אלהיך׃ 23O 62 4 לא יאמר לך עוד עזובה ולארצך לא יאמר עוד שממה כי לך יקרא חפצי בה ולארצך בעולה כי חפץ יהוה בך וארצך תבעל׃ 23O 62 5 כי יבעל בחור בתולה יבעלוך בניך ומשוש חתן על כלה ישיש עליך אלהיך׃ 23O 62 6 על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכרים את יהוה אל דמי לכם׃ 23O 62 7 ואל תתנו דמי לו עד יכונן ועד ישים את ירושלם תהלה בארץ׃ 23O 62 8 נשבע יהוה בימינו ובזרוע עזו אם אתן את דגנך עוד מאכל לאיביך ואם ישתו בני נכר תירושך אשר יגעת בו׃ 23O 62 9 כי מאספיו יאכלהו והללו את יהוה ומקבציו ישתהו בחצרות קדשי׃ 23O 62 10 עברו עברו בשערים פנו דרך העם סלו סלו המסלה סקלו מאבן הרימו נס על העמים׃ 23O 62 11 הנה יהוה השמיע אל קצה הארץ אמרו לבת ציון הנה ישעך בא הנה שכרו אתו ופעלתו לפניו׃ 23O 62 12 וקראו להם עם הקדש גאולי יהוה ולך יקרא דרושה עיר לא נעזבה׃ 23O 63 1 מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה זה הדור בלבושו צעה ברב כחו אני מדבר בצדקה רב להושיע׃ 23O 63 2 מדוע אדם ללבושך ובגדיך כדרך בגת׃ 23O 63 3 פורה דרכתי לבדי ומעמים אין איש אתי ואדרכם באפי וארמסם בחמתי ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי׃ 23O 63 4 כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה׃ 23O 63 5 ואביט ואין עזר ואשתומם ואין סומך ותושע לי זרעי וחמתי היא סמכתני׃ 23O 63 6 ואבוס עמים באפי ואשכרם בחמתי ואוריד לארץ נצחם׃ 23O 63 7 חסדי יהוה אזכיר תהלת יהוה כעל כל אשר גמלנו יהוה ורב טוב לבית ישראל אשר גמלם כרחמיו וכרב חסדיו׃ 23O 63 8 ויאמר אך עמי המה בנים לא ישקרו ויהי להם למושיע׃ 23O 63 9 בכל צרתם לא צר ומלאך פניו הושיעם באהבתו ובחמלתו הוא גאלם וינטלם וינשאם כל ימי עולם׃ 23O 63 10 והמה מרו ועצבו את רוח קדשו ויהפך להם לאויב הוא נלחם בם׃ 23O 63 11 ויזכר ימי עולם משה עמו איה המעלם מים את רעי צאנו איה השם בקרבו את רוח קדשו׃ 23O 63 12 מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקע מים מפניהם לעשות לו שם עולם׃ 23O 63 13 מוליכם בתהמות כסוס במדבר לא יכשלו׃ 23O 63 14 כבהמה בבקעה תרד רוח יהוה תניחנו כן נהגת עמך לעשות לך שם תפארת׃ 23O 63 15 הבט משמים וראה מזבל קדשך ותפארתך איה קנאתך וגבורתך המון מעיך ורחמיך אלי התאפקו׃ 23O 63 16 כי אתה אבינו כי אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו אתה יהוה אבינו גאלנו מעולם שמך׃ 23O 63 17 למה תתענו יהוה מדרכיך תקשיח לבנו מיראתך שוב למען עבדיך שבטי נחלתך׃ 23O 63 18 למצער ירשו עם קדשך צרינו בוססו מקדשך׃ 23O 63 19 היינו מעולם לא משלת בם לא נקרא שמך עליהם׃ 23O 64 1 לוא קרעת שמים ירדת מפניך הרים נזלו׃ 23O 64 2 כקדח אש המסים מים תבעה אש להודיע שמך לצריך מפניך גוים ירגזו׃ 23O 64 3 בעשותך נוראות לא נקוה ירדת מפניך הרים נזלו׃ 23O 64 4 ומעולם לא שמעו לא האזינו עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו׃ 23O 64 5 פגעת את שש ועשה צדק בדרכיך יזכרוך הן אתה קצפת ונחטא בהם עולם ונושע׃ 23O 64 6 ונהי כטמא כלנו וכבגד עדים כל צדקתינו ונבל כעלה כלנו ועוננו כרוח ישאנו׃ 23O 64 7 ואין קורא בשמך מתעורר להחזיק בך כי הסתרת פניך ממנו ותמוגנו ביד עוננו׃ 23O 64 8 ועתה יהוה אבינו אתה אנחנו החמר ואתה יצרנו ומעשה ידך כלנו׃ 23O 64 9 אל תקצף יהוה עד מאד ואל לעד תזכר עון הן הבט נא עמך כלנו׃ 23O 64 10 ערי קדשך היו מדבר ציון מדבר היתה ירושלם שממה׃ 23O 64 11 בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה׃ 23O 64 12 העל אלה תתאפק יהוה תחשה ותעננו עד מאד׃ 23O 65 1 נדרשתי ללוא שאלו נמצאתי ללא בקשני אמרתי הנני הנני אל גוי לא קרא בשמי׃ 23O 65 2 פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ההלכים הדרך לא טוב אחר מחשבתיהם׃ 23O 65 3 העם המכעיסים אותי על פני תמיד זבחים בגנות ומקטרים על הלבנים׃ 23O 65 4 הישבים בקברים ובנצורים ילינו האכלים בשר החזיר ופרק פגלים כליהם׃ 23O 65 5 האמרים קרב אליך אל תגש בי כי קדשתיך אלה עשן באפי אש יקדת כל היום׃ 23O 65 6 הנה כתובה לפני לא אחשה כי אם שלמתי ושלמתי על חיקם׃ 23O 65 7 עונתיכם ועונת אבותיכם יחדו אמר יהוה אשר קטרו על ההרים ועל הגבעות חרפוני ומדתי פעלתם ראשנה על חיקם׃ 23O 65 8 כה אמר יהוה כאשר ימצא התירוש באשכול ואמר אל תשחיתהו כי ברכה בו כן אעשה למען עבדי לבלתי השחית הכל׃ 23O 65 9 והוצאתי מיעקב זרע ומיהודה יורש הרי וירשוה בחירי ועבדי ישכנו שמה׃ 23O 65 10 והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני׃ 23O 65 11 ואתם עזבי יהוה השכחים את הר קדשי הערכים לגד שלחן והממלאים למני ממסך׃ 23O 65 12 ומניתי אתכם לחרב וכלכם לטבח תכרעו יען קראתי ולא עניתם דברתי ולא שמעתם ותעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרתם׃ 23O 65 13 לכן כה אמר אדני יהוה הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ישמחו ואתם תבשו׃ 23O 65 14 הנה עבדי ירנו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו׃ 23O 65 15 והנחתם שמכם לשבועה לבחירי והמיתך אדני יהוה ולעבדיו יקרא שם אחר׃ 23O 65 16 אשר המתברך בארץ יתברך באלהי אמן והנשבע בארץ ישבע באלהי אמן כי נשכחו הצרות הראשנות וכי נסתרו מעיני׃ 23O 65 17 כי הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה ולא תזכרנה הראשנות ולא תעלינה על לב׃ 23O 65 18 כי אם שישו וגילו עדי עד אשר אני בורא כי הנני בורא את ירושלם גילה ועמה משוש׃ 23O 65 19 וגלתי בירושלם וששתי בעמי ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול זעקה׃ 23O 65 20 לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקלל׃ 23O 65 21 ובנו בתים וישבו ונטעו כרמים ואכלו פרים׃ 23O 65 22 לא יבנו ואחר ישב לא יטעו ואחר יאכל כי כימי העץ ימי עמי ומעשה ידיהם יבלו בחירי׃ 23O 65 23 לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי יהוה המה וצאצאיהם אתם׃ 23O 65 24 והיה טרם יקראו ואני אענה עוד הם מדברים ואני אשמע׃ 23O 65 25 זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר יהוה׃ 23O 66 1 כה אמר יהוה השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי ואי זה מקום מנוחתי׃ 23O 66 2 ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם יהוה ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי׃ 23O 66 3 שוחט השור מכה איש זובח השה ערף כלב מעלה מנחה דם חזיר מזכיר לבנה מברך און גם המה בחרו בדרכיהם ובשקוציהם נפשם חפצה׃ 23O 66 4 גם אני אבחר בתעלליהם ומגורתם אביא להם יען קראתי ואין עונה דברתי ולא שמעו ויעשו הרע בעיני ובאשר לא חפצתי בחרו׃ 23O 66 5 שמעו דבר יהוה החרדים אל דברו אמרו אחיכם שנאיכם מנדיכם למען שמי יכבד יהוה ונראה בשמחתכם והם יבשו׃ 23O 66 6 קול שאון מעיר קול מהיכל קול יהוה משלם גמול לאיביו׃ 23O 66 7 בטרם תחיל ילדה בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר׃ 23O 66 8 מי שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת כי חלה גם ילדה ציון את בניה׃ 23O 66 9 האני אשביר ולא אוליד יאמר יהוה אם אני המוליד ועצרתי אמר אלהיך׃ 23O 66 10 שמחו את ירושלם וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה׃ 23O 66 11 למען תינקו ושבעתם משד תנחמיה למען תמצו והתענגתם מזיז כבודה׃ 23O 66 12 כי כה אמר יהוה הנני נטה אליה כנהר שלום וכנחל שוטף כבוד גוים וינקתם על צד תנשאו ועל ברכים תשעשעו׃ 23O 66 13 כאיש אשר אמו תנחמנו כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו׃ 23O 66 14 וראיתם ושש לבכם ועצמותיכם כדשא תפרחנה ונודעה יד יהוה את עבדיו וזעם את איביו׃ 23O 66 15 כי הנה יהוה באש יבוא וכסופה מרכבתיו להשיב בחמה אפו וגערתו בלהבי אש׃ 23O 66 16 כי באש יהוה נשפט ובחרבו את כל בשר ורבו חללי יהוה׃ 23O 66 17 המתקדשים והמטהרים אל הגנות אחר אחד בתוך אכלי בשר החזיר והשקץ והעכבר יחדו יספו נאם יהוה׃ 23O 66 18 ואנכי מעשיהם ומחשבתיהם באה לקבץ את כל הגוים והלשנות ובאו וראו את כבודי׃ 23O 66 19 ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פליטים אל הגוים תרשיש פול ולוד משכי קשת תבל ויון האיים הרחקים אשר לא שמעו את שמעי ולא ראו את כבודי והגידו את כבודי בגוים׃ 23O 66 20 והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה ליהוה בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות על הר קדשי ירושלם אמר יהוה כאשר יביאו בני ישראל את המנחה בכלי טהור בית יהוה׃ 23O 66 21 וגם מהם אקח לכהנים ללוים אמר יהוה׃ 23O 66 22 כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עשה עמדים לפני נאם יהוה כן יעמד זרעכם ושמכם׃ 23O 66 23 והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחות לפני אמר יהוה׃ 23O 66 24 ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר׃ 24O 1 1 דברי ירמיהו בן חלקיהו מן הכהנים אשר בענתות בארץ בנימן׃ 24O 1 2 אשר היה דבר יהוה אליו בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה בשלש עשרה שנה למלכו׃ 24O 1 3 ויהי בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה עד תם עשתי עשרה שנה לצדקיהו בן יאשיהו מלך יהודה עד גלות ירושלם בחדש החמישי׃ 24O 1 4 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 24O 1 5 בטרם אצורך בבטן ידעתיך ובטרם תצא מרחם הקדשתיך נביא לגוים נתתיך׃ 24O 1 6 ואמר אהה אדני יהוה הנה לא ידעתי דבר כי נער אנכי׃ 24O 1 7 ויאמר יהוה אלי אל תאמר נער אנכי כי על כל אשר אשלחך תלך ואת כל אשר אצוך תדבר׃ 24O 1 8 אל תירא מפניהם כי אתך אני להצלך נאם יהוה׃ 24O 1 9 וישלח יהוה את ידו ויגע על פי ויאמר יהוה אלי הנה נתתי דברי בפיך׃ 24O 1 10 ראה הפקדתיך היום הזה על הגוים ועל הממלכות לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס לבנות ולנטוע׃ 24O 1 11 ויהי דבר יהוה אלי לאמר מה אתה ראה ירמיהו ואמר מקל שקד אני ראה׃ 24O 1 12 ויאמר יהוה אלי היטבת לראות כי שקד אני על דברי לעשתו׃ 24O 1 13 ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר מה אתה ראה ואמר סיר נפוח אני ראה ופניו מפני צפונה׃ 24O 1 14 ויאמר יהוה אלי מצפון תפתח הרעה על כל ישבי הארץ׃ 24O 1 15 כי הנני קרא לכל משפחות ממלכות צפונה נאם יהוה ובאו ונתנו איש כסאו פתח שערי ירושלם ועל כל חומתיה סביב ועל כל ערי יהודה׃ 24O 1 16 ודברתי משפטי אותם על כל רעתם אשר עזבוני ויקטרו לאלהים אחרים וישתחוו למעשי ידיהם׃ 24O 1 17 ואתה תאזר מתניך וקמת ודברת אליהם את כל אשר אנכי אצוך אל תחת מפניהם פן אחתך לפניהם׃ 24O 1 18 ואני הנה נתתיך היום לעיר מבצר ולעמוד ברזל ולחמות נחשת על כל הארץ למלכי יהודה לשריה לכהניה ולעם הארץ׃ 24O 1 19 ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני נאם יהוה להצילך׃ 24O 2 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 24O 2 2 הלך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר יהוה זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה׃ 24O 2 3 קדש ישראל ליהוה ראשית תבואתה כל אכליו יאשמו רעה תבא אליהם נאם יהוה׃ 24O 2 4 שמעו דבר יהוה בית יעקב וכל משפחות בית ישראל׃ 24O 2 5 כה אמר יהוה מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו׃ 24O 2 6 ולא אמרו איה יהוה המעלה אתנו מארץ מצרים המוליך אתנו במדבר בארץ ערבה ושוחה בארץ ציה וצלמות בארץ לא עבר בה איש ולא ישב אדם שם׃ 24O 2 7 ואביא אתכם אל ארץ הכרמל לאכל פריה וטובה ותבאו ותטמאו את ארצי ונחלתי שמתם לתועבה׃ 24O 2 8 הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו׃ 24O 2 9 לכן עד אריב אתכם נאם יהוה ואת בני בניכם אריב׃ 24O 2 10 כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וראו הן היתה כזאת׃ 24O 2 11 ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלוא יועיל׃ 24O 2 12 שמו שמים על זאת ושערו חרבו מאד נאם יהוה׃ 24O 2 13 כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים׃ 24O 2 14 העבד ישראל אם יליד בית הוא מדוע היה לבז׃ 24O 2 15 עליו ישאגו כפרים נתנו קולם וישיתו ארצו לשמה עריו נצתה מבלי ישב׃ 24O 2 16 גם בני נף ותחפנס ירעוך קדקד׃ 24O 2 17 הלוא זאת תעשה לך עזבך את יהוה אלהיך בעת מוליכך בדרך׃ 24O 2 18 ועתה מה לך לדרך מצרים לשתות מי שחור ומה לך לדרך אשור לשתות מי נהר׃ 24O 2 19 תיסרך רעתך ומשבותיך תוכחך ודעי וראי כי רע ומר עזבך את יהוה אלהיך ולא פחדתי אליך נאם אדני יהוה צבאות׃ 24O 2 20 כי מעולם שברתי עלך נתקתי מוסרתיך ותאמרי לא אעבד כי על כל גבעה גבהה ותחת כל עץ רענן את צעה זנה׃ 24O 2 21 ואנכי נטעתיך שרק כלה זרע אמת ואיך נהפכת לי סורי הגפן נכריה׃ 24O 2 22 כי אם תכבסי בנתר ותרבי לך ברית נכתם עונך לפני נאם אדני יהוה׃ 24O 2 23 איך תאמרי לא נטמאתי אחרי הבעלים לא הלכתי ראי דרכך בגיא דעי מה עשית בכרה קלה משרכת דרכיה׃ 24O 2 24 פרה למד מדבר באות נפשו שאפה רוח תאנתה מי ישיבנה כל מבקשיה לא ייעפו בחדשה ימצאונה׃ 24O 2 25 מנעי רגלך מיחף וגורנך מצמאה ותאמרי נואש לוא כי אהבתי זרים ואחריהם אלך׃ 24O 2 26 כבשת גנב כי ימצא כן הבישו בית ישראל המה מלכיהם שריהם וכהניהם ונביאיהם׃ 24O 2 27 אמרים לעץ אבי אתה ולאבן את ילדתני כי פנו אלי ערף ולא פנים ובעת רעתם יאמרו קומה והושיענו׃ 24O 2 28 ואיה אלהיך אשר עשית לך יקומו אם יושיעוך בעת רעתך כי מספר עריך היו אלהיך יהודה׃ 24O 2 29 למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם יהוה׃ 24O 2 30 לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית׃ 24O 2 31 הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא נבוא עוד אליך׃ 24O 2 32 התשכח בתולה עדיה כלה קשריה ועמי שכחוני ימים אין מספר׃ 24O 2 33 מה תיטבי דרכך לבקש אהבה לכן גם את הרעות למדתי את דרכיך׃ 24O 2 34 גם בכנפיך נמצאו דם נפשות אביונים נקיים לא במחתרת מצאתים כי על כל אלה׃ 24O 2 35 ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי׃ 24O 2 36 מה תזלי מאד לשנות את דרכך גם ממצרים תבושי כאשר בשת מאשור׃ 24O 2 37 גם מאת זה תצאי וידיך על ראשך כי מאס יהוה במבטחיך ולא תצליחי להם׃ 24O 3 1 לאמר הן ישלח איש את אשתו והלכה מאתו והיתה לאיש אחר הישוב אליה עוד הלוא חנוף תחנף הארץ ההיא ואת זנית רעים רבים ושוב אלי נאם יהוה׃ 24O 3 2 שאי עיניך על שפים וראי איפה לא שגלת על דרכים ישבת להם כערבי במדבר ותחניפי ארץ בזנותיך וברעתך׃ 24O 3 3 וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם׃ 24O 3 4 הלוא מעתה קראתי לי אבי אלוף נערי אתה׃ 24O 3 5 הינטר לעולם אם ישמר לנצח הנה דברתי ותעשי הרעות ותוכל׃ 24O 3 6 ויאמר יהוה אלי בימי יאשיהו המלך הראית אשר עשתה משבה ישראל הלכה היא על כל הר גבה ואל תחת כל עץ רענן ותזני שם׃ 24O 3 7 ואמר אחרי עשותה את כל אלה אלי תשוב ולא שבה ותראה בגודה אחותה יהודה׃ 24O 3 8 וארא כי על כל אדות אשר נאפה משבה ישראל שלחתיה ואתן את ספר כריתתיה אליה ולא יראה בגדה יהודה אחותה ותלך ותזן גם היא׃ 24O 3 9 והיה מקל זנותה ותחנף את הארץ ותנאף את האבן ואת העץ׃ 24O 3 10 וגם בכל זאת לא שבה אלי בגודה אחותה יהודה בכל לבה כי אם בשקר נאם יהוה׃ 24O 3 11 ויאמר יהוה אלי צדקה נפשה משבה ישראל מבגדה יהודה׃ 24O 3 12 הלך וקראת את הדברים האלה צפונה ואמרת שובה משבה ישראל נאם יהוה לוא אפיל פני בכם כי חסיד אני נאם יהוה לא אטור לעולם׃ 24O 3 13 אך דעי עונך כי ביהוה אלהיך פשעת ותפזרי את דרכיך לזרים תחת כל עץ רענן ובקולי לא שמעתם נאם יהוה׃ 24O 3 14 שובו בנים שובבים נאם יהוה כי אנכי בעלתי בכם ולקחתי אתכם אחד מעיר ושנים ממשפחה והבאתי אתכם ציון׃ 24O 3 15 ונתתי לכם רעים כלבי ורעו אתכם דעה והשכיל׃ 24O 3 16 והיה כי תרבו ופריתם בארץ בימים ההמה נאם יהוה לא יאמרו עוד ארון ברית יהוה ולא יעלה על לב ולא יזכרו בו ולא יפקדו ולא יעשה עוד׃ 24O 3 17 בעת ההיא יקראו לירושלם כסא יהוה ונקוו אליה כל הגוים לשם יהוה לירושלם ולא ילכו עוד אחרי שררות לבם הרע׃ 24O 3 18 בימים ההמה ילכו בית יהודה על בית ישראל ויבאו יחדו מארץ צפון על הארץ אשר הנחלתי את אבותיכם׃ 24O 3 19 ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי צבאות גוים ואמר אבי תקראו לי ומאחרי לא תשובו׃ 24O 3 20 אכן בגדה אשה מרעה כן בגדתם בי בית ישראל נאם יהוה׃ 24O 3 21 קול על שפיים נשמע בכי תחנוני בני ישראל כי העוו את דרכם שכחו את יהוה אלהיהם׃ 24O 3 22 שובו בנים שובבים ארפה משובתיכם הננו אתנו לך כי אתה יהוה אלהינו׃ 24O 3 23 אכן לשקר מגבעות המון הרים אכן ביהוה אלהינו תשועת ישראל׃ 24O 3 24 והבשת אכלה את יגיע אבותינו מנעורינו את צאנם ואת בקרם את בניהם ואת בנותיהם׃ 24O 3 25 נשכבה בבשתנו ותכסנו כלמתנו כי ליהוה אלהינו חטאנו אנחנו ואבותינו מנעורינו ועד היום הזה ולא שמענו בקול יהוה אלהינו׃ 24O 4 1 אם תשוב ישראל נאם יהוה אלי תשוב ואם תסיר שקוציך מפני ולא תנוד׃ 24O 4 2 ונשבעת חי יהוה באמת במשפט ובצדקה והתברכו בו גוים ובו יתהללו׃ 24O 4 3 כי כה אמר יהוה לאיש יהודה ולירושלם נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים׃ 24O 4 4 המלו ליהוה והסרו ערלות לבבכם איש יהודה וישבי ירושלם פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליכם׃ 24O 4 5 הגידו ביהודה ובירושלם השמיעו ואמרו ותקעו שופר בארץ קראו מלאו ואמרו האספו ונבואה אל ערי המבצר׃ 24O 4 6 שאו נס ציונה העיזו אל תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול׃ 24O 4 7 עלה אריה מסבכו ומשחית גוים נסע יצא ממקמו לשום ארצך לשמה עריך תצינה מאין יושב׃ 24O 4 8 על זאת חגרו שקים ספדו והילילו כי לא שב חרון אף יהוה ממנו׃ 24O 4 9 והיה ביום ההוא נאם יהוה יאבד לב המלך ולב השרים ונשמו הכהנים והנביאים יתמהו׃ 24O 4 10 ואמר אהה אדני יהוה אכן השא השאת לעם הזה ולירושלם לאמר שלום יהיה לכם ונגעה חרב עד הנפש׃ 24O 4 11 בעת ההיא יאמר לעם הזה ולירושלם רוח צח שפיים במדבר דרך בת עמי לוא לזרות ולוא להבר׃ 24O 4 12 רוח מלא מאלה יבוא לי עתה גם אני אדבר משפטים אותם׃ 24O 4 13 הנה כעננים יעלה וכסופה מרכבותיו קלו מנשרים סוסיו אוי לנו כי שדדנו׃ 24O 4 14 כבסי מרעה לבך ירושלם למען תושעי עד מתי תלין בקרבך מחשבות אונך׃ 24O 4 15 כי קול מגיד מדן ומשמיע און מהר אפרים׃ 24O 4 16 הזכירו לגוים הנה השמיעו על ירושלם נצרים באים מארץ המרחק ויתנו על ערי יהודה קולם׃ 24O 4 17 כשמרי שדי היו עליה מסביב כי אתי מרתה נאם יהוה׃ 24O 4 18 דרכך ומעלליך עשו אלה לך זאת רעתך כי מר כי נגע עד לבך׃ 24O 4 19 מעי מעי אחולה קירות לבי המה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי נפשי תרועת מלחמה׃ 24O 4 20 שבר על שבר נקרא כי שדדה כל הארץ פתאם שדדו אהלי רגע יריעתי׃ 24O 4 21 עד מתי אראה נס אשמעה קול שופר׃ 24O 4 22 כי אויל עמי אותי לא ידעו בנים סכלים המה ולא נבונים המה חכמים המה להרע ולהיטיב לא ידעו׃ 24O 4 23 ראיתי את הארץ והנה תהו ובהו ואל השמים ואין אורם׃ 24O 4 24 ראיתי ההרים והנה רעשים וכל הגבעות התקלקלו׃ 24O 4 25 ראיתי והנה אין האדם וכל עוף השמים נדדו׃ 24O 4 26 ראיתי והנה הכרמל המדבר וכל עריו נתצו מפני יהוה מפני חרון אפו׃ 24O 4 27 כי כה אמר יהוה שממה תהיה כל הארץ וכלה לא אעשה׃ 24O 4 28 על זאת תאבל הארץ וקדרו השמים ממעל על כי דברתי זמתי ולא נחמתי ולא אשוב ממנה׃ 24O 4 29 מקול פרש ורמה קשת ברחת כל העיר באו בעבים ובכפים עלו כל העיר עזובה ואין יושב בהן איש׃ 24O 4 30 ואתי שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו׃ 24O 4 31 כי קול כחולה שמעתי צרה כמבכירה קול בת ציון תתיפח תפרש כפיה אוי נא לי כי עיפה נפשי להרגים׃ 24O 5 1 שוטטו בחוצות ירושלם וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה׃ 24O 5 2 ואם חי יהוה יאמרו לכן לשקר ישבעו׃ 24O 5 3 יהוה עיניך הלוא לאמונה הכיתה אתם ולא חלו כליתם מאנו קחת מוסר חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב׃ 24O 5 4 ואני אמרתי אך דלים הם נואלו כי לא ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם׃ 24O 5 5 אלכה לי אל הגדלים ואדברה אותם כי המה ידעו דרך יהוה משפט אלהיהם אך המה יחדו שברו על נתקו מוסרות׃ 24O 5 6 על כן הכם אריה מיער זאב ערבות ישדדם נמר שקד על עריהם כל היוצא מהנה יטרף כי רבו פשעיהם עצמו משבותיהם׃ 24O 5 7 אי לזאת אסלוח לך בניך עזבוני וישבעו בלא אלהים ואשבע אותם וינאפו ובית זונה יתגדדו׃ 24O 5 8 סוסים מיזנים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו׃ 24O 5 9 העל אלה לוא אפקד נאם יהוה ואם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃ 24O 5 10 עלו בשרותיה ושחתו וכלה אל תעשו הסירו נטישותיה כי לוא ליהוה המה׃ 24O 5 11 כי בגוד בגדו בי בית ישראל ובית יהודה נאם יהוה׃ 24O 5 12 כחשו ביהוה ויאמרו לא הוא ולא תבוא עלינו רעה וחרב ורעב לוא נראה׃ 24O 5 13 והנביאים יהיו לרוח והדבר אין בהם כה יעשה להם׃ 24O 5 14 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות יען דברכם את הדבר הזה הנני נתן דברי בפיך לאש והעם הזה עצים ואכלתם׃ 24O 5 15 הנני מביא עליכם גוי ממרחק בית ישראל נאם יהוה גוי איתן הוא גוי מעולם הוא גוי לא תדע לשנו ולא תשמע מה ידבר׃ 24O 5 16 אשפתו כקבר פתוח כלם גבורים׃ 24O 5 17 ואכל קצירך ולחמך יאכלו בניך ובנותיך יאכל צאנך ובקרך יאכל גפנך ותאנתך ירשש ערי מבצריך אשר אתה בוטח בהנה בחרב׃ 24O 5 18 וגם בימים ההמה נאם יהוה לא אעשה אתכם כלה׃ 24O 5 19 והיה כי תאמרו תחת מה עשה יהוה אלהינו לנו את כל אלה ואמרת אליהם כאשר עזבתם אותי ותעבדו אלהי נכר בארצכם כן תעבדו זרים בארץ לא לכם׃ 24O 5 20 הגידו זאת בבית יעקב והשמיעוה ביהודה לאמר׃ 24O 5 21 שמעו נא זאת עם סכל ואין לב עינים להם ולא יראו אזנים להם ולא ישמעו׃ 24O 5 22 האותי לא תיראו נאם יהוה אם מפני לא תחילו אשר שמתי חול גבול לים חק עולם ולא יעברנהו ויתגעשו ולא יוכלו והמו גליו ולא יעברנהו׃ 24O 5 23 ולעם הזה היה לב סורר ומורה סרו וילכו׃ 24O 5 24 ולא אמרו בלבבם נירא נא את יהוה אלהינו הנתן גשם וירה ומלקוש בעתו שבעות חקות קציר ישמר לנו׃ 24O 5 25 עונותיכם הטו אלה וחטאותיכם מנעו הטוב מכם׃ 24O 5 26 כי נמצאו בעמי רשעים ישור כשך יקושים הציבו משחית אנשים ילכדו׃ 24O 5 27 ככלוב מלא עוף כן בתיהם מלאים מרמה על כן גדלו ויעשירו׃ 24O 5 28 שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו׃ 24O 5 29 העל אלה לא אפקד נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃ 24O 5 30 שמה ושערורה נהיתה בארץ׃ 24O 5 31 הנביאים נבאו בשקר והכהנים ירדו על ידיהם ועמי אהבו כן ומה תעשו לאחריתה׃ 24O 6 1 העזו בני בנימן מקרב ירושלם ובתקוע תקעו שופר ועל בית הכרם שאו משאת כי רעה נשקפה מצפון ושבר גדול׃ 24O 6 2 הנוה והמענגה דמיתי בת ציון׃ 24O 6 3 אליה יבאו רעים ועדריהם תקעו עליה אהלים סביב רעו איש את ידו׃ 24O 6 4 קדשו עליה מלחמה קומו ונעלה בצהרים אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב׃ 24O 6 5 קומו ונעלה בלילה ונשחיתה ארמנותיה׃ 24O 6 6 כי כה אמר יהוה צבאות כרתו עצה ושפכו על ירושלם סללה היא העיר הפקד כלה עשק בקרבה׃ 24O 6 7 כהקיר בור מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה׃ 24O 6 8 הוסרי ירושלם פן תקע נפשי ממך פן אשימך שממה ארץ לוא נושבה׃ 24O 6 9 כה אמר יהוה צבאות עולל יעוללו כגפן שארית ישראל השב ידך כבוצר על סלסלות׃ 24O 6 10 על מי אדברה ואעידה וישמעו הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר יהוה היה להם לחרפה לא יחפצו בו׃ 24O 6 11 ואת חמת יהוה מלאתי נלאיתי הכיל שפך על עולל בחוץ ועל סוד בחורים יחדו כי גם איש עם אשה ילכדו זקן עם מלא ימים׃ 24O 6 12 ונסבו בתיהם לאחרים שדות ונשים יחדו כי אטה את ידי על ישבי הארץ נאם יהוה׃ 24O 6 13 כי מקטנם ועד גדולם כלו בוצע בצע ומנביא ועד כהן כלו עשה שקר׃ 24O 6 14 וירפאו את שבר עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום׃ 24O 6 15 הבישו כי תועבה עשו גם בוש לא יבושו גם הכלים לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתים יכשלו אמר יהוה׃ 24O 6 16 כה אמר יהוה עמדו על דרכים וראו ושאלו לנתבות עולם אי זה דרך הטוב ולכו בה ומצאו מרגוע לנפשכם ויאמרו לא נלך׃ 24O 6 17 והקמתי עליכם צפים הקשיבו לקול שופר ויאמרו לא נקשיב׃ 24O 6 18 לכן שמעו הגוים ודעי עדה את אשר בם׃ 24O 6 19 שמעי הארץ הנה אנכי מביא רעה אל העם הזה פרי מחשבותם כי על דברי לא הקשיבו ותורתי וימאסו בה׃ 24O 6 20 למה זה לי לבונה משבא תבוא וקנה הטוב מארץ מרחק עלותיכם לא לרצון וזבחיכם לא ערבו לי׃ 24O 6 21 לכן כה אמר יהוה הנני נתן אל העם הזה מכשלים וכשלו בם אבות ובנים יחדו שכן ורעו יאבדו׃ 24O 6 22 כה אמר יהוה הנה עם בא מארץ צפון וגוי גדול יעור מירכתי ארץ׃ 24O 6 23 קשת וכידון יחזיקו אכזרי הוא ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת ציון׃ 24O 6 24 שמענו את שמעו רפו ידינו צרה החזיקתנו חיל כיולדה׃ 24O 6 25 אל תצאי השדה ובדרך אל תלכי כי חרב לאיב מגור מסביב׃ 24O 6 26 בת עמי חגרי שק והתפלשי באפר אבל יחיד עשי לך מספד תמרורים כי פתאם יבא השדד עלינו׃ 24O 6 27 בחון נתתיך בעמי מבצר ותדע ובחנת את דרכם׃ 24O 6 28 כלם סרי סוררים הלכי רכיל נחשת וברזל כלם משחיתים המה׃ 24O 6 29 נחר מפח מאשתם עפרת לשוא צרף צרוף ורעים לא נתקו׃ 24O 6 30 כסף נמאס קראו להם כי מאס יהוה בהם׃ 24O 7 1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃ 24O 7 2 עמד בשער בית יהוה וקראת שם את הדבר הזה ואמרת שמעו דבר יהוה כל יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות ליהוה׃ 24O 7 3 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה׃ 24O 7 4 אל תבטחו לכם אל דברי השקר לאמר היכל יהוה היכל יהוה היכל יהוה המה׃ 24O 7 5 כי אם היטיב תיטיבו את דרכיכם ואת מעלליכם אם עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו׃ 24O 7 6 גר יתום ואלמנה לא תעשקו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם׃ 24O 7 7 ושכנתי אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן עולם ועד עולם׃ 24O 7 8 הנה אתם בטחים לכם על דברי השקר לבלתי הועיל׃ 24O 7 9 הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא ידעתם׃ 24O 7 10 ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא שמי עליו ואמרתם נצלנו למען עשות את כל התועבות האלה׃ 24O 7 11 המערת פרצים היה הבית הזה אשר נקרא שמי עליו בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם יהוה׃ 24O 7 12 כי לכו נא אל מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה וראו את אשר עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל׃ 24O 7 13 ועתה יען עשותכם את כל המעשים האלה נאם יהוה ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם׃ 24O 7 14 ועשיתי לבית אשר נקרא שמי עליו אשר אתם בטחים בו ולמקום אשר נתתי לכם ולאבותיכם כאשר עשיתי לשלו׃ 24O 7 15 והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את כל אחיכם את כל זרע אפרים׃ 24O 7 16 ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה ואל תפגע בי כי אינני שמע אתך׃ 24O 7 17 האינך ראה מה המה עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם׃ 24O 7 18 הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים והסך נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני׃ 24O 7 19 האתי הם מכעסים נאם יהוה הלוא אתם למען בשת פניהם׃ 24O 7 20 לכן כה אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל המקום הזה על האדם ועל הבהמה ועל עץ השדה ועל פרי האדמה ובערה ולא תכבה׃ 24O 7 21 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עלותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר׃ 24O 7 22 כי לא דברתי את אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח׃ 24O 7 23 כי אם את הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם והלכתם בכל הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם׃ 24O 7 24 ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים׃ 24O 7 25 למן היום אשר יצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים יום השכם ושלח׃ 24O 7 26 ולוא שמעו אלי ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם הרעו מאבותם׃ 24O 7 27 ודברת אליהם את כל הדברים האלה ולא ישמעו אליך וקראת אליהם ולא יענוכה׃ 24O 7 28 ואמרת אליהם זה הגוי אשר לוא שמעו בקול יהוה אלהיו ולא לקחו מוסר אבדה האמונה ונכרתה מפיהם׃ 24O 7 29 גזי נזרך והשליכי ושאי על שפים קינה כי מאס יהוה ויטש את דור עברתו׃ 24O 7 30 כי עשו בני יהודה הרע בעיני נאום יהוה שמו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו׃ 24O 7 31 ובנו במות התפת אשר בגיא בן הנם לשרף את בניהם ואת בנתיהם באש אשר לא צויתי ולא עלתה על לבי׃ 24O 7 32 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד התפת וגיא בן הנם כי אם גיא ההרגה וקברו בתפת מאין מקום׃ 24O 7 33 והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד׃ 24O 7 34 והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ׃ 24O 8 1 בעת ההיא נאם יהוה ויציאו את עצמות מלכי יהודה ואת עצמות שריו ואת עצמות הכהנים ואת עצמות הנביאים ואת עצמות יושבי ירושלם מקבריהם׃ 24O 8 2 ושטחום לשמש ולירח ולכל צבא השמים אשר אהבום ואשר עבדום ואשר הלכו אחריהם ואשר דרשום ואשר השתחוו להם לא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו׃ 24O 8 3 ונבחר מות מחיים לכל השארית הנשארים מן המשפחה הרעה הזאת בכל המקמות הנשארים אשר הדחתים שם נאם יהוה צבאות׃ 24O 8 4 ואמרת אליהם כה אמר יהוה היפלו ולא יקומו אם ישוב ולא ישוב׃ 24O 8 5 מדוע שובבה העם הזה ירושלם משבה נצחת החזיקו בתרמית מאנו לשוב׃ 24O 8 6 הקשבתי ואשמע לוא כן ידברו אין איש נחם על רעתו לאמר מה עשיתי כלה שב במרצותם כסוס שוטף במלחמה׃ 24O 8 7 גם חסידה בשמים ידעה מועדיה ותר וסוס ועגור שמרו את עת באנה ועמי לא ידעו את משפט יהוה׃ 24O 8 8 איכה תאמרו חכמים אנחנו ותורת יהוה אתנו אכן הנה לשקר עשה עט שקר ספרים׃ 24O 8 9 הבישו חכמים חתו וילכדו הנה בדבר יהוה מאסו וחכמת מה להם׃ 24O 8 10 לכן אתן את נשיהם לאחרים שדותיהם ליורשים כי מקטן ועד גדול כלה בצע בצע מנביא ועד כהן כלה עשה שקר׃ 24O 8 11 וירפו את שבר בת עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום׃ 24O 8 12 הבשו כי תועבה עשו גם בוש לא יבשו והכלם לא ידעו לכן יפלו בנפלים בעת פקדתם יכשלו אמר יהוה׃ 24O 8 13 אסף אסיפם נאם יהוה אין ענבים בגפן ואין תאנים בתאנה והעלה נבל ואתן להם יעברום׃ 24O 8 14 על מה אנחנו ישבים האספו ונבוא אל ערי המבצר ונדמה שם כי יהוה אלהינו הדמנו וישקנו מי ראש כי חטאנו ליהוה׃ 24O 8 15 קוה לשלום ואין טוב לעת מרפה והנה בעתה׃ 24O 8 16 מדן נשמע נחרת סוסיו מקול מצהלות אביריו רעשה כל הארץ ויבואו ויאכלו ארץ ומלואה עיר וישבי בה׃ 24O 8 17 כי הנני משלח בכם נחשים צפענים אשר אין להם לחש ונשכו אתכם נאם יהוה׃ 24O 8 18 מבליגיתי עלי יגון עלי לבי דוי׃ 24O 8 19 הנה קול שועת בת עמי מארץ מרחקים היהוה אין בציון אם מלכה אין בה מדוע הכעסוני בפסליהם בהבלי נכר׃ 24O 8 20 עבר קציר כלה קיץ ואנחנו לוא נושענו׃ 24O 8 21 על שבר בת עמי השברתי קדרתי שמה החזקתני׃ 24O 8 22 הצרי אין בגלעד אם רפא אין שם כי מדוע לא עלתה ארכת בת עמי׃ 24O 9 1 מי יתן ראשי מים ועיני מקור דמעה ואבכה יומם ולילה את חללי בת עמי׃ 24O 9 2 מי יתנני במדבר מלון ארחים ואעזבה את עמי ואלכה מאתם כי כלם מנאפים עצרת בגדים׃ 24O 9 3 וידרכו את לשונם קשתם שקר ולא לאמונה גברו בארץ כי מרעה אל רעה יצאו ואתי לא ידעו נאם יהוה׃ 24O 9 4 איש מרעהו השמרו ועל כל אח אל תבטחו כי כל אח עקוב יעקב וכל רע רכיל יהלך׃ 24O 9 5 ואיש ברעהו יהתלו ואמת לא ידברו למדו לשונם דבר שקר העוה נלאו׃ 24O 9 6 שבתך בתוך מרמה במרמה מאנו דעת אותי נאם יהוה׃ 24O 9 7 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני צורפם ובחנתים כי איך אעשה מפני בת עמי׃ 24O 9 8 חץ שוחט לשונם מרמה דבר בפיו שלום את רעהו ידבר ובקרבו ישים ארבו׃ 24O 9 9 העל אלה לא אפקד בם נאם יהוה אם בגוי אשר כזה לא תתנקם נפשי׃ 24O 9 10 על ההרים אשא בכי ונהי ועל נאות מדבר קינה כי נצתו מבלי איש עבר ולא שמעו קול מקנה מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו׃ 24O 9 11 ונתתי את ירושלם לגלים מעון תנים ואת ערי יהודה אתן שממה מבלי יושב׃ 24O 9 12 מי האיש החכם ויבן את זאת ואשר דבר פי יהוה אליו ויגדה על מה אבדה הארץ נצתה כמדבר מבלי עבר׃ 24O 9 13 ויאמר יהוה על עזבם את תורתי אשר נתתי לפניהם ולא שמעו בקולי ולא הלכו בה׃ 24O 9 14 וילכו אחרי שררות לבם ואחרי הבעלים אשר למדום אבותם׃ 24O 9 15 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מאכילם את העם הזה לענה והשקיתים מי ראש׃ 24O 9 16 והפצותים בגוים אשר לא ידעו המה ואבותם ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם׃ 24O 9 17 כה אמר יהוה צבאות התבוננו וקראו למקוננות ותבואינה ואל החכמות שלחו ותבואנה׃ 24O 9 18 ותמהרנה ותשנה עלינו נהי ותרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזלו מים׃ 24O 9 19 כי קול נהי נשמע מציון איך שדדנו בשנו מאד כי עזבנו ארץ כי השליכו משכנותינו׃ 24O 9 20 כי שמענה נשים דבר יהוה ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנותיכם נהי ואשה רעותה קינה׃ 24O 9 21 כי עלה מות בחלונינו בא בארמנותינו להכרית עולל מחוץ בחורים מרחבות׃ 24O 9 22 דבר כה נאם יהוה ונפלה נבלת האדם כדמן על פני השדה וכעמיר מאחרי הקצר ואין מאסף׃ 24O 9 23 כה אמר יהוה אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו אל יתהלל עשיר בעשרו׃ 24O 9 24 כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידע אותי כי אני יהוה עשה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יהוה׃ 24O 9 25 הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על כל מול בערלה׃ 24O 9 26 על מצרים ועל יהודה ועל אדום ועל בני עמון ועל מואב ועל כל קצוצי פאה הישבים במדבר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישראל ערלי לב׃ 24O 10 1 שמעו את הדבר אשר דבר יהוה עליכם בית ישראל׃ 24O 10 2 כה אמר יהוה אל דרך הגוים אל תלמדו ומאתות השמים אל תחתו כי יחתו הגוים מהמה׃ 24O 10 3 כי חקות העמים הבל הוא כי עץ מיער כרתו מעשה ידי חרש במעצד׃ 24O 10 4 בכסף ובזהב ייפהו במסמרות ובמקבות יחזקום ולוא יפיק׃ 24O 10 5 כתמר מקשה המה ולא ידברו נשוא ינשוא כי לא יצעדו אל תיראו מהם כי לא ירעו וגם היטיב אין אותם׃ 24O 10 6 מאין כמוך יהוה גדול אתה וגדול שמך בגבורה׃ 24O 10 7 מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך׃ 24O 10 8 ובאחת יבערו ויכסלו מוסר הבלים עץ הוא׃ 24O 10 9 כסף מרקע מתרשיש יובא וזהב מאופז מעשה חרש וידי צורף תכלת וארגמן לבושם מעשה חכמים כלם׃ 24O 10 10 ויהוה אלהים אמת הוא אלהים חיים ומלך עולם מקצפו תרעש הארץ ולא יכלו גוים זעמו׃ 24O 10 11 כדנה תאמרון להום אלהיא די שמיא וארקא לא עבדו יאבדו מארעא ומן תחות שמיא אלה׃ 24O 10 12 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃ 24O 10 13 לקול תתו המון מים בשמים ויעלה נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃ 24O 10 14 נבער כל אדם מדעת הביש כל צורף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃ 24O 10 15 הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃ 24O 10 16 לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃ 24O 10 17 אספי מארץ כנעתך ישבתי במצור׃ 24O 10 18 כי כה אמר יהוה הנני קולע את יושבי הארץ בפעם הזאת והצרותי להם למען ימצאו׃ 24O 10 19 אוי לי על שברי נחלה מכתי ואני אמרתי אך זה חלי ואשאנו׃ 24O 10 20 אהלי שדד וכל מיתרי נתקו בני יצאני ואינם אין נטה עוד אהלי ומקים יריעותי׃ 24O 10 21 כי נבערו הרעים ואת יהוה לא דרשו על כן לא השכילו וכל מרעיתם נפוצה׃ 24O 10 22 קול שמועה הנה באה ורעש גדול מארץ צפון לשום את ערי יהודה שממה מעון תנים׃ 24O 10 23 ידעתי יהוה כי לא לאדם דרכו לא לאיש הלך והכין את צעדו׃ 24O 10 24 יסרני יהוה אך במשפט אל באפך פן תמעטני׃ 24O 10 25 שפך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך ועל משפחות אשר בשמך לא קראו כי אכלו את יעקב ואכלהו ויכלהו ואת נוהו השמו׃ 24O 11 1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃ 24O 11 2 שמעו את דברי הברית הזאת ודברתם אל איש יהודה ועל ישבי ירושלם׃ 24O 11 3 ואמרת אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל ארור האיש אשר לא ישמע את דברי הברית הזאת׃ 24O 11 4 אשר צויתי את אבותיכם ביום הוציאי אותם מארץ מצרים מכור הברזל לאמר שמעו בקולי ועשיתם אותם ככל אשר אצוה אתכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃ 24O 11 5 למען הקים את השבועה אשר נשבעתי לאבותיכם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש כיום הזה ואען ואמר אמן יהוה׃ 24O 11 6 ויאמר יהוה אלי קרא את כל הדברים האלה בערי יהודה ובחצות ירושלם לאמר שמעו את דברי הברית הזאת ועשיתם אותם׃ 24O 11 7 כי העד העדתי באבותיכם ביום העלותי אותם מארץ מצרים ועד היום הזה השכם והעד לאמר שמעו בקולי׃ 24O 11 8 ולא שמעו ולא הטו את אזנם וילכו איש בשרירות לבם הרע ואביא עליהם את כל דברי הברית הזאת אשר צויתי לעשות ולא עשו׃ 24O 11 9 ויאמר יהוה אלי נמצא קשר באיש יהודה ובישבי ירושלם׃ 24O 11 10 שבו על עונת אבותם הראשנים אשר מאנו לשמוע את דברי והמה הלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם הפרו בית ישראל ובית יהודה את בריתי אשר כרתי את אבותם׃ 24O 11 11 לכן כה אמר יהוה הנני מביא אליהם רעה אשר לא יוכלו לצאת ממנה וזעקו אלי ולא אשמע אליהם׃ 24O 11 12 והלכו ערי יהודה וישבי ירושלם וזעקו אל האלהים אשר הם מקטרים להם והושע לא יושיעו להם בעת רעתם׃ 24O 11 13 כי מספר עריך היו אלהיך יהודה ומספר חצות ירושלם שמתם מזבחות לבשת מזבחות לקטר לבעל׃ 24O 11 14 ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תשא בעדם רנה ותפלה כי אינני שמע בעת קראם אלי בעד רעתם׃ 24O 11 15 מה לידידי בביתי עשותה המזמתה הרבים ובשר קדש יעברו מעליך כי רעתכי אז תעלזי׃ 24O 11 16 זית רענן יפה פרי תאר קרא יהוה שמך לקול המולה גדלה הצית אש עליה ורעו דליותיו׃ 24O 11 17 ויהוה צבאות הנוטע אותך דבר עליך רעה בגלל רעת בית ישראל ובית יהודה אשר עשו להם להכעסני לקטר לבעל׃ 24O 11 18 ויהוה הודיעני ואדעה אז הראיתני מעלליהם׃ 24O 11 19 ואני ככבש אלוף יובל לטבוח ולא ידעתי כי עלי חשבו מחשבות נשחיתה עץ בלחמו ונכרתנו מארץ חיים ושמו לא יזכר עוד׃ 24O 11 20 ויהוה צבאות שפט צדק בחן כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי׃ 24O 11 21 לכן כה אמר יהוה על אנשי ענתות המבקשים את נפשך לאמר לא תנבא בשם יהוה ולא תמות בידנו׃ 24O 11 22 לכן כה אמר יהוה צבאות הנני פקד עליהם הבחורים ימתו בחרב בניהם ובנותיהם ימתו ברעב׃ 24O 11 23 ושארית לא תהיה להם כי אביא רעה אל אנשי ענתות שנת פקדתם׃ 24O 12 1 צדיק אתה יהוה כי אריב אליך אך משפטים אדבר אותך מדוע דרך רשעים צלחה שלו כל בגדי בגד׃ 24O 12 2 נטעתם גם שרשו ילכו גם עשו פרי קרוב אתה בפיהם ורחוק מכליותיהם׃ 24O 12 3 ואתה יהוה ידעתני תראני ובחנת לבי אתך התקם כצאן לטבחה והקדשם ליום הרגה׃ 24O 12 4 עד מתי תאבל הארץ ועשב כל השדה ייבש מרעת ישבי בה ספתה בהמות ועוף כי אמרו לא יראה את אחריתנו׃ 24O 12 5 כי את רגלים רצתה וילאוך ואיך תתחרה את הסוסים ובארץ שלום אתה בוטח ואיך תעשה בגאון הירדן׃ 24O 12 6 כי גם אחיך ובית אביך גם המה בגדו בך גם המה קראו אחריך מלא אל תאמן בם כי ידברו אליך טובות׃ 24O 12 7 עזבתי את ביתי נטשתי את נחלתי נתתי את ידדות נפשי בכף איביה׃ 24O 12 8 היתה לי נחלתי כאריה ביער נתנה עלי בקולה על כן שנאתיה׃ 24O 12 9 העיט צבוע נחלתי לי העיט סביב עליה לכו אספו כל חית השדה התיו לאכלה׃ 24O 12 10 רעים רבים שחתו כרמי בססו את חלקתי נתנו את חלקת חמדתי למדבר שממה׃ 24O 12 11 שמה לשממה אבלה עלי שממה נשמה כל הארץ כי אין איש שם על לב׃ 24O 12 12 על כל שפים במדבר באו שדדים כי חרב ליהוה אכלה מקצה ארץ ועד קצה הארץ אין שלום לכל בשר׃ 24O 12 13 זרעו חטים וקצים קצרו נחלו לא יועלו ובשו מתבואתיכם מחרון אף יהוה׃ 24O 12 14 כה אמר יהוה על כל שכני הרעים הנגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל הנני נתשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם׃ 24O 12 15 והיה אחרי נתשי אותם אשוב ורחמתים והשבתים איש לנחלתו ואיש לארצו׃ 24O 12 16 והיה אם למד ילמדו את דרכי עמי להשבע בשמי חי יהוה כאשר למדו את עמי להשבע בבעל ונבנו בתוך עמי׃ 24O 12 17 ואם לא ישמעו ונתשתי את הגוי ההוא נתוש ואבד נאם יהוה׃ 24O 13 1 כה אמר יהוה אלי הלוך וקנית לך אזור פשתים ושמתו על מתניך ובמים לא תבאהו׃ 24O 13 2 ואקנה את האזור כדבר יהוה ואשם על מתני׃ 24O 13 3 ויהי דבר יהוה אלי שנית לאמר׃ 24O 13 4 קח את האזור אשר קנית אשר על מתניך וקום לך פרתה וטמנהו שם בנקיק הסלע׃ 24O 13 5 ואלך ואטמנהו בפרת כאשר צוה יהוה אותי׃ 24O 13 6 ויהי מקץ ימים רבים ויאמר יהוה אלי קום לך פרתה וקח משם את האזור אשר צויתיך לטמנו שם׃ 24O 13 7 ואלך פרתה ואחפר ואקח את האזור מן המקום אשר טמנתיו שמה והנה נשחת האזור לא יצלח לכל׃ 24O 13 8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 24O 13 9 כה אמר יהוה ככה אשחית את גאון יהודה ואת גאון ירושלם הרב׃ 24O 13 10 העם הזה הרע המאנים לשמוע את דברי ההלכים בשררות לבם וילכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ויהי כאזור הזה אשר לא יצלח לכל׃ 24O 13 11 כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה נאם יהוה להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו׃ 24O 13 12 ואמרת אליהם את הדבר הזה כה אמר יהוה אלהי ישראל כל נבל ימלא יין ואמרו אליך הידע לא נדע כי כל נבל ימלא יין׃ 24O 13 13 ואמרת אליהם כה אמר יהוה הנני ממלא את כל ישבי הארץ הזאת ואת המלכים הישבים לדוד על כסאו ואת הכהנים ואת הנביאים ואת כל ישבי ירושלם שכרון׃ 24O 13 14 ונפצתים איש אל אחיו והאבות והבנים יחדו נאם יהוה לא אחמול ולא אחוס ולא ארחם מהשחיתם׃ 24O 13 15 שמעו והאזינו אל תגבהו כי יהוה דבר׃ 24O 13 16 תנו ליהוה אלהיכם כבוד בטרם יחשך ובטרם יתנגפו רגליכם על הרי נשף וקויתם לאור ושמה לצלמות ישית לערפל׃ 24O 13 17 ואם לא תשמעוה במסתרים תבכה נפשי מפני גוה ודמע תדמע ותרד עיני דמעה כי נשבה עדר יהוה׃ 24O 13 18 אמר למלך ולגבירה השפילו שבו כי ירד מראשותיכם עטרת תפארתכם׃ 24O 13 19 ערי הנגב סגרו ואין פתח הגלת יהודה כלה הגלת שלומים׃ 24O 13 20 שאי עיניכם וראי הבאים מצפון איה העדר נתן לך צאן תפארתך׃ 24O 13 21 מה תאמרי כי יפקד עליך ואת למדת אתם עליך אלפים לראש הלוא חבלים יאחזוך כמו אשת לדה׃ 24O 13 22 וכי תאמרי בלבבך מדוע קראני אלה ברב עונך נגלו שוליך נחמסו עקביך׃ 24O 13 23 היהפך כושי עורו ונמר חברברתיו גם אתם תוכלו להיטיב למדי הרע׃ 24O 13 24 ואפיצם כקש עובר לרוח מדבר׃ 24O 13 25 זה גורלך מנת מדיך מאתי נאם יהוה אשר שכחת אותי ותבטחי בשקר׃ 24O 13 26 וגם אני חשפתי שוליך על פניך ונראה קלונך׃ 24O 13 27 נאפיך ומצהלותיך זמת זנותך על גבעות בשדה ראיתי שקוציך אוי לך ירושלם לא תטהרי אחרי מתי עד׃ 24O 14 1 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו על דברי הבצרות׃ 24O 14 2 אבלה יהודה ושעריה אמללו קדרו לארץ וצוחת ירושלם עלתה׃ 24O 14 3 ואדריהם שלחו צעוריהם למים באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם ריקם בשו והכלמו וחפו ראשם׃ 24O 14 4 בעבור האדמה חתה כי לא היה גשם בארץ בשו אכרים חפו ראשם׃ 24O 14 5 כי גם אילת בשדה ילדה ועזוב כי לא היה דשא׃ 24O 14 6 ופראים עמדו על שפים שאפו רוח כתנים כלו עיניהם כי אין עשב׃ 24O 14 7 אם עונינו ענו בנו יהוה עשה למען שמך כי רבו משובתינו לך חטאנו׃ 24O 14 8 מקוה ישראל מושיעו בעת צרה למה תהיה כגר בארץ וכארח נטה ללון׃ 24O 14 9 למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבנו יהוה ושמך עלינו נקרא אל תנחנו׃ 24O 14 10 כה אמר יהוה לעם הזה כן אהבו לנוע רגליהם לא חשכו ויהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאתם׃ 24O 14 11 ויאמר יהוה אלי אל תתפלל בעד העם הזה לטובה׃ 24O 14 12 כי יצמו אינני שמע אל רנתם וכי יעלו עלה ומנחה אינני רצם כי בחרב וברעב ובדבר אנכי מכלה אותם׃ 24O 14 13 ואמר אהה אדני יהוה הנה הנבאים אמרים להם לא תראו חרב ורעב לא יהיה לכם כי שלום אמת אתן לכם במקום הזה׃ 24O 14 14 ויאמר יהוה אלי שקר הנבאים נבאים בשמי לא שלחתים ולא צויתים ולא דברתי אליהם חזון שקר וקסם ואלול ותרמות לבם המה מתנבאים לכם׃ 24O 14 15 לכן כה אמר יהוה על הנבאים הנבאים בשמי ואני לא שלחתים והמה אמרים חרב ורעב לא יהיה בארץ הזאת בחרב וברעב יתמו הנבאים ההמה׃ 24O 14 16 והעם אשר המה נבאים להם יהיו משלכים בחצות ירושלם מפני הרעב והחרב ואין מקבר להמה המה נשיהם ובניהם ובנתיהם ושפכתי עליהם את רעתם׃ 24O 14 17 ואמרת אליהם את הדבר הזה תרדנה עיני דמעה לילה ויומם ואל תדמינה כי שבר גדול נשברה בתולת בת עמי מכה נחלה מאד׃ 24O 14 18 אם יצאתי השדה והנה חללי חרב ואם באתי העיר והנה תחלואי רעב כי גם נביא גם כהן סחרו אל ארץ ולא ידעו׃ 24O 14 19 המאס מאסת את יהודה אם בציון געלה נפשך מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא קוה לשלום ואין טוב ולעת מרפא והנה בעתה׃ 24O 14 20 ידענו יהוה רשענו עון אבותינו כי חטאנו לך׃ 24O 14 21 אל תנאץ למען שמך אל תנבל כסא כבודך זכר אל תפר בריתך אתנו׃ 24O 14 22 היש בהבלי הגוים מגשמים ואם השמים יתנו רבבים הלא אתה הוא יהוה אלהינו ונקוה לך כי אתה עשית את כל אלה׃ 24O 15 1 ויאמר יהוה אלי אם יעמד משה ושמואל לפני אין נפשי אל העם הזה שלח מעל פני ויצאו׃ 24O 15 2 והיה כי יאמרו אליך אנה נצא ואמרת אליהם כה אמר יהוה אשר למות למות ואשר לחרב לחרב ואשר לרעב לרעב ואשר לשבי לשבי׃ 24O 15 3 ופקדתי עליהם ארבע משפחות נאם יהוה את החרב להרג ואת הכלבים לסחב ואת עוף השמים ואת בהמת הארץ לאכל ולהשחית׃ 24O 15 4 ונתתים לזועה לכל ממלכות הארץ בגלל מנשה בן יחזקיהו מלך יהודה על אשר עשה בירושלם׃ 24O 15 5 כי מי יחמל עליך ירושלם ומי ינוד לך ומי יסור לשאל לשלם לך׃ 24O 15 6 את נטשת אתי נאם יהוה אחור תלכי ואט את ידי עליך ואשחיתך נלאיתי הנחם׃ 24O 15 7 ואזרם במזרה בשערי הארץ שכלתי אבדתי את עמי מדרכיהם לוא שבו׃ 24O 15 8 עצמו לי אלמנתו מחול ימים הבאתי להם על אם בחור שדד בצהרים הפלתי עליה פתאם עיר ובהלות׃ 24O 15 9 אמללה ילדת השבעה נפחה נפשה באה שמשה בעד יומם בושה וחפרה ושאריתם לחרב אתן לפני איביהם נאם יהוה׃ 24O 15 10 אוי לי אמי כי ילדתני איש ריב ואיש מדון לכל הארץ לא נשיתי ולא נשו בי כלה מקללוני׃ 24O 15 11 אמר יהוה אם לא שרותך לטוב אם לוא הפגעתי בך בעת רעה ובעת צרה את האיב׃ 24O 15 12 הירע ברזל ברזל מצפון ונחשת׃ 24O 15 13 חילך ואוצרותיך לבז אתן לא במחיר ובכל חטאותיך ובכל גבוליך׃ 24O 15 14 והעברתי את איביך בארץ לא ידעת כי אש קדחה באפי עליכם תוקד׃ 24O 15 15 אתה ידעת יהוה זכרני ופקדני והנקם לי מרדפי אל לארך אפך תקחני דע שאתי עליך חרפה׃ 24O 15 16 נמצאו דבריך ואכלם ויהי דבריך לי לששון ולשמחת לבבי כי נקרא שמך עלי יהוה אלהי צבאות׃ 24O 15 17 לא ישבתי בסוד משחקים ואעלז מפני ידך בדד ישבתי כי זעם מלאתני׃ 24O 15 18 למה היה כאבי נצח ומכתי אנושה מאנה הרפא היו תהיה לי כמו אכזב מים לא נאמנו׃ 24O 15 19 לכן כה אמר יהוה אם תשוב ואשיבך לפני תעמד ואם תוציא יקר מזולל כפי תהיה ישבו המה אליך ואתה לא תשוב אליהם׃ 24O 15 20 ונתתיך לעם הזה לחומת נחשת בצורה ונלחמו אליך ולא יוכלו לך כי אתך אני להושיעך ולהצילך נאם יהוה׃ 24O 15 21 והצלתיך מיד רעים ופדתיך מכף ערצים׃ 24O 16 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 24O 16 2 לא תקח לך אשה ולא יהיו לך בנים ובנות במקום הזה׃ 24O 16 3 כי כה אמר יהוה על הבנים ועל הבנות הילודים במקום הזה ועל אמתם הילדות אותם ועל אבותם המולדים אותם בארץ הזאת׃ 24O 16 4 ממותי תחלאים ימתו לא יספדו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו ובחרב וברעב יכלו והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃ 24O 16 5 כי כה אמר יהוה אל תבוא בית מרזח ואל תלך לספוד ואל תנד להם כי אספתי את שלומי מאת העם הזה נאם יהוה את החסד ואת הרחמים׃ 24O 16 6 ומתו גדלים וקטנים בארץ הזאת לא יקברו ולא יספדו להם ולא יתגדד ולא יקרח להם׃ 24O 16 7 ולא יפרסו להם על אבל לנחמו על מת ולא ישקו אותם כוס תנחומים על אביו ועל אמו׃ 24O 16 8 ובית משתה לא תבוא לשבת אותם לאכל ולשתות׃ 24O 16 9 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני משבית מן המקום הזה לעיניכם ובימיכם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה׃ 24O 16 10 והיה כי תגיד לעם הזה את כל הדברים האלה ואמרו אליך על מה דבר יהוה עלינו את כל הרעה הגדולה הזאת ומה עוננו ומה חטאתנו אשר חטאנו ליהוה אלהינו׃ 24O 16 11 ואמרת אליהם על אשר עזבו אבותיכם אותי נאם יהוה וילכו אחרי אלהים אחרים ויעבדום וישתחוו להם ואתי עזבו ואת תורתי לא שמרו׃ 24O 16 12 ואתם הרעתם לעשות מאבותיכם והנכם הלכים איש אחרי שררות לבו הרע לבלתי שמע אלי׃ 24O 16 13 והטלתי אתכם מעל הארץ הזאת על הארץ אשר לא ידעתם אתם ואבותיכם ועבדתם שם את אלהים אחרים יומם ולילה אשר לא אתן לכם חנינה׃ 24O 16 14 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמר עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים׃ 24O 16 15 כי אם חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ צפון ומכל הארצות אשר הדיחם שמה והשבתים על אדמתם אשר נתתי לאבותם׃ 24O 16 16 הנני שלח לדוגים רבים נאם יהוה ודיגום ואחרי כן אשלח לרבים צידים וצדום מעל כל הר ומעל כל גבעה ומנקיקי הסלעים׃ 24O 16 17 כי עיני על כל דרכיהם לא נסתרו מלפני ולא נצפן עונם מנגד עיני׃ 24O 16 18 ושלמתי ראשונה משנה עונם וחטאתם על חללם את ארצי בנבלת שקוציהם ותועבותיהם מלאו את נחלתי׃ 24O 16 19 יהוה עזי ומעזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבאו מאפסי ארץ ויאמרו אך שקר נחלו אבותינו הבל ואין בם מועיל׃ 24O 16 20 היעשה לו אדם אלהים והמה לא אלהים׃ 24O 16 21 לכן הנני מודיעם בפעם הזאת אודיעם את ידי ואת גבורתי וידעו כי שמי יהוה׃ 24O 17 1 חטאת יהודה כתובה בעט ברזל בצפרן שמיר חרושה על לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם׃ 24O 17 2 כזכר בניהם מזבחותם ואשריהם על עץ רענן על גבעות הגבהות׃ 24O 17 3 הררי בשדה חילך כל אוצרותיך לבז אתן במתיך בחטאת בכל גבוליך׃ 24O 17 4 ושמטתה ובך מנחלתך אשר נתתי לך והעבדתיך את איביך בארץ אשר לא ידעת כי אש קדחתם באפי עד עולם תוקד׃ 24O 17 5 כה אמר יהוה ארור הגבר אשר יבטח באדם ושם בשר זרעו ומן יהוה יסור לבו׃ 24O 17 6 והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב ושכן חררים במדבר ארץ מלחה ולא תשב׃ 24O 17 7 ברוך הגבר אשר יבטח ביהוה והיה יהוה מבטחו׃ 24O 17 8 והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו ולא ירא כי יבא חם והיה עלהו רענן ובשנת בצרת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי׃ 24O 17 9 עקב הלב מכל ואנש הוא מי ידענו׃ 24O 17 10 אני יהוה חקר לב בחן כליות ולתת לאיש כדרכו כפרי מעלליו׃ 24O 17 11 קרא דגר ולא ילד עשה עשר ולא במשפט בחצי ימו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל׃ 24O 17 12 כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו׃ 24O 17 13 מקוה ישראל יהוה כל עזביך יבשו יסורי בארץ יכתבו כי עזבו מקור מים חיים את יהוה׃ 24O 17 14 רפאני יהוה וארפא הושיעני ואושעה כי תהלתי אתה׃ 24O 17 15 הנה המה אמרים אלי איה דבר יהוה יבוא נא׃ 24O 17 16 ואני לא אצתי מרעה אחריך ויום אנוש לא התאויתי אתה ידעת מוצא שפתי נכח פניך היה׃ 24O 17 17 אל תהיה לי למחתה מחסי אתה ביום רעה׃ 24O 17 18 יבשו רדפי ואל אבשה אני יחתו המה ואל אחתה אני הביא עליהם יום רעה ומשנה שברון שברם׃ 24O 17 19 כה אמר יהוה אלי הלך ועמדת בשער בני עם אשר יבאו בו מלכי יהודה ואשר יצאו בו ובכל שערי ירושלם׃ 24O 17 20 ואמרת אליהם שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וכל יהודה וכל ישבי ירושלם הבאים בשערים האלה׃ 24O 17 21 כה אמר יהוה השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ביום השבת והבאתם בשערי ירושלם׃ 24O 17 22 ולא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו וקדשתם את יום השבת כאשר צויתי את אבותיכם׃ 24O 17 23 ולא שמעו ולא הטו את אזנם ויקשו את ערפם לבלתי שומע ולבלתי קחת מוסר׃ 24O 17 24 והיה אם שמע תשמעון אלי נאם יהוה לבלתי הביא משא בשערי העיר הזאת ביום השבת ולקדש את יום השבת לבלתי עשות בה כל מלאכה׃ 24O 17 25 ובאו בשערי העיר הזאת מלכים ושרים ישבים על כסא דוד רכבים ברכב ובסוסים המה ושריהם איש יהודה וישבי ירושלם וישבה העיר הזאת לעולם׃ 24O 17 26 ובאו מערי יהודה ומסביבות ירושלם ומארץ בנימן ומן השפלה ומן ההר ומן הנגב מבאים עולה וזבח ומנחה ולבונה ומבאי תודה בית יהוה׃ 24O 17 27 ואם לא תשמעו אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא ובא בשערי ירושלם ביום השבת והצתי אש בשעריה ואכלה ארמנות ירושלם ולא תכבה׃ 24O 18 1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃ 24O 18 2 קום וירדת בית היוצר ושמה אשמיעך את דברי׃ 24O 18 3 וארד בית היוצר והנהו עשה מלאכה על האבנים׃ 24O 18 4 ונשחת הכלי אשר הוא עשה בחמר ביד היוצר ושב ויעשהו כלי אחר כאשר ישר בעיני היוצר לעשות׃ 24O 18 5 ויהי דבר יהוה אלי לאמור׃ 24O 18 6 הכיוצר הזה לא אוכל לעשות לכם בית ישראל נאם יהוה הנה כחמר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל׃ 24O 18 7 רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד׃ 24O 18 8 ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרעה אשר חשבתי לעשות לו׃ 24O 18 9 ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנת ולנטע׃ 24O 18 10 ועשה הרעה בעיני לבלתי שמע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו׃ 24O 18 11 ועתה אמר נא אל איש יהודה ועל יושבי ירושלם לאמר כה אמר יהוה הנה אנכי יוצר עליכם רעה וחשב עליכם מחשבה שובו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו דרכיכם ומעלליכם׃ 24O 18 12 ואמרו נואש כי אחרי מחשבותינו נלך ואיש שררות לבו הרע נעשה׃ 24O 18 13 לכן כה אמר יהוה שאלו נא בגוים מי שמע כאלה שעררת עשתה מאד בתולת ישראל׃ 24O 18 14 היעזב מצור שדי שלג לבנון אם ינתשו מים זרים קרים נוזלים׃ 24O 18 15 כי שכחני עמי לשוא יקטרו ויכשלום בדרכיהם שבילי עולם ללכת נתיבות דרך לא סלולה׃ 24O 18 16 לשום ארצם לשמה שרוקת עולם כל עובר עליה ישם ויניד בראשו׃ 24O 18 17 כרוח קדים אפיצם לפני אויב ערף ולא פנים אראם ביום אידם׃ 24O 18 18 ויאמרו לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא לכו ונכהו בלשון ואל נקשיבה אל כל דבריו׃ 24O 18 19 הקשיבה יהוה אלי ושמע לקול יריבי׃ 24O 18 20 הישלם תחת טובה רעה כי כרו שוחה לנפשי זכר עמדי לפניך לדבר עליהם טובה להשיב את חמתך מהם׃ 24O 18 21 לכן תן את בניהם לרעב והגרם על ידי חרב ותהינה נשיהם שכלות ואלמנות ואנשיהם יהיו הרגי מות בחוריהם מכי חרב במלחמה׃ 24O 18 22 תשמע זעקה מבתיהם כי תביא עליהם גדוד פתאם כי כרו שיחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי׃ 24O 18 23 ואתה יהוה ידעת את כל עצתם עלי למות אל תכפר על עונם וחטאתם מלפניך אל תמחי והיו מכשלים לפניך בעת אפך עשה בהם׃ 24O 19 1 כה אמר יהוה הלוך וקנית בקבק יוצר חרש ומזקני העם ומזקני הכהנים׃ 24O 19 2 ויצאת אל גיא בן הנם אשר פתח שער החרסות וקראת שם את הדברים אשר אדבר אליך׃ 24O 19 3 ואמרת שמעו דבר יהוה מלכי יהודה וישבי ירושלם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מביא רעה על המקום הזה אשר כל שמעה תצלנה אזניו׃ 24O 19 4 יען אשר עזבני וינכרו את המקום הזה ויקטרו בו לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה ואבותיהם ומלכי יהודה ומלאו את המקום הזה דם נקים׃ 24O 19 5 ובנו את במות הבעל לשרף את בניהם באש עלות לבעל אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי׃ 24O 19 6 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יקרא למקום הזה עוד התפת וגיא בן הנם כי אם גיא ההרגה׃ 24O 19 7 ובקתי את עצת יהודה וירושלם במקום הזה והפלתים בחרב לפני איביהם וביד מבקשי נפשם ונתתי את נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃ 24O 19 8 ושמתי את העיר הזאת לשמה ולשרקה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכתה׃ 24O 19 9 והאכלתים את בשר בניהם ואת בשר בנתיהם ואיש בשר רעהו יאכלו במצור ובמצוק אשר יציקו להם איביהם ומבקשי נפשם׃ 24O 19 10 ושברת הבקבק לעיני האנשים ההלכים אותך׃ 24O 19 11 ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות ככה אשבר את העם הזה ואת העיר הזאת כאשר ישבר את כלי היוצר אשר לא יוכל להרפה עוד ובתפת יקברו מאין מקום לקבור׃ 24O 19 12 כן אעשה למקום הזה נאם יהוה וליושביו ולתת את העיר הזאת כתפת׃ 24O 19 13 והיו בתי ירושלם ובתי מלכי יהודה כמקום התפת הטמאים לכל הבתים אשר קטרו על גגתיהם לכל צבא השמים והסך נסכים לאלהים אחרים׃ 24O 19 14 ויבא ירמיהו מהתפת אשר שלחו יהוה שם להנבא ויעמד בחצר בית יהוה ויאמר אל כל העם׃ 24O 19 15 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי אל העיר הזאת ועל כל עריה את כל הרעה אשר דברתי עליה כי הקשו את ערפם לבלתי שמוע את דברי׃ 24O 20 1 וישמע פשחור בן אמר הכהן והוא פקיד נגיד בבית יהוה את ירמיהו נבא את הדברים האלה׃ 24O 20 2 ויכה פשחור את ירמיהו הנביא ויתן אתו על המהפכת אשר בשער בנימן העליון אשר בבית יהוה׃ 24O 20 3 ויהי ממחרת ויצא פשחור את ירמיהו מן המהפכת ויאמר אליו ירמיהו לא פשחור קרא יהוה שמך כי אם מגור מסביב׃ 24O 20 4 כי כה אמר יהוה הנני נתנך למגור לך ולכל אהביך ונפלו בחרב איביהם ועיניך ראות ואת כל יהודה אתן ביד מלך בבל והגלם בבלה והכם בחרב׃ 24O 20 5 ונתתי את כל חסן העיר הזאת ואת כל יגיעה ואת כל יקרה ואת כל אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה׃ 24O 20 6 ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר אתה וכל אהביך אשר נבאת להם בשקר׃ 24O 20 7 פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל היום כלה לעג לי׃ 24O 20 8 כי מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי היה דבר יהוה לי לחרפה ולקלס כל היום׃ 24O 20 9 ואמרתי לא אזכרנו ולא אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל׃ 24O 20 10 כי שמעתי דבת רבים מגור מסביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו׃ 24O 20 11 ויהוה אותי כגבור עריץ על כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי לא השכילו כלמת עולם לא תשכח׃ 24O 20 12 ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את ריבי׃ 24O 20 13 שירו ליהוה הללו את יהוה כי הציל את נפש אביון מיד מרעים׃ 24O 20 14 ארור היום אשר ילדתי בו יום אשר ילדתני אמי אל יהי ברוך׃ 24O 20 15 ארור האיש אשר בשר את אבי לאמר ילד לך בן זכר שמח שמחהו׃ 24O 20 16 והיה האיש ההוא כערים אשר הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים׃ 24O 20 17 אשר לא מותתני מרחם ותהי לי אמי קברי ורחמה הרת עולם׃ 24O 20 18 למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי׃ 24O 21 1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בשלח אליו המלך צדקיהו את פשחור בן מלכיה ואת צפניה בן מעשיה הכהן לאמר׃ 24O 21 2 דרש נא בעדנו את יהוה כי נבוכדראצר מלך בבל נלחם עלינו אולי יעשה יהוה אותנו ככל נפלאתיו ויעלה מעלינו׃ 24O 21 3 ויאמר ירמיהו אליהם כה תאמרן אל צדקיהו׃ 24O 21 4 כה אמר יהוה אלהי ישראל הנני מסב את כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את מלך בבל ואת הכשדים הצרים עליכם מחוץ לחומה ואספתי אותם אל תוך העיר הזאת׃ 24O 21 5 ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול׃ 24O 21 6 והכיתי את יושבי העיר הזאת ואת האדם ואת הבהמה בדבר גדול ימתו׃ 24O 21 7 ואחרי כן נאם יהוה אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת עבדיו ואת העם ואת הנשארים בעיר הזאת מן הדבר מן החרב ומן הרעב ביד נבוכדראצר מלך בבל וביד איביהם וביד מבקשי נפשם והכם לפי חרב לא יחוס עליהם ולא יחמל ולא ירחם׃ 24O 21 8 ואל העם הזה תאמר כה אמר יהוה הנני נתן לפניכם את דרך החיים ואת דרך המות׃ 24O 21 9 הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על הכשדים הצרים עליכם יחיה והיתה לו נפשו לשלל׃ 24O 21 10 כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה נאם יהוה ביד מלך בבל תנתן ושרפה באש׃ 24O 21 11 ולבית מלך יהודה שמעו דבר יהוה׃ 24O 21 12 בית דוד כה אמר יהוה דינו לבקר משפט והצילו גזול מיד עושק פן תצא כאש חמתי ובערה ואין מכבה מפני רע מעלליהם׃ 24O 21 13 הנני אליך ישבת העמק צור המישר נאם יהוה האמרים מי יחת עלינו ומי יבוא במעונותינו׃ 24O 21 14 ופקדתי עליכם כפרי מעלליכם נאם יהוה והצתי אש ביערה ואכלה כל סביביה׃ 24O 22 1 כה אמר יהוה רד בית מלך יהודה ודברת שם את הדבר הזה׃ 24O 22 2 ואמרת שמע דבר יהוה מלך יהודה הישב על כסא דוד אתה ועבדיך ועמך הבאים בשערים האלה׃ 24O 22 3 כה אמר יהוה עשו משפט וצדקה והצילו גזול מיד עשוק וגר יתום ואלמנה אל תנו אל תחמסו ודם נקי אל תשפכו במקום הזה׃ 24O 22 4 כי אם עשו תעשו את הדבר הזה ובאו בשערי הבית הזה מלכים ישבים לדוד על כסאו רכבים ברכב ובסוסים הוא ועבדו ועמו׃ 24O 22 5 ואם לא תשמעו את הדברים האלה בי נשבעתי נאם יהוה כי לחרבה יהיה הבית הזה׃ 24O 22 6 כי כה אמר יהוה על בית מלך יהודה גלעד אתה לי ראש הלבנון אם לא אשיתך מדבר ערים לא נושבה׃ 24O 22 7 וקדשתי עליך משחתים איש וכליו וכרתו מבחר ארזיך והפילו על האש׃ 24O 22 8 ועברו גוים רבים על העיר הזאת ואמרו איש אל רעהו על מה עשה יהוה ככה לעיר הגדולה הזאת׃ 24O 22 9 ואמרו על אשר עזבו את ברית יהוה אלהיהם וישתחוו לאלהים אחרים ויעבדום׃ 24O 22 10 אל תבכו למת ואל תנדו לו בכו בכו להלך כי לא ישוב עוד וראה את ארץ מולדתו׃ 24O 22 11 כי כה אמר יהוה אל שלם בן יאשיהו מלך יהודה המלך תחת יאשיהו אביו אשר יצא מן המקום הזה לא ישוב שם עוד׃ 24O 22 12 כי במקום אשר הגלו אתו שם ימות ואת הארץ הזאת לא יראה עוד׃ 24O 22 13 הוי בנה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט ברעהו יעבד חנם ופעלו לא יתן לו׃ 24O 22 14 האמר אבנה לי בית מדות ועליות מרוחים וקרע לו חלוני וספון בארז ומשוח בששר׃ 24O 22 15 התמלך כי אתה מתחרה בארז אביך הלוא אכל ושתה ועשה משפט וצדקה אז טוב לו׃ 24O 22 16 דן דין עני ואביון אז טוב הלוא היא הדעת אתי נאם יהוה׃ 24O 22 17 כי אין עיניך ולבך כי אם על בצעך ועל דם הנקי לשפוך ועל העשק ועל המרוצה לעשות׃ 24O 22 18 לכן כה אמר יהוה אל יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לא יספדו לו הוי אחי והוי אחות לא יספדו לו הוי אדון והוי הדה׃ 24O 22 19 קבורת חמור יקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלם׃ 24O 22 20 עלי הלבנון וצעקי ובבשן תני קולך וצעקי מעברים כי נשברו כל מאהביך׃ 24O 22 21 דברתי אליך בשלותיך אמרת לא אשמע זה דרכך מנעוריך כי לא שמעת בקולי׃ 24O 22 22 כל רעיך תרעה רוח ומאהביך בשבי ילכו כי אז תבשי ונכלמת מכל רעתך׃ 24O 22 23 ישבתי בלבנון מקננתי בארזים מה נחנת בבא לך חבלים חיל כילדה׃ 24O 22 24 חי אני נאם יהוה כי אם יהיה כניהו בן יהויקים מלך יהודה חותם על יד ימיני כי משם אתקנך׃ 24O 22 25 ונתתיך ביד מבקשי נפשך וביד אשר אתה יגור מפניהם וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד הכשדים׃ 24O 22 26 והטלתי אתך ואת אמך אשר ילדתך על הארץ אחרת אשר לא ילדתם שם ושם תמותו׃ 24O 22 27 ועל הארץ אשר הם מנשאים את נפשם לשוב שם שמה לא ישובו׃ 24O 22 28 העצב נבזה נפוץ האיש הזה כניהו אם כלי אין חפץ בו מדוע הוטלו הוא וזרעו והשלכו על הארץ אשר לא ידעו׃ 24O 22 29 ארץ ארץ ארץ שמעי דבר יהוה׃ 24O 22 30 כה אמר יהוה כתבו את האיש הזה ערירי גבר לא יצלח בימיו כי לא יצלח מזרעו איש ישב על כסא דוד ומשל עוד ביהודה׃ 24O 23 1 הוי רעים מאבדים ומפצים את צאן מרעיתי נאם יהוה׃ 24O 23 2 לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל על הרעים הרעים את עמי אתם הפצתם את צאני ותדחום ולא פקדתם אתם הנני פקד עליכם את רע מעלליכם נאם יהוה׃ 24O 23 3 ואני אקבץ את שארית צאני מכל הארצות אשר הדחתי אתם שם והשבתי אתהן על נוהן ופרו ורבו׃ 24O 23 4 והקמתי עליהם רעים ורעום ולא ייראו עוד ולא יחתו ולא יפקדו נאם יהוה׃ 24O 23 5 הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ׃ 24O 23 6 בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו׃ 24O 23 7 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ולא יאמרו עוד חי יהוה אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים׃ 24O 23 8 כי אם חי יהוה אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם וישבו על אדמתם׃ 24O 23 9 לנבאים נשבר לבי בקרבי רחפו כל עצמותי הייתי כאיש שכור וכגבר עברו יין מפני יהוה ומפני דברי קדשו׃ 24O 23 10 כי מנאפים מלאה הארץ כי מפני אלה אבלה הארץ יבשו נאות מדבר ותהי מרוצתם רעה וגבורתם לא כן׃ 24O 23 11 כי גם נביא גם כהן חנפו גם בביתי מצאתי רעתם נאם יהוה׃ 24O 23 12 לכן יהיה דרכם להם כחלקלקות באפלה ידחו ונפלו בה כי אביא עליהם רעה שנת פקדתם נאם יהוה׃ 24O 23 13 ובנביאי שמרון ראיתי תפלה הנבאו בבעל ויתעו את עמי את ישראל׃ 24O 23 14 ובנבאי ירושלם ראיתי שערורה נאוף והלך בשקר וחזקו ידי מרעים לבלתי שבו איש מרעתו היו לי כלם כסדם וישביה כעמרה׃ 24O 23 15 לכן כה אמר יהוה צבאות על הנבאים הנני מאכיל אותם לענה והשקתים מי ראש כי מאת נביאי ירושלם יצאה חנפה לכל הארץ׃ 24O 23 16 כה אמר יהוה צבאות אל תשמעו על דברי הנבאים הנבאים לכם מהבלים המה אתכם חזון לבם ידברו לא מפי יהוה׃ 24O 23 17 אמרים אמור למנאצי דבר יהוה שלום יהיה לכם וכל הלך בשררות לבו אמרו לא תבוא עליכם רעה׃ 24O 23 18 כי מי עמד בסוד יהוה וירא וישמע את דברו מי הקשיב דברי וישמע׃ 24O 23 19 הנה סערת יהוה חמה יצאה וסער מתחולל על ראש רשעים יחול׃ 24O 23 20 לא ישוב אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה בינה׃ 24O 23 21 לא שלחתי את הנבאים והם רצו לא דברתי אליהם והם נבאו׃ 24O 23 22 ואם עמדו בסודי וישמעו דברי את עמי וישבום מדרכם הרע ומרע מעלליהם׃ 24O 23 23 האלהי מקרב אני נאם יהוה ולא אלהי מרחק׃ 24O 23 24 אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו נאם יהוה הלוא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם יהוה׃ 24O 23 25 שמעתי את אשר אמרו הנבאים הנבאים בשמי שקר לאמר חלמתי חלמתי׃ 24O 23 26 עד מתי היש בלב הנבאים נבאי השקר ונביאי תרמת לבם׃ 24O 23 27 החשבים להשכיח את עמי שמי בחלומתם אשר יספרו איש לרעהו כאשר שכחו אבותם את שמי בבעל׃ 24O 23 28 הנביא אשר אתו חלום יספר חלום ואשר דברי אתו ידבר דברי אמת מה לתבן את הבר נאם יהוה׃ 24O 23 29 הלוא כה דברי כאש נאם יהוה וכפטיש יפצץ סלע׃ 24O 23 30 לכן הנני על הנבאים נאם יהוה מגנבי דברי איש מאת רעהו׃ 24O 23 31 הנני על הנביאם נאם יהוה הלקחים לשונם וינאמו נאם׃ 24O 23 32 הנני על נבאי חלמות שקר נאם יהוה ויספרום ויתעו את עמי בשקריהם ובפחזותם ואנכי לא שלחתים ולא צויתים והועיל לא יועילו לעם הזה נאם יהוה׃ 24O 23 33 וכי ישאלך העם הזה או הנביא או כהן לאמר מה משא יהוה ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי אתכם נאם יהוה׃ 24O 23 34 והנביא והכהן והעם אשר יאמר משא יהוה ופקדתי על האיש ההוא ועל ביתו׃ 24O 23 35 כה תאמרו איש על רעהו ואיש אל אחיו מה ענה יהוה ומה דבר יהוה׃ 24O 23 36 ומשא יהוה לא תזכרו עוד כי המשא יהיה לאיש דברו והפכתם את דברי אלהים חיים יהוה צבאות אלהינו׃ 24O 23 37 כה תאמר אל הנביא מה ענך יהוה ומה דבר יהוה׃ 24O 23 38 ואם משא יהוה תאמרו לכן כה אמר יהוה יען אמרכם את הדבר הזה משא יהוה ואשלח אליכם לאמר לא תאמרו משא יהוה׃ 24O 23 39 לכן הנני ונשיתי אתכם נשא ונטשתי אתכם ואת העיר אשר נתתי לכם ולאבותיכם מעל פני׃ 24O 23 40 ונתתי עליכם חרפת עולם וכלמות עולם אשר לא תשכח׃ 24O 24 1 הראני יהוה והנה שני דודאי תאנים מועדים לפני היכל יהוה אחרי הגלות נבוכדראצר מלך בבל את יכניהו בן יהויקים מלך יהודה ואת שרי יהודה ואת החרש ואת המסגר מירושלם ויבאם בבל׃ 24O 24 2 הדוד אחד תאנים טבות מאד כתאני הבכרות והדוד אחד תאנים רעות מאד אשר לא תאכלנה מרע׃ 24O 24 3 ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה ירמיהו ואמר תאנים התאנים הטבות טבות מאד והרעות רעות מאד אשר לא תאכלנה מרע׃ 24O 24 4 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 24O 24 5 כה אמר יהוה אלהי ישראל כתאנים הטבות האלה כן אכיר את גלות יהודה אשר שלחתי מן המקום הזה ארץ כשדים לטובה׃ 24O 24 6 ושמתי עיני עליהם לטובה והשבתים על הארץ הזאת ובניתים ולא אהרס ונטעתים ולא אתוש׃ 24O 24 7 ונתתי להם לב לדעת אתי כי אני יהוה והיו לי לעם ואנכי אהיה להם לאלהים כי ישבו אלי בכל לבם׃ 24O 24 8 וכתאנים הרעות אשר לא תאכלנה מרע כי כה אמר יהוה כן אתן את צדקיהו מלך יהודה ואת שריו ואת שארית ירושלם הנשארים בארץ הזאת והישבים בארץ מצרים׃ 24O 24 9 ונתתים לזועה לרעה לכל ממלכות הארץ לחרפה ולמשל לשנינה ולקללה בכל המקמות אשר אדיחם שם׃ 24O 24 10 ושלחתי בם את החרב את הרעב ואת הדבר עד תמם מעל האדמה אשר נתתי להם ולאבותיהם׃ 24O 25 1 הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל׃ 24O 25 2 אשר דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל ישבי ירושלם לאמר׃ 24O 25 3 מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם׃ 24O 25 4 ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע׃ 24O 25 5 לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם למן עולם ועד עולם׃ 24O 25 6 ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם׃ 24O 25 7 ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני במעשה ידיכם לרע לכם׃ 24O 25 8 לכן כה אמר יהוה צבאות יען אשר לא שמעתם את דברי׃ 24O 25 9 הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם׃ 24O 25 10 והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול רחים ואור נר׃ 24O 25 11 והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל שבעים שנה׃ 24O 25 12 והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם׃ 24O 25 13 והבאיתי על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים׃ 24O 25 14 כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם׃ 24O 25 15 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם׃ 24O 25 16 ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם׃ 24O 25 17 ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם׃ 24O 25 18 את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה כיום הזה׃ 24O 25 19 את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו׃ 24O 25 20 ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד׃ 24O 25 21 את אדום ואת מואב ואת בני עמון׃ 24O 25 22 ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים׃ 24O 25 23 ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה׃ 24O 25 24 ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר׃ 24O 25 25 ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי׃ 24O 25 26 ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם׃ 24O 25 27 ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם׃ 24O 25 28 והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות שתו תשתו׃ 24O 25 29 כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו לא תנקו כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות׃ 24O 25 30 ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ׃ 24O 25 31 בא שאון עד קצה הארץ כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה׃ 24O 25 32 כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ׃ 24O 25 33 והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו לדמן על פני האדמה יהיו׃ 24O 25 34 הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה׃ 24O 25 35 ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן׃ 24O 25 36 קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן כי שדד יהוה את מרעיתם׃ 24O 25 37 ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה׃ 24O 25 38 עזב ככפיר סכו כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו׃ 24O 26 1 בראשית ממלכות יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה מאת יהוה לאמר׃ 24O 26 2 כה אמר יהוה עמד בחצר בית יהוה ודברת על כל ערי יהודה הבאים להשתחות בית יהוה את כל הדברים אשר צויתיך לדבר אליהם אל תגרע דבר׃ 24O 26 3 אולי ישמעו וישבו איש מדרכו הרעה ונחמתי אל הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם מפני רע מעלליהם׃ 24O 26 4 ואמרת אליהם כה אמר יהוה אם לא תשמעו אלי ללכת בתורתי אשר נתתי לפניכם׃ 24O 26 5 לשמע על דברי עבדי הנבאים אשר אנכי שלח אליכם והשכם ושלח ולא שמעתם׃ 24O 26 6 ונתתי את הבית הזה כשלה ואת העיר הזאתה אתן לקללה לכל גויי הארץ׃ 24O 26 7 וישמעו הכהנים והנבאים וכל העם את ירמיהו מדבר את הדברים האלה בבית יהוה׃ 24O 26 8 ויהי ככלות ירמיהו לדבר את כל אשר צוה יהוה לדבר אל כל העם ויתפשו אתו הכהנים והנבאים וכל העם לאמר מות תמות׃ 24O 26 9 מדוע נבית בשם יהוה לאמר כשלו יהיה הבית הזה והעיר הזאת תחרב מאין יושב ויקהל כל העם אל ירמיהו בבית יהוה׃ 24O 26 10 וישמעו שרי יהודה את הדברים האלה ויעלו מבית המלך בית יהוה וישבו בפתח שער יהוה החדש׃ 24O 26 11 ויאמרו הכהנים והנבאים אל השרים ואל כל העם לאמר משפט מות לאיש הזה כי נבא אל העיר הזאת כאשר שמעתם באזניכם׃ 24O 26 12 ויאמר ירמיהו אל כל השרים ואל כל העם לאמר יהוה שלחני להנבא אל הבית הזה ואל העיר הזאת את כל הדברים אשר שמעתם׃ 24O 26 13 ועתה היטיבו דרכיכם ומעלליכם ושמעו בקול יהוה אלהיכם וינחם יהוה אל הרעה אשר דבר עליכם׃ 24O 26 14 ואני הנני בידכם עשו לי כטוב וכישר בעיניכם׃ 24O 26 15 אך ידע תדעו כי אם ממתים אתם אתי כי דם נקי אתם נתנים עליכם ואל העיר הזאת ואל ישביה כי באמת שלחני יהוה עליכם לדבר באזניכם את כל הדברים האלה׃ 24O 26 16 ויאמרו השרים וכל העם אל הכהנים ואל הנביאים אין לאיש הזה משפט מות כי בשם יהוה אלהינו דבר אלינו׃ 24O 26 17 ויקמו אנשים מזקני הארץ ויאמרו אל כל קהל העם לאמר׃ 24O 26 18 מיכיה המורשתי היה נבא בימי חזקיהו מלך יהודה ויאמר אל כל עם יהודה לאמר כה אמר יהוה צבאות ציון שדה תחרש וירושלים עיים תהיה והר הבית לבמות יער׃ 24O 26 19 ההמת המתהו חזקיהו מלך יהודה וכל יהודה הלא ירא את יהוה ויחל את פני יהוה וינחם יהוה אל הרעה אשר דבר עליהם ואנחנו עשים רעה גדולה על נפשותינו׃ 24O 26 20 וגם איש היה מתנבא בשם יהוה אוריהו בן שמעיהו מקרית היערים וינבא על העיר הזאת ועל הארץ הזאת ככל דברי ירמיהו׃ 24O 26 21 וישמע המלך יהויקים וכל גבוריו וכל השרים את דבריו ויבקש המלך המיתו וישמע אוריהו וירא ויברח ויבא מצרים׃ 24O 26 22 וישלח המלך יהויקים אנשים מצרים את אלנתן בן עכבור ואנשים אתו אל מצרים׃ 24O 26 23 ויוציאו את אוריהו ממצרים ויבאהו אל המלך יהויקים ויכהו בחרב וישלך את נבלתו אל קברי בני העם׃ 24O 26 24 אך יד אחיקם בן שפן היתה את ירמיהו לבלתי תת אתו ביד העם להמיתו׃ 24O 27 1 בראשית ממלכת יהויקם בן יאושיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיה מאת יהוה לאמר׃ 24O 27 2 כה אמר יהוה אלי עשה לך מוסרות ומטות ונתתם על צוארך׃ 24O 27 3 ושלחתם אל מלך אדום ואל מלך מואב ואל מלך בני עמון ואל מלך צר ואל מלך צידון ביד מלאכים הבאים ירושלם אל צדקיהו מלך יהודה׃ 24O 27 4 וצוית אתם אל אדניהם לאמר כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כה תאמרו אל אדניכם׃ 24O 27 5 אנכי עשיתי את הארץ את האדם ואת הבהמה אשר על פני הארץ בכחי הגדול ובזרועי הנטויה ונתתיה לאשר ישר בעיני׃ 24O 27 6 ועתה אנכי נתתי את כל הארצות האלה ביד נבוכדנאצר מלך בבל עבדי וגם את חית השדה נתתי לו לעבדו׃ 24O 27 7 ועבדו אתו כל הגוים ואת בנו ואת בן בנו עד בא עת ארצו גם הוא ועבדו בו גוים רבים ומלכים גדלים׃ 24O 27 8 והיה הגוי והממלכה אשר לא יעבדו אתו את נבוכדנאצר מלך בבל ואת אשר לא יתן את צוארו בעל מלך בבל בחרב וברעב ובדבר אפקד על הגוי ההוא נאם יהוה עד תמי אתם בידו׃ 24O 27 9 ואתם אל תשמעו אל נביאיכם ואל קסמיכם ואל חלמתיכם ואל ענניכם ואל כשפיכם אשר הם אמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל׃ 24O 27 10 כי שקר הם נבאים לכם למען הרחיק אתכם מעל אדמתכם והדחתי אתכם ואבדתם׃ 24O 27 11 והגוי אשר יביא את צוארו בעל מלך בבל ועבדו והנחתיו על אדמתו נאם יהוה ועבדה וישב בה׃ 24O 27 12 ואל צדקיה מלך יהודה דברתי ככל הדברים האלה לאמר הביאו את צואריכם בעל מלך בבל ועבדו אתו ועמו וחיו׃ 24O 27 13 למה תמותו אתה ועמך בחרב ברעב ובדבר כאשר דבר יהוה אל הגוי אשר לא יעבד את מלך בבל׃ 24O 27 14 ואל תשמעו אל דברי הנבאים האמרים אליכם לאמר לא תעבדו את מלך בבל כי שקר הם נבאים לכם׃ 24O 27 15 כי לא שלחתים נאם יהוה והם נבאים בשמי לשקר למען הדיחי אתכם ואבדתם אתם והנבאים הנבאים לכם׃ 24O 27 16 ואל הכהנים ואל כל העם הזה דברתי לאמר כה אמר יהוה אל תשמעו אל דברי נביאיכם הנבאים לכם לאמר הנה כלי בית יהוה מושבים מבבלה עתה מהרה כי שקר המה נבאים לכם׃ 24O 27 17 אל תשמעו אליהם עבדו את מלך בבל וחיו למה תהיה העיר הזאת חרבה׃ 24O 27 18 ואם נבאים הם ואם יש דבר יהוה אתם יפגעו נא ביהוה צבאות לבלתי באו הכלים הנותרים בבית יהוה ובית מלך יהודה ובירושלם בבלה׃ 24O 27 19 כי כה אמר יהוה צבאות אל העמדים ועל הים ועל המכנות ועל יתר הכלים הנותרים בעיר הזאת׃ 24O 27 20 אשר לא לקחם נבוכדנאצר מלך בבל בגלותו את יכוניה בן יהויקים מלך יהודה מירושלם בבלה ואת כל חרי יהודה וירושלם׃ 24O 27 21 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על הכלים הנותרים בית יהוה ובית מלך יהודה וירושלם׃ 24O 27 22 בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אתם נאם יהוה והעליתים והשיבתים אל המקום הזה׃ 24O 28 1 ויהי בשנה ההיא בראשית ממלכת צדקיה מלך יהודה בשנת הרבעית בחדש החמישי אמר אלי חנניה בן עזור הנביא אשר מגבעון בבית יהוה לעיני הכהנים וכל העם לאמר׃ 24O 28 2 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר שברתי את על מלך בבל׃ 24O 28 3 בעוד שנתים ימים אני משיב אל המקום הזה את כל כלי בית יהוה אשר לקח נבוכדנאצר מלך בבל מן המקום הזה ויביאם בבל׃ 24O 28 4 ואת יכניה בן יהויקים מלך יהודה ואת כל גלות יהודה הבאים בבלה אני משיב אל המקום הזה נאם יהוה כי אשבר את על מלך בבל׃ 24O 28 5 ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא לעיני הכהנים ולעיני כל העם העמדים בבית יהוה׃ 24O 28 6 ויאמר ירמיה הנביא אמן כן יעשה יהוה יקם יהוה את דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית יהוה וכל הגולה מבבל אל המקום הזה׃ 24O 28 7 אך שמע נא הדבר הזה אשר אנכי דבר באזניך ובאזני כל העם׃ 24O 28 8 הנביאים אשר היו לפני ולפניך מן העולם וינבאו אל ארצות רבות ועל ממלכות גדלות למלחמה ולרעה ולדבר׃ 24O 28 9 הנביא אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו יהוה באמת׃ 24O 28 10 ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו׃ 24O 28 11 ויאמר חנניה לעיני כל העם לאמר כה אמר יהוה ככה אשבר את על נבכדנאצר מלך בבל בעוד שנתים ימים מעל צואר כל הגוים וילך ירמיה הנביא לדרכו׃ 24O 28 12 ויהי דבר יהוה אל ירמיה אחרי שבור חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא לאמר׃ 24O 28 13 הלוך ואמרת אל חנניה לאמר כה אמר יהוה מוטת עץ שברת ועשית תחתיהן מטות ברזל׃ 24O 28 14 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל על ברזל נתתי על צואר כל הגוים האלה לעבד את נבכדנאצר מלך בבל ועבדהו וגם את חית השדה נתתי לו׃ 24O 28 15 ויאמר ירמיה הנביא אל חנניה הנביא שמע נא חנניה לא שלחך יהוה ואתה הבטחת את העם הזה על שקר׃ 24O 28 16 לכן כה אמר יהוה הנני משלחך מעל פני האדמה השנה אתה מת כי סרה דברת אל יהוה׃ 24O 28 17 וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי׃ 24O 29 1 ואלה דברי הספר אשר שלח ירמיה הנביא מירושלם אל יתר זקני הגולה ואל הכהנים ואל הנביאים ואל כל העם אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלם בבלה׃ 24O 29 2 אחרי צאת יכניה המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר מירושלם׃ 24O 29 3 ביד אלעשה בן שפן וגמריה בן חלקיה אשר שלח צדקיה מלך יהודה אל נבוכדנאצר מלך בבל בבלה לאמר׃ 24O 29 4 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לכל הגולה אשר הגליתי מירושלם בבלה׃ 24O 29 5 בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פרין׃ 24O 29 6 קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו שם ואל תמעטו׃ 24O 29 7 ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה כי בשלומה יהיה לכם שלום׃ 24O 29 8 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל ישיאו לכם נביאיכם אשר בקרבכם וקסמיכם ואל תשמעו אל חלמתיכם אשר אתם מחלמים׃ 24O 29 9 כי בשקר הם נבאים לכם בשמי לא שלחתים נאם יהוה׃ 24O 29 10 כי כה אמר יהוה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה׃ 24O 29 11 כי אנכי ידעתי את המחשבת אשר אנכי חשב עליכם נאם יהוה מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה׃ 24O 29 12 וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם׃ 24O 29 13 ובקשתם אתי ומצאתם כי תדרשני בכל לבבכם׃ 24O 29 14 ונמצאתי לכם נאם יהוה ושבתי את שביתכם וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם יהוה והשבתי אתכם אל המקום אשר הגליתי אתכם משם׃ 24O 29 15 כי אמרתם הקים לנו יהוה נבאים בבלה׃ 24O 29 16 כי כה אמר יהוה אל המלך היושב אל כסא דוד ואל כל העם היושב בעיר הזאת אחיכם אשר לא יצאו אתכם בגולה׃ 24O 29 17 כה אמר יהוה צבאות הנני משלח בם את החרב את הרעב ואת הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא תאכלנה מרע׃ 24O 29 18 ורדפתי אחריהם בחרב ברעב ובדבר ונתתים לזועה לכל ממלכות הארץ לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה בכל הגוים אשר הדחתים שם׃ 24O 29 19 תחת אשר לא שמעו אל דברי נאם יהוה אשר שלחתי אליהם את עבדי הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם נאם יהוה׃ 24O 29 20 ואתם שמעו דבר יהוה כל הגולה אשר שלחתי מירושלם בבלה׃ 24O 29 21 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל אחאב בן קוליה ואל צדקיהו בן מעשיה הנבאים לכם בשמי שקר הנני נתן אתם ביד נבוכדראצר מלך בבל והכם לעיניכם׃ 24O 29 22 ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב אשר קלם מלך בבל באש׃ 24O 29 23 יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם וידברו דבר בשמי שקר אשר לוא צויתם ואנכי הוידע ועד נאם יהוה׃ 24O 29 24 ואל שמעיהו הנחלמי תאמר לאמר׃ 24O 29 25 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים אל כל העם אשר בירושלם ואל צפניה בן מעשיה הכהן ואל כל הכהנים לאמר׃ 24O 29 26 יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל המהפכת ואל הצינק׃ 24O 29 27 ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי המתנבא לכם׃ 24O 29 28 כי על כן שלח אלינו בבל לאמר ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פריהן׃ 24O 29 29 ויקרא צפניה הכהן את הספר הזה באזני ירמיהו הנביא׃ 24O 29 30 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר׃ 24O 29 31 שלח על כל הגולה לאמר כה אמר יהוה אל שמעיה הנחלמי יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על שקר׃ 24O 29 32 לכן כה אמר יהוה הנני פקד על שמעיה הנחלמי ועל זרעו לא יהיה לו איש יושב בתוך העם הזה ולא יראה בטוב אשר אני עשה לעמי נאם יהוה כי סרה דבר על יהוה׃ 24O 30 1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃ 24O 30 2 כה אמר יהוה אלהי ישראל לאמר כתב לך את כל הדברים אשר דברתי אליך אל ספר׃ 24O 30 3 כי הנה ימים באים נאם יהוה ושבתי את שבות עמי ישראל ויהודה אמר יהוה והשבתים אל הארץ אשר נתתי לאבותם וירשוה׃ 24O 30 4 ואלה הדברים אשר דבר יהוה אל ישראל ואל יהודה׃ 24O 30 5 כי כה אמר יהוה קול חרדה שמענו פחד ואין שלום׃ 24O 30 6 שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון׃ 24O 30 7 הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע׃ 24O 30 8 והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אשבר עלו מעל צוארך ומוסרותיך אנתק ולא יעבדו בו עוד זרים׃ 24O 30 9 ועבדו את יהוה אלהיהם ואת דוד מלכם אשר אקים להם׃ 24O 30 10 ואתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה ואל תחת ישראל כי הנני מושיעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד׃ 24O 30 11 כי אתך אני נאם יהוה להושיעך כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפצותיך שם אך אתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃ 24O 30 12 כי כה אמר יהוה אנוש לשברך נחלה מכתך׃ 24O 30 13 אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך׃ 24O 30 14 כל מאהביך שכחוך אותך לא ידרשו כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי על רב עונך עצמו חטאתיך׃ 24O 30 15 מה תזעק על שברך אנוש מכאבך על רב עונך עצמו חטאתיך עשיתי אלה לך׃ 24O 30 16 לכן כל אכליך יאכלו וכל צריך כלם בשבי ילכו והיו שאסיך למשסה וכל בזזיך אתן לבז׃ 24O 30 17 כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם יהוה כי נדחה קראו לך ציון היא דרש אין לה׃ 24O 30 18 כה אמר יהוה הנני שב שבות אהלי יעקוב ומשכנתיו ארחם ונבנתה עיר על תלה וארמון על משפטו ישב׃ 24O 30 19 ויצא מהם תודה וקול משחקים והרבתים ולא ימעטו והכבדתים ולא יצערו׃ 24O 30 20 והיו בניו כקדם ועדתו לפני תכון ופקדתי על כל לחציו׃ 24O 30 21 והיה אדירו ממנו ומשלו מקרבו יצא והקרבתיו ונגש אלי כי מי הוא זה ערב את לבו לגשת אלי נאם יהוה׃ 24O 30 22 והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃ 24O 30 23 הנה סערת יהוה חמה יצאה סער מתגורר על ראש רשעים יחול׃ 24O 30 24 לא ישוב חרון אף יהוה עד עשתו ועד הקימו מזמות לבו באחרית הימים תתבוננו בה׃ 24O 31 1 בעת ההיא נאם יהוה אהיה לאלהים לכל משפחות ישראל והמה יהיו לי לעם׃ 24O 31 2 כה אמר יהוה מצא חן במדבר עם שרידי חרב הלוך להרגיעו ישראל׃ 24O 31 3 מרחוק יהוה נראה לי ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד׃ 24O 31 4 עוד אבנך ונבנית בתולת ישראל עוד תעדי תפיך ויצאת במחול משחקים׃ 24O 31 5 עוד תטעי כרמים בהרי שמרון נטעו נטעים וחללו׃ 24O 31 6 כי יש יום קראו נצרים בהר אפרים קומו ונעלה ציון אל יהוה אלהינו׃ 24O 31 7 כי כה אמר יהוה רנו ליעקב שמחה וצהלו בראש הגוים השמיעו הללו ואמרו הושע יהוה את עמך את שארית ישראל׃ 24O 31 8 הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ בם עור ופסח הרה וילדת יחדו קהל גדול ישובו הנה׃ 24O 31 9 בבכי יבאו ובתחנונים אובילם אוליכם אל נחלי מים בדרך ישר לא יכשלו בה כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכרי הוא׃ 24O 31 10 שמעו דבר יהוה גוים והגידו באיים ממרחק ואמרו מזרה ישראל יקבצנו ושמרו כרעה עדרו׃ 24O 31 11 כי פדה יהוה את יעקב וגאלו מיד חזק ממנו׃ 24O 31 12 ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יהוה על דגן ועל תירש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר והיתה נפשם כגן רוה ולא יוסיפו לדאבה עוד׃ 24O 31 13 אז תשמח בתולה במחול ובחרים וזקנים יחדו והפכתי אבלם לששון ונחמתים ושמחתים מיגונם׃ 24O 31 14 ורויתי נפש הכהנים דשן ועמי את טובי ישבעו נאם יהוה׃ 24O 31 15 כה אמר יהוה קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו׃ 24O 31 16 כה אמר יהוה מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב׃ 24O 31 17 ויש תקוה לאחריתך נאם יהוה ושבו בנים לגבולם׃ 24O 31 18 שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא למד השבני ואשובה כי אתה יהוה אלהי׃ 24O 31 19 כי אחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי ספקתי על ירך בשתי וגם נכלמתי כי נשאתי חרפת נעורי׃ 24O 31 20 הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם יהוה׃ 24O 31 21 הציבי לך צינים שמי לך תמרורים שתי לבך למסלה דרך הלכתי שובי בתולת ישראל שבי אל עריך אלה׃ 24O 31 22 עד מתי תתחמקין הבת השובבה כי ברא יהוה חדשה בארץ נקבה תסובב גבר׃ 24O 31 23 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יאמרו את הדבר הזה בארץ יהודה ובעריו בשובי את שבותם יברכך יהוה נוה צדק הר הקדש׃ 24O 31 24 וישבו בה יהודה וכל עריו יחדו אכרים ונסעו בעדר׃ 24O 31 25 כי הרויתי נפש עיפה וכל נפש דאבה מלאתי׃ 24O 31 26 על זאת הקיצתי ואראה ושנתי ערבה לי׃ 24O 31 27 הנה ימים באים נאם יהוה וזרעתי את בית ישראל ואת בית יהודה זרע אדם וזרע בהמה׃ 24O 31 28 והיה כאשר שקדתי עליהם לנתוש ולנתוץ ולהרס ולהאביד ולהרע כן אשקד עליהם לבנות ולנטוע נאם יהוה׃ 24O 31 29 בימים ההם לא יאמרו עוד אבות אכלו בסר ושני בנים תקהינה׃ 24O 31 30 כי אם איש בעונו ימות כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו׃ 24O 31 31 הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה׃ 24O 31 32 לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בעלתי בם נאם יהוה׃ 24O 31 33 כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃ 24O 31 34 ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם נאם יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃ 24O 31 35 כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו׃ 24O 31 36 אם ימשו החקים האלה מלפני נאם יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים׃ 24O 31 37 כה אמר יהוה אם ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם יהוה׃ 24O 31 38 הנה ימים נאם יהוה ונבנתה העיר ליהוה ממגדל חננאל שער הפנה׃ 24O 31 39 ויצא עוד קוה המדה נגדו על גבעת גרב ונסב געתה׃ 24O 31 40 וכל העמק הפגרים והדשן וכל השרמות עד נחל קדרון עד פנת שער הסוסים מזרחה קדש ליהוה לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם׃ 24O 32 1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בשנת העשרית לצדקיהו מלך יהודה היא השנה שמנה עשרה שנה לנבוכדראצר׃ 24O 32 2 ואז חיל מלך בבל צרים על ירושלם וירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה אשר בית מלך יהודה׃ 24O 32 3 אשר כלאו צדקיהו מלך יהודה לאמר מדוע אתה נבא לאמר כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ולכדה׃ 24O 32 4 וצדקיהו מלך יהודה לא ימלט מיד הכשדים כי הנתן ינתן ביד מלך בבל ודבר פיו עם פיו ועיניו את עינו תראינה׃ 24O 32 5 ובבל יולך את צדקיהו ושם יהיה עד פקדי אתו נאם יהוה כי תלחמו את הכשדים לא תצליחו׃ 24O 32 6 ויאמר ירמיהו היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 24O 32 7 הנה חנמאל בן שלם דדך בא אליך לאמר קנה לך את שדי אשר בענתות כי לך משפט הגאלה לקנות׃ 24O 32 8 ויבא אלי חנמאל בן דדי כדבר יהוה אל חצר המטרה ויאמר אלי קנה נא את שדי אשר בענתות אשר בארץ בנימין כי לך משפט הירשה ולך הגאלה קנה לך ואדע כי דבר יהוה הוא׃ 24O 32 9 ואקנה את השדה מאת חנמאל בן דדי אשר בענתות ואשקלה לו את הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף׃ 24O 32 10 ואכתב בספר ואחתם ואעד עדים ואשקל הכסף במאזנים׃ 24O 32 11 ואקח את ספר המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי׃ 24O 32 12 ואתן את הספר המקנה אל ברוך בן נריה בן מחסיה לעיני חנמאל דדי ולעיני העדים הכתבים בספר המקנה לעיני כל היהודים הישבים בחצר המטרה׃ 24O 32 13 ואצוה את ברוך לעיניהם לאמר׃ 24O 32 14 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לקוח את הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי חרש למען יעמדו ימים רבים׃ 24O 32 15 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת׃ 24O 32 16 ואתפלל אל יהוה אחרי תתי את ספר המקנה אל ברוך בן נריה לאמר׃ 24O 32 17 אהה אדני יהוה הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה לא יפלא ממך כל דבר׃ 24O 32 18 עשה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם האל הגדול הגבור יהוה צבאות שמו׃ 24O 32 19 גדל העצה ורב העליליה אשר עיניך פקחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו׃ 24O 32 20 אשר שמת אתות ומפתים בארץ מצרים עד היום הזה ובישראל ובאדם ותעשה לך שם כיום הזה׃ 24O 32 21 ותצא את עמך את ישראל מארץ מצרים באתות ובמופתים וביד חזקה ובאזרוע נטויה ובמורא גדול׃ 24O 32 22 ותתן להם את הארץ הזאת אשר נשבעת לאבותם לתת להם ארץ זבת חלב ודבש׃ 24O 32 23 ויבאו וירשו אתה ולא שמעו בקולך ובתרותך לא הלכו את כל אשר צויתה להם לעשות לא עשו ותקרא אתם את כל הרעה הזאת׃ 24O 32 24 הנה הסללות באו העיר ללכדה והעיר נתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר ואשר דברת היה והנך ראה׃ 24O 32 25 ואתה אמרת אלי אדני יהוה קנה לך השדה בכסף והעד עדים והעיר נתנה ביד הכשדים׃ 24O 32 26 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר׃ 24O 32 27 הנה אני יהוה אלהי כל בשר הממני יפלא כל דבר׃ 24O 32 28 לכן כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד הכשדים וביד נבוכדראצר מלך בבל ולכדה׃ 24O 32 29 ובאו הכשדים הנלחמים על העיר הזאת והציתו את העיר הזאת באש ושרפוה ואת הבתים אשר קטרו על גגותיהם לבעל והסכו נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני׃ 24O 32 30 כי היו בני ישראל ובני יהודה אך עשים הרע בעיני מנערתיהם כי בני ישראל אך מכעסים אתי במעשה ידיהם נאם יהוה׃ 24O 32 31 כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה להסירה מעל פני׃ 24O 32 32 על כל רעת בני ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעסני המה מלכיהם שריהם כהניהם ונביאיהם ואיש יהודה וישבי ירושלם׃ 24O 32 33 ויפנו אלי ערף ולא פנים ולמד אתם השכם ולמד ואינם שמעים לקחת מוסר׃ 24O 32 34 וישימו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו לטמאו׃ 24O 32 35 ויבנו את במות הבעל אשר בגיא בן הנם להעביר את בניהם ואת בנותיהם למלך אשר לא צויתים ולא עלתה על לבי לעשות התועבה הזאת למען החטי את יהודה׃ 24O 32 36 ועתה לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל אל העיר הזאת אשר אתם אמרים נתנה ביד מלך בבל בחרב וברעב ובדבר׃ 24O 32 37 הנני מקבצם מכל הארצות אשר הדחתים שם באפי ובחמתי ובקצף גדול והשבתים אל המקום הזה והשבתים לבטח׃ 24O 32 38 והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃ 24O 32 39 ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל הימים לטוב להם ולבניהם אחריהם׃ 24O 32 40 וכרתי להם ברית עולם אשר לא אשוב מאחריהם להיטיבי אותם ואת יראתי אתן בלבבם לבלתי סור מעלי׃ 24O 32 41 וששתי עליהם להטיב אותם ונטעתים בארץ הזאת באמת בכל לבי ובכל נפשי׃ 24O 32 42 כי כה אמר יהוה כאשר הבאתי אל העם הזה את כל הרעה הגדולה הזאת כן אנכי מביא עליהם את כל הטובה אשר אנכי דבר עליהם׃ 24O 32 43 ונקנה השדה בארץ הזאת אשר אתם אמרים שממה היא מאין אדם ובהמה נתנה ביד הכשדים׃ 24O 32 44 שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים בארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב כי אשיב את שבותם נאם יהוה׃ 24O 33 1 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו שנית והוא עודנו עצור בחצר המטרה לאמר׃ 24O 33 2 כה אמר יהוה עשה יהוה יוצר אותה להכינה יהוה שמו׃ 24O 33 3 קרא אלי ואענך ואגידה לך גדלות ובצרות לא ידעתם׃ 24O 33 4 כי כה אמר יהוה אלהי ישראל על בתי העיר הזאת ועל בתי מלכי יהודה הנתצים אל הסללות ואל החרב׃ 24O 33 5 באים להלחם את הכשדים ולמלאם את פגרי האדם אשר הכיתי באפי ובחמתי ואשר הסתרתי פני מהעיר הזאת על כל רעתם׃ 24O 33 6 הנני מעלה לה ארכה ומרפא ורפאתים וגליתי להם עתרת שלום ואמת׃ 24O 33 7 והשבתי את שבות יהודה ואת שבות ישראל ובנתים כבראשנה׃ 24O 33 8 וטהרתים מכל עונם אשר חטאו לי וסלחתי לכול עונותיהם אשר חטאו לי ואשר פשעו בי׃ 24O 33 9 והיתה לי לשם ששון לתהלה ולתפארת לכל גויי הארץ אשר ישמעו את כל הטובה אשר אנכי עשה אתם ופחדו ורגזו על כל הטובה ועל כל השלום אשר אנכי עשה לה׃ 24O 33 10 כה אמר יהוה עוד ישמע במקום הזה אשר אתם אמרים חרב הוא מאין אדם ומאין בהמה בערי יהודה ובחצות ירושלם הנשמות מאין אדם ומאין יושב ומאין בהמה׃ 24O 33 11 קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אמרים הודו את יהוה צבאות כי טוב יהוה כי לעולם חסדו מבאים תודה בית יהוה כי אשיב את שבות הארץ כבראשנה אמר יהוה׃ 24O 33 12 כה אמר יהוה צבאות עוד יהיה במקום הזה החרב מאין אדם ועד בהמה ובכל עריו נוה רעים מרבצים צאן׃ 24O 33 13 בערי ההר בערי השפלה ובערי הנגב ובארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה עד תעברנה הצאן על ידי מונה אמר יהוה׃ 24O 33 14 הנה ימים באים נאם יהוה והקמתי את הדבר הטוב אשר דברתי אל בית ישראל ועל בית יהודה׃ 24O 33 15 בימים ההם ובעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה ועשה משפט וצדקה בארץ׃ 24O 33 16 בימים ההם תושע יהודה וירושלם תשכון לבטח וזה אשר יקרא לה יהוה צדקנו׃ 24O 33 17 כי כה אמר יהוה לא יכרת לדוד איש ישב על כסא בית ישראל׃ 24O 33 18 ולכהנים הלוים לא יכרת איש מלפני מעלה עולה ומקטיר מנחה ועשה זבח כל הימים׃ 24O 33 19 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמור׃ 24O 33 20 כה אמר יהוה אם תפרו את בריתי היום ואת בריתי הלילה ולבלתי היות יומם ולילה בעתם׃ 24O 33 21 גם בריתי תפר את דוד עבדי מהיות לו בן מלך על כסאו ואת הלוים הכהנים משרתי׃ 24O 33 22 אשר לא יספר צבא השמים ולא ימד חול הים כן ארבה את זרע דוד עבדי ואת הלוים משרתי אתי׃ 24O 33 23 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר׃ 24O 33 24 הלוא ראית מה העם הזה דברו לאמר שתי המשפחות אשר בחר יהוה בהם וימאסם ואת עמי ינאצון מהיות עוד גוי לפניהם׃ 24O 33 25 כה אמר יהוה אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי׃ 24O 33 26 גם זרע יעקוב ודוד עבדי אמאס מקחת מזרעו משלים אל זרע אברהם ישחק ויעקב כי אשוב את שבותם ורחמתים׃ 24O 34 1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה ונבוכדראצר מלך בבל וכל חילו וכל ממלכות ארץ ממשלת ידו וכל העמים נלחמים על ירושלם ועל כל עריה לאמר׃ 24O 34 2 כה אמר יהוה אלהי ישראל הלך ואמרת אל צדקיהו מלך יהודה ואמרת אליו כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ושרפה באש׃ 24O 34 3 ואתה לא תמלט מידו כי תפש תתפש ובידו תנתן ועיניך את עיני מלך בבל תראינה ופיהו את פיך ידבר ובבל תבוא׃ 24O 34 4 אך שמע דבר יהוה צדקיהו מלך יהודה כה אמר יהוה עליך לא תמות בחרב׃ 24O 34 5 בשלום תמות וכמשרפות אבותיך המלכים הראשנים אשר היו לפניך כן ישרפו לך והוי אדון יספדו לך כי דבר אני דברתי נאם יהוה׃ 24O 34 6 וידבר ירמיהו הנביא אל צדקיהו מלך יהודה את כל הדברים האלה בירושלם׃ 24O 34 7 וחיל מלך בבל נלחמים על ירושלם ועל כל ערי יהודה הנותרות אל לכיש ואל עזקה כי הנה נשארו בערי יהודה ערי מבצר׃ 24O 34 8 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה אחרי כרת המלך צדקיהו ברית את כל העם אשר בירושלם לקרא להם דרור׃ 24O 34 9 לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו העברי והעבריה חפשים לבלתי עבד בם ביהודי אחיהו איש׃ 24O 34 10 וישמעו כל השרים וכל העם אשר באו בברית לשלח איש את עבדו ואיש את שפחתו חפשים לבלתי עבד בם עוד וישמעו וישלחו׃ 24O 34 11 וישובו אחרי כן וישבו את העבדים ואת השפחות אשר שלחו חפשים ויכבישום לעבדים ולשפחות׃ 24O 34 12 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃ 24O 34 13 כה אמר יהוה אלהי ישראל אנכי כרתי ברית את אבותיכם ביום הוצאי אותם מארץ מצרים מבית עבדים לאמר׃ 24O 34 14 מקץ שבע שנים תשלחו איש את אחיו העברי אשר ימכר לך ועבדך שש שנים ושלחתו חפשי מעמך ולא שמעו אבותיכם אלי ולא הטו את אזנם׃ 24O 34 15 ותשבו אתם היום ותעשו את הישר בעיני לקרא דרור איש לרעהו ותכרתו ברית לפני בבית אשר נקרא שמי עליו׃ 24O 34 16 ותשבו ותחללו את שמי ותשבו איש את עבדו ואיש את שפחתו אשר שלחתם חפשים לנפשם ותכבשו אתם להיות לכם לעבדים ולשפחות׃ 24O 34 17 לכן כה אמר יהוה אתם לא שמעתם אלי לקרא דרור איש לאחיו ואיש לרעהו הנני קרא לכם דרור נאם יהוה אל החרב אל הדבר ואל הרעב ונתתי אתכם לזועה לכל ממלכות הארץ׃ 24O 34 18 ונתתי את האנשים העברים את ברתי אשר לא הקימו את דברי הברית אשר כרתו לפני העגל אשר כרתו לשנים ויעברו בין בתריו׃ 24O 34 19 שרי יהודה ושרי ירושלם הסרסים והכהנים וכל עם הארץ העברים בין בתרי העגל׃ 24O 34 20 ונתתי אותם ביד איביהם וביד מבקשי נפשם והיתה נבלתם למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ׃ 24O 34 21 ואת צדקיהו מלך יהודה ואת שריו אתן ביד איביהם וביד מבקשי נפשם וביד חיל מלך בבל העלים מעליכם׃ 24O 34 22 הנני מצוה נאם יהוה והשבתים אל העיר הזאת ונלחמו עליה ולכדוה ושרפה באש ואת ערי יהודה אתן שממה מאין ישב׃ 24O 35 1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בימי יהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמר׃ 24O 35 2 הלוך אל בית הרכבים ודברת אותם והבאותם בית יהוה אל אחת הלשכות והשקית אותם יין׃ 24O 35 3 ואקח את יאזניה בן ירמיהו בן חבצניה ואת אחיו ואת כל בניו ואת כל בית הרכבים׃ 24O 35 4 ואבא אתם בית יהוה אל לשכת בני חנן בן יגדליהו איש האלהים אשר אצל לשכת השרים אשר ממעל ללשכת מעשיהו בן שלם שמר הסף׃ 24O 35 5 ואתן לפני בני בית הרכבים גבעים מלאים יין וכסות ואמר אליהם שתו יין׃ 24O 35 6 ויאמרו לא נשתה יין כי יונדב בן רכב אבינו צוה עלינו לאמר לא תשתו יין אתם ובניכם עד עולם׃ 24O 35 7 ובית לא תבנו וזרע לא תזרעו וכרם לא תטעו ולא יהיה לכם כי באהלים תשבו כל ימיכם למען תחיו ימים רבים על פני האדמה אשר אתם גרים שם׃ 24O 35 8 ונשמע בקול יהונדב בן רכב אבינו לכל אשר צונו לבלתי שתות יין כל ימינו אנחנו נשינו בנינו ובנתינו׃ 24O 35 9 ולבלתי בנות בתים לשבתנו וכרם ושדה וזרע לא יהיה לנו׃ 24O 35 10 ונשב באהלים ונשמע ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו׃ 24O 35 11 ויהי בעלות נבוכדראצר מלך בבל אל הארץ ונאמר באו ונבוא ירושלם מפני חיל הכשדים ומפני חיל ארם ונשב בירושלם׃ 24O 35 12 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר׃ 24O 35 13 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הלך ואמרת לאיש יהודה וליושבי ירושלם הלוא תקחו מוסר לשמע אל דברי נאם יהוה׃ 24O 35 14 הוקם את דברי יהונדב בן רכב אשר צוה את בניו לבלתי שתות יין ולא שתו עד היום הזה כי שמעו את מצות אביהם ואנכי דברתי אליכם השכם ודבר ולא שמעתם אלי׃ 24O 35 15 ואשלח אליכם את כל עבדי הנבאים השכים ושלח לאמר שבו נא איש מדרכו הרעה והיטיבו מעלליכם ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ושבו אל האדמה אשר נתתי לכם ולאבתיכם ולא הטיתם את אזנכם ולא שמעתם אלי׃ 24O 35 16 כי הקימו בני יהונדב בן רכב את מצות אביהם אשר צום והעם הזה לא שמעו אלי׃ 24O 35 17 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל הנני מביא אל יהודה ואל כל יושבי ירושלם את כל הרעה אשר דברתי עליהם יען דברתי אליהם ולא שמעו ואקרא להם ולא ענו׃ 24O 35 18 ולבית הרכבים אמר ירמיהו כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל יען אשר שמעתם על מצות יהונדב אביכם ותשמרו את כל מצותיו ותעשו ככל אשר צוה אתכם׃ 24O 35 19 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לא יכרת איש ליונדב בן רכב עמד לפני כל הימים׃ 24O 36 1 ויהי בשנה הרביעת ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה היה הדבר הזה אל ירמיהו מאת יהוה לאמר׃ 24O 36 2 קח לך מגלת ספר וכתבת אליה את כל הדברים אשר דברתי אליך על ישראל ועל יהודה ועל כל הגוים מיום דברתי אליך מימי יאשיהו ועד היום הזה׃ 24O 36 3 אולי ישמעו בית יהודה את כל הרעה אשר אנכי חשב לעשות להם למען ישובו איש מדרכו הרעה וסלחתי לעונם ולחטאתם׃ 24O 36 4 ויקרא ירמיהו את ברוך בן נריה ויכתב ברוך מפי ירמיהו את כל דברי יהוה אשר דבר אליו על מגלת ספר׃ 24O 36 5 ויצוה ירמיהו את ברוך לאמר אני עצור לא אוכל לבוא בית יהוה׃ 24O 36 6 ובאת אתה וקראת במגלה אשר כתבת מפי את דברי יהוה באזני העם בית יהוה ביום צום וגם באזני כל יהודה הבאים מעריהם תקראם׃ 24O 36 7 אולי תפל תחנתם לפני יהוה וישבו איש מדרכו הרעה כי גדול האף והחמה אשר דבר יהוה אל העם הזה׃ 24O 36 8 ויעש ברוך בן נריה ככל אשר צוהו ירמיהו הנביא לקרא בספר דברי יהוה בית יהוה׃ 24O 36 9 ויהי בשנה החמשית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה בחדש התשעי קראו צום לפני יהוה כל העם בירושלם וכל העם הבאים מערי יהודה בירושלם׃ 24O 36 10 ויקרא ברוך בספר את דברי ירמיהו בית יהוה בלשכת גמריהו בן שפן הספר בחצר העליון פתח שער בית יהוה החדש באזני כל העם׃ 24O 36 11 וישמע מכיהו בן גמריהו בן שפן את כל דברי יהוה מעל הספר׃ 24O 36 12 וירד בית המלך על לשכת הספר והנה שם כל השרים יושבים אלישמע הספר ודליהו בן שמעיהו ואלנתן בן עכבור וגמריהו בן שפן וצדקיהו בן חנניהו וכל השרים׃ 24O 36 13 ויגד להם מכיהו את כל הדברים אשר שמע בקרא ברוך בספר באזני העם׃ 24O 36 14 וישלחו כל השרים אל ברוך את יהודי בן נתניהו בן שלמיהו בן כושי לאמר המגלה אשר קראת בה באזני העם קחנה בידך ולך ויקח ברוך בן נריהו את המגלה בידו ויבא אליהם׃ 24O 36 15 ויאמרו אליו שב נא וקראנה באזנינו ויקרא ברוך באזניהם׃ 24O 36 16 ויהי כשמעם את כל הדברים פחדו איש אל רעהו ויאמרו אל ברוך הגיד נגיד למלך את כל הדברים האלה׃ 24O 36 17 ואת ברוך שאלו לאמר הגד נא לנו איך כתבת את כל הדברים האלה מפיו׃ 24O 36 18 ויאמר להם ברוך מפיו יקרא אלי את כל הדברים האלה ואני כתב על הספר בדיו׃ 24O 36 19 ויאמרו השרים אל ברוך לך הסתר אתה וירמיהו ואיש אל ידע איפה אתם׃ 24O 36 20 ויבאו אל המלך חצרה ואת המגלה הפקדו בלשכת אלישמע הספר ויגידו באזני המלך את כל הדברים׃ 24O 36 21 וישלח המלך את יהודי לקחת את המגלה ויקחה מלשכת אלישמע הספר ויקראה יהודי באזני המלך ובאזני כל השרים העמדים מעל המלך׃ 24O 36 22 והמלך יושב בית החרף בחדש התשיעי ואת האח לפניו מבערת׃ 24O 36 23 ויהי כקרוא יהודי שלש דלתות וארבעה יקרעה בתער הספר והשלך אל האש אשר אל האח עד תם כל המגלה על האש אשר על האח׃ 24O 36 24 ולא פחדו ולא קרעו את בגדיהם המלך וכל עבדיו השמעים את כל הדברים האלה׃ 24O 36 25 וגם אלנתן ודליהו וגמריהו הפגעו במלך לבלתי שרף את המגלה ולא שמע אליהם׃ 24O 36 26 ויצוה המלך את ירחמאל בן המלך ואת שריהו בן עזריאל ואת שלמיהו בן עבדאל לקחת את ברוך הספר ואת ירמיהו הנביא ויסתרם יהוה׃ 24O 36 27 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו אחרי שרף המלך את המגלה ואת הדברים אשר כתב ברוך מפי ירמיהו לאמר׃ 24O 36 28 שוב קח לך מגלה אחרת וכתב עליה את כל הדברים הראשנים אשר היו על המגלה הראשנה אשר שרף יהויקים מלך יהודה׃ 24O 36 29 ועל יהויקים מלך יהודה תאמר כה אמר יהוה אתה שרפת את המגלה הזאת לאמר מדוע כתבת עליה לאמר בא יבוא מלך בבל והשחית את הארץ הזאת והשבית ממנה אדם ובהמה׃ 24O 36 30 לכן כה אמר יהוה על יהויקים מלך יהודה לא יהיה לו יושב על כסא דוד ונבלתו תהיה משלכת לחרב ביום ולקרח בלילה׃ 24O 36 31 ופקדתי עליו ועל זרעו ועל עבדיו את עונם והבאתי עליהם ועל ישבי ירושלם ואל איש יהודה את כל הרעה אשר דברתי אליהם ולא שמעו׃ 24O 36 32 וירמיהו לקח מגלה אחרת ויתנה אל ברוך בן נריהו הספר ויכתב עליה מפי ירמיהו את כל דברי הספר אשר שרף יהויקים מלך יהודה באש ועוד נוסף עליהם דברים רבים כהמה׃ 24O 37 1 וימלך מלך צדקיהו בן יאשיהו תחת כניהו בן יהויקים אשר המליך נבוכדראצר מלך בבל בארץ יהודה׃ 24O 37 2 ולא שמע הוא ועבדיו ועם הארץ אל דברי יהוה אשר דבר ביד ירמיהו הנביא׃ 24O 37 3 וישלח המלך צדקיהו את יהוכל בן שלמיה ואת צפניהו בן מעשיה הכהן אל ירמיהו הנביא לאמר התפלל נא בעדנו אל יהוה אלהינו׃ 24O 37 4 וירמיהו בא ויצא בתוך העם ולא נתנו אתו בית הכליא׃ 24O 37 5 וחיל פרעה יצא ממצרים וישמעו הכשדים הצרים על ירושלם את שמעם ויעלו מעל ירושלם׃ 24O 37 6 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו הנביא לאמר׃ 24O 37 7 כה אמר יהוה אלהי ישראל כה תאמרו אל מלך יהודה השלח אתכם אלי לדרשני הנה חיל פרעה היצא לכם לעזרה שב לארצו מצרים׃ 24O 37 8 ושבו הכשדים ונלחמו על העיר הזאת ולכדה ושרפה באש׃ 24O 37 9 כה אמר יהוה אל תשאו נפשתיכם לאמר הלך ילכו מעלינו הכשדים כי לא ילכו׃ 24O 37 10 כי אם הכיתם כל חיל כשדים הנלחמים אתכם ונשארו בם אנשים מדקרים איש באהלו יקומו ושרפו את העיר הזאת באש׃ 24O 37 11 והיה בהעלות חיל הכשדים מעל ירושלם מפני חיל פרעה׃ 24O 37 12 ויצא ירמיהו מירושלם ללכת ארץ בנימן לחלק משם בתוך העם׃ 24O 37 13 ויהי הוא בשער בנימן ושם בעל פקדת ושמו יראייה בן שלמיה בן חנניה ויתפש את ירמיהו הנביא לאמר אל הכשדים אתה נפל׃ 24O 37 14 ויאמר ירמיהו שקר אינני נפל על הכשדים ולא שמע אליו ויתפש יראייה בירמיהו ויבאהו אל השרים׃ 24O 37 15 ויקצפו השרים על ירמיהו והכו אתו ונתנו אותו בית האסור בית יהונתן הספר כי אתו עשו לבית הכלא׃ 24O 37 16 כי בא ירמיהו אל בית הבור ואל החניות וישב שם ירמיהו ימים רבים׃ 24O 37 17 וישלח המלך צדקיהו ויקחהו וישאלהו המלך בביתו בסתר ויאמר היש דבר מאת יהוה ויאמר ירמיהו יש ויאמר ביד מלך בבל תנתן׃ 24O 37 18 ויאמר ירמיהו אל המלך צדקיהו מה חטאתי לך ולעבדיך ולעם הזה כי נתתם אותי אל בית הכלא׃ 24O 37 19 ואיו נביאיכם אשר נבאו לכם לאמר לא יבא מלך בבל עליכם ועל הארץ הזאת׃ 24O 37 20 ועתה שמע נא אדני המלך תפל נא תחנתי לפניך ואל תשבני בית יהונתן הספר ולא אמות שם׃ 24O 37 21 ויצוה המלך צדקיהו ויפקדו את ירמיהו בחצר המטרה ונתן לו ככר לחם ליום מחוץ האפים עד תם כל הלחם מן העיר וישב ירמיהו בחצר המטרה׃ 24O 38 1 וישמע שפטיה בן מתן וגדליהו בן פשחור ויוכל בן שלמיהו ופשחור בן מלכיה את הדברים אשר ירמיהו מדבר אל כל העם לאמר׃ 24O 38 2 כה אמר יהוה הישב בעיר הזאת ימות בחרב ברעב ובדבר והיצא אל הכשדים יחיה והיתה לו נפשו לשלל וחי׃ 24O 38 3 כה אמר יהוה הנתן תנתן העיר הזאת ביד חיל מלך בבל ולכדה׃ 24O 38 4 ויאמרו השרים אל המלך יומת נא את האיש הזה כי על כן הוא מרפא את ידי אנשי המלחמה הנשארים בעיר הזאת ואת ידי כל העם לדבר אליהם כדברים האלה כי האיש הזה איננו דרש לשלום לעם הזה כי אם לרעה׃ 24O 38 5 ויאמר המלך צדקיהו הנה הוא בידכם כי אין המלך יוכל אתכם דבר׃ 24O 38 6 ויקחו את ירמיהו וישלכו אתו אל הבור מלכיהו בן המלך אשר בחצר המטרה וישלחו את ירמיהו בחבלים ובבור אין מים כי אם טיט ויטבע ירמיהו בטיט׃ 24O 38 7 וישמע עבד מלך הכושי איש סריס והוא בבית המלך כי נתנו את ירמיהו אל הבור והמלך יושב בשער בנימן׃ 24O 38 8 ויצא עבד מלך מבית המלך וידבר אל המלך לאמר׃ 24O 38 9 אדני המלך הרעו האנשים האלה את כל אשר עשו לירמיהו הנביא את אשר השליכו אל הבור וימת תחתיו מפני הרעב כי אין הלחם עוד בעיר׃ 24O 38 10 ויצוה המלך את עבד מלך הכושי לאמר קח בידך מזה שלשים אנשים והעלית את ירמיהו הנביא מן הבור בטרם ימות׃ 24O 38 11 ויקח עבד מלך את האנשים בידו ויבא בית המלך אל תחת האוצר ויקח משם בלוי הסחבות ובלוי מלחים וישלחם אל ירמיהו אל הבור בחבלים׃ 24O 38 12 ויאמר עבד מלך הכושי אל ירמיהו שים נא בלואי הסחבות והמלחים תחת אצלות ידיך מתחת לחבלים ויעש ירמיהו כן׃ 24O 38 13 וימשכו את ירמיהו בחבלים ויעלו אתו מן הבור וישב ירמיהו בחצר המטרה׃ 24O 38 14 וישלח המלך צדקיהו ויקח את ירמיהו הנביא אליו אל מבוא השלישי אשר בבית יהוה ויאמר המלך אל ירמיהו שאל אני אתך דבר אל תכחד ממני דבר׃ 24O 38 15 ויאמר ירמיהו אל צדקיהו כי אגיד לך הלוא המת תמיתני וכי איעצך לא תשמע אלי׃ 24O 38 16 וישבע המלך צדקיהו אל ירמיהו בסתר לאמר חי יהוה את אשר עשה לנו את הנפש הזאת אם אמיתך ואם אתנך ביד האנשים האלה אשר מבקשים את נפשך׃ 24O 38 17 ויאמר ירמיהו אל צדקיהו כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל אם יצא תצא אל שרי מלך בבל וחיתה נפשך והעיר הזאת לא תשרף באש וחיתה אתה וביתך׃ 24O 38 18 ואם לא תצא אל שרי מלך בבל ונתנה העיר הזאת ביד הכשדים ושרפוה באש ואתה לא תמלט מידם׃ 24O 38 19 ויאמר המלך צדקיהו אל ירמיהו אני דאג את היהודים אשר נפלו אל הכשדים פן יתנו אתי בידם והתעללו בי׃ 24O 38 20 ויאמר ירמיהו לא יתנו שמע נא בקול יהוה לאשר אני דבר אליך וייטב לך ותחי נפשך׃ 24O 38 21 ואם מאן אתה לצאת זה הדבר אשר הראני יהוה׃ 24O 38 22 והנה כל הנשים אשר נשארו בבית מלך יהודה מוצאות אל שרי מלך בבל והנה אמרות הסיתוך ויכלו לך אנשי שלמך הטבעו בבץ רגלך נסגו אחור׃ 24O 38 23 ואת כל נשיך ואת בניך מוצאים אל הכשדים ואתה לא תמלט מידם כי ביד מלך בבל תתפש ואת העיר הזאת תשרף באש׃ 24O 38 24 ויאמר צדקיהו אל ירמיהו איש אל ידע בדברים האלה ולא תמות׃ 24O 38 25 וכי ישמעו השרים כי דברתי אתך ובאו אליך ואמרו אליך הגידה נא לנו מה דברת אל המלך אל תכחד ממנו ולא נמיתך ומה דבר אליך המלך׃ 24O 38 26 ואמרת אליהם מפיל אני תחנתי לפני המלך לבלתי השיבני בית יהונתן למות שם׃ 24O 38 27 ויבאו כל השרים אל ירמיהו וישאלו אתו ויגד להם ככל הדברים האלה אשר צוה המלך ויחרשו ממנו כי לא נשמע הדבר׃ 24O 38 28 וישב ירמיהו בחצר המטרה עד יום אשר נלכדה ירושלם והיה כאשר נלכדה ירושלם׃ 24O 39 1 בשנה התשעית לצדקיהו מלך יהודה בחדש העשרי בא נבוכדראצר מלך בבל וכל חילו אל ירושלם ויצרו עליה׃ 24O 39 2 בעשתי עשרה שנה לצדקיהו בחדש הרביעי בתשעה לחדש הבקעה העיר׃ 24O 39 3 ויבאו כל שרי מלך בבל וישבו בשער התוך נרגל שר אצר סמגר נבו שר סכים רב סריס נרגל שר אצר רב מג וכל שארית שרי מלך בבל׃ 24O 39 4 ויהי כאשר ראם צדקיהו מלך יהודה וכל אנשי המלחמה ויברחו ויצאו לילה מן העיר דרך גן המלך בשער בין החמתים ויצא דרך הערבה׃ 24O 39 5 וירדפו חיל כשדים אחריהם וישגו את צדקיהו בערבות ירחו ויקחו אתו ויעלהו אל נבוכדראצר מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים׃ 24O 39 6 וישחט מלך בבל את בני צדקיהו ברבלה לעיניו ואת כל חרי יהודה שחט מלך בבל׃ 24O 39 7 ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים לביא אתו בבלה׃ 24O 39 8 ואת בית המלך ואת בית העם שרפו הכשדים באש ואת חמות ירושלם נתצו׃ 24O 39 9 ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו עליו ואת יתר העם הנשארים הגלה נבוזר אדן רב טבחים בבל׃ 24O 39 10 ומן העם הדלים אשר אין להם מאומה השאיר נבוזראדן רב טבחים בארץ יהודה ויתן להם כרמים ויגבים ביום ההוא׃ 24O 39 11 ויצו נבוכדראצר מלך בבל על ירמיהו ביד נבוזראדן רב טבחים לאמר׃ 24O 39 12 קחנו ועיניך שים עליו ואל תעש לו מאומה רע כי אם כאשר ידבר אליך כן עשה עמו׃ 24O 39 13 וישלח נבוזראדן רב טבחים ונבושזבן רב סריס ונרגל שר אצר רב מג וכל רבי מלך בבל׃ 24O 39 14 וישלחו ויקחו את ירמיהו מחצר המטרה ויתנו אתו אל גדליהו בן אחיקם בן שפן להוצאהו אל הבית וישב בתוך העם׃ 24O 39 15 ואל ירמיהו היה דבר יהוה בהיתו עצור בחצר המטרה לאמר׃ 24O 39 16 הלוך ואמרת לעבד מלך הכושי לאמר כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני מבי את דברי אל העיר הזאת לרעה ולא לטובה והיו לפניך ביום ההוא׃ 24O 39 17 והצלתיך ביום ההוא נאם יהוה ולא תנתן ביד האנשים אשר אתה יגור מפניהם׃ 24O 39 18 כי מלט אמלטך ובחרב לא תפל והיתה לך נפשך לשלל כי בטחת בי נאם יהוה׃ 24O 40 1 הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה אחר שלח אתו נבוזראדן רב טבחים מן הרמה בקחתו אתו והוא אסור באזקים בתוך כל גלות ירושלם ויהודה המגלים בבלה׃ 24O 40 2 ויקח רב טבחים לירמיהו ויאמר אליו יהוה אלהיך דבר את הרעה הזאת אל המקום הזה׃ 24O 40 3 ויבא ויעש יהוה כאשר דבר כי חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקולו והיה לכם דבר הזה׃ 24O 40 4 ועתה הנה פתחתיך היום מן האזקים אשר על ידך אם טוב בעיניך לבוא אתי בבל בא ואשים את עיני עליך ואם רע בעיניך לבוא אתי בבל חדל ראה כל הארץ לפניך אל טוב ואל הישר בעיניך ללכת שמה לך׃ 24O 40 5 ועודנו לא ישוב ושבה אל גדליה בן אחיקם בן שפן אשר הפקיד מלך בבל בערי יהודה ושב אתו בתוך העם או אל כל הישר בעיניך ללכת לך ויתן לו רב טבחים ארחה ומשאת וישלחהו׃ 24O 40 6 ויבא ירמיהו אל גדליה בן אחיקם המצפתה וישב אתו בתוך העם הנשארים בארץ׃ 24O 40 7 וישמעו כל שרי החילים אשר בשדה המה ואנשיהם כי הפקיד מלך בבל את גדליהו בן אחיקם בארץ וכי הפקיד אתו אנשים ונשים וטף ומדלת הארץ מאשר לא הגלו בבלה׃ 24O 40 8 ויבאו אל גדליה המצפתה וישמעאל בן נתניהו ויוחנן ויונתן בני קרח ושריה בן תנחמת ובני עופי הנטפתי ויזניהו בן המעכתי המה ואנשיהם׃ 24O 40 9 וישבע להם גדליהו בן אחיקם בן שפן ולאנשיהם לאמר אל תיראו מעבוד הכשדים שבו בארץ ועבדו את מלך בבל וייטב לכם׃ 24O 40 10 ואני הנני ישב במצפה לעמד לפני הכשדים אשר יבאו אלינו ואתם אספו יין וקיץ ושמן ושמו בכליכם ושבו בעריכם אשר תפשתם׃ 24O 40 11 וגם כל היהודים אשר במואב ובבני עמון ובאדום ואשר בכל הארצות שמעו כי נתן מלך בבל שארית ליהודה וכי הפקיד עליהם את גדליהו בן אחיקם בן שפן׃ 24O 40 12 וישבו כל היהודים מכל המקמות אשר נדחו שם ויבאו ארץ יהודה אל גדליהו המצפתה ויאספו יין וקיץ הרבה מאד׃ 24O 40 13 ויוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר בשדה באו אל גדליהו המצפתה׃ 24O 40 14 ויאמרו אליו הידע תדע כי בעליס מלך בני עמון שלח את ישמעאל בן נתניה להכתך נפש ולא האמין להם גדליהו בן אחיקם׃ 24O 40 15 ויוחנן בן קרח אמר אל גדליהו בסתר במצפה לאמר אלכה נא ואכה את ישמעאל בן נתניה ואיש לא ידע למה יככה נפש ונפצו כל יהודה הנקבצים אליך ואבדה שארית יהודה׃ 24O 40 16 ויאמר גדליהו בן אחיקם אל יוחנן בן קרח אל תעש את הדבר הזה כי שקר אתה דבר אל ישמעאל׃ 24O 41 1 ויהי בחדש השביעי בא ישמעאל בן נתניה בן אלישמע מזרע המלוכה ורבי המלך ועשרה אנשים אתו אל גדליהו בן אחיקם המצפתה ויאכלו שם לחם יחדו במצפה׃ 24O 41 2 ויקם ישמעאל בן נתניה ועשרת האנשים אשר היו אתו ויכו את גדליהו בן אחיקם בן שפן בחרב וימת אתו אשר הפקיד מלך בבל בארץ׃ 24O 41 3 ואת כל היהודים אשר היו אתו את גדליהו במצפה ואת הכשדים אשר נמצאו שם את אנשי המלחמה הכה ישמעאל׃ 24O 41 4 ויהי ביום השני להמית את גדליהו ואיש לא ידע׃ 24O 41 5 ויבאו אנשים משכם משלו ומשמרון שמנים איש מגלחי זקן וקרעי בגדים ומתגדדים ומנחה ולבונה בידם להביא בית יהוה׃ 24O 41 6 ויצא ישמעאל בן נתניה לקראתם מן המצפה הלך הלך ובכה ויהי כפגש אתם ויאמר אליהם באו אל גדליהו בן אחיקם׃ 24O 41 7 ויהי כבואם אל תוך העיר וישחטם ישמעאל בן נתניה אל תוך הבור הוא והאנשים אשר אתו׃ 24O 41 8 ועשרה אנשים נמצאו בם ויאמרו אל ישמעאל אל תמתנו כי יש לנו מטמנים בשדה חטים ושערים ושמן ודבש ויחדל ולא המיתם בתוך אחיהם׃ 24O 41 9 והבור אשר השליך שם ישמעאל את כל פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא מלך ישראל אתו מלא ישמעאל בן נתניהו חללים׃ 24O 41 10 וישב ישמעאל את כל שארית העם אשר במצפה את בנות המלך ואת כל העם הנשארים במצפה אשר הפקיד נבוזראדן רב טבחים את גדליהו בן אחיקם וישבם ישמעאל בן נתניה וילך לעבר אל בני עמון׃ 24O 41 11 וישמע יוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר אתו את כל הרעה אשר עשה ישמעאל בן נתניה׃ 24O 41 12 ויקחו את כל האנשים וילכו להלחם עם ישמעאל בן נתניה וימצאו אתו אל מים רבים אשר בגבעון׃ 24O 41 13 ויהי כראות כל העם אשר את ישמעאל את יוחנן בן קרח ואת כל שרי החילים אשר אתו וישמחו׃ 24O 41 14 ויסבו כל העם אשר שבה ישמעאל מן המצפה וישבו וילכו אל יוחנן בן קרח׃ 24O 41 15 וישמעאל בן נתניה נמלט בשמנה אנשים מפני יוחנן וילך אל בני עמון׃ 24O 41 16 ויקח יוחנן בן קרח וכל שרי החילים אשר אתו את כל שארית העם אשר השיב מאת ישמעאל בן נתניה מן המצפה אחר הכה את גדליה בן אחיקם גברים אנשי המלחמה ונשים וטף וסרסים אשר השיב מגבעון׃ 24O 41 17 וילכו וישבו בגרות כמוהם אשר אצל בית לחם ללכת לבוא מצרים׃ 24O 41 18 מפני הכשדים כי יראו מפניהם כי הכה ישמעאל בן נתניה את גדליהו בן אחיקם אשר הפקיד מלך בבל בארץ׃ 24O 42 1 ויגשו כל שרי החילים ויוחנן בן קרח ויזניה בן הושעיה וכל העם מקטן ועד גדול׃ 24O 42 2 ויאמרו אל ירמיהו הנביא תפל נא תחנתנו לפניך והתפלל בעדנו אל יהוה אלהיך בעד כל השארית הזאת כי נשארנו מעט מהרבה כאשר עיניך ראות אתנו׃ 24O 42 3 ויגד לנו יהוה אלהיך את הדרך אשר נלך בה ואת הדבר אשר נעשה׃ 24O 42 4 ויאמר אליהם ירמיהו הנביא שמעתי הנני מתפלל אל יהוה אלהיכם כדבריכם והיה כל הדבר אשר יענה יהוה אתכם אגיד לכם לא אמנע מכם דבר׃ 24O 42 5 והמה אמרו אל ירמיהו יהי יהוה בנו לעד אמת ונאמן אם לא ככל הדבר אשר ישלחך יהוה אלהיך אלינו כן נעשה׃ 24O 42 6 אם טוב ואם רע בקול יהוה אלהינו אשר אנו שלחים אתך אליו נשמע למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול יהוה אלהינו׃ 24O 42 7 ויהי מקץ עשרת ימים ויהי דבר יהוה אל ירמיהו׃ 24O 42 8 ויקרא אל יוחנן בן קרח ואל כל שרי החילים אשר אתו ולכל העם למקטן ועד גדול׃ 24O 42 9 ויאמר אליהם כה אמר יהוה אלהי ישראל אשר שלחתם אתי אליו להפיל תחנתכם לפניו׃ 24O 42 10 אם שוב תשבו בארץ הזאת ובניתי אתכם ולא אהרס ונטעתי אתכם ולא אתוש כי נחמתי אל הרעה אשר עשיתי לכם׃ 24O 42 11 אל תיראו מפני מלך בבל אשר אתם יראים מפניו אל תיראו ממנו נאם יהוה כי אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו׃ 24O 42 12 ואתן לכם רחמים ורחם אתכם והשיב אתכם אל אדמתכם׃ 24O 42 13 ואם אמרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמע בקול יהוה אלהיכם׃ 24O 42 14 לאמר לא כי ארץ מצרים נבוא אשר לא נראה מלחמה וקול שופר לא נשמע וללחם לא נרעב ושם נשב׃ 24O 42 15 ועתה לכן שמעו דבר יהוה שארית יהודה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אם אתם שום תשמון פניכם לבא מצרים ובאתם לגור שם׃ 24O 42 16 והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר אתם דאגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים ושם תמתו׃ 24O 42 17 ויהיו כל האנשים אשר שמו את פניהם לבוא מצרים לגור שם ימותו בחרב ברעב ובדבר ולא יהיה להם שריד ופליט מפני הרעה אשר אני מביא עליהם׃ 24O 42 18 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל כאשר נתך אפי וחמתי על ישבי ירושלם כן תתך חמתי עליכם בבאכם מצרים והייתם לאלה ולשמה ולקללה ולחרפה ולא תראו עוד את המקום הזה׃ 24O 42 19 דבר יהוה עליכם שארית יהודה אל תבאו מצרים ידע תדעו כי העידתי בכם היום׃ 24O 42 20 כי התעתים בנפשותיכם כי אתם שלחתם אתי אל יהוה אלהיכם לאמר התפלל בעדנו אל יהוה אלהינו וככל אשר יאמר יהוה אלהינו כן הגד לנו ועשינו׃ 24O 42 21 ואגד לכם היום ולא שמעתם בקול יהוה אלהיכם ולכל אשר שלחני אליכם׃ 24O 42 22 ועתה ידע תדעו כי בחרב ברעב ובדבר תמותו במקום אשר חפצתם לבוא לגור שם׃ 24O 43 1 ויהי ככלות ירמיהו לדבר אל כל העם את כל דברי יהוה אלהיהם אשר שלחו יהוה אלהיהם אליהם את כל הדברים האלה׃ 24O 43 2 ויאמר עזריה בן הושעיה ויוחנן בן קרח וכל האנשים הזדים אמרים אל ירמיהו שקר אתה מדבר לא שלחך יהוה אלהינו לאמר לא תבאו מצרים לגור שם׃ 24O 43 3 כי ברוך בן נריה מסית אתך בנו למען תת אתנו ביד הכשדים להמית אתנו ולהגלות אתנו בבל׃ 24O 43 4 ולא שמע יוחנן בן קרח וכל שרי החילים וכל העם בקול יהוה לשבת בארץ יהודה׃ 24O 43 5 ויקח יוחנן בן קרח וכל שרי החילים את כל שארית יהודה אשר שבו מכל הגוים אשר נדחו שם לגור בארץ יהודה׃ 24O 43 6 את הגברים ואת הנשים ואת הטף ואת בנות המלך ואת כל הנפש אשר הניח נבוזראדן רב טבחים את גדליהו בן אחיקם בן שפן ואת ירמיהו הנביא ואת ברוך בן נריהו׃ 24O 43 7 ויבאו ארץ מצרים כי לא שמעו בקול יהוה ויבאו עד תחפנחס׃ 24O 43 8 ויהי דבר יהוה אל ירמיהו בתחפנחס לאמר׃ 24O 43 9 קח בידך אבנים גדלות וטמנתם במלט במלבן אשר בפתח בית פרעה בתחפנחס לעיני אנשים יהודים׃ 24O 43 10 ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שלח ולקחתי את נבוכדראצר מלך בבל עבדי ושמתי כסאו ממעל לאבנים האלה אשר טמנתי ונטה את שפרורו עליהם׃ 24O 43 11 ובאה והכה את ארץ מצרים אשר למות למות ואשר לשבי לשבי ואשר לחרב לחרב׃ 24O 43 12 והצתי אש בבתי אלהי מצרים ושרפם ושבם ועטה את ארץ מצרים כאשר יעטה הרעה את בגדו ויצא משם בשלום׃ 24O 43 13 ושבר את מצבות בית שמש אשר בארץ מצרים ואת בתי אלהי מצרים ישרף באש׃ 24O 44 1 הדבר אשר היה אל ירמיהו אל כל היהודים הישבים בארץ מצרים הישבים במגדל ובתחפנחס ובנף ובארץ פתרוס לאמר׃ 24O 44 2 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אתם ראיתם את כל הרעה אשר הבאתי על ירושלם ועל כל ערי יהודה והנם חרבה היום הזה ואין בהם יושב׃ 24O 44 3 מפני רעתם אשר עשו להכעסני ללכת לקטר לעבד לאלהים אחרים אשר לא ידעום המה אתם ואבתיכם׃ 24O 44 4 ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים השכים ושלח לאמר אל נא תעשו את דבר התעבה הזאת אשר שנאתי׃ 24O 44 5 ולא שמעו ולא הטו את אזנם לשוב מרעתם לבלתי קטר לאלהים אחרים׃ 24O 44 6 ותתך חמתי ואפי ותבער בערי יהודה ובחצות ירושלם ותהיינה לחרבה לשממה כיום הזה׃ 24O 44 7 ועתה כה אמר יהוה אלהי צבאות אלהי ישראל למה אתם עשים רעה גדולה אל נפשתכם להכרית לכם איש ואשה עולל ויונק מתוך יהודה לבלתי הותיר לכם שארית׃ 24O 44 8 להכעסני במעשי ידיכם לקטר לאלהים אחרים בארץ מצרים אשר אתם באים לגור שם למען הכרית לכם ולמען היותכם לקללה ולחרפה בכל גויי הארץ׃ 24O 44 9 השכחתם את רעות אבותיכם ואת רעות מלכי יהודה ואת רעות נשיו ואת רעתכם ואת רעת נשיכם אשר עשו בארץ יהודה ובחצות ירושלם׃ 24O 44 10 לא דכאו עד היום הזה ולא יראו ולא הלכו בתורתי ובחקתי אשר נתתי לפניכם ולפני אבותיכם׃ 24O 44 11 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני שם פני בכם לרעה ולהכרית את כל יהודה׃ 24O 44 12 ולקחתי את שארית יהודה אשר שמו פניהם לבוא ארץ מצרים לגור שם ותמו כל בארץ מצרים יפלו בחרב ברעב יתמו מקטן ועד גדול בחרב וברעב ימתו והיו לאלה לשמה ולקללה ולחרפה׃ 24O 44 13 ופקדתי על היושבים בארץ מצרים כאשר פקדתי על ירושלם בחרב ברעב ובדבר׃ 24O 44 14 ולא יהיה פליט ושריד לשארית יהודה הבאים לגור שם בארץ מצרים ולשוב ארץ יהודה אשר המה מנשאים את נפשם לשוב לשבת שם כי לא ישובו כי אם פלטים׃ 24O 44 15 ויענו את ירמיהו כל האנשים הידעים כי מקטרות נשיהם לאלהים אחרים וכל הנשים העמדות קהל גדול וכל העם הישבים בארץ מצרים בפתרוס לאמר׃ 24O 44 16 הדבר אשר דברת אלינו בשם יהוה איננו שמעים אליך׃ 24O 44 17 כי עשה נעשה את כל הדבר אשר יצא מפינו לקטר למלכת השמים והסיך לה נסכים כאשר עשינו אנחנו ואבתינו מלכינו ושרינו בערי יהודה ובחצות ירושלם ונשבע לחם ונהיה טובים ורעה לא ראינו׃ 24O 44 18 ומן אז חדלנו לקטר למלכת השמים והסך לה נסכים חסרנו כל ובחרב וברעב תמנו׃ 24O 44 19 וכי אנחנו מקטרים למלכת השמים ולהסך לה נסכים המבלעדי אנשינו עשינו לה כונים להעצבה והסך לה נסכים׃ 24O 44 20 ויאמר ירמיהו אל כל העם על הגברים ועל הנשים ועל כל העם הענים אתו דבר לאמר׃ 24O 44 21 הלוא את הקטר אשר קטרתם בערי יהודה ובחצות ירושלם אתם ואבותיכם מלכיכם ושריכם ועם הארץ אתם זכר יהוה ותעלה על לבו׃ 24O 44 22 ולא יוכל יהוה עוד לשאת מפני רע מעלליכם מפני התועבת אשר עשיתם ותהי ארצכם לחרבה ולשמה ולקללה מאין יושב כהיום הזה׃ 24O 44 23 מפני אשר קטרתם ואשר חטאתם ליהוה ולא שמעתם בקול יהוה ובתרתו ובחקתיו ובעדותיו לא הלכתם על כן קראת אתכם הרעה הזאת כיום הזה׃ 24O 44 24 ויאמר ירמיהו אל כל העם ואל כל הנשים שמעו דבר יהוה כל יהודה אשר בארץ מצרים׃ 24O 44 25 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לאמר אתם ונשיכם ותדברנה בפיכם ובידיכם מלאתם לאמר עשה נעשה את נדרינו אשר נדרנו לקטר למלכת השמים ולהסך לה נסכים הקים תקימנה את נדריכם ועשה תעשינה את נדריכם׃ 24O 44 26 לכן שמעו דבר יהוה כל יהודה הישבים בארץ מצרים הנני נשבעתי בשמי הגדול אמר יהוה אם יהיה עוד שמי נקרא בפי כל איש יהודה אמר חי אדני יהוה בכל ארץ מצרים׃ 24O 44 27 הנני שקד עליהם לרעה ולא לטובה ותמו כל איש יהודה אשר בארץ מצרים בחרב וברעב עד כלותם׃ 24O 44 28 ופליטי חרב ישבון מן ארץ מצרים ארץ יהודה מתי מספר וידעו כל שארית יהודה הבאים לארץ מצרים לגור שם דבר מי יקום ממני ומהם׃ 24O 44 29 וזאת לכם האות נאם יהוה כי פקד אני עליכם במקום הזה למען תדעו כי קום יקומו דברי עליכם לרעה׃ 24O 44 30 כה אמר יהוה הנני נתן את פרעה חפרע מלך מצרים ביד איביו וביד מבקשי נפשו כאשר נתתי את צדקיהו מלך יהודה ביד נבוכדראצר מלך בבל איבו ומבקש נפשו׃ 24O 45 1 הדבר אשר דבר ירמיהו הנביא אל ברוך בן נריה בכתבו את הדברים האלה על ספר מפי ירמיהו בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה לאמר׃ 24O 45 2 כה אמר יהוה אלהי ישראל עליך ברוך׃ 24O 45 3 אמרת אוי נא לי כי יסף יהוה יגון על מכאבי יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי׃ 24O 45 4 כה תאמר אליו כה אמר יהוה הנה אשר בניתי אני הרס ואת אשר נטעתי אני נתש ואת כל הארץ היא׃ 24O 45 5 ואתה תבקש לך גדלות אל תבקש כי הנני מביא רעה על כל בשר נאם יהוה ונתתי לך את נפשך לשלל על כל המקמות אשר תלך שם׃ 24O 46 1 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא על הגוים׃ 24O 46 2 למצרים על חיל פרעה נכו מלך מצרים אשר היה על נהר פרת בכרכמש אשר הכה נבוכדראצר מלך בבל בשנת הרביעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה׃ 24O 46 3 ערכו מגן וצנה וגשו למלחמה׃ 24O 46 4 אסרו הסוסים ועלו הפרשים והתיצבו בכובעים מרקו הרמחים לבשו הסרינת׃ 24O 46 5 מדוע ראיתי המה חתים נסגים אחור וגבוריהם יכתו ומנוס נסו ולא הפנו מגור מסביב נאם יהוה׃ 24O 46 6 אל ינוס הקל ואל ימלט הגבור צפונה על יד נהר פרת כשלו ונפלו׃ 24O 46 7 מי זה כיאר יעלה כנהרות יתגעשו מימיו׃ 24O 46 8 מצרים כיאר יעלה וכנהרות יתגעשו מים ויאמר אעלה אכסה ארץ אבידה עיר וישבי בה׃ 24O 46 9 עלו הסוסים והתהללו הרכב ויצאו הגבורים כוש ופוט תפשי מגן ולודים תפשי דרכי קשת׃ 24O 46 10 והיום ההוא לאדני יהוה צבאות יום נקמה להנקם מצריו ואכלה חרב ושבעה ורותה מדמם כי זבח לאדני יהוה צבאות בארץ צפון אל נהר פרת׃ 24O 46 11 עלי גלעד וקחי צרי בתולת בת מצרים לשוא הרביתי רפאות תעלה אין לך׃ 24O 46 12 שמעו גוים קלונך וצוחתך מלאה הארץ כי גבור בגבור כשלו יחדיו נפלו שניהם׃ 24O 46 13 הדבר אשר דבר יהוה אל ירמיהו הנביא לבוא נבוכדראצר מלך בבל להכות את ארץ מצרים׃ 24O 46 14 הגידו במצרים והשמיעו במגדול והשמיעו בנף ובתחפנחס אמרו התיצב והכן לך כי אכלה חרב סביביך׃ 24O 46 15 מדוע נסחף אביריך לא עמד כי יהוה הדפו׃ 24O 46 16 הרבה כושל גם נפל איש אל רעהו ויאמרו קומה ונשבה אל עמנו ואל ארץ מולדתנו מפני חרב היונה׃ 24O 46 17 קראו שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד׃ 24O 46 18 חי אני נאם המלך יהוה צבאות שמו כי כתבור בהרים וככרמל בים יבוא׃ 24O 46 19 כלי גולה עשי לך יושבת בת מצרים כי נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב׃ 24O 46 20 עגלה יפה פיה מצרים קרץ מצפון בא בא׃ 24O 46 21 גם שכריה בקרבה כעגלי מרבק כי גם המה הפנו נסו יחדיו לא עמדו כי יום אידם בא עליהם עת פקדתם׃ 24O 46 22 קולה כנחש ילך כי בחיל ילכו ובקרדמות באו לה כחטבי עצים׃ 24O 46 23 כרתו יערה נאם יהוה כי לא יחקר כי רבו מארבה ואין להם מספר׃ 24O 46 24 הבישה בת מצרים נתנה ביד עם צפון׃ 24O 46 25 אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פוקד אל אמון מנא ועל פרעה ועל מצרים ועל אלהיה ועל מלכיה ועל פרעה ועל הבטחים בו׃ 24O 46 26 ונתתים ביד מבקשי נפשם וביד נבוכדראצר מלך בבל וביד עבדיו ואחרי כן תשכן כימי קדם נאם יהוה׃ 24O 46 27 ואתה אל תירא עבדי יעקב ואל תחת ישראל כי הנני מושעך מרחוק ואת זרעך מארץ שבים ושב יעקוב ושקט ושאנן ואין מחריד׃ 24O 46 28 אתה אל תירא עבדי יעקב נאם יהוה כי אתך אני כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הדחתיך שמה ואתך לא אעשה כלה ויסרתיך למשפט ונקה לא אנקך׃ 24O 47 1 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל פלשתים בטרם יכה פרעה את עזה׃ 24O 47 2 כה אמר יהוה הנה מים עלים מצפון והיו לנחל שוטף וישטפו ארץ ומלואה עיר וישבי בה וזעקו האדם והילל כל יושב הארץ׃ 24O 47 3 מקול שעטת פרסות אביריו מרעש לרכבו המון גלגליו לא הפנו אבות אל בנים מרפיון ידים׃ 24O 47 4 על היום הבא לשדוד את כל פלשתים להכרית לצר ולצידון כל שריד עזר כי שדד יהוה את פלשתים שארית אי כפתור׃ 24O 47 5 באה קרחה אל עזה נדמתה אשקלון שארית עמקם עד מתי תתגודדי׃ 24O 47 6 הוי חרב ליהוה עד אנה לא תשקטי האספי אל תערך הרגעי ודמי׃ 24O 47 7 איך תשקטי ויהוה צוה לה אל אשקלון ואל חוף הים שם יעדה׃ 24O 48 1 למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה׃ 24O 48 2 אין עוד תהלת מואב בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב׃ 24O 48 3 קול צעקה מחרונים שד ושבר גדול׃ 24O 48 4 נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה׃ 24O 48 5 כי מעלה הלחות בבכי יעלה בכי כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו׃ 24O 48 6 נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר׃ 24O 48 7 כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש בגולה כהניו ושריו יחד׃ 24O 48 8 ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר אשר אמר יהוה׃ 24O 48 9 תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן׃ 24O 48 10 ארור עשה מלאכת יהוה רמיה וארור מנע חרבו מדם׃ 24O 48 11 שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר׃ 24O 48 12 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו׃ 24O 48 13 ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם׃ 24O 48 14 איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה׃ 24O 48 15 שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ 24O 48 16 קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד׃ 24O 48 17 נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז מקל תפארה׃ 24O 48 18 רדי מכבוד ישבי בצמא ישבת בת דיבון כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך׃ 24O 48 19 אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה׃ 24O 48 20 הביש מואב כי חתה הילילי וזעקי הגידו בארנון כי שדד מואב׃ 24O 48 21 ומשפט בא אל ארץ המישר אל חלון ואל יהצה ועל מופעת׃ 24O 48 22 ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים׃ 24O 48 23 ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון׃ 24O 48 24 ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב הרחקות והקרבות׃ 24O 48 25 נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה נאם יהוה׃ 24O 48 26 השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא׃ 24O 48 27 ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה כי מדי דבריך בו תתנודד׃ 24O 48 28 עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת׃ 24O 48 29 שמענו גאון מואב גאה מאד גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו׃ 24O 48 30 אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו׃ 24O 48 31 על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק אל אנשי קיר חרש יהגה׃ 24O 48 32 מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו על קיצך ועל בצירך שדד נפל׃ 24O 48 33 ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי לא ידרך הידד הידד לא הידד׃ 24O 48 34 מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם מצער עד חרנים עגלת שלשיה כי גם מי נמרים למשמות יהיו׃ 24O 48 35 והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו׃ 24O 48 36 על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו׃ 24O 48 37 כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק׃ 24O 48 38 על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו נאם יהוה׃ 24O 48 39 איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו׃ 24O 48 40 כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב׃ 24O 48 41 נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ 24O 48 42 ונשמד מואב מעם כי על יהוה הגדיל׃ 24O 48 43 פחד ופחת ופח עליך יושב מואב נאם יהוה׃ 24O 48 44 הניס מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה׃ 24O 48 45 בצל חשבון עמדו מכח נסים כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון׃ 24O 48 46 אוי לך מואב אבד עם כמוש כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה׃ 24O 48 47 ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב׃ 24O 49 1 לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב׃ 24O 49 2 לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה׃ 24O 49 3 הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו׃ 24O 49 4 מה תתהללי בעמקים זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי׃ 24O 49 5 הנני מביא עליך פחד נאם אדני יהוה צבאות מכל סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד׃ 24O 49 6 ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון נאם יהוה׃ 24O 49 7 לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם׃ 24O 49 8 נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו׃ 24O 49 9 אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים׃ 24O 49 10 כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו׃ 24O 49 11 עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנתיך עלי תבטחו׃ 24O 49 12 כי כה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה לא תנקה כי שתה תשתה׃ 24O 49 13 כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם׃ 24O 49 14 שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה׃ 24O 49 15 כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם׃ 24O 49 16 תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה׃ 24O 49 17 והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה׃ 24O 49 18 כמהפכת סדם ועמרה ושכניה אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃ 24O 49 19 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני׃ 24O 49 20 לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם׃ 24O 49 21 מקול נפלם רעשה הארץ צעקה בים סוף נשמע קולה׃ 24O 49 22 הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה׃ 24O 49 23 לדמשק בושה חמת וארפד כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל׃ 24O 49 24 רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה׃ 24O 49 25 איך לא עזבה עיר תהלה קרית משושי׃ 24O 49 26 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות׃ 24O 49 27 והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן הדד׃ 24O 49 28 לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור מלך בבל כה אמר יהוה קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם׃ 24O 49 29 אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב׃ 24O 49 30 נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור נאם יהוה כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם מחשבה׃ 24O 49 31 קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח נאם יהוה לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו׃ 24O 49 32 והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה׃ 24O 49 33 והיתה חצור למעון תנים שממה עד עולם לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃ 24O 49 34 אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה לאמר׃ 24O 49 35 כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם׃ 24O 49 36 והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם׃ 24O 49 37 והחתתי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם׃ 24O 49 38 ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם יהוה׃ 24O 49 39 והיה באחרית הימים אשוב את שבית עילם נאם יהוה׃ 24O 50 1 הדבר אשר דבר יהוה אל בבל אל ארץ כשדים ביד ירמיהו הנביא׃ 24O 50 2 הגידו בגוים והשמיעו ושאו נס השמיעו אל תכחדו אמרו נלכדה בבל הביש בל חת מרדך הבישו עצביה חתו גלוליה׃ 24O 50 3 כי עלה עליה גוי מצפון הוא ישית את ארצה לשמה ולא יהיה יושב בה מאדם ועד בהמה נדו הלכו׃ 24O 50 4 בימים ההמה ובעת ההיא נאם יהוה יבאו בני ישראל המה ובני יהודה יחדו הלוך ובכו ילכו ואת יהוה אלהיהם יבקשו׃ 24O 50 5 ציון ישאלו דרך הנה פניהם באו ונלוו אל יהוה ברית עולם לא תשכח׃ 24O 50 6 צאן אבדות היה עמי רעיהם התעום הרים שובבים מהר אל גבעה הלכו שכחו רבצם׃ 24O 50 7 כל מוצאיהם אכלום וצריהם אמרו לא נאשם תחת אשר חטאו ליהוה נוה צדק ומקוה אבותיהם יהוה׃ 24O 50 8 נדו מתוך בבל ומארץ כשדים יצאו והיו כעתודים לפני צאן׃ 24O 50 9 כי הנה אנכי מעיר ומעלה על בבל קהל גוים גדלים מארץ צפון וערכו לה משם תלכד חציו כגבור משכיל לא ישוב ריקם׃ 24O 50 10 והיתה כשדים לשלל כל שלליה ישבעו נאם יהוה׃ 24O 50 11 כי תשמחי כי תעלזי שסי נחלתי כי תפושי כעגלה דשה ותצהלי כאברים׃ 24O 50 12 בושה אמכם מאד חפרה יולדתכם הנה אחרית גוים מדבר ציה וערבה׃ 24O 50 13 מקצף יהוה לא תשב והיתה שממה כלה כל עבר על בבל ישם וישרק על כל מכותיה׃ 24O 50 14 ערכו על בבל סביב כל דרכי קשת ידו אליה אל תחמלו אל חץ כי ליהוה חטאה׃ 24O 50 15 הריעו עליה סביב נתנה ידה נפלו אשויתיה נהרסו חומותיה כי נקמת יהוה היא הנקמו בה כאשר עשתה עשו לה׃ 24O 50 16 כרתו זורע מבבל ותפש מגל בעת קציר מפני חרב היונה איש אל עמו יפנו ואיש לארצו ינסו׃ 24O 50 17 שה פזורה ישראל אריות הדיחו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו נבוכדראצר מלך בבל׃ 24O 50 18 לכן כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הנני פקד אל מלך בבל ואל ארצו כאשר פקדתי אל מלך אשור׃ 24O 50 19 ושבבתי את ישראל אל נוהו ורעה הכרמל והבשן ובהר אפרים והגלעד תשבע נפשו׃ 24O 50 20 בימים ההם ובעת ההיא נאם יהוה יבקש את עון ישראל ואיננו ואת חטאת יהודה ולא תמצאינה כי אסלח לאשר אשאיר׃ 24O 50 21 על הארץ מרתים עלה עליה ואל יושבי פקוד חרב והחרם אחריהם נאם יהוה ועשה ככל אשר צויתיך׃ 24O 50 22 קול מלחמה בארץ ושבר גדול׃ 24O 50 23 איך נגדע וישבר פטיש כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃ 24O 50 24 יקשתי לך וגם נלכדת בבל ואת לא ידעת נמצאת וגם נתפשת כי ביהוה התגרית׃ 24O 50 25 פתח יהוה את אוצרו ויוצא את כלי זעמו כי מלאכה היא לאדני יהוה צבאות בארץ כשדים׃ 24O 50 26 באו לה מקץ פתחו מאבסיה סלוה כמו ערמים והחרימוה אל תהי לה שארית׃ 24O 50 27 חרבו כל פריה ירדו לטבח הוי עליהם כי בא יומם עת פקדתם׃ 24O 50 28 קול נסים ופלטים מארץ בבל להגיד בציון את נקמת יהוה אלהינו נקמת היכלו׃ 24O 50 29 השמיעו אל בבל רבים כל דרכי קשת חנו עליה סביב אל יהי פליטה שלמו לה כפעלה ככל אשר עשתה עשו לה כי אל יהוה זדה אל קדוש ישראל׃ 24O 50 30 לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי מלחמתה ידמו ביום ההוא נאם יהוה׃ 24O 50 31 הנני אליך זדון נאם אדני יהוה צבאות כי בא יומך עת פקדתיך׃ 24O 50 32 וכשל זדון ונפל ואין לו מקים והצתי אש בעריו ואכלה כל סביבתיו׃ 24O 50 33 כה אמר יהוה צבאות עשוקים בני ישראל ובני יהודה יחדו וכל שביהם החזיקו בם מאנו שלחם׃ 24O 50 34 גאלם חזק יהוה צבאות שמו ריב יריב את ריבם למען הרגיע את הארץ והרגיז לישבי בבל׃ 24O 50 35 חרב על כשדים נאם יהוה ואל ישבי בבל ואל שריה ואל חכמיה׃ 24O 50 36 חרב אל הבדים ונאלו חרב אל גבוריה וחתו׃ 24O 50 37 חרב אל סוסיו ואל רכבו ואל כל הערב אשר בתוכה והיו לנשים חרב אל אוצרתיה ובזזו׃ 24O 50 38 חרב אל מימיה ויבשו כי ארץ פסלים היא ובאימים יתהללו׃ 24O 50 39 לכן ישבו ציים את איים וישבו בה בנות יענה ולא תשב עוד לנצח ולא תשכון עד דור ודור׃ 24O 50 40 כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ואת שכניה נאם יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם׃ 24O 50 41 הנה עם בא מצפון וגוי גדול ומלכים רבים יערו מירכתי ארץ׃ 24O 50 42 קשת וכידן יחזיקו אכזרי המה ולא ירחמו קולם כים יהמה ועל סוסים ירכבו ערוך כאיש למלחמה עליך בת בבל׃ 24O 50 43 שמע מלך בבל את שמעם ורפו ידיו צרה החזיקתהו חיל כיולדה׃ 24O 50 44 הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן כי ארגעה ארוצם מעליה ומי בחור אליה אפקד כי מי כמוני ומי יועדני ומי זה רעה אשר יעמד לפני׃ 24O 50 45 לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל בבל ומחשבותיו אשר חשב אל ארץ כשדים אם לא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוה׃ 24O 50 46 מקול נתפשה בבל נרעשה הארץ וזעקה בגוים נשמע׃ 24O 51 1 כה אמר יהוה הנני מעיר על בבל ואל ישבי לב קמי רוח משחית׃ 24O 51 2 ושלחתי לבבל זרים וזרוה ויבקקו את ארצה כי היו עליה מסביב ביום רעה׃ 24O 51 3 אל ידרך ידרך הדרך קשתו ואל יתעל בסרינו ואל תחמלו אל בחריה החרימו כל צבאה׃ 24O 51 4 ונפלו חללים בארץ כשדים ומדקרים בחוצותיה׃ 24O 51 5 כי לא אלמן ישראל ויהודה מאלהיו מיהוה צבאות כי ארצם מלאה אשם מקדוש ישראל׃ 24O 51 6 נסו מתוך בבל ומלטו איש נפשו אל תדמו בעונה כי עת נקמה היא ליהוה גמול הוא משלם לה׃ 24O 51 7 כוס זהב בבל ביד יהוה משכרת כל הארץ מיינה שתו גוים על כן יתהללו גוים׃ 24O 51 8 פתאם נפלה בבל ותשבר הילילו עליה קחו צרי למכאובה אולי תרפא׃ 24O 51 9 רפאנו את בבל ולא נרפתה עזבוה ונלך איש לארצו כי נגע אל השמים משפטה ונשא עד שחקים׃ 24O 51 10 הוציא יהוה את צדקתינו באו ונספרה בציון את מעשה יהוה אלהינו׃ 24O 51 11 הברו החצים מלאו השלטים העיר יהוה את רוח מלכי מדי כי על בבל מזמתו להשחיתה כי נקמת יהוה היא נקמת היכלו׃ 24O 51 12 אל חומת בבל שאו נס החזיקו המשמר הקימו שמרים הכינו הארבים כי גם זמם יהוה גם עשה את אשר דבר אל ישבי בבל׃ 24O 51 13 שכנתי על מים רבים רבת אוצרת בא קצך אמת בצעך׃ 24O 51 14 נשבע יהוה צבאות בנפשו כי אם מלאתיך אדם כילק וענו עליך הידד׃ 24O 51 15 עשה ארץ בכחו מכין תבל בחכמתו ובתבונתו נטה שמים׃ 24O 51 16 לקול תתו המון מים בשמים ויעל נשאים מקצה ארץ ברקים למטר עשה ויוצא רוח מאצרתיו׃ 24O 51 17 נבער כל אדם מדעת הביש כל צרף מפסל כי שקר נסכו ולא רוח בם׃ 24O 51 18 הבל המה מעשה תעתעים בעת פקדתם יאבדו׃ 24O 51 19 לא כאלה חלק יעקוב כי יוצר הכל הוא ושבט נחלתו יהוה צבאות שמו׃ 24O 51 20 מפץ אתה לי כלי מלחמה ונפצתי בך גוים והשחתי בך ממלכות׃ 24O 51 21 ונפצתי בך סוס ורכבו ונפצתי בך רכב ורכבו׃ 24O 51 22 ונפצתי בך איש ואשה ונפצתי בך זקן ונער ונפצתי בך בחור ובתולה׃ 24O 51 23 ונפצתי בך רעה ועדרו ונפצתי בך אכר וצמדו ונפצתי בך פחות וסגנים׃ 24O 51 24 ושלמתי לבבל ולכל יושבי כשדים את כל רעתם אשר עשו בציון לעיניכם נאם יהוה׃ 24O 51 25 הנני אליך הר המשחית נאם יהוה המשחית את כל הארץ ונטיתי את ידי עליך וגלגלתיך מן הסלעים ונתתיך להר שרפה׃ 24O 51 26 ולא יקחו ממך אבן לפנה ואבן למוסדות כי שממות עולם תהיה נאם יהוה׃ 24O 51 27 שאו נס בארץ תקעו שופר בגוים קדשו עליה גוים השמיעו עליה ממלכות אררט מני ואשכנז פקדו עליה טפסר העלו סוס כילק סמר׃ 24O 51 28 קדשו עליה גוים את מלכי מדי את פחותיה ואת כל סגניה ואת כל ארץ ממשלתו׃ 24O 51 29 ותרעש הארץ ותחל כי קמה על בבל מחשבות יהוה לשום את ארץ בבל לשמה מאין יושב׃ 24O 51 30 חדלו גבורי בבל להלחם ישבו במצדות נשתה גבורתם היו לנשים הציתו משכנתיה נשברו בריחיה׃ 24O 51 31 רץ לקראת רץ ירוץ ומגיד לקראת מגיד להגיד למלך בבל כי נלכדה עירו מקצה׃ 24O 51 32 והמעברות נתפשו ואת האגמים שרפו באש ואנשי המלחמה נבהלו׃ 24O 51 33 כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל בת בבל כגרן עת הדריכה עוד מעט ובאה עת הקציר לה׃ 24O 51 34 אכלנו הממנו נבוכדראצר מלך בבל הציגנו כלי ריק בלענו כתנין מלא כרשו מעדני הדיחנו׃ 24O 51 35 חמסי ושארי על בבל תאמר ישבת ציון ודמי אל ישבי כשדים תאמר ירושלם׃ 24O 51 36 לכן כה אמר יהוה הנני רב את ריבך ונקמתי את נקמתך והחרבתי את ימה והבשתי את מקורה׃ 24O 51 37 והיתה בבל לגלים מעון תנים שמה ושרקה מאין יושב׃ 24O 51 38 יחדו ככפרים ישאגו נערו כגורי אריות׃ 24O 51 39 בחמם אשית את משתיהם והשכרתים למען יעלזו וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם יהוה׃ 24O 51 40 אורידם ככרים לטבוח כאילים עם עתודים׃ 24O 51 41 איך נלכדה ששך ותתפש תהלת כל הארץ איך היתה לשמה בבל בגוים׃ 24O 51 42 עלה על בבל הים בהמון גליו נכסתה׃ 24O 51 43 היו עריה לשמה ארץ ציה וערבה ארץ לא ישב בהן כל איש ולא יעבר בהן בן אדם׃ 24O 51 44 ופקדתי על בל בבבל והצאתי את בלעו מפיו ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה׃ 24O 51 45 צאו מתוכה עמי ומלטו איש את נפשו מחרון אף יהוה׃ 24O 51 46 ופן ירך לבבכם ותיראו בשמועה הנשמעת בארץ ובא בשנה השמועה ואחריו בשנה השמועה וחמס בארץ ומשל על משל׃ 24O 51 47 לכן הנה ימים באים ופקדתי על פסילי בבל וכל ארצה תבוש וכל חלליה יפלו בתוכה׃ 24O 51 48 ורננו על בבל שמים וארץ וכל אשר בהם כי מצפון יבוא לה השודדים נאם יהוה׃ 24O 51 49 גם בבל לנפל חללי ישראל גם לבבל נפלו חללי כל הארץ׃ 24O 51 50 פלטים מחרב הלכו אל תעמדו זכרו מרחוק את יהוה וירושלם תעלה על לבבכם׃ 24O 51 51 בשנו כי שמענו חרפה כסתה כלמה פנינו כי באו זרים על מקדשי בית יהוה׃ 24O 51 52 לכן הנה ימים באים נאם יהוה ופקדתי על פסיליה ובכל ארצה יאנק חלל׃ 24O 51 53 כי תעלה בבל השמים וכי תבצר מרום עזה מאתי יבאו שדדים לה נאם יהוה׃ 24O 51 54 קול זעקה מבבל ושבר גדול מארץ כשדים׃ 24O 51 55 כי שדד יהוה את בבל ואבד ממנה קול גדול והמו גליהם כמים רבים נתן שאון קולם׃ 24O 51 56 כי בא עליה על בבל שודד ונלכדו גבוריה חתתה קשתותם כי אל גמלות יהוה שלם ישלם׃ 24O 51 57 והשכרתי שריה וחכמיה פחותיה וסגניה וגבוריה וישנו שנת עולם ולא יקיצו נאם המלך יהוה צבאות שמו׃ 24O 51 58 כה אמר יהוה צבאות חמות בבל הרחבה ערער תתערער ושעריה הגבהים באש יצתו ויגעו עמים בדי ריק ולאמים בדי אש ויעפו׃ 24O 51 59 הדבר אשר צוה ירמיהו הנביא את שריה בן נריה בן מחסיה בלכתו את צדקיהו מלך יהודה בבל בשנת הרבעית למלכו ושריה שר מנוחה׃ 24O 51 60 ויכתב ירמיהו את כל הרעה אשר תבוא אל בבל אל ספר אחד את כל הדברים האלה הכתבים אל בבל׃ 24O 51 61 ויאמר ירמיהו אל שריה כבאך בבל וראית וקראת את כל הדברים האלה׃ 24O 51 62 ואמרת יהוה אתה דברת אל המקום הזה להכריתו לבלתי היות בו יושב למאדם ועד בהמה כי שממות עולם תהיה׃ 24O 51 63 והיה ככלתך לקרא את הספר הזה תקשר עליו אבן והשלכתו אל תוך פרת׃ 24O 51 64 ואמרת ככה תשקע בבל ולא תקום מפני הרעה אשר אנכי מביא עליה ויעפו עד הנה דברי ירמיהו׃ 24O 52 1 בן עשרים ואחת שנה צדקיהו במלכו ואחת עשרה שנה מלך בירושלם ושם אמו חמיטל בת ירמיהו מלבנה׃ 24O 52 2 ויעש הרע בעיני יהוה ככל אשר עשה יהויקים׃ 24O 52 3 כי על אף יהוה היתה בירושלם ויהודה עד השליכו אותם מעל פניו וימרד צדקיהו במלך בבל׃ 24O 52 4 ויהי בשנה התשעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבוכדראצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחנו עליה ויבנו עליה דיק סביב׃ 24O 52 5 ותבא העיר במצור עד עשתי עשרה שנה למלך צדקיהו׃ 24O 52 6 בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ׃ 24O 52 7 ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה יברחו ויצאו מהעיר לילה דרך שער בין החמתים אשר על גן המלך וכשדים על העיר סביב וילכו דרך הערבה׃ 24O 52 8 וירדפו חיל כשדים אחרי המלך וישיגו את צדקיהו בערבת ירחו וכל חילו נפצו מעליו׃ 24O 52 9 ויתפשו את המלך ויעלו אתו אל מלך בבל רבלתה בארץ חמת וידבר אתו משפטים׃ 24O 52 10 וישחט מלך בבל את בני צדקיהו לעיניו וגם את כל שרי יהודה שחט ברבלתה׃ 24O 52 11 ואת עיני צדקיהו עור ויאסרהו בנחשתים ויבאהו מלך בבל בבלה ויתנהו בבית הפקדת עד יום מותו׃ 24O 52 12 ובחדש החמישי בעשור לחדש היא שנת תשע עשרה שנה למלך נבוכדראצר מלך בבל בא נבוזראדן רב טבחים עמד לפני מלך בבל בירושלם׃ 24O 52 13 וישרף את בית יהוה ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית הגדול שרף באש׃ 24O 52 14 ואת כל חמות ירושלם סביב נתצו כל חיל כשדים אשר את רב טבחים׃ 24O 52 15 ומדלות העם ואת יתר העם הנשארים בעיר ואת הנפלים אשר נפלו אל מלך בבל ואת יתר האמון הגלה נבוזראדן רב טבחים׃ 24O 52 16 ומדלות הארץ השאיר נבוזראדן רב טבחים לכרמים וליגבים׃ 24O 52 17 ואת עמודי הנחשת אשר לבית יהוה ואת המכנות ואת ים הנחשת אשר בבית יהוה שברו כשדים וישאו את כל נחשתם בבלה׃ 24O 52 18 ואת הסרות ואת היעים ואת המזמרות ואת המזרקת ואת הכפות ואת כל כלי הנחשת אשר ישרתו בהם לקחו׃ 24O 52 19 ואת הספים ואת המחתות ואת המזרקות ואת הסירות ואת המנרות ואת הכפות ואת המנקיות אשר זהב זהב ואשר כסף כסף לקח רב טבחים׃ 24O 52 20 העמודים שנים הים אחד והבקר שנים עשר נחשת אשר תחת המכנות אשר עשה המלך שלמה לבית יהוה לא היה משקל לנחשתם כל הכלים האלה׃ 24O 52 21 והעמודים שמנה עשרה אמה קומה העמד האחד וחוט שתים עשרה אמה יסבנו ועביו ארבע אצבעות נבוב׃ 24O 52 22 וכתרת עליו נחשת וקומת הכתרת האחת חמש אמות ושבכה ורמונים על הכותרת סביב הכל נחשת וכאלה לעמוד השני ורמונים׃ 24O 52 23 ויהיו הרמנים תשעים וששה רוחה כל הרמונים מאה על השבכה סביב׃ 24O 52 24 ויקח רב טבחים את שריה כהן הראש ואת צפניה כהן המשנה ואת שלשת שמרי הסף׃ 24O 52 25 ומן העיר לקח סריס אחד אשר היה פקיד על אנשי המלחמה ושבעה אנשים מראי פני המלך אשר נמצאו בעיר ואת ספר שר הצבא המצבא את עם הארץ וששים איש מעם הארץ הנמצאים בתוך העיר׃ 24O 52 26 ויקח אותם נבוזראדן רב טבחים וילך אותם אל מלך בבל רבלתה׃ 24O 52 27 ויכה אותם מלך בבל וימתם ברבלה בארץ חמת ויגל יהודה מעל אדמתו׃ 24O 52 28 זה העם אשר הגלה נבוכדראצר בשנת שבע יהודים שלשת אלפים ועשרים ושלשה׃ 24O 52 29 בשנת שמונה עשרה לנבוכדראצר מירושלם נפש שמנה מאות שלשים ושנים׃ 24O 52 30 בשנת שלש ועשרים לנבוכדראצר הגלה נבוזראדן רב טבחים יהודים נפש שבע מאות ארבעים וחמשה כל נפש ארבעת אלפים ושש מאות׃ 24O 52 31 ויהי בשלשים ושבע שנה לגלות יהויכן מלך יהודה בשנים עשר חדש בעשרים וחמשה לחדש נשא אויל מרדך מלך בבל בשנת מלכתו את ראש יהויכין מלך יהודה ויצא אותו מבית הכליא׃ 24O 52 32 וידבר אתו טבות ויתן את כסאו ממעל לכסא מלכים אשר אתו בבבל׃ 24O 52 33 ושנה את בגדי כלאו ואכל לחם לפניו תמיד כל ימי חיו׃ 24O 52 34 וארחתו ארחת תמיד נתנה לו מאת מלך בבל דבר יום ביומו עד יום מותו כל ימי חייו׃ 25O 1 1 איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה רבתי בגוים שרתי במדינות היתה למס׃ 25O 1 2 בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה אין לה מנחם מכל אהביה כל רעיה בגדו בה היו לה לאיבים׃ 25O 1 3 גלתה יהודה מעני ומרב עבדה היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח כל רדפיה השיגוה בין המצרים׃ 25O 1 4 דרכי ציון אבלות מבלי באי מועד כל שעריה שוממין כהניה נאנחים בתולתיה נוגות והיא מר לה׃ 25O 1 5 היו צריה לראש איביה שלו כי יהוה הוגה על רב פשעיה עולליה הלכו שבי לפני צר׃ 25O 1 6 ויצא מן בת ציון כל הדרה היו שריה כאילים לא מצאו מרעה וילכו בלא כח לפני רודף׃ 25O 1 7 זכרה ירושלם ימי עניה ומרודיה כל מחמדיה אשר היו מימי קדם בנפל עמה ביד צר ואין עוזר לה ראוה צרים שחקו על משבתה׃ 25O 1 8 חטא חטאה ירושלם על כן לנידה היתה כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה גם היא נאנחה ותשב אחור׃ 25O 1 9 טמאתה בשוליה לא זכרה אחריתה ותרד פלאים אין מנחם לה ראה יהוה את עניי כי הגדיל אויב׃ 25O 1 10 ידו פרש צר על כל מחמדיה כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צויתה לא יבאו בקהל לך׃ 25O 1 11 כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמודיהם באכל להשיב נפש ראה יהוה והביטה כי הייתי זוללה׃ 25O 1 12 לוא אליכם כל עברי דרך הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאבי אשר עולל לי אשר הוגה יהוה ביום חרון אפו׃ 25O 1 13 ממרום שלח אש בעצמתי וירדנה פרש רשת לרגלי השיבני אחור נתנני שממה כל היום דוה׃ 25O 1 14 נשקד על פשעי בידו ישתרגו עלו על צוארי הכשיל כחי נתנני אדני בידי לא אוכל קום׃ 25O 1 15 סלה כל אבירי אדני בקרבי קרא עלי מועד לשבר בחורי גת דרך אדני לבתולת בת יהודה׃ 25O 1 16 על אלה אני בוכיה עיני עיני ירדה מים כי רחק ממני מנחם משיב נפשי היו בני שוממים כי גבר אויב׃ 25O 1 17 פרשה ציון בידיה אין מנחם לה צוה יהוה ליעקב סביביו צריו היתה ירושלם לנדה ביניהם׃ 25O 1 18 צדיק הוא יהוה כי פיהו מריתי שמעו נא כל עמים וראו מכאבי בתולתי ובחורי הלכו בשבי׃ 25O 1 19 קראתי למאהבי המה רמוני כהני וזקני בעיר גועו כי בקשו אכל למו וישיבו את נפשם׃ 25O 1 20 ראה יהוה כי צר לי מעי חמרמרו נהפך לבי בקרבי כי מרו מריתי מחוץ שכלה חרב בבית כמות׃ 25O 1 21 שמעו כי נאנחה אני אין מנחם לי כל איבי שמעו רעתי ששו כי אתה עשית הבאת יום קראת ויהיו כמוני׃ 25O 1 22 תבא כל רעתם לפניך ועולל למו כאשר עוללת לי על כל פשעי כי רבות אנחתי ולבי דוי׃ 25O 2 1 איכה יעיב באפו אדני את בת ציון השליך משמים ארץ תפארת ישראל ולא זכר הדם רגליו ביום אפו׃ 25O 2 2 בלע אדני לא חמל את כל נאות יעקב הרס בעברתו מבצרי בת יהודה הגיע לארץ חלל ממלכה ושריה׃ 25O 2 3 גדע בחרי אף כל קרן ישראל השיב אחור ימינו מפני אויב ויבער ביעקב כאש להבה אכלה סביב׃ 25O 2 4 דרך קשתו כאויב נצב ימינו כצר ויהרג כל מחמדי עין באהל בת ציון שפך כאש חמתו׃ 25O 2 5 היה אדני כאויב בלע ישראל בלע כל ארמנותיה שחת מבצריו וירב בבת יהודה תאניה ואניה׃ 25O 2 6 ויחמס כגן שכו שחת מועדו שכח יהוה בציון מועד ושבת וינאץ בזעם אפו מלך וכהן׃ 25O 2 7 זנח אדני מזבחו נאר מקדשו הסגיר ביד אויב חומת ארמנותיה קול נתנו בבית יהוה כיום מועד׃ 25O 2 8 חשב יהוה להשחית חומת בת ציון נטה קו לא השיב ידו מבלע ויאבל חל וחומה יחדו אמללו׃ 25O 2 9 טבעו בארץ שעריה אבד ושבר בריחיה מלכה ושריה בגוים אין תורה גם נביאיה לא מצאו חזון מיהוה׃ 25O 2 10 ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון העלו עפר על ראשם חגרו שקים הורידו לארץ ראשן בתולת ירושלם׃ 25O 2 11 כלו בדמעות עיני חמרמרו מעי נשפך לארץ כבדי על שבר בת עמי בעטף עולל ויונק ברחבות קריה׃ 25O 2 12 לאמתם יאמרו איה דגן ויין בהתעטפם כחלל ברחבות עיר בהשתפך נפשם אל חיק אמתם׃ 25O 2 13 מה אעודך מה אדמה לך הבת ירושלם מה אשוה לך ואנחמך בתולת בת ציון כי גדול כים שברך מי ירפא לך׃ 25O 2 14 נביאיך חזו לך שוא ותפל ולא גלו על עונך להשיב שביתך ויחזו לך משאות שוא ומדוחים׃ 25O 2 15 ספקו עליך כפים כל עברי דרך שרקו וינעו ראשם על בת ירושלם הזאת העיר שיאמרו כלילת יפי משוש לכל הארץ׃ 25O 2 16 פצו עליך פיהם כל אויביך שרקו ויחרקו שן אמרו בלענו אך זה היום שקוינהו מצאנו ראינו׃ 25O 2 17 עשה יהוה אשר זמם בצע אמרתו אשר צוה מימי קדם הרס ולא חמל וישמח עליך אויב הרים קרן צריך׃ 25O 2 18 צעק לבם אל אדני חומת בת ציון הורידי כנחל דמעה יומם ולילה אל תתני פוגת לך אל תדם בת עינך׃ 25O 2 19 קומי רני בליל לראש אשמרות שפכי כמים לבך נכח פני אדני שאי אליו כפיך על נפש עולליך העטופים ברעב בראש כל חוצות׃ 25O 2 20 ראה יהוה והביטה למי עוללת כה אם תאכלנה נשים פרים עללי טפחים אם יהרג במקדש אדני כהן ונביא׃ 25O 2 21 שכבו לארץ חוצות נער וזקן בתולתי ובחורי נפלו בחרב הרגת ביום אפך טבחת לא חמלת׃ 25O 2 22 תקרא כיום מועד מגורי מסביב ולא היה ביום אף יהוה פליט ושריד אשר טפחתי ורביתי איבי כלם׃ 25O 3 1 אני הגבר ראה עני בשבט עברתו׃ 25O 3 2 אותי נהג וילך חשך ולא אור׃ 25O 3 3 אך בי ישב יהפך ידו כל היום׃ 25O 3 4 בלה בשרי ועורי שבר עצמותי׃ 25O 3 5 בנה עלי ויקף ראש ותלאה׃ 25O 3 6 במחשכים הושיבני כמתי עולם׃ 25O 3 7 גדר בעדי ולא אצא הכביד נחשתי׃ 25O 3 8 גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי׃ 25O 3 9 גדר דרכי בגזית נתיבתי עוה׃ 25O 3 10 דב ארב הוא לי אריה במסתרים׃ 25O 3 11 דרכי סורר ויפשחני שמני שמם׃ 25O 3 12 דרך קשתו ויציבני כמטרא לחץ׃ 25O 3 13 הביא בכליותי בני אשפתו׃ 25O 3 14 הייתי שחק לכל עמי נגינתם כל היום׃ 25O 3 15 השביעני במרורים הרוני לענה׃ 25O 3 16 ויגרס בחצץ שני הכפישני באפר׃ 25O 3 17 ותזנח משלום נפשי נשיתי טובה׃ 25O 3 18 ואמר אבד נצחי ותוחלתי מיהוה׃ 25O 3 19 זכר עניי ומרודי לענה וראש׃ 25O 3 20 זכור תזכור ותשיח עלי נפשי׃ 25O 3 21 זאת אשיב אל לבי על כן אוחיל׃ 25O 3 22 חסדי יהוה כי לא תמנו כי לא כלו רחמיו׃ 25O 3 23 חדשים לבקרים רבה אמונתך׃ 25O 3 24 חלקי יהוה אמרה נפשי על כן אוחיל לו׃ 25O 3 25 טוב יהוה לקוו לנפש תדרשנו׃ 25O 3 26 טוב ויחיל ודומם לתשועת יהוה׃ 25O 3 27 טוב לגבר כי ישא על בנעוריו׃ 25O 3 28 ישב בדד וידם כי נטל עליו׃ 25O 3 29 יתן בעפר פיהו אולי יש תקוה׃ 25O 3 30 יתן למכהו לחי ישבע בחרפה׃ 25O 3 31 כי לא יזנח לעולם אדני׃ 25O 3 32 כי אם הוגה ורחם כרב חסדו׃ 25O 3 33 כי לא ענה מלבו ויגה בני איש׃ 25O 3 34 לדכא תחת רגליו כל אסירי ארץ׃ 25O 3 35 להטות משפט גבר נגד פני עליון׃ 25O 3 36 לעות אדם בריבו אדני לא ראה׃ 25O 3 37 מי זה אמר ותהי אדני לא צוה׃ 25O 3 38 מפי עליון לא תצא הרעות והטוב׃ 25O 3 39 מה יתאונן אדם חי גבר על חטאו׃ 25O 3 40 נחפשה דרכינו ונחקרה ונשובה עד יהוה׃ 25O 3 41 נשא לבבנו אל כפים אל אל בשמים׃ 25O 3 42 נחנו פשענו ומרינו אתה לא סלחת׃ 25O 3 43 סכתה באף ותרדפנו הרגת לא חמלת׃ 25O 3 44 סכותה בענן לך מעבור תפלה׃ 25O 3 45 סחי ומאוס תשימנו בקרב העמים׃ 25O 3 46 פצו עלינו פיהם כל איבינו׃ 25O 3 47 פחד ופחת היה לנו השאת והשבר׃ 25O 3 48 פלגי מים תרד עיני על שבר בת עמי׃ 25O 3 49 עיני נגרה ולא תדמה מאין הפגות׃ 25O 3 50 עד ישקיף וירא יהוה משמים׃ 25O 3 51 עיני עוללה לנפשי מכל בנות עירי׃ 25O 3 52 צוד צדוני כצפור איבי חנם׃ 25O 3 53 צמתו בבור חיי וידו אבן בי׃ 25O 3 54 צפו מים על ראשי אמרתי נגזרתי׃ 25O 3 55 קראתי שמך יהוה מבור תחתיות׃ 25O 3 56 קולי שמעת אל תעלם אזנך לרוחתי לשועתי׃ 25O 3 57 קרבת ביום אקראך אמרת אל תירא׃ 25O 3 58 רבת אדני ריבי נפשי גאלת חיי׃ 25O 3 59 ראיתה יהוה עותתי שפטה משפטי׃ 25O 3 60 ראיתה כל נקמתם כל מחשבתם לי׃ 25O 3 61 שמעת חרפתם יהוה כל מחשבתם עלי׃ 25O 3 62 שפתי קמי והגיונם עלי כל היום׃ 25O 3 63 שבתם וקימתם הביטה אני מנגינתם׃ 25O 3 64 תשיב להם גמול יהוה כמעשה ידיהם׃ 25O 3 65 תתן להם מגנת לב תאלתך להם׃ 25O 3 66 תרדף באף ותשמידם מתחת שמי יהוה׃ 25O 4 1 איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב תשתפכנה אבני קדש בראש כל חוצות׃ 25O 4 2 בני ציון היקרים המסלאים בפז איכה נחשבו לנבלי חרש מעשה ידי יוצר׃ 25O 4 3 גם תנין חלצו שד היניקו גוריהן בת עמי לאכזר כי ענים במדבר׃ 25O 4 4 דבק לשון יונק אל חכו בצמא עוללים שאלו לחם פרש אין להם׃ 25O 4 5 האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות׃ 25O 4 6 ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים׃ 25O 4 7 זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם׃ 25O 4 8 חשך משחור תארם לא נכרו בחוצות צפד עורם על עצמם יבש היה כעץ׃ 25O 4 9 טובים היו חללי חרב מחללי רעב שהם יזובו מדקרים מתנובת שדי׃ 25O 4 10 ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן היו לברות למו בשבר בת עמי׃ 25O 4 11 כלה יהוה את חמתו שפך חרון אפו ויצת אש בציון ותאכל יסודתיה׃ 25O 4 12 לא האמינו מלכי ארץ וכל ישבי תבל כי יבא צר ואויב בשערי ירושלם׃ 25O 4 13 מחטאת נביאיה עונות כהניה השפכים בקרבה דם צדיקים׃ 25O 4 14 נעו עורים בחוצות נגאלו בדם בלא יוכלו יגעו בלבשיהם׃ 25O 4 15 סורו טמא קראו למו סורו סורו אל תגעו כי נצו גם נעו אמרו בגוים לא יוסיפו לגור׃ 25O 4 16 פני יהוה חלקם לא יוסיף להביטם פני כהנים לא נשאו זקנים לא חננו׃ 25O 4 17 עודינה תכלינה עינינו אל עזרתנו הבל בצפיתנו צפינו אל גוי לא יושע׃ 25O 4 18 צדו צעדינו מלכת ברחבתינו קרב קצינו מלאו ימינו כי בא קצינו׃ 25O 4 19 קלים היו רדפינו מנשרי שמים על ההרים דלקנו במדבר ארבו לנו׃ 25O 4 20 רוח אפינו משיח יהוה נלכד בשחיתותם אשר אמרנו בצלו נחיה בגוים׃ 25O 4 21 שישי ושמחי בת אדום יושבתי בארץ עוץ גם עליך תעבר כוס תשכרי ותתערי׃ 25O 4 22 תם עונך בת ציון לא יוסיף להגלותך פקד עונך בת אדום גלה על חטאתיך׃ 25O 5 1 זכר יהוה מה היה לנו הביט וראה את חרפתנו׃ 25O 5 2 נחלתנו נהפכה לזרים בתינו לנכרים׃ 25O 5 3 יתומים היינו אין אב אמתינו כאלמנות׃ 25O 5 4 מימינו בכסף שתינו עצינו במחיר יבאו׃ 25O 5 5 על צוארנו נרדפנו יגענו לא הונח לנו׃ 25O 5 6 מצרים נתנו יד אשור לשבע לחם׃ 25O 5 7 אבתינו חטאו אינם אנחנו עונתיהם סבלנו׃ 25O 5 8 עבדים משלו בנו פרק אין מידם׃ 25O 5 9 בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר׃ 25O 5 10 עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב׃ 25O 5 11 נשים בציון ענו בתלת בערי יהודה׃ 25O 5 12 שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו׃ 25O 5 13 בחורים טחון נשאו ונערים בעץ כשלו׃ 25O 5 14 זקנים משער שבתו בחורים מנגינתם׃ 25O 5 15 שבת משוש לבנו נהפך לאבל מחלנו׃ 25O 5 16 נפלה עטרת ראשנו אוי נא לנו כי חטאנו׃ 25O 5 17 על זה היה דוה לבנו על אלה חשכו עינינו׃ 25O 5 18 על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו׃ 25O 5 19 אתה יהוה לעולם תשב כסאך לדר ודור׃ 25O 5 20 למה לנצח תשכחנו תעזבנו לארך ימים׃ 25O 5 21 השיבנו יהוה אליך ונשוב חדש ימינו כקדם׃ 25O 5 22 כי אם מאס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד׃ 26O 1 1 ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים׃ 26O 1 2 בחמשה לחדש היא השנה החמישית לגלות המלך יויכין׃ 26O 1 3 היה היה דבר יהוה אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר ותהי עליו שם יד יהוה׃ 26O 1 4 וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון ענן גדול ואש מתלקחת ונגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש׃ 26O 1 5 ומתוכה דמות ארבע חיות וזה מראיהן דמות אדם להנה׃ 26O 1 6 וארבעה פנים לאחת וארבע כנפים לאחת להם׃ 26O 1 7 ורגליהם רגל ישרה וכף רגליהם ככף רגל עגל ונצצים כעין נחשת קלל׃ 26O 1 8 וידו אדם מתחת כנפיהם על ארבעת רבעיהם ופניהם וכנפיהם לארבעתם׃ 26O 1 9 חברת אשה אל אחותה כנפיהם לא יסבו בלכתן איש אל עבר פניו ילכו׃ 26O 1 10 ודמות פניהם פני אדם ופני אריה אל הימין לארבעתם ופני שור מהשמאול לארבעתן ופני נשר לארבעתן׃ 26O 1 11 ופניהם וכנפיהם פרדות מלמעלה לאיש שתים חברות איש ושתים מכסות את גויתיהנה׃ 26O 1 12 ואיש אל עבר פניו ילכו אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו לא יסבו בלכתן׃ 26O 1 13 ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בערות כמראה הלפדים היא מתהלכת בין החיות ונגה לאש ומן האש יוצא ברק׃ 26O 1 14 והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק׃ 26O 1 15 וארא החיות והנה אופן אחד בארץ אצל החיות לארבעת פניו׃ 26O 1 16 מראה האופנים ומעשיהם כעין תרשיש ודמות אחד לארבעתן ומראיהם ומעשיהם כאשר יהיה האופן בתוך האופן׃ 26O 1 17 על ארבעת רבעיהן בלכתם ילכו לא יסבו בלכתן׃ 26O 1 18 וגביהן וגבה להם ויראה להם וגבתם מלאת עינים סביב לארבעתן׃ 26O 1 19 ובלכת החיות ילכו האופנים אצלם ובהנשא החיות מעל הארץ ינשאו האופנים׃ 26O 1 20 על אשר יהיה שם הרוח ללכת ילכו שמה הרוח ללכת והאופנים ינשאו לעמתם כי רוח החיה באופנים׃ 26O 1 21 בלכתם ילכו ובעמדם יעמדו ובהנשאם מעל הארץ ינשאו האופנים לעמתם כי רוח החיה באופנים׃ 26O 1 22 ודמות על ראשי החיה רקיע כעין הקרח הנורא נטוי על ראשיהם מלמעלה׃ 26O 1 23 ותחת הרקיע כנפיהם ישרות אשה אל אחותה לאיש שתים מכסות להנה ולאיש שתים מכסות להנה את גויתיהם׃ 26O 1 24 ואשמע את קול כנפיהם כקול מים רבים כקול שדי בלכתם קול המלה כקול מחנה בעמדם תרפינה כנפיהן׃ 26O 1 25 ויהי קול מעל לרקיע אשר על ראשם בעמדם תרפינה כנפיהן׃ 26O 1 26 וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה׃ 26O 1 27 וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב׃ 26O 1 28 כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד יהוה ואראה ואפל על פני ואשמע קול מדבר׃ 26O 2 1 ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך׃ 26O 2 2 ותבא בי רוח כאשר דבר אלי ותעמדני על רגלי ואשמע את מדבר אלי׃ 26O 2 3 ויאמר אלי בן אדם שולח אני אותך אל בני ישראל אל גוים המורדים אשר מרדו בי המה ואבותם פשעו בי עד עצם היום הזה׃ 26O 2 4 והבנים קשי פנים וחזקי לב אני שולח אותך אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה׃ 26O 2 5 והמה אם ישמעו ואם יחדלו כי בית מרי המה וידעו כי נביא היה בתוכם׃ 26O 2 6 ואתה בן אדם אל תירא מהם ומדבריהם אל תירא כי סרבים וסלונים אותך ואל עקרבים אתה יושב מדבריהם אל תירא ומפניהם אל תחת כי בית מרי המה׃ 26O 2 7 ודברת את דברי אליהם אם ישמעו ואם יחדלו כי מרי המה׃ 26O 2 8 ואתה בן אדם שמע את אשר אני מדבר אליך אל תהי מרי כבית המרי פצה פיך ואכל את אשר אני נתן אליך׃ 26O 2 9 ואראה והנה יד שלוחה אלי והנה בו מגלת ספר׃ 26O 2 10 ויפרש אותה לפני והיא כתובה פנים ואחור וכתוב אליה קנים והגה והי׃ 26O 3 1 ויאמר אלי בן אדם את אשר תמצא אכול אכול את המגלה הזאת ולך דבר אל בית ישראל׃ 26O 3 2 ואפתח את פי ויאכלני את המגלה הזאת׃ 26O 3 3 ויאמר אלי בן אדם בטנך תאכל ומעיך תמלא את המגלה הזאת אשר אני נתן אליך ואכלה ותהי בפי כדבש למתוק׃ 26O 3 4 ויאמר אלי בן אדם לך בא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם׃ 26O 3 5 כי לא אל עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אל בית ישראל׃ 26O 3 6 לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך׃ 26O 3 7 ובית ישראל לא יאבו לשמע אליך כי אינם אבים לשמע אלי כי כל בית ישראל חזקי מצח וקשי לב המה׃ 26O 3 8 הנה נתתי את פניך חזקים לעמת פניהם ואת מצחך חזק לעמת מצחם׃ 26O 3 9 כשמיר חזק מצר נתתי מצחך לא תירא אותם ולא תחת מפניהם כי בית מרי המה׃ 26O 3 10 ויאמר אלי בן אדם את כל דברי אשר אדבר אליך קח בלבבך ובאזניך שמע׃ 26O 3 11 ולך בא אל הגולה אל בני עמך ודברת אליהם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה אם ישמעו ואם יחדלו׃ 26O 3 12 ותשאני רוח ואשמע אחרי קול רעש גדול ברוך כבוד יהוה ממקומו׃ 26O 3 13 וקול כנפי החיות משיקות אשה אל אחותה וקול האופנים לעמתם וקול רעש גדול׃ 26O 3 14 ורוח נשאתני ותקחני ואלך מר בחמת רוחי ויד יהוה עלי חזקה׃ 26O 3 15 ואבוא אל הגולה תל אביב הישבים אל נהר כבר ואשר המה יושבים שם ואשב שם שבעת ימים משמים בתוכם׃ 26O 3 16 ויהי מקצה שבעת ימים ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 3 17 בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אותם ממני׃ 26O 3 18 באמרי לרשע מות תמות ולא הזהרתו ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הרשעה לחיתו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃ 26O 3 19 ואתה כי הזהרת רשע ולא שב מרשעו ומדרכו הרשעה הוא בעונו ימות ואתה את נפשך הצלת׃ 26O 3 20 ובשוב צדיק מצדקו ועשה עול ונתתי מכשול לפניו הוא ימות כי לא הזהרתו בחטאתו ימות ולא תזכרן צדקתו אשר עשה ודמו מידך אבקש׃ 26O 3 21 ואתה כי הזהרתו צדיק לבלתי חטא צדיק והוא לא חטא חיו יחיה כי נזהר ואתה את נפשך הצלת׃ 26O 3 22 ותהי עלי שם יד יהוה ויאמר אלי קום צא אל הבקעה ושם אדבר אותך׃ 26O 3 23 ואקום ואצא אל הבקעה והנה שם כבוד יהוה עמד ככבוד אשר ראיתי על נהר כבר ואפל על פני׃ 26O 3 24 ותבא בי רוח ותעמדני על רגלי וידבר אתי ויאמר אלי בא הסגר בתוך ביתך׃ 26O 3 25 ואתה בן אדם הנה נתנו עליך עבותים ואסרוך בהם ולא תצא בתוכם׃ 26O 3 26 ולשונך אדביק אל חכך ונאלמת ולא תהיה להם לאיש מוכיח כי בית מרי המה׃ 26O 3 27 ובדברי אותך אפתח את פיך ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה השמע ישמע והחדל יחדל כי בית מרי המה׃ 26O 4 1 ואתה בן אדם קח לך לבנה ונתתה אותה לפניך וחקות עליה עיר את ירושלם׃ 26O 4 2 ונתתה עליה מצור ובנית עליה דיק ושפכת עליה סללה ונתתה עליה מחנות ושים עליה כרים סביב׃ 26O 4 3 ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר והכינתה את פניך אליה והיתה במצור וצרת עליה אות היא לבית ישראל׃ 26O 4 4 ואתה שכב על צדך השמאלי ושמת את עון בית ישראל עליו מספר הימים אשר תשכב עליו תשא את עונם׃ 26O 4 5 ואני נתתי לך את שני עונם למספר ימים שלש מאות ותשעים יום ונשאת עון בית ישראל׃ 26O 4 6 וכלית את אלה ושכבת על צדך הימוני שנית ונשאת את עון בית יהודה ארבעים יום יום לשנה יום לשנה נתתיו לך׃ 26O 4 7 ואל מצור ירושלם תכין פניך וזרעך חשופה ונבאת עליה׃ 26O 4 8 והנה נתתי עליך עבותים ולא תהפך מצדך אל צדך עד כלותך ימי מצורך׃ 26O 4 9 ואתה קח לך חטין ושערים ופול ועדשים ודחן וכסמים ונתתה אותם בכלי אחד ועשית אותם לך ללחם מספר הימים אשר אתה שוכב על צדך שלש מאות ותשעים יום תאכלנו׃ 26O 4 10 ומאכלך אשר תאכלנו במשקול עשרים שקל ליום מעת עד עת תאכלנו׃ 26O 4 11 ומים במשורה תשתה ששית ההין מעת עד עת תשתה׃ 26O 4 12 ועגת שערים תאכלנה והיא בגללי צאת האדם תעגנה לעיניהם׃ 26O 4 13 ויאמר יהוה ככה יאכלו בני ישראל את לחמם טמא בגוים אשר אדיחם שם׃ 26O 4 14 ואמר אהה אדני יהוה הנה נפשי לא מטמאה ונבלה וטרפה לא אכלתי מנעורי ועד עתה ולא בא בפי בשר פגול׃ 26O 4 15 ויאמר אלי ראה נתתי לך את צפועי הבקר תחת גללי האדם ועשית את לחמך עליהם׃ 26O 4 16 ויאמר אלי בן אדם הנני שבר מטה לחם בירושלם ואכלו לחם במשקל ובדאגה ומים במשורה ובשממון ישתו׃ 26O 4 17 למען יחסרו לחם ומים ונשמו איש ואחיו ונמקו בעונם׃ 26O 5 1 ואתה בן אדם קח לך חרב חדה תער הגלבים תקחנה לך והעברת על ראשך ועל זקנך ולקחת לך מאזני משקל וחלקתם׃ 26O 5 2 שלשית באור תבעיר בתוך העיר כמלאת ימי המצור ולקחת את השלשית תכה בחרב סביבותיה והשלשית תזרה לרוח וחרב אריק אחריהם׃ 26O 5 3 ולקחת משם מעט במספר וצרת אותם בכנפיך׃ 26O 5 4 ומהם עוד תקח והשלכת אותם אל תוך האש ושרפת אתם באש ממנו תצא אש אל כל בית ישראל׃ 26O 5 5 כה אמר אדני יהוה זאת ירושלם בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות׃ 26O 5 6 ותמר את משפטי לרשעה מן הגוים ואת חקותי מן הארצות אשר סביבותיה כי במשפטי מאסו וחקותי לא הלכו בהם׃ 26O 5 7 לכן כה אמר אדני יהוה יען המנכם מן הגוים אשר סביבותיכם בחקותי לא הלכתם ואת משפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם לא עשיתם׃ 26O 5 8 לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך גם אני ועשיתי בתוכך משפטים לעיני הגוים׃ 26O 5 9 ועשיתי בך את אשר לא עשיתי ואת אשר לא אעשה כמהו עוד יען כל תועבתיך׃ 26O 5 10 לכן אבות יאכלו בנים בתוכך ובנים יאכלו אבותם ועשיתי בך שפטים וזריתי את כל שאריתך לכל רוח׃ 26O 5 11 לכן חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען את מקדשי טמאת בכל שקוציך ובכל תועבתיך וגם אני אגרע ולא תחוס עיני וגם אני לא אחמול׃ 26O 5 12 שלשתיך בדבר ימותו וברעב יכלו בתוכך והשלשית בחרב יפלו סביבותיך והשלישית לכל רוח אזרה וחרב אריק אחריהם׃ 26O 5 13 וכלה אפי והנחותי חמתי בם והנחמתי וידעו כי אני יהוה דברתי בקנאתי בכלותי חמתי בם׃ 26O 5 14 ואתנך לחרבה ולחרפה בגוים אשר סביבותיך לעיני כל עובר׃ 26O 5 15 והיתה חרפה וגדופה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתכחות חמה אני יהוה דברתי׃ 26O 5 16 בשלחי את חצי הרעב הרעים בהם אשר היו למשחית אשר אשלח אותם לשחתכם ורעב אסף עליכם ושברתי לכם מטה לחם׃ 26O 5 17 ושלחתי עליכם רעב וחיה רעה ושכלך ודבר ודם יעבר בך וחרב אביא עליך אני יהוה דברתי׃ 26O 6 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 6 2 בן אדם שים פניך אל הרי ישראל והנבא אליהם׃ 26O 6 3 ואמרת הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאית הנני אני מביא עליכם חרב ואבדתי במותיכם׃ 26O 6 4 ונשמו מזבחותיכם ונשברו חמניכם והפלתי חלליכם לפני גלוליכם׃ 26O 6 5 ונתתי את פגרי בני ישראל לפני גלוליהם וזריתי את עצמותיכם סביבות מזבחותיכם׃ 26O 6 6 בכל מושבותיכם הערים תחרבנה והבמות תישמנה למען יחרבו ויאשמו מזבחותיכם ונשברו ונשבתו גלוליכם ונגדעו חמניכם ונמחו מעשיכם׃ 26O 6 7 ונפל חלל בתוככם וידעתם כי אני יהוה׃ 26O 6 8 והותרתי בהיות לכם פליטי חרב בגוים בהזרותיכם בארצות׃ 26O 6 9 וזכרו פליטיכם אותי בגוים אשר נשבו שם אשר נשברתי את לבם הזונה אשר סר מעלי ואת עיניהם הזנות אחרי גלוליהם ונקטו בפניהם אל הרעות אשר עשו לכל תועבתיהם׃ 26O 6 10 וידעו כי אני יהוה לא אל חנם דברתי לעשות להם הרעה הזאת׃ 26O 6 11 כה אמר אדני יהוה הכה בכפך ורקע ברגלך ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל אשר בחרב ברעב ובדבר יפלו׃ 26O 6 12 הרחוק בדבר ימות והקרוב בחרב יפול והנשאר והנצור ברעב ימות וכליתי חמתי בם׃ 26O 6 13 וידעתם כי אני יהוה בהיות חלליהם בתוך גלוליהם סביבות מזבחותיהם אל כל גבעה רמה בכל ראשי ההרים ותחת כל עץ רענן ותחת כל אלה עבתה מקום אשר נתנו שם ריח ניחח לכל גלוליהם׃ 26O 6 14 ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה׃ 26O 7 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 7 2 ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבעת כנפות הארץ׃ 26O 7 3 עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך׃ 26O 7 4 ולא תחוס עיני עליך ולא אחמול כי דרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה׃ 26O 7 5 כה אמר אדני יהוה רעה אחת רעה הנה באה׃ 26O 7 6 קץ בא בא הקץ הקיץ אליך הנה באה׃ 26O 7 7 באה הצפירה אליך יושב הארץ בא העת קרוב היום מהומה ולא הד הרים׃ 26O 7 8 עתה מקרוב אשפוך חמתי עליך וכליתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבותיך׃ 26O 7 9 ולא תחוס עיני ולא אחמול כדרכיך עליך אתן ותועבותיך בתוכך תהיין וידעתם כי אני יהוה מכה׃ 26O 7 10 הנה היום הנה באה יצאה הצפרה צץ המטה פרח הזדון׃ 26O 7 11 החמס קם למטה רשע לא מהם ולא מהמונם ולא מהמהם ולא נה בהם׃ 26O 7 12 בא העת הגיע היום הקונה אל ישמח והמוכר אל יתאבל כי חרון אל כל המונה׃ 26O 7 13 כי המוכר אל הממכר לא ישוב ועוד בחיים חיתם כי חזון אל כל המונה לא ישוב ואיש בעונו חיתו לא יתחזקו׃ 26O 7 14 תקעו בתקוע והכין הכל ואין הלך למלחמה כי חרוני אל כל המונה׃ 26O 7 15 החרב בחוץ והדבר והרעב מבית אשר בשדה בחרב ימות ואשר בעיר רעב ודבר יאכלנו׃ 26O 7 16 ופלטו פליטיהם והיו אל ההרים כיוני הגאיות כלם המות איש בעונו׃ 26O 7 17 כל הידים תרפינה וכל ברכים תלכנה מים׃ 26O 7 18 וחגרו שקים וכסתה אותם פלצות ואל כל פנים בושה ובכל ראשיהם קרחה׃ 26O 7 19 כספם בחוצות ישליכו וזהבם לנדה יהיה כספם וזהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה נפשם לא ישבעו ומעיהם לא ימלאו כי מכשול עונם היה׃ 26O 7 20 וצבי עדיו לגאון שמהו וצלמי תועבתם שקוציהם עשו בו על כן נתתיו להם לנדה׃ 26O 7 21 ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה׃ 26O 7 22 והסבותי פני מהם וחללו את צפוני ובאו בה פריצים וחללוה׃ 26O 7 23 עשה הרתוק כי הארץ מלאה משפט דמים והעיר מלאה חמס׃ 26O 7 24 והבאתי רעי גוים וירשו את בתיהם והשבתי גאון עזים ונחלו מקדשיהם׃ 26O 7 25 קפדה בא ובקשו שלום ואין׃ 26O 7 26 הוה על הוה תבוא ושמעה אל שמועה תהיה ובקשו חזון מנביא ותורה תאבד מכהן ועצה מזקנים׃ 26O 7 27 המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה מדרכם אעשה אותם ובמשפטיהם אשפטם וידעו כי אני יהוה׃ 26O 8 1 ויהי בשנה הששית בששי בחמשה לחדש אני יושב בביתי וזקני יהודה יושבים לפני ותפל עלי שם יד אדני יהוה׃ 26O 8 2 ואראה והנה דמות כמראה אש ממראה מתניו ולמטה אש וממתניו ולמעלה כמראה זהר כעין החשמלה׃ 26O 8 3 וישלח תבנית יד ויקחני בציצת ראשי ותשא אתי רוח בין הארץ ובין השמים ותבא אתי ירושלמה במראות אלהים אל פתח שער הפנימית הפונה צפונה אשר שם מושב סמל הקנאה המקנה׃ 26O 8 4 והנה שם כבוד אלהי ישראל כמראה אשר ראיתי בבקעה׃ 26O 8 5 ויאמר אלי בן אדם שא נא עיניך דרך צפונה ואשא עיני דרך צפונה והנה מצפון לשער המזבח סמל הקנאה הזה בבאה׃ 26O 8 6 ויאמר אלי בן אדם הראה אתה מהם עשים תועבות גדלות אשר בית ישראל עשים פה לרחקה מעל מקדשי ועוד תשוב תראה תועבות גדלות׃ 26O 8 7 ויבא אתי אל פתח החצר ואראה והנה חר אחד בקיר׃ 26O 8 8 ויאמר אלי בן אדם חתר נא בקיר ואחתר בקיר והנה פתח אחד׃ 26O 8 9 ויאמר אלי בא וראה את התועבות הרעות אשר הם עשים פה׃ 26O 8 10 ואבוא ואראה והנה כל תבנית רמש ובהמה שקץ וכל גלולי בית ישראל מחקה על הקיר סביב סביב׃ 26O 8 11 ושבעים איש מזקני בית ישראל ויאזניהו בן שפן עמד בתוכם עמדים לפניהם ואיש מקטרתו בידו ועתר ענן הקטרת עלה׃ 26O 8 12 ויאמר אלי הראית בן אדם אשר זקני בית ישראל עשים בחשך איש בחדרי משכיתו כי אמרים אין יהוה ראה אתנו עזב יהוה את הארץ׃ 26O 8 13 ויאמר אלי עוד תשוב תראה תועבות גדלות אשר המה עשים׃ 26O 8 14 ויבא אתי אל פתח שער בית יהוה אשר אל הצפונה והנה שם הנשים ישבות מבכות את התמוז׃ 26O 8 15 ויאמר אלי הראית בן אדם עוד תשוב תראה תועבות גדלות מאלה׃ 26O 8 16 ויבא אתי אל חצר בית יהוה הפנימית והנה פתח היכל יהוה בין האולם ובין המזבח כעשרים וחמשה איש אחריהם אל היכל יהוה ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש׃ 26O 8 17 ויאמר אלי הראית בן אדם הנקל לבית יהודה מעשות את התועבות אשר עשו פה כי מלאו את הארץ חמס וישבו להכעיסני והנם שלחים את הזמורה אל אפם׃ 26O 8 18 וגם אני אעשה בחמה לא תחוס עיני ולא אחמל וקראו באזני קול גדול ולא אשמע אותם׃ 26O 9 1 ויקרא באזני קול גדול לאמר קרבו פקדות העיר ואיש כלי משחתו בידו׃ 26O 9 2 והנה ששה אנשים באים מדרך שער העליון אשר מפנה צפונה ואיש כלי מפצו בידו ואיש אחד בתוכם לבש בדים וקסת הספר במתניו ויבאו ויעמדו אצל מזבח הנחשת׃ 26O 9 3 וכבוד אלהי ישראל נעלה מעל הכרוב אשר היה עליו אל מפתן הבית ויקרא אל האיש הלבש הבדים אשר קסת הספר במתניו׃ 26O 9 4 ויאמר יהוה אלו עבר בתוך העיר בתוך ירושלם והתוית תו על מצחות האנשים הנאנחים והנאנקים על כל התועבות הנעשות בתוכה׃ 26O 9 5 ולאלה אמר באזני עברו בעיר אחריו והכו על תחס עיניכם ואל תחמלו׃ 26O 9 6 זקן בחור ובתולה וטף ונשים תהרגו למשחית ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו וממקדשי תחלו ויחלו באנשים הזקנים אשר לפני הבית׃ 26O 9 7 ויאמר אליהם טמאו את הבית ומלאו את החצרות חללים צאו ויצאו והכו בעיר׃ 26O 9 8 ויהי כהכותם ונאשאר אני ואפלה על פני ואזעק ואמר אהה אדני יהוה המשחית אתה את כל שארית ישראל בשפכך את חמתך על ירושלם׃ 26O 9 9 ויאמר אלי עון בית ישראל ויהודה גדול במאד מאד ותמלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה כי אמרו עזב יהוה את הארץ ואין יהוה ראה׃ 26O 9 10 וגם אני לא תחוס עיני ולא אחמל דרכם בראשם נתתי׃ 26O 9 11 והנה האיש לבש הבדים אשר הקסת במתניו משיב דבר לאמר עשיתי כאשר צויתני׃ 26O 10 1 ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרבים כאבן ספיר כמראה דמות כסא נראה עליהם׃ 26O 10 2 ויאמר אל האיש לבש הבדים ויאמר בא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חפניך גחלי אש מבינות לכרבים וזרק על העיר ויבא לעיני׃ 26O 10 3 והכרבים עמדים מימין לבית בבאו האיש והענן מלא את החצר הפנימית׃ 26O 10 4 וירם כבוד יהוה מעל הכרוב על מפתן הבית וימלא הבית את הענן והחצר מלאה את נגה כבוד יהוה׃ 26O 10 5 וקול כנפי הכרובים נשמע עד החצר החיצנה כקול אל שדי בדברו׃ 26O 10 6 ויהי בצותו את האיש לבש הבדים לאמר קח אש מבינות לגלגל מבינות לכרובים ויבא ויעמד אצל האופן׃ 26O 10 7 וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות הכרבים וישא ויתן אל חפני לבש הבדים ויקח ויצא׃ 26O 10 8 וירא לכרבים תבנית יד אדם תחת כנפיהם׃ 26O 10 9 ואראה והנה ארבעה אופנים אצל הכרובים אופן אחד אצל הכרוב אחד ואופן אחד אצל הכרוב אחד ומראה האופנים כעין אבן תרשיש׃ 26O 10 10 ומראיהם דמות אחד לארבעתם כאשר יהיה האופן בתוך האופן׃ 26O 10 11 בלכתם אל ארבעת רבעיהם ילכו לא יסבו בלכתם כי המקום אשר יפנה הראש אחריו ילכו לא יסבו בלכתם׃ 26O 10 12 וכל בשרם וגבהם וידיהם וכנפיהם והאופנים מלאים עינים סביב לארבעתם אופניהם׃ 26O 10 13 לאופנים להם קורא הגלגל באזני׃ 26O 10 14 וארבעה פנים לאחד פני האחד פני הכרוב ופני השני פני אדם והשלישי פני אריה והרביעי פני נשר׃ 26O 10 15 וירמו הכרובים היא החיה אשר ראיתי בנהר כבר׃ 26O 10 16 ובלכת הכרובים ילכו האופנים אצלם ובשאת הכרובים את כנפיהם לרום מעל הארץ לא יסבו האופנים גם הם מאצלם׃ 26O 10 17 בעמדם יעמדו וברומם ירומו אותם כי רוח החיה בהם׃ 26O 10 18 ויצא כבוד יהוה מעל מפתן הבית ויעמד על הכרובים׃ 26O 10 19 וישאו הכרובים את כנפיהם וירומו מן הארץ לעיני בצאתם והאופנים לעמתם ויעמד פתח שער בית יהוה הקדמוני וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה׃ 26O 10 20 היא החיה אשר ראיתי תחת אלהי ישראל בנהר כבר ואדע כי כרובים המה׃ 26O 10 21 ארבעה ארבעה פנים לאחד וארבע כנפים לאחד ודמות ידי אדם תחת כנפיהם׃ 26O 10 22 ודמות פניהם המה הפנים אשר ראיתי על נהר כבר מראיהם ואותם איש אל עבר פניו ילכו׃ 26O 11 1 ותשא אתי רוח ותבא אתי אל שער בית יהוה הקדמוני הפונה קדימה והנה בפתח השער עשרים וחמשה איש ואראה בתוכם את יאזניה בן עזר ואת פלטיהו בן בניהו שרי העם׃ 26O 11 2 ויאמר אלי בן אדם אלה האנשים החשבים און והיעצים עצת רע בעיר הזאת׃ 26O 11 3 האמרים לא בקרוב בנות בתים היא הסיר ואנחנו הבשר׃ 26O 11 4 לכן הנבא עליהם הנבא בן אדם׃ 26O 11 5 ותפל עלי רוח יהוה ויאמר אלי אמר כה אמר יהוה כן אמרתם בית ישראל ומעלות רוחכם אני ידעתיה׃ 26O 11 6 הרביתם חלליכם בעיר הזאת ומלאתם חוצתיה חלל׃ 26O 11 7 לכן כה אמר אדני יהוה חלליכם אשר שמתם בתוכה המה הבשר והיא הסיר ואתכם הוציא מתוכה׃ 26O 11 8 חרב יראתם וחרב אביא עליכם נאם אדני יהוה׃ 26O 11 9 והוצאתי אתכם מתוכה ונתתי אתכם ביד זרים ועשיתי בכם שפטים׃ 26O 11 10 בחרב תפלו על גבול ישראל אשפוט אתכם וידעתם כי אני יהוה׃ 26O 11 11 היא לא תהיה לכם לסיר ואתם תהיו בתוכה לבשר אל גבול ישראל אשפט אתכם׃ 26O 11 12 וידעתם כי אני יהוה אשר בחקי לא הלכתם ומשפטי לא עשיתם וכמשפטי הגוים אשר סביבותיכם עשיתם׃ 26O 11 13 ויהי כהנבאי ופלטיהו בן בניה מת ואפל על פני ואזעק קול גדול ואמר אהה אדני יהוה כלה אתה עשה את שארית ישראל׃ 26O 11 14 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 11 15 בן אדם אחיך אחיך אנשי גאלתך וכל בית ישראל כלה אשר אמרו להם ישבי ירושלם רחקו מעל יהוה לנו היא נתנה הארץ למורשה׃ 26O 11 16 לכן אמר כה אמר אדני יהוה כי הרחקתים בגוים וכי הפיצותים בארצות ואהי להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם׃ 26O 11 17 לכן אמר כה אמר אדני יהוה וקבצתי אתכם מן העמים ואספתי אתכם מן הארצות אשר נפצותם בהם ונתתי לכם את אדמת ישראל׃ 26O 11 18 ובאו שמה והסירו את כל שקוציה ואת כל תועבתיה ממנה׃ 26O 11 19 וננתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר׃ 26O 11 20 למען בחקתי ילכו ואת משפטי ישמרו ועשו אתם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃ 26O 11 21 ואל לב שקוציהם ותועבותיהם לבם הלך דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃ 26O 11 22 וישאו הכרובים את כנפיהם והאופנים לעמתם וכבוד אלהי ישראל עליהם מלמעלה׃ 26O 11 23 ויעל כבוד יהוה מעל תוך העיר ויעמד על ההר אשר מקדם לעיר׃ 26O 11 24 ורוח נשאתני ותבאני כשדימה אל הגולה במראה ברוח אלהים ויעל מעלי המראה אשר ראיתי׃ 26O 11 25 ואדבר אל הגולה את כל דברי יהוה אשר הראני׃ 26O 12 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 12 2 בן אדם בתוך בית המרי אתה ישב אשר עינים להם לראות ולא ראו אזנים להם לשמע ולא שמעו כי בית מרי הם׃ 26O 12 3 ואתה בן אדם עשה לך כלי גולה וגלה יומם לעיניהם וגלית ממקומך אל מקום אחר לעיניהם אולי יראו כי בית מרי המה׃ 26O 12 4 והוצאת כליך ככלי גולה יומם לעיניהם ואתה תצא בערב לעיניהם כמוצאי גולה׃ 26O 12 5 לעיניהם חתר לך בקיר והוצאת בו׃ 26O 12 6 לעיניהם על כתף תשא בעלטה תוציא פניך תכסה ולא תראה את הארץ כי מופת נתתיך לבית ישראל׃ 26O 12 7 ואעש כן כאשר צויתי כלי הוצאתי ככלי גולה יומם ובערב חתרתי לי בקיר ביד בעלטה הוצאתי על כתף נשאתי לעיניהם׃ 26O 12 8 ויהי דבר יהוה אלי בבקר לאמר׃ 26O 12 9 בן אדם הלא אמרו אליך בית ישראל בית המרי מה אתה עשה׃ 26O 12 10 אמר אליהם כה אמר אדני יהוה הנשיא המשא הזה בירושלם וכל בית ישראל אשר המה בתוכם׃ 26O 12 11 אמר אני מופתכם כאשר עשיתי כן יעשה להם בגולה בשבי ילכו׃ 26O 12 12 והנשיא אשר בתוכם אל כתף ישא בעלטה ויצא בקיר יחתרו להוציא בו פניו יכסה יען אשר לא יראה לעין הוא את הארץ׃ 26O 12 13 ופרשתי את רשתי עליו ונתפש במצודתי והבאתי אתו בבלה ארץ כשדים ואותה לא יראה ושם ימות׃ 26O 12 14 וכל אשר סביבתיו עזרה וכל אגפיו אזרה לכל רוח וחרב אריק אחריהם׃ 26O 12 15 וידעו כי אני יהוה בהפיצי אותם בגוים וזריתי אותם בארצות׃ 26O 12 16 והותרתי מהם אנשי מספר מחרב מרעב ומדבר למען יספרו את כל תועבותיהם בגוים אשר באו שם וידעו כי אני יהוה׃ 26O 12 17 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 12 18 בן אדם לחמך ברעש תאכל ומימיך ברגזה ובדאגה תשתה׃ 26O 12 19 ואמרת אל עם הארץ כה אמר אדני יהוה ליושבי ירושלם אל אדמת ישראל לחמם בדאגה יאכלו ומימיהם בשממון ישתו למען תשם ארצה ממלאה מחמס כל הישבים בה׃ 26O 12 20 והערים הנושבות תחרבנה והארץ שממה תהיה וידעתם כי אני יהוה׃ 26O 12 21 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 12 22 בן אדם מה המשל הזה לכם על אדמת ישראל לאמר יארכו הימים ואבד כל חזון׃ 26O 12 23 לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה השבתי את המשל הזה ולא ימשלו אתו עוד בישראל כי אם דבר אליהם קרבו הימים ודבר כל חזון׃ 26O 12 24 כי לא יהיה עוד כל חזון שוא ומקסם חלק בתוך בית ישראל׃ 26O 12 25 כי אני יהוה אדבר את אשר אדבר דבר ויעשה לא תמשך עוד כי בימיכם בית המרי אדבר דבר ועשיתיו נאם אדני יהוה׃ 26O 12 26 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 12 27 בן אדם הנה בית ישראל אמרים החזון אשר הוא חזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא נבא׃ 26O 12 28 לכן אמר אליהם כה אמר אדני יהוה לא תמשך עוד כל דברי אשר אדבר דבר ויעשה נאם אדני יהוה׃ 26O 13 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 13 2 בן אדם הנבא אל נביאי ישראל הנבאים ואמרת לנביאי מלבם שמעו דבר יהוה׃ 26O 13 3 כה אמר אדני יהוה הוי על הנביאים הנבלים אשר הלכים אחר רוחם ולבלתי ראו׃ 26O 13 4 כשעלים בחרבות נביאיך ישראל היו׃ 26O 13 5 לא עליתם בפרצות ותגדרו גדר על בית ישראל לעמד במלחמה ביום יהוה׃ 26O 13 6 חזו שוא וקסם כזב האמרים נאם יהוה ויהוה לא שלחם ויחלו לקים דבר׃ 26O 13 7 הלוא מחזה שוא חזיתם ומקסם כזב אמרתם ואמרים נאם יהוה ואני לא דברתי׃ 26O 13 8 לכן כה אמר אדני יהוה יען דברכם שוא וחזיתם כזב לכן הנני אליכם נאם אדני יהוה׃ 26O 13 9 והיתה ידי אל הנביאים החזים שוא והקסמים כזב בסוד עמי לא יהיו ובכתב בית ישראל לא יכתבו ואל אדמת ישראל לא יבאו וידעתם כי אני אדני יהוה׃ 26O 13 10 יען וביען הטעו את עמי לאמר שלום ואין שלום והוא בנה חיץ והנם טחים אתו תפל׃ 26O 13 11 אמר אל טחי תפל ויפל היה גשם שוטף ואתנה אבני אלגביש תפלנה ורוח סערות תבקע׃ 26O 13 12 והנה נפל הקיר הלוא יאמר אליכם איה הטיח אשר טחתם׃ 26O 13 13 לכן כה אמר אדני יהוה ובקעתי רוח סערות בחמתי וגשם שטף באפי יהיה ואבני אלגביש בחמה לכלה׃ 26O 13 14 והרסתי את הקיר אשר טחתם תפל והגעתיהו אל הארץ ונגלה יסדו ונפלה וכליתם בתוכה וידעתם כי אני יהוה׃ 26O 13 15 וכליתי את חמתי בקיר ובטחים אתו תפל ואמר לכם אין הקיר ואין הטחים אתו׃ 26O 13 16 נביאי ישראל הנבאים אל ירושלם והחזים לה חזון שלם ואין שלם נאם אדני יהוה׃ 26O 13 17 ואתה בן אדם שים פניך אל בנות עמך המתנבאות מלבהן והנבא עליהן׃ 26O 13 18 ואמרת כה אמר אדני יהוה הוי למתפרות כסתות על כל אצילי ידי ועשות המספחות על ראש כל קומה לצודד נפשות הנפשות תצודדנה לעמי ונפשות לכנה תחיינה׃ 26O 13 19 ותחללנה אתי אל עמי בשעלי שערים ובפתותי לחם להמית נפשות אשר לא תמותנה ולחיות נפשות אשר לא תחיינה בכזבכם לעמי שמעי כזב׃ 26O 13 20 לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל כסתותיכנה אשר אתנה מצדדות שם את הנפשות לפרחות וקרעתי אתם מעל זרועתיכם ושלחתי את הנפשות אשר אתם מצדדות את נפשים לפרחת׃ 26O 13 21 וקרעתי את מספחתיכם והצלתי את עמי מידכן ולא יהיו עוד בידכן למצודה וידעתן כי אני יהוה׃ 26O 13 22 יען הכאות לב צדיק שקר ואני לא הכאבתיו ולחזק ידי רשע לבלתי שוב מדרכו הרע להחיתו׃ 26O 13 23 לכן שוא לא תחזינה וקסם לא תקסמנה עוד והצלתי את עמי מידכן וידעתן כי אני יהוה׃ 26O 14 1 ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני׃ 26O 14 2 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 14 3 בן אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש אדרש להם׃ 26O 14 4 לכן דבר אותם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא אני יהוה נעניתי לו בה ברב גלוליו׃ 26O 14 5 למען תפש את בית ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם׃ 26O 14 6 לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל תועבתיכם השיבו פניכם׃ 26O 14 7 כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל הנביא לדרש לו בי אני יהוה נענה לו בי׃ 26O 14 8 ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי אני יהוה׃ 26O 14 9 והנביא כי יפתה ודבר דבר אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל׃ 26O 14 10 ונשאו עונם כעון הדרש כעון הנביא יהיה׃ 26O 14 11 למען לא יתעו עוד בית ישראל מאחרי ולא יטמאו עוד בכל פשעיהם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים נאם אדני יהוה׃ 26O 14 12 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 14 13 בן אדם ארץ כי תחטא לי למעל מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה לחם והשלחתי בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה׃ 26O 14 14 והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דנאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדני יהוה׃ 26O 14 15 לו חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה׃ 26O 14 16 שלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדני יהוה אם בנים ואם בנות יצילו המה לבדם ינצלו והארץ תהיה שממה׃ 26O 14 17 או חרב אביא על הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה׃ 26O 14 18 ושלשת האנשים האלה בתוכה חי אני נאם אדני יהוה לא יצילו בנים ובנות כי הם לבדם ינצלו׃ 26O 14 19 או דבר אשלח אל הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה׃ 26O 14 20 ונח דנאל ואיוב בתוכה חי אני נאם אדני יהוה אם בן אם בת יצילו המה בצדקתם יצילו נפשם׃ 26O 14 21 כי כה אמר אדני יהוה אף כי ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל ירושלם להכרית ממנה אדם ובהמה׃ 26O 14 22 והנה נותרה בה פלטה המוצאים בנים ובנות הנם יוצאים אליכם וראיתם את דרכם ואת עלילותם ונחמתם על הרעה אשר הבאתי על ירושלם את כל אשר הבאתי עליה׃ 26O 14 23 ונחמו אתכם כי תראו את דרכם ואת עלילותם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל אשר עשיתי בה נאם אדני יהוה׃ 26O 15 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 15 2 בן אדם מה יהיה עץ הגפן מכל עץ הזמורה אשר היה בעצי היער׃ 26O 15 3 היקח ממנו עץ לעשות למלאכה אם יקחו ממנו יתד לתלות עליו כל כלי׃ 26O 15 4 הנה לאש נתן לאכלה את שני קצותיו אכלה האש ותוכו נחר היצלח למלאכה׃ 26O 15 5 הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי אש אכלתהו ויחר ונעשה עוד למלאכה׃ 26O 15 6 לכן כה אמר אדני יהוה כאשר עץ הגפן בעץ היער אשר נתתיו לאש לאכלה כן נתתי את ישבי ירושלם׃ 26O 15 7 ונתתי את פני בהם מהאש יצאו והאש תאכלם וידעתם כי אני יהוה בשומי את פני בהם׃ 26O 15 8 ונתתי את הארץ שממה יען מעלו מעל נאם אדני יהוה׃ 26O 16 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 16 2 בן אדם הודע את ירושלם את תועבתיה׃ 26O 16 3 ואמרת כה אמר אדני יהוה לירושלם מכרתיך ומלדתיך מארץ הכנעני אביך האמרי ואמך חתית׃ 26O 16 4 ומולדותיך ביום הולדת אתך לא כרת שרך ובמים לא רחצת למשעי והמלח לא המלחת והחתל לא חתלת׃ 26O 16 5 לא חסה עליך עין לעשות לך אחת מאלה לחמלה עליך ותשלכי אל פני השדה בגעל נפשך ביום הלדת אתך׃ 26O 16 6 ואעבר עליך ואראך מתבוססת בדמיך ואמר לך בדמיך חיי ואמר לך בדמיך חיי׃ 26O 16 7 רבבה כצמח השדה נתתיך ותרבי ותגדלי ותבאי בעדי עדיים שדים נכנו ושערך צמח ואת ערם ועריה׃ 26O 16 8 ואעבר עליך ואראך והנה עתך עת דדים ואפרש כנפי עליך ואכסה ערותך ואשבע לך ואבוא בברית אתך נאם אדני יהוה ותהיי לי׃ 26O 16 9 וארחצך במים ואשטף דמיך מעליך ואסכך בשמן׃ 26O 16 10 ואלבישך רקמה ואנעלך תחש ואחבשך בשש ואכסך משי׃ 26O 16 11 ואעדך עדי ואתנה צמידים על ידיך ורביד על גרונך׃ 26O 16 12 ואתן נזם על אפך ועגילים על אזניך ועטרת תפארת בראשך׃ 26O 16 13 ותעדי זהב וכסף ומלבושך ששי ומשי ורקמה סלת ודבש ושמן אכלתי ותיפי במאד מאד ותצלחי למלוכה׃ 26O 16 14 ויצא לך שם בגוים ביפיך כי כליל הוא בהדרי אשר שמתי עליך נאם אדני יהוה׃ 26O 16 15 ותבטחי ביפיך ותזני על שמך ותשפכי את תזנותיך על כל עובר לו יהי׃ 26O 16 16 ותקחי מבגדיך ותעשי לך במות טלאות ותזני עליהם לא באות ולא יהיה׃ 26O 16 17 ותקחי כלי תפארתך מזהבי ומכספי אשר נתתי לך ותעשי לך צלמי זכר ותזני בם׃ 26O 16 18 ותקחי את בגדי רקמתך ותכסים ושמני וקטרתי נתתי לפניהם׃ 26O 16 19 ולחמי אשר נתתי לך סלת ושמן ודבש האכלתיך ונתתיהו לפניהם לריח ניחח ויהי נאם אדני יהוה׃ 26O 16 20 ותקחי את בניך ואת בנותיך אשר ילדת לי ותזבחים להם לאכול המעט מתזנתך׃ 26O 16 21 ותשחטי את בני ותתנים בהעביר אותם להם׃ 26O 16 22 ואת כל תועבתיך ותזנתיך לא זכרתי את ימי נעוריך בהיותך ערם ועריה מתבוססת בדמך היית׃ 26O 16 23 ויהי אחרי כל רעתך אוי אוי לך נאם אדני יהוה׃ 26O 16 24 ותבני לך גב ותעשי לך רמה בכל רחוב׃ 26O 16 25 אל כל ראש דרך בנית רמתך ותתעבי את יפיך ותפשקי את רגליך לכל עובר ותרבי את תזנתך׃ 26O 16 26 ותזני אל בני מצרים שכניך גדלי בשר ותרבי את תזנתך להכעיסני׃ 26O 16 27 והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרכך זמה׃ 26O 16 28 ותזני אל בני אשור מבלתי שבעתך ותזנים וגם לא שבעת׃ 26O 16 29 ותרבי את תזנותך אל ארץ כנען כשדימה וגם בזאת לא שבעת׃ 26O 16 30 מה אמלה לבתך נאם אדני יהוה בעשותך את כל אלה מעשה אשה זונה שלטת׃ 26O 16 31 בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי בכל רחוב ולא הייתי כזונה לקלס אתנן׃ 26O 16 32 האשה המנאפת תחת אישה תקח את זרים׃ 26O 16 33 לכל זנות יתנו נדה ואת נתת את נדניך לכל מאהביך ותשחדי אותם לבוא אליך מסביב בתזנותיך׃ 26O 16 34 ויהי בך הפך מן הנשים בתזנותיך ואחריך לא זונה ובתתך אתנן ואתנן לא נתן לך ותהי להפך׃ 26O 16 35 לכן זונה שמעי דבר יהוה׃ 26O 16 36 כה אמר אדני יהוה יען השפך נחשתך ותגלה ערותך בתזנותיך על מאהביך ועל כל גלולי תועבותיך וכדמי בניך אשר נתת להם׃ 26O 16 37 לכן הנני מקבץ את כל מאהביך אשר ערבת עליהם ואת כל אשר אהבת על כל אשר שנאת וקבצתי אתם עליך מסביב וגליתי ערותך אלהם וראו את כל ערותך׃ 26O 16 38 ושפטתיך משפטי נאפות ושפכת דם ונתתיך דם חמה וקנאה׃ 26O 16 39 ונתתי אותך בידם והרסו גבך ונתצו רמתיך והפשיטו אותך בגדיך ולקחו כלי תפארתך והניחוך עירם ועריה׃ 26O 16 40 והעלו עליך קהל ורגמו אותך באבן ובתקוך בחרבותם׃ 26O 16 41 ושרפו בתיך באש ועשו בך שפטים לעיני נשים רבות והשבתיך מזונה וגם אתנן לא תתני עוד׃ 26O 16 42 והנחתי חמתי בך וסרה קנאתי ממך ושקטתי ולא אכעס עוד׃ 26O 16 43 יען אשר לא זכרתי את ימי נעוריך ותרגזי לי בכל אלה וגם אני הא דרכך בראש נתתי נאם אדני יהוה ולא עשיתי את הזמה על כל תועבתיך׃ 26O 16 44 הנה כל המשל עליך ימשל לאמר כאמה בתה׃ 26O 16 45 בת אמך את געלת אישה ובניה ואחות אחותך את אשר געלו אנשיהן ובניהן אמכן חתית ואביכן אמרי׃ 26O 16 46 ואחותך הגדולה שמרון היא ובנותיה היושבת על שמאולך ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדם ובנותיה׃ 26O 16 47 ולא בדרכיהן הלכת ובתועבותיהן עשיתי כמעט קט ותשחתי מהן בכל דרכיך׃ 26O 16 48 חי אני נאם אדני יהוה אם עשתה סדם אחותך היא ובנותיה כאשר עשית את ובנותיך׃ 26O 16 49 הנה זה היה עון סדם אחותך גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה ולבנותיה ויד עני ואביון לא החזיקה׃ 26O 16 50 ותגבהינה ותעשינה תועבה לפני ואסיר אתהן כאשר ראיתי׃ 26O 16 51 ושמרון כחצי חטאתיך לא חטאה ותרבי את תועבותיך מהנה ותצדקי את אחותך בכל תועבתיך אשר עשיתי׃ 26O 16 52 גם את שאי כלמתך אשר פללת לאחותך בחטאתיך אשר התעבת מהן תצדקנה ממך וגם את בושי ושאי כלמתך בצדקתך אחיותך׃ 26O 16 53 ושבתי את שבותהן את שבית סדם ובנותיה ואת שבית שמרון ובנותיה ושבית שביתיך בתוכהנה׃ 26O 16 54 למען תשאי כלמתך ונכלמת מכל אשר עשית בנחמך אתן׃ 26O 16 55 ואחותיך סדם ובנותיה תשבן לקדמתן ושמרון ובנותיה תשבן לקדמתן ואת ובנותיך תשבינה לקדמתכן׃ 26O 16 56 ולוא היתה סדם אחותך לשמועה בפיך ביום גאוניך׃ 26O 16 57 בטרם תגלה רעתך כמו עת חרפת בנות ארם וכל סביבותיה בנות פלשתים השאטות אותך מסביב׃ 26O 16 58 את זמתך ואת תועבותיך את נשאתים נאם יהוה׃ 26O 16 59 כי כה אמר אדני יהוה ועשית אותך כאשר עשית אשר בזית אלה להפר ברית׃ 26O 16 60 וזכרתי אני את בריתי אותך בימי נעוריך והקמותי לך ברית עולם׃ 26O 16 61 וזכרת את דרכיך ונכלמת בקחתך את אחותיך הגדלות ממך אל הקטנות ממך ונתתי אתהן לך לבנות ולא מבריתך׃ 26O 16 62 והקימותי אני את בריתי אתך וידעת כי אני יהוה׃ 26O 16 63 למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם אדני יהוה׃ 26O 17 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 17 2 בן אדם חוד חידה ומשל משל אל בית ישראל׃ 26O 17 3 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה אשר לו הרקמה בא אל הלבנון ויקח את צמרת הארז׃ 26O 17 4 את ראש יניקותיו קטף ויביאהו אל ארץ כנען בעיר רכלים שמו׃ 26O 17 5 ויקח מזרע הארץ ויתנהו בשדה זרע קח על מים רבים צפצפה שמו׃ 26O 17 6 ויצמח ויהי לגפן סרחת שפלת קומה לפנות דליותיו אליו ושרשיו תחתיו יהיו ותהי לגפן ותעש בדים ותשלח פארות׃ 26O 17 7 ויהי נשר אחד גדול גדול כנפים ורב נוצה והנה הגפן הזאת כפנה שרשיה עליו ודליותיו שלחה לו להשקות אותה מערגות מטעה׃ 26O 17 8 אל שדה טוב אל מים רבים היא שתולה לעשות ענף ולשאת פרי להיות לגפן אדרת׃ 26O 17 9 אמר כה אמר אדני יהוה תצלח הלוא את שרשיה ינתק ואת פריה יקוסס ויבש כל טרפי צמחה תיבש ולא בזרע גדולה ובעם רב למשאות אותה משרשיה׃ 26O 17 10 והנה שתולה התצלח הלוא כגעת בה רוח הקדים תיבש יבש על ערגת צמחה תיבש׃ 26O 17 11 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 17 12 אמר נא לבית המרי הלא ידעתם מה אלה אמר הנה בא מלך בבל ירושלם ויקח את מלכה ואת שריה ויבא אותם אליו בבלה׃ 26O 17 13 ויקח מזרע המלוכה ויכרת אתו ברית ויבא אתו באלה ואת אילי הארץ לקח׃ 26O 17 14 להיות ממלכה שפלה לבלתי התנשא לשמר את בריתו לעמדה׃ 26O 17 15 וימרד בו לשלח מלאכיו מצרים לתת לו סוסים ועם רב היצלח הימלט העשה אלה והפר ברית ונמלט׃ 26O 17 16 חי אני נאם אדני יהוה אם לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את אלתו ואשר הפר את בריתו אתו בתוך בבל ימות׃ 26O 17 17 ולא בחיל גדול ובקהל רב יעשה אותו פרעה במלחמה בשפך סללה ובבנות דיק להכרית נפשות רבות׃ 26O 17 18 ובזה אלה להפר ברית והנה נתן ידו וכל אלה עשה לא ימלט׃ 26O 17 19 לכן כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אלתי אשר בזה ובריתי אשר הפיר ונתתיו בראשו׃ 26O 17 20 ופרשתי עליו רשתי ונתפש במצודתי והביאותיהו בבלה ונשפטתי אתו שם מעלו אשר מעל בי׃ 26O 17 21 ואת כל מברחו בכל אגפיו בחרב יפלו והנשארים לכל רוח יפרשו וידעתם כי אני יהוה דברתי׃ 26O 17 22 כה אמר אדני יהוה ולקחתי אני מצמרת הארז הרמה ונתתי מראש ינקותיו רך אקטף ושתלתי אני על הר גבה ותלול׃ 26O 17 23 בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר ושכנו תחתיו כל צפור כל כנף בצל דליותיו תשכנה׃ 26O 17 24 וידעו כל עצי השדה כי אני יהוה השפלתי עץ גבה הגבהתי עץ שפל הובשתי עץ לח והפרחתי עץ יבש אני יהוה דברתי ועשיתי׃ 26O 18 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 18 2 מה לכם אתם משלים את המשל הזה על אדמת ישראל לאמר אבות יאכלו בסר ושני הבנים תקהינה׃ 26O 18 3 חי אני נאם אדני יהוה אם יהיה לכם עוד משל המשל הזה בישראל׃ 26O 18 4 הן כל הנפשות לי הנה כנפש האב וכנפש הבן לי הנה הנפש החטאת היא תמות׃ 26O 18 5 ואיש כי יהיה צדיק ועשה משפט וצדקה׃ 26O 18 6 אל ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל ואת אשת רעהו לא טמא ואל אשה נדה לא יקרב׃ 26O 18 7 ואיש לא יונה חבלתו חוב ישיב גזלה לא יגזל לחמו לרעב יתן ועירם יכסה בגד׃ 26O 18 8 בנשך לא יתן ותרבית לא יקח מעול ישיב ידו משפט אמת יעשה בין איש לאיש׃ 26O 18 9 בחקותי יהלך ומשפטי שמר לעשות אמת צדיק הוא חיה יחיה נאם אדני יהוה׃ 26O 18 10 והוליד בן פריץ שפך דם ועשה אח מאחד מאלה׃ 26O 18 11 והוא את כל אלה לא עשה כי גם אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא׃ 26O 18 12 עני ואביון הונה גזלות גזל חבל לא ישיב ואל הגלולים נשא עיניו תועבה עשה׃ 26O 18 13 בנשך נתן ותרבית לקח וחי לא יחיה את כל התועבות האלה עשה מות יומת דמיו בו יהיה׃ 26O 18 14 והנה הוליד בן וירא את כל חטאת אביו אשר עשה וירא ולא יעשה כהן׃ 26O 18 15 על ההרים לא אכל ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל את אשת רעהו לא טמא׃ 26O 18 16 ואיש לא הונה חבל לא חבל וגזלה לא גזל לחמו לרעב נתן וערום כסה בגד׃ 26O 18 17 מעני השיב ידו נשך ותרבית לא לקח משפטי עשה בחקותי הלך הוא לא ימות בעון אביו חיה יחיה׃ 26O 18 18 אביו כי עשק עשק גזל גזל אח ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו והנה מת בעונו׃ 26O 18 19 ואמרתם מדע לא נשא הבן בעון האב והבן משפט וצדקה עשה את כל חקותי שמר ויעשה אתם חיה יחיה׃ 26O 18 20 הנפש החטאת היא תמות בן לא ישא בעון האב ואב לא ישא בעון הבן צדקת הצדיק עליו תהיה ורשעת רשע עליו תהיה׃ 26O 18 21 והרשע כי ישוב מכל חטאתו אשר עשה ושמר את כל חקותי ועשה משפט וצדקה חיה יחיה לא ימות׃ 26O 18 22 כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו בצדקתו אשר עשה יחיה׃ 26O 18 23 החפץ אחפץ מות רשע נאם אדני יהוה הלוא בשובו מדרכיו וחיה׃ 26O 18 24 ובשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ככל התועבות אשר עשה הרשע יעשה וחי כל צדקתו אשר עשה לא תזכרנה במעלו אשר מעל ובחטאתו אשר חטא בם ימות׃ 26O 18 25 ואמרתם לא יתכן דרך אדני שמעו נא בית ישראל הדרכי לא יתכן הלא דרכיכם לא יתכנו׃ 26O 18 26 בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת עליהם בעולו אשר עשה ימות׃ 26O 18 27 ובשוב רשע מרשעתו אשר עשה ויעש משפט וצדקה הוא את נפשו יחיה׃ 26O 18 28 ויראה וישוב מכל פשעיו אשר עשה חיו יחיה לא ימות׃ 26O 18 29 ואמרו בית ישראל לא יתכן דרך אדני הדרכי לא יתכנו בית ישראל הלא דרכיכם לא יתכן׃ 26O 18 30 לכן איש כדרכיו אשפט אתכם בית ישראל נאם אדני יהוה שובו והשיבו מכל פשעיכם ולא יהיה לכם למכשול עון׃ 26O 18 31 השליכו מעליכם את כל פשעיכם אשר פשעתם בם ועשו לכם לב חדש ורוח חדשה ולמה תמתו בית ישראל׃ 26O 18 32 כי לא אחפץ במות המת נאם אדני יהוה והשיבו וחיו׃ 26O 19 1 ואתה שא קינה אל נשיאי ישראל׃ 26O 19 2 ואמרת מה אמך לביא בין אריות רבצה בתוך כפרים רבתה גוריה׃ 26O 19 3 ותעל אחד מגריה כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃ 26O 19 4 וישמעו אליו גוים בשחתם נתפש ויבאהו בחחים אל ארץ מצרים׃ 26O 19 5 ותרא כי נוחלה אבדה תקותה ותקח אחד מגריה כפיר שמתהו׃ 26O 19 6 ויתהלך בתוך אריות כפיר היה וילמד לטרף טרף אדם אכל׃ 26O 19 7 וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו׃ 26O 19 8 ויתנו עליו גוים סביב ממדינות ויפרשו עליו רשתם בשחתם נתפש׃ 26O 19 9 ויתנהו בסוגר בחחים ויבאהו אל מלך בבל יבאהו במצדות למען לא ישמע קולו עוד אל הרי ישראל׃ 26O 19 10 אמך כגפן בדמך על מים שתולה פריה וענפה היתה ממים רבים׃ 26O 19 11 ויהיו לה מטות עז אל שבטי משלים ותגבה קומתו על בין עבתים וירא בגבהו ברב דליתיו׃ 26O 19 12 ותתש בחמה לארץ השלכה ורוח הקדים הוביש פריה התפרקו ויבשו מטה עזה אש אכלתהו׃ 26O 19 13 ועתה שתולה במדבר בארץ ציה וצמא׃ 26O 19 14 ותצא אש ממטה בדיה פריה אכלה ולא היה בה מטה עז שבט למשול קינה היא ותהי לקינה׃ 26O 20 1 ויהי בשנה השביעית בחמשי בעשור לחדש באו אנשים מזקני ישראל לדרש את יהוה וישבו לפני׃ 26O 20 2 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 20 3 בן אדם דבר את זקני ישראל ואמרת אלהם כה אמר אדני יהוה הלדרש אתי אתם באים חי אני אם אדרש לכם נאם אדני יהוה׃ 26O 20 4 התשפט אתם התשפוט בן אדם את תועבת אבותם הודיעם׃ 26O 20 5 ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה ביום בחרי בישראל ואשא ידי לזרע בית יעקב ואודע להם בארץ מצרים ואשא ידי להם לאמר אני יהוה אלהיכם׃ 26O 20 6 ביום ההוא נשאתי ידי להם להוציאם מארץ מצרים אל ארץ אשר תרתי להם זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃ 26O 20 7 ואמר אלהם איש שקוצי עיניו השליכו ובגלולי מצרים אל תטמאו אני יהוה אלהיכם׃ 26O 20 8 וימרו בי ולא אבו לשמע אלי איש את שקוצי עיניהם לא השליכו ואת גלולי מצרים לא עזבו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בהם בתוך ארץ מצרים׃ 26O 20 9 ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים׃ 26O 20 10 ואוציאם מארץ מצרים ואבאם אל המדבר׃ 26O 20 11 ואתן להם את חקותי ואת משפטי הודעתי אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם׃ 26O 20 12 וגם את שבתותי נתתי להם להיות לאות ביני וביניהם לדעת כי אני יהוה מקדשם׃ 26O 20 13 וימרו בי בית ישראל במדבר בחקותי לא הלכו ואת משפטי מאסו אשר יעשה אתם האדם וחי בהם ואת שבתתי חללו מאד ואמר לשפך חמתי עליהם במדבר לכלותם׃ 26O 20 14 ואעשה למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתים לעיניהם׃ 26O 20 15 וגם אני נשאתי ידי להם במדבר לבלתי הביא אותם אל הארץ אשר נתתי זבת חלב ודבש צבי היא לכל הארצות׃ 26O 20 16 יען במשפטי מאסו ואת חקותי לא הלכו בהם ואת שבתותי חללו כי אחרי גלוליהם לבם הלך׃ 26O 20 17 ותחס עיני עליהם משחתם ולא עשיתי אותם כלה במדבר׃ 26O 20 18 ואמר אל בניהם במדבר בחוקי אבותיכם אל תלכו ואת משפטיהם אל תשמרו ובגלוליהם אל תטמאו׃ 26O 20 19 אני יהוה אלהיכם בחקותי לכו ואת משפטי שמרו ועשו אותם׃ 26O 20 20 ואת שבתותי קדשו והיו לאות ביני וביניכם לדעת כי אני יהוה אלהיכם׃ 26O 20 21 וימרו בי הבנים בחקותי לא הלכו ואת משפטי לא שמרו לעשות אותם אשר יעשה אותם האדם וחי בהם את שבתותי חללו ואמר לשפך חמתי עליהם לכלות אפי בם במדבר׃ 26O 20 22 והשבתי את ידי ואעש למען שמי לבלתי החל לעיני הגוים אשר הוצאתי אותם לעיניהם׃ 26O 20 23 גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אתם בגוים ולזרות אותם בארצות׃ 26O 20 24 יען משפטי לא עשו וחקותי מאסו ואת שבתותי חללו ואחרי גלולי אבותם היו עיניהם׃ 26O 20 25 וגם אני נתתי להם חקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם׃ 26O 20 26 ואטמא אותם במתנותם בהעביר כל פטר רחם למען אשמם למען אשר ידעו אשר אני יהוה׃ 26O 20 27 לכן דבר אל בית ישראל בן אדם ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה עוד זאת גדפו אותי אבותיכם במעלם בי מעל׃ 26O 20 28 ואביאם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה להם ויראו כל גבעה רמה וכל עץ עבת ויזבחו שם את זבחיהם ויתנו שם כעס קרבנם וישימו שם ריח ניחוחיהם ויסיכו שם את נסכיהם׃ 26O 20 29 ואמר אלהם מה הבמה אשר אתם הבאים שם ויקרא שמה במה עד היום הזה׃ 26O 20 30 לכן אמר אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה הבדרך אבותיכם אתם נטמאים ואחרי שקוציהם אתם זנים׃ 26O 20 31 ובשאת מתנתיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גלוליכם עד היום ואני אדרש לכם בית ישראל חי אני נאם אדני יהוה אם אדרש לכם׃ 26O 20 32 והעלה על רוחכם היו לא תהיה אשר אתם אמרים נהיה כגוים כמשפחות הארצות לשרת עץ ואבן׃ 26O 20 33 חי אני נאם אדני יהוה אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם׃ 26O 20 34 והוצאתי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפוצתם בם ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה׃ 26O 20 35 והבאתי אתכם אל מדבר העמים ונשפטתי אתכם שם פנים אל פנים׃ 26O 20 36 כאשר נשפטתי את אבותיכם במדבר ארץ מצרים כן אשפט אתכם נאם אדני יהוה׃ 26O 20 37 והעברתי אתכם תחת השבט והבאתי אתכם במסרת הברית׃ 26O 20 38 וברותי מכם המרדים והפושעים בי מארץ מגוריהם אוציא אותם ואל אדמת ישראל לא יבוא וידעתם כי אני יהוה׃ 26O 20 39 ואתם בית ישראל כה אמר אדני יהוה איש גלוליו לכו עבדו ואחר אם אינכם שמעים אלי ואת שם קדשי לא תחללו עוד במתנותיכם ובגלוליכם׃ 26O 20 40 כי בהר קדשי בהר מרום ישראל נאם אדני יהוה שם יעבדני כל בית ישראל כלה בארץ שם ארצם ושם אדרוש את תרומתיכם ואת ראשית משאותיכם בכל קדשיכם׃ 26O 20 41 בריח ניחח ארצה אתכם בהוציאי אתכם מן העמים וקבצתי אתכם מן הארצות אשר נפצתם בם ונקדשתי בכם לעיני הגוים׃ 26O 20 42 וידעתם כי אני יהוה בהביאי אתכם אל אדמת ישראל אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאבותיכם׃ 26O 20 43 וזכרתם שם את דרכיכם ואת כל עלילותיכם אשר נטמאתם בם ונקטתם בפניכם בכל רעותיכם אשר עשיתם׃ 26O 20 44 וידעתם כי אני יהוה בעשותי אתכם למען שמי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם אדני יהוה׃ 26O 20 45 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 20 46 בן אדם שים פניך דרך תימנה והטף אל דרום והנבא אל יער השדה נגב׃ 26O 20 47 ואמרת ליער הנגב שמע דבר יהוה כה אמר אדני יהוה הנני מצית בך אש ואכלה בך כל עץ לח וכל עץ יבש לא תכבה להבת שלהבת ונצרבו בה כל פנים מנגב צפונה׃ 26O 20 48 וראו כל בשר כי אני יהוה בערתיה לא תכבה׃ 26O 20 49 ואמר אהה אדני יהוה המה אמרים לי הלא ממשל משלים הוא׃ 26O 21 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 21 2 בן אדם שים פניך אל ירושלם והטף אל מקדשים והנבא אל אדמת ישראל׃ 26O 21 3 ואמרת לאדמת ישראל כה אמר יהוה הנני אליך והוצאתי חרבי מתערה והכרתי ממך צדיק ורשע׃ 26O 21 4 יען אשר הכרתי ממך צדיק ורשע לכן תצא חרבי מתערה אל כל בשר מנגב צפון׃ 26O 21 5 וידעו כל בשר כי אני יהוה הוצאתי חרבי מתערה לא תשוב עוד׃ 26O 21 6 ואתה בן אדם האנח בשברון מתנים ובמרירות תאנח לעיניהם׃ 26O 21 7 והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידים וכהתה כל רוח וכל ברכים תלכנה מים הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה׃ 26O 21 8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 21 9 בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני אמר חרב חרב הוחדה וגם מרוטה׃ 26O 21 10 למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה או נשיש שבט בני מאסת כל עץ׃ 26O 21 11 ויתן אתה למרטה לתפש בכף היא הוחדה חרב והיא מרטה לתת אותה ביד הורג׃ 26O 21 12 זעק והילל בן אדם כי היא היתה בעמי היא בכל נשיאי ישראל מגורי אל חרב היו את עמי לכן ספק אל ירך׃ 26O 21 13 כי בחן ומה אם גם שבט מאסת לא יהיה נאם אדני יהוה׃ 26O 21 14 ואתה בן אדם הנבא והך כף אל כף ותכפל חרב שלישתה חרב חללים היא חרב חלל הגדול החדרת להם׃ 26O 21 15 למען למוג לב והרבה המכשלים על כל שעריהם נתתי אבחת חרב אח עשויה לברק מעטה לטבח׃ 26O 21 16 התאחדי הימיני השימי השמילי אנה פניך מעדות׃ 26O 21 17 וגם אני אכה כפי אל כפי והניחתי חמתי אני יהוה דברתי׃ 26O 21 18 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 21 19 ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא׃ 26O 21 20 דרך תשים לבוא חרב את רבת בני עמון ואת יהודה בירושלם בצורה׃ 26O 21 21 כי עמד מלך בבל אל אם הדרך בראש שני הדרכים לקסם קסם קלקל בחצים שאל בתרפים ראה בכבד׃ 26O 21 22 בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה ברצח להרים קול בתרועה לשום כרים על שערים לשפך סללה לבנות דיק׃ 26O 21 23 והיה להם כקסום שוא בעיניהם שבעי שבעות להם והוא מזכיר עון להתפש׃ 26O 21 24 לכן כה אמר אדני יהוה יען הזכרכם עונכם בהגלות פשעיכם להראות חטאותיכם בכל עלילותיכם יען הזכרכם בכף תתפשו׃ 26O 21 25 ואתה חלל רשע נשיא ישראל אשר בא יומו בעת עון קץ׃ 26O 21 26 כה אמר אדני יהוה הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפיל׃ 26O 21 27 עוה עוה עוה אשימנה גם זאת לא היה עד בא אשר לו המשפט ונתתיו׃ 26O 21 28 ואתה בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה אל בני עמון ואל חרפתם ואמרת חרב חרב פתוחה לטבח מרוטה להכיל למען ברק׃ 26O 21 29 בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ׃ 26O 21 30 השב אל תערה במקום אשר נבראת בארץ מכרותיך אשפט אתך׃ 26O 21 31 ושפכתי עליך זעמי באש עברתי אפיח עליך ונתתיך ביד אנשים בערים חרשי משחית׃ 26O 21 32 לאש תהיה לאכלה דמך יהיה בתוך הארץ לא תזכרי כי אני יהוה דברתי׃ 26O 22 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 22 2 ואתה בן אדם התשפט התשפט את עיר הדמים והודעתה את כל תועבותיה׃ 26O 22 3 ואמרת כה אמר אדני יהוה עיר שפכת דם בתוכה לבוא עתה ועשתה גלולים עליה לטמאה׃ 26O 22 4 בדמך אשר שפכת אשמת ובגלוליך אשר עשית טמאת ותקריבי ימיך ותבוא עד שנותיך על כן נתתיך חרפה לגוים וקלסה לכל הארצות׃ 26O 22 5 הקרבות והרחקות ממך יתקלסו בך טמאת השם רבת המהומה׃ 26O 22 6 הנה נשיאי ישראל איש לזרעו היו בך למען שפך דם׃ 26O 22 7 אב ואם הקלו בך לגר עשו בעשק בתוכך יתום ואלמנה הונו בך׃ 26O 22 8 קדשי בזית ואת שבתתי חללת׃ 26O 22 9 אנשי רכיל היו בך למען שפך דם ואל ההרים אכלו בך זמה עשו בתוכך׃ 26O 22 10 ערות אב גלה בך טמאת הנדה ענו בך׃ 26O 22 11 ואיש את אשת רעהו עשה תועבה ואיש את כלתו טמא בזמה ואיש את אחתו בת אביו ענה בך׃ 26O 22 12 שחד לקחו בך למען שפך דם נשך ותרבית לקחת ותבצעי רעיך בעשק ואתי שכחת נאם אדני יהוה׃ 26O 22 13 והנה הכיתי כפי אל בצעך אשר עשית ועל דמך אשר היו בתוכך׃ 26O 22 14 היעמד לבך אם תחזקנה ידיך לימים אשר אני עשה אותך אני יהוה דברתי ועשיתי׃ 26O 22 15 והפיצותי אותך בגוים וזריתיך בארצות והתמתי טמאתך ממך׃ 26O 22 16 ונחלת בך לעיני גוים וידעת כי אני יהוה׃ 26O 22 17 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 22 18 בן אדם היו לי בית ישראל לסוג כלם נחשת ובדיל וברזל ועופרת בתוך כור סגים כסף היו׃ 26O 22 19 לכן כה אמר אדני יהוה יען היות כלכם לסגים לכן הנני קבץ אתכם אל תוך ירושלם׃ 26O 22 20 קבצת כסף ונחשת וברזל ועופרת ובדיל אל תוך כור לפחת עליו אש להנתיך כן אקבץ באפי ובחמתי והנחתי והתכתי אתכם׃ 26O 22 21 וכנסתי אתכם ונפחתי עליכם באש עברתי ונתכתם בתוכה׃ 26O 22 22 כהתוך כסף בתוך כור כן תתכו בתוכה וידעתם כי אני יהוה שפכתי חמתי עליכם׃ 26O 22 23 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 22 24 בן אדם אמר לה את ארץ לא מטהרה היא לא גשמה ביום זעם׃ 26O 22 25 קשר נביאיה בתוכה כארי שואג טרף טרף נפש אכלו חסן ויקר יקחו אלמנותיה הרבו בתוכה׃ 26O 22 26 כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם׃ 26O 22 27 שריה בקרבה כזאבים טרפי טרף לשפך דם לאבד נפשות למען בצע בצע׃ 26O 22 28 ונביאיה טחו להם תפל חזים שוא וקסמים להם כזב אמרים כה אמר אדני יהוה ויהוה לא דבר׃ 26O 22 29 עם הארץ עשקו עשק וגזלו גזל ועני ואביון הונו ואת הגר עשקו בלא משפט׃ 26O 22 30 ואבקש מהם איש גדר גדר ועמד בפרץ לפני בעד הארץ לבלתי שחתה ולא מצאתי׃ 26O 22 31 ואשפך עליהם זעמי באש עברתי כליתים דרכם בראשם נתתי נאם אדני יהוה׃ 26O 23 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 23 2 בן אדם שתים נשים בנות אם אחת היו׃ 26O 23 3 ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן׃ 26O 23 4 ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן שמרון אהלה וירושלם אהליבה׃ 26O 23 5 ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים׃ 26O 23 6 לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים׃ 26O 23 7 ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני אשור כלם ובכל אשר עגבה בכל גלוליהם נטמאה׃ 26O 23 8 ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה׃ 26O 23 9 לכן נתתיה ביד מאהביה ביד בני אשור אשר עגבה עליהם׃ 26O 23 10 המה גלו ערותה בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה׃ 26O 23 11 ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת תזנותיה מזנוני אחותה׃ 26O 23 12 אל בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים בחורי חמד כלם׃ 26O 23 13 וארא כי נטמאה דרך אחד לשתיהן׃ 26O 23 14 ותוסף אל תזנותיה ותרא אנשי מחקה על הקיר צלמי כשדיים חקקים בששר׃ 26O 23 15 חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם מראה שלישים כלם דמות בני בבל כשדים ארץ מולדתם׃ 26O 23 16 ותעגב עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה׃ 26O 23 17 ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם ותקע נפשה מהם׃ 26O 23 18 ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה׃ 26O 23 19 ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים׃ 26O 23 20 ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם׃ 26O 23 21 ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך׃ 26O 23 22 לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב׃ 26O 23 23 בני בבל וכל כשדים פקוד ושוע וקוע כל בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם׃ 26O 23 24 ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם׃ 26O 23 25 ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש׃ 26O 23 26 והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך׃ 26O 23 27 והשבתי זמתך ממך ואת זנותך מארץ מצרים ולא תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי עוד׃ 26O 23 28 כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת ביד אשר נקעה נפשך מהם׃ 26O 23 29 ועשו אותך בשנאה ולקחו כל יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזמתך ותזנותיך׃ 26O 23 30 עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר נטמאת בגלוליהם׃ 26O 23 31 בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך׃ 26O 23 32 כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל׃ 26O 23 33 שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון׃ 26O 23 34 ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי ושדיך תנתקי כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃ 26O 23 35 לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך ואת תזנותיך׃ 26O 23 36 ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן׃ 26O 23 37 כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה׃ 26O 23 38 עוד זאת עשו לי טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו׃ 26O 23 39 ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך ביתי׃ 26O 23 40 ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק אשר מלאך שלוח אליהם והנה באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי׃ 26O 23 41 וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה׃ 26O 23 42 וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן׃ 26O 23 43 ואמר לבלה נאופים עת יזנה תזנותיה והיא׃ 26O 23 44 ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה אשת הזמה׃ 26O 23 45 ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם משפט נאפות ומשפט שפכות דם כי נאפת הנה ודם בידיהן׃ 26O 23 46 כי כה אמר אדני יהוה העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז׃ 26O 23 47 ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו׃ 26O 23 48 והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה׃ 26O 23 49 ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה׃ 26O 24 1 ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר׃ 26O 24 2 בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה׃ 26O 24 3 ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים׃ 26O 24 4 אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא׃ 26O 24 5 מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה׃ 26O 24 6 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל׃ 26O 24 7 כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר׃ 26O 24 8 להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות׃ 26O 24 9 לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה׃ 26O 24 10 הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו׃ 26O 24 11 והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה׃ 26O 24 12 תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה׃ 26O 24 13 בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך׃ 26O 24 14 אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה׃ 26O 24 15 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 24 16 בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך׃ 26O 24 17 האנק דם מתים אבל לא תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל׃ 26O 24 18 ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי׃ 26O 24 19 ויאמרו אלי העם הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה׃ 26O 24 20 ואמר אליהם דבר יהוה היה אלי לאמר׃ 26O 24 21 אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו׃ 26O 24 22 ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו׃ 26O 24 23 ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו׃ 26O 24 24 והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבאה וידעתם כי אני אדני יהוה׃ 26O 24 25 ואתה בן אדם הלוא ביום קחתי מהם את מעזם משוש תפארתם את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם׃ 26O 24 26 ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים׃ 26O 24 27 ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני יהוה׃ 26O 25 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 25 2 בן אדם שים פניך אל בני עמון והנבא עליהם׃ 26O 25 3 ואמרת לבני עמון שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה יען אמרך האח אל מקדשי כי נחל ואל אדמת ישראל כי נשמה ואל בית יהודה כי הלכו בגולה׃ 26O 25 4 לכן הנני נתנך לבני קדם למורשה וישבו טירותיהם בך ונתנו בך משכניהם המה יאכלו פריך והמה ישתו חלבך׃ 26O 25 5 ונתתי את רבה לנוה גמלים ואת בני עמון למרבץ צאן וידעתם כי אני יהוה׃ 26O 25 6 כי כה אמר אדני יהוה יען מחאך יד ורקעך ברגל ותשמח בכל שאטך בנפש אל אדמת ישראל׃ 26O 25 7 לכן הנני נטיתי את ידי עליך ונתתיך לבג לגוים והכרתיך מן העמים והאבדתיך מן הארצות אשמידך וידעת כי אני יהוה׃ 26O 25 8 כה אמר אדני יהוה יען אמר מואב ושעיר הנה ככל הגוים בית יהודה׃ 26O 25 9 לכן הנני פתח את כתף מואב מהערים מעריו מקצהו צבי ארץ בית הישימת בעל מעון וקריתמה׃ 26O 25 10 לבני קדם על בני עמון ונתתיה למורשה למען לא תזכר בני עמון בגוים׃ 26O 25 11 ובמואב אעשה שפטים וידעו כי אני יהוה׃ 26O 25 12 כה אמר אדני יהוה יען עשות אדום בנקם נקם לבית יהודה ויאשמו אשום ונקמו בהם׃ 26O 25 13 לכן כה אמר אדני יהוה ונטתי ידי על אדום והכרתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה מתימן ודדנה בחרב יפלו׃ 26O 25 14 ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל ועשו באדום כאפי וכחמתי וידעו את נקמתי נאם אדני יהוה׃ 26O 25 15 כה אמר אדני יהוה יען עשות פלשתים בנקמה וינקמו נקם בשאט בנפש למשחית איבת עולם׃ 26O 25 16 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נוטה ידי על פלשתים והכרתי את כרתים והאבדתי את שארית חוף הים׃ 26O 25 17 ועשיתי בם נקמות גדלות בתוכחות חמה וידעו כי אני יהוה בתתי את נקמתי בם׃ 26O 26 1 ויהי בעשתי עשרה שנה באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 26 2 בן אדם יען אשר אמרה צר על ירושלם האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי אמלאה החרבה׃ 26O 26 3 לכן כה אמר אדני יהוה הנני עליך צר והעליתי עליך גוים רבים כהעלות הים לגליו׃ 26O 26 4 ושחתו חמות צר והרסו מגדליה וסחיתי עפרה ממנה ונתתי אותה לצחיח סלע׃ 26O 26 5 משטח חרמים תהיה בתוך הים כי אני דברתי נאם אדני יהוה והיתה לבז לגוים׃ 26O 26 6 ובנותיה אשר בשדה בחרב תהרגנה וידעו כי אני יהוה׃ 26O 26 7 כי כה אמר אדני יהוה הנני מביא אל צר נבוכדראצר מלך בבל מצפון מלך מלכים בסוס וברכב ובפרשים וקהל ועם רב׃ 26O 26 8 בנותיך בשדה בחרב יהרג ונתן עליך דיק ושפך עליך סללה והקים עליך צנה׃ 26O 26 9 ומחי קבלו יתן בחמותיך ומגדלתיך יתץ בחרבותיו׃ 26O 26 10 משפעת סוסיו יכסך אבקם מקול פרש וגלגל ורכב תרעשנה חומותיך בבאו בשעריך כמבואי עיר מבקעה׃ 26O 26 11 בפרסות סוסיו ירמס את כל חוצותיך עמך בחרב יהרג ומצבות עזך לארץ תרד׃ 26O 26 12 ושללו חילך ובזזו רכלתך והרסו חומותיך ובתי חמדתך יתצו ואבניך ועציך ועפרך בתוך מים ישימו׃ 26O 26 13 והשבתי המון שיריך וקול כנוריך לא ישמע עוד׃ 26O 26 14 ונתתיך לצחיח סלע משטח חרמים תהיה לא תבנה עוד כי אני יהוה דברתי נאם אדני יהוה׃ 26O 26 15 כה אמר אדני יהוה לצור הלא מקול מפלתך באנק חלל בהרג הרג בתוכך ירעשו האיים׃ 26O 26 16 וירדו מעל כסאותם כל נשיאי הים והסירו את מעיליהם ואת בגדי רקמתם יפשטו חרדות ילבשו על הארץ ישבו וחרדו לרגעים ושממו עליך׃ 26O 26 17 ונשאו עליך קינה ואמרו לך איך אבדת נושבת מימים העיר ההללה אשר היתה חזקה בים היא וישביה אשר נתנו חתיתם לכל יושביה׃ 26O 26 18 עתה יחרדו האין יום מפלתך ונבהלו האיים אשר בים מצאתך׃ 26O 26 19 כי כה אמר אדני יהוה בתתי אתך עיר נחרבת כערים אשר לא נושבו בהעלות עליך את תהום וכסוך המים הרבים׃ 26O 26 20 והורדתיך את יורדי בור אל עם עולם והושבתיך בארץ תחתיות כחרבות מעולם את יורדי בור למען לא תשבי ונתתי צבי בארץ חיים׃ 26O 26 21 בלהות אתנך ואינך ותבקשי ולא תמצאי עוד לעולם נאם אדני יהוה׃ 26O 27 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 27 2 ואתה בן אדם שא על צר קינה׃ 26O 27 3 ואמרת לצור הישבתי על מבואת ים רכלת העמים אל איים רבים כה אמר אדני יהוה צור את אמרת אני כלילת יפי׃ 26O 27 4 בלב ימים גבוליך בניך כללו יפיך׃ 26O 27 5 ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך׃ 26O 27 6 אלונים מבשן עשו משוטיך קרשך עשו שן בת אשרים מאיי כתים׃ 26O 27 7 שש ברקמה ממצרים היה מפרשך להיות לך לנס תכלת וארגמן מאיי אלישה היה מכסך׃ 26O 27 8 ישבי צידון וארוד היו שטים לך חכמיך צור היו בך המה חבליך׃ 26O 27 9 זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך לערב מערבך׃ 26O 27 10 פרס ולוד ופוט היו בחילך אנשי מלחמתך מגן וכובע תלו בך המה נתנו הדרך׃ 26O 27 11 בני ארוד וחילך על חומותיך סביב וגמדים במגדלותיך היו שלטיהם תלו על חומותיך סביב המה כללו יפיך׃ 26O 27 12 תרשיש סחרתך מרב כל הון בכסף ברזל בדיל ועופרת נתנו עזבוניך׃ 26O 27 13 יון תבל ומשך המה רכליך בנפש אדם וכלי נחשת נתנו מערבך׃ 26O 27 14 מבית תוגרמה סוסים ופרשים ופרדים נתנו עזבוניך׃ 26O 27 15 בני דדן רכליך איים רבים סחרת ידך קרנות שן והובנים השיבו אשכרך׃ 26O 27 16 ארם סחרתך מרב מעשיך בנפך ארגמן ורקמה ובוץ וראמת וכדכד נתנו בעזבוניך׃ 26O 27 17 יהודה וארץ ישראל המה רכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך׃ 26O 27 18 דמשק סחרתך ברב מעשיך מרב כל הון ביין חלבון וצמר צחר׃ 26O 27 19 ודן ויון מאוזל בעזבוניך נתנו ברזל עשות קדה וקנה במערבך היה׃ 26O 27 20 דדן רכלתך בבגדי חפש לרכבה׃ 26O 27 21 ערב וכל נשיאי קדר המה סחרי ידך בכרים ואילים ועתודים בם סחריך׃ 26O 27 22 רכלי שבא ורעמה המה רכליך בראש כל בשם ובכל אבן יקרה וזהב נתנו עזבוניך׃ 26O 27 23 חרן וכנה ועדן רכלי שבא אשור כלמד רכלתך׃ 26O 27 24 המה רכליך במכללים בגלומי תכלת ורקמה ובגנזי ברמים בחבלים חבשים וארזים במרכלתך׃ 26O 27 25 אניות תרשיש שרותיך מערבך ותמלאי ותכבדי מאד בלב ימים׃ 26O 27 26 במים רבים הביאוך השטים אתך רוח הקדים שברך בלב ימים׃ 26O 27 27 הונך ועזבוניך מערבך מלחיך וחבליך מחזיקי בדקך וערבי מערבך וכל אנשי מלחמתך אשר בך ובכל קהלך אשר בתוכך יפלו בלב ימים ביום מפלתך׃ 26O 27 28 לקול זעקת חבליך ירעשו מגרשות׃ 26O 27 29 וירדו מאניותיהם כל תפשי משוט מלחים כל חבלי הים אל הארץ יעמדו׃ 26O 27 30 והשמיעו עליך בקולם ויזעקו מרה ויעלו עפר על ראשיהם באפר יתפלשו׃ 26O 27 31 והקריחו אליך קרחה וחגרו שקים ובכו אליך במר נפש מספד מר׃ 26O 27 32 ונשאו אליך בניהם קינה וקוננו עליך מי כצור כדמה בתוך הים׃ 26O 27 33 בצאת עזבוניך מימים השבעת עמים רבים ברב הוניך ומערביך העשרת מלכי ארץ׃ 26O 27 34 עת נשברת מימים במעמקי מים מערבך וכל קהלך בתוכך נפלו׃ 26O 27 35 כל ישבי האיים שממו עליך ומלכיהם שערו שער רעמו פנים׃ 26O 27 36 סחרים בעמים שרקו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃ 26O 28 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 28 2 בן אדם אמר לנגיד צר כה אמר אדני יהוה יען גבה לבך ותאמר אל אני מושב אלהים ישבתי בלב ימים ואתה אדם ולא אל ותתן לבך כלב אלהים׃ 26O 28 3 הנה חכם אתה מדנאל כל סתום לא עממוך׃ 26O 28 4 בחכמתך ובתבונתך עשית לך חיל ותעש זהב וכסף באוצרותיך׃ 26O 28 5 ברב חכמתך ברכלתך הרבית חילך ויגבה לבבך בחילך׃ 26O 28 6 לכן כה אמר אדני יהוה יען תתך את לבבך כלב אלהים׃ 26O 28 7 לכן הנני מביא עליך זרים עריצי גוים והריקו חרבותם על יפי חכמתך וחללו יפעתך׃ 26O 28 8 לשחת יורדוך ומתה ממותי חלל בלב ימים׃ 26O 28 9 האמר תאמר אלהים אני לפני הרגך ואתה אדם ולא אל ביד מחלליך׃ 26O 28 10 מותי ערלים תמות ביד זרים כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃ 26O 28 11 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 28 12 בן אדם שא קינה על מלך צור ואמרת לו כה אמר אדני יהוה אתה חותם תכנית מלא חכמה וכליל יפי׃ 26O 28 13 בעדן גן אלהים היית כל אבן יקרה מסכתך אדם פטדה ויהלם תרשיש שהם וישפה ספיר נפך וברקת וזהב מלאכת תפיך ונקביך בך ביום הבראך כוננו׃ 26O 28 14 את כרוב ממשח הסוכך ונתתיך בהר קדש אלהים היית בתוך אבני אש התהלכת׃ 26O 28 15 תמים אתה בדרכיך מיום הבראך עד נמצא עולתה בך׃ 26O 28 16 ברב רכלתך מלו תוכך חמס ותחטא ואחללך מהר אלהים ואבדך כרוב הסכך מתוך אבני אש׃ 26O 28 17 גבה לבך ביפיך שחת חכמתך על יפעתך על ארץ השלכתיך לפני מלכים נתתיך לראוה בך׃ 26O 28 18 מרב עוניך בעול רכלתך חללת מקדשיך ואוצא אש מתוכך היא אכלתך ואתנך לאפר על הארץ לעיני כל ראיך׃ 26O 28 19 כל יודעיך בעמים שממו עליך בלהות היית ואינך עד עולם׃ 26O 28 20 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 28 21 בן אדם שים פניך אל צידון והנבא עליה׃ 26O 28 22 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני יהוה בעשותי בה שפטים ונקדשתי בה׃ 26O 28 23 ושלחתי בה דבר ודם בחוצותיה ונפלל חלל בתוכה בחרב עליה מסביב וידעו כי אני יהוה׃ 26O 28 24 ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר וקוץ מכאב מכל סביבתם השאטים אותם וידעו כי אני אדני יהוה׃ 26O 28 25 כה אמר אדני יהוה בקבצי את בית ישראל מן העמים אשר נפצו בם ונקדשתי בם לעיני הגוים וישבו על אדמתם אשר נתתי לעבדי ליעקב׃ 26O 28 26 וישבו עליה לבטח ובנו בתים ונטעו כרמים וישבו לבטח בעשותי שפטים בכל השאטים אתם מסביבותם וידעו כי אני יהוה אלהיהם׃ 26O 29 1 בשנה העשרית בעשרי בשנים עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 29 2 בן אדם שים פניך על פרעה מלך מצרים והנבא עליו ועל מצרים כלה׃ 26O 29 3 דבר ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני עליך פרעה מלך מצרים התנים הגדול הרבץ בתוך יאריו אשר אמר לי יארי ואני עשיתני׃ 26O 29 4 ונתתי חחיים בלחייך והדבקתי דגת יאריך בקשקשתיך והעליתיך מתוך יאריך ואת כל דגת יאריך בקשקשתיך תדבק׃ 26O 29 5 ונטשתיך המדברה אותך ואת כל דגת יאריך על פני השדה תפול לא תאסף ולא תקבץ לחית הארץ ולעוף השמים נתתיך לאכלה׃ 26O 29 6 וידעו כל ישבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משענת קנה לבית ישראל׃ 26O 29 7 בתפשם בך בכפך תרוץ ובקעת להם כל כתף ובהשענם עליך תשבר והעמדת להם כל מתנים׃ 26O 29 8 לכן כה אמר אדני יהוה הנני מביא עליך חרב והכרתי ממך אדם ובהמה׃ 26O 29 9 והיתה ארץ מצרים לשממה וחרבה וידעו כי אני יהוה יען אמר יאר לי ואני עשיתי׃ 26O 29 10 לכן הנני אליך ואל יאריך ונתתי את ארץ מצרים לחרבות חרב שממה ממגדל סונה ועד גבול כוש׃ 26O 29 11 לא תעבר בה רגל אדם ורגל בהמה לא תעבר בה ולא תשב ארבעים שנה׃ 26O 29 12 ונתתי את ארץ מצרים שממה בתוך ארצות נשמות ועריה בתוך ערים מחרבות תהיין שממה ארבעים שנה והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות׃ 26O 29 13 כי כה אמר אדני יהוה מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה׃ 26O 29 14 ושבתי את שבות מצרים והשבתי אתם ארץ פתרוס על ארץ מכורתם והיו שם ממלכה שפלה׃ 26O 29 15 מן הממלכות תהיה שפלה ולא תתנשא עוד על הגוים והמעטתים לבלתי רדות בגוים׃ 26O 29 16 ולא יהיה עוד לבית ישראל למבטח מזכיר עון בפנותם אחריהם וידעו כי אני אדני יהוה׃ 26O 29 17 ויהי בעשרים ושבע שנה בראשון באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 29 18 בן אדם נבוכדראצר מלך בבל העביד את חילו עבדה גדלה אל צר כל ראש מקרח וכל כתף מרוטה ושכר לא היה לו ולחילו מצר על העבדה אשר עבד עליה׃ 26O 29 19 לכן כה אמר אדני יהוה הנני נתן לנבוכדראצר מלך בבל את ארץ מצרים ונשא המנה ושלל שללה ובזז בזה והיתה שכר לחילו׃ 26O 29 20 פעלתו אשר עבד בה נתתי לו את ארץ מצרים אשר עשו לי נאם אדני יהוה׃ 26O 29 21 ביום ההוא אצמיח קרן לבית ישראל ולך אתן פתחון פה בתוכם וידעו כי אני יהוה׃ 26O 30 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 30 2 בן אדם הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה הילילו הה ליום׃ 26O 30 3 כי קרוב יום וקרוב יום ליהוה יום ענן עת גוים יהיה׃ 26O 30 4 ובאה חרב במצרים והיתה חלחלה בכוש בנפל חלל במצרים ולקחו המונה ונהרסו יסודתיה׃ 26O 30 5 כוש ופוט ולוד וכל הערב וכוב ובני ארץ הברית אתם בחרב יפלו׃ 26O 30 6 כה אמר יהוה ונפלו סמכי מצרים וירד גאון עזה ממגדל סונה בחרב יפלו בה נאם אדני יהוה׃ 26O 30 7 ונשמו בתוך ארצות נשמות ועריו בתוך ערים נחרבות תהיינה׃ 26O 30 8 וידעו כי אני יהוה בתתי אש במצרים ונשברו כל עזריה׃ 26O 30 9 ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני בצים להחריד את כוש בטח והיתה חלחלה בהם ביום מצרים כי הנה באה׃ 26O 30 10 כה אמר אדני יהוה והשבתי את המון מצרים ביד נבוכדראצר מלך בבל׃ 26O 30 11 הוא ועמו אתו עריצי גוים מובאים לשחת הארץ והריקו חרבותם על מצרים ומלאו את הארץ חלל׃ 26O 30 12 ונתתי יארים חרבה ומכרתי את הארץ ביד רעים והשמתי ארץ ומלאה ביד זרים אני יהוה דברתי׃ 26O 30 13 כה אמר אדני יהוה והאבדתי גלולים והשבתי אלילים מנף ונשיא מארץ מצרים לא יהיה עוד ונתתי יראה בארץ מצרים׃ 26O 30 14 והשמתי את פתרוס ונתתי אש בצען ועשיתי שפטים בנא׃ 26O 30 15 ושפכתי חמתי על סין מעוז מצרים והכרתי את המון נא׃ 26O 30 16 ונתתי אש במצרים חול תחיל סין ונא תהיה להבקע ונף צרי יומם׃ 26O 30 17 בחורי און ופי בסת בחרב יפלו והנה בשבי תלכנה׃ 26O 30 18 ובתחפנחס חשך היום בשברי שם את מטות מצרים ונשבת בה גאון עזה היא ענן יכסנה ובנותיה בשבי תלכנה׃ 26O 30 19 ועשיתי שפטים במצרים וידעו כי אני יהוה׃ 26O 30 20 ויהי באחת עשרה שנה בראשון בשבעה לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 30 21 בן אדם את זרוע פרעה מלך מצרים שברתי והנה לא חבשה לתת רפאות לשום חתול לחבשה לחזקה לתפש בחרב׃ 26O 30 22 לכן כה אמר אדני יהוה הנני אל פרעה מלך מצרים ושברתי את זרעתיו את החזקה ואת הנשברת והפלתי את החרב מידו׃ 26O 30 23 והפצותי את מצרים בגוים וזריתם בארצות׃ 26O 30 24 וחזקתי את זרעות מלך בבל ונתתי את חרבי בידו ושברתי את זרעות פרעה ונאק נאקות חלל לפניו׃ 26O 30 25 והחזקתי את זרעות מלך בבל וזרעות פרעה תפלנה וידעו כי אני יהוה בתתי חרבי ביד מלך בבל ונטה אותה אל ארץ מצרים׃ 26O 30 26 והפצותי את מצרים בגוים וזריתי אותם בארצות וידעו כי אני יהוה׃ 26O 31 1 ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 31 2 בן אדם אמר אל פרעה מלך מצרים ואל המונו אל מי דמית בגדלך׃ 26O 31 3 הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו׃ 26O 31 4 מים גדלוהו תהום רממתהו את נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת תעלתיה שלחה אל כל עצי השדה׃ 26O 31 5 על כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו ממים רבים בשלחו׃ 26O 31 6 בסעפתיו קננו כל עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים׃ 26O 31 7 וייף בגדלו בארך דליותיו כי היה שרשו אל מים רבים׃ 26O 31 8 ארזים לא עממהו בגן אלהים ברושים לא דמו אל סעפתיו וערמנים לא היו כפארתיו כל עץ בגן אלהים לא דמה אליו ביפיו׃ 26O 31 9 יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל עצי עדן אשר בגן האלהים׃ 26O 31 10 לכן כה אמר אדני יהוה יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו אל בין עבותים ורם לבבו בגבהו׃ 26O 31 11 ואתנהו ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו׃ 26O 31 12 ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פארתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל עמי הארץ ויטשהו׃ 26O 31 13 על מפלתו ישכנו כל עוף השמים ואל פארתיו היו כל חית השדה׃ 26O 31 14 למען אשר לא יגבהו בקומתם כל עצי מים ולא יתנו את צמרתם אל בין עבתים ולא יעמדו אליהם בגבהם כל שתי מים כי כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם אל יורדי בור׃ 26O 31 15 כה אמר אדני יהוה ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עלפה׃ 26O 31 16 מקול מפלתו הרעשתי גוים בהורדי אתו שאולה את יורדי בור וינחמו בארץ תחתית כל עצי עדן מבחר וטוב לבנון כל שתי מים׃ 26O 31 17 גם הם אתו ירדו שאלה אל חללי חרב וזרעו ישבו בצלו בתוך גוים׃ 26O 31 18 אל מי דמית ככה בכבוד ובגדל בעצי עדן והורדת את עצי עדן אל ארץ תחתית בתוך ערלים תשכב את חללי חרב הוא פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה׃ 26O 32 1 ויהי בשתי עשרה שנה בשני עשר חדש באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 32 2 בן אדם שא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפס נהרותם׃ 26O 32 3 כה אמר אדני יהוה ופרשתי עליך את רשתי בקהל עמים רבים והעלוך בחרמי׃ 26O 32 4 ונטשתיך בארץ על פני השדה אטילך והשכנתי עליך כל עוף השמים והשבעתי ממך חית כל הארץ׃ 26O 32 5 ונתתי את בשרך על ההרים ומלאתי הגאיות רמותך׃ 26O 32 6 והשקיתי ארץ צפתך מדמך אל ההרים ואפקים ימלאון ממך׃ 26O 32 7 וכסיתי בכבותך שמים והקדרתי את ככביהם שמש בענן אכסנו וירח לא יאיר אורו׃ 26O 32 8 כל מאורי אור בשמים אקדירם עליך ונתתי חשך על ארצך נאם אדני יהוה׃ 26O 32 9 והכעסתי לב עמים רבים בהביאי שברך בגוים על ארצות אשר לא ידעתם׃ 26O 32 10 והשמותי עליך עמים רבים ומלכיהם ישערו עליך שער בעופפי חרבי על פניהם וחרדו לרגעים איש לנפשו ביום מפלתך׃ 26O 32 11 כי כה אמר אדני יהוה חרב מלך בבל תבואך׃ 26O 32 12 בחרבות גבורים אפיל המונך עריצי גוים כלם ושדדו את גאון מצרים ונשמד כל המונה׃ 26O 32 13 והאבדתי את כל בהמתה מעל מים רבים ולא תדלחם רגל אדם עוד ופרסות בהמה לא תדלחם׃ 26O 32 14 אז אשקיע מימיהם ונהרותם כשמן אוליך נאם אדני יהוה׃ 26O 32 15 בתתי את ארץ מצרים שממה ונשמה ארץ ממלאה בהכותי את כל יושבי בה וידעו כי אני יהוה׃ 26O 32 16 קינה היא וקוננוה בנות הגוים תקוננה אותה על מצרים ועל כל המונה תקוננה אותה נאם אדני יהוה׃ 26O 32 17 ויהי בשתי עשרה שנה בחמשה עשר לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 32 18 בן אדם נהה על המון מצרים והורדהו אותה ובנות גוים אדרם אל ארץ תחתיות את יורדי בור׃ 26O 32 19 ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים׃ 26O 32 20 בתוך חללי חרב יפלו חרב נתנה משכו אותה וכל המוניה׃ 26O 32 21 ידברו לו אלי גבורים מתוך שאול את עזריו ירדו שכבו הערלים חללי חרב׃ 26O 32 22 שם אשור וכל קהלה סביבותיו קברתיו כלם חללים הנפלים בחרב׃ 26O 32 23 אשר נתנו קברתיה בירכתי בור ויהי קהלה סביבות קברתה כלם חללים נפלים בחרב אשר נתנו חתית בארץ חיים׃ 26O 32 24 שם עילם וכל המונה סביבות קברתה כלם חללים הנפלים בחרב אשר ירדו ערלים אל ארץ תחתיות אשר נתנו חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור׃ 26O 32 25 בתוך חללים נתנו משכב לה בכל המונה סביבותיו קברתה כלם ערלים חללי חרב כי נתן חתיתם בארץ חיים וישאו כלמתם את יורדי בור בתוך חללים נתן׃ 26O 32 26 שם משך תבל וכל המונה סביבותיו קברותיה כלם ערלים מחללי חרב כי נתנו חתיתם בארץ חיים׃ 26O 32 27 ולא ישכבו את גבורים נפלים מערלים אשר ירדו שאול בכלי מלחמתם ויתנו את חרבותם תחת ראשיהם ותהי עונתם על עצמותם כי חתית גבורים בארץ חיים׃ 26O 32 28 ואתה בתוך ערלים תשבר ותשכב את חללי חרב׃ 26O 32 29 שמה אדום מלכיה וכל נשיאיה אשר נתנו בגבורתם את חללי חרב המה את ערלים ישכבו ואת ירדי בור׃ 26O 32 30 שמה נסיכי צפון כלם וכל צדני אשר ירדו את חללים בחתיתם מגבורתם בושים וישכבו ערלים את חללי חרב וישאו כלמתם את יורדי בור׃ 26O 32 31 אותם יראה פרעה ונחם על כל המונה חללי חרב פרעה וכל חילו נאם אדני יהוה׃ 26O 32 32 כי נתתי את חתיתו בארץ חיים והשכב בתוך ערלים את חללי חרב פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה׃ 26O 33 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 33 2 בן אדם דבר אל בני עמך ואמרת אליהם ארץ כי אביא עליה חרב ולקחו עם הארץ איש אחד מקציהם ונתנו אתו להם לצפה׃ 26O 33 3 וראה את החרב באה על הארץ ותקע בשופר והזהיר את העם׃ 26O 33 4 ושמע השמע את קול השופר ולא נזהר ותבוא חרב ותקחהו דמו בראשו יהיה׃ 26O 33 5 את קול השופר שמע ולא נזהר דמו בו יהיה והוא נזהר נפשו מלט׃ 26O 33 6 והצפה כי יראה את החרב באה ולא תקע בשופר והעם לא נזהר ותבוא חרב ותקח מהם נפש הוא בעונו נלקח ודמו מיד הצפה אדרש׃ 26O 33 7 ואתה בן אדם צפה נתתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר והזהרת אתם ממני׃ 26O 33 8 באמרי לרשע רשע מות תמות ולא דברת להזהיר רשע מדרכו הוא רשע בעונו ימות ודמו מידך אבקש׃ 26O 33 9 ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת׃ 26O 33 10 ואתה בן אדם אמר אל בית ישראל כן אמרתם לאמר כי פשעינו וחטאתינו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה׃ 26O 33 11 אמר אליהם חי אני נאם אדני יהוה אם אחפץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל׃ 26O 33 12 ואתה בן אדם אמר אל בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו וצדיק לא יוכל לחיות בה ביום חטאתו׃ 26O 33 13 באמרי לצדיק חיה יחיה והוא בטה על צדקתו ועשה עול כל צדקתו לא תזכרנה ובעולו אשר עשה בו ימות׃ 26O 33 14 ובאמרי לרשע מות תמות ושב מחטאתו ועשה משפט וצדקה׃ 26O 33 15 חבל ישיב רשע גזלה ישלם בחקות החיים הלך לבלתי עשות עול חיו יחיה לא ימות׃ 26O 33 16 כל חטאתו אשר חטא לא תזכרנה לו משפט וצדקה עשה חיו יחיה׃ 26O 33 17 ואמרו בני עמך לא יתכן דרך אדני והמה דרכם לא יתכן׃ 26O 33 18 בשוב צדיק מצדקתו ועשה עול ומת בהם׃ 26O 33 19 ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה׃ 26O 33 20 ואמרתם לא יתכן דרך אדני איש כדרכיו אשפוט אתכם בית ישראל׃ 26O 33 21 ויהי בשתי עשרה שנה בעשרי בחמשה לחדש לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הכתה העיר׃ 26O 33 22 ויד יהוה היתה אלי בערב לפני בוא הפליט ויפתח את פי עד בוא אלי בבקר ויפתח פי ולא נאלמתי עוד׃ 26O 33 23 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 33 24 בן אדם ישבי החרבות האלה על אדמת ישראל אמרים לאמר אחד היה אברהם ויירש את הארץ ואנחנו רבים לנו נתנה הארץ למורשה׃ 26O 33 25 לכן אמר אלהם כה אמר אדני יהוה על הדם תאכלו ועינכם תשאו אל גלוליכם ודם תשפכו והארץ תירשו׃ 26O 33 26 עמדתם על חרבכם עשיתן תועבה ואיש את אשת רעהו טמאתם והארץ תירשו׃ 26O 33 27 כה תאמר אלהם כה אמר אדני יהוה חי אני אם לא אשר בחרבות בחרב יפלו ואשר על פני השדה לחיה נתתיו לאכלו ואשר במצדות ובמערות בדבר ימותו׃ 26O 33 28 ונתתי את הארץ שממה ומשמה ונשבת גאון עזה ושממו הרי ישראל מאין עובר׃ 26O 33 29 וידעו כי אני יהוה בתתי את הארץ שממה ומשמה על כל תועבתם אשר עשו׃ 26O 33 30 ואתה בן אדם בני עמך הנדברים בך אצל הקירות ובפתחי הבתים ודבר חד את אחד איש את אחיו לאמר באו נא ושמעו מה הדבר היוצא מאת יהוה׃ 26O 33 31 ויבואו אליך כמבוא עם וישבו לפניך עמי ושמעו את דבריך ואותם לא יעשו כי עגבים בפיהם המה עשים אחרי בצעם לבם הלך׃ 26O 33 32 והנך להם כשיר עגבים יפה קול ומטב נגן ושמעו את דבריך ועשים אינם אותם׃ 26O 33 33 ובבאה הנה באה וידעו כי נביא היה בתוכם׃ 26O 34 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 34 2 בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים׃ 26O 34 3 את החלב תאכלו ואת הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו׃ 26O 34 4 את הנחלות לא חזקתם ואת החולה לא רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת הנדחת לא השבתם ואת האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך׃ 26O 34 5 ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל חית השדה ותפוצינה׃ 26O 34 6 ישגו צאני בכל ההרים ועל כל גבעה רמה ועל כל פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש׃ 26O 34 7 לכן רעים שמעו את דבר יהוה׃ 26O 34 8 חי אני נאם אדני יהוה אם לא יען היות צאני לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל חית השדה מאין רעה ולא דרשו רעי את צאני וירעו הרעים אותם ואת צאני לא רעו׃ 26O 34 9 לכן הרעים שמעו דבר יהוה׃ 26O 34 10 כה אמר אדני יהוה הנני אל הרעים ודרשתי את צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא תהיין להם לאכלה׃ 26O 34 11 כי כה אמר אדני יהוה הנני אני ודרשתי את צאני ובקרתים׃ 26O 34 12 כבקרת רעה עדרו ביום היותו בתוך צאנו נפרשות כן אבקר את צאני והצלתי אתהם מכל המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל׃ 26O 34 13 והוצאתים מן העמים וקבצתים מן הארצות והביאתים אל אדמתם ורעיתים אל הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ׃ 26O 34 14 במרעה טוב ארעה אתם ובהרי מרום ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל הרי ישראל׃ 26O 34 15 אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה׃ 26O 34 16 את האבדת אבקש ואת הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת החולה אחזק ואת השמנה ואת החזקה אשמיד ארענה במשפט׃ 26O 34 17 ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין שה לשה לאילים ולעתודים׃ 26O 34 18 המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשון׃ 26O 34 19 וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה׃ 26O 34 20 לכן כה אמר אדני יהוה אליהם הנני אני ושפטתי בין שה בריה ובין שה רזה׃ 26O 34 21 יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל הנחלות עד אשר הפיצותם אותנה אל החוצה׃ 26O 34 22 והושעתי לצאני ולא תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה׃ 26O 34 23 והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא יהיה להן לרעה׃ 26O 34 24 ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי׃ 26O 34 25 וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה רעה מן הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים׃ 26O 34 26 ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו׃ 26O 34 27 ונתן עץ השדה את פריו והארץ תתן יבולה והיו על אדמתם לבטח וידעו כי אני יהוה בשברי את מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם׃ 26O 34 28 ולא יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד׃ 26O 34 29 והקמתי להם מטע לשם ולא יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא ישאו עוד כלמת הגוים׃ 26O 34 30 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אתם והמה עמי בית ישראל נאם אדני יהוה׃ 26O 34 31 ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם נאם אדני יהוה׃ 26O 35 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 35 2 בן אדם שים פניך על הר שעיר והנבא עליו׃ 26O 35 3 ואמרת לו כה אמר אדני יהוה הנני אליך הר שעיר ונטיתי ידי עליך ונתתיך שממה ומשמה׃ 26O 35 4 עריך חרבה אשים ואתה שממה תהיה וידעת כי אני יהוה׃ 26O 35 5 יען היות לך איבת עולם ותגר את בני ישראל על ידי חרב בעת אידם בעת עון קץ׃ 26O 35 6 לכן חי אני נאם אדני יהוה כי לדם אעשך ודם ירדפך אם לא דם שנאת ודם ירדפך׃ 26O 35 7 ונתתי את הר שעיר לשממה ושממה והכרתי ממנו עבר ושב׃ 26O 35 8 ומלאתי את הריו חלליו גבעותיך וגיאותיך וכל אפיקיך חללי חרב יפלו בהם׃ 26O 35 9 שממות עולם אתנך ועריך לא תישבנה וידעתם כי אני יהוה׃ 26O 35 10 יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה ויהוה שם היה׃ 26O 35 11 לכן חי אני נאם אדני יהוה ועשיתי כאפך וכקנאתך אשר עשיתה משנאתיך בם ונודעתי בם כאשר אשפטך׃ 26O 35 12 וידעת כי אני יהוה שמעתי את כל נאצותיך אשר אמרת על הרי ישראל לאמר שממה לנו נתנו לאכלה׃ 26O 35 13 ותגדילו עלי בפיכם והעתרתם עלי דבריכם אני שמעתי׃ 26O 35 14 כה אמר אדני יהוה כשמח כל הארץ שממה אעשה לך׃ 26O 35 15 כשמחתך לנחלת בית ישראל על אשר שממה כן אעשה לך שממה תהיה הר שעיר וכל אדום כלה וידעו כי אני יהוה׃ 26O 36 1 ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת הרי ישראל שמעו דבר יהוה׃ 26O 36 2 כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו׃ 26O 36 3 לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם׃ 26O 36 4 לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב׃ 26O 36 5 לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש למען מגרשה לבז׃ 26O 36 6 לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם׃ 26O 36 7 לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו׃ 26O 36 8 ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא׃ 26O 36 9 כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם׃ 26O 36 10 והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה׃ 26O 36 11 והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והיטבתי מראשתיכם וידעתם כי אני יהוה׃ 26O 36 12 והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם׃ 26O 36 13 כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי ומשכלת גויך היית׃ 26O 36 14 לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה׃ 26O 36 15 ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה׃ 26O 36 16 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 36 17 בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם כטמאת הנדה היתה דרכם לפני׃ 26O 36 18 ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה׃ 26O 36 19 ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות כדרכם וכעלילותם שפטתים׃ 26O 36 20 ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי באמר להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו׃ 26O 36 21 ואחמל על שם קדשי אשר חללוהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה׃ 26O 36 22 לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם׃ 26O 36 23 וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם׃ 26O 36 24 ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם׃ 26O 36 25 וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם׃ 26O 36 26 ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר׃ 26O 36 27 ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם׃ 26O 36 28 וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים׃ 26O 36 29 והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב׃ 26O 36 30 והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים׃ 26O 36 31 וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבתיכם׃ 26O 36 32 לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה יודע לכם בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל׃ 26O 36 33 כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם והושבתי את הערים ונבנו החרבות׃ 26O 36 34 והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר׃ 26O 36 35 ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו׃ 26O 36 36 וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה אני יהוה דברתי ועשיתי׃ 26O 36 37 כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם׃ 26O 36 38 כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה׃ 26O 37 1 היתה עלי יד יהוה ויוצאני ברוח יהוה ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות׃ 26O 37 2 והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד׃ 26O 37 3 ויאמר אלי בן אדם התחיינה העצמות האלה ואמר אדני יהוה אתה ידעת׃ 26O 37 4 ויאמר אלי הנבא על העצמות האלה ואמרת אליהם העצמות היבשות שמעו דבר יהוה׃ 26O 37 5 כה אמר אדני יהוה לעצמות האלה הנה אני מביא בכם רוח וחייתם׃ 26O 37 6 ונתתי עליכם גדים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור ונתתי בכם רוח וחייתם וידעתם כי אני יהוה׃ 26O 37 7 ונבאתי כאשר צויתי ויהי קול כהנבאי והנה רעש ותקרבו עצמות עצם אל עצמו׃ 26O 37 8 וראיתי והנה עליהם גדים ובשר עלה ויקרם עליהם עור מלמעלה ורוח אין בהם׃ 26O 37 9 ויאמר אלי הנבא אל הרוח הנבא בן אדם ואמרת אל הרוח כה אמר אדני יהוה מארבע רוחות באי הרוח ופחי בהרוגים האלה ויחיו׃ 26O 37 10 והנבאתי כאשר צוני ותבוא בהם הרוח ויחיו ויעמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד׃ 26O 37 11 ויאמר אלי בן אדם העצמות האלה כל בית ישראל המה הנה אמרים יבשו עצמותינו ואבדה תקותנו נגזרנו לנו׃ 26O 37 12 לכן הנבא ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני פתח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל׃ 26O 37 13 וידעתם כי אני יהוה בפתחי את קברותיכם ובהעלותי אתכם מקברותיכם עמי׃ 26O 37 14 ונתתי רוחי בכם וחייתם והנחתי אתכם על אדמתכם וידעתם כי אני יהוה דברתי ועשיתי נאם יהוה׃ 26O 37 15 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 37 16 ואתה בן אדם קח לך עץ אחד וכתב עליו ליהודה ולבני ישראל חברו ולקח עץ אחד וכתוב עליו ליוסף עץ אפרים וכל בית ישראל חברו׃ 26O 37 17 וקרב אתם אחד אל אחד לך לעץ אחד והיו לאחדים בידך׃ 26O 37 18 וכאשר יאמרו אליך בני עמך לאמר הלוא תגיד לנו מה אלה לך׃ 26O 37 19 דבר אלהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את עץ יוסף אשר ביד אפרים ושבטי ישראל חברו ונתתי אותם עליו את עץ יהודה ועשיתם לעץ אחד והיו אחד בידי׃ 26O 37 20 והיו העצים אשר תכתב עליהם בידך לעיניהם׃ 26O 37 21 ודבר אליהם כה אמר אדני יהוה הנה אני לקח את בני ישראל מבין הגוים אשר הלכו שם וקבצתי אתם מסביב והבאתי אותם אל אדמתם׃ 26O 37 22 ועשיתי אתם לגוי אחד בארץ בהרי ישראל ומלך אחד יהיה לכלם למלך ולא יהיה עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות עוד׃ 26O 37 23 ולא יטמאו עוד בגלוליהם ובשקוציהם ובכל פשעיהם והושעתי אתם מכל מושבתיהם אשר חטאו בהם וטהרתי אותם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים׃ 26O 37 24 ועבדי דוד מלך עליהם ורועה אחד יהיה לכלם ובמשפטי ילכו וחקתי ישמרו ועשו אותם׃ 26O 37 25 וישבו על הארץ אשר נתתי לעבדי ליעקב אשר ישבו בה אבותיכם וישבו עליה המה ובניהם ובני בניהם עד עולם ודוד עבדי נשיא להם לעולם׃ 26O 37 26 וכרתי להם ברית שלום ברית עולם יהיה אותם ונתתים והרביתי אותם ונתתי את מקדשי בתוכם לעולם׃ 26O 37 27 והיה משכני עליהם והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃ 26O 37 28 וידעו הגוים כי אני יהוה מקדש את ישראל בהיות מקדשי בתוכם לעולם׃ 26O 38 1 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 26O 38 2 בן אדם שים פניך אל גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותבל והנבא עליו׃ 26O 38 3 ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל׃ 26O 38 4 ושובבתיך ונתתי חחים בלחייך והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבשי מכלול כלם קהל רב צנה ומגן תפשי חרבות כלם׃ 26O 38 5 פרס כוש ופוט אתם כלם מגן וכובע׃ 26O 38 6 גמר וכל אגפיה בית תוגרמה ירכתי צפון ואת כל אגפיו עמים רבים אתך׃ 26O 38 7 הכן והכן לך אתה וכל קהלך הנקהלים עליך והיית להם למשמר׃ 26O 38 8 מימים רבים תפקד באחרית השנים תבוא אל ארץ משובבת מחרב מקבצת מעמים רבים על הרי ישראל אשר היו לחרבה תמיד והיא מעמים הוצאה וישבו לבטח כלם׃ 26O 38 9 ועלית כשאה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך׃ 26O 38 10 כה אמר אדני יהוה והיה ביום ההוא יעלו דברים על לבבך וחשבת מחשבת רעה׃ 26O 38 11 ואמרת אעלה על ארץ פרזות אבוא השקטים ישבי לבטח כלם ישבים באין חומה ובריח ודלתים אין להם׃ 26O 38 12 לשלל שלל ולבז בז להשיב ידך על חרבות נושבת ואל עם מאסף מגוים עשה מקנה וקנין ישבי על טבור הארץ׃ 26O 38 13 שבא ודדן וסחרי תרשיש וכל כפריה יאמרו לך הלשלל שלל אתה בא הלבז בז הקהלת קהלך לשאת כסף וזהב לקחת מקנה וקנין לשלל שלל גדול׃ 26O 38 14 לכן הנבא בן אדם ואמרת לגוג כה אמר אדני יהוה הלוא ביום ההוא בשבת עמי ישראל לבטח תדע׃ 26O 38 15 ובאת ממקומך מירכתי צפון אתה ועמים רבים אתך רכבי סוסים כלם קהל גדול וחיל רב׃ 26O 38 16 ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים תהיה והבאותיך על ארצי למען דעת הגוים אתי בהקדשי בך לעיניהם גוג׃ 26O 38 17 כה אמר אדני יהוה האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אתך עליהם׃ 26O 38 18 והיה ביום ההוא ביום בוא גוג על אדמת ישראל נאם אדני יהוה תעלה חמתי באפי׃ 26O 38 19 ובקנאתי באש עברתי דברתי אם לא ביום ההוא יהיה רעש גדול על אדמת ישראל׃ 26O 38 20 ורעשו מפני דגי הים ועוף השמים וחית השדה וכל הרמש הרמש על האדמה וכל האדם אשר על פני האדמה ונהרסו ההרים ונפלו המדרגות וכל חומה לארץ תפול׃ 26O 38 21 וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני יהוה חרב איש באחיו תהיה׃ 26O 38 22 ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתו׃ 26O 38 23 והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים וידעו כי אני יהוה׃ 26O 39 1 ואתה בן אדם הנבא על גוג ואמרת כה אמר אדני יהוה הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותבל׃ 26O 39 2 ושבבתיך וששאתיך והעליתיך מירכתי צפון והבאותך על הרי ישראל׃ 26O 39 3 והכיתי קשתך מיד שמאולך וחציך מיד ימינך אפיל׃ 26O 39 4 על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך לעיט צפור כל כנף וחית השדה נתתיך לאכלה׃ 26O 39 5 על פני השדה תפול כי אני דברתי נאם אדני יהוה׃ 26O 39 6 ושלחתי אש במגוג ובישבי האיים לבטח וידעו כי אני יהוה׃ 26O 39 7 ואת שם קדשי אודיע בתוך עמי ישראל ולא אחל את שם קדשי עוד וידעו הגוים כי אני יהוה קדוש בישראל׃ 26O 39 8 הנה באה ונהיתה נאם אדני יהוה הוא היום אשר דברתי׃ 26O 39 9 ויצאו ישבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח ובערו בהם אש שבע שנים׃ 26O 39 10 ולא ישאו עצים מן השדה ולא יחטבו מן היערים כי בנשק יבערו אש ושללו את שלליהם ובזזו את בזזיהם נאם אדני יהוה׃ 26O 39 11 והיה ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר בישראל גי העברים קדמת הים וחסמת היא את העברים וקברו שם את גוג ואת כל המונה וקראו גיא המון גוג׃ 26O 39 12 וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ שבעה חדשים׃ 26O 39 13 וקברו כל עם הארץ והיה להם לשם יום הכבדי נאם אדני יהוה׃ 26O 39 14 ואנשי תמיד יבדילו עברים בארץ מקברים את העברים את הנותרים על פני הארץ לטהרה מקצה שבעה חדשים יחקרו׃ 26O 39 15 ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון עד קברו אתו המקברים אל גיא המון גוג׃ 26O 39 16 וגם שם עיר המונה וטהרו הארץ׃ 26O 39 17 ואתה בן אדם כה אמר אדני יהוה אמר לצפור כל כנף ולכל חית השדה הקבצו ובאו האספו מסביב על זבחי אשר אני זבח לכם זבח גדול על הרי ישראל ואכלתם בשר ושתיתם דם׃ 26O 39 18 בשר גבורים תאכלו ודם נשיאי הארץ תשתו אילים כרים ועתודים פרים מריאי בשן כלם׃ 26O 39 19 ואכלתם חלב לשבעה ושתיתם דם לשכרון מזבחי אשר זבחתי לכם׃ 26O 39 20 ושבעתם על שלחני סוס ורכב גבור וכל איש מלחמה נאם אדני יהוה׃ 26O 39 21 ונתתי את כבודי בגוים וראו כל הגוים את משפטי אשר עשיתי ואת ידי אשר שמתי בהם׃ 26O 39 22 וידעו בית ישראל כי אני יהוה אלהיהם מן היום ההוא והלאה׃ 26O 39 23 וידעו הגוים כי בעונם גלו בית ישראל על אשר מעלו בי ואסתר פני מהם ואתנם ביד צריהם ויפלו בחרב כלם׃ 26O 39 24 כטמאתם וכפשעיהם עשיתי אתם ואסתר פני מהם׃ 26O 39 25 לכן כה אמר אדני יהוה עתה אשיב את שבית יעקב ורחמתי כל בית ישראל וקנאתי לשם קדשי׃ 26O 39 26 ונשו את כלמתם ואת כל מעלם אשר מעלו בי בשבתם על אדמתם לבטח ואין מחריד׃ 26O 39 27 בשובבי אותם מן העמים וקבצתי אתם מארצות איביהם ונקדשתי בם לעיני הגוים רבים׃ 26O 39 28 וידעו כי אני יהוה אלהיהם בהגלותי אתם אל הגוים וכנסתים על אדמתם ולא אותיר עוד מהם שם׃ 26O 39 29 ולא אסתיר עוד פני מהם אשר שפכתי את רוחי על בית ישראל נאם אדני יהוה׃ 26O 40 1 בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש בארבע עשרה שנה אחר אשר הכתה העיר בעצם היום הזה היתה עלי יד יהוה ויבא אתי שמה׃ 26O 40 2 במראות אלהים הביאני אל ארץ ישראל ויניחני אל הר גבה מאד ועליו כמבנה עיר מנגב׃ 26O 40 3 ויביא אותי שמה והנה איש מראהו כמראה נחשת ופתיל פשתים בידו וקנה המדה והוא עמד בשער׃ 26O 40 4 וידבר אלי האיש בן אדם ראה בעיניך ובאזניך שמע ושים לבך לכל אשר אני מראה אותך כי למען הראותכה הבאתה הנה הגד את כל אשר אתה ראה לבית ישראל׃ 26O 40 5 והנה חומה מחוץ לבית סביב סביב וביד האיש קנה המדה שש אמות באמה וטפח וימד את רחב הבנין קנה אחד וקומה קנה אחד׃ 26O 40 6 ויבוא אל שער אשר פניו דרך הקדימה ויעל במעלתו וימד את סף השער קנה אחד רחב ואת סף אחד קנה אחד רחב׃ 26O 40 7 והתא קנה אחד ארך וקנה אחד רחב ובין התאים חמש אמות וסף השער מאצל אולם השער מהבית קנה אחד׃ 26O 40 8 וימד את אלם השער מהבית קנה אחד׃ 26O 40 9 וימד את אלם השער שמנה אמות ואילו שתים אמות ואלם השער מהבית׃ 26O 40 10 ותאי השער דרך הקדים שלשה מפה ושלשה מפה מדה אחת לשלשתם ומדה אחת לאילם מפה ומפו׃ 26O 40 11 וימד את רחב פתח השער עשר אמות ארך השער שלוש עשרה אמות׃ 26O 40 12 וגבול לפני התאות אמה אחת ואמה אחת גבול מפה והתא שש אמות מפו ושש אמות מפו׃ 26O 40 13 וימד את השער מגג התא לגגו רחב עשרים וחמש אמות פתח נגד פתח׃ 26O 40 14 ויעש את אילים ששים אמה ואל איל החצר השער סביב סביב׃ 26O 40 15 ועל פני השער היאתון על לפני אלם השער הפנימי חמשים אמה׃ 26O 40 16 וחלונות אטמות אל התאים ואל אליהמה לפנימה לשער סביב סביב וכן לאלמות וחלונות סביב סביב לפנימה ואל איל תמרים׃ 26O 40 17 ויביאני אל החצר החיצונה והנה לשכות ורצפה עשוי לחצר סביב סביב שלשים לשכות אל הרצפה׃ 26O 40 18 והרצפה אל כתף השערים לעמת ארך השערים הרצפה התחתונה׃ 26O 40 19 וימד רחב מלפני השער התחתונה לפני החצר הפנימי מחוץ מאה אמה הקדים והצפון׃ 26O 40 20 והשער אשר פניו דרך הצפון לחצר החיצונה מדד ארכו ורחבו׃ 26O 40 21 ותאו שלושה מפו ושלשה מפו ואילו ואלמו היה כמדת השער הראשון חמשים אמה ארכו ורחב חמש ועשרים באמה׃ 26O 40 22 וחלונו ואלמו ותמרו כמדת השער אשר פניו דרך הקדים ובמעלות שבע יעלו בו ואילמו לפניהם׃ 26O 40 23 ושער לחצר הפנימי נגד השער לצפון ולקדים וימד משער אל שער מאה אמה׃ 26O 40 24 ויולכני דרך הדרום והנה שער דרך הדרום ומדד אילו ואילמו כמדות האלה׃ 26O 40 25 וחלונים לו ולאילמו סביב סביב כהחלנות האלה חמשים אמה ארך ורחב חמש ועשרים אמה׃ 26O 40 26 ומעלות שבעה עלותו ואלמו לפניהם ותמרים לו אחד מפו ואחד מפו אל אילו׃ 26O 40 27 ושער לחצר הפנימי דרך הדרום וימד משער אל השער דרך הדרום מאה אמות׃ 26O 40 28 ויביאני אל חצר הפנימי בשער הדרום וימד את השער הדרום כמדות האלה׃ 26O 40 29 ותאו ואילו ואלמו כמדות האלה וחלונות לו ולאלמו סביב סביב חמשים אמה ארך ורחב עשרים וחמש אמות׃ 26O 40 30 ואלמות סביב סביב ארך חמש ועשרים אמה ורחב חמש אמות׃ 26O 40 31 ואלמו אל חצר החצונה ותמרים אל אילו ומעלות שמונה מעלו׃ 26O 40 32 ויביאני אל החצר הפנימי דרך הקדים וימד את השער כמדות האלה׃ 26O 40 33 ותאו ואלו ואלמו כמדות האלה וחלונות לו ולאלמו סביב סביב ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה׃ 26O 40 34 ואלמו לחצר החיצונה ותמרים אל אלו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו׃ 26O 40 35 ויביאני אל שער הצפון ומדד כמדות האלה׃ 26O 40 36 תאו אלו ואלמו וחלונות לו סביב סביב ארך חמשים אמה ורחב חמש ועשרים אמה׃ 26O 40 37 ואילו לחצר החיצונה ותמרים אל אילו מפו ומפו ושמנה מעלות מעלו׃ 26O 40 38 ולשכה ופתחה באילים השערים שם ידיחו את העלה׃ 26O 40 39 ובאלם השער שנים שלחנות מפו ושנים שלחנות מפה לשחוט אליהם העולה והחטאת והאשם׃ 26O 40 40 ואל הכתף מחוצה לעולה לפתח השער הצפונה שנים שלחנות ואל הכתף האחרת אשר לאלם השער שנים שלחנות׃ 26O 40 41 ארבעה שלחנות מפה וארבעה שלחנות מפה לכתף השער שמונה שלחנות אליהם ישחטו׃ 26O 40 42 וארבעה שלחנות לעולה אבני גזית ארך אמה אחת וחצי ורחב אמה אחת וחצי וגבה אמה אחת אליהם ויניחו את הכלים אשר ישחטו את העולה בם והזבח׃ 26O 40 43 והשפתים טפח אחד מוכנים בבית סביב סביב ואל השלחנות בשר הקרבן׃ 26O 40 44 ומחוצה לשער הפנימי לשכות שרים בחצר הפנימי אשר אל כתף שער הצפון ופניהם דרך הדרום אחד אל כתף שער הקדים פני דרך הצפן׃ 26O 40 45 וידבר אלי זה הלשכה אשר פניה דרך הדרום לכהנים שמרי משמרת הבית׃ 26O 40 46 והלשכה אשר פניה דרך הצפון לכהנים שמרי משמרת המזבח המה בני צדוק הקרבים מבני לוי אל יהוה לשרתו׃ 26O 40 47 וימד את החצר ארך מאה אמה ורחב מאה אמה מרבעת והמזבח לפני הבית׃ 26O 40 48 ויבאני אל אלם הבית וימד אל אלם חמש אמות מפה וחמש אמות מפה ורחב השער שלש אמות מפו ושלש אמות מפו׃ 26O 40 49 ארך האלם עשרים אמה ורחב עשתי עשרה אמה ובמעלות אשר יעלו אליו ועמדים אל האילים אחד מפה ואחד מפה׃ 26O 41 1 ויביאני אל ההיכל וימד את האילים שש אמות רחב מפו ושש אמות רחב מפו רחב האהל׃ 26O 41 2 ורחב הפתח עשר אמות וכתפות הפתח חמש אמות מפו וחמש אמות מפו וימד ארכו ארבעים אמה ורחב עשרים אמה׃ 26O 41 3 ובא לפנימה וימד איל הפתח שתים אמות והפתח שש אמות ורחב הפתח שבע אמות׃ 26O 41 4 וימד את ארכו עשרים אמה ורחב עשרים אמה אל פני ההיכל ויאמר אלי זה קדש הקדשים׃ 26O 41 5 וימד קיר הבית שש אמות ורחב הצלע ארבע אמות סביב סביב לבית סביב׃ 26O 41 6 והצלעות צלע אל צלע שלוש ושלשים פעמים ובאות בקיר אשר לבית לצלעות סביב סביב להיות אחוזים ולא יהיו אחוזים בקיר הבית׃ 26O 41 7 ורחבה ונסבה למעלה למעלה לצלעות כי מוסב הבית למעלה למעלה סביב סביב לבית על כן רחב לבית למעלה וכן התחתונה יעלה על העליונה לתיכונה׃ 26O 41 8 וראיתי לבית גבה סביב סביב מיסדות הצלעות מלו הקנה שש אמות אצילה׃ 26O 41 9 רחב הקיר אשר לצלע אל החוץ חמש אמות ואשר מנח בית צלעות אשר לבית׃ 26O 41 10 ובין הלשכות רחב עשרים אמה סביב לבית סביב סביב׃ 26O 41 11 ופתח הצלע למנח פתח אחד דרך הצפון ופתח אחד לדרום ורחב מקום המנח חמש אמות סביב סביב׃ 26O 41 12 והבנין אשר אל פני הגזרה פאת דרך הים רחב שבעים אמה וקיר הבנין חמש אמות רחב סביב סביב וארכו תשעים אמה׃ 26O 41 13 ומדד את הבית ארך מאה אמה והגזרה והבניה וקירותיה ארך מאה אמה׃ 26O 41 14 ורחב פני הבית והגזרה לקדים מאה אמה׃ 26O 41 15 ומדד ארך הבנין אל פני הגזרה אשר על אחריה ואתוקיהא מפו ומפו מאה אמה וההיכל הפנימי ואלמי החצר׃ 26O 41 16 הספים והחלונים האטמות והאתיקים סביב לשלשתם נגד הסף שחיף עץ סביב סביב והארץ עד החלנות והחלנות מכסות׃ 26O 41 17 על מעל הפתח ועד הבית הפנימי ולחוץ ואל כל הקיר סביב סביב בפנימי ובחיצון מדות׃ 26O 41 18 ועשוי כרובים ותמרים ותמרה בין כרוב לכרוב ושנים פנים לכרוב׃ 26O 41 19 ופני אדם אל התמרה מפו ופני כפיר אל התמרה מפו עשוי אל כל הבית סביב סביב׃ 26O 41 20 מהארץ עד מעל הפתח הכרובים והתמרים עשוים וקיר ההיכל׃ 26O 41 21 ההיכל מזוזת רבעה ופני הקדש המראה כמראה׃ 26O 41 22 המזבח עץ שלוש אמות גבה וארכו שתים אמות ומקצעותיו לו וארכו וקירתיו עץ וידבר אלי זה השלחן אשר לפני יהוה׃ 26O 41 23 ושתים דלתות להיכל ולקדש׃ 26O 41 24 ושתים דלתות לדלתות שתים מוסבות דלתות שתים לדלת אחת ושתי דלתות לאחרת׃ 26O 41 25 ועשויה אליהן אל דלתות ההיכל כרובים ותמרים כאשר עשוים לקירות ועב עץ אל פני האולם מהחוץ׃ 26O 41 26 וחלונים אטמות ותמרים מפו ומפו אל כתפות האולם וצלעות הבית והעבים׃ 26O 42 1 ויוצאני אל החצר החיצונה הדרך דרך הצפון ויבאני אל הלשכה אשר נגד הגזרה ואשר נגד הבנין אל הצפון׃ 26O 42 2 אל פני ארך אמות המאה פתח הצפון והרחב חמשים אמות׃ 26O 42 3 נגד העשרים אשר לחצר הפנימי ונגד רצפה אשר לחצר החיצונה אתיק אל פני אתיק בשלשים׃ 26O 42 4 ולפני הלשכות מהלך עשר אמות רחב אל הפנימית דרך אמה אחת ופתחיהם לצפון׃ 26O 42 5 והלשכות העליונת קצרות כי יוכלו אתיקים מהנה מהתחתנות ומהתכנות בנין׃ 26O 42 6 כי משלשות הנה ואין להן עמודים כעמודי החצרות על כן נאצל מהתחתונות ומהתיכנות מהארץ׃ 26O 42 7 וגדר אשר לחוץ לעמת הלשכות דרך החצר החצונה אל פני הלשכות ארכו חמשים אמה׃ 26O 42 8 כי ארך הלשכות אשר לחצר החצונה חמשים אמה והנה על פני ההיכל מאה אמה׃ 26O 42 9 ומתחתה לשכות האלה המבוא מהקדים בבאו להנה מהחצר החצנה׃ 26O 42 10 ברחב גדר החצר דרך הקדים אל פני הגזרה ואל פני הבנין לשכות׃ 26O 42 11 ודרך לפניהם כמראה הלשכות אשר דרך הצפון כארכן כן רחבן וכל מוצאיהן וכמשפטיהן וכפתחיהן׃ 26O 42 12 וכפתחי הלשכות אשר דרך הדרום פתח בראש דרך דרך בפני הגדרת הגינה דרך הקדים בבואן׃ 26O 42 13 ויאמר אלי לשכות הצפון לשכות הדרום אשר אל פני הגזרה הנה לשכות הקדש אשר יאכלו שם הכהנים אשר קרובים ליהוה קדשי הקדשים שם יניחו קדשי הקדשים והמנחה והחטאת והאשם כי המקום קדש׃ 26O 42 14 בבאם הכהנים ולא יצאו מהקדש אל החצר החיצונה ושם יניחו בגדיהם אשר ישרתו בהן כי קדש הנה ילבשו בגדים אחרים וקרבו אל אשר לעם׃ 26O 42 15 וכלה את מדות הבית הפנימי והוציאני דרך השער אשר פניו דרך הקדים ומדדו סביב סביב׃ 26O 42 16 מדד רוח הקדים בקנה המדה חמש אמות קנים בקנה המדה סביב׃ 26O 42 17 מדד רוח הצפון חמש מאות קנים בקנה המדה סביב׃ 26O 42 18 את רוח הדרום מדד חמש מאות קנים בקנה המדה׃ 26O 42 19 סבב אל רוח הים מדד חמש מאות קנים בקנה המדה׃ 26O 42 20 לארבע רוחות מדדו חומה לו סביב סביב ארך חמש מאות ורחב חמש מאות להבדיל בין הקדש לחל׃ 26O 43 1 ויולכני אל השער שער אשר פנה דרך הקדים׃ 26O 43 2 והנה כבוד אלהי ישראל בא מדרך הקדים וקולו כקול מים רבים והארץ האירה מכבדו׃ 26O 43 3 וכמראה המראה אשר ראיתי כמראה אשר ראיתי בבאי לשחת את העיר ומראות כמראה אשר ראיתי אל נהר כבר ואפל אל פני׃ 26O 43 4 וכבוד יהוה בא אל הבית דרך שער אשר פניו דרך הקדים׃ 26O 43 5 ותשאני רוח ותביאני אל החצר הפנימי והנה מלא כבוד יהוה הבית׃ 26O 43 6 ואשמע מדבר אלי מהבית ואיש היה עמד אצלי׃ 26O 43 7 ויאמר אלי בן אדם את מקום כסאי ואת מקום כפות רגלי אשר אשכן שם בתוך בני ישראל לעולם ולא יטמאו עוד בית ישראל שם קדשי המה ומלכיהם בזנותם ובפגרי מלכיהם במותם׃ 26O 43 8 בתתם ספם את ספי ומזוזתם אצל מזוזתי והקיר ביני וביניהם וטמאו את שם קדשי בתועבותם אשר עשו ואכל אתם באפי׃ 26O 43 9 עתה ירחקו את זנותם ופגרי מלכיהם ממני ושכנתי בתוכם לעולם׃ 26O 43 10 אתה בן אדם הגד את בית ישראל את הבית ויכלמו מעונותיהם ומדדו את תכנית׃ 26O 43 11 ואם נכלמו מכל אשר עשו צורת הבית ותכונתו ומוצאיו ומובאיו וכל צורתו ואת כל חקתיו וכל צורתו וכל תורתו הודע אותם וכתב לעיניהם וישמרו את כל צורתו ואת כל חקתיו ועשו אותם׃ 26O 43 12 זאת תורת הבית על ראש ההר כל גבלו סביב סביב קדש קדשים הנה זאת תורת הבית׃ 26O 43 13 ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטפח וחיק האמה ואמה רחב וגבולה אל שפתה סביב זרת האחד וזה גב המזבח׃ 26O 43 14 ומחיק הארץ עד העזרה התחתונה שתים אמות ורחב אמה אחת ומהעזרה הקטנה עד העזרה הגדולה ארבע אמות ורחב האמה׃ 26O 43 15 וההראל ארבע אמות ומהאראיל ולמעלה הקרנות ארבע׃ 26O 43 16 והאראיל שתים עשרה ארך בשתים עשרה רחב רבוע אל ארבעת רבעיו׃ 26O 43 17 והעזרה ארבע עשרה ארך בארבע עשרה רחב אל ארבעת רבעיה והגבול סביב אותה חצי האמה והחיק לה אמה סביב ומעלתהו פנות קדים׃ 26O 43 18 ויאמר אלי בן אדם כה אמר אדני יהוה אלה חקות המזבח ביום העשותו להעלות עליו עולה ולזרק עליו דם׃ 26O 43 19 ונתתה אל הכהנים הלוים אשר הם מזרע צדוק הקרבים אלי נאם אדני יהוה לשרתני פר בן בקר לחטאת׃ 26O 43 20 ולקחת מדמו ונתתה על ארבע קרנתיו ואל ארבע פנות העזרה ואל הגבול סביב וחטאת אותו וכפרתהו׃ 26O 43 21 ולקחת את הפר החטאת ושרפו במפקד הבית מחוץ למקדש׃ 26O 43 22 וביום השני תקריב שעיר עזים תמים לחטאת וחטאו את המזבח כאשר חטאו בפר׃ 26O 43 23 בכלותך מחטא תקריב פר בן בקר תמים ואיל מן הצאן תמים׃ 26O 43 24 והקרבתם לפני יהוה והשליכו הכהנים עליהם מלח והעלו אותם עלה ליהוה׃ 26O 43 25 שבעת ימים תעשה שעיר חטאת ליום ופר בן בקר ואיל מן הצאן תמימים יעשו׃ 26O 43 26 שבעת ימים יכפרו את המזבח וטהרו אתו ומלאו ידו׃ 26O 43 27 ויכלו את הימים והיה ביום השמיני והלאה יעשו הכהנים על המזבח את עולותיכם ואת שלמיכם ורצאתי אתכם נאם אדני יהוה׃ 26O 44 1 וישב אתי דרך שער המקדש החיצון הפנה קדים והוא סגור׃ 26O 44 2 ויאמר אלי יהוה השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא יבא בו כי יהוה אלהי ישראל בא בו והיה סגור׃ 26O 44 3 את הנשיא נשיא הוא ישב בו לאכול לחם לפני יהוה מדרך אלם השער יבוא ומדרכו יצא׃ 26O 44 4 ויביאני דרך שער הצפון אל פני הבית וארא והנה מלא כבוד יהוה את בית יהוה ואפל אל פני׃ 26O 44 5 ויאמר אלי יהוה בן אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל אשר אני מדבר אתך לכל חקות בית יהוה ולכל תורתו ושמת לבך למבוא הבית בכל מוצאי המקדש׃ 26O 44 6 ואמרת אל מרי אל בית ישראל כה אמר אדני יהוה רב לכם מכל תועבותיכם בית ישראל׃ 26O 44 7 בהביאכם בני נכר ערלי לב וערלי בשר להיות במקדשי לחללו את ביתי בהקריבכם את לחמי חלב ודם ויפרו את בריתי אל כל תועבותיכם׃ 26O 44 8 ולא שמרתם משמרת קדשי ותשימון לשמרי משמרתי במקדשי לכם׃ 26O 44 9 כה אמר אדני יהוה כל בן נכר ערל לב וערל בשר לא יבוא אל מקדשי לכל בן נכר אשר בתוך בני ישראל׃ 26O 44 10 כי אם הלוים אשר רחקו מעלי בתעות ישראל אשר תעו מעלי אחרי גלוליהם ונשאו עונם׃ 26O 44 11 והיו במקדשי משרתים פקדות אל שערי הבית ומשרתים את הבית המה ישחטו את העלה ואת הזבח לעם והמה יעמדו לפניהם לשרתם׃ 26O 44 12 יען אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם והיו לבית ישראל למכשול עון על כן נשאתי ידי עליהם נאם אדני יהוה ונשאו עונם׃ 26O 44 13 ולא יגשו אלי לכהן לי ולגשת על כל קדשי אל קדשי הקדשים ונשאו כלמתם ותועבותם אשר עשו׃ 26O 44 14 ונתתי אותם שמרי משמרת הבית לכל עבדתו ולכל אשר יעשה בו׃ 26O 44 15 והכהנים הלוים בני צדוק אשר שמרו את משמרת מקדשי בתעות בני ישראל מעלי המה יקרבו אלי לשרתני ועמדו לפני להקריב לי חלב ודם נאם אדני יהוה׃ 26O 44 16 המה יבאו אל מקדשי והמה יקרבו אל שלחני לשרתני ושמרו את משמרתי׃ 26O 44 17 והיה בבואם אל שערי החצר הפנימית בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר בשרתם בשערי החצר הפנימית וביתה׃ 26O 44 18 פארי פשתים יהיו על ראשם ומכנסי פשתים יהיו על מתניהם לא יחגרו ביזע׃ 26O 44 19 ובצאתם אל החצר החיצונה אל החצר החיצונה אל העם יפשטו את בגדיהם אשר המה משרתם בם והניחו אותם בלשכת הקדש ולבשו בגדים אחרים ולא יקדשו את העם בבגדיהם׃ 26O 44 20 וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו כסום יכסמו את ראשיהם׃ 26O 44 21 ויין לא ישתו כל כהן בבואם אל החצר הפנימית׃ 26O 44 22 ואלמנה וגרושה לא יקחו להם לנשים כי אם בתולת מזרע בית ישראל והאלמנה אשר תהיה אלמנה מכהן יקחו׃ 26O 44 23 ואת עמי יורו בין קדש לחל ובין טמא לטהור יודעם׃ 26O 44 24 ועל ריב המה יעמדו לשפט במשפטי ושפטהו ואת תורתי ואת חקתי בכל מועדי ישמרו ואת שבתותי יקדשו׃ 26O 44 25 ואל מת אדם לא יבוא לטמאה כי אם לאב ולאם ולבן ולבת לאח ולאחות אשר לא היתה לאיש יטמאו׃ 26O 44 26 ואחרי טהרתו שבעת ימים יספרו לו׃ 26O 44 27 וביום באו אל הקדש אל החצר הפנימית לשרת בקדש יקריב חטאתו נאם אדני יהוה׃ 26O 44 28 והיתה להם לנחלה אני נחלתם ואחזה לא תתנו להם בישראל אני אחזתם׃ 26O 44 29 המנחה והחטאת והאשם המה יאכלום וכל חרם בישראל להם יהיה׃ 26O 44 30 וראשית כל בכורי כל וכל תרומת כל מכל תרומותיכם לכהנים יהיה וראשית ערסותיכם תתנו לכהן להניח ברכה אל ביתך׃ 26O 44 31 כל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים׃ 26O 45 1 ובהפילכם את הארץ בנחלה תרימו תרומה ליהוה קדש מן הארץ ארך חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרה אלף קדש הוא בכל גבולה סביב׃ 26O 45 2 יהיה מזה אל הקדש חמש מאות בחמש מאות מרבע סביב וחמשים אמה מגרש לו סביב׃ 26O 45 3 ומן המדה הזאת תמוד ארך חמש ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים ובו יהיה המקדש קדש קדשים׃ 26O 45 4 קדש מן הארץ הוא לכהנים משרתי המקדש יהיה הקרבים לשרת את יהוה והיה להם מקום לבתים ומקדש למקדש׃ 26O 45 5 וחמשה ועשרים אלף ארך ועשרת אלפים רחב יהיה ללוים משרתי הבית להם לאחזה עשרים לשכת׃ 26O 45 6 ואחזת העיר תתנו חמשת אלפים רחב וארך חמשה ועשרים אלף לעמת תרומת הקדש לכל בית ישראל יהיה׃ 26O 45 7 ולנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני תרומת הקדש ואל פני אחזת העיר מפאת ים ימה ומפאת קדמה קדימה וארך לעמות אחד החלקים מגבול ים אל גבול קדימה׃ 26O 45 8 לארץ יהיה לו לאחזה בישראל ולא יונו עוד נשיאי את עמי והארץ יתנו לבית ישראל לשבטיהם׃ 26O 45 9 כה אמר אדני יהוה רב לכם נשיאי ישראל חמס ושד הסירו ומשפט וצדקה עשו הרימו גרשתיכם מעל עמי נאם אדני יהוה׃ 26O 45 10 מאזני צדק ואיפת צדק ובת צדק יהי לכם׃ 26O 45 11 האיפה והבת תכן אחד יהיה לשאת מעשר החמר הבת ועשירת החמר האיפה אל החמר יהיה מתכנתו׃ 26O 45 12 והשקל עשרים גרה עשרים שקלים חמשה ועשרים שקלים עשרה וחמשה שקל המנה יהיה לכם׃ 26O 45 13 זאת התרומה אשר תרימו ששית האיפה מחמר החטים וששיתם האיפה מחמר השערים׃ 26O 45 14 וחק השמן הבת השמן מעשר הבת מן הכר עשרת הבתים חמר כי עשרת הבתים חמר׃ 26O 45 15 ושה אחת מן הצאן מן המאתים ממשקה ישראל למנחה ולעולה ולשלמים לכפר עליהם נאם אדני יהוה׃ 26O 45 16 כל העם הארץ יהיו אל התרומה הזאת לנשיא בישראל׃ 26O 45 17 ועל הנשיא יהיה העולות והמנחה והנסך בחגים ובחדשים ובשבתות בכל מועדי בית ישראל הוא יעשה את החטאת ואת המנחה ואת העולה ואת השלמים לכפר בעד בית ישראל׃ 26O 45 18 כה אמר אדני יהוה בראשון באחד לחדש תקח פר בן בקר תמים וחטאת את המקדש׃ 26O 45 19 ולקח הכהן מדם החטאת ונתן אל מזוזת הבית ואל ארבע פנות העזרה למזבח ועל מזוזת שער החצר הפנימית׃ 26O 45 20 וכן תעשה בשבעה בחדש מאיש שגה ומפתי וכפרתם את הבית׃ 26O 45 21 בראשון בארבעה עשר יום לחדש יהיה לכם הפסח חג שבעות ימים מצות יאכל׃ 26O 45 22 ועשה הנשיא ביום ההוא בעדו ובעד כל עם הארץ פר חטאת׃ 26O 45 23 ושבעת ימי החג יעשה עולה ליהוה שבעת פרים ושבעת אילים תמימם ליום שבעת הימים וחטאת שעיר עזים ליום׃ 26O 45 24 ומנחה איפה לפר ואיפה לאיל יעשה ושמן הין לאיפה׃ 26O 45 25 בשביעי בחמשה עשר יום לחדש בחג יעשה כאלה שבעת הימים כחטאת כעלה וכמנחה וכשמן׃ 26O 46 1 כה אמר אדני יהוה שער החצר הפנימית הפנה קדים יהיה סגור ששת ימי המעשה וביום השבת יפתח וביום החדש יפתח׃ 26O 46 2 ובא הנשיא דרך אולם השער מחוץ ועמד על מזוזת השער ועשו הכהנים את עולתו ואת שלמיו והשתחוה על מפתן השער ויצא והשער לא יסגר עד הערב׃ 26O 46 3 והשתחוו עם הארץ פתח השער ההוא בשבתות ובחדשים לפני יהוה׃ 26O 46 4 והעלה אשר יקרב הנשיא ליהוה ביום השבת ששה כבשים תמימם ואיל תמים׃ 26O 46 5 ומנחה איפה לאיל ולכבשים מנחה מתת ידו ושמן הין לאיפה׃ 26O 46 6 וביום החדש פר בן בקר תמימם וששת כבשם ואיל תמימם יהיו׃ 26O 46 7 ואיפה לפר ואיפה לאיל יעשה מנחה ולכבשים כאשר תשיג ידו ושמן הין לאיפה׃ 26O 46 8 ובבוא הנשיא דרך אולם השער יבוא ובדרכו יצא׃ 26O 46 9 ובבוא עם הארץ לפני יהוה במועדים הבא דרך שער צפון להשתחות יצא דרך שער נגב והבא דרך שער נגב יצא דרך שער צפונה לא ישוב דרך השער אשר בא בו כי נכחו יצאו׃ 26O 46 10 והנשיא בתוכם בבואם יבוא ובצאתם יצאו׃ 26O 46 11 ובחגים ובמועדים תהיה המנחה איפה לפר ואיפה לאיל ולכבשים מתת ידו ושמן הין לאיפה׃ 26O 46 12 וכי יעשה הנשיא נדבה עולה או שלמים נדבה ליהוה ופתח לו את השער הפנה קדים ועשה את עלתו ואת שלמיו כאשר יעשה ביום השבת ויצא וסגר את השער אחרי צאתו׃ 26O 46 13 וכבש בן שנתו תמים תעשה עולה ליום ליהוה בבקר בבקר תעשה אתו׃ 26O 46 14 ומנחה תעשה עליו בבקר בבקר ששית האיפה ושמן שלישית ההין לרס את הסלת מנחה ליהוה חקות עולם תמיד׃ 26O 46 15 ועשו את הכבש ואת המנחה ואת השמן בבקר בבקר עולת תמיד׃ 26O 46 16 כה אמר אדני יהוה כי יתן הנשיא מתנה לאיש מבניו נחלתו היא לבניו תהיה אחזתם היא בנחלה׃ 26O 46 17 וכי יתן מתנה מנחלתו לאחד מעבדיו והיתה לו עד שנת הדרור ושבת לנשיא אך נחלתו בניו להם תהיה׃ 26O 46 18 ולא יקח הנשיא מנחלת העם להונתם מאחזתם מאחזתו ינחל את בניו למען אשר לא יפצו עמי איש מאחזתו׃ 26O 46 19 ויביאני במבוא אשר על כתף השער אל הלשכות הקדש אל הכהנים הפנות צפונה והנה שם מקום בירכתם ימה׃ 26O 46 20 ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ואת החטאת אשר יאפו את המנחה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה לקדש את העם׃ 26O 46 21 ויוציאני אל החצר החיצנה ויעבירני אל ארבעת מקצועי החצר והנה חצר במקצע החצר חצר במקצע החצר׃ 26O 46 22 בארבעת מקצעות החצר חצרות קטרות ארבעים ארך ושלשים רחב מדה אחת לארבעתם מהקצעות׃ 26O 46 23 וטור סביב בהם סביב לארבעתם ומבשלות עשוי מתחת הטירות סביב׃ 26O 46 24 ויאמר אלי אלה בית המבשלים אשר יבשלו שם משרתי הבית את זבח העם׃ 26O 47 1 וישבני אל פתח הבית והנה מים יצאים מתחת מפתן הבית קדימה כי פני הבית קדים והמים ירדים מתחת מכתף הבית הימנית מנגב למזבח׃ 26O 47 2 ויוצאני דרך שער צפונה ויסבני דרך חוץ אל שער החוץ דרך הפונה קדים והנה מים מפכים מן הכתף הימנית׃ 26O 47 3 בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף באמה ויעברני במים מי אפסים׃ 26O 47 4 וימד אלף ויעברני במים מים ברכים וימד אלף ויעברני מי מתנים׃ 26O 47 5 וימד אלף נחל אשר לא אוכל לעבר כי גאו המים מי שחו נחל אשר לא יעבר׃ 26O 47 6 ויאמר אלי הראית בן אדם ויולכני וישבני שפת הנחל׃ 26O 47 7 בשובני והנה אל שפת הנחל עץ רב מאד מזה ומזה׃ 26O 47 8 ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו המים׃ 26O 47 9 והיה כל נפש חיה אשר ישרץ אל כל אשר יבוא שם נחלים יחיה והיה הדגה רבה מאד כי באו שמה המים האלה וירפאו וחי כל אשר יבוא שמה הנחל׃ 26O 47 10 והיה יעמדו עליו דוגים מעין גדי ועד עין עגלים משטוח לחרמים יהיו למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד׃ 26O 47 11 בצאתו וגבאיו ולא ירפאו למלח נתנו׃ 26O 47 12 ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתם פריו לחדשיו יבכר כי מימיו מן המקדש המה יוצאים והיו פריו למאכל ועלהו לתרופה׃ 26O 47 13 כה אמר אדני יהוה גה גבול אשר תתנחלו את הארץ לשני עשר שבטי ישראל יוסף חבלים׃ 26O 47 14 ונחלתם אותה איש כאחיו אשר נשאתי את ידי לתתה לאבתיכם ונפלה הארץ הזאת לכם בנחלה׃ 26O 47 15 וזה גבול הארץ לפאת צפונה מן הים הגדול הדרך חתלן לבוא צדדה׃ 26O 47 16 חמת ברותה סברים אשר בין גבול דמשק ובין גבול חמת חצר התיכון אשר אל גבול חורן׃ 26O 47 17 והיה גבול מן הים חצר עינון גבול דמשק וצפון צפונה וגבול חמת ואת פאת צפון׃ 26O 47 18 ופאת קדים מבין חורן ומבין דמשק ומבין הגלעד ומבין ארץ ישראל הירדן מגבול על הים הקדמוני תמדו ואת פאת קדימה׃ 26O 47 19 ופאת נגב תימנה מתמר עד מי מריבות קדש נחלה אל הים הגדול ואת פאת תימנה נגבה׃ 26O 47 20 ופאת ים הים הגדול מגבול עד נכח לבוא חמת זאת פאת ים׃ 26O 47 21 וחלקתם את הארץ הזאת לכם לשבטי ישראל׃ 26O 47 22 והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולהגרים הגרים בתוככם אשר הולדו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישראל׃ 26O 47 23 והיה בשבט אשר גר הגר אתו שם תתנו נחלתו נאם אדני יהוה׃ 26O 48 1 ואלה שמות השבטים מקצה צפונה אל יד דרך חתלן לבוא חמת חצר עינן גבול דמשק צפונה אל יד חמת והיו לו פאת קדים הים דן אחד׃ 26O 48 2 ועל גבול דן מפאת קדים עד פאת ימה אשר אחד׃ 26O 48 3 ועל גבול אשר מפאת קדימה ועד פאת ימה נפתלי אחד׃ 26O 48 4 ועל גבול נפתלי מפאת קדמה עד פאת ימה מנשה אחד׃ 26O 48 5 ועל גבול מנשה מפאת קדמה עד פאת ימה אפרים אחד׃ 26O 48 6 ועל גבול אפרים מפאת קדים ועד פאת ימה ראובן אחד׃ 26O 48 7 ועל גבול ראובן מפאת קדים עד פאת ימה יהודה אחד׃ 26O 48 8 ועל גבול יהודה מפאת קדים עד פאת ימה תהיה התרומה אשר תרימו חמשה ועשרים אלף רחב וארך כאחד החלקים מפאת קדימה עד פאת ימה והיה המקדש בתוכו׃ 26O 48 9 התרומה אשר תרימו ליהוה ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים׃ 26O 48 10 ולאלה תהיה תרומת הקדש לכהנים צפונה חמשה ועשרים אלף וימה רחב עשרת אלפים וקדימה רחב עשרת אלפים ונגבה ארך חמשה ועשרים אלף והיה מקדש יהוה בתוכו׃ 26O 48 11 לכהנים המקדש מבני צדוק אשר שמרו משמרתי אשר לא תעו בתעות בני ישראל כאשר תעו הלוים׃ 26O 48 12 והיתה להם תרומיה מתרומת הארץ קדש קדשים אל גבול הלוים׃ 26O 48 13 והלוים לעמת גבול הכהנים חמשה ועשרים אלף ארך ורחב עשרת אלפים כל ארך חמשה ועשרים אלף ורחב עשרת אלפים׃ 26O 48 14 ולא ימכרו ממנו ולא ימר ולא יעבור ראשית הארץ כי קדש ליהוה׃ 26O 48 15 וחמשת אלפים הנותר ברחב על פני חמשה ועשרים אלף חל הוא לעיר למושב ולמגרש והיתה העיר בתוכה׃ 26O 48 16 ואלה מדותיה פאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים ופאת נגב חמש חמש מאות וארבעת אלפים ומפאת קדים חמש מאות וארבעת אלפים ופאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים׃ 26O 48 17 והיה מגרש לעיר צפונה חמשים ומאתים ונגבה חמשים ומאתים וקדימה חמשים ומאתים וימה חמשים ומאתים׃ 26O 48 18 והנותר בארך לעמת תרומת הקדש עשרת אלפים קדימה ועשרת אלפים ימה והיה לעמת תרומת הקדש והיתה תבואתה ללחם לעבדי העיר׃ 26O 48 19 והעבד העיר יעבדוהו מכל שבטי ישראל׃ 26O 48 20 כל התרומה חמשה ועשרים אלף בחמשה ועשרים אלף רביעית תרימו את תרומת הקדש אל אחזת העיר׃ 26O 48 21 והנותר לנשיא מזה ומזה לתרומת הקדש ולאחזת העיר אל פני חמשה ועשרים אלף תרומה עד גבול קדימה וימה על פני חמשה ועשרים אלף על גבול ימה לעמת חלקים לנשיא והיתה תרומת הקדש ומקדש הבית בתוכה׃ 26O 48 22 ומאחזת הלוים ומאחזת העיר בתוך אשר לנשיא יהיה בין גבול יהודה ובין גבול בנימן לנשיא יהיה׃ 26O 48 23 ויתר השבטים מפאת קדמה עד פאת ימה בנימן אחד׃ 26O 48 24 ועל גבול בנימן מפאת קדימה עד פאת ימה שמעון אחד׃ 26O 48 25 ועל גבול שמעון מפאת קדימה עד פאת ימה יששכר אחד׃ 26O 48 26 ועל גבול יששכר מפאת קדימה עד פאת ימה זבולן אחד׃ 26O 48 27 ועל גבול זבולן מפאת קדמה עד פאת ימה גד אחד׃ 26O 48 28 ועל גבול גד אל פאת נגב תימנה והיה גבול מתמר מי מריבת קדש נחלה על הים הגדול׃ 26O 48 29 זאת הארץ אשר תפילו מנחלה לשבטי ישראל ואלה מחלקתם נאם אדני יהוה׃ 26O 48 30 ואלה תוצאת העיר מפאת צפון חמש מאות וארבעת אלפים מדה׃ 26O 48 31 ושערי העיר על שמות שבטי ישראל שערים שלושה צפונה שער ראובן אחד שער יהודה אחד שער לוי אחד׃ 26O 48 32 ואל פאת קדימה חמש מאות וארבעת אלפים ושערים שלשה ושער יוסף אחד שער בנימן אחד שער דן אחד׃ 26O 48 33 ופאת נגבה חמש מאות וארבעת אלפים מדה ושערים שלשה שער שמעון אחד שער יששכר אחד שער זבולן אחד׃ 26O 48 34 פאת ימה חמש מאות וארבעת אלפים שעריהם שלשה שער גד אחד שער אשר אחד שער נפתלי אחד׃ 26O 48 35 סביב שמנה עשר אלף ושם העיר מיום יהוה שמה׃ 27O 1 1 בשנת שלוש למלכות יהויקים מלך יהודה בא נבוכדנאצר מלך בבל ירושלם ויצר עליה׃ 27O 1 2 ויתן אדני בידו את יהויקים מלך יהודה ומקצת כלי בית האלהים ויביאם ארץ שנער בית אלהיו ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו׃ 27O 1 3 ויאמר המלך לאשפנז רב סריסיו להביא מבני ישראל ומזרע המלוכה ומן הפרתמים׃ 27O 1 4 ילדים אשר אין בהם כל מאום וטובי מראה ומשכילים בכל חכמה וידעי דעת ומביני מדע ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך וללמדם ספר ולשון כשדים׃ 27O 1 5 וימן להם המלך דבר יום ביומו מפת בג המלך ומיין משתיו ולגדלם שנים שלוש ומקצתם יעמדו לפני המלך׃ 27O 1 6 ויהי בהם מבני יהודה דניאל חנניה מישאל ועזריה׃ 27O 1 7 וישם להם שר הסריסים שמות וישם לדניאל בלטשאצר ולחנניה שדרך ולמישאל מישך ולעזריה עבד נגו׃ 27O 1 8 וישם דניאל על לבו אשר לא יתגאל בפתבג המלך וביין משתיו ויבקש משר הסריסים אשר לא יתגאל׃ 27O 1 9 ויתן האלהים את דניאל לחסד ולרחמים לפני שר הסריסים׃ 27O 1 10 ויאמר שר הסריסים לדניאל ירא אני את אדני המלך אשר מנה את מאכלכם ואת משתיכם אשר למה יראה את פניכם זעפים מן הילדים אשר כגילכם וחיבתם את ראשי למלך׃ 27O 1 11 ויאמר דניאל אל המלצר אשר מנה שר הסריסים על דניאל חנניה מישאל ועזריה׃ 27O 1 12 נס נא את עבדיך ימים עשרה ויתנו לנו מן הזרעים ונאכלה ומים ונשתה׃ 27O 1 13 ויראו לפניך מראינו ומראה הילדים האכלים את פתבג המלך וכאשר תראה עשה עם עבדיך׃ 27O 1 14 וישמע להם לדבר הזה וינסם ימים עשרה׃ 27O 1 15 ומקצת ימים עשרה נראה מראיהם טוב ובריאי בשר מן כל הילדים האכלים את פתבג המלך׃ 27O 1 16 ויהי המלצר נשא את פתבגם ויין משתיהם ונתן להם זרענים׃ 27O 1 17 והילדים האלה ארבעתם נתן להם האלהים מדע והשכל בכל ספר וחכמה ודניאל הבין בכל חזון וחלמות׃ 27O 1 18 ולמקצת הימים אשר אמר המלך להביאם ויביאם שר הסריסים לפני נבכדנצר׃ 27O 1 19 וידבר אתם המלך ולא נמצא מכלם כדניאל חנניה מישאל ועזריה ויעמדו לפני המלך׃ 27O 1 20 וכל דבר חכמת בינה אשר בקש מהם המלך וימצאם עשר ידות על כל החרטמים האשפים אשר בכל מלכותו׃ 27O 1 21 ויהי דניאל עד שנת אחת לכורש המלך׃ 27O 2 1 ובשנת שתים למלכות נבכדנצר חלם נבכדנצר חלמות ותתפעם רוחו ושנתו נהיתה עליו׃ 27O 2 2 ויאמר המלך לקרא לחרטמים ולאשפים ולמכשפים ולכשדים להגיד למלך חלמתיו ויבאו ויעמדו לפני המלך׃ 27O 2 3 ויאמר להם המלך חלום חלמתי ותפעם רוחי לדעת את החלום׃ 27O 2 4 וידברו הכשדים למלך ארמית מלכא לעלמין חיי אמר חלמא לעבדיך ופשרא נחוא׃ 27O 2 5 ענה מלכא ואמר לכשדיא מלתא מני אזדא הן לא תהודעונני חלמא ופשרה הדמין תתעבדון ובתיכון נולי יתשמון׃ 27O 2 6 והן חלמא ופשרה תהחון מתנן ונבזבה ויקר שגיא תקבלון מן קדמי להן חלמא ופשרה החוני׃ 27O 2 7 ענו תנינות ואמרין מלכא חלמא יאמר לעבדוהי ופשרה נהחוה׃ 27O 2 8 ענה מלכא ואמר מן יציב ידע אנה די עדנא אנתון זבנין כל קבל די חזיתון די אזדא מני מלתא׃ 27O 2 9 די הן חלמא לא תהודענני חדה היא דתכון ומלה כדבה ושחיתה הזמנתון למאמר קדמי עד די עדנא ישתנא להן חלמא אמרו לי ואנדע די פשרה תהחונני׃ 27O 2 10 ענו כשדיא קדם מלכא ואמרין לא איתי אנש על יבשתא די מלת מלכא יוכל להחויה כל קבל די כל מלך רב ושליט מלה כדנה לא שאל לכל חרטם ואשף וכשדי׃ 27O 2 11 ומלתא די מלכה שאל יקירה ואחרן לא איתי די יחונה קדם מלכא להן אלהין די מדרהון עם בשרא לא איתוהי׃ 27O 2 12 כל קבל דנה מלכא בנס וקצף שגיא ואמר להובדה לכל חכימי בבל׃ 27O 2 13 ודתא נפקת וחכימיא מתקטלין ובעו דניאל וחברוהי להתקטלה׃ 27O 2 14 באדין דניאל התיב עטא וטעם לאריוך רב טבחיא די מלכא די נפק לקטלה לחכימי בבל׃ 27O 2 15 ענה ואמר לאריוך שליטא די מלכא על מה דתא מהחצפה מן קדם מלכא אדין מלתא הודע אריוך לדניאל׃ 27O 2 16 ודניאל על ובעה מן מלכא די זמן ינתן לה ופשרא להחויה למלכא׃ 27O 2 17 אדין דניאל לביתה אזל ולחנניה מישאל ועזריה חברוהי מלתא הודע׃ 27O 2 18 ורחמין למבעא מן קדם אלה שמיא על רזה דנה די לא יהבדון דניאל וחברוהי עם שאר חכימי בבל׃ 27O 2 19 אדין לדניאל בחזוא די ליליא רזה גלי אדין דניאל ברך לאלה שמיא׃ 27O 2 20 ענה דניאל ואמר להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די חכמתא וגבורתא די לה היא׃ 27O 2 21 והוא מהשנא עדניא וזמניא מהעדה מלכין ומהקים מלכין יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי בינה׃ 27O 2 22 הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהירא עמה שרא׃ 27O 2 23 לך אלה אבהתי מהודא ומשבח אנה די חכמתא וגבורתא יהבת לי וכען הודעתני די בעינא מנך די מלת מלכא הודעתנא׃ 27O 2 24 כל קבל דנה דניאל על על אריוך די מני מלכא להובדה לחכימי בבל אזל וכן אמר לה לחכימי בבל אל תהובד העלני קדם מלכא ופשרא למלכא אחוא׃ 27O 2 25 אדין אריוך בהתבהלה הנעל לדניאל קדם מלכא וכן אמר לה די השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד די פשרא למלכא יהודע׃ 27O 2 26 ענה מלכא ואמר לדניאל די שמה בלטשאצר האיתיך כהל להודעתני חלמא די חזית ופשרה׃ 27O 2 27 ענה דניאל קדם מלכא ואמר רזה די מלכא שאל לא חכימין אשפין חרטמין גזרין יכלין להחויה למלכא׃ 27O 2 28 ברם איתי אלה בשמיא גלא רזין והודע למלכא נבוכדנצר מה די להוא באחרית יומיא חלמך וחזוי ראשך על משכבך דנה הוא׃ 27O 2 29 אנתה מלכא רעיונך על משכבך סלקו מה די להוא אחרי דנה וגלא רזיא הודעך מה די להוא׃ 27O 2 30 ואנה לא בחכמה די איתי בי מן כל חייא רזא דנה גלי לי להן על דברת די פשרא למלכא יהודעון ורעיוני לבבך תנדע׃ 27O 2 31 אנתה מלכא חזה הוית ואלו צלם חד שגיא צלמא דכן רב וזיוה יתיר קאם לקבלך ורוה דחיל׃ 27O 2 32 הוא צלמא ראשה די דהב טב חדוהי ודרעוהי די כסף מעוהי וירכתה די נחש׃ 27O 2 33 שקוהי די פרזל רגלוהי מנהון די פרזל ומנהון די חסף׃ 27O 2 34 חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלוהי די פרזלא וחספא והדקת המון׃ 27O 2 35 באדין דקו כחדה פרזלא חספא נחשא כספא ודהבא והוו כעור מן אדרי קיט ונשא המון רוחא וכל אתר לא השתכח להון ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלת כל ארעא׃ 27O 2 36 דנה חלמא ופשרה נאמר קדם מלכא׃ 27O 2 37 אנתה מלכא מלך מלכיא די אלה שמיא מלכותא חסנא ותקפא ויקרא יהב לך׃ 27O 2 38 ובכל די דארין בני אנשא חיות ברא ועוף שמיא יהב בידך והשלטך בכלהון אנתה הוא ראשה די דהבא׃ 27O 2 39 ובתרך תקום מלכו אחרי ארעא מנך ומלכו תליתיא אחרי די נחשא די תשלט בכל ארעא׃ 27O 2 40 ומלכו רביעיה תהוא תקיפה כפרזלא כל קבל די פרזלא מהדק וחשל כלא וכפרזלא די מרעע כל אלין תדק ותרע׃ 27O 2 41 ודי חזיתה רגליא ואצבעתא מנהון חסף די פחר ומנהון פרזל מלכו פליגה תהוה ומן נצבתא די פרזלא להוא בה כל קבל די חזיתה פרזלא מערב בחסף טינא׃ 27O 2 42 ואצבעת רגליא מנהון פרזל ומנהון חסף מן קצת מלכותא תהוה תקיפה ומנה תהוה תבירה׃ 27O 2 43 די חזית פרזלא מערב בחסף טינא מתערבין להון בזרע אנשא ולא להון דבקין דנה עם דנה הא כדי פרזלא לא מתערב עם חספא׃ 27O 2 44 וביומיהון די מלכיא אנון יקים אלה שמיא מלכו די לעלמין לא תתחבל ומלכותה לעם אחרן לא תשתבק תדק ותסיף כל אלין מלכותא והיא תקום לעלמיא׃ 27O 2 45 כל קבל די חזית די מטורא אתגזרת אבן די לא בידין והדקת פרזלא נחשא חספא כספא ודהבא אלה רב הודע למלכא מה די להוא אחרי דנה ויציב חלמא ומהימן פשרה׃ 27O 2 46 באדין מלכא נבוכדנצר נפל על אנפוהי ולדניאל סגד ומנחה וניחחין אמר לנסכה לה׃ 27O 2 47 ענה מלכא לדניאל ואמר מן קשט די אלהכון הוא אלה אלהין ומרא מלכין וגלה רזין די יכלת למגלא רזה דנה׃ 27O 2 48 אדין מלכא לדניאל רבי ומתנן רברבן שגיאן יהב לה והשלטה על כל מדינת בבל ורב סגנין על כל חכימי בבל׃ 27O 2 49 ודניאל בעא מן מלכא ומני על עבידתא די מדינת בבל לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל בתרע מלכא׃ 27O 3 1 נבוכדנצר מלכא עבד צלם די דהב רומה אמין שתין פתיה אמין שת אקימה בבקעת דורא במדינת בבל׃ 27O 3 2 ונבוכדנצר מלכא שלח למכנש לאחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא למתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא׃ 27O 3 3 באדין מתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא אדרגזריא גדבריא דתבריא תפתיא וכל שלטני מדינתא לחנכת צלמא די הקים נבוכדנצר מלכא וקאמין לקבל צלמא די הקים נבוכדנצר׃ 27O 3 4 וכרוזא קרא בחיל לכון אמרין עממיא אמיא ולשניא׃ 27O 3 5 בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס סבכא פסנתרין סומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃ 27O 3 6 ומן די לא יפל ויסגד בה שעתא יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא׃ 27O 3 7 כל קבל דנה בה זמנא כדי שמעין כל עממיא קל קרנא משרוקיתא קיתרס שבכא פסנטרין וכל זני זמרא נפלין כל עממיא אמיא ולשניא סגדין לצלם דהבא די הקים נבוכדנצר מלכא׃ 27O 3 8 כל קבל דנה בה זמנא קרבו גברין כשדאין ואכלו קרציהון די יהודיא׃ 27O 3 9 ענו ואמרין לנבוכדנצר מלכא מלכא לעלמין חיי׃ 27O 3 10 אנתה מלכא שמת טעם די כל אנש די ישמע קל קרנא משרקיתא קיתרס שבכא פסנתרין וסיפניה וכל זני זמרא יפל ויסגד לצלם דהבא׃ 27O 3 11 ומן די לא יפל ויסגד יתרמא לגוא אתון נורא יקדתא׃ 27O 3 12 איתי גברין יהודאין די מנית יתהון על עבידת מדינת בבל שדרך מישך ועבד נגו גבריא אלך לא שמו עליך מלכא טעם לאלהיך לא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃ 27O 3 13 באדין נבוכדנצר ברגז וחמה אמר להיתיה לשדרך מישך ועבד נגו באדין גבריא אלך היתיו קדם מלכא׃ 27O 3 14 ענה נבכדנצר ואמר להון הצדא שדרך מישך ועבד נגו לאלהי לא איתיכון פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא סגדין׃ 27O 3 15 כען הן איתיכון עתידין די בעדנא די תשמעון קל קרנא משרוקיתא קיתרס שבכא פסנתרין וסומפניה וכל זני זמרא תפלון ותסגדון לצלמא די עבדת והן לא תסגדון בה שעתה תתרמון לגוא אתון נורא יקדתא ומן הוא אלה די ישיזבנכון מן ידי׃ 27O 3 16 ענו שדרך מישך ועבד נגו ואמרין למלכא נבוכדנצר לא חשחין אנחנה על דנה פתגם להתבותך׃ 27O 3 17 הן איתי אלהנא די אנחנא פלחין יכל לשיזבותנא מן אתון נורא יקדתא ומן ידך מלכא ישיזב׃ 27O 3 18 והן לא ידיע להוא לך מלכא די לאלהיך לא איתנא פלחין ולצלם דהבא די הקימת לא נסגד׃ 27O 3 19 באדין נבוכדנצר התמלי חמא וצלם אנפוהי אשתנו על שדרך מישך ועבד נגו ענה ואמר למזא לאתונא חד שבעה על די חזה למזיה׃ 27O 3 20 ולגברין גברי חיל די בחילה אמר לכפתה לשדרך מישך ועבד נגו למרמא לאתון נורא יקדתא׃ 27O 3 21 באדין גבריא אלך כפתו בסרבליהון פטישיהון וכרבלתהון ולבשיהון ורמיו לגוא אתון נורא יקדתא׃ 27O 3 22 כל קבל דנה מן די מלת מלכא מחצפה ואתונא אזה יתירא גבריא אלך די הסקו לשדרך מישך ועבד נגו קטל המון שביבא די נורא׃ 27O 3 23 וגבריא אלך תלתהון שדרך מישך ועבד נגו נפלו לגוא אתון נורא יקדתא מכפתין׃ 27O 3 24 אדין נבוכדנצר מלכא תוה וקם בהתבהלה ענה ואמר להדברוהי הלא גברין תלתא רמינא לגוא נורא מכפתין ענין ואמרין למלכא יציבא מלכא׃ 27O 3 25 ענה ואמר הא אנה חזה גברין ארבעה שרין מהלכין בגוא נורא וחבל לא איתי בהון ורוה די רביעיא דמה לבר אלהין׃ 27O 3 26 באדין קרב נבוכדנצר לתרע אתון נורא יקדתא ענה ואמר שדרך מישך ועבד נגו עבדוהי די אלהא עליא פקו ואתו באדין נפקין שדרך מישך ועבד נגו מן גוא נורא׃ 27O 3 27 ומתכנשין אחשדרפניא סגניא ופחותא והדברי מלכא חזין לגבריא אלך די לא שלט נורא בגשמהון ושער ראשהון לא התחרך וסרבליהון לא שנו וריח נור לא עדת בהון׃ 27O 3 28 ענה נבוכדנצר ואמר בריך אלההון די שדרך מישך ועבד נגו די שלח מלאכה ושיזב לעבדוהי די התרחצו עלוהי ומלת מלכא שניו ויהבו גשמיהון די לא יפלחון ולא יסגדון לכל אלה להן לאלההון׃ 27O 3 29 ומני שים טעם די כל עם אמה ולשן די יאמר שלה על אלההון די שדרך מישך ועבד נגוא הדמין יתעבד וביתה נולי ישתוה כל קבל די לא איתי אלה אחרן די יכל להצלה כדנה׃ 27O 3 30 באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו במדינת בבל׃ 27O 4 1 נבוכדנצר מלכא לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין בכל ארעא שלמכון ישגא׃ 27O 4 2 אתיא ותמהיא די עבד עמי אלהא עליא שפר קדמי להחויה׃ 27O 4 3 אתוהי כמה רברבין ותמהוהי כמה תקיפין מלכותה מלכות עלם ושלטנה עם דר ודר׃ 27O 4 4 אנה נבוכדנצר שלה הוית בביתי ורענן בהיכלי׃ 27O 4 5 חלם חזית וידחלנני והרהרין על משכבי וחזוי ראשי יבהלנני׃ 27O 4 6 ומני שים טעם להנעלה קדמי לכל חכימי בבל די פשר חלמא יהודענני׃ 27O 4 7 באדין עללין חרטמיא אשפיא כשדיא וגזריא וחלמא אמר אנה קדמיהון ופשרה לא מהודעין לי׃ 27O 4 8 ועד אחרין על קדמי דניאל די שמה בלטשאצר כשם אלהי ודי רוח אלהין קדישין בה וחלמא קדמוהי אמרת׃ 27O 4 9 בלטשאצר רב חרטמיא די אנה ידעת די רוח אלהין קדישין בך וכל רז לא אנס לך חזוי חלמי די חזית ופשרה אמר׃ 27O 4 10 וחזוי ראשי על משכבי חזה הוית ואלו אילן בגוא ארעא ורומה שגיא׃ 27O 4 11 רבה אילנא ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לסוף כל ארעא׃ 27O 4 12 עפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תטלל חיות ברא ובענפוהי ידרון צפרי שמיא ומנה יתזין כל בשרא׃ 27O 4 13 חזה הוית בחזוי ראשי על משכבי ואלו עיר וקדיש מן שמיא נחת׃ 27O 4 14 קרא בחיל וכן אמר גדו אילנא וקצצו ענפוהי אתרו עפיה ובדרו אנבה תנד חיותא מן תחתוהי וצפריא מן ענפוהי׃ 27O 4 15 ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיותא חלקה בעשב ארעא׃ 27O 4 16 לבבה מן אנושא ישנון ולבב חיוה יתיהב לה ושבעה עדנין יחלפון עלוהי׃ 27O 4 17 בגזרת עירין פתגמא ומאמר קדישין שאלתא עד דברת די ינדעון חייא די שליט עליא במלכות אנושא ולמן די יצבא יתננה ושפל אנשים יקים עליה׃ 27O 4 18 דנה חלמא חזית אנה מלכא נבוכדנצר ואנתה בלטשאצר פשרא אמר כל קבל די כל חכימי מלכותי לא יכלין פשרא להודעתני ואנתה כהל די רוח אלהין קדישין בך׃ 27O 4 19 אדין דניאל די שמה בלטשאצר אשתומם כשעה חדה ורעינהי יבהלנה ענה מלכא ואמר בלטשאצר חלמא ופשרא אל יבהלך ענה בלטשאצר ואמר מראי חלמא לשנאיך ופשרה לעריך׃ 27O 4 20 אילנא די חזית די רבה ותקף ורומה ימטא לשמיא וחזותה לכל ארעא׃ 27O 4 21 ועפיה שפיר ואנבה שגיא ומזון לכלא בה תחתוהי תדור חיות ברא ובענפוהי ישכנן צפרי שמיא׃ 27O 4 22 אנתה הוא מלכא די רבית ותקפת ורבותך רבת ומטת לשמיא ושלטנך לסוף ארעא׃ 27O 4 23 ודי חזה מלכא עיר וקדיש נחת מן שמיא ואמר גדו אילנא וחבלוהי ברם עקר שרשוהי בארעא שבקו ובאסור די פרזל ונחש בדתאא די ברא ובטל שמיא יצטבע ועם חיות ברא חלקה עד די שבעה עדנין יחלפון עלוהי׃ 27O 4 24 דנה פשרא מלכא וגזרת עליא היא די מטת על מראי מלכא׃ 27O 4 25 ולך טרדין מן אנשא ועם חיות ברא להוה מדרך ועשבא כתורין לך יטעמון ומטל שמיא לך מצבעין ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די תנדע די שליט עליא במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה׃ 27O 4 26 ודי אמרו למשבק עקר שרשוהי די אילנא מלכותך לך קימה מן די תנדע די שלטן שמיא׃ 27O 4 27 להן מלכא מלכי ישפר עליך וחטיך בצדקה פרק ועויתך במחן ענין הן תהוא ארכה לשלותך׃ 27O 4 28 כלא מטא על נבוכדנצר מלכא׃ 27O 4 29 לקצת ירחין תרי עשר על היכל מלכותא די בבל מהלך הוה׃ 27O 4 30 ענה מלכא ואמר הלא דא היא בבל רבתא די אנה בניתה לבית מלכו בתקף חסני וליקר הדרי׃ 27O 4 31 עוד מלתא בפם מלכא קל מן שמיא נפל לך אמרין נבוכדנצר מלכא מלכותה עדת מנך׃ 27O 4 32 ומן אנשא לך טרדין ועם חיות ברא מדרך עשבא כתורין לך יטעמון ושבעה עדנין יחלפון עליך עד די תנדע די שליט עליא במלכות אנשא ולמן די יצבא יתננה׃ 27O 4 33 בה שעתא מלתא ספת על נבוכדנצר ומן אנשא טריד ועשבא כתורין יאכל ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די שערה כנשרין רבה וטפרוהי כצפרין׃ 27O 4 34 ולקצת יומיה אנה נבוכדנצר עיני לשמיא נטלת ומנדעי עלי יתוב ולעליא ברכת ולחי עלמא שבחת והדרת די שלטנה שלטן עלם ומלכותה עם דר ודר׃ 27O 4 35 וכל דארי ארעא כלה חשיבין וכמצביה עבד בחיל שמיא ודארי ארעא ולא איתי די ימחא בידה ויאמר לה מה עבדת׃ 27O 4 36 בה זמנא מנדעי יתוב עלי וליקר מלכותי הדרי וזוי יתוב עלי ולי הדברי ורברבני יבעון ועל מלכותי התקנת ורבו יתירה הוספת לי׃ 27O 4 37 כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא די כל מעבדוהי קשט וארחתה דין ודי מהלכין בגוה יכל להשפלה׃ 27O 5 1 בלשאצר מלכא עבד לחם רב לרברבנוהי אלף ולקבל אלפא חמרא שתה׃ 27O 5 2 בלשאצר אמר בטעם חמרא להיתיה למאני דהבא וכספא די הנפק נבוכדנצר אבוהי מן היכלא די בירושלם וישתון בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃ 27O 5 3 באדין היתיו מאני דהבא די הנפקו מן היכלא די בית אלהא די בירושלם ואשתיו בהון מלכא ורברבנוהי שגלתה ולחנתה׃ 27O 5 4 אשתיו חמרא ושבחו לאלהי דהבא וכספא נחשא פרזלא אעא ואבנא׃ 27O 5 5 בה שעתה נפקו אצבען די יד אנש וכתבן לקבל נברשתא על גירא די כתל היכלא די מלכא ומלכא חזה פס ידה די כתבה׃ 27O 5 6 אדין מלכא זיוהי שנוהי ורעינהי יבהלונה וקטרי חרצה משתרין וארכבתה דא לדא נקשן׃ 27O 5 7 קרא מלכא בחיל להעלה לאשפיא כשדיא וגזריא ענה מלכא ואמר לחכימי בבל די כל אנש די יקרה כתבה דנה ופשרה יחונני ארגונא ילבש והמונכא די דהבא על צוארה ותלתי במלכותא ישלט׃ 27O 5 8 אדין עללין כל חכימי מלכא ולא כהלין כתבא למקרא ופשרא להודעה למלכא׃ 27O 5 9 אדין מלכא בלשאצר שגיא מתבהל וזיוהי שנין עלוהי ורברבנוהי משתבשין׃ 27O 5 10 מלכתא לקבל מלי מלכא ורברבנוהי לבית משתיא עללת ענת מלכתא ואמרת מלכא לעלמין חיי אל יבהלוך רעיונך וזיויך אל ישתנו׃ 27O 5 11 איתי גבר במלכותך די רוח אלהין קדישין בה וביומי אבוך נהירו ושכלתנו וחכמה כחכמת אלהין השתכחת בה ומלכא נבכדנצר אבוך רב חרטמין אשפין כשדאין גזרין הקימה אבוך מלכא׃ 27O 5 12 כל קבל די רוח יתירה ומנדע ושכלתנו מפשר חלמין ואחוית אחידן ומשרא קטרין השתכחת בה בדניאל די מלכא שם שמה בלטשאצר כען דניאל יתקרי ופשרה יהחוה׃ 27O 5 13 באדין דניאל העל קדם מלכא ענה מלכא ואמר לדניאל אנתה הוא דניאל די מן בני גלותא די יהוד די היתי מלכא אבי מן יהוד׃ 27O 5 14 ושמעת עליך די רוח אלהין בך ונהירו ושכלתנו וחכמה יתירה השתכחת בך׃ 27O 5 15 וכען העלו קדמי חכימיא אשפיא די כתבה דנה יקרון ופשרה להודעתני ולא כהלין פשר מלתא להחויה׃ 27O 5 16 ואנה שמעת עליך די תוכל פשרין למפשר וקטרין למשרא כען הן תוכל כתבא למקרא ופשרה להודעתני ארגונא תלבש והמונכא די דהבא על צוארך ותלתא במלכותא תשלט׃ 27O 5 17 באדין ענה דניאל ואמר קדם מלכא מתנתך לך להוין ונבזביתך לאחרן הב ברם כתבא אקרא למלכא ופשרא אהודענה׃ 27O 5 18 אנתה מלכא אלהא עליא מלכותא ורבותא ויקרא והדרה יהב לנבכדנצר אבוך׃ 27O 5 19 ומן רבותא די יהב לה כל עממיא אמיא ולשניא הוו זאעין ודחלין מן קדמוהי די הוה צבא הוא קטל ודי הוה צבא הוה מחא ודי הוה צבא הוה מרים ודי הוה צבא הוה משפיל׃ 27O 5 20 וכדי רם לבבה ורוחה תקפת להזדה הנחת מן כרסא מלכותה ויקרה העדיו מנה׃ 27O 5 21 ומן בני אנשא טריד ולבבה עם חיותא שוי ועם ערדיא מדורה עשבא כתורין יטעמונה ומטל שמיא גשמה יצטבע עד די ידע די שליט אלהא עליא במלכות אנשא ולמן די יצבה יהקים עליה׃ 27O 5 22 ואנתה ברה בלשאצר לא השפלת לבבך כל קבל די כל דנה ידעת׃ 27O 5 23 ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתה היתיו קדמיך ואנתה ורברבניך שגלתך ולחנתך חמרא שתין בהון ולאלהי כספא ודהבא נחשא פרזלא אעא ואבנא די לא חזין ולא שמעין ולא ידעין שבחת ולאלהא די נשמתך בידה וכל ארחתך לה לא הדרת׃ 27O 5 24 באדין מן קדמוהי שליח פסא די ידא וכתבא דנה רשים׃ 27O 5 25 ודנה כתבא די רשים מנא מנא תקל ופרסין׃ 27O 5 26 דנה פשר מלתא מנא מנה אלהא מלכותך והשלמה׃ 27O 5 27 תקל תקילתה במאזניא והשתכחת חסיר׃ 27O 5 28 פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס׃ 27O 5 29 באדין אמר בלשאצר והלבישו לדניאל ארגונא והמונכא די דהבא על צוארה והכרזו עלוהי די להוא שליט תלתא במלכותא׃ 27O 5 30 בה בליליא קטיל בלאשצר מלכא כשדיא׃ 27O 5 31 ודריוש מדיא קבל מלכותא כבר שנין שתין ותרתין׃ 27O 6 1 שפר קדם דריוש והקים על מלכותא לאחשדרפניא מאה ועשרין די להון בכל מלכותא׃ 27O 6 2 ועלא מנהון סרכין תלתא די דניאל חד מנהון די להון אחשדרפניא אלין יהבין להון טעמא ומלכא לא להוא נזק׃ 27O 6 3 אדין דניאל דנה הוא מתנצח על סרכיא ואחשדרפניא כל קבל די רוח יתירא בה ומלכא עשית להקמותה על כל מלכותא׃ 27O 6 4 אדין סרכיא ואחשדרפניא הוו בעין עלה להשכחה לדניאל מצד מלכותא וכל עלה ושחיתה לא יכלין להשכחה כל קבל די מהימן הוא וכל שלו ושחיתה לא השתכחת עלוהי׃ 27O 6 5 אדין גבריא אלך אמרין די לא נהשכח לדניאל דנה כל עלא להן השכחנה עלוהי בדת אלהה׃ 27O 6 6 אדין סרכיא ואחשדרפניא אלן הרגשו על מלכא וכן אמרין לה דריוש מלכא לעלמין חיי׃ 27O 6 7 אתיעטו כל סרכי מלכותא סגניא ואחשדרפניא הדבריא ופחותא לקימה קים מלכא ולתקפה אסר די כל די יבעה בעו מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגב אריותא׃ 27O 6 8 כען מלכא תקים אסרא ותרשם כתבא די לא להשניה כדת מדי ופרס די לא תעדא׃ 27O 6 9 כל קבל דנה מלכא דריוש רשם כתבא ואסרא׃ 27O 6 10 ודניאל כדי ידע די רשים כתבא על לביתה וכוין פתיחן לה בעליתה נגד ירושלם וזמנין תלתה ביומא הוא ברך על ברכוהי ומצלא ומודא קדם אלהה כל קבל די הוא עבד מן קדמת דנה׃ 27O 6 11 אדין גבריא אלך הרגשו והשכחו לדניאל בעא ומתחנן קדם אלהה׃ 27O 6 12 באדין קריבו ואמרין קדם מלכא על אסר מלכא הלא אסר רשמת די כל אנש די יבעה מן כל אלה ואנש עד יומין תלתין להן מנך מלכא יתרמא לגוב אריותא ענה מלכא ואמר יציבא מלתא כדת מדי ופרס די לא תעדא׃ 27O 6 13 באדין ענו ואמרין קדם מלכא די דניאל די מן בני גלותא די יהוד לא שם עליך מלכא טעם ועל אסרא די רשמת וזמנין תלתה ביומא בעא בעותה׃ 27O 6 14 אדין מלכא כדי מלתא שמע שגיא באש עלוהי ועל דניאל שם בל לשיזבותה ועד מעלי שמשא הוא משתדר להצלותה׃ 27O 6 15 באדין גבריא אלך הרגשו על מלכא ואמרין למלכא דע מלכא די דת למדי ופרס די כל אסר וקים די מלכא יהקים לא להשניה׃ 27O 6 16 באדין מלכא אמר והיתיו לדניאל ורמו לגבא די אריותא ענה מלכא ואמר לדניאל אלהך די אנתה פלח לה בתדירא הוא ישיזבנך׃ 27O 6 17 והיתית אבן חדה ושמת על פם גבא וחתמה מלכא בעזקתה ובעזקת רברבנוהי די לא תשנא צבו בדניאל׃ 27O 6 18 אדין אזל מלכא להיכלה ובת טות ודחון לא הנעל קדמוהי ושנתה נדת עלוהי׃ 27O 6 19 באדין מלכא בשפרפרא יקום בנגהא ובהתבהלה לגבא די אריותא אזל׃ 27O 6 20 וכמקרבה לגבא לדניאל בקל עציב זעק ענה מלכא ואמר לדניאל דניאל עבד אלהא חיא אלהך די אנתה פלח לה בתדירא היכל לשיזבותך מן אריותא׃ 27O 6 21 אדין דניאל עם מלכא מלל מלכא לעלמין חיי׃ 27O 6 22 אלהי שלח מלאכה וסגר פם אריותא ולא חבלוני כל קבל די קדמוהי זכו השתכחת לי ואף קדמיך מלכא חבולה לא עבדת׃ 27O 6 23 באדין מלכא שגיא טאב עלוהי ולדניאל אמר להנסקה מן גבא והסק דניאל מן גבא וכל חבל לא השתכח בה די הימן באלהה׃ 27O 6 24 ואמר מלכא והיתיו גבריא אלך די אכלו קרצוהי די דניאל ולגב אריותא רמו אנון בניהון ונשיהון ולא מטו לארעית גבא עד די שלטו בהון אריותא וכל גרמיהון הדקו׃ 27O 6 25 באדין דריוש מלכא כתב לכל עממיא אמיא ולשניא די דארין בכל ארעא שלמכון ישגא׃ 27O 6 26 מן קדמי שים טעם די בכל שלטן מלכותי להון זאעין ודחלין מן קדם אלהה די דניאל די הוא אלהא חיא וקים לעלמין ומלכותה די לא תתחבל ושלטנה עד סופא׃ 27O 6 27 משיזב ומצל ועבד אתין ותמהין בשמיא ובארעא די שיזיב לדניאל מן יד אריותא׃ 27O 6 28 ודניאל דנה הצלח במלכות דריוש ובמלכות כורש פרסיא׃ 27O 7 1 בשנת חדה לבלאשצר מלך בבל דניאל חלם חזה וחזוי ראשה על משכבה באדין חלמא כתב ראש מלין אמר׃ 27O 7 2 ענה דניאל ואמר חזה הוית בחזוי עם ליליא וארו ארבע רוחי שמיא מגיחן לימא רבא׃ 27O 7 3 וארבע חיון רברבן סלקן מן ימא שנין דא מן דא׃ 27O 7 4 קדמיתא כאריה וגפין די נשר לה חזה הוית עד די מריטו גפיה ונטילת מן ארעא ועל רגלין כאנש הקימת ולבב אנש יהיב לה׃ 27O 7 5 וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדב ולשטר חד הקמת ותלת עלעין בפמה בין שניה וכן אמרין לה קומי אכלי בשר שגיא׃ 27O 7 6 באתר דנה חזה הוית וארו אחרי כנמר ולה גפין ארבע די עוף על גביה וארבעה ראשין לחיותא ושלטן יהיב לה׃ 27O 7 7 באתר דנה חזה הוית בחזוי ליליא וארו חיוה רביעיה דחילה ואימתני ותקיפא יתירא ושנין די פרזל לה רברבן אכלה ומדקה ושארא ברגליה רפסה והיא משניה מן כל חיותא די קדמיה וקרנין עשר לה׃ 27O 7 8 משתכל הוית בקרניא ואלו קרן אחרי זעירה סלקת ביניהון ותלת מן קרניא קדמיתא אתעקרו מן קדמיה ואלו עינין כעיני אנשא בקרנא דא ופם ממלל רברבן׃ 27O 7 9 חזה הוית עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתב לבושה כתלג חור ושער ראשה כעמר נקא כרסיה שביבין די נור גלגלוהי נור דלק׃ 27O 7 10 נהר די נור נגד ונפק מן קדמוהי אלף אלפים ישמשונה ורבו רבון קדמוהי יקומון דינא יתב וספרין פתיחו׃ 27O 7 11 חזה הוית באדין מן קל מליא רברבתא די קרנא ממללה חזה הוית עד די קטילת חיותא והובד גשמה ויהיבת ליקדת אשא׃ 27O 7 12 ושאר חיותא העדיו שלטנהון וארכה בחיין יהיבת להון עד זמן ועדן׃ 27O 7 13 חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוה ועד עתיק יומיא מטה וקדמוהי הקרבוהי׃ 27O 7 14 ולה יהיב שלטן ויקר ומלכו וכל עממיא אמיא ולשניא לה יפלחון שלטנה שלטן עלם די לא יעדה ומלכותה די לא תתחבל׃ 27O 7 15 אתכרית רוחי אנה דניאל בגוא נדנה וחזוי ראשי יבהלנני׃ 27O 7 16 קרבת על חד מן קאמיא ויציבא אבעא מנה על כל דנה ואמר לי ופשר מליא יהודענני׃ 27O 7 17 אלין חיותא רברבתא די אנין ארבע ארבעה מלכין יקומון מן ארעא׃ 27O 7 18 ויקבלון מלכותא קדישי עליונין ויחסנון מלכותא עד עלמא ועד עלם עלמיא׃ 27O 7 19 אדין צבית ליצבא על חיותא רביעיתא די הות שניה מן כלהון דחילה יתירה שניה די פרזל וטפריה די נחש אכלה מדקה ושארא ברגליה רפסה׃ 27O 7 20 ועל קרניא עשר די בראשה ואחרי די סלקת ונפלו מן קדמיה תלת וקרנא דכן ועינין לה ופם ממלל רברבן וחזוה רב מן חברתה׃ 27O 7 21 חזה הוית וקרנא דכן עבדה קרב עם קדישין ויכלה להון׃ 27O 7 22 עד די אתה עתיק יומיא ודינא יהב לקדישי עליונין וזמנא מטה ומלכותא החסנו קדישין׃ 27O 7 23 כן אמר חיותא רביעיתא מלכו רביעיא תהוא בארעא די תשנא מן כל מלכותא ותאכל כל ארעא ותדושנה ותדקנה׃ 27O 7 24 וקרניא עשר מנה מלכותה עשרה מלכין יקמון ואחרן יקום אחריהון והוא ישנא מן קדמיא ותלתה מלכין יהשפל׃ 27O 7 25 ומלין לצד עליא ימלל ולקדישי עליונין יבלא ויסבר להשניה זמנין ודת ויתיהבון בידה עד עדן ועדנין ופלג עדן׃ 27O 7 26 ודינא יתב ושלטנה יהעדון להשמדה ולהובדה עד סופא׃ 27O 7 27 ומלכותה ושלטנא ורבותא די מלכות תחות כל שמיא יהיבת לעם קדישי עליונין מלכותה מלכות עלם וכל שלטניא לה יפלחון וישתמעון׃ 27O 7 28 עד כה סופא די מלתא אנה דניאל שגיא רעיוני יבהלנני וזיוי ישתנון עלי ומלתא בלבי נטרת׃ 27O 8 1 בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה׃ 27O 8 2 ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על אובל אולי׃ 27O 8 3 ואשא עיני ואראה והנה איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן השנית והגבהה עלה באחרנה׃ 27O 8 4 ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל׃ 27O 8 5 ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר קרן חזות בין עיניו׃ 27O 8 6 ויבא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו׃ 27O 8 7 וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את האיל וישבר את שתי קרניו ולא היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה מציל לאיל מידו׃ 27O 8 8 וצפיר העזים הגדיל עד מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדולה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים׃ 27O 8 9 ומן האחת מהם יצא קרן אחת מצעירה ותגדל יתר אל הנגב ואל המזרח ואל הצבי׃ 27O 8 10 ותגדל עד צבא השמים ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם׃ 27O 8 11 ועד שר הצבא הגדיל וממנו הרים התמיד והשלך מכון מקדשו׃ 27O 8 12 וצבא תנתן על התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה׃ 27O 8 13 ואשמעה אחד קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד מתי החזון התמיד והפשע שמם תת וקדש וצבא מרמס׃ 27O 8 14 ויאמר אלי עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש׃ 27O 8 15 ויהי בראתי אני דניאל את החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה גבר׃ 27O 8 16 ואשמע קול אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה׃ 27O 8 17 ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון׃ 27O 8 18 ובדברו עמי נרדמתי על פני ארצה ויגע בי ויעמידני על עמדי׃ 27O 8 19 ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם כי למועד קץ׃ 27O 8 20 האיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי מדי ופרס׃ 27O 8 21 והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין עיניו הוא המלך הראשון׃ 27O 8 22 והנשברת ותעמדנה ארבע תחתיה ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו׃ 27O 8 23 ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים יעמד מלך עז פנים ומבין חידות׃ 27O 8 24 ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם קדשים׃ 27O 8 25 ועל שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל שר שרים יעמד ובאפס יד ישבר׃ 27O 8 26 ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים׃ 27O 8 27 ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את מלאכת המלך ואשתומם על המראה ואין מבין׃ 27O 9 1 בשנת אחת לדריוש בן אחשורוש מזרע מדי אשר המלך על מלכות כשדים׃ 27O 9 2 בשנת אחת למלכו אני דניאל בינתי בספרים מספר השנים אשר היה דבר יהוה אל ירמיה הנביא למלאות לחרבות ירושלם שבעים שנה׃ 27O 9 3 ואתנה את פני אל אדני האלהים לבקש תפלה ותחנונים בצום ושק ואפר׃ 27O 9 4 ואתפללה ליהוה אלהי ואתודה ואמרה אנא אדני האל הגדול והנורא שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותיו׃ 27O 9 5 חטאנו ועוינו והרשענו ומרדנו וסור ממצותך וממשפטיך׃ 27O 9 6 ולא שמענו אל עבדיך הנביאים אשר דברו בשמך אל מלכינו שרינו ואבתינו ואל כל עם הארץ׃ 27O 9 7 לך אדני הצדקה ולנו בשת הפנים כיום הזה לאיש יהודה וליושבי ירושלם ולכל ישראל הקרבים והרחקים בכל הארצות אשר הדחתם שם במעלם אשר מעלו בך׃ 27O 9 8 יהוה לנו בשת הפנים למלכינו לשרינו ולאבתינו אשר חטאנו לך׃ 27O 9 9 לאדני אלהינו הרחמים והסלחות כי מרדנו בו׃ 27O 9 10 ולא שמענו בקול יהוה אלהינו ללכת בתורתיו אשר נתן לפנינו ביד עבדיו הנביאים׃ 27O 9 11 וכל ישראל עברו את תורתך וסור לבלתי שמוע בקלך ותתך עלינו האלה והשבעה אשר כתובה בתורת משה עבד האלהים כי חטאנו לו׃ 27O 9 12 ויקם את דבריו אשר דבר עלינו ועל שפטינו אשר שפטונו להביא עלינו רעה גדלה אשר לא נעשתה תחת כל השמים כאשר נעשתה בירושלם׃ 27O 9 13 כאשר כתוב בתורת משה את כל הרעה הזאת באה עלינו ולא חלינו את פני יהוה אלהינו לשוב מעוננו ולהשכיל באמתך׃ 27O 9 14 וישקד יהוה על הרעה ויביאה עלינו כי צדיק יהוה אלהינו על כל מעשיו אשר עשה ולא שמענו בקלו׃ 27O 9 15 ועתה אדני אלהינו אשר הוצאת את עמך מארץ מצרים ביד חזקה ותעש לך שם כיום הזה חטאנו רשענו׃ 27O 9 16 אדני ככל צדקתך ישב נא אפך וחמתך מעירך ירושלם הר קדשך כי בחטאינו ובעונות אבתינו ירושלם ועמך לחרפה לכל סביבתינו׃ 27O 9 17 ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך ואל תחנוניו והאר פניך על מקדשך השמם למען אדני׃ 27O 9 18 הטה אלהי אזנך ושמע פקחה עיניך וראה שממתינו והעיר אשר נקרא שמך עליה כי לא על צדקתינו אנחנו מפילים תחנונינו לפניך כי על רחמיך הרבים׃ 27O 9 19 אדני שמעה אדני סלחה אדני הקשיבה ועשה אל תאחר למענך אלהי כי שמך נקרא על עירך ועל עמך׃ 27O 9 20 ועוד אני מדבר ומתפלל ומתודה חטאתי וחטאת עמי ישראל ומפיל תחנתי לפני יהוה אלהי על הר קדש אלהי׃ 27O 9 21 ועוד אני מדבר בתפלה והאיש גבריאל אשר ראיתי בחזון בתחלה מעף ביעף נגע אלי כעת מנחת ערב׃ 27O 9 22 ויבן וידבר עמי ויאמר דניאל עתה יצאתי להשכילך בינה׃ 27O 9 23 בתחלת תחנוניך יצא דבר ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה׃ 27O 9 24 שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים׃ 27O 9 25 ותדע ותשכל מן מצא דבר להשיב ולבנות ירושלם עד משיח נגיד שבעים שבעה ושבעים ששים ושנים תשוב ונבנתה רחוב וחרוץ ובצוק העתים׃ 27O 9 26 ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו והעיר והקדש ישחית עם נגיד הבא וקצו בשטף ועד קץ מלחמה נחרצת שממות׃ 27O 9 27 והגביר ברית לרבים שבוע אחד וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה ועל כנף שקוצים משמם ועד כלה ונחרצה תתך על שמם׃ 27O 10 1 בשנת שלוש לכורש מלך פרס דבר נגלה לדניאל אשר נקרא שמו בלטשאצר ואמת הדבר וצבא גדול ובין את הדבר ובינה לו במראה׃ 27O 10 2 בימים ההם אני דניאל הייתי מתאבל שלשה שבעים ימים׃ 27O 10 3 לחם חמדות לא אכלתי ובשר ויין לא בא אל פי וסוך לא סכתי עד מלאת שלשת שבעים ימים׃ 27O 10 4 וביום עשרים וארבעה לחדש הראשון ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל׃ 27O 10 5 ואשא את עיני וארא והנה איש אחד לבוש בדים ומתניו חגרים בכתם אופז׃ 27O 10 6 וגויתו כתרשיש ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל וקול דבריו כקול המון׃ 27O 10 7 וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא׃ 27O 10 8 ואני נשארתי לבדי ואראה את המראה הגדלה הזאת ולא נשאר בי כח והודי נהפך עלי למשחית ולא עצרתי כח׃ 27O 10 9 ואשמע את קול דבריו וכשמעי את קול דבריו ואני הייתי נרדם על פני ופני ארצה׃ 27O 10 10 והנה יד נגעה בי ותניעני על ברכי וכפות ידי׃ 27O 10 11 ויאמר אלי דניאל איש חמדות הבן בדברים אשר אנכי דבר אליך ועמד על עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד׃ 27O 10 12 ויאמר אלי אל תירא דניאל כי מן היום הראשון אשר נתת את לבך להבין ולהתענות לפני אלהיך נשמעו דבריך ואני באתי בדבריך׃ 27O 10 13 ושר מלכות פרס עמד לנגדי עשרים ואחד יום והנה מיכאל אחד השרים הראשנים בא לעזרני ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס׃ 27O 10 14 ובאתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית הימים כי עוד חזון לימים׃ 27O 10 15 ובדברו עמי כדברים האלה נתתי פני ארצה ונאלמתי׃ 27O 10 16 והנה כדמות בני אדם נגע על שפתי ואפתח פי ואדברה ואמרה אל העמד לנגדי אדני במראה נהפכו צירי עלי ולא עצרתי כח׃ 27O 10 17 והיך יוכל עבד אדני זה לדבר עם אדני זה ואני מעתה לא יעמד בי כח ונשמה לא נשארה בי׃ 27O 10 18 ויסף ויגע בי כמראה אדם ויחזקני׃ 27O 10 19 ויאמר אל תירא איש חמדות שלום לך חזק וחזק וכדברו עמי התחזקתי ואמרה ידבר אדני כי חזקתני׃ 27O 10 20 ויאמר הידעת למה באתי אליך ועתה אשוב להלחם עם שר פרס ואני יוצא והנה שר יון בא׃ 27O 10 21 אבל אגיד לך את הרשום בכתב אמת ואין אחד מתחזק עמי על אלה כי אם מיכאל שרכם׃ 27O 11 1 ואני בשנת אחת לדריוש המדי עמדי למחזיק ולמעוז לו׃ 27O 11 2 ועתה אמת אגיד לך הנה עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר גדול מכל וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון׃ 27O 11 3 ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו׃ 27O 11 4 וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד אלה׃ 27O 11 5 ויחזק מלך הנגב ומן שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו׃ 27O 11 6 ולקץ שנים יתחברו ובת מלך הנגב תבוא אל מלך הצפון לעשות מישרים ולא תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים׃ 27O 11 7 ועמד מנצר שרשיה כנו ויבא אל החיל ויבא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק׃ 27O 11 8 וגם אלהיהם עם נסכיהם עם כלי חמדתם כסף וזהב בשבי יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון׃ 27O 11 9 ובא במלכות מלך הנגב ושב אל אדמתו׃ 27O 11 10 ובנו יתגרו ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב ויתגרו עד מעזה׃ 27O 11 11 ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו׃ 27O 11 12 ונשא ההמון ירום לבבו והפיל רבאות ולא יעוז׃ 27O 11 13 ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב׃ 27O 11 14 ובעתים ההם רבים יעמדו על מלך הנגב ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו׃ 27O 11 15 ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד׃ 27O 11 16 ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ הצבי וכלה בידו׃ 27O 11 17 וישם פניו לבוא בתקף כל מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן לו להשחיתה ולא תעמד ולא לו תהיה׃ 27O 11 18 וישב פניו לאיים ולכד רבים והשבית קצין חרפתו לו בלתי חרפתו ישיב לו׃ 27O 11 19 וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא׃ 27O 11 20 ועמד על כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה׃ 27O 11 21 ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות׃ 27O 11 22 וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית׃ 27O 11 23 ומן התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט גוי׃ 27O 11 24 בשלוה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבתיו ועד עת׃ 27O 11 25 ויער כחו ולבבו על מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאד ולא יעמד כי יחשבו עליו מחשבות׃ 27O 11 26 ואכלי פת בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים׃ 27O 11 27 ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד׃ 27O 11 28 וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על ברית קדש ועשה ושב לארצו׃ 27O 11 29 למועד ישוב ובא בנגב ולא תהיה כראשנה וכאחרנה׃ 27O 11 30 ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על ברית קודש ועשה ושב ויבן על עזבי ברית קדש׃ 27O 11 31 וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משומם׃ 27O 11 32 ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו׃ 27O 11 33 ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה ימים׃ 27O 11 34 ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות׃ 27O 11 35 ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד׃ 27O 11 36 ועשה כרצונו המלך ויתרומם ויתגדל על כל אל ועל אל אלים ידבר נפלאות והצליח עד כלה זעם כי נחרצה נעשתה׃ 27O 11 37 ועל אלהי אבתיו לא יבין ועל חמדת נשים ועל כל אלוה לא יבין כי על כל יתגדל׃ 27O 11 38 ולאלה מעזים על כנו יכבד ולאלוה אשר לא ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה ובחמדות׃ 27O 11 39 ועשה למבצרי מעזים עם אלוה נכר אשר הכיר ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק במחיר׃ 27O 11 40 ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר׃ 27O 11 41 ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון׃ 27O 11 42 וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לפליטה׃ 27O 11 43 ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים ולבים וכשים במצעדיו׃ 27O 11 44 ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים׃ 27O 11 45 ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר צבי קדש ובא עד קצו ואין עוזר לו׃ 27O 12 1 ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר׃ 27O 12 2 ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם׃ 27O 12 3 והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד׃ 27O 12 4 ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת׃ 27O 12 5 וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר׃ 27O 12 6 ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר עד מתי קץ הפלאות׃ 27O 12 7 ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה׃ 27O 12 8 ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה׃ 27O 12 9 ויאמר לך דניאל כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ׃ 27O 12 10 יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו׃ 27O 12 11 ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים׃ 27O 12 12 אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה׃ 27O 12 13 ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין׃ 28O 1 1 דבר יהוה אשר היה אל הושע בן בארי בימי עזיה יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל׃ 28O 1 2 תחלת דבר יהוה בהושע ויאמר יהוה אל הושע לך קח לך אשת זנונים וילדי זנונים כי זנה תזנה הארץ מאחרי יהוה׃ 28O 1 3 וילך ויקח את גמר בת דבלים ותהר ותלד לו בן׃ 28O 1 4 ויאמר יהוה אליו קרא שמו יזרעאל כי עוד מעט ופקדתי את דמי יזרעאל על בית יהוא והשבתי ממלכות בית ישראל׃ 28O 1 5 והיה ביום ההוא ושברתי את קשת ישראל בעמק יזרעאל׃ 28O 1 6 ותהר עוד ותלד בת ויאמר לו קרא שמה לא רחמה כי לא אוסיף עוד ארחם את בית ישראל כי נשא אשא להם׃ 28O 1 7 ואת בית יהודה ארחם והושעתים ביהוה אלהיהם ולא אושיעם בקשת ובחרב ובמלחמה בסוסים ובפרשים׃ 28O 1 8 ותגמל את לא רחמה ותהר ותלד בן׃ 28O 1 9 ויאמר קרא שמו לא עמי כי אתם לא עמי ואנכי לא אהיה לכם׃ 28O 1 10 והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי׃ 28O 1 11 ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ כי גדול יום יזרעאל׃ 28O 2 1 אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה׃ 28O 2 2 ריבו באמכם ריבו כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה׃ 28O 2 3 פן אפשיטנה ערמה והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא׃ 28O 2 4 ואת בניה לא ארחם כי בני זנונים המה׃ 28O 2 5 כי זנתה אמם הבישה הורתם כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי׃ 28O 2 6 לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא׃ 28O 2 7 ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון כי טוב לי אז מעתה׃ 28O 2 8 והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל׃ 28O 2 9 לכן אשוב ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה׃ 28O 2 10 ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי׃ 28O 2 11 והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה׃ 28O 2 12 והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה׃ 28O 2 13 ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה׃ 28O 2 14 לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה׃ 28O 2 15 ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלתה מארץ מצרים׃ 28O 2 16 והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי׃ 28O 2 17 והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם׃ 28O 2 18 וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח׃ 28O 2 19 וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים׃ 28O 2 20 וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה׃ 28O 2 21 והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה אענה את השמים והם יענו את הארץ׃ 28O 2 22 והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל׃ 28O 2 23 וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי׃ 28O 3 1 ויאמר יהוה אלי עוד לך אהב אשה אהבת רע ומנאפת כאהבת יהוה את בני ישראל והם פנים אל אלהים אחרים ואהבי אשישי ענבים׃ 28O 3 2 ואכרה לי בחמשה עשר כסף וחמר שערים ולתך שערים׃ 28O 3 3 ואמר אליה ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם אני אליך׃ 28O 3 4 כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים׃ 28O 3 5 אחר ישבו בני ישראל ובקשו את יהוה אלהיהם ואת דויד מלכם ופחדו אל יהוה ואל טובו באחרית הימים׃ 28O 4 1 שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ׃ 28O 4 2 אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו׃ 28O 4 3 על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו׃ 28O 4 4 אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן׃ 28O 4 5 וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך׃ 28O 4 6 נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני׃ 28O 4 7 כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר׃ 28O 4 8 חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו׃ 28O 4 9 והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו׃ 28O 4 10 ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר׃ 28O 4 11 זנות ויין ותירוש יקח לב׃ 28O 4 12 עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם׃ 28O 4 13 על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה׃ 28O 4 14 לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט׃ 28O 4 15 אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה׃ 28O 4 16 כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב׃ 28O 4 17 חבור עצבים אפרים הנח לו׃ 28O 4 18 סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה׃ 28O 4 19 צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם׃ 28O 5 1 שמעו זאת הכהנים והקשיבו בית ישראל ובית המלך האזינו כי לכם המשפט כי פח הייתם למצפה ורשת פרושה על תבור׃ 28O 5 2 ושחטה שטים העמיקו ואני מוסר לכלם׃ 28O 5 3 אני ידעתי אפרים וישראל לא נכחד ממני כי עתה הזנית אפרים נטמא ישראל׃ 28O 5 4 לא יתנו מעלליהם לשוב אל אלהיהם כי רוח זנונים בקרבם ואת יהוה לא ידעו׃ 28O 5 5 וענה גאון ישראל בפניו וישראל ואפרים יכשלו בעונם כשל גם יהודה עמם׃ 28O 5 6 בצאנם ובבקרם ילכו לבקש את יהוה ולא ימצאו חלץ מהם׃ 28O 5 7 ביהוה בגדו כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חדש את חלקיהם׃ 28O 5 8 תקעו שופר בגבעה חצצרה ברמה הריעו בית און אחריך בנימין׃ 28O 5 9 אפרים לשמה תהיה ביום תוכחה בשבטי ישראל הודעתי נאמנה׃ 28O 5 10 היו שרי יהודה כמסיגי גבול עליהם אשפוך כמים עברתי׃ 28O 5 11 עשוק אפרים רצוץ משפט כי הואיל הלך אחרי צו׃ 28O 5 12 ואני כעש לאפרים וכרקב לבית יהודה׃ 28O 5 13 וירא אפרים את חליו ויהודה את מזרו וילך אפרים אל אשור וישלח אל מלך ירב והוא לא יוכל לרפא לכם ולא יגהה מכם מזור׃ 28O 5 14 כי אנכי כשחל לאפרים וככפיר לבית יהודה אני אני אטרף ואלך אשא ואין מציל׃ 28O 5 15 אלך אשובה אל מקומי עד אשר יאשמו ובקשו פני בצר להם ישחרנני׃ 28O 6 1 לכו ונשובה אל יהוה כי הוא טרף וירפאנו יך ויחבשנו׃ 28O 6 2 יחינו מימים ביום השלישי יקמנו ונחיה לפניו׃ 28O 6 3 ונדעה נרדפה לדעת את יהוה כשחר נכון מצאו ויבוא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ׃ 28O 6 4 מה אעשה לך אפרים מה אעשה לך יהודה וחסדכם כענן בקר וכטל משכים הלך׃ 28O 6 5 על כן חצבתי בנביאים הרגתים באמרי פי ומשפטיך אור יצא׃ 28O 6 6 כי חסד חפצתי ולא זבח ודעת אלהים מעלות׃ 28O 6 7 והמה כאדם עברו ברית שם בגדו בי׃ 28O 6 8 גלעד קרית פעלי און עקבה מדם׃ 28O 6 9 וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך ירצחו שכמה כי זמה עשו׃ 28O 6 10 בבית ישראל ראיתי שעריריה שם זנות לאפרים נטמא ישראל׃ 28O 6 11 גם יהודה שת קציר לך בשובי שבות עמי׃ 28O 7 1 כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ׃ 28O 7 2 ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו׃ 28O 7 3 ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים׃ 28O 7 4 כלם מנאפים כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו׃ 28O 7 5 יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים׃ 28O 7 6 כי קרבו כתנור לבם בארבם כל הלילה ישן אפהם בקר הוא בער כאש להבה׃ 28O 7 7 כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי׃ 28O 7 8 אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה׃ 28O 7 9 אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע׃ 28O 7 10 וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת׃ 28O 7 11 ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו׃ 28O 7 12 כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי כעוף השמים אורידם איסרם כשמע לעדתם׃ 28O 7 13 אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם והמה דברו עלי כזבים׃ 28O 7 14 ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי׃ 28O 7 15 ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע׃ 28O 7 16 ישובו לא על היו כקשת רמיה יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים׃ 28O 8 1 אל חכך שפר כנשר על בית יהוה יען עברו בריתי ועל תורתי פשעו׃ 28O 8 2 לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל׃ 28O 8 3 זנח ישראל טוב אויב ירדפו׃ 28O 8 4 הם המליכו ולא ממני השירו ולא ידעתי כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת׃ 28O 8 5 זנח עגלך שמרון חרה אפי בם עד מתי לא יוכלו נקין׃ 28O 8 6 כי מישראל והוא חרש עשהו ולא אלהים הוא כי שבבים יהיה עגל שמרון׃ 28O 8 7 כי רוח יזרעו וסופתה יקצרו קמה אין לו צמח בלי יעשה קמח אולי יעשה זרים יבלעהו׃ 28O 8 8 נבלע ישראל עתה היו בגוים ככלי אין חפץ בו׃ 28O 8 9 כי המה עלו אשור פרא בודד לו אפרים התנו אהבים׃ 28O 8 10 גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך שרים׃ 28O 8 11 כי הרבה אפרים מזבחת לחטא היו לו מזבחות לחטא׃ 28O 8 12 אכתוב לו רבו תורתי כמו זר נחשבו׃ 28O 8 13 זבחי הבהבי יזבחו בשר ויאכלו יהוה לא רצם עתה יזכר עונם ויפקד חטאותם המה מצרים ישובו׃ 28O 8 14 וישכח ישראל את עשהו ויבן היכלות ויהודה הרבה ערים בצרות ושלחתי אש בעריו ואכלה ארמנתיה׃ 28O 9 1 אל תשמח ישראל אל גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל גרנות דגן׃ 28O 9 2 גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה׃ 28O 9 3 לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו׃ 28O 9 4 לא יסכו ליהוה יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים להם כל אכליו יטמאו כי לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה׃ 28O 9 5 מה תעשו ליום מועד וליום חג יהוה׃ 28O 9 6 כי הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם׃ 28O 9 7 באו ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה׃ 28O 9 8 צפה אפרים עם אלהי נביא פח יקוש על כל דרכיו משטמה בבית אלהיו׃ 28O 9 9 העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאתם׃ 28O 9 10 כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם׃ 28O 9 11 אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון׃ 28O 9 12 כי אם יגדלו את בניהם ושכלתים מאדם כי גם אוי להם בשורי מהם׃ 28O 9 13 אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל הורג בניו׃ 28O 9 14 תן להם יהוה מה תתן תן להם רחם משכיל ושדים צמקים׃ 28O 9 15 כל רעתם בגלגל כי שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל שריהם סררים׃ 28O 9 16 הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם׃ 28O 9 17 ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים׃ 28O 10 1 גפן בוקק ישראל פרי ישוה לו כרב לפריו הרבה למזבחות כטוב לארצו היטיבו מצבות׃ 28O 10 2 חלק לבם עתה יאשמו הוא יערף מזבחותם ישדד מצבותם׃ 28O 10 3 כי עתה יאמרו אין מלך לנו כי לא יראנו את יהוה והמלך מה יעשה לנו׃ 28O 10 4 דברו דברים אלות שוא כרת ברית ופרח כראש משפט על תלמי שדי׃ 28O 10 5 לעגלות בית און יגורו שכן שמרון כי אבל עליו עמו וכמריו עליו יגילו על כבודו כי גלה ממנו׃ 28O 10 6 גם אותו לאשור יובל מנחה למלך ירב בשנה אפרים יקח ויבוש ישראל מעצתו׃ 28O 10 7 נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים׃ 28O 10 8 ונשמדו במות און חטאת ישראל קוץ ודרדר יעלה על מזבחותם ואמרו להרים כסונו ולגבעות נפלו עלינו׃ 28O 10 9 מימי הגבעה חטאת ישראל שם עמדו לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה׃ 28O 10 10 באותי ואסרם ואספו עליהם עמים באסרם לשתי עינתם׃ 28O 10 11 ואפרים עגלה מלמדה אהבתי לדוש ואני עברתי על טוב צוארה ארכיב אפרים יחרוש יהודה ישדד לו יעקב׃ 28O 10 12 זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד נירו לכם ניר ועת לדרוש את יהוה עד יבוא וירה צדק לכם׃ 28O 10 13 חרשתם רשע עולתה קצרתם אכלתם פרי כחש כי בטחת בדרכך ברב גבוריך׃ 28O 10 14 וקאם שאון בעמך וכל מבצריך יושד כשד שלמן בית ארבאל ביום מלחמה אם על בנים רטשה׃ 28O 10 15 ככה עשה לכם בית אל מפני רעת רעתכם בשחר נדמה נדמה מלך ישראל׃ 28O 11 1 כי נער ישראל ואהבהו וממצרים קראתי לבני׃ 28O 11 2 קראו להם כן הלכו מפניהם לבעלים יזבחו ולפסלים יקטרון׃ 28O 11 3 ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועתיו ולא ידעו כי רפאתים׃ 28O 11 4 בחבלי אדם אמשכם בעבתות אהבה ואהיה להם כמרימי על על לחיהם ואט אליו אוכיל׃ 28O 11 5 לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו כי מאנו לשוב׃ 28O 11 6 וחלה חרב בעריו וכלתה בדיו ואכלה ממעצותיהם׃ 28O 11 7 ועמי תלואים למשובתי ואל על יקראהו יחד לא ירומם׃ 28O 11 8 איך אתנך אפרים אמגנך ישראל איך אתנך כאדמה אשימך כצבאים נהפך עלי לבי יחד נכמרו נחומי׃ 28O 11 9 לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר׃ 28O 11 10 אחרי יהוה ילכו כאריה ישאג כי הוא ישאג ויחרדו בנים מים׃ 28O 11 11 יחרדו כצפור ממצרים וכיונה מארץ אשור והושבתים על בתיהם נאם יהוה׃ 28O 11 12 סבבני בכחש אפרים ובמרמה בית ישראל ויהודה עד רד עם אל ועם קדושים נאמן׃ 28O 12 1 אפרים רעה רוח ורדף קדים כל היום כזב ושד ירבה וברית עם אשור יכרתו ושמן למצרים יובל׃ 28O 12 2 וריב ליהוה עם יהודה ולפקד על יעקב כדרכיו כמעלליו ישיב לו׃ 28O 12 3 בבטן עקב את אחיו ובאונו שרה את אלהים׃ 28O 12 4 וישר אל מלאך ויכל בכה ויתחנן לו בית אל ימצאנו ושם ידבר עמנו׃ 28O 12 5 ויהוה אלהי הצבאות יהוה זכרו׃ 28O 12 6 ואתה באלהיך תשוב חסד ומשפט שמר וקוה אל אלהיך תמיד׃ 28O 12 7 כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב׃ 28O 12 8 ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא׃ 28O 12 9 ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים עד אושיבך באהלים כימי מועד׃ 28O 12 10 ודברתי על הנביאים ואנכי חזון הרביתי וביד הנביאים אדמה׃ 28O 12 11 אם גלעד און אך שוא היו בגלגל שורים זבחו גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי׃ 28O 12 12 ויברח יעקב שדה ארם ויעבד ישראל באשה ובאשה שמר׃ 28O 12 13 ובנביא העלה יהוה את ישראל ממצרים ובנביא נשמר׃ 28O 12 14 הכעיס אפרים תמרורים ודמיו עליו יטוש וחרפתו ישיב לו אדניו׃ 28O 13 1 כדבר אפרים רתת נשא הוא בישראל ויאשם בבעל וימת׃ 28O 13 2 ועתה יוספו לחטא ויעשו להם מסכה מכספם כתבונם עצבים מעשה חרשים כלה להם הם אמרים זבחי אדם עגלים ישקון׃ 28O 13 3 לכן יהיו כענן בקר וכטל משכים הלך כמץ יסער מגרן וכעשן מארבה׃ 28O 13 4 ואנכי יהוה אלהיך מארץ מצרים ואלהים זולתי לא תדע ומושיע אין בלתי׃ 28O 13 5 אני ידעתיך במדבר בארץ תלאבות׃ 28O 13 6 כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני׃ 28O 13 7 ואהי להם כמו שחל כנמר על דרך אשור׃ 28O 13 8 אפגשם כדב שכול ואקרע סגור לבם ואכלם שם כלביא חית השדה תבקעם׃ 28O 13 9 שחתך ישראל כי בי בעזרך׃ 28O 13 10 אהי מלכך אפוא ויושיעך בכל עריך ושפטיך אשר אמרת תנה לי מלך ושרים׃ 28O 13 11 אתן לך מלך באפי ואקח בעברתי׃ 28O 13 12 צרור עון אפרים צפונה חטאתו׃ 28O 13 13 חבלי יולדה יבאו לו הוא בן לא חכם כי עת לא יעמד במשבר בנים׃ 28O 13 14 מיד שאול אפדם ממות אגאלם אהי דבריך מות אהי קטבך שאול נחם יסתר מעיני׃ 28O 13 15 כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח יהוה ממדבר עלה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה׃ 28O 13 16 תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו׃ 28O 14 1 שובה ישראל עד יהוה אלהיך כי כשלת בעונך׃ 28O 14 2 קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו׃ 28O 14 3 אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירחם יתום׃ 28O 14 4 ארפא משובתם אהבם נדבה כי שב אפי ממנו׃ 28O 14 5 אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון׃ 28O 14 6 ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון׃ 28O 14 7 ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון׃ 28O 14 8 אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן ממני פריך נמצא׃ 28O 14 9 מי חכם ויבן אלה נבון וידעם כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם׃ 29O 1 1 דבר יהוה אשר היה אל יואל בן פתואל׃ 29O 1 2 שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם׃ 29O 1 3 עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר׃ 29O 1 4 יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל׃ 29O 1 5 הקיצו שכורים ובכו והיללו כל שתי יין על עסיס כי נכרת מפיכם׃ 29O 1 6 כי גוי עלה על ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו׃ 29O 1 7 שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה׃ 29O 1 8 אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה׃ 29O 1 9 הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה׃ 29O 1 10 שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר׃ 29O 1 11 הבישו אכרים הילילו כרמים על חטה ועל שערה כי אבד קציר שדה׃ 29O 1 12 הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם׃ 29O 1 13 חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך׃ 29O 1 14 קדשו צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל יהוה׃ 29O 1 15 אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא׃ 29O 1 16 הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל׃ 29O 1 17 עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן׃ 29O 1 18 מה נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם עדרי הצאן נאשמו׃ 29O 1 19 אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל עצי השדה׃ 29O 1 20 גם בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר׃ 29O 2 1 תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב׃ 29O 2 2 יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור׃ 29O 2 3 לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו׃ 29O 2 4 כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון׃ 29O 2 5 כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה׃ 29O 2 6 מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור׃ 29O 2 7 כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם׃ 29O 2 8 ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו׃ 29O 2 9 בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב׃ 29O 2 10 לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃ 29O 2 11 ויהוה נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו׃ 29O 2 12 וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד׃ 29O 2 13 וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה׃ 29O 2 14 מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך ליהוה אלהיכם׃ 29O 2 15 תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה׃ 29O 2 16 אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה׃ 29O 2 17 בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם׃ 29O 2 18 ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו׃ 29O 2 19 ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים׃ 29O 2 20 ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות׃ 29O 2 21 אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות׃ 29O 2 22 אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם׃ 29O 2 23 ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון׃ 29O 2 24 ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר׃ 29O 2 25 ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם׃ 29O 2 26 ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם׃ 29O 2 27 וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם׃ 29O 2 28 והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו׃ 29O 2 29 וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי׃ 29O 2 30 ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן׃ 29O 2 31 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ 29O 2 32 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר יהוה ובשרידים אשר יהוה קרא׃ 29O 3 1 כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשוב את שבות יהודה וירושלם׃ 29O 3 2 וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו׃ 29O 3 3 ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו׃ 29O 3 4 וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם׃ 29O 3 5 אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם׃ 29O 3 6 ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם׃ 29O 3 7 הנני מעירם מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם׃ 29O 3 8 ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי יהוה דבר׃ 29O 3 9 קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים יגשו יעלו כל אנשי המלחמה׃ 29O 3 10 כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני׃ 29O 3 11 עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת יהוה גבוריך׃ 29O 3 12 יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את כל הגוים מסביב׃ 29O 3 13 שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם׃ 29O 3 14 המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום יהוה בעמק החרוץ׃ 29O 3 15 שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם׃ 29O 3 16 ויהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ ויהוה מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל׃ 29O 3 17 וידעתם כי אני יהוה אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד׃ 29O 3 18 והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית יהוה יצא והשקה את נחל השטים׃ 29O 3 19 מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם׃ 29O 3 20 ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור׃ 29O 3 21 ונקיתי דמם לא נקיתי ויהוה שכן בציון׃ 30O 1 1 דברי עמוס אשר היה בנקדים מתקוע אשר חזה על ישראל בימי עזיה מלך יהודה ובימי ירבעם בן יואש מלך ישראל שנתים לפני הרעש׃ 30O 1 2 ויאמר יהוה מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ואבלו נאות הרעים ויבש ראש הכרמל׃ 30O 1 3 כה אמר יהוה על שלשה פשעי דמשק ועל ארבעה לא אשיבנו על דושם בחרצות הברזל את הגלעד׃ 30O 1 4 ושלחתי אש בבית חזאל ואכלה ארמנות בן הדד׃ 30O 1 5 ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת און ותומך שבט מבית עדן וגלו עם ארם קירה אמר יהוה׃ 30O 1 6 כה אמר יהוה על שלשה פשעי עזה ועל ארבעה לא אשיבנו על הגלותם גלות שלמה להסגיר לאדום׃ 30O 1 7 ושלחתי אש בחומת עזה ואכלה ארמנתיה׃ 30O 1 8 והכרתי יושב מאשדוד ותומך שבט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים אמר אדני יהוה׃ 30O 1 9 כה אמר יהוה על שלשה פשעי צר ועל ארבעה לא אשיבנו על הסגירם גלות שלמה לאדום ולא זכרו ברית אחים׃ 30O 1 10 ושלחתי אש בחומת צר ואכלה ארמנותיה׃ 30O 1 11 כה אמר יהוה על שלשה פשעי אדום ועל ארבעה לא אשיבנו על רדפו בחרב אחיו ושחת רחמיו ויטרף לעד אפו ועברתו שמרה נצח׃ 30O 1 12 ושלחתי אש בתימן ואכלה ארמנות בצרה׃ 30O 1 13 כה אמר יהוה על שלשה פשעי בני עמון ועל ארבעה לא אשיבנו על בקעם הרות הגלעד למען הרחיב את גבולם׃ 30O 1 14 והצתי אש בחומת רבה ואכלה ארמנותיה בתרועה ביום מלחמה בסער ביום סופה׃ 30O 1 15 והלך מלכם בגולה הוא ושריו יחדו אמר יהוה׃ 30O 2 1 כה אמר יהוה על שלשה פשעי מואב ועל ארבעה לא אשיבנו על שרפו עצמות מלך אדום לשיד׃ 30O 2 2 ושלחתי אש במואב ואכלה ארמנות הקריות ומת בשאון מואב בתרועה בקול שופר׃ 30O 2 3 והכרתי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אמר יהוה׃ 30O 2 4 כה אמר יהוה על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו על מאסם את תורת יהוה וחקיו לא שמרו ויתעום כזביהם אשר הלכו אבותם אחריהם׃ 30O 2 5 ושלחתי אש ביהודה ואכלה ארמנות ירושלם׃ 30O 2 6 כה אמר יהוה על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים׃ 30O 2 7 השאפים על עפר ארץ בראש דלים ודרך ענוים יטו ואיש ואביו ילכו אל הנערה למען חלל את שם קדשי׃ 30O 2 8 ועל בגדים חבלים יטו אצל כל מזבח ויין ענושים ישתו בית אלהיהם׃ 30O 2 9 ואנכי השמדתי את האמרי מפניהם אשר כגבה ארזים גבהו וחסן הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת׃ 30O 2 10 ואנכי העליתי אתכם מארץ מצרים ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה לרשת את ארץ האמרי׃ 30O 2 11 ואקים מבניכם לנביאים ומבחוריכם לנזרים האף אין זאת בני ישראל נאם יהוה׃ 30O 2 12 ותשקו את הנזרים יין ועל הנביאים צויתם לאמר לא תנבאו׃ 30O 2 13 הנה אנכי מעיק תחתיכם כאשר תעיק העגלה המלאה לה עמיר׃ 30O 2 14 ואבד מנוס מקל וחזק לא יאמץ כחו וגבור לא ימלט נפשו׃ 30O 2 15 ותפש הקשת לא יעמד וקל ברגליו לא ימלט ורכב הסוס לא ימלט נפשו׃ 30O 2 16 ואמיץ לבו בגבורים ערום ינוס ביום ההוא נאם יהוה׃ 30O 3 1 שמעו את הדבר הזה אשר דבר יהוה עליכם בני ישראל על כל המשפחה אשר העליתי מארץ מצרים לאמר׃ 30O 3 2 רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה על כן אפקד עליכם את כל עונתיכם׃ 30O 3 3 הילכו שנים יחדו בלתי אם נועדו׃ 30O 3 4 הישאג אריה ביער וטרף אין לו היתן כפיר קולו ממענתו בלתי אם לכד׃ 30O 3 5 התפל צפור על פח הארץ ומוקש אין לה היעלה פח מן האדמה ולכוד לא ילכוד׃ 30O 3 6 אם יתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו אם תהיה רעה בעיר ויהוה לא עשה׃ 30O 3 7 כי לא יעשה אדני יהוה דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים׃ 30O 3 8 אריה שאג מי לא יירא אדני יהוה דבר מי לא ינבא׃ 30O 3 9 השמיעו על ארמנות באשדוד ועל ארמנות בארץ מצרים ואמרו האספו על הרי שמרון וראו מהומת רבות בתוכה ועשוקים בקרבה׃ 30O 3 10 ולא ידעו עשות נכחה נאם יהוה האוצרים חמס ושד בארמנותיהם׃ 30O 3 11 לכן כה אמר אדני יהוה צר וסביב הארץ והורד ממך עזך ונבזו ארמנותיך׃ 30O 3 12 כה אמר יהוה כאשר יציל הרעה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן כן ינצלו בני ישראל הישבים בשמרון בפאת מטה ובדמשק ערש׃ 30O 3 13 שמעו והעידו בבית יעקב נאם אדני יהוה אלהי הצבאות׃ 30O 3 14 כי ביום פקדי פשעי ישראל עליו ופקדתי על מזבחות בית אל ונגדעו קרנות המזבח ונפלו לארץ׃ 30O 3 15 והכיתי בית החרף על בית הקיץ ואבדו בתי השן וספו בתים רבים נאם יהוה׃ 30O 4 1 שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שמרון העשקות דלים הרצצות אביונים האמרת לאדניהם הביאה ונשתה׃ 30O 4 2 נשבע אדני יהוה בקדשו כי הנה ימים באים עליכם ונשא אתכם בצנות ואחריתכן בסירות דוגה׃ 30O 4 3 ופרצים תצאנה אשה נגדה והשלכתנה ההרמונה נאם יהוה׃ 30O 4 4 באו בית אל ופשעו הגלגל הרבו לפשע והביאו לבקר זבחיכם לשלשת ימים מעשרתיכם׃ 30O 4 5 וקטר מחמץ תודה וקראו נדבות השמיעו כי כן אהבתם בני ישראל נאם אדני יהוה׃ 30O 4 6 וגם אני נתתי לכם נקיון שנים בכל עריכם וחסר לחם בכל מקומתיכם ולא שבתם עדי נאם יהוה׃ 30O 4 7 וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם בעוד שלשה חדשים לקציר והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר חלקה אחת תמטר וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש׃ 30O 4 8 ונעו שתים שלש ערים אל עיר אחת לשתות מים ולא ישבעו ולא שבתם עדי נאם יהוה׃ 30O 4 9 הכיתי אתכם בשדפון ובירקון הרבות גנותיכם וכרמיכם ותאניכם וזיתיכם יאכל הגזם ולא שבתם עדי נאם יהוה׃ 30O 4 10 שלחתי בכם דבר בדרך מצרים הרגתי בחרב בחוריכם עם שבי סוסיכם ואעלה באש מחניכם ובאפכם ולא שבתם עדי נאם יהוה׃ 30O 4 11 הפכתי בכם כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה ותהיו כאוד מצל משרפה ולא שבתם עדי נאם יהוה׃ 30O 4 12 לכן כה אעשה לך ישראל עקב כי זאת אעשה לך הכון לקראת אלהיך ישראל׃ 30O 4 13 כי הנה יוצר הרים וברא רוח ומגיד לאדם מה שחו עשה שחר עיפה ודרך על במתי ארץ יהוה אלהי צבאות שמו׃ 30O 5 1 שמעו את הדבר הזה אשר אנכי נשא עליכם קינה בית ישראל׃ 30O 5 2 נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל נטשה על אדמתה אין מקימה׃ 30O 5 3 כי כה אמר אדני יהוה העיר היצאת אלף תשאיר מאה והיוצאת מאה תשאיר עשרה לבית ישראל׃ 30O 5 4 כי כה אמר יהוה לבית ישראל דרשוני וחיו׃ 30O 5 5 ואל תדרשו בית אל והגלגל לא תבאו ובאר שבע לא תעברו כי הגלגל גלה יגלה ובית אל יהיה לאון׃ 30O 5 6 דרשו את יהוה וחיו פן יצלח כאש בית יוסף ואכלה ואין מכבה לבית אל׃ 30O 5 7 ההפכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו׃ 30O 5 8 עשה כימה וכסיל והפך לבקר צלמות ויום לילה החשיך הקורא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃ 30O 5 9 המבליג שד על עז ושד על מבצר יבוא׃ 30O 5 10 שנאו בשער מוכיח ודבר תמים יתעבו׃ 30O 5 11 לכן יען בושסכם על דל ומשאת בר תקחו ממנו בתי גזית בניתם ולא תשבו בם כרמי חמד נטעתם ולא תשתו את יינם׃ 30O 5 12 כי ידעתי רבים פשעיכם ועצמים חטאתיכם צררי צדיק לקחי כפר ואביונים בשער הטו׃ 30O 5 13 לכן המשכיל בעת ההיא ידם כי עת רעה היא׃ 30O 5 14 דרשו טוב ואל רע למען תחיו ויהי כן יהוה אלהי צבאות אתכם כאשר אמרתם׃ 30O 5 15 שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן יהוה אלהי צבאות שארית יוסף׃ 30O 5 16 לכן כה אמר יהוה אלהי צבאות אדני בכל רחבות מספד ובכל חוצות יאמרו הו הו וקראו אכר אל אבל ומספד אל יודעי נהי׃ 30O 5 17 ובכל כרמים מספד כי אעבר בקרבך אמר יהוה׃ 30O 5 18 הוי המתאוים את יום יהוה למה זה לכם יום יהוה הוא חשך ולא אור׃ 30O 5 19 כאשר ינוס איש מפני הארי ופגעו הדב ובא הבית וסמך ידו על הקיר ונשכו הנחש׃ 30O 5 20 הלא חשך יום יהוה ולא אור ואפל ולא נגה לו׃ 30O 5 21 שנאתי מאסתי חגיכם ולא אריח בעצרתיכם׃ 30O 5 22 כי אם תעלו לי עלות ומנחתיכם לא ארצה ושלם מריאיכם לא אביט׃ 30O 5 23 הסר מעלי המון שריך וזמרת נבליך לא אשמע׃ 30O 5 24 ויגל כמים משפט וצדקה כנחל איתן׃ 30O 5 25 הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃ 30O 5 26 ונשאתם את סכות מלככם ואת כיון צלמיכם כוכב אלהיכם אשר עשיתם לכם׃ 30O 5 27 והגליתי אתכם מהלאה לדמשק אמר יהוה אלהי צבאות שמו׃ 30O 6 1 הוי השאננים בציון והבטחים בהר שמרון נקבי ראשית הגוים ובאו להם בית ישראל׃ 30O 6 2 עברו כלנה וראו ולכו משם חמת רבה ורדו גת פלשתים הטובים מן הממלכות האלה אם רב גבולם מגבלכם׃ 30O 6 3 המנדים ליום רע ותגישון שבת חמס׃ 30O 6 4 השכבים על מטות שן וסרחים על ערשותם ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק׃ 30O 6 5 הפרטים על פי הנבל כדויד חשבו להם כלי שיר׃ 30O 6 6 השתים במזרקי יין וראשית שמנים ימשחו ולא נחלו על שבר יוסף׃ 30O 6 7 לכן עתה יגלו בראש גלים וסר מרזח סרוחים׃ 30O 6 8 נשבע אדני יהוה בנפשו נאם יהוה אלהי צבאות מתאב אנכי את גאון יעקב וארמנתיו שנאתי והסגרתי עיר ומלאה׃ 30O 6 9 והיה אם יותרו עשרה אנשים בבית אחד ומתו׃ 30O 6 10 ונשאו דודו ומסרפו להוציא עצמים מן הבית ואמר לאשר בירכתי הבית העוד עמך ואמר אפס ואמר הס כי לא להזכיר בשם יהוה׃ 30O 6 11 כי הנה יהוה מצוה והכה הבית הגדול רסיסים והבית הקטן בקעים׃ 30O 6 12 הירצון בסלע סוסים אם יחרוש בבקרים כי הפכתם לראש משפט ופרי צדקה ללענה׃ 30O 6 13 השמחים ללא דבר האמרים הלוא בחזקנו לקחנו לנו קרנים׃ 30O 6 14 כי הנני מקים עליכם בית ישראל נאם יהוה אלהי הצבאות גוי ולחצו אתכם מלבוא חמת עד נחל הערבה׃ 30O 7 1 כה הראני אדני יהוה והנה יוצר גבי בתחלת עלות הלקש והנה לקש אחר גזי המלך׃ 30O 7 2 והיה אם כלה לאכול את עשב הארץ ואמר אדני יהוה סלח נא מי יקום יעקב כי קטן הוא׃ 30O 7 3 נחם יהוה על זאת לא תהיה אמר יהוה׃ 30O 7 4 כה הראני אדני יהוה והנה קרא לרב באש אדני יהוה ותאכל את תהום רבה ואכלה את החלק׃ 30O 7 5 ואמר אדני יהוה חדל נא מי יקום יעקב כי קטן הוא׃ 30O 7 6 נחם יהוה על זאת גם היא לא תהיה אמר אדני יהוה׃ 30O 7 7 כה הראני והנה אדני נצב על חומת אנך ובידו אנך׃ 30O 7 8 ויאמר יהוה אלי מה אתה ראה עמוס ואמר אנך ויאמר אדני הנני שם אנך בקרב עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו׃ 30O 7 9 ונשמו במות ישחק ומקדשי ישראל יחרבו וקמתי על בית ירבעם בחרב׃ 30O 7 10 וישלח אמציה כהן בית אל אל ירבעם מלך ישראל לאמר קשר עליך עמוס בקרב בית ישראל לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו׃ 30O 7 11 כי כה אמר עמוס בחרב ימות ירבעם וישראל גלה יגלה מעל אדמתו׃ 30O 7 12 ויאמר אמציה אל עמוס חזה לך ברח לך אל ארץ יהודה ואכל שם לחם ושם תנבא׃ 30O 7 13 ובית אל לא תוסיף עוד להנבא כי מקדש מלך הוא ובית ממלכה הוא׃ 30O 7 14 ויען עמוס ויאמר אל אמציה לא נביא אנכי ולא בן נביא אנכי כי בוקר אנכי ובולס שקמים׃ 30O 7 15 ויקחני יהוה מאחרי הצאן ויאמר אלי יהוה לך הנבא אל עמי ישראל׃ 30O 7 16 ועתה שמע דבר יהוה אתה אמר לא תנבא על ישראל ולא תטיף על בית ישחק׃ 30O 7 17 לכן כה אמר יהוה אשתך בעיר תזנה ובניך ובנתיך בחרב יפלו ואדמתך בחבל תחלק ואתה על אדמה טמאה תמות וישראל גלה יגלה מעל אדמתו׃ 30O 8 1 כה הראני אדני יהוה והנה כלוב קיץ׃ 30O 8 2 ויאמר מה אתה ראה עמוס ואמר כלוב קיץ ויאמר יהוה אלי בא הקץ אל עמי ישראל לא אוסיף עוד עבור לו׃ 30O 8 3 והילילו שירות היכל ביום ההוא נאם אדני יהוה רב הפגר בכל מקום השליך הס׃ 30O 8 4 שמעו זאת השאפים אביון ולשבית ענוי ארץ׃ 30O 8 5 לאמר מתי יעבר החדש ונשבירה שבר והשבת ונפתחה בר להקטין איפה ולהגדיל שקל ולעות מאזני מרמה׃ 30O 8 6 לקנות בכסף דלים ואביון בעבור נעלים ומפל בר נשביר׃ 30O 8 7 נשבע יהוה בגאון יעקב אם אשכח לנצח כל מעשיהם׃ 30O 8 8 העל זאת לא תרגז הארץ ואבל כל יושב בה ועלתה כאר כלה ונגרשה ונשקה כיאור מצרים׃ 30O 8 9 והיה ביום ההוא נאם אדני יהוה והבאתי השמש בצהרים והחשכתי לארץ ביום אור׃ 30O 8 10 והפכתי חגיכם לאבל וכל שיריכם לקינה והעליתי על כל מתנים שק ועל כל ראש קרחה ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר׃ 30O 8 11 הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי יהוה׃ 30O 8 12 ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו׃ 30O 8 13 ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים בצמא׃ 30O 8 14 הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד׃ 30O 9 1 ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו הספים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט׃ 30O 9 2 אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים משם אורידם׃ 30O 9 3 ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם יסתרו מנגד עיני בקרקע הים משם אצוה את הנחש ונשכם׃ 30O 9 4 ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה׃ 30O 9 5 ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים׃ 30O 9 6 הבונה בשמים מעלותו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו׃ 30O 9 7 הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר׃ 30O 9 8 הנה עיני אדני יהוה בממלכה החטאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב נאם יהוה׃ 30O 9 9 כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ׃ 30O 9 10 בחרב ימותו כל חטאי עמי האמרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה׃ 30O 9 11 ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם׃ 30O 9 12 למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה זאת׃ 30O 9 13 הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והטיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה׃ 30O 9 14 ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם׃ 30O 9 15 ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר יהוה אלהיך׃ 31O 1 1 חזון עבדיה כה אמר אדני יהוה לאדום שמועה שמענו מאת יהוה וציר בגוים שלח קומו ונקומה עליה למלחמה׃ 31O 1 2 הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד׃ 31O 1 3 זדון לבך השיאך שכני בחגוי סלע מרום שבתו אמר בלבו מי יורדני ארץ׃ 31O 1 4 אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה׃ 31O 1 5 אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה הלוא יגנבו דים אם בצרים באו לך הלוא ישאירו עללות׃ 31O 1 6 איך נחפשו עשו נבעו מצפניו׃ 31O 1 7 עד הגבול שלחוך כל אנשי בריתך השיאוך יכלו לך אנשי שלמך לחמך ישימו מזור תחתיך אין תבונה בו׃ 31O 1 8 הלוא ביום ההוא נאם יהוה והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו׃ 31O 1 9 וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו מקטל׃ 31O 1 10 מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם׃ 31O 1 11 ביום עמדך מנגד ביום שבות זרים חילו ונכרים באו שערו ועל ירושלם ידו גורל גם אתה כאחד מהם׃ 31O 1 12 ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו ואל תשמח לבני יהודה ביום אבדם ואל תגדל פיך ביום צרה׃ 31O 1 13 אל תבוא בשער עמי ביום אידם אל תרא גם אתה ברעתו ביום אידו ואל תשלחנה בחילו ביום אידו׃ 31O 1 14 ואל תעמד על הפרק להכרית את פליטיו ואל תסגר שרידיו ביום צרה׃ 31O 1 15 כי קרוב יום יהוה על כל הגוים כאשר עשית יעשה לך גמלך ישוב בראשך׃ 31O 1 16 כי כאשר שתיתם על הר קדשי ישתו כל הגוים תמיד ושתו ולעו והיו כלוא היו׃ 31O 1 17 ובהר ציון תהיה פליטה והיה קדש וירשו בית יעקב את מורשיהם׃ 31O 1 18 והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי יהוה דבר׃ 31O 1 19 וירשו הנגב את הר עשו והשפלה את פלשתים וירשו את שדה אפרים ואת שדה שמרון ובנימן את הגלעד׃ 31O 1 20 וגלת החל הזה לבני ישראל אשר כנענים עד צרפת וגלת ירושלם אשר בספרד ירשו את ערי הנגב׃ 31O 1 21 ועלו מושעים בהר ציון לשפט את הר עשו והיתה ליהוה המלוכה׃ 32O 1 1 ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר׃ 32O 1 2 קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי עלתה רעתם לפני׃ 32O 1 3 ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה׃ 32O 1 4 ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר׃ 32O 1 5 וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם׃ 32O 1 6 ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד׃ 32O 1 7 ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה׃ 32O 1 8 ויאמרו אליו הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו מה מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי מזה עם אתה׃ 32O 1 9 ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה׃ 32O 1 10 וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח כי הגיד להם׃ 32O 1 11 ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער׃ 32O 1 12 ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם׃ 32O 1 13 ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם׃ 32O 1 14 ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית׃ 32O 1 15 וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו׃ 32O 1 16 וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים׃ 32O 1 17 וימן יהוה דג גדול לבלע את יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות׃ 32O 2 1 ויתפלל יונה אל יהוה אלהיו ממעי הדגה׃ 32O 2 2 ויאמר קראתי מצרה לי אל יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי׃ 32O 2 3 ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל משבריך וגליך עלי עברו׃ 32O 2 4 ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל היכל קדשך׃ 32O 2 5 אפפוני מים עד נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי׃ 32O 2 6 לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי׃ 32O 2 7 בהתעטף עלי נפשי את יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל היכל קדשך׃ 32O 2 8 משמרים הבלי שוא חסדם יעזבו׃ 32O 2 9 ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה׃ 32O 2 10 ויאמר יהוה לדג ויקא את יונה אל היבשה׃ 32O 3 1 ויהי דבר יהוה אל יונה שנית לאמר׃ 32O 3 2 קום לך אל נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את הקריאה אשר אנכי דבר אליך׃ 32O 3 3 ויקם יונה וילך אל נינוה כדבר יהוה ונינוה היתה עיר גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים׃ 32O 3 4 ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת׃ 32O 3 5 ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו צום וילבשו שקים מגדולם ועד קטנם׃ 32O 3 6 ויגע הדבר אל מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על האפר׃ 32O 3 7 ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל יטעמו מאומה אל ירעו ומים אל ישתו׃ 32O 3 8 ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם׃ 32O 3 9 מי יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד׃ 32O 3 10 וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על הרעה אשר דבר לעשות להם ולא עשה׃ 32O 4 1 וירע אל יונה רעה גדולה ויחר לו׃ 32O 4 2 ויתפלל אל יהוה ויאמר אנה יהוה הלוא זה דברי עד היותי על אדמתי על כן קדמתי לברח תרשישה כי ידעתי כי אתה אל חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה׃ 32O 4 3 ועתה יהוה קח נא את נפשי ממני כי טוב מותי מחיי׃ 32O 4 4 ויאמר יהוה ההיטב חרה לך׃ 32O 4 5 ויצא יונה מן העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה יהיה בעיר׃ 32O 4 6 וימן יהוה אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על הקיקיון שמחה גדולה׃ 32O 4 7 וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את הקיקיון וייבש׃ 32O 4 8 ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על ראש יונה ויתעלף וישאל את נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי׃ 32O 4 9 ויאמר אלהים אל יונה ההיטב חרה לך על הקיקיון ויאמר היטב חרה לי עד מות׃ 32O 4 10 ויאמר יהוה אתה חסת על הקיקיון אשר לא עמלת בו ולא גדלתו שבן לילה היה ובן לילה אבד׃ 32O 4 11 ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר יש בה הרבה משתים עשרה רבו אדם אשר לא ידע בין ימינו לשמאלו ובהמה רבה׃ 33O 1 1 דבר יהוה אשר היה אל מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה אשר חזה על שמרון וירושלם׃ 33O 1 2 שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו׃ 33O 1 3 כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי ארץ׃ 33O 1 4 ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד׃ 33O 1 5 בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל מי פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם׃ 33O 1 6 ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה׃ 33O 1 7 וכל פסיליה יכתו וכל אתנניה ישרפו באש וכל עצביה אשים שממה כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו׃ 33O 1 8 על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה׃ 33O 1 9 כי אנושה מכותיה כי באה עד יהודה נגע עד שער עמי עד ירושלם׃ 33O 1 10 בגת אל תגידו בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי׃ 33O 1 11 עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן מספד בית האצל יקח מכם עמדתו׃ 33O 1 12 כי חלה לטוב יושבת מרות כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם׃ 33O 1 13 רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל׃ 33O 1 14 לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל׃ 33O 1 15 עד הירש אבי לך יושבת מרשה עד עדלם יבוא כבוד ישראל׃ 33O 1 16 קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך׃ 33O 2 1 הוי חשבי און ופעלי רע על משכבותם באור הבקר יעשוה כי יש לאל ידם׃ 33O 2 2 וחמדו שדות וגזלו ובתים ונשאו ועשקו גבר וביתו ואיש ונחלתו׃ 33O 2 3 לכן כה אמר יהוה הנני חשב על המשפחה הזאת רעה אשר לא תמישו משם צוארתיכם ולא תלכו רומה כי עת רעה היא׃ 33O 2 4 ביום ההוא ישא עליכם משל ונהה נהי נהיה אמר שדוד נשדנו חלק עמי ימיר איך ימיש לי לשובב שדינו יחלק׃ 33O 2 5 לכן לא יהיה לך משליך חבל בגורל בקהל יהוה׃ 33O 2 6 אל תטפו יטיפון לא יטפו לאלה לא יסג כלמות׃ 33O 2 7 האמור בית יעקב הקצר רוח יהוה אם אלה מעלליו הלוא דברי ייטיבו עם הישר הולך׃ 33O 2 8 ואתמול עמי לאויב יקומם ממול שלמה אדר תפשטון מעברים בטח שובי מלחמה׃ 33O 2 9 נשי עמי תגרשון מבית תענגיה מעל עלליה תקחו הדרי לעולם׃ 33O 2 10 קומו ולכו כי לא זאת המנוחה בעבור טמאה תחבל וחבל נמרץ׃ 33O 2 11 לו איש הלך רוח ושקר כזב אטף לך ליין ולשכר והיה מטיף העם הזה׃ 33O 2 12 אסף אאסף יעקב כלך קבץ אקבץ שארית ישראל יחד אשימנו כצאן בצרה כעדר בתוך הדברו תהימנה מאדם׃ 33O 2 13 עלה הפרץ לפניהם פרצו ויעברו שער ויצאו בו ויעבר מלכם לפניהם ויהוה בראשם׃ 33O 3 1 ואמר שמעו נא ראשי יעקב וקציני בית ישראל הלוא לכם לדעת את המשפט׃ 33O 3 2 שנאי טוב ואהבי רעה גזלי עורם מעליהם ושארם מעל עצמותם׃ 33O 3 3 ואשר אכלו שאר עמי ועורם מעליהם הפשיטו ואת עצמתיהם פצחו ופרשו כאשר בסיר וכבשר בתוך קלחת׃ 33O 3 4 אז יזעקו אל יהוה ולא יענה אותם ויסתר פניו מהם בעת ההיא כאשר הרעו מעלליהם׃ 33O 3 5 כה אמר יהוה על הנביאים המתעים את עמי הנשכים בשניהם וקראו שלום ואשר לא יתן על פיהם וקדשו עליו מלחמה׃ 33O 3 6 לכן לילה לכם מחזון וחשכה לכם מקסם ובאה השמש על הנביאים וקדר עליהם היום׃ 33O 3 7 ובשו החזים וחפרו הקסמים ועטו על שפם כלם כי אין מענה אלהים׃ 33O 3 8 ואולם אנכי מלאתי כח את רוח יהוה ומשפט וגבורה להגיד ליעקב פשעו ולישראל חטאתו׃ 33O 3 9 שמעו נא זאת ראשי בית יעקב וקציני בית ישראל המתעבים משפט ואת כל הישרה יעקשו׃ 33O 3 10 בנה ציון בדמים וירושלם בעולה׃ 33O 3 11 ראשיה בשחד ישפטו וכהניה במחיר יורו ונביאיה בכסף יקסמו ועל יהוה ישענו לאמר הלוא יהוה בקרבנו לא תבוא עלינו רעה׃ 33O 3 12 לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער׃ 33O 4 1 והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים׃ 33O 4 2 והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃ 33O 4 3 ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה׃ 33O 4 4 וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי יהוה צבאות דבר׃ 33O 4 5 כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו לעולם ועד׃ 33O 4 6 ביום ההוא נאם יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי׃ 33O 4 7 ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם׃ 33O 4 8 ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם׃ 33O 4 9 עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה׃ 33O 4 10 חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך׃ 33O 4 11 ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃ 33O 4 12 והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה׃ 33O 4 13 קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ׃ 33O 5 1 עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל׃ 33O 5 2 ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם׃ 33O 5 3 לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל׃ 33O 5 4 ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ׃ 33O 5 5 והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנתינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם׃ 33O 5 6 ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו׃ 33O 5 7 והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם׃ 33O 5 8 והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל׃ 33O 5 9 תרם ידך על צריך וכל איביך יכרתו׃ 33O 5 10 והיה ביום ההוא נאם יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך׃ 33O 5 11 והכרתי ערי ארצך והרסתי כל מבצריך׃ 33O 5 12 והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו לך׃ 33O 5 13 והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך׃ 33O 5 14 ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך׃ 33O 5 15 ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו׃ 33O 6 1 שמעו נא את אשר יהוה אמר קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך׃ 33O 6 2 שמעו הרים את ריב יהוה והאתנים מסדי ארץ כי ריב ליהוה עם עמו ועם ישראל יתוכח׃ 33O 6 3 עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי׃ 33O 6 4 כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים׃ 33O 6 5 עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות יהוה׃ 33O 6 6 במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה׃ 33O 6 7 הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי׃ 33O 6 8 הגיד לך אדם מה טוב ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך׃ 33O 6 9 קול יהוה לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה׃ 33O 6 10 עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה׃ 33O 6 11 האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה׃ 33O 6 12 אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם׃ 33O 6 13 וגם אני החליתי הכותך השמם על חטאתך׃ 33O 6 14 אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃ 33O 6 15 אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין׃ 33O 6 16 וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב ותלכו במעצותם למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו׃ 33O 7 1 אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי׃ 33O 7 2 אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם׃ 33O 7 3 על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃ 33O 7 4 טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם׃ 33O 7 5 אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך׃ 33O 7 6 כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו׃ 33O 7 7 ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי׃ 33O 7 8 אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי׃ 33O 7 9 זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו׃ 33O 7 10 ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות׃ 33O 7 11 יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק׃ 33O 7 12 יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר׃ 33O 7 13 והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃ 33O 7 14 רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם׃ 33O 7 15 כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׃ 33O 7 16 יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה׃ 33O 7 17 ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך׃ 33O 7 18 מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא׃ 33O 7 19 ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם׃ 33O 7 20 תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם׃ 34O 1 1 משא נינוה ספר חזון נחום האלקשי׃ 34O 1 2 אל קנוא ונקם יהוה נקם יהוה ובעל חמה נקם יהוה לצריו ונוטר הוא לאיביו׃ 34O 1 3 יהוה ארך אפים וגדול כח ונקה לא ינקה יהוה בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו׃ 34O 1 4 גוער בים ויבשהו וכל הנהרות החריב אמלל בשן וכרמל ופרח לבנון אמלל׃ 34O 1 5 הרים רעשו ממנו והגבעות התמגגו ותשא הארץ מפניו ותבל וכל ישבי בה׃ 34O 1 6 לפני זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו חמתו נתכה כאש והצרים נתצו ממנו׃ 34O 1 7 טוב יהוה למעוז ביום צרה וידע חסי בו׃ 34O 1 8 ובשטף עבר כלה יעשה מקומה ואיביו ירדף חשך׃ 34O 1 9 מה תחשבון אל יהוה כלה הוא עשה לא תקום פעמים צרה׃ 34O 1 10 כי עד סירים סבכים וכסבאם סבואים אכלו כקש יבש מלא׃ 34O 1 11 ממך יצא חשב על יהוה רעה יעץ בליעל׃ 34O 1 12 כה אמר יהוה אם שלמים וכן רבים וכן נגזו ועבר וענתך לא אענך עוד׃ 34O 1 13 ועתה אשבר מטהו מעליך ומוסרתיך אנתק׃ 34O 1 14 וצוה עליך יהוה לא יזרע משמך עוד מבית אלהיך אכרית פסל ומסכה אשים קברך כי קלות׃ 34O 1 15 הנה על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום חגי יהודה חגיך שלמי נדריך כי לא יוסיף עוד לעבור בך בליעל כלה נכרת׃ 34O 2 1 עלה מפיץ על פניך נצור מצרה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד׃ 34O 2 2 כי שב יהוה את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו׃ 34O 2 3 מגן גבריהו מאדם אנשי חיל מתלעים באש פלדות הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו׃ 34O 2 4 בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות מראיהן כלפידם כברקים ירוצצו׃ 34O 2 5 יזכר אדיריו יכשלו בהלכותם ימהרו חומתה והכן הסכך׃ 34O 2 6 שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג׃ 34O 2 7 והצב גלתה העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפת על לבבהן׃ 34O 2 8 ונינוה כברכת מים מימי היא והמה נסים עמדו עמדו ואין מפנה׃ 34O 2 9 בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה כבד מכל כלי חמדה׃ 34O 2 10 בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור׃ 34O 2 11 איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד׃ 34O 2 12 אריה טרף בדי גרותיו ומחנק ללבאתיו וימלא טרף חריו ומענתיו טרפה׃ 34O 2 13 הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא ישמע עוד קול מלאככה׃ 34O 3 1 הוי עיר דמים כלה כחש פרק מלאה לא ימיש טרף׃ 34O 3 2 קול שוט וקול רעש אופן וסוס דהר ומרכבה מרקדה׃ 34O 3 3 פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה יכשלו בגויתם׃ 34O 3 4 מרב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים המכרת גוים בזנוניה ומשפחות בכשפיה׃ 34O 3 5 הנני אליך נאם יהוה צבאות וגליתי שוליך על פניך והראיתי גוים מערך וממלכות קלונך׃ 34O 3 6 והשלכתי עליך שקצים ונבלתיך ושמתיך כראי׃ 34O 3 7 והיה כל ראיך ידוד ממך ואמר שדדה נינוה מי ינוד לה מאין אבקש מנחמים לך׃ 34O 3 8 התיטבי מנא אמון הישבה ביארים מים סביב לה אשר חיל ים מים חומתה׃ 34O 3 9 כוש עצמה ומצרים ואין קצה פוט ולובים היו בעזרתך׃ 34O 3 10 גם היא לגלה הלכה בשבי גם עלליה ירטשו בראש כל חוצות ועל נכבדיה ידו גורל וכל גדוליה רתקו בזקים׃ 34O 3 11 גם את תשכרי תהי נעלמה גם את תבקשי מעוז מאויב׃ 34O 3 12 כל מבצריך תאנים עם בכורים אם ינועו ונפלו על פי אוכל׃ 34O 3 13 הנה עמך נשים בקרבך לאיביך פתוח נפתחו שערי ארצך אכלה אש בריחיך׃ 34O 3 14 מי מצור שאבי לך חזקי מבצריך באי בטיט ורמסי בחמר החזיקי מלבן׃ 34O 3 15 שם תאכלך אש תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה׃ 34O 3 16 הרבית רכליך מכוכבי השמים ילק פשט ויעף׃ 34O 3 17 מנזריך כארבה וטפסריך כגוב גבי החונים בגדרות ביום קרה שמש זרחה ונודד ולא נודע מקומו אים׃ 34O 3 18 נמו רעיך מלך אשור ישכנו אדיריך נפשו עמך על ההרים ואין מקבץ׃ 34O 3 19 אין כהה לשברך נחלה מכתך כל שמעי שמעך תקעו כף עליך כי על מי לא עברה רעתך תמיד׃ 35O 1 1 המשא אשר חזה חבקוק הנביא׃ 35O 1 2 עד אנה יהוה שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע׃ 35O 1 3 למה תראני און ועמל תביט ושד וחמס לנגדי ויהי ריב ומדון ישא׃ 35O 1 4 על כן תפוג תורה ולא יצא לנצח משפט כי רשע מכתיר את הצדיק על כן יצא משפט מעקל׃ 35O 1 5 ראו בגוים והביטו והתמהו תמהו כי פעל פעל בימיכם לא תאמינו כי יספר׃ 35O 1 6 כי הנני מקים את הכשדים הגוי המר והנמהר ההולך למרחבי ארץ לרשת משכנות לא לו׃ 35O 1 7 אים ונורא הוא ממנו משפטו ושאתו יצא׃ 35O 1 8 וקלו מנמרים סוסיו וחדו מזאבי ערב ופשו פרשיו ופרשיו מרחוק יבאו יעפו כנשר חש לאכול׃ 35O 1 9 כלה לחמס יבוא מגמת פניהם קדימה ויאסף כחול שבי׃ 35O 1 10 והוא במלכים יתקלס ורזנים משחק לו הוא לכל מבצר ישחק ויצבר עפר וילכדה׃ 35O 1 11 אז חלף רוח ויעבר ואשם זו כחו לאלהו׃ 35O 1 12 הלוא אתה מקדם יהוה אלהי קדשי לא נמות יהוה למשפט שמתו וצור להוכיח יסדתו׃ 35O 1 13 טהור עינים מראות רע והביט אל עמל לא תוכל למה תביט בוגדים תחריש בבלע רשע צדיק ממנו׃ 35O 1 14 ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא משל בו׃ 35O 1 15 כלה בחכה העלה יגרהו בחרמו ויאספהו במכמרתו על כן ישמח ויגיל׃ 35O 1 16 על כן יזבח לחרמו ויקטר למכמרתו כי בהמה שמן חלקו ומאכלו בראה׃ 35O 1 17 העל כן יריק חרמו ותמיד להרג גוים לא יחמול׃ 35O 2 1 על משמרתי אעמדה ואתיצבה על מצור ואצפה לראות מה ידבר בי ומה אשיב על תוכחתי׃ 35O 2 2 ויענני יהוה ויאמר כתוב חזון ובאר על הלחות למען ירוץ קורא בו׃ 35O 2 3 כי עוד חזון למועד ויפח לקץ ולא יכזב אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא לא יאחר׃ 35O 2 4 הנה עפלה לא ישרה נפשו בו וצדיק באמונתו יחיה׃ 35O 2 5 ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה אשר הרחיב כשאול נפשו והוא כמות ולא ישבע ויאסף אליו כל הגוים ויקבץ אליו כל העמים׃ 35O 2 6 הלוא אלה כלם עליו משל ישאו ומליצה חידות לו ויאמר הוי המרבה לא לו עד מתי ומכביד עליו עבטיט׃ 35O 2 7 הלוא פתע יקומו נשכיך ויקצו מזעזעיך והיית למשסות למו׃ 35O 2 8 כי אתה שלות גוים רבים ישלוך כל יתר עמים מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה׃ 35O 2 9 הוי בצע בצע רע לביתו לשום במרום קנו להנצל מכף רע׃ 35O 2 10 יעצת בשת לביתך קצות עמים רבים וחוטא נפשך׃ 35O 2 11 כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה׃ 35O 2 12 הוי בנה עיר בדמים וכונן קריה בעולה׃ 35O 2 13 הלוא הנה מאת יהוה צבאות וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי ריק יעפו׃ 35O 2 14 כי תמלא הארץ לדעת את כבוד יהוה כמים יכסו על ים׃ 35O 2 15 הוי משקה רעהו מספח חמתך ואף שכר למען הביט על מעוריהם׃ 35O 2 16 שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל תסוב עליך כוס ימין יהוה וקיקלון על כבודך׃ 35O 2 17 כי חמס לבנון יכסך ושד בהמות יחיתן מדמי אדם וחמס ארץ קריה וכל ישבי בה׃ 35O 2 18 מה הועיל פסל כי פסלו יצרו מסכה ומורה שקר כי בטח יצר יצרו עליו לעשות אלילים אלמים׃ 35O 2 19 הוי אמר לעץ הקיצה עורי לאבן דומם הוא יורה הנה הוא תפוש זהב וכסף וכל רוח אין בקרבו׃ 35O 2 20 ויהוה בהיכל קדשו הס מפניו כל הארץ׃ 35O 3 1 תפלה לחבקוק הנביא על שגינות׃ 35O 3 2 יהוה שמעתי שמעך יראתי יהוה פעלך בקרב שנים חייהו בקרב שנים תודיע ברגז רחם תזכור׃ 35O 3 3 אלוה מתימן יבוא וקדוש מהר פארן סלה כסה שמים הודו ותהלתו מלאה הארץ׃ 35O 3 4 ונגה כאור תהיה קרנים מידו לו ושם חביון עזה׃ 35O 3 5 לפניו ילך דבר ויצא רשף לרגליו׃ 35O 3 6 עמד וימדד ארץ ראה ויתר גוים ויתפצצו הררי עד שחו גבעות עולם הליכות עולם לו׃ 35O 3 7 תחת און ראיתי אהלי כושן ירגזון יריעות ארץ מדין׃ 35O 3 8 הבנהרים חרה יהוה אם בנהרים אפך אם בים עברתך כי תרכב על סוסיך מרכבתיך ישועה׃ 35O 3 9 עריה תעור קשתך שבעות מטות אמר סלה נהרות תבקע ארץ׃ 35O 3 10 ראוך יחילו הרים זרם מים עבר נתן תהום קולו רום ידיהו נשא׃ 35O 3 11 שמש ירח עמד זבלה לאור חציך יהלכו לנגה ברק חניתך׃ 35O 3 12 בזעם תצעד ארץ באף תדוש גוים׃ 35O 3 13 יצאת לישע עמך לישע את משיחך מחצת ראש מבית רשע ערות יסוד עד צואר סלה׃ 35O 3 14 נקבת במטיו ראש פרזו יסערו להפיצני עליצתם כמו לאכל עני במסתר׃ 35O 3 15 דרכת בים סוסיך חמר מים רבים׃ 35O 3 16 שמעתי ותרגז בטני לקול צללו שפתי יבוא רקב בעצמי ותחתי ארגז אשר אנוח ליום צרה לעלות לעם יגודנו׃ 35O 3 17 כי תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה זית ושדמות לא עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים׃ 35O 3 18 ואני ביהוה אעלוזה אגילה באלהי ישעי׃ 35O 3 19 יהוה אדני חילי וישם רגלי כאילות ועל במותי ידרכני למנצח בנגינותי׃ 36O 1 1 דבר יהוה אשר היה אל צפניה בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה בימי יאשיהו בן אמון מלך יהודה׃ 36O 1 2 אסף אסף כל מעל פני האדמה נאם יהוה׃ 36O 1 3 אסף אדם ובהמה אסף עוף השמים ודגי הים והמכשלות את הרשעים והכרתי את האדם מעל פני האדמה נאם יהוה׃ 36O 1 4 ונטיתי ידי על יהודה ועל כל יושבי ירושלם והכרתי מן המקום הזה את שאר הבעל את שם הכמרים עם הכהנים׃ 36O 1 5 ואת המשתחוים על הגגות לצבא השמים ואת המשתחוים הנשבעים ליהוה והנשבעים במלכם׃ 36O 1 6 ואת הנסוגים מאחרי יהוה ואשר לא בקשו את יהוה ולא דרשהו׃ 36O 1 7 הס מפני אדני יהוה כי קרוב יום יהוה כי הכין יהוה זבח הקדיש קראיו׃ 36O 1 8 והיה ביום זבח יהוה ופקדתי על השרים ועל בני המלך ועל כל הלבשים מלבוש נכרי׃ 36O 1 9 ופקדתי על כל הדולג על המפתן ביום ההוא הממלאים בית אדניהם חמס ומרמה׃ 36O 1 10 והיה ביום ההוא נאם יהוה קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות׃ 36O 1 11 הילילו ישבי המכתש כי נדמה כל עם כנען נכרתו כל נטילי כסף׃ 36O 1 12 והיה בעת ההיא אחפש את ירושלם בנרות ופקדתי על האנשים הקפאים על שמריהם האמרים בלבבם לא ייטיב יהוה ולא ירע׃ 36O 1 13 והיה חילם למשסה ובתיהם לשממה ובנו בתים ולא ישבו ונטעו כרמים ולא ישתו את יינם׃ 36O 1 14 קרוב יום יהוה הגדול קרוב ומהר מאד קול יום יהוה מר צרח שם גבור׃ 36O 1 15 יום עברה היום ההוא יום צרה ומצוקה יום שאה ומשואה יום חשך ואפלה יום ענן וערפל׃ 36O 1 16 יום שופר ותרועה על הערים הבצרות ועל הפנות הגבהות׃ 36O 1 17 והצרתי לאדם והלכו כעורים כי ליהוה חטאו ושפך דמם כעפר ולחמם כגללים׃ 36O 1 18 גם כספם גם זהבם לא יוכל להצילם ביום עברת יהוה ובאש קנאתו תאכל כל הארץ כי כלה אך נבהלה יעשה את כל ישבי הארץ׃ 36O 2 1 התקוששו וקושו הגוי לא נכסף׃ 36O 2 2 בטרם לדת חק כמץ עבר יום בטרם לא יבוא עליכם חרון אף יהוה בטרם לא יבוא עליכם יום אף יהוה׃ 36O 2 3 בקשו את יהוה כל ענוי הארץ אשר משפטו פעלו בקשו צדק בקשו ענוה אולי תסתרו ביום אף יהוה׃ 36O 2 4 כי עזה עזובה תהיה ואשקלון לשממה אשדוד בצהרים יגרשוה ועקרון תעקר׃ 36O 2 5 הוי ישבי חבל הים גוי כרתים דבר יהוה עליכם כנען ארץ פלשתים והאבדתיך מאין יושב׃ 36O 2 6 והיתה חבל הים נות כרת רעים וגדרות צאן׃ 36O 2 7 והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם׃ 36O 2 8 שמעתי חרפת מואב וגדופי בני עמון אשר חרפו את עמי ויגדילו על גבולם׃ 36O 2 9 לכן חי אני נאם יהוה צבאות אלהי ישראל כי מואב כסדם תהיה ובני עמון כעמרה ממשק חרול ומכרה מלח ושממה עד עולם שארית עמי יבזום ויתר גוי ינחלום׃ 36O 2 10 זאת להם תחת גאונם כי חרפו ויגדלו על עם יהוה צבאות׃ 36O 2 11 נורא יהוה עליהם כי רזה את כל אלהי הארץ וישתחוו לו איש ממקומו כל איי הגוים׃ 36O 2 12 גם אתם כושים חללי חרבי המה׃ 36O 2 13 ויט ידו על צפון ויאבד את אשור וישם את נינוה לשממה ציה כמדבר׃ 36O 2 14 ורבצו בתוכה עדרים כל חיתו גוי גם קאת גם קפד בכפתריה ילינו קול ישורר בחלון חרב בסף כי ארזה ערה׃ 36O 2 15 זאת העיר העליזה היושבת לבטח האמרה בלבבה אני ואפסי עוד איך היתה לשמה מרבץ לחיה כל עובר עליה ישרק יניע ידו׃ 36O 3 1 הוי מראה ונגאלה העיר היונה׃ 36O 3 2 לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל אלהיה לא קרבה׃ 36O 3 3 שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר׃ 36O 3 4 נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה׃ 36O 3 5 יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בשת׃ 36O 3 6 הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב׃ 36O 3 7 אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם׃ 36O 3 8 לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי כי באש קנאתי תאכל כל הארץ׃ 36O 3 9 כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד׃ 36O 3 10 מעבר לנהרי כוש עתרי בת פוצי יובלון מנחתי׃ 36O 3 11 ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא תוספי לגבהה עוד בהר קדשי׃ 36O 3 12 והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה׃ 36O 3 13 שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד׃ 36O 3 14 רני בת ציון הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלם׃ 36O 3 15 הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא תיראי רע עוד׃ 36O 3 16 ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי ציון אל ירפו ידיך׃ 36O 3 17 יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו יגיל עליך ברנה׃ 36O 3 18 נוגי ממועד אספתי ממך היו משאת עליה חרפה׃ 36O 3 19 הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם׃ 36O 3 20 בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר יהוה׃ 37O 1 1 בשנת שתים לדריוש המלך בחדש הששי ביום אחד לחדש היה דבר יהוה ביד חגי הנביא אל זרבבל בן שאלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול לאמר׃ 37O 1 2 כה אמר יהוה צבאות לאמר העם הזה אמרו לא עת בא עת בית יהוה להבנות׃ 37O 1 3 ויהי דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר׃ 37O 1 4 העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב׃ 37O 1 5 ועתה כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם׃ 37O 1 6 זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב׃ 37O 1 7 כה אמר יהוה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם׃ 37O 1 8 עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבד אמר יהוה׃ 37O 1 9 פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו יען מה נאם יהוה צבאות יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו׃ 37O 1 10 על כן עליכם כלאו שמים מטל והארץ כלאה יבולה׃ 37O 1 11 ואקרא חרב על הארץ ועל ההרים ועל הדגן ועל התירוש ועל היצהר ועל אשר תוציא האדמה ועל האדם ועל הבהמה ועל כל יגיע כפים׃ 37O 1 12 וישמע זרבבל בן שלתיאל ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וכל שארית העם בקול יהוה אלהיהם ועל דברי חגי הנביא כאשר שלחו יהוה אלהיהם וייראו העם מפני יהוה׃ 37O 1 13 ויאמר חגי מלאך יהוה במלאכות יהוה לעם לאמר אני אתכם נאם יהוה׃ 37O 1 14 ויער יהוה את רוח זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואת רוח יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ואת רוח כל שארית העם ויבאו ויעשו מלאכה בבית יהוה צבאות אלהיהם׃ 37O 1 15 ביום עשרים וארבעה לחדש בששי בשנת שתים לדריוש המלך׃ 37O 2 1 בשביעי בעשרים ואחד לחדש היה דבר יהוה ביד חגי הנביא לאמר׃ 37O 2 2 אמר נא אל זרבבל בן שלתיאל פחת יהודה ואל יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול ואל שארית העם לאמר׃ 37O 2 3 מי בכם הנשאר אשר ראה את הבית הזה בכבודו הראשון ומה אתם ראים אתו עתה הלוא כמהו כאין בעיניכם׃ 37O 2 4 ועתה חזק זרבבל נאם יהוה וחזק יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול וחזק כל עם הארץ נאם יהוה ועשו כי אני אתכם נאם יהוה צבאות׃ 37O 2 5 את הדבר אשר כרתי אתכם בצאתכם ממצרים ורוחי עמדת בתוככם אל תיראו׃ 37O 2 6 כי כה אמר יהוה צבאות עוד אחת מעט היא ואני מרעיש את השמים ואת הארץ ואת הים ואת החרבה׃ 37O 2 7 והרעשתי את כל הגוים ובאו חמדת כל הגוים ומלאתי את הבית הזה כבוד אמר יהוה צבאות׃ 37O 2 8 לי הכסף ולי הזהב נאם יהוה צבאות׃ 37O 2 9 גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון אמר יהוה צבאות ובמקום הזה אתן שלום נאם יהוה צבאות׃ 37O 2 10 בעשרים וארבעה לתשיעי בשנת שתים לדריוש היה דבר יהוה אל חגי הנביא לאמר׃ 37O 2 11 כה אמר יהוה צבאות שאל נא את הכהנים תורה לאמר׃ 37O 2 12 הן ישא איש בשר קדש בכנף בגדו ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל היקדש ויענו הכהנים ויאמרו לא׃ 37O 2 13 ויאמר חגי אם יגע טמא נפש בכל אלה היטמא ויענו הכהנים ויאמרו יטמא׃ 37O 2 14 ויען חגי ויאמר כן העם הזה וכן הגוי הזה לפני נאם יהוה וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא׃ 37O 2 15 ועתה שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מטרם שום אבן אל אבן בהיכל יהוה׃ 37O 2 16 מהיותם בא אל ערמת עשרים והיתה עשרה בא אל היקב לחשף חמשים פורה והיתה עשרים׃ 37O 2 17 הכיתי אתכם בשדפון ובירקון ובברד את כל מעשה ידיכם ואין אתכם אלי נאם יהוה׃ 37O 2 18 שימו נא לבבכם מן היום הזה ומעלה מיום עשרים וארבעה לתשיעי למן היום אשר יסד היכל יהוה שימו לבבכם׃ 37O 2 19 העוד הזרע במגורה ועד הגפן והתאנה והרמון ועץ הזית לא נשא מן היום הזה אברך׃ 37O 2 20 ויהי דבר יהוה שנית אל חגי בעשרים וארבעה לחדש לאמר׃ 37O 2 21 אמר אל זרבבל פחת יהודה לאמר אני מרעיש את השמים ואת הארץ׃ 37O 2 22 והפכתי כסא ממלכות והשמדתי חזק ממלכות הגוים והפכתי מרכבה ורכביה וירדו סוסים ורכביהם איש בחרב אחיו׃ 37O 2 23 ביום ההוא נאם יהוה צבאות אקחך זרבבל בן שאלתיאל עבדי נאם יהוה ושמתיך כחותם כי בך בחרתי נאם יהוה צבאות׃ 38O 1 1 בחדש השמיני בשנת שתים לדריוש היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיה בן עדו הנביא לאמר׃ 38O 1 2 קצף יהוה על אבותיכם קצף׃ 38O 1 3 ואמרת אלהם כה אמר יהוה צבאות שובו אלי נאם יהוה צבאות ואשוב אליכם אמר יהוה צבאות׃ 38O 1 4 אל תהיו כאבתיכם אשר קראו אליהם הנביאים הראשנים לאמר כה אמר יהוה צבאות שובו נא מדרכיכם הרעים ומעליליכם הרעים ולא שמעו ולא הקשיבו אלי נאם יהוה׃ 38O 1 5 אבותיכם איה הם והנבאים הלעולם יחיו׃ 38O 1 6 אך דברי וחקי אשר צויתי את עבדי הנביאים הלוא השיגו אבתיכם וישובו ויאמרו כאשר זמם יהוה צבאות לעשות לנו כדרכינו וכמעללינו כן עשה אתנו׃ 38O 1 7 ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט בשנת שתים לדריוש היה דבר יהוה אל זכריה בן ברכיהו בן עדוא הנביא לאמר׃ 38O 1 8 ראיתי הלילה והנה איש רכב על סוס אדם והוא עמד בין ההדסים אשר במצלה ואחריו סוסים אדמים שרקים ולבנים׃ 38O 1 9 ואמר מה אלה אדני ויאמר אלי המלאך הדבר בי אני אראך מה המה אלה׃ 38O 1 10 ויען האיש העמד בין ההדסים ויאמר אלה אשר שלח יהוה להתהלך בארץ׃ 38O 1 11 ויענו את מלאך יהוה העמד בין ההדסים ויאמרו התהלכנו בארץ והנה כל הארץ ישבת ושקטת׃ 38O 1 12 ויען מלאך יהוה ויאמר יהוה צבאות עד מתי אתה לא תרחם את ירושלם ואת ערי יהודה אשר זעמתה זה שבעים שנה׃ 38O 1 13 ויען יהוה את המלאך הדבר בי דברים טובים דברים נחמים׃ 38O 1 14 ויאמר אלי המלאך הדבר בי קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות קנאתי לירושלם ולציון קנאה גדולה׃ 38O 1 15 וקצף גדול אני קצף על הגוים השאננים אשר אני קצפתי מעט והמה עזרו לרעה׃ 38O 1 16 לכן כה אמר יהוה שבתי לירושלם ברחמים ביתי יבנה בה נאם יהוה צבאות וקוה ינטה על ירושלם׃ 38O 1 17 עוד קרא לאמר כה אמר יהוה צבאות עוד תפוצינה ערי מטוב ונחם יהוה עוד את ציון ובחר עוד בירושלם׃ 38O 1 18 ואשא את עיני וארא והנה ארבע קרנות׃ 38O 1 19 ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה ויאמר אלי אלה הקרנות אשר זרו את יהודה את ישראל וירושלם׃ 38O 1 20 ויראני יהוה ארבעה חרשים׃ 38O 1 21 ואמר מה אלה באים לעשות ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו את יהודה כפי איש לא נשא ראשו ויבאו אלה להחריד אתם לידות את קרנות הגוים הנשאים קרן אל ארץ יהודה לזרותה׃ 38O 2 1 ואשא עיני וארא והנה איש ובידו חבל מדה׃ 38O 2 2 ואמר אנה אתה הלך ויאמר אלי למד את ירושלם לראות כמה רחבה וכמה ארכה׃ 38O 2 3 והנה המלאך הדבר בי יצא ומלאך אחר יצא לקראתו׃ 38O 2 4 ויאמר אלו רץ דבר אל הנער הלז לאמר פרזות תשב ירושלם מרב אדם ובהמה בתוכה׃ 38O 2 5 ואני אהיה לה נאם יהוה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה׃ 38O 2 6 הוי הוי ונסו מארץ צפון נאם יהוה כי כארבע רוחות השמים פרשתי אתכם נאם יהוה׃ 38O 2 7 הוי ציון המלטי יושבת בת בבל׃ 38O 2 8 כי כה אמר יהוה צבאות אחר כבוד שלחני אל הגוים השללים אתכם כי הנגע בכם נגע בבבת עינו׃ 38O 2 9 כי הנני מניף את ידי עליהם והיו שלל לעבדיהם וידעתם כי יהוה צבאות שלחני׃ 38O 2 10 רני ושמחי בת ציון כי הנני בא ושכנתי בתוכך נאם יהוה׃ 38O 2 11 ונלוו גוים רבים אל יהוה ביום ההוא והיו לי לעם ושכנתי בתוכך וידעת כי יהוה צבאות שלחני אליך׃ 38O 2 12 ונחל יהוה את יהודה חלקו על אדמת הקדש ובחר עוד בירושלם׃ 38O 2 13 הס כל בשר מפני יהוה כי נעור ממעון קדשו׃ 38O 3 1 ויראני את יהושע הכהן הגדול עמד לפני מלאך יהוה והשטן עמד על ימינו לשטנו׃ 38O 3 2 ויאמר יהוה אל השטן יגער יהוה בך השטן ויגער יהוה בך הבחר בירושלם הלוא זה אוד מצל מאש׃ 38O 3 3 ויהושע היה לבש בגדים צואים ועמד לפני המלאך׃ 38O 3 4 ויען ויאמר אל העמדים לפניו לאמר הסירו הבגדים הצאים מעליו ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אתך מחלצות׃ 38O 3 5 ואמר ישימו צניף טהור על ראשו וישימו הצניף הטהור על ראשו וילבשהו בגדים ומלאך יהוה עמד׃ 38O 3 6 ויעד מלאך יהוה ביהושע לאמר׃ 38O 3 7 כה אמר יהוה צבאות אם בדרכי תלך ואם את משמרתי תשמר וגם אתה תדין את ביתי וגם תשמר את חצרי ונתתי לך מהלכים בין העמדים האלה׃ 38O 3 8 שמע נא יהושע הכהן הגדול אתה ורעיך הישבים לפניך כי אנשי מופת המה כי הנני מביא את עבדי צמח׃ 38O 3 9 כי הנה האבן אשר נתתי לפני יהושע על אבן אחת שבעה עינים הנני מפתח פתחה נאם יהוה צבאות ומשתי את עון הארץ ההיא ביום אחד׃ 38O 3 10 ביום ההוא נאם יהוה צבאות תקראו איש לרעהו אל תחת גפן ואל תחת תאנה׃ 38O 4 1 וישב המלאך הדבר בי ויעירני כאיש אשר יעור משנתו׃ 38O 4 2 ויאמר אלי מה אתה ראה ויאמר ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה ושבעה נרתיה עליה שבעה ושבעה מוצקות לנרות אשר על ראשה׃ 38O 4 3 ושנים זיתים עליה אחד מימין הגלה ואחד על שמאלה׃ 38O 4 4 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי לאמר מה אלה אדני׃ 38O 4 5 ויען המלאך הדבר בי ויאמר אלי הלוא ידעת מה המה אלה ואמר לא אדני׃ 38O 4 6 ויען ויאמר אלי לאמר זה דבר יהוה אל זרבבל לאמר לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר יהוה צבאות׃ 38O 4 7 מי אתה הר הגדול לפני זרבבל למישר והוציא את האבן הראשה תשאות חן חן לה׃ 38O 4 8 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 38O 4 9 ידי זרבבל יסדו הבית הזה וידיו תבצענה וידעת כי יהוה צבאות שלחני אלכם׃ 38O 4 10 כי מי בז ליום קטנות ושמחו וראו את האבן הבדיל ביד זרבבל שבעה אלה עיני יהוה המה משוטטים בכל הארץ׃ 38O 4 11 ואען ואמר אליו מה שני הזיתים האלה על ימין המנורה ועל שמאולה׃ 38O 4 12 ואען שנית ואמר אליו מה שתי שבלי הזיתים אשר ביד שני צנתרות הזהב המריקים מעליהם הזהב׃ 38O 4 13 ויאמר אלי לאמר הלוא ידעת מה אלה ואמר לא אדני׃ 38O 4 14 ויאמר אלה שני בני היצהר העמדים על אדון כל הארץ׃ 38O 5 1 ואשוב ואשא עיני ואראה והנה מגלה עפה׃ 38O 5 2 ויאמר אלי מה אתה ראה ואמר אני ראה מגלה עפה ארכה עשרים באמה ורחבה עשר באמה׃ 38O 5 3 ויאמר אלי זאת האלה היוצאת על פני כל הארץ כי כל הגנב מזה כמוה נקה וכל הנשבע מזה כמוה נקה׃ 38O 5 4 הוצאתיה נאם יהוה צבאות ובאה אל בית הגנב ואל בית הנשבע בשמי לשקר ולנה בתוך ביתו וכלתו ואת עציו ואת אבניו׃ 38O 5 5 ויצא המלאך הדבר בי ויאמר אלי שא נא עיניך וראה מה היוצאת הזאת׃ 38O 5 6 ואמר מה היא ויאמר זאת האיפה היוצאת ויאמר זאת עינם בכל הארץ׃ 38O 5 7 והנה ככר עפרת נשאת וזאת אשה אחת יושבת בתוך האיפה׃ 38O 5 8 ויאמר זאת הרשעה וישלך אתה אל תוך האיפה וישלך את אבן העפרת אל פיה׃ 38O 5 9 ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות ורוח בכנפיהם ולהנה כנפים ככנפי החסידה ותשאנה את האיפה בין הארץ ובין השמים׃ 38O 5 10 ואמר אל המלאך הדבר בי אנה המה מולכות את האיפה׃ 38O 5 11 ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער והוכן והניחה שם על מכנתה׃ 38O 6 1 ואשב ואשא עיני ואראה והנה ארבע מרכבות יצאות מבין שני ההרים וההרים הרי נחשת׃ 38O 6 2 במרכבה הראשנה סוסים אדמים ובמרכבה השנית סוסים שחרים׃ 38O 6 3 ובמרכבה השלשית סוסים לבנים ובמרכבה הרבעית סוסים ברדים אמצים׃ 38O 6 4 ואען ואמר אל המלאך הדבר בי מה אלה אדני׃ 38O 6 5 ויען המלאך ויאמר אלי אלה ארבע רחות השמים יוצאות מהתיצב על אדון כל הארץ׃ 38O 6 6 אשר בה הסוסים השחרים יצאים אל ארץ צפון והלבנים יצאו אל אחריהם והברדים יצאו אל ארץ התימן׃ 38O 6 7 והאמצים יצאו ויבקשו ללכת להתהלך בארץ ויאמר לכו התהלכו בארץ ותתהלכנה בארץ׃ 38O 6 8 ויזעק אתי וידבר אלי לאמר ראה היוצאים אל ארץ צפון הניחו את רוחי בארץ צפון׃ 38O 6 9 ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 38O 6 10 לקוח מאת הגולה מחלדי ומאת טוביה ומאת ידעיה ובאת אתה ביום ההוא ובאת בית יאשיה בן צפניה אשר באו מבבל׃ 38O 6 11 ולקחת כסף וזהב ועשית עטרות ושמת בראש יהושע בן יהוצדק הכהן הגדול׃ 38O 6 12 ואמרת אליו לאמר כה אמר יהוה צבאות לאמר הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל יהוה׃ 38O 6 13 והוא יבנה את היכל יהוה והוא ישא הוד וישב ומשל על כסאו והיה כהן על כסאו ועצת שלום תהיה בין שניהם׃ 38O 6 14 והעטרת תהיה לחלם ולטוביה ולידעיה ולחן בן צפניה לזכרון בהיכל יהוה׃ 38O 6 15 ורחוקים יבאו ובנו בהיכל יהוה וידעתם כי יהוה צבאות שלחני אליכם והיה אם שמוע תשמעון בקול יהוה אלהיכם׃ 38O 7 1 ויהי בשנת ארבע לדריוש המלך היה דבר יהוה אל זכריה בארבעה לחדש התשעי בכסלו׃ 38O 7 2 וישלח בית אל שר אצר ורגם מלך ואנשיו לחלות את פני יהוה׃ 38O 7 3 לאמר אל הכהנים אשר לבית יהוה צבאות ואל הנביאים לאמר האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים׃ 38O 7 4 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר׃ 38O 7 5 אמר אל כל עם הארץ ואל הכהנים לאמר כי צמתם וספוד בחמישי ובשביעי וזה שבעים שנה הצום צמתני אני׃ 38O 7 6 וכי תאכלו וכי תשתו הלוא אתם האכלים ואתם השתים׃ 38O 7 7 הלוא את הדברים אשר קרא יהוה ביד הנביאים הראשנים בהיות ירושלם ישבת ושלוה ועריה סביבתיה והנגב והשפלה ישב׃ 38O 7 8 ויהי דבר יהוה אל זכריה לאמר׃ 38O 7 9 כה אמר יהוה צבאות לאמר משפט אמת שפטו וחסד ורחמים עשו איש את אחיו׃ 38O 7 10 ואלמנה ויתום גר ועני אל תעשקו ורעת איש אחיו אל תחשבו בלבבכם׃ 38O 7 11 וימאנו להקשיב ויתנו כתף סררת ואזניהם הכבידו משמוע׃ 38O 7 12 ולבם שמו שמיר משמוע את התורה ואת הדברים אשר שלח יהוה צבאות ברוחו ביד הנביאים הראשנים ויהי קצף גדול מאת יהוה צבאות׃ 38O 7 13 ויהי כאשר קרא ולא שמעו כן יקראו ולא אשמע אמר יהוה צבאות׃ 38O 7 14 ואסערם על כל הגוים אשר לא ידעום והארץ נשמה אחריהם מעבר ומשב וישימו ארץ חמדה לשמה׃ 38O 8 1 ויהי דבר יהוה צבאות לאמר׃ 38O 8 2 כה אמר יהוה צבאות קנאתי לציון קנאה גדולה וחמה גדולה קנאתי לה׃ 38O 8 3 כה אמר יהוה שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלם ונקראה ירושלם עיר האמת והר יהוה צבאות הר הקדש׃ 38O 8 4 כה אמר יהוה צבאות עד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרב ימים׃ 38O 8 5 ורחבות העיר ימלאו ילדים וילדות משחקים ברחבתיה׃ 38O 8 6 כה אמר יהוה צבאות כי יפלא בעיני שארית העם הזה בימים ההם גם בעיני יפלא נאם יהוה צבאות׃ 38O 8 7 כה אמר יהוה צבאות הנני מושיע את עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש׃ 38O 8 8 והבאתי אתם ושכנו בתוך ירושלם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים באמת ובצדקה׃ 38O 8 9 כה אמר יהוה צבאות תחזקנה ידיכם השמעים בימים האלה את הדברים האלה מפי הנביאים אשר ביום יסד בית יהוה צבאות ההיכל להבנות׃ 38O 8 10 כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר ואשלח את כל האדם איש ברעהו׃ 38O 8 11 ועתה לא כימים הראשנים אני לשארית העם הזה נאם יהוה צבאות׃ 38O 8 12 כי זרע השלום הגפן תתן פריה והארץ תתן את יבולה והשמים יתנו טלם והנחלתי את שארית העם הזה את כל אלה׃ 38O 8 13 והיה כאשר הייתם קללה בגוים בית יהודה ובית ישראל כן אושיע אתכם והייתם ברכה אל תיראו תחזקנה ידיכם׃ 38O 8 14 כי כה אמר יהוה צבאות כאשר זממתי להרע לכם בהקציף אבתיכם אתי אמר יהוה צבאות ולא נחמתי׃ 38O 8 15 כן שבתי זממתי בימים האלה להיטיב את ירושלם ואת בית יהודה אל תיראו׃ 38O 8 16 אלה הדברים אשר תעשו דברו אמת איש את רעהו אמת ומשפט שלום שפטו בשעריכם׃ 38O 8 17 ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם ושבעת שקר אל תאהבו כי את כל אלה אשר שנאתי נאם יהוה׃ 38O 8 18 ויהי דבר יהוה צבאות אלי לאמר׃ 38O 8 19 כה אמר יהוה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו׃ 38O 8 20 כה אמר יהוה צבאות עד אשר יבאו עמים וישבי ערים רבות׃ 38O 8 21 והלכו ישבי אחת אל אחת לאמר נלכה הלוך לחלות את פני יהוה ולבקש את יהוה צבאות אלכה גם אני׃ 38O 8 22 ובאו עמים רבים וגוים עצומים לבקש את יהוה צבאות בירושלם ולחלות את פני יהוה׃ 38O 8 23 כה אמר יהוה צבאות בימים ההמה אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל לשנות הגוים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם׃ 38O 9 1 משא דבר יהוה בארץ חדרך ודמשק מנחתו כי ליהוה עין אדם וכל שבטי ישראל׃ 38O 9 2 וגם חמת תגבל בה צר וצידון כי חכמה מאד׃ 38O 9 3 ותבן צר מצור לה ותצבר כסף כעפר וחרוץ כטיט חוצות׃ 38O 9 4 הנה אדני יורשנה והכה בים חילה והיא באש תאכל׃ 38O 9 5 תרא אשקלון ותירא ועזה ותחיל מאד ועקרון כי הביש מבטה ואבד מלך מעזה ואשקלון לא תשב׃ 38O 9 6 וישב ממזר באשדוד והכרתי גאון פלשתים׃ 38O 9 7 והסרתי דמיו מפיו ושקציו מבין שניו ונשאר גם הוא לאלהינו והיה כאלף ביהודה ועקרון כיבוסי׃ 38O 9 8 וחניתי לביתי מצבה מעבר ומשב ולא יעבר עליהם עוד נגש כי עתה ראיתי בעיני׃ 38O 9 9 גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃ 38O 9 10 והכרתי רכב מאפרים וסוס מירושלם ונכרתה קשת מלחמה ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ׃ 38O 9 11 גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו׃ 38O 9 12 שובו לבצרון אסירי התקוה גם היום מגיד משנה אשיב לך׃ 38O 9 13 כי דרכתי לי יהודה קשת מלאתי אפרים ועוררתי בניך ציון על בניך יון ושמתיך כחרב גבור׃ 38O 9 14 ויהוה עליהם יראה ויצא כברק חצו ואדני יהוה בשופר יתקע והלך בסערות תימן׃ 38O 9 15 יהוה צבאות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו המו כמו יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח׃ 38O 9 16 והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו׃ 38O 9 17 כי מה טובו ומה יפיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתלות׃ 38O 10 1 שאלו מיהוה מטר בעת מלקוש יהוה עשה חזיזים ומטר גשם יתן להם לאיש עשב בשדה׃ 38O 10 2 כי התרפים דברו און והקוסמים חזו שקר וחלמות השוא ידברו הבל ינחמון על כן נסעו כמו צאן יענו כי אין רעה׃ 38O 10 3 על הרעים חרה אפי ועל העתודים אפקוד כי פקד יהוה צבאות את עדרו את בית יהודה ושם אותם כסוס הודו במלחמה׃ 38O 10 4 ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה ממנו יצא כל נוגש יחדו׃ 38O 10 5 והיו כגברים בוסים בטיט חוצות במלחמה ונלחמו כי יהוה עמם והבישו רכבי סוסים׃ 38O 10 6 וגברתי את בית יהודה ואת בית יוסף אושיע והושבותים כי רחמתים והיו כאשר לא זנחתים כי אני יהוה אלהיהם ואענם׃ 38O 10 7 והיו כגבור אפרים ושמח לבם כמו יין ובניהם יראו ושמחו יגל לבם ביהוה׃ 38O 10 8 אשרקה להם ואקבצם כי פדיתים ורבו כמו רבו׃ 38O 10 9 ואזרעם בעמים ובמרחקים יזכרוני וחיו את בניהם ושבו׃ 38O 10 10 והשיבותים מארץ מצרים ומאשור אקבצם ואל ארץ גלעד ולבנון אביאם ולא ימצא להם׃ 38O 10 11 ועבר בים צרה והכה בים גלים והבישו כל מצולות יאר והורד גאון אשור ושבט מצרים יסור׃ 38O 10 12 וגברתים ביהוה ובשמו יתהלכו נאם יהוה׃ 38O 11 1 פתח לבנון דלתיך ותאכל אש בארזיך׃ 38O 11 2 הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבצור׃ 38O 11 3 קול יללת הרעים כי שדדה אדרתם קול שאגת כפירים כי שדד גאון הירדן׃ 38O 11 4 כה אמר יהוה אלהי רעה את צאן ההרגה׃ 38O 11 5 אשר קניהן יהרגן ולא יאשמו ומכריהן יאמר ברוך יהוה ואעשר ורעיהם לא יחמול עליהן׃ 38O 11 6 כי לא אחמול עוד על ישבי הארץ נאם יהוה והנה אנכי ממציא את האדם איש ביד רעהו וביד מלכו וכתתו את הארץ ולא אציל מידם׃ 38O 11 7 וארעה את צאן ההרגה לכן עניי הצאן ואקח לי שני מקלות לאחד קראתי נעם ולאחד קראתי חבלים וארעה את הצאן׃ 38O 11 8 ואכחד את שלשת הרעים בירח אחד ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי׃ 38O 11 9 ואמר לא ארעה אתכם המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את בשר רעותה׃ 38O 11 10 ואקח את מקלי את נעם ואגדע אתו להפיר את בריתי אשר כרתי את כל העמים׃ 38O 11 11 ותפר ביום ההוא וידעו כן עניי הצאן השמרים אתי כי דבר יהוה הוא׃ 38O 11 12 ואמר אליהם אם טוב בעיניכם הבו שכרי ואם לא חדלו וישקלו את שכרי שלשים כסף׃ 38O 11 13 ויאמר יהוה אלי השליכהו אל היוצר אדר היקר אשר יקרתי מעליהם ואקחה שלשים הכסף ואשליך אתו בית יהוה אל היוצר׃ 38O 11 14 ואגדע את מקלי השני את החבלים להפר את האחוה בין יהודה ובין ישראל׃ 38O 11 15 ויאמר יהוה אלי עוד קח לך כלי רעה אולי׃ 38O 11 16 כי הנה אנכי מקים רעה בארץ הנכחדות לא יפקד הנער לא יבקש והנשברת לא ירפא הנצבה לא יכלכל ובשר הבריאה יאכל ופרסיהן יפרק׃ 38O 11 17 הוי רעי האליל עזבי הצאן חרב על זרועו ועל עין ימינו זרעו יבוש תיבש ועין ימינו כהה תכהה׃ 38O 12 1 משא דבר יהוה על ישראל נאם יהוה נטה שמים ויסד ארץ ויצר רוח אדם בקרבו׃ 38O 12 2 הנה אנכי שם את ירושלם סף רעל לכל העמים סביב וגם על יהודה יהיה במצור על ירושלם׃ 38O 12 3 והיה ביום ההוא אשים את ירושלם אבן מעמסה לכל העמים כל עמסיה שרוט ישרטו ונאספו עליה כל גויי הארץ׃ 38O 12 4 ביום ההוא נאם יהוה אכה כל סוס בתמהון ורכבו בשגעון ועל בית יהודה אפקח את עיני וכל סוס העמים אכה בעורון׃ 38O 12 5 ואמרו אלפי יהודה בלבם אמצה לי ישבי ירושלם ביהוה צבאות אלהיהם׃ 38O 12 6 ביום ההוא אשים את אלפי יהודה ככיור אש בעצים וכלפיד אש בעמיר ואכלו על ימין ועל שמאול את כל העמים סביב וישבה ירושלם עוד תחתיה בירושלם׃ 38O 12 7 והושיע יהוה את אהלי יהודה בראשנה למען לא תגדל תפארת בית דויד ותפארת ישב ירושלם על יהודה׃ 38O 12 8 ביום ההוא יגן יהוה בעד יושב ירושלם והיה הנכשל בהם ביום ההוא כדויד ובית דויד כאלהים כמלאך יהוה לפניהם׃ 38O 12 9 והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים הבאים על ירושלם׃ 38O 12 10 ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דקרו וספדו עליו כמספד על היחיד והמר עליו כהמר על הבכור׃ 38O 12 11 ביום ההוא יגדל המספד בירושלם כמספד הדד רמון בבקעת מגדון׃ 38O 12 12 וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דויד לבד ונשיהם לבד משפחת בית נתן לבד ונשיהם לבד׃ 38O 12 13 משפחת בית לוי לבד ונשיהם לבד משפחת השמעי לבד ונשיהם לבד׃ 38O 12 14 כל המשפחות הנשארות משפחת משפחת לבד ונשיהם לבד׃ 38O 13 1 ביום ההוא יהיה מקור נפתח לבית דויד ולישבי ירושלם לחטאת ולנדה׃ 38O 13 2 והיה ביום ההוא נאם יהוה צבאות אכרית את שמות העצבים מן הארץ ולא יזכרו עוד וגם את הנביאים ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ׃ 38O 13 3 והיה כי ינבא איש עוד ואמרו אליו אביו ואמו ילדיו לא תחיה כי שקר דברת בשם יהוה ודקרהו אביהו ואמו ילדיו בהנבאו׃ 38O 13 4 והיה ביום ההוא יבשו הנביאים איש מחזינו בהנבאתו ולא ילבשו אדרת שער למען כחש׃ 38O 13 5 ואמר לא נביא אנכי איש עבד אדמה אנכי כי אדם הקנני מנעורי׃ 38O 13 6 ואמר אליו מה המכות האלה בין ידיך ואמר אשר הכיתי בית מאהבי׃ 38O 13 7 חרב עורי על רעי ועל גבר עמיתי נאם יהוה צבאות הך את הרעה ותפוצין הצאן והשבתי ידי על הצערים׃ 38O 13 8 והיה בכל הארץ נאם יהוה פי שנים בה יכרתו יגועו והשלשית יותר בה׃ 38O 13 9 והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו אמרתי עמי הוא והוא יאמר יהוה אלהי׃ 38O 14 1 הנה יום בא ליהוה וחלק שללך בקרבך׃ 38O 14 2 ואספתי את כל הגוים אל ירושלם למלחמה ונלכדה העיר ונשסו הבתים והנשים תשגלנה ויצא חצי העיר בגולה ויתר העם לא יכרת מן העיר׃ 38O 14 3 ויצא יהוה ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב׃ 38O 14 4 ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזתים אשר על פני ירושלם מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה גיא גדולה מאד ומש חצי ההר צפונה וחציו נגבה׃ 38O 14 5 ונסתם גיא הרי כי יגיע גי הרים אל אצל ונסתם כאשר נסתם מפני הרעש בימי עזיה מלך יהודה ובא יהוה אלהי כל קדשים עמך׃ 38O 14 6 והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות יקפאון׃ 38O 14 7 והיה יום אחד הוא יודע ליהוה לא יום ולא לילה והיה לעת ערב יהיה אור׃ 38O 14 8 והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלם חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון בקיץ ובחרף יהיה׃ 38O 14 9 והיה יהוה למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה יהוה אחד ושמו אחד׃ 38O 14 10 יסוב כל הארץ כערבה מגבע לרמון נגב ירושלם וראמה וישבה תחתיה למשער בנימן עד מקום שער הראשון עד שער הפנים ומגדל חננאל עד יקבי המלך׃ 38O 14 11 וישבו בה וחרם לא יהיה עוד וישבה ירושלם לבטח׃ 38O 14 12 וזאת תהיה המגפה אשר יגף יהוה את כל העמים אשר צבאו על ירושלם המק בשרו והוא עמד על רגליו ועיניו תמקנה בחריהן ולשונו תמק בפיהם׃ 38O 14 13 והיה ביום ההוא תהיה מהומת יהוה רבה בהם והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו׃ 38O 14 14 וגם יהודה תלחם בירושלם ואסף חיל כל הגוים סביב זהב וכסף ובגדים לרב מאד׃ 38O 14 15 וכן תהיה מגפת הסוס הפרד הגמל והחמור וכל הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה כמגפה הזאת׃ 38O 14 16 והיה כל הנותר מכל הגוים הבאים על ירושלם ועלו מדי שנה בשנה להשתחות למלך יהוה צבאות ולחג את חג הסכות׃ 38O 14 17 והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלם להשתחות למלך יהוה צבאות ולא עליהם יהיה הגשם׃ 38O 14 18 ואם משפחת מצרים לא תעלה ולא באה ולא עליהם תהיה המגפה אשר יגף יהוה את הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות׃ 38O 14 19 זאת תהיה חטאת מצרים וחטאת כל הגוים אשר לא יעלו לחג את חג הסכות׃ 38O 14 20 ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש ליהוה והיה הסירות בבית יהוה כמזרקים לפני המזבח׃ 38O 14 21 והיה כל סיר בירושלם וביהודה קדש ליהוה צבאות ובאו כל הזבחים ולקחו מהם ובשלו בהם ולא יהיה כנעני עוד בבית יהוה צבאות ביום ההוא׃ 39O 1 1 משא דבר יהוה אל ישראל ביד מלאכי׃ 39O 1 2 אהבתי אתכם אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם יהוה ואהב את יעקב׃ 39O 1 3 ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר׃ 39O 1 4 כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם׃ 39O 1 5 ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל׃ 39O 1 6 בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך׃ 39O 1 7 מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא׃ 39O 1 8 וכי תגשון עור לזבח אין רע וכי תגישו פסח וחלה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך אמר יהוה צבאות׃ 39O 1 9 ועתה חלו נא פני אל ויחננו מידכם היתה זאת הישא מכם פנים אמר יהוה צבאות׃ 39O 1 10 מי גם בכם ויסגר דלתים ולא תאירו מזבחי חנם אין לי חפץ בכם אמר יהוה צבאות ומנחה לא ארצה מידכם׃ 39O 1 11 כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה כי גדול שמי בגוים אמר יהוה צבאות׃ 39O 1 12 ואתם מחללים אותו באמרכם שלחן אדני מגאל הוא וניבו נבזה אכלו׃ 39O 1 13 ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה׃ 39O 1 14 וארור נוכל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדני כי מלך גדול אני אמר יהוה צבאות ושמי נורא בגוים׃ 39O 2 1 ועתה אליכם המצוה הזאת הכהנים׃ 39O 2 2 אם לא תשמעו ואם לא תשימו על לב לתת כבוד לשמי אמר יהוה צבאות ושלחתי בכם את המארה וארותי את ברכותיכם וגם ארותיה כי אינכם שמים על לב׃ 39O 2 3 הנני גער לכם את הזרע וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם ונשא אתכם אליו׃ 39O 2 4 וידעתם כי שלחתי אליכם את המצוה הזאת להיות בריתי את לוי אמר יהוה צבאות׃ 39O 2 5 בריתי היתה אתו החיים והשלום ואתנם לו מורא וייראני ומפני שמי נחת הוא׃ 39O 2 6 תורת אמת היתה בפיהו ועולה לא נמצא בשפתיו בשלום ובמישור הלך אתי ורבים השיב מעון׃ 39O 2 7 כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך יהוה צבאות הוא׃ 39O 2 8 ואתם סרתם מן הדרך הכשלתם רבים בתורה שחתם ברית הלוי אמר יהוה צבאות׃ 39O 2 9 וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל העם כפי אשר אינכם שמרים את דרכי ונשאים פנים בתורה׃ 39O 2 10 הלוא אב אחד לכלנו הלוא אל אחד בראנו מדוע נבגד איש באחיו לחלל ברית אבתינו׃ 39O 2 11 בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל ובירושלם כי חלל יהודה קדש יהוה אשר אהב ובעל בת אל נכר׃ 39O 2 12 יכרת יהוה לאיש אשר יעשנה ער וענה מאהלי יעקב ומגיש מנחה ליהוה צבאות׃ 39O 2 13 וזאת שנית תעשו כסות דמעה את מזבח יהוה בכי ואנקה מאין עוד פנות אל המנחה ולקחת רצון מידכם׃ 39O 2 14 ואמרתם על מה על כי יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך אשר אתה בגדתה בה והיא חברתך ואשת בריתך׃ 39O 2 15 ולא אחד עשה ושאר רוח לו ומה האחד מבקש זרע אלהים ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל יבגד׃ 39O 2 16 כי שנא שלח אמר יהוה אלהי ישראל וכסה חמס על לבושו אמר יהוה צבאות ונשמרתם ברוחכם ולא תבגדו׃ 39O 2 17 הוגעתם יהוה בדבריכם ואמרתם במה הוגענו באמרכם כל עשה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ או איה אלהי המשפט׃ 39O 3 1 הנני שלח מלאכי ופנה דרך לפני ופתאם יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא אמר יהוה צבאות׃ 39O 3 2 ומי מכלכל את יום בואו ומי העמד בהראותו כי הוא כאש מצרף וכברית מכבסים׃ 39O 3 3 וישב מצרף ומטהר כסף וטהר את בני לוי וזקק אתם כזהב וככסף והיו ליהוה מגישי מנחה בצדקה׃ 39O 3 4 וערבה ליהוה מנחת יהודה וירושלם כימי עולם וכשנים קדמניות׃ 39O 3 5 וקרבתי אליכם למשפט והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים ובנשבעים לשקר ובעשקי שכר שכיר אלמנה ויתום ומטי גר ולא יראוני אמר יהוה צבאות׃ 39O 3 6 כי אני יהוה לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם׃ 39O 3 7 למימי אבתיכם סרתם מחקי ולא שמרתם שובו אלי ואשובה אליכם אמר יהוה צבאות ואמרתם במה נשוב׃ 39O 3 8 היקבע אדם אלהים כי אתם קבעים אתי ואמרתם במה קבענוך המעשר והתרומה׃ 39O 3 9 במארה אתם נארים ואתי אתם קבעים הגוי כלו׃ 39O 3 10 הביאו את כל המעשר אל בית האוצר ויהי טרף בביתי ובחנוני נא בזאת אמר יהוה צבאות אם לא אפתח לכם את ארבות השמים והריקתי לכם ברכה עד בלי די׃ 39O 3 11 וגערתי לכם באכל ולא ישחת לכם את פרי האדמה ולא תשכל לכם הגפן בשדה אמר יהוה צבאות׃ 39O 3 12 ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו אתם ארץ חפץ אמר יהוה צבאות׃ 39O 3 13 חזקו עלי דבריכם אמר יהוה ואמרתם מה נדברנו עליך׃ 39O 3 14 אמרתם שוא עבד אלהים ומה בצע כי שמרנו משמרתו וכי הלכנו קדרנית מפני יהוה צבאות׃ 39O 3 15 ועתה אנחנו מאשרים זדים גם נבנו עשי רשעה גם בחנו אלהים וימלטו׃ 39O 3 16 אז נדברו יראי יהוה איש את רעהו ויקשב יהוה וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי יהוה ולחשבי שמו׃ 39O 3 17 והיו לי אמר יהוה צבאות ליום אשר אני עשה סגלה וחמלתי עליהם כאשר יחמל איש על בנו העבד אתו׃ 39O 3 18 ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עבד אלהים לאשר לא עבדו׃ 39O 4 1 כי הנה היום בא בער כתנור והיו כל זדים וכל עשה רשעה קש ולהט אתם היום הבא אמר יהוה צבאות אשר לא יעזב להם שרש וענף׃ 39O 4 2 וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה ויצאתם ופשתם כעגלי מרבק׃ 39O 4 3 ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם ביום אשר אני עשה אמר יהוה צבאות׃ 39O 4 4 זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על כל ישראל חקים ומשפטים׃ 39O 4 5 הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ 39O 4 6 והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם פן אבוא והכיתי את הארץ חרם׃ 40N 1 1 ספר תולדת ישוע המשיח בן דוד בן אברהם׃ 40N 1 2 אברהם הוליד את יצחק ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את יהודה ואת אחיו׃ 40N 1 3 ויהודה הוליד את פרץ ואת זרח מתמר ופרץ הוליד את חצרון וחצרון הוליד את רם׃ 40N 1 4 ורם הוליד את עמינדב ועמינדב הוליד את נחשון ונחשון הוליד את שלמון׃ 40N 1 5 ושלמון הוליד את בעז מרחב ובעז הוליד את עובד מרות ועובד הוליד את ישי׃ 40N 1 6 וישי הוליד את דוד המלך ודוד המלך הוליד את שלמה מאשת אוריה׃ 40N 1 7 ושלמה הוליד את רחבעם ורחבעם הוליד את אביה ואביה הוליד את אסא׃ 40N 1 8 ואסא הוליד את יהושפט ויהושפט הוליד את יורם ויורם הוליד את עזיהו׃ 40N 1 9 ועזיהו הוליד את יותם ויותם הוליד את אחז ואחז הוליד את יחזקיהו׃ 40N 1 10 ויחזקיהו הוליד את מנשה ומנשה הוליד את אמון ואמון הוליד את יאשיהו׃ 40N 1 11 ויאשיהו הוליד את יכניהו ואת אחיו לעת גלות בבל׃ 40N 1 12 ואחרי גלותם בבלה הוליד יכניה את שאלתיאל ושאלתיאל הוליד את זרבבל׃ 40N 1 13 וזרבבל הוליד את אביהוד ואביהוד הוליד את אליקים ואליקים הוליד את עזור׃ 40N 1 14 ועזור הוליד את צדוק וצדוק הוליד את יכין ויכין הוליד את אליהוד׃ 40N 1 15 ואליהוד הוליד את אלעזר ואלעזר הוליד את מתן ומתן הוליד את יעקב׃ 40N 1 16 ויעקב הוליד את יוסף בעל מרים אשר ממנה נולד ישוע הנקרא משיח׃ 40N 1 17 והנה כל הדרות מן אברהם עד דוד ארבעה עשר דרות ומן דוד עד גלות בבל ארבעה עשר דרות ומעת גלות בבל עד המשיח ארבעה עשר דרות׃ 40N 1 18 והלדת ישוע המשיח כה היתה מרים אמו ארשה ליוסף ובטרם יבא אליה נמצאת הרה לרוח הקדש׃ 40N 1 19 ויוסף בעלה היה איש צדיק ולא אבה לתתה לבוז ויאמר בלבו לשלחה בסתר׃ 40N 1 20 הוא חשב כזאת והנה מלאך יהוה נראה אליו בחלום ויאמר יוסף בן דוד אל תירא מכנוס אליך את מרים אשתך כי אשר הרה בה מרוח הקדש הוא׃ 40N 1 21 והיא ילדת בן וקראת את שמו ישוע כי הוא יושיע את עמו מעונותיהם׃ 40N 1 22 ותהי כל זאת למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר׃ 40N 1 23 הנה העלמה הרה וילדת בן וקראו שמו עמנואל אשר פרושו האל עמנו׃ 40N 1 24 וייקץ יוסף משנתו ויעש כאשר צוהו מלאך יהוה ויקח אליו את אשתו׃ 40N 1 25 ולא ידעה עד כי ילדה בן את בכורה ויקרא את שמו ישוע׃ 40N 2 1 ויהי כאשר נולד ישוע בבית לחם יהודה בימי הורדוס המלך ויבאו מגושים מארץ מזרח ירושלימה לאמר׃ 40N 2 2 איה מלך היהודים הנולד כי ראינו את כוכבו במזרח ונבא להשתחות לו׃ 40N 2 3 ויהי כשמע הורדוס המלך את דבריהם ויבהל הוא וכל ירושלים עמו׃ 40N 2 4 ויקהל את כל ראשי הכהנים וסופרי העם וידרש מאתם לאמר איפה יולד המשיח׃ 40N 2 5 ויאמרו לו בבית לחם יהודה כי כן כתוב ביד הנביא׃ 40N 2 6 ואתה בית לחם ארץ יהודה אינך צעיר באלפי יהודה כי ממך יצא מושל אשר ירעה את עמי ישראל׃ 40N 2 7 אז קרא הורדוס למגושים בסתר ויחקר אתם לדעת עת הראות הכוכב׃ 40N 2 8 וישלחם בית לחם ויאמר לכו חקרו היטב על דבר הילד והיה כי תמצאון אתו והגדתם לי ואבאה להשתחות לו גם אני׃ 40N 2 9 ויהי כשמעם את דברי המלך וילכו והנה הכוכב אשר ראו במזרח דרך לפניהם עד באו אל מקום אשר שם הילד ויעמד ממעל לו׃ 40N 2 10 ויראו את הכוכב וישמחו שמחה גדולה עד מאד׃ 40N 2 11 ויבאו הביתה וימצאו את הילד עם מרים אמו ויפל על פניהם וישתחוו לו ויפתחו את אוצרותם ויקריבו לו מנחה זהב ולבונה ומר׃ 40N 2 12 ויצוו בחלום לבלתי שוב אל הורדוס וילכו בדרך אחר אל ארצם׃ 40N 2 13 הם הלכו משם והנה מלאך יהוה נראה אל יוסף בחלום לאמר קום קח את הילד ואת אמו וברח לך מצרימה והיה שם עד אשר אמר אליך כי הורדוס צדה את הילד לאבדו׃ 40N 2 14 ויקם ויקח את הילד ואת אמו בלילה ויברח מצרימה׃ 40N 2 15 ויהי שם עד מות הורדוס למלאת את אשר דבר יהוה ביד הנביא לאמר ממצרים קראתי לבני׃ 40N 2 16 וירא הורדוס כי התלו בו המגושים ויקצף מאד וישלח וימת את כל הילדים אשר בבית לחם ובכל גבוליה מבן שנתים ולמטה כפי העת אשר חקרה מפי המגושים׃ 40N 2 17 וימלא הדבר הנאמר בפי ירמיה הנביא לאמר׃ 40N 2 18 קול ברמה נשמע נהי ובכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם כי אינם׃ 40N 2 19 ויהי אחרי מות הורדוס והנה מלאך יהוה נראה בחלום אל יוסף בארץ מצרים׃ 40N 2 20 ויאמר אליו קום קח את הילד ואת אמו ולך שוב אל ארץ ישראל כי מתו המבקשים את נפש הילד׃ 40N 2 21 ויקם ויקח את הילד ואת אמו ויבא ארצה ישראל׃ 40N 2 22 וכשמעו כי ארקלוס מלך ביהודה תחת הורדוס אביו ירא ללכת שמה ויצוה בחלום וילך לו אל ארצות הגליל׃ 40N 2 23 ויבא וישב בעיר אשר שמה נצרת למלאת הדבר הנאמר על פי הנביאים כי נצרי יקרא לו׃ 40N 3 1 בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר׃ 40N 3 2 שובו כי מלכות השמים הגיעה׃ 40N 3 3 הלא זה הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ 40N 3 4 והוא יוחנן לבושו שער גמלים ואזור עור במתניו ומאכלו חגבים ודבש היער׃ 40N 3 5 ויצאו אליו ישבי ירושלים וכל יהודה וכל ככר הירדן׃ 40N 3 6 ויטבלו על ידו בירדן מתודים את חטאתם׃ 40N 3 7 ויהי כראותו רבים מן הפרושים והצדוקים נגשים לטבילתו ויאמר להם ילדי הצפעונים מי השכיל אתכם להמלט מן הקצף הבא׃ 40N 3 8 לכן עשו פרי הראוי לתשובה׃ 40N 3 9 ואל תחשבו בלבבכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכול האלהים להקים בנים לאברהם׃ 40N 3 10 וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃ 40N 3 11 הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק הוא ממני אשר אינני כדי לשאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃ 40N 3 12 אשר בידו המזרה וזרה את גרנו ואסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה׃ 40N 3 13 ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו׃ 40N 3 14 ויוחנן חשך אותו לאמר אני צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי׃ 40N 3 15 ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לנו למלא כל הצדקה וינח לו׃ 40N 3 16 ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה נפתחו לו השמים וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו׃ 40N 3 17 והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃ 40N 4 1 אז נשא הרוח את ישוע המדברה למען ינסהו השטן׃ 40N 4 2 ויהי אחרי צומו ארבעים יום וארבעים לילה וירעב׃ 40N 4 3 ויגש אליו המנסה ויאמר אם בן האלהים אתה אמר לאבנים האלה ותהיין ללחם׃ 40N 4 4 ויען ויאמר הן כתוב לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יי׃ 40N 4 5 וישאהו השטן אל עיר הקדש ויעמידהו על פנת בית המקדש׃ 40N 4 6 ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל למטה כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך ועל כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃ 40N 4 7 ויאמר אליו ישוע ועוד כתוב לא תנסה את יהוה אלהיך׃ 40N 4 8 ויוסף השטן וישאהו אל הר גבה מאד ויראהו את כל ממלכות תבל וכבודן׃ 40N 4 9 ויאמר אליו את כל זאת לך אתננה אם תקד ותשתחוה לי׃ 40N 4 10 ויאמר אליו ישוע סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואותו לבדו תעבד׃ 40N 4 11 וירף ממנו השטן והנה נגשו אליו מלאכים וישרתוהו׃ 40N 4 12 ויהי כשמעו כי הסגירו את יוחנן וילך לו ארץ הגליל׃ 40N 4 13 ויעזב את נצרת ויבא וישב בכפר נחום אשר על שפת הים בגבול זבלון ונפתלי׃ 40N 4 14 למלאת הנאמר על פי ישעיהו הנביא לאמר׃ 40N 4 15 ארצה זבלון וארצה נפתלי דרך הים עבר הירדן גליל הגוים׃ 40N 4 16 העם ההלכים בחשך ראו אור גדול וישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם׃ 40N 4 17 מן העת ההיא החל ישוע לקרא קרוא ואמור שובו כי הגיעה מלכות השמים׃ 40N 4 18 ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא שני אנשים אחים את שמעון הנקרא פטרוס ואת אנדרי אחיו והמה משליכים מצודה בים כי דיגים היו׃ 40N 4 19 ויאמר אליהם לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ 40N 4 20 ויעזבו מהרה את המכמרות וילכו אחריו׃ 40N 4 21 ויהי כעברו משם וירא שני אנשים אחים אחרים את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו באניה עם זבדי אביהם מתקנים את מכמרותם ויקרא אליהם׃ 40N 4 22 ויעזבו מיד את האניה ואת אביהם וילכו אחריו׃ 40N 4 23 ויסב ישוע בכל הגליל וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃ 40N 4 24 ויצא שמעו בכל ארץ סוריא ויביאו אליו את כל החולים המענים בכל חלים ומכאובים ואחוזי שדים ומכי ירח ונכי אברים וירפאם׃ 40N 4 25 וילכו אחריו המנים המנים מן הגליל ומן עשר הערים ומירושלים ויהודה ומעבר לירדן׃ 40N 5 1 ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃ 40N 5 2 ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃ 40N 5 3 אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃ 40N 5 4 אשרי האבלים כי הם ינחמו׃ 40N 5 5 אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃ 40N 5 6 אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃ 40N 5 7 אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃ 40N 5 8 אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃ 40N 5 9 אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃ 40N 5 10 אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃ 40N 5 11 אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃ 40N 5 12 שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃ 40N 5 13 אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃ 40N 5 14 אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃ 40N 5 15 גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃ 40N 5 16 כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃ 40N 5 17 אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃ 40N 5 18 כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃ 40N 5 19 לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃ 40N 5 20 כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃ 40N 5 21 שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃ 40N 5 22 אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃ 40N 5 23 לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃ 40N 5 24 עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃ 40N 5 25 מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃ 40N 5 26 אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃ 40N 5 27 שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃ 40N 5 28 אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃ 40N 5 29 ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃ 40N 5 30 ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃ 40N 5 31 ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃ 40N 5 32 אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃ 40N 5 33 עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃ 40N 5 34 אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃ 40N 5 35 ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃ 40N 5 36 ]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃ 40N 5 37 ]73-63[׃ 40N 5 38 שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃ 40N 5 39 אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת׃ 40N 5 40 ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃ 40N 5 41 והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים׃ 40N 5 42 השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃ 40N 5 43 שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך׃ 40N 5 44 אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃ 40N 5 45 למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים׃ 40N 5 46 כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃ 40N 5 47 ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃ 40N 5 48 לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא׃ 40N 6 1 השמרו לכם מעשות צדקתכם לפני בני אדם למען יראו אתכם ואם לא אין לכם שכר מאת אביכם שבשמים׃ 40N 6 2 לכן בעשותך צדקה אל תריע לפניך בשופר כמעשה החנפים בבתי הכנסיות ובחרבות למען יהללו אותם האמשים אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ 40N 6 3 ואתה בעשותך צדקה אל תדע שמאלך את אשר עשה ימינך׃ 40N 6 4 למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ 40N 6 5 וכי תתפלל אל תהי כחנפים האהבים להתפלל בעמדם בבתי הכנסיות ואצל פנות השוקים למען יראו לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ 40N 6 6 ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ 40N 6 7 ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃ 40N 6 8 ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו׃ 40N 6 9 לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃ 40N 6 10 תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃ 40N 6 11 את לחם חקנו תן לנו היום׃ 40N 6 12 וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ 40N 6 13 ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃ 40N 6 14 כי אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם׃ 40N 6 15 ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאתיכם׃ 40N 6 16 וכי תצומו אל תהיו זעפים כחנפים המשנים את פניהם להראות צמים לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ 40N 6 17 ואתה כי תצום סוך את ראשך ורחץ את פניך׃ 40N 6 18 למען לא תראה בצומך לבני אדם כי אם לאביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ 40N 6 19 אל תאצרו לכם אוצרות בארץ אשר יאכלום שם סס ורקב וגנבים יחתרו שם וגנבו׃ 40N 6 20 אבל תאצרו לכם אוצרות בשמים אשר סס ורקב לא יאכלום שם וגנבים לא יחתרו שם ולא יגנבו׃ 40N 6 21 כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃ 40N 6 22 נר הגוף הוא העין ואם עינך היא תמימה כל גופך יאור׃ 40N 6 23 ואם עינך רעה כל גופך יחשך והנה אם יחשך האור אשר בקרבך מה רב החשך׃ 40N 6 24 לא יוכל איש לעבד שני אדנים כי אם ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ויבזה את האחר לא תוכלו עבוד את האלהים ואת הממון׃ 40N 6 25 על כן אמר אני לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ומה תשתו ולגופכם מה תלבשו הלא הנפש היא יקרה מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃ 40N 6 26 הביטו וראו את עוף השמים אשר אינם זרעים ואינם קצרים ואינם אספים לאסמים ואביכם שבשמים מכלכל אתם הלא אתם נעליתם עליהם מאד׃ 40N 6 27 ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף על קומתו אמה אחת׃ 40N 6 28 וללבוש למה תדאגו התבוננו נא אל שושני השדה הצמחות אינן עמלות ואינן טות׃ 40N 6 29 ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ 40N 6 30 ואם ככה מלביש האלהים את חציר השדה אשר היום צמח ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃ 40N 6 31 לכן אל תדאגו לאמר מה נאכל ומה נשתה ומה נלבש׃ 40N 6 32 כי את כל אלה מבקשים הגוים הלא ידע אביכם אשר בשמים כי אתם צריכים לכל אלה׃ 40N 6 33 אך בקשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונוסף לכם כל אלה׃ 40N 6 34 לכן אל תדאגו ליום מחר כי יום מחר הוא ידאג לעצמו ודיו ליום צרתו׃ 40N 7 1 אל תשפטו למען לא תשפטו׃ 40N 7 2 כי במשפט אשר אתם שפטים בו תשפטו ובמדה אשר אתם מדדים בה ימד לכם׃ 40N 7 3 ולמה זה אתה ראה את הקסם בעין אחיך ואת הקורה אשר בעינך לא תביט׃ 40N 7 4 ואיך תאמר אל אחיך הניחה לי ואסירה את הקסם מעינך והנה הקורה בעינך׃ 40N 7 5 החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחרי כן ראה תראה להסיר את הקסם מעין אחיך׃ 40N 7 6 אל תתנו את הקדש לכלבים ואל תשליכו פניניכם לפני החזירים פן ירמסום ברגליהם ופנו וטרפו אתכם׃ 40N 7 7 שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃ 40N 7 8 כי כל השאל יקבל והדרש ימצא והדפק יפתח לו׃ 40N 7 9 ומי זה איש מכם אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן׃ 40N 7 10 וכי ישאל ממנו דג היתן לו נחש׃ 40N 7 11 הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי אביכם שבשמים יתן אך טוב לשאלים מאתו׃ 40N 7 12 לכן כל אשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם עשו להם גם אתם כי זאת היא התורה והנביאים׃ 40N 7 13 באו בפתח הצר כי רחב הפתח ומרוח הדרך המביא לאבדון ורבים אשר יבאו בו׃ 40N 7 14 ומה צר הפתח ומוצק הדרך המביא לחיים ומעטים הם אשר ימצאוהו׃ 40N 7 15 השמרו לכם מנביאי השקר הבאים אליכם בלבוש כבשים ובקרבם זאבים טרפים המה׃ 40N 7 16 הכר תכירו אותם בפריהם היאספו ענבים מן הקצים או תאנים מן הברקנים׃ 40N 7 17 כן כל עץ טוב עשה פרי טוב והמשחת עשה פרי רע׃ 40N 7 18 עץ טוב לא יוכל עשות פרי רע ועץ משחת לא יעשה פרי טוב׃ 40N 7 19 וכל עץ אשר לא יעשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃ 40N 7 20 לכן בפרים תכירו אותם׃ 40N 7 21 לא כל האמר לי אדני אדני יבוא אל מלכות השמים כי אם העשה רצון אבי שבשמים׃ 40N 7 22 והיה ביום ההוא יאמרו רבים אלי אדנינו אדנינו הלא בשמך נבאנו ובשמך גרשנו שדים ובשמך עשינו גבורות רבות׃ 40N 7 23 אז אענה בם לאמר מעולם לא ידעתי אתכם סורו ממני פעלי האון׃ 40N 7 24 לכן כל השמע את דברי אלה ועשה אתם אדמהו לאיש חכם אשר בנה את ביתו על הסלע׃ 40N 7 25 וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויגעו בבית ההוא ולא נפל כי יסד על הסלע׃ 40N 7 26 וכל השמע את דברי אלה ולא יעשה אתם ידמה לאיש בער אשר בנה את ביתו על החול׃ 40N 7 27 וירד הגשם וישטפו הנהרות וישבו הרוחות ויפגעו בבית ההוא ויפל ותהי מפלתו גדולה׃ 40N 7 28 ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה וישתומם המון העם על תורתו׃ 40N 7 29 כי היה מלמד אותם כבעל גבורה ולא כסופרים׃ 40N 8 1 וירד מן ההר וילך אחריו המון עם רב׃ 40N 8 2 והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני׃ 40N 8 3 וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ומיד נרפאה צרעתו׃ 40N 8 4 ויאמר אליו ישוע ראה פן תספר לאיש כי אם לך לך והראה אל הכהן והקרב את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם׃ 40N 8 5 ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר׃ 40N 8 6 אדני הנה נערי נפל למשכב בביתי והוא נכה אברים ומענה עד מאד׃ 40N 8 7 ויאמר ישוע אליו אבא וארפאהו׃ 40N 8 8 ויען שר המאה ויאמר אדני נקלתי מבאך בצל קורתי אך דבר נא רק דבר ונרפא נערי׃ 40N 8 9 כי אנכי איש נתון תחת השלטון וגם יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃ 40N 8 10 וישמע ישוע ויתמה ויאמר אל ההלכים אחריו אמן אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ 40N 8 11 ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים׃ 40N 8 12 אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים׃ 40N 8 13 ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא׃ 40N 8 14 ויבא ישוע ביתה פטרוס וירא את חמותו נפלת למשכב כי אחזתה הקדחת׃ 40N 8 15 ויגע בידה ותרף ממנה הקדחת ותקם ותשרתם׃ 40N 8 16 ויהי לעת ערב ויביאו אליו רבים אחוזי שדים ויגרש את הרוחות בדבר וירפא את כל החולים׃ 40N 8 17 למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם׃ 40N 8 18 ויהי כראות ישוע המון עם רב סביבתיו ויצו לעבר משם אל עבר הים׃ 40N 8 19 ויגש אליו אחד הסופרים ויאמר אליו רבי אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃ 40N 8 20 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃ 40N 8 21 ואחר מן התלמידים אמר אליו אדני הניחה לי בראשונה ללכת ולקבר את אבי׃ 40N 8 22 ויאמר אליו ישוע לך אחרי והנח למתים לקבר את מתיהם׃ 40N 8 23 וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו׃ 40N 8 24 והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן׃ 40N 8 25 ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו׃ 40N 8 26 ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃ 40N 8 27 ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון׃ 40N 8 28 ויהי כבאו אל עבר הים אל ארץ הגרגשים ויפגשוהו שני אנשים אחוזי שדים יצאים מבתי הקברות והמה רגונים מאד עד אשר לא יכל איש לעבר בדרך ההוא׃ 40N 8 29 והנה הם צעקים לאמר מה לנו ולך ישוע בן האלהים הבאת הלם לענותנו בלא עתנו׃ 40N 8 30 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה הרחק מהם׃ 40N 8 31 ויתחננו אליו השדים לאמר אם תגרשנו שלחנו בעדר החזירים׃ 40N 8 32 ויאמר אליהם לכו לכם ויצאו ויבאו בעדר החזירים והנה השתער כל עדר החזירים מן המורד על הים וימותו במים׃ 40N 8 33 וינוסו הרעים ויבאו העירה ויגידו את הכל ואת אשר נעשה לאחוזי השדים׃ 40N 8 34 והנה כל העיר יצאה לקראת ישוע וכראותם אתו ויבקשו ממנו לעבר מגבולם׃ 40N 9 1 וירד באניה ויעבר ויבא אל עירו׃ 40N 9 2 והנה הם מביאים אליו איש נכה אברים והוא משכב על המטה ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים חזק בני נסלחו לך חטאתיך׃ 40N 9 3 והנה אנשים מן הסופרים אמרו בלבבם מגדף הוא׃ 40N 9 4 וירא ישוע את מחשבתם ויאמר למה תחשבו רעה בלבבכם׃ 40N 9 5 כי מה הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום התהלך׃ 40N 9 6 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים קום שא את מטתך ולך לך אל ביתך׃ 40N 9 7 ויקם וילך לביתו׃ 40N 9 8 והמון העם כראותם זאת השתוממו וישבחו את האלהים אשר נתן שלטן כזה לבני אדם׃ 40N 9 9 ויהי בעבר ישוע משם וירא איש ישב בבית המכס ושמו מתי ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריך׃ 40N 9 10 ויהי בהסבו בביתו והנה מוכסים וחטאים רבים באו ויסבו עם ישוע ותלמידיו׃ 40N 9 11 ויראו הפרושים ויאמרו אל תלמידיו מדוע עם המוכסים והחטאים אכל רבכם׃ 40N 9 12 וישמע זאת ישוע ויאמר אליהם החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החולים׃ 40N 9 13 ואתם צאו ולמדו מה הוא חסד חפצתי ולא זבח כי לא באתי לקרא את הצדיקים כי אם את החטאים לתשובה׃ 40N 9 14 ויגשו אליו תלמידי יוחנן ויאמרו מדוע אנחנו והפרושים צמים הרבה ותלמידיך אינם צמים׃ 40N 9 15 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה להתאבל בעוד החתן עמהם הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו׃ 40N 9 16 אין משים מטלית חדשה על שמלה בלה כי תנתק מלאתו מן השמלה ותרע הקריעה׃ 40N 9 17 ואין נותנים יין חדש בנאדות בלים פן יבקעו הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל נותנים את היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃ 40N 9 18 ויהי הוא מדבר אליהם את אלה והנה אחד השרים בא וישתחו לו ויאמר עתה זה מתה בתי בא נא ושים את ידך עליה ותחיה׃ 40N 9 19 ויקם ישוע וילך אחריו הוא ותלמידיו׃ 40N 9 20 והנה אשה זבת דם שתים עשרה שנה נגשה מאחריו ותגע בציצת בגדו׃ 40N 9 21 כי אמרה בלבה אך אם אגע בבגדו אושע׃ 40N 9 22 ויפן ישוע וירא אותה ויאמר חזקי בתי אמונתך הושיעה לך ותושע האשה מן השעה ההיא׃ 40N 9 23 ויבא ישוע אל בית השר וירא את המחללים בחלילים ואת העם ההומה ויאמר׃ 40N 9 24 סורו מפה כי לא מתה הילדה אך ישנה היא וישחקו לו׃ 40N 9 25 ויהי אחרי גרש העם ויבא הביתה ויאחז בידה ותקם הנערה׃ 40N 9 26 ותצא השמועה הזאת בכל הארץ ההיא׃ 40N 9 27 ויעבר ישוע משם וילכו אחריו שני אנשים עורים והמה צעקעם ואמרים חננו בן דוד׃ 40N 9 28 וכבואו הביתה נגשו אליו העורים ויאמר אליהם ישוע המאמינים אתם כי יש לאל ידי לעשות זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ 40N 9 29 ויגע בעיניהם ויאמר יעשה לכם כאמונתכם׃ 40N 9 30 ותפקחנה עיניהם ויגער בם ישוע ויאמר ראו פן יודע לאיש׃ 40N 9 31 והמה בצאתם השמיעו את שמעו בכל הארץ ההיא׃ 40N 9 32 המה יצאו והנה הביאו אליו איש אלם אחוז שד׃ 40N 9 33 וכאשר גרש השד וידבר האלם ויתמה המון האנשים ויאמרו מעולם לא נראתה כזאת בישראל׃ 40N 9 34 והפרושים אמרו על ידי שר השדים מגרש הוא את השדים׃ 40N 9 35 ויסב ישוע בכל הערים והכפרים וילמד בבתי כנסיותיהם ויבשר בשורת המלכות וירפא כל מחלה וכל מדוה בעם׃ 40N 9 36 ובראותו את ההמנים נכמרו רחמיו עליהם כי הם מתעלפים ונדחים כצאן אשר אין להם רעה׃ 40N 9 37 אז ידבר לתלמדידיו ויאמר רב הקציר והפעלים מעטים׃ 40N 9 38 לכן התחננו אל בעל הקציר לשלח פעלים לקצירו׃ 40N 10 1 ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃ 40N 10 2 ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃ 40N 10 3 פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃ 40N 10 4 שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃ 40N 10 5 את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃ 40N 10 6 כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ 40N 10 7 ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃ 40N 10 8 רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃ 40N 10 9 לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃ 40N 10 10 ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃ 40N 10 11 וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃ 40N 10 12 ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃ 40N 10 13 והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃ 40N 10 14 וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃ 40N 10 15 אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃ 40N 10 16 הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃ 40N 10 17 והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃ 40N 10 18 ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃ 40N 10 19 וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃ 40N 10 20 כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃ 40N 10 21 והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃ 40N 10 22 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ 40N 10 23 ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃ 40N 10 24 אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃ 40N 10 25 דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃ 40N 10 26 על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ 40N 10 27 את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃ 40N 10 28 ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃ 40N 10 29 הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃ 40N 10 30 ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃ 40N 10 31 לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃ 40N 10 32 הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ 40N 10 33 ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ 40N 10 34 אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃ 40N 10 35 כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃ 40N 10 36 ואיבי איש אנשי ביתו׃ 40N 10 37 האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃ 40N 10 38 ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃ 40N 10 39 המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃ 40N 10 40 המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃ 40N 10 41 המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃ 40N 10 42 והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃ 40N 11 1 ויהי ככלות ישוע לצות את שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולקרא בעריהם׃ 40N 11 2 ויוחנן שמע בבית הסהר את מעשי המשיח וישלח שנים מתלמידיו׃ 40N 11 3 ויאמר אליו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ 40N 11 4 ויען ישוע ויאמר להם לכו הגידו ליוחנן את אשר שמעתם וראיתם׃ 40N 11 5 עורים ראים ופסחים מתהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעין ומתים קמים ועניים מתבשרי ישועה הם׃ 40N 11 6 ואשרי אשר לא יכשל בי׃ 40N 11 7 המה הלכו להם וישוע החל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃ 40N 11 8 ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה הלבשים עדנים בבתי המלכים המה׃ 40N 11 9 ואם לא מה זה יצאתם לראות אם איש נביא הן אני אמר לכם כי גם גדול הוא מנביא׃ 40N 11 10 כי זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה רדכך לפניך׃ 40N 11 11 אמן אמר אני לכם לא קם בילודי אשה איש גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות השמים גדול הוא ממנו׃ 40N 11 12 ומימי יוחנן המטביל עד הנה מלכות השמים נתפשה בחזקה והמתחזקים יחטפוה׃ 40N 11 13 כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו׃ 40N 11 14 ואם תרצו לקבל הנה הוא אליה העתיד לבוא׃ 40N 11 15 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 40N 11 16 ואל מי אדמה את הדור הזה דומה הוא לילדים הישבים בשוקים וקראים לחבריהם לאמר׃ 40N 11 17 חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם׃ 40N 11 18 כי בא יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃ 40N 11 19 ויבא בן האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה׃ 40N 11 20 אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃ 40N 11 21 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר׃ 40N 11 22 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃ 40N 11 23 ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃ 40N 11 24 אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃ 40N 11 25 בעת ההיא ענה ישוע ואמר אודך אבי אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעוללים׃ 40N 11 26 הן אבי כי כן היה רצון לפניך׃ 40N 11 27 הכל נמסר לי מאת אבי ואין מכיר את הבן בלתי האב ואין מכיר את האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃ 40N 11 28 לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃ 40N 11 29 קבלו עליכם את עלי ולמדו ממני כי ענו ושפל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנפשתיכם׃ 40N 11 30 כי עלי נעים הוא וקל משאי׃ 40N 12 1 בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃ 40N 12 2 ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃ 40N 12 3 ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃ 40N 12 4 כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם׃ 40N 12 5 או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון׃ 40N 12 6 אבל אני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש׃ 40N 12 7 ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃ 40N 12 8 כי בן האדם הוא גם אדון השבת׃ 40N 12 9 ויעבר משם אל בית כנסתם׃ 40N 12 10 והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ 40N 12 11 ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃ 40N 12 12 ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃ 40N 12 13 ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃ 40N 12 14 ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃ 40N 12 15 וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃ 40N 12 16 ויצו אתם בגערה שלא יגלהו׃ 40N 12 17 למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃ 40N 12 18 הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃ 40N 12 19 לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃ 40N 12 20 קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט׃ 40N 12 21 ולשמו גוים ייחלו׃ 40N 12 22 אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃ 40N 12 23 וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד׃ 40N 12 24 והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃ 40N 12 25 וישוע ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב וכל עיר ובית הנחלקים על עצמם לא יכונו׃ 40N 12 26 והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃ 40N 12 27 ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃ 40N 12 28 אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃ 40N 12 29 או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃ 40N 12 30 כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר׃ 40N 12 31 על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃ 40N 12 32 וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא׃ 40N 12 33 או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃ 40N 12 34 ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃ 40N 12 35 האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃ 40N 12 36 ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃ 40N 12 37 כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃ 40N 12 38 ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃ 40N 12 39 ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃ 40N 12 40 כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃ 40N 12 41 אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה פה גדול מיונה׃ 40N 12 42 מלכת תימן תקום במשפט עם הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמה שלמה והנה פה גדול משלמה׃ 40N 12 43 והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצאנה׃ 40N 12 44 אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃ 40N 12 45 ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה׃ 40N 12 46 עודנו מדבר אל המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ מבקשים לדבר אתו׃ 40N 12 47 ויגד אליו הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃ 40N 12 48 ויען ויאמר אל האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃ 40N 12 49 ויט ידו על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃ 40N 12 50 כי כל אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי׃ 40N 13 1 ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ 40N 13 2 ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃ 40N 13 3 וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ 40N 13 4 ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ 40N 13 5 ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ 40N 13 6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ 40N 13 7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ 40N 13 8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ 40N 13 9 מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 40N 13 10 ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ 40N 13 11 ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃ 40N 13 12 כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ 40N 13 13 על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ 40N 13 14 ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ 40N 13 15 כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ 40N 13 16 ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃ 40N 13 17 כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃ 40N 13 18 לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃ 40N 13 19 כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃ 40N 13 20 והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃ 40N 13 21 אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃ 40N 13 22 והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ 40N 13 23 והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ 40N 13 24 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ 40N 13 25 ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃ 40N 13 26 וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ 40N 13 27 ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ 40N 13 28 ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ 40N 13 29 ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃ 40N 13 30 הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃ 40N 13 31 וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃ 40N 13 32 והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃ 40N 13 33 וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ 40N 13 34 כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃ 40N 13 35 למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ 40N 13 36 אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃ 40N 13 37 ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃ 40N 13 38 והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃ 40N 13 39 והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃ 40N 13 40 והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃ 40N 13 41 בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃ 40N 13 42 והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 40N 13 43 אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 40N 13 44 עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃ 40N 13 45 עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃ 40N 13 46 וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃ 40N 13 47 עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃ 40N 13 48 וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃ 40N 13 49 כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃ 40N 13 50 והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 40N 13 51 ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ 40N 13 52 ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃ 40N 13 53 ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃ 40N 13 54 ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃ 40N 13 55 הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃ 40N 13 56 ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃ 40N 13 57 ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃ 40N 13 58 ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃ 40N 14 1 בעת ההיא שמע הורדוס שר רבע המדינה את שמע ישוע׃ 40N 14 2 ויאמר אל נעריו זה הוא יוחנן המטביל והוא קם מן המתים על כן הגבורות פעלות בו׃ 40N 14 3 כי הורדוס תפש את יוחנן ויאסרהו וישימהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו׃ 40N 14 4 כי יוחנן אמר אליו לא נכון היתה לך לאשה׃ 40N 14 5 ויבקש המיתו אך ירא את ההמון כי לנביא חשבו אתו׃ 40N 14 6 ויהי ביום הלדת הורדוס ותרקד בת הורודיה בתוכם ותיטב בעיני הורדוס׃ 40N 14 7 וישבע לה ויאמר מה תשאל נפשך ואתן לך׃ 40N 14 8 ואמה שמה את הדברים בפיה ותשאל לאמר תנה לי פה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ 40N 14 9 ויעצב המלך אך בעבור השבועה והמסבים עמו צוה לתת לה׃ 40N 14 10 וישלח וישא את ראש יוחנן מעליו בבית הסהר׃ 40N 14 11 ויביאו את ראשו בקערה ויתנו לנערה ותביאהו אל אמה׃ 40N 14 12 ויגשו תלמידיו וישאו את גויתו ויקברוה וילכו ויגידו לישוע׃ 40N 14 13 ויהי כשמעו את זאת ויסר משם באניה אל מקום חרבה לבדד וישמעו המון העם וילכו אחריו ברגליהם מן הערים׃ 40N 14 14 ויצא ישוע וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם וירפא את החלשים אשר בהם׃ 40N 14 15 ויהי לפנות ערב ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו המקום חרב וגם נטה היום שלחה את המון העם וילכו אל הכפרים לקנות להם אכל׃ 40N 14 16 ויאמר אליהם אינם צריכים ללכת תנו אתם להם לאכל׃ 40N 14 17 ויאמרו אליו אין לנו פה כי אם חמשת ככרות לחם ושני דגים׃ 40N 14 18 ויאמר הביאום אלי הלם׃ 40N 14 19 ויצו את העם לשבת על הדשא ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס ויתן את הלחם לתלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ 40N 14 20 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שנים עשר סלים מלאים׃ 40N 14 21 והאכלים היו כחמשת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃ 40N 14 22 ויאץ ישוע בתלמידיו לרדת באניה לעבר לפניה אל עבר הים עד אשר ישלח את העם׃ 40N 14 23 ואחרי שלחו את העם עלה ההרה בדד להתפלל ויהי ערב והוא לבדו שמה׃ 40N 14 24 והאניה הלכה בתוך הים ותטרף מן הגלים כי הרוח לנגדה׃ 40N 14 25 ויהי באשמרת הרביעית ויבא אליהם ישוע מתהלך על פני הים׃ 40N 14 26 והתלמידים בראתם אותו מתהלך על פני הים נבהלו לאמר מראה רוח הוא ויצעקו מפחד׃ 40N 14 27 וידבר ישוע פתאם אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃ 40N 14 28 ויען פטרוס ויאמר אליו אם אתה הוא אדני צוה נא כי אבא אליך על המים׃ 40N 14 29 ויאמר בוא וירד פטרוס מן האניה ויתהלך על המים לבוא אל ישוע׃ 40N 14 30 ויהי כראתו את הרוח כי חזקה היא ויירא ויחל לטבע ויצעק לאמר אדני הושיעני׃ 40N 14 31 וימהר ישוע לשלח את ידו ויחזק בו ויאמר אליו קטן האמונה למה לחק לבך׃ 40N 14 32 הם עלו אל האניה והרוח שככה׃ 40N 14 33 ואנשי האניה נגשו וישתחוו לו לאמר באמת בן אלהים אתה׃ 40N 14 34 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר׃ 40N 14 35 ויכירו אתו אנשי המקום ההוא וישלחו אל כל סביבותיהם ויביאו אליו את כל החולים׃ 40N 14 36 ויבקשו ממנו כי יגעו רק בציצת בגדו וכל הנגעים נושעו׃ 40N 15 1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃ 40N 15 2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃ 40N 15 3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃ 40N 15 4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ 40N 15 5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃ 40N 15 6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃ 40N 15 7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃ 40N 15 8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ 40N 15 9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ 40N 15 10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃ 40N 15 11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃ 40N 15 12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃ 40N 15 13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃ 40N 15 14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃ 40N 15 15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃ 40N 15 16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃ 40N 15 17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃ 40N 15 18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃ 40N 15 19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃ 40N 15 20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃ 40N 15 21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃ 40N 15 22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃ 40N 15 23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ 40N 15 24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ 40N 15 25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ 40N 15 26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ 40N 15 27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃ 40N 15 28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃ 40N 15 29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃ 40N 15 30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃ 40N 15 31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃ 40N 15 32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ 40N 15 33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ 40N 15 34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ 40N 15 35 ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ 40N 15 36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ 40N 15 37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃ 40N 15 38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃ 40N 15 39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃ 40N 16 1 ויגשו הפרושים והצדוקים לנסותו וישאלו מאתו להראותם אות מן השמים׃ 40N 16 2 ויען ויאמר להם בערב תאמרו יום צח יהיה כי אדמו השמים׃ 40N 16 3 ובבקר תאמרו היום סער כי אדמו והתקדרו השמים חנפים אתם את פני השמים ידעתם לבחן ואתות העתים לא תוכלו׃ 40N 16 4 דור רע ומנאף בקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא ויעזבם וילך לו׃ 40N 16 5 וכבוא התלמידים אל עבר הים שכחו לקחת אתם לחם׃ 40N 16 6 ויאמר ישוע אליהם ראו והשמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃ 40N 16 7 ויחשבו בלבבם לאמר כי לא לקחנו אתנו לחם׃ 40N 16 8 וידע ישוע ויאמר אליהם קטני האמונה מה תחשבו בלבבכם כי לא לקחתם אתכם לחם׃ 40N 16 9 העוד לא תשכילו ולא תזכרו את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש וכמה סלים נשאתם׃ 40N 16 10 ואת שבע ככרות לחם לארבעת אלפי איש וכמה דודים נשאתם׃ 40N 16 11 איך לא תבינו כי לא על הלחם אמרתי אליכם השמרו לכם משאר הפרושים והצדוקים׃ 40N 16 12 אז הבינו כי לא אמר להשמר משאר הלחם כי אם מלמוד הפרושים והצדוקים׃ 40N 16 13 ויהי כבוא ישוע אל גלילות קיסרין של פילפוס וישאל את תלמידיו לאמר מה אמרים האנשים עלי מי הוא בן האדם׃ 40N 16 14 ויאמרו יש אמרים יוחנן המטביל הוא ואחרים אמרים אליהו ויש אמרים ירמיהו או אחד מן הנביאים׃ 40N 16 15 ויאמר אליהם ואתם מה תאמרו מי אני׃ 40N 16 16 ויען שמעון פטרוס ויאמר אתה הוא המשיח בן אלהים חיים׃ 40N 16 17 ויען ויאמר אליו אשריך שמעון בר יונה כי בשר ודם לא גלה לך את זאת כי אם אבי שבשמים׃ 40N 16 18 ואף אני אמר אליך כי אתה פטרוס ועל הסלע הזה אבנה את קהלתי ושערי שאול לא יגברו עליה׃ 40N 16 19 ואתן לך את מפתחות מלכות השמים וכל אשר תאסר על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתיר על הארץ מתר יהיה בשמים׃ 40N 16 20 אז צוה את התלמידים בגערה לבלתי הגיד לאיש כי הוא ישוע המשיח׃ 40N 16 21 מן העת ההיא החל ישוע להורות את תלמידיו שהוא צריך ללכת ירושלים ויענה הרבה בידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃ 40N 16 22 ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו לאמר חס לך אדני אל יהי לך כזאת׃ 40N 16 23 ויפן ויאמר לפטרוס סור מעלי השטן למכשול אתה לי כי אין לבך לדברי אלהים כי אם לדברי בני אדם׃ 40N 16 24 ויאמר ישוע אל תלמידיו איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ונשא את צלבו והלך אחרי׃ 40N 16 25 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני הוא ימצאנה׃ 40N 16 26 כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ונפשו תשחת או מה יתן האדם פדיון נפשו׃ 40N 16 27 כי עתיד בן האדם לבוא בכבוד אביו עם מלאכיו ואז ישלם לכל איש כמעשהו׃ 40N 16 28 אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את בן האדם בא במלכותו׃ 40N 17 1 ומקץ ששת ימים לקח לו ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן אחיו ויעלם בדד על הר גבוה׃ 40N 17 2 וישתנה לעיניהם ויזהירו פניו כשמש ובגדיו כאור הלבינו׃ 40N 17 3 והנה נראו אליהם משה ואליהו מדברים אתו׃ 40N 17 4 ויען פטרוס ויאמר אל ישוע אדני טוב היותנו פה אם תחפץ נעשה נא פה שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃ 40N 17 5 עודנו מדבר והנה ענן אור הצל עליהם והנה קול מתוך הענן אמר זה בני ידידי אשר רציתי בו אליו תשמעון׃ 40N 17 6 ויהי כשמע התלמידים ויפלו על פניהם וייראו מאד׃ 40N 17 7 ויגש ישוע ויגע בם ויאמר קומו ואל תיראו׃ 40N 17 8 וישאו עיניהם ולא ראו איש בלתי את ישוע לבדו׃ 40N 17 9 וברדתם מן ההר צוה ישוע אתם לאמר לא תגידו לאיש את דבר המראה עד אם קם בן האדם מעם המתים׃ 40N 17 10 וישאלהו תלמידיו לאמר למה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ 40N 17 11 ויען ישוע ויאמר אליהם הנה אליהו בא בראשונה והשיב את הכל׃ 40N 17 12 אבל אמר אני לכם כי אליהו כבר בא ולא הכירהו ויעשו בו כרצונם וכן גם בן האדם יענה על ידם׃ 40N 17 13 אז הבינו התלמידים כי על יוחנן המטביל דבר אליהם׃ 40N 17 14 ויהי כבואם אל המון העם ויגש אליו איש ויכרע על ברכיו לנגדו׃ 40N 17 15 ויאמר אדני רחם נא על בני כי מכה ירח הוא וחליו רע כי פעמים רבות הוא נפל באש ופעמים רבות אל תוך המים׃ 40N 17 16 ואביא אתו אל תלמידיך ולא יכלו לרפא לו׃ 40N 17 17 ויען ישוע ויאמר הוי דור בלתי מאמין ופתלתל עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אותו אלי הנה׃ 40N 17 18 ויגער בו ישוע ויצא השד ממנו וירפא הנער מן השעה ההיא׃ 40N 17 19 ויגשו התלמידים אל ישוע והוא לבדו ויאמרו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃ 40N 17 20 ויאמר ישוע אליהם מפני אשר אינכם מאמינים כי אמן אמר אני לכם אם יש לכם אמונה כגרגר החרדל ואמרתם אל ההר הזה העתק מזה שמה ונעתק ממקומו ואין דבר אשר יבצר מכם׃ 40N 17 21 אבל המין הזה לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃ 40N 17 22 ויהי בהתהלכם בארץ הגליל ויאמר אליהם ישוע עתיד בן האדם להמסר בידי אנשים׃ 40N 17 23 ויהרגהו וביום השלישי קום יקום ויתעצבו מאד׃ 40N 17 24 ויהי כבואם אל כפר נחום ויגשו אל פטרוס גבי מחצית השקל ויאמרו הלא יתן רבכם את מחצית השקל׃ 40N 17 25 ויאמר הן ובבואו הביתה קדם אתו ישוע לשאל מה דעתך שמעון מלכי הארץ ממי יקחו מכס ומס מאת בניהם או מאת הזרים׃ 40N 17 26 ויאמר פטרוס אליו מאת הזרים ויאמר לו ישוע אם כן אפוא הבנים חפשים המה׃ 40N 17 27 אך למען לא נהיה להם למכשול לך אל הים והשלכת אל תוכו חכה ואת הדג הראשון אשר יעלה שאהו וכאשר תפתח את פיו תמצא בו אסתירא אותו קח לך ונתת להם בעדי ובעדך׃ 40N 18 1 בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים׃ 40N 18 2 ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם׃ 40N 18 3 ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים׃ 40N 18 4 לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃ 40N 18 5 וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל׃ 40N 18 6 וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים׃ 40N 18 7 אוי לעולם מפני המכשלים כי המכשלים צריכים לבוא אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול׃ 40N 18 8 ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם׃ 40N 18 9 ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם׃ 40N 18 10 ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים׃ 40N 18 11 כי בא בן האדם להושיע את האבד׃ 40N 18 12 מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה׃ 40N 18 13 והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו׃ 40N 18 14 כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה׃ 40N 18 15 וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך׃ 40N 18 16 ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר׃ 40N 18 17 ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס׃ 40N 18 18 אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים׃ 40N 18 19 ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים׃ 40N 18 20 כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאספו בשמי שם אני בתוכם׃ 40N 18 21 ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים׃ 40N 18 22 ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע׃ 40N 18 23 על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃ 40N 18 24 וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃ 40N 18 25 ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם׃ 40N 18 26 ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך׃ 40N 18 27 ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב׃ 40N 18 28 ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃ 40N 18 29 ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל׃ 40N 18 30 והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו׃ 40N 18 31 וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה׃ 40N 18 32 ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני׃ 40N 18 33 הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃ 40N 18 34 ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃ 40N 18 35 ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃ 40N 19 1 ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויסע מן הגליל ויבא אל גבול יהודה בעבר הירדן׃ 40N 19 2 וילכו אחריו המון עם רב וירפאם שם׃ 40N 19 3 ויגשו אליו הפרושים לנסותו לאמר היוכל איש לשלח את אשתו על כל דבר׃ 40N 19 4 ויען ויאמר אליהם הלא קראתם כי עשה בראשית זכר ונקבה עשה אתם׃ 40N 19 5 ואמר על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃ 40N 19 6 אם כן אינם עוד שנים כי אם בשר אחד לכן את אשר חבר האלהים אל יפרידנו האדם׃ 40N 19 7 ויאמרו אליו ולמה זה צוה משה לתת לה ספר כריתת ולשלחה׃ 40N 19 8 ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם הניח לכם משה לשלח את נשיכם אך מראש לא היתה ככה׃ 40N 19 9 ואני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות ולקח לו אחרת נאף הוא והלקח את הגרושה נאף הוא׃ 40N 19 10 ויאמרו אליו התלמידים אם ככה הוא ענין איש ואשתו לא טוב לקחת אשה׃ 40N 19 11 ויאמר אליהם לא יוכל כל אדם קבל את הדבר הזה כי אם אלה אשר נתן להם להבין׃ 40N 19 12 יש סריסים אשר נולדו כן מבטן אמם ויש סריסים המסרסים על ידי אדם ויש סריסים אשר סרסו את עצמם למען מלכות השמים מי שיוכל לקבל יקבל׃ 40N 19 13 אז יביאו אליו ילדים למען ישים עליהם את ידיו ויתפלל עליהם ויגערו בם התלמידים׃ 40N 19 14 והוא ישוע אמר הניחו לילדים ואל תמנעום מבוא אלי כי לאלה מלכות השמים׃ 40N 19 15 וישם את ידיו עליהם ויעבר משם׃ 40N 19 16 והנה איש נגש אליו ויאמר רבי הטוב אי זה הטוב אשר אעשנו לקנות חיי עולמים׃ 40N 19 17 ויאמר אליו מה תקראני טוב אין טוב כי אם אחד האלהים ואם חפצך לבוא אל החיים שמר את המצות׃ 40N 19 18 ויאמר אליו מה הנה ויאמר ישוע אלה הן לא תרצח לא תנאף לא תגנב לא תענה עד שקר׃ 40N 19 19 כבד את אביך ואת אמך ואהבת לרעך כמוך׃ 40N 19 20 ויאמר אליו הבחור את כל אלה שמרתי מנעורי ומה חסרתי עוד׃ 40N 19 21 ויאמר ישוע אליו אם חפצך להיות שלם לך מכר את רכשך ותן לעניים והיה לך אוצר בשמים ושוב הלם ולך אחרי׃ 40N 19 22 ויהי כשמע הבחור את הדבר הזה וילך משם נעצב כי היו לו נכסים רבים׃ 40N 19 23 ויאמר ישוע אל תלמידיו אמן אמר אני לכם קשה לעשיר לבוא אל מלכות השמים׃ 40N 19 24 ועוד אני אמר לכם כי נקל לגמל לעבר דרך נקב המחט מבא עשיר אל מלכות האלהים׃ 40N 19 25 והתלמידים כשמעם זאת השתוממו מאד ויאמרו מי אפוא יוכל להושע׃ 40N 19 26 ויבט בן ישוע ויאמר להם מבני אדם יפלא הדבר אבל מהאלהים לא יפלא כל דבר׃ 40N 19 27 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך מה יהיה לנו׃ 40N 19 28 ויאמר ישוע אליהם אמן אמר אני לכם אתם ההלכים אחרי בהתחדש הבריאה כאשר ישב בן האדם על כסא כבודו תשבו גם אתם על שנים עשר כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃ 40N 19 29 וכל איש אשר עזב את בתיו ואת אחיו ואת אחיותיו ואת אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת שדותיו למען שמי הוא יקח מאה שערים וחיי עולמים יירש׃ 40N 19 30 ואולם רבים מן הראשונים אשר יהיו אחרונים ומן האחרונים יהיו ראשונים׃ 40N 20 1 כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃ 40N 20 2 והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃ 40N 20 3 ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃ 40N 20 4 ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃ 40N 20 5 ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃ 40N 20 6 ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃ 40N 20 7 ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃ 40N 20 8 ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃ 40N 20 9 ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃ 40N 20 10 ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃ 40N 20 11 ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃ 40N 20 12 אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃ 40N 20 13 ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃ 40N 20 14 קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃ 40N 20 15 הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃ 40N 20 16 ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ 40N 20 17 ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃ 40N 20 18 הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃ 40N 20 19 ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃ 40N 20 20 אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃ 40N 20 21 ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃ 40N 20 22 ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃ 40N 20 23 ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃ 40N 20 24 ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃ 40N 20 25 וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃ 40N 20 26 ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃ 40N 20 27 והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃ 40N 20 28 כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃ 40N 20 29 ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃ 40N 20 30 והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃ 40N 20 31 ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃ 40N 20 32 ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃ 40N 20 33 ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃ 40N 20 34 ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃ 40N 21 1 ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃ 40N 21 2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃ 40N 21 3 וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃ 40N 21 4 וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃ 40N 21 5 אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃ 40N 21 6 וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃ 40N 21 7 ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃ 40N 21 8 ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃ 40N 21 9 והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃ 40N 21 10 ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃ 40N 21 11 ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃ 40N 21 12 ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ 40N 21 13 ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃ 40N 21 14 ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃ 40N 21 15 ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃ 40N 21 16 ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃ 40N 21 17 ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃ 40N 21 18 ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃ 40N 21 19 וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃ 40N 21 20 ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃ 40N 21 21 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃ 40N 21 22 וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃ 40N 21 23 ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃ 40N 21 24 ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ 40N 21 25 טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃ 40N 21 26 אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃ 40N 21 27 ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ 40N 21 28 אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃ 40N 21 29 ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃ 40N 21 30 ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃ 40N 21 31 מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃ 40N 21 32 כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃ 40N 21 33 משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃ 40N 21 34 ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃ 40N 21 35 ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃ 40N 21 36 ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃ 40N 21 37 ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃ 40N 21 38 ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃ 40N 21 39 ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃ 40N 21 40 והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃ 40N 21 41 ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃ 40N 21 42 ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ 40N 21 43 על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃ 40N 21 44 והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃ 40N 21 45 ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃ 40N 21 46 ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃ 40N 22 1 ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃ 40N 22 2 דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃ 40N 22 3 וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ 40N 22 4 ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃ 40N 22 5 והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃ 40N 22 6 והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ 40N 22 7 ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃ 40N 22 8 אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃ 40N 22 9 לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ 40N 22 10 ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃ 40N 22 11 ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ 40N 22 12 ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ 40N 22 13 ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 40N 22 14 כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ 40N 22 15 וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃ 40N 22 16 וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃ 40N 22 17 לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ 40N 22 18 וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃ 40N 22 19 הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ 40N 22 20 ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ 40N 22 21 ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ 40N 22 22 וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃ 40N 22 23 ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃ 40N 22 24 רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃ 40N 22 25 ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃ 40N 22 26 וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃ 40N 22 27 ואחרי כלם מתה גם האשה׃ 40N 22 28 ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃ 40N 22 29 ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃ 40N 22 30 כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃ 40N 22 31 ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃ 40N 22 32 אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃ 40N 22 33 וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃ 40N 22 34 והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃ 40N 22 35 ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃ 40N 22 36 רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃ 40N 22 37 ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃ 40N 22 38 זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ 40N 22 39 והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ 40N 22 40 בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃ 40N 22 41 ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃ 40N 22 42 מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃ 40N 22 43 ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃ 40N 22 44 נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ 40N 22 45 ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃ 40N 22 46 ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃ 40N 23 1 אז ידבר ישוע אל המון העם ואל תלמידיו לאמר׃ 40N 23 2 על כסא משה ישבו הסופרים והפרושים׃ 40N 23 3 לכן כל אשר יאמרו לכם תשמרו לעשות אך כמעשיהם לא תעשו כי אמרים הם ואינם עשים׃ 40N 23 4 כי אסרים משאת כבדים ועמסים על שכם האנשים ולא יאבו להניעם אף באצבעם׃ 40N 23 5 ועשים את כל מעשיהם להראות בהם לבני אדם כי מרחיבים את תפליהם ומגדילים את ציציותיהם׃ 40N 23 6 ואהבים את הסבת הראש בסעודות ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות׃ 40N 23 7 ואת שאלות שלומם בשוקים ואת אשר יקראו להם בני האדם רבי רבי׃ 40N 23 8 אולם אתם אל תקראו רבי כי אחד הוא רבכם המשיח ואתם אחים כלכם׃ 40N 23 9 ואל תקראו אב לאיש מכם על האדמה כי אחד הוא אביכם אשר בשמים׃ 40N 23 10 גם אל תקראו מנהיגים כי אחד הוא מנהיגכם המשיח׃ 40N 23 11 והגדול בכם יהי לכם למשרת׃ 40N 23 12 כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃ 40N 23 13 אך אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סגרים אתם לפני האדם את מלכות השמים הן אתם לא תבאו בה ואת הבאים לא תניחו לבוא׃ 40N 23 14 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בלעים אתם את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עין תחת זאת משפט על יתר תקחו׃ 40N 23 15 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי סובבים אתם בים וביבשה למען גיר גר אחד וכי יתגיר תעשו אותו לבן גיהנם כפלים יותר מכם׃ 40N 23 16 אוי לכם מנהלים עורים האמרים הנשבע בהיכל אין זאת מאומה והנשבע בזהב ההיכל יאשם׃ 40N 23 17 אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הזהב או ההיכל המקדש את הזהב׃ 40N 23 18 ואמרתם הנשבע במזבח אין מאומה והנשבע בקרבן אשר עליו יאשם׃ 40N 23 19 אתם הכסילים והעורים כי מה הוא הגדול אם הקרבן או המזבח המקדש את הקרבן׃ 40N 23 20 לכן הנשבע במזבח נשבע בו ובכל אשר עליו׃ 40N 23 21 והנשבע בהיכל נשבע בו ובשוכן בתוכו׃ 40N 23 22 והנשבע בשמים נשבע בכסא אלהים ובישב עליו׃ 40N 23 23 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מעשרים אתם את המנתא ואת השבת ואת הכמן ותניחו את החמורות בתורה את המשפט ואת החסד ואת האמונה והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃ 40N 23 24 מנהלים עורים המסננים את היתוש ובלעים את הגמל׃ 40N 23 25 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי מטהרים אתם פני הכוס והקערה מחוץ ותוכן מלא גזל ופריצות׃ 40N 23 26 פרוש עור טהר בראשונה את תוך הכוס למען תטהר גם מחוץ׃ 40N 23 27 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי דמים אתם לקברים המסידים הנראים נאים מחוץ ותוכם מלא עצמות מתים וכל טמאה׃ 40N 23 28 ככה גם אתם מחוץ נראים כצדיקים אל בני אדם ותוככם מלא חנפה ואון׃ 40N 23 29 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי בונים אתם את קברי הנביאים ותיפו את מצבות קברות הצדיקים׃ 40N 23 30 ואמרתם אם היינו בימי אבותינו לא היתה ידנו עמהם לשפך דם הנביאים׃ 40N 23 31 ובכן תעידו על נפשכם כי בנים אתם לרוצחי הנביאים׃ 40N 23 32 אף אתם מלאו סאת אבותיכם׃ 40N 23 33 נחשים אתם ילדי הצפעונים איכה תמלטו מדין גיהנם׃ 40N 23 34 לכן הנני שלח לכם נביאים וחכמים וסופרים ומהם תהרגו ותצלבו ומהם תכו בשוטים בבתי כנסיותיכם ותרדפום מעיר לעיר׃ 40N 23 35 למען יבא עליכם כל דם נקי הנשפך בארץ מדם הבל הצדיק עד דם זכריה בן ברכיה אשר רצחתם אותו בין ההיכל ולמזבח׃ 40N 23 36 אמן אמר אני לכם בא יבא כל אלה על הדור הזה׃ 40N 23 37 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את השלוחים אליה כמה פעמים רציתי לקבץ את בניך כתרנגלת המקבצת את אפרחיה תחת כנפיה ולא אביתם׃ 40N 23 38 הנה ביתכם יעזב לכם שמם׃ 40N 23 39 כי אני אמר לכם ראה לא תראוני מעתה עד אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃ 40N 24 1 ויצא ישוע מן המקדש ללכת לדרכו ויגשו תלמידיו להראותו את בניני המקדש׃ 40N 24 2 ויען ישוע ויאמר אליהם הראיתם את כל אלה אמן אמר אני לכם לא תשאר פה אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ 40N 24 3 וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא אות בואך ואות קץ העולם׃ 40N 24 4 ויען ישוע ויאמר להם ראו פן יתעה אתכם איש׃ 40N 24 5 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים׃ 40N 24 6 ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו פן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ׃ 40N 24 7 כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה׃ 40N 24 8 וכל אלה רק ראשית החבלים׃ 40N 24 9 אז ימסרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃ 40N 24 10 ואז יכשלו רבים ומסרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו׃ 40N 24 11 ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים׃ 40N 24 12 ומפני אשר ירבה הרשע תפוג אהבת רבים׃ 40N 24 13 והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ 40N 24 14 ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ׃ 40N 24 15 לכן כאשר תראו שקוץ משמם האמור על ידי דניאל הנביא עומד במקום קדש הקרא יבין׃ 40N 24 16 אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ 40N 24 17 ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו׃ 40N 24 18 ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו׃ 40N 24 19 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם׃ 40N 24 20 אך התפללו אשר מנוסתכם לא תהיה בחרף ולא בשבת׃ 40N 24 21 כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ 40N 24 22 ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם׃ 40N 24 23 וכי יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה פה המשיח או הנו שם אל תאמינו׃ 40N 24 24 כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את הבחירים אם יוכלו׃ 40N 24 25 הנה מראש הגדתי לכם׃ 40N 24 26 לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו׃ 40N 24 27 כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה גם בואו של בן האדם׃ 40N 24 28 כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים׃ 40N 24 29 ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ 40N 24 30 אז אות בן האדם יראה בשמים וספדו כל משפחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב׃ 40N 24 31 וישלח את מלאכיו בקול שופר גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים׃ 40N 24 32 למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃ 40N 24 33 כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃ 40N 24 34 אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃ 40N 24 35 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ 40N 24 36 אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃ 40N 24 37 וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם׃ 40N 24 38 כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃ 40N 24 39 ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃ 40N 24 40 אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב׃ 40N 24 41 שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב׃ 40N 24 42 לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃ 40N 24 43 ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃ 40N 24 44 לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃ 40N 24 45 מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו׃ 40N 24 46 אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן׃ 40N 24 47 אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו׃ 40N 24 48 ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃ 40N 24 49 ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים׃ 40N 24 50 בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃ 40N 24 51 וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 40N 25 1 אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃ 40N 25 2 חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃ 40N 25 3 הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃ 40N 25 4 והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃ 40N 25 5 וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃ 40N 25 6 ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃ 40N 25 7 אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃ 40N 25 8 ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃ 40N 25 9 ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃ 40N 25 10 ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃ 40N 25 11 ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃ 40N 25 12 ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃ 40N 25 13 לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃ 40N 25 14 כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃ 40N 25 15 ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃ 40N 25 16 וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃ 40N 25 17 וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃ 40N 25 18 אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃ 40N 25 19 ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃ 40N 25 20 ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃ 40N 25 21 ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ 40N 25 22 ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃ 40N 25 23 ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ 40N 25 24 ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃ 40N 25 25 ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃ 40N 25 26 ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃ 40N 25 27 לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃ 40N 25 28 על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃ 40N 25 29 כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃ 40N 25 30 ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ 40N 25 31 והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃ 40N 25 32 ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃ 40N 25 33 והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃ 40N 25 34 אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃ 40N 25 35 כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃ 40N 25 36 ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃ 40N 25 37 וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃ 40N 25 38 ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃ 40N 25 39 ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃ 40N 25 40 והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃ 40N 25 41 ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃ 40N 25 42 כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃ 40N 25 43 גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃ 40N 25 44 וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃ 40N 25 45 אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃ 40N 25 46 וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃ 40N 26 1 ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃ 40N 26 2 אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ 40N 26 3 ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ 40N 26 4 ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ 40N 26 5 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ 40N 26 6 ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃ 40N 26 7 ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃ 40N 26 8 ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃ 40N 26 9 כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃ 40N 26 10 וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃ 40N 26 11 כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃ 40N 26 12 כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃ 40N 26 13 אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃ 40N 26 14 וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃ 40N 26 15 ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃ 40N 26 16 ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃ 40N 26 17 ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃ 40N 26 18 ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃ 40N 26 19 ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃ 40N 26 20 ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃ 40N 26 21 ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃ 40N 26 22 ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃ 40N 26 23 ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃ 40N 26 24 הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃ 40N 26 25 ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃ 40N 26 26 ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃ 40N 26 27 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃ 40N 26 28 כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃ 40N 26 29 ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃ 40N 26 30 ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ 40N 26 31 אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ 40N 26 32 ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃ 40N 26 33 ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃ 40N 26 34 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃ 40N 26 35 ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃ 40N 26 36 אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃ 40N 26 37 ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃ 40N 26 38 ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃ 40N 26 39 וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃ 40N 26 40 ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃ 40N 26 41 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃ 40N 26 42 ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃ 40N 26 43 ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃ 40N 26 44 ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃ 40N 26 45 ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃ 40N 26 46 קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃ 40N 26 47 עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃ 40N 26 48 והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃ 40N 26 49 ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃ 40N 26 50 ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃ 40N 26 51 והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ 40N 26 52 ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃ 40N 26 53 או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃ 40N 26 54 ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃ 40N 26 55 בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃ 40N 26 56 וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃ 40N 26 57 והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃ 40N 26 58 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃ 40N 26 59 והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ 40N 26 60 ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃ 40N 26 61 ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃ 40N 26 62 ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃ 40N 26 63 וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃ 40N 26 64 ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ 40N 26 65 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃ 40N 26 66 מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃ 40N 26 67 וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃ 40N 26 68 ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃ 40N 26 69 ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃ 40N 26 70 ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃ 40N 26 71 ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃ 40N 26 72 ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃ 40N 26 73 וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃ 40N 26 74 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃ 40N 26 75 ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃ 40N 27 1 ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃ 40N 27 2 ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃ 40N 27 3 וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃ 40N 27 4 חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה׃ 40N 27 5 וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃ 40N 27 6 ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃ 40N 27 7 ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים׃ 40N 27 8 על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃ 40N 27 9 אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃ 40N 27 10 ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃ 40N 27 11 וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃ 40N 27 12 וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר׃ 40N 27 13 ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך׃ 40N 27 14 ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃ 40N 27 15 ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃ 40N 27 16 ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא׃ 40N 27 17 ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח׃ 40N 27 18 כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו׃ 40N 27 19 ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום׃ 40N 27 20 והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע׃ 40N 27 21 ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא׃ 40N 27 22 ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃ 40N 27 23 ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב׃ 40N 27 24 ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו׃ 40N 27 25 ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃ 40N 27 26 אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ 40N 27 27 ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד׃ 40N 27 28 ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני׃ 40N 27 29 וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ 40N 27 30 וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃ 40N 27 31 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃ 40N 27 32 ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃ 40N 27 33 ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃ 40N 27 34 ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃ 40N 27 35 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ 40N 27 36 וישבו שמה וישמרו אותו׃ 40N 27 37 וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃ 40N 27 38 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃ 40N 27 39 והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃ 40N 27 40 ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃ 40N 27 41 וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃ 40N 27 42 את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃ 40N 27 43 בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃ 40N 27 44 וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃ 40N 27 45 ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ 40N 27 46 וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃ 40N 27 47 ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃ 40N 27 48 וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃ 40N 27 49 ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃ 40N 27 50 וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃ 40N 27 51 והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃ 40N 27 52 והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃ 40N 27 53 ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃ 40N 27 54 ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃ 40N 27 55 ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃ 40N 27 56 ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃ 40N 27 57 ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע׃ 40N 27 58 ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו׃ 40N 27 59 ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃ 40N 27 60 וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו׃ 40N 27 61 ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר׃ 40N 27 62 ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס׃ 40N 27 63 ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃ 40N 27 64 לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה׃ 40N 27 65 ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם׃ 40N 27 66 וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר׃ 40N 28 1 ואחרי מוצאי השבת כשהאיר לאחד בשבת באה מרים המגדלית ומרים האחרת לראות את הקבר׃ 40N 28 2 והנה רעש גדול היה כי מלאך יהוה ירד מן השמים ויגש ויגל את האבן מן הפתח וישב עליה׃ 40N 28 3 ויהי מראהו כברק ולבושו לבן כשלג׃ 40N 28 4 ומפחדו נבהלו השמרים ויהיו כמתים׃ 40N 28 5 ויען המלאך ויאמר אל הנשים אתן אל תיראן הן ידעתי כי את ישוע הנצלב אתן מבקשות׃ 40N 28 6 איננו פה כי קם כאשר אמר באנה ראינה את המקום אשר שכב שם האדון׃ 40N 28 7 ומהרתן ללכת ואמרתן אל תלמידיו כי קם מן המתים והנה הוא הולך לפניכם הגלילה ושם תראהו הנה אמרתי לכן׃ 40N 28 8 ותמהרנה לצאת מן הקבר ביראה ובשמחה גדולה ותרצנה להגיד לתלמידיו׃ 40N 28 9 הנה הלכות להגיד לתלמידיו והנה ישוע נקרה אליהן ויאמר שלום לכן ותגשנה ותאחזנה ברגליו ותשתחוין לו׃ 40N 28 10 ויאמר אליהן ישוע אל תיראן לכנה והגדן לאחי וילכו הגלילה ושם יראוני׃ 40N 28 11 ויהי בלכתן והנה אנשים מן המשמר באו העירה ויגידו לראשי הכהנים את כל הנעשה׃ 40N 28 12 ויקהלו עם הזקנים ויתיעצו ויתנו כסף לרב אל אנשי הצבא לאמר׃ 40N 28 13 אמרו כי באו תלמידיו לילה ויגנבו אותו בהיותנו ישנים׃ 40N 28 14 ואם ישמע הדבר לפני ההגמון אנחנו נפיסהו והייתם בלי פחד׃ 40N 28 15 ויקחו את הכסף ויעשו כאשר למדו ותצא השמועה הזאת בין היהודים עד היום הזה׃ 40N 28 16 ועשתי עשר התלמידים הלכו הגלילה אל ההר אשר צום ישוע׃ 40N 28 17 ויהי כראותם אתו וישתחוו לו ומקצתם נחלקו בלבם׃ 40N 28 18 ויגש ישוע וידבר אליהם לאמר נתן לי כל שלטן בשמים ובארץ׃ 40N 28 19 לכו ועשו לתלמידים את כל הגוים וטבלתם אתם לשם האב והבן ורוח הקדש׃ 40N 28 20 ולמדתם אתם לשמר את כל אשר צויתי אתכם והנה אנכי אתכם כל הימים עד קץ העולם אמן׃ 41N 1 1 ראשית בשורת ישוע המשיח בן האלהים׃ 41N 1 2 ככתוב בנביאים הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃ 41N 1 3 קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ 41N 1 4 ויהי יוחנן טבל במדבר וקורא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃ 41N 1 5 ותצא אליו כל ארץ יהודה ובני ירושלים ויטבלו כלם על ידו בנהר הירדן מתודים את חטאתם׃ 41N 1 6 ויוחנן לבוש שער גמלים ואזור עור במתניו ואכל חגבים ודבש היער׃ 41N 1 7 ויקרא לאמר בוא יבא אחרי החזק ממני אשר אינני כדי לכרע ולהתיר את שרוך נעליו׃ 41N 1 8 אנכי טבלתי אתכם במים והוא יטבל אתכם ברוח הקדש׃ 41N 1 9 ויהי בימים ההם ויבא ישוע מנצרת אשר בגליל ויטבל על ידי יוחנן בירדן׃ 41N 1 10 ויהי אך עלה עלה מן המים וירא את השמים נבקעים והרוח כיונה ירדת עליו׃ 41N 1 11 ויהי קול מן השמים אתה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃ 41N 1 12 ואחרי כן הוציאו הרוח המדברה׃ 41N 1 13 ויהי שם במדבר ארבעים יום והשטן נסהו ויהי עם החיות והמלאכים שרתוהו׃ 41N 1 14 ואחרי אשר הסגר יוחנן בא ישוע הגלילה ויקרא את בשורת מלכות האלהים לאמר׃ 41N 1 15 מלאה העת והגיעה מלכות האלהים שובו והאמינו בבשורה׃ 41N 1 16 ויהי בהתהלכו על יד ים הגליל וירא את שמעון ואת אנדרי אחי שמעון פרשים מצודה בים כי דיגים היו׃ 41N 1 17 ויאמר אליהם ישוע לכו אחרי ואשימכם לדיגי אנשים׃ 41N 1 18 ויעזבו מהר את מכמרתיהם וילכו אחריו׃ 41N 1 19 ויהי כעברו מעט משם וירא את יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחיו וגם המה באניה מתקנים את המכמרות׃ 41N 1 20 ויקרא מהרה אליהם ויעזבו את זבדי אביהם באניה עם השכירים וילכו אחריו׃ 41N 1 21 ויבאו אל כפר נחום וימהר לבוא בשבת לבית הכנסת וילמד׃ 41N 1 22 וישתוממו על תורתו כי היה מלמדם כבעל גבורה ולא כספרים׃ 41N 1 23 ואיש היה בבית כנסתם אשר רוח טמאה בו ויצעק לאמר׃ 41N 1 24 אהה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתי מי אתה קדוש האלהים׃ 41N 1 25 ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו׃ 41N 1 26 ויסחבהו רוח הטמאה ויצעק בקול גדול ויצא ממנו׃ 41N 1 27 ויבהלו כלם וישאלו איש את רעהו לאמר מה זאת מה היא התורה החדשה אשר אף לרוחות הטמאה בגבורה הוא מצוה והנה שמעות לו׃ 41N 1 28 ויצא שמעו מהר בכל מקמות ארץ הגליל׃ 41N 1 29 ויהי אחרי צאתם מבית הכנסת ויבאו ביתה שמעון ואנדרי המה ויעקב ויוחנן עמם׃ 41N 1 30 וחמות שמעון שכבה אחוזת הקדחת וימהרו לדבר אליו עליה׃ 41N 1 31 ויגש ויאחז בידה ויקימה ותרף ממנה הקדחת פתאם ותשרת אותם׃ 41N 1 32 ויהי בערב כבוא השמש ויביאו אליו את כל החולים ואת אחוזי השדים׃ 41N 1 33 וכל העיר נאספו יחדו פתח הבית׃ 41N 1 34 וירפא רבים אשר היו חולים חליים שונים ויגרש שדים הרבה ולא נתן את השדים לדבר כי ידעהו׃ 41N 1 35 וישכם ממחרת בעוד לילה ויצא וילך אל מקום חרבה ויתפלל שם׃ 41N 1 36 וירדפו אחריו שמעון והאנשים אשר אתו׃ 41N 1 37 וימצאהו ויאמרו אליו הנה כלם מבקשים אותך׃ 41N 1 38 ויאמר אליהם נעברה מזה אל ערי הפרזות הקרבות ואקרא גם שם כי בעבור זאת יצאתי׃ 41N 1 39 ויהי קרא בבתי כנסיותיהם בכל הגליל ויגרש את השדים׃ 41N 1 40 ויבוא אליו איש מצרע ויתחנן אליו ויכרע על ברכיו ויאמר לו אם תרצה תוכל לטהרני׃ 41N 1 41 וירחם עליו וישלח את ידו ויגע בו ויאמר רצה אנכי טהר׃ 41N 1 42 עודנו מדבר והצרעת סרה ממנו ויטהר׃ 41N 1 43 ויגער בו וימהר להוציאו החוצה׃ 41N 1 44 ויאמר אליו ראה אל תספר דבר לאיש כי אם לך הראה אל הכהן והקרב על טהרתך את אשר צוה משה לעדות להם׃ 41N 1 45 אך הוא בצאתו החל לקרא הרבה ולהשמיע הדבר עד אשר לא יכל לבוא עוד אל עיר בגלוי כי אם היה ישב מחוץ לעיר במקמות חרבה ויבאו אליו מכל עבריו׃ 41N 2 1 ויהי מקץ ימים בשובו אל כפר נחום וישמעו כי הוא בבית׃ 41N 2 2 ויאספו רבים מהרה עד אפס מקום לעמד אף מחוץ לפתח וידבר אליהם את הדבר׃ 41N 2 3 ויבאו אליו אנשים נשאים איש נכה אברים וישאהו בארבעה׃ 41N 2 4 ולא יכלו לגשת אליו מפני העם ויסירו את הגג במקום אשר היה שם ויחתרו חתירה ויורידו את המשכב אשר שכב עליה נכה האברים׃ 41N 2 5 ויהי כראות ישוע את אמונתם ויאמר אל נכה האברים בני נסלחו לך חטאתיך׃ 41N 2 6 ויהיו מן הסופרים ישבים שם וחשבים בלבם לאמר׃ 41N 2 7 מה ידבר זה גדופים כאלה מי יוכל לסלח חטאים בלתי האלהים לבדו׃ 41N 2 8 וידע ישוע ברוחו כי ככה חשבו בלבבם ויאמר אליהם מדוע תחשבו כאלה בלבבכם׃ 41N 2 9 מה הנקל האמר אל נכה האברים נסלחו לך חטאתיך אם אמור קום שא את משכבך והתהלך׃ 41N 2 10 אך למען תדעון כי לבן האדם יש השלטן לסלח חטאים בארץ ויאמר אל נכה האברים׃ 41N 2 11 לך אני אמר קום שא את משכבך ולך אל ביתך׃ 41N 2 12 ויקם פתאם וישא את משכבו ויצא לעיני כלם עד כי השתממו כלם וישבחו את האלהים לאמר מעולם לא ראינו כזאת׃ 41N 2 13 וישב לצאת אל יד הים ויבאו אליו כל העם וילמדם׃ 41N 2 14 ויהי בעברו וירא את לוי בן חלפי ישב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי ויקם וילך אחריו׃ 41N 2 15 ויהי כאשר הסב בביתו ויסבו מוכסים וחטאים רבים עם ישוע ועם תלמידיו כי רבים היו ההלכים אחריו׃ 41N 2 16 והסופרים והפרושים ראו אתו אכל עם המוכסים והחטאים ויאמרו אל תלמידיו למה זה עם החטאים והמוכסים אכל רבכם׃ 41N 2 17 וישמע ישוע ויאמר החזקים אינם צריכים לרפא כי אם החלים לא באתי לקרא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃ 41N 2 18 ותלמידי יוחנן והפרושים היו צמים ויבאו ויאמרו אליו מדוע תלמידי יוחנן ותלמידי הפרושים צמים ותלמידיך אינם צמים׃ 41N 2 19 ויאמר אליהם ישוע איך יוכלו בני החפה לצום בעוד החתן עמהם כל ימי היות החתן עמהם לא יוכלו לצום׃ 41N 2 20 הנה ימים באים ולקח מאתם החתן ואז יצומו בימים ההם׃ 41N 2 21 אין תפר מטלית בגד חדש על שמלה בלה כי אז ינתק מלויו החדש מן הבלה ותרע הקריעה׃ 41N 2 22 ואין נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז יבקע היין את הנאדות והיין ישפך והנאדות יאבדו אבל בנאדות חדשים ינתן היין החדש׃ 41N 2 23 ויהי כעברו בשבת בין הקמה ויחלו תלמידיו לקטף מלילת בלכתם׃ 41N 2 24 ויאמרו אליו הפרושים ראה מה המה עשים בשבת דבר אשר לא יעשה׃ 41N 2 25 ויאמר אליהם הכי לא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו חסר ורעב הוא ואשר היו אתו׃ 41N 2 26 כי בא אל בית אלהים בימי אביתר הכהן הגדול ויאכל את לחם הפנים אשר לא נכון לאכלה כי אם לכהנים ויתן גם לאנשים אשר אתו׃ 41N 2 27 ויאמר אליהם השבת נעשה בעבור האדם ולא האדם בעבור השבת׃ 41N 2 28 לכן בן האדם אדון הוא גם לשבת׃ 41N 3 1 וישב ויבאו אל בית הכנסת ושם איש אשר ידו יבשה׃ 41N 3 2 ויתבוננו בו אם ירפאהו בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ 41N 3 3 ויאמר אל האיש אשר יבשה ידו קום עמד בתוך׃ 41N 3 4 ויאמר אליהם הנכון בשבת להיטיב או להרע להציל נפש או לאבדה ויחרישו׃ 41N 3 5 ויבט אליהם סביב בחמה ויתעצב על טמטום לבבם ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט ידו ותרפא ותשב כאחרת׃ 41N 3 6 והפרושים יצאו מהרה ויתיעצו עליו עם ההורדוסיים לאבדו׃ 41N 3 7 וישוע סר משם עם תלמידיו אל יד הים וילכו אחריו המון עם רב מן הגליל ומיהודה׃ 41N 3 8 ומירושלים ומאדום ומעבר הירדן ומסביבות צור וצידון המון רב אשר שמעו את כל אשר עשה ויבאו אליו׃ 41N 3 9 ויאמר אל תלמידיו כי יכינו לו אניה קטנה מפני העם למען לא ילחצוהו׃ 41N 3 10 כי רפא לרבים עד כי התנפלו עליו כל המנגעים לנגע בו׃ 41N 3 11 והרוחות הטמאות כראותן אתו נפלו לפניו ותצעקנה לאמר אתה הוא בן אלהים׃ 41N 3 12 ויגער בהן מאד אשר לא תגלינה אותו׃ 41N 3 13 ויעל אל ההר ויקרא אל אשר הוא חפץ בם ויבאו אליו׃ 41N 3 14 וישם שנים עשר איש למען יהיו אתו ולמען ישלחם לקרא׃ 41N 3 15 והיה להם השלטן לרפא את התחלאים ולגרש את השדים׃ 41N 3 16 ויכנה את שמעון בשם פטרוס׃ 41N 3 17 ואת יעקב בן זבדי ואת יוחנן אחי יעקב ויכנה אתם בשם בני רגוש הוא בני רעם׃ 41N 3 18 ואת אנדרי ואת פילפוס ואת בר תלמי ואת מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת תדי ואת שמעון הקני׃ 41N 3 19 ואת יהודה איש קריות אשר גם מסרו׃ 41N 3 20 ויבאו הביתה וישב המון העם להתאסף עד כי לא יכלו אף לאכל לחם׃ 41N 3 21 וישמעו קרוביו ויצאו להחזיק בו כי אמרו יצא מדעתו׃ 41N 3 22 והסופרים אשר ירדו מירושלים אמרו כי בעל זבוב נכנס בו ועל ידי שר השדים הוא מגרש את השדים׃ 41N 3 23 ויקרא אותם אליו וידבר להם במשלים לאמר איך יוכל השטן לגרש השטן׃ 41N 3 24 ואם נחלקה ממלכה על עצמה לא תוכל לעמד הממלכה ההיא׃ 41N 3 25 ובית אם נחלק על עצמו לא יוכל לעמד הבית ההוא׃ 41N 3 26 ואם השטן יתקומם אל עצמו ונחלק לא יוכל לעמד כי בא קצו׃ 41N 3 27 אין איש אשר יכל לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃ 41N 3 28 אמן אמר אני לכם כי כל החטאים יסלחו לבני אדם וכל הגדופים אשר יגדפו׃ 41N 3 29 אך המגדף את רוח הקדש אין לו סליחה לעולם כי יאשם בעונו לנצח׃ 41N 3 30 כי המה אמרו רוח טמאה בו׃ 41N 3 31 ויבאו אמו ואחיו ויעמדו מחוץ לבית וישלחו אליו לקרא לו׃ 41N 3 32 והמון העם ישבו סביביו ויאמרו אליו הנה אמך ואחיך בחוץ מבקשים אותך׃ 41N 3 33 ויען ויאמר אליהם מי הם אמי ואחי׃ 41N 3 34 ויבט סביב אל הישבים סביביו ויאמר הנה אמי ואחי׃ 41N 3 35 כי כל אשר יעשה רצון האלהים הוא אחי ואחותי ואמי׃ 41N 4 1 וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה׃ 41N 4 2 וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם׃ 41N 4 3 שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע׃ 41N 4 4 ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו׃ 41N 4 5 ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ 41N 4 6 ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש׃ 41N 4 7 ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי׃ 41N 4 8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה׃ 41N 4 9 ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 41N 4 10 ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל׃ 41N 4 11 ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים׃ 41N 4 12 למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם׃ 41N 4 13 ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם׃ 41N 4 14 הזרע הוא זרע את הדבר׃ 41N 4 15 ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם׃ 41N 4 16 וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו׃ 41N 4 17 אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו׃ 41N 4 18 והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר׃ 41N 4 19 ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ 41N 4 20 ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה׃ 41N 4 21 ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה׃ 41N 4 22 כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי׃ 41N 4 23 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 41N 4 24 ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים׃ 41N 4 25 כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ 41N 4 26 ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה׃ 41N 4 27 וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע׃ 41N 4 28 כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת׃ 41N 4 29 וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר׃ 41N 4 30 ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה׃ 41N 4 31 כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ׃ 41N 4 32 ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו׃ 41N 4 33 ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע׃ 41N 4 34 ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל׃ 41N 4 35 ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר׃ 41N 4 36 ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו׃ 41N 4 37 ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה׃ 41N 4 38 והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד׃ 41N 4 39 ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה׃ 41N 4 40 ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה׃ 41N 4 41 וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו׃ 41N 5 1 ויבאו אל עבר הים אל ארץ הגדרים׃ 41N 5 2 והוא יצא מן האניה והנה איש בא לקראתו מבין הקברים אשר רוח טמאה בו׃ 41N 5 3 ומושבו בקברים וגם בעבתים לא יכל איש לאסרו׃ 41N 5 4 כי פעמים הרבה אסרוהו בכבלים ובעבתים וינתק את העבתים וישבר את הכבלים ואין איש יכל לכבשו׃ 41N 5 5 ותמיד לילה ויומם היה בהרים ובקברים צעק ופצע את עצמו באבנים׃ 41N 5 6 ויהי כראותו את ישוע מרחוק וירץ וישתחו לו׃ 41N 5 7 ויצעק בקול גדול ויאמר מה לי ולך ישוע בן אל עליון באלהים אני משביעך אשר לא תענני׃ 41N 5 8 כי הוא אמר אליו צא רוח טמא מן האדם הזה׃ 41N 5 9 וישאל אתו מה שמך ויען ויאמר לגיון שמי כי רבים אנחנו׃ 41N 5 10 ויתחנן אליו מאד לבלתי שלחם אל מחוץ לארץ׃ 41N 5 11 ועדר חזירים רבים היה שם במרעה ההרים׃ 41N 5 12 ויתחננו לו כל השדים לאמר שלחנו אל החזירים ונבאה אל תוכם׃ 41N 5 13 וינח להם ויצאו רוחות הטמאה ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים כאלפים במספר ויטבעו בים׃ 41N 5 14 וינוסו רעי החזירים ויגידו זאת בעיר ובשדות ויצאו לראות מה נהיתה׃ 41N 5 15 ויבאו אל ישוע ויראו את אחוז השדים אשר הלגיון בו והוא יושב מלבש וטוב שכל וייראו׃ 41N 5 16 ויספרו להם הראים את אשר נעשה לאחוז השדים ואת דבר החזירים׃ 41N 5 17 ויחלו להתחנן לו לסור מגבוליהם׃ 41N 5 18 ויהי ברדתו אל האניה התחנן אליו האיש אשר היה אחוז שדים לתתו לשבת עמו׃ 41N 5 19 ולא הניח לו כי אם אמר אליו שוב לביתך אל בני משפחתך והגד להם את הגדלות אשר עשה לך יהוה ויחנך׃ 41N 5 20 וילך לו ויחל לקרא בעשר הערים את הגדלות אשר עשה לו ישוע ויתמהו כלם׃ 41N 5 21 וישב ישוע לעבר באניה אל עבר הים ויקהל אליו המון רב והוא על שפת הים׃ 41N 5 22 והנה בא אחד מראשי הכנסת ושמו יאיר וירא אתו ויפל לרגליו׃ 41N 5 23 ויתחנן אליו מאד לאמר בתי הקטנה חלתה עד למות אנא בוא נא ושים ידיך עליה למען תרפא ותחיה׃ 41N 5 24 וילך אתו וילכו אחריו המון רב וידחקהו׃ 41N 5 25 ואשה היתה זבת דם שתים עשרה שנה׃ 41N 5 26 והיא סבלה הרבה תחת ידי רפאים רבים והוציאה את כל אשר לה ולא להועיל ויהי חליה חזק מאד׃ 41N 5 27 ויהי כשמעה את שמע ישוע ותבוא בהמון העם מאחריו ותגע בבגדו׃ 41N 5 28 כי אמרה רק אם אגע בבגדיו אושע׃ 41N 5 29 וייבש מקור דמיה פתאם ותבן בבשרה כי נרפא נגעה׃ 41N 5 30 וברגע ידע ישוע בנפשו כי גבורה יצאה ממנו ויפן בתוך העם ויאמר מי נגע בבגדי׃ 41N 5 31 ויאמר אליו תלמידיו אתה ראה את ההמון דוחק אתך ואמרת מי נגע בי׃ 41N 5 32 ויבט סביב לראות את אשר עשתה זאת׃ 41N 5 33 ותירא האשה ותחרד כי ידעה את אשר נעשה לה ותבא ותפל לפניו ותגד לו את האמת כלה׃ 41N 5 34 ויאמר אליה בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום וחיית מנגעך׃ 41N 5 35 עודנו מדבר והנה באים מבית ראש הכנסת לאמר בתך מתה למה תטריח עוד את המורה׃ 41N 5 36 וכשמע ישוע את הדבר אשר דברו ויאמר אל ראש הכנסת אל תירא רק האמינה׃ 41N 5 37 ולא הניח לאיש ללכת אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן אחי יעקב׃ 41N 5 38 ויבא בית ראש הכנסת וירא המון הבכים והמיללים הרבה׃ 41N 5 39 ובבאו אמר אליהם מה תהמו ותבכו הנערה לא מתה אך ישנה היא׃ 41N 5 40 וישחקו לו והוא גרש את כלם ויקח את אבי הנערה ואת אמה ואת אשר אתו ויבא החדרה אשר שם שכבת הנערה׃ 41N 5 41 ויאחז ביד הנערה ויאמר אליה טליתא קומי אשר פרושו הילדה אני אמר לך קומי נא׃ 41N 5 42 ומיד קמה הילדה ותתהלך והיא בת שתים עשרה שנה וישמו שמה גדולה׃ 41N 5 43 ויזהר אותם מאד שלא יודע הדבר לאיש ויאמר לתת לה לאכול׃ 41N 6 1 ויצא משם ויבא אל ארצו וילכו אחריו תלמידיו׃ 41N 6 2 וביום השבת החל ללמד בבית הכנסת וישמעו רבים וישתוממו לאמר מאין לזה כאלה ומה היא החכמה הנתונה לו עד אשר נעשו גבורות כאלה על ידיו׃ 41N 6 3 הלא זה הוא החרש בן מרים ואחי יעקב ויוסי ויהודה ושמעון והלא אחיותיו אתנו פה ויהי להם למכשול׃ 41N 6 4 ויאמר אליהם ישוע אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובין קרוביו ובביתו׃ 41N 6 5 ולא יכל לעשות שם פלא רק על חלשים מעטים שם את ידיו וירפאם׃ 41N 6 6 ויתמה על חסרון אמונתם ויסב בכפרים סבוב ולמד׃ 41N 6 7 ויקרא אל שנים העשר ויחל לשלח אותם שנים שנים ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה׃ 41N 6 8 ויצו אותם אשר לא ישאו מאומה לדרך זולתי מקל לבדו לא תרמיל ולא לחם ולא נחשת בחגורה׃ 41N 6 9 רק להיות נעולי סנדל ושתי כתנות לא ילבשו׃ 41N 6 10 ויאמר אליהם במקום אשר תבאו בית איש שבו בו עד כי תצאו משם׃ 41N 6 11 וכל אשר לא יקבלו אתכם ולא ישמעו אליכם צאו משם ונערו את עפר כפות רגליכם לעדות להם אמן אני אמר לכם לסדם ולעמרה יקל ביום הדין מן העיר ההיא׃ 41N 6 12 ויצאו ויקראו לשוב בתשובה׃ 41N 6 13 ויגרשו שדים רבים ויסוכו בשמן חלשים רבים וירפאום׃ 41N 6 14 וישמע עליו המלך הורדוס כי נודע שמו ויאמר יוחנן הטובל קם מן המתים ועל כן פעלות בו הגבורות׃ 41N 6 15 ואחרים אמרו כי הוא אליהו ואחרים אמרו כי נביא הוא או כאחד הנביאים׃ 41N 6 16 וישמע הורדוס ויאמר יוחנן אשר אנכי נשאתי את ראשו מעליו הוא קם מן המתים׃ 41N 6 17 כי הוא הורודס שלח לתפש את יוחנן ויאסרהו בבית הסהר בגלל הורודיה אשת פילפוס אחיו כי אתה לקח לו לאשה׃ 41N 6 18 יען אשר אמר יוחנן אל הורדוס אשת אחיך איננה מתרת לך׃ 41N 6 19 ותשטם אותו הורודיה ותבקש המיתו ולא יכלה׃ 41N 6 20 כי הורדוס ירא את יוחנן בדעתו כי הוא איש צדיק וקדוש ויגן בעדו והרבה עשה בשמעו אליו ויאהב לשמע אתו׃ 41N 6 21 ויבא היום המכשר כי הורדוס ביום הלדת אתו עשה משתה לגדוליו ולשרי האלפים ולראשי הגליל׃ 41N 6 22 ותבא בת הורודיה ותרקד ותיטב בעיני הורדוס ובעיני המסבים עמו ויאמר המלך אל הנערה שאלי ממני את אשר תחפצי ואתן לך׃ 41N 6 23 וישבע לה לאמר כל אשר תשאלי ממני אתן לך עד חצי מלכותי׃ 41N 6 24 ותצא ותאמר לאמה מה אשאל ותאמר את ראש יוחנן המטביל׃ 41N 6 25 ותמהר מאד לבוא אל המלך ותשאל לאמר רצוני אשר תתן לי עתה בקערה את ראש יוחנן המטביל׃ 41N 6 26 ויתעצב המלך מאד אך בעבור השבועה והמסבים עמו לא רצה להשיב פניה׃ 41N 6 27 ומיד שלח המלך אחד הטבחים ויצוהו להביא את ראשו׃ 41N 6 28 וילך ויכרת את ראשו בבית הסהר ויביאהו בקערה ויתנהו לנערה והנערה נתנה אתו אל אמה׃ 41N 6 29 וישמעו תלמידיו ויבאו וישאו את גויתו וישימוה בקבר׃ 41N 6 30 ויקהלו השליחים אל ישוע ויגידו לו את כל אשר עשו ואת אשר למדו׃ 41N 6 31 ויאמר אליהם באו אתם לבדד אל מקום חרבה ונוחו מעט כי רבים היו הבאים והיצאים עד לאין עת להם לאכול׃ 41N 6 32 וילכו משם באניה אל מקום חרבה לבדד׃ 41N 6 33 וההמון ראה אותם יצאים ויכירהו רבים וירוצו שמה ברגליהם מכל הערים ויעברו אותם ויאספו אליו׃ 41N 6 34 ויצא וירא המון עם רב ויהמו מעיו עליהם כי היו כצאן אשר אין להם רעה ויחל ללמד אותם דברים הרבה׃ 41N 6 35 ויהי כאשר רפה היום לערוב ויגשו אליו תלמידיו לאמר הנה המקום חרב והיום רד מאד׃ 41N 6 36 שלח אותם וילכו אל החצרים והכפרים מסביב לקנות להם לחם כי אין להם מה לאכל׃ 41N 6 37 ויען ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכלה ויאמרו אליו הנלך לקנות לחם במאתים דינר ונתן להם לאכלה׃ 41N 6 38 ויאמר אליהם כמה ככרות לחם יש לכם לכו וראו וידעו ויאמרו חמש ושני דגים׃ 41N 6 39 ויצו אותם לשבת כלם חברה חברה לבדה על ירק הדשא׃ 41N 6 40 וישבו להם שורות שורות למאות ולחמשים׃ 41N 6 41 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך ויפרס את הלחם ויתן לתלמידיו לשום לפניהם ואת שני הדגים חלק לכלם׃ 41N 6 42 ויאכלו כלם וישבעו׃ 41N 6 43 וישאו מן הפתותים מלוא סלים שנים עשר וגם מן הדגים׃ 41N 6 44 והאכלים מן הלחם היו כחמשת אלפי איש׃ 41N 6 45 ואחרי כן האיץ בתלמידיו לרדת באניה ולעבור לפניו אל עבר הים אל בית צידה עד שלחו את העם׃ 41N 6 46 ויהי אחר שלחו אתם ויעל ההרה להתפלל׃ 41N 6 47 ויהי ערב והאניה באה בתוך הים והוא לבדו ביבשה׃ 41N 6 48 וירא אותם מתעמלים בשוטם כי הרוח לנגדם ויהי כעת האשמרת הרביעית ויבא אליהם מתהלך על פני הים ויואל לעבור לפניהם׃ 41N 6 49 והם בראתם אתו מתהלך על פני הים חשבו כי מראה רוח הוא ויצעקו׃ 41N 6 50 כי כלם ראוהו ויבהלו אז דבר אתם ויאמר אליהם חזקו כי אני הוא אל תיראו׃ 41N 6 51 וירד אליהם אל האניה והרוח שככה וישתוממו עוד יותר בלבבם ויתמהו׃ 41N 6 52 כי לא השכילו בדבר ככרות הלחם מפני טמטום לבבם׃ 41N 6 53 ויעברו את הים ויבאו ארצה גניסר ויקרבו אל היבשה׃ 41N 6 54 ויהי כצאתם מן האניה אז הכירהו׃ 41N 6 55 וירוצו בכל סביבותיהם ויחלו לשאת את החולים במשכבות אל כל מקום אשר שמעו כי שם הוא׃ 41N 6 56 ובכל מקום אשר יבא אל הכפרים או הערים ואל השדות שם שמו את החולים בחוצות ויתחננו לו כי יגעו רק בציצת בגדו והיה כל אשר נגעו ונושעו׃ 41N 7 1 ויקהלו אליו הפרושים ומן הסופרים אשר באו מירושלים׃ 41N 7 2 ויהי כראותם מתלמידיו אכלים לחם בטמאת ידיהם בלא נטילה ויוכיחו אתם׃ 41N 7 3 כי הפרושים וכל היהודים לא יאכלו בלתי את רחצו את ידיהם עד הפרק באחזם בקבלת הזקנים׃ 41N 7 4 ואת אשר מן השוק אינם אכלים בלא טבילה ועוד דברים אחרים רבים אשר קבלו לשמר כמו טבילת כסות וכדים ויורות ומטות׃ 41N 7 5 וישאלו אותו הפרושים והסופרים מדוע תלמידיך אינם נהגים על פי קבלת הזקנים כי אכלים לחם בלא נטבילת ידים׃ 41N 7 6 ויען ויאמר אליהם היטב נבא ישעיהו עליכם החנפים ככתוב העם הזה בשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ 41N 7 7 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ 41N 7 8 כי עזבתם את מצות אלהים לאחז בקבלת בני אדם טבילות כדים וכסות וכאלה רבות אתם עשים׃ 41N 7 9 ויאמר אליהם מה יפה עשיתם אשר בטלתם את מצות האלהים כדי שתשמרו את קבלתכם׃ 41N 7 10 כי משה אמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ 41N 7 11 ואתם אמרים איש כי יאמר לאביו ולאמו קרבן פרושו מתנה לאלהים כל מה שאתה נהנה לי׃ 41N 7 12 ולא תניחו לו לעשות עוד מאומה לאביו ולאמו׃ 41N 7 13 ותפרו את דבר האלהים על ידי קבלתכם אשר קבלתם והרבה כאלה אתם עשים׃ 41N 7 14 ויקרא אל כל העם ויאמר אליהם שמעו אלי כלכם והבינו׃ 41N 7 15 אין דבר מחוץ לאדם אשר יוכל לטמא אותו בבאו אל קרבו כי אם הדברים היוצאים ממנו המה יטמאו את האדם׃ 41N 7 16 כל אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 41N 7 17 ויהי כאשר שב הביתה מן ההמון וישאלהו תלמידיו על דבר המשל׃ 41N 7 18 ויאמר אליהם האף אתם חסרי בינה הלא תשכילו כי כל הבא את תוך האדם מחוצה לו לא יטמאנו׃ 41N 7 19 כי לא יבוא אל לבו כי אם אל כרשו ויצא למוצאות להבר כל אכל׃ 41N 7 20 ויאמר היצא מן האדם הוא מטמא את האדם׃ 41N 7 21 ]22-12[ כי מתוך לב האדם יצאות המחשבות הרעות נאף וזנה ורצוח וגנוב ואהבת בצע ורשעה ורמיה וזוללות וצרות עין וגדוף וזדון וסכלות׃ 41N 7 22 ]22-12[׃ 41N 7 23 כל הרעות האלה מקרב האדם הן יוצאות ומטמאות אתו׃ 41N 7 24 ויקם משם וילך לו אל גבולות צור וצידון ובבואו הביתה לא אבה כי יודע לאיש ולא יכל להסתר׃ 41N 7 25 כי אשה אשר רוח טמאה נכנסה בבתה הקטנה שמעה את שמעו ותבא ותפל לרגליו׃ 41N 7 26 והאשה יונית וארץ מולדתה כנען אשר לסוריא ותבקש ממנו לגרש אר השד מבתה׃ 41N 7 27 ויאמר אליה ישוע הניחו לשבע בראשונה הבנים כי לא טוב לקחת לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ 41N 7 28 ותען ותאמר אליו כן אדני אבל גם צעירי הכלבים יאכלו תחת השלחן מפרורי לחם הבנים׃ 41N 7 29 ויאמר אליה בגלל דברך זה לכי לך יצא השד מבתך׃ 41N 7 30 ותבא אל ביתה ותמצא את הילדה משכבת על חמטה והשד יצא ממנה׃ 41N 7 31 וישב ויצא מגבול צור וצידון ויבא אל ים הגליל בתוך גבול עשר הערים׃ 41N 7 32 ויביאו אליו איש אשר היה חרש ואלם ויתחננו לו לשום עליו את ידו׃ 41N 7 33 ויקח אתו לבדו מקרב ההמון וישם את אצבעותיו באזניו וירק ויגע על לשנו׃ 41N 7 34 ויבט השמימה ויאנח ויאמר אליו אפתח ופרושו הפתח׃ 41N 7 35 וברגע נפתחו אזניו ויתר קשר לשונו וידבר בשפה ברורה׃ 41N 7 36 ויזהר אותם כי לא יספרו לאיש וכאשר יזהירם כן ירבו להכריז׃ 41N 7 37 וישתוממו עד מאד ויאמרו את הכל עשה יפה גם החרשים הוא עשה לשמעים גם האלמים למדברים׃ 41N 8 1 ויהי בימים ההם בהקבץ עם רב ואין להם מה יאכלו ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם׃ 41N 8 2 נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם לחם לאכל׃ 41N 8 3 והיה בשלחי אותם רעבים לבתיהם יתעלפו בדרך כי יש מהם אשר באו ממרחק׃ 41N 8 4 ויענו אתו תלמידיו מאין יוכל איש להשביע את אלה פה במדבר לחם׃ 41N 8 5 וישאל אותם כמה ככרות לחם יש לכם ויאמרו שבע׃ 41N 8 6 ויצו את העם לשבת לארץ ויקח את שבע ככרות הלחם ויברך ויפרס ויתן אותם לתלמידיו לשום לפניהם וישימו לפני העם׃ 41N 8 7 ויהי להם מעט דגים קטנים ויברך ויאמר לשום לפניהם גם את אלה׃ 41N 8 8 ויאכלו וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעת דודים׃ 41N 8 9 והאכלים היו כארבעת אלפי איש וישלחם׃ 41N 8 10 אז ירד באניה עם תלמידיו ויבא אל גלילות דלמונתא׃ 41N 8 11 ויצאו הפרושים ויחלו להתוכח אתו וישאלו מעמו אות מן השמים והם מנסים אתו׃ 41N 8 12 ויאנח ברוחו ויאמר מה הדור הזה מבקש לו אות אמן אמר אני לכם אם ינתן אות לדור הזה׃ 41N 8 13 ויעזב אותם וירד באניה וישב ויעבר אל עבר הים׃ 41N 8 14 וישכחו לקחת אתם לחם ולא היה להם באניה בלתי אם ככר לחם אחת׃ 41N 8 15 ויזהר אותם לאמר ראו השמרו לכם משאר הפרושים ומשאר הורדוס׃ 41N 8 16 ויחשבו ויאמרו איש אל רעהו על כי לחם אין אתנו׃ 41N 8 17 וידע ישוע ויאמר להם מה תחשבו על כי לחם אין לכם העוד לא תשכילו ולא תבינו ולבכם עודנו מטמטם׃ 41N 8 18 עינים לכם ולא תראו ואזנים לכם ולא תשמעו ולא תזכרו׃ 41N 8 19 כאשר פרסתי את חמשת ככרות הלחם לחמשת אלפי איש כמה סלים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שנים עשר׃ 41N 8 20 ובשבע לארבעת אלפי איש כמה דודים מלאי פתותים נשאתם ויאמרו אליו שבעה׃ 41N 8 21 ויאמר אליהם איך לא תבינו׃ 41N 8 22 ויבא אל בית צידה ויביאו אליו איש עור ויתחננו לו לגעת בו׃ 41N 8 23 ויאחז ביד העור ויוליכהו אל מחוץ לכפר וירק בעיניו וישם את ידיו עליו וישאלהו לאמר הראה אתה דבר׃ 41N 8 24 ויבט ויאמר אראה את בני האדם כי מתהלכים כאילנות אני ראה׃ 41N 8 25 ויוסף לשום את ידיו על עיניו ותפקחנה עיניו וירפא וירא הכל היטב עד למרחוק׃ 41N 8 26 וישלחהו אל ביתו לאמר אל תבא בתוך הכפר ואל תדבר לאיש בכפר׃ 41N 8 27 ויצא ישוע ותלמידיו ללכת אל כפרי קיסרין של פילפוס ויהי בדרך וישאל את תלמידיו ויאמר אליהם מה אמרים עלי האנשים מי אני׃ 41N 8 28 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ויש אמרים אליהו ואחרים אמרים אחד מן הנביאים׃ 41N 8 29 וישאל אתם לאמר ואתם מה תאמרו עלי מי אני ויען פטרוס ויאמר אליו אתה הוא המשיח׃ 41N 8 30 ויצו אתם בגערה לבלתי דבר עליו לאיש׃ 41N 8 31 ויחל ללמדם כי צריך בן האדם לענות הרבה וימאס על ידי הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויומת ומקצה שלשת ימים קום יקום׃ 41N 8 32 והוא בגלוי דבר את הדבר הזה ויקחהו פטרוס ויחל לגער בו׃ 41N 8 33 ויפן אחריו ויבט את תלמידיו ויגער בפטרוס לאמר סור מעל פני השטן כי אין לבך לדברי האלהים כי אם לדברי האדם׃ 41N 8 34 ויקרא אל העם ואל תלמידיו ויאמר אליהם החפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו וישא את צלבו וילך אחרי׃ 41N 8 35 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר תאבד לו נפשו למעני ולמען הבשורה הוא יושיענה׃ 41N 8 36 כי מה יסכן לאדם כי יקנה את כל העולם ונשחתה נפשו׃ 41N 8 37 או מה יתן איש פדיון נפשו׃ 41N 8 38 כי כל איש אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה בדור הנאף והחוטא הזה אף הוא יהיה לחרפה לבן האדם בבואו בכבוד אביו עם המלאכים הקדושים׃ 41N 9 1 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה׃ 41N 9 2 ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם׃ 41N 9 3 ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם׃ 41N 9 4 וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע׃ 41N 9 5 ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת׃ 41N 9 6 כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים׃ 41N 9 7 ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו׃ 41N 9 8 והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם׃ 41N 9 9 וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים׃ 41N 9 10 וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים׃ 41N 9 11 וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה׃ 41N 9 12 ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס׃ 41N 9 13 אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו׃ 41N 9 14 ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם׃ 41N 9 15 וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום׃ 41N 9 16 וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם׃ 41N 9 17 ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו׃ 41N 9 18 והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ 41N 9 19 ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני׃ 41N 9 20 ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו׃ 41N 9 21 וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו׃ 41N 9 22 ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו׃ 41N 9 23 ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין׃ 41N 9 24 ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי׃ 41N 9 25 וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד׃ 41N 9 26 ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע׃ 41N 9 27 ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם׃ 41N 9 28 ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו׃ 41N 9 29 ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום׃ 41N 9 30 ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש׃ 41N 9 31 כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי׃ 41N 9 32 והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו׃ 41N 9 33 ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך׃ 41N 9 34 ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם׃ 41N 9 35 וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם׃ 41N 9 36 ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם׃ 41N 9 37 כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני׃ 41N 9 38 ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו׃ 41N 9 39 ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה׃ 41N 9 40 כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו׃ 41N 9 41 כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃ 41N 9 42 וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים׃ 41N 9 43 ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ 41N 9 44 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ 41N 9 45 ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה׃ 41N 9 46 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ 41N 9 47 ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם׃ 41N 9 48 אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה׃ 41N 9 49 כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח׃ 41N 9 50 טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם׃ 41N 10 1 ויקם משם וילך אל גבול יהודה מעבר הירדן ויקהלו עוד אליו המון עם וילמדם כפעם בפעם׃ 41N 10 2 ויגשו אליו הפרושים וישאלהו אם יוכל איש לשלח את אשתו והם מנסים אתו׃ 41N 10 3 ויען ויאמר אליהם מה צוה אתכם משה׃ 41N 10 4 ויאמרו משה התיר לכתב ספר כריתת ולשלח׃ 41N 10 5 ויען ישוע ויאמר אליהם בעבור קשי לבבכם כתב לכם את המצוה הזאת׃ 41N 10 6 אבל מראשית הבריאה זכר ונקבה עשה אתם אלהים׃ 41N 10 7 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו׃ 41N 10 8 והיו שניהם לבשר אחד ואם כן אפוא אינם עוד שנים כי אם בשר אחד׃ 41N 10 9 לכן את אשר חבר אלהים לא יפרידנו אדם׃ 41N 10 10 ויהי בבית וישובו תלמידיו לשאל אתו על זאת׃ 41N 10 11 ויאמר אליהם המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא עליה׃ 41N 10 12 ואשה כי תעזב אישה ולקחה איש אחר נאפת היא׃ 41N 10 13 ויביאו אליו ילדים למען יגע בהם ויגערו התלמידים במביאיהם׃ 41N 10 14 וירא ישוע ויכעס ויאמר אליהם הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃ 41N 10 15 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃ 41N 10 16 ויחבקם ויברכם בשומו את ידיו עליהם׃ 41N 10 17 ויהי בצאתו לדרך והנה איש רץ אליו ויכרע לפניו וישאל אותו רבי הטוב מה אעשה ואירש חיי עולם׃ 41N 10 18 ויאמר לו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃ 41N 10 19 הן ידעת את המצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תעשק כבד את אביך ואת אמך׃ 41N 10 20 ויען ויאמר אליו רבי את כל אלה שמרתי נעורי׃ 41N 10 21 ויבט בו ישוע ויאהבהו ויאמר אליו אחת חסרת לך מכר את כל אשר לך ותן לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא שא את הצלב ולך אחרי׃ 41N 10 22 ויצר לו על הדבר הזה ויעצב וילך לו כי הון רב היה לו׃ 41N 10 23 ויבט ישוע סביב ויאמר אל תלמידיו כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃ 41N 10 24 ויבהלו התלמידים על דבריו ויסף ישוע ויען ויאמר להם בני מה קשה לבטחים על חילם לבוא אל מלכות האלהים׃ 41N 10 25 נקל לגמל לעבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃ 41N 10 26 ויוסיפו עוד להשתומם ויאמרו איש אלם אחיו מי אפוא יוכל להושע׃ 41N 10 27 ויבט בם ישוע ויאמר מבני אדם תפלא זאת אך לא מאלהים כי מאלהים לא יפלא כל דבר׃ 41N 10 28 ויען פטרוס ויאמר אליו הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃ 41N 10 29 ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם כי אין איש אשר עזב את ביתו או את אחיו או את אחיותיו או את אביו או את אמו או את אשתו או את בניו או את שדותיו למעני ולמען הבשורה׃ 41N 10 30 אשר לא יקח עתה בזמן הזה בכל הרדיפות מאה פעמים כהמה בתים ואחים ואחיות ואמות ובנים ושדות ובעולם הבא חיי עולמים׃ 41N 10 31 ואולם רבים מן הראשונים יהיו אחרונים והאחרונים ראשונים׃ 41N 10 32 ויהי בדרך בעלותם ירושלים וישוע הולך לפניהם והמה נבהלים ויראים בלכתם אחריו ויוסף לקחת אליו את שנים העשר ויחל להגיד להם את אשר יקרהו לאמר׃ 41N 10 33 הנה אנחנו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים וירשיעהו למות וימסרו אתו לגוים׃ 41N 10 34 ויהתלו בו ויכהו בשוטים וירקו בפניו וימיתהו וביום השלישי קום יקום׃ 41N 10 35 ויקרבו אליו יעקב ויוחנן בני זבדי ויאמרו רבי אותה נפשנו כי תעשה לנו את אשר נשאל ממך׃ 41N 10 36 ויאמר אליהם מה אויתם כי אעשה לכם׃ 41N 10 37 ויאמרו אליו תנה לנו לשבת אחד לימינך ואחד לשמאלך בכבודך׃ 41N 10 38 ויאמר אליהם ישוע לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו לשתות את הכוס אשר אני שתה ולהטבל בטבילה אשר אני נטבל בה׃ 41N 10 39 ויאמרו אליו נוכל ויאמר אליהם ישוע את הכוס אשר אני שתה תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו׃ 41N 10 40 אך שבת לימיני ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם׃ 41N 10 41 ויהי כשמע זאת העשרה ויחלו לכעוס על יעקב ויוחנן׃ 41N 10 42 ויקרא להם ישוע ויאמר אליהם אתם ידעתם כי הנחשבים לשרי הגוים הם רדים בהם וגדוליהם שולטים עליהם׃ 41N 10 43 ואתם לא כן ביניכם כי אם החפץ להיות גדול ביניכם יהיה לכם למשרת׃ 41N 10 44 והחפץ להיות בכם ראשון יהיה עבד לכל׃ 41N 10 45 כי בן האדם אף הוא לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃ 41N 10 46 ויבאו יריחו ויהי כצאתו מיריחו הוא ותלמידיו והמון עם רב והנה ברטימי בן טימי איש עור ישב על יד הדרך לשאל נדבות׃ 41N 10 47 וישמע כי הוא ישוע הנצרי ויחל לצעק ויאמר אנא בן דוד ישוע חנני׃ 41N 10 48 ויגערו בו רבים להשתיקו והוא הרבה לצעק בן דוד חנני׃ 41N 10 49 ויעמד ישוע ויאמר קראו לו ויקראו לעור ויאמרו אליו חזק קום קרא לך׃ 41N 10 50 וישלך את שמלתו מעליו ויקם ויבא אל ישוע׃ 41N 10 51 ויען ישוע ויאמר אליו מה חפצת ואעשה לך ויאמר אליו העור רבוני כי אראה׃ 41N 10 52 ויאמר ישוע אליו לך לך אמונתך הושיעה לך ופתאם ראה וילך אחרי ישוע בדרך׃ 41N 11 1 ויהי כאשר קרבו לירושלים אל בית פגי ובית היני בהר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו׃ 41N 11 2 ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם והיה כבאכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם אותו התירו והביאו׃ 41N 11 3 וכי יאמר אליכם איש למה תעשו זאת ואמרתם האדון צריך לו וברגע ישלחנו הנה׃ 41N 11 4 וילכו וימצאו העיר אסור אל השער בחוץ על אם הדרך ויתירוהו׃ 41N 11 5 ואנשים מן העמדים שם אמרו אליהם מה זאת תעשו להתיר את העיר׃ 41N 11 6 ויאמרו אליהם כאשר צום ישוע ויניחו להם׃ 41N 11 7 ויביאו את העיר אל ישוע וישליכו עליו את בגדיהם וישב עליו׃ 41N 11 8 ורבים פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפים מן העצים וישטחו על הדרך׃ 41N 11 9 וההלכים לפניו ואחריו צעקים לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה׃ 41N 11 10 ברוכה מלכות דוד אבינו הבאה בשם יהוה הושע נא במרומים׃ 41N 11 11 ויבא ישוע ירושלים ואל בית המקדש וירא ויתבונן על הכל והיום רפה לערוב ויצא אל בית היני עם שנים העשר׃ 41N 11 12 ויהי ממחרת בצאתם מבית היני וירעב׃ 41N 11 13 וירא תאנה מרחוק ולא עלים ויבא לראות הימצא בה פרי ויקרב אליה ולא מצא בה כי אם עלים לבד כי לא היתה עת תאנים׃ 41N 11 14 ויען ויאמר אליה מעתה איש אל יאכל פרי ממך עד עולם וישמעו תלמידיו׃ 41N 11 15 ויבאו ירושלים ויבא ישוע אל המקדש ויחל לגרש משם את המוכרים ואת הקונים ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ 41N 11 16 ולא הניח לאיש לשאת כלי דרך המקדש׃ 41N 11 17 וילמד ויאמר להם הלא כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים ואתם עשיתם אתו מערת פריאים׃ 41N 11 18 וישמעו הסופרים וראשי הכהנים ויתנכלו אתו להשמידו כי יראו מפניו יען אשר כל העם משתוממים על תורתו׃ 41N 11 19 ויהי בערב ויצא אל מחוץ לעיר׃ 41N 11 20 ויהי הם עברים בבקר ויראו את התאנה כי יבשה עם שרשיה׃ 41N 11 21 ויזכר פטרוס ויאמר אליו רבי הנה התאנה אשר אררתה יבשה׃ 41N 11 22 ויען ישוע ויאמר אליהם תהי נא בכם אמונת אלהים׃ 41N 11 23 כי אמן אמר אני לכם כל אשר יאמר אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים ואין ספק בלבבו כי אם יאמין כי יהיה כאשר אמר כן גם יהיה לו׃ 41N 11 24 על כן אני אמר לכם כל אשר תשאלו בהתפללכם האמינו כי תקחו ויהי לכם׃ 41N 11 25 וכי תעמדו להתפלל תסלחו לכל איש את אשר בלבבכם עליו למען יסלח לכם אביכם שבשמים אף הוא את פשעיכם׃ 41N 11 26 ואתם אם לא תסלחו אף אביכם שבשמים לא יסלח לכם את פשעיכם׃ 41N 11 27 וישובו ויבאו ירושלים ויהי הוא מתהלך במקדש ויבאו אליו הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ 41N 11 28 ויאמרו אליו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך את הרשות הזאת לעשות את אלה׃ 41N 11 29 ויאמר ישוע אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד ואתם השיבוני ואמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ 41N 11 30 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם השיבוני׃ 41N 11 31 ויחשבו כה וכה בקרבם לאמר אם נאמר מן השמים יאמר מדוע אפוא לא האמנתם לו׃ 41N 11 32 או הנאמר מבני אדם וייראו את העם כי כלם חשבו את יוחנן לנביא באמת׃ 41N 11 33 ויענו ויאמרו אל ישוע לא ידענו ויען ישוע ויאמר אליהם אם כן גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ 41N 12 1 ויחל לדבר אליהם במשלים לאמר איש נטע כרם ויעש גדר סביבותיו ויחצב יקב ויבן מגדל ויתנהו אל כרמים וילך למרחקים׃ 41N 12 2 ולמועד שלח אל הכרמים עבד לקחת מאת הכרמים מפרי הכרם׃ 41N 12 3 ויחזיקו בו ויכהו וישלחהו ריקם׃ 41N 12 4 ויסף לשלח אליהם עבד אחר ואתו סקלו באבנים ומחקו ראשו וישלחהו נכלם׃ 41N 12 5 ויסף וישלח אחר וגם אתו הרגו וכן עשו ברבים אחרים מהם הכו ומהם הרגו׃ 41N 12 6 ויהי לו עוד בן יחיד אשר אהבו וישלח גם אתו אליהם באחרנה לאמר מפני בני יגורו׃ 41N 12 7 והכרמים ההם אמרו איש אל רעהו הנה זה הוא היורש לכו ונהרגהו ולנו תהיה הירשה׃ 41N 12 8 ויחזיקו בו ויהרגו אותו וישליכהו אל מחוץ לכרם׃ 41N 12 9 ועתה מה יעשה בעל הכרם יבוא ויאבד את הכרמים ההם ויתן את הכרם לאחרים׃ 41N 12 10 הלא קראתם את הכתוב הזה אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃ 41N 12 11 מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ 41N 12 12 ויבקשו לתפשו וייראו מפני העם יען אשר הבינו כי עליהם דבר את המשל הזה ויעזבהו וילכו להם׃ 41N 12 13 וישלחו אליו אנשים מן הפרושים ומן ההורדוסים ללכד אתו בדברו׃ 41N 12 14 ויבאו ויאמרו אליו רבי ידענו כי איש אמת אתה ולא תגור מפני איש כי לא תכיר פנים כי אם באמת מורה אתה את דרך האלהים הנכון לתת מס אל הקיסר אם לא נתן׃ 41N 12 15 והוא ידע את חנפתם ויאמר אליהם מה תנסוני הביאו אלי דינר ואראה׃ 41N 12 16 ויביאו ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו ויאמרו אליו של הקיסר׃ 41N 12 17 ויאמר ישוע אליהם את אשר לקיסר תנו לקיסר ואת אשר לאלהים תנו לאלהים ויתמהו עליו׃ 41N 12 18 ויבאו אליו מן הצדוקים האמרים כי אין תחיה למתים וישאלהו לאמר׃ 41N 12 19 רבי כתב לנו משה כי ימות אחי איש ועזב אשה ובנים אין לו ייבם אחיו את אשתו ויקם זרע לאחיו׃ 41N 12 20 והנה שבעה אחים והראשון לקח אשה ובמותו לא השאיר אחריו זרע׃ 41N 12 21 ויקח אתה השני וימת ולא הניח זרע וכן גם השלישי׃ 41N 12 22 ויקחוה כל השבעה ולא השאירו אחריהם זרע ואחרי מות כלם מתה גם האשה׃ 41N 12 23 ועתה בתחית המתים כשיקומו למי מהם תהיה לאשה כי לשבעה היתה לאשה׃ 41N 12 24 ויאמר ישוע אליהם הלא בזאת אתם תעים באשר אינכם יודעים גם את הכתובים גם את גבורת האלהים׃ 41N 12 25 כי בעת קומם מן המתים האנשים לא ישאו נשים ולא תנשאנה אך יהיו כמלאכי השמים׃ 41N 12 26 ועל דבר המתים כי קום יקומו הלא קראתם בספר משה בסנה את אשר דבר אליו האלהים לאמר אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב׃ 41N 12 27 האלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים לכן הרביתם לתעות׃ 41N 12 28 ואחד מן הסופרים שמע אתם מתוכחים ויקרב אליהם וירא כי היטב השיבם וישאלהו מה היא הראשנה לכל המצות׃ 41N 12 29 ויען ישוע וידבר אליו הראשנה לכל המצות היא שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד׃ 41N 12 30 ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך ובכל מאדך זאת היא המצוה הראשנה׃ 41N 12 31 והשנית הדמה לה היא ואהבת לרעך כמוך ואין מצוה גדולה מאלה׃ 41N 12 32 ויאמר אליו הסופר אמנם רבי יפה דברת כי אלהים אחד הוא ואין עוד מלבדו׃ 41N 12 33 ולאהבה אתו בכל לבב ובכל מדע ובכל נפש ובכל מאד ולאהבה את הרע כנפשו גדולה היא מכל עלות וזבחים׃ 41N 12 34 וירא ישוע כי ענה בדעת ויאמר אליו לא רחוק אתה ממלכות האלהים ואיש לא ערב עוד את לבו לשאל אותו שאלה׃ 41N 12 35 ויען ישוע בלמדו במקדש ויאמר איך יאמרו הסופרים כי המשיח הוא בן דוד׃ 41N 12 36 והוא דוד אמר ברוח הקדש נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ 41N 12 37 הנה דוד בעצמו קרא לו אדון ואיך הוא בנו ויאהב רב העם לשמע אתו׃ 41N 12 38 ויאמר אליהם בלמד אתם השמרו מן הסופרים האהבים להתהלך עטופי טלית ואת שאלות שלומם בשוקים׃ 41N 12 39 ואת מושבי הראש בבתי כנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃ 41N 12 40 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים בתפלה למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃ 41N 12 41 וישוע ישב ממול ארון האוצר והוא ראה את העם משליכים מעות לארון האוצר ועשירים רבים נתנו הרבה׃ 41N 12 42 ותבא אלמנה עניה ותשלך שתי פרוטות אשר הן רבע אסר׃ 41N 12 43 ויקרא אל תלמידיו ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכל הנתנים אל ארון האוצר׃ 41N 12 44 כי כלם נתנו מן העדף שלהם והיא ממחסרה נתנה כל אשר לה את כל רכושה׃ 41N 13 1 ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה׃ 41N 13 2 ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ 41N 13 3 וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם׃ 41N 13 4 אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת׃ 41N 13 5 ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש׃ 41N 13 6 כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים׃ 41N 13 7 ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ׃ 41N 13 8 כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה׃ 41N 13 9 אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם׃ 41N 13 10 והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים׃ 41N 13 11 וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש׃ 41N 13 12 ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם׃ 41N 13 13 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ 41N 13 14 וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ 41N 13 15 ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו׃ 41N 13 16 ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו׃ 41N 13 17 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה׃ 41N 13 18 אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף׃ 41N 13 19 כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ 41N 13 20 ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים׃ 41N 13 21 ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו׃ 41N 13 22 כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו׃ 41N 13 23 ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל׃ 41N 13 24 והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו׃ 41N 13 25 והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ 41N 13 26 ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד׃ 41N 13 27 ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים׃ 41N 13 28 למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ׃ 41N 13 29 כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃ 41N 13 30 אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃ 41N 13 31 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ 41N 13 32 אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב׃ 41N 13 33 ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת׃ 41N 13 34 והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד׃ 41N 13 35 לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר׃ 41N 13 36 פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים׃ 41N 13 37 ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו׃ 41N 14 1 ויהי יומים לפני חג הפסח והמצות ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים איך יתפשהו בערמה להמיתו׃ 41N 14 2 ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ 41N 14 3 ויהי בהיותו בבית היני בית שמעון המצרע ויסב אל השלחן ותבא אשה ובידה פך שמן נרד זך ויקר מאד ותשבר את הפך ותצק על ראשו׃ 41N 14 4 ויש אשר מתרעמים איש אל רעהו לאמר על מה היה אבוד השמן הזה׃ 41N 14 5 כי ראוי היה זה להמכר ביותר משלש מאות דינר ולתתו לעניים ויגערו בה׃ 41N 14 6 ויאמר ישוע הניחו לה למה תגיון נפשה מעשה טוב עשתה עמדי׃ 41N 14 7 כי העניים תמיד עמכם וכשתרצו תוכלו להיטיב להם ואנכי לא אהיה אתכם תמיד׃ 41N 14 8 את אשר היה לאל ידה עשתה קדמה למשוח את גופי לחנטו׃ 41N 14 9 אמן אמר אני לכם כי באשר תקרא הבשורה הזאת אל כל העולם גם את אשר עשתה היא יספר לזכרון לה׃ 41N 14 10 ויהודה איש קריות אחד משנים העשר הלך אל ראשי הכהנים למסר אותו אליהם׃ 41N 14 11 והם כשמעם שמחו ויאמרו לתת לו כסף ויבקש תאנה למסרו׃ 41N 14 12 ויהי בראשון לחג המצות עת זבח הפסח ויאמרו אליו תלמידיו איפה תחפץ לאכל את הפסח ונלכה ונכין׃ 41N 14 13 וישלח שנים מתלמידיו ויאמר אליהם לכו העירה ויפגע אתכם איש נשא צפחת המים לכו אחריו׃ 41N 14 14 ובאשר יבוא שמה אמרו לבעל הבית כה אמר הרב איה המלון אשת אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ 41N 14 15 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה ומוכנה ושם הכינו לנו׃ 41N 14 16 ויצאו תלמידיו ויבאו העירה וימצאו כאשר דבר להם ויכינו את הפסח׃ 41N 14 17 ויהי בערב ויבא עם שנים העשר׃ 41N 14 18 ויסבו ויאכלו ויאמר ישוע אמן אמר אני לכם אחד מכם האכל אתי ימסרני׃ 41N 14 19 ויחלו להתעצב ויאמרו אליו זה אחר זה הכי אני הוא׃ 41N 14 20 ויען ויאמר אליהם אחד משנים העשר הוא הטבל עמי בקערה׃ 41N 14 21 הן בן האדם הלך ילך כאשר כתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא שלא נולד׃ 41N 14 22 ויהי באכלם ויקח ישוע לחם ויברך ויבצע ויתן להם ויאמר קחו אכלו זה הוא גופי׃ 41N 14 23 ויקח את הכוס ויברך ויתן להם וישתו ממנה כלם׃ 41N 14 24 ויאמר להם זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים׃ 41N 14 25 אמן אמר אני לכם שתה לא אשתה עוד מתנובת הגפן עד היום ההוא אשר אשתה אותה חדשה במלכות האלהים׃ 41N 14 26 ואחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ 41N 14 27 ויאמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ 41N 14 28 ואחרי קומי מן המתים אלך לפניכם הגלילה׃ 41N 14 29 ויאמר אליו פטרוס גם אם כלם יכשלו אני לא אכשל׃ 41N 14 30 ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי היום בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול פעמים אתה תכחש בי שלש פעמים׃ 41N 14 31 והוא התחזק ויוסף לדבר ויאמר גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כלם׃ 41N 14 32 ויבאו אל חצר גת שמני שמו ויאמר אל תלמידיו שבו לכם פה עד אשר אתפלל׃ 41N 14 33 ויקח אתו את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויחל להשמים ולמוג׃ 41N 14 34 ויאמר אליהם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו׃ 41N 14 35 ויעבר משם מעט והלאה ויפל ארצה ויתפלל אשר אם יוכל היות תעבר נא מעליו השעה הזאת׃ 41N 14 36 ויאמר אבא אבי הכל תוכל העבר נא מעלי את הכוס הזאת אך לא את אשר אני רוצה כי אם את אשר אתה׃ 41N 14 37 ויבא וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס שמעון התישן הכי לא יכלת לשקד שעה אחת׃ 41N 14 38 שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר רפה׃ 41N 14 39 ויסף לסור ויתפלל באמרו עוד הפעם כדברים ההמה׃ 41N 14 40 וישב וימצאם שנית ישנים כי עיניהם היו כבדות ולא ידעו מה יענהו׃ 41N 14 41 ויבא פעם שלישית ויאמר אליהם מעתה נומו ונוחו רב לי כי באה השעה הנה בן האדם נמסר בידי חטאים׃ 41N 14 42 קומו ונלכה הנה המוסר אותי קרב׃ 41N 14 43 עודנו מדבר ויהודה בא והוא אחד משנים העשר ועמו המון רב בחרבות ובמקלות מאת הכהנים הגדולים והסופרים והזקנים׃ 41N 14 44 והמוסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא אותו תפשו והוליכהו אל ימלט׃ 41N 14 45 הוא בא והוא נגש אליו ויאמר רבי רבי וינשק לו׃ 41N 14 46 וישלחו בו את ידיהם ויתפשהו׃ 41N 14 47 ואחד מן העמדים אצלו שלף את חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ 41N 14 48 ויען ישוע ויאמר אליהם כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות לתפשני׃ 41N 14 49 ויום יום הייתי אצלכם מלמד במקדש ולא החזקתם בי אבל למען ימלאו הכתובים׃ 41N 14 50 ויעזבו אותו כלם וינוסו׃ 41N 14 51 ונער אחד הלך אחריו מעטף בסדין לכסות את ערותו ויאחזהו הנערים׃ 41N 14 52 והוא עזב את הסדין בידם וינס ערם מפניהם׃ 41N 14 53 ויוליכו את ישוע אל הכהן הגדול ויקהלו אתו כל הכהנים הגדולים והזקנים והסופרים׃ 41N 14 54 ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול פנימה וישב שם עם המשרתים ויתחמם נגד האור׃ 41N 14 55 וראשי הכהנים וכל הסנהדרין בקשו עדות על ישוע להמיתו ולא מצאו׃ 41N 14 56 כי רבים ענו בו עדות שקר אך העדיות לא היו שות׃ 41N 14 57 ויקומו אנשים ויענו בו עדות שקר לאמר׃ 41N 14 58 שמענו אתו אמר אני אהרס את ההיכל הזה מעשה ידי אדם ולשלשת ימים אבנה היכל אחר אשר איננו מעשה ידי אדם׃ 41N 14 59 וגם בזאת עדותם לא שותה׃ 41N 14 60 ויקם הכהן הגדול ויעמד בתוך וישאל את ישוע לאמר האינך משיב דבר מה זה אלה ענים בך׃ 41N 14 61 והוא החריש ולא השיב דבר ויוסף עוד הכהן הגדול לשאל אתו ויאמר אליו האתה הוא המשיח בן המברך׃ 41N 14 62 ויאמר ישוע אני הוא ואתם תראו את בן האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ 41N 14 63 ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר מה לנו עוד לבקש עדים׃ 41N 14 64 שמעתם את הגדוף מה דעתכם וירשיעהו כלם כי חיב מיתה הוא׃ 41N 14 65 ויחלו מהם לרק בו ויחפו את פניו ויכהו באגרף ויאמרו אליו הנבא והמשרתים הכאיבהו בהכותם אותו על הלחי׃ 41N 14 66 ויהי בהיות פטרוס בתחתית החצר ותבא אחת משפחות הכהן הגדול׃ 41N 14 67 ותרא את פטרוס כי מתחמם הוא ותבט בו ותאמר גם אתה היית עם הנצרי ישוע׃ 41N 14 68 ויכחש לאמר לא אדע ולא אבין מה את אמרת ויצא החוצה אל האולם והתרנגל קרא׃ 41N 14 69 ותראהו השפחה ותוסף ותאמר אל העמדים שם כי זה הוא אחד מהם ויכחש פעם שנית׃ 41N 14 70 וכמעט אחרי כן גם העמדים שם אמרו אל פטרוס אמנם אתה אחד מהם כי אף גלילי אתה ולשונך כלשונם׃ 41N 14 71 ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא יעדתי את האיש הזה אשר אמרתם׃ 41N 14 72 והתרנגל קרא פעם שנית ויזכר פטרוס את הדבר אשר אמר לו ישוע בטרם יקרא התרנגל פעמים תכחש בי שלש פעמים וישם אל לבו ויבך׃ 41N 15 1 וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס׃ 41N 15 2 וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת׃ 41N 15 3 וראשי הכהנים הרבו לשטנו׃ 41N 15 4 ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך׃ 41N 15 5 וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס׃ 41N 15 6 ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו׃ 41N 15 7 ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד׃ 41N 15 8 וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם׃ 41N 15 9 ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים׃ 41N 15 10 כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים׃ 41N 15 11 וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא׃ 41N 15 12 ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים׃ 41N 15 13 ויוסיפו לצעק הצלב אותו׃ 41N 15 14 ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו׃ 41N 15 15 ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ 41N 15 16 ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד׃ 41N 15 17 וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו׃ 41N 15 18 ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ 41N 15 19 ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו׃ 41N 15 20 ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו׃ 41N 15 21 ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו׃ 41N 15 22 ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת׃ 41N 15 23 ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל׃ 41N 15 24 ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש׃ 41N 15 25 ותהי השעה השלישית ויצלבהו׃ 41N 15 26 ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים׃ 41N 15 27 ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃ 41N 15 28 וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה׃ 41N 15 29 והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים׃ 41N 15 30 הושע את עצמך ורדה מן הצלב׃ 41N 15 31 וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע׃ 41N 15 32 המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו׃ 41N 15 33 ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ 41N 15 34 ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני׃ 41N 15 35 ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא׃ 41N 15 36 וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו׃ 41N 15 37 וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו׃ 41N 15 38 ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה׃ 41N 15 39 וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים׃ 41N 15 40 וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית׃ 41N 15 41 אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים׃ 41N 15 42 ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת׃ 41N 15 43 ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע׃ 41N 15 44 ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר׃ 41N 15 45 וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף׃ 41N 15 46 והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר׃ 41N 15 47 ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה׃ 41N 16 1 ויהי כאשר עבר יום השבת ותקנינה מרים המגגדלית ומרים אם יעקב ושלמית סמים לבוא ולסוך אתו בהם׃ 41N 16 2 ובאחד בשבת בבקר השכם באו אל הקבר כזרוח השמש׃ 41N 16 3 ותאמרנה אשה אל אחותה מי יגל לנו את האבן מעל פתח הקבר׃ 41N 16 4 ובהביטן ראו והנה נגללה האבן כי היתה גדלה מאד׃ 41N 16 5 ותבאנה אל תוך הקבר ותראינה בחור אחד ישב מימין והוא עטה שמלה לבנה ותשתוממנה׃ 41N 16 6 ויאמר אליהן אל תשתוממנה את ישוע הנצרי אתן מבקשות את הנצלב הוא קם איננו פה הנה זה המקום אשר השכיבהו בו׃ 41N 16 7 אך לכנה ואמרתן אל תלמידיו ואל פטרוס כי הולך הוא לפניכם הגלילה ושם תראהו כאשר אמר לכם׃ 41N 16 8 ותמהרנה לצאת ותברחנה מן הקבר כי אחזתן רעדה ותמהון ולא הגידו דבר לאיש כי יראו׃ 41N 16 9 והוא כאשר קם מן המתים באחד בשבת נראה בראשונה אל מרים המגדלית אשר גרש ממנה שבעה שדים׃ 41N 16 10 ותלך ותגד לאנשים אשר היו עמו והם מתאבלים ובכים׃ 41N 16 11 וכאשר שמעו כי חי ונראה אליה לא האמינו לה׃ 41N 16 12 ואחרי כן נראה בדמות אחרת לשנים מהם בהיתם מתהלכים בצאתם השדה׃ 41N 16 13 והם הלכו ויגידו לאחרים וגם להם לא האמינו׃ 41N 16 14 ובאחרנה נראה לעשתי העשר בהיותם מסבים ויחרף חסרון אמונתם וקשי לבבם אשר לא האמינו לראים אתו נעור מן המתים׃ 41N 16 15 ויאמר אליהם לכו אל כל העולם וקראו את הבשורה לכל הבריאה׃ 41N 16 16 המאמין ונטבל הוא יושע ואשר לא יאמין יאשם׃ 41N 16 17 ואלה האתות אשר ילוו אל המאמינים יגרשו שדים בשמי ובלשנות חדשות ידברו׃ 41N 16 18 נחשים ישאו בידיהם ואם ישתו סם המות לא יזיקם על חולים ישימו את ידיהם וייטב להם׃ 41N 16 19 ויהי אחרי אשר דבר אתם האדון וינשא השמימה וישב לימין האלהים׃ 41N 16 20 והמה יצאו ויקראו בכל המקמות והאדון עזרם ויחזק את הדבר באתות הבאות אחרי דברם אמן׃ 42N 1 1 אחרי אשר רבים הואילו לחבר ספור המעשים אשר נאמנו בשלמות בתוכנו׃ 42N 1 2 כאשר מסרום לנו הראים אתם בעיניהם מתחלה ואשר היו משרתי הדבר׃ 42N 1 3 חשבתי לטוב גם אני החפש כל הדברים היטב מראשיתם לכתבם אליך בסדר תאופילוס האדיר׃ 42N 1 4 למען תדע קשט האמרים אשר חנכת בם׃ 42N 1 5 כהן היה בימי הורדוס מלך יהודה זכריה שמו ממשמרת אביה ולו אשה מבנות אהרן ושמה אלישבע׃ 42N 1 6 ושניהם היו צדיקים לפני האלהים והלכי תם בכל מצות יהוה ובחקתיו׃ 42N 1 7 ולא היה להם ילד כי אלישבע עקרה ושניהם באו בימים׃ 42N 1 8 ויהי היום ויכהן לפני אלהים בסדר משמרתו׃ 42N 1 9 וכמשפט עבודת הכהנים יצא גורלו להקטיר קטרת ויבא אל היכל יהוה׃ 42N 1 10 וכל קהל העם היו מתפללים בחוץ בעת הקטרת׃ 42N 1 11 וירא אליו מלאך יהוה עמד לימין מזבח הקטרת׃ 42N 1 12 ויבהל זכריה בראותו אתו ואימה נפלה עליו׃ 42N 1 13 ויאמר אליו המלאך אל תירא זכריהו כי נשמעה תפלתך ואלישבע אשתך תלד לך בן וקראת שמו יוחנן׃ 42N 1 14 והיה לך לשמחה וגיל ורבים ישמחו בהולדו׃ 42N 1 15 כי גדול יהיה לפני יהוה ויין ושכר לא ישתה ורוח הקדש ימלא בעודנו בבטן אמו׃ 42N 1 16 ורבים מבני ישראל ישיב אל יהוה אלהיהם׃ 42N 1 17 והוא ילך לפניו ברוח אליהו ובגבורתו להשיב את לב אבות על בנים ואת הסוררים לתבונת הצדיקים להעמיד ליהוה עם מתקן׃ 42N 1 18 ויאמר זכריה אל המלאך במה אדע זאת כי אני זקנתי ואשתי באה בימים׃ 42N 1 19 ויען המלאך ויאמר אליו אני גבריאל העומד לפני האלהים ושלוח אנכי לדבר אליך ולבשרך את זאת׃ 42N 1 20 והנה תאלם ולא תוכל לדבר עד היום אשר תהיה זאת תחת כי לא האמנת בדברי אשר ימלאו למועדם׃ 42N 1 21 והעם היה מחכה לזכריה ויתמהו כי אחר בהיכל׃ 42N 1 22 ויהי בצאתו לא יכל לדבר אליהם וידעו כי מראה ראה בהיכל וירמז להם ועודנו נאלם׃ 42N 1 23 ויהי כאשר מלאו ימי עבדתו וילך לו אל ביתו׃ 42N 1 24 ויהי אחרי הימים האלה ותהר אלישבע אשתו ותתחבא חמשה חדשים ותאמר׃ 42N 1 25 ככה עשה לי יהוה בימי פקדו אותי לאסף את חרפתי בתוך בני אדם׃ 42N 1 26 ויהי בחדש הששי וישלח המלאך גבריאל מאת האלהים גלילה אל עיר אשר שמה נצרת׃ 42N 1 27 אל בתולה מארשה לאיש אשר שמו יוסף מבית דוד ושם הבתולה מרים׃ 42N 1 28 ויבא המלאך אליה החדרה ויאמר שלום לך אשת חן יהוה עמך ברוכה את בנשים׃ 42N 1 29 והיא בראותה נבהלה לדברו ותאמר בלבה מה היא הברכה הזאת׃ 42N 1 30 ויאמר לה המלאך אל תיראי מרים כי מצאת חן לפני האלהים׃ 42N 1 31 והנך הרה וילדת בן וקראת את שמו ישוע׃ 42N 1 32 והוא גדול יהיה ובן עליון יקרא ויהוה אלהים יתן לו את כסא דוד אביו׃ 42N 1 33 ועל בית יעקב ימלך לעולם ועד ולמלכותו אין קץ׃ 42N 1 34 ותאמר מרים אל המלאך איך תהיה זאת ואני אינני ידעת איש׃ 42N 1 35 ויען המלאך ויאמר אליה רוח הקדש תבוא עליך וגבורת עליון תצל עליך על כן גם לקדוש הילוד יקרא בן אלהים׃ 42N 1 36 והנה אלישבע קרובתך אשר קראו לה עקרה גם היא הרתה בן בזקנתה וזה לה החדש הששי׃ 42N 1 37 כי לא יפלא מאלהים כל דבר׃ 42N 1 38 ותאמר מרים הנני שפחת יהוה יהי לי כדברך ויצא מאתה המלאך׃ 42N 1 39 ותקם מרים בימים ההם ותמהר ללכת ההרה אל עיר יהודה׃ 42N 1 40 ותבא בית זכריה ותברך את אלישבע׃ 42N 1 41 ויהי כשמע אלישבע את ברכת מרים וירקד הילד במעיה ותמלא אלישבע רוח הקדש׃ 42N 1 42 ותקרא בקול גדול ותאמר ברוכה את בנשים וברוך פרי בטנך׃ 42N 1 43 ומאין לי זאת אשר אם אדני באה אלי׃ 42N 1 44 כי קול ברכתך בא באזני והנה רקד בשמחה הילד במעי׃ 42N 1 45 ואשרי המאמינה כי המלא תמלא אשר דבר לה מאת יהוה׃ 42N 1 46 ותאמר מרים רוממה נפשי את יהוה׃ 42N 1 47 ותגל רוחי באלהי ישעי׃ 42N 1 48 ]94-84[ אשר ראה בעני אמתו כי הנה מעתה כל הדרות יאשרוני כי גדלות עשה לי שדי וקדוש שמו׃ 42N 1 49 ]94-84[׃ 42N 1 50 וחסדו לדור דורים על יראיו׃ 42N 1 51 גבורות עשה בזרעו פזר גאים במזמות לבבם׃ 42N 1 52 הרס נדיבים מכסאותו וירם שפלים׃ 42N 1 53 רעבים מלא טוב ועשירים שלח ריקם׃ 42N 1 54 תמך בישראל עבדו לזכר את רחמיו׃ 42N 1 55 כאשר דבר אל אבותינו לאברהם ולזרעו עד עולם׃ 42N 1 56 ותשב מרים עמה כשלשה חדשים ותשב לביתה׃ 42N 1 57 וימלאו ימי אלישבע ללדת ותלד בן׃ 42N 1 58 וישמעו שכניה וקרוביה כי הגדיל יהוה את חסדו עמה וישמחו אתה׃ 42N 1 59 ויהי ביום השמיני ויבאו למול את הילד ויקראו אתו זכריה על שם אביו׃ 42N 1 60 ותען אמו ותאמר לא כי יוחנן יקרא׃ 42N 1 61 ויאמרו אליה אין איש במשפחתך אשר נקרא בשם הזה׃ 42N 1 62 וירמזו אל אביו לדעת מה השם אשר יחפץ להקרא לו׃ 42N 1 63 וישאל לוח ויכתב עליו לאמר יוחנן שמו ויתמהו כלם׃ 42N 1 64 ויפתח פיו ולשונו פתאם וידבר ויברך את האלהים׃ 42N 1 65 ותפל אימה על כל שכניהם ויספר כל הדברים האלה בכל הרי יהודה׃ 42N 1 66 וישימו כל השמעים אל לבם לאמר מה אפוא יהיה הילד הזה ויד יהוה היתה עמו׃ 42N 1 67 וימלא זכריה אביו רוח הקדש וינבא לאמר׃ 42N 1 68 ברוך יהוה אלהי ישראל כי פקד את עמו וישלח לו פדות׃ 42N 1 69 וירם לנו קרן ישועה בבית דוד עבדו׃ 42N 1 70 כאשר דבר בפי נביאיו הקדושים אשר מעולם׃ 42N 1 71 ישועה מאיבינו ומיד כל שנאינו׃ 42N 1 72 לעשות חסד עם אבותינו ולזכר את ברית קדשו׃ 42N 1 73 את השבועה אשר נשבע לאברהם אבינו׃ 42N 1 74 להצילנו מיד איבינו ולתתנו לעבדו בלי פחד׃ 42N 1 75 בתמים ובצדקה לפניו כל ימי חיינו׃ 42N 1 76 ואתה הילד נביא עליון תקרא כי לפני יהוה תלך לפנות את דרכיו׃ 42N 1 77 לתת דעת הישועה לעמו בסליחת חטאתיהם׃ 42N 1 78 ברחמי חסד אלהינו אשר בהם פקדנו הנגה ממרום׃ 42N 1 79 להאיר לישבי חשך וצלמות ולהכין את רגלינו אל דרך השלום׃ 42N 1 80 ויגדל הילד ויחזק ברוח ויהי במדברות עד יום הראתו אל ישראל׃ 42N 2 1 ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל׃ 42N 2 2 וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא׃ 42N 2 3 וילכו כלם להתפקד איש לעירו׃ 42N 2 4 ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו׃ 42N 2 5 להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה׃ 42N 2 6 ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת׃ 42N 2 7 ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון׃ 42N 2 8 ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם׃ 42N 2 9 והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה׃ 42N 2 10 ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם׃ 42N 2 11 כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון׃ 42N 2 12 וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס׃ 42N 2 13 ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים׃ 42N 2 14 כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו׃ 42N 2 15 ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה׃ 42N 2 16 וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס׃ 42N 2 17 ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה׃ 42N 2 18 וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים׃ 42N 2 19 ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה׃ 42N 2 20 וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם׃ 42N 2 21 ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן׃ 42N 2 22 וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה׃ 42N 2 23 כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה׃ 42N 2 24 ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה׃ 42N 2 25 והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו׃ 42N 2 26 ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה׃ 42N 2 27 ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה׃ 42N 2 28 ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר׃ 42N 2 29 עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום׃ 42N 2 30 כי ראו עיני את ישועתך׃ 42N 2 31 אשר הכינות לפני כל העמים׃ 42N 2 32 אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך׃ 42N 2 33 ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו׃ 42N 2 34 ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה׃ 42N 2 35 וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים׃ 42N 2 36 ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה׃ 42N 2 37 והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום׃ 42N 2 38 ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים׃ 42N 2 39 ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם׃ 42N 2 40 ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו׃ 42N 2 41 ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח׃ 42N 2 42 ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג׃ 42N 2 43 וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו׃ 42N 2 44 ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים׃ 42N 2 45 ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו׃ 42N 2 46 ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם׃ 42N 2 47 וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו׃ 42N 2 48 ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך׃ 42N 2 49 ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי׃ 42N 2 50 והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם׃ 42N 2 51 וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה׃ 42N 2 52 וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים׃ 42N 3 1 בשנת חמש עשרה למלכות הקיסר טיבריוס בהיות פונטיוס פילטוס הגמון ביהודה והורדוס שר רבע על הגליל ואחיו פילפוס שר רבע על מדינות יטור וטרכונה ולוסניס שר רבע על אבילין׃ 42N 3 2 בימי הכהנים הגדולים חנן וקיפא היה דבר אלהים אל יוחנן בן זכריה במדבר׃ 42N 3 3 ויבא אל כל ככר הירדן ויקרא טבילת התשובה לסליחת החטאים׃ 42N 3 4 ככתוב בספר דברי ישעיהו הנביא קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ 42N 3 5 כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו והיה העקב למישור והרכסים לבקעה׃ 42N 3 6 וראו כל בשר את ישועת אלהים׃ 42N 3 7 ויאמר אל המון העם היצאים להטבל על ידו אתם ילדי הצפעונים מי הורה אתכם להמלט מפני הקצף הבא׃ 42N 3 8 לכן עשו פרי הראוי לתשובה ואל תדמו בנפשכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכל האלהים להקים בנים לאברהם׃ 42N 3 9 וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע והשלך באש׃ 42N 3 10 וישאלהו המון העם לאמר מה אפוא נעשה׃ 42N 3 11 ויען ויאמר אליהם מי אשר לו כתנות שתים הוא יחלק לאשר אין לו ומי אשר לו מזון ככה יעשה גם הוא׃ 42N 3 12 ויבאו גם מוכסים להטבל ויאמרו אליו רבי מה נעשה׃ 42N 3 13 ויאמר אליהם אל תגבו יותר מחקכם׃ 42N 3 14 וישאלהו גם אנשי הצבא לאמר ואנחנו מה נעשה ויאמר אליהם איש אל תזעזעו ואל תלשינו איש ויהי די לכם בשכרכם׃ 42N 3 15 ויהי כאשר חכה העם וכלם חשבים בלבם לאמר אולי יוחנן הוא המשיח׃ 42N 3 16 ויען יוחנן ויאמר לכלם הן אני טובל אתכם במים אבל בוא יבוא החזק ממני אשר אינני כדי להתיר את שרוך נעליו הוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃ 42N 3 17 אשר המזרה בידו להבר את גרנו ויאסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה׃ 42N 3 18 וכן עוד דברים אחרים הרבה בשר וגם הזהיר את העם׃ 42N 3 19 והורדוס שר רבע המדינה אשר הוכח על ידו על אדות הורודיה אשת אחיו פילפוס ועל אדות כל הרע אשר עשה הורדוס׃ 42N 3 20 הוסיף על כל אלה גם את זאת ויסגר את יוחנן במשמר׃ 42N 3 21 ויהי בהטבל כל העם וגם ישוע נטבל ומתפלל ויפתחו השמים׃ 42N 3 22 וירד עליו רוח הקדש בדמות גוף כיונה ויהי קול מן השמים ויאמר אתה בני ידידי בך רצתה נפשי׃ 42N 3 23 והוא ישוע בהחלו היה כבן שלשים שנה ויחשבהו לבן יוסף בן עלי׃ 42N 3 24 בן מתת בן לוי בן מלכי בן יני בן יוסף׃ 42N 3 25 בן מתתיה בן אמוץ בן נחום בן חסלי בן נגי׃ 42N 3 26 בן מחת בן מתתיה בן שמעי בן יוסף בן יודה׃ 42N 3 27 בן יוחנן בן רישא בן זרבלל בן שאלתיאל בן גרי׃ 42N 3 28 בן מלכי בן אדי בן קוסם בן אלמדם בן ער׃ 42N 3 29 בן יוסי בן אליעזר בן יורים בן מתת בן לוי׃ 42N 3 30 בן שמעון בן יהודה בן יוסף בן יונם בן אליקים׃ 42N 3 31 בן מליא בן מינא בן מתתה בן נתן בן דוד׃ 42N 3 32 בן ישי בן עובד בן בעז בן שלמון בן נחשון׃ 42N 3 33 בן עמינדב בן ארם בן חצרון בן פרץ בן יהודה׃ 42N 3 34 בן יעקב בן יצחק בן אברהם בן תרח בן נחור׃ 42N 3 35 בן שרוג בן רעו בן פלג בן עבר בן שלח׃ 42N 3 36 בן קינן בן ארפכשד בן שם בן נח בן למך׃ 42N 3 37 בן מתושלח בן חנוך בן ירד בן מהללאל בן קינן׃ 42N 3 38 בן אנוש בן שת בן אדם בן אלהים׃ 42N 4 1 וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה׃ 42N 4 2 וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב׃ 42N 4 3 ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם׃ 42N 4 4 ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה׃ 42N 4 5 ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל׃ 42N 4 6 ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ׃ 42N 4 7 ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך׃ 42N 4 8 ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד׃ 42N 4 9 ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה׃ 42N 4 10 כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך׃ 42N 4 11 וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך׃ 42N 4 12 ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך׃ 42N 4 13 וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת׃ 42N 4 14 וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר׃ 42N 4 15 והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם׃ 42N 4 16 ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בתורה׃ 42N 4 17 ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו׃ 42N 4 18 רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים׃ 42N 4 19 שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה׃ 42N 4 20 ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו׃ 42N 4 21 ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם׃ 42N 4 22 וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף׃ 42N 4 23 ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך׃ 42N 4 24 ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין נביא רצוי בארץ מולדתו׃ 42N 4 25 ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל הארץ׃ 42N 4 26 ולא נשלח אליהו אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה׃ 42N 4 27 ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי׃ 42N 4 28 וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את אלה׃ 42N 4 29 ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה׃ 42N 4 30 אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו׃ 42N 4 31 וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות׃ 42N 4 32 וישתוממו על תורתו כי עצום דברו׃ 42N 4 33 ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר׃ 42N 4 34 אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים׃ 42N 4 35 ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו׃ 42N 4 36 ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים׃ 42N 4 37 ושמעו הולך בכל מקמות הככר׃ 42N 4 38 ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה׃ 42N 4 39 ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם׃ 42N 4 40 וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם׃ 42N 4 41 וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח׃ 42N 4 42 ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם׃ 42N 4 43 ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי׃ 42N 4 44 ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל׃ 42N 5 1 ויהי כאשר נדחק המון העם לשמע את דבר האלהים והוא עמד על יד ים גניסר׃ 42N 5 2 וירא שתי אניות עמדות על יד הים והדיגים יצאו מהן וידיחו את המכמרות׃ 42N 5 3 וירד אל אחת מן האניות אשר היא לשמעון ויבקש ממנו להוליכו מעט מן היבשה אל הים וישב וילמד את העם מתוך האניה׃ 42N 5 4 ויכל לדבר ויאמר אל שמעון הוליכה אל עמק הים והורידו את מכמרותיכם לצוד׃ 42N 5 5 ויען שמעון ויאמר אליו מורה כל הלילה יגענו ולא לכדנו מאומה אך על פי דברך אוריד את המכמרת׃ 42N 5 6 ויעשו כן וילכדו דגים הרבה מאד ותקרע מכמרתם׃ 42N 5 7 ויניפו יד אל חבריהם אשר באמיה השנית לבוא אליהם ולעזרם ויבאו וימלאו את שתי האניות עד כי שקעו׃ 42N 5 8 ויהי כראות שמעון פטרוס את זאת ויפל לברכי ישוע ויאמר אדני צא נא מעמי כי איש חוטא אנכי׃ 42N 5 9 כי שמה החזיקה אותו ואת כל אשר אתו על ציד הדגים אשר צדו׃ 42N 5 10 וכן גם את יעקב ואת יוחנן בני זבדי אשר התחברו עם שמעון ויאמר ישוע אל שמעון אל תירא מעתה צוד תצוד אנשים׃ 42N 5 11 ויוליכו את האניות אל היבשה ויעזבו את הכל וילכו אחריו׃ 42N 5 12 ויהי בהיותו באחת הערים והנה איש מלא צרעת וירא את ישוע ויפל על פניו ויתחנן אליו לאמר אדני אם תחפץ תוכל לטהרני׃ 42N 5 13 וישלח את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ופתאם סרה ממנו הצרעת׃ 42N 5 14 ויעד בו לבלתי ספר לאיש כי אם לך והראה אל הכהן והקרב קרבן על טהרתך כאשר צוה משה לעדות להם׃ 42N 5 15 ושמעו הולך הלוך וגדל ויקבצו עם רב לשמוע ולהרפא בידו מתחלואיהם׃ 42N 5 16 והוא סר אל המדברות ויתפלל׃ 42N 5 17 ויהי באחד הימים והוא מלמד וישבו שם פרושים ומורי התורה אשר באו מכל כפרי הגליל ומיהודה וירושלים וגבורת יהוה היתה בו לרפוא׃ 42N 5 18 והנה אנשים נושאים איש במטה והוא נכה אברים ויבקשו להביאו הביתה ולשום לפניו׃ 42N 5 19 ולא מצאו דרך להכניסו מרב העם ויעלו הגגה ויורידהו ואת ערשו בין הרעפים לתוך הבית לפני ישוע׃ 42N 5 20 וירא את אמונתם ויאמר אליו בן אדם נסלחו לך חטאתיך׃ 42N 5 21 ויחלו הסופרים והפרושים לחשב מחשבות לאמר מי הוא זה המדבר גדופים מי יוכל לסלח חטאים מבלעדי האלהים לבדו׃ 42N 5 22 וידע ישוע את מחשבותם ויען ויאמר אליהם מה אתם חשבים בלבבכם׃ 42N 5 23 מה הוא הנקל האמר נסלחו לך חטאתיך אם אמר קום והתהלך׃ 42N 5 24 אך למען תדעון כי בן האדם יש לו השלטן בארץ לסלח חטאים ויאמר אל נכה האברים אמר אני אליך קום ושא את ערשך ולך לך אל ביתך׃ 42N 5 25 וימהר ויקם לעיניהם וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים וישא את משכבו וילך לו אל ביתו מהלל את האלהים׃ 42N 5 26 ושמה החזיקה את כלם ויברכו את האלהים וימלאו יראה ויאמרו כי נפלאות ראינו היום׃ 42N 5 27 ויהי אחרי כן ויצא וירא מוכס ושמו לוי יושב בבית המכס ויאמר אליו לכה אחרי׃ 42N 5 28 ויעזב את הכל ויקם וילך אחריו׃ 42N 5 29 ויעש לו לוי משתה גדול בביתו ועם רב של מוכסים ואנשים אחרים היו מסבים עמהם׃ 42N 5 30 ]13-03[ וילונו הסופרים אשר בהם והפרושים על תלמידיו ויאמרו למה אתם אכלים אליהם הבריאים אינם צריכים לרפא כי אם החלים׃ 42N 5 31 ]13-03[׃ 42N 5 32 לא באתי לקרוא הצדיקים כי אם החטאים לתשובה׃ 42N 5 33 ויאמרו אליו הן תלמידי יוחנן צמים הרבה ואמרים תחנות וגם תלמידי הפרושים עשים כן ותלמידיך אכלים ושתים׃ 42N 5 34 ויאמר אליהם התוכלו אנס בני החפה לצום והחתן עוד עמהם׃ 42N 5 35 ואולם ימים באים ולקח מאתם החתן אז יצומו בימים ההמה׃ 42N 5 36 וידבר אליהם גם אם המשל הזה אין איש מעלה מטלית של בגד חדש על בגד בלוי כי אז גם החדש יקרע וגם לא תשוה מטלית החדש לבלוי׃ 42N 5 37 ואין איש נתן יין חדש בנאדות בלים כי אז היין החדש יבקע את הנאדות והוא ישפך והנאדות יאבדו׃ 42N 5 38 אך יתן היין החדש בנאדות חדשים ושניהם יחדו ישמרו׃ 42N 5 39 ואשר שתה יין ישן איננו חפץ עוד ביין חדש כי יאמר הישן הוא נעים ממנו׃ 42N 6 1 ויהי בשבת השנית לספירת העמר עבר בין הקמה ויקטפו תלמידיו מלילת ויפרכו אתן בידיהם ויאכלו׃ 42N 6 2 ויש מן הפרושים אשר אמרו אליהם למה אתם עשים את אשר איננו מתר לעשות בשבת׃ 42N 6 3 ויען ישוע ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיותו רעב הוא ואשר היו אתו׃ 42N 6 4 כאשר בא אל בית האלהים ויקח את לחם הפנים ויאכל וגם נתן לאשר אתו את אשר לא נכון לאכלו כי אם לכהנים לבדם׃ 42N 6 5 ויאמר אליהם בן האדם גם אדון השבת הוא׃ 42N 6 6 ויהי בשבת אחרת בא אל בית הכנסת וילמד ושם איש אשר יבשה ידו הימנית׃ 42N 6 7 ויארבו לו הסופרים והפרושים לראות אם ירפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ 42N 6 8 והוא ידע את מחשבותם ויאמר אל האיש אשר ידו יבשה קום ועמוד בתוך ויקם ויעמד׃ 42N 6 9 ויאמר אליהם ישוע אשאלה אתכם דבר הנכון בשבת להיטיב אם להרע להציל נפש אם לאבד׃ 42N 6 10 ויבט סביב אל כלם ויאמר לאיש פשט את ידך ויעש כן ותרפא ידו ותשב כאחרת׃ 42N 6 11 והמה נמלאו חמה ויוסדו יחד מה לעשות לישוע׃ 42N 6 12 ויהי בימים ההם ויצא ההרה להתפלל ויעמד כל הלילה בתפלה לאלהים׃ 42N 6 13 ובהית הבקר אסף אליו את תלמידיו ויבחר מהם שנים עשר אשר גם קרא להם שליחים׃ 42N 6 14 את שמעון אשר גם קראו פטרוס ואת אנדרי אחיו את יעקב ואת יוחנן את פילפוס ואת בר תלמי׃ 42N 6 15 את מתי ואת תומא ואת יעקב בן חלפי ואת שמעון המכנה הקנא׃ 42N 6 16 את יהודה בן יעקב ואת יהודה איש קריות אשר גם היה למוסר׃ 42N 6 17 וירד אתם ויעמד במקום מישור והמון תלמידיו וקהל עם רב מכל יהודה וירושלים ומחוף ים צר וצידון אשר באו לשמע אתו ולהרפא מחלייהם׃ 42N 6 18 וגם הנלחצים ברוחות טמאות וירפאו׃ 42N 6 19 וכל ההמון מבקשים לגעת בו כי גבורה יצאה מאתו ורפאה את כלם׃ 42N 6 20 והוא נשא את עיניו אל תלמידיו ויאמר אשריכם העניים כי לכם מלכות האלהים׃ 42N 6 21 אשריכם הרעבים כעת כי תשבעו אשריכם הבכים כעת כי תשחקו׃ 42N 6 22 אשריכם אם ישנאו אתכם האנשים ואם ינדו אתכם וחרפו והדיחו את שמכם כשם רע בעבור בן האדם׃ 42N 6 23 שמחו ביום ההוא ורקדו כי הנה שכרכם רב בשמים כי כזאת עשו אבתיהם לנביאים׃ 42N 6 24 אך אוי לכם העשירים כי כבר לקחתם את נחמתכם׃ 42N 6 25 אוי לכם השבעים כי תרעבו אוי לכם השחקים כעת כי תתאבלו ותבכו׃ 42N 6 26 אוי לכם אם כל האנשים משבחים אתכם כי כזאת עשו אבותיהם לנביאי השקר׃ 42N 6 27 אבל אליכם השמעים אני אמר אהבו את איביכם היטיבו לשנאיכם׃ 42N 6 28 ברכו את מקלליכם והתפללו בעד מכלימיכם׃ 42N 6 29 המכה אתך על הלחי הטה לו גם את האחרת והלקח את מעילך אל תמנע ממנו גם את כתנתך׃ 42N 6 30 וכל השאל ממך תן לו והלקח את אשר לך אל תשאל מאתו׃ 42N 6 31 וכאשר תחפצו כי יעשו לכם בני האדם כן תעשו להם גם אתם׃ 42N 6 32 ואם תאהבו את אהביכם מה הוא חסדכם כי גם החטאים אהבים את אהביהם׃ 42N 6 33 ואם תיטיבו למטיביכם מה הוא חסדכם גם החטאים יעשו כן׃ 42N 6 34 ואם תלוו את האנשים אשר תקוו לקבל מהם מה הוא חסדכם גם החטאים מלוים את החטאים למען יושב להם בשוה׃ 42N 6 35 אבל אהבו את איביכם והיטיבו והלוו מבלי תוחלת ויהי שכרכם רב והייתם בני עליון כי טוב הוא גם לשכחי טובה ולרעים׃ 42N 6 36 לכן היו רחמנים כאשר גם אביכם רחום הוא׃ 42N 6 37 ואל תשפטו ולא תשפטו אל תחיבו ולא תחיבו נקו ותנקו׃ 42N 6 38 תנו ותנתן לכם מדה טובה דחוקה וגדושה ומשפעה יתנו אל חיקכם כי במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם׃ 42N 6 39 וישא משלו ויאמר אליהם היוכל עור לנהל את העור הלא יפלו שניהם אל הפחת׃ 42N 6 40 אין תלמיד נעלה על רבו ודי לכל תלמיד שלם להיות כרבו׃ 42N 6 41 ולמה זה אתה ראה את הקסם אשר בעין אחיך ואת הקורה בעינך לא תביט׃ 42N 6 42 ואיך תאמר אל אחיך אחי הניחה לי ואסירה את הקסם אשר בעינך ואינך ראה את הקורה אשר בעינך החנף הסר בראשונה את הקורה מעינך ואחר ראה תראה להסיר את הקסם אשר בעין אחיך׃ 42N 6 43 כי עץ טוב איננו עשה פרי משחת וגם עץ משחת איננו עשה פרי טוב׃ 42N 6 44 כי כל עץ נכר בפריו כי אין אספים תאנים מן הקצים אף אין בצרים ענב מן הסנה׃ 42N 6 45 האיש הטוב מאוצר לבבו הטוב מפיק את הטוב והאיש הרע מאוצר לבבו הרע מפיק את הרע כי משפעת הלב ימלל פיהו׃ 42N 6 46 ולמה זה אתם קראים לי אדני אדני ואינכם עשים את אשר אני אמר׃ 42N 6 47 כל הבא אלי ושומע את דברי ועשה אתם אורה אתכם למי הוא דומה׃ 42N 6 48 דומה הוא לאיש בנה בית אשר העמיק לחפר וייסדו על הסלע וכבוא השטף פרץ הנהר בבית ההוא ולא יכל להניעו כי על הסלע יסודו׃ 42N 6 49 ואשר שמע ולא עשה דומה לאיש אשר בנה בית על הקרקע בלי יסוד ויפרץ בו הנהר ויפל פתאם ויגדל שבר הבית ההוא׃ 42N 7 1 ויהי אחרי כלותו לדבר את כל דבריו באזני העם ויבא אל כפר נחום׃ 42N 7 2 ועבד לאחד משרי המאות חלה למות והוא יקר לו מאד׃ 42N 7 3 וישמע את שמע ישוע וישלח אליו מזקני היהודים וישאל מאתו לבוא ולהושיע את עבדו׃ 42N 7 4 ויבאו אל ישוע ויתחננו לו מאד ויאמרו ראוי הוא אשר תעשה בקשתו׃ 42N 7 5 כי אהב עמנו הוא והוא בנה לנו את בית הכנסת׃ 42N 7 6 וילך אתם ישוע ויהי כאשר קרב אל הבית וישלח אליו שר המאה על ידי רעיו לאמר לו בי אדני אל נא תטריח את עצמך כי אינני כדי שתבוא בצל קורתי׃ 42N 7 7 ובעבור זאת גם את עצמי לא חשבתי ראוי לבוא אליך אך דבר נא דבר וירפא נערי׃ 42N 7 8 כי גם אנכי איש נתון תחת השלטון יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃ 42N 7 9 וישמע ישוע את דבריו ויתמה עליו ויפן ויאמר אל ההמון ההלך אחריו אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ 42N 7 10 וישובו השלוחים אל הבית וימצאו את העבד החלה והוא נרפא׃ 42N 7 11 ויהי ממחרת וילך אל עיר ושמה נעים ורבים מתלמידיו הלכים אתו והמון עם רב׃ 42N 7 12 הוא קרב אל שער העיר והנה מוציאים מת בן יחיד לאמו והיא אלמנה ועמה רבים מעם העיר׃ 42N 7 13 וכראות אתה האדון נכמרו רחמיו עליה ויאמר לה אל תבכי׃ 42N 7 14 ויגש ויגע בארון והנשאים עמדו ויאמר עלם אמר אני אליך קומה׃ 42N 7 15 ויתעודד המת ויחל לדבר ויתנהו לאמו׃ 42N 7 16 ותאחז כלם רעדה וישבחו את האלהים ויאמרו כי נביא גדול קם בקרבנו וכי פקד האלהים את עמו׃ 42N 7 17 ויצא הדבר הזה בכל יהודה ובכל הככר׃ 42N 7 18 ותלמידי יוחנן הגידו לו את כל אלה׃ 42N 7 19 ויקרא אליו יוחנן שנים מתלמידיו וישלחם אל ישוע לאמר לו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ 42N 7 20 ויבאו אליו האנשים ויאמרו יוחנן המטביל שלחנו אליך לאמר האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ 42N 7 21 בעת ההיא רפא רבים מחליים ומנגעים ומרוחות רעות ולעורים רבים נתן ראות עינים׃ 42N 7 22 ויען ישוע ויאמר להם לכו והגידו ליוחנן את אשר ראיתם ואשר שמעתם כי עורים ראים ופסחים מתהלכים ומצרעים מטהרים וחרשים שומעים ומתים קמים ועניים מתבשרים׃ 42N 7 23 ואשרי אשר לא יכשל בי׃ 42N 7 24 ויהי כאשר הלכו להם שלוחי יוחנן ויחל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃ 42N 7 25 ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה המלבשים בגדי תפארת והמענגים בחצרות המלכים המה׃ 42N 7 26 ועתה מה זה יצאתם לראות אם לראות איש נביא הן אני אמר לכם כי אף גדול הוא מנביא׃ 42N 7 27 זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך׃ 42N 7 28 כי אמר אני לכם אין איש בילודי אשה גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות האלהים גדול הוא ממנו׃ 42N 7 29 וכל העם והמכסים כשמעם הצדיקו את האלהים ויטבלו בטבילת יוחנן׃ 42N 7 30 אך הפרושים ובעלי התורה נאצו את עצת האלהים על נפשם ולא נטבלו על ידו׃ 42N 7 31 ויאמר האדון עתה אל מי אדמה את אנשי הדור הזה ואל מי הם דמים׃ 42N 7 32 דמים הם לילדים הישבים בשוק וקראים זה אל זה ואמרים חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא בכיתם׃ 42N 7 33 כי בא יוחנן המטביל לחם לא אכל ויין לא שתה ואמרתם שד בו׃ 42N 7 34 ובא בן האדם והוא אכל ושתה ואמרתם הנה זולל וסבא ורע למוכסים ולחטאים׃ 42N 7 35 ותצדק החכמה על ידי כל בניה׃ 42N 7 36 ויבקש ממנו אחד מן הפרושים לאכל אתו לחם ויבא אל בית הפרוש ויסב׃ 42N 7 37 והנה אשה אחת בעיר והיא חטאת שמעה כי הוא מסב בית הפרוש ותבא פך שמן המור׃ 42N 7 38 ותעמד לרגליו מאחריו ותבך ותחל להרטיב את רגליו בדמעות ותנגב אתן בשערות ראשה ותשק את רגליו ותמשח אתן בשמן׃ 42N 7 39 וירא הפרוש הקרא אתו ויאמר בלבו אלו היה זה נביא כי עתה ידע ידע מי היא זאת ואי זו היא הנגעת בו כי אשה חטאת היא׃ 42N 7 40 ויען ישוע ויאמר אליו שמעון דבר לי אליך ויאמר רבי דבר׃ 42N 7 41 שני חיבים היו לנשה אחד האחד חיב לו דינרים חמש מאות והשני דינרים חמשים׃ 42N 7 42 ויהי באשר לא השיגה ידם לשלם וישמט את שניהם ועתה אמר נא מי משניהם ירבה לאהבה אתו׃ 42N 7 43 ויען שמעון ויאמר אחשב כי האיש ההוא אשר הרבה להשמיט לו ויאמר אליו כן שפטת׃ 42N 7 44 ויפן אל האשה ויאמר אל שמעון הראית את האשה הזאת הנה באתי אל ביתך ומים על רגלי לא נתת והיא הרטיבה את רגלי בדמעות ותנגב בשערותיה׃ 42N 7 45 נשיקה לא נשקתני והיא מאז באתי לא חדלה מנשק את רגלי׃ 42N 7 46 בשמן לא משחת את ראשי והיא בשמן המור משחה את רגלי׃ 42N 7 47 לכן אני אמר אליך נסלחו לה חטאתיה הרבות כי הרבה אהבה ואשר נסלח לו מעט הוא אהב מעט׃ 42N 7 48 ויאמר אליה נסלחו לך חטאתיך׃ 42N 7 49 ויחלו המסבים עמו לאמר בלבם מי הוא זה אשר גם יסלח חטאים׃ 42N 7 50 ויאמר אל האשה אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃ 42N 8 1 ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו׃ 42N 8 2 ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים׃ 42N 8 3 ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן׃ 42N 8 4 ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל׃ 42N 8 5 הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו׃ 42N 8 6 ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה׃ 42N 8 7 ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו׃ 42N 8 8 ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 42N 8 9 וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה׃ 42N 8 10 ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו׃ 42N 8 11 וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא׃ 42N 8 12 ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו׃ 42N 8 13 ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור׃ 42N 8 14 ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו׃ 42N 8 15 ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת׃ 42N 8 16 ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור׃ 42N 8 17 כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור׃ 42N 8 18 לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו׃ 42N 8 19 ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם׃ 42N 8 20 ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך׃ 42N 8 21 ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים׃ 42N 8 22 ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה׃ 42N 8 23 ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה׃ 42N 8 24 ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה׃ 42N 8 25 ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו׃ 42N 8 26 ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל׃ 42N 8 27 ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים׃ 42N 8 28 וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני׃ 42N 8 29 כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות׃ 42N 8 30 וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו׃ 42N 8 31 ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום׃ 42N 8 32 ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם׃ 42N 8 33 ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע׃ 42N 8 34 וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים׃ 42N 8 35 ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו׃ 42N 8 36 ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים׃ 42N 8 37 ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב׃ 42N 8 38 ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו׃ 42N 8 39 שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע׃ 42N 8 40 ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו׃ 42N 8 41 והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו׃ 42N 8 42 כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם׃ 42N 8 43 ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה׃ 42N 8 44 היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם׃ 42N 8 45 ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי׃ 42N 8 46 ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה׃ 42N 8 47 ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם׃ 42N 8 48 ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום׃ 42N 8 49 עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה׃ 42N 8 50 וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע׃ 42N 8 51 ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה׃ 42N 8 52 וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא׃ 42N 8 53 וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה׃ 42N 8 54 והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי׃ 42N 8 55 ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול׃ 42N 8 56 וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה׃ 42N 9 1 ויקרא אל שנים העשר ויתן להם גבורה ושלטן על כל השדים ולרפא חליים׃ 42N 9 2 וישלחם לקרא את מלכות האלהים ולרפא את החלים׃ 42N 9 3 ויאמר להם אל תקחו מאומה לדרך לא מטות ולא תרמיל ולא לחם ולא כסף ואל יהיה לאיש מכם שתי כתנות׃ 42N 9 4 והבית אשר תבאו בו שם שבו לכם ומשם צאו׃ 42N 9 5 וכל אשר לא יקבלו אתכם צאו מן העיר ההיא ונערו את העפר מעל רגליכם לעדות בהם׃ 42N 9 6 ויצאו ויעברו בכפרים מבשרים את הבשורה ומרפאים בכל מקום׃ 42N 9 7 וישמע הורדוס שר הרבע את כל אשר נעשה על ידו ותפעם רוחו כי יש אשר אמרו יוחנן קם מן המתים׃ 42N 9 8 ויש שאמרו אליהו נראה ואחרים אמרו נביא קם מן הקדמונים׃ 42N 9 9 ויאמר הורדוס הן אנכי נשאתי את ראש יוחנן מעליו ומי אפוא הוא אשר אני שמע עליו כזאת ויבקש לראותו׃ 42N 9 10 וישובו השליחים ויספרו לו את כל אשר עשו ויקחם אליו ויסר לבדד אל מקום חרב אשר לעיר הנקראה בית צידה׃ 42N 9 11 והמון העם כאשר ידעו את זאת הלכו אחריו ויקבלם וידבר אליהם על מלכות האלהים וירפא את הצריכים לרפואה׃ 42N 9 12 והיום רפה לערב ושנים העשר קרבו ויאמרו אליו שלח נא את העם וילכו אל הכפרים והחצרים אשר סביבותינו ללון שם ולמצא מזון כי פה אנחנו במקום חרבה׃ 42N 9 13 ויאמר אליהם תנו אתם להם לאכל ויאמרו אין לנו כי אם חמשת ככרות לחם ודגים שנים בלתי אם נלך ונקנה אכל לכל העם הזה׃ 42N 9 14 כי היו כחמשת אלפי איש ויאמר אל תלמידיו הושיבו אתם שורות שורות חמשים בשורה׃ 42N 9 15 ויעשו כן ויושיבו את כלם׃ 42N 9 16 ויקח את חמשת ככרות הלחם ואת שני הדגים וישא עיניו השמימה ויברך עליהם ויפרס ויתן לתלמידיו לשום לפני העם׃ 42N 9 17 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים להם שנים עשר סלים׃ 42N 9 18 ויהי הוא מתפלל לבדד ויאספו אליו תלמידיו וישאל אתם לאמר מה אמרים עלי המון העם מי אני׃ 42N 9 19 ויענו ויאמרו יוחנן המטביל ואחרים אמרים אליהו ואחרים אמרים נביא קם מן הקדמונים׃ 42N 9 20 ויאמר אליהם ואתם מה אתם אמרים מי אני ויען פטרוס ויאמר משיח האלהים אתה׃ 42N 9 21 ויצו אתם בגערה לבלתי הגיד לאיש את הדבר הזה׃ 42N 9 22 ויאמר מן הצרך הוא אשר בן האדם יענה הרבה וימאס מן הזקנים והכהנים הגדולים והסופרים ויהרג וביום השלישי קום יקום׃ 42N 9 23 ואל כלם אמר איש כי יחפץ ללכת אחרי יכחש בנפשו ויום יום ישא את צלבו והלך אחרי׃ 42N 9 24 כי כל אשר יחפץ להושיע את נפשו תאבד נפשו ממנו וכל אשר יאבד את נפשו למעני הוא יושיענה׃ 42N 9 25 כי מה יועיל האדם כי יקנה את כל העולם ואבד והשחית את נפשו׃ 42N 9 26 כי כל אשר הייתי אני ודברי לו לחרפה הוא יהיה לחרפה לבן האדם כאשר יבא בכבודו ובכבוד האב והמלאכים הקדושים׃ 42N 9 27 ובאמת אני אמר לכם יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו את מלכות האלהים׃ 42N 9 28 ויהי כשמנה ימים אחרי הדברים האלה ויקח אליו את פטרוס ואת יוחנן ואת יעקב ויעל אל ההר להתפלל שם׃ 42N 9 29 ויהי בהתפללו נשתנה מראה פניו ולבושו הלבין והבריק׃ 42N 9 30 והנה שני אנשים מדברים אתו והמה משה ואליהו׃ 42N 9 31 אשר נראו בכבוד והגידו את אחריתו אשר ימלאנה בירושלים׃ 42N 9 32 ויהיו פטרוס ואשר אתו נרדמים ובהקיצם ראו את כבודו ואת שני האנשים העמדים עליו׃ 42N 9 33 ויהי בהפרדם ממנו ויאמר פטרוס אל ישוע מורה טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת ולא ידע מה דבר׃ 42N 9 34 הוא מדבר כזאת והנה ענן סכך עליהם וכבואם בענן נבעתו׃ 42N 9 35 ויצא קול מן הענן אמר זה בני ידידי אליו תשמעון׃ 42N 9 36 ובהיות הקול נשאר ישוע לבדו והמה החשו ולא הגידו דבר לאיש בימים ההם מכל אשר ראו׃ 42N 9 37 ויהי ממחרת ברדתם מן ההר ויצא עם רב לקראתו׃ 42N 9 38 והנה איש אחד מן העם צעק לאמר אנא רבי פנה נא אל בני כי יחיד הוא לי׃ 42N 9 39 והנה רוח אחז בו ופתאם הוא מצעק והרוח מרוצץ אתו בהוריד רירו ומקשה לסור ממנו ובסורו ידכא אתו׃ 42N 9 40 ואבקש מתלמידיך לגרשו ולא יכלו׃ 42N 9 41 ויען ישוע ויאמר הוי דור חסר אמונה ופתלתל עד מתי אהיה עמכם ואסבל אתכם הבא הנה את בנך׃ 42N 9 42 ויהי אך הקריב לבוא וירעצהו השד וירוצצהו וישוע גער ברוח הטמא וירפא את הנער וישיבהו לאביו׃ 42N 9 43 וישתוממו כלם על גדלת האלהים ויהי בתמהם כלם על כל אשר עשה ויאמר ישוע אל תלמידיו׃ 42N 9 44 שימו אתם באזניכם את הדברים האלה כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני האדם׃ 42N 9 45 והמה לא הבינו את המאמר הזה ונעלם הוא מדעתם וייראו לשאל אתו על המאמר הזה׃ 42N 9 46 ויעל על לבבם לחשוב מי הוא הגדול בהם׃ 42N 9 47 וירא ישוע את מחשבת לבם ויקח ילד ויעמידהו אצלו׃ 42N 9 48 ויאמר אליהם כל אשר יקבל את הילד הזה לשמי אותי הוא מקבל וכל אשר יקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני כי הקטן בכלכם הוא יהיה הגדול׃ 42N 9 49 ויען יוחנן ויאמר מורה ראינו איש מגרש שדים בשמך ונכלא אותו יען איננו הולך עמנו׃ 42N 9 50 ויאמר ישוע אליו אל תכלאו כי כל אשר איננו נגדנו בעדנו הוא׃ 42N 9 51 ויהי כמלאת ימי העלותו והוא שם את פניו ללכת ירושלים׃ 42N 9 52 וישלח מלאכים לפניו וילכו ויבאו אל אחד מכפרי השמרונים להכין לו׃ 42N 9 53 ולא קבלהו על אשר היו פניו הלכים ירושלים׃ 42N 9 54 ויאמרו יעקב ויוחנן תלמידיו כראותם זאת לאמר אדנינו התרצה ונאמר כי תרד אש מן השמים ותאכלם כאשר עשה גם אליהו׃ 42N 9 55 ויפן ויגער בם ויאמר הלא ידעתם בני רוח מי אתם׃ 42N 9 56 כי בן האדם לא בא לאבד נפשות אדם כי אם להושיעם וילכו להם אל כפר אחר׃ 42N 9 57 ויהי בלכתם בדרך ויאמר אליו איש אדני אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃ 42N 9 58 ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃ 42N 9 59 ואל איש אחר אמר לך אחרי והוא אמר אדני תן לי ואלכה בראשונה לקבר את אבי׃ 42N 9 60 ויאמר אליו ישוע הנח למתים לקבר את מתיהם ואתה לך הודע את מלכות האלהים׃ 42N 9 61 ויאמר עוד איש אחר אלכה אחריך אדני אך הניחה לי בראשונה להפטר מבני ביתי׃ 42N 9 62 ויאמר ישוע כל השם את ידו על המחרשה ומביט אחריו לא יכשר למלכות האלהים׃ 42N 10 1 ואחרי כן הבדיל האדון עוד שבעים אחרים וישלחם לפניו שנים שנים אל כל עיר ומקום אשר בקש לבוא שמה׃ 42N 10 2 ויאמר להם הן הקציר רב והפעלים מעטים לכן התחננו אל אדון הקציר וישלח פעלים לקצירו׃ 42N 10 3 לכו נא הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים׃ 42N 10 4 אל תשאו כיס ולא תרמיל ולא נעלים ואל תשאלו לשלום איש בדרך׃ 42N 10 5 ולכל בית אשר תבאו שם אמרו בראשונה שלום לבית הזה׃ 42N 10 6 והיה כי יהיה שם בן שלום ונח עליו שלומכם ואם לא אליכם ישוב׃ 42N 10 7 ובבית ההוא תשבו ותאכלו ותשתו משלהם כי שוה הפועל בשכרו אל תסעו מבית לבית׃ 42N 10 8 וכל עיר אשר תבאו בה וקבלו אתכם אכלו שם את אשר ישימו לפניכם׃ 42N 10 9 ורפאו את החולים אשר בקרבה ואמרו להם קרבה אליכם מלכות האלהים׃ 42N 10 10 וכל עיר אשר תבאו בה ולא יקבלו אתכם צאו לכם אל רחובותיה ואמרו׃ 42N 10 11 אף את עפר עירכם הנדבק ברגלינו ננערהו לכם אך ידע תדעו כי קרבה אליכם מלכות האלהים׃ 42N 10 12 אני אמר אלכים כי לסדום יקל ביום ההוא מן העיר ההיא׃ 42N 10 13 אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן אלו נעשו בצור ובצידון הלא כבר ישבו בשק ואפר ושבו׃ 42N 10 14 אכן לצור וצידון יקל בדין מכם׃ 42N 10 15 ואת כפר נחום אשר עד השמים התרוממת אל שאול תורדי׃ 42N 10 16 השומע אליכם אלי הוא שומע והבוזה אתכם אותי הוא בוזה והבוזה אותי הוא בוזה את אשר שלחני׃ 42N 10 17 וישובו השבעים בשמחה ויאמרו אדנינו גם השדים נכנעים לנו בשמך׃ 42N 10 18 ויאמר אליהם ראיתי את השטן נפל כברק מן השמים׃ 42N 10 19 הנה השלטתי אתכם לדרך על נחשים ועקרבים ועל כל גבורת האיב וכל דבר לא יזיק לכם׃ 42N 10 20 אך בזאת אל תשמחו כי נכנעים לכם הרוחות כי אם שמחו על אשר נכתבו שמותיכם בשמים׃ 42N 10 21 בשעה ההיא עלץ ישוע ברוח ויאמר אודך האב אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעללים הן אבי כי כן היה רצון מלפניך׃ 42N 10 22 הכל נמסר לי מאת אבי ואין יודע מי הוא הבן בלתי האב ומי הוא האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃ 42N 10 23 ויפן אל תלמידיו לבדם ויאמר אשרי העינים הראות את אשר אתם ראים׃ 42N 10 24 כי אני אמר לכם נביאים ומלכים רבים חפצו לראות את אשר אתם ראים ולא ראו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעו׃ 42N 10 25 והנה אחד מבעלי התורה קם לנסותו ויאמר מורה מה אעשה ואירש חיי עולם׃ 42N 10 26 ויאמר אליו מה כתוב בתורה ואיך אתה קורא׃ 42N 10 27 ויען ויאמר ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ובכל מדעך ואת רעך כמוך׃ 42N 10 28 ויאמר אליו כן השיבות עשה זאת וחיה׃ 42N 10 29 והוא חפץ להצטדק ויאמר אל ישוע ומי הוא רעי׃ 42N 10 30 ויען ישוע ויאמר איש אחד ירד מירושלים ליריחו ונפל בידי שדדים והם הפשיטהו וגם פצעהו ויעזבו אותו בין חיים למות וילכו להם׃ 42N 10 31 ויקר המקרה כי ירד כהן אחד בדרך ההוא וירא אתו ויעבר מעליו׃ 42N 10 32 וכן גם איש לוי פגע במקום ויגש וירא אתו ויעבר מעליו׃ 42N 10 33 ואיש שמרוני הלך בדרך ויבא עליו וירא אתו ויהמו רחמיו׃ 42N 10 34 ויגש אליו ויחבש את פצעיו ויסוכם בשמן ויין ויעלהו על בהמתו ויוליכהו אל המלון ויכלכלהו׃ 42N 10 35 ולמחרת בנסעו הוציא שני דינרים ויתנם לבעל המלון ויאמר כלכל אותו ואת אשר תוסיף עוד להוציא עליו אני בשובי אשלמנו לך׃ 42N 10 36 ועתה מי מאלה השלשה היה בעיניך הרע לנפל בידי השדדים׃ 42N 10 37 ויאמר העשה עמו את החסד ויאמר אליו ישוע לך ועשה כן גם אתה׃ 42N 10 38 ויהי בנסעם ויבא אל כפר אחד ואשה אחת ושמה מרתא אספה אותו אל ביתה׃ 42N 10 39 ולה היתה אחות ושמה מרים אשר ישבה לרגלי ישוע לשמע אל דברו׃ 42N 10 40 ומרתא יגעה ברב שרותה ותגש ותאמר הלא תשים על לבך אדני אשר אחותי עזבתני לשרת לבדי אמר נא אליה ותעזר לי׃ 42N 10 41 ויען ישוע ויאמר לה מרתא מרתא את דאגת ומבהלת על הרבה׃ 42N 10 42 אבל אחת היא מן הצרך ומרים בחרה לה החלק הטוב אשר לא יקח ממנה׃ 42N 11 1 ויהי הוא מתפלל במקום אחד ויאמר אליו אחד מתלמידיו אחרי כלותו אדני למדנו להתפלל כאשר למד גם יוחנן את תלמידיו׃ 42N 11 2 ויאמר אליהם כי תתפללו אמרו אבינו שבשמים יתקדש שמך תבוא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃ 42N 11 3 את לחם חקנו תן לנו יום יום׃ 42N 11 4 וסלח לנו את חובתנו כי סלחים גם אנחנו לכל החיב לנו ואל תביאנו לידי נסיון כי אם הצילנו מן הרע׃ 42N 11 5 ויאמר אליהם מי בכם אשר יהיה לו אהב והלך ובא אליו בחצות הלילה ואמר אליו ידידי הלוני שלשת ככרות לחם׃ 42N 11 6 כי אהבי בא אלי מן הדרך ואין לי דבר לשום לפניו׃ 42N 11 7 והוא מלפנים יענה ויאמר אל תוגיעני כי כבר נסגרה הדלת וילדי שוכבים עמדי במטה לא אוכל לקום ולתת לך׃ 42N 11 8 אני אמר לכם גם כי לא יקום לתת לו על היותו אהבו יקום בעבור עזות פניו ויתן לו ככל צרכו׃ 42N 11 9 וגם אני אמר לכם שאלו וינתן לכם דרשו ותמצאו דפקו ויפתח לכם׃ 42N 11 10 כי כל השאל יקבל והדרש ימצא ולדפק יפתח׃ 42N 11 11 ומי בכם האב אשר ישאל ממנו בנו לחם ונתן לו אבן ואם דג היתן לו נחש תחת הדג׃ 42N 11 12 או כי ישאלנו ביצה היתן לו עקרב׃ 42N 11 13 הן אתם הרעים ידעים לתת מתנות טבות לבניכם אף כי האב מן השמים יתן את רוח הקדש לשאלים מאתו׃ 42N 11 14 ויהי היום ויגרש שד והוא אלם ויהי אחרי צאת השד וידבר האלם ויתמהו העם׃ 42N 11 15 ויש אשר אמרו בבעל זבוב שר השדים הוא מגרש את השדים׃ 42N 11 16 ויש אשר נסוהו וישאלו ממנו אות מן השמים׃ 42N 11 17 והוא ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב ובית יפל על בית׃ 42N 11 18 וגם השטן אם נחלק על עצמו איככה תכון ממלכתו כי אמרתם שבבעל זבוב מגרש אני את השדים׃ 42N 11 19 ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃ 42N 11 20 ואם באצבע אלהים מגרש אני את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃ 42N 11 21 בהיות הגבור שמר את חצרו והוא מזין והיה רכושו שלום׃ 42N 11 22 ואם יבוא עליו חזק ממנו ותקפו ישא ממנו את נשקו אשר בטח בו ואת מלקחו יחלק׃ 42N 11 23 כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מאסף אתי הוא מפזר׃ 42N 11 24 הרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשוטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצא אז תאמר אשובה נא אל ביתי אשר יצאתי משם׃ 42N 11 25 ובבואה תמצא אתו מטאטא ומהדר׃ 42N 11 26 ואחר תלך ולקחה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו׃ 42N 11 27 ויהי כדברו את הדברים האלה ואשה אחת מן העם נשאה את קולה ותאמר אליו אשרי הבטן אשר נשאתך והשדים אשר ינקת׃ 42N 11 28 והוא אמר ואף כי אשרי השמעים והשמרים את דבר האלהים׃ 42N 11 29 ויקבצו עם רב ויחל לדבר הדור הזה דור רע הוא אות הוא מבקש ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃ 42N 11 30 כי כאשר היה יונה לאנשי נינוה לאות כן יהיה גם בן האדם לדור הזה׃ 42N 11 31 מלכת תימן תקום במשפט עם אנשי הדור הזה והרשיעה אותם כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמת שלמה והנה יש פה גדול משלמה׃ 42N 11 32 אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה והרשיעהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה יש פה גדול מיונה׃ 42N 11 33 אין מדליק נר אשר ישימהו בסתר או תחת האיפה כי אם על המנורה למען יראו באי הבית את אורו׃ 42N 11 34 נר הגוף הוא העין לכן בהיות עינך תמימה גם כל גופך יאור ובהיותה רעה וחשך גם גופך׃ 42N 11 35 על כן השמר לך פן יחשך האור אשר בקרבך׃ 42N 11 36 והנה אם גופך כלו אור ואין בו כל דבר חשך אז יאור כלו והיה כהאיר לך הנר בברק נגהו׃ 42N 11 37 ויהי בדברו ויבקש ממנו פרוש אחד לאכל אתו לחם ויבא הביתה ויסב׃ 42N 11 38 ויתמה הפרוש בראתו אשר לא נטל ידיו בראשונה לפני הסעודה׃ 42N 11 39 ויאמר אליו האדון כעת אתם הפרושים מטהרים את הכום והקערה מחוץ והפנימי אשר בכם הוא מלא גזל ורשע׃ 42N 11 40 הכסילים הלא עשה החיצון גם עשה את הפנימי׃ 42N 11 41 אבל תנו לצדקה את אשר בם והנה הכל טהור לכם׃ 42N 11 42 אך אוי לכם הפרושים כי תעשרו את המנתא ואת הפיגם ואת כל הירק ותעברו את המשפט ואת אהבת אלהים והיה לכם לעשות את אלה ולא להניח גם את אלה׃ 42N 11 43 אוי לכם הפרושים כי תאהבו את מושב הראש בבתי הכנסיות ואת שאלות שלומכם בשוקים׃ 42N 11 44 אוי לכם הסופרים והפרושים החנפים כי אתם כקברים הנסתרים ובני האדם מתהלכים עליהם ולא ידעו׃ 42N 11 45 ויען אחד מבעלי התורה ויאמר אליו רבי בדבריך אלה תחרף גם אתנו׃ 42N 11 46 ויאמר אוי גם לכם בעלי התורה כי עמסים אתם על בני האדם משאות כבדים מסבל ואתם בעצמכם אינכם נגעים במשאות גם באחת מאצבעותיכם׃ 42N 11 47 אוי לכם כי בונים אתם את קברות הנביאים ואבותיכם הרגו אותם׃ 42N 11 48 וכן אתם מעידים ורוצים במעשי אבותיכם כי המה הרגו אותם ואתם בונים את קבריהם׃ 42N 11 49 בעבור זאת גם אמרה חכמת האלהים אשלח אליהם נביאים ושליחים ומהם יהרגו וירדפו׃ 42N 11 50 למען ידרש מן הדור הזה דם כל הנביאים אשר נשפך למן הוסד הארץ׃ 42N 11 51 מדם הבל עד דם זכריהו אשר נהרג בין המזבח ולבית הן אמר אני לכם דרוש ידרש מן הדור הזה׃ 42N 11 52 אוי לכם בעלי התורה כי הסירתם את מפתח הדעת אתם לא באתם ואת הבאים מנעתם׃ 42N 11 53 ויהי כדברו להם את אלה ויחלו הסופרים והפרושים לשטם אותו מאד ולהקשות לו בדברים רבים׃ 42N 11 54 ויארבו לו ויבקשו לצודד דבר מפיהו למען ימצאו עליו שטנה׃ 42N 12 1 ויהי עד כה ועד כה בהתאסף רבבות עם עד כי לחצו איש את רעהו ויחל לדבר אל תלמידיו בראשונה השמרו לנפשתיכם משאור הפרושים שהוא החנפה׃ 42N 12 2 ואין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ 42N 12 3 לכן כל אשר דברתם בחשך באור ישמע ואת אשר לחשתם לאזן בחדרים קרא יקרא על הגגות׃ 42N 12 4 ואני אמר לכם ידידי אל תיראו מן הממיתים את הגוף ואחרי זאת אין לאל ידם לעשות עוד דבר׃ 42N 12 5 אבל אורה אתכם את אשר תיראו יראו את אשר יש לו שלטן אחרי המיתו להשליך אל גיהנם הן אני אמר לכם אותו תיראון׃ 42N 12 6 הלא חמש צפרים תמכרנה בשני אסרים ואין אחת מהן נשכחת לפני האלהים׃ 42N 12 7 ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן לכן אל תיראו יקרתם מצפרים רבות׃ 42N 12 8 ואני אמר לכם כל אשר יודה בי לפני האדם גם בן האדם יודה בו לפני מלאכי אלהים׃ 42N 12 9 ואשר יכחש בי לפני האדם הוא יכחש לפני מלאכי אלהים׃ 42N 12 10 וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמגדף את רוח הקדש לא יסלח לו׃ 42N 12 11 וכאשר יביאו אתכם אל בתי הכנסיות ולפני הרשיות והשלטונים אל תדאגו איך או במה תצטדקו ומה תדברו׃ 42N 12 12 כי רוח הקדש הוא יורה אתכם בשעה ההיא את הנכון לדבר׃ 42N 12 13 ויאמר אליו אחד מן העם רבי אמר נא אל אחי ויחלק אתי את הירשה׃ 42N 12 14 ויאמר אליו בן אדם מי שמני עליכם לשפט ולמחלק׃ 42N 12 15 ויאמר אליהם ראו והשמרו לכם מבצע בצע כי חיי האדם אינם תלוים בהרבות נכסיו׃ 42N 12 16 וישא משלו ויאמר אליהם לאמר שדה איש עשיר אחד עשה תבואה הרבה׃ 42N 12 17 ויחשב בלבו לאמר מה אעשה כי אין לי מקום לכנוס בו את תבואתי׃ 42N 12 18 ויאמר את זאת אעשה הרס את אסמי ובנה גדולים מהם ואכנסה שמה את כל יבולי וטובי׃ 42N 12 19 ואמר לנפשי נפשי יש לך עתודות הרבה לשנים רבות הנפשי אכלי שתי ושישי׃ 42N 12 20 והאלהים אמר לו אתה הכסיל בעצם הלילה הזה ידרשו ממך את נפשך ואשר הכינות לך למי יהיה׃ 42N 12 21 זה חלק האצר לו אצרות ולא יעשיר באלהים׃ 42N 12 22 ויאמר אל תלמידיו לכן אני אמר לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ולגופכם מה תלבשו׃ 42N 12 23 הנפש יקרה היא מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃ 42N 12 24 התבוננו אל הערבים אשר אינם זרעים ואינם קצרים וגם אין להם מגורה ואוצר והאלהים מכלכל אותם ומה מעלים אתם מן העוף׃ 42N 12 25 ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף אמה אחת על קומתו׃ 42N 12 26 ועתה הן מעט מזער אין ביכלתכם וליותר מה תדאגו׃ 42N 12 27 התבוננו אל השושנים הצמחות ואינן טות ואינן ארגות ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ 42N 12 28 ואם ככה ילביש אלהים את חציר השדה אשר היום ישנו ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃ 42N 12 29 גם אתם אל תדרשו מה תאכלו ומה תשתו ואל תהלכו בגדלות׃ 42N 12 30 כי את כל אלה מבקשים גויי הארץ ואביכם הוא יודע כי צריכים אתם לאלה׃ 42N 12 31 אך בקשו את מלכות האלהים ונוסף לכם כל אלה׃ 42N 12 32 אל תירא העדר הקטן כי רצה אביכם לתת לכם את המלכות׃ 42N 12 33 מכרו את רכושכם ותנו צדקה עשו לכם כיסים אשר לא יבלו ואוצר בשמים אשר לא יגרע לעולם אשר גנב לא יקרב אליו וסס לא יאכלהו׃ 42N 12 34 כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃ 42N 12 35 מתניכם יהיו חגורים והנרות דלקים׃ 42N 12 36 ואתם היו דמים לאנשים המחכים לאדניהם מתי ישוב מן החתנה וכאשר יבוא ודפק יפתחו לו כרגע׃ 42N 12 37 אשרי העבדים ההם אשר בבוא האדון ימצאם שקדים אמן אמר אני לכם כי יתאזר ויושיבם וילך לשרת אותם׃ 42N 12 38 ואם יבוא באשמרה השנית או באשמרה השלישית וכן ימצא אשרי העבדים ההם׃ 42N 12 39 וזאת דעו אשר אם ידע ידע בעל הבית באי זו שעה יבוא הגנב כי עתה שקד שקוד ולא יתן לחתר את ביתו׃ 42N 12 40 לכן גם אתם היו נכונים כי בשעה אשר לא פללתם יבוא בן האדם׃ 42N 12 41 ויאמר פטרוס אדנינו הלנו אתה אמר את המשל הזה אם גם לכל אדם׃ 42N 12 42 ויאמר האדון מי הוא אפוא הסכן הנאמן והנבון אשר יפקידהו האדון על עבדתו לתת את ארחתם בעתו׃ 42N 12 43 אשרי העבד ההוא אשר בבא אדניו ימצאהו עשה כן׃ 42N 12 44 אמת אמר אני לכם כי על כל אשר יש לו יפקידהו׃ 42N 12 45 והעבד ההוא אם יאמר בלבו בשש אדני לבוא והחל להכות את העבדים ואת השפחות ולאכל ולשתות ולשכר׃ 42N 12 46 בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע וישסף אותו וישים את חלקו עם הסוררים׃ 42N 12 47 ]84-74[ והעבד ההוא אשר ידע את רצון אדניו ולא הכין ולא עשה כרצונו יכה מכות רבות, ואשר לא ידע ועשה דברים אשר עליהם בן הכות הוא לא יכה כי אם מעט כי כל איש אשר נתן לו הרבה דרוש ידרש ממנו הרבה ואשר הפקידו בידו הרבה ישאלו מאתו יותר׃ 42N 12 48 ]84-74[׃ 42N 12 49 להפיל אש על הארץ באתי ומה חפץ אני כי כבר בערה׃ 42N 12 50 ועלי טבילה להטבל ומה יצר לי עד כי תשלם׃ 42N 12 51 החשבים אתם כי באתי לתת שלום בארץ אני אמר לכם לא כי אם מחלקת׃ 42N 12 52 כי מעתה חמשה בבית אחד יחלקו שלשה על שנים ושנים על שלשה׃ 42N 12 53 האב יחלק על הבן והבן על האב האם על הבת והבת על האם החמות על הכלה והכלה על החמות׃ 42N 12 54 ויאמר גם אל המון העם כראתכם את הענן עלה במערב ואמרתם גשם בא וכן יהיה׃ 42N 12 55 ואם נשבה רוח הנגב תאמרו הנה חם בא וגם יבוא׃ 42N 12 56 החנפים את פני הארץ והשמים ידעתם לבחן ואת העת הזאת איך לא תבחנו׃ 42N 12 57 למה אף מנפשכם לא תשפטו את הישר׃ 42N 12 58 כי כאשר תלך אל השר עם איש ריבך בעודך בדרך השתדל להנצל ממנו פן יסחב אותך אל השפט והשפט ימסרך אל השוטר והשוטר ישליכך אל בית הכלא׃ 42N 12 59 ואני אמר לך לא תצא משם עד אם שלמת גם את הפרוטה האחרונה׃ 42N 13 1 ויבאו אנשים בעת ההיא ויגידו לו על דבר הגלילים אשר פילטוס ערב דמם עם זבחיהם׃ 42N 13 2 ויען ישוע ויאמר אליהם החשבים אתם כי הגלילים האלה היו חטאים מכל אנשי הגליל על אשר באה כזאת עליהם׃ 42N 13 3 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃ 42N 13 4 או שמנה העשר ההם אשר נפל עליהם המגדל בשלח וימיתם החשבים אתם כי היו אשמים מכל האנשים הישבים בירושלים׃ 42N 13 5 לא כי אמר אני לכם אם לא תשובו תאבדו כלכם גם אתם׃ 42N 13 6 וישא משלו ויאמר איש אחד היתה לו תאנה נטועה בכרמו ויבא לבקש בה פרי ולא מצא׃ 42N 13 7 ויאמר אל הכרם הנה זה שלש שנים אנכי בא לבקש פרי בתאנה הזאת ואינני מוצא גדע אותה למה זה תשחית את האדמה׃ 42N 13 8 ויען ויאמר אליו אדני הניחה אתה עוד השנה הזאת עד כי אעדר ושמתי דמן סביבותיה׃ 42N 13 9 אולי תעשה פרי ואם לא בשנה הבאה תגדענה׃ 42N 13 10 ויהי הוא מלמד בשבת באחד מבתי הכנסיות׃ 42N 13 11 והנה אשה טעונת רוח חלי כשמנה עשרה שנה ותהי כפופה ולא יכלה לקום קומה זקופה׃ 42N 13 12 ויהי בראות אתה ישוע ויקרא אליה ויאמר לה אשה החלצי מחליך׃ 42N 13 13 וישם את ידיו עליה וכרגע קמה ותתעודד ותשבח את האלהים׃ 42N 13 14 ויכעס ראש הכנסת על אשר רפא ישוע בשבת ויען ויאמר אל העם ששת ימים הם אשר תעשה בהם מלאכה לכן באלה באו והרפאו ולא ביום השבת׃ 42N 13 15 ויען האדון ויאמר אליו החנף איש איש מכם הלא יתיר בשבת את שורו או את חמרו מן האבוס ויוליכהו להשקתו׃ 42N 13 16 וזאת אשר היא בת אברהם ואשר השטן אסרה זה שמנה עשרה שנה הלא תתר ממוסרותיה ביום השבת׃ 42N 13 17 ויהי כאמרו את הדברים האלה נכלמו כל מתקוממיו וישמח כל העם על כל הנפלאות הנעשות על ידו׃ 42N 13 18 ויאמר למה דומה מלכות האלהים ואל מה אמשילנה׃ 42N 13 19 דומה היא לגרגר של חרדל אשר לקחו איש וישימהו בגנו ויצמח ויהי לעץ גדול ועוף השמים יקנן בענפיו׃ 42N 13 20 ויאמר עוד אל מה אדמה את מלכות האלהים׃ 42N 13 21 דומה היא לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ 42N 13 22 ויעבר בערים ובכפרים עבור ולמד וישם את דרכו לבוא ירושלים׃ 42N 13 23 וישאלהו איש לאמר אדנינו המעט הם הנושעים׃ 42N 13 24 ויאמר אליהם התאמצו לבוא בפתח הצר כי אמר אני לכם רבים יבקשו לבוא ולא יוכלו׃ 42N 13 25 והיה מיום אשר יקום בעל הבית וסגר את הדלת ותחלו לעמד בחוץ ולדפק על הדלת לאמר אדנינו אדנינו פתח לנו וענה ואמר אליכם אינני יודע אתכם מאין אתם׃ 42N 13 26 אז תחלו לאמר אכלנו ושתינו לפניך וברחבותינו למדת׃ 42N 13 27 ויאמר אני אמר לכם אינני יודע אתכם מאין אתם סורו ממני כל פעלי האון׃ 42N 13 28 ושם תהיה היללה וחרק השנים כאשר תראו את אברהם ויצחק ויעקב ואת כל הנביאים במלכות האלהים ואתם מגרשים החוצה׃ 42N 13 29 ויבאו ממזרח וממערב ומצפון ומדרום ויסבו במלכות האלהים׃ 42N 13 30 והנה יש אחרונים אשר יהיו ראשונים וראשונים אשר יהיו אחרונים׃ 42N 13 31 ביום ההוא נגשו מן הפרושים ויאמרו אליו צא ולך מזה כי הורדוס מבקש להרגך׃ 42N 13 32 ויאמר אליהם לכו ואמרו אל השועל הזה הנני מגרש שדים ופעל רפואות היום ומחר ובשלישי אבא עד קצי׃ 42N 13 33 אבל הלוך אלך היום ומחר וממחרתו כי לא יתכן אשר יאבד נביא מחוץ לירושלים׃ 42N 13 34 ירושלים ירושלים ההרגת את הנביאים והסקלת את הנשלחים אליה כמה פעמים חפצתי לקבץ את בניך כאשר תקבץ התרנגלת את אפרוחיה תחת כנפיה ואתם לא אביתם׃ 42N 13 35 הנה ביתכם יעזב לכם שמם ואני אמר לכם כי ראה לא תראוני עד בוא העת אשר תאמרו ברוך הבא בשם יהוה׃ 42N 14 1 ויהי בבאו בשבת אל בית אחד מראשי הפרושים לאכל לחם והמה ארבים לו׃ 42N 14 2 והנה איש אחד לפניו אשר גופו צבה ממים׃ 42N 14 3 ויען ישוע ויאמר אל בעלי התורה ואל הפרושים לאמר המתר לרפא בשבת אם לא ויחרישו׃ 42N 14 4 ויאחז בו וירפאהו וישלחהו׃ 42N 14 5 ויען ויאמר אליהם מי מכם אשר חמרו או שורו יפול אל הבאר ולא ימהר להעלותו ביום השבת׃ 42N 14 6 ולא יכלו להשיב על זאת דבר׃ 42N 14 7 וישא משלו אל הקרואים בראותו איך בחרו להם להסב בראש ויאמר אליהם׃ 42N 14 8 כי יקרא אתך איש אל החתנה אל תסב בראש פן יקרא שמה איש נכבד ממך׃ 42N 14 9 ובא הקרא אותך ואותו ואמר אליך פנה מקום לזה ואז תקום בכלמה לקחת את המקום האחרון׃ 42N 14 10 אבל כי תקרא לך והסב במקום האחרון למען יבא הקרא אתך ואמר אליך אהובי עלה למעלה מזה והיה לך כבוד לפני המסבים עמך׃ 42N 14 11 כי כל המרומם את עצמו ישפל והמשפיל את עצמו ירומם׃ 42N 14 12 וגם אל האיש אשר קרא אותו אמר כי תעשה סעודת צהרים או סעודת ערב אל תקרא לאהביך ולאחיך ולקרוביך ולשכניך העשירים פן יקראו לך גם המה והיה לך לשלום׃ 42N 14 13 אבל כי תעשה משתה קרא לעניים ולנשברים ולפסחים ולעורים׃ 42N 14 14 ואשריך באשר אין להם לשלם לך כי ישלם לך בתחית הצדיקים׃ 42N 14 15 וישמע זאת אחד מן המסבים ויאמר אליו אשרי האכל לחם במלכות האלהים׃ 42N 14 16 והוא אמר אליו איש אחד עשה סעודה גדולה ויקרא לרבים׃ 42N 14 17 וישלח את עבדו לעת הסעודה לאמר אל הקרואים באו כי כבר מוכן הכל׃ 42N 14 18 ויחלו כלם פה אחד להתנצל ויאמר אליו הראשון שדה קניתי ועלי לצאת לראתו אבקש ממך נקני׃ 42N 14 19 ואחר אמר חמשת צמדי בקר קניתי ואני הלך לבחן אותם אבקש ממך נקני׃ 42N 14 20 ואחר אמר אשה לקחתי ובעבור זאת לא אוכל לבוא׃ 42N 14 21 ויבא העבד ויגד את הדברים האלה לאדניו ויקצף בעל הבית ויאמר לעבדו מהר צא אל רחבות העיר ואל הוצותיה והבא הנה את העניים ואת הנשברים ואת העורים ואת הפסחים׃ 42N 14 22 ויאמר העבד אדני כאשר צוית כן נעשה ויש עוד מקום׃ 42N 14 23 ויאמר האדון אל העבד צא אל הדרכים ואל הגדרות ופצר בהם לבוא למען ימלא ביתי׃ 42N 14 24 כי אני אמר לכם אין אחד מן האנשים הקרואים ההם אשר יטעם סעודתי׃ 42N 14 25 והמון עם רב הלכים אתו ויפן ויאמר אליהם׃ 42N 14 26 איש כי יבוא אלי ולא ישנא את אביו ואת אמו ואת אשתו ואת בניו ואת אחיו ואת אחיתיו ואף גם את נפשו לא יוכל להיות תלמידי׃ 42N 14 27 ואשר לא ישא את צלבו ובא אחרי לא יוכל להיות תלמידי׃ 42N 14 28 כי מי מכם החפץ לבנות מגדל הלא ישב בראשונה ויחשב את ההוצאות אם השג תשיג ידו להשלימו׃ 42N 14 29 פן ישים את היסוד ולא יוכל לכלותו והיה כל הראים יקומו להלעיג לו לאמר׃ 42N 14 30 כי זה האיש החל לבנות ולא יכל לכלות׃ 42N 14 31 אז מי הוא המלך הקם להתגרות מלחמה במלך אחר ולא ישב בראשונה ויתיעץ אם יוכל בעשרת אלפים לערך לקראת הבא עליו בעשרים אלף׃ 42N 14 32 ואם לא ושלח אליו מלאכים בעודנו רחוק לבקש שלום׃ 42N 14 33 ככה כל איש מכם אשר לא נפטר מכל רכושו לא יוכל להיות תלמידי׃ 42N 14 34 טוב המלח ואם המלח היה תפל במה יתקן׃ 42N 14 35 לא יצלח גם לאדמה גם לדמן החוצה ישליכהו מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ 42N 15 1 ויהי בקרב אליו כל המוכסים והחטאים לשמע אותו׃ 42N 15 2 וילונו הפרושים והסופרים לאמר הנה זה מקבל את החטאים ואכל אתם׃ 42N 15 3 וידבר אליהם את המשל הזה לאמר׃ 42N 15 4 מי זה האיש מכם אשר לו מאה כבשים ואבד לו אחד מהם ולא יטוש את התשעים ותשעה במדבר והלך אחרי האבד עד כי ימצאהו׃ 42N 15 5 והיה כמצאו אתו ישימנו על כתפיו בשמחה׃ 42N 15 6 ובא אל ביתו וקרא לאהביו ולשכניו יחד לאמר שמחו אתי כי מצאתי את שיי האבד׃ 42N 15 7 אני אמר לכם כי כן תהיה שמחה בשמים על חוטא אחד השב יותר מעל תשעים ותשעה צדיקים אשר לא יצטרכו לתשובה׃ 42N 15 8 או מי האשה אשר לה עשרה דרכמונים ואבד לה דרכמון אחד ולא תדליק נר ותטאטא את הבית ותחפש היטב עד כי תמצאהו׃ 42N 15 9 והיה כמצאה אותו תקרא לרעותיה ולשכנותיה לאמר שמחנה אתי כי מצאתי את הדרכמון אשר אבד לי׃ 42N 15 10 כן אני אמר לכם תהיה שמחה לנפי מלאכי אלהים על חוטא אחד אשר שב מחטאו׃ 42N 15 11 ויאמר איש אחד היו לו שני בנים׃ 42N 15 12 ויאמר הצעיר אל אביו אבי תנה לי את חלק הרכוש אשר יפל לי ויחלק להם את הנחלה׃ 42N 15 13 ויהי מקץ ימים ויאסף הבן הצעיר את הכל וילך אל ארץ רחוקה ושם פזר את רכשו וילך בדרך סובאים וזוללים׃ 42N 15 14 ואחרי כלותו את הכל היה רעב חזק בארץ ההיא ויחל להיות חסר לחם׃ 42N 15 15 וילך וידבק באחד מבני המדינה בארץ ההיא וישלח אותו אל שדותיו לרעות חזירים׃ 42N 15 16 ויתאו למלא את בטנו בחרובים אשר יאכלו החזירים ואין נתן לו׃ 42N 15 17 וישב אל לבו ויאמר מה רבו שכירי אבי ויש להם לחם לשבע ואני אבד ברעב׃ 42N 15 18 אקומה נא ואלכה אל אבי ואמר אליו אבי חטאתי לשמים ולפניך׃ 42N 15 19 ונקלתי מהקרא עוד בנך שימני כאשר שכיריך׃ 42N 15 20 ויקם ויבא אל אביו עודנו מרחוק ואביו ראהו ויהמו מעיו וירץ ויפל על צואריו וישקהו׃ 42N 15 21 ויאמר אליו הבן אבי חטאתי לשמים ולפניך ואני נקלתי מהקרא עוד בנך׃ 42N 15 22 ויאמר האב אל עבדיו הוציאו את השמלה הטובה מכלן והלבישהו ותנו טבעת על ידו ונעלים ברגליו׃ 42N 15 23 והביאו את עגל המרבק וטבחו אתו ונאכלה ונשמח׃ 42N 15 24 כי זה בני היה מת ויחי ואובד היה וימצא ויחלו לשמח׃ 42N 15 25 ובנו הגדול היה בשדה ויהי כאשר בא ויקרב אל הבית וישמע קול זמרה ומחלות׃ 42N 15 26 ויקרא אל אחד הנערים וישאל מה זאת׃ 42N 15 27 ויאמר אליו כי בא אחיך ויטבח אביך את עגל המרבק על אשר הושב לו שלם׃ 42N 15 28 ויחר לו ולא אבה לבוא הביתה ויצא אביו וידבר על לבו׃ 42N 15 29 ויען ויאמר אל אביו הנה זה שנים רבות אני עבד אתך ומימי לא עברתי את מצותך ומימי לא נתת לי גדי למען אשיש עם רעי׃ 42N 15 30 ויבא בנך זה אשר בלע את נחלתך עם הזנות ותזבח לו את עגל המרבק׃ 42N 15 31 ויאמר אליו בני אתה תמיד עמדי וכל אשר לי לך הוא׃ 42N 15 32 אבל נכון לשוש ולשמח כי אחיך זה היה מת ויחי ואבד היה וימצא׃ 42N 16 1 ויאמר גם אל תלמידיו איש עשיר היה ולו פקיד על ביתו וילשינהו אליו באמרם כי מפזר הוא את קניניך׃ 42N 16 2 ויקרא אתו ויאמר אליו מה זאת שמעתי עליך תן חשבון פקדתך כי לא תוכל להיות עוד פקיד׃ 42N 16 3 ויאמר הפקיד בלבו מה אעשה כי יקח אדני ממני את הפקדה לעדר לא אוכל ולשאל על הפתחים אני בוש׃ 42N 16 4 ידעתי מה אעשה למען יאספוני אל בתיהם בעת אוסר מפקדתי׃ 42N 16 5 ויקרא אל כל איש אשר נשה בהם אדניו וישאל את הראשון כמה אתה חיב לאדני׃ 42N 16 6 ויאמר מאת בתי שמן ויאמר אליו קח את שטרך ומהר שב וכתבת חמשים׃ 42N 16 7 ואל אחר אמר כמה אתה חיב ויאמר מאת כר חטים ויאמר קח את שטרך וכתב שמנים׃ 42N 16 8 וישבח האדון את פקיד העולה על אשר הערים לעשות כי בני העולם הזה ערומים הם בדורם מבני האור׃ 42N 16 9 וגם אני אמר לכם עשו לכם אהבים בממון העולה למען בעת כלתו יאספו אתכם אל משכנות עולם׃ 42N 16 10 הנאמן במעט מזער נאמן גם בהרבה והמעול במעט מזער מעול גם בהרבה׃ 42N 16 11 לכן אם בממון העולה לא הייתם נאמנים את האמתי מי יפקיד בידכם׃ 42N 16 12 ואם בדבר אשר לאחרים לא הייתם נאמנים את אשר לכם מי יתן לכם׃ 42N 16 13 אין עבד אשר יוכל לעבד שני אדנים כי ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ואת האחר יבזה לא תוכלו עבד את האלהים ואת הממון׃ 42N 16 14 וישמעו כל זאת גם הפרושים אשר הם אהבי כסף וילעגו לו׃ 42N 16 15 ויאמר אליהם אתם הם המצטדקים לפני האדם ואלהים יודע את לבבכם כי הגבה באדם תועבה הוא לפני האלהים׃ 42N 16 16 התורה והנביאים עד יוחנן ומן אז והלאה בשורת מלכות האלהים וכל איש בחזקה יבוא בה׃ 42N 16 17 אבל נקל כי יעברו השמים והארץ מאשר יפל קוץ אחד מן התורה׃ 42N 16 18 כל איש המשלח את אשתו ולקח אחרת נאף הוא וכל הלקח את הגרושה מאישה נאף הוא׃ 42N 16 19 איש עשיר היה והוא לבוש ארגמן ושש ויתעגג וישמח יום יום׃ 42N 16 20 ואיש אביון ושמו לעזר משכב פתח שער ביתו והוא מלא אבעבעות׃ 42N 16 21 ויתאו לשבע מן הפרורים הנפלים מעל שלחן העשיר וגם הכלבים באו וילקו אבעבעותיו׃ 42N 16 22 ויהי כאשר מת האביון ויובל על ידי המלאכים אל חיק אברהם וימת גם העשיר ויקבר׃ 42N 16 23 ובהיותו במכאבות בשאול וישא את עיניו וירא את אברהם מרחוק ואת לעזר בחיקו׃ 42N 16 24 ויצעק ויאמר אבי אברהם חנני ושלח נא את לעזר ויטבל את קצה אצבעו במים למען קרר את לשוני כי עניתי במוקד הזה׃ 42N 16 25 ויאמר אברהם בני זכר כי לקחת טובך בחייך וגם לעזר לקח את הרעות ועתה הוא ינחם ואתה תצטער׃ 42N 16 26 ומלבד כל זאת שוחה גדולה מפסקת בינינו וביניכם לבלתי יוכלו עבור החפצים ללכת מפה אליכם ולבלתי יעברו משם אלינו׃ 42N 16 27 ויאמר אם כן אבי שאל אני מאתך כי תשלח אתו אל בית אבי׃ 42N 16 28 כי יש לי חמשה אחים למען יעיד בהם פן יבאו גם הם אל מקום המעצבה הזה׃ 42N 16 29 ויאמר אברהם יש להם משה והנביאים אליהם ישמעון׃ 42N 16 30 ויאמר לא כן אבי אברהם אך אם ילך אליהם אחד מן המתים אז ישובו׃ 42N 16 31 ויאמר אליו אם לא ישמעו אל משה ואל הנביאים גם כי יקום אחד מן המתים לא יאמינו׃ 42N 17 1 ויאמר אל תלמידיו אי אפשר שלא יבאו המכשלים אבל אוי לאיש אשר על ידו יבאו׃ 42N 17 2 נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וישלך אל הים מאשר יכשיל את אחד מהקטנים wאלה׃ 42N 17 3 השמרו לנפשותיכם אם יחטא לך אחיך הוכח לו ואם ינחם סלח לו׃ 42N 17 4 ואם יחטא לך שבע פעמים ביום ושב אליך שבע פעמים ביום ואמר נחמתי וסלחת לו׃ 42N 17 5 ויאמרו השליחים אל האדון הוסף לנו אמונה׃ 42N 17 6 ויאמר האדון לו היתה לכם אמונה כגרגר החרדל אז תאמרו אל התות הזה העקר והנטע בתוך הים וישמע לכם׃ 42N 17 7 מי הוא זה מכם ולו עבד חרש או רעה אשר בבאו מן השדה יאמר אליו מהר גשה הנה והסב׃ 42N 17 8 הלא יאמר אליו הכן לי ארוחת הערב וחגר מתניך ושרתני עד אם כליתי לאכל ולשתות ואחר תאכל ותשתה גם אתה׃ 42N 17 9 הגם יתן תודה לעבד על עשתו את אשר צוהו אמרתי לא יתן׃ 42N 17 10 ככה גם אתם אחרי עשותכם את כל אשר צויתם אמרו עבדים אין מועיל בם אנחנו כי רק את המטל עלינו לעשות עשינו׃ 42N 17 11 ויהי בנסעו ירושלים והוא עבר בתוך שמרון והגליל׃ 42N 17 12 ויבא אל כפר אחד ויפגעהו עשרה אנשים מצרעים והם עמדים מרחוק׃ 42N 17 13 וישאו את קולם לאמר ישוע מורה חננו׃ 42N 17 14 וירא אותם ויאמר אליהם לכו והראו אל הכהנים ויהי בלכתם ויטהרו׃ 42N 17 15 ואחד מהם בראתו כי נרפא וישב וישבח את האלהים בקול גדול׃ 42N 17 16 ויפל על פניו לרגליו ויודה לו והוא היה שמרוני׃ 42N 17 17 ויען ישוע ויאמר הלא העשרה טהרו והתשעה איה הם׃ 42N 17 18 האם לא נמצא אשר שב לתת כבוד לאלהים זולתי הנכרי הזה׃ 42N 17 19 ויאמר אליו קום ולך אמונתך הושיעה לך׃ 42N 17 20 וישאלהו הפרושים מתי תבוא מלכות האלהים ויען אתם לאמר מלכות האלהים לא תבוא במראה עינים׃ 42N 17 21 ולא יאמרו הנה פה או הנה שם כי מלכות האלהים הנה בקרבכם היא׃ 42N 17 22 ויאמר אל התלמידים ימים באים והתאויתם לראות יום אחד מימי בן האדם ולא תראו׃ 42N 17 23 ואם יאמרו אליכם הנה שם הנה פה אל תלכו ואל תרוצו אחריהם׃ 42N 17 24 כי כברק אשר יברק מקצה השמים ויאיר עד קצה השמים כן יהיה בן האדם ביומו׃ 42N 17 25 אך בראשונה צריך הוא לסבל הרבה ולהמאס מן הדור הזה׃ 42N 17 26 וכאשר היה נח כן יהיה בימי בן האדם׃ 42N 17 27 אכלו ושתו נשאו נשים והשיאו נשים לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה ויבא המבול וישחת את כלם׃ 42N 17 28 וכאשר היה בימי לוט אכל ושתה קנה ומכר נטע ובנה׃ 42N 17 29 ויהי ביום אשר יצא לוט מסדום וימטר אש וגפרית מן השמים וישחת את כלם׃ 42N 17 30 ככה יהיה ביום אשר יגלה בן האדם׃ 42N 17 31 ביום ההוא איש אשר יהיה על הגג וכליו בבית אל ירד לשאת אתם ואיש אשר בשדה אל ישב הביתה׃ 42N 17 32 זכרו את אשת לוט׃ 42N 17 33 המבקש למלט את נפשו יאבדנה ואשר יאבד אתה יהיה׃ 42N 17 34 אני אמר לכם בלילה ההוא שנים יהיו במטה אחת האחד יאסף והאחר יעזב׃ 42N 17 35 שתים תהיינה טחנות יחד האחת תאסף והאחרת תעזב׃ 42N 17 36 שנים יהיו בשדה ונאסף האחד והאחר יעזב׃ 42N 17 37 ויענו ויאמרו אליו איה זאת אדנינו ויאמר אליהם באשר הפגר שם יקבצו הנשרים׃ 42N 18 1 וגם משל דבר אליהם להתפלל תמיד ולא להתרפות׃ 42N 18 2 ויאמר שופט היה בעיר אחת אשר לא ירא את האלהים ולא נשא פנים לאדם׃ 42N 18 3 ואלמנה היתה בעיר ההיא ותבא אליו לאמר דינה את דיני ממריבי׃ 42N 18 4 וימאן מיום אל יום ואחרי כן אמר בנפשו גם כי את האלהים אינני ירא ולאדם לא אשא פנים׃ 42N 18 5 אעשה את דין האלמנה הזאת על הוגיעה אתי פן תבוא תמיד ותדכאני במלים׃ 42N 18 6 ויאמר האדון שמעו את אשר אמר דין העולה׃ 42N 18 7 והאלהים הלא הוא יעשה דין בחיריו הקראים אליו יומם ולילה גם כי יתמהמה להושיעם׃ 42N 18 8 אני אמר לכם כי יעשה את דינם במהרה אך בן האדם בבאו הימצא אמונה בארץ׃ 42N 18 9 ויוסף וישא משלו אל אנשים בטחים בנפשם כי צדיקים המה ואחרים נבזים בעיניהם ויאמר׃ 42N 18 10 שני אנשים עלו אל המקדש להתפלל האחד פרוש והאחד מוכס׃ 42N 18 11 ויתיצב הפרוש לבדו ויתפלל לאמר אלהים אודך כי אינני כאשר האדם הגזלים והעשקים והנאפים או גם כמכס הזה׃ 42N 18 12 אני צם פעמים בשבוע אני מעשר את כל קניני׃ 42N 18 13 והמוכס היה עמד מרחוק ולא אבה אף לשאת את עיניו לשמים כי אם תופף על לבו לאמר אלהים סלח לי החוטא׃ 42N 18 14 אני אמר לכם כי ירד זה לביתו נצדק מזה כי כל המרים את נפשו ישפל ואשר ישפילה ירומם׃ 42N 18 15 ויביאו אליו גם את הילדים למען יגע בהם ויראו התלמידים ויגערו בם׃ 42N 18 16 ויקרא אתם ישוע אליו ויאמר הניחו לילדים לבוא אלי ואל תמנעום כי לאלה מלכות האלהים׃ 42N 18 17 אמן אמר אני לכם כל אשר לא יקבל את מלכות האלהים כילד הוא לא יבא בה׃ 42N 18 18 וישאלהו קצין אחד לאמר רבי הטוב מה לי לעשות ואירש חיי עולמים׃ 42N 18 19 ויאמר אליו ישוע מדוע קראת לי טוב אין טוב בלתי אחד האלהים׃ 42N 18 20 את המצות אתה יודע לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר כבד את אביך ואת אמך׃ 42N 18 21 ויאמר את כל אלה שמרתי מנעורי׃ 42N 18 22 וישמע ישוע ויאמר עוד אחת חסרת מכר את כל אשר לך וחלק לעניים ויהי לך אוצר בשמים ובוא ולך אחרי׃ 42N 18 23 ויהי כשמעו את זאת ויעצב מאד כי עשר גדול היה לו׃ 42N 18 24 וירא ישוע כי נעצב ויאמר כמה יקשה לבעלי נכסים לבוא אל מלכות האלהים׃ 42N 18 25 כי נקל לגמל עבר בתוך נקב המחט מבוא עשיר אל מלכות האלהים׃ 42N 18 26 ויאמרו השמעים ומי יוכל להושע׃ 42N 18 27 ויאמר מה שיפלא מבני אדם לא יפלא מאלהים׃ 42N 18 28 ויאמר פטרוס הן אנחנו עזבנו את הכל ונלך אחריך׃ 42N 18 29 ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אין איש אשר עזב את ביתו או את אבותיו או את אחיו או את אשתו או את בניו למען מלכות האלהים׃ 42N 18 30 ולא יקח תחתיהם כפלים הרבה בעולם הזה ובעולם הבא חיי עולמים׃ 42N 18 31 ויקח אליו את שנים העשר ויאמר להם הננו עלים ירושלימה וימלא כל הכתוב בידי הנביאים על בן האדם׃ 42N 18 32 כי ימסר לגוים ויהתלו בו ויתעללו בו וירקו בפניו׃ 42N 18 33 ואחרי הכותם אתו בשוטים ימיתוהו וביום השלישי קום יקום׃ 42N 18 34 והם לא הבינו מאומה ויהי הדבר הזה נעלם מהם ולא ידעו את הנאמר׃ 42N 18 35 ויהי בקרבו אל יריחו והנה איש עור ישב על הדרך והוא משאל׃ 42N 18 36 וישמע את קול העם העבר וידרש לדעת מה זאת׃ 42N 18 37 ויגידו לו כי ישוע הנצרי עובר׃ 42N 18 38 ויצעק לאמר ישוע בן דוד חנני׃ 42N 18 39 וההלכים בראשנה גערו בו להחשתו והוא הרבה עוד לצעק ישוע בן דוד חנני׃ 42N 18 40 ויעמד ישוע ויצו להביאו אליו ויהי כאשר קרב וישאלהו לאמר׃ 42N 18 41 מה חפצך כי אעשה לך ויאמר אדני כי אראה׃ 42N 18 42 ויאמר אליו ראה אמונתך הושיעה לך׃ 42N 18 43 ופתאם ראה וילך אחריו הלך ושבח את האלהים וכל העם בראותם זאת נתנו תודה לאלהים׃ 42N 19 1 ויבוא ויעבר ביריחו׃ 42N 19 2 והנה איש ושמו זכי מראשי המוכסים והוא עשיר׃ 42N 19 3 ויבקש לראות את ישוע מי הוא ולא יכל מפני העם כי שפל קומה היה׃ 42N 19 4 ויקדם וירץ ויעל על שקמה לראותו כי שם הדרך אשר יעבר בה׃ 42N 19 5 ויהי בבאו אל המקום ההוא ויבט ישוע ויראהו ויאמר אליו זכי רד מהר כי צריך אני לשבת היום בביתך׃ 42N 19 6 וימהר וירד ויאספהו בשמחה׃ 42N 19 7 וילונו כל הראים לאמר בא ללון בבית איש חוטא׃ 42N 19 8 ויעמד זכי ויאמר אל האדון הנה אדני את מחצית נכסי אני נתן לעניים ואם עשקתי איש אשיב לו ארבעתים׃ 42N 19 9 ויאמר אליו ישוע היום היתה תשועה לבית הזה באשר בן אברהם גם הוא׃ 42N 19 10 כי בא בן האדם לבקש ולהושיע את האבד׃ 42N 19 11 ויהי הם שמעים את זאת ויסף שאת משל על אשר קרב לירושלים והמה חשבים כי מהרה תגלה מלכות האלהים׃ 42N 19 12 על כן אמר איש אחד מן האדירים הלך אל ארץ רחוקה לקחת לו ממלכה ולשוב׃ 42N 19 13 ויקרא אל עשרה מעבדיו ויתן להם עשרה מנים ויאמר להם סחרו בהם עד באי׃ 42N 19 14 ובני עירו שנאים אותו וישלחו מלאכים אחריו לאמר לא נחפץ בזה כי ימלך עלינו׃ 42N 19 15 ויהי אחרי קחתו את הממלכה וישב ויאמר לקרא את העבדים ההם אשר נתן להם את הכסף למען ידע מה הרויח כל אחד במסחרו׃ 42N 19 16 ויבא הראשון ויאמר אדני מנה שלך הביא עשרת מנים׃ 42N 19 17 ויאמר אליו כן העבד הטוב תחת אשר היית נאמן במעט מזער היה שליט על עשר ערים׃ 42N 19 18 ויבא השני ויאמר אדני מנה שלך עשה חמשת מנים׃ 42N 19 19 ויאמר גם לזה אף אתה היה על חמש ערים׃ 42N 19 20 ויבא האחר ויאמר הא לך מנה שלך אשר היה אצלי צרור בסודר׃ 42N 19 21 מפני יראתי אתך כי אתה איש קשה לקח את אשר לא הנחת וקצר את אשר לא זרעת׃ 42N 19 22 ויאמר אליו מפיך אשפטך העבד הרע אתה ידעת כי אני איש קשה לקח את אשר לא הנחתי וקוצר את אשר לא זרעתי׃ 42N 19 23 ולמה לא נתת את כספי לשלחני ואני בבואי הייתי תובע אותו במרבית׃ 42N 19 24 ויאמר אל העמדים שם שאו ממנו את המנה ותנוהו אל אשר לו עשרת המנים׃ 42N 19 25 ויאמרו אליו אדנינו יש לו עשרת מנים׃ 42N 19 26 הן אני אמר לכם כי כל איש שיש לו ינתן לו ואשר אין לו יקח ממנו גם את אשר לו׃ 42N 19 27 אבל את איבי ההם אשר לא חפצו מלכי עליהם הביאו אתם הנה והרגו אתם לפני׃ 42N 19 28 ויכל לדבר הדברים האלה ויעבר לפניהם ויעל ירושלים׃ 42N 19 29 ויהי בקרבו אל בית פגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים וישלח שנים מתלמידיו לאמר׃ 42N 19 30 לכו אל הכפר אשר ממולנו והיה בבואכם שמה תמצאו עיר אסור אשר לא ישב עליו אדם עד עתה התירו אתו והביאו׃ 42N 19 31 וכי ישאל אתכם איש למה תתירהו כה תאמרו אליו יען כי האדון צריך לו׃ 42N 19 32 וילכו השלוחים וימצאו כאשר דבר אליהם׃ 42N 19 33 ויתירו את העיר ויאמר אליהם בעליו למה זה אתם מתירים את העיר׃ 42N 19 34 ויאמרו האדון צריך לו׃ 42N 19 35 ויביאהו אל ישוע וישליכו את בגדיהם על העיר וירכיבו עליו את ישוע׃ 42N 19 36 ובנסעו הציעו את בגדיהם על הדרך׃ 42N 19 37 ויקרב אל מורד הר הזיתים ויחלו כל המון התלמידים לשבח את האלהים בשמחה ובקול גדול על כל הגבורות אשר ראו לאמר׃ 42N 19 38 ברוך המלך הבא בשם יהוה שלום בשמים וכבוד במרומים׃ 42N 19 39 ומקצת פרושים אשר בתוך העם אמרו אליו רבי גער בתלמידיך׃ 42N 19 40 ויען ויאמר אני אמר לכם כי אם יחשו אלה תזעקנה האבנים׃ 42N 19 41 ויהי כאשר קרב וירא את העיר ויבך עליה לאמר׃ 42N 19 42 לו ידעת אף את בעוד יומך הזה את דבר שלומך ועתה נעלם מעיניך׃ 42N 19 43 כי ימים באים עליך ושפכו איביך סוללה סביביך והקיפוך וצרו עליך מכל עבריך׃ 42N 19 44 וסחבו אותך ואת בניך בקרבך ולא ישאירו בך אבן על אבן עקב כי לא ידעת את עת פקדתך׃ 42N 19 45 ויבא אל המקדש ויחל לגרש משם את המכרים ואת הקונים בו׃ 42N 19 46 ויאמר אליהם הן כתוב ביתי בית תפלה הוא ואתם עשתים אותו למערת פריצים׃ 42N 19 47 ויהי מלמד יום יום במקדש והכהנים הגדולים והסופרים וגם ראשי העם מבקשים לאבדו׃ 42N 19 48 ולא מצאו מה לעשות כי כל העם דבקו אחריו לשמע אתו׃ 42N 20 1 ויהי היום והוא מלמד את העם במקדש ומבשר ויגשו הכהנים והסופרים עם הזקנים׃ 42N 20 2 ויאמרו אליו אמר נא לנו באי זו רשות אתה עשה את אלה או מי הוא הנתן לך את הרשות הזאת׃ 42N 20 3 ויען ויאמר אליהם אף אני אשאלכם דבר ואמרו לי׃ 42N 20 4 טבילת יוחנן המן השמים היתה אם מבני אדם׃ 42N 20 5 ויחשבו בלבם לאמר אם נאמר מן השמים ואמר למה זה לא האמנתם לו׃ 42N 20 6 ואם נאמר מבני אדם וסקלנו כל העם בעמדם על דעתם כי יוחנן נביא היה׃ 42N 20 7 ויענו לא ידענו מאין׃ 42N 20 8 ויאמר ישוע אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ 42N 20 9 ויחל לדבר אל העם את המשל הזה איש אחד נטע כרם ויתן אתו אל כרמים וילך בדרך מרחוק לימים רבים׃ 42N 20 10 ולמועד שלח עבד אל הכרמים לתת לו מפרי הכרם והכרמים הכהו וישלחהו ריקם׃ 42N 20 11 ויסף שלח עבד אחר ויכו גם אתו ויחרפהו וישלחהו ריקם׃ 42N 20 12 ויסף לשלח שלישי וגם אתו פצעו ויגרשהו וידחפהו חוצה׃ 42N 20 13 ויאמר בעל הכרם מה אעשה אשלחה את בני את ידידי כראותם אותו אולי יגורו מפניו׃ 42N 20 14 וכראות אתו הכרמים נועצו יחדו לאמר זה הוא היורש לכו ונהרגהו ותהי לנו הירשה׃ 42N 20 15 ויגרשו אותו אל מחוץ לכרם ויהרגהו ועתה מה יעשה להם בעל הכרם׃ 42N 20 16 יבוא ויאבד את הכרמים האלה ויתן את הכרם לאחרים ויהי כשמעם ויאמרו חלילה מהיות כזאת׃ 42N 20 17 ויבט בם ויאמר ומה הוא זה הכתוב אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה׃ 42N 20 18 כל הנפל על האבן ההיא ישבר ואת אשר תפל עליו תשחקהו׃ 42N 20 19 ויבקשו הכהנים הגדולים והסופרים לשלח בו את ידם בעת ההיא וייראו מפני העם כי ידעו אשר עליהם דבר את המשל הזה׃ 42N 20 20 ויארבו לו וישלחו מארבים והם נדמו כצדיקים למען ילכדו אותו בדבר להסגירו אל השררה ואל יד ההגמון׃ 42N 20 21 וישאלהו לאמר רבי ידענו כי נכונה תדבר ותלמד ולא תשא פנים כי באמת מורה אתה את דרך אלהים׃ 42N 20 22 המתר לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ 42N 20 23 ויכר את נכליהם ויאמר להם׃ 42N 20 24 מה תנסוני הראוני דינר של מי הצורה והמכתב אשר עליו ויענו ויאמרו של הקיסר׃ 42N 20 25 ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ 42N 20 26 ולא יכלו ללכדו בדבר לפני העם ויתמהו על מענהו ויחרישו׃ 42N 20 27 ויקרבו אנשים מן הצדוקים הכפרים בתחית המתים וישאלהו לאמר׃ 42N 20 28 מורה משה כתב לנו כי ימות אח בעל אשה ובנים אין לו ולקח אחיו את אשתו והקים זרע לאחיו׃ 42N 20 29 והנה היו שבעה אחים והראשון לקח אשה וימת לא בנים׃ 42N 20 30 ויקח אתה השני וימת גם הוא לא בנים׃ 42N 20 31 ויקח אתה השלישי וככה עשו אף השבעה ולא הניחו בנים וימותו׃ 42N 20 32 ובאחרונה מתה גם האשה׃ 42N 20 33 והנה בתחית המתים למי מהם תהיה לאשה כי היתה אשה לשבעה׃ 42N 20 34 ויען ישוע ויאמר אליהם בני העולם הזה ישאו נשים ותנשאנה׃ 42N 20 35 והזכים לנחל את העולם הבא ואת תחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה׃ 42N 20 36 כי לא יוכלו עוד למות כי שוים הם למלאכים ובני אלהים המה בהיותם בני התקומה׃ 42N 20 37 וגם משה רמז בסנה כי יקומו המתים בקראו את יהוה אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב׃ 42N 20 38 והאלהים איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים כי כלם חיים לו׃ 42N 20 39 ויענו מן הסופרים רבי יפה דברת׃ 42N 20 40 ולא ערבו עוד את לבם לשאל אותו דבר׃ 42N 20 41 ויאמר אליהם איך יאמרו על המשיח כי הוא בן דוד׃ 42N 20 42 והוא דוד אמר בספר תהלים נאם יהוה לאדני שב לימיני׃ 42N 20 43 עד אשית איביך הדם לרגליך׃ 42N 20 44 הנה דוד קרא לו אדון ואיך הוא בנו׃ 42N 20 45 ויאמר אל תלמידיו באזני כל העם׃ 42N 20 46 הזהרו מן הסופרים החפצים להתהלך עטופי טלית ואהבים את שאלות שלומם בשוקים ואת מושבי הראש בבתי הכנסיות ואת מסבות הראש בסעודות׃ 42N 20 47 הבלעים את בתי האלמנות ומאריכים תפלתם למראה עינים המה משפט על יתר יקחו׃ 42N 21 1 ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר׃ 42N 21 2 וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות׃ 42N 21 3 ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם׃ 42N 21 4 כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה׃ 42N 21 5 ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר׃ 42N 21 6 את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ 42N 21 7 וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה׃ 42N 21 8 ויאמר ראו פן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם׃ 42N 21 9 ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד׃ 42N 21 10 ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה׃ 42N 21 11 והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים׃ 42N 21 12 ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי׃ 42N 21 13 והיתה זאת לכם לעדות׃ 42N 21 14 על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו׃ 42N 21 15 כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם׃ 42N 21 16 וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם׃ 42N 21 17 והייתם שנואים לכל אדם למען שמי׃ 42N 21 18 אך לא יפל משערת ראשכם ארצה׃ 42N 21 19 בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם׃ 42N 21 20 וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה׃ 42N 21 21 אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה׃ 42N 21 22 כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב׃ 42N 21 23 ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה׃ 42N 21 24 ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים׃ 42N 21 25 והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו׃ 42N 21 26 וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו׃ 42N 21 27 ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב׃ 42N 21 28 וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא׃ 42N 21 29 וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים׃ 42N 21 30 כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ׃ 42N 21 31 ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים׃ 42N 21 32 אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל׃ 42N 21 33 השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ 42N 21 34 רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם׃ 42N 21 35 כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ׃ 42N 21 36 לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לפני בן האדם׃ 42N 21 37 ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון׃ 42N 21 38 וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו׃ 42N 22 1 ויקרב חג המצות הנקרא פסח׃ 42N 22 2 והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם׃ 42N 22 3 והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר׃ 42N 22 4 וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם׃ 42N 22 5 וישמחו ויאתו לתת לו כסף׃ 42N 22 6 ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון׃ 42N 22 7 ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח׃ 42N 22 8 וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה׃ 42N 22 9 ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו׃ 42N 22 10 ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה׃ 42N 22 11 ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי׃ 42N 22 12 והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו׃ 42N 22 13 וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח׃ 42N 22 14 ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו׃ 42N 22 15 ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי׃ 42N 22 16 כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים׃ 42N 22 17 ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם׃ 42N 22 18 כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים׃ 42N 22 19 ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני׃ 42N 22 20 וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם׃ 42N 22 21 אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן׃ 42N 22 22 כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר׃ 42N 22 23 והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת׃ 42N 22 24 וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם׃ 42N 22 25 ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד׃ 42N 22 26 ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת׃ 42N 22 27 כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת׃ 42N 22 28 ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי׃ 42N 22 29 לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות׃ 42N 22 30 למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל׃ 42N 22 31 ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים׃ 42N 22 32 ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך׃ 42N 22 33 והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות׃ 42N 22 34 ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו׃ 42N 22 35 ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר׃ 42N 22 36 ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב׃ 42N 22 37 כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו׃ 42N 22 38 ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די׃ 42N 22 39 ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו׃ 42N 22 40 ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון׃ 42N 22 41 והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר׃ 42N 22 42 אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך׃ 42N 22 43 וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו׃ 42N 22 44 ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ׃ 42N 22 45 ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון׃ 42N 22 46 ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו׃ 42N 22 47 ]74-64[׃ 42N 22 48 ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם׃ 42N 22 49 והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב׃ 42N 22 50 ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית׃ 42N 22 51 ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו׃ 42N 22 52 ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות׃ 42N 22 53 ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך׃ 42N 22 54 ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק׃ 42N 22 55 ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם׃ 42N 22 56 ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו׃ 42N 22 57 ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו׃ 42N 22 58 ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני׃ 42N 22 59 ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי׃ 42N 22 60 ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא׃ 42N 22 61 ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ 42N 22 62 ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי׃ 42N 22 63 והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו׃ 42N 22 64 ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך׃ 42N 22 65 ועוד גדופים אחרים הרבו עליו׃ 42N 22 66 ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו׃ 42N 22 67 ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו׃ 42N 22 68 וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני׃ 42N 22 69 אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים׃ 42N 22 70 ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא׃ 42N 22 71 ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו׃ 42N 23 1 ויקם כל קהלם ויוליכהו אל פילטוס׃ 42N 23 2 ויחלו לדבר עליו שטנה לאמר את זה מצאנו מסית את העם ומנע אתו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח׃ 42N 23 3 וישאלהו פילטוס לאמר האתה הוא מלך היהודים ויען אתו ויאמר אתה אמרת׃ 42N 23 4 ויאמר פילטוס אל ראשי הכהנים ואל המון העם לא מצאתי דבר אשם באיש הזה׃ 42N 23 5 והם התאמצו לדבר מדיח הוא את העם בלמדו בכל יהודה החל מן הגליל ועד הנה׃ 42N 23 6 ויהי כשמע פילטוס את שם הגליל וישאל אם הוא איש גלילי׃ 42N 23 7 וכאשר ידע כי מממשלת הורדוס הוא שלחו אל הורדוס אשר היה גם הוא בירושלים בימים האלה׃ 42N 23 8 וישמח הורדוס עד מאד כראותו את ישוע כי מימים רבים אוה לראת אתו על כי שמע את שמעו ויקו לראת אות אשר יעשה׃ 42N 23 9 וירב לשאל אותו והוא לא השיב אתו דבר׃ 42N 23 10 ויעמדו הכהנים הגדולים והסופרים ויתחזקו לדבר עליו שטנה׃ 42N 23 11 ויבז אתו הורדוס עם צבאותיו ויהתל בו וילבש אותו בגד זהורית וישלחהו אל פילטוס׃ 42N 23 12 ביום ההוא נהיו פילטוס והורדוס לאהבים יחדו כי מלפנים איבה היתה בינתם׃ 42N 23 13 ויקרא פילטוס את ראשי הכהנים ואת השרים ואת העם׃ 42N 23 14 ויאמר אליהם הבאתם לפני את האיש הזה כמסית את העם והנה אני חקרתיו לעיניכם ולא מצאתי באיש הזה אשמת מאומה מן הדברים אשר אתם טוענים עליו׃ 42N 23 15 וגם הורדוס לא מצא כי שלחתי אתכם אליו והנה אין בו חטא משפט מות׃ 42N 23 16 על כן איסרנו ואפטרנו׃ 42N 23 17 ועליו היה לפטר להם איש אחד בימי החג׃ 42N 23 18 ויצעקו כל המונם ויאמרו הסר את זה ופטר לנו את בר אבא׃ 42N 23 19 והוא היה משלך בית האסורים על דבר מרד אשר נהיה בעיר ועל דבר רצח׃ 42N 23 20 ויסף פילטוס לשאת קולו כי חפץ לפטר את ישוע׃ 42N 23 21 והמה צעקו אליו לאמר הצלב אותו הצלב׃ 42N 23 22 ויאמר אליהם פעם שלישית מה אפוא עשה זה רעה כל אשמת מות לא מצאתי בו על כן איסרנו ואפטרנו׃ 42N 23 23 ויפצרו בו בקול גדול ויבקשו כי יצלב ויחזק קולם וקול הכהנים הגדולים׃ 42N 23 24 ויגזר פילטוס כי תעשה בקשתם׃ 42N 23 25 ויפטר להם את המשלך בית האסורים על דבר מרד ורצח את אשר שאלו ואת ישוע מסר לרצונם׃ 42N 23 26 וכאשר הוליכהו משם ויחזיקו באיש אחד הבא מן השדה ושמו שמעון איש קוריני וישימו עליו את הצלב לשאת אחרי ישוע׃ 42N 23 27 וילכו אחריו המון עם רב והמון נשים והנה ספדות ומקוננות עליו׃ 42N 23 28 ויפן ישוע ויאמר אליהן בנות ירושלים אל תבכינה עלי כי אם על נפשכן בכינה ועל בניכן׃ 42N 23 29 כי הנה ימים באים ואמרו אשרי העקרות ואשרי המעים אשר לא ילדו והשדים אשר לא היניקו׃ 42N 23 30 אז יחלו לאמר אל ההרים נפלו עלינו ואל הגבעות כסונו׃ 42N 23 31 כי אם יעשו כזאת בעץ הלח מה יעשה ביבש׃ 42N 23 32 וגם שנים אחרים אנשי בליעל מוצאים אתו למות׃ 42N 23 33 ויהי כאשר באו אל המקום הנקרא גלגלתא ויצלבו אתו שם ואת אנשי הבליעל זה לימינו וזה לשמאלו׃ 42N 23 34 ויאמר ישוע אבי סלח להם כי לא ידעו מה הם עשים ויחלקו בגדיו להם ויפילו גורל׃ 42N 23 35 והעם עמד שם וראה וילעגו לו השרים לאמר את אחרים הושיע יושע נא את נפשו אם הוא המשיח בחיר האלהים׃ 42N 23 36 ויהתלו בו אנשי הצבא ויגשו ויביאו לו חמץ׃ 42N 23 37 ויאמרו אם אתה הוא מלך היהודים הושע את נפשך׃ 42N 23 38 וגם מכתב היה ממעל לו בכתב יוני ורומי ועברי זה הוא מלך היהודים׃ 42N 23 39 ואחד מאנשי הבליעל התלוים גדפו לאמר הלא אתה המשיח הושע את עצמך ואתנו׃ 42N 23 40 ויען האחר ויגער בו לאמר האינך ירא את האלהים בהיותך בעצם הענש הזה׃ 42N 23 41 והן אנחנו בו כמשפט כי לקחנו כפי מעשינו אבל זה לא עשה מאומה רע׃ 42N 23 42 ויאמר אל ישוע זכרני נא אדני בבאך במלכותך׃ 42N 23 43 ויאמר ישוע אליו אמן אמר אני לך כי היום תהיה עמדי בגן עדן׃ 42N 23 44 ויהי כשעה הששית והנה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ 42N 23 45 ויחשך השמש ותקרע פרכת ההיכל לשנים קרעים׃ 42N 23 46 ויקרא ישוע בקול גדול ויאמר אבי בידך אפקיד רוחי ובאמרו זאת נפח נפשו׃ 42N 23 47 וירא שר המאה את אשר נהיתה ויתן כבוד לאלהים לאמר אכן האיש הזה צדיק היה׃ 42N 23 48 וכל המון העם אשר התאספו יחד למראה הזה בהביטם אל כל אשר נעשה תופפו על לבביהם וישובו׃ 42N 23 49 וכל מידעיו עמדו מרחוק וגם הנשים אשר הלכו אתו מן הגליל ועיניהן ראות את אלה׃ 42N 23 50 והנה איש ושמו יוסף והוא מן היעצים איש טוב וצדיק מן הרמתים עיר היהודים׃ 42N 23 51 אשר לא הסכים לעצתם ולפעלם ומחכה גם הוא למלכות האלהים׃ 42N 23 52 ויגש אל פילטוס וישאל ממנו את גוית ישוע׃ 42N 23 53 ויורד אתה ויכרכה בסדינים וישימה בקבר חצוב בסלע אשר עדן לא הושם בו אדם׃ 42N 23 54 ויום ערב שבת היה והשבת הגיעה׃ 42N 23 55 ותלכנה אחריו מן הנשים אשר באו אתו מן הגליל ותחזינה את הקבר ואת אשר הושם בו גויתו׃ 42N 23 56 ואחרי שובן הכינו סמים ומרקחות ובשבת שבתו כפי המצוה׃ 42N 24 1 ובאחד בשבת לפני עלות השחר באו אל הקבר ותביאינה את הסמים אשר הכינו ועמהן עוד אחרות׃ 42N 24 2 וימצאו את האבן גלולה מן הקבר׃ 42N 24 3 ותבאנה פנימה ולא מצאו את גוית האדון ישוע׃ 42N 24 4 ויהי הנה נבכות על הדבר הזה והנה שני אנשים עמדו עליהן ולבושיהם מזהירים׃ 42N 24 5 ויפל פחד עליהן ותקדנה אפים ארצה ויאמרו אליהן מה תבקשנה את החי אצל המתים׃ 42N 24 6 איננו פה כי קם זכרנה את אשר דבר אליכן בעוד היותו בגליל לאמר׃ 42N 24 7 כי צריך בן האדם להמסר לידי אנשים חטאים ולהצלב וביום השלישי קום יקום׃ 42N 24 8 ותזכרנה את דבריו׃ 42N 24 9 ותשבנה מן הקבר ותגדנה את כל הדברים האלה לעשתי העשר ולכל האחרים׃ 42N 24 10 ומרים המגדלית ויוחנה ומרים אם יעקב והאחרות אשר עמהן הנה היו המדברות אל השליחים את הדברים האלה׃ 42N 24 11 ויהיו דבריהן כדברי ריק בעיניהם ולא האמינו להן׃ 42N 24 12 ופטרוס קם וירץ אל הקבר וישקף ולא ראה כי אם התכריכים מנחים שם וישב למקומו משתומם על הנהיה׃ 42N 24 13 והנה שנים מהם היו הלכים בעצם היום הזה אל כפר הרחק מירושלים כששים ריס ושמו עמאוס׃ 42N 24 14 והם נדברו איש אל רעהו על כל הקרות האלה׃ 42N 24 15 ויהי בדברם ובהתוכחם יחד ויגש ישוע אף הוא וילך אתם׃ 42N 24 16 ועיניהם נאחזו ולא יכירהו׃ 42N 24 17 ויאמר אליהם מה המה הדברים האלה אשר אתם נשאים ונתנים בהם יחדו בדרך ופניכם זעפים׃ 42N 24 18 ויען האחד אשר שמו קליופס ויאמר אליו האתה לבדך גר בירושלים ואינך ידע את הקרת בה בימים האלה׃ 42N 24 19 ויאמר אליהם ומה המה ויגידו אליו מעשה ישוע הנצרי אשר היה איש נביא גבור בפעל ובאמר לפני האלהים ולפני כל העם׃ 42N 24 20 ואת אשר כהנינו הגדולים וזקנינו הסגירהו למשפט מות ויצלבהו׃ 42N 24 21 ואנחנו חכינו כי הוא העתיד לגאל את ישראל ועתה בכל זאת היום יום שלישי מאז נעשו אלה׃ 42N 24 22 והנה גם נשים מקרבנו החרידנו אשר קדמו בבקר לבא לקבר׃ 42N 24 23 ולא מצאו את גויתו ותבאנה ותאמרנה כי ראו גם מראה מלאכים האמרים כי הוא חי׃ 42N 24 24 וילכו אנשים משלנו אל הקבר וימצאו כאשר אמרו הנשים ואותו לא ראו׃ 42N 24 25 ויאמר אליהם הוי חסרי דעת וכבדי לב מהאמין בכל אשר דברו הנביאים׃ 42N 24 26 הלא על המשיח היה לסבל את כל זאת ולבוא אל כבודו׃ 42N 24 27 ויחל ממשה ומכל הנביאים ויבאר להם את כל הכתובים הנאמרים עליו׃ 42N 24 28 ויקרבו אל הכפר אשר הם הלכים שמה וישם פניו כהלך לו לדרכו׃ 42N 24 29 ויפצרו בו לאמר שבה אתנו כי עת ערב הגיע ונטה היום ויבא הביתה לשבת אתם׃ 42N 24 30 ויהי כאשר הסב עמהם ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם׃ 42N 24 31 ותפקחנה עיניהם ויכירהו והוא חמק עבר מעיניהם׃ 42N 24 32 ויאמרו איש אל רעהו הלא היה בער לבבנו בקרבנו בדברו אלינו בדרך ויפתח לנו את הכתובים׃ 42N 24 33 ויקומו בשעה ההיא וישובו ירושלים וימצאו את עשתי העשר ואת אשר אתם נקהלים יחד׃ 42N 24 34 האמרים אכן קם האדון מן המתים ונראה אל שמעון׃ 42N 24 35 ויספרו גם הם את אשר נעשה להם בדרך ואיך הכירהו בבציעת הלחם׃ 42N 24 36 עודם מדברים כדברים האלה והוא ישוע עמד בתוכם ויאמר אליהם שלום לכם׃ 42N 24 37 והמה חתו ונבעתו ויחשבו כי רוח ראו׃ 42N 24 38 ויאמר אליהם מה זה אתם נבהלים ועל מה זה מחשבות עלות בלבבכם׃ 42N 24 39 ראו את ידי ואת רגלי כי אנכי הוא משוני וראו כי רוח אין לו בשר ועצמות כאשר אתם ראים שיש לי׃ 42N 24 40 ואחרי אמרו את זאת הראה אתם את ידיו ואת רגליו׃ 42N 24 41 והם עוד לא האמינו משמחה ותמהו ויאמר אליהם היש לכם פה דבר אכל׃ 42N 24 42 ויתנו לפניו חלק דג צלוי ומעט צוף דבש׃ 42N 24 43 ויקח ויאכל לעיניהם׃ 42N 24 44 ויאמר אליהם אלה הם הדברים אשר דברתי אליכם בעוד היותי עמכם כי המלא ימלא כל הכתוב עלי בתורת משה ובנביאים ובתהלים׃ 42N 24 45 אז פתח את לבבם להבין את הכתובים׃ 42N 24 46 ויאמר אליהם כן כתוב וכן נגזר אשר יענה המשיח ויקום מן המתים ביום השלישי׃ 42N 24 47 ואשר תקרא בשמו תשובה וסליחת החטאים בכל הגוים החל מירושלים׃ 42N 24 48 ואתם עדים בזאת׃ 42N 24 49 והנני שולח עליכם את הבטחת אבי ואתם שבו בעיר ירושלים עד כי תלבשו עז ממרום׃ 42N 24 50 ויוליכם מחוץ לעיר עד בית היני וישא את ידיו ויברכם׃ 42N 24 51 ויהי בברכו אתם ויפרד מאתם וינשא השמימה׃ 42N 24 52 והם השתחוו לו וישובו לירושלים בשמחה גדולה׃ 42N 24 53 ויהיו תמיד במקדש מהללים ומברכים את האלהים אמן׃ 43N 1 1 בראשית היה הדבר והדבר היה את האלהים ואלהים היה הדבר׃ 43N 1 2 הוא היה בראשית אצל האלהים׃ 43N 1 3 הכל נהיה על ידו ומבלעדיו לא נהיה כל אשר נהיה׃ 43N 1 4 בו היו חיים והחיים היו אור בני האדם׃ 43N 1 5 והאור בחשך זרח והחשך לא השיגו׃ 43N 1 6 ויהי איש שלוח מאת האלהים ושמו יוחנן׃ 43N 1 7 הוא בא לעדות להעיד על האור למען יאמינו כלם על ידו׃ 43N 1 8 הוא לא היה האור כי אם להעיד על האור׃ 43N 1 9 האור האמתי המאיר לכל אדם היה בא אל העולם׃ 43N 1 10 בעולם היה ועל ידו נהיה העולם והעולם לא הכירו׃ 43N 1 11 הוא בא אל אשר לו ואשר המה לו לא קבלהו׃ 43N 1 12 והמקבלים אתו נתן עז למו להיות בנים לאלהים המאמינים בשמו׃ 43N 1 13 אשר לא מדם ולא מחפץ הבשר אף לא מחפץ גבר כי אם מאלהים נולדו׃ 43N 1 14 והדבר נהיה בשר וישכן בתוכנו ונחזה תפארתו כתפארת בן יחיד לאביו רב חסד ואמת׃ 43N 1 15 ויוחנן מעיד עליו ויקרא לאמר הנה זה הוא אשר אמרתי עליו הבא אחרי היה לפני כי קדם לי היה׃ 43N 1 16 וממלואו לקחנו כלנו חסד על חסד׃ 43N 1 17 כי התורה נתנה ביד משה והחסד והאמת באו על ידי ישוע המשיח׃ 43N 1 18 את האלהים לא ראה איש מעולם הבן היחיד אשר בחיק האב הוא הודיע׃ 43N 1 19 וזאת היא עדות יוחנן בשלח היהודים מירושלים כהנים ולוים לשאל אתו מי אתה׃ 43N 1 20 ויודה ולא כחש ויודה לאמר אני אינני המשיח׃ 43N 1 21 וישאלו אתו מי אפוא אתה האתה אליהו ויאמר אינני האתה הנביא ויען לא׃ 43N 1 22 ויאמרו אליו מי זה אתה למען נשיב לשלחינו דבר מה תאמר עליך׃ 43N 1 23 ויאמר אני קול קורא במדבר פנו דרך יהוה כאשר דבר ישעיהו הנביא׃ 43N 1 24 והמשלחים היו מן הפרושים׃ 43N 1 25 וישאלהו ויאמרו אליו מדוע אפוא מטביל אתה אם אינך המשיח או אליה או הנביא׃ 43N 1 26 ויען אתם יוחנן ויאמר אנכי מטביל במים ובתוככם עומד אשר לא ידעתם אתו׃ 43N 1 27 הוא הבא אחרי אשר היה לפני ואני נקלתי מהתיר שרוך נעליו׃ 43N 1 28 זאת היתה בבית עברה מעבר לירדן מקום אשר יוחנן מטביל שם׃ 43N 1 29 ויהי ממחרת וירא יוחנן את ישוע בא אליו ויאמר הנה שה האלהים הנשא חטאת העולם׃ 43N 1 30 זה הוא אשר אמרתי עליו אחרי יבא איש אשר היה לפני כי קדם לי היה׃ 43N 1 31 ואני לא ידעתיו כי אם בעבור יגלה בישראל באתי אני לטבל במים׃ 43N 1 32 ויעד יוחנן ויאמר חזיתי הרוח כדמות יונה ירדת משמים ותנח עליו׃ 43N 1 33 ואני לא ידעתיו אולם השלח אתי לטבל במים הוא אמר אלי את אשר תראה הרוח ירדת ונחה עליו הנה זה הוא אשר יטבל ברוח הקדש׃ 43N 1 34 ואני ראיתי ואעידה כי זה הוא בן האלהים׃ 43N 1 35 ויהי ממחרת ויסף יוחנן ויעמד ושנים מתלמידיו עמו׃ 43N 1 36 ויבט אל ישוע והוא מתהלך ויאמר הנה שה האלהים׃ 43N 1 37 ושני תלמידיו שמעו את דברו וילכו אחרי ישוע׃ 43N 1 38 ויפן ישוע אחריו וירא אתם הלכים אחריו ויאמר אליהם מה תבקשו ויאמרו אליו רבי פרושו מורי איפה תלין׃ 43N 1 39 ויאמר אליהם באו וראו ויבאו ויראו את מקום מלונו וישבו עמו ביום ההוא והעת כשעה העשירית׃ 43N 1 40 ואחד מן השנים אשר שמעו מאת יוחנן והלכו אחריו הוא אנדרי אחי שמעון פטרוס׃ 43N 1 41 הוא פגש בראשונה את שמעון אחיו ויאמר אליו את המשיח מצאנו אשר תרגומו כריסטוס׃ 43N 1 42 ויוליכהו אל ישוע ויהי כהביט אליו ישוע ויאמר שמעון בן יונה לך יקרא כיפא אשר תרגומו פטרוס׃ 43N 1 43 ויהי ממחרת ויואל ישוע לצאת הגלילה וימצא את פילפוס ויאמר אליו לך אחרי׃ 43N 1 44 ופילפוס היה מבית צידה עיר אנדרי ופטרוס׃ 43N 1 45 ויפגע פילפוס את נתנאל ויאמר אליו מצאנו אתו אשר כתב משה בספר התורה והנביאים את ישוע בן יוסף מנצרת׃ 43N 1 46 ויאמר אליו נתנאל המנצרת תצא לנו טובה ויאמר אליו בא וראה׃ 43N 1 47 וירא ישוע את נתנאל בא לקראתו ויאמר עליו הנה באמת בן ישראל אשר אין בו רמיה׃ 43N 1 48 ויאמר אליו נתנאל מאין ידעתני ויען ישוע ויאמר לו בטרם קרא לך פילפוס בהיותך תחת התאנה אנכי ראיתיך׃ 43N 1 49 ויען נתנאל ויאמר אליו רבי אתה בן אלהים אתה הוא מלך ישראל׃ 43N 1 50 ויען ישוע ויאמר אליו על אמרי לך כי תחת התאנה ראיתיך האמנת הנה גדלות מאלה תראה׃ 43N 1 51 ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לכם מעתה תראו השמים נפתחים ומלאכי אלהים עלים וירדים על בן אלהים׃ 43N 2 1 וביום השלישי היתה חתנה בקנה אשר בגליל ואם ישוע היתה שם׃ 43N 2 2 וישוע ותלמידיו היו גם הם קרואים אל החתנה׃ 43N 2 3 ויחסר היין ותאמר אם ישוע אליו יין אין להם׃ 43N 2 4 ויאמר אליה ישוע מה לי ולך אשה עתי עדין לא באה׃ 43N 2 5 ותאמר אמו אל המשרתים ככל אשר יאמר לכם תעשו׃ 43N 2 6 והנה ששה כדי אבן ערוכים שם כמשפט היהודים לטהרתם שתים או שלש בתים יכיל כל אחד׃ 43N 2 7 ויאמר אליהם ישוע מלאו לכם הכדים מים וימלאום עד למעלה׃ 43N 2 8 ויאמר שאבו נא והביאו אל רב המסבה ויביאו׃ 43N 2 9 ויטעם רב המסבה את המים אשר נהפכו ליין ולא ידע מאין הוא ואולם המשרתים אשר שאבו את המים ידעו ויקרא רב המסבה אל החתן׃ 43N 2 10 ויאמר אליו כל איש יתן בראשונה את היין הטוב וכאשר ישכרו יתן להם את הגרוע ואתה צפנת היין הטוב עד עתה׃ 43N 2 11 זאת תחלת האתות אשר עשה ישוע בקנה אשר בארץ הגליל וגלה את כבודו ויאמינו בו תלמידיו׃ 43N 2 12 ויהי אחרי כן וירד אל כפר נחום הוא ואמו ואחיו ותלמידיו ולא ארכו ימי שבתם שם׃ 43N 2 13 ויקרבו ימי חג הפסח אשר ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃ 43N 2 14 וימצא במקדש מכרי בקר וצאן ובני יונה ואת מחליפי כסף ישבים שם׃ 43N 2 15 ויקח חבלים ויעבתם לשוט ויגרש כלם מן המקדש ואת הצאן ואת הבקר ויפזר את מעות השלחנים ויהפך שלחנתיהם׃ 43N 2 16 ואל מכרי היונים אמר הוציאו אלה מזה ואל תעשו את בית אבי לבית מסחר׃ 43N 2 17 ויזכרו תלמידיו את הכתוב כי קנאת ביתך אכלתני׃ 43N 2 18 ויענו היהודים ויאמרו אליו אי זו אות תראנו כי כזאת אתה עשה׃ 43N 2 19 ויען ישוע ויאמר אליהם הרסו את ההיכל הזה ובשלשה ימים אקימנו׃ 43N 2 20 ויאמרו היהודים הנה זה ארבעים ושש שנה נבנה ההיכל הזה ואתה בשלשה ימים תקימנו׃ 43N 2 21 והוא דבר על היכל גויתו׃ 43N 2 22 ואחרי קומו מן המתים זכרו תלמידיו כי זאת אמר להם ויאמינו בכתוב ובדבר אשר דבר ישוע׃ 43N 2 23 ויהי בהיתו בירושלים בחג הפסח האמינו רבים בשמו כי ראו האתות אשר עשה׃ 43N 2 24 והוא ישוע לא הפקיד את עצמו בידם על אשר ידע את כלם׃ 43N 2 25 ולא הצטרך לעדות איש על האדם כי הוא ידע מה בקרב האדם׃ 43N 3 1 ויהי איש אחד בתוך הפרושים ושמו נקדימון שר ליהודים׃ 43N 3 2 ויבא אל ישוע לילה ויאמר אליו רבי ידענו כי אתה מורה מאת אלהים באת כי לא יוכל איש לעשות האתות אשר אתה עשה בלתי אם האלהים עמו׃ 43N 3 3 ויען ישוע ויאמר אליו אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מלמעלה לא יוכל לראות מלכות האלהים׃ 43N 3 4 ויאמר אליו נקדימון איך יולד אדם והוא זקן הכי שוב ישוב אל בטן אמו ויולד׃ 43N 3 5 ויען ישוע אמן אמן אני אמר לך אם לא יולד איש מן המים והרוח לא יוכל לבוא אל מלכות האלהים׃ 43N 3 6 הנולד מן הבשר בשר הוא והנולד מן הרוח רוח הוא׃ 43N 3 7 אל תתמה על אמרי לך כי עליכם להולד מלמעלה׃ 43N 3 8 הרוח באשר יחפץ שם הוא נשב ואתה תשמע את קולו אך לא תדע מאין בא ואנה הוא הולך כן כל הנולד מן הרוח׃ 43N 3 9 ויען נקדימון ויאמר אליו איכה תהיה כזאת׃ 43N 3 10 ויען ישוע ויאמר אליו רבן של ישראל אתה וזאת לא ידעת׃ 43N 3 11 אמן אמן אני אמר לך כי את אשר ידענו נדבר ואת אשר ראינו נעיד ואתם לא תקבלו עדותנו׃ 43N 3 12 אם אמרתי אליכם דברי הארץ ואינכם מאמינים איך תאמינו באמרי אליכם דברי השמים׃ 43N 3 13 ואיש לא עלה השמימה בלתי אם אשר ירד מן השמים בן האדם אשר הוא בשמים׃ 43N 3 14 וכאשר הגביה משה את הנחש במדבר כן צריך בן האדם להנשא׃ 43N 3 15 למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃ 43N 3 16 כי ככה אהב האלהים את העולם עד אשר נתן את בנו את יחידו למען לא יאבד כל המאמין בו כי אם יחיה חיי עולמים׃ 43N 3 17 כי האלהים לא שלח את בנו אל העולם לדין את העולם כי אם למען יושע בו העולם׃ 43N 3 18 המאמין בו לא ידון ואשר לא יאמין בו כבר נדון כי לא האמין בשם בן האלהים היחיד׃ 43N 3 19 וזה הוא הדין כי האור בא אל העולם ובני האדם אהבו החשך מן האור כי רעים מעשיהם׃ 43N 3 20 כי כל פעל עולה ישנא את האור ולא יבא לאור פן יוכחו מעשיו׃ 43N 3 21 אבל עשה האמת יבא לאור למען יגלו מעשיו כי נעשו באלהים׃ 43N 3 22 ויהי אחרי הדברים האלה ויבא ישוע ותלמידיו אל ארץ יהודה ויגר שם עמהם ויטבל׃ 43N 3 23 וגם יוחנן היה טבל בעינון קרוב לשלם כי שמה מים לרב ויבאו ויטבלו׃ 43N 3 24 כי עוד לא נתן יוחנן אל בית הסהר׃ 43N 3 25 ויהי ריב בין תלמידי יוחנן ובין היהודים על דבר הטהרה׃ 43N 3 26 ויבאו אל יוחנן ויאמרו אליו רבי האיש אשר היה עמך בעבר הירדן ואשר העידת לו הנו טבל וכלם באים אליו׃ 43N 3 27 ויען יוחנן לא יוכל איש לקחת דבר בלתי אם נתן לו מן השמים׃ 43N 3 28 ואתם עדי כי אמרתי אנכי אינני המשיח רק שלוח אני לפניו׃ 43N 3 29 אשר לו הכלה הוא החתן ורע החתן העמד ושמע אתו שמוח ישמח לקול החתן הנה שמחתי זאת עתה שלמה׃ 43N 3 30 הוא יגדל הלוך וגדל ואני אחסר הלוך וחסור׃ 43N 3 31 הבא ממעל נעלה על כל ואשר מארץ מארץ הוא ומארץ ידבר הבא משמים נעלה על כל׃ 43N 3 32 ואת אשר ראה ושמע את זאת יעיד ואין מקבל עדותו׃ 43N 3 33 ואשר קבל עדותו חתום חתם כי האלהים אמת׃ 43N 3 34 כי את אשר שלחו אלהים דברי אלהים ידבר כי לא במדה נתן אלהים את הרוח׃ 43N 3 35 האב אהב את בנו ואת כל נתן בידו׃ 43N 3 36 כל המאמין בבן יש לו חיי עולמים ואשר לא יאמין בבן לא יראה חיים כי אם חרון אלהים ישכן עליו׃ 43N 4 1 ויהי כאשר נודע לאדון כי שמעו הפרושים אשר ישוע העמיד והטביל תלמידים הרבה מיוחנן׃ 43N 4 2 ואולם ישוע הוא לא הטביל כי אם תלמידיו׃ 43N 4 3 ויעזב את ארץ יהודה וילך שנית הגלילה׃ 43N 4 4 ויהי לו לעבר בארץ שמרון׃ 43N 4 5 ויבא לעיר מערי שמרון ושמה סוכר היא ממול חלקת השדה אשר נתנה יעקב לבנו ליוסף׃ 43N 4 6 ושם באר יעקב וישוע היה עיף מן הדרך וישב לו על הבאר והעת כשעה הששית׃ 43N 4 7 ותבא אשה משמרון לשאב מים ויאמר אליה ישוע תני נא לי לשתות׃ 43N 4 8 כי תלמידיו הלכו העירה לקנות אכל׃ 43N 4 9 ותאמר אליו האשה השמרונית הן יהודי אתה ואיככה תשאל ממני לשתות ואנכי אשה שמרונית כי לא יתערבו היהודים עם השמרונים׃ 43N 4 10 ויען ישוע ויאמר אליה לו ידעת את מתת אלהים ומי הוא האמר אליך תני נא לי לשתות כי עתה שאלת ממנו ונתן לך מים חיים׃ 43N 4 11 ותאמר אליו האשה אדני הן אין לך כלי לשאב בו והבאר עמקה ומאין לך אפוא מים חיים׃ 43N 4 12 האתה גדול מיעקב אבינו אשר נתן לנו את הבאר הזאת וישת ממנה הוא ובניו ובעירו׃ 43N 4 13 ויען ישוע ויאמר אליה כל השתה מן המים האלה ישוב ויצמא׃ 43N 4 14 ואשר ישתה מן המים אשר אנכי נתן לו לא יצמא לעולם כי המים אשר אתן לו יהיו בקרבו למקור מים נבעים לחיי העולמים׃ 43N 4 15 ותאמר אליו האשה אדני תנה לי המים ההם למען לא אצמא עוד ולא אוסיף לבוא הנה לשאב׃ 43N 4 16 ויאמר אליה ישוע לכי וקראי לאישך ושובי הלום׃ 43N 4 17 ותען האשה ותאמר אין לי איש ויאמר אליה ישוע כן דברת אין לי איש׃ 43N 4 18 כי בעלים חמשה היו לך ואשר לך עתה איננו בעלך לכן אמת הדבר אשר דברת׃ 43N 4 19 ותאמר אליו האשה אדני ראה אנכי כי נביא אתה׃ 43N 4 20 אבותינו השתחוו בהר הזה ואתם אמרים כי ירושלים היא המקום הנבחר להשתחות שמה׃ 43N 4 21 ויאמר אליה ישוע אשה האמיני לי כי תבוא שעה אשר לא בהר הזה אף לא בירושלים תשתחוו לאב׃ 43N 4 22 אתם משתחוים אל אשר לא ידעתם ואנחנו משתחוים אל אשר ידענו כי הישועה מן היהודים היא׃ 43N 4 23 אולם תבוא שעה ועתה היא אשר עבדי אל האמתים ישתחוו לאב ברוח ובאמת כי במשתחוים כאלה חפץ האב׃ 43N 4 24 האלהים רוח הוא והמשתחוים לו צריכים להשתחות ברוח ובאמת׃ 43N 4 25 ותאמר אליו האשה ידעתי כי יבא המשיח הנקרא כריסטוס הוא בבאו יגיד לנו את כל׃ 43N 4 26 ויאמר אליה ישוע אני הוא המדבר אליך׃ 43N 4 27 ויהי הוא מדבר ככה ותלמידיו באו ויתמהו על דברו עם אשה אך לא אמר לו איש מה זה תשאל או מה תדבר עמה׃ 43N 4 28 ותעזב האשה את כדה ותלך העירה ותאמר אל האנשים׃ 43N 4 29 באו וראו איש אשר הגיד לי כל אשר עשיתי הכי זה הוא המשיח׃ 43N 4 30 ויצאו מן העיר ויבאו אליו׃ 43N 4 31 טרם יבאו ותלמידיו בקשו ממנו לאמר אכל נא אדני׃ 43N 4 32 ויאמר אליהם יש לי אכל לאכל אשר אתם לא ידעתם׃ 43N 4 33 ויאמרו התלמידים איש אל רעהו הכי הביא לו איש לאכל׃ 43N 4 34 ויאמר אליהם ישוע מאכלי הוא לעשות רצון שלחי ולהשלים מעשהו׃ 43N 4 35 הלא אתם תאמרו כי עוד ארבעה חדשים והקציר בא הנה אני אמר לכם שאו עיניכם וראו בשדות כי כבר הלבינו לקציר׃ 43N 4 36 והקוצר יקח שכרו ויאסף תבואה לחיי עולמים למען ישמחו יחדו גם הזרע גם הקוצר׃ 43N 4 37 כי בזאת אמת המשל כי זה זרע ואחר יקצר׃ 43N 4 38 אנכי שלחתי אתכם לקצר את אשר לא עמלתם בו ואחרים עמלו ואתם נכנסתם בעמלם׃ 43N 4 39 ויאמינו בו שמרנים רבים מן העיר ההיא על דבר האשה אשר העידה לאמר הוא הגיד לי את כל אשר עשיתי׃ 43N 4 40 ויהי כאשר באו אליו השמרנים וישאלו ממנו לשבת אתם וישב שם יומים׃ 43N 4 41 ועוד רבים מהמה האמינו בו בעבור דברו׃ 43N 4 42 ויאמרו אל האשה מעתה לא בעבור מאמרך נאמין כי באזנינו שמענו ונדע כי אמנם זה הוא המשיח מושיע העולם׃ 43N 4 43 ויהי מקץ שני הימים ויצא משם ללכת הגלילה׃ 43N 4 44 כי הוא ישוע העיד כי נביא בארץ מולדתו איננו נכבד׃ 43N 4 45 ויהי הוא בא ארץ הגליל ויאספהו אנשי הגליל כי ראו את כל אשר עשה בירושלים בימי החג כי גם הם עלו לחג את החג׃ 43N 4 46 ויבא ישוע עוד הפעם אל קנה אשר בגליל מקום שומו המים ליין ואיש היה מעבדי המלך ובנו חלה בכפר נחום׃ 43N 4 47 ויהי כשמעו כי בא ישוע מיהודה לארץ הגליל וילך אליו וישאל מאתו לרדת ולרפא את בנו כי קרב למות׃ 43N 4 48 ויאמר אליו ישוע אם לא תראו אתות ומופתים לא תאמינו׃ 43N 4 49 ויאמר אליו האיש אשר מעבדי המלך אדני רדה נא בטרם ימות בני׃ 43N 4 50 ויאמר אליו ישוע לך לך בנך חי והאיש האמין לדבר אשר דבר אליו ישוע וילך׃ 43N 4 51 ויהי ברדתו ויפגעו בו עבדיו ויבשרו אתו כי חי בנו׃ 43N 4 52 וידרש מאתם את השעה אשר בה רוח לו ויאמרו אליו תמול בשעה השביעית עזבתו הקדחת׃ 43N 4 53 וידע אביהו כי היתה השעה אשר דבר לו ישוע בנך חי ויאמן הוא וכל ביתו׃ 43N 4 54 זה הוא האות השני אשר עשה ישוע בבאו מיהודה לארץ הגליל׃ 43N 5 1 אחר הדברים האלה היה חג ליהודים ויעל ישוע ירושלים׃ 43N 5 2 ובירושלים ברכה קרובה לשער הצאן ושמה בלשון עברית בית חסדא ולה חמשה אלמים׃ 43N 5 3 שמה שכבו חולים ועורים ופסחים ויבשי כח לרב והמה מיחלים לתנועת המים׃ 43N 5 4 כי מלאך ירד במועדו אל הברכה וירעש את מימיה והיה הירד ראשון אל תוכה אחרי התגעשו המים הוא נרפא מכל מחלה אשר דבקה בו׃ 43N 5 5 ואיש היה שם אשר חלה חליו זה שלשים ושמנה שנה׃ 43N 5 6 וירא אתו ישוע שכב וידע כי ארכו לו ימי חליו ויאמר אליו התחפץ להרפא׃ 43N 5 7 ויען החולה אדני אין איש אתי אשר ישליכני בהרעש המים אל הברכה ובטרם אבא וירד אחר לפני׃ 43N 5 8 ויאמר אליו ישוע קום שא את משכבך והתהלך׃ 43N 5 9 וכרגע שב האיש לאיתנו וישא את משכבו ויתהלך והיום ההוא יום שבת היה׃ 43N 5 10 ויאמרו היהודים אל האיש הנרפא שבת היום אסור לך לשאת את משכבך׃ 43N 5 11 ויען אתם לאמר האיש אשר החלימני הוא אמר אלי שא את משכבך והתהלך׃ 43N 5 12 וישאלהו מי זה האיש אשר אמר לך שא את משכבך והתהלך׃ 43N 5 13 והנרפא לא ידע מי הוא כי סר ישוע וילך בהיות המון רב במקום ההוא׃ 43N 5 14 ויהי אחרי כן וימצאהו ישוע בבית המקדש ויאמר אליו הנה נרפא לך אל תוסיף לחטא פן תאנה אליך רעה גדולה מזאת׃ 43N 5 15 וילך האיש ויגד ליהודים כי ישוע הוא אשר רפאו׃ 43N 5 16 ועל כן רדפו היהודים את ישוע ויבקשו המיתו על כי עשה כזאת בשבת׃ 43N 5 17 ויען אתם ישוע אבי פעל עד עתה וגם אנכי פעל׃ 43N 5 18 אז יוסיפו היהודים לבקש את נפשו כי מלבד אשר חלל את השבת עוד אמר כי האלהים הוא אביו וידמה לאלהים׃ 43N 5 19 ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמן אני אמר לכם לא יוכל הבן לעשות דבר מנפשו בלתי את אשר יראה את אביו עשה כי את אשר עשה הוא גם הבן יעשה כמהו׃ 43N 5 20 כי האב אהב את הבן ומראה אתו כל אשר יעשה ועוד מעשים גדולים מאלה יראהו למען תתמהו׃ 43N 5 21 כי כאשר האב יעיר ויחיה את המתים כן גם הבן יחיה את אשר יחפץ׃ 43N 5 22 כי האב לא ידין איש כי אם כל המשפט נתן לבן למען יכבדו כלם את הבן כאשר יכבדו את האב׃ 43N 5 23 מי אשר לא יכבד את הבן גם את האב אשר שלחו איננו מכבד׃ 43N 5 24 אמן אמן אני אמר לכם השמע דברי ומאמין לשלחי יש לו חיי עולמים ולא יבא במשפט כי עבר ממות לחיים׃ 43N 5 25 אמן אמן אני אמר לכם כי תבוא שעה ועתה היא אשר ישמעו המתים את קול בן האלהים והשמעים חיה יחיו׃ 43N 5 26 כי כאשר לאב יש חיים בעצמו כן נתן גם לבן להיות לו חיים בעצמו׃ 43N 5 27 ואף שלטן נתן לו לעשות משפט כי בן אדם הוא׃ 43N 5 28 אל תתמהו על זאת כי הנה שעה באה אשר כל שכני קבר את קולו ישמעון׃ 43N 5 29 ויצאו עשי הטוב לתקומת החיים ועשי הרע לתקומת המשפט׃ 43N 5 30 לא אוכל לעשות דבר מנפשי כאשר אשמע כן אשפט ומשפטי משפט צדק כי לא אבקש רצוני כי אם רצון האב אשר שלחני׃ 43N 5 31 אם אנכי מעיד עלי עדותי איננה נאמנה׃ 43N 5 32 יש אחר המעיד עלי וידעתי כי עדותו אשר הוא מעיד עלי נאמנה היא׃ 43N 5 33 אתם שלחתם אל יוחנן והוא העיד על האמת׃ 43N 5 34 ואני אינני לקח עדות מאדם אך אמרתי זאת למען תושעון׃ 43N 5 35 הוא היה הנר הדלק והמאיר ואתם רציתם לשוש כשעה לאורו׃ 43N 5 36 ואני יש לי עדות גדולה מעדות יוחנן כי המעשים אשר נתן לי אבי להשלימם המעשים האלה אשר אני עשה מעידים עלי כי האב שלחני׃ 43N 5 37 והאב אשר שלחני הוא מעיד עלי ואתם את קולו לא שמעתם מעולם ותמונתו לא ראיתם׃ 43N 5 38 ודברו איננו שכן בקרבכם כי אינכם מאמינים לשלוחו׃ 43N 5 39 דרשו בכתובים אשר תחשבו שיש לכם חיי עולמים בהם והמה המעידים עלי׃ 43N 5 40 ואתם אינכם אבים לבוא אלי להיות לכם חיים׃ 43N 5 41 לא אקח כבוד מבני אדם׃ 43N 5 42 אכן ידעתי אתכם כי אין אהבת אלהים בקרבכם׃ 43N 5 43 אני הנה באתי בשם אבי ולא קבלתם אתו ואם יבא אחר בשם עצמו אתו תקבלו׃ 43N 5 44 איך תוכלו להאמין אתם הלקחים כבוד איש מרעהו ואת הכבוד אשר מאת האלהים היחיד לא תבקשו׃ 43N 5 45 אל תחשבו כי אנכי אטען עליכם לפני אבי משה הוא הטען עליכם אשר לו תיחלו׃ 43N 5 46 כי לו האמנתם למשה גם לי תאמינו כי הוא כתב עלי׃ 43N 5 47 ואם לכתביו אינכם מאמינים איכה לדברי תאמינו׃ 43N 6 1 ויהי אחרי כן ויצא ישוע אל עבר ים הגליל אשר לטיבריה׃ 43N 6 2 וילכו אחריו המון עם רב כי ראו אותתיו אשר עשה עם החולים׃ 43N 6 3 ויעל ישוע על ההר וישב שם הוא ותלמידיו׃ 43N 6 4 וימי הפסח חג היהודים קרבו לבוא׃ 43N 6 5 וישא ישוע את עיניו וירא עם רב בא אליו ויאמר אל פילפוס מאין נקנה להם לחם לאכל׃ 43N 6 6 ואך למען נסות אתו דבר זאת כי הוא ידע את אשר יעשה׃ 43N 6 7 ויען אתו פילפוס לחם מאתים דינר לא ימצא להם לקחת לו איש איש מעט׃ 43N 6 8 ויאמר אליו אחד מתלמידיו אנדרי אחי שמעון פטרוס׃ 43N 6 9 יש פה נער אשר לו חמש ככרות לחם שערים ושני דגים אך אלה מה המה לעם רב כזה׃ 43N 6 10 ויאמר ישוע צוו את העם לשבת ארצה וירק דשא לרב היה במקום ההוא וישבו לארץ כחמשת אלפי איש במספר׃ 43N 6 11 ויקח ישוע את ככרות הלחם ויברך ויתן לתלמידיו והתלמידים אל המסבים וככה גם מן הדגים כאות נפשם׃ 43N 6 12 ויהי כאשר שבעו ויאמר אל תלמידיו אספו את פתותי לחם הנותרים למען לא יאבד מאומה׃ 43N 6 13 ויאספו וימלאו שנים עשר סלים בפתותי חמש ככרות לחם השערים הנותרים לאכליהם׃ 43N 6 14 ויהי כראות האנשים את האות הזה אשר עשה ישוע ויאמרו הנה זה הוא באמת הנביא הבא לעולם׃ 43N 6 15 וידע ישוע כי יבאו ויתפשהו להמליך אותו וימלט עוד הפעם אל ההר הוא לבדו׃ 43N 6 16 ויהי בערב וירדו תלמידיו אל הים ויבאו באניה ויעברו אל עבר הים אל כפר נחום׃ 43N 6 17 ויכס אתם החשך וישוע לא בא אליהם׃ 43N 6 18 ויסער הים כי רוח גדולה נושבת׃ 43N 6 19 והם חתרו במשוטיהם כדרך עשרים וחמש או שלשים ריס ויראו את ישוע מתהלך על הים הלוך וקרב אל האניה וייראו׃ 43N 6 20 ויאמר אליהם אני הוא אל תיראו׃ 43N 6 21 ויואילו לקחת אתו אל האניה ורגע הגיעה האניה לארץ אשר הם הלכים שמה׃ 43N 6 22 ויהי ממחרת וירא המון העם העמד מעבר לים כי לא היתה אניה בזה בלתי אחת אשר ירדו בה תלמידיו וכי ישוע לא בא עם תלמידיו אל האניה אך תלמידיו לבדם נסעו מזה׃ 43N 6 23 ואניות אחרות באו מטיברים קרוב למקום אשר אכלו שם את הלחם בברכת האדון׃ 43N 6 24 ויהי כראות המון העם כי ישוע איננו שם אף לא תלמידיו וירדו גם הם באניות ויבאו אל כפר נחום לבקש את ישוע׃ 43N 6 25 וכאשר מצאו אתו מעבר הים ויאמרו אליו רבי מתי באת הלם׃ 43N 6 26 ויען אתם ישוע ויאמר אמן אמן אני אמר לכם לא על ראותכם את האתות תבקשוני כי אם על אשר אכלתם מן הלחם ותשבעו׃ 43N 6 27 אל תעמלו במאכל אשר יאבד כי אם במאכל הקים לחיי עולמים אשר בן האדם יתננו לכם כי בו חתם חותמו אביו האלהים׃ 43N 6 28 ויאמרו אליו מה נעשה לפעל פעלות אלהים׃ 43N 6 29 ויען ישוע ויאמר אליהם זאת פעלת אלהים כי תאמינו בזה אשר הוא שלחו׃ 43N 6 30 ויאמרו אליו מה אפוא האות אשר תעשה למעננראה ונאמין בך מה תפעל׃ 43N 6 31 אבותינו אכלו את המן במדבר כאשר כתוב לחם מן השמים נתן למו לאכל׃ 43N 6 32 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם לא משה נתן לכם את הלחם מן השמים כי אם אבי נתן לכם את הלחם מן השמים האמתי׃ 43N 6 33 כי לחם אלהים הוא היורד מן השמים ונתן חיים לעולם׃ 43N 6 34 ויאמרו אליו אדני תנה לנו תמיד את הלחם הזה׃ 43N 6 35 ויאמר להם ישוע אנכי הוא לחם החיים כל הבא אלי לא ירעב ואשר יאמין בי לא יצמא עוד׃ 43N 6 36 ואני הנה אמרתי לכם כי גם חזיתם אתי ולא תאמינו׃ 43N 6 37 כל אשר יתננו לי אבי יבוא אלי והבא אלי לא אהדפנו החוצה׃ 43N 6 38 כי ירדתי מן השמים לא לעשות רצוני כי אם רצון שלחי׃ 43N 6 39 וזה רצון האב אשר שלחני כי כל אשר נתן לי לא יאבד לי כי אם אקימנו ביום האחרון׃ 43N 6 40 וזה רצון שלחי אשר כל הראה את הבן ומאמין בו יהיו לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃ 43N 6 41 וילנו עליו היהודים על אמרו אנכי הוא הלחם הירד מן השמים׃ 43N 6 42 ויאמרו הלא זה הוא ישוע בן יוסף אשר אנחנו ידעים את אביו ואת אמו ואיך יאמר מן השמים באתי׃ 43N 6 43 ויען ישוע ויאמר אליהם אל תלינו איש אל רעהו׃ 43N 6 44 לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם ימשכהו אבי אשר שלחני ואני אקימנו ביום האחרון׃ 43N 6 45 הלא כתוב בנביאים וכל בניך למודי יהוה לכן כל אשר שמע מן האב ולמד יבא אלי׃ 43N 6 46 לא כאלו ראה איש את האב בלתי הבא מאת האלהים הוא ראה את האלהים׃ 43N 6 47 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי לו חיי עולמים׃ 43N 6 48 אנכי הוא לחם החיים׃ 43N 6 49 אבותיכם אכלו את המן במדבר וימתו׃ 43N 6 50 זה הוא הלחם הירד מן השמים למען יאכל איש ממנו ולא ימות׃ 43N 6 51 אנכי הלחם החי הירד מן השמים איש כי יאכל מן הלחם הזה יחיה לעולם והלחם אשר אתננו הוא בשרי אשר אני נתן בעד חיי העולם׃ 43N 6 52 ויתוכחו היהודים איש עם רעהו לאמר איכה יוכל זה לתת לנו את בשרו לאכל׃ 43N 6 53 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם אם לא תאכלו את בשר בן האדם ושתיתם את דמו אין לכם חיים בקרבכם׃ 43N 6 54 האכל את בשרי והשתה את דמי יש לו חיי עולמים ואני אקימנו ביום האחרון׃ 43N 6 55 כי בשרי באמת הוא מאכל ודמי באמת הוא משקה׃ 43N 6 56 האכל את בשרי ושתה את דמי הוא ילין בי ואני בו׃ 43N 6 57 כאשר שלחני האב החי ואנכי חי בגלל אבי כן האכל אתי גם הוא יחיה בגללי׃ 43N 6 58 זה הוא הלחם הירד מן השמים לא כאשר אכלו אבותיכם את המן וימתו האכל את הלחם הזה יחיה לעולם׃ 43N 6 59 כזאת דבר בבית הכנסת בלמדו בכפר נחום׃ 43N 6 60 ורבים מתלמידיו כשמעם אמרו קשה הדבר הזה מי יוכל לשמע אתו׃ 43N 6 61 ויבן ישוע בלבו כי תלמידיו מלינים על זאת ויאמר אליהם הזאת לכם למכשול׃ 43N 6 62 מה אפוא אם תראו את בן האדם עלה אל אשר היה שם לפנים׃ 43N 6 63 הרוח הוא הנתן חיים והבשר אין בו מועיל הדברים אשר אני דברתי אליכם רוח המה וחיים המה׃ 43N 6 64 אך יש מכם אשר לא יאמינו כי ישוע ידע מראש מי הם אשר אינם מאמינים ומי המוסר אתו׃ 43N 6 65 ויאמר על כן אמרתי לכם כי לא יוכל איש לבוא אלי בלתי אם נתן לו מאת אבי׃ 43N 6 66 מן העת הזאת רבים מתלמידיו נסגו אחור ולא יספו להתהלך אתו׃ 43N 6 67 ויאמר ישוע אל שנים העשר היש את נפשכם גם אתם לסור ממני׃ 43N 6 68 ויען אתו שמעון פטרוס אדני אל מי נלך דברי חיי עולמים עמך׃ 43N 6 69 ואנחנו האמנו ונדע כי אתה המשיח בן אל חי׃ 43N 6 70 ויען אתם ישוע הלא בחרתי אני בכם שנים העשר ואחד מכם שטן הוא׃ 43N 6 71 זאת אמר על יהודה בן שמעון איש קריות כי עתיד היה למסרו והוא אחד משנים העשר׃ 43N 7 1 אחרי הדברים האלה הלך ישוע בארץ הגליל הלוך ועבור כי לא אבה להתהלך ביהודה על אשר בקשו היהודים להרגו׃ 43N 7 2 ויקרב חג היהודים הוא חג הסכות׃ 43N 7 3 ויאמרו אליו אחיו קום ולך מזה ארצה יהודה למען יראו גם תלמידיך את המעשים אשר אתה עשה׃ 43N 7 4 כי לא יעשה איש דבר בסתר והוא חפץ להתפרסם לכן אם אתה עשה כאלה הגלה אל העולם׃ 43N 7 5 כי אחיו גם הם לא האמינו בו׃ 43N 7 6 ויאמר אליהם ישוע עתי לא באה עד עתה ועתכם תמיד נכונה׃ 43N 7 7 לא יוכל העולם לשנוא אתכם ואתי ישנא באשר אני מעיד עליו כי רעים מעלליו׃ 43N 7 8 עלו אתם לחג את החג אני לא אעלה אל החג הזה כי עתי לא מלאה עד עתה׃ 43N 7 9 כזאת דבר וישב בגליל׃ 43N 7 10 ויהי כאשר עלו אחיו לרגל ויעל גם הוא לא בגלוי כי אם כמסתתר׃ 43N 7 11 והיהודים בקשהו בחג ויאמרו איה הוא׃ 43N 7 12 ותהי תלונה רבה על אדותיו בתוך העם אלה אמרו טוב הוא ואלה אמרו לא כי מתעה הוא את העם׃ 43N 7 13 אך אין איש מדבר עליו בגלוי מפני יראת היהודים׃ 43N 7 14 ויהי בחצי ימי החג עלה ישוע אל המקדש וילמד׃ 43N 7 15 ויתמהו היהודים ויאמרו איך ידע זה ספר והוא לא למד׃ 43N 7 16 ויען אתם ישוע ויאמר לקחי לא שלי הוא כי אם לאשר שלחני׃ 43N 7 17 האיש החפץ לעשות רצונו ידע לקחי אם מאת אלהים הוא ואם מנפשי אדבר׃ 43N 7 18 המדבר מנפשי כבוד עצמו יבקש אבל המבקש כבוד שלחו נאמן הוא ואין עולתה בו׃ 43N 7 19 הלא משה נתן לכם את התורה ואין איש מכם עשה התורה מדוע תבקשו להרגני׃ 43N 7 20 ויען העם ויאמר שד בקרבך מי מבקש להרגך׃ 43N 7 21 ויען ישוע ויאמר להם פעלה אחת פעלתי וכלכם עליה תתמהו׃ 43N 7 22 משה נתן לכם המילה אך לא ממשה היא כי אם מן האבות וביום השבת תמולו כל זכר׃ 43N 7 23 ועתה אם ימול זכר בשבת למען אשר לא תופר תורת משה מה תקצפו עלי כי רפאתי איש כלו בשבת׃ 43N 7 24 אל תשפטו למראה עין כי אם משפט צדק שפטו׃ 43N 7 25 ויאמרו אנשים מישבי ירושלים הלא זה הוא אשר בקשו להמיתו׃ 43N 7 26 והנה הוא דבר בגלוי ולא יגערו בו האף אמנם ידעו ראשינו כי באמת זה הוא המשיח׃ 43N 7 27 אך את זה ידענו מאין הוא וכאשר יבוא המשיח לא ידע איש אי מזה הוא׃ 43N 7 28 אז קרא ישוע במקדש וילמד לאמר הן ידעתם אתי אף ידעתם מאין אני ומנפשי לא באתי אכן יש אמתי אשר שלחני ואתו לא ידעתם׃ 43N 7 29 ואני ידעתיו כי מאתו אני והוא שלחני׃ 43N 7 30 ויבקשו לתפשו ואיש לא שלח בו יד כי לא בא עתו׃ 43N 7 31 ורבים מן העם האמינו בו ויאמרו אם יבא המשיח הגם יעשה אתות רבות מאשר עשה זה׃ 43N 7 32 והפרושים שמעו את העם מתלחשים עליו כזאת וישלחו הפרושים וראשי הכהנים משרתים לתפשו׃ 43N 7 33 ויאמר אליהם ישוע אך למצער עודני עמכם והלכתי אל אשר שלחני׃ 43N 7 34 תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃ 43N 7 35 ויאמרו היהודים איש רעהו אנה ילך זה ואנחנו לא נמצאהו הכי ילך אל הנפוצים בין היונים וילמד אנשי יון׃ 43N 7 36 מה זה הדבר אשר אמר תשחרנני ולא תמצאנני ובאשר אני שם אתם לא תוכלו לבוא׃ 43N 7 37 ויהי ביום החג האחרון הגדול עמד ישוע ויקרא לאמר איש כי יצמא יבא נא אלי וישתה׃ 43N 7 38 המאמין בי כדבר הכתוב מבטנו ינהרו נהרי מים חיים׃ 43N 7 39 וזאת אמר על הרוח אשר יקחהו המאמינים בו כי לא נתן רוח הקדש עדנה יען אשר ישוע עוד לא נתפאר׃ 43N 7 40 ורבים מהמון העם כשמעם את הדבר הזה אמרו אכן זה הוא הנביא׃ 43N 7 41 ויש אשר אמרו זה הוא המשיח ואחרים אמרו המן הגליל יבא המשיח׃ 43N 7 42 הלא הכתוב אמר כי מזרע דוד ומכפר בית לחם מקום דוד יצא המשיח׃ 43N 7 43 ותהי מחלקת בתוך העם על אדותיו׃ 43N 7 44 ומקצתם רצו לתפשו ואיש לא שלח בו יד׃ 43N 7 45 וישובו המשרתים אל הכהנים הגדולים והפרושים והמה אמרו אליהם מדוע לא הבאתם אתו׃ 43N 7 46 ויענו העבדים מעולם לא דבר איש כאיש הזה׃ 43N 7 47 ויאמרו אליהם הפרושים הכי נדהתם גם אתם׃ 43N 7 48 הגם האמין בו איש מן השרים או מן הפרושים׃ 43N 7 49 רק ההמון הזה אשר אינם ידעים את התורה ארורים המה׃ 43N 7 50 ויאמר אליהם נקדימון אשר בא אליו בלילה והוא היה אחד מהם׃ 43N 7 51 התשפט תורתנו איש בטרם תחקרהו לדעת את אשר עשה׃ 43N 7 52 ויענו ויאמרו אליו הגם אתה מן הגליל דרש נא וראה כי לא קם נביא מן הגליל׃ 43N 7 53 וילכו איש איש לביתו׃ 43N 8 1 וישוע הלך אל הר הזיתים׃ 43N 8 2 ויהי בבקר ויבא עוד אל המקדש וכל העם באו אליו וישב וילמדם׃ 43N 8 3 ויביאו הסופרים והפרושים אשה לפניו אשר נתפשה בשטותה ויעמידוה בתוך׃ 43N 8 4 ויאמרו אליו רבי האשה הזאת נתפשה כשנטמאת בנאופיה׃ 43N 8 5 ומשה צונו בתורה לסקל נשים כאלה ואתה מה תאמר׃ 43N 8 6 ואך לנסות אתו דברו זאת למצא עליו שטנה ויכף ישוע למטה ויתו באצבעו על הקרקע׃ 43N 8 7 ויהי כאשר הוסיפו לשאל אתו וישא את עיניו ויאמר אליהם מי בכם זך בלי פשע הוא ראשונה ידה בה אבן׃ 43N 8 8 ויכף שנית למטה ויתו על הקרקע׃ 43N 8 9 ויהי כשמעם ויך לבם אתם ויצאו אחד אחד החוצה החל מן הזקנים ועד האחרונים ויותר ישוע לבדו והאשה נצבת בתוך׃ 43N 8 10 וישא ישוע את עיניו וירא כי אין איש בלתי האשה לבדה ויאמר אליה אשה איפה שטניך הכי הרשיעך איש׃ 43N 8 11 ותאמר לא אדני ויאמר לכן גם אני לא ארשיעך לכי לדרכך ואל תחטאי עוד׃ 43N 8 12 ויסף ישוע וידבר אליהם לאמר אני אור העולם כל ההלך אחרי לא יתהלך בחשכה כי אור החיים יהיה לו׃ 43N 8 13 ויאמרו הפרושים על נשפך מעיד אתה עדותך איננה נאמנה׃ 43N 8 14 ויען ישוע ויאמר אליהם אף אם אעיד על נפשי עדותי נאמנה יען כי ידעתי מאין באתי ואנה אני הלך ואתם לא ידעתם מאין באתי ואנה אלך׃ 43N 8 15 אתם לפי הבשר תשפטו ואני לא אשפט איש׃ 43N 8 16 ואם אנכי אשפט משפטי אמת כי לא לבדי הנני כי אם אני והאב אשר שלחני׃ 43N 8 17 וגם בתורתכם כתוב כי עדות שני אנשים נאמנה היא׃ 43N 8 18 אני הוא המעיד עלי וגם האב אשר שלחני יעידני׃ 43N 8 19 ויאמרו אליו איו אביך ויען ישוע גם אתי גם את אבי לא ידעתם אלו אתי ידעתם כי עתה גם את אבי ידעתם׃ 43N 8 20 כדברים האלה דבר בבית האוצר בלמדו במקדש ולא תפשו איש כי לא בא עתו׃ 43N 8 21 ויוסף ישוע ויאמר אליהם אני הלך מזה ותבקשוני ובחטאתכם תמותו אל אשר אני הלך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃ 43N 8 22 ויאמרו היהודים ההמת ימית את נפשו כי אמר אל אשר אני הולך שמה אתם לא תוכלו לבוא׃ 43N 8 23 ויאמר אליהם אתם הנכם מן התחתונים ואני מן העליונים אתם מן העולם הזה ואני אינני מן העולם הזה׃ 43N 8 24 לכן אמרתי אליכם כי תמותו בחטאיכם כי אם לא תאמינו כי אני הוא בחטאיכם תמותו׃ 43N 8 25 ויאמרו אליו מי זה אתה ויאמר אליהם ישוע מה שגם מראש דברתי אליכם׃ 43N 8 26 רבות עמי לדבר ולשפט עליכם אכן שלחי נאמן הוא ואשר שמעתי ממנו אתו אני מדבר אל העולם׃ 43N 8 27 והם לא התבוננו כי על האב אמר אליהם׃ 43N 8 28 אז אמר להם ישוע בעת תנשאו את בן האדם וידעתם כי אני הוא וכי אינני עשה דבר מנפשי כי אם כאשר למדני אבי אלה אדבר׃ 43N 8 29 ואשר שלח אתי הוא עמדי האב לא עזבני לבדד כי את הטוב בעיניו אני עשה תמיד׃ 43N 8 30 ויהי בדברו זאת ויאמינו בו רבים׃ 43N 8 31 ויאמר ישוע אל היהודים המאמינים בו אם תעמדו בדברי באמת תלמידי אתם׃ 43N 8 32 וידעתם את האמת והאמת תשימכם לבני חורין׃ 43N 8 33 ויענו אתו זרע אברהם נחנו ומעולם לא היינו לאיש לעבדים איכה תאמר בני חורין תהיו׃ 43N 8 34 ויען אתם ישוע אמן אמן אני אמר לכם כל עשה חטא עבד החטא הוא׃ 43N 8 35 והעבד לא ישכן בבית לעולם הבן ישכן לעולם׃ 43N 8 36 לכן אם הבן יעשה אתכם בני חורין חפשים באמת תהיו׃ 43N 8 37 ידעתי כי זרע אברהם אתם אבל אתם מבקשים להמיתני כי דברי לא יכן בתוככם׃ 43N 8 38 אני מדבר את אשר ראיתי אצל אבי ואתם עשים את אשר ראיתם אצל אביכם׃ 43N 8 39 ויענו ויאמרו אליו אבינו הוא אברהם ויאמר אליהם ישוע אלו הייתם בני אברהם כמעשי אברהם עשיתם׃ 43N 8 40 ועתה אתם מבקשים להמיתני איש דבר אליכם האמת אשר שמעתי מעם האלהים אברהם לא עשה כזאת׃ 43N 8 41 את מעשי אביכם אתם עשים ויאמרו אליו לא ילדי זנונים אנחנו יש לנו אב אחד הוא האלהים׃ 43N 8 42 ויאמר אליהם ישוע אלו אלהים הוא אביכם כי עתה אהבתם אתי כי אנכי יצאתי ובאתי מאת האלהים הן לא ממני באתי אך הוא שלחני׃ 43N 8 43 מדוע לא תבינו לשוני יען לא תוכלון לשמע את דברי׃ 43N 8 44 אתם מן אביכם השטן ולעשות את תאות אביכם חפצתם הוא רוצח נפש היה מראש ובאמת לא עמד כי אמת אין בו מדי דברי כזב משלו ידבר כי כזב הוא ואבי הכזב׃ 43N 8 45 ואני יען דברי האמת לא תאמינו לי׃ 43N 8 46 מי בכם על עון יוכיחני ואם אמת דברתי מדוע לא תאמינו לי׃ 43N 8 47 אשר מאת האלהים הוא ישמע את דברי האלהים על כן אתם לא שמעתם כי אינכם מאת האלהים׃ 43N 8 48 אז יענו היהודים ויאמרו אליו הלא הטבנו אשר דברנו כי שמרוני אתה ושד בך׃ 43N 8 49 ויען ישוע שד אין בי רק את אבי אני מכבד ואתם תבזוני׃ 43N 8 50 אכן לא אבקש את כבודי יש אחד אשר יבקש וישפט׃ 43N 8 51 אמן אמן אני אמר לכם אם ישמר איש את דברי לא יראה מות לנצח׃ 43N 8 52 ויאמרו אליו היהודים עתה ידענו כי שד בך הן אברהם והנביאים מתו ואתה אמרת אם ישמר איש את דברי לא יטעם מות לנצח׃ 43N 8 53 האתה גדול מאברהם אבינו אשר מת גם הנביאים מתו מה תעשה את עצמך׃ 43N 8 54 ויען ישוע אם אני מכבד את נפשי כבודי מאין אבי הוא המכבד אתי אשר תאמרו עליו כי הוא אלהיכם׃ 43N 8 55 ולא ידעתם אתו ואני ידעתיו ואם אמר לא ידעתי אתו אהיה כזב כמוכם אבל ידעתיו ואת דברו שמרתי׃ 43N 8 56 אברהם אביכם שש לראות את יומי וירא וישמח׃ 43N 8 57 ויאמרו אליו היהודים הנה אינך בן חמשים שנה ואת אברהם ראית׃ 43N 8 58 ויאמר אליהם ישוע אמן אמן אני אמר לכם בטרם היות אברהם אני הוא׃ 43N 8 59 אז ירימו אבנים לרגם אתו וישוע התעלם ויצא מן המקדש ויעבר בתוכם עבור וחלוף׃ 43N 9 1 ויהי בעברו וירא איש והוא עור מיום הולדו׃ 43N 9 2 וישאלו אתו תלמידיו לאמר רבי מי הוא אשר חטא הזה אם ילדיו כי נולד עור׃ 43N 9 3 ויען ישוע לא זה חטא ולא יולדיו אך למען יגלו בו מעללי אל׃ 43N 9 4 עלי לעשות מעשי שלחי בעוד יום יבוא הלילה אשר בו לא יוכל איש לפעל׃ 43N 9 5 בהיותי בעולם אור העולם אני׃ 43N 9 6 ויהי כדברו זאת וירק על הארץ ויעש טיט מן הרוק וימרח את הטיט על עיני העור׃ 43N 9 7 ויאמר אליו לך ורחץ בברכת השלח פרושו שלוח וילך וירחץ ויבא ועיניו ראות׃ 43N 9 8 ויאמרו שכניו ואשר ראו אתו לפנים כי עור הוא הלא זה הוא הישב ומשאל׃ 43N 9 9 אלה אמרו כי הוא זה ואלה אמרו אך דומה לו והוא אמר אני הוא׃ 43N 9 10 ויאמרו אליו במה אפו נפקחו עיניך׃ 43N 9 11 ויען ויאמר איש אשר נקרא שמו ישוע עשה טיט וימרח על עיני ויאמר אלי לך ורחץ בברכת השלח ואלך וארחץ ותארנה עיני׃ 43N 9 12 ויאמרו אליו איו ויאמר לא ידעתי׃ 43N 9 13 ויביאו את האיש אשר היה עור לפנים אל הפרושים׃ 43N 9 14 והיום אשר עשה בו ישוע את הטיט ויפקח את עיניו שבת היה׃ 43N 9 15 ויוסיפו לשאל אתו גם הפרושים איך נפקחו עיניו ויאמר אליהם טיט שם על עיני וארחץ והנני ראה׃ 43N 9 16 ויאמרו מקצת הפרושים זה האיש לא מאלהים הוא כי לא ישמר את השבת ואחרים אמרו איכה יוכל איש חטא לעשות אתות כאלה ויהי ריב ביניהם׃ 43N 9 17 ויוסיפו ויאמרו אל העור מה תאמר אתה עליו אשר פקח עיניך ויאמר נביא הוא׃ 43N 9 18 ולא האמינו היהודים עליו כי עור היה וארו עיניו עד אשר קראו אל יולדי הנרפא׃ 43N 9 19 וישאלו אתם לאמר הזה הוא בנכם אשר אמרתם כי נולד עור ואיכה הוא ראה עתה׃ 43N 9 20 ויענו אתם יולדיו ויאמרו ידענו כי זה הוא בננו וכי נולד עור׃ 43N 9 21 אבל איך הוא ראה עתה או מי פקח את עיניו אנחנו לא ידענו הלא בן דעת הוא שאלו את פיהו והוא יגיד מה היה לו׃ 43N 9 22 כזאת דברו יולדיו מיראתם את היהודים כי היהודים כבר נועצו לנדות את כל אשר יודה כי הוא המשיח׃ 43N 9 23 על כן אמרו יולדיו בן דעת הוא שאלו את פיהו׃ 43N 9 24 ויקראו שנית לאיש אשר היה עור ויאמרו אליו תן כבוד לאלהים אנחנו ידענו כי האיש הזה חטא הוא׃ 43N 9 25 ויען ויאמר אם האיש חטא הוא אינני ידע אחת ידעתי כי עור הייתי ועתה הנני ראה׃ 43N 9 26 ויאמרו אליו עוד מה עשה לך איכה פקח עיניך׃ 43N 9 27 ויען אתם כבר אמרתי לכם הלא שמעתם ומה לכם לשמע שנית התאבו גם אתם להיות תלמידיו׃ 43N 9 28 ויחרפו אתו ויאמרו אתה תלמידו ואנחנו תלמידיו של משה׃ 43N 9 29 אנחנו יודעים כי אל משה דבר האלהים ואת זה לא ידענו מאין הוא׃ 43N 9 30 ויען האיש ויאמר אליהם זאת היא הפלא ופלא כי לא ידעתם מאין הוא והוא פקח את עיני׃ 43N 9 31 והנה ידענו כי את החטאים לא ישמע אל כי אם את ירא האלהים ועשה רצונו אתו ישמע׃ 43N 9 32 מעולם לא נשמע כי פקח איש עיני עור מרחם׃ 43N 9 33 לולא היה זה מאת אלהים לא היה יכל לעשות מאומה׃ 43N 9 34 ויענו ויאמרו אליו הן בחטאים נולדת כלך ואתה תלמדנו ויהדפהו החוצה׃ 43N 9 35 וישמע ישוע כי הדפהו החוצה ויפגשהו ויאמר אליו התאמין בבן האדם׃ 43N 9 36 ויען ויאמר מי הוא זה אדני למען אאמין בו׃ 43N 9 37 ויאמר אליו ישוע הן ראית אתו והמדבר אליך הנה זה הוא׃ 43N 9 38 ויאמר אני מאמין אדני וישתחו לו׃ 43N 9 39 ויאמר ישוע אני לדין באתי לעולם הזה למען יראו העורים והראים יכו בעורון׃ 43N 9 40 ואשר היו עמו מן הפרושים שמעו דבריו ויאמרו אליו הגם אנחנו עורים׃ 43N 9 41 ויאמר אליהם אם עורים הייתם לא היה בכם חטא ועתה כי אמרתם פקחים אנחנו חטאתכם תעמד׃ 43N 10 1 אמן אמן אני אמר לכם איש אשר לא יבוא דרך השער אל מכלא הצאן כי אם יעלה בדרך אחר גנב ופריץ הוא׃ 43N 10 2 ואשר יבוא דרך השער הוא רעה הצאן׃ 43N 10 3 לו יפתח שמר הסף והצאן את קלו תשמענה והוא לצאנו בשם יקרא ויוציאם׃ 43N 10 4 ואחרי הוציאו את צאנו הוא יעבר לפניהן והצאן הלכות אחריו כי ידעו את קולו׃ 43N 10 5 ואחרי זר לא תלכנה כי אם ינוסו מפניו כי את קול הזרים לא ידעו׃ 43N 10 6 המשל הזה דבר ישוע באזניהם והמה לא ידעו מה זאת אשר אמר אליהם׃ 43N 10 7 ויוסף ישוע וידבר אליהם אמן אמן אני אמר לכם אני הוא דלת הצאן׃ 43N 10 8 כל אשר באו לפני גנבים המה ופריצים והצאן לא שמעו לקולם׃ 43N 10 9 אנכי הדלת איש כי יבוא בי יושע ובצאתו ובבואו ימצא מרעה׃ 43N 10 10 הגנב לא יבוא כי אם לגנוב ולהרוג ולאבד ואני באתי לבעבור הביא להם חיים ומלא ספקם׃ 43N 10 11 אנכי הוא הרעה הטוב הרעה הטוב יתן את נפשו בעד צאנו׃ 43N 10 12 והשכיר אשר לא רעה הוא והצאן לא לו הנה בראותו כי בא הזאב יעזב את הצאן ונס והזאב יחטף ויפיץ את הצאן׃ 43N 10 13 השכיר ינוס כי שכיר הוא ולא ידאג לצאן׃ 43N 10 14 אני הרעה הטוב וידעתי את אשר לי ונודעתי לאשר לי׃ 43N 10 15 כאשר האב ידעני ואני ידעתי את האב ואת נפשי אתן בעד הצאן׃ 43N 10 16 וצאן אחרות יש לי אשר אינן מן המכלה הזאת ועלי לנהל גם אתן ותשמענה קולי והיה עדר אחד ורעה אחד׃ 43N 10 17 על כן אהב אתי אבי כי את נפשי אתן למען אשוב ואקחה׃ 43N 10 18 ואיש לא יקחנה מאתי כי אם אני מעצמי אתננה יש בידי לתת אתה ובידי לשוב לקחתה את המצוה הזאת לקחתי מעם אבי׃ 43N 10 19 ותהי מחלקת גם בפעם הזאת בין היהודים על הדברים האלה׃ 43N 10 20 ויאמרו רבים מהם שד בו ומשגע הוא למה תשמעו אליו׃ 43N 10 21 ואחרים אמרו לא כאלה ידבר איש אחוז שד היוכל שד לפקח עיני עורים׃ 43N 10 22 ויהי חג חנכת הבית בירושלים וסתיו היה׃ 43N 10 23 ויתהלך ישוע במקדש באולם של שלמה׃ 43N 10 24 ויסבו אתו היהודים ויאמרו אליו עד אנה תתלה את נפשנו את המשיח אתה הגידה לנו ברור׃ 43N 10 25 ויען אתם ישוע הן אמרתי אליכם ולא האמנתם בי המעשים אשר אני עשה בשם אבי הם יעידו עלי׃ 43N 10 26 אבל אתם לא תאמינו יען לא מצאני אתם כאשר אמרתי לכם׃ 43N 10 27 צאני תשמענה את קולי ואני ידעתין ואחרי תלכנה׃ 43N 10 28 ואני אתן להן חיי עולמים ולא תאבדנה לנצח ואיש לא יחטף אתהן מידי׃ 43N 10 29 האב אשר נתנן לי גדול הוא על כל ואיש לא יחטף אתהן מיד האב׃ 43N 10 30 אני ואבי אחד אנחנו׃ 43N 10 31 אז ירימו היהודים כפעם בפעם אבנים לסקלו׃ 43N 10 32 ויען אתם ישוע מעשים טובים רבים הראיתי אתכם מאת אבי על אי זה מן המעשים ההם תסקלני׃ 43N 10 33 ויענו היהודים אתו לאמר על מעשה טוב לא נסקל אתך כי אם על גדפך את אלהים ועל כי אדם אתה ותעש את עצמך לאלהים׃ 43N 10 34 ויען אתם ישוע הלא כתוב בתורתכם אני אמרתי אלהים אתם׃ 43N 10 35 הן קרא שם אלהים לאלה אשר היה דבר האלהים אליהם והכתוב לא יופר׃ 43N 10 36 ואיך תאמרו על אשר קדשו האב ושלחו לעולם מגדף אתה יען אמרתי בן אלהים אני׃ 43N 10 37 אם לא אעשה את מעשי אבי אל תאמינו לי׃ 43N 10 38 ואם עשיתי ולא תאמינו לי האמינו נא למעשי למען תדעו ותאמינו כי בי האב ואני בו׃ 43N 10 39 אז ישובו ויבקשו לתפשו וימלט מידם׃ 43N 10 40 וילך וישב אל עבר הירדן אל המקום אשר הטביל שם יוחנן בתחלה וישב שם׃ 43N 10 41 ויבאו אליו רבים ויאמרו הנה יוחנן לא עשה אות אבל כל אשר דבר יוחנן על האיש הזה אמת היה׃ 43N 10 42 ויאמינו בו רבים במקום ההוא׃ 43N 11 1 ויהי איש חולה לעזר שמו מבית היני כפר מרים ומרתא אחותה׃ 43N 11 2 היא מרים אשר משחה את האדון בשמן המר ותנגב את רגליו בשערותיה ועתה לעזר אחיה חלה׃ 43N 11 3 ותשלחנה אחיותיו אליו לאמר אדני הנה זה אשר אהבת חלה הוא׃ 43N 11 4 וישמע ישוע ויאמר זאת המחלה איננה למות כי אם לכבוד האלהים למען יכבד בה בן האלהים׃ 43N 11 5 וישוע אהב את מרתא ואת אחותה ואת לעזר׃ 43N 11 6 ויהי כשמעו כי חלה ויתמהמה וישב יומים במקום אשר הוא שם׃ 43N 11 7 מאחרי כן אמר לתלמידיו לכו ונשובה לארץ יהודה׃ 43N 11 8 ויאמרו אליו תלמידיו רבי עתה זה בקשו היהודים לסקלך ואתה תשוב שמה׃ 43N 11 9 ויען ישוע הלא שתים עשרה שעות ליום איש כי ילך ביום לא יכשל כי יראה אור העולם הזה׃ 43N 11 10 אבל ההלך בלילה יכשל כי האור אין בו׃ 43N 11 11 כזאת דבר ואחרי כן אמר אליהם לעזר ידידנו ישן הוא ואנכי הלך למען אעירנו׃ 43N 11 12 ויאמרו תלמידיו אדני אם ישן הוא יושע׃ 43N 11 13 וישוע דבר על מותו והמה חשבו כי על מנוחת השנה דבר׃ 43N 11 14 אז גלה ישוע את אזנם ויאמר אליהם לעזר מת׃ 43N 11 15 ושמח אני בגללכם כי לא הייתי שם למען תאמינו ועתה נסעה ונלכה אליו׃ 43N 11 16 ויאמר תומא הנקרא דידומוס אל התלמידים חבריו נלכה גם אנחנו למען נמות עמו׃ 43N 11 17 ויבא ישוע וימצאהו זה ארבעה ימים שכב בקבר׃ 43N 11 18 ובית היני היה קרוב לירושלים כדרך חמש עשרה ריס׃ 43N 11 19 ורבים מן היהודים באו בית מרתא ומרים לנחם אתהן על אחיהן׃ 43N 11 20 ויהי כשמע מרתא כי ישוע בא ותצא לקרתו ומרים יושבת בבית׃ 43N 11 21 ותאמר מרתא אל ישוע אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ 43N 11 22 וגם עתה ידעתי כי כל אשר תשאל מאת אלהים יתן לך אלהים׃ 43N 11 23 ויאמר אליה ישוע קום יקום אחיך׃ 43N 11 24 ותאמר אליו מרתא ידעתי כי יקום בתקומה ביום האחרון׃ 43N 11 25 ויאמר אליה ישוע אנכי התקומה והחיים המאמין בי יחיה גם כי ימות׃ 43N 11 26 וכל החי אשר יאמין בי לא ימות לעולם התאמיני זאת׃ 43N 11 27 ותאמר אליו כן אדני האמנתי כי אתה המשיח בן האלהים הבא לעולם׃ 43N 11 28 ויהי אחר דברה זאת ותלך ותקרא למרים אחותה בסתר לאמר הנה המורה פה וקרא לך׃ 43N 11 29 היא שמעה ותמהר לקום ותבא אליו׃ 43N 11 30 וישוע טרם יבא אל הכפר כי עודנו עמד במקום אשר פגשתו שם מרתא׃ 43N 11 31 והיהודים אשר באו אל ביתה לנחמה כראותם את מרים כי קמה פתאם ותצא הלכו אחריה באמרם כי הלכה לה אל הקבר לבכות שמה׃ 43N 11 32 ותבא מרים אל המקום אשר ישוע עמד שם ותרא אתו ותפל לרגליו ותאמר לו אדני אלו היית פה כי אז לא מת אחי׃ 43N 11 33 ויהי כראות ישוע אתה בכיה וגם היהודים אשר באו אתה בכים ותזעם רוחו ויהי מרעיד׃ 43N 11 34 ויאמר איפה שמתם אתו ויאמרו אליו אדני בא וראה׃ 43N 11 35 ויבך ישוע׃ 43N 11 36 ויאמרו היהודים הנה מה גדלה אהבתו אתו׃ 43N 11 37 ומקצתם אמרו הפקח עיני העור הלא יכל לעשות שגם זה לא ימות׃ 43N 11 38 ויוסף עוד ישוע להזעם ברוחו ויבא אל הקבר והוא מערה ואבן על מבואה׃ 43N 11 39 ויאמר ישוע שאו את האבן מעליה ותאמר אליו מרתא אחות המת אדני הנה כבר באש כי ארבעה ימים לו׃ 43N 11 40 ויאמר אליה ישוע הלא אמרתי לך כי אם תאמיני תחזי את כבוד האלהים׃ 43N 11 41 וישאו את האבן אשר המת הושם שם וישוע נשא את עיניו למרום ויאמר אודך אבי כי עניתני׃ 43N 11 42 ואני ידעתי כי בכל עת תענני אולם בעבור העם הזה אשר סביבותי דברתי למען יאמינו בי כי אתה שלחתני׃ 43N 11 43 ויהי ככלותו לדבר ויקרא בקול גדול לעזר קום צא׃ 43N 11 44 ויצא המת וידיו ורגליו כרוכת בתכריכין ופיו לוטים בסודר ויאמר אליהם ישוע התירו אתו וילך לדרכו׃ 43N 11 45 ורבים מן היהודים אשר באו אל מרים בראותם את אשר עשה ישוע האמינו בו׃ 43N 11 46 ומקצתם הלכו אל הפרושים ויגידו להם את אשר עשה ישוע׃ 43N 11 47 אז יקהילו הכהנים הגדולים והפרושים את הסנהדרין ויאמרו מה נעשה כי האיש הלזה עשה אתות הרבה׃ 43N 11 48 אם נניח לו לעשות כלם יאמינו בו ובאו הרומיים ולקחו גם את אדמתנו וגם את עמנו׃ 43N 11 49 ואחד מהם קיפא שמו והוא כהן גדול בשנה ההיא אמר אליהם הן לא תדעו מאומה׃ 43N 11 50 אף לא תתבוננו כי טוב לנו מות איש אחד בעד הגוי מאבד העם כלו׃ 43N 11 51 וזאת לא דבר מלבו כי אם בהיותו כהן גדול בשנה ההיא נבא כי ישוע ימות בעד העם׃ 43N 11 52 ולא בעד העם לבד כי אם לקבץ גם את בני אלהים המפזרים והיו לאחדים׃ 43N 11 53 ויועצו יחדו להמיתו מהיום ההוא והלאה׃ 43N 11 54 על כן לא התהלך ישוע עוד בתוך היהודים בגלוי כי אם סר משם לארץ הקרובה אל המדבר אל עיר עפרים ויגר שם עם תלמידיו׃ 43N 11 55 ויקרבו ימי הפסח ליהודים ועם רב עלו מן הארץ ירושלימה לפני הפסח למען יטהרו׃ 43N 11 56 ויבקשו את ישוע ובעמדם בבית המקדש נדברו לאמר מה תחשבו הכי לא יבוא אל החג׃ 43N 11 57 והכהנים הגדולים והפרושים גזרו גזרה אשר אם ידע איש את מקומו יודיענו למען יתפשהו׃ 43N 12 1 וששת ימים לפני חג הפסח בא ישוע לבית היני מקום לעזר אשר העיר אתו מעם המתים׃ 43N 12 2 ויעשו לו שם משתה בערב ומרתא משרתת ולעזר היה אחד מן המסבים אתו׃ 43N 12 3 ותקח מרים מרקחת נרד זך ויקר מאד לטרא אחת משקלה ותמשח בה את רגלי ישוע ותנגב את רגליו בשערותיה והבית ימלא ריח המרקחת׃ 43N 12 4 ויאמר אחד מתלמידיו הוא יהודה בן שמעון איש קריות העתיד למסרו׃ 43N 12 5 מדוע לא נמכרה המרקחת בשלש מאות דינר ונתן לעניים׃ 43N 12 6 והוא לא דבר את זאת מחמלתו על העניים כי אם גנב היה וכיס הכסף אתו וישא כל אשר ישימו בו׃ 43N 12 7 ויאמר ישוע הניחה לה ליום קבורתי צפנה זאת׃ 43N 12 8 כי העניים תמיד המה עמכם ואני אינני תמיד עמכם׃ 43N 12 9 וישמעו עם רב ביהודה כי שם הוא ויבאו לא בעבור ישוע לבדו כי אם לראות גם את לעזר אשר העירו מעם המתים׃ 43N 12 10 וראשי הכהנים התיעצו להרג גם את לעזר׃ 43N 12 11 כי בגללו באו שמה רבים מן היהודים ויאמינו בישוע׃ 43N 12 12 ויהי ממחרת כשמוע המון רב אשר באו לחג החג כי יבא ישוע ירושלים׃ 43N 12 13 ויקחו בידם כפות תמרים ויצאו לקראתו ויריעו לאמר הושע נא ברוך הבא בשם יהוה מלך ישראל׃ 43N 12 14 וימצא ישוע עיר אחד וירכב עליו כאשר כתוב׃ 43N 12 15 אל תיראי בת ציון הנה מלכך יבוא לך רכב על עיר בן אתנות׃ 43N 12 16 וכל זאת לא הבינו תלמידיו בראשונה אך אחרי אשר נתפאר ישוע זכרו כי כן כתוב עליו וכי זאת עשו לו׃ 43N 12 17 ויעידו העם אשר היו אצלו בקראו אל לעזר לצאת מן הקבר ויער אתו מעם המתים׃ 43N 12 18 על זאת גם המון העם יצא לקראתו על שמעם כי עשה האות הזה׃ 43N 12 19 והפרושים דברו איש את אחיו לאמר הראיתם כי הועיל לא תועילו מאומה הנה כל העולם נמשך אחריו׃ 43N 12 20 ובתוך העלים להשתחות בחג היו אנשים יונים׃ 43N 12 21 ויקרבו אל פילפוס איש בית צידה אשר בארץ הגליל וישאלו ממנו לאמר אדני לראות את ישוע חפצנו׃ 43N 12 22 ויבא פילפוס ויגד זאת אל אנדרי ואנדרי ופילפוס הגידו אל ישוע׃ 43N 12 23 ויען אותם ישוע ויאמר באה השעה שיפאר בן האדם׃ 43N 12 24 אמן אמן אני אמר לכם אם לא יפל גרגר החטא אל תוך האדמה ומת ישאר לבדו וכאשר מת יעשה פרי הרבה׃ 43N 12 25 האהב את נפשו יאבדנה והשנא את נפשו בעולם הזה ינצרה לחיי נצח׃ 43N 12 26 החפץ לשרתני ילך אחרי ובאשר אהיה שם יהיה גם משרתי ואיש אשר ישרתני אתו יכבד אבי׃ 43N 12 27 עתה נבהלה נפשי ומה אמר הושיעני אבי מן השעה הזאת אך על כן באתי אל השעה הזאת׃ 43N 12 28 אבי פאר את שמך ותצא בת קול מן השמים גם פארתי וגם אוסיף לפאר׃ 43N 12 29 והעם העמדים שמה כשמעם אמרו רעם נשמע ואחרים אמרו מלאך דבר אתו׃ 43N 12 30 ויען ישוע ויאמר לא למעני היה הקול הזה כי אם למענכם׃ 43N 12 31 עתה משפט בא על העולם הזה עתה ישלך שר העולם הזה חוצה׃ 43N 12 32 ואני בהנשאי מעל הארץ אמשך כלם אלי׃ 43N 12 33 וזאת דבר לרמוז אי זה מות הוא עתיד למות׃ 43N 12 34 ויענו אתו העם ויאמרו הנה שמענו בתורה כי המשיח יכון לעולם ואיך אמרת כי בן האדם צריך להנשא ומי בן האדם הלזה׃ 43N 12 35 ויאמר אליהם ישוע אך למצער יהיה האור עמכם התהלכו בעוד לכם האור פן ישופכם חשך וההלך בחשך לא ידע אנה הוא הלך׃ 43N 12 36 בעוד לכם האור האמינו באור למען תהיו בני האור את הדברים האלה דבר ישוע וילך לו ויסתר מפניהם׃ 43N 12 37 רבים האתות אשר עשה לעיניהם ובכל זאת לא האמינו בו׃ 43N 12 38 למלאת דבר ישעיהו הנביא אשר אמר יהוה מי האמין לשמעתנו וזרוע יהוה על מי נגלתה׃ 43N 12 39 על כן לא יכלו להאמין כי עוד אמר ישעיהו׃ 43N 12 40 השע עיניהם והשמין לבבם פן יראו בעיניהם ולבבם יבין ושבו ורפאתי להם׃ 43N 12 41 כזאת דבר ישעיהו בראותו את תפארתו וינבא עליו׃ 43N 12 42 אולם רבים אף מן השרים האמינו בו אך בגלל הפרושים לא הודו למען אשר לא ינדו׃ 43N 12 43 כי אהבו כבוד אנשים יותר מכבוד האלהים׃ 43N 12 44 ויקרא ישוע ויאמר המאמין בי לא בי הוא מאמין כי אם בשלח אתי׃ 43N 12 45 והראה אתי את אשר שלחני הוא ראה׃ 43N 12 46 אני באתי לאור אל העולם למען כל אשר יאמין בי לא ישב בחשך׃ 43N 12 47 והשמע את דברי ולא ישמרם אני לא אשפט אתו כי לא באתי לשפט את העולם כי אם להושיע את העולם׃ 43N 12 48 ואיש אשר יבזני ולא יקח אמרי יש אחד אשר ידין אתו הדבר אשר דברתי הוא ידין אתו ביום האחרון׃ 43N 12 49 כי אני לא מלבי דברתי כי אם אבי השלח אתי הוא צוני את אשר אמר ואת אשר אדבר׃ 43N 12 50 ואני ידעתי כי מצותו חיי עולם לכן כל אשר אדבר כאשר אמר אלי אבי כן אני מדבר׃ 43N 13 1 ולפני חג הפסח כשידע ישוע כי באה שעתו לעבר מן העולם הזה אל אביו כאשר אהב את בחיריו אשר בעולם כן אהבם עד הקץ׃ 43N 13 2 ויהי אחרי החל הסעודה והשטן נתן בלב יהודה בן שמעון איש קריות למסרו׃ 43N 13 3 וידע ישוע כי נתן אביו את הכל בידו וכי מאלהים בא ואל אלהים ישוב׃ 43N 13 4 ויקם מעל השלחן ויפשט את בגדיו ויקח מטפחת ויחגרה׃ 43N 13 5 ואחר יצק מים בכיור ויחל לרחץ את רגלי תלמידיו ולנגב במטפחת אשר הוא חגור בה׃ 43N 13 6 ויקרב אל שמעון פטרוס והוא אמר אליו אדני האתה תרחץ את רגלי׃ 43N 13 7 ויען ישוע ויאמר אליו את אשר אני עשה אינך ידע כעת ואחרי כן תדע׃ 43N 13 8 ויאמר אליו פטרוס לעולם לא תרחץ את רגלי ויען ישוע אם לא ארחץ אתך אין לך חלק עמי׃ 43N 13 9 ויאמר אליו שמעון פטרוס אדני לא לבד את רגלי כי אם גם את ידי ואת ראשי׃ 43N 13 10 ויאמר אליו ישוע המרחץ אין לו לרחץ עוד כי אם את הרגלים כי כלו טהור הוא ואתם טהורים אך לא כלכם׃ 43N 13 11 כי ידע מי ימסרהו על כן אמר לא כלכם טהורים׃ 43N 13 12 ויהי אחרי אשר רחץ את רגלים וילבש את בגדיו וישב להסב ויאמר אליהם הידעתם מה הדבר אשר עשיתי לכם׃ 43N 13 13 אתם קראים לי רב ואדון והיטבתם אשר דברתם כי אני הוא׃ 43N 13 14 לכן אם אני המורה והאדון רחצתי את רגליכם גם אתם חיבים לרחץ איש את רגלי אחיו׃ 43N 13 15 כי מופת נתתי לכם למען תעשו גם אתם כאשר עשיתי לכם׃ 43N 13 16 אמן אמן אני אמר לכם כי העבד איננו גדול מאדניו והשלוח איננו גדול משלחו׃ 43N 13 17 אם ידעתם זאת אשריכם אם כן תעשו׃ 43N 13 18 לא על כלכם דברתי יודע אני את אשר בחרתי בהם אך למען ימלא הכתוב אוכל לחמי הגדיל עלי עקב׃ 43N 13 19 מעתה אני אמר לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו כי אני הוא׃ 43N 13 20 אמן אמן אני אמר לכם כי כל המקבל את אשר אשלחהו אתי הוא מקבל והמקבל אתי הוא מקבל את שלחי׃ 43N 13 21 ויהי ככלות ישוע לדבר הדברים האלה ויבהל ברוחו ויעד ויאמר אמן אמן אני אמר לכם כי אחד מכם ימסרני׃ 43N 13 22 ויתראו תלמידיו ויתמהו איש אל רעהו לדעת על מי דבר׃ 43N 13 23 ואחד מתלמידיו מסב על חיק ישוע אשר ישוע אהבו׃ 43N 13 24 וירמז לו שמעון פטרוס לדרש מי הוא זה אשר דבר עליו׃ 43N 13 25 ויפל על לב ישוע ויאמר אליו אדני מי הוא׃ 43N 13 26 ויען ישוע הנה זה הוא אשר אטבל פתי לתתו לו ויטבל את פתו ויתן אל יהודה בן שמעון איש קריות׃ 43N 13 27 ואחרי בלעו בא השטן אל קרבו ויאמר אליו ישוע את אשר תעשה עשה מהרה׃ 43N 13 28 ומן המסבים לא ידע איש על מה דבר אליו כזאת׃ 43N 13 29 כי יש אשר חשבו כי אמר אליו ישוע קנה לנו צרכי החג או לתת לאביונים יען אשר כיס הכסף תחת יד יהודה׃ 43N 13 30 והוא בקחתו את פת הלחם מהר לצאת החוצה ויהי לילה׃ 43N 13 31 הוא יצא וישוע אמר עתה נתפאר בן האדם והאלהים נתפאר בו׃ 43N 13 32 אם האלהים נתפאר בו גם האלהים הוא יפארהו בעצמו ובמהרה יפארהו׃ 43N 13 33 בני עוד מעט מזער אהיה עמכם אתם תבקשוני וכאשר אמרתי אל היהודים כי אל אשר אני הולך לא תוכלו לבוא שמה כן אליכם אמר אני עתה׃ 43N 13 34 מצוה חדשה אני נתן לכם כי תאהבו איש את אחיו כאשר אהבתי אתכם כן גם אתם איש את אחיו תאהבון׃ 43N 13 35 בזאת ידעו כלם כי תלמידי אתם בהיות אהבה ביניכם׃ 43N 13 36 ויאמר אליו פטרוס אדני אנה תלך ויען אתו ישוע אל אשר אני הולך שמה לא תוכל עתה ללכת אחרי אך אחרי כן תלך אחרי׃ 43N 13 37 ויאמר אליו פטרוס מדוע לא אוכל עתה ללכת אחריך הן נפשי בעד נפשך אתן׃ 43N 13 38 ויען אתו ישוע הכי תתן נפשך בעד נפשי אמן אמן אני אמר לך בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים׃ 43N 14 1 אל יבהל לבבכם האמינו באלהים ובי האמינו׃ 43N 14 2 בבית אבי מעונות רבות ואם לא כן הוא כי עתה הגדתי לכם הנני הלך להכין מקום לכם׃ 43N 14 3 והיה כי הלכתי והכינותי לכם מקום שוב אשוב ולקחתי אתכם אלי למען באשר אהיה שם תהיו גם אתם׃ 43N 14 4 ואל אשר אני הולך שמה ידעתם ואת הדרך ידעתם׃ 43N 14 5 ויאמר אליו תומא אדני לא ידענו אנה אתה הלך ואיככה נדע את הדרך׃ 43N 14 6 ויאמר אליו ישוע אנכי הנני הדרך והאמת והחיים לא יבא איש אל האב כי אם על ידי׃ 43N 14 7 לו ידעתם אתי גם את אבי ידעתם ומעתה ידעתם אתו וראיתם אתו׃ 43N 14 8 ויאמר אליו פילפוס אדני הראנו נא את האב ודי לנו׃ 43N 14 9 ויאמר אליו ישוע זה כמה ימים אנכי אתכם ואתה פילפוס הטרם תדעני הראה אתי ראה את האב ולמה זה תאמר הראנו את האב׃ 43N 14 10 האינך מאמין כי אנכי באבי ואבי בי הוא הדברים אשר אדבר אליכם לא מנפשי אנכי דבר כי אבי השכן בקרבי הוא עשה את המעשים׃ 43N 14 11 האמינו לי כי אנכי באבי ואבי בי הוא ואם לא אך בגלל המעשים האמינו לי׃ 43N 14 12 אמן אמן אני אמר לכם המאמין בי יעשה גם הוא את המעשים אשר אנכי עשה וגדלות מאלה יעשה כי אני הולך אל אבי׃ 43N 14 13 וכל אשר תשאלו בשמי אעשנו למען יכבד האב בבנו׃ 43N 14 14 כי תשאלו דבר בשמי אני אעשנו׃ 43N 14 15 אם אהבתם אתי את מצותי תשמרו׃ 43N 14 16 ואני אשאלה מאבי והוא יתן לכם פרקליט אחר אשר ישכן אתכם לנצח׃ 43N 14 17 את רוח האמת אשר לא יכל העולם להשיגו באשר לא יראהו ולא ידעהו ואתם ידעתם אתו כי אתכם שכן הוא אף יהיה בתוככם׃ 43N 14 18 לא אעזבכם יתומים אבואה אליכם׃ 43N 14 19 עוד מעט והעולם לא יוסיף לראות אתי ואתם תראוני כי חי אני וגם אתם חיה תחיו׃ 43N 14 20 והיה ביום ההוא ידוע תדעו כי אני באבי ואתם בי ואני בכם׃ 43N 14 21 מי אשר מצותי אתו וינצרן זה הוא אשר יאהבני ואהבי אהוב הוא לאבי ואני אהבהו ואליו אתודע׃ 43N 14 22 ויאמר אליו יהודה לא יהודה איש קריות אדני מה הוא זה כי תחפץ להתודע אלינו ולא לעולם׃ 43N 14 23 ויען ישוע ויאמר אליו איש כי יאהבני ישמר את דברי ואבי יאהב אתו ונבואה אליו ונשים אצלו מעונתנו׃ 43N 14 24 ואשר לא יאהבני הוא לא ישמר את דברי והדבר אשר שמעתם לא שלי הוא כי אם של אבי אשר שלחני׃ 43N 14 25 את אלה דברתי אליכם בעוד היותי עמכם׃ 43N 14 26 והפרקליט תוח הקדש אשר ישלחנו אבי בשמי הוא ילמדכם את כל ויזכירכם את כל אשר הגדתי לכם׃ 43N 14 27 שלום אניח לכם את שלומי אתן לכם לא כאשר יתן העולם אנכי נתן לכם אל יבהל לבבכם ואל יחת׃ 43N 14 28 הלא שמעתם כי אמרתי אליכם אלך לי ואשובה אליכם אם אהב תאהבוני כי עתה תשמחו באמרי לכם כי הלך אני אל האב כי אבי גדול ממני׃ 43N 14 29 ועתה הנה הגדתי זאת לכם בטרם היותה למען בבואה תאמינו׃ 43N 14 30 לא ארבה עוד אמרים עמכם כי יבוא שר העולם הזה ובי אין לו מאומה׃ 43N 14 31 אך למען ידע העולם כי את אבי אני אהב וכאשר צוני אבי כן אני עשה קומו ונלכה מזה׃ 43N 15 1 אנכי הגפן האמתית ואבי הוא הכרם׃ 43N 15 2 כל שריג בי אשר איננו עשה פרי יסירנו ואשר יעשה פרי יטהרנו להרבות את פריו׃ 43N 15 3 אתם כעת מטהרים בעבור דברי אשר דברתי אליכם׃ 43N 15 4 עמדו בי ואני בכם כאשר השריג בל יעשה פרי מאליו אם לא יעמד בגפן כן גם אתם אם לא תעמדו בי׃ 43N 15 5 אנכי הוא הגפן ואתם השריגים העמד בי ואני בו הוא יעשה פרי לרב כי בלעדי לא תוכלון עשות מאומה׃ 43N 15 6 איש אשר לא יעמד בי השלך כשריג החוצה וייבש וילקטום וישליכום אל תוך האש והיה לבער׃ 43N 15 7 והיה אם תעמדו בי ודברי יהיו בכם ככל חפצכם תשאלו ויעשה לכם׃ 43N 15 8 בזאת נכבד אבי בעשותכם פרי לרב והייתם לי לתלמידים׃ 43N 15 9 כאשר אהבני אבי אהבתי אתכם גם אני ואתם עמדו באהבתי׃ 43N 15 10 אם תשמרו את מצותי תעמדו באהבתי כאשר שמרתי גם אני את מצות אבי ועמדתי באהבתו׃ 43N 15 11 את אלה דברתי אליכם בעבור תהיה שמחתי בכם ותמלא שמחתכם׃ 43N 15 12 הנה זאת מצותי כי תאהבון איש את אחיו כאשר אהבתיכם׃ 43N 15 13 אין לאיש אהבה יתרה מתתו את נפשו בעד ידידיו׃ 43N 15 14 ואתם ידידי אתם אם תעשו את אשר אני מצוה אתכם׃ 43N 15 15 לא אקרא לכם עוד עבדים כי העבד איננו ידע את אשר יעשה אדניו כי אם אמרתי ידידי אתם כי כל אשר שמעתי מאת אבי הודעתי אתכם׃ 43N 15 16 לא אתם בחרתם בי כי אם אנכי בחרתי בכם והפקדתי אתכם ללכת ולעשות פרי ופריכם יקום והיה כל אשר תשאלו מאבי בשמי יתן לכם׃ 43N 15 17 את אלה אני מצוה אתכם למען תאהבון איש את אחיו׃ 43N 15 18 אם העולם שנא אתכם דעו כי אתי שנא ראשונה׃ 43N 15 19 אלו מן העולם הייתם כי אז אהב העולם את אשר לו ויען כי אינכם מן העולם כי אם בחרתי אתכם מתוך העולם לכן העולם ישנא אתכם׃ 43N 15 20 זכרו את דברי אשר דברתי אליכם העבד איננו גדול מאדניו אם רדפו אתי גם אתכם ירדפו אם שמרו את דברי גם את דברכם ישמרו׃ 43N 15 21 אבל כל זאת יעשו לכם בעבור שמי כי לא ידעו את שלחי׃ 43N 15 22 לולא באתי ודברתי אליהם לא היה בהם חטא ועתה לא יוכלון להתנצל על חטאתם׃ 43N 15 23 השנא אתי ישנא גם את אבי׃ 43N 15 24 לולא עשיתי בתוכם את המעשים אשר איש זולתי לא עשה לא היה בהם חטא ועתה ראו וישנאו גם אתי גם את אבי׃ 43N 15 25 אך למלאת דבר הכתוב בתורתם שנאת חנם שנאוני׃ 43N 15 26 ובבוא הפרקליט אשר אשלחנו לכם מאת אבי רוח האמת היוצא מאת אבי הוא יעיד עלי׃ 43N 15 27 וגם אתם תעידו כי מראש הייתם עמדי׃ 43N 16 1 את אלה דברתי אליכם למען לא תכשלו׃ 43N 16 2 הנה ינדו אתכם ואף באה השעה אשר כל הרג אתכם ידמה להקריב עבודה לאלהים׃ 43N 16 3 וכזאת יעשו לכם יען גם את אבי וגם אתי לא ידעו׃ 43N 16 4 אבל הגדתי לכם את אלה למען אשר בבא השעה תזכרום כי אנכי אמרתי אליכם וכאלה לא אמרתי אליכם מראש כי הייתי עמכם׃ 43N 16 5 ועתה הלך אנכי אל שלחי ולא ישאלני איש מכם אנה תלך׃ 43N 16 6 אך על דברי את אלה אליכם מלא לבבכם עצבת׃ 43N 16 7 אולם האמת אגיד לכם כי לכתי אך טוב לכם כי אם לא אלך לא יבא אליכם הפרקליט ואם אלך אשלחהו אליכם׃ 43N 16 8 והיה בבאו יוכיח את העולם על דבר החטא והצדק והמשפט׃ 43N 16 9 על החטא כי לא האמינו בי׃ 43N 16 10 ועל הצדק כי אלך אל אבי ולא תוסיפו לראות אתי׃ 43N 16 11 ועל המשפט כי נדון שר העולם הזה׃ 43N 16 12 עוד רבות לי להגיד לכם אך לא תוכלון שאת עתה׃ 43N 16 13 ורוח האמת בבאו הוא ידריך אתכם אל כל האמת כי לא ידבר מעצמו כי אם אשר ישמע ידבר והאתיות יגיד לכם׃ 43N 16 14 הוא יפארני כי משלי יקח ויגיד לכם׃ 43N 16 15 כל אשר לאבי לי הוא על כן אמרתי כי משלי יקח ויגיד לכם׃ 43N 16 16 הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני כי אני הלך אל אבי׃ 43N 16 17 ומקצת תלמידיו נדברו איש אל אחיו לאמר מה זה אמר אלינו הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני ואמרו אני הלך אל אבי׃ 43N 16 18 ויאמרו מה זה אשר אמר מעט לא ידענו מה דבר׃ 43N 16 19 וידע ישוע כי עם לבבם לשאל אתו ויאמר אליהם העל זאת אתם דרשים ביניכם כי אמרתי הן מעט ולא תראוני ועוד מעט ותחזוני׃ 43N 16 20 אמן אמן אני אמר לכם כי אתם תבכו ותילילו והעולם ישמח הן אתם תעצבו אכן עצבכם יהפך לששון׃ 43N 16 21 האשה בלדתה עצב לה כי באה עתה ואחרי ילדה את הילד לא תזכר עוד את עצבונה משמחתה כי אדם נולד לעולם׃ 43N 16 22 וגם אתם כעת תתעצבו אך אשוב אראה אתכם ושש לבכם ואין לקח שמחתכם מכם׃ 43N 16 23 וביום ההוא לא תשאלוני דבר אמן אמן אני אמר לכם כי כל אשר תשאלו מאת אבי בשמי יתננו לכם׃ 43N 16 24 עד עתה לא שאלתם דבר בשמי שאלו ותקחו למען תמלא שמחתכם׃ 43N 16 25 את אלה דברתי אליכם במשלים אכן שעה באה ולא אדבר עוד אליכם במשלים כי אם ברור אמלל לכם על אבי׃ 43N 16 26 ביום ההוא תשאלו בשמי ואינני אמר לכם כי אני אעתיר לאבי בעדכם׃ 43N 16 27 כי אבי גם הוא אהב אתכם עקב אשר אהבתוני והאמנתם כי מאת אלהים יצאתי׃ 43N 16 28 מאת האב יצאתי ואבא לעולם אשובה אעזב את העולם ואלך אל אבי׃ 43N 16 29 ויאמרו אליו תלמידיו הנה כעת ברור תמלל ולא תמשל משל׃ 43N 16 30 עתה ידענו כי כל ידעת ולא תצטרך כי ישאלך איש בזאת נאמין כי מאת אלהים יצאת׃ 43N 16 31 ויען אתם ישוע עתה תאמינו׃ 43N 16 32 הנה שעה באה ועתה זה הגיעה ונפצותם איש איש לביתו ואתי תעזבו לבדי ואינני לבדי כי אבי עמדי׃ 43N 16 33 את אלה דברתי אליכם למען בי יהיה לכם שלום בעולם יהיה לכם עני אך יאמץ לבבכם אני נצחתי את העולם׃ 43N 17 1 את אלה דבר ישוע וישא עיניו השמימה ויאמר אבי הנה באה השעה פאר את בנך למען גם בנך יפארך׃ 43N 17 2 כאשר נתת לו השלטן על כל בשר למען יתן חיי עולמים לכל אשר נתת לו׃ 43N 17 3 ואלה הם חיי העולמים לדעת אתך אשר אתה לבדך אל אמת ואת ישוע המשיח אשר שלחת׃ 43N 17 4 אני פארתיך בארץ כליתי פעלך אשר צויתני לעשות׃ 43N 17 5 ועתה פארני אתה אבי עמך בכבוד אשר היה לי עמך טרם היות העולם׃ 43N 17 6 את שמך הודעתי לבני האדם אשר נתתם לי מתוך העולם לך היו ולי נתת אתם ואת דברך נצרו׃ 43N 17 7 ועתה ידעו כי כל אשר נתת לי מעמך הוא׃ 43N 17 8 כי הדברים אשר נתת לי נתתי להם והם קבלום ויכירו באמת כי מעמך יצאתי ויאמינו כי אתה שלחתני׃ 43N 17 9 אני בעדם אעתיר לך לא בעד העולם אעתיר כי אם בעד אלה אשר נתת לי כי לך המה׃ 43N 17 10 וכל אשר לי לך הוא ושלך שלי ונתפארתי בהם׃ 43N 17 11 ואני אינני עוד בעולם והם בעולם המה ואני בא אליך אבי הקדוש נצר בשמך את אשר נתתם לי למען יהיו אחד כמנו׃ 43N 17 12 בהיותי עמהם בעולם אני נצרתי אתם בשמך את אשר נתתם לי שמרתי ולא אבד מהם איש זולתי בן האבדון למלאת דבר הכתוב׃ 43N 17 13 ועתה הנני בא אליך ואלה אני מדבר בעולם למען תמלא להם שמחתי בקרבם׃ 43N 17 14 אני נתתי להם את דברך והעולם שנא אתם יען כי לא מן העולם המה כאשר גם אנכי לא מן העולם אני׃ 43N 17 15 ולא אעתיר לך אשר תקחם מן העולם רק שתצרם מן הרע׃ 43N 17 16 מן העולם אינמו כאשר גם אנכי אינני מן העולם׃ 43N 17 17 קדש אתם באמתך דברך אמת הוא׃ 43N 17 18 כאשר אתה שלחת אתי אל העולם כן גם אני שלחתי אתם אל העולם׃ 43N 17 19 והתקדשתי בעדם למען יהיו גם הם מקדשים באמת׃ 43N 17 20 אולם לא לבד בעד אלה אנכי מעתיר לך כי אם גם בעד המאמינים בי על פי דברם׃ 43N 17 21 למען יהיו כלם אחד כאשר אתה אבי בי אתה ואני בך והיו גם המה בנו כאשר למען יאמין העולם כי אתה שלחתני׃ 43N 17 22 ואני נתתי להם את הכבוד אשר נתת לי למען יהיו אחד כאשר אנחנו אחד נחנו׃ 43N 17 23 אני בהם ואתה בי למען יהיו משלמים לאחד ולמען ידע העולם כי אתה שלחתני ואהבת אתם כאשר אהבתני׃ 43N 17 24 אבי חפצתי כי גם הם אשר נתתם לי יהיו עמי באשר אהיה אני למען יחזו את כבודי אשר נתת לי כי אהבתני לפני מוסדות עולם׃ 43N 17 25 אבי הצדיק הן העולם לא ידעך ואני ידעתיך ואלה הכירו כי אתה שלחתני׃ 43N 17 26 ואני הודעתים את שמך ואוסיף להודיעם למען תהיה בם האהבה אשר אהבתני ואני אהיה בהם׃ 43N 18 1 ויהי ככלות ישוע לדבר את הדברים האלה ויצא החוצה עם תלמידיו מעבר לנחל קדרון ושם גן ויבא בו הוא ותלמידיו׃ 43N 18 2 וגם יהודה מוסרו ידע את המקום כי פעמים רבות נועד שמה ישוע עם תלמידיו׃ 43N 18 3 ויקח יהודה את הגדוד ומשרתים מאת הכהנים הגדולים והפרושים ויבא שמה בנרות ובלפידים ובכלי נשק׃ 43N 18 4 וישוע ידע את כל אשר יבא עליו ויצא ויאמר אליהם את מי תבקשו׃ 43N 18 5 ויענו ויאמרו את ישוע הנצרי ויאמר אליהם ישוע אני הוא וגם יהודה מוסרו עמד אצלם׃ 43N 18 6 ויהי בדבר ישוע אליהם אני הוא ויסגו אחור ויפלו ארצה׃ 43N 18 7 ויסף וישאל אתם את מי תבקשו ויאמרו את ישוע הנצרי׃ 43N 18 8 ויען ישוע הלא אמרתי לכם אני הוא לכן אם אתי תבקשו הניחו לאלה וילכו׃ 43N 18 9 למלאת הדבר אשר אמר מאלה אשר נתת לי לא אבד לי אף אחד׃ 43N 18 10 ולשמעון פטרוס חרב וישלפה ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית ושם העבד מלכוס׃ 43N 18 11 ויאמר ישוע אל פטרוס השב חרבך אל נדנה הכי לא אשתה את הכוס אשר נתן לי אבי׃ 43N 18 12 אז תפשו הגדוד ושר האלף ומשרתי היהודים את ישוע ויאסרהו׃ 43N 18 13 ויוליכהו בראשונה אל חנן והוא חתן קיפא אשר שמש בכהנה גדולה בשנה ההיא׃ 43N 18 14 הוא קיפא אשר יעץ את היהודים כי טוב אשר איש אחד יאבד בעד כל העם׃ 43N 18 15 ושמעון פטרוס ותלמיד אחר הלכו אחרי ישוע והתלמיד ההוא היה נודע לכהן הגדול ויבא עם ישוע לחצר הכהן הגדול׃ 43N 18 16 ופטרוס עמד מחוץ לפתח ויצא התלמיד האחר המידע לכהן הגדול וידבר אל השערת ויבא את פטרוס פנימה׃ 43N 18 17 ותאמר האמה השערת אל פטרוס הלא גם אתה מתלמידי האיש הזה ויאמר אינני׃ 43N 18 18 והעבדים והמשרתים בערו אש גחלים כי עת קר היתה ויעמדו שם ויתחממו וגם פטרוס עמד עמם ומתחמם׃ 43N 18 19 וישאל הכהן הגדול את ישוע על תלמידיו ועל לקחו׃ 43N 18 20 ויען אתו ישוע אנכי בגלוי דברתי אל העולם ותמיד למדתי בבית הכנסת ובבית המקדש אשר כל היהודים נקהלים שמה ולא דברתי דבר בסתר׃ 43N 18 21 ומה תשאל אתי שאל נא את השמעים מה שדברתי אליהם הנם יודעים את אשר אמרתי׃ 43N 18 22 ויהי כדברו הדברים האלה ויך אחד המשרתים העמד שמה את ישוע על הלחי ויאמר הכזאת תענה את הכהן הגדול׃ 43N 18 23 ויען אותו ישוע אם רעה דברתי תנה עד כי רעה היא ואם טוב מדוע תסטרני׃ 43N 18 24 וישלחהו חנן אסור בזקים אל קיפא הכהן הגדול׃ 43N 18 25 ושמעון פטרוס עמד ומתחמם ויאמרו אליו הלא גם אתה מתלמידיו ויכחש ויאמר אינני׃ 43N 18 26 ויאמר איש מעבדי הכהן הגדול והוא מודע לאשר קצץ פטרוס את אזנו הלא ראיתיך עמו בתוך הגן׃ 43N 18 27 ויסף פטרוס לכחש ופתאם קרא התרנגול׃ 43N 18 28 ויוליכו את ישוע מבית קיפא אל בית המשפט ויהי בבקר השכם והמה לא נכנסו אל בית המשפט למען אשר לא יטמאו כי אם יאכלו את הפסח׃ 43N 18 29 ויצא פילטוס אליהם ויאמר על מה תאשימו את האיש הזה׃ 43N 18 30 ויענו ויאמרו אליו לולא היה זה עשה רע כי עתה לא הסגרנהו אליך׃ 43N 18 31 ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם עמכם ועשו משפטו כתורתכם ויאמרו אליו היהודים אין לנו רשיון להמית איש׃ 43N 18 32 למלאת דבר ישוע אשר דבר לרמז אי זה מות עתיד הוא למות׃ 43N 18 33 וישב פילטוס אל בית המשפט ויקרא אל ישוע ויאמר אליו האתה הוא מלך היהודים׃ 43N 18 34 ויען אתו ישוע המלבך תדבר זאת או אחרים הגידו לך עלי׃ 43N 18 35 ויען פילטוס האף אנכי יהודי הלא עמך וראשי הכהנים הסגירוך אלי מה עשית׃ 43N 18 36 ויען ישוע מלכותי איננה מן העולם הזה אם היתה מלכותי מן העולם הזה כי אז נלחמו לי משרתי לבלתי המסר ביד היהודים ועתה מלכותי איננה מפה׃ 43N 18 37 ויאמר אליו פילטוס אם כן אפוא מלך אתה ויען ישוע אתה אמרת כי מלך אנכי לזה נולדתי ולזה באתי בעולם להעיד לאמת כל אשר הוא מן האמת ישמע בקולי׃ 43N 18 38 ויאמר אליו פילטוס מה היא האמת ואחרי דברו זאת יצא שנית אל היהודים ויאמר אליהם אני לא מצאתי בו כל עון׃ 43N 18 39 הן מנהג הוא בכם כי אשלח לכם איש אחד חפשי בפסח היש את נפשכם כי אשלח לכם את מלך היהודים׃ 43N 18 40 ויוסיפו ויצעקו לאמר לא את האיש הזה אלא את בר אבא ובר אבא היה מרצח׃ 43N 19 1 אז לקח פילטוס את ישוע וייסרהו בשוטים׃ 43N 19 2 וישרגו אנשי הצבא עטרת קצים וישימו אתו על ראשו ויעטהו לבוש ארגמן׃ 43N 19 3 ויאמרו שלום לך מלך היהודים ויכהו על הלחי׃ 43N 19 4 ויצא פילטוס עוד החוצה ויאמר אליהם הנני מוציא אתו אליכם למען תדעו כי לא מצאתי בו כל עון׃ 43N 19 5 וישוע יצא החוץ ועליו עטרת הקצים ולבוש הארגמן ויאמר אליהם פילטוס הנה האדם׃ 43N 19 6 ויהי כאשר ראהו הכהנים הגדולים והמשרתים ויצעקו לאמר הצלב הצלב ויאמר אליהם פילטוס קחהו אתם והצליבהו כי אנכי לא מצאתי בו אשמה׃ 43N 19 7 ויענו היהודים תורה יש לנו ועל פי תורתנו חיב מות הוא כי עשה עצמו לבן אלהים׃ 43N 19 8 ויהי כשמע פילטוס את הדבר הזה ויאסף לרא עוד׃ 43N 19 9 וישב ויבא אל בית המשפט ויאמר אל ישוע מאין אתה ולא השיבו ישוע דבר׃ 43N 19 10 ויאמר אליו פילטוס אלי לא תדבר הלא ידעת כי יש לאל ידי לצלבך ויש לאל ידי לשלחך׃ 43N 19 11 ויען ישוע לא היתה לך רשות עלי לולא נתן לך מלמעלה לכן עון המסגיר אתי אליך גדול מעונך׃ 43N 19 12 אז יבקש פילטוס לשלחו והיהודים צעקו ויאמרו אם תשלח את זה אינך אהב לקיסר כי כל המתנשא להיות מלך מרד הוא בקיסר׃ 43N 19 13 ויהי כשמע פילטוס את הדבר הזה הוציא את ישוע החוצה וישב על כסא המשפט במקום הנקרא בשם רצפה ובלשונם גבתא׃ 43N 19 14 ואז היתה הכנת הפסח והשעה כשעה הששית ויאמר אל היהודים הנה מלככם והם צעקו טול טול צלב אתו׃ 43N 19 15 ויאמר אליהם פילטוס הצלב אצלב את מלככם ויענו ראשי הכהנים אין לנו מלך כי אם הקיסר׃ 43N 19 16 אז מסרו אליהם להצליבו ויקחו את ישוע ויוליכהו׃ 43N 19 17 וישא את צלבו ויצא אל המקום הנקרא מקום הגלגלת ובלשונם גלגלתא׃ 43N 19 18 ויצלבו אתו שמה ושני אנשים אחרים עמו מזה אחד ומזה אחד וישוע בתוך׃ 43N 19 19 ופילטוס כתב על לוח וישם על הצלב וזה מכתבו ישוע הנצרי מלך היהודים׃ 43N 19 20 ויהודים רבים קראו את המכתב הזה כי המקום אשר נצלב שם ישוע היה קרוב אל העיר והמכתב היה בלשון עבר יון ורומי׃ 43N 19 21 ויאמרו ראשי כהני היהודים אל פילטוס אל נא תכתב מלך היהודים כי אם אשר אמר אני מלך היהודים׃ 43N 19 22 ויען פילטוס ויאמר את אשר כתבתי כתבתי׃ 43N 19 23 ויהי כאשר צלבו אנשי הצבא את ישוע ויקחו את בגדיו ויחלקום לארבעה חלקים לאיש איש חלק אחד וגם את כתנתו והכתנת לא היתה תפורה כי אם מעשה ארג מלמעלה ועד קצה׃ 43N 19 24 ויאמרו איש אל אחיו אל נא נקרעה לקרעים אך נפיל עליה גורל למי תהיה למלאת דבר הכתוב יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל ויעשו כן אנשי הצבא׃ 43N 19 25 ועל יד צלב ישוע עמדו אמו ואחות אמו מרים אשת קלופס ומרים המגדלית׃ 43N 19 26 וירא ישוע את אמו ואת תלמידו אשר אהב עמדים אצלו ויאמר אל אמו אשה הנה זה בנך׃ 43N 19 27 ואחר אמר אל תלמידו הנה זאת אמך ומן השעה ההיא אסף אתה התלמיד אל ביתו׃ 43N 19 28 ויהי מאחרי כן כאשר ידע ישוע כי עתה זה כלה הכל למען ימלא הכתוב כלו אמר צמאתי׃ 43N 19 29 ושם כלי מלא חמץ ויטבלו ספוג בחמץ וישימהו על אזוב ויקריבהו אל פיו׃ 43N 19 30 ויקח ישוע את החמץ ויאמר כלה ויט את ראשו ויפקד את רוחו׃ 43N 19 31 ולמען לא תשארנה הגויות על הצלב ביום השבת כי ערב שבת היה וגדול יום השבת ההוא שאלו היהודים מן פילטוס לשבר את שוקיהם ולהוריד אתם׃ 43N 19 32 ויבאו אנשי הצבא וישברו את שוקי הראשון והשני הנצלבים עמו׃ 43N 19 33 ויבאו אל ישוע ובראתם כי כבר מת לא שברו את שוקיו׃ 43N 19 34 אך אחד מאנשי הצבא דקר בחנית את צדו וכרגע יצא דם ומים׃ 43N 19 35 והראה זאת העיד ועדותו נאמנה והוא יודע כי האמת יגיד למען גם אתם תאמינו׃ 43N 19 36 כי כל זאת היתה למלאת הכתוב ועצם לא תשברו בו׃ 43N 19 37 ועוד כתוב אחר אמר והביט אליו את אשר דקרו׃ 43N 19 38 ויהי אחרי כן בא יוסף הרמתי והוא תלמיד ישוע אך בסתר מפני היהודים וישאל מאת פילטוס אשר יתנהו לשאת את גופת ישוע וינח לו פילטוס ויבא וישא את גופת ישוע׃ 43N 19 39 ויבא גם נקדימון אשר בא לפנים בלילה אל ישוע ויבא ערוב מר ואהלות כמאה ליטרין׃ 43N 19 40 ויקחו את גופת ישוע ויחתלוה בתכריכין עם הבשמים כאשר נהגים היהודים לקבר את מתיהם׃ 43N 19 41 ובמקום אשר נצלב שם היה גן ובגן קבר חדש אשר לא הושם בו איש עד עתה׃ 43N 19 42 שם שמו את ישוע כי ערב שבת היה ליהודים והקבר קרוב׃ 43N 20 1 ויהי באחד בשבת לפנות הבקר בעוד חשך ותבא מרים המגדלית אל הקבר ותרא את האבן מוסרה מעל הקבר׃ 43N 20 2 ותרץ ותבא אל שמעון פטרוס ואל התלמיד האחר אשר חשק בו ישוע ותאמר אליהם הנה נשאו את האדון מקברו ולא ידענו איפה הניחהו׃ 43N 20 3 ויצא פטרוס והתלמיד האחר וילכו אל הקבר׃ 43N 20 4 וירוצו שניהם יחדו וימהר התלמיד האחר לרוץ ויעבר את פטרוס ויבא ראשונה אל הקבר׃ 43N 20 5 וישקף אל תוכו וירא את התכריכין מנחים אך לא בא פנימה׃ 43N 20 6 ויבא שמעון פטרוס אחריו והוא נכנס אל הקבר וירא את התכריכין מנחים׃ 43N 20 7 והסודר אשר היתה על ראשו איננה מנחת אצל התכריכין כי אם מקפלת לבדה במקומה׃ 43N 20 8 ויבא שמה גם התלמיד האחר אשר בא ראשונה אל הקבר וירא ויאמן׃ 43N 20 9 כי לא הבינו עד עתה את הכתוב אשר קום יקום מעם המתים׃ 43N 20 10 וישובו התלמידים וילכו אל ביתם׃ 43N 20 11 ומרים עמדה בוכיה מחוץ לקבר ויהי בבכותה ותשקף אל תוך הקבר׃ 43N 20 12 ותרא שני מלאכים לבושי לבנים ישבים במקום אשר שמו שם את גופת ישוע אחד מראשותיו ואחד מרגלותיו׃ 43N 20 13 ויאמרו אליה אשה למה תבכי ותאמר אליהם כי נשאו מזה את אדני ולא ידעתי איפה הניחהו׃ 43N 20 14 ויהי בדברה זאת ותפן אחריה ותרא את ישוע עמד ולא ידעה כי הוא ישוע׃ 43N 20 15 ויאמר אליה ישוע אשה למה תבכי את מי תבקשי והיא חשבה כי הוא שמר הגן ותאמר אליו אדני אם אתה נשאת אתו מזה הגידה נא לי איפה הנחתו ולקחתיו משם׃ 43N 20 16 ויאמר אליה ישוע מרים ותפן ותאמר אליו רבוני הוא מורה׃ 43N 20 17 ויאמר אליה ישוע אל תגעי בי כי עוד לא עליתי אל אבי אך לכי נא אל אחי ואמרי אליהם אני עלה אל אבי ואביכם ואל אלהי ואלהיכם׃ 43N 20 18 ותבא מרים המגדלית ותספר אל התלמידים כי ראתה את האדון וכזאת דבר אליה׃ 43N 20 19 ויהי לעת ערב ביום ההוא והוא אחד בשבת כאשר נסגרו דלתות הבית אשר נקבצו שם התלמידים מיראת היהודים ויבא ישוע ויעמד ביניהם ויאמר אליהם שלום לכם׃ 43N 20 20 ובדברו זאת הראה אתם את ידיו ואת צדו וישמחו התלמידים בראותם את האדון׃ 43N 20 21 ויסף ישוע לדבר אליהם שלום לכם כאשר שלח אתי האב כן אנכי שלח אתכם׃ 43N 20 22 ויהי בדברו זאת ויפח בהם ויאמר אליהם קחו לכם את רוח הקדש׃ 43N 20 23 והיה כל אשר תסלחו את חטאתם ונסלח להם ואשר תאשימו יאשמו׃ 43N 20 24 ותומא אחד משנים העשר הנקרא דידומוס לא היה בתוכם כבוא ישוע׃ 43N 20 25 ויגידו לו התלמידים הנשארים ראה ראינו את האדון ויאמר אליהם אם לא אראה בידיו את רשם המסמרות ואשים את אצבעתי במקום המסמרות ואשים את ידי בצדו לא אאמין׃ 43N 20 26 ויהי מקצה שמונת ימים ותלמידיו שנית פנימה ותומא עמהם ויבא ישוע והדלתות מסגרות ויעמד ביניהם ויאמר שלום לכם׃ 43N 20 27 ואחר אמר אל תומא שלח אצבעך הנה וראה את ידי ושלח את ידך הנה ושים בצדי ואל תהי חסר אמונה כי אם מאמין׃ 43N 20 28 ויען תומא ויאמר אליו אדני ואלהי׃ 43N 20 29 ויאמר אליו ישוע יען ראית אתי האמנת אשרי המאמינים ואינם ראים׃ 43N 20 30 והנה גם אתות אחרים רבים עשה ישוע לעיני תלמידיו אשר לא נכתבו בספר הזה׃ 43N 20 31 אך אלה נכתבו למען תאמינו כי ישוע הוא המשיח בן אלהים ולמען יהיו לכם המאמינים חיי עולם בשמו׃ 43N 21 1 ויהי אחרי כן ויסף ישוע הגלות אל תלמידיו על ים טיבריה וכה נגלה אליהם׃ 43N 21 2 שמעון פטרוס ותומא הנקרא דידומוס ונתנאל מקנה אשר בארץ הגליל ובני זבדי ועוד שנים אחרים מתלמידיו ישבו יחדו׃ 43N 21 3 ויאמר אליהם שמעון פטרוס הנני הלך לדיג ויאמרו אליו גם אנחנו נלך עמך ויצאו וימהרו לרדת אל האניה ובלילה ההוא לא אחזו מאומה׃ 43N 21 4 הבקר אור וישוע עמד על שפת הים ולא ידעו התלמידים כי ישוע הוא׃ 43N 21 5 ויאמר אליהם ישוע בני היש לכם אכל מאומה ויענו אתו אין׃ 43N 21 6 ויאמר להם השליכו המכמרת מימין לאניה ותמצאו וישליכו ולא יכלו עוד למשך אתה מרב הדגים׃ 43N 21 7 ויאמר התלמיד ההוא אשר ישוע אהבו אל פטרוס זה הוא האדון ויהי כשמע שמעון פטרוס כי הוא האדון ויחגר את מעילו כי עירום היה ויתנפל אל הים׃ 43N 21 8 והתלמידים הנשארים באו בספינה כי לא הרחיקו מן היבשה כי אם כמאתים אמה וימשכו את המכמרת עם הדגים׃ 43N 21 9 ויהי כצאתם אל היבשה ויראו שם גחלי אש ערוכים ודגים עליהם ולחם לאכל׃ 43N 21 10 ויאמר אליהם ישוע הביאו הלם מן הדגים אשר אחזתם עתה׃ 43N 21 11 ויעל שמעון פטרוס וימשך את המכמרת אל היבשה והיא מלאה דגים גדולים מאה וחמשים ושלשה ולא נקרעה המכמרת אף כי רבים היו׃ 43N 21 12 ויאמר אליהם ישוע באו ברו לחם ואין גם אחד בתלמידים אשר מלאו לבו לשאל אתו מי אתה כי ידעו אשר הוא האדון׃ 43N 21 13 ויבא ישוע ויקח את הלחם ויתן להם וגם את הדגים׃ 43N 21 14 וזאת היא הפעם השלישית אשר נגלה ישוע אל תלמידיו אחרי קומו מעם המתים׃ 43N 21 15 ויהי אחרי אכלם אמר ישוע אל שמעון פטרוס שמעון בן יונה התאהב אתי יותר מאלה ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו רעה את טלאי׃ 43N 21 16 ויאמר אליו עוד הפעם שמעון בן יונה התאהב אתי ויאמר אליו כן אדני אתה ידעת כי אהבתיך ויאמר אליו נהג את צאני׃ 43N 21 17 ויאמר אליו פעם שלישית שמעון בן יונה התאהב אתי ויתעצב פטרוס על כי אמר אליו בשלישית התאהב אתי ויאמר אליו אדני את כל אתה יודע וידעת כי אהבתיך ויאמר אליו ישוע רעה את צאני׃ 43N 21 18 אמן אמן אני אמר לך בהיותך צעיר לימים אתה חגרת את עצמך ותלך אל אשר חפצת והיה כאשר תזקן ופרשת כפיך ואחר יחגרך ונשאך אל אשר לא תחפץ׃ 43N 21 19 וכל זאת דבר לרמז על המיתה אשר יכבד בה את האלהים ויהי ככלותו לדבר ויאמר אליו לך אחרי׃ 43N 21 20 ויפן פטרוס וירא את התלמיד אשר ישוע אהבו הלך אחריהם הוא הנפל על לבו בעת הסעודה וגם שאל אדני מי הוא זה אשר ימסרך׃ 43N 21 21 ויהי בראות אתו פטרוס ויאמר אל ישוע אדני וזה מה הוא׃ 43N 21 22 ויאמר אליו ישוע אם חפצי כי ישאר עד באי מה לך ולזאת אתה לך אחרי׃ 43N 21 23 על כן יצא הדבר הזה בין האחים כי התלמיד ההוא לא ימות וישוע לא אמר לו כי לא ימות אך אמר אם חפצי כי ישאר עד באי מה זה לך׃ 43N 21 24 זה הוא התלמיד המעיד על אלה ואשר כתב כל זאת וידענו כי עדותו נאמנה׃ 43N 21 25 ויש עוד מעשים רבים אחרים אשר עשה ישוע ואם יכתבו כלם לאחד אחד אחשבה כי גם העולם כלו לא יכיל את הספרים אשר יכתבו אמן׃ 44N 1 1 הן המאמר הראשון תאופילוס עשיתיהו על כל אשר החל ישוע לעשות וללמד׃ 44N 1 2 עד היום אשר לקח למרום אחרי צותו ברוח הקדש את השליחים אשר בחר בהם׃ 44N 1 3 ואשר גם התיצב להם חי אחרי ענותו באתות רבות בהראותו אליהם ארבעים יום וידבר על מלכות האלהים׃ 44N 1 4 ובאכלו לחם עמהם צוה אתם לבלתי סור מירושלים כי אם להוחיל להבטחת האב אשר שמעתם ממני׃ 44N 1 5 כי יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש בקרוב אחרי הימים האלה׃ 44N 1 6 ויהי כאשר נאספו יחדו וישאלהו לאמר אדנינו המשיב אתה בעת הזאת את המלוכה לישראל׃ 44N 1 7 ויאמר אליהם לא לכם לדעת העתים והזמנים אשר יעד האב בשלטנו׃ 44N 1 8 אבל תקבלו גבורה בבוא עליכם רוח הקדש והייתם עדי בירושלים ובכל יהודה ובשמרון ועד קצה הארץ׃ 44N 1 9 ויהי כדברו זאת העלה והם ראים וישאהו ענן מנגד עיניהם׃ 44N 1 10 ויביטו אחריו השמימה בעברו והנה שני אנשים לבושי בדים נצבים עליהם׃ 44N 1 11 ויאמרו אתם אנשי הגליל מה תעמדו פה ועיניכם השמימה ישוע זה אשר לקח מאתכם השמימה כן בוא יבוא כאשר ראיתם אתו עלה השמימה׃ 44N 1 12 ויפנו וילכו ירושלימה מן ההר הנקרא הר הזיתים והוא קרוב לירושלים דרך תחום שבת׃ 44N 1 13 ויבאו העירה ויעלו אל העליה אשר היו ישבים בה פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי פילפוס ותומא בר תלמי ומתי יעקב בן חלפי ושמעון הקנא ויהודה בן יעקב׃ 44N 1 14 כל אלה היו שקדים יחדו בלב אחד להתפלל ולהתחנן ועמהם הנשים ומרים אם ישוע וגם אחיו׃ 44N 1 15 ובימים האלה קם פטרוס בתוך התלמידים ומספר שמות הנקהלים יחד כמאה ועשרים ויאמר׃ 44N 1 16 אנשים אחים מן הצרך היה כי ימלא הכתוב ההוא אשר דבר מקדם רוח הקדש בפי דוד על יהודה אשר היה מוליך את תפשי ישוע׃ 44N 1 17 כי היה נמנה אתנו וזכה בגורל השרות הזה׃ 44N 1 18 והנה הוא קנה לו שדה במחיר הרשעה ויפל על פניו ארצה ויבקע בתוך וישפכו כל מעיו׃ 44N 1 19 וגם נודעה זאת לכל ישבי ירושלים ויקרא בשפתם לשדה ההוא חקל דמא הוא שדה הדם׃ 44N 1 20 כי כתוב בספר תהלים תהי טירתו נשמה ואל יהי בה ישב ופקדתו יקח אחר׃ 44N 1 21 ועל כן מן הצרך כי מן האנשים האלה אשר התהלכו אתנו כל ימי היות אדנינו ישוע יוצא ובא לפנינו׃ 44N 1 22 החל מטבילת יוחנן עד יום הלקחו מאתנו כי אחד מהם יהיה לעד עמנו על קומו מן המתים׃ 44N 1 23 ויעמידו שנים את יוסף הנקרא בר שבא והוא מכנה יוסטוס ואת מתיה׃ 44N 1 24 ויתפללו ויאמרו אתה אדני היודע כל הלבבות הראה נא מן השנים האלה את האחד אשר בחרת בו׃ 44N 1 25 לקחת את גורל השרות הזה והשליחות אשר סר ממנה יהודה להלך אל מקומו׃ 44N 1 26 ויפילו גורלות ויפל הגורל על מתיה ויספח אל עשתי עשר השליחים׃ 44N 2 1 וביום מלאת שבעת השבעות ויתאספו כלם לב אחד׃ 44N 2 2 ויהי פתאם קול רעש מן השמים כקול רוח סערה וימלא את כל הבית אשר ישבו בו׃ 44N 2 3 ותראינה אליהם לשנות נחלקות ומראיהן כאש ותנוחינה אחת אחת על כל אחד מהם׃ 44N 2 4 וימלאו כלם רוח הקדש ויחלו לדבר בלשנות אחרות כאשר נתנם הרוח להטיף׃ 44N 2 5 ובירושלים שכנו יהודים אנשי חסד מכל גוי וגוי אשר תחת השמים׃ 44N 2 6 ויהי בהיות קול הרעש ההוא ויקבצו עם רב ויהיו נבכים כי איש איש שמע אתם מדברים בשפת עמו׃ 44N 2 7 וישתוממו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו הנה כל אלה המדברים הלא גלילים המה׃ 44N 2 8 ואיך אנחנו שמעים אתם איש כשפת ארץ מולדתנו׃ 44N 2 9 פרתיים ומדים ועילמים וישבי ארם נהרים יהודה וקפודקיה פנטוס ואסיא׃ 44N 2 10 פרוגיא ופמפוליא מצרים וחבל לוב אשר על יד קוריני והבאים מרומי גם יהודים גם גרים׃ 44N 2 11 כרתים וערבים הנה אנחנו שמעים אתם מספרים בלשנותינו גדלות האלהים׃ 44N 2 12 וישתוממו כלם ויבהלו ויאמרו איש אל אחיו מה תהיה זאת׃ 44N 2 13 ואחרים לעגו ויאמרו כי מלאי עסיס המה׃ 44N 2 14 אז יעמד פטרוס ועשתי העשר עמו וישא את קולו וידבר אליהם אנשי יהודה וישבי ירושלים כלכם זאת תודע לכם והאזינו אל דברי׃ 44N 2 15 כי אלה לא שכורים המה כאשר חשבתם כי שעה שלישית ביום עתה׃ 44N 2 16 אבל זה הוא האמור על ידי יואל הנביא׃ 44N 2 17 והיה באחרית הימים נאם אלהים אשפך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנתיכם ובחוריכם חזינות יראו וזקניכם חלמות יחלמון׃ 44N 2 18 וגם על עבדי ועל שפחותי בימים ההמה אשפך את רוחי ונבאו׃ 44N 2 19 ונתתי מופתים בשמים ממעל ואתות בארץ מתחת דם ואש ותימרות עשן׃ 44N 2 20 השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא׃ 44N 2 21 והיה כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃ 44N 2 22 אנשי ישראל שמעו הדברים האלה ישוע הנצרי האיש אשר נאמן לכם מאת האלהים בגבורות ובמופתים ובאתות אשר האלהים עשה על ידו בתוככם כאשר ידעתם גם אתם׃ 44N 2 23 אתו הנמסר על פי עצת האלהים הנחרצה וידיעתו מקום לקחתם ובידי רשעים הוקעתם והרגתם אתו׃ 44N 2 24 והאלהים הקימו מן המתים בהתיר את חבלי המות באשר נמנע מן המות לעצר אתו׃ 44N 2 25 כי דוד אמר עליו שויתי יהוה לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט׃ 44N 2 26 לכן שמח לבי ויגל כבודי אף בשרי ישכן לבטח׃ 44N 2 27 כי לא תעזב נפשי לשאול לא תתן חסידך לראות שחת׃ 44N 2 28 תודיעני ארחות חיים שבע שמחות את פניך׃ 44N 2 29 אנשים אחים הניחו לי ואדברה באזני כלכם על דוד אבינו אשר גם מת גם נקבר וקבורתו אתנו היא עד היום הזה׃ 44N 2 30 והוא בהיותו נביא ומדעתו את השבועה אשר נשבע לו האלהים להקים את המשיח כפי הבשר מפרי חלציו להושיבו על כסאו׃ 44N 2 31 לכן בחזותו מראש דבר על תקומת המשיח כי לא נעזבה נפשו לשאול וגם בשרו לא ראה שחת׃ 44N 2 32 את ישוע זה הקים אלהים מן המתים ואנחנו כלנו עדיו׃ 44N 2 33 ועתה אחרי הנשאו בימין האלהים לקח מאת האב את הבטחת רוח הקדש וישפך את אשר אתם ראים ושמעים׃ 44N 2 34 כי דוד לא עלה השמימה והנה הוא אמר נאם יהוה לאדני שב לימיני׃ 44N 2 35 עד אשית איביך הדם לרגליך׃ 44N 2 36 לכן ידע נא בית ישראל כלו כי לאדון ולמשיח שמו האלהים את ישוע זה אשר צלבתם׃ 44N 2 37 ויהי כשמעם התעצבו אל לבם ויאמרו אל פטרוס ואל שאר השליחים אנשים אחים מה עלינו לעשות׃ 44N 2 38 ויאמר פטרוס אליהם שובו מדרכיכם והטבלו כל איש מכם על שם ישוע המשיח לסליחת חטאיכם וקבלתם את מתנת רוח הקדש׃ 44N 2 39 כי לכם ההבטחה ולבניכם ולכל הרחוקים לכל אשר קרא יהוה אלהינו׃ 44N 2 40 ויעד עוד בהם באמרים אחרים הרבה ויזהר אתם לאמר המלטו נא מדור תהפכות הזה׃ 44N 2 41 ויקבלו את דברו בשמחה ויטבלו וביום ההוא נוספו כשלשת אלפי נפש׃ 44N 2 42 ויהיו שקדים על תורת השליחים ועל ההתחברות ועל בציעת הלחם ועל התפלה׃ 44N 2 43 ותפל אימה על כל נפש ומופתים רבים ואתות נעשו על ידי השליחים בירושלים׃ 44N 2 44 וכל המאמינים התאחדו יחד ויהי להם הכל בשתפות׃ 44N 2 45 ואת אחזתם ואת רכושם מכרו ויחלקו אתם לכלם לאיש איש די מחסורו׃ 44N 2 46 ויום יום היו שקדים במקדש לב אחד ויבצעו את הלחם בבית בבית׃ 44N 2 47 ויאכלו מזונם בגילה ובתם לבב וישבחו את האלהים וימצאו חן בעיני כל העם והאדון הוסיף יום יום על העדה את הנושעים׃ 44N 3 1 ופטרוס ויוחנן עלים יחדו אל המקדש לעת התפלה בשעה התשיעית׃ 44N 3 2 ואיש אחד פסח מבטן אמו מובא שמה אשר יושיבהו יום יום שער המקדש הנקרא שער המהדר לשאל מתנות מאת באי המקדש׃ 44N 3 3 ויהי כראותו את פטרוס ואת יוחנן באים אל המקדש ויבקש לקחת מאתם צדקה׃ 44N 3 4 ויסתכל בו פטרוס וגם יוחנן ויאמר אליו הביטה אלינו׃ 44N 3 5 וישם פניו אליהם בקותו לקחת מאתם דבר׃ 44N 3 6 ויאמר פטרוס כסף וזהב אין לי אבל את אשר בידי אתננו לך בשם ישוע המשיח הנצרי קום התהלך׃ 44N 3 7 ויאחז ביד ימינו ויקם אותו ויתחזקו פתאם רגליו וקרסליו׃ 44N 3 8 ויקפץ ויתהלך ויבא אתם אל המקדש מתהלך ומרקד ומשבח את האלהים׃ 44N 3 9 ויראהו כל העם מתהלך ומשבח את האלהים׃ 44N 3 10 ויכירו אותו כי הוא אשר היה ישב לשאל צדקה בשער המקדש המהדר וימלאו שמה ושממון על הנעשה לו׃ 44N 3 11 ויהי הוא מחזיק בפטרוס וביוחנן וירץ אליהם כל העם אל האולם הנקרא אולם של שלמה וישתוממו׃ 44N 3 12 וירא פטרוס ויען ויאמר אל העם אנשי ישראל מה אתם תמהים על זאת ומה תסתכלו בנו כאלו אנחנו בכחנו ובחסידותנו שמנו את זה מתהלך׃ 44N 3 13 אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב אלהי אבותינו הוא פאר את עבדו ישוע אשר אתם מסרתם אותו וכחשתם בו בפני פילטוס כשהיה דן לפטרו׃ 44N 3 14 אבל אתם כחשתם בקדוש ובצדיק ובקשתם כי יחן לכם איש רצח׃ 44N 3 15 ואת שר החיים הרגתם אשר האלהים הקימו מן המתים ואנחנו עדיו׃ 44N 3 16 ולמען אמונת שמו חזק שמו את האיש הזה אשר אתם ראים ומכירים אתו והאמונה אשר לנו על ידו היא העלתה לו את הארכה הזאת לעיני כלכם׃ 44N 3 17 ועתה אחי ידע אני כי בבלי דעת עשיתם גם אתם גם ראשיכם׃ 44N 3 18 והאלהים ככה מלא את אשר הגיד מקדם בפי כל נביאיו כי יענה המשיח׃ 44N 3 19 לכן הנחמו ושובו וימחו חטאיכם׃ 44N 3 20 למען אשר יבאו ימי רוחה מלפני יהוה וישלח את אשר בשרו לכם מקדם את ישוע המשיח׃ 44N 3 21 אשר צריך כי יקבלהו השמים עד ימי שוב כל הדברים לתקונם אשר דבר עליהם האלהים בפי נביאיו הקדושים מימי עולם׃ 44N 3 22 הן משה אמר אל אבותינו נביא יקים לכם יהוה אלהיכם מקרב אחיכם כמני אליו תשמעון ככל אשר ידבר אליכם׃ 44N 3 23 והיה כל הנפש אשר לא תשמע אל הנביא ההוא ונכרתה מעמיה׃ 44N 3 24 וגם כל הנביאים משמואל ואשר נבאו אחריו כלם הגידו מראש את הימים האלה׃ 44N 3 25 אתם בני הנביאים ובני הברית אשר כרת האלהים עם אבותינו באמרו אל אברהם ונברכו בזרעך כל משפחות האדמה׃ 44N 3 26 לכם בראשונה העמיד האלהים את עבדו ישוע וישלחהו לברך אתכם בשובכם כל איש מרע מעלליכם׃ 44N 4 1 ויהי בדברם אל העם ויקומו עליהם הכהנים ונגיד בית המקדש והצדוקים׃ 44N 4 2 כי חרה להם על אשר למדו את העם והגידו בישוע את תחית המתים׃ 44N 4 3 וישלחו בהם את ידיהם וישימום במשמר עד למחר כי כבר בא הערב׃ 44N 4 4 ורבים מהשמעים את הדבר האמינו ויהי מספר האנשים כחמשת אלפים׃ 44N 4 5 ויהי ממחרת ויקהלו שריהם ראשיהם וזקניהם וסופריהם ירושלים׃ 44N 4 6 וחנן הכהן הגדול וקיפא ויוחנן ואלכסנדרוס וכל אשר ממשפחת הכהן הגדול׃ 44N 4 7 ויעמידו אתם בתוך וישאלום באי זה כח ובאי זה שם עשיתם זאת׃ 44N 4 8 וימלא פטרוס רוח הקדש ויאמר אליהם אתם ראשי העם וזקני ישראל׃ 44N 4 9 אם אנחנו נחקרים היום על הטובה אשר עשינו לאיש חולה ושאלתם במה זה נושע׃ 44N 4 10 יודע לכלכם ולכל עם ישראל כי בשם ישוע המשיח הנצרי אשר צלבתם אותו ואשר האלהים הקימו מן המתים כי בשמו עמד זה לפניכם בריא׃ 44N 4 11 והוא האבן אשר מאסתם אתם הבונים ותהי לראש פנה׃ 44N 4 12 ואין הישועה באחר ואין תחת השמים שם אחר הנתן לבני אדם אשר בו נושע׃ 44N 4 13 ויהי כאשר ראו את בטחון לב של פטרוס ויוחנן והבינו כי הדיוטים ולא בעלי חכמה המה ויתמהו עליהם ויכירום כי התהלכו עם ישוע׃ 44N 4 14 ובראותם את האיש הנרפא עמד אצלם לא מצאו לדבר נגדם דבר׃ 44N 4 15 ויצוו אתם לצאת חוצה מן הסנהדרין ויתיעצו יחדו׃ 44N 4 16 ויאמרו מה נעשה לאנשים האלה הנה אות גלוי נעשה על ידיהם וגם מפרסם לכל ישבי ירושלים ולא נוכל לכחש בו׃ 44N 4 17 אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרץ נזהירה אתם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה׃ 44N 4 18 ויקראו אתם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע׃ 44N 4 19 ויענו פטרוס ויוחנן ויאמרו אליהם הנכון הוא לפני האלהים שמע לכם יתר משמע לאלהים שפטו אתם׃ 44N 4 20 כי לא נוכל אנחנו לחדל מדבר את אשר ראינו ושמענו׃ 44N 4 21 ויוסיפו לגער בם ויפטרו אתם באשר לא מצאו דבר לענוש אתם מפני העם כי כלם מהללים את האלהים על הנעשה׃ 44N 4 22 כי בן ארבעים שנה ומעלה היה האיש ההוא אשר נעשה עמו אות הרפואה הזאת׃ 44N 4 23 ואחרי הפטרם באו אל אחיהם ויספרו להם את אשר אמרו אליהם הכהנים הגדולים והזקנים׃ 44N 4 24 ויהי כאשר שמעו את זאת וישאו את קולם בלב אחד לאלהים ויאמרו אדני אתה האל העשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃ 44N 4 25 אשר אמרת בפי עבדך דוד למה רגשו גוים ולאמים יהגו ריק׃ 44N 4 26 יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדו יחד על יהוה ועל משיחו׃ 44N 4 27 כי אמנם נוסדו הורדוס ופנטיוס פילטוס עם הגוים ולאמי ישראל על ישוע עבדך הקדוש אשר משחת׃ 44N 4 28 לעשות את אשר ידך ועצתך מקדם גזרה להיות׃ 44N 4 29 ועתה אדני ראה את גערתם ותן לעבדיך לדבר את דברך בכל בטחון לבם׃ 44N 4 30 בנטתך את ידך למרפא ולתת אתות ומופתים בשם ישוע עבדך הקדוש׃ 44N 4 31 ויהי כאשר התפללו וינע המקום אשר היו נקהלים שם וימלאו כלם רוח הקדש וידברו את דבר האלהים בבטחון לבב׃ 44N 4 32 וקהל המאמינים היה להם לב אחד ונפש אחת ואין איש מהם אומר על אשר בידו לי הוא כי הכל היה להם בשתפות׃ 44N 4 33 ובגבורה גדולה יעידו השליחים על תקומת האדון ישוע וחסד גדול נמשך לכלם׃ 44N 4 34 כי לא היה בהם חסר דבר כי כל בעלי שדות ובתים מכרו אתם ויביאו את כסף מחירם׃ 44N 4 35 וישימהו לרגלי השליחים ויתן לכל איש ואיש די מחסרו׃ 44N 4 36 ויוסף אשר כנוהו השליחים בשם בר נבא פרושו בן הנחמה איש לוי אשר נולד בארץ כתים׃ 44N 4 37 גם לו היה שדה וימכרהו ויבא את הכסף וישימהו לרגלי השליחים׃ 44N 5 1 ואיש אחד ושמו חנניה עם אשתו שפירה מכר את אחזתו׃ 44N 5 2 ויקח מן המחיר ויסתירהו ואשתו ידעת גם היא וחלק אחד הביא וישם לרגלי השליחים׃ 44N 5 3 ויאמר פטרוס חנניה למה זה מלא השטן את לבבך לשקר ברוח הקדש ולהסתיר ממחיר השדה׃ 44N 5 4 הלא שלך היה טרם המכרו וגם אחרי נמכר היה בידך ולמה שמת על לבבך הדבר הזה לא שקרת בבני אדם כי אם באלהים׃ 44N 5 5 וכשמע חנניה את הדברים האלה נפל ארצה ויגוע ותהי יראה גדולה על כל השמעים׃ 44N 5 6 ויקומו הצעירים ויאספו אתו וישאהו החוצה ויקברהו׃ 44N 5 7 ויהי כמשלש שעות ותבא אשתו והיא לא ידעה את הנעשה׃ 44N 5 8 ויען פטרוס ויאמר אליה אמרי לי הבמחיר הזה מכרתם את השדה ותאמר כן במחיר הזה׃ 44N 5 9 ויאמר פטרוס אליה למה זה נועדתם לנסות את רוח יהוה הנה בפתח רגלי המקברים את אישך ונשאו אתך החוצה׃ 44N 5 10 ותפל פתאם לרגליו ותגוע והבחורים באו והנה מתה וישאוה החוצה ויקברוה אצל אישה׃ 44N 5 11 ותהי יראה גדולה על כל הקהל ועל כל השמעים את אלה׃ 44N 5 12 ויעשו אתות ומופתים רבים בקרב העם על ידי השליחים וכלם נאספו לב אחד באולם של שלמה׃ 44N 5 13 ומן האחרים אין איש אשר מלאו לבו לחלות עליהם אך הוקיר אתם העם׃ 44N 5 14 אבל נספחו עוד יתר מאמינים אל האדון אנשים ונשים הרבה מאד׃ 44N 5 15 עד כי נשאו את החולים אל הרחבות וישימום על מטות ומשכבות למען אשר ילך פטרוס ונפל אך צלו על אחד מהם׃ 44N 5 16 וגם המון עם הערים אשר מסביב נקבצו ירושלים מביאים את החולים ואת הנלחצים מרוחות טמאות וירפאו כלם׃ 44N 5 17 ויקם הכהן הגדול וכל אשר אתו והם אנשי כת הצדוקים וימלאו קנאה׃ 44N 5 18 וישלחו יד בשליחים ויתנום במשמר העיר׃ 44N 5 19 ויהי בלילה ויפתח מלאך יהוה את דלתי בית הכלא ויוציאם לאמר׃ 44N 5 20 לכו והתיצבו במקדש ודברו אל העם את כל דברי החיים האלה׃ 44N 5 21 והם כשמעם את זאת באו אל המקדש בהית הבקר וילמדו שם ויבא הכהן הגדול ואשר אתו ויקראו אל הסנהדרין ואל כל זקני בני ישראל וישלחו אל בית האסורים להביא אתם׃ 44N 5 22 וילכו המשרתים ולא מצאום בבית הכלא וישובו ויגידו לאמר׃ 44N 5 23 את בית האסורים מצאנו סגור ומסגר והשמרים עמדים על הדלתות וכאשר פתחנו לא נמצא בו אדם׃ 44N 5 24 ויהי כשמע הכהן ונגיד המקדש וראשי הכהנים את הדברים האלה ויבהלו עליהם ויאמרו איך יפל הדבר הזה׃ 44N 5 25 ואיש אחד בא ויגד להם לאמר הנה האנשים אשר שמתם במשמר עמדים הם במקדש ומלמדים את העם׃ 44N 5 26 וילך שמה הנגיד עם משרתיו ויקחם אך לא בחזקה כי יראו מפני העם פן יסקלו׃ 44N 5 27 ויביאו אתם ויעמידום לפני הסנהדרין וישאלם הכהן הגדול לאמר׃ 44N 5 28 הלא צוה צוינו עליכם לבלתי למד בשם הזה והנה מלאתם את ירושלים תורתכם ותחפצו להביא עלינו את דמי האיש הזה׃ 44N 5 29 ויען פטרוס והשליחים ויאמרו הלא עלינו להקשיב בקול אלהים מהקשיב בקול בני אדם׃ 44N 5 30 אלהי אבותינו הקים את ישוע אשר שלחתם ידכם בו ותתלו אותו על העץ׃ 44N 5 31 את זה נשא האלהים בימינו לשר ולמושיע לתת תשובה לישראל וסליחת החטאים׃ 44N 5 32 ואנחנו עדיו על אלה וגם רוח הקדש אשר נתן אותו האלהים לשמעים בקולו׃ 44N 5 33 ויהי כשמעם ויתרגזו ויתיעצו להרוג אתם׃ 44N 5 34 ויקם בתוך הסנהדרין אחד מן הפרושים גמליאל שמו והוא מורה התורה מכבד בעיני כל העם ויצו להוציא את השליחים החוצה לזמן מעט׃ 44N 5 35 ויאמר אליהם אנשי ישראל השמרו לכם מפני האנשים האלה במה שאתם עשים להם׃ 44N 5 36 כי לפני הימים האלה קם תודס ויתן את נפשו כאחד הגדולים וידבקו בו כארבע מאות איש ויהרג וכל אשר שמעו אליו התפרדו ויהיו לאין׃ 44N 5 37 ואחר כן קם יהודה הגלילי בימי הספר ויסת אחריו עם רב וגם הוא נהרג וכל אשר שמעו אליו נפצו׃ 44N 5 38 ועתה אני אמר אליכם חדלו לכם מן האנשים האלה והניחו להם כי העצה והפעלה הזאת אם מאת אדם היא תפר׃ 44N 5 39 ואם מאת האלהים היא לא תוכלו להפר אתה פן תמצאו נלחמים את האלהים׃ 44N 5 40 וישמעו אליו ויקראו את השליחים וילקו אתם ויצוו אשר לא ידברו בשם ישוע ויפטרו אותם׃ 44N 5 41 ויצאו שמחים מלפני הסנהדרין על כי זכו לשאת על שמו כלמה׃ 44N 5 42 וכל היום לא חדלו ללמד במקדש ובבתים ולבשר את בשורת ישוע המשיח׃ 44N 6 1 בימים ההם כאשר רבו התלמידים היתה תלונת היונים על העבריים על אשר העלימו עיניהם מאלמנותיהם לבלתי תת להן יום יום את ארוחתן׃ 44N 6 2 ויקראו שנים העשר את המון התלמידים ויאמרו לא נאוה לנו כי נעזב את דבר האלהים ונשמש את השלחנות׃ 44N 6 3 לכן אחי ברו לכם שבעה אנשים מקרבכם אשר שם טוב להם ומלאים רוח הקדש וחכמה ונפקידם על הענין הזה׃ 44N 6 4 ואנחנו נשקד על התפלה ועל שמוש הדבר׃ 44N 6 5 וייטב הדבר לפני כל ההמון ויבחרו את אסטפנוס איש מלא אמונה ורוח הקדש ואת פילפוס ואת פרוכורוס ואת ניקנור ואת טימון ואת פרמנס ואת ניקלס גר אנטיוכיא׃ 44N 6 6 את אלה העמידו לפני השליחים ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם׃ 44N 6 7 ויהי דבר האלהים הולך וגדל וירב מספר התלמידים בירושלים עד מאד וגם המון רב מן הכהנים נכנעו אל האמונה׃ 44N 6 8 ואסטפנוס מלא אמונה וגבורה ויעש אתות ומופתים גדולים בקרב העם׃ 44N 6 9 ויקומו אנשים מבית הכנסת הנקרא על שם הליברטינים ושל קורינים ואלכסנדריים ומן בני קיליקיא ואסיא ויתוכחו עם אסטפנוס׃ 44N 6 10 ולא יכלו עמד לנגד החכמה והרוח אשר דבר בו׃ 44N 6 11 ויסיתו בו אנשים אמרים שמענו אתו מדבר גדופים במשה ובאלהים׃ 44N 6 12 ויעוררו את העם ואת הזקנים והסופרים ויקומו עליו ויחטפהו ויביאהו לפני הסנהדרין׃ 44N 6 13 ויעמידו עדי שקר אשר אמרו האיש הזה איננו חדל מהטיח דברים נגד מקום הקדש הזה ונגד התורה׃ 44N 6 14 כי שמענהו אמר זה ישוע הנצרי יתץ את המקום הזה וישנה את החקים אשר מסר לנו משה׃ 44N 6 15 ויסתכלו בו כל הישבים בסנהדרין ויראו את פניו כפני מלאך אלהים׃ 44N 7 1 ויאמר הכהן הגדול האמת הוא אשר דברו׃ 44N 7 2 ויען ויאמר אנשים אחים ואבות שמעו אלהי הכבוד נראה אל אברהם אבינו בהיותו בארם נהרים לפני שבתו בחרן׃ 44N 7 3 ויאמר אליו לך לך מארצך וממולדתך ובא אל הארץ אשר אראך׃ 44N 7 4 ויצא מארץ כשדים וישב בחרן ואחרי מות אביו העביר אתו משם אל הארץ הזאת אשר אתם ישבים בה עתה׃ 44N 7 5 ולא נתן לו נחלה בה אף לא מדרך כף רגל ויבטח לתתה לאחזה לו ולזרעו אחריו ועוד לא היה לו בן׃ 44N 7 6 ויאמר לו אלהים כי גר יהיה זרעו בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה׃ 44N 7 7 וגם את הגוי אשר יעבדו דן אנכי אמר אלהים ואחרי כן יצאו ויעבדוני במקום הזה׃ 44N 7 8 ויתן לו את ברית המילה ובכן הוליד את יצחק וימל אתו ביום השמיני ויצחק הוליד את יעקב ויעקב הוליד את שנים עשר האבות׃ 44N 7 9 ויקנאו האבות ביוסף וימכרו אותו מצרימה ואלהים היה עמו׃ 44N 7 10 ויצילהו מכל צרותיו ויתן לו חן וחכמה לפני פרעה מלך מצרים וישימהו שליט על מצרים ועל כל ביתו׃ 44N 7 11 ויהי רעב על כל ארץ מצרים וכנען וצרה גדולה ואבותינו לא מצאו אכל׃ 44N 7 12 וישמע יעקב כי יש שבר במצרים וישלח שמה את אבותינו בפעם הראשונה׃ 44N 7 13 ובפעם השנית התודע יוסף אל אחיו ומולדת יוסף נגלתה לפרעה׃ 44N 7 14 וישלח יוסף ויקרא ליעקב אביו ולכל משפחתו בשבעים וחמש נפש׃ 44N 7 15 וירד יעקב מצרימה וימת הוא ואבותינו׃ 44N 7 16 ויובאו שכמה ויושמו בקבר אשר קנה אברהם בכספו מיד בני חמור אבי שכם׃ 44N 7 17 ויהי כאשר קרבה עת ההבטחה אשר נשבע אלהים לאברהם ויגדל העם וירב במצרים׃ 44N 7 18 עד כי קם מלך אחר אשר לא ידע את יוסף׃ 44N 7 19 וזה התחכם למשפחתנו וירע לאבותינו ויצו אתם להשליך את עלליהם אל פני השדה לבלתי החיותם׃ 44N 7 20 בעת ההיא נולד משה ויהי טוב לאלהים ויהי אמון בבית אביו שלשה ירחים׃ 44N 7 21 וכאשר השלך אספה אתו בת פרעה ותגדלהו לה לבן׃ 44N 7 22 וילמד משה בכל חכמת מצרים ויהי גבור בדברים ובמעשים׃ 44N 7 23 ובמלאת לו ארבעים שנה עלה על לבו לפקד את אחיו בני ישראל׃ 44N 7 24 וירא איש אחד מעשק חנם ויושע לו ויקם נקמת המכה בהכותו את המצרי׃ 44N 7 25 ויחשב בלבבו כי יבינו אחיו אשר על ידו יתן האלהים להם תשועה והם לא הבינו׃ 44N 7 26 ויהי ביום השני ויבא בתוכם והם נצים ויבקש לעשות שלום ביניהם לאמר אנשים אחים אתם ולמה תעשקו איש את אחיו׃ 44N 7 27 והעשק את רעהו הדפו לאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו׃ 44N 7 28 הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת אתמל את המצרי׃ 44N 7 29 ויברח משה על הדבר הזה ויהי גר בארץ מדין ויולד שם שני בנים׃ 44N 7 30 ובמלאת ארבעים שנה נראה אליו מלאך יהוה במדבר הר סיני בלבת אש מתוך הסנה׃ 44N 7 31 וירא משה ויתמה על המראה ובסורו לראות ויהי קול יהוה אליו׃ 44N 7 32 אנכי אלהי אבותיך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויחרד משה ויירא מהביט׃ 44N 7 33 ויאמר אליו יהוה של נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קדש הוא׃ 44N 7 34 ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת נאקתם שמעתי וארד להצילם ועתה לכה ואשלחך מצרימה׃ 44N 7 35 הוא משה אשר כחשו בו לאמר מי שמך לשר ושפט אתו שלח האלהים לשר וגאל ביד המלאך הנראה אליו בסנה׃ 44N 7 36 והוא הוציאם ויעש אתות ומפתים בארץ מצרים ובים סוף ובמדבר ארבעים שנה׃ 44N 7 37 הוא משה אשר אמר אל בני ישראל נביא מקרב אחיכם כמני יקים לכם יהוה אלהיכם אליו תשמעון׃ 44N 7 38 הוא אשר היה בקהל במדבר עם המלאך הדבר אליו בהר סיני ועם אבותינו ואשר קבל דברים חיים לתת לנו׃ 44N 7 39 הוא אשר אבותינו לא אבו לשמע לו כי אם מאסו אתו ולבבם פנה מצרימה׃ 44N 7 40 ויאמרו אל אהרן עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה היה לו׃ 44N 7 41 ויעשו עגל בימים ההם ויזבחו זבחים לאליל וישמחו במעשה ידיהם׃ 44N 7 42 ויפן מהם האלהים ויתנם לעבד את צבא השמים כאשר כתוב בספר הנביאים הזבחים ומנחה הגשתם לי במדבר ארבעים שנה בית ישראל׃ 44N 7 43 ונשאתם את סכת מלכם ואת כוכב אלהיכם רמפן הצלמים אשר עשיתם להשתחות להם והגליתי אתכם מהלאה לבבל׃ 44N 7 44 משכן העדות היה לאבותינו במדבר כאשר צוה המדבר אל משה לעשות אתו כתבנית אשר ראה׃ 44N 7 45 ואבותינו לקחהו וגם הביאהו אתם הם ויהושע ברשתם את ארצות הגוים אשר גרש אתם אלהים מפני אבותינו עד ימי דוד׃ 44N 7 46 והוא מצא חן בעיני אלהים וישאל למצא משכנות לאלהי יעקב׃ 44N 7 47 ושלמה בנה לו בית׃ 44N 7 48 אבל העליון לא ישכן בהיכלות מעשי ידים כאשר אמר הנביא׃ 44N 7 49 השמים כסאי והארץ הדם רגלי אי זה בית אשר תבנו לי אמר יהוה ואי זה מקום מנוחתי׃ 44N 7 50 הלא את כל אלה ידי עשתה׃ 44N 7 51 קשי ערף וערלי לב ואזנים ממרים הייתם תמיד ברוח הקדש כאבותיכם גם אתם׃ 44N 7 52 מי מהנביאים אשר לא רדפוהו אבותיכם אף המיתו את המבשרים מקדם ביאת הצדיק אשר עתה הייתם אתם מוסריו ומרצחיו׃ 44N 7 53 אתם אשר קבלתם את התורה על ידי מלאכות המלאכים ולא שמרתם אותה׃ 44N 7 54 ויהי כשמעם את אלה התרגזו בלבבם ויחרקו עליו שניהם׃ 44N 7 55 והוא מלא רוח הקדש ויבט השמימה וירא את כבוד אלהים ואת ישוע נצב לימין האלהים׃ 44N 7 56 ויאמר הנני ראה את השמים נפתחים ואת בן האדם נצב לימין האלהים׃ 44N 7 57 ויצעקו בקול גדול ויאטמו את אזניהם ויתנפלו עליו כלם יחד׃ 44N 7 58 וידחפהו חוצה לעיר ויסקלו אתו באבנים והעדים פשטו את בגדיהם לרגלי בחור אחד ושמו שאול׃ 44N 7 59 ויסקלו את אסטפנוס והוא משוע ואמר אדני ישוע קבל את רוחי׃ 44N 7 60 ויכרע על ברכיו ויצעק בקול גדול יהוה אל תשמר להם את החטא הזה ויהי אחרי דברו כדבר הזה ויישן׃ 44N 8 1 ושאול גם הוא היה רצה בהרגתו ותהי ביום ההוא רדיפה גדולה על הקהלה אשר בירושלים ויפצו כלם בערי יהודה ושמרון לבד מן השליחים׃ 44N 8 2 וישאו אנשים חסידים את אסטפנוס ויקברהו ויספדו עליו מספד גדול׃ 44N 8 3 ושאול החריב את הקהלה וישוטט בבתים ויסחב משם אנשים ונשים ויסגירם לכלא׃ 44N 8 4 והנפוצים עברו בארץ ויבשרו את הדבר׃ 44N 8 5 ופילפוס ירד אל עיר שמרון ויכרז להם את המשיח׃ 44N 8 6 ויקשב המון העם בלב אחד אל אמרי פילפוס בשמעם ובראותם את האתות אשר עשה׃ 44N 8 7 כי רבים היו אחוזי רוחות הטמאה והרוחות יצאו מהם צעקות בקול גדול ורבים נכי אברים ופסחים וירפאו׃ 44N 8 8 ותהי שמחה גדולה בעיר ההיא׃ 44N 8 9 ואיש אחד ושמו שמעון היה מלפנים בעיר מכשף ומשמים את עם שמרון באמרו על נפשו כי גדול הוא׃ 44N 8 10 ויקשיבו אליו מקטנם ועד גדולם לאמר זה הוא גבורת האלהים הגדולה׃ 44N 8 11 ויקשיבו אליו על היותו משמים אותם בכשפיו ימים רבים׃ 44N 8 12 ויהי כאשר האמינו לפילפוס בבשרו את מלכות האלהים ואת שם ישוע המשיח ויטבלו אנשים ונשים׃ 44N 8 13 ויאמן שמעון גם הוא ויטבל וידבק בפילפוס וירא את האתות והמפתים הגדלים אשר נעשו וישתומם׃ 44N 8 14 וישמעו השליחים אשר בירושלים כי קבלה שמרון את דבר האלהים וישלחו אליהם את פטרוס ואת יוחנן׃ 44N 8 15 וירדו שמה ויתפללו בעדם אשר יקבלו את רוח הקדש׃ 44N 8 16 כי הרוח לא צלחה עד עתה על אחד מהם והם רק נטבלים בשם האדון ישוע׃ 44N 8 17 ויסמכו את ידיהם עליהם ויקבלו את רוח הקדש׃ 44N 8 18 ויהי בראות שמעון כי בסמיכות ידי השליחים נתן רוח הקדש ויבא לפניהם כסף׃ 44N 8 19 ויאמר תנו נא גם לי את היכלת הזאת אשר יקבל את רוח הקדש כל אשר אשים עליו את ידי׃ 44N 8 20 ויאמר אליו פטרוס כספך יהי אתך לאבדון יען חשבת לקנות במחיר את מתת האלהים׃ 44N 8 21 אין לך חלק וגורל בדבר הזה כי לבבך איננו ישר לפני האלהים׃ 44N 8 22 ועתה שוב מרעתך זאת והתחנן אל האלהים אולי תסלח לך מזמת לבבך׃ 44N 8 23 כי ראה אנכי כי באת לידי מרורת רוש וחרצבות רשע׃ 44N 8 24 ויען שמעון ויאמר העתירו אתם בעדי אל יהוה לבלתי בוא עלי דבר מכל אשר אמריתם׃ 44N 8 25 והמה אחרי אשר העידה ודברו את דבר יהוה שבו ירושלים ויבשרו את הבשורה בכפרים רבים אשר לשמרונים׃ 44N 8 26 וידבר מלאך יהוה אל פילפוס לאמר קום לך הנגבה על הדרך הירדת מירושלים עזתה והיא חרבה׃ 44N 8 27 ויקם וילך והנה איש כושי והוא סריס ושליט לקנדק מלכת כוש וממנה על כל גנזיה אשר עלה אל ירושלים להשתחות׃ 44N 8 28 ויהי בשובו והוא ישב על מרכבתו וקרא בספר ישעיה הנביא׃ 44N 8 29 ויאמר הרוח אל פילפוס גשה והלוה על המרכבה הזאת׃ 44N 8 30 וירץ פילפוס אליה וישמע אתו קרא בספר ישעיה הנביא ויאמר הגם תבין את אשר אתה קורא׃ 44N 8 31 ויאמר ואיככה אוכל אם אין איש אשר יורני ויבקש מאת פילפוס לעלות ולשבת אצלו׃ 44N 8 32 וענין הכתוב אשר קרא זה הוא כשה לטבח יובל וכרחל לפני גוזזיה נאלמה ולא יפתח פיו׃ 44N 8 33 בעצר משפטו לקח ואת דורו מי ישוחח כי נגזרו מארץ חייו׃ 44N 8 34 ויען הסריס ויאמר אל פילפוס אשאלה ממך על מי הנביא מדבר את זאת על נפשו או על איש אחר׃ 44N 8 35 ויפתח פילפוס את פיו ויחל מן הכתוב הזה ויבשר אותו את ישוע׃ 44N 8 36 ויהי בעברם בדרך ויבאו אל מקום מים ויאמר הסריס הנה מים מה ימנעני מהטבל׃ 44N 8 37 ויאמר פילפוס אם מאמין אתה בכל לבבך מתר לך ויען ויאמר אני מאמין כי ישוע המשיח בן האלהים הוא׃ 44N 8 38 ויצו להעמיד את המרכבה וירדו שניהם אל תוך המים פילפוס והסריס ויטבל אותו׃ 44N 8 39 ויהי כי עלו מן המים וישא רוח יהוה את פילפוס ולא יסף הסריס לראותו כי הלך לדרכו שמח׃ 44N 8 40 ופילפוס נמצא באשדוד ויעבר ויבשר בכל הערים עד באו לקסרין׃ 44N 9 1 ושאול עודנו יפח זעם ורצח על תלמידי האדון ויבא אל הכהן הגדול׃ 44N 9 2 וישאל מאתו מכתבים לדמשק אל בתי הכנסיות למען אשר יאסר את אשר ימצא בדרך ההיא אנשים או נשים ויביאם ירושלים׃ 44N 9 3 ויהי הוא הלך וקרב לדמשק והנה פתאם נגה עליו מסביב אור מן השמים׃ 44N 9 4 ויפל ארצה וישמע קול מדבר אליו שאול שאול למה תרדפני׃ 44N 9 5 ויאמר מי אתה אדני ויאמר האדון אנכי ישוע אשר אתה רודף קשה לך לבעט בדרבנות׃ 44N 9 6 והוא חרד ונבעת ויאמר אדני מה תחפץ ואעשה ויען האדון קום לך העירה ויאמר לך את אשר עליך לעשות׃ 44N 9 7 והאנשים אשר הלכו אתו עמדו נאלמים כי שמעו את הקול ואיש לא הביטו׃ 44N 9 8 ויקם שאול מן הארץ ובפתחו את עיניו לא ראה איש ויחזיקו בידו ויוליכהו לדמשק׃ 44N 9 9 ויחשכו עיניו מראות שלשת ימים ולא אכל ולא שתה׃ 44N 9 10 ותלמיד אחד היה בדמשק חנניה שמו ויאמר אליו האדון במחזה חנניה ויאמר הנני אדני׃ 44N 9 11 ויאמר אליו האדון קום לך אל הרחוב הנקרא הישר ושאל בבית יהודה לאיש טרסי ושמו שאול כי הנה הוא מתפלל׃ 44N 9 12 וירא במחזה והנה איש ושמו חנניה בא החדרה ושם עליו את ידו למען ישוב ויראה׃ 44N 9 13 ויען חנניה ויאמר אדני שמעתי רבים מספרים על האיש הזה כמה רעות עשה לקדושיך בירושלים׃ 44N 9 14 וגם פה רשיון יש לו מאת ראשי הכהנים לאסר את כל הקראים בשמך׃ 44N 9 15 ויאמר אליו האדון לך כי כלי חפץ הוא לי לשאת את שמי לפני גוים ומלכים ולפני בני ישראל׃ 44N 9 16 כי אני אראהו כמה יש לו לסבל למען שמי׃ 44N 9 17 וילך חנניה ויבא הביתה וישם את ידיו עליו ויאמר שאול אחי האדון ישוע הנראה אליך בדרך אשר באת בה שלחני למען תשוב ותראה ותמלא רוח הקדש׃ 44N 9 18 וכרגע נפלו מעל עיניו כמו קשקשים וישב פתאם לראות ויקם ויטבל׃ 44N 9 19 ויאכל לחם ויחזק וישב שאול ימים אחדים עם התלמידים אשר בדמשק׃ 44N 9 20 וימהר ויקרא בבתי הכנסיות את המשיח לאמר כי הוא הוא בן האלהים׃ 44N 9 21 וישתוממו כל השמעים ויאמרו הלא זה הוא אשר האביד בירושלים את קראי השם הזה ולמען זאת בא הנה להביאם אסורים לפני ראשי הכהנים׃ 44N 9 22 ושאול היה הולך וחזק ויהם את היהודים ישבי דמשק בהוכיחו כי זה הוא המשיח׃ 44N 9 23 ויהי כי ארכו לו שם הימים ויועצו היהודים יחדו להמיתו׃ 44N 9 24 ויודע לשאול ארבם והמה שמרו את השערים יומם ולילה למען ימיתהו׃ 44N 9 25 ויקחו אתו התלמידים לילה ויורידהו בסל בעד החומה׃ 44N 9 26 ויהי כבוא שאול ירושלימה ויבקש להלות אל התלמידים וייראו כלם מפניו ולא האמינו כי תלמיד הוא׃ 44N 9 27 ויקח אתו בר נבא ויביאהו אל השליחים ויספר להם את אשר ראה בדרך את האדון וכי הוא דבר אליו ואיך בדמשק השמיע בבטחון את שם ישוע׃ 44N 9 28 ויהי אתם יוצא ובא בירושלים׃ 44N 9 29 ויקרא בבטחון בשם האדון ישוע וידבר ויתוכח גם עם היהודים היונים והם זממו להמיתו׃ 44N 9 30 וישמעו האחים ויורידו אתו לקסרין וישלחהו אל טרסוס׃ 44N 9 31 ויהי שלום לקהלות בכל מקמות יהודה והגליל ושמרון ותבנינה ותתהלכנה ביראת האדון ותרבינה בנחמת רוח הקדש׃ 44N 9 32 ויהי בסבב פטרוס בכל המקמות וירד גם אל הקדושים אשר ישבו בלד׃ 44N 9 33 וימצא שם איש שמו אניס והוא שכב על משכבו זה שמנה שנים והוא נכה אברים׃ 44N 9 34 ויאמר אליו פטרוס אניס רפאך ישוע המשיח קום הצע לך אתה ויקם פתאם׃ 44N 9 35 ויראו אותו כל ישבי לד והשרון ויפנו אל האדון׃ 44N 9 36 ותלמידה ביפו ושמה טביתא תרגומו צביה והיא מלאה מעשים טובים וצדקות אשר עשתה׃ 44N 9 37 ויהי בימים ההם ותחלה ותמת וירחצו אתה וישימוה בעליה׃ 44N 9 38 ולד קרובה היא ליפו וישמעו התלמידים כי פטרוס שם וישלחו אליו שני אנשים ויפצרו בו לבלתי העצל לעבר אליהם׃ 44N 9 39 ויקם פטרוס וילך אתם ובבאו העלהו אל העליה ותנשנה אליו כל האלמנות בוכיות ומראות לו את הכתנת ואת הבגדים אשר עשתה צביה בעודה עמהן׃ 44N 9 40 ויוצא פטרוס את כלם החוצה ויכרע על ברכיו ויתפלל ויפן אל גויתה ויאמר טביתא קומי ותפתח את עיניה ותרא את פטרוס ותתעודד׃ 44N 9 41 וישלח ידו ויקם אתה ויקרא את הקדושים ואת האלמנות ויעמד אתה חיה לפניהם׃ 44N 9 42 ויודע הדבר בכל יפו ויאמינו רבים באדון׃ 44N 9 43 ויואל לשבת ביפו ימים רבים עם בורסי אחד ושמו שמעון׃ 44N 10 1 ואיש היה בקסרין ושמו קרניליוס שר מאה מן הגדוד הנקרא האיטלקי׃ 44N 10 2 והוא חסיד וירא אלהים עם כל בני ביתו ועשה צדקות הרבה לעם ומתפלל תמיד לאלהים׃ 44N 10 3 ומחזה נראה אליו כשעה התשיעית ליום וירא מלאך אלהים בא אליו פנימה ואמר קרניליוס׃ 44N 10 4 ויבט אליו ויירא ויאמר מה זה אדני ויאמר אליו תפלותיך וצדקותיך עלו לזכרון לפני האלהים׃ 44N 10 5 ועתה שלח לך אנשים אל יפו והבא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃ 44N 10 6 הוא מתגורר עם בורסי אחד שמעון שמו אשר ביתו על יד הים הוא יאמר לך את אשר עליך לעשות׃ 44N 10 7 וילך לו המלאך הדבר אל קרניליוס ויקרא אל שנים מעבדי ביתו ואל איש מלחמה אחד ירא אלהים מן העמדים תמיד לפניו לשרתו׃ 44N 10 8 ויספר להם את כל הדברים וישלחם אל יפו׃ 44N 10 9 ויהי ממחרת והמה הלכים בדרך וקרבים לעיר ויעל פטרוס על הגג להתפלל כשעה הששית׃ 44N 10 10 והוא רעב ויתאו לטעם לחם ובהכינם לו נפלה תרדמה עליו׃ 44N 10 11 וירא את השמים נפתחים והנה כלי ירד אליו כדמות מטפחת בד גדולה ויורד בארבע כנפותיו על הארץ׃ 44N 10 12 ובתוכו מכל בהמת הארץ וחיה ורמש ועוף השמים׃ 44N 10 13 ויהי קול אליו לאמר קום פטרוס זבח ואכל׃ 44N 10 14 ויאמר פטרוס חלילה לי אדני כי מעולם לא אכלתי כל פגול וטמא׃ 44N 10 15 ויהי עוד קול אליו פעם שנית לאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃ 44N 10 16 וכן היה שלש פעמים והכלי שב והעלה השמימה׃ 44N 10 17 ויהי בהתפעם רוח פטרוס על המראה אשר ראה והנה האנשים השלוחים מאת קרניליוס שאלו לבית שמעון ויעמדו על הפתח׃ 44N 10 18 ויקראו וידרשו היש מתגורר שם שמעון המכנה פטרוס׃ 44N 10 19 ופטרוס עודנו חשב עם לבבו על המראה והרוח אמר אליו הנה שלשה אנשים מבקשים אותך׃ 44N 10 20 לכן קום רד ולכה נא אתם ואל תתמהמה כי אנכי שלחתים׃ 44N 10 21 וירד פטרוס אל האנשים הנשלחים אליו מאת קרניליוס ויאמר אנכי האיש אשר אתם מבקשים למה זה באתם הנה׃ 44N 10 22 ויאמרו קרניליוס שר מאה איש צדיק וירא אלהים ולו שם טוב בכל עם היהודים צוה על פי מלאך קדוש לקרא לך אל ביתו ולשמע דברים מפיך׃ 44N 10 23 ויקרא אתם אליו ויאספם הביתה ויהי ממחרת ויצא פטרוס אתם ומקצת האחים אשר ביפו הלכו עמו׃ 44N 10 24 ולמחרתו באו אל קסרין וקרניליוס מחכה להם ועמו בני משפחתו וקרוביו ומידעיו הנקהלים אליו׃ 44N 10 25 ויהי כבוא פטרוס ויצא קרניליוס לקראתו ויפל לרגליו וישתחו׃ 44N 10 26 ויקם אותו פטרוס ויאמר קום כי גם אני אנוש אנכי׃ 44N 10 27 וידבר אתו ויבא הביתה וימצא רבים נאספים שמה׃ 44N 10 28 ויאמר אליהם אתם ידעתם כי אסור הוא לאיש יהודי להלות ולקרב אל נכרי ואתי הורה אלהים לבלתי אמר חל או טמא על כל אדם׃ 44N 10 29 ובעבור זאת כאשר נקראתי לא נמנעתי מהלך ועתה אשאלכם מדוע קראתם לי׃ 44N 10 30 ויאמר קרניליוס זה ארבעה ימים הייתי צם עד השעה הזאת ובשעה התשיעית התפללתי בתוך ביתי והנה איש נצב לפני בלבוש זהר׃ 44N 10 31 ויאמר קרניליוס נשמעה תפלתך וצדקותיך היו לזכרון לפני האלהים׃ 44N 10 32 ועתה שלח אל יפו וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס מתגורר הוא בבית שמעון הבורסי על הים אשר בבואו ידבר לך׃ 44N 10 33 ואמהר ואשלח אליך ואתה היטבת לעשות אשר באת אלי והננו כלנו פה לפני האלהים לשמע את כל אשר צוית מאת יהוה׃ 44N 10 34 ויפתח פטרוס את פיו ויאמר עתה ידעתי באמת כי האלהים איננו נשא פנים׃ 44N 10 35 כי אם בכל עם ועם הירא אותו ועשה צדק רצוי הוא לפניו׃ 44N 10 36 וישלח את דברו לבני ישראל ויבשר את השלום על ידי ישוע המשיח והוא אדון הכל׃ 44N 10 37 אתם ידעתם את הדבר הנעשה בכל יהודה החל מן הגליל אחרי הטבילה אשר קרא אותה יוחנן׃ 44N 10 38 את אשר משח האלהים את ישוע הנצרי ברוח הקדש ובגבורה ויעבר בארץ עשה חסד ורפא את כל הנכבשים תחת יד השטן כי האלהים היה עמו׃ 44N 10 39 ואנחנו עדים על כל אשר עשה בארץ היהודים ובירושלים ואשר הרגהו בהוקיעם אתו על העץ׃ 44N 10 40 אותו הקים האלהים ביום השלישי ויתנהו להראות בגלוי׃ 44N 10 41 לא לכל העם כי אם לנו העדים אשר האלהים בחר בהם מראש אשר אכלנו ושתינו אתו אחרי קומו מן המתים׃ 44N 10 42 ויצו אתנו להשמיע לעם ולהעיד כי אתו שם האלהים לשופט החיים והמתים׃ 44N 10 43 ועליו כל הנביאים מעידים כי יקבלו סליחת החטאים בשמו כל המאמינים בו׃ 44N 10 44 עוד פטרוס מדבר הדברים האלה ורוח הקדש צלחה על כל השמעים את הדבר׃ 44N 10 45 והמאמינים בני המילה אשר באו את פטרוס השתוממו כי מתנת רוח הקדש נשפכה גם על הגוים׃ 44N 10 46 כי שמעו אתם ממללים בלשנות ומגדלים את האלהים׃ 44N 10 47 ויען פטרוס ויאמר היוכל איש למנע את המים מטבל את אלה אשר קבלו את רוח הקדש גם הם כמנו׃ 44N 10 48 ויצו לטבל אתם בשם האדון ויבקשו ממנו לשבת אתם ימים אחדים׃ 44N 11 1 וישמעו השליחים והאחים אשר ביהודה כי קבלו גם הגוים את דבר האלהים׃ 44N 11 2 ויהי כאשר עלה פטרוס ירושלים ויריבו עמו בני המילה לאמר׃ 44N 11 3 אל אנשים אשר להם ערלה באת ותאכל אתם לחם׃ 44N 11 4 ויחל פטרוס ויספר להם את כל אשר קרהו לאמר׃ 44N 11 5 מתפלל הייתי בעיר יפו וארדם וארא מראה והנה כלי כדמות מטפחת בד גדולה יורד מן השמים ותורד בארבע כנפותיה ותבא עדי׃ 44N 11 6 והסתכלתי בה ואבין וארא את בהמת הארץ ואת החיה ורמש האדמה ועוף השמים׃ 44N 11 7 ואשמע גם קול האמר אלי קום פטרוס זבח ואכל׃ 44N 11 8 ואמר חלילה לי אדני כי כל פגול וטמא לא בא בפי מעולם׃ 44N 11 9 ויענני הקול שנית מן השמים ויאמר את אשר טהר האלהים אתה אל תטמאנו׃ 44N 11 10 וכן היה שלש פעמים והכל שב והעלה השמימה׃ 44N 11 11 והנה כרגע שלשה אנשים עמדים על פתח הבית אשר אנכי שם והמה שלוחים אלי מקסרין׃ 44N 11 12 ויאמר אלי הרוח ללכת אתם ולבלתי התמהמה וילכו אתי גם ששת האחים האלה ונבוא אל בית האיש׃ 44N 11 13 ויגד לנו את אשר ראה המלאך נצב בביתו ואמר אליו שלח אל יפו אנשים וקרא אליך את שמעון המכנה פטרוס׃ 44N 11 14 והוא ידבר אליך דברים אשר תושע בהם אתה וכל ביתך׃ 44N 11 15 וכאשר החלותי לדבר צלחה עליהם רוח הקדש כאשר צלחה עלינו בתחלה׃ 44N 11 16 ואזכר את דבר האדון אשר אמר יוחנן הטביל במים ואתם תטבלו ברוח הקדש׃ 44N 11 17 ועתה אם מתנה אחת נתן האלהים להם ולנו המאמינים באדון ישוע המשיח מי אנכי כי אעצר לאלהים׃ 44N 11 18 ויהי כשמעם זאת ויחרישו ויהללו את האלהים ויאמרו אכן גם לגוים נתן האלהים התשובה לחיים׃ 44N 11 19 והנפוצים מפני הצרה אשר היתה על אודת אסטפנוס הלכו ובאו עד פינוקיא וקפרוס ואנטיוכיא ולא דברו את הדבר כי אם אל היהודים לבדם׃ 44N 11 20 ויהי בתוכם אנשי קפרוס וקוריני אשר באו אל אנטיוכיא וידברו גם אל היונים ויבשרו אתם את האדון ישוע׃ 44N 11 21 ותהי עמהם יד יהוה ומספר רב האמינו וישובו אל האדון׃ 44N 11 22 וישמע הדבר באזני הקהלה אשר בירושלים וישלחו את בר נבא אל אנטיוכיא׃ 44N 11 23 ויבא שמה וישמח כראתו את חסד האלהים ויזהר את כלם לדבקה באדון בלב נכון׃ 44N 11 24 כי איש טוב היה ומלא רוח הקדש ואמונה ויאספו לאדון עם רב׃ 44N 11 25 וילך בר נבא משם אל טרסוס לבקש את שאול וימצא אתו ויביאהו אל אנטיוכיא׃ 44N 11 26 ויהיו ישבים יחד בקהלה שנה תמימה ומלמדים עם רב אז הוחל באנטיוכיא לקרא את התלמידים בשם משיחיים׃ 44N 11 27 ויהי בימים ההם ויבאו נביאים מירושלים אל אנטיוכיא׃ 44N 11 28 ויקם אחד מהם ושמו אגבוס ויגד על פי הרוח כי רעב גדול יבוא על כל ישבי תבל ויהי כן בימי קלודיוס׃ 44N 11 29 ויועצו התלמידים לשלח איש איש מאשר תשיג ידו לעזרת האחים הישבים ביהודה׃ 44N 11 30 וכן גם עשו וישלחו אל הזקנים על ידי בר נבא ושאול׃ 44N 12 1 בעת ההיא שלח המלך הורדוס את ידו להרע לאנשים מן הקהל׃ 44N 12 2 וימת את יעקב אחי יוחנן בחרב׃ 44N 12 3 וירא כי טוב הדבר בעיני היהודים ויוסף לתפש גם את פטרוס והימים ימי חג המצות׃ 44N 12 4 ויאחז אתו ויתנהו במשמר וימסרהו לארבע מחלקות של ארבעה אנשי צבא לשמרו כי אמר להעלותו אחרי הפסח לפני העם׃ 44N 12 5 פטרוס היה עצור במשמר והקהלה העתירה בעדו בחזקה אל האלהים׃ 44N 12 6 ויהי בלילה ההוא אשר אמר הורדוס להביאו מחר לדין ויישן פטרוס בין שני אנשי צבא והוא אסור בשנים זקים ושמרי הפתח שמרים את המשמר׃ 44N 12 7 והנה מלאך יהוה נצב עליו ואור נגה בחדר ויספק על ירך פטרוס ויעירהו לאמר קום מהרה ויפלו מוסרותיו מעל ידיו׃ 44N 12 8 ויאמר אליו המלאך חגר מתניך והנעל את רגליך ויעש כן ויאמר אליו עטה מעילך ולך אחרי׃ 44N 12 9 ויצא וילך אחריו ולא ידע אם אמת הוא הנעשה לו על ידי המלאך כי כמראה היה בעיניו׃ 44N 12 10 ויעברו דרך המשמרת הראשונה והשניה ויבאו עד שער הברזל אשר יצאו בו העירה ויפתח השער לפניהם מאליו ויצאו החוצה וילכו מהלך רחוב אחד והמלאך סר מעליו פתאם׃ 44N 12 11 ויהי בשובו אל דעתו ויאמר פטרוס עתה זה ידעתי באמת כי האלהים שלח את מלאכו ויפלטני מיד הורדוס ומכל מזמת עם היהודים׃ 44N 12 12 הוא חשב כזאת והוא בא עד בית מרים אם יוחנן המכנה מרקוס אשר נקהלו שם רבים והם מתפללים יחד׃ 44N 12 13 וידפק על דלת השער ותגש נערה להקשיב ושמה רודי׃ 44N 12 14 ותכר את קול פטרוס ומשמחתה לא פתחה לו אם דלת השער ותרץ הביתה ותגד להם כי פטרוס עמד על השער׃ 44N 12 15 ויאמרו אליה משגעת את והיא מתאמצת כי כן הוא ויאמרו מלאכו הוא׃ 44N 12 16 ופטרוס הרבה לדפק ויפתחו ויראהו וישתוממו׃ 44N 12 17 והוא רמז להם בידו לחשות ויספר להם את אשר הוציאו האדון מן המשמר ויאמר הגידו את זאת ליעקב ולאחים ויצא וילך לו למקום אחר׃ 44N 12 18 הבקר אור ומבוכה לא קטנה היתה בין אנשי הצבא על פטרוס מה היה לו׃ 44N 12 19 ויהי כאשר בקש אותו הורדוס ולא מצאו חקר את השמרים ויצו להוציאם למות וירד מיהודה אל קסרין וישב שם׃ 44N 12 20 ואיבה היתה בין הורדוס ובין בני צור וצידון ויבאו אליו בלב אחד ויפתו את בלסטוס אשר על חדר המלך ויבקשו שלום יען לקחו מחית ארצותם מארץ המלך׃ 44N 12 21 ויהי ביום המועד וילבש הורדוס לבוש מלכות וישב על כסא המשפט ויטף אליהם אמרתו׃ 44N 12 22 ויריעו לו העם לאמר קול אלהים הוא ולא קול אדם׃ 44N 12 23 ויכהו מלאך יהוה פתאם עקב אשר לא נתן הכבוד לאלהים ויאכלהו תולעים ויגוע׃ 44N 12 24 ודבר אלהים הולך ורב׃ 44N 12 25 וישובו בר נבא ושאול מירושלים אחרי כלותם את השמוש ויקחו אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃ 44N 13 1 ואנשים נביאים ומלמדים היו באנטיוכיא בקהלה אשר בה בר נבא ושמעון הנקרא ניגר ולוקיוס הקוריני ומנחם אשר גדל עם הורדוס שר הרבע ושאול׃ 44N 13 2 ויהי בשרתם את יהוה ובצומם ויאמר רוח הקדש הבדילו לי את בר נבא ואת שאול למלאכה אשר קראתים לה׃ 44N 13 3 ויצומו ויתפללו ויסמכו את ידיהם עליהם וישלחום׃ 44N 13 4 והמה המשלחים על ידי רוח הקדש ירדו אל סלוקיא ומשם באו באניה אל קפרוס׃ 44N 13 5 ויבאו אל עיר סלמיס ויגידו את דבר האלהים בבתי הכנסיות אשר ליהודים ויהי להם גם יוחנן למשרת׃ 44N 13 6 ויעברו בכל האי עד פפוס וימצאו איש מגוש אחד נביא שקר איש יהודי ושמו בר ישוע׃ 44N 13 7 אשר היה עם סרגיוס פולוס שר המדינה איש נבון והוא קרא אליו את בר נבא ואת שאול ויתאו לשמע את דבר האלהים׃ 44N 13 8 ויעמד לנגדם אלימא המגוש כי זה תרגום שמו ויבקש להטות את השר מן האמונה׃ 44N 13 9 ושאול הנקרא גם פולוס מלא רוח הקדש ויסתכל בו׃ 44N 13 10 ויאמר אתה המלא כל מרמה וכל עולה בן בליעל ושונא כל צדק הלא תחדל לסלף את דרכי יהוה הישרים׃ 44N 13 11 ועתה הנה יד יהוה בך והיית עור ולא תראה את השמש עד עת מועד ותפל עליו פתאם אפלה וחשכה ויפן הנה והנה ויבקש איש להוליכו בידו׃ 44N 13 12 והשר כאשר ראה את המעשה האמין וישתומם על תורת האדון׃ 44N 13 13 ויצאו פולוס והאנשים אשר אתו מפפוס וירדו באניה ויבאו אל פרגי אשר בפמפוליא ויעזב אתם יוחנן וישב ירושלים׃ 44N 13 14 והמה נסעו מפרגי ויבאו אל אנטיוכיא אשר בפיסדיא ויבאו אל בית הכנסת ביום השבת וישבו׃ 44N 13 15 ויהי אחר קריאת התורה והנביאים וישלחו אליהם ראשי הכנסת לאמר אנשים אחים אם יש לכם דבר מוסר לעם דברו׃ 44N 13 16 ויקם פולוס וינף ידו ויאמר אנשי ישראל ויראי אלהים שמעו׃ 44N 13 17 אלהי העם הזה אלהי ישראל בחר באבותינו וירומם את העם בהיותם גרים בארץ מצרים ובזרוע רמה הוציאם משם׃ 44N 13 18 וישא אתם ויכלכלם במדבר כארבעים שנה׃ 44N 13 19 וישמד שבעה גוים בארץ כנען ויחלק את ארצם להם לנחלה׃ 44N 13 20 ואחרי כן נתן להם שפטים כארבע מאות וחמשים שנה עד ימי שמואל הנביא׃ 44N 13 21 וישאלו מלך ויתן להם אלהים את שאול בן קיש איש משבט בנימן ארבעים שנה׃ 44N 13 22 וכהסירו אותו ויקם את דוד למלך עליהם אשר גם העיד עליו לאמר מצאתי דוד את בן ישי איש כלבבי והוא יעשה את כל חפצי׃ 44N 13 23 וזה הוא אשר מזרעו הקים האלהים כפי ההבטחה גואל לישראל את ישוע׃ 44N 13 24 אשר לפני בואו קדם יוחנן לקרא את טבילת התשובה אל כל עם ישראל׃ 44N 13 25 ויהי ככלות יוחנן את מרוצתו ויאמר למי תחשבוני לא אני הוא כי הנה הוא בא אחרי ואני נקלתי מהתיר את נעלי רגליו׃ 44N 13 26 אנשים אחים בני משפחת אברהם ויראי אלהים אשר בקרבכם לכם שלוח דבר הישועה הזאת׃ 44N 13 27 כי ישבי ירושלים וראשיהם יען אשר לא הכירהו מלאו במשפטם אשר שפטהו את דברי הנביאים הנקראים בכל שבת׃ 44N 13 28 ואף כי לא מצאו בו משפט מות שאלו מאת פילטוס להמיתו׃ 44N 13 29 וכאשר השלימו את כל הדברים הכתובים עליו הורידו אותו מן העץ ויניחהו בקבר׃ 44N 13 30 אבל האלהים הקימו מן המתים׃ 44N 13 31 וירא ימים רבים אל העלים אתו מן הגליל ירושלימה והמה עתה עדיו אל העם׃ 44N 13 32 ואנחנו מבשרים אתכם את בשורת ההבטחה אשר היתה לאבותינו כי אתה מלא האלהים לבנינו בהקימו את ישוע׃ 44N 13 33 ככתוב במזמור השני בני אתה היום ילדתיך׃ 44N 13 34 ועל אשר הקים אתו מן המתים לבלתי שוב עוד לשחת כה אמר אתן לכם חסדי דוד הנאמנים׃ 44N 13 35 על כן הוא אמר גם במקום אחר לא תתן חסידך לראות שחת׃ 44N 13 36 כי דוד גוע אחרי שרתו בדורו לעצת האלהים ויאסף אל אבותיו וירא את השחת׃ 44N 13 37 ואשר האלהים הקים אותו הוא לא ראה השחת׃ 44N 13 38 לכן אנשים אחים יודע לכם כי על ידי זה הגד לכם סליחת החטאים׃ 44N 13 39 ובכל אשר לא יכלתם להצטדק בתורת משה כל המאמין יצדק על ידו׃ 44N 13 40 לכן השמרו לכם פן יבוא עליכם הנאמר בנביאים׃ 44N 13 41 ראו בגדים והתמהו ושמו כי פעל פעל אני בימיכם פעל אשר לא תאמינו כי יספר לכם׃ 44N 13 42 ובצאת היהודים מבית הכנסת בקשו מהם הגוים לדבר אליהם את הדברים האלה בשבת הבאה׃ 44N 13 43 ורבים מן היהודים ומגרי הצדק הלכו אחרי פולוס ובר נבא בהפרד הקהל והמה דברו על לבם ויזהירום לעמד בחסד האלהים׃ 44N 13 44 ובשבת השנית נקהלה כמעט כל העיר לשמע את דבר יהוה׃ 44N 13 45 ויהי כראות היהודים את המון העם וימלאו קנאה ויכחישו את דברי פולוס הכחש וגדף׃ 44N 13 46 אז הגידו פולוס ובר נבא על פניהם לאמר בדין היה להשמיע אתכם בראשונה את דבר האלהים ועתה אחרי אשר מאסתם אותו ואינכם זכים בעיניכם לחיי העולם לכן הננו פנים אל הגוים׃ 44N 13 47 כי כן צוה עלינו האדון נתתיך לאור גוים להיות ישועתי עד קצה הארץ׃ 44N 13 48 וישמחו הגוים כשמעם ויהללו את דבר יהוה ויאמינו כל אשר היו מוכנים לחיי עולם׃ 44N 13 49 ויפרץ דבר יהוה בכל המקום׃ 44N 13 50 אך היהודים הסיתו את הנשים החסידות והחשובות ואת אצילי העיר ויעוררו רדיפה על פולוס ובר נבא ויגרשום מגבולם׃ 44N 13 51 והמה נערו עליהם את העפר מעל רגליהם וילכו לאיקניון׃ 44N 13 52 והתלמידים מלאו שמחה ורוח הקדש׃ 44N 14 1 ויהי באיקניון ויבאו יחדו אל בית כנסת היהודים וידברו שם עד כי האמין המון רב מן היהודים ומן היונים׃ 44N 14 2 אך היהודים אשר לא האמינו עוררו והכעיסו את נפשות הגוים על האחים׃ 44N 14 3 וישבו שם ימים רבים וילמדו בבטחונם ביהוה העמיד על דבר חסדו בעשותו על ידם אתות ומופתים׃ 44N 14 4 ויחלק המון העיר לחצי אלה נטו אחרי היהודים ואלה אחרי השליחים׃ 44N 14 5 ויהי רגשת הגוים והיהודים עם ראשיהם להתעלל בהם ולסקלם׃ 44N 14 6 ויודע להם ויברחו לערי לוקוניא אל לוסטרא ודרבי וסביבותן׃ 44N 14 7 ויבשרו שם הבשורה׃ 44N 14 8 ואיש נכה רגלים היה בלוסטרא והוא ישב פסח מבטן אמו ולא הלך מימיו׃ 44N 14 9 וישמע את פולוס מדבר והוא הסתכל בו וירא כי אמונה בו להושע׃ 44N 14 10 ויאמר בקול גדול עמד הכן על רגליך וידלג ויתהלך׃ 44N 14 11 והמון העם כראותם את אשר עשה פולוס נשאו את קולם ויאמרו בלשון לוקונית ירדו אלינו האלהים בדמות אנשים׃ 44N 14 12 ויקראו לבר נבא בל ולפולוס קראו הרמיס באשר הוא ראש המדברים׃ 44N 14 13 וכהן בית בל אשר מחוץ לעירם הביא השערה שורים ועטרות ויחפץ לזבח הוא והמון העם׃ 44N 14 14 ויהי כשמע זאת השליחים פולוס ובר נבא ויקרעו את בגדיהם וירוצו אל תוך העם׃ 44N 14 15 ויצעקו לאמר אנשים למה תעשו כזאת גם אנחנו בני אדם חלשים כמוכם ונבשרה אתכם למען שוב תשובו מן הבליכם אלה אל אלהים חיים אשר עשה את השמים ואת הארץ ואת הים ואת כל אשר בם׃ 44N 14 16 ואשר בדרות קדם הניח לכל הגוים ללכת בדרכיהם׃ 44N 14 17 וגם לא חדל להעיד על עצמו וייטב לנו בתתו מטר מן השמים ועתות שבע וימלא לבותינו מזון וששון׃ 44N 14 18 ואף בדברים האלה כמעט לא עצרו כח לכלוא את העם מזבח להם׃ 44N 14 19 ויבאו שמה יהודים מן אנטיוכיא ומן איקניון ויסיתו את העם וירגמו את פולוס באבנים ויסחבהו חוצה לעיר בחשבם כי מת׃ 44N 14 20 ויסבו אתו התלמידים ויקם ויבא העירה וממחרת יצא אל דרבי הוא ובר נבא׃ 44N 14 21 ויבשרו את הבשורה בעיר ההיא ואחרי העמידם תלמידים הרבה שבו אל לוסטרא ואיקניון ואנטיוכיא׃ 44N 14 22 ויחזקו את נפשות התלמידים ויזהירו אתם לעמד באמונה וכי רק בצרות רבות בוא נבוא אל מלכות האלהים׃ 44N 14 23 ויבחרו להם זקנים בכל קהלה וקהלה ויתפללו ויצומו ויפקידום ביד האדון אשר האמינו בו׃ 44N 14 24 ויעברו בפיסדיא ויבאו אל פמפוליא׃ 44N 14 25 וישמיעו את דבר יהוה בפרגי וירדו אל אטליא׃ 44N 14 26 ומשם באו באניה אל אנטיוכיא אשר נמסרו שם לחסד אלהים על המלאכה אשר מלאו אתה׃ 44N 14 27 ובבאם שמה הקהילו את העדה ויגידו את כל אשר עשה אתם האלהים ואת אשר פתח לגוים פתח האמונה׃ 44N 14 28 וישבו שם עם התלמידים ימים לא מעטים׃ 44N 15 1 ואנשים ירדו מיהודה וילמדו את האחים לאמר אם לא תמולו כדת משה לא תושעון׃ 44N 15 2 ויהי על זאת ריב ומחלקת לא קלה לפולוס ולבר נבא עמהם ויגזרו כי פולוס ובר נבא ואחרים מהם יעלו ירושלים אל השליחים והזקנים על אדות השאלה הזאת׃ 44N 15 3 ותלוה אתם הקהלה ויעברו את פינוקיא ואת שמרון מספרים את תשובת הגוים וישמחו את כל האחים שמחה גדולה׃ 44N 15 4 ויהי כבאם ירושלים ויקבלו אתם הקהלה והשליחים והזקנים ויגידו להם את אשר הגדיל האלהים לעשות עמהם׃ 44N 15 5 ויקומו אנשים מאמינים מכת הפרושים ויאמרו כי חובה היא למול אתם ולצותם לשמר את תורת משה׃ 44N 15 6 ויקהלו השליחים והזקנים לעין בדבר הזה׃ 44N 15 7 ויהי ברבות המחלקת קם פטרוס ויאמר אליהם אנשים אחים אתם ידעתם כי מימים ראשים בי בחר האלהים מכלנו אשר ישמעו הגוים מפי את דבר הבשורה ויאמינו׃ 44N 15 8 והאלהים ידע הלבבות העיד עליהם בתתו גם להם את רוח הקדש כאשר נתן לנו׃ 44N 15 9 ולא הבדיל בינינו וביניהם כי טהר את לבבם על ידי האמונה׃ 44N 15 10 ועתה מה תנסו את האלהים לשום על על צוארי התלמידים אשר גם אבותינו גם אנחנו לא יכלנו לשאת׃ 44N 15 11 אבל בחסד ישוע המשיח אדנינו נאמין להושע כמוהם כמונו׃ 44N 15 12 ויחרישו כל הקהל וישמעו אל בר נבא ואל פולוס מספרים את האתות והמופתים אשר הרבה האלהים לעשות על ידיהם בקרב הגוים׃ 44N 15 13 ויכלו לדבר ויען יעקב ויאמר אנשים אחים שמעו אלי׃ 44N 15 14 שמעון ספר איך האלהים ראה לו בראשונה לקחת מבין הגוים עם לשמו׃ 44N 15 15 ולזאת מסכימים דברי הנביאים ככתוב׃ 44N 15 16 אחרי זאת אשוב ואקים את סכת דויד הנפלת והרסותיה אקים ובניתיה׃ 44N 15 17 למען ידרשו שארית אדם את יהוה וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה כל אלה׃ 44N 15 18 נודעים לאלהים מעולם כל מעשיו׃ 44N 15 19 ועל כן אני דן שלא להחמיר על השבים מן הגוים לאלהים׃ 44N 15 20 רק לכתב אליהם אשר ירחקו מטמאת האלילים ומן הזנות ומבשר הנחנק ומן הדם׃ 44N 15 21 כי משה מדרת עולם יש לו מגידיו בכל עיר ועיר ויקרא בבתי הכנסיות מדי שבת בשבתו׃ 44N 15 22 וייטב בעיני השליחים והזקנים עם כל הקהל לבחר מהם אנשים ולשלח אתם אל אנטיוכיא עם פולוס ובר נבא את יהודה המכנה בר שבא ואת סילא אנשי שם בין האחים׃ 44N 15 23 ויכתבו וישלחו על ידם לאמר אנחנו השליחים והזקנים והאחים שאלים לשלום האחים אשר מן הגוים באנטיוכיא ובסוריא ובקיליקיא׃ 44N 15 24 יען וביען שמענו כי יצאו מאתנו מבלבלים אתכם ומקלקלים נפשתיכם בדברים באמרם לכם להמול ולשמר את התורה אשר לא צוינו אותם׃ 44N 15 25 לכן טוב בעיני כלנו יחדו לבחר אנשים לשלחם אליכם עם חביבינו בר נבא ופולוס׃ 44N 15 26 אנשים אשר מסרו נפשם על שם אדנינו ישוע המשיח׃ 44N 15 27 על כן שלחנו את יהודה ואת סילא אשר גם המה יגידו זאת בפיהם׃ 44N 15 28 כי טוב לפני רוח הקדש ולפנינו לבלתי שום עליכם משא אחר לבד מאלה הדברים הצריכים׃ 44N 15 29 אשר תרחקו מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות אם מאלה תשמרו את נפשתיכם תיטיבו לעשות ושלום לכם׃ 44N 15 30 וישלחו האנשים ויבאו אל אנטיוכיא ויקהילו את העם ויתנו להם את האגרת׃ 44N 15 31 ויקראו אתה וישמחו על הנחמה׃ 44N 15 32 ויהודה וסילא אשר גם הם נביאים נחמו האחים בדברים רבים ויחזקום׃ 44N 15 33 ויהיו שם ימים אחדים וישלחום האחים בשלום אל השליחים׃ 44N 15 34 וייטב בעיני סילא לשבת שם׃ 44N 15 35 ופולוס ובר נבא ישבו באנטיוכיא וילמדו ויבשרו את דבר יהוה המה וגם רבים אחרים עמם׃ 44N 15 36 ויהי מקץ ימים ויאמר פולוס אל בר נבא לכה ונשובה ונפקדה את אחינו בכל עיר ועיר אשר קראנו שם את דבר יהוה ונראה מה המה׃ 44N 15 37 ובר נבא יעץ לקחת אתם את יוחנן המכנה מרקוס׃ 44N 15 38 אך פולוס לא אבה לקחת אתם את האיש אשר סר מעליהם בפמפוליא ולא הלך אתם במלאכתם׃ 44N 15 39 ויהי רגז עד אשר נפרדו איש מאחיו ויקח בר נבא את מרקוס ויסע באניה אל קפרוס׃ 44N 15 40 ופולוס בחר לו את סילא וימסרהו האחים אל חסד יהוה ויצא׃ 44N 15 41 ויעבר בסוריא ובקיליקיא ויחזק את הקהלות׃ 44N 16 1 ויבא אל דרבי ואל לוסטרא והנה שם תלמיד אחד ושמו טימותיוס והוא בן אשה יהודית מאמנת ואביו יוני׃ 44N 16 2 ויהי לו שם טוב בין האחים אשר בלוסטרא ובאיקניון׃ 44N 16 3 בו בחר פולוס אשר יצא אתו ויקח וימל אתו בעבור היהודים אשר במקמות ההם כי כלם ידעו את אביו כי יוני הוא׃ 44N 16 4 ויהי בעברם בערים וימסרו להם לשמר את הפקודים אשר גזרו השליחים והזקנים אשר בירושלים׃ 44N 16 5 ותתחזקנה הקהלות באמונה וירב מספרן יום יום׃ 44N 16 6 ויעברו בפרוגיא ובארץ גלטיא כי מנעם רוח הקדש מהשמיע את הדבר באסיא׃ 44N 16 7 וכבאם אל מוסיא הואילו ללכת אל ביתוניא ולא הניח להם הרוח׃ 44N 16 8 ויחלפו ממוסיא וירדו אל טרואס׃ 44N 16 9 וחזון נראה אל פולוס בלילה והנה איש מוקדון נצב והוא מבקש ממנו לאמר עבר אל מקדוניא ועזרנו׃ 44N 16 10 וכראתו את המחזה מיד בקשנו ללכת אל מקדוניא בהביננו כי האלהים קראנו שמה לבשר אתם הבשורה׃ 44N 16 11 ונצא מן טרואס ונרד באניה ונבא דרך ישרה אל סמותרקיא וממחרת אל נפוליס׃ 44N 16 12 ומשם אל פילפי ראשית ערי הפלך של מקדוניא והיא בת חורין ונשב בעיר הזאת ימים אחדים׃ 44N 16 13 וביום השבת יצאנו אל מחוץ לעיר אל יד הנהר אשר שם מקום תפלה כמנהגם ונשב ונדבר אל הנשים הנקהלות שמה׃ 44N 16 14 ואשה יראת אליהם ושמה לודיא מכרת ארגמן מעיר תיאטירא שמעה ויפתח יהוה את לבה להקשיב אל דברי פולוס׃ 44N 16 15 ותטבל היא ובני ביתה ותבקש ממנו לאמר אם חשבתם אתי נאמנה לאדון באו נא אל ביתי ושבו בו ותפצר בנו׃ 44N 16 16 ויהי בלכתנו למקום התפלה ותפגע בנו שפחה בעלת אוב אשר עשתה הון רב לאדניה בקסמיה׃ 44N 16 17 ותלך אחרי פולוס ואחרינו הלוך וקרוא לאמר האנשים האלה עבדי אל עליון המה המודיעים אתנו ארח הישועה׃ 44N 16 18 וכן עשתה ימים רבים וירע בעיני פולוס הדבר הזה ויפן ויאמר אל הרוח אנכי מצוך בשם ישוע המשיח לצאת ממנה ויצא בשעה ההיא׃ 44N 16 19 ויראו אדניה כי אזלה תוחלת בצעם ויתפשו את פולוס ואת סילא ויסחבום אל הרחוב לפני זקני העיר׃ 44N 16 20 ויביאום אל השרים ויאמרו האנשים האלה עכרים את עירנו והם יהודים׃ 44N 16 21 ומודיעים חקות אשר לא נכון לנו לקבלם ולעשתם כי רומיים אנחנו׃ 44N 16 22 ויקם גם העם עליהם והשרים קרעו את בגדיהם מעליהם ויצוו להכותם בשוטים׃ 44N 16 23 ויהי אחרי הכות אתם מכה רבה וישליכום במשמר ויצוו את שומר האסורים לשמרם היטב׃ 44N 16 24 והוא כאשר צוה כן השליכם בחדר המשמר הפנימי וישם את רגליהם בסד׃ 44N 16 25 ויהי כחצות הלילה ויתפללו פולוס וסילא ויזמרו לאלהים והאסורים מקשיבים אליהם׃ 44N 16 26 ופתאם היה רעש גדול עד אשר זעו מוסדות בית הכלא וכרגע נפתחו כל הדלתות ומוסרות כלם נתקו׃ 44N 16 27 ושומר האסורים נעור משנתו ויהי כראתו את דלתות המשמר נפתחות וישלף חרבו ויבקש לאבד את עצמו בחשבו כי ברחו האסורים׃ 44N 16 28 ויקרא פולוס בקול גדול לאמר אל תעש לך מאומה רע כי פה אנחנו כלנו׃ 44N 16 29 וישאל נרות וידלג פנימה והוא מרעיד ויפל לרגלי פולוס וסילא׃ 44N 16 30 ויוציאם החוצה ויאמר אדני מה עלי לעשות למען אושע׃ 44N 16 31 ויאמרו האמן באדון ישוע המשיח ותושע אתה וביתך׃ 44N 16 32 ויגידו לו את דבר יהוה ולכל אשר בביתו׃ 44N 16 33 ויקחם בלילה בשעה ההיא וירחץ את חבורתיהם וימהר להטבל הוא וכל אשר לו׃ 44N 16 34 ויעלם אל ביתו וישם שלחן לפניהם ויגל עם כל ביתו על היותו מאמין באלהים׃ 44N 16 35 ובחית הבקר שלחו השרים את השוטרים לאמר שלח את האנשים ההם׃ 44N 16 36 ויגד שמר האסורים לפולוס את הדברים האלה לאמר שלחו השרים לפטר אתכם ועתה צאו ולכו בשלום׃ 44N 16 37 ויאמר פולוס אליהם הכה הכונו נגד כל העם בלא דין ומשפט ואנחנו אנשים רומיים וישליכו אתנו במשמר ועתה נסתר יגרשונו אל נא כי אם יבאו המה ויוציאונו׃ 44N 16 38 ויגידו השטרים לשרים את הדברים האלה ויהי כשמעם כי רומיים הם וייראו׃ 44N 16 39 ויבאו ויחלו פניהם ויוציאום וישאלו מהם לצאת מן העיר׃ 44N 16 40 ויצאו מן המשמר ויבאו אל בית לודיא ויראו את האחים ויזהירום וילכו לדרכם׃ 44N 17 1 ויהי אחרי עברם באמפפוליס ובאפלוינא ויבאו אל תסלוניקי אשר שם בית כנסת היהודים׃ 44N 17 2 ופולוס נכנס אליהם כמשפטו ושלש שבתות דבר עמהם בדברי הכתובים׃ 44N 17 3 פתוח והוכח להם כי צריך היה אשר יענה המשיח ויקום מן המתים וכי זה הוא המשיח ישוע אשר אני מגיד לכם׃ 44N 17 4 ויאמינו מקצתם ויספחו על פולוס וסילא וגם יראי אלהים מן היונים לרב וגם נשים חשובות מספר לא מעט׃ 44N 17 5 ויקנאו הסוררים שביהודים ויקחו להם אנשי בליעל מבטלני השוק ויקבצו המון ויהמו את העיר ויסבו על בית יסון ויבקשו להביאם חוצה אל העם׃ 44N 17 6 וכאשר לא מצאו אותם סחבו את יסון ואנשים מן האחים לפני ראשי העיר ויצעקו לאמר הנה המדיחים את כל ישבי תבל באו גם הלום׃ 44N 17 7 ויסון אסף אתם אל ביתו והם כלם עשים נגד דתי הקיסר באמרם כי יש מלך אחר והוא ישוע׃ 44N 17 8 ויחרידו את העם ואת ראשי העיר אשר שמעו את זאת׃ 44N 17 9 ויקחו ערבון מידי יסון ומידי האחרים ואחרי כן פטרום׃ 44N 17 10 והאחים מהרו לשלח את פולוס ואת סילא לילה לברואה והם בבאם שמה הלכו לבית כנסת היהודים׃ 44N 17 11 ואלה היו נדיבים מאנשי תסלוניקי ויקבלו את הדבר בכל לב וידרשו בכתובים יום יום לדעת אם כן הוא הדבר׃ 44N 17 12 ויאמינו הרבה מהם וגם מן הנשים החשובות היוניות ומן האנשים לא מעט׃ 44N 17 13 ויהי כאשר שמעו היהודים אשר מתסלוניקי כי מגיד פולוס את דבר אלהים גם בברואה ויבאו ויעררו את העם גם שמה׃ 44N 17 14 וימהרו האחים וישלחו את פולוס ללכת עד הים וסילא וטימותיוס נשארו שם׃ 44N 17 15 והמלוים את פולוס הוליכהו עד אתינס ויקבלו מצותו אל סילא וטימותיוס כי בוא יבאו אליו במהרה וילכו׃ 44N 17 16 ויהי באתינס ופולוס מהכה להם ותתחמץ רוחו בקרבו בראתו את העיר מלאה אלילים׃ 44N 17 17 על כן בבית הכנסת דבר עם היהודים ועם יראי אלהים ובשוק יום יום עם הנקרים אליו׃ 44N 17 18 וגם מקצת הפילוסופים מתלמידי אפיקורוס ומחברת האסטוא התגרו בו ויש אשר אמרו מה יאמר המפטפט הלז ואחרים אמרים כפי הנראה הוא מגיד אלהי נכר יען כי בשר אתם את ישוע ואת התחיה׃ 44N 17 19 ויאחזוהו ויביאהו אל גבעת המשפט הנקראה בשם אריופגוס ויאמרו הנוכל לדעת מה היא זו התורה החדשה אשר אתה משמיע׃ 44N 17 20 כי דברים זרים אתה מביא באזנינו והננו חפצים לדעת מה ענינם׃ 44N 17 21 כי האתיניים כלם וגם הנכרים הגרים שם לא חשו לדבר אחר כי אם לספר או לשמע חדשות׃ 44N 17 22 ויעמד פולוס בתוך ועד השפטים ויאמר אנשי אתינס הנני ראה בכל כי יראי אלים אתם מאד׃ 44N 17 23 כי אני עבר ומתבונן אל עבדות אלהיכם ואמצא מזבח אחד כתוב עליו לאל הנעלם ועתה את אשר עבדתם ואינכם ידעים אתו אני מגיד לכם׃ 44N 17 24 האל אשר עשה את העולם וכל אשר בו לא ישכן בהיכלות מעשה ידים כי הוא אדון השמים והארץ׃ 44N 17 25 גם לא ישרתוהו ידי בני אדם כאלו יצטרך לדבר כי הוא הנתן לכל חיים ונשמה וכל דבר׃ 44N 17 26 ויושב כל עממי בני אדם על כל פני האדמה מדם אחד ויצב מועדים קבועים וגבולת מושבם׃ 44N 17 27 למען יבקשו את האלהים אולי ימששהו וימצאהו אף כי איננו רחוק מכל אחד ממנו׃ 44N 17 28 כי בו אנחנו חיים ומתנועעים וקימים כאשר גם מקצת משורריכם אמרו אף ילידיו אנחנו׃ 44N 17 29 והנה בהיותנו ילידי האלהים לא נכון לנו לחשב כי האלהות תדמה לזהב או לכסף או לאבן מעשה חרש ומחשבת בני אדם׃ 44N 17 30 לכן עתה אחרי עבר אלהים על ימות הסכלות מצוה הוא את כל בני האדם בכל אפסי ארץ כי שוב ישובו׃ 44N 17 31 יען אשר שת יום לשפט תבל בצדק על ידי איש אשר הפקידו ויתן עדות נאמנה לכלם בהקימו אתו מן המתים׃ 44N 17 32 וכאשר שמעו תחית מתים אלה הלעיגו לו ואלה אמרו על זאת נשמעך בעת אחרת׃ 44N 17 33 ובכן יצא פולוס מתוכם׃ 44N 17 34 ומקצתם דבקו בו ויאמינו ובהם דיונוסיוס מן השפטים של אריופגוס ואשה אחת שמה דמריס ועוד אחרים עמהם׃ 44N 18 1 אחר כן סר פולוס מאתינס ויבא אל קורנתוס׃ 44N 18 2 וימצא יהודי נולד בפונטוס ומשו עקילס אשר בא מקרוב מן איטליא הוא ואשתו פריסקלה מפני אשר צוה קלודיוס את כל היהודים לסור מעיר רומי׃ 44N 18 3 ויבא אליהם ויהי בהיתם בני אמנות אחת וישב אתם ויעש מלאכתו ואמנותם עשות יריעות אהלים׃ 44N 18 4 וידבר בבית הכנסת בכל שבת ושבת ויוכח את היהודים ואת היונים׃ 44N 18 5 וכבוא סילא וטימותיוס ממקדוניא היה פולוס נגש ברוח להעיד אל היהודים כי ישוע הוא המשיח׃ 44N 18 6 ויהי כהמרותם וכגדפם וינער את בגדיו ויאמר אליהם דמכם בראשיכם ואנכי נקי מעתה אלכה לי אל הגוים׃ 44N 18 7 וילך משם ויבא אל בית איש ושמו יוסטוס איש ירא אלהים וביתו סמוך לבית הכנסת׃ 44N 18 8 וקריספוס ראש הכנסת האמין באדון הוא וכל ביתו וגם קורנתים רבים בשמעם האמינו ויטבלו׃ 44N 18 9 ודבר האדון היה אל פולוס במחזה בלילה לאמר אל תירא כי אם דבר ואל תחשה׃ 44N 18 10 כי עמך אנכי ואיש אל יגע בך להרע לך כי גוי גדול לי בעיר הזאת׃ 44N 18 11 וישב שם שנה וששה חדשים וילמד בהם את דבר האלהים׃ 44N 18 12 ויהי בהיות גליון שר מדינת אכיא ויקומו היהודים כלם וחדו על פולוס ויביאהו אל כסא המשפט׃ 44N 18 13 ויאמרו האיש הזה מפתה את בני האדם לעבד את אלהים בלא כתורה׃ 44N 18 14 ויהי אך בקש פולוס לפתח את פיו וגליון אמר אל היהודים לאמר אם היה דבר פשע או מעשה נבלה כי עתה נשאתי ושמעתי אתכם היהודים כמשפט׃ 44N 18 15 אבל אם היא שאלה על מלין ושמות והדת שלכם ראו אתם ואני אין רצוני להיות שפט על דברים כאלה׃ 44N 18 16 ויגרש אתם מלפני כסא המשפט׃ 44N 18 17 ויאחזו כל היונים את סוסתנים ראש הכנסת ויכוהו לפני כסא המשפט וגליון לא שת לבו גם לזאת׃ 44N 18 18 ופולוס ישב שם עוד ימים רבים ויפטר מן האחים וירד באניה ללכת אל סוריא ואתו פריסקלה ועקילס ויגלח את ראשו בקנכרי כי נדר עליו׃ 44N 18 19 ויבאו אל אפסוס ויעזב אתם שם והוא הלך לבית הכנסת וידבר עם היהודים׃ 44N 18 20 ויבקשו ממנו להאריך ימי שבתו אתם ולא אבה׃ 44N 18 21 כי אם נפטר מהם באמרו מחיב אני לחג את החג הבא בירושלים ואחרי כן אשובה אליכם אם ירצה יהוה וילך לו באניה מן אפסוס׃ 44N 18 22 ויבא אל קסרין ויעל וישאל לשלום הקהלה וירד אל אנטיוכיא׃ 44N 18 23 וישב שם ימים אחדים וילך למסעיו ויעבר בארץ גלטיא ופרוגיא ויחזק את כל התלמידים׃ 44N 18 24 ואיש יהודי בא אל אפסוס ועיר מולדתו אלכסנדריא ושמו אפולוס איש דברים ותקיף בכתובים׃ 44N 18 25 הוא היה מלמד דרך האדון והוא מדבר כחם רוחו ומלמד היטב על אדות ישוע ולא ידע כי אם טבילת יוחנן לבדה׃ 44N 18 26 והוא החל לקרא בבית הכנסת בבטחון לבב וישמעו אתו עקילס ופריסקלה ויקחהו אליהם ויוסיפו להגיד לו את דרך האלהים באר היטב׃ 44N 18 27 ויחפץ ללכת לאכיא ויכתבו האחים אל התלמידים ויעררו אתם לקבלו ויבא שמה ויעזר הרבה את המאמינים על ידי החסד׃ 44N 18 28 כי בחזקה התוכח עם היהודים לפני כל העם ויראם מן המקראות כי ישוע הוא המשיח׃ 44N 19 1 ויהי בהיות אפולוס בקורנתוס ויעבר פולוס במדינות העליונת וירד אל אפסוס וימצא שם תלמידים׃ 44N 19 2 ויאמר אליהם הקבלתם את רוח הקדש אחרי אשר האמנתם ויאמרו אליו אף לא שמענו כי ישנו רוח הקדש׃ 44N 19 3 ויאמר אליהם על מה אפוא הטבלתם ויאמרו על טבילת יוחנן׃ 44N 19 4 ויאמר פולוס יוחנן הטביל בטבילת התשובה ואמר אל העם כי האמן יאמינו באשר יבוא אחריו והוא המשיח ישוע׃ 44N 19 5 ויהי כשמעם זאת ויבאו להטבל בשם ישוע האדון׃ 44N 19 6 ויסמך פולוס את ידיו עליהם ויבא עליהם רוח הקדש וימללו בלשנות ויתנבאו׃ 44N 19 7 ויהיו כלם כשנים עשר איש׃ 44N 19 8 ויבא אל בית הכנסת ויקרא שם בבטחון לבב וידבר עמם כשלשה חדשים ויט את לבם אל דברי מלכות האלהים׃ 44N 19 9 אך מקצתם הקשו את לבבם ולא האמינו וידברו סרה על הדרך הזה לפני הקהל ויסר מהם ויבדל מתוכם את התלמידים וידבר אתם יום יום בבית המדרש של טורנוס׃ 44N 19 10 וכן היתה כשנתים ימים עד כי שמעו כל ישבי אסיא גם יהודים גם יונים את דבר ישוע האדון׃ 44N 19 11 וגבורות גדלות עשה האלהים על ידי פולוס׃ 44N 19 12 עד כי גם הניחו סודרים וחגרת מעל עור בשרו על החולים ויסורו מהם תחלאיהם וגם הרוחות הרעות יצאו׃ 44N 19 13 ואנשים מן היהודים הסבבים ומלחשים הואילו להזכיר את שם ישוע האדון על אחוזי הרוחות הרעות לאמר משביע אני אתכם בישוע אשר פולוס קרא אותו׃ 44N 19 14 והעשים ככה היו שבעת בני סקוה אחד מגדולי כהני היהודים׃ 44N 19 15 ויען הרוח ויאמר את ישוע אני מכיר ואת פולוס אני ידע ומי אתם׃ 44N 19 16 ויקפץ עליהם בעל הרוח הרעה ויגבר עליהם ויכבשם עד כי נסו מן הבית ההוא עירמים ופצועים׃ 44N 19 17 ויודע הדבר לכל היהודים והיונים ישבי אפסוס ויפל פחד על כלם ויגדל שם האדון ישוע׃ 44N 19 18 ורבים מן המאמינים באו ויתודו ויודיעו את אשר עשו׃ 44N 19 19 ורבים אשר עשקו במעשי כשפים הביאו את ספריהם וישרפום לעיני כל ויחשבו את ערכם וימצאהו חמשת רבבות דינרים׃ 44N 19 20 ודבר יהוה גבר מאד וילך הלך וחזק׃ 44N 19 21 ויהי ככלות הדברים האלה יעץ פולוס ברוחו לעבר בתוך מקדוניא ואכיא וללכת ירושלים ויאמר אחרי היותי שמה ראה אראה גם את רומי׃ 44N 19 22 וישלח שנים מן המשרתים אתו את טימותיוס ואת ארסטוס אל מקדוניא והוא התמהמה עוד ימים באסיא׃ 44N 19 23 ותהי בעת ההיא מהומה לא קטנה על אדות דרך יהוה׃ 44N 19 24 כי צורף כסף אחד דמטריוס שמו עשה היכלות כסף של ארטמיס המציא לחרשים משכרת לא מעט׃ 44N 19 25 ויקהל אתם ואת שאר העסקים במלאכה ההיא ויאמר אנשים אתם ידעים כי מן המלאכה הזאת עשינו כבוד׃ 44N 19 26 ואתם ראים ושמעים אשר לא באפסוס לבדה כי גם כמעט באסיא כלה זה פולוס פתה והדיח המון עם רב לאמר לא אלהים אלה הנעשים בידים׃ 44N 19 27 ועתה עוד מעט ולא לבד חלקנו זה יהיה לבוז כי אם גם היכל ארטמיס המלכת הגדולה יחשב לאין ותכלה תפארתה אשר כל אסיא וכל ישבי תבל מכבדים אותה׃ 44N 19 28 ויהי כשמעם את דבריו וימלאו חמה ויצעקו לאמר גדולה ארטמיס של האפסיים׃ 44N 19 29 ותמלא כל העיר מבוכה ויסערו כלם יחדו אל התאטרון ויחטפו אתם את גיוס ואת ארסטרכוס אנשים מקדונים וחברי פולוס במסעיו׃ 44N 19 30 ויאל פולוס לבוא אל תוך העם ולא הניחו לו התלמידים׃ 44N 19 31 וגם מקצת ראשי אסיא אשר היו אהביו שלחו אליו ויזהירו אתו אשר לא ימלאהו לבו לבוא אל התאטרון׃ 44N 19 32 ויצעקו שם אלה בכה ואלה בכה כי מבוכה גדולה היתה בקהל ורבם לא ידעו על מה זה נאספו׃ 44N 19 33 וימשכו מתוך ההמון את אלכסנדר והיהודים דחו אתו עד צאתו וינף אלכסנדר את ידו ויבקש להצטדק לפני העם׃ 44N 19 34 והמה כהכירם כי הוא יהודי נשאו כלם קול ויצעקו כשתי שעות לאמר גדולה ארטמיס של האפסיים׃ 44N 19 35 ויהס סופר העיר את העם ויאמר אנשי אפסוס מי הוא האיש אשר לא ידע כי העיר אפסוס סכנת היא להיכל של ארטמיס המלכת הגדולה ולצלמה היורד מן השמים׃ 44N 19 36 ויען אשר אין לכחש בדברים האלה ראוי לכם להיות שקטים ולא לעשות דבר נמהר׃ 44N 19 37 כי הבאתם את האנשים האלה אשר אינם גזלי מקדש גם אינם מגדפי מלכתכם׃ 44N 19 38 לכן אם לדמטריוס ולחרשים אשר אתו דבר ריב עם איש הנה לנו ימי בית דין ושרי המדינה ויביאו אליהם את ריבם׃ 44N 19 39 ואם תבקשו דבר אחר שפוט ישפט בקהל כפי החק׃ 44N 19 40 כי הלא בסכנה אנחנו להתחיב במרד בעבור היום הזה ודבר אין לנו לתת דין וחשבון על הרגשה הזאת׃ 44N 19 41 ויהי כאשר כלה לדבר כדברים האלה וישלח את הקהל׃ 44N 20 1 ואחרי אשר שקטה המהומה קרא פולוס לתלמידים ויברכם ויצא ללכת אל מקדוניא׃ 44N 20 2 ויעבר במדינות ההן ויזהר אתם בדברים רבים ויבא אל ארץ יון׃ 44N 20 3 וישב שם שלשה חדשים ויהי באמרו ללכת אל סוריא ויארבו לו היהודים ויגמר בלבו לשוב דרך מקדוניא׃ 44N 20 4 וילכו אתו עד לאסיא סופטרוס הברואי ומן התסלוניקים ארסטרכוס וסקונדוס וגיוס הדרבי וטימותיוס ומן אסיא טוכיקוס וטרופימוס׃ 44N 20 5 ואלה הלכו לפנינו ויוחילו לנו בטרואס׃ 44N 20 6 ואנחנו יצאנו מן פילפי אחרי ימי חג המצות ומקץ חמשה ימים באנו באניה אליהם אל טרואס ונשב שם שבעת ימים׃ 44N 20 7 ויהי באחד בשבת כאשר נאספו התלמידים לבצע הלחם וידבר אתם פולוס כי אמר ללכת משם למחרת היום ויארך הדבר עד חצות הלילה׃ 44N 20 8 ונרות רבים היו בעליה אשר נאספנו שם׃ 44N 20 9 ובחור אחד שמו אבטוכוס ישב בחלון וירדם בהאריך פולוס את אמרתו ותגבר עליו שנתו ויפל מהמדור השלישי למטה וישאהו מת׃ 44N 20 10 וירד פולוס ויגהר עליו ויחבקהו ויאמר אל תבהלו כי נשמתו בו׃ 44N 20 11 ואחר עלה ויבצע הלחם ויטעם וירב לשיח אתם עד אור הבקר ויצא ללכת לדרכו׃ 44N 20 12 והם הביאו את הנער חי וינחמו עד מאד׃ 44N 20 13 ואנחנו קדמנו לרדת באניה ונעבר אסוסה למען נקח שם אתנו את פולוס כי כן צוה והוא חשב בלבו ללכת שמה ברגליו׃ 44N 20 14 ויפגש אתנו באסוס ונקח אתו ונבא אל מיטוליני׃ 44N 20 15 ומשם יצאנו באניה ונפגע ממחרת אל מול כיוס וביום השלישי עברנו אל סמוס ונלן בטרוגוליון ולמחרתו באנו אל מיליטוס׃ 44N 20 16 כי פולוס אמר לעבר מעל פני אפסוס פן יצטרך להתמהמה באסיא כי אץ לבוא אם יוכל עד חג השבועות ירושלים׃ 44N 20 17 וממיליטוס שלח אל אפסוס ויקרא את זקני הקהלה׃ 44N 20 18 ויבאו אליו ויאמר להם אתם ידעתם איך הייתי עמכם בכל עת מן היום הראשון אשר דרכה רגלי באסיא׃ 44N 20 19 אשר עבדתי את האדון בכל ענוה ובדמעות הרבה ובמסות המצאות אתי בנכלי היהודים׃ 44N 20 20 איך לא כחדתי מכם כל דבר תועלת והגדתיו לכם ולמדתי אתכם ברבים ובכל בית ובית׃ 44N 20 21 ואעיד ליהודים וליונים את התשובה לאלהים ואת האמונה באדנינו ישוע המשיח׃ 44N 20 22 ועתה הנני אסיר הרוח ללכת ירושלים ואינני יודע מה יקרני שם׃ 44N 20 23 אפס כי רוח הקדש מעיד בכל עיר ועיר לאמר כי מוסרות וצרות נכונו לי׃ 44N 20 24 אבל לא אחוש לאחת מהנה וגם נפשי לא יקרה בעיני למען אשלים בשמחה את מרוצתי ואת השרות אשר קבלתי מאת האדון ישוע להעיד על בשורת חסד אליהם׃ 44N 20 25 ועתה הנה ידע אנכי כי אתם כלכם אשר התהלכתי בקרבכם הלוך והשמע את מלכות יהוה כי לא תוסיפו עוד ראות פני׃ 44N 20 26 על כן מעיד אני בכם היום הזה כי נקי אנכי מדמי כלכם׃ 44N 20 27 כי לא כחדתי מהגיד לכם את עצת האלהים כלה׃ 44N 20 28 לכן שמרו את נפשותיכם ואת כל העדר אשר הקים אתכם רוח הקדש לפקידים בו לרעות את עדת האלהים אשר קנה לו בדם נפשו׃ 44N 20 29 כי ידע אני אשר אחרי צאתי יבואו בתוככם זאבים עזים אשר לא יחוסו על העדר׃ 44N 20 30 וגם מקרבכם יקומו אנשים דברי תהפכות להטות אחריהם את התלמידים׃ 44N 20 31 על כן שקדו וזכרו כי שלש שנים יומם ולילה לא חדלתי לדבר על לב כל אחד מכם בדמעות׃ 44N 20 32 ועתה אחי אני מסר אתכם לאלהים ולדבר חסדו אשר לו היכלת לבנות אתכם ולתת לכם נחלה בקרב כל המקדשים׃ 44N 20 33 לא חמדתי כסף איש או זהבו או לבושו׃ 44N 20 34 ואתם ידעתם כי ידי אלה עבדו בעד צרכי ובעד צרכי ההלכים אתי׃ 44N 20 35 ובכל הראיתי אתכם כי כן עלינו לעמל ולתמך את החלשים ולזכר את דברי האדון ישוע כי הוא אמר טוב אשר תתן משתקח׃ 44N 20 36 ואחרי דברו את הדברים האלה כרע על ברכיו ויתפלל עם כלם׃ 44N 20 37 ויבכו כלם בכי גדול ויפלו על צוארי פולוס וינשקו לו׃ 44N 20 38 וביותר התעצבו על הדבר אשר דבר כי לא יוסיפו עוד לראות פניו וילוהו אל האניה׃ 44N 21 1 ויהי כאשר נפרדנו מהם ונרד באניה ונבוא דרך ישרה אל קוס וממחרת אל רודוס ומשם אל פטרה׃ 44N 21 2 שם מצאנו אניה עברת אל פינוקיא ונרד בה ונעבר׃ 44N 21 3 ונרא את פני קפרוס ונעזבנה לשמאל ונעבר אל סוריא ונגיע אל צור כי שמה יוציאו את מעמסת האניה׃ 44N 21 4 ונמצא את התלמידים ונשב שם שבעת ימים והם אמרו אל פולוס על פי הרוח לבלתי עלות ירושלים׃ 44N 21 5 ויהי אחרי מלאת לנו הימים האלה ונצא ללכת לדרכנו וילוו אתנו כלם עם נשיהם ועם טפם עד מחוץ לעיר ונכרע על ברכינו על חוף הים ונתפלל׃ 44N 21 6 ונברך איש את רעהו ונעל אל האניה והמה שבו איש לביתו׃ 44N 21 7 ואנחנו כלינו את דרך הים ונרד מצור אל עכו ונשאל לשלום האחים ונשב אתם יום אחד׃ 44N 21 8 וממחרת נסענו פולוס ואשר אתו ונבא אל קסרין ונלך אל בית פילפוס המבשר אשר הוא אחד מן השבעה ונשב עמו׃ 44N 21 9 ולו היו ארבע בנות בתולות מתנבאות׃ 44N 21 10 ויהי בהיותנו שם ימים רבים וירד נביא אחד מיהודה ושמו אגבוס׃ 44N 21 11 ויבא אצלנו ויקח את אזור פולוס ויאסר בו את ידיו ואת רגליו ויאמר כה אמר רוח הקדש ככה יאסרו היהודים בירושלים את האיש אשר לו האזור הזה ויסגירהו בידי הגוים׃ 44N 21 12 ויהי כאשר שמענו את זאת ונבקש ממנו אנחנו ואנשי המקום אשר לא יעלה ירושלים׃ 44N 21 13 ויען פולוס ויאמר מה לכם אשר תבכו ותשברו לבבי כי נכון אנכי לא לבד להאסר כי גם למות בירושלים על שם ישוע האדון׃ 44N 21 14 ולא אבה שמע ונרף ממנו לאמר רצון יהוה יעשה׃ 44N 21 15 ואחרי הימים האלה נשאנו את כלינו ונעל ירושלים׃ 44N 21 16 וילכו אתנו גם תלמידים מקסרין ויביאו אתנו ללון בבית איש כתי ושמו מנסון והוא תלמיד ישן׃ 44N 21 17 ויהי כבאנו ירושלים ויקבלו אתנו האחים בשמחה׃ 44N 21 18 וממחרת היום נכנס פולוס עמנו אל יעקב ויבאו שמה כל הזקנים׃ 44N 21 19 וישאלם לשלום ויספר אחת לאחת את אשר עשה האלהים לגוים בשרותו׃ 44N 21 20 וישמעו ויהללו את האלהים ויאמרו אליו הנך ראה אחינו כמה רבבות יהודים באו להאמין וכלם מקנאים לתורה׃ 44N 21 21 והם שמעו עליך שמועה כי תלמד את כל היהודים אשר בקרב הגוים לסור ממשה באמרך כי אין עליהם למול את בניהם וללכת בחקות התורה׃ 44N 21 22 ועתה מה לעשות הנה האסף יאסף המון העם כי ישמעו כי באת׃ 44N 21 23 לכן עשה זאת אפוא אשר נאמר אליך׃ 44N 21 24 הנה יש אתנו ארבעה אנשים אשר נדר עליהם אתם קח לך והטהר אתם ושלם ההוצאות בעדם למען אשר יגלחו את ראשם וידעו כלם כי שמועת שוא שמעו עליך וכי אתה בעצמך מתהלך בחקות התורה׃ 44N 21 25 ועל דבר המאמינים בגוים כתבנו וגזרנו אשר לא ישמרו דבר מאלה רק להשמר מזבחי אלילים ומן הדם ומבשר הנחנק ומן הזנות׃ 44N 21 26 ויקח פולוס את האנשים ויטהר אתם וממחרת בא אל המקדש ויגד כי מלאו ימי טהרתם עד כי הקרב קרבן כל אחד מהם׃ 44N 21 27 ויהי כאשר קרבו שבעת הימים לכלות והיהודים אשר מאסיא ראו אתו במקדש ויעוררו את כל ההמון וישלחו בו את ידיהם׃ 44N 21 28 ויצעקו לאמר אנשי ישראל עזרו זה הוא האיש המלמד את כל אדם אשר בכל הארץ סרה על העם הזה ועל התורה ועל המקום הזה וגם הביא אל המקדש אנשים יונים ויחלל את המקום הקדוש הזה׃ 44N 21 29 כי היו ראים את טרופימוס האפסי בעיר אתו ויחשבו כי פולוס הביא אתו אל המקדש׃ 44N 21 30 ותהם כל העיר וירץ העם ויקבץ ויאחזו את פולוס וימשכהו אל מחוץ למקדש ופתאם סגרו הדלתות׃ 44N 21 31 והמה מבקשים להמיתו והשמועה באה אל שר האלף של הגדוד כי כל ירושלים נבוכה׃ 44N 21 32 וימהר ויקח אתו אנשי צבא ושרי מאות וירץ אליהם ויהי כראותם את שר האלף ואת אנשי הצבא ויחדלו מהכות את פולוס׃ 44N 21 33 ויגש שר האלף ויחזק בו ויצו לאסרו בנחשתים וישאל מי הוא זה ומה עשה׃ 44N 21 34 ויענו מן העם אלה בכה ואלה בכה ולא יכל לדעת מאומה אל נכון מרב השאון ויצו להוליכו אל המצד׃ 44N 21 35 ויהי כבואו עד המעלות וישאהו אנשי הצבא מפני חמת העם׃ 44N 21 36 כי עם רב הלך אחריו והם צעקים ואמרים הסר אתו׃ 44N 21 37 וכאשר הקריב פולוס להאסף אל המצד אמר אל שר האלף התניח לי לדבר אליך דבר ויאמר הידעת יונית׃ 44N 21 38 האם אינך המצרי אשר לפני הימים האלה העיר מרד והוציא המדברה ארבעת אלפים אנשי דמים׃ 44N 21 39 ויאמר פולוס איש יהודי אנכי מטרסוס בן עיר קיליקיא אשר איננה בלי שם ועתה אשאלה מאתך הניחה לי לדבר אל העם׃ 44N 21 40 וינח לו ויעמד פולוס על המעלות הניף ידו אל העם ותהי דממה רבה וידבר בלשון עברית ויאמר׃ 44N 22 1 אנשים אחים ואבות שמעו נא את דברי התנצלותי אליכם׃ 44N 22 2 ויהי כשמעם כי הוא מדבר אליהם בלשון עברית ויחשו עוד יותר׃ 44N 22 3 ויאמר איש יהודי אנכי נולד בטרסוס אשר בקיליקיא ומגדל בעיר הזאת לרגלי גמליאל ומלמד לפי דקדוקי תורת אבותינו ואהי מקנא לאלהים כמוכם כלכם היום׃ 44N 22 4 וארדף את הדרך הזאת עד מות ואהי אסר ומסגיר לכלא אנשים ונשים׃ 44N 22 5 כאשר גם יעיד עלי הכהן הגדול וכל בית הזקנים אשר מהם לקחתי מכתבים ואלך אל האחים לדמשק לאסר אף את הנמצאים שמה להביאם ירושלים למען יוסרו׃ 44N 22 6 ויהי אנכי הלך וקרב לדמשק כעת צהרים ופתאם נגה עלי מסביב אור גדול מן השמים׃ 44N 22 7 ואפל ארצה ואשמע קול מדבר אלי שאול שאול למה תרדפני׃ 44N 22 8 ואען ואמר מי אתה אדני ויאמר אלי אני ישוע הנצרי אשר אתה רדפו׃ 44N 22 9 והאנשים אשר אתי ראו את האור וייראו ואת קול המדבר אלי לא שמעו׃ 44N 22 10 ואמר מה אעשה אדני ויאמר אלי האדון קום לך אל דמשק ושם יאמר לך את כל אשר צוית לעשות׃ 44N 22 11 ואני לא יכלתי לראות מפני זהר האור ההוא והאנשים אשר אתי הוליכוני ביד ואבא לדמשק׃ 44N 22 12 ואיש חסיד כפי התורה ושמו חנניה אשר קנה לו שם טוב בקרב כל היהודים הישבים שם׃ 44N 22 13 ויבא אלי ויעמד ויאמר אלי שאול אחי שוב ראה ובשעה ההיא נפקחו עיני וראיתיהו׃ 44N 22 14 ויאמר אלהי אבותינו בחר בך לדעת את רצונו ולראות את הצדיק ולשמע קול מפיהו׃ 44N 22 15 כי היו תהיה לו לעד אל כל בני האדם על כל אשר ראית ושמעת׃ 44N 22 16 ועתה למה תתמהמה קום והטבל והתרחץ מחטאתיך בקראך בשמו׃ 44N 22 17 ויהי בשובי אל ירושלים ואתפלל במקדש ותהי עלי יד יהוה׃ 44N 22 18 וארא אותו מדבר אלי חושה צא במהרה מירושלים כי לא יקבלו את עדותך עלי׃ 44N 22 19 ואמר הלא הם יודעים את אשר השלכתי אל הכלא והלקיתי בבתי הכנסיות את המאמינים בך׃ 44N 22 20 ובהשפך דם אסטפנוס עדך אף אני עמדתי שם חפץ בהרגתו ושומר את בגדי הרגיו׃ 44N 22 21 ויאמר אלי לך כי אני אל הגיום עד למרחוק אשלחך׃ 44N 22 22 וישמעו אליו עד הדבר הזה וישאו את קולם ויאמרו הסירו איש כזה מעל האדמה כי איננו ראוי כי יחיה׃ 44N 22 23 ויהי בהיותם צעקים ומשליכים את בגדיהם מעליהם וזרקים עפר השמימה׃ 44N 22 24 ויצו שר האלף להוליכו אל המצד ויאמר לבדקו במלקות למען ידע מדוע המה ככה צעקים עליו׃ 44N 22 25 ויהי כאשר אסר להכותו ברצועות ויאמר אל שר המאה העמד עליו האף רשיון לכם להכות איש רומי בלא דין ומשפט׃ 44N 22 26 וילך שר המאה כשמעו את הדבר הזה ויגד לשר האלף לאמר ראה מה תעשה כי האיש הזה רומי הוא׃ 44N 22 27 ויבא שר האלף ויאמר אמר לי הרומי אתה ויאמר הן׃ 44N 22 28 ויען שר האלף אני בכסף רב קניתי לי משפט האזרחות הזאת ויאמר פולוס ואני אף נולדתי בה׃ 44N 22 29 אז הרפו ממנו האנשים אשר באו לבדקו וגם שר האלף ירא בדעתו כי רומי הוא והוא אסר אותו׃ 44N 22 30 וממחרת בקש לדעת אל נכון על מה שטנים אותו היהודים ויתר מוסרותיו ויצו להביא את ראשי הכהנים ואת כל הסנהדרין ויורד את פולוס ויעמידהו בתוכם׃ 44N 23 1 ויבט פולוס אל הסנהדרין ויאמר אנשים אחים בכל תמת לבבי התהלכתי לפני אלהים עד היום הזה׃ 44N 23 2 ויצו חנניה הכהן הגדול את העמדים עליו להכותו על פיו׃ 44N 23 3 ויאמר אליו פולוס יככה אלהים הקיר המסיד האמנם ישב אתה לדין אתי כתורה ואתה מצוה להכותי שלא כתורה׃ 44N 23 4 ויאמרו העמדים שם את הכהן הגדול לאלהים תחרף׃ 44N 23 5 ויאמר פולוס אחי לא ידעתי אשר הוא הכהן הגדול כי כתוב נשיא בעמך לא תאר׃ 44N 23 6 ופולוס ידע כי מקצתם צדוקים ומקצתם פרושים ויצעק בתוך הסנהדרין אנשים אחים פרוש בן פרוש אנכי ועל תקות המתים ותחיתם אני נדין׃ 44N 23 7 ובדברו הדבר הזה היה ריב בין הצדוקים ובין הפרושים ויחלק ההמון׃ 44N 23 8 כי הצדוקים אמרים אין תחיה ואין מלאך ורוח והפרושים מודים בשניהם׃ 44N 23 9 ותהי המלה גדולה ויקומו הסופרים אשר מכת הפרושים ויתוכחו לאמר לא מצאנו דבר רע באיש הזה ואם רוח דבר אליו או מלאך אל נלחמה באלהים׃ 44N 23 10 והריב הולך וחזק ושר האלף דאג פן ישסעו את פולוס ויצו את אנשי הצבא לרדת ולחטף אתו מתוכם ולהכיאו אל המצד׃ 44N 23 11 ובלילה ההוא נצב עליו האדון ויאמר חזק פולוס כי כאשר העידות לי בירושלים כן העד תעיד ברומי׃ 44N 23 12 ויהי לפנות הבקר ויתחברו היהודים ויאסרו אסר על נפשם לאמר כי לא יאכלו ולא ישתו עד אם יהרגו את פולוס׃ 44N 23 13 ומספר הבאים באלה הזאת היה יותר מארבעים׃ 44N 23 14 ויגשו לא ראשי הכהנים ואל הזקנים לאמר אסר אסרנו על נפשנו לבלתי טעם מאומה עד אם הרגנו את פולוס׃ 44N 23 15 ועתה הודיעו אתם והסנהדרין את שר האלף ויורידהו מחר אליכם כאלו תחפצו לדרש היטב את ענינו ואנחנו נכונים להמיתו בטרם יקרב אליכם׃ 44N 23 16 וישמע בן אחות פולוס את ארבם וילך ויבא אל המצד ויגד לפולוס׃ 44N 23 17 ויקרא פולוס לאחד משרי המאות ויאמר אליו הולך את הבחור הזה אל שר האלף כי דבר לו להודיעו׃ 44N 23 18 ויקחהו ויוליכהו אל שר האלף ויאמר פולוס האסיר קראני אליו ויבקש ממני להוליך אליך את הבחור הזה כי דבר לו להגיד לך׃ 44N 23 19 ויאחז שר האלף בידו ויסר עמו לבדו וישאלהו מה הוא זה אשר לך להודיעני׃ 44N 23 20 ויאמר כי נועצו היהודים יחדו לבקש ממך כי מחר תוריד את פולוס לפני הסנהדרין והמה כאלו חפצים לדעת היטב את ענינו׃ 44N 23 21 ואתה אל תשמע להם כי ארבים לו מהם יותר מארבעים איש אשר אסרו אסר על נפשם לבלתי אכל ושתות בטרם יהרגוהו והמה עתה עמדים ומחכים להבטחתך׃ 44N 23 22 וישלח שר האלף את הבחור ויצוהו לבלתי אמר לאיש כי גלה לו את הדבר הזה׃ 44N 23 23 ויקרא לשני שרי מאות ויאמר החלצו מאתכם אנשי צבא מאתים ללכת לקסרין ופרשים שבעים ומשכי קשת מאתים מן השעה השלישית בלילה׃ 44N 23 24 ובהמות יכינו להרכיב את פולוס למען הביאו שלם אל פיליכס ההגמון׃ 44N 23 25 ויכתב אגרת וזה תכן דבריה׃ 44N 23 26 קלודיוס לוסיאס אל פיליכס ההגמון האדיר שלום׃ 44N 23 27 את האיש הזה תפשו היהודים ויבקשו המיתו ואבא עם אנשי הצבא ואפלטהו מתוכם בשמעי כי רומי הוא׃ 44N 23 28 ובאשר חפצתי לדעת על מה שמנו אתו הורדתיו אל הסנהדרין שלהם׃ 44N 23 29 ואמצא כי שטנו אתו על דברי שאלות דתם ולא על דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות׃ 44N 23 30 ועתה הנה הגד לי שהיהודים מתנכלים באיש הזה ואשלחהו אליך מיד וגם את שטניו צויתי לבוא ולהגיש שטנתם לפניך ואתה שלום׃ 44N 23 31 ויקחו אנשי הצבא את פולוס כאשר צוו ויביאהו לילה אל אנטפטריס׃ 44N 23 32 וממחרת הניחו את הפרשים ללכת אתו וישובו למצד׃ 44N 23 33 והמה באו אל קסרין ויתנו את האגרת בידי ההגמון ויעמידו לפניו גם את פולוס׃ 44N 23 34 ויהי כקרא ההגמון את האגרת וישאל מאי זה מדינה הוא ויהי כשמעו כי הוא מקיליקיא ויאמר׃ 44N 23 35 אשמע את דבריך בבוא גם שטניך הנה ויצו לשמרו בבית המשפט אשר להורדוס׃ 44N 24 1 וירד חנניה הכהן הגדול אחרי חמשת ימים ואתו הזקנים וטרטלוס איש דברים ויודיעו את ההגמון את דבר ריבם עם פולוס׃ 44N 24 2 ויהי כאשר קראו לו ויחל טרטלוס לשטנו ויאמר׃ 44N 24 3 את אשר ישבנו על ידך בשלום רב ואשר נעשו תקנות רבות לעם הזה בהשגחתך נקבל על כל פנים ובכל מקום בכל תודה פיליכס האדיר׃ 44N 24 4 אך לבלתי הלאותך הרבה אתחנן אליך אשר תשמענו בקצר דברינו כחמלתך׃ 44N 24 5 כי מצאנו את האיש הזה כקטב ומגרה מדינים בין כל היהודים על פני תבל והוא ראש כת הנצרים׃ 44N 24 6 והוא גם נסה לחלל את המקדש ונתפש אותו ונחפץ לשפטו על פי תורתנו׃ 44N 24 7 ויבא עלינו לוסיאס שר האלף ברב כח ויחטפהו מידינו׃ 44N 24 8 ויצו את שטניו כי בוא יבאו לפניך ואתה כי תחקר אתו תוכל לדעת מפיהו את כל הדברים האלה אשר אנחנו טענים עליו׃ 44N 24 9 וימלאו היהודים את דבריו לאמר כי כן הוא׃ 44N 24 10 וירמז ההגמון אל פולוס לדבר ויען ויאמר יען אשר ידעתי כי זה כמה שנים שופט אתה לעם הזה הנני מצטדק בלב בטוח על עניני׃ 44N 24 11 אתה תוכל לדעת אשר לא עברו יותר משנים עשר יום מעת עלותי ירושלים להשתחות׃ 44N 24 12 ולא במקדש מצאוני מתוכח עם איש או מעורר מהומה בעם ולא בבתי הכנסיות ולא בעיר׃ 44N 24 13 גם אין ביכלתם להוכיח עלי את אשר עתה הם שטנים אותי׃ 44N 24 14 אבל את זאת מודה אני לפניך כי בדרך ההיא אשר יקראוה בשם כת בה אני עבד את אלהי אבותינו בהאמיני בכל הכתוב בתורה ובנביאים׃ 44N 24 15 ותקותי לאלהים אשר גם הם יחכו לה זאת היא כי עתידה להיות תחית המתים לצדיקים ולרשעים׃ 44N 24 16 ובזאת גם עמלתי להיות תמים לב לאלהים ולאדם תמיד׃ 44N 24 17 ומקץ שנים רבות באתי להביא נדבות לעמי ולהקריב קרבן׃ 44N 24 18 ואהי מטהר במקדש לא בהמון עם ולא במהומה וכן מצאוני אנשים יהודים מאסיא׃ 44N 24 19 אשר עליהם היה לעמד הנה לפניך ולענות בי אם היה להם דבר נגדי׃ 44N 24 20 או אלה ידברו נא המה מה מצאו בי עול בעמדי לפני הסנהדרין׃ 44N 24 21 בלתי אם הדבר האחד ההוא אשר קראתי בעמדי בתוכם כי על תחית המתים אני נדון היום לפניכם׃ 44N 24 22 ויהי כשמע פיליכס את הדרים האלה ויאחר את דינם לעת אחרת כי עניני הדרך הזאת נודעו לו היטב ויאמר ברדת אלי לוסיאס שר האלף אשפט על דברכם׃ 44N 24 23 ויצו את שר המאה לשום אתו במשמר ולתת לו רוחה ולבלתי מנע איש ממידעיו משרת אתו ומבוא אליו׃ 44N 24 24 ואחרי ימים אחדים בא פיליכס עם אשתו דרוסלה והיא יהודית וישלח לקרא לפולוס וישמע אתו על דבר האמונה במשיח׃ 44N 24 25 ויהי כדברו על הצדק והפרישות ועל הדין העתיד לבוא ויחרד פיליכס ויען עתה זה לך ולכשאפנה אשוב לקרא לך׃ 44N 24 26 והוא מקוה כי פולוס יתן לו שחד למען יתירהו ובעבור זה קרא לו פעמים הרבה וידבר עמו׃ 44N 24 27 ויהי מקץ שנתים ימים ויקם פרקיוס פסטוס תחת פיליכס ופיליכס חפץ להתרצות אל היהודים ויעזב את פולוס חבוש בבית האסורים׃ 44N 25 1 ויבא פסטוס אל המדינה ויעל אחרי שלשת ימים מקסרין לירושלים׃ 44N 25 2 והכהן הגדול וראשי היהודים הודיעהו את ריבם עם פולוס׃ 44N 25 3 ויפצרו בו וישאלו ממנו לעשות חסד עמהם להביאו ירושלים והמה מתנכלים אתו להמיתו בדרך׃ 44N 25 4 ויען אותם פסטוס כי עצור פולוס בקסרין וכי גם הוא ישוב שמה בקרוב׃ 44N 25 5 ויאמר לכן ירדו אתי העצומים שבכם ואם יש מאום באיש הזה יענו בו׃ 44N 25 6 וישב בתוכם יותר מימים עשרה וירד אל קסרין וממחרת ישב על כסא המשפט ויצו להביא את פולוס׃ 44N 25 7 הוא בא והיהודים אשר ירדו מירושלים סבבהו ויאשימו את פולוס באשמות רבות וקשות אשר לא יכלו להוכיח׃ 44N 25 8 והוא הצטדק לאמר לא חטאתי במאומה לא לדת היהודים ולא למקדש ולא לקיסר׃ 44N 25 9 ופסטוס חפץ להתרצות אל היהודים ויען את פולוס ויאמר התחפץ לעלות ירושלים להשפט על אלה לפני שמה׃ 44N 25 10 ויאמר פולוס לפני כסא משפט הקיסר אני עמד ושם נכון לי להשפט לא הרעתי ליהודים כאשר ידעת היטב גם אתה׃ 44N 25 11 אם הרעתי ויש בי דבר משפט מות בל אחשך נפשי ממות ואם אין בי מאומה מכל אשר הם ענים בי איש לא יוכל להסגירני אל ידם את הקיסר אני קורא לדיני׃ 44N 25 12 ויועץ פסטוס עם יועציו ויען אתו לאמר את הקיסר קראת אל הקיסר תלך׃ 44N 25 13 ויהי אחרי ימים וירדו המלך אגרפס וברניקה אל קסרין לשאל לשלום פסטוס׃ 44N 25 14 ויהי כי ארכו להם הימים שם ויספר פסטוס למלך את ריב פולוס לאמר יש פה איש אשר פיליכס הניחו אסור׃ 44N 25 15 ובהיותי בירושלים דברו אלי ראשי הכהנים וזקני היהודים על אדותיו ויבקשו ממני לחרץ משפטו׃ 44N 25 16 ואען אותם כי אין מנהג הרומיים למגן איש לאבד בטרם יעמד הנשטן לנכח שטניו ונתן לו מקום להצטדק מן השטנה׃ 44N 25 17 ולכן כאשר באו הנה יחד חשתי ולא התמהמהתי כי ממחרת היום ישבתי על כסא המשפט ואצוה להביא את האיש׃ 44N 25 18 ויעמדו עליו שטניו ולא הביאו עליו דבר רע מאשר הייתי חשד אתו׃ 44N 25 19 רק היו להם דברי ריבת לנגדו על עבודת אלהיהם ועל מת אחד ישוע שמו אשר אמר עליו פולוס כי הוא חי׃ 44N 25 20 ותכבד בעיני השאלה הזאת ואמר החפץ אתה ללכת ירושלים ולהשפט שם על אלה׃ 44N 25 21 אבל פולוס שאל להניחו במשמר עד צאת משפטו מלפני אגוסטוס ואצוה לשמרו עד אשר אשלח אתו אל הקיסר׃ 44N 25 22 ויאמר אגרפס אל פסטוס גם אני חפץ לשמע את האיש ויאמר מחר תשמענו׃ 44N 25 23 ויהי ממחרת כבוא אגרפס וברניקה בהוד גדול ויבאו אל אלם המשמעת המה ושרי האלף ונגידי העיר ויצו פסטוס ויביאו את פולוס׃ 44N 25 24 ויאמר פסטוס אגרפס המלך וכל האישים אשר אתם פה אתנו הנכם ראים את האיש אשר בעבורו פגעו בי כל המון היהודים גם בירושלים וגם פה ויצעקו כי אינו בדין שיחיה עוד׃ 44N 25 25 ואני כאשר הכרתי כי לא עשה דבר לחיבו מיתה והוא גם הוא קרא את אגוסטוס לדינו יעצתי לשלח אתו שמה׃ 44N 25 26 אך אין לי לכתב עליו דבר נכון לאדנינו ובעבור זאת הביאתיו לפניכם וביותר לפניך המלך אגרפס למען יחקר וידעתי מה אכתב׃ 44N 25 27 כי לא יתכן בעיני לשלוח אסיר מבלי הודיע גם את עלילת הדברים אשר שמו לו׃ 44N 26 1 ויאמר אגרפס אל פולוס נתן לך לדבר בעד נפשך אז יצטדק פולוס ויושט את ידו ויאמר׃ 44N 26 2 מאשר אני את נפשי המלך אגרפס כי לפניך אצטדק היום על כל אשר שטנים אתי היהודים׃ 44N 26 3 כי אתה ידע היטב כל המנהגים והשאלות אשר בין היהודים ועל כן אשאלה מאתך לשמע אתי כארך רוחך׃ 44N 26 4 הנה את דרכי מנעורי אשר התהלכתי בה מאז בתוך עמי ובירושלים ידעים אותה כל היהודים׃ 44N 26 5 כי מימים ראשונים ידעוני אם ירצו להעיד כי כפרוש התנהגתי על פי הכת המקפדת ביותר בעבודתנו׃ 44N 26 6 ועתה אני עמד להשפט על תקות ההבטחה אשר הבטיחה האלהים את אבותינו׃ 44N 26 7 ואשר שנים עשר שבטינו מיחלים להגיע לה בעבדם את יהוה תמיד יומם ולילה על דבר התקוה הזאת אגרפס המלך שטנים אותי היהודים׃ 44N 26 8 מדוע יפלא בעיניכם כי האלהים יחיה מתים׃ 44N 26 9 הן לפנים אני חשבתי צדקה לצרר את שם ישוע הנצרי עד מאד׃ 44N 26 10 כאשר עשיתי בירושלים וגם קדושים רבים אני הסגרתי לבתי כלאים ברשיון אשר קבלתי מאת הכהנים הגדולים וכשנהרגו הסכמתי׃ 44N 26 11 ובכל בתי הכנסיות יסרתי אתם פעמים רבות ואנסתים לגדף ואתהוללה בם עד מאד וארדפם עד לערים אשר חוצה לארץ׃ 44N 26 12 ויהי בלכתי על זאת לדמשק ברשיון הכהנים הגדולים ובמצותם׃ 44N 26 13 והנה אדני המלך בצהרים בדרך ראיתי אור צח מזהר השמש אשר משמים נגה עלי מסביב ועל ההלכים אתי׃ 44N 26 14 ונפל כלנו ארצה ואשמע קול מדבר אלי בלשון עברית לאמר שאול שאול למה תרדפני קשה לך לבעט בדרבנות׃ 44N 26 15 ואמר מי אתה אדני ויאמר אנכי ישוע אשר אתה רדף׃ 44N 26 16 אבל קום ועמד על רגליך כי לבעבור זאת נראיתי אליך לבחר בך למשרת ולעד על אשר ראית ועל אשר אראך׃ 44N 26 17 בהצילי אותך מן העם ומן הגוים אשר אשלחך עתה אליהם׃ 44N 26 18 לפקח את עיניהם למען ישובו מחשך לאור ומיד השטן אל האלהים וימצאו באמונתם בי את סליחת החטאים ואת הנחלה בתוך המקדשים׃ 44N 26 19 על כן המלך אגרפס לא המריתי את המראה אשר ראיתי מן השמים׃ 44N 26 20 כי אם קראתי ראשונה לישבי דמשק וירושלים ובכל ארץ יהודה וגם לגוים כי ינחמו וישובו אל האלהים ויעשו מעשים ראוים לתשובה׃ 44N 26 21 ובגלל הדבר הזה תפשו אתי היהודים במקדש ויבקשו להמיתני׃ 44N 26 22 והאלהים היה בעזרי ועד היום הזה עמד אני ומעיד לפני קטן וגדול ואינני מדבר דבר זולתי אשר דברו הנביאים ומשה כי עתידות הנה להיות׃ 44N 26 23 כי המשיח מענה הוא וכי ראשון הוא לקמים מן המתים להפיץ אור בעם ובגוים׃ 44N 26 24 ויהי הוא מצטדק כזאת ויען פסטוס בקול גדול לאמר הנך משתגע פולוס רב הלמוד הביאך לידי שגעון׃ 44N 26 25 ויאמר פולוס אינני משגע פסטוס האדיר כי אם דברי אמת וטעם אביע׃ 44N 26 26 כי המלך יודע את אלה ועל זאת גם בבטחון אני מדבר אליו יען אשר לא אאמין כי נעלם ממנו דבר מן הדברים האלה כי לא בקרן זוית נעשתה זאת׃ 44N 26 27 המלך אגרפס המאמין אתה בנביאים ידעתי כי מאמין אתה׃ 44N 26 28 ויאמר אגרפס אל פולוס עוד מעט ופתיתני להיות נצרי׃ 44N 26 29 ויאמר פולוס אבקשה מאלהים אשר אם במעט ואם בהרבה לא אתה לבדך כי גם כל השמעים אותי יהיו כמוני זולתי המוסרות האלה׃ 44N 26 30 ויהי בדברו הדבר הזה ויקם המלך וההגמון וברניקה והישבים אתם׃ 44N 26 31 ויסורו החדרה וידברו איש אל רעהו לאמר האיש הזה לא עשה דבר אשר יהיה עליו חיב מיתה או מוסרות׃ 44N 26 32 ויאמר אגרפס אל פסטוס האיש הזה יוכל להפטר לולא קרא את הקיסר לדינו׃ 44N 27 1 וכאשר נגמר הדין כי נעבר באניה אל איטליא מסרו את פולוס ומקצת אסירים אחרים אל שר המאה לגדוד אגוסטוס ושמו יוליוס׃ 44N 27 2 ונרד אל אניה אדרמטית נכנים לבוא על פני חוף אסיא ונעבר הימה ויהי אתנו ארסטרכוס מוקדון מן תסלוניקי׃ 44N 27 3 וממחרת הגענו אל צידון ויוליוס עשה עם פולוס חסד וינח לו ללכת אל מידעיו להעזר בידם׃ 44N 27 4 ונלך משם ונעבר בסביבות קפרוס כי הרוחות היו לנגדנו׃ 44N 27 5 ונעבר את הים אשר לפני קיליקיא ופמפוליא ונבא אל מורא אשר בלוקיא׃ 44N 27 6 וימצא שם שר המאה אניה אלכסנדרית באה לאיטליא ויעבירנו לתוכה׃ 44N 27 7 והאניה הלכה בכבדות ימים רבים ואחרי אשר יגענו ובאנו אל מול קנידוס לא הניחנו הרוח לחתר אל היבשה ונעבר מצד לקריטי על פני הר סלמוני׃ 44N 27 8 ואחרי אשר עברנו בתלאות באנו למקום אחד נקרא קלילמני אשר קרובה לו עיר ושמה לסיא׃ 44N 27 9 ויהי מקץ ימים רבים כאשר באה עת הסכנה לירדי הים כי גם הצום כבר עבר ויזהר אתם פולוס׃ 44N 27 10 ויאמר אליהם אנשים ראה אני כי הליכתנו תהיה אך מרי ונזק גדול לא לבד למעמסה ולאניה כי אם גם לנפשותינו׃ 44N 27 11 ושר המאה לא שמע אל דברי פולוס כי אם אל רב החבל ואל בעל האניה׃ 44N 27 12 ובאשר החוף איננו טוב לעמד בו בימי הסתיו יעצו הרבים לעבר משם לאמר אולי נוכל הגיע לפיניכס וישבנו שם בימי הסתו והוא חוף בקריטי פונה דרך הדרום מערבה ודרך הצפון מערבה׃ 44N 27 13 ורוח נשבת לאט מדרום ויחשבו כי תצלח עצתם בידם ויעלו העוגין ויעברו לעמת שפת קריטי׃ 44N 27 14 ויהי כמעט אחרי כן ותפגע בה רוח נחשל הנקראה אוריקלידון׃ 44N 27 15 ותטרף האניה ולא יכלה לעמד נגד הרוח ונרף ידינו ממנה וננדף׃ 44N 27 16 ותרץ האניה אל עבר אי קטן הנקרא קלודה וכמעט לא יכלנו לאחז העברה׃ 44N 27 17 ואחרי משכם אותה אליהם ויקחו לעזר את כל אשר השיגה ידם ויחשבו את דפני האניה ומיראתם פן יפלו אל בין רכסי החול הורידו את כלי המפרש וכה נדפו׃ 44N 27 18 ויהי הסער הולך וסער עלינו וממחרת הטילו את המעמסה אל הים׃ 44N 27 19 וביום השלישי הטלנו בידינו את כלי האניה אל הים׃ 44N 27 20 ויהי ימים רבים גם השמש גם הכוכבים לא נראו והסערה חזקה עלינו עד מאד ותכרת ממנו כל תקות ישועה׃ 44N 27 21 ופולוס עמד בתוכם אחרי האריכם בצום ויאמר אנשים לו שמעתם אלי ולא יצאתם מקריטי כי אז לא קרנו הנזק הזה במריכם׃ 44N 27 22 ועתה אני אמר אליכם חזקו ואמצו כי לא תאבד נפש מכם בלתי הספינה לבדה׃ 44N 27 23 כי בלילה הזה נצב עלי מלאך האלהים אשר לו אנכי ואשר אני עבד אתו׃ 44N 27 24 ויאמר אל תירא פולוס עליך עוד לעמד לפני הקיסר ועתה הנה נתן לך האלהים את כל ההלכים אתך באניה׃ 44N 27 25 על כן אנשים חזקו ואמצו כי מאמין אני לאלהים כי כן יהיה כאשר נאמר אלי׃ 44N 27 26 אך השלך נשלך אל אחד האיים׃ 44N 27 27 ויהי כבוא ליל ארבעה עשר לטלטולנו בים אדריה כחצות הלילה ויחשבו המלחים כי קרבה להם יבשת׃ 44N 27 28 ויורידו את האנך וימצאו עמק הים עשרים קומה ויעברו מעט ויוסיפו להוריד את האנך וימצאו קומות חמש עשרה׃ 44N 27 29 וייראו פן יפגעו בשני הסלעים וישליכו מעל אחורי האניה ארבעה עוגינים אל הים ויכספו לאור היום׃ 44N 27 30 והמלחים בקשו לברח מן האניה ויורידו את העברה אל הים באמרם כי יש את נפשם לשלח עוגינים גם מראש האניה׃ 44N 27 31 ויאמר פולוס אל שר המאה ואל אנשי הצבא לאמר אם אלה לא ישבו אתנו באניה לא תוכלו אתם להושע׃ 44N 27 32 ויקצצו אנשי הצבא את חבלי העברה ויתנוה לנפול׃ 44N 27 33 והבקר טרם יאור ופולוס מבקש מכלם לטעם לחם לאמר היום יום ארבעה עשר אשר חכיתם צמים ולא טעמתם מאומה׃ 44N 27 34 על כן קרא אני אתכם לטעם לחם כי הוא למחיתכם כי איש איש מכם לא יפל משערת ראשו ארצה׃ 44N 27 35 הוא דבר את הדברים האלה והוא לקח את הלחס ויודה לאלהים לפני כלם ויבצע ויחל לאכל׃ 44N 27 36 ויאמץ לב כלם ויטעמו אכל גם המה׃ 44N 27 37 ואנחנו כל נפש אשר באניה מאתים ושבעים ושש׃ 44N 27 38 ויאכלו לשבעה ויקלו מעל האניה ויטילו את הצדה אל הים׃ 44N 27 39 הבקר אור ולא הכירו את הארץ אבל ראו כמפרץ וחוף לו ויועצו לנהג אליו את האניה אם יוכלו׃ 44N 27 40 ויגדעו את העוגינים ויעזבום לים ויתירו גם את מיתרי המנהיג ויפרשו מפרש התרן אל פני הרוח ויבקשו לבא אל החוף׃ 44N 27 41 ויפגעו במקום אשר הים משני עבריו ותדבק בו האניה ותעמד ראשה לא ינוע ואחוריה נשברו משאון הגלים׃ 44N 27 42 ותהי עצת אנשי הצבא להמית את האסירים פן ישחה איש מהם וימלט׃ 44N 27 43 ושר המאה חפץ להציל את פולוס וינא את עצתם ויאמר מי ידע לשחות ירד ויעבר ליבשה בראשנה והנשארים אלה על קרשים ואלה על שברי האניה׃ 44N 27 44 ויהי כן וימלטו כלם אל היבשה׃ 44N 28 1 וכאשר נמלטנו נודע לנו כי שם האי מליטי׃ 44N 28 2 והנכרים לא המעיטו חסדם עמנו כי בערו אש ויאספו את כלנו אליהם מפני הגשם היורד ומפני הקר׃ 44N 28 3 ופולוס אסף לו ערמת קצים וישם על המוקד ומן החם יצא אפעה ויאחז בידו׃ 44N 28 4 ויראו הנכרים את החיה תלויה על ידו ויאמרו איש אל רעהו אכן רצח האיש הזה אשר הנקמה לא הניחה לו לחיות אף כי נמלט מן הים׃ 44N 28 5 והוא נער את החיה מעל ידו אל תוך האש ולא הרעה לו מאומה׃ 44N 28 6 והם הוחילו אשר יצבה גופו או אשר יפל מת פתאם ויחילו עד בוש והנה לא קרהו כל אסון ויהפך לבם ויאמרו כי אלהים הוא׃ 44N 28 7 ובסביבו המקום ההוא היו שדות אשר לראש אנשי האי ושמו פובליוס הוא הביא אתנו לביתו ויכלכל אתנו בטובו שלשת ימים׃ 44N 28 8 ואבי פובליוס מוטל למשכב בקדחת ובמחלה המעים ויבא אליו פולוס ויתפלל וישם עליו את ידיו וירפאהו׃ 44N 28 9 ואחרי המעשה הזה באו גם החלים האחרים אשר באי וירפאו׃ 44N 28 10 ויכבדנו כבוד גדול ובלכתנו משם ספקו לנו די צרכנו׃ 44N 28 11 ואחרי שלשת חדשים עברנו משם באניה אלכסנדרית אשר ישבה באי בימי הסתו ואות דגלה התאומים׃ 44N 28 12 ונבא אל סרקוסא ונשב שם שלשת ימים׃ 44N 28 13 משם סבנו ונבא אל רגיון ובנשב רוח דרומית ביום המחרת באנו ביום השני אל פוטיולי׃ 44N 28 14 ושם מצאנו אחים ויבקשו ממנו לשבת אתם שבעת ימים ובכן הלכנו אל רומי׃ 44N 28 15 וישמעו האחים את בואנו ויצאו משם לקראתנו עד לשוק אפיוס ועד לשלשת החניות וירא אתם פולוס ויודה לאלהים ויתחזק׃ 44N 28 16 ואחר באנו אל רומי העביר שר המאה את האסירים אל שר הצבא ולפולוס הניחו לשבת לבדו עם איש הצבא השמר אותו׃ 44N 28 17 ויהי אחרי שלשת ימים ויקרא פולוס אליו את ראשי היהודים ויקהלו אליו ויאמר אליהם אנשים אחים אף כי לא מעלתי מעל בעמנו ובחקות אבותינו אסרוני בירושלים וימסרוני לידי הרומיים׃ 44N 28 18 והם אחרי חקרם אתי אמרו לפטרני כי לא נמצא בי משפט מות׃ 44N 28 19 והיהודים קמו בי ואאנס לקרא את הקיסר לדיני אך אין נפשי לשטון את עמי בדבר׃ 44N 28 20 ובעבור זאת קראתי לכם לראותכם ולדבר עמכם כי בגלל תקות ישראל אסור אני בכבל הזה׃ 44N 28 21 ויאמרו אליו לא קבלנו על אדותיך אגרות מארץ יהודה ולא בא הנה אחד מן האחים אשר הגיד או דבר עליך דבר רע׃ 44N 28 22 אמנם חפצים אנחנו לשמע את אשר בלבבך כי נודע לנו אשר בכל מקום יריבו אל הכת הזאת׃ 44N 28 23 וישימו לו יום מועד ויבאו אליו רבים אל מלונו ויעד בהם ויבאר את מלכות אלהים ויוכח להם עניני ישוע מתורת משה ומן הנביאים מבקר עד ערב׃ 44N 28 24 ויש אשר שמעו אל דבריו ויש אשר לא האמינו׃ 44N 28 25 ויחלקו בדעתם ויסורו ללכת לדרכם בדבר פולוס הדבר האחד הזה היטב דבר רוח הקדש לאבותינו בפי ישעיהו הנביא לאמר׃ 44N 28 26 לך ואמרת לעם הזה שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ 44N 28 27 כי שמן לב העם הזה ואזניו כבדו ואת עיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפאתיו׃ 44N 28 28 לכן דעו כי לגוים נשלחה תשועת אלהים והמה ישמעו׃ 44N 28 29 ויהי בדברו זאת הלכו מאתו היהודים ויתוכחו הרבה איש עם רעהו׃ 44N 28 30 ופולוס ישב שנתים ימים בביתו אשר שכר לו ויקבל את כל הבאים אליו׃ 44N 28 31 ויקרא את מלכות האלהים וילמד את דרכי ישוע המשיח אדנינו בכל בטחון לבו ואין מנע׃ 45N 1 1 פולוס עבד ישוע המשיח מקרא להיות שליח ונבדל לבשורת אלהים׃ 45N 1 2 אשר הבטיחה מלפנים ביד נביאיו בכתבי הקדש׃ 45N 1 3 על דבר בנו הנולד מזרע דוד לפי הבשר׃ 45N 1 4 אשר הוכן לבן האלהים בגבורה לפי רוח הקדשה בתחיתו מבין המתים הוא ישוע המשיח אדנינו׃ 45N 1 5 אשר בידו קבלנו חן ושליחות להקים משמעת האמונה בכל הגוים למען שמו׃ 45N 1 6 אשר בתוכם הנכם גם אתם קרואי ישוע המשיח׃ 45N 1 7 לכל אשר ברומי ידידי אלהים וקרואים להיות קדושים חסד ושלום לכם מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 45N 1 8 בראשונה אודה לאלהי בישוע המשיח על כלכם אשר ספר אמונתכם בכל העולם׃ 45N 1 9 כי האלהים אשר אני עבד אתו ברוחי בבשורת בנו לעד לי כי תמיד אני מזכיר אתכם׃ 45N 1 10 בהעתירי בתפלותי בכל עת למען אשר רק הפעם אצליח ברצון אלהים לבוא אליכם׃ 45N 1 11 כי נכסף נכספתי לראותכם ולחלק לכם אי זו מתת רוח למען תתחזקי׃ 45N 1 12 והוא להתנחם עמכם זה בזה באמונה אשר לכם וגם לי׃ 45N 1 13 ולא אכחד מכם אחי כי פעמים רבות שמתי על לבי לבוא אליכם אך נמנע ממני עד הנה למען אמצא פרי גם בכם כמו ביתר הגוים׃ 45N 1 14 מחיב אנכי ליונים וגם ללעזים לחכמים וגם לפתאים׃ 45N 1 15 לכן נדבני לבי להשמיע את הבשורה גם אתכם אשר ברומי׃ 45N 1 16 כי אינני בוש מבשורת המשיח באשר גבורת אלהים היא לתשועת כל המאמין ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃ 45N 1 17 כי תגלה בה צדקת אלהים מאמונה אל אמונה ככתוב וצדיק באמונתו יחיה׃ 45N 1 18 כי נגלה חרון אלהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה׃ 45N 1 19 יען אשר דעת האלהים גלויה בקרבם כי האלהים הודיעם אותה׃ 45N 1 20 כי מהותו הנעלמה היא כחו הנצחי ואלהותו מעת נברא העולם תודע במעשים ותראה לבלתי היות להם להתנצל׃ 45N 1 21 יען בדעתם את האלהים לא כבדהו כאלהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער׃ 45N 1 22 ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים׃ 45N 1 23 וימירו את כבוד האלהים אשר איננו נפסד בדמות צלם אדם הנפסד צלם כל עוף והולך על ארבע ורמש האדמה׃ 45N 1 24 על כן גם נתנם האלהים לטמאה בתאות לבם לנבל גויותיהם איש את רעהו׃ 45N 1 25 אשר המירו אמת האלהים בכזב ויכבדו ויעבדו את הבריה תחת בראה המברך לעולמים אמן׃ 45N 1 26 בעבור זאת נתנם האלהים לתאות בושה כי נשיהם החליפו את התשמיש כדרכן בשלא כדרכן׃ 45N 1 27 וכן גם הזכרים עזבו את תשמיש האשה כדרכה ויחמו זה בזה בתשוקתם ויעשו תועבה זכר עם זכר ויקחו שכר משובתם הראוי להם בעצם גופם׃ 45N 1 28 וכאשר מאסו להשיג האלהים בדעת נתנם האלהים בידי דעה נמאסה לעשות את אשר לא יתכן׃ 45N 1 29 וירב בקרבם כל חמס זנות ורשע בצע ואון וימלאו קנאה ורצח ומריבה ומרמה ותהפכות׃ 45N 1 30 הלכי רכיל ומלשינים שנאי אלהים וגאים וזדים והוללים וחשבי און ואינם שמעים בקול אבותם׃ 45N 1 31 נבערים מדעת ובגדים אכזרים נטרי שנאה ולא רחמנים׃ 45N 1 32 יודעים המה את משפט אלהים כי עשי אלה בני מות הם ולא לבד שיעשו את אלה כי גם רצתה נפשם בעשיהם׃ 45N 2 1 לכן אין לך התנצלות אתה בן אדם הדן תהיה מי שתהיה כי במה שתדין את חברך תחיב את נפשך באשר אתה הדן תעשה כמעשהו׃ 45N 2 2 וידענו כי משפט אלהים כפי האמת על עשי אלה׃ 45N 2 3 ואתה בן אדם הדן את אשר פעלו כאלה ועשית כמעשיהם התחשב להמלט ממשפט האלהים׃ 45N 2 4 או התבוז לעתרת טובו ולחמלתו ולארך רוחו ולא תתבונן כי טובת האלהים תדריך אתך לתשובה׃ 45N 2 5 ובקשי לבבך הממאן לשוב תצבר לך עברה אל יום עברת האלהים ועת הגלות צדקת משפטו׃ 45N 2 6 אשר ישלם לאיש כמעשהו׃ 45N 2 7 למתמידים בעשות הטוב ומבקשים את הכבוד וההדר ואת אשר איננו עבד יתן את חיי העולמים׃ 45N 2 8 ועל בני המרי ואשר לא ישמעו לאמת כי אם לעולה שמעו חרון אף וחמה׃ 45N 2 9 צרה ומצוקה על כל נפש אדם עשה הרע על היהודי בראשונה וכן גם על היוני׃ 45N 2 10 וכבוד והדר ושלום לכל עשה הטוב ליהודי בראשונה וכן גם ליוני׃ 45N 2 11 כי אין משא פנים עם האלהים׃ 45N 2 12 כי כל אלה אשר חטאו בלי תורה גם בבלי תורה יאבדו ואשר חטאו בתורה גם על פי התורה ישפטו׃ 45N 2 13 כי לא שמעי התורה צדיקים לפני האלהים כי אם עשי התורה הם יצדקו׃ 45N 2 14 כי הגוים אשר אין להם תורה בעשותם כדברי התורה מאליהם גם באין תורה הם תורה לנפשם׃ 45N 2 15 בהראותם מעשה התורה כתוב על לבם ודעתם מעידה בהם ומחשבותם בקרבם מחיבות זאת את זאת או גם מזכות׃ 45N 2 16 ביום אשר ישפט האלהים את כל תעלמות בני האדם ביד ישוע המשיח כפי בשורתי׃ 45N 2 17 הן אתה נקרא בשם יהודי ונשענת על התורה והתהללת באלהים׃ 45N 2 18 וידעת הראוי ובהיותך מלמד בתורה תבין בין טוב לרע׃ 45N 2 19 ובטחת בנפשך להיות מוליך העורים ואור להלכים בחשך׃ 45N 2 20 מיסר לחסרי לב ומורה הפתאים ויש לך צורת המדע והאמת בתורה׃ 45N 2 21 ואתה אשר תורה אחרים את נפשך לא תורה אמרת לא תגנב והנך גנב׃ 45N 2 22 אמרת לא תנאף ואתה נאף תשקץ את האלילים ואתה גזל את הקדש׃ 45N 2 23 תתהלל בתורה ותנבל את האלהים בעברך את התורה׃ 45N 2 24 כי שם האלהים בגללכם מחלל בגוים כאשר כתוב׃ 45N 2 25 הן המילה מועילה אם תשמר את התורה אבל אם עבר אתה את התורה אז מילתך היתה לך לערלה׃ 45N 2 26 לכן אם ישמר הערל את משפטי התורה הלא תחשב לו ערלתו למילה׃ 45N 2 27 והערל מלדה המקים את התורה הלא הוא ידין אתך אשר יש לך הכתב והמילה ועברת את התורה׃ 45N 2 28 כי לא הנראה מחוץ הוא היהודי ולא הנראה מחוץ בבשר היא המילה׃ 45N 2 29 כי אם אשר בפנים הוא יהודי ומילה היא אשר בלב כפי הרוח ולא כפי הכתב אשר לא מבני אדם תהלתו כי אם מאת האלהים׃ 45N 3 1 ועתה מה הוא יתרון היהודי ומה היא תועלת המילה׃ 45N 3 2 הרבה מכל פנים בראשון כי הפקדו בידם דברי אלהים׃ 45N 3 3 כי מה הוא אם מקצתם לא האמינו היבטל חסרון אמונתם את אמונת אלהים׃ 45N 3 4 חלילה אבל יהי האל הוא הנאמן וכל האדם כזב ככתוב למען תצדק בדברך תזכה בשפטך׃ 45N 3 5 ואם עולתנו תרומם את צדקת האלהים מה נאמר הכי יש עול באלהים המשלח חרון אפו לפי דרך בני אדם אנכי מדבר׃ 45N 3 6 חלילה שאם כן איך ישפט האלהים את העולם׃ 45N 3 7 כי אם על ידי כזבי תרבה ותפרץ אמת אלהים לתהלתו למה זה אני אשפט עוד כחוטא׃ 45N 3 8 ולא נעשה כדבר מחרפינו ומקצת מוציאי דבה עלינו לאמר הנה אמרים נעשה הרע למען יצא הטוב אשר דינם יבא עליהם בצדק׃ 45N 3 9 ועתה מה הוא היש לנו מעלה יתרה לא במאומה כבר הוכחנו כי גם היהודים גם היונים כלם הם תחת החטא׃ 45N 3 10 ככתוב אין צדיק אין גם אחד׃ 45N 3 11 אין משכיל אין דרש את אלהים׃ 45N 3 12 הכל סר יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד׃ 45N 3 13 קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון חמת עכשוב תחת שפתימו׃ 45N 3 14 אשר אלה פיהם מלא ומררות׃ 45N 3 15 רגליהם ימהרו לשפך דם׃ 45N 3 16 שד ושבר במסלותם׃ 45N 3 17 ודרך שלום לא ידעו׃ 45N 3 18 אין פחד אלהים לנגד עיניהם׃ 45N 3 19 ואנחנו ידענו כי כל מה שאמרה התורה מדברת אל אלה אשר תחת התורה למען יסכר כל פה והיה כל העולם מחיב לפני אלהים׃ 45N 3 20 יען אשר ממעשי התורה לא יצדק לפניו כל בשר כי על ידי התורה דעת החטא׃ 45N 3 21 ועתה בבלי תורה צדקת אלהים לאור יצאה אשר העידו עליה התורה והנביאים׃ 45N 3 22 והיא צדקת אלהים באמונת ישוע המשיח אל כל ועל כל אשר האמינו בו כי אין הבדל׃ 45N 3 23 כי כלם חטאו וחסרי כבוד אלהים המה׃ 45N 3 24 ונצדקו חנם בחסדו על ידי הפדות אשר היתה במשיח ישוע׃ 45N 3 25 אשר שמו האלהים לפנינו לכפרת על ידי האמונה בדמו להראות את צדקתו אחרי אשר העביר את החטאים שנעשו לפנים בעת חמלת אלהים׃ 45N 3 26 להראות את צדקתו בעת הזאת להיותו צדיק ומצדיק את בן אמונת ישוע׃ 45N 3 27 ועתה איה ההתהללות הלא נשבתה ועל ידי תורת מה העל ידי תורת המעשים לא כי על ידי תורת האמונה׃ 45N 3 28 לכן נחשב כי באמונה יצדק האדם בבלי מעשי תורה׃ 45N 3 29 או האלהים רק אלהי היהודים הלא גם אלהי הגוים אכן גם אלהי הגוים הוא׃ 45N 3 30 כי אחד האלהים המצדיק את המולים מתוך האמונה ואת הערלים על ידי האמונה׃ 45N 3 31 ועתה המבטלים אנחנו את התורה על ידי האמונה חלילה אך מקימים אנחנו את התורה׃ 45N 4 1 ועתה מה נאמר על אברהם אבינו מה זה השיג לפי הבשר׃ 45N 4 2 כי אם נצדק אברהם מתוך המעשים לו התהלה אך לא לפני האלהים׃ 45N 4 3 כי הכתוב מה הוא אמר והאמן אברהם ביהוה ויחשבה לו צדקה׃ 45N 4 4 הנה הפעל לא יחשב לו שכרו על פי החסד כי אם על פי החוב׃ 45N 4 5 אבל לאשר איננו פעל כי אם מאמין במצדיק את הרשע אמונתו תחשב לו לצדקה׃ 45N 4 6 כאשר גם דוד מאשר את האדם אשר האלהים יחשב לו צדקה בלא מעשים באמרו׃ 45N 4 7 אשרי נשוי פשע כסוי חטאה׃ 45N 4 8 אשרי אדם לא יחשב יהוה לו עון׃ 45N 4 9 ועתה האשור הזה העל המילה הוא אם גם על הערלה הלא אמרנו כי לאברהם נחשבה אמונתו לצדקה׃ 45N 4 10 ואין נחשבה לו אם בהיותו מהול או בעודנו ערל הן לא בהיותו מהול כי אם בערלתו׃ 45N 4 11 ואות המילה קבל לחותם צדקת האמונה אשר היתה לו בערלתו להיות לאב לכל המאמינים והם ערלים למען אף להם תחשב הצדקה׃ 45N 4 12 ולהיות לאב גם למולים אך לא לאשר הם נמולים לבד כי אם גם הלכים בעקבות האמונה שהיתה לו לאברהם בעודנו בערלתו׃ 45N 4 13 כי לא על ידי תורה באה ההבטחה לאברהם ולזרעו להיותו ירש העולם כי אם על ידי צדקת האמונה׃ 45N 4 14 כי אלו לבני התורה הירשה האמונה לריק תהיה וההבטחה בטלה׃ 45N 4 15 כי התורה מביאה קצף כי באשר אין תורה גם אין שם עברה׃ 45N 4 16 על כן מתוך אמונה למען לפי חסד למען תחיה ההבטחה קימת לכל זרעו לא לבני התורה לבדם כי גם לבני אמונת אברהם אשר הוא אב לכלנו׃ 45N 4 17 ככתוב כי אב המון גוים נתתיך והוא האמין בהביט אל אל המחיה את המתים והקורא את אשר לא היה כמו הוה׃ 45N 4 18 באשר אין תקוה קוה ויאמן למען אשר יהיה לאב המון גוים כמו שנאמר כה יהיה זרעך׃ 45N 4 19 ולא רפתה אמונתו ולא התבונן אל גופו שכבר נפוג בהיותו כבן מאת שנה ואל בלות רחם שרה׃ 45N 4 20 ולא חלק לבו בהבטחת האלהים כחסר האמונה כי אם התחזק באמונתו ויתן כבוד לאלהים׃ 45N 4 21 וידע בלבב שלם כי את אשר הבטיח גם יכל לעשותו׃ 45N 4 22 על כן גם נחשבה לו לצדקה׃ 45N 4 23 ולא לבד למענו כתובה זאת שנחשבה לו׃ 45N 4 24 כי אם גם למעננו אשר עתידה להחשב לנו המאמינים במי שהעיר את ישוע אדנינו מן המתים׃ 45N 4 25 אשר נמסר בעבור פשעינו ונעור לבעבור צדקנו׃ 45N 5 1 לכן אחרי נצדקנו באמונה שלום לנו עם האלהים באדנינו ישוע המשיח׃ 45N 5 2 אשר בידו מצאנו באמונה מבוא אל החסד הזה אשר אנחנו עמדים בו ונתהלל בתקות כבוד האלהים׃ 45N 5 3 ולא זאת בלבד כי אף נתהלל בצרות יען אשר ידענו כי הצרה מביאה לידי סבלנות׃ 45N 5 4 והסבלנות לידי עמידה בנסיון והעמידה בנסיון לידי תקוה׃ 45N 5 5 והתקוה היא לא תביש כי הוצק בלבבנו אהבת אל על ידי רוח הקדש הנתן לנו׃ 45N 5 6 כי המשיח בעודנו חלשים מת בעתו בעד הרעשים׃ 45N 5 7 הן בעד הצדיק יקשה לאיש למות אכן למות בעד הטוב אולי ישאהו לבו׃ 45N 5 8 אבל בזאת הודיע האלהים את אהבתו אלינו כי המשיח מת בעדנו בהיותנו עוד חטאים׃ 45N 5 9 ועתה אשר נצדקנו בדמו מה מאד נושע בו מן הקצף׃ 45N 5 10 כי אם נרצינו לאלהים במות בנו בהיותנו איבים אף כי נושע עתה בחייו אחרי אשר נרצינו׃ 45N 5 11 ולא זאת בלבד כי גם מתהללים אנחנו באלהים על יד אדנינו ישוע המשיח אשר בו עתה קבלנו את הרצוי׃ 45N 5 12 לכן כאשר על ידי אדם אחד בא החטא לעולם והמות בעקב החטא וכן עבר המות על כל בני אדם מפני אשר כלם חטאו׃ 45N 5 13 כי עד זמן התורה היה החטא בעולם אך לא יחשב חטא באין תורה׃ 45N 5 14 אולם המות מלך מאדם עד משה גם על אלה אשר לא חטאו בדמיון עברת אדם הראשון אשר הוא דמות העתיד לבוא׃ 45N 5 15 אך לא כדבר הפשע דבר המתנה כי אם בפשע האחד מתו הרבים אף כי חסד אלהים ומתנתו עדפו ערוף לרבים בחסד האדם האחד ישוע המשיח׃ 45N 5 16 ולא כמו על ידי חטא אחד כן המתנה כי המשפט יצא מאחד לחיב אבל מתנת החסד היא לזכות מפשעים רבים׃ 45N 5 17 כי אם בפשע האחד מלך המות על ידי האחד אף כי מקבלי עדף החסד ומתנת הצדקה ימלכו בחיים על ידי האחד ישוע המשיח׃ 45N 5 18 לכן כאשר בפשע אחד נאשמו כל בני אדם ככה גם על ידי זכות אחת יזכו כל בני אדם לחיים׃ 45N 5 19 כי כאשר במרי האדם האחד היו הרבים לחטאים ככה גם על ידי משמעת האחד יהיו הרבים לצדיקים׃ 45N 5 20 אבל התורה נכנסה למען ירבה הפשע ובאשר רבה החטא עדף ממנו החסד׃ 45N 5 21 למען כאשר מלך החטא במות ככה ימלך גם החסד על ידי הצדקה לחיי עולם בישוע המשיח אדנינו׃ 45N 6 1 אם כן מה נאמר הנעמד בחטא למען ירבה החסד׃ 45N 6 2 חלילה לנו כי מתנו לחטא ואיך נוסיף לחיות בו׃ 45N 6 3 או האינכם ידעים כי כלנו הנטבלים למשיח ישוע למותו נטבלנו׃ 45N 6 4 לכן נקברנו אתו בטבילה למות למען כאשר נעור המשיח מן המתים בכבוד האב כן נתהלך גם אנחנו בחיים מחדשים׃ 45N 6 5 כי אם נדבקנו בדמיון מותו אכן גם נהיה דבוקים לתחיתו׃ 45N 6 6 באשר ידעים אנחנו כי נצלב אתו האדם הישן אשר בנו למען תבטל גוית החטא לבלתי היותנו עוד עבדים לחטא׃ 45N 6 7 כי אשר מת הוא נקה מן החטא׃ 45N 6 8 והנה אם מתנו עם המשיח נאמין כי גם נחיה עמו׃ 45N 6 9 באשר ידענו כי המשיח אחרי אשר נעור מן המתים לא ימות עוד והמות לא ישלט בו עוד׃ 45N 6 10 כי אשר מת מת לחטא פעם אחת ואשר חי חי הוא לאלהים׃ 45N 6 11 וכן גם אתם חשבו אתכם מתים לחטא וחיים לאלהים במשיח ישוע אדנינו׃ 45N 6 12 אם כן אפוא אל תמלך החטאת בגופכם אשר ימות לנטות אחריה בתאותיו׃ 45N 6 13 ]31-21[ גם אל תכינו את אבריכם להיות כלי עול לחטא אך תכינו את נפשכם לאלהים כחיים מעם המתים ואבריכם כלי צדקה לאלהים כי החטא לא יוכל למשל עוד בכם יען אינכם תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד׃ 45N 6 14 ]31-21[׃ 45N 6 15 ועתה מה הנחטא יען איננו תחת יד התורה כי אם תחת יד החסד חלילה׃ 45N 6 16 הלא ידעתם כי לאשר תתנו את נפשכם להיות עבדיו לסור למשמעתו הן עבדים אתם לאשר תשמעו לו אם לחטא אלי מות אם למשמעת אלי צדקה׃ 45N 6 17 אבל תודת לאלהים כי הייתם עבדי החטא ואחר שמעתם בכל לבבכם אל תכונת הלקח אשר נמסרתם לו׃ 45N 6 18 שחררתם מידי החטא לכן השתעבדתם לצדקה׃ 45N 6 19 כדרך בני אדם אני מדבר מפני רפיון בשרכם כי כאשר לפנים הכינותם את אבריכם לעבודת החטאה והרשע להרשיע כן עתה הכינו את אבריכם לעבודת הצדקה להתקדש׃ 45N 6 20 כי בעת היותכם עבדי החטא חפשים הייתם מן הצדקה׃ 45N 6 21 ומה אפוא הפרי שהיה לכם אז מן המעשים אשר עתה תבשו מהם כי אחריתם המות׃ 45N 6 22 אכן עתה בהיותכם משחררים מידי החטא ומשעבדים לאלהים יש לכם פריכם לקדשה ואחריתו חיי עולם׃ 45N 6 23 כי שכר החטא הוא המות ומתנת חסד אלהים היא חיי העולם במשיח ישוע אדנינו׃ 45N 7 1 או הלא ידעתם אחי ולידעי התורה אנכי מדבר כי התורה תשלט על האדם כל ימי חייו׃ 45N 7 2 כי אשה בעלת בעל קשורה היא באישה כפי התורה בחייו ובמות הבעל פטורה היא מתורת בעלה׃ 45N 7 3 והנה אם תחיה לאיש אחר בחיי בעלה נאפת יקרא לה אבל אחרי מות בעלה פטורה היא מן התורה ואיננה נאפת בהיותה לאיש אחר׃ 45N 7 4 לכן אחי הומתם גם אתם לתורה בגוית המשיח להיותכם לאחר לאשר נעור מן המתים למען נעשה פרי לאלהים׃ 45N 7 5 כי בעת היותנו בבשר תשוקות החטא אשר התעוררו על ידי התורה היו פעלות באברינו לעשות פרי למות׃ 45N 7 6 אבל עתה נפטרנו מן התורה כי מתנו לאשר היינו אסורים בו למען נעבד מעתה לפי התחדשות הרוח ולא לפי ישן הכתב׃ 45N 7 7 אם כן מה נאמר הכי התורה חטא היא חלילה אלא לא ידעתי את החטא בלתי על ידי התורה כי לא הייתי יודע החמוד לולי אמרה התורה לא תחמד׃ 45N 7 8 וימצא החטא סבה לו במצוה לעורר בקרבי כל חמוד כי מבלעדי התורה החטא מת הוא׃ 45N 7 9 ואני חייתי מלפנים בלא תורה וכאשר באה המצוה ויחי החטא׃ 45N 7 10 ואני מתי והמצוה אשר נתנה לחיים היא נמצאה לי למות׃ 45N 7 11 כי מצא החטא סבה במצוה להתעות אתי ויהרגני על ידה׃ 45N 7 12 ובכן התורה היא קדושה והמצוה קדושה וישרה וטובה׃ 45N 7 13 הכי הטובה היתה לי למות חלילה אלא החטא למען יראה כי חטא הוא הביא לי על ידי הטובה את המות למען אשר יהיה החטא לחטאה יתרה על ידי המצוה׃ 45N 7 14 כי ידעים אנחנו שהתורה היא רוחנית ואני של בשר ונמכר תחת יד החטא׃ 45N 7 15 כי את אשר אני פעל לא ידעתי כי אינני עשה את אשר אני רצה בו כי אם אשר שנאתי אתו אני עשה׃ 45N 7 16 ובעשותי את אשר לא רציתי בו הנני מודה בזאת כי התורה טובה היא׃ 45N 7 17 ועתה לא אנכי עוד הפעל אתו כי אם החטא הישב בי׃ 45N 7 18 כי ידעתי אשר בי בבשרי לא ישב טוב הן הרצון יש עמדי אבל עשות הטוב לא מצאתי׃ 45N 7 19 כי אינני עשה הטוב אשר אני רצה בו כי אם הרע אשר אינני רצה בו אותו אני עשה׃ 45N 7 20 ואם את אשר לא רציתי בו אני עשה לא עוד אנכי הפעל כי החטא הישב בקרבי׃ 45N 7 21 ובכן מצא אני בי זה החק אנכי רצה לעשות הטוב ודבק בי הרע׃ 45N 7 22 כי לפי האדם הפנימי חפצתי בתורת אלהים׃ 45N 7 23 אך ראה אני באברי חק אחר הלחם לחק שכלי ויוליכני שבי לתורת החטא אשר באברי׃ 45N 7 24 אוי לי האדם העני מי יצילני מגוף המות הזה׃ 45N 7 25 אודה לאלהים בישוע המשיח אדנינו׃ [ (Romans 7:26) לכן בשכלי הנני עבד לתורת האלהים ובבשרי אני עבד לתורת החטא׃ ] 45N 8 1 על כן אין אשמה באלה אשר הם במשיח ישוע המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃ 45N 8 2 כי תורת רוח החיים במשיח ישוע שחררה אתי מתורת החטא והמות׃ 45N 8 3 כי מה שלא יכלה התורה לעשות הנחלשה על יד הבשר עשה האלהים בשלחו את בנו בתואר בשר החטא ובעד החטא וירשיע את החטא בבשר׃ 45N 8 4 למען תמלא חקת התורה בנו המתהלכים בלא כבשר כי אם לפי הרוח׃ 45N 8 5 כי אשר המה לבשר בעניני הבשר יחשבו ואשר לרוח בעניני הרוח יחשבו׃ 45N 8 6 כי מחשבת הבשר היא המות ומחשבת הרוח היא החיים והשלום׃ 45N 8 7 יען מחשבת הבשר רק שנאת אלהים היא באשר לא תשתעבד לתורת האלהים ואף איננה יכולה׃ 45N 8 8 ואשר המה בבשר לא יוכלו להיות רצוים לאלהים׃ 45N 8 9 ואתם אינכם בבשר כי אם ברוח אם אמנם רוח האלהים שכן בקרבכם כי מי שאין בו רוח המשיח איננו שלו׃ 45N 8 10 ואם המשיח בקרבכם אז הגוף מת הוא בדבר החטא והרוח חיים הוא בדבר הצדקה׃ 45N 8 11 ואם ישכן בקרבכם רוח המעיר את ישוע מן המתים הוא אשר העיר את המשיח מן המתים גם את גויותיכם המתות יחיה על ידי רוחו השכן בקרבכם׃ 45N 8 12 לכן אחי חיבים אנחנו לא לבשר לחיות לפי הבשר׃ 45N 8 13 כי אם תחיו לפי הבשר מות תמתון ואם על ידי הרוח תמותתו את מעללי הבשר חיה תחיו׃ 45N 8 14 כי כל אשר רוח אלהים ינהגם בני אלהים המה׃ 45N 8 15 כי לא קבלתם רוח עבדות לשוב לירא כי אם קבלתם רוח משפט בנים אשר בו קראים אנחנו אבא אבינו׃ 45N 8 16 והרוח ההוא מעיד ברוחנו כי בני אלהים אנחנו׃ 45N 8 17 ואם בנים אנחנו גם ירשים נהיה ירשי אלהים וחברי המשיח בירשה אם אמנם נתענה אתו למען גם אתו נכבד׃ 45N 8 18 כי אחשב אשר ענויי הזמן הזה אינם שקולים כנגד הכבוד העתיד להגלות עלינו׃ 45N 8 19 כי הבריאה תערג ועיניה תלויות להתגלות בני אלהים׃ 45N 8 20 כי נכבשה הבריאה להבל לא מרצונה כי אם למען הכבש אתה אלי תקוה׃ 45N 8 21 אשר הבריאה גם היא תשחרר מעבדות הכליון אל חרות כבוד בני האלהים׃ 45N 8 22 כי ידענו אשר הבריאה כלה יחד תאנח ותחיל עד הנה׃ 45N 8 23 ולא זאת בלבד כי גם אנחנו אף אם יש לנו בכורי הרוח נאנח בנפשנו ונחכה למשפט הבנים פדות גויתנו׃ 45N 8 24 כי נושענו בתקוה אך התקוה הנראה לעינים איננה תקוה כי איך ייחל איש לדבר אשר הוא ראה׃ 45N 8 25 אבל אם נקוה לאשר לא ראינהו נחכה לו בסבלנות׃ 45N 8 26 וכן גם הרוח תמך אתנו בחלשותינו כי לא ידענו מה להתפלל כראוי אכן הרוח הוא מפגיע בעדנו באנחות עמקות מדבר׃ 45N 8 27 והחקר לבבות יודע את אשר יחשב הרוח כי כרצון האלהים יפגיע בעד הקדושים׃ 45N 8 28 והנה ידענו כי לאהבי אלהים הקרואים בעצתו הכל יעזר לטוב להם׃ 45N 8 29 כי את אשר ידעם מקדם אתם גם יעד מקדם להיות דומים לדמות בנו למען יהיה הבכור בתוך אחים רבים׃ 45N 8 30 ואת אשר יעדם מקדם אתם גם קרא ואת אשר קראם אתם גם הצדיק ואת אשר הצדיקם אתם גם פאר׃ 45N 8 31 ועתה מה נאמר על זאת אם האלהים לנו מי יריב אתנו׃ 45N 8 32 אשר על בנו יחידו לא חס כי אם נתנו בעד כלנו הלא גם יתן לנו עמו את הכל׃ 45N 8 33 מי יענה בבחירי אלהים הן אלהים הוא המצדיק׃ 45N 8 34 ומי הוא יאשימם הן המשיח אשר מת וביותר אשר נעור מעם המתים הוא לימין האלהים והוא יפגיע בעדנו׃ 45N 8 35 מי יפרידנו מאהבת המשיח הצרה או מצוקה או משטמה או רעב אם עריה או סכנה או חרב׃ 45N 8 36 ככתוב כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה׃ 45N 8 37 אבל בכל אלה גברנו מאד על ידי האהב אתנו׃ 45N 8 38 ובטוח אנכי כי לא המות ולא החיים לא מלאכים ולא שררות ולא גבורות לא ההוה ולא העתיד׃ 45N 8 39 לא הרוח ולא העמק ולא כל בריה אחרת יוכלו להפרידנו מאהבת האלהים אשר היא במשיח ישוע אדנינו׃ 45N 9 1 אמת אני מדבר במשיח ולא אשקף ודעתי מעידה לי ברוח הקדש׃ 45N 9 2 כי גדול עצבוני ואין קץ לדאבון לבי׃ 45N 9 3 כי מי יתן היתי אני מחרם מן המשיח בעד אחי שארי ובשרי׃ 45N 9 4 אשר הם בני ישראל ויש להם משפט הבנים והכבוד והבריתות ומתן התורה והעבודה וההבטחות׃ 45N 9 5 ולהם האבות ואשר מהם יצא המשיח לפי בשרו אשר הוא אל על הכל מברך לעולמים אמן׃ 45N 9 6 אבל לא כאלו נפל דבר אלהים ארצה כי לא כל אשר הם מישראל גם ישראל המה׃ 45N 9 7 ולא על היותם זרע אברהם כלם בנים הם כי ביצחק יקרא לך זרע׃ 45N 9 8 כלומר לא בני הבשר המה בני האלהים כי אם בני ההבטחה הם הנחשבים לזרע׃ 45N 9 9 כי דבר הבטחה הוא מה שנאמר למועד אשוב ולשרה בן׃ 45N 9 10 ולא זאת בלבד כי כן היה גם ברבקה בהיותה הרה לאחד ליצחק אבינו׃ 45N 9 11 כי בטרם ילדו בניה ועוד לא עשו טוב או רע למען תקום עצת האלהים כפי בחירתו לא מתוך מעשים כי אם כרצון הקרא׃ 45N 9 12 נאמר לה כי רב יעבד צעיר׃ 45N 9 13 ככתוב ואהב את יעקב ואת עשו שנאתי׃ 45N 9 14 אם כן מה נאמר הכי יש עול באלהים חלילה׃ 45N 9 15 כי למשה אמר וחנתי את אשר אחן ורחמתי את אשר ארחם׃ 45N 9 16 ועל כן אין הדבר לא ביד הרצה ולא ביד הרץ כי אם ביד האלהים המרחם׃ 45N 9 17 כי כן הכתוב אמר לפרעה בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את כחי ולמען ספר שמי בכל הארץ׃ 45N 9 18 ויוצא מזה כי את אשר יחפץ יחננו ואת אשר יחפץ יקשהו׃ 45N 9 19 וכי תאמר אלי מדוע יוכיח עוד נגד רצונו מי יתיצב׃ 45N 9 20 אמנם בן אדם מי אתה אשר תריב את האלהים היאמר יצר ליצרו למה ככה עשיתני׃ 45N 9 21 אם אין רשות ליצר על החמר לעשות מגלם אחד כלי אחד לכבוד ואחד לקלון׃ 45N 9 22 ומה אפוא אם האלהים החפץ להראות זעמו ולהודיע גבורתו נשא בכל ארך רוחו את כלי הזעם הנכונים לאבדון׃ 45N 9 23 להודיע גם את עשר כבודו על כלי החנינה אשר יעדם לכבוד׃ 45N 9 24 והם אנחנו אשר קראם לא מן היהודים בלבד כי אף מן הגוים׃ 45N 9 25 כדברו בהושע אקרא ללא עמי עמי וללא רחמה רחמה׃ 45N 9 26 והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי׃ 45N 9 27 וישעיהו צוח על ישראל כי אם יהיה מספר בני ישראל כחול הים שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה׃ 45N 9 28 כי כלה ונחרצה אדני עשה בקרב הארץ׃ 45N 9 29 וכאשר אמר ישעיהו לפנים לולי יהוה צבאות הותיר לנו שריד כמעט כסדם היינו לעמרה דמינו׃ 45N 9 30 ועתה מה נאמר הגוים אשר לא רדפו אחרי הצדקה השיגו את הצדקה היא הצדקה אשר מתוך האמונה׃ 45N 9 31 וישראל בבקשו אחרי תורת צדקה לתורת הצדקה לא הגיע׃ 45N 9 32 ועל מה יען אשר לא מאמונה דרשוה כי אם ממעשים כי התנגפו באבן נגף׃ 45N 9 33 ככתוב הנני יסד בציון אבן נגף וצור מכשול וכל המאמין בו לא יבוש׃ 45N 10 1 אחי חפץ לבבי ותפלתי לאלהים בעד ישראל אשר יושעו׃ 45N 10 2 כי מעיד אני עליהם שיש להם קנאה לאלהים אך לא בדעת׃ 45N 10 3 כי את צדקת אלהים לא ידעו ויבקשו להקים את צדקתם ובעבור זאת לצדקת אלהים לא נכנעו׃ 45N 10 4 כי המשיח סוף התורה לצדקה לכל המאמין בו׃ 45N 10 5 כי משה כתב על דבר הצדקה מתוך התורה אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃ 45N 10 6 והצדקה אשר מתוך האמונה כה אמרת אל תאמר בלבבך מי יעלה השמימה הלא זאת היא להוריד את המשיח׃ 45N 10 7 או מי ירד לתהום זאת היא להעלות את המשיח מן המתים׃ 45N 10 8 אבל מה היא אמרת קרוב אליך הדבר בפיך ובלבבך הוא דבר האמונה אשר אנחנו מבשרים׃ 45N 10 9 כי אם תודה בפיך אשר ישוע הוא האדון ותאמין בלבבך אשר האלהים העירו מן המתים אז תושע׃ 45N 10 10 כי בלבבו יאמין האדם והיתה לו לצדקה ובפיהו יודה והיתה לו לישועה׃ 45N 10 11 כי הכתוב אמר כל המאמין בו לא יבוש׃ 45N 10 12 ואין הבדל בזה בין היהודי ליוני כי אדון אחד לכלם והוא עשיר לכל קראיו׃ 45N 10 13 כי כל אשר יקרא בשם יהוה ימלט׃ 45N 10 14 ועתה איך יקראו אל אשר לא האמינו בו ואיך יאמינו באשר לא שמעו את שמעו ואיך ישמעו באין מגיד׃ 45N 10 15 ואיך יגידו אם אינם שלוחים ככתוב מה נאוו רגלי מבשר שלום מבשר טוב׃ 45N 10 16 אך לא כלם שמעו לקול הבשורה כי ישעיהו אמר יהוה מי האמין לשמעתנו׃ 45N 10 17 לכן האמונה באה מתוך השמועה והשמועה על ידי דבר אלהים׃ 45N 10 18 ואמר הכי לא שמעו אמנם בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם׃ 45N 10 19 ואמר הכי ישראל לא ידע הנה כבר משה אמר אני אקניאכם בלא עם בגוי נבל אכעיסכם׃ 45N 10 20 וישעיהו מלאו לבו לאמר נמצאתי ללא בקשני נדרשתי ללוא שאלו׃ 45N 10 21 ועל ישראל הוא אמר פרשתי ידי כל היום אל עם סורר ומרה׃ 45N 11 1 ובכן אמר אני הכי זנח האלהים את עמו חלילה כי גם אנכי בן ישראל מזרע אברהם למטה בנימן׃ 45N 11 2 לא זנח האלהים את עמו אשר ידעו מקדם או הלא תדעו את אשר הכתוב אמר באליהו כאשר קרא אל האלהים על ישראל לאמר׃ 45N 11 3 יהוה את נביאיך הרגו ואת מזבחתיך הרסו ואותר אני לבדי ויבקשו את נפשי׃ 45N 11 4 אבל מה ענה אתו מענה אלהים השארתי לי שבעת אלפים איש אשר לא כרעו לבעל׃ 45N 11 5 וכן גם בעת הזאת נותרה שארית על פי בחירת החסד׃ 45N 11 6 ואם היתה זאת על ידי החסד לא היתה מתוך המעשים כי לולי כן החסד איננו עוד חסד ואם היתה מתוך המעשים איננו עוד חסד כי לולי כן המעשים יחדל להיות מעשה׃ 45N 11 7 ועתה מה הוא את אשר בקש ישראל לא השיג רק הנבחרים הם השיגו והנשארים השמינו לבבם׃ 45N 11 8 ככתוב נתן להם האלהים רוח תרדמה עינים לא לראות ואזנים לא לשמע עד היום הזה׃ 45N 11 9 ודוד הוא אמר יהי שלחנם לפח ולרשת ולמוקש ולשלומים להם׃ 45N 11 10 תחשכנה עיניהם מראות ומתניהם תמיד המעד׃ 45N 11 11 ובכן אני אמר הנכשלו למען יפלו חלילה אך בפשעם יצאה הישועה לגוים למען הקניאם׃ 45N 11 12 ואם פשעם עשר העולם וחסרונם עשר הגוים מלאם על אחת כמה וכמה׃ 45N 11 13 כי אליכם הגוים אני מדבר וכפי אשר שליח הגוים אנכי את שרותי אפאר׃ 45N 11 14 לו אוכל להקניא את בשרי ולהושיע מקצתם׃ 45N 11 15 כי אם געילתם רצוי לעולם מה אפוא תהיה אספתם הלא חיים מן המתים׃ 45N 11 16 ואם התרומה קדש כן גם העסה ואם השרש קדש כן גם הענפים׃ 45N 11 17 וכי נקפו מקצת הענפים ואתה זית היער הרכבת במקומם ונתחברת לשרש הזית ולדשנו׃ 45N 11 18 אל תתפאר על הענפים ואם תתפאר דע שאינך נשא את השרש כי אם השרש הוא נשא אותך׃ 45N 11 19 וכי תאמר הלא נקפו הענפים למען ארכב אנכי׃ 45N 11 20 כן הוא המה נקפו על אשר לא האמינו ואתה הנך קים על ידי האמונה אל תתגאה כי אם ירא׃ 45N 11 21 כי האלהים אם לא חס על הענפים הנולדים מן העץ אולי לא יחוס גם עליך׃ 45N 11 22 לכן ראה נא טובת אלהים וזעמו זעמו על הנפלים ועליך טובתו אם תעמד בטובתו ואם אין כי עתה גם אתה תגדע׃ 45N 11 23 וגם המה אם לא יעמדו במרים ירכבו כי יכל האלהים לשוב להרכיבם׃ 45N 11 24 כי אם אתה נגזרת מעץ אשר הוא בטבעו זית יער והרכבת שלא כטבע בזית טוב אלה היצאים ממנו על אחת כמה וכמה שירכבו בזית שלהם׃ 45N 11 25 כי לא אכחד מכם אחי את הסוד הזה פן תהיו חכמים בעיניכם כי טמטום הלב למקצת נהיה לישראל עד כי יכנס מלא הגוים׃ 45N 11 26 ובכן כל ישראל יושע ככתוב ובא לציון גואל וישיב פשע מיעקב׃ 45N 11 27 ואני זאת בריתי אותם בהסירי חטאתם׃ 45N 11 28 הן לפי הבשורה שנואים הם למענכם אך לפי הבחירה חביבים הם למען האבות׃ 45N 11 29 כי לא ינחם האלהים על מתנותיו ועל קריאתו׃ 45N 11 30 כי כאשר גם אתם מלפנים ממרים הייתם את פי אלהים ועתה הוחנתם במרים של אלה׃ 45N 11 31 כן גם אלה עתה ממרים היו למען על ידי חנינתכם גם הם יחנו׃ 45N 11 32 כי האלהים הסגיר את כלם ביד המרי למען יחן את כלם׃ 45N 11 33 מה עמק עשר חכמת אלהים ועשר דעתו משפטיו מי יחקר ודרכיו מי ימצא׃ 45N 11 34 כי מי תכן את רוח יהוה ואיש עצתו יודיענו׃ 45N 11 35 או מי הקדימו וישלם לו׃ 45N 11 36 הלא הכל ממנו והכל בו והכל אליו אשר לו הכבוד לעולמים אמן׃ 45N 12 1 ועתה הנני מזהיר אתכם אחי ברחמי אלהים אשר תשימו את גויותיכם קרבן חי וקדוש ונרצה לאלהים והיתה זאת עבודתכם השכלית׃ 45N 12 2 ואל תשתוו לעולם הזה כי אם התחלפו בהתחדש דעתכם למען תבחנו לדעת מה הוא רצון האלהים הטוב והחמד והשלם׃ 45N 12 3 כי על פי החסד הנתן לי אמר אני לכל איש ואיש מכם לבלתי רום לבבו למעלה מן הראוי כי אם יהי צנוע במחשבותיו כפי מדת האמונה אשר חלק לו האלהים׃ 45N 12 4 כי כאשר בגוף אחד יש לנו אברים הרבה ואין פעלה אחת לכל האברים׃ 45N 12 5 כן אנחנו הברים גוף אחד במשיח וכל אחד ואחד ממנו אבר לחברו הוא׃ 45N 12 6 ויש לנו מתנות שנות כפי החסד הנתן לנו אם נבואה תהי כפי מדת האמונה׃ 45N 12 7 ואם לאיש שמוש יעמל בשמוש ואם מורה בהוראה׃ 45N 12 8 ואם מוכיח בתוכחה הנותן יעשה בתם לבב והמנהיג בשקידה והגמל חסד בסבר פנים יפות׃ 45N 12 9 האהבה תהיה בלי חנפה שנאו את הרע ודבקו בטוב׃ 45N 12 10 באהבת אחים הראו חבה יתרה ובכבוד הקדימו איש את רעהו׃ 45N 12 11 שקדו ואל תעצלו התלהבו ברוח עבדו את האדון׃ 45N 12 12 שמחו בתוחלת סבלו בצרה שקדו על התפלה׃ 45N 12 13 השתתפו בצרכי הקדושים רדפו הכנסת ארחים׃ 45N 12 14 ברכו את רדפיכם ברכו ואל תקללו׃ 45N 12 15 שמחו עם השמחים ובכו עם הבכים׃ 45N 12 16 לב אחד יהי לכלכם אל תהלכו בגדלות כי אם התנהגו עם השפלים אל תהיו חכמים בעיניכם׃ 45N 12 17 אל תשלמו לאיש רעה תחת רעה דרשו הטוב בעיני כל אדם׃ 45N 12 18 אם תוכלו ככל אשר תמצא ידכם היו בשלום עם כל אדם׃ 45N 12 19 אל תנקמו נקם ידידי כי אם תנו מקום לרגז כי כתוב לי נקם ושלם אמר יהוה׃ 45N 12 20 לכן אם רעב שנאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים כי גחלים אתה חתה על ראשו׃ 45N 12 21 אל נא יכבשך הרע כבוש אתה את הרע בטוב׃ 45N 13 1 כל נפש תכנע לגדלת הרשיות כי אין רשות כי אם מאת האלהים והרשיות הנמצאות על יד אלהים נתמנו׃ 45N 13 2 לכן כל המתקומם לרשות מרד הוא בצווי האלהים והמרדים ישאו את דינם׃ 45N 13 3 כי השליטים אינם לפחד למעשים הטובים כי אם להרעים ועל כן אם רצונך שלא תירא מן הרשות עשה הטוב והיה לך שבח ממנה׃ 45N 13 4 כי משמשת אלהים היא לטוב לך אך אם הרע תעשה ירא כי לא לחנם חגרת חרב היא כי משמשת אלהים היא נקמת בקצף מכל עשה הרע׃ 45N 13 5 על כן עלינו להכנע לא לבד בעבור הקצף כי גם בעבור דעת חובתנו׃ 45N 13 6 כי לזאת אף משלמים אתם את המס כי משרתי אלהים המה השקדים על זאת׃ 45N 13 7 לכן תנו לכל איש כחובתכם המס לאשר לו המס המכס לאשר לו המכס והמורא לאשר לו המורא והכבוד לאשר לו הכבוד׃ 45N 13 8 ואל תהיו חיבים לאיש דבר זולתי אהבת איש את רעהו כי האהב את חברו קים את התורה׃ 45N 13 9 כי מצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תחמד ועוד כאלה כלולות הנה במאמר הזה ואהבת לרעך כמוך׃ 45N 13 10 האהבה לא תרע לרע על כן האהבה קיום התורה כלה׃ 45N 13 11 וכזאת עשו מדעתכם את הזמן כי כבר הגיעה השעה להקיץ מן השנה כי ישועתנו קרובה עתה מהיום אשר באנו להאמין׃ 45N 13 12 הלילה חלף והיום קרב לכן נסירה נא את מעשי החשך ונלבשה את כלי נשק האור׃ 45N 13 13 וכמו ביום נתהלכה בצניעות לא בזוללות ובשכרון ולא בבעילות ועשות זמה ולא במריבה וקנאה׃ 45N 13 14 כי אם לבשו את האדון ישוע המשיח ודאגו לבשרכם אך לא להגביר התאות׃ 45N 14 1 ואת החלוש באמונה אותו קבלו ולא לדין את המחשבות׃ 45N 14 2 יש מאמין כי נכון לאכל כל דבר והחלוש יאכל רק את הירק׃ 45N 14 3 האכל אל יבז את אשר לא יאכל ואשר לא יאכל אל ידין את האכל כי קבל אתו האלהים׃ 45N 14 4 מי אתה כי תדין את עבד האחר הן לאדניו הוא יקום או יפל אבל יוקם כי יכל האלהים להקימו׃ 45N 14 5 יש מבדיל בין יום ליום ויש אשר כל הימים שוים בעיניו ויהי כל איש נכון בדעתו׃ 45N 14 6 השמר את היום לאדון שמר אתו ואשר איננו שמר את היום לאדון איננו שמר האכל לאדון הוא אכל כי מודה הוא לאלהים ואשר איננו אכל לאדון איננו אכל ומודה הוא לאלהים׃ 45N 14 7 כי אין איש מאתנו אשר יחיה לנפשו ואין איש אשר ימות לנפשו׃ 45N 14 8 כי כאשר נחיה נחיה לאדון וכאשר נמות נמות לאדון לכן אם נחיה ואם נמות לאדון הננו׃ 45N 14 9 כי לזאת מת המשיח ויקם ויחי למען יהיה אדון גם על המתים גם על החיים׃ 45N 14 10 ואתה למה זה תדין את אחיך או אתה למה תבוז לאחיך הלא כלנו עתידים לעמד לפני כסא דין אלהים׃ 45N 14 11 כי כתוב חי אני נאם יהוה כי לי תכרע כל ברך וכל לשון תודה לאלהים׃ 45N 14 12 הנה נא כל אחד ממנו על נפשו יתן חשבון לאלהים׃ 45N 14 13 לכן אל נדין עוד איש את רעהו כי אם זה יהי דינכם שלא יתן איש לפני אחיו מכשול או מוקש׃ 45N 14 14 ידעתי ומבטח אני באדון ישוע כי אין דבר טמא בפני עצמו ורק טמא הוא למי שיחשבנו לו לטמא׃ 45N 14 15 ואם יעצב אחיך על דבר האכל אינך מתהלך עוד בדרך האהבה אל נא תאבד באכלך את אשר בעדו מת המשיח׃ 45N 14 16 לכן הזהרו פן יהיה טובכם לגדופים׃ 45N 14 17 כי מלכות האלהים איננה אכילה ושתיה כי צדקה היא ושלום ושמחה ברוח הקדש׃ 45N 14 18 והעבד באלה את המשיח רצוי הוא לאלהים ובחון לאנשים׃ 45N 14 19 ועתה נרדפה דרך השלום ודרך הבנות יחד איש מרעהו׃ 45N 14 20 אל תהרוס את מעשה אלהים על דבר מאכל הן הכל טהור הוא אבל רע לאדם אשר יאכלנו במכשל לבו׃ 45N 14 21 טוב שלא תאכל בשר ולא תשתה יין ולא תעשה דבר אשר יתנגף בו אחיך או יכשל או יחלש׃ 45N 14 22 יש לך אמונה תהי לך לבדך לפני האלהים אשרי מי שלא ידין את נפשו בדבר אשר כשר בעיניו׃ 45N 14 23 ואשר לו ספק באכלו נאשם כי לא עשה מאמונה וכל אשר נעשה מבלי אמונה חטא הוא,׃ 45N 15 1 ועלינו החזקים לשאת חלשות הכשלים ואל נבקש הנאת עצמנו׃ 45N 15 2 כי כל אחד ממנו יבקש הנאת חברו לטוב לו למען יבנה׃ 45N 15 3 כי גם המשיח לא בקש הנאת עצמו אלא ככתוב חרפות חורפיך נפלו עלי׃ 45N 15 4 כי כל אשר נכתב מלפנים ללמדנו נכתב למען תהיה לנו תקוה בסבלנות ובתנחומות הכתובים׃ 45N 15 5 ואלהי הסבלנות והנחמה הוא יתן לכם להיות כלכם לב אחד על פי המשיח ישוע׃ 45N 15 6 אשר תכבדו בנפש אחת ובפה אחד את האלהים אבי אדנינו ישוע המשיח׃ 45N 15 7 על כן תקבלו איש את אחיו כאשר גם המשיח קבל אתנו לכבוד האלהים׃ 45N 15 8 ואני אמר כי ישוע המשיח היה למשרת בני המילה למען אמת האלהים לקים את ההבטחות אשר לאבות׃ 45N 15 9 והגוים המה יכבדו את האלהים למען רחמיו ככתוב על כן אודך בגוים ולשמך אזמרה׃ 45N 15 10 ואומר הרנינו גוים עמו׃ 45N 15 11 ואומר הללו את יהוה כל גוים שבחוהו כל האמים׃ 45N 15 12 וישעיהו אמר והיה שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים יקוו׃ 45N 15 13 ואלהי התקוה הוא ימלא אתכם כל שמחה ושלום באמונה למען תעדף תקותכם בגבורת רוח הקדש׃ 45N 15 14 והנה אחי מבטח אני בכם כי גם אתם בעצמכם מלאי אהבת חסד ממלאים כל דעת ותוכלו להוכיח איש את רעהו׃ 45N 15 15 אך העזתי מעט בכתבי אליכם הנה והנה כמזכיר אתכם על פי החסד הנתון לי מאת האלהים׃ 45N 15 16 להיותי משרת ישוע המשיח לגוים ולכהן בבשורת האלהים למען יהיה קרבן הגוים רצוי ומקדש ברוח הקדש׃ 45N 15 17 על כן יש לי להתהלל במשיח ישוע נגד האלהים׃ 45N 15 18 כי לא אעז פני לדבר דבר זולתי אשר עשה המשיח בידי למען הטות באמר ובמעשה את לב הגוים לסור למשמעתו׃ 45N 15 19 בגבורת אתות ומופתים ובגבורת רוח אלהים עד כי מלאתי מירושלים וסביבותיה ועד לאלוריקון את בשורת המשיח׃ 45N 15 20 בהשתדלי להגיד את הבשורה לא במקמות אשר שם כבר נקרא שם המשיח לבלתי בנות על יסוד אחרים׃ 45N 15 21 כי אם ככתוב אשר לא ספר להם ראו ואשר לא שמעו התבוננו׃ 45N 15 22 וזה הוא הדבר אשר נעצרתי בגללו פעם ושתים מבוא אליכם׃ 45N 15 23 אבל כעת אשר אין עוד מקום לי בגלילות האלה ונכסף נכספתי לבא אליכם זה שנים רבות׃ 45N 15 24 אבוא אליכם בלכתי לאספמיא כי מקוה אנכי לראותכם בעברי ואתם תשלחוני שמה ואשבעה מעט מכם בראשונה׃ 45N 15 25 אמנם עתה אלכה ירושלימה לעזור את הקדושים׃ 45N 15 26 כי מקדוניא ואכיא הואילו לתת משאת נדבה לאביוני הקדושים אשר בירושלים׃ 45N 15 27 כי הואילו ואף מחיבים הם להם כי אם היה לגוים חלק בדברי הרוח אשר להם הלא עליהם לעזרם גם בדברי הגוף׃ 45N 15 28 לכן כשגמרתי את זאת וחתמתי להם הפרי הזה אז אעברה דרך ארצכם לאספמיא׃ 45N 15 29 ויודע אנכי כי בבאי אליכם אבוא במלא ברכת בשורת המשיח׃ 45N 15 30 ואני מעורר אתכם אחי באדנינו ישוע המשיח ובאהבת הרוח להתאמץ אתי בהעתיר בעדי אל האלהים׃ 45N 15 31 למען אשר אנצל מהסוררים בארץ יהודה ויערב על הקדושים שמושי לשם ירושלים׃ 45N 15 32 ואשר אבוא אליכם במשחה ברצון אלהים ואנפש עמכם׃ 45N 15 33 ואלהי השלום עם כלכם אמן׃ 45N 16 1 והנני מזכיר לכם לטוב את פובי אחותנו שהיא משמשת הקהלה אשר בקנכרי׃ 45N 16 2 אשר תקבלוה באדנינו כראוי לקדושים ותעזרו לה בכל אשר תצטרך לכם כי היתה גם היא עזרת לרבים וגם לעצמי׃ 45N 16 3 שאלו לשלום פריסקלא ועקילס שהם חברי בעבודת המשיח ישוע׃ 45N 16 4 ואשר מסרו את צוארם בעד נפשי ולא אני לבדי אודה להם כי גם כל קהלות הגוים וגם לשלום הקהלה בביתם׃ 45N 16 5 שאלו לשלום אפינטוס חביבי שהוא ראשית אכיא למשיח׃ 45N 16 6 שאלו לשלום מרים שעמלה עמל רב בעבורנו׃ 45N 16 7 שאלו לשלום אנדרוניקוס ויוניס שהם קרובי ואסורים אתי ולהם שם בשליחים ולפני היו במשיח׃ 45N 16 8 שאלו לשלום אמפליאס חביבי באדנינו׃ 45N 16 9 שאלו לשלום אורבנוס חברנו בעבודת המשיח ולשלום אסטכים חביבי׃ 45N 16 10 שאלו לשלום אפליס הבחון במשיח שאלו לשלום בני ביתו של אריסטובלוס׃ 45N 16 11 שאלו לשלום הורודיון קרובי שאלו לשלום בני ביתו של נרקיסוס אשר הם באדנינו׃ 45N 16 12 שאלו לשלום טרופינה וטרופסה העמלות באדנינו שאלו לשלום פרסיס החביבה שעמלה עמל רב באדנינו׃ 45N 16 13 שאלו לשלום רופוס הנבחר באדנינו ולשלום אמו שהיא כאם לי׃ 45N 16 14 שאלו לשלום אסונקריטוס ופליגון והרמס ופטרובס יהרמיס והאחים אשר אתם׃ 45N 16 15 שאלו לשלום פילולוגוס ויוליא נירוס ואחותו ואולומפס וכל הקדושים אשר אתם׃ 45N 16 16 שאלו לשלום איש את רעהו בנשיקה הקדושה קהלות המשיח שאלות לשלומכם׃ 45N 16 17 ואני מזהיר אתכם אחי לשום פניכם בעשי מחלקות ומכשולים לנגד הלקח אשר למדתם וסורו מהם׃ 45N 16 18 כי אנשים אשר כאלה אינם עבדים את אדנינו ישוע המשיח כי אם את כרשם ובאמרי נעם ושפת חלקות יתעו את לב הפתאים׃ 45N 16 19 כי משמעתכם נודעת לכל לכן אני שמח עליכם אך חפצתי היתכם חכמים להטיב ותמימים לבלתי הרע׃ 45N 16 20 ואלהי השלום הוא ידכא את השטן במהרה תחת רגליכם חסד אדנינו ישוע המשיח עמכם׃ 45N 16 21 טימותיוס חברי ולוקיוס ויסון וסוספטרוס קרובי שאלים לשלומכם׃ 45N 16 22 אני טרטיוס כותב האגרת הזאת שאל לשלומכם באדנינו׃ 45N 16 23 גיוס המארח אותי ואת כל הקהלה שאל לשלומכם ארסטוס סכן העיר וקורטוס אחינו שאלים לשלומכם׃ 45N 16 24 חסד אדנינו ישוע המשיח עם כלכם אמן׃ 45N 16 25 ולאשר יכל לחזק אתכם כבשורתי וכקריאת ישוע המשיח כפי גלוי הסוד אשר היה מכסה מימות עולם׃ 45N 16 26 ועתה נתפרסם ונודע על ידי כתבי הנביאים כמצות אלהי עולם לכל הגוים להביאם למשמעת האמונה׃ 45N 16 27 לאלהים החכם לבדו לו הכבוד בישוע המשיח לעולמים אמן׃ 46N 1 1 פולוס המקרא להיות שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וסוסתניס אחינו׃ 46N 1 2 אל קהלת אלהים אשר בקורנתוס אל המקדשים במשיח ישוע הקרואים להיות קדשים עם כל הקראים בשם אדנינו ישוע המשיח בכל מקום שלהם ושלנו׃ 46N 1 3 חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 46N 1 4 אודה לאלהי בעבורכם בכל עת על חסד האלהים הנתן לכם במשיח ישוע׃ 46N 1 5 אשר עשרתם בו בכל בכל דבור ובכל דעת׃ 46N 1 6 באשר עדות המשיח התקימה בכם׃ 46N 1 7 עד כי לא חסרתם כל מתן החסד והנכם מחכים להתגלות אדנינו ישוע המשיח׃ 46N 1 8 אשר גם יקים אתכם ער עת קץ להיות נקיים ביום אדנינו ישוע המשיח׃ 46N 1 9 נאמן הוא האלהים אשר על פיו נקראתם לחברת בנו ישוע המשיח אדנינו׃ 46N 1 10 והנני מזהיר אתכם אחי בשם אדנינו ישוע המשיח להיות כלכם פה אחד ולא תהיין מחלקות בקרבכם כי אם תכוננו יחד בלב אחד ובעצה אחת׃ 46N 1 11 כי הגד לי עליכם ביד בני בית כלואה כי יש מריבות ביניכם׃ 46N 1 12 וזאת אני אמר כי איש איש מכם זה אמר לפולוס וזה לאפולוס וזה לכיפא וזה למשיח הנני׃ 46N 1 13 הכי חלק המשיח הכי פולוס נצלב בעדכם או לשם פולוס נטבלתם׃ 46N 1 14 אודה לאלהים שלא טבלתי איש מכם כי אם את קרספוס ואת גיוס׃ 46N 1 15 פן יאמרו כי לשמי טבלתי׃ 46N 1 16 אך טבלתי גם את בני בית אסטפנוס ומלבד אלה אינני ידע אם טבלתי עוד איש אחר׃ 46N 1 17 כי לא שלחני המשיח לטבול כי אם לבשר לא בחכמת דברים למען אשר לא יהיה לריק צלב המשיח׃ 46N 1 18 כי דבר הצלב סכלות הוא לאבדים אבל לנו הנושעים גבורת אלהים הוא׃ 46N 1 19 כי כן כתוב אאבד חכמת חכמים ובינת נבונים אסתיר׃ 46N 1 20 איה חכם איה ספר איה דרש העולם הזה הלא סכל האלהים את חכמת העולם הזה׃ 46N 1 21 כי אחרי אשר בחכמת האלהים לא ידע העולם את האלהים בחכמה היה רצון לפניו להושיע בסכלות הקריאה את המאמינים׃ 46N 1 22 כי היהודים שאלים להם אות והיונים מבקשים חכמה׃ 46N 1 23 ואנחנו משמיעים את המשיח הצלוב מכשול ליהודים וסכלות ליונים׃ 46N 1 24 אבל למקראים הן מיהודים הן מיונים את המשיח אשר הוא גבורת אלהים וחכמת אלהים׃ 46N 1 25 יען כי סכלות האל חכמה היא מאדם וחלשת האל חזקה היא מאדם׃ 46N 1 26 כי ראו נא אחי את קריאתכם שלא רבים המה החכמים לפי הבשר לא רבים השליטים ולא רבים החרים׃ 46N 1 27 כי אם בסכל שבעולם בחר האל למען ביש את החכמים ובחלוש שבעולם בחר האל למען ביש את החזק׃ 46N 1 28 ובדלת העולם בחר האל ובנמאס ובאשר כאין למען בטל את אשר ישנו׃ 46N 1 29 כדי שלא יתהלל לפניו כל בשר׃ 46N 1 30 וממנו אתם במשיח ישוע אשר היה לנו לחכמה מאת האלהים ולצדקה ולקדוש ולפדיון׃ 46N 1 31 ויהי ככתוב המתהלל יתהלל ביהוה׃ 46N 2 1 וגם אנכי בבאי אליכם אחי לא באתי בגאות הדבור והחכמה בהגידי לכם את עדות האלהים׃ 46N 2 2 כי לא חשבתי לדעת בתוככם דבר בלתי אם ישוע המשיח והוא הנצלב׃ 46N 2 3 ואהי אצלכם בחלשה וביראה ובחלחלה רבה׃ 46N 2 4 ודברי וקריאתי לא לפתות באמרי חכמת בני אדם כי אם בתוכחת הרוח והגבורה׃ 46N 2 5 למען אשר לא תהיה אמונתכם בחכמת בני אדם כי אם בגבורת אלהים׃ 46N 2 6 אכן חכמה נדבר בין השלמים לא חכמת העולם הזה גם לא של שרי העולם הזה אשר יאבדו׃ 46N 2 7 כי אם בסוד נדבר חכמת האלהים הנסתרה אשר האלהים יעדה לכבודנו לפני ימי העולם׃ 46N 2 8 אשר לא ידעה איש משרי העולם הזה כי לו ידעוה לא צלבו את אדון הכבוד׃ 46N 2 9 אלא ככתוב אשר עין לא ראתה ואזן לא שמעה ולא עלה על לב אנוש את אשר הכין האלהים לאהביו׃ 46N 2 10 ולנו גלה האלהים ברוחו כי הרוח חוקר את הכל גם את מעמקי האלהים׃ 46N 2 11 כי מי הוא בבני אדם הידע את אשר באדם בלתי אם רוח האדם אשר בקרבו כן גם לא ידע איש את אשר באלהים בלתי אם רוח האלהים׃ 46N 2 12 ואנחנו לא קבלנו את רוח העולם כי אם הרוח מאת האלהים למען נדע את אשר נתן לנו מאת האלהים בחסדו׃ 46N 2 13 ואת זאת נדבר לא בדברים אשר תלמדם חכמת בני אדם כי אם בדברים אשר רוח הקדש תלמדם ונבאר דברים רוחניים על פי הרוח׃ 46N 2 14 הן האדם הנפשי איננו מקבל את דברי רוח אלהים כי המה סכלות לו ולא יוכל להבינם באשר המה נדונים בדרך הרוח׃ 46N 2 15 אבל האדם הרוחני ידין את הכל ואותו לא ידין איש׃ 46N 2 16 כי מי תכן את רוח יהוה ומי יודיענו ואנחנו הנה יש לנו רוח המשיח׃ 46N 3 1 ואני לא יכלתי לדבר עמכם אחי כעם רוחניים כי עודכם של הבשר וכמו עוללים במשיח׃ 46N 3 2 חלב השקיתי אתכם ולא מאכל כי אז לא יכלתם וגם עתה לא תוכלו יען היתכם עוד של הבשר׃ 46N 3 3 כי באשר קנאה ומריבה ומחלקים ביניכם הלא של הבשר אתם ומתהלכים לפי דרך בני אדם׃ 46N 3 4 הן באמר האחד אני לפולוס והשני אני לאפולוס הלא של הבשר אתם׃ 46N 3 5 מי אפוא פולוס ומי הוא אפולוס אך משרתים הם אשר על ידם באתם להאמין איש איש כמתנת האדון אשר נתן לו׃ 46N 3 6 אני נטעתי ואפולוס השקה אבל האלהים הוא הצמיח׃ 46N 3 7 על כן הנטע איננו מאומה והמשקה איננו מאומה כי אם האלהים המצמיח׃ 46N 3 8 והנטע והמשקה כאחד המה ואיש איש יקבל את שכרו כפי עמלו׃ 46N 3 9 כי עזרי אל אנחנו ואתם שדה אלהים ובנין אלהים אתם׃ 46N 3 10 ]11-01[ ואני כפי חסד אלהים הנתן לי כבני חכם שתי יסוד ואחר בונה עליו אך ירא כל איש לשית יסוד אחר חוץ מן המוסד שהוא ישוע המשיח׃ 46N 3 11 ]11-01[׃ 46N 3 12 ואם יבנה הבונה על היסוד הזה זהב או כסף או אבנים יקרות או עץ או חציר או קש׃ 46N 3 13 מעשה כל איש יגלה כי היום הוא יבררהו כי באש יראה ואת מה מעשה כל איש ואיש האש תבחננו׃ 46N 3 14 אם יעמד מעשה איש אשר בנה עליו יקבל שכרו׃ 46N 3 15 ואם ישרף מעשהו יפסידנו והוא יושע אך כמו מצל מאש׃ 46N 3 16 הלא ידעתם כי היכל אלהים אתם ורוח אלהים שכן בקרבכם׃ 46N 3 17 ואיש אשר ישחית את היכל אלהים האלהים ישחית אתו כי היכל אלהים קדוש ואתם הנכם קדושים׃ 46N 3 18 אל ירמה איש את עצמו והחשב את עצמו חכם בעולם הזה יהי לסכל למען יחכם׃ 46N 3 19 כי חכמת העולם הזה סכלות היא לפני האלהים ככתוב לכד חכמים בערמם׃ 46N 3 20 ועוד כתוב יהוה ידע מחשבות חכמים כי המה הבל׃ 46N 3 21 על כן אל יתהלל איש באדם כי הכל הוא שלכם׃ 46N 3 22 אם פולוס אם אפולוס ואם כיפא אם העולם אם החיים ואם המות אם ההוה ואם העתיד הכל הוא שלכם׃ 46N 3 23 ואתם הנכם של המשיח והמשיח הוא של אלהים׃ 46N 4 1 כן יחשב איש אתנו כמשרתי המשיח וסכני רזי אל׃ 46N 4 2 הנה סוף דבר שלא יבקש מן הסכנים כי אם להמצא נאמן׃ 46N 4 3 ואני נקלה היא בעיני כי אתם דנים אתי או יום דין של בני אדם גם אני את נפשי לא אדין׃ 46N 4 4 כי אינני יודע בנפשי רע ובכל זאת לא אצדק כי הדן אתי הוא יהוה׃ 46N 4 5 על כן אל תשפטו שפוט לפני העת עד כי יבוא האדון אשר גם יוציא לאור את תעלמות החשך ויגלה את עצת הלבבות ואז תהיה תהלה לכל איש מאת האלהים׃ 46N 4 6 ואת זאת אחי הסבתי על עצמי ועל אפולוס בעבורכם למען תלמדו בנו שלא יתחכם איש יותר ממה שכתוב פן תתגאו איש בשם איש לנגד רעהו׃ 46N 4 7 כי מי הפליא אותך ומה בידך אשר לא קבלתו ואם קבלתו למה תתהלל כאיש אשר לא קבל׃ 46N 4 8 הן כבר שבעתם כבר עשרתם ובלעדינו מלכתם ולו מלכתם למען נמלך אתכם גם אנחנו׃ 46N 4 9 כי אחשב שהאלהים הציג אתנו השליחים שפלי השפלים כבני תמותה כי היינו לראוה לעולם גם למלאכים גם לבני אדם׃ 46N 4 10 אנחנו סכלים למען המשיח ואתם חכמים במשיח אנחנו חלשים ואתם גבורים אתם נכבדים ואנחנו נקלים׃ 46N 4 11 ועד השעה הזאת הננו רעבים גם צמאים וערמים ומכים באגרף ואין מנוח לנו׃ 46N 4 12 ויגעים אנחנו בעמל ידינו קללונו ונברך חרפונו ונסבל׃ 46N 4 13 גדפו אתנו ותנחנן ונהי כגללי העולם ולסחי לכלם עד עתה׃ 46N 4 14 ולא לביש אתכם אני כתב הדברים האלה כי אם מזהיר אתכם כבני האהובים׃ 46N 4 15 כי גם אם היו לכם רבבות אמנים במשיח אין לכם אבות רבים כי אנכי הולדתי אתכם בישוע המשיח על ידי הבשורה׃ 46N 4 16 על כן אני מבקש מכם ללכת בעקבותי׃ 46N 4 17 ובעבור זאת שלחתי אליכם את טימותיוס בני האהוב והנאמן באדון והוא יזכיר לכם את דרכי במשיח כאשר מלמד אנכי בכל מקום בכל קהלה וקהלה׃ 46N 4 18 הן יש מתנשאים כאלו לא אבוא אליכם׃ 46N 4 19 אבל בוא אבוא אליכם בזמן קרוב אם ירצה האדון ואדעה לא את דברי המתרוממים כי אם את גבורתם׃ 46N 4 20 כי מלכות האלהים איננה בדבר שפתים כי אם בגבורה׃ 46N 4 21 ומה תחפצו הבוא אבוא אליכם בשבט או באהבה וברוח ענוה׃ 46N 5 1 שמועה נשמעת בארץ כי נמצאה זנות ביניכם ואף זנות אשר בגוים לא ספר כמוה כי יקח איש את אשת אביו׃ 46N 5 2 ואתם עוד גבהי רוח תחת אשר היה לכם להתאבל למען יוסר מקרבכם עשה המעשה הזה׃ 46N 5 3 הן אנכי הרחוק מכם בגופי וקרוב ברוחי כבר דנתי כאלו הייתי אצלכם על האיש אשר עשה כדבר הזה׃ 46N 5 4 בשם אדנינו ישוע המשיח בהקהלתכם יחד ורוחי אתכם עם גבורת אדנינו ישוע המשיח׃ 46N 5 5 למסר את האיש ההוא לשטן לאבדן הבשר למען יושע הרוח ביום האדון ישוע׃ 46N 5 6 לא טוב התהללכם הלא ידעתם כי מעט שאר מחמץ את כל העסה׃ 46N 5 7 בערו את השאור הישן למען תהיו עסה חדשה הלא לחם מצות אתם כי גם לנו פסחנו הנזבח בעדנו הוא המשיח׃ 46N 5 8 על כן נחגה נא החג לא בשאר ישן ולא בשאר הרע והרשע כי אם במצות הישר והאמת׃ 46N 5 9 כתבתי לכם באגרת שלא תתערבו עם הזנים׃ 46N 5 10 ואין דעתי בזאת על הזנים שבעולם הזה או על בצעי בצע וגזלנים ועבדי אלילים כי אז יהיה לכם לצאת מן העולם׃ 46N 5 11 אך זאת כתבתי לכם לבלתי התערב עם איש אשר אח יקרא והוא זנה או בצע בצע או עבד אלילים או מגדף או סבא או גזלן עם האיש אשר כזה גם לא תאכלו׃ 46N 5 12 כי מה לי לשפט את אשר בחוץ הלא תשפטו את אשר בבית׃ 46N 5 13 ואשר בחוץ האלהים ישפטם ואתם תבערו את הרע מקרבכם׃ 46N 6 1 היש בכם איש אשר בריבו עם רעהו יזיד להביא דבר דינו לפני הרשעים ולא לפני הקדשים׃ 46N 6 2 הלא ידעתם כי הקדשים ידינו את העולם ואם העולם ידון על ידכם האינכם ראוים לדין דינים קטנים׃ 46N 6 3 הלא ידעתם כי נדין את המלאכים אף כי דברי ממונות׃ 46N 6 4 ואתם כאשר יש לכם דיני ממונות מושיבים אתם את הנחשבים לאין בקהל לשפטיכם׃ 46N 6 5 לבשתכם אמר אני את זאת הכי אין בכם חכם אחד שיוכל להוכיח בין איש לאחיו׃ 46N 6 6 כי אח רב עם אחיו וזאת לפני לא מאמינים׃ 46N 6 7 הן בכל ירידה היא לכם שתריבו זה עם זה למה לא תבחרו לסבל הונאה ולמה לא תבחרו להיות עשוקים׃ 46N 6 8 אבל מונים אתם ועשקים אף את אחיכם׃ 46N 6 9 הלא ידעתם כי הרשעים לא יירשו את מלכות האלהים אל תתעו את נפשותיכם לא הזנים לא עבדי אלילים לא המנאפים ולא הקדשים ולא השכבים את זכר׃ 46N 6 10 לא הגנבים ולא בצעי בצע לא הסבאים ולא המגדפים ולא הגזלנים כל אלה לא יירשו את מלכות האלהים׃ 46N 6 11 וכאלה לפנים היו מקצתכם אבל רחצתם אבל קדשתם אבל הצדקתם בשם האדון ישוע וברוח אלהינו׃ 46N 6 12 הכל הוא ברשותי אך לא כל דבר יועיל הכל הוא ברשותי אך לא ישעבדני דבר׃ 46N 6 13 המאכל לכרש והכרש למאכל והאלהים את זה ואת זה ילכה והגוף אל יהי לזנות כי אם לאדון והאדון לגוף׃ 46N 6 14 והאלהים העיר גם את אדנינו ויעיר גם אתכם בגבורתו׃ 46N 6 15 הלא ידעתם כי גופתיכם אברי המשיח הנה הכי אקח את אברי המשיח ואעשה אתם לאברי זונה חלילה׃ 46N 6 16 או הלא ידעתם כי הדבק בזונה גוף אחד הוא עמה כי הכתוב אמר והיו שניהם לבשר אחד׃ 46N 6 17 אבל הדבק באדון רוח אחד הוא עמו׃ 46N 6 18 נוסו מן הזנות כל חטא אשר יעשה אותו האדם מחוץ לגופו הוא והזונה חטא בעצם גופו׃ 46N 6 19 או הלא ידעתם כי גופכם הוא היכל רוח הקדש השכן בקרבכם אשר קבלתם מאת האלהים וכי לא לעצמכם אתם׃ 46N 6 20 כי במחיר נקניתם על כן כבדו את האלהים בגופכם וברוחכם אשר לאלהים המה׃ 46N 7 1 ולענים מה שכתבתם אלי הנה טוב לאדם שלא יגע באשה׃ 46N 7 2 אך מפני הזנות תהי לכל איש אשתו ויהי לכל אשה בעלה׃ 46N 7 3 האיש יקים חובת העונה לאשתו וכמו כן האשה לבעלה׃ 46N 7 4 האשה איננה שלטת על גופה כי אם בעלה וכמו כן גם האיש איננו שלט על גופו כי אם אשתו׃ 46N 7 5 אל תמנעו את עצמכם זה מזה זולתי בהסכמת שניכם על זמן קבוע להיות פנוים לתענית ולתפלה ותשובו ותתאחדו פן ינסה אתכם השטן בעבור פריצות יצרכם׃ 46N 7 6 ואני אמר זאת בדרך עצה ולא בדרך מצוה׃ 46N 7 7 כי מי יתן והיה כל אדם כמני אך יש לכל איש מתנתו מאת האלהים זה בכה וזה בכה׃ 46N 7 8 ואל הפנוים ואל האלמנות אמר אני כי טוב להם אם ישבו ככה כמו גם אני׃ 46N 7 9 אך אם לא יוכלו להנזר יתחברו בנשואין כי טוב להתחבר בנשואין מהיות בער בתאוה׃ 46N 7 10 והנה את הנשואים אנכי מצוה ולא אנכי כי אם האדון אשר לא תפרש אשה מבעלה׃ 46N 7 11 ואם פרש תפרש ממנו תשב בלא איש או תתרצה לבעלה ואיש אל ישלח את אשתו׃ 46N 7 12 והנה אל האחרים אמר אנכי ולא האדון כי תהיה לאח אשה אשר איננה מאמנת ורצונה לשבת עמו לא יעזבנה׃ 46N 7 13 ואשה כי יהיה לה בעל אשר איננו מאמין ורצונו לשבת עמה לא תעזבנו׃ 46N 7 14 כי האיש אשר איננו מאמין מקדש הוא באשה והאשה אשר איננה מאמנת מקדשת היא באיש שאם לא כן יהיו בניכם טמאים אמנם עתה קדושים המה׃ 46N 7 15 אבל אם יפרש מי שאיננו מאמין יפרש והאח או האחות אינם משעבדים באלה כי לשלום קראנו האלהים׃ 46N 7 16 כי מה תדעי את האשה אם תושיעי את האיש ומה תדע אתה האיש אם תושיע את האשה׃ 46N 7 17 רק יתהלך איש איש כפי מה שחלק לו האלהים וכפי מה שקרא אתו האדון וכן מתקן אנכי בכל הקהלות׃ 46N 7 18 אם נמול האיש המקרא אל ימשך את ערלתו ואם ערל הוא אל ימול׃ 46N 7 19 אין המילה נחשבה ואין הערלה נחשבה כי אם שמירת מצות האלהים׃ 46N 7 20 איש איש במשמרתו אשר נקרא בה שם יעמד׃ 46N 7 21 אם נקראת בהיותך עבד אל ירע בעיניך אלא אם תשיג ידך לצאת לחפשי בחר בזה׃ 46N 7 22 כי הקרוא באדון בהיותו עבד משחרר הוא לאדון וככה גם הקרוא בהיותו חפשי עבד הוא למשיח׃ 46N 7 23 במחיר נקניתם אל תהיו עבדי בני אדם׃ 46N 7 24 איש איש במשמרת אשר נקרא בה אחי בזאת יעמד לפני האלהים׃ 46N 7 25 ועל דבר הבתולות אין לי מצוה מאת האדון רק אודיע את עצתי אחרי אשר חנני האדון להיות נאמן׃ 46N 7 26 הנני חשב כי טוב לאדם מפני הצרה הקרובה כי טוב לו להיות כמו שהוא׃ 46N 7 27 אם נקשרת באשה אל תבקש להפטר ואם נפטרת אל תבקש אשה׃ 46N 7 28 וגם כי תקח אשה אינך חטא והבתולה כי תהיה לאיש איננה חטאת אך יבאום צרות בבשרם והנני חס עליכם׃ 46N 7 29 וזאת אני אמר אחי כי השעה דחוקה למען מעתה יהיו הנשואים כאלו אין להם נשים׃ 46N 7 30 והבכים כאינם בכים והשמחים כאינם שמחים והקונים כאלו אין קנין בידם׃ 46N 7 31 והנהנים מן העולם הזה כאלו אין להם הנאה ממנו כי עבור יעבר תאר העולם הזה׃ 46N 7 32 ואני חפצתי שתהיו בלי דאגה מי שאין לו אשה דאג לאשר לאדון איך ייטב בעיני האדון׃ 46N 7 33 ומי שיש לו אשה דאג הוא לעניני העולם איך ייטב בעיני האשה׃ 46N 7 34 יש הבדל בין אשת איש לבתולה כי האשה אשר לא היתה לאיש דאגת לאשר לאדון ולהיות קדושה גם בגופה גם ברוחה ובעולת בעל דאגת היא לעניני העולם איך תיטב בעיני בעלה׃ 46N 7 35 וזאת אני אמר לתועלתכם ולא להשליך עליכם פח כי אם להנהגה טובה ולהיותכם נכונים תמיד לפני האדון באין מנע׃ 46N 7 36 וכי יחשב איש למעשה שלא כהגן לבתולתו אם תעבר פרקה ודבר חובה הוא אז יעשה כאשר עם לבבו איננו חוטא ישיאנה׃ 46N 7 37 ומי שהוא נכון בלבו ואיננו מכרח ויוכל לעשות כרצונו ויגמר זאת בלבו לשמר את בתולתו טוב עשה׃ 46N 7 38 לכן המשיא אתה טוב הוא עשה ואשר איננו משיא עשה טוב ממנו׃ 46N 7 39 האשה קשורה לבעלה על פי התורה כל עת שהוא חי וכי מת בעלה אזי מתרת היא להנשא למי שתרצה ובלבד שתהיה באדון׃ 46N 7 40 אבל אשריה יותר אם תעמד פנויה זאת דעתי ואחשב גם אני כי רוח אלהים בי׃ 46N 8 1 ועל דבר זבחי האלילים ידענו שיש דעה לכלנו הדעת תגביה לב והאהבה היא הבונה׃ 46N 8 2 החשב כי הוא ידע דבר מה עוד לא ידע מאומה כאשר עליו לדעת אתו׃ 46N 8 3 אבל אם יאהב איש את האלהים האלהים ידעו׃ 46N 8 4 ועל דבר אכילת זבחי האלילים הנה ידענו כי האליל אין בעולם ואין אלהים בלתי אחד׃ 46N 8 5 ואף כי יש הנקראים אלהים אם בשמים אם בארץ באשר יש אלהים רבים ואדנים רבים׃ 46N 8 6 אמנם לנו אך לא אחד האב אשר הכל ממנו ואנחנו אליו ואדון אחד ישוע המשיח אשר הכל על ידו ונחנו על ידו׃ 46N 8 7 אך לא בכלם הדעת כי יש אשר בזכרם עוד את האליל אכלים כזבח האליל ובכן לבם החלוש יתגאל׃ 46N 8 8 המאכל לא יקרב אתכם לאלהים כי אם נאכל אין לנו יתרון ואם לא נאכל לא נגרע׃ 46N 8 9 אבל הזהרו פן יהיה אתו הרשיון שלכם למכשל החלשים׃ 46N 8 10 כי האיש הראה אתך אשר לך הדעת מסב בבית אלילים הלא יעז ברוחו החלוש לאכל מזבחי אלילים׃ 46N 8 11 ויאבד על ידי דעתך אחיך החלש אשר למענו מת המשיח׃ 46N 8 12 ואם ככה תחטאו לאחיכם ותכאיבו את רוחם החלוש למשיח אתם חטאים׃ 46N 8 13 על כן אם מאכלי מכשיל את אחי לא אכל בשר לעולם למען לא אכשיל את אחי׃ 46N 9 1 הלא שליח אנכי הלא חפשי אנכי הלא ראיתי את ישוע המשיח אדנינו הלא אתם פעלי באדנינו׃ 46N 9 2 ואם אינני שליח לאחרים אך לכם הנני שליח כי חותם שליחותי אתם באדנינו׃ 46N 9 3 וזאת התנצלותי כנגד הדנים אותי׃ 46N 9 4 האין רשות בידנו לאכל ולשתות׃ 46N 9 5 האין רשות בידנו להוליך עמנו אחות לאשה כמו גם השליחים האחרים וכמו אחי האדון וכמו כיפא׃ 46N 9 6 אם לי לבדי ולבר נבא לא נתנה רשות להבטל ממלאכה׃ 46N 9 7 מי הלך לצבא במשכרת של עצמו מי נטע כרם ולא יאכל את פריו מי רעה עדר ומחלב העדר לא יאכל׃ 46N 9 8 הכי לפי דרכו של אדם אני מדבר כזאת הלא גם התורה אמרת כן׃ 46N 9 9 כי כתוב בתורת משה לא תחסם שור בדישו הלשורים הושש האלהים׃ 46N 9 10 או אך למעננו מדבר אכן למעננו נכתב כי החרש יחרש אלי תקוה והדש ידוש אלי תקוה לקחת חלקו בתקוה׃ 46N 9 11 אם זרענו בכם עניני הרוח הכי דבר גדול הוא אם נקצר מכם עניני הבשר׃ 46N 9 12 ואם לאחרים יש רשות עליכם הלא ביותר לנו אבל לא השתמשנו ברשות הזאת כי אם סבלנו את הכל לבלתי שום מעצור לבשורת המשיח׃ 46N 9 13 הלא ידעתם כי עבדי עבדת הקדש אכלים מן הקדשים ומשרתי המזבח לקחים חלקם במזבח׃ 46N 9 14 כן תקן אדנינו גם הוא אשר יחיו המבשרים על הבשורה׃ 46N 9 15 ואנכי לא השתמשתי באחת מאלה וגם לא כתבתי זאת למען יעשה לי כזאת כי טוב לי המות מאשר ישים איש את תהלתי לריק׃ 46N 9 16 אם אבשר את הבשורה אין לי תהלה כי החובה מטלת עלי ואוי לי אם לא אבשר׃ 46N 9 17 כי אם ברצוני אעשה כן יהיה לי שכר ואם בעל כרחי פקדת משמרתי היא׃ 46N 9 18 ועתה מה הוא שכרי הלא זה שאבשר בשורת המשיח בלא מחיר לבלתי השתמש להנאת עצמי ברשיון הנתן לי בבשורה׃ 46N 9 19 כי בהיותי חפשי מכל עשיתי עצמי עבד לכל אדם למען אקנא את הרבים׃ 46N 9 20 ואהי ליהודים כיהודי לקנות היהודים ואשר הם תחת התורה הייתי להם כמו תחת התורה למען קנות אותם אשר תחת התורה׃ 46N 9 21 לאלה אשר בלי תורה הייתי כבלי תורה אף כי אינני בלי תורת האלהים כי אם תחת תורת המשיח אנכי למען קנות אותם אשר בלי תורה׃ 46N 9 22 ולחלשים הייתי כחלש לקנות את החלשים הכל לכלם נהייתי למען בכל דרך אושיע אחדים׃ 46N 9 23 ואת זאת אני עשה בעבור הבשורה למען אקח חלקי בה גם אנכי׃ 46N 9 24 הלא ידעתם כי רצי המרוצה באסטדין רצים כלם ורק אחד מהם ישיג את שכר הנצוח ככה רוצו למען תשיגהו׃ 46N 9 25 וכל העמד להאבק ינזר מכל דבר המה לקחת כתר נפסד ואנחנו לקחת כתר אשר איננו נפסד׃ 46N 9 26 לכן הנני רץ לא כמו בחשכה הנני נלחם לא כהולם רוח׃ 46N 9 27 כי אם אדכא את גופי ואשעבדנו פן אהיה אני הקורא לאחרים נאלח בעצמי׃ 46N 10 1 ולא אכחד מכם אחי אשר אבותינו היו כלם תחת הענן וכלם עברו בתוך הים׃ 46N 10 2 וכלם נטבלו למשה בענן ובים׃ 46N 10 3 וכלם אכלם מאכל אחד רוחני׃ 46N 10 4 וכלם שתו משקה אחד רוחני כי שתו מן הצור הרוחני ההלך עמהם והצור ההוא היה המשיח׃ 46N 10 5 אבל ברבם לא רצה האלהים ופגריהם נפלו במדבר׃ 46N 10 6 וכל זאת היתה לנו למופת לבלתי התאות לרעה כאשר התאוו גם המה׃ 46N 10 7 ולא תהיו עבדי אלילים כאשר היו מקצתם כמו שכתוב וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק׃ 46N 10 8 ולא נהיה זנים כאשר זנו מקצתם ויפלו ביום אחד שלשה ועשרים אלף איש׃ 46N 10 9 ולא ננסה את המשיח כאשר נסוהו מקצתם ויאבדום הנחשים׃ 46N 10 10 גם לא תלינו כאשר הלינו מקצתם וימותו ביד המשחית׃ 46N 10 11 כל זאת מצאתם להיות למופת ותכתב למוסר לנו אשר הגיעו אלינו קצי העולמים׃ 46N 10 12 לכן החשב שהוא נצב ירא פן יפול׃ 46N 10 13 עדין לא בא עליכם נסיון אחר בלתי אם נסיון בני אדם כי נאמן הוא האלהים אשר לא יניח לנסות אתכם למעלה מיכלתכם כי אם יתן עם הנסיון גם תוצאתיו כדי שתוכלו שאת׃ 46N 10 14 על כן חביבי נוסו מעבודת אלילים׃ 46N 10 15 כמו אל נבונים מדבר אנכי ושפטו אתם את אשר אמר׃ 46N 10 16 כוס הברכה אשר אנחנו מברכים הלא היא התחברות דם המשיח והלחם אשר אנחנו בצעים הלא הוא התחברות גוף המשיח׃ 46N 10 17 כי לחם אחד הוא לכן גם נוף אחד אנחנו הרבים באשר לכלנו חלק בלחם האחד׃ 46N 10 18 ראו את ישראל לפי הבשר הלא אכלי הזבחים חברי המזבח המה׃ 46N 10 19 ועתה מה אמר היש ממש באליל אם יש ממש בזבחי אלילים׃ 46N 10 20 אלא את אשר יזבחו הגוים לשדים הם זבחים ולא לאלהים ואני לא אחפץ היתכם חברים לשדים׃ 46N 10 21 לא תוכלו לשתות יחד כוס אדנינו וגם כוס השדים ולא תוכלו להתחבר אל שלחן אדנינו וגם אל שלחן השדים׃ 46N 10 22 הנעז להקניא את אדנינו הכי חזקים אנחנו ממנו׃ 46N 10 23 הכל ברשותי אבל אין הכל מועיל הכל ברשותי אבל אין הכל בנה׃ 46N 10 24 איש איש אל יבקש את תועלת עצמו כי אם את תועלת רעהו׃ 46N 10 25 כל הנמכר במקולין אתו תאכלו ואל תחקרו מפני מכשל הלב׃ 46N 10 26 כי ליהוה הארץ ומלואה׃ 46N 10 27 ואם יקרא אתכם איש מאשר אינם מאמינים ותרצו ללכת אליו אכול תאכלו מכל אשר ישימו לפניכם ואל תחקרו מפני מכשול הלב׃ 46N 10 28 ואיש כי יאמר אליכם זה הוא זבח אלילים אל תאכלו בעבור המודיע ומפני מכשול הלב כי ליהוה הארץ ולמואה׃ 46N 10 29 והלב אשר אני אמר לא לבך כי אם לב רעך כי למה זה תשפט חרותי על ידי לב האחר׃ 46N 10 30 ואם אכל אני בתודה למה אהיה מגדף על הדבר אשר אני מודה עליו׃ 46N 10 31 לכן אם תאכלו או אם תשתו או כל אשר תעשו את הכל עשו לכבוד אלהים׃ 46N 10 32 ואל תתנו מכשול לא ליהודים ולא ליונים ולא לקהלת אלהים׃ 46N 10 33 כאשר גם אנכי מבקש להיות רצוי לכל בכל ולא אבקש תועלת עצמי כי אם של הרבים למען יושעו׃ 46N 11 1 לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח׃ 46N 11 2 ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם׃ 46N 11 3 אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים׃ 46N 11 4 כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו׃ 46N 11 5 וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה׃ 46N 11 6 כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה׃ 46N 11 7 והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש׃ 46N 11 8 כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש׃ 46N 11 9 גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש׃ 46N 11 10 על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים׃ 46N 11 11 אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון׃ 46N 11 12 כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים׃ 46N 11 13 שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש׃ 46N 11 14 או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו׃ 46N 11 15 אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף׃ 46N 11 16 ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים׃ 46N 11 17 והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה׃ 46N 11 18 כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין׃ 46N 11 19 כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם׃ 46N 11 20 ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון׃ 46N 11 21 כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר׃ 46N 11 22 האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח׃ 46N 11 23 כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם׃ 46N 11 24 ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני׃ 46N 11 25 וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו׃ 46N 11 26 כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא׃ 46N 11 27 לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו׃ 46N 11 28 יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס׃ 46N 11 29 כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון׃ 46N 11 30 בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות׃ 46N 11 31 כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים׃ 46N 11 32 וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃ 46N 11 33 על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו׃ 46N 11 34 וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי׃ 46N 12 1 ובענין הרוחניות אחי לא אכחד מכם דבר׃ 46N 12 2 הלא ידעתם כי בהיתכם גוים אחרי אלילים אלמים הובלתם כאשר נמשכתם׃ 46N 12 3 לכן אודיע אתכם כי אין איש דבר ברוח אלהים אשר יאמר ישוע חרם הוא ולא יוכל איש לקרא לישוע אדון בלתי אם ברוח הקדש׃ 46N 12 4 ושנות הנה המתנות אבל הרוח אחד הוא׃ 46N 12 5 ושנים המה השמושים והאדון אחד הוא׃ 46N 12 6 ושנות הנה הפעלות והאלהים הוא אחד הפעל את הכל בכל׃ 46N 12 7 ולכל איש ואיש נתנה לו התגלות הרוח להועיל׃ 46N 12 8 כי האחד נתן לו על ידי הרוח דבור החכמה ולאחד דבור הדעת כפי הרוח ההוא׃ 46N 12 9 לאחר האמונה ברוח ההוא ולאחר מתנות הרפאות ברוח ההוא׃ 46N 12 10 ולאחר לפעל גבורות ולאחר נבואה ולאחר להבחין בין הרוחות ולאחר מיני לשנות ולאחר באור לשנות׃ 46N 12 11 וכל אלה פעל הרוח האחד ההוא המחלק לאיש איש כרצונו׃ 46N 12 12 כי כאשר הגוף הוא אחד ויש בו אברים הרבה וכל אברי הגוף ההוא אף כי רבים הם כלם גוף אחד כן גם המשיח׃ 46N 12 13 כי ברוח אחד נטבלנו כלנו לגוף אחד אם יהודים אם יונים אם עבדים אם בני חורין וכלנו לרוח אחד השקינו׃ 46N 12 14 כי גם הגוף לא אבר אחד הוא כי אם רבים׃ 46N 12 15 אם תאמר הרגל אינני יד על כן אינני מן הגוף הבעבור זאת איננה מן הגוף׃ 46N 12 16 ואם תאמרו האזן אינני עין על כן אינני מן הגוף הבעבור זאת איננה מן הגוף׃ 46N 12 17 אם הגוף כלו יהיה עין איה השמע ואם כלו יהיה שמע איה הריח׃ 46N 12 18 ועתה האלהים שת את האברים כל אחד ואחד מהם בגוף כמי רצונו׃ 46N 12 19 ואלו היו כלם אבר אחד איה הגוף׃ 46N 12 20 הנה רבים הם האברים והגוף אחד׃ 46N 12 21 העין לא תוכל דבר אל היד לאמר לא אצטרך לך וגם הראש לא יוכל דבר אל הרגלים לאמר לא אצטרך לכן׃ 46N 12 22 כי להפך אברי הגוף הנראים רפים הם לנו לצרך ביותר׃ 46N 12 23 והנראים לנו נקלים בגוף אתם נלביש ביתר כבוד ואשר לבשת לנו המה כאלו ההגונים מכלם׃ 46N 12 24 כי ההגונים לנו אינם צריכים לזאת אבל האלהים מזג ככה את הגוף שנתן כבוד יותר לגרוע׃ 46N 12 25 למען לא תהיה מחלקת בגוף כי אם ידאגו כל האברים יחד זה לזה׃ 46N 12 26 ואם יכאב אבר אחד יכאבו אתו כל האברים ואם יכבד אבד אחד ישמחו אתו כל האברים׃ 46N 12 27 אכן גוף המשיח אתם ואבריו כל אחד לפי חלקו׃ 46N 12 28 ומהם שם האלהים בקהל ראשונה לשליחים ושנית לנביאים ושלישית למלמדים ויתן גבורות אף מתנות הרפאות ועזרים ומנהיגים ומיני לשנות׃ 46N 12 29 הכלם שליחים אם כלם נביאים או כלם מלמדים הכלם עשי גבורות׃ 46N 12 30 הלכלם מתנות רפאות הכלם מדברים בלשנות הכלם מפרשי לשנות׃ 46N 12 31 ואתם התאוו המתנות המועילות ביותר ובכל זאת אראה אתכם דרך נעלה על כלנה׃ 46N 13 1 אם בלשנות אנשים ומלאכים אדבר ואין בי האהבה הייתי כנחשת המה או כצלצל תרועה׃ 46N 13 2 וכי תהיה לי נבואה ואדע כל הסודות וכל הדעת וכי תהיה לי כל האמונה עד כי אעתיק הרים ואין בי האהבה הייתי כאין׃ 46N 13 3 ואם אחלק את כל הוני ואם אתן את גופי לשרפה ואין בי האהבה כל זאת לא תועילני׃ 46N 13 4 האהבה מארכת אף ועשה חסד האהבה לא תקנא האהבה לא תתפאר ולא תתרומם׃ 46N 13 5 לא תעשה דבר תפלה ולא תבקש את אשר לה ולא תתמרמר ולא תחשב הרעה׃ 46N 13 6 לא תשמח בעולה כי שמחתה עם האמת׃ 46N 13 7 את כל תשא את כל תאמין את כל תקוה ואת כל תסבל׃ 46N 13 8 האהבה לא תבל לעולם אך הנבואות הנה תבטלנה והלשנות תכלינה והדעת תבטל׃ 46N 13 9 כי קצת הוא שידענו וקצת הוא שנבאנו׃ 46N 13 10 וכבוא התמים אז עבור תעבר הקצת׃ 46N 13 11 כאשר הייתי עולל כעולל דברתי כעולל הגיתי כעולל חשבתי וכאשר הייתי לאיש הסירתי דברי העולל׃ 46N 13 12 כי כעת מביטים אנחנו במראה ובחידות ואז פנים אל פנים כעת יודע אני קצתו ואז כאשר נודעתי אדע אף אני׃ 46N 13 13 ועתה שלש אלה תעמדנה האמונה והתקוה והאהבה והגדולה בהן היא האהבה׃ 46N 14 1 רדפו אחרי האהבה והתאוו מתנות הרוח וביותר אשר תתנבאו׃ 46N 14 2 כי המדבר בלשון איננו מדבר לאדם כי אם לאלהים כי אין איש אשר ישמעהו רק ברוח הוא מדבר סודות׃ 46N 14 3 והמתנבא הוא מדבר לבני אדם לבנותם וליסרם ולנחמם׃ 46N 14 4 המדבר בלשון בונה את נפשו והמתנבא בונה את העדה׃ 46N 14 5 וחפצתי כי תדברו כלכם בלשנות וביותר כי תתנבאו כי גדול המתנבא מן המדבר בלשנות בלתי אם יפרש למען תבנה העדה׃ 46N 14 6 ועתה אחי כי אבוא אליכם ואדבר בלשנות מה אועיל לכם אם לא אדבר אליכם בחזון או בדעת או בנבואה או בהוראה׃ 46N 14 7 הלא גם הכלים הדוממים הנתנים קול הן חליל הן כנור אם לא ישמיעו קלות אשר תוכל האזן להבחין איכה יודע מה יזמר ומה ינגן׃ 46N 14 8 גם השופר אם יתן את קולו בלתי ברור מי יחלץ למלחמה׃ 46N 14 9 כן גם אתם אם לא תוציאו בלשונכם דבור מפרש איכה יודע האמור הלא תהיו כמדברים לרוח׃ 46N 14 10 הן כמה מיני לשנות יש בעולם ואין אחת מהן בלי קול׃ 46N 14 11 לכן אם אינני ידע פשר הקול אהיה נכרי בעיני המדבר והמדבר יהיה נכרי בעיני׃ 46N 14 12 כן גם אתם בהיותכם מתאוים לכחות רוחניות בקשו להעדיף במה שיבנה את העדה׃ 46N 14 13 על כן יתפלל המדבר בלשון וגם יפרשנה׃ 46N 14 14 כי אם אתפלל בלשון רוחי מתפלל ושכלי איננו עשה פרי׃ 46N 14 15 ועתה מה לעשות אתפללה ברוחי ואתפללה גם בשכלי אזמרה ברוחי ואזמרה גם בשכלי׃ 46N 14 16 כי אם תברך ברוח איך יענה העמד נמצב ההדיוט אמן על הודיתך באשר לא ידע מה אתה אמר׃ 46N 14 17 הן אתה תיטיב להודות אבל רעך לא יבנה׃ 46N 14 18 אודה לאלהי כי יותר מכלכם אני מדבר בלשנות׃ 46N 14 19 אכן בקהל אבחר לדבר חמש מלין בשכלי למען הורת גם את האחרים מלדבר רבבות מלין בלשון׃ 46N 14 20 אחי אל תהיו ילדים בבינה רק לרע היו עללים ובבינה היו שלמים׃ 46N 14 21 הן כתוב בתורה כי בלעגי שפה ובלשון אחרת אדבר אל העם הזה וגם בזאת לא אבו שמע לי אמר יהוה׃ 46N 14 22 לכן הלשנות לא למאמינים הנה לאות כי אם לאשר אינם מאמינים אבל הנבואה איננה לאשר אינם מאמינים כי אם למאמינים׃ 46N 14 23 והנה אם תקהל כל העדה יחד וכלם ידברו בלשנות ויבואו הדיוטים או אשר אינם מאמינים הלא יאמרו כי משגעים אתם׃ 46N 14 24 אבל אם יתנבאו כלם ובא איש לא מאמין או הדיוט אז יוכח על ידי כלם וידון על ידי כלם׃ 46N 14 25 ובכן יגלו תעלמות לבבו ויפל על פניו וישתחוה לאלהים ויודה בקול כי באמת האלהים בקרבכם׃ 46N 14 26 ועתה מה לעשות אחי בהקהלכם יחד כל אחד ואחד מכם יש לו מזמור יש לו הוראה יש לו לשון יש לו חזון יש לו באור אך יעשה הכל להבנות׃ 46N 14 27 כי ידבר איש בלשון ידברו נא שנים שנים או על היותר שלשה וזה אחר זה ואחד יפרש׃ 46N 14 28 ואם אין מפרש אז ידם בקהל וידבר לנפשו ולאלהים׃ 46N 14 29 והנביאים הם ידברו שנים או שלשה והאחרים יבחנו׃ 46N 14 30 וכי נגלה חזון לאחר הישב שם אז ידם הראשון׃ 46N 14 31 כי תוכלו להתנבא כלכם זה אחר זה למען ילמדו כלם וכלם יזהרו׃ 46N 14 32 ורוחות הנביאים תחת ידי הנביאים המה׃ 46N 14 33 כי לא אלהי מבוכה האלהים כי אם אלהי השלום כאשר בכל קהלות הקדשים׃ 46N 14 34 נשיכם בכנסיות תשתקנה כי לא נתנה להן רשות לדבר כי אם להכנע כאשר גם אמרה התורה׃ 46N 14 35 ואם חפצן ללמד דבר תשאלנה את בעליהן בבית כי חרפה היא לנשים לדבר בקהל׃ 46N 14 36 או המכם יצא דבר אלהים אם אליכם לבדכם הגיע׃ 46N 14 37 כי יתברך איש בלבבו להיות נביא או איש הרוח בין יבין את אשר אני כתב לכם כי מצות האדון הנה׃ 46N 14 38 ומי אשר לא ידע אל ידע׃ 46N 14 39 לכן אחי השתדלו להתנבא ואל תכלאו מלדבר בלשנות׃ 46N 14 40 הכל יעשה כהגן וכשורה׃ 46N 15 1 ואני אחי אודיעכם את הבשורה אשר בשרתי אתכם אשר גם קבלתם אתה וגם עמדתם בה׃ 46N 15 2 אשר גם תושעו בה אם תחזיקו בדבר אשר בשרתי אתכם אך אם לא לשוא האמנתם׃ 46N 15 3 כי מסרתי לכם בראשונה את אשר גם קבלתי כי המשיח מת בעד חטאתינו כפי הכתובים׃ 46N 15 4 וכי נקבר וכי הוקם ביום השלישי כפי הכתובים׃ 46N 15 5 וכי נראה אל כיפא ואחריו אל שנים העשר׃ 46N 15 6 ואחרי כן נראה ליותר מחמש מאות אחים כאחד אשר רבם עודם בחיים ומקצתם ישנו׃ 46N 15 7 ואחרי כן נראה אל יעקב ואחריו אל כל השליחים׃ 46N 15 8 ואחרי כלם נראה גם אלי כמו אל הנפל׃ 46N 15 9 כי אני הצעיר בשליחים ואינני כדי להקרא שליח באשר רדפתי את קהל האלהים׃ 46N 15 10 אבל בחסד אלהים הייתי מה שהייתי וחסדו עלי לא היה לריק כי יותר מכלם עבדתי ולא אני כי אם חסד אלהים אשר עמדי׃ 46N 15 11 והנה גם אני גם המה ככה משמיעים וככה האמנתם׃ 46N 15 12 ואם הגד הגד כי הוקם המשיח מן המתים איך יאמרו אנשים מכם כי אין תחיה למתים׃ 46N 15 13 אם אין תחיה למתים גם המשיח לא הוקם׃ 46N 15 14 ואם המשיח לא הוקם כי עתה ריק שמועתנו וגם ריק אמונתכם׃ 46N 15 15 וגם נמצא עדי שקר לאלהים יען אשר העידנו את האלהים כי הקים את המשיח אשר לא הקימו אם אמת הוא שהמתים לא יקומו׃ 46N 15 16 כי אם המתים לא יקומו גם המשיח לא קם׃ 46N 15 17 ואם המשיח לא קם הבל אמונתכם ועודכם בחטאתיכם׃ 46N 15 18 אזי גם אשר ישנו במשיח אבד אבדו׃ 46N 15 19 ואם בחיים האלה לבד בטחים אנחנו במשיח אמללים אנחנו מכל אדם׃ 46N 15 20 ועתה המשיח הוקם מן המתים ויהי לראשית הישנים׃ 46N 15 21 כי אחרי אשר בא המות על ידי אדם אחד גם תחית המתים באה על ידי אדם אחד׃ 46N 15 22 כי כאשר באדם מתים כלם כן גם יחיו כלם במשיח׃ 46N 15 23 וכל אחד ואחד בסדרו ראשית כלם המשיח ואחרי כן אשר הם למשיח בבואו׃ 46N 15 24 ואחרי כן הקץ כשימסר את המלכות אל האלהים האב אחרי בטלו כל משרה וכל שלטן וגבורה׃ 46N 15 25 כי הוא מלך ימלך עד כי ישית את כל איביו תחת רגליו׃ 46N 15 26 ואחרון האיבים אשר יבטל הוא המות׃ 46N 15 27 כי כל שת תחת רגליו ובאמרו כל הושת תחתיו ברור הוא שהשת כל תחתיו איננו בכלל׃ 46N 15 28 וכאשר יושת הכל תחתיו אז הבן גם הוא יושת תחת השת כל תחתיו למען יהיה האלהים הכל בכל׃ 46N 15 29 כי מה יעשו הנטבלים בעד המתים אם אמת הוא שהמתים קום לא יקומו למה זה יטבלו בעד המתים׃ 46N 15 30 ולמה זה אנחנו בסכנה בכל שעה׃ 46N 15 31 בתהלתנו אשר יש לי במשיח ישוע אדנינו מעיד אני עלי כי מת אנכי בכל יום ויום׃ 46N 15 32 אם לפי ררכו של אדם נלחמתי עם החיות הרעות באפסוס מה תועלת יש לי אם המתים לא יקומו נאכלה ונשתה כי מחר נמות׃ 46N 15 33 אל נא תתעו חברת אנשים רעים משחתת מדות טבות׃ 46N 15 34 הקיצו במישרים משכרון ואל תחטאו כי יש אנשים אשר אין בהם דעת אלהים לבשתכם אני אמר זאת׃ 46N 15 35 ואם יאמר איש איך יקומו המתים ובאי זה גוף יבואו׃ 46N 15 36 אתה הסכל הן מה שתזרע לא יחיה בלתי אם ימות׃ 46N 15 37 ומה שתזרע אינך זרע את הגוף אשר יהיה כי אם כגרגר ערם של חטה או של אחד הזרעים׃ 46N 15 38 והאלהים יתן לו גוף כפי רצונו ולכל זרע וזרע את גופו למינהו׃ 46N 15 39 לא כל הבשר באשר אחד הוא כי מין אחר הוא בשר האדם ומין אחר בשר הבהמה ומין אחר בשר הדגה ומין אחר בשר העוף׃ 46N 15 40 ויש גופות שבשמים וגופות שבארץ אבל אחר הוא כבוד הגופות שבשמים וגופות שבארץ אבל אחר הוא כבוד הגופות שבשמים ואחר הוא כבוד הגופות שבארץ׃ 46N 15 41 אחר הוא כבוד השמש ואחר הוא כבוד הירח ואחר הוא כבוד הכוכבים כי כוכב מכוכב נבדל בכבודו׃ 46N 15 42 וכן גם בתחיה המתים הן יזרע בכליון ויקום בלא כליון׃ 46N 15 43 יזרע בבזיון ויקום בכבוד יזרע בחלשה ויקום בגבורה׃ 46N 15 44 יזרע גוף נפשי ויקום גוף רוחני יש גוף נפשי ויש גוף רוחני׃ 46N 15 45 כן גם כתוב ויהי האדם הוא אדם הראשון לנפש חיה אדם האחרון לרוח מחיה׃ 46N 15 46 אבל לא של הרוח היא הראשונה אלא של הנפש ואחרי כן של הרוח׃ 46N 15 47 האדם הראשון מן האדמה הוא של עפר והאדם השני הוא האדון מן השמים׃ 46N 15 48 וכמו אשר הוא מעפר ככה גם אשר הם מעפר וכמו אשר הוא מן השמים ככה גם אשר הם מן השמים׃ 46N 15 49 וכאשר לבשנו דמות האדם אשר מעפר כן נלבש גם דמות האדם אשר מן השמים׃ 46N 15 50 וזאת אני אמר אחי כי בשר ודם לא יוכל לרשת את מלכות האלהים ואשר יכלה לא יירש את אשר לא יכלה׃ 46N 15 51 הנה סוד אגידה לכם הן לא כלנו נישן המות אבל כלנו נתחלף׃ 46N 15 52 ברגע אחד כהרף עין כתקע השופר האחרון כי יתקע בשופר והמתים יחיו בלי כליון ואנחנו נתחלף׃ 46N 15 53 כי מה שעתה לכליון לבוש ילבש אל כליון ואמר ימות יבוש ילבש אל מות׃ 46N 15 54 וכשילבש מה שעתה לכליון אל כליון ומה שעתה למות ילבש אל מות אז יהיה דבר הכתוב בלע המות לנצח׃ 46N 15 55 איה עקצף המות איה שאול בצחונך׃ 46N 15 56 עקץ המות הוא החטא וכח החטא היא התורה׃ 46N 15 57 אבל תודות לאלהים אשר נתן לנו הנצחון על ידי אדנינו ישוע המשיח׃ 46N 15 58 על כן אחי חביבי התכוננו בל תמוטו והעדיפו בכל עת במעשה אדנינו מדעתכם כי לא לריק עמלכם באדנינו׃ 46N 16 1 ועל דבר קבוץ התרומות לעזרת הקדושים כאשר תקנתי לקהלות אשר בגלטיא כן תעשו גם אתם׃ 46N 16 2 בכל אחד בשבת יניח אצלו איש איש מכם ויאצר את אשר עלה בידו למען אשר בבאי לא יקבץ עוד׃ 46N 16 3 ואני בבאי את אשר תמצאו נאמנים עם אגרות אשלח אתם להביא את נדבתכם לירושלים׃ 46N 16 4 ואם שוה הטרח שגם אנכי אלך שמה אתי ילכו׃ 46N 16 5 ואני אבא אליכם אחרי עברי את מקדוניא כי את מקדוניא אעברה׃ 46N 16 6 ואולי אשב עמכם ימים אחדים או כל ימי הסתו למען תלוני אל אשר אלך שמה׃ 46N 16 7 כי כעת אין רצוני לראתכם אך בעברי כי אקוה לשבת אצלכם זמן מה אם ירצה יהוה׃ 46N 16 8 אבל אשב באפסוס עד חג השבועות׃ 46N 16 9 כי נפתח לי פתח גדול ורב פעלים ורבים המתקוממים׃ 46N 16 10 וכי יבוא אליכם טימותיוס ראו נא שיהיה עמכם בלי פחד כי מלאכת יהוה הוא עשה כמו גם אני׃ 46N 16 11 על כן איש אל יבז אתו אך שלחהו בשלום למען יבא אלי כי אחכה לו עם האחים׃ 46N 16 12 ואפולוס האח הנה פצרתי בו לבוא אליכם עם האחים אך לא היה ברצונו לבוא עתה אמנם בוא יבוא במצאו עת נכונה׃ 46N 16 13 שקדו ועמדו באמונה התאששו והתחזקו׃ 46N 16 14 וכל דבריכם יעשו באהבה׃ 46N 16 15 ואבקשה מכם אחי הלא ידעתם את בית אסטפנוס שהוא ראשית אכיא ויתנו את נפשם לשרות הקדשים׃ 46N 16 16 לכן הכנעו גם אתם מפני אנשים כאלה ומפני כל אשר יעבד עמהם ויעמלו׃ 46N 16 17 והנני שמח בביאת אסטפנוס ופרטונטוס ואכיקוס כי המה מלאו את אשר חסרתי אתכם׃ 46N 16 18 ויניחו את רוחי ואת רוחכם על כן הכירו אנשים כאלה׃ 46N 16 19 הקהלות אשר באסיא שאלות לשלומכם עקילס ופריסקלא וגם הקהלה אשר בביתם מרבים לשאל לשלומכם באדנינו׃ 46N 16 20 האחים כלם שאלים לשלומכם שאלו לשלום איש את רעהו בנשקה הקדושה׃ 46N 16 21 שאלת שלומכם בידי אני פולוס׃ 46N 16 22 מי שלא יאהב את האדון ישוע המשיח יחרם מרן אתא׃ 46N 16 23 חסד ישוע המשיח אדנינו יהי עמכם׃ 46N 16 24 ואהבתי את כלכם במשיח ישוע אמן׃ 47N 1 1 פולוס שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וטימותיוס אחינו אל קהלת אלהים אשר בקורנתוס עם כל הקדשים אשר באכיא׃ 47N 1 2 חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 47N 1 3 ברוך האלהים ואבי אדנינו ישוע המשיח אב הרחמים ואלהי כל הנחמה׃ 47N 1 4 המנחם אתנו בכל לחצנו עד שנוכל לנחם הנלחצים בכל לחץ בנחמה אשר אנחנו מנחמים בה מאת האלהים׃ 47N 1 5 כי כרב ענויי המשיח בנו כן תרבה נחמתנו על ידי המשיח׃ 47N 1 6 והנה אם נלחץ הוא לנחמתכם ולישועתכם אשר יראה כחה בסבלכם הענוים אשר נסבל אתן גם אנחנו ואם ננחם גם הוא לנחמתכם ולישועתכם׃ 47N 1 7 ותקותנו בעדכם נכונה היא באשר ידענו כי כאשר חלק לכם בענוים כן גם חלק לכם בנחמה׃ 47N 1 8 כי לא נכחד מכם אחי את צרתנו אשר מצאתנו באסיא אשר כבדה עלינו עד למאד ויותר מכחנו עד כי נואשנו מן החיים׃ 47N 1 9 ואנחנו בלבבנו חרצנו לנו את המות למען לא נהיה בטחים בנפשנו כי אם באלהים המחיה את המתים׃ 47N 1 10 אשר הצילנו ממות כזה ועודנו מציל ולו אנחנו מקוים כי יוסיף להצילנו׃ 47N 1 11 בעזרכם אתנו בתפלתכם למען יודו רבים בעדנו על מתנת החסד שהיתה לנו על ידי רבים׃ 47N 1 12 כי זאת היא תהלתנו עדות לבבנו אשר בתם וישר אלהים התהלכנו בעולם וביותר אתכם ולא בחכמת הבשר כי אם בחסד אלהים׃ 47N 1 13 כי לא נכתב לכם כי אם מה שאתם קראים או גם ידעים׃ 47N 1 14 ואקוה כי כאשר ידעתם אתנו למקצת אף תדעו עד תכלית כי אנחנו תהלתכם כאשר גם אתם תהלתנו ביום אדנינו ישוע׃ 47N 1 15 ובבטחון הזה חפצתי לבוא אליכם מראש למען תקבלו טובה פעמים׃ 47N 1 16 ולעבר בתוככם אל מקדוניא ולשוב ממקדוניא אליכם ואתם תשלחוני אל ארץ יהודה׃ 47N 1 17 ועתה הכי נמהר הייתי בעצתי אם אשר יעצתי לפי הבשר יעצתי והיה אצלי פעם הן הן ופעם לא לא׃ 47N 1 18 אכן נאמן האלהים כי דברנו אליכם לא היה הן ולא׃ 47N 1 19 כי בן האלהים ישוע המשיח הנקרא בתוככם על ידינו על ידי ועל ידי סלונוס וטימותיוס הוא לא היה הן ולא כי היו היה בו רק הן׃ 47N 1 20 כי כל הבטחות האלהים כלן בו היו הן ובו היו אמן לכבוד האלהים על ידינו׃ 47N 1 21 והמכונן אותנו אתכם במשיח ואשר משחנו הוא האלהים׃ 47N 1 22 אשר גם חתמנו ואשר נתן בלבנו את ערבון הרוח׃ 47N 1 23 ואני את אלהים אקרא להיות עד לנפשי כי בעבור היותי חס עליכם לא באתי עוד לקורנתוס׃ 47N 1 24 לא שנמשל באמונתכם כי אם עזרים אנחנו לשמחתכם כי באמונה עמדתם׃ 47N 2 1 ואני גמרתי בלבי לבלתי שוב עוד אליכם בעצבת׃ 47N 2 2 כי אם אני אעציבכם מי אפוא ישמחני בלתי אם הנעצב על ידי׃ 47N 2 3 וזאת כתבתי לכם פן יהיה לי בבואי עצב מאלה אשר היה לי לשמח עליהם ובטח אני בכלכם כי שמחתי היא שמחת כלכם׃ 47N 2 4 כי מרב צרת לבי ומצוקה כתבתי לכם ובדמעות הרבה ולא להעציבכם רק למען תדעו האהבה היתרה אשר אהבתי אתכם׃ 47N 2 5 ואם יש איש אשר העציב לא אתי העציב אלא כלכם פן אפריז על המדה העציב למקצת׃ 47N 2 6 ודי לאיש כמהו התוכחה ההיא אמת הרבים׃ 47N 2 7 ועתה להפך תסלחו ותנחמו כדי שלא יתבלע האיש בגדל העצבון׃ 47N 2 8 על כן אבקשה מכם לגמל עליו גמולת אהבה׃ 47N 2 9 כי לבעבור זאת גם כתבתי למען אדע את תמתכם אם בכל תשמעון׃ 47N 2 10 ואיש אשר תסלחו לו אסלח לו גם אני כי גם אנכי אם סלחתי דבר סלחתי לו למענכם בפני המשיח׃ 47N 2 11 פן יונה אתנו השטן כי לא נעלמו מאתנו מזמותיו׃ 47N 2 12 ואני בבאי לטרואס על דבר בשורת המשיח אף כי נפתח לי פתח באדנינו׃ 47N 2 13 לא היתה רוחה לרוחי על אשר לא מצאתי שם את טיטוס אחי ואני נפטרתי מהם ויצאתי ללכת אל מקדוניא׃ 47N 2 14 אבל תודות לאלהים הנתן לנו בכל עת נצחון במשיח ומפיץ על ידינו את ריח דעתו בכל מקום׃ 47N 2 15 כי ריח ניחח המשיח אנחנו לאלהים גם בתוך הנושעים וגם בתוך האבדים׃ 47N 2 16 לאלה ריח מות למות ולאלה ריח חיים לחיים ומי זה ראוי לכך׃ 47N 2 17 כי אנחנו איננו כמו הרבים העשים סחורה בדבר האלהים כי אם מתוך ישר לבב ומאלהים לפני אלהים נדבר במשיח׃ 47N 3 1 הנחל עוד לשבח עצמנו האם נצטרך כמקצת אנשים לאגרות אליכם או מכם המזכירות אתנו לשבח׃ 47N 3 2 אתם אגרתנו הכתובה בלבבנו ונודעה ונקראה לכל אדם׃ 47N 3 3 כי בידוע שאתם אגרת המשיח ערוכה על ידי שרותנו כתובה לא בדיו כי אם ברוח אלהים חיים ולא על לוחות אבן כי אם על לוחות בשר הלב׃ 47N 3 4 וכזה בטחוננו באלהים על ידי המשיח׃ 47N 3 5 יען אשר לא נוכל אנחנו לדין דין מעצמנו כי יכלתנו מאת האלהים היא׃ 47N 3 6 אשר הכשיר אתנו למשרתי ברית חדשה לא של האותיות אלא של הרוח כי האות ימית והרוח יחיה׃ 47N 3 7 ואם שרות המות החרות באותיות על האבן נראה בכבוד עד שלא יכלו בני ישראל להביט אל פני משה מפני כבוד פניו העמד להבטל׃ 47N 3 8 כמה יגדל כבוד שרות הרוח׃ 47N 3 9 כי אם השרות אשר לחיב כבוד הוא כמה יעדף בכבוד השרות אשר לזכות׃ 47N 3 10 כי אף הנכבד איננו נחשב לכבוד לעמת הכבוד הנעלה הזה׃ 47N 3 11 כי אם הדבר העמד להבטל יש לו כבוד הדבר הקים על אחת כמה וכמה׃ 47N 3 12 על כן בהיות לנו תקוה כזאת פתחון פינו רב הוא׃ 47N 3 13 ולא כמשה אשר נתן מסוה על פניו פן יביטו בני ישראל אל סוף העמד להבטל׃ 47N 3 14 אבל נטמטמו דעותיהם כי עד היום הזה בקראם הברית הישנה נשאר ולא גלה המסוה ההוא אשר לא יוסר כי אם במשיח׃ 47N 3 15 אבל עד היום הזה בקראם את משה מונח מסוה על לבם׃ 47N 3 16 וכשיפנו אל האדון יוסר המסוה׃ 47N 3 17 והאדון הוא הרוח ובאשר רוח האדון שם החרות׃ 47N 3 18 ואנחנו כלנו בפנים מגלים ראים את כבוד האדון במראה ונחלף אל עצם דמות ההיא מכבוד אל כבוד כהחלף מאת אדון הרוח׃ 47N 4 1 על כן בהיות לנו השרות הזה כאשר חננו לא נחת׃ 47N 4 2 כי אם מאסנו בסתרי הבשת שלא להתהלך בערמה ולא לזיף את דבר האלהים אלא בהראות האמת נזכיר אתנו לטוב נגד דעת כל בני אדם לפני האלהים׃ 47N 4 3 וגם כי נעלמה בשורתנו נעלמה היא מן האבדים׃ 47N 4 4 אשר אלהי העולם הזה עור בהם את דעות הסוררים לבלתי זרח להם נגה בשורת כבוד המשיח אשר הוא צלם האלהים׃ 47N 4 5 כי לא אתנו מכריזים אנחנו כי אם את המשיח ישוע לאמר הוא האדון ואנחנו עבדיכם למען ישוע׃ 47N 4 6 כי האלהים אשר אמר ויפע אור מחשך הוא הופיע בלבנו להפיץ אור דעת כבוד האלהים אשר בפני המשיח׃ 47N 4 7 אבל יש לנו האוצר הזה בכלי חרש למען אשר תהיה הגבורה היתרה לאלהים ולא מאתנו׃ 47N 4 8 נחלצים אנחנו בכל ולא נדכאים דאגים ולא נואשים׃ 47N 4 9 נרדפים ולא נטושים משלכים ולא אבדים׃ 47N 4 10 ונשאים בכל עת מיתת האדון ישוע בגויתנו למען יגלו גם חיי ישוע בגויתנו׃ 47N 4 11 כי אנחנו החיים נמסרים תמיד למות בעבור ישוע למען יגלו גם חיי ישוע בבשרנו בשר התמותה׃ 47N 4 12 לכן בנו יאמץ המות ובכם החיים׃ 47N 4 13 ובהיות לנו הרוח ההוא של האמונה כדבר הכתוב האמנתי כי אדבר גם אנחנו נאמין ועל כן נדבר׃ 47N 4 14 באשר ידענו כי המעיר את האדון ישוע יעיר גם אתנו על יד ישוע ויעמידנו עמכם׃ 47N 4 15 כי כל זאת למענכם למען אשר ירבה החסד על ידי רבים ותפרץ התודה לכבוד האלהים׃ 47N 4 16 ובעבור זאת לא נחת ואף אם יכלה בנו האדם החיצון הנה האדם הפנימי יתחדש יום יום׃ 47N 4 17 כי לחצנו אשר הוא קל ואך לרגע יביא לנו כבוד עולמים גדול ורב עד למאד׃ 47N 4 18 אשר לא נביט אל הדברים הנראים כי אם אל אשר אינם נראים כי הנראים לשעה המה ואשר אינם נראים הם לעולם׃ 47N 5 1 הן ידענו כי בהרס בית אהלנו אשר בארץ יש לנו בנין מאת האלהים בית אשר איננו מעשה ידים והוא לעולם בשמים׃ 47N 5 2 כי גם עתה נאנחים ונכספים אנחנו להתעטף בביתנו אשר מן השמים׃ 47N 5 3 באשר אחרי לבשנהו לא נמצא ערמים׃ 47N 5 4 כי גם עתה באהלנו זה נאנח מפני הכבד ולא חפצנו להתפשט כי אם להתעטף למען יבלע המות על ידי החיים׃ 47N 5 5 והמכין אתנו לזאת הוא האלהים אשר אף נתן לנו את ערבון הרוח׃ 47N 5 6 לכן בטוחים אנחנו בכל עת וידעים כי כל עוד שמושבנו בגוף רחוקים אנחנו מן האדון׃ 47N 5 7 כי באמונה נתהלך ולא בראות עינים׃ 47N 5 8 אמנם בטוחים אנחנו ונבחרה לנו להתרחק מן הגוף ולהיות קרובים אל האדון׃ 47N 5 9 על כן גם נשתדל אם קרובים אם רחוקים להיות לו לרצון׃ 47N 5 10 כי כלנו עתידים להראות לפני כסא דין המשיח למען יקבל איש ואיש כפי פעלו בחיי גופו אם טוב ואם רע׃ 47N 5 11 ועתה יען אשר ידענו יראת האדון נדבר על לב בני אדם ולאלהים אנחנו גלוים ואקוה כי גלוים אנחנו גם במדעכם׃ 47N 5 12 כי אין אנחנו משתבחין שנית אליכם אך נתנים לכם סבה להתפאר בנו לנגד המתפארים בפנים ולא בלב׃ 47N 5 13 כי אם השתגענו לאלהים היתה זאת ואם השכלנו לכם היתה׃ 47N 5 14 כי אהבת המשיח דחקת אתנו בהיותנו דנים אשר אם מת אחד בעד כלם כלם מתו׃ 47N 5 15 ובעד כלם מת למען לא יחיו החיים עוד לנפשם כי אם לאשר מת ויקם בעדם׃ 47N 5 16 לכן מעתה אנחנו לא נדע איש לפי הבשר וגם אם ידענו את המשיח לפי הבשר מעתה לא נדעהו עוד׃ 47N 5 17 ובכן מי שהוא במשיח בריאה חדשה הוא הישנות עברו והנה הכל נהיה לחדש׃ 47N 5 18 והכל מאת האלהים המרצה אתנו לעצמו על ידי ישוע המשיח ויתן לנו שרות הרצוי׃ 47N 5 19 יען אשר אלהים היה במשיח מרצה את העולם לעצמו ולא חשב להם את פשעיהם וישם בנו את דבר הרצוי׃ 47N 5 20 לכן מליצי המשיח אנחנו וכאלו האלהים מזהיר אתכם על ידנו נבקש מכם בעד המשיח התרצו נא אל האלהים׃ 47N 5 21 כי את אשר לא ידע חטאת אתו עשה לחטאת בעדנו למען נהיה בו אנחנו לצדקת אלהים׃ 47N 6 1 ואנחנו כעזרים נזהירה אתכם שלא תקבלו לריק את חסד אלהים׃ 47N 6 2 כי הוא אומר בעת רצון עניתיך וביום ישועה עזרתיך הנה עתה עת רצון הנה עתה יום ישועה׃ 47N 6 3 ואין אנחנו נתנים מכשול במאומה פן יהיה שרותנו לנאצה׃ 47N 6 4 כי אם נראה בכל דבר כמשרתי אלהים בסבלנות רבה בלחץ ובצרות ובמצוקות׃ 47N 6 5 במכות ובמוסרות ובמהומות בתלאות בשקידות ובצומות׃ 47N 6 6 בטהרה ובדעת ובארך רוח ובחסד וברוח הקדש ובאהבה לא צבועה׃ 47N 6 7 בדבר האמת ובגבורת אלהים בכלי נשק הצדקה מימין ומשמאל׃ 47N 6 8 בכבוד ובקלון בשם רע ובשם טוב כמתעים ובכל זאת נאמנים׃ 47N 6 9 כאינם ידועים וגם ידועים כמתים והננו חיים כמיסרים ולא מומתים׃ 47N 6 10 כנעצבים ובכל עת שמחים כרשים ומעשירי רבים כאשר אין להם מאומה ויש להם כל׃ 47N 6 11 פינו פתוח לכם אנשי קורנתוס ורחב לבנו׃ 47N 6 12 לא צר מקומכם בנו אך צר המקום במעיכם׃ 47N 6 13 והיה זה גמולי כמו אל בנים אנכי מדבר אם תרחיבו לבבכם גם אתם׃ 47N 6 14 אל תהיו משכי על זר עם חסרי אמונה כי אי זה שתפות יש לצדקה עם העול ואי זה התחברות לאור עם החשך׃ 47N 6 15 ואי זה הסכמה למשיח עם בליאל או מה חלק המאמין עם שאיננו מאמין׃ 47N 6 16 ואי זה דבק יש להיכל אלהים עם האלילים כי אתם היכל אלהים חיים כמו שאמר האלהים ושכנתי והתהלכתי בתוכם והייתי להם לאלהים והם יהיו לי לעם׃ 47N 6 17 על כן צאו מתוכם והברו נאם יהוה וטמא אל תגעו ואני אקבץ אתכם׃ 47N 6 18 והייתי לכם לאב ואתם תהיו לי לבנים ולבנות נאם יהוה צבאות׃ 47N 7 1 לכן חביבי בהיות לנו ההבטחות האלה נטהרה את עצמנו מכל טמאת בשר ורוח להשלים קדשתנו ביראת אלהים׃ 47N 7 2 תנו לנו מקום בלבבכם לא חמסנו איש לא חבלנו איש לא עשקנו איש׃ 47N 7 3 לא לחיב אתכם אני מדבר הלא הקדמתי לאמר כי אתם בלבנו יחד למות ויחד לחיות׃ 47N 7 4 רב בטחוני עליכם רבה תהלתי בכם מלאתי נחמה שבעתי שמחות בכל לחצנו׃ 47N 7 5 כי גם בבאנו אל מקדוניא לא היתה מרגעה לבשרנו רק נלחצנו בכל מחוץ מלחמות ומחדרים אימה׃ 47N 7 6 אבל האלהים המנחם את השפלים נחם אתנו בבוא טיטוס׃ 47N 7 7 ולא בבאו לבד כי אם גם בנחמה אשר נחם בכם בהגידו לנו את תשוקתכם ואת אבלכם ואת קנאתכם לי ובכן הוספתי לשמוח׃ 47N 7 8 כי גם אם העצבתי אתכם באגרת אינני מתחרט גם כי התחרטתי לפני מזה בראותי כי האגרת ההיא העציבה אתכם ואף אם לשעה׃ 47N 7 9 עתה אני שמח לא על אשר נעצבתם כי אם על אשר נעצבתם לתשובה כי נעצבתם כרצון אלהים למען לא תשאו נזק במאומה על ידנו׃ 47N 7 10 כי העצבת שהיא כרצון אלהים תפעל תשובה לישועה אשר איש לא יתחרט עליה אבל עצבת העולם פעלת את המות׃ 47N 7 11 כי ראו נא את אשר נעצבתם כרצון אלהים כמה הביא אתכם זה לידי זריזות גם להתנצלות גם לרגז גם ליראה גם לתשוקה גם לקנאה גם לנקמה ובכל הוכחתם כי נקיים אתם בדבר ההוא׃ 47N 7 12 לכן גם אם כתבתי לכם לא כתבתי בעבור העלב ולא בעבור הנעלב רק למען תגלה בכם זריזותנו בעדכם לפני האלהים׃ 47N 7 13 ובעבור זאת נחמנו בנחמתכם ועוד שמחה יתרה היתה לנו בשמחת טיטוס כי הונח רוחו על ידי כלכם׃ 47N 7 14 כי במה שהתהללתי לפניו בכם לא נכלמתי כי כמו שדברנו הכל אליכם באמת כן גם תהלתנו אל טיטוס היתה אמת׃ 47N 7 15 וביותר מעיו המו לכם בזכרו את משמעת כלכם ואת אשר קבלתם אתו ביראה ובחרדה׃ 47N 7 16 לכן אני שמח כי בכל דבר יאמץ לבי בכם׃ 47N 8 1 והננו מודיעים אתכם אחי את חסד אלהים הנתן בקהלות מקדוניא׃ 47N 8 2 כי ברב נסיון הלחץ רבתה שמחתם ושפלות רישם העדיפה להראות עשר תמתם׃ 47N 8 3 כי מעיד אנכי אשר לפי כחם ויותר מכחם התנדבו׃ 47N 8 4 ויבקשו ממנו ברב תחנונים להיות חברינו בגמילות חסדם לעזרת הקדשים׃ 47N 8 5 ולא כאשר הוחלנו כי אם את עצמם נתנו בראשונה לאדון וגם לנו ברצון האלהים׃ 47N 8 6 עד כי בקשנו מן טיטוס כאשר החל כן גם לגמור בכם את גמילות החסד הזאת׃ 47N 8 7 אבל כאשר הותרתם בכל באמונה ובדבור ובדעת ובכל זריזות ובאהבתכם אתנו כן גם תותירו בחסד הזה׃ 47N 8 8 ואינני אמר זאת בדרך צווי כי אם לבחן על ידי זריזות אחרים גם את אמתת אהבתכם׃ 47N 8 9 כי ידעים אתם את חסד אדנינו ישוע המשיח כי בהיותו עשיר נעשה רש בעבורכם למען תעשירו על ידי רישו׃ 47N 8 10 ואחוה את דעתי בדבר הזה כי זאת להועיל לכם אשר הקדמתם כבר בשנה שעברה לא לעשות בלבד כי גם לחפץ׃ 47N 8 11 ועתה גם השלימו את המעשה למען כאשר התנדבתם לעשות כן גם תגמרו כפי יכלתכם׃ 47N 8 12 כי בהמצא לאיש רוח נדיבה רצויה היא לפי מה שיש לו ולא לפי מה שאין לו׃ 47N 8 13 כי לא למען תהיה רוחה לאחרים ולכם צוקה כי אם בשווי ימלא יתרכם בעת הזאת את מחסורם׃ 47N 8 14 למען גם יתרם יהיה למלא מחסרכם כדי להשות׃ 47N 8 15 ככתוב לא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר׃ 47N 8 16 ותודות לאלהים הנותן גם בלב טיטוס לשקד עליכם בשקידה כזאת׃ 47N 8 17 כי שמע לבקשתנו ובשקידתו היתרה הלך אליכם מרצון נפשו׃ 47N 8 18 ועמו יחדו שלחנו האח אשר יצא שבחו בבשורה בכל הקהלות׃ 47N 8 19 ומלבד זאת גם נבחר הוא מאת הקהלות ללכת אתנו להביא החסד הזה הגבוי על ידינו לכבוד האדון ולאמץ לבבכם׃ 47N 8 20 ונשמר בזאת שלא יוציא איש עלינו דבה רעה בשפעת המתנה הזאת הגבויה על ידינו׃ 47N 8 21 כי משגיחים אנחנו על הטוב לא לפני האדון לבד כי גם לפני האדם׃ 47N 8 22 ונשלח עמהם את אחינו אשר בחנו את שקידתו פעמים רבות בדברים הרבה ועתה הוא שקוד עוד יותר בגדל בטחונו עליכם׃ 47N 8 23 אם לטיטוס הנה חברי הוא ועזרי בכם ואם לאחינו הנה שלוחי הקהלות הם ותפארת המשיח׃ 47N 8 24 על כן הראו והוכיחו להם לפני הקהלות את אהבתכם ואת תהלתנו עליכם׃ 47N 9 1 אמנם אין צרך לכתב אליכם על דבר השרות אשר לעזרת הקדשים׃ 47N 9 2 כי ידעתי את נדיבתכם אשר עליה אני מתהלל בכם לפני אנשי מקדוניא לאמר אכיא מזמנת היא משנה שעברה ותער הקנאה היוצאת מכם את רוח רבם׃ 47N 9 3 אבל שלחתי את האחים פן תהיה לריק תהלתנו עליכם בדבר הזה ולמען תהיו מזמנים כאשר אמרתי׃ 47N 9 4 פן בבוא אתי אנשים ממקדוניא ימצאו אתכם לא מזמנים ונבוש אנחנו ואינני אמר אתם בבטחון הזה אשר התהללנו בו׃ 47N 9 5 על כן היה נכון בעיני לבקש מן האחים כי יקדמו ללכת אליכם ויכינו את ברכתכם המיועדה מלפנים למען תהיה מוכנת כעין ברכה ולא כעין כילות׃ 47N 9 6 כי הנה הזרע בצמצום גם יקצר בצמצום והזרע בברכות גם יקצר בברכות׃ 47N 9 7 וכל איש כאשר ידבנו לבו לא מצער ולא מאנס כי הנתן בלב שמח יאהבנו אלהים׃ 47N 9 8 ואלהים יכל להשפיע עליכם כל חסד עד כי יהיה לכם בכל עת די ספוקכם בכל ותותירו בכל מעשה טוב׃ 47N 9 9 ככתוב פזר נתן לאביונים צדקתו עמדת לעד׃ 47N 9 10 והנתן זרע לזרע ולחם לאכל יתן וירבה את זרעכם ויפריא תנובות צדקתכם׃ 47N 9 11 למען תעשירו בכל לכל התמימות הפעלת תודה לאלהים על ידינו׃ 47N 9 12 כי שרות העבודה הזאת לא לבד ימלא את מחסרי הקדושים כי גם יודו רבים לאלהים בשרותכם הנאמן הזה׃ 47N 9 13 ויכבדו את האלהים על משמעת הודאתכם לבשורת המשיח ועל תמת התחברותכם אליהם ואל כלם׃ 47N 9 14 והם בהתחננם בעדכם נכספים לכם בעבור חסד האלהים אשר גבר עליכם׃ 47N 9 15 ותודה לאלהים על מתנתו העצומה מספר׃ 47N 10 1 ואני פולוס הנני מזהיר אתכם בענות המשיח וחמלתו אשר פנים בפנים שפל אני בתוככם וברחקי מתאמץ עליכון׃ 47N 10 2 ואתחננה שלא אצטרך בבאי להתאמץ בבטחון ההוא אשר אחשב להתגבר בו נגד האנשים החשבים אתנו כמתהלכים לפי הבשר׃ 47N 10 3 כי בלכתנו בבשר לא נלחם לפי הבשר׃ 47N 10 4 כי כלי מלחמתנו אינם של הבשר כי אם חזקים הם לאלהים להרס מבצרים׃ 47N 10 5 באשר הרסים אנחנו תחבלות וכל מרום המתנשא נגד דעת האלהים ושובים כל מזמה למשמעת המשיח׃ 47N 10 6 ונכונים לנקם נקמה מאת כל מרי אם תשלם משמעתכם׃ 47N 10 7 התשפטו למראה פנים איש כי יבטח להיות למשיח ישוב וידין בלבו כי כאשר הוא למשיח כן למשיח גם אנחנו׃ 47N 10 8 וגם כי אתהלל יותר מעט על דבר הרשות אשר נתן לנו האדון לבנותכם ולא לשחתכם לא אבוש׃ 47N 10 9 למען לא אראה כמאים אתכם על ידי האגרות׃ 47N 10 10 כאמרם הן האגרות קשות הנה וחזקות אבל הגוף בהיותו לנגדנו חלוש הוא וניבו נבזה׃ 47N 10 11 ידע נא האמר כזאת כי כמו שאנחנו בדבור על ידי אגרות בהיותנו רחוקים כן גם בפעל אנחנו בהיותנו קרובים׃ 47N 10 12 כי אל נעז פנינו לכלל אתנו עם האנשים המשבחים נפשם או לערך אתנו לאלה אכן נבערו מדעת המדדים את נפשם בנפשם וערכים את נפשם לנפשם׃ 47N 10 13 ואנחנו לא נתגדל לבלי מדה כי אם כפי מדת הגבול אשר חלק לנו האלהים לחק להגיע גם עדיכם׃ 47N 10 14 כי לולא הגענו עדיכם לא נשתרע למעלה מערכנו הלא כבר קדמנו גם אתכם בבשורת המשיח׃ 47N 10 15 לא נתגדל לבלי מדה ביגיעת אחרים אבליש לנו התקוה כי ברבות אמונתכם נכבד בכם כפי גבולנו עד למעלה׃ 47N 10 16 כדי לבשר הבשורה גם להלאה מכם ולא להתהלל במה שמוכן כבר בגבול אחרים׃ 47N 10 17 והמתהלל יתהלל ביהוה׃ 47N 10 18 כי לא המשבח נפשו משבח הוא כי אם אשר ישבחנו יהוה׃ 47N 11 1 אחלי תשאו מעט אולתי ואף אמנם תשאוני׃ 47N 11 2 כי מקנא אני לכם קנאת אלהים כי ארשתי אתכם לאיש אחד להעמיד אתכם בתולה טהורה לפני המשיח׃ 47N 11 3 אך ירא אנכי פן כאשר השיא הנחש בערמתו את חוה כן תשטינה גם מחשבותיכם מן התמימות אשר עם המשיח׃ 47N 11 4 כי אם יבא הבא והגיד לכם ישוע אחר אשר לא הגדנהו או אם תקחו רוח אחר אשר לא לקחתם אתו או בשורה אחרת אשר לא קבלתם אתה כי עתה היטב תשאהו׃ 47N 11 5 אולם אחשב אשר אינני נפל במאומה מהשליחים הגדולים כל כך׃ 47N 11 6 ואף אם בער אנכי בדבור אינני בער בדעת כי אם בכל נגלינו אליכם בפני כל אדם׃ 47N 11 7 או החטא חטאתי בהשפילי את עצמי למען הגביהכם כי בשרתי אתכם בלא מחיר את בשורת האלהים׃ 47N 11 8 קהלות אחרות שלותי בקחתי מהן שכר למען אשרתכם ובהיותי עמכם ואחסר לא הלאיתי אדם׃ 47N 11 9 כי את מחסורי מלאו האחים בבאם ממקדוניא ובכל דבר נשמרתי מהיות לכם למשא וגם אשמר׃ 47N 11 10 באמתו של המשיח אשר בי מעיד אני בכם כי תהלתי זאת לא תכלא ממני בגלילות אכיא׃ 47N 11 11 על מה זה העל אשר אינני אהב אתכם האלהים יודע׃ 47N 11 12 אבל את אשר אני עשה אוסיף לעשות לבלתי תת מקום למבקשים עלילה למען במה שיתהללו בו ימצאו דומים לנו׃ 47N 11 13 כי אנשים כאלה שליחי שקר הם פעלי רמיה מתחפשים לשליחי המשיח׃ 47N 11 14 ואיננו פלא הלא השטן גם הוא מתחפש למלאך האור׃ 47N 11 15 לכן אין זה דבר גדול אם גם משרתיו יתחפשו למשרתי הצדק אשר אחריתם תהיה לפי מעלליהם׃ 47N 11 16 ואשוב ואמר אל נא יחשבני איש לסכל ואם אין אף כסכל קבלוני למען אתהלל מעט גם אני׃ 47N 11 17 את אשר אדבר לא לפי דרך האדון אנכי מדבר כי אם כמו בסכלות אעז ואתהלל׃ 47N 11 18 רבים מתהללים לפי הבשר לכן אתהלל אף אני׃ 47N 11 19 כי נשאים אתם ברצון את הסכלים בהיותכם חכמים׃ 47N 11 20 הלא תשאו אם יעביד אתכם איש אם יבלע אם ילכד אתכם אם יתנשא אם יכה אתכם על פניכם׃ 47N 11 21 לחרפתנו אנכי אמר זאת כאלו היינו רפים אבל בכל אשר ירהב איש להתהלל בסכלות אמר זאת ארהב גם אנכי׃ 47N 11 22 עברים הם כן גם אנכי ישראלים הם כן גם אנכי זרע אברהם הם כן גם אנכי׃ 47N 11 23 משרתי המשיח הם כמתהולל אמר אנכי יותר מהם יותר ביגיעות יותר למאד במכות יותר במוסרות ורב פעמים במצוקות מות׃ 47N 11 24 חמש פעמים ספגתי בידי היהודים ארבעים חסר אחת׃ 47N 11 25 שלש פעמים יסרתי בשוטים פעם אחת סקלתי ושלש פעמים נשברה לי הספינה ואהי במצולות ים לילה ויום׃ 47N 11 26 במסעות רבות בסכנות נהרות בסכנות שדדים בסכנות מצד בני עמי בסכנות מצד הגוים סכנות בעיר סכנות במדבר סכנות בים סכנות בתוך אחי שקר׃ 47N 11 27 בעמל ובתלאה בשקידות הרבה ברעב ובצמא בצומות הרבה בקר ובעירום׃ 47N 11 28 מלבד שאר הדברים הבאים עלי יום יום והדאגה לכל הקהלות׃ 47N 11 29 מי יחלש ואני לא אחלש מי יכשל ולא יבער לבי׃ 47N 11 30 אם יש להתהלל אתהלל בחלשתי׃ 47N 11 31 האלהים אבי ישוע המשיח אדנינו המברך לעולמי עולמים הוא ידע כי לא אשקר׃ 47N 11 32 בדמשק שמר הנצב של המלך ארטס את עיר הדמשקיין ויבקש לתפשני׃ 47N 11 33 ובעד החלון הורידו אתי בסל מעל החומה ואמלט מידיו׃ 47N 12 1 אמנם להתהלל לא יועיל לי כי אבוא למראות האדון וחזינותיו׃ 47N 12 2 ידעתי איש במשיח זה ארבע עשרה שנה אם היה בגוף לא ידעתי או מחוץ לגוף לא ידעתי האלהים יודע והאיש ההוא לקח עד לרקיע השלישי׃ 47N 12 3 וידעתי את האיש ההוא אם בגוף או מחוץ לגוף לא ידעתי האלהים יודע׃ 47N 12 4 אשר העלה אל הפרדס וישמע דברים נסתרים אשר נמנע מאיש למללם׃ 47N 12 5 על איש כמוהו אתהלל אך על עצמי לא אתהלל זולתי בחלשותי׃ 47N 12 6 כי לו חפצתי להתהלל לא אהיה סכל כי אמת אדבר אבל אתאפק פן יחשבני איש יותר ממה שיראה בי או שישמע ממני׃ 47N 12 7 ולמען אשר לא אתרומם ברב גדל החזינות נתן לי סלון בבשרי מלאך השטן להכתני באגרוף למען לא אתרומם׃ 47N 12 8 על זאת התחננתי שלש פעמים אל האדון להסירו ממני׃ 47N 12 9 ויאמר אלי די לך חסדי כי בחלשה תשלם גבורתי על כן שמח לבי להתהלל בחלשותי למען תשרה עלי גבורת המשיח׃ 47N 12 10 לכן רצתה נפשי בחלשות ובחרפות ובצרות וברדיפות ובמצוקות בעד המשיח כי כאשר חלשתי אז גבור אני׃ 47N 12 11 סכל הייתי בהתהללי אתם הכרחתם אתי תחת אשר היה עליכם להזכירני לשבח כי לא נפל אנכי במאומה מן השליחים הגדולים כל כך אף כי כאין אנכי׃ 47N 12 12 הן אתות השליח נעשו בקרבכם בכל סבלנות באתות ובמופתים ובגבורות׃ 47N 12 13 כי במה נגרעתם מן הקהלות האחרות אם לא הלאיתי אתכם סלחו נא לי את העולה הזאת׃ 47N 12 14 הנני מוכן לבוא אליכם פעם שלישית ולא אלאה אתכם כי לא אבקש את אשר לכם כי אם אתכם כי הבנים אינם חיבים לאצר אוצרות לאבות כי אם האבות לבנים׃ 47N 12 15 אבל אני בכל חפץ לבבי אפזר וגם אפזר בעד נפשותיכם אף אם תחת אהבתי לכם היתרה אתם תמעיטו את אהבתכם אלי׃ 47N 12 16 אך אם כן הוא ואני לא הכבדתי עליכם אולי כאיש ערום במרמה לכדתי אתכם׃ 47N 12 17 האף הוניתי אתכם ביד אחד מאלה אשר שלחתי אליכם׃ 47N 12 18 בקשתי מן טיטוס ושלחתי אתו את האח הכי הונה אתכם טיטוס הלא ברוח אחד התהלכנו הלא במעגל אחד׃ 47N 12 19 התחשבו עוד כי מתנצלים אנחנו אליכם לא כי לפני האלהים נדבר במשיח וכל זאת חביבי למען תבנו׃ 47N 12 20 כי ירא אנכי פן בבאי לא אמצא אתכם כאשר חפצתי ואתם גם אתם לא תמצאו אתי כאשר חפצתם פן יהיה בכם מצה וקנאה ורגז ומריבות ודבה רעה ורכילות וגאות ומבוכה׃ 47N 12 21 פן אשוב לבוא וישפילני אלהי אצלכם ואתאבל על רבים אשר חטאו כבר ולא שבו מן הטמאה ומן הזנות ומן הזמה אשר עשו׃ 47N 13 1 זאת הפעם השלישית אשר אבוא אליכם על פי שנים עדים או שלשה עדים יקום כל דבר׃ 47N 13 2 מקדם אמרתי בהיותי אצלכם בפעם השנית ומקדם אני אמר וכתב עתה ברחקי מכם לאשר חטאו לפני מזה ולכל הנשארים כי בשובי לבוא לא אחוס׃ 47N 13 3 יען בקשכם לבחן את המשיח המדבר בי אשר איננו חלש לכם כי אם גבור הוא בתוככם׃ 47N 13 4 כי אם גם נצלב בחלשה אכן חי הוא בגבורת אלהים ואם גם חלשים בו אנחנו אכן נחיה עמו בגבורת אלהים לנגדכם׃ 47N 13 5 נסו נא אתכם אם באמונה אתם בחנו אתכם או האינכם ידעים את נפשכם כי ישוע המשיח בכם אם לא כי נמאסים אתם׃ 47N 13 6 אבל אקוה כי תדעו אשר אנחנו איננו נמאסים׃ 47N 13 7 ואני מתחנן אל האלהים אשר לא תעשו כל רע לא למען נראה אנחנו נאמנים כי אם למען תעשו אתם את הטוב ואנחנו נהיה כנמאסים׃ 47N 13 8 כי אין אנחנו יכולים לעשות מאומה לנגד האמת כי אם בעד האמת׃ 47N 13 9 כי נשמח אם חלשים אנחנו ואתם גבורים ועל זאת גם נתפלל על אשר תכוננו׃ 47N 13 10 ובעבור זאת כתבתי את אלה בהיותי ברחוק למען אשר לא אצטרך בקרבי אליכם לדבר אתכם משפטים לפי הרשות אשר נתנה לי האדון לבנות ולא להרוס׃ 47N 13 11 ובכן אחי שמחו והתכוננו התנחמו ויהי לכם לב אחד אהבו השלום ואלהי האהבה והשלום יהי עמכם׃ 47N 13 12 ]31-21[ שאלו לשלום איש את רעהו בנשיקה הקדושה הקדושים כלם שאלים לשלומכם׃ 47N 13 13 ]31-21[׃ 47N 13 14 חסד האדון ישוע המשיח ואהבת האלהים והתחברות רוח הקדש עם כלכם אמן׃ 48N 1 1 פולוס השליח לא מבני אדם ולא על ידי בן אדם כי אם על ידי ישוע המשיח ואלהים האב אשר העירו מן המתים׃ 48N 1 2 וכל האחים אשר עמדי אל הקהלות אשר בגלטיא׃ 48N 1 3 חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ומאת אדנינו ישוע המשיח׃ 48N 1 4 אשר נתן את נפשו בעד חטאתינו לחלצנו מן העולם הרע הזה כרצון אלהינו אבינו׃ 48N 1 5 אשר לו הכבוד לעולמי עולמים אמן׃ 48N 1 6 תמה אני כי סרתם מהר מאחרי הקרא אתכם בחסד המשיח אל בשורה זרה׃ 48N 1 7 והיא איננה אחרת רק שיש אנשים העכרים אתכם וחפצים להפך את בשורת המשיח׃ 48N 1 8 אבל גם אנחנו או מלאך מן השמים אם יבוא לבשר אתכם בשורה מבלעדי זאת אשר בשרנו אתכם חרם יהיה׃ 48N 1 9 כמו שאמרנו כבר כן אמר עתה עוד הפעם איש כי יבשר אתכם בשורה מבלעדי אשר קבלתם חרם יהיה׃ 48N 1 10 ועתה המתרצה אנכי אל בני אדם אם אל האלהים או המבקש אנכי למצא חן בעיני בני אדם כי במצאי חן בעיני בני אדם לא אהיה עוד עבד המשיח׃ 48N 1 11 אבל מודיע אני אתכם אחי כי הבשורה אשר בשרתי לא לפי דרך אדם היא׃ 48N 1 12 כי גם אנכי לא קבלתיה מאדם ולא למדוני אתה כי אם בחזיון ישוע המשיח׃ 48N 1 13 כי הלא שמעתם את דרכי אשר התהלכתי מלפנים בין היהודים ואת אשר רדפתי על יתר את עדת אלהים ואבדתיה׃ 48N 1 14 ואהי הולך וחזק בדת היהודית על רבים מבני גילי בעמי בקנאתי הגדולה לקבלות אבותי׃ 48N 1 15 אך כאשר היה רצון האלהים אשר הבדיל אתי מרחם אמי ויקראני בחסדו׃ 48N 1 16 לגלות בי את בנו שאבשרנו בגוים מיד לא נועצתי עם בשר ודם׃ 48N 1 17 גם לא עליתי ירושלים אל אשר היו שליחים לפני כי אם הלכתי לערב ומשם שבתי אל דמשק׃ 48N 1 18 אחרי כן מקץ שלש שנים עליתי ירושלים לראות את כיפא ואשב עמו חמשה עשר יום׃ 48N 1 19 ואחר מן השליחים לא ראיתי זולתי את יעקב אחי אדנינו׃ 48N 1 20 ואשר אני כתב אליכם הנה נגד האלהים כי לא אכזב׃ 48N 1 21 אחרי כן באתי אל גלילות סוריא וקיליקיא׃ 48N 1 22 אבל קהלות יהודה אשר במשיח הנה לא ידעו את פני׃ 48N 1 23 רק זאת בלבד שמעו כי האיש ההוא אשר היה רדף אתנו מאז עתה הוא מבשר את האמונה אשר האבידה מלפנים׃ 48N 1 24 ויהללו בי את האלהים׃ 48N 2 1 אחרי כן מקץ ארבע עשרה שנה שבתי ועליתי לירושלים עם בר נבא ואקח אתי גם את טיטוס׃ 48N 2 2 ואעל שמה על פי מחזה ואשים לפניהם את הבשורה אשר קראתי בגוים וביחוד שמתיה לפני החשובים שבהם פן תהיה לריק מרוצתי אשר ארוץ או רצתי׃ 48N 2 3 אבל גם טיטוס אשר אתי אף כי יוני הוא לא הכרח להמול׃ 48N 2 4 מפני אחי השקר הנכנסים בסתר בתוכנו אשר באו לרגל את חרותנו אשר לנו בישוע המשיח למען העבידנו׃ 48N 2 5 אשר לא סרנו למשמעתם אף לא שעה אחת למען אשר תעמד בקרבכם אמתה של הבשורה׃ 48N 2 6 ומאת הנחשבים להיות מה יהיו מי שיהיו אינני חושש לזה כי האלהים לא ישא פני איש לי לא הוסיפו החשובים מאומה׃ 48N 2 7 ותהי להפך בראותם כי הפקדה לי הבשורה אל הערלים כמו שהפקד כיפא אל המולים׃ 48N 2 8 כי הפעל בכיפא לשלחו אל המולים הוא פעל גם בי לשלחני אל הגוים׃ 48N 2 9 וכאשר ידעו יעקב וכיפא ויוחנן הנחשבים לעמודים את החסד הנתן לי נתנו לי ולבר נבא את יד ימינם ונאות כי נלך אנחנו לגוים והמה למולים׃ 48N 2 10 רק שנזכר את האביונים אשר גם שקדתי לעשותה׃ 48N 2 11 וכאשר בא כיפא לאנטיוכיא הוכחתי אל פניו דרכו מפני שהיה בו אשם׃ 48N 2 12 כי לפני בא אנשים מאת יעקב היה אכל עם הגוים יחדו וכבאם היה מתרחק ופורש מהם מיראתו את בני המילה׃ 48N 2 13 ויכחשו עמו גם שאר היהודים עד כי בר נבא גם הוא נדח אחרי כחשם׃ 48N 2 14 אכן בראותו את אשר לא ישרו לכת כאמתה של הבשורה אמרתי אל כיפא בפני כל אם אתה היהודי תתנהג כנכרי ולא כיהודי למה תכריח את הגוים להתנהג כיהודים׃ 48N 2 15 הן מזרע היהודים אנחנו ולא חטאים מן הגוים׃ 48N 2 16 ומדעתנו כי לא יצדק אדם מתוך מעשי התורה כי אם באמונת ישוע המשיח גם אנחנו האמנו במשיח ישוע למען נצדק מאמונת המשיח ולא ממעשי התורה כי ממעשי התורה לא יצדק כל בשר׃ 48N 2 17 ואם בבקשנו להצדק במשיח נמצא גם אנחנו חטאים הנה המשיח משרת החטא חלילה׃ 48N 2 18 כי אם אשוב ואבנה את מה שסתרתי אני עשה את עצמי פשע׃ 48N 2 19 כי מתי אני לתורה על ידי התורה למען אחיה לאלהים׃ 48N 2 20 עם המשיח נצלבתי ואין עוד אנכי החי כי אם המשיח הוא חי בקרבי ואשר אני חי עתה בבשר אחיה באמונת בן אלהים אשר אהבני ויתן את נפשו בעדי׃ 48N 2 21 לא אמאס את חסד האלהים כי אלו תהיה על ידי התורה צדקה הנה חנם מת המשיח׃ 48N 3 1 אהה גלטים חסרי דעת מי התעה אתכם בכשפיו משמע את האמת אחרי אשר ציר בתוככם ישוע המשיח הצלוב לנגד עיניכם׃ 48N 3 2 זאת לבד חפצתי ללמד מכם האם ממעשי התורה קבלתם את הרוח או משמועת האמונה׃ 48N 3 3 האתם סכלים כל כך אשר החלותם ברוח ועתה תכלו בבשר׃ 48N 3 4 הכזאת סבלתם לריק אם אמנם אך לריק׃ 48N 3 5 הנה המפיק לכם את הרוח ופעל בכם גבורות הכי ממעשי התורה הוא עשה אלה או משמועת האמונה׃ 48N 3 6 כאשר האמין אברהם באלהים ותחשב לו לצדקה׃ 48N 3 7 דעו אפוא כי בני האמונה בני אברהם המה׃ 48N 3 8 והמקרא בראתו מראש כי האלהים יצדיק את הגוים מתוך האמונה קדם לבשר את אברהם לאמר ונברכו בך כל הגוים׃ 48N 3 9 על כן בני האמונה יתברכו עם אברהם המאמין׃ 48N 3 10 כי בני מעשי התורה תחת הקללה המה שנאמר ארור אשר לא יקים את כל הדברים הכתובים בספר התורה לעשות אותם׃ 48N 3 11 וגלוי הוא כי על ידי התורה לא יצדק האדם לפני האלהים כי צדיק באמונתו יחיה׃ 48N 3 12 והתורה איננה מן האמונה כי אם אשר יעשה אתם האדם וחי בהם׃ 48N 3 13 המשיח פדנו מקללת התורה בהיותו לקללה בעדנו שנאמר קללת אלהים תלוי׃ 48N 3 14 למען אשר תבא ברכת אברהם במשיח ישוע על הגוים למען אשר נשא את הבטחת הרוח על ידי האמונה׃ 48N 3 15 אחי לפי דרך אדם אדבר אפלו דיתיקי של בן אדם אם מקימת היא לא יפרנה איש גם לא יוסיף עליה דבר׃ 48N 3 16 והנה לאברהם נאמרו ההבטחות ולזרעו ולא אמר ולזרעיך כאלו לרבים אלא כאלו ליחיד ולזרעך והוא המשיח׃ 48N 3 17 וזאת אני אמר כי דיתיקי אשר קימה האלהים מאז לימות המשיח לא תוכל התורה אשר באה אחרי ארבע מאות ושלשים שנה להפר אותה ולבטל את ההבטחה׃ 48N 3 18 כי אם תבוא הנחלה מתוך התורה לא תבוא עוד מתוך ההבטחה אבל את אברהם חנן האלהים על ידי הבטחה׃ 48N 3 19 אם כן התורה מה היא מפני הפשעים נוספה עד כי יבוא הזרע אשר לו ההבטחה ותושם התורה על ידי המלאכים וביד סרסר׃ 48N 3 20 והסרסר לא של אחד הוא אך האלהים הוא אחד׃ 48N 3 21 ועתה הכי התורה סתרת את הבטחות האלהים חלילה כי אלו נתנה תורה אשר בכחה להחיות אז באמת היתה הצדקה על ידי התורה׃ 48N 3 22 אבל הכתוב סגר את הכל ביד החטא למען תנתן ההבטחה אל המאמינים באמונת ישוע המשיח׃ 48N 3 23 לפני בוא האמונה היינו סגורים ונשמרים תחת התורה אלי האמונה העתידה להגלות׃ 48N 3 24 ובכן התורה היתה אמנת אותנו אל המשיח למען נצדק על ידי האמונה׃ 48N 3 25 אבל עתה אחרי אשר באה האמונה אין אנחנו עוד תחת יד האמן׃ 48N 3 26 כי כלכם בני אלהים אתם על ידי האמונה במשיח ישוע׃ 48N 3 27 כי כלכם אשר נטבלתם למשיח לבשתם את המשיח׃ 48N 3 28 ואין עוד לא יהודי ולא יוני לא עבד ולא בן חורין לא זכר ולא נקבה כי אתם כלכם אחד במשיח ישוע׃ 48N 3 29 ואם אתם למשיח הנכם זרע אברהם ונחלים כפי ההבטחה׃ 48N 4 1 ואני אמר היורש כל עת היותו קטן אין הבדל בינו ובין העבד אף אם הוא אדון הכל׃ 48N 4 2 אלא הוא תחת יד אמנים ופקידי הבית עד לזמן המיעד לו מאת אביו׃ 48N 4 3 ככה גם אנחנו בעוד היותנו קטנים היינו משעבדים ליסדות העולם׃ 48N 4 4 ובמלאת העת שלח האלהים את בנו אשר נולד מאשה ונתן תחת יד התורה׃ 48N 4 5 לפדות את אשר היו תחת יד התורה למען נקבל את משפט הבנים׃ 48N 4 6 ויען כי בנים אתם שלח האלהים בלבבכם את רוח בנו הקורא אבא אבינו׃ 48N 4 7 לכן אינך עוד עבד כי אם בן ואם בן אתה הנך גם יורש האלהים על ידי המשיח׃ 48N 4 8 הן לפנים באין דעת אלהים הייתם עבדים את אשר בעצמותם אינם אלהים׃ 48N 4 9 ועתה אחרי ידעתם את האלהים ויותר אחרי שנודעתם לאלהים איך תשובו אל היסדות הרפים והדלים ההם אשר תרצו להכנע להם מחדש׃ 48N 4 10 ימים אתם שמרים וחדשים ומועדים ושנים׃ 48N 4 11 מתירא אני פן לריק עמלתי בכם׃ 48N 4 12 היו נא כמוני כי גם אני כמוכם מתחנן אני לכם אחי לא הרעתם לי מאומה׃ 48N 4 13 אתם ידעתם אשר בחלשת בשרי בשרתי לכם את הבשורה לראשונה׃ 48N 4 14 ואתם לא בזיתם את נסיוני אשר נסיתי בבשרי ולא געלתם אתו כי אם קבלתם אתי כמלאך אלהים כמשיח ישוע׃ 48N 4 15 ועתה איה אשרכם כי מעיד אני עליכם אשר אם יכלתם הייתם עקרים את עיניכם לתתן לי׃ 48N 4 16 ועתה הנהייתי לכם לאיב בדברי אמת אליכם׃ 48N 4 17 אינם מקנאים לכם לטובה כי חפצם להפריד אתכם מעלינו למען תהיו מקנאים להם׃ 48N 4 18 אבל טוב לקנא תמיד לטובה ולא לבד בהיותו אצלכם׃ 48N 4 19 בני אשר אני מחולל שנית עד כי יוצר בכם המשיח׃ 48N 4 20 אמנה חפצתי להיות עתה אצלכם לשנות את קול דברי כי נבוך אני בכם׃ 48N 4 21 אמרו לי אתם החפצים להיות משעבדים לתורה הלא שמעתם את התורה׃ 48N 4 22 כי כתוב שהיו לאברהם שני בנים האחד מן האמה והשני מן החפשיה׃ 48N 4 23 ואשר לאמה הוא נולד לפי הבשר ואשר לחפשיה על פי ההבטחה׃ 48N 4 24 והדברים הם לרמז כי שתי הבריתות הנה האחת מן הר סיני היולדת לעבדות והיא הגר׃ 48N 4 25 כי הגר סיני הר בערב הוא והוא כנגד ירושלים של עתה כי היא בעבדות עם בניה׃ 48N 4 26 אבל ירושלים של מעלה היא חפשיה והיא אם כלנו׃ 48N 4 27 כי כתוב רני עקרה לא ילדה פצחי רנה וצהלי לא חלה כי רבים בני שוממה מבני בעולה׃ 48N 4 28 ואנחנו אחי הננו כיצחק בני ההבטחה׃ 48N 4 29 וכאשר הנולד לפי הבשר אז היה רדף את הנולד לפי הרוח כן הוא גם עתה׃ 48N 4 30 אבל הכתוב מה הוא אמר גרש האמה ואת בנה כי לא יירש בן האמה עם בן החפשיה׃ 48N 4 31 על כן אחי לא בני האמה אנחנו כי אם בני החפשיה׃ 48N 5 1 ועתה עמדו נא בחרות אשר שחרר אתנו המשיח ואל תשובו להלכד בעל העבדות׃ 48N 5 2 הנה אני פולוס אמר לכם כי אם תמולו לא יועיל לכם המשיח׃ 48N 5 3 ומעיד אני עוד הפעם בכל איש אשר ימול כי מחיב הוא לשמר את כל התורה׃ 48N 5 4 נגזרתם מן המשיח אתם המצטדקים בתורה נפלתם מן החסד׃ 48N 5 5 כי אנחנו ברוח ניחל מתוך האמונה לתקות הצדקה׃ 48N 5 6 כי במשיח איננה נחשבת לא המילה ולא הערלה כי אם האמונה הפעלת באהבה׃ 48N 5 7 היטבתם לרוץ מי חשך אתכם משמע אל האמת׃ 48N 5 8 הפתוי הזה איננו מאת הקרא אתכם׃ 48N 5 9 מעט שאר מחמץ הוא את כל העסה׃ 48N 5 10 מבטח אני בכם באדון שלא תהיה רוח אחרת עמכם והעכר אתכם ישא את עונו יהיה מי שיהיה׃ 48N 5 11 ואני אחי אם אכריז עוד המילה על מה אהיה נרדף הלא אז מבטל מכשול הצלב׃ 48N 5 12 מי יתן ויכרתו המדיחים אתכם׃ 48N 5 13 כי אתם אחי לחרות נקראתם ובלבד שלא תהיה החרות תאנה לבשר אלא שתעבדו איש את רעהו באהבה׃ 48N 5 14 כי כל התורה כלולה במצוה אחת והיא ואהבת לרעך כמוך׃ 48N 5 15 אבל אם תנשכו ותאכלו איש את אחיו ראו פן תכלו איש על ידי רעהו׃ 48N 5 16 והנני אמר התהלכו ברוח ולא תמלאו את תאות הבשר׃ 48N 5 17 כי הבשר מתאוה הפך מן הרוח והרוח הפך מן הבשר ושניהם מתקוממים זה לזה עד שלא תוכלו לעשות את אשר תחפצו׃ 48N 5 18 ואם תנהגו על ידי הרוח אז אינכם תחת התורה׃ 48N 5 19 וגלוים הם פעלי הבשר אשר הם נאוף זנות טמאה וזמה׃ 48N 5 20 עבודת אלילים וכשוף איבות ומצות וקנאה ורגז מריבות מחלקות וכתות׃ 48N 5 21 צרות עין ושפיכות דמים ושרון וזוללות ודומיהן אשר אמר עליהן כמו שאמרתי כבר כי עשי אלה לא ינחלו מלכות האלהים׃ 48N 5 22 ופרי הרוח אהבה שמחה ושלום ארך רוח ונדיבות וחסד ואמונה׃ 48N 5 23 וענוה ופרישות אין תורה לנגד עשי אלה׃ 48N 5 24 ואשר הם למשיח צלבו את בשרם עם כל תשוקתיו ותאותיו׃ 48N 5 25 אם נחיה ברוח נתהלכה גם ברוח׃ 48N 5 26 ולא נרדף אחרי כבוד שוא להכעיס איש את רעהו ולקנא איש את רעהו׃ 48N 6 1 אחי גם כי יתפש איש מכם בעברה אתם אנשי הרוח תקימהו ברוח ענוה והשמר לנפשך פן תבא לידי נסיון גם אתה׃ 48N 6 2 שאו איש את משא רעהו בזאת תמלאו את תורת המשיח׃ 48N 6 3 כי החשב את עצמו להיות מה ואיננו מאומה את נפשו הוא מרמה׃ 48N 6 4 אבל יבחן כל איש את מעשהו ואז לו לבדו תהיה תהלתו ולא לנגד אחר׃ 48N 6 5 כי כל איש את משאו ישא׃ 48N 6 6 המלמד בדבר יחלק מכל טובו למלמדהו׃ 48N 6 7 אל תתעו לא יתן אלהים להתל בו כי מה שזרע האדם אתו יקצר׃ 48N 6 8 הזרע בבשרו יקצר כליון משברו והזרע ברוח יקצר מן הרוח חיי עולם׃ 48N 6 9 ואנחנו בעשות הטוב אל נחת כי נקצר בעתו אם לא נרפה׃ 48N 6 10 לכן כאשר העת בידנו נעשה נא את הטוב עם כל אדם וביותר עם בני אמונתנו׃ 48N 6 11 ראו נא מה גדול המכתב אשר כתבתי אליכם בידי׃ 48N 6 12 החפצים להתהדר בבשר מכריחים אתכם להמול רק למען לא ירדפו על צלב המשיח׃ 48N 6 13 כי גם הם הנמולים אינם שמרים את התורה אלא רצונם שתמולו למען יתהללו בבשרכם׃ 48N 6 14 ואנכי חלילה מהתהלל זולתי בצלב אדנינו ישוע המשיח אשר בו העולם נצלב לי ואני נצלב לעולם׃ 48N 6 15 כי במשיח ישוע גם המילה גם הערלה אינן נחשבות כי אם בריאה חדשה׃ 48N 6 16 וכל המהלכים כפי השורה הזאת שלום ורחמים עליהם ועל ישראל אשר לאלהים׃ 48N 6 17 מעתה איש אל ילאני עוד כי את חבורות האדון ישוע אני נשא בגויתי׃ 48N 6 18 חסד ישוע המשיח אדנינו יהי עם רוחכם אחי אמן׃ 49N 1 1 פולוס שליח ישוע המשיח ברצון אלהים אל הקדשים הנמצאים באפסוס ומאמינים במשיח ישוע׃ 49N 1 2 חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 49N 1 3 ברוך הוא האלהים ואבי אדנינו ישוע המשיח אשר ברכנו בכל ברכת רוח במרומים במשיח׃ 49N 1 4 כאשר בחר אתנו בו לפני מוסדות תבל להיות קדשים ותמימים לפניו באהבה׃ 49N 1 5 יעדנו לו לבנים על ידי ישוע המשיח כחפץ רצונו׃ 49N 1 6 לתהלת כבוד חסדו אשר נתן אתנו בידידו׃ 49N 1 7 אשר בו לנו הפדיום בדמו וסליחת הפשעים כרב חסדו׃ 49N 1 8 אשר השפיעו עלינו בכל חכמה והשכל׃ 49N 1 9 והודיענו את סוד רצונו כעצתו היעוצה בו׃ 49N 1 10 על דבר הנהגתו במלאת העתים לקבץ את הכל תחת המשיח הן מה שבשמים הן מה שבארץ׃ 49N 1 11 אשר גם לקחנו בו נחלתנו אנחנו המיעדים לה מאז במחשבת פעל הכל כעצת חפצו׃ 49N 1 12 להיותנו לתהלת כבודו אנחנו אשר יחלנו אל המשיח מאז׃ 49N 1 13 ואשר גם אתם נטועים בו אחרי שמעכם דבר האמת את בשורת ישועתכם ואשר בו כשהאמנתם גם נחתמתם ברוח ההבטחה רוח הקדש׃ 49N 1 14 כי זה ערבון ירשתנו לפדות לו עם סגלה לתהלת כבודו׃ 49N 1 15 בעבור זאת גם אנכי אחרי שמעי אמונתכם באדנינו ישוע והאהבה אשר אהבתם את כל הקדשים׃ 49N 1 16 לא אחדל מהודות בעבורכם בהזכירי אתכם בתפלתי׃ 49N 1 17 כי יתן לכם אלהי אדנינו ישוע המשיח אבי הכבוד את רוח החכמה והחזון לדעת אתו׃ 49N 1 18 ויאר עיני לבבכם למען תדעו אי זו היא תוחלת קריאתו ואי זה הוא עשר כבוד נחלתו בקדשים׃ 49N 1 19 ואי זה הוא יתרון גדלת גבורתו בנו המאמינים כפי פעלת עצת כחו׃ 49N 1 20 אשר פעל במשיח בהעיר אתו מן המתים ויושיבנו לימינו במרומים׃ 49N 1 21 ממעל לכל שררה ושלטן וגבורה וממשלה וכל הנקרא בשם לא לבד בעולם הזה כי אם גם בעולם הבא׃ 49N 1 22 וישת כל תחת רגליו ויתן אתו לראש על הכל אל העדה׃ 49N 1 23 אשר היא גופו מלוא הממלא את הכל בכל׃ 49N 2 1 גם אתכם המתים לפנים בפשעיכם וחטאתיכם׃ 49N 2 2 אשר התהלכתם בהם לפי דור העולם הזה כרצון שר ממשלת האויר והוא הרוח הפעל כעת בבני המרי׃ 49N 2 3 וגם אנחנו כלנו בתוכם הלכנו לפנים בתאות הבשר לעשות חפצי בשרנו ומחשבותינו ונהי אך בני רגז בטבענו כאשר בני אדם׃ 49N 2 4 אבל האלהים המלא רחמים ברב אהבתו אשר אהב אתנו׃ 49N 2 5 אחרי היותנו מתים בפשעים החינו עם המשיח בחסד נושעתם׃ 49N 2 6 ויעירנו אתו אף הושיבנו במרומים במשיח ישוע׃ 49N 2 7 להראות בדרות הבאים את גדלת עשר חסדו בטובתו עלינו במשיח ישוע׃ 49N 2 8 כי בחסד נושעתם על ידי האמונה ולא מידכם היתה זאת כי מתת אלהים היא׃ 49N 2 9 לא מתוך המעשים שלא יתהלל איש׃ 49N 2 10 כי פעל אלהים אנחנו נבראים במשיח ישוע למעשים טובים אשר הכין האלהים מקדם למען נתהלך בהם׃ 49N 2 11 על כן זכרו כי אתם הגוים בבשר הנקראים ערלים בפי הנקראים בני המילה שהיא מעשה ידים בבשר׃ 49N 2 12 כי אתם בעת ההיא הייתם בלי משיח מוזרים לעדת ישראל ונכרים לבריתות ההבטחה באין תקוה ובאין לכם אלהים בעולם׃ 49N 2 13 ועתה בישוע המשיח אתם הרחוקים מאז הייתם קרובים בדם המשיח׃ 49N 2 14 כי הוא שלומנו אשר עשה השנים לאחד והרס מחיצת הגדר׃ 49N 2 15 בבטלו האיבה בבשרו את תורת המצות בגזרותיהן לברא בנפשו את השנים לאיש אחד חדש ויעש שלום׃ 49N 2 16 וירצה את שניהם בגוף אחד לאלהים על ידי צליבתו בהמיתו בנפשו את האיבה׃ 49N 2 17 ויבא ויבשר שלום לכם הרחוקים והקרובים׃ 49N 2 18 כי על ידו יש לשנינו מבוא ברוח אחד אל אבינו׃ 49N 2 19 לכן אינכם עוד גרים ותושבים כי אתם בני עיר אחת עם הקדשים ובני בית אלהים׃ 49N 2 20 בנוים על יסוד השליחים והנביאים וישוע המשיח הוא אבן הפנה׃ 49N 2 21 אשר חבר בו יחד הבנין כלו עדי יגבה להיכל קדש ליהוה׃ 49N 2 22 ובו נבנים גם אתם להיות משכן אלהים ברוח׃ 49N 3 1 בעבור זאת אני פולוס אסיר המשיח למענכם הגוים׃ 49N 3 2 כי אמנם שמעתם הנהגת חסד האלהים אשר נתן לי אליכם׃ 49N 3 3 כי בחזון גלה לי הסוד אשר למעלה כתבתי לכם במעט׃ 49N 3 4 ובקראכם תוכלו להכיר בזאת את בינתי בסוד המשיח׃ 49N 3 5 אשר בדורת הראשנים לא נודע לבני אדם כאשר נגלה עתה לשליחיו הקדשים ולנביאיו ברוח׃ 49N 3 6 להיות הגוים גם הם בני ירשתו וגוף אחד אתו וחברי הבטחתו במשיח על ידי הבשרה׃ 49N 3 7 אשר הייתי לה למשרת במתנת חסד אלהים הנתונה לי כפי פעלת גבורתו׃ 49N 3 8 לי צעיר הצעירים שבכל הקדשים נתן החסד הזה לבשר בגוים את עשר המשיח אשר לא יחקר׃ 49N 3 9 ולהאיר עיני כל מה היא הנהגת הסוד הנסתר מדרת עולם באלהים יוצר הכל על ידי ישוע המשיח׃ 49N 3 10 למען אשר תודע עתה על ידי העדה לשרים לשליטים אשר במרומים חכמת אלהים המפליאה דתכיה׃ 49N 3 11 על פי עצת עולמים אשר יעץ במשיח ישוע אדנינו׃ 49N 3 12 אשר פתחון פינו ממנו וקרבתנו בבטחה על יד אמונתו׃ 49N 3 13 בעבור זאת אבקש שלא תחתו בצרותי למענכם יען כי היא תפארתכם׃ 49N 3 14 על כן אכרעה על ברכי לאבי אדנינו ישוע המשיח׃ 49N 3 15 אשר נקרא על שמו כל בית אבות שבשמים ושבארץ׃ 49N 3 16 לתת לכם לפי עשר כבודו להתחזק בגבורה על ידי רוחו לאדם הפנימי׃ 49N 3 17 שישכן המשיח בלבבכם באמונה והייתם משרשים ומיסדים באהבה׃ 49N 3 18 למען תוכלו להשיג עם כל הקדשים מה הוא הרחב והארך והעמק והגבה׃ 49N 3 19 וידעתם את אהבת המשיח הנעלה על כל דעת ונמלאתם את כל מלוא האלהים׃ 49N 3 20 ולו אשר יכל להרבות גמוליו עלינו יותר מכל משאלותינו ומחשבותינו לפי הכח הפעל בקרבנו׃ 49N 3 21 לו הכבוד בקרב הקהל במשיח ישוע לדר ודר עד עולמי עולמים אמן׃ 49N 4 1 לכן אזהירכם אני האסור באדון להתהלך כאשר יאתה למשמרתכם אשר נקראתם לה׃ 49N 4 2 בכל נמיכות וענוה ובארך רוח לשאת איש את רעהו באהבה׃ 49N 4 3 ושקדו לשמר את אחדות הרוח באגדת השלום׃ 49N 4 4 גוף אחד ורוח אחד כאשר גם נקראתם בתקות משמרתכם האחת׃ 49N 4 5 אדון אחד אמונה אחת טבילה אחת׃ 49N 4 6 אל ואב אחד לכל שהוא על כל ובכל ובתוך כלכם׃ 49N 4 7 אבל לכל אחד ואחד ממנו נתן החסד כמדת מתנת המשיח׃ 49N 4 8 על כן הוא אומר עלה למרום שבה שבי ויתן מתנות לאדם׃ 49N 4 9 ועלה שאמר מה הוא אם לא שירד ירד מקדם לתחתיות ארץ׃ 49N 4 10 הירד הוא אשר גם עלה למעלה מכל השמים למען ימלא את הכל׃ 49N 4 11 והוא נתן את אלה שליחים ואת אלה נביאים ואת אלה מבשרים ואת אלה רעים ומלמדים׃ 49N 4 12 להשלים את הקדשים למעשה העבודה לבנין גוף המשיח׃ 49N 4 13 עד כי נגיע כלנו לאחדות האמונה ודעת בן האלהים כאיש אחד שלם לשעור קומת מלוא המשיח׃ 49N 4 14 ולא נהיה עוד ילדים נגרשים ונדפים בכל רוח הלמוד בתרמית בני אדם ומקשותם אשר שתו להתעות׃ 49N 4 15 כי אם נדבר האמת באהבה ונגדלה בכל דבר לו למשיח שהוא הראש׃ 49N 4 16 אשר ממנו כל הגוף בהיותו מרכב ומדבק בכל חבור השמוש כפי מדת הפעלה הנתונה לכל אבר ואבר ירבה ויגדל להשלמת בנינו באהבה׃ 49N 4 17 והנה זאת אני אמר ומעיד באדון כי מעתה לא תלכו עוד כיתר הגוים ההלכים בהבלי שכלם׃ 49N 4 18 חשכי הדעת ומוזרים לחיי אלהים מפני אולתם אשר בהם כי טח מהשכיל לבבם׃ 49N 4 19 אשר השמינו ויתנו את נפשם לזמה לעשות כל תועבה באהבת הבצע׃ 49N 4 20 ואתם לא כן למדתם את המשיח׃ 49N 4 21 אם אמנם אתו שמעתם ובו למדתם כפי האמת בישוע׃ 49N 4 22 אשר תסורו מדרכיכם הראשנים ותפשטו את האדם הישן הנשחת בתאות התרמית׃ 49N 4 23 ותתחדשו ברוח שכלכם׃ 49N 4 24 ותלבשו את האדם החדש הנברא כדמות אלהים בצדקה וקדשת האמת׃ 49N 4 25 על כן הסירו מכם את השקר ודברו אמת איש את רעהו כי אברים כלנו יחד איש לאיש׃ 49N 4 26 רגזו ואל תחטאו אל תשקע החמה על רגזכם׃ 49N 4 27 גם לא תתנו מקום לשטן׃ 49N 4 28 מי שגנב אל יסף לגנב כי אם ייגע ובידיו יעשה את הטוב למען יהיה לו לתת לאיש מחסור׃ 49N 4 29 כל דבר נבול לא יצא מפיכם כי אם הטוב והמועיל לבנות לפי הצרך למען יתן חן לשמעיו׃ 49N 4 30 ולא תעצבו את רוח הקדש של אלהים אשר נחתמתם בו אל יום הגאלה׃ 49N 4 31 כל מרירות וחמה ורגז וצעקה וגדוף תסירו מכם עם כל הרשעה׃ 49N 4 32 והיו טובים איש אל רעהו ורחמנים וסלחים איש לאחיו כאשר סלח לכם האלהים במשיח׃ 49N 5 1 לכן לכו בדרך האלהים כבנים חביבים׃ 49N 5 2 והתהלכו באהבה כאשר גם המשיח אהב אתנו והקריב את נפשו בעדנו לקרבן וזבח לאלהים לריח ניחוח׃ 49N 5 3 אבל זנות וכל טמאה ואהבת בצע בל יזכר ביניכם כאשר נאוה לקדשים׃ 49N 5 4 גם לא נבול פה ודברי סכלות ולעג אשר לא כהגן כי אם קול תודה׃ 49N 5 5 כי זאת ידע תדעו כי כל זנה וטמא ואהב בצע שהוא עבד אלילים אין לו חלק ונחלה במלכות המשיח והאלהים׃ 49N 5 6 אל ישיא איש אתכם בדברי ריק כי בגלל אלה חרון אלהים בא על בני המרי׃ 49N 5 7 על כן אל יהי חלקכם עמהם׃ 49N 5 8 כי מלפנים הייתם חשך ועתה הנכם אור באדנינו התהלכו נא כבני אור׃ 49N 5 9 כי פרי הרוח כל מעשי חסד וצדק ואמת׃ 49N 5 10 ובחנו מה הוא רצוי בעיני אדנינו׃ 49N 5 11 ואל תשתתפו עם מעשי החשך אשר לא יעשו פרי כי אם הוכח תוכיחו אותם׃ 49N 5 12 כי מה שהם עשים בסתר חרפה היא אך לספר׃ 49N 5 13 אבל כל זאת יגלה כשיוכח על ידי האור כי כל הנגלה אור הוא׃ 49N 5 14 על כן הוא אומר עורה הישן וקומה מן המתים ויאר לך המשיח׃ 49N 5 15 ועתה ראו והזהרו להתהלך לא ככסילים כי אם כחכמים׃ 49N 5 16 מוקירים העת כי הימים רעים המה׃ 49N 5 17 על כן אל תהיו חסרי דעת כי אם מבינים לדעת מה הוא רצון אדנינו׃ 49N 5 18 ואל תשתכרו מיין המביא לידי פריצות כי אם המלאו ברוח׃ 49N 5 19 ושיחו איש לרעהו בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות שירו וזמרו לאדני בלבבכם׃ 49N 5 20 והודו בכל עת על הכל לאלהים אבינו בשם אדנינו ישוע המשיח׃ 49N 5 21 הכנעו איש לאחיו ביראת אלהים׃ 49N 5 22 הנשים הכנענה לבעליכן כמו לאדנינו׃ 49N 5 23 כי האיש הוא ראש האשה כאשר המשיח הוא ראש העדה והוא מושיע של הגוף׃ 49N 5 24 אבל כאשר תכנע העדה למשיח ככה גם הנשים לבעליהן בכל דבר׃ 49N 5 25 האנשים אהבו את נשיכם כאשר גם המשיח אהב את העדה ויתן את נפשו בעדה׃ 49N 5 26 למען קדשה בדברו אחרי אשר טהרה ברחיצת המים׃ 49N 5 27 להקימה בכבוד לו לעדה אשר אין בה כתם וקמט וכדומה כי אם למען תהיה קדושה ותמימה׃ 49N 5 28 כן האנשים חיבים לאהב את נשיהם כגופם כי האהב את אשתו אהב את עצמו׃ 49N 5 29 כי מעולם לא שנא איש את בשרו כי אם זן ומכלכל אתו כאשר גם האדון את עדתו׃ 49N 5 30 כי אברי גופו אנחנו משברו ומעצמיו׃ 49N 5 31 על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו שניהם לבשר אחד׃ 49N 5 32 גדול הסוד הזה ואני מפרש אתו על המשיח ועל עדתו׃ 49N 5 33 ואולם גם אתם כל איש מכם יאהב את אשתו כנפשו והאשה היא תזהר ותירא את בעלה׃ 49N 6 1 שמעו בנים אל הוריכם באדנינו כי ארח ישר הוא׃ 49N 6 2 כבד את אביך ואת אמך זאת היא המצוה הראשונה אשר לה ההבטחה׃ 49N 6 3 למען ייטב לך ולמען יאריכן ימיך על האדמה׃ 49N 6 4 ואתם האבות אל תכעיסו את בניכם אך גדלום במוסר אדנינו ובתוכחתו׃ 49N 6 5 שמעו עבדים אל אדניכם לפי הבשר ביראה ורתת ובתם לבבכם כמו למשיח׃ 49N 6 6 לא בעבדת מראה העין כמבקשי חן בני אדם כי אם כעבדי המשיח עשים רצון האלהים בכל נפשם׃ 49N 6 7 ועבדים בנפש חפצה את האדון ולא בני אדם׃ 49N 6 8 וידעתם כי כל דבר טוב אשר עשה האדם ישלמנו לו אדנינו אם עבד הוא או בן חורין׃ 49N 6 9 ואתם האדנים ככה תעשו גם להם חדלו מגער בם וידעתם כי גם עליכם יש אדון בשמים ואין לפניו משא פנים׃ 49N 6 10 סוף דבר אחי חזקו באדנינו ובעז גבורתו׃ 49N 6 11 לבשו כלי נשק אלהים למען תוכלו עמד נגד נכלי השטן׃ 49N 6 12 כי לא עם בשר ודם מלחמתנו כי עם שרים ושליטים עם המשלים בחשכת העולם הזה עם הרוחות הרעות אשר במרומים׃ 49N 6 13 על כן אחזו בכלי נשק אלהים למען תוכלו לקום ביום הרע ולמלא צבאכם ולעמוד׃ 49N 6 14 עמדו נא חגורי מתנים באמת ומלבשים בשריון הצדק׃ 49N 6 15 ורגליכם מנעלות להיותכם מוכנים לבשורת השלום׃ 49N 6 16 ועל כל אלה תפשו את מגן האמונה אשר תוכלו לכבות בו את חצי הרשע הבערים׃ 49N 6 17 וקחו את כובע הישועה וחרב הרוח שהיא דבר האלהים׃ 49N 6 18 והתפללו תמיד בכל עת בתפלה ותחנונים ברוח ושקדו והתאמצו על זאת להעתיר תמיד בעד כל הקדשים׃ 49N 6 19 וגם בעדי למען ינתן לי הדבר בפתחי פי להגיד בבטחון את סוד הבשורה אשר אנכי ציר לה במוסרות׃ 49N 6 20 למען אדבר בה בבטחה כאשר מטל עלי לדבר׃ 49N 6 21 ולמען אשר תדעו גם אתם את קרתי ואת מעשי הנה את הכל יודיע אתכם טוכיקוס האח החביב והמשרת הנאמן באדנינו׃ 49N 6 22 אשר לזאת שלחתיהו אליכם למען תדעו את קרתינו ולמען ינחם את לבבכם׃ 49N 6 23 השלום לאחים והאהבה עם האמונה מאת האלהים האב ומאת האדון ישוע המשיח׃ 49N 6 24 החסד עם כל האהבים את אדנינו ישוע המשיח באהבה אשר לא תכלה אמן׃ 50N 1 1 פולוס וטימותיוס עבדי המשיח ישוע אל כל הקדשים במשיח ישוע אשר הם בפילפי עם הפקידים והשמשים׃ 50N 1 2 חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 50N 1 3 אודה לאלהי מדי זכרי אתכם׃ 50N 1 4 ותמיד בכל תפלותי אתחנן בשמחה בעד כלכם׃ 50N 1 5 על התחברותכם אל הבשורה למן היום הראשון ועד הנה׃ 50N 1 6 ובטח אני כי המתחיל בכם המעשה הטוב גם יגמרנו עד יום ישוע המשיח׃ 50N 1 7 כאשר ראוי לי לחשב ככה על כלכם בעבור שאתי אתכם בלבבי במוסרי ובהצדיקי ובחזקי את הבשורה באשר כלכם חברי בחסד׃ 50N 1 8 כי האלהים לי לעד אשר לכלכם נכספתי באהבת ישוע המשיח׃ 50N 1 9 ועל זאת מתפלל אנכי כי תרבה ותגדל אהבתכם בהשכל ובכל דעת׃ 50N 1 10 למען תבחנו את המבחרות והייתם זכים ובלי מכשול עד יום המשיח׃ 50N 1 11 מלאים פרי הצדקה על ידי ישוע המשיח לכבוד אלהים ותהלתו׃ 50N 1 12 והנני מודיע אתכם אחי כי אשר מצאתני היתה אך ליתרון הבשורה׃ 50N 1 13 עד אשר נגלו מוסרותי במשיח בכל שער המלך ולכל הנשארים׃ 50N 1 14 ורב האחים באדנינו הוסיפו אמץ במוסרותי והתחזקו יותר בלבבם לדבר את הדבר בלי פחד׃ 50N 1 15 הן יש מגידים את המשיח מקנאה וריב ויש מגידים בכונה טובה׃ 50N 1 16 אלה ממריבה מגידים את המשיח לא בלב טהור כי חשבים להוסיף צרה על מוסרי׃ 50N 1 17 ואלה מאהבה באשר הם ידעים כי נתון אנכי להצדיק את הבשורה׃ 50N 1 18 אך מה בכך הלא בכל אופן אם בעלילה או באמת יגד המשיח ואני הנני שמח בזאת וגם אשמח׃ 50N 1 19 כי יודע אני שתהיה לי זאת לישועה בתפלתכם ובעזרת רוח ישוע המשיח׃ 50N 1 20 ואוחיל ואקוה שלא אבוש בכל דבר כי אם בכל בטחון כאשר מאז כן גם עתה יתגדל המשיח בגופי אם בחיי אם במותי׃ 50N 1 21 כי המשיח הוא חיי והמות רוח לי׃ 50N 1 22 אולם אם לחיות בבשר עוד יוסיף לי פרי עמלי אין לי להגיד במה אבחר׃ 50N 1 23 כי משוך אני מן השנים נפשי אותה להפטר ולהיות עם המשיח כי זה המבחר׃ 50N 1 24 אבל לעמד עוד בבשר צריך יתר בעבורכם׃ 50N 1 25 ואני בטח וידע כי אותר ואעמד עם כלכם יחד לאמץ אתכם ולהגדיל שמחת אמונתכם׃ 50N 1 26 למען תרבה על ידי תהלתכם במשיח ישוע בשובי לבוא אליכם׃ 50N 1 27 רק חתנהגו כראוי לבשורת המשיח למען אשמע עליכם אם בבואי לראותכם אם בהיותי רחוק כי קימים אתם ברוח אחת ועזרים אתי בנפש אחת להלחם בעד אמונת הבשורה׃ 50N 1 28 ואינכם חרדים מאומה מפני המתקוממים אשר זאת להם אות לאבדם ולכם לישועתכם ומאת האלהים היא׃ 50N 1 29 כי נתן לכם בעד המשיח לא לבד להאמין בו כי אם גם להתענות בעדו׃ 50N 1 30 כי גם לכם המלחמה אשר ראיתם בי ואשר עתה שמעים אתם עלי׃ 50N 2 1 לכן אם יש תוכחה במשיח אם תנחומות האהבה אם התחברות הרוח אם רחמים וחמלה׃ 50N 2 2 השלימו נא את שמחתי בהיות לכם לב אחד ואהבה אחת ונפש אחת ורצון אחד׃ 50N 2 3 ולא תעשו דבר בדרך מריבה או כבוד שוא כי אם בשפלות רוח תחשבו איש את רעהו יותר מעצמו׃ 50N 2 4 כל אחד אל ידאג לאשר לו לבדו כי אם גם לאשר לחברו׃ 50N 2 5 כי הרוח ההיא אשר היתה במשיח תהי גם בכם׃ 50N 2 6 אשר אף כי היה בדמות האלהים לא חשב לו לשלל היותו שוה לאלהים׃ 50N 2 7 כי אם הפשיט את עצמו וילבש דמות עבד וידמה לבני אדם וימצא בתכונתו כבן אדם׃ 50N 2 8 וישפל את נפשו ויכנע עד מות עד מיתת הצליבה׃ 50N 2 9 על כן גם האלהים הגביהו מאד ויתן לו שם נעלה על כל שם׃ 50N 2 10 למען אשר בשם ישוע תכרע כל ברך אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ׃ 50N 2 11 וכל לשון תודה כי אדון הוא ישוע המשיח לכבוד אלהים האב׃ 50N 2 12 לכן חביבי כאשר שמעתם לי בכל עת כן לא לבד בהיותי עמכם כי עוד יתר עתה אשר אני רחוק מכם תיגעו בתשועת נפשתיכם ביראה וברעדה׃ 50N 2 13 כי האלהים הוא הפעל בכם גם לחפץ גם לפעל כפי רצונו׃ 50N 2 14 עשו כל דבר בלא תלנות ובלא מזמות׃ 50N 2 15 למען תהיו נקיים וטהורים בני אלהים לא מום בם בתוך דור עקש ופתלתל אשר תאירו ביניהם כמאורת בעולם׃ 50N 2 16 מחזיקים בדבר החיים לתהלה לי ביום המשיח אשר לא לחנם רצתי ולא לריק יגעתי׃ 50N 2 17 אבל אם גם אסך על זבח אמונתכם ועבודתה הנני שמח וגם שש עם כלכם׃ 50N 2 18 וככה שמחו אף אתם ושישו עמדי׃ 50N 2 19 וקויתי בישוע אדנינו לשלח במהרה אליכם את טימותיוס למען תנוח דעתי בהודע לי דבר מעמדכם׃ 50N 2 20 כי זולתו אין אתי איש כלבבי אשר בלב שלם ידאג לכם׃ 50N 2 21 כי כלם את אשר להם ידרשו ולא את אשר לישוע המשיח׃ 50N 2 22 ואותו ידעתם כי בחון הוא אשר כבן העבד את אביו כן היה אתי בעבודת הבשורה׃ 50N 2 23 ואתו אקוה לשלח אליכם מהר כאשר אראה מה יהיה לי׃ 50N 2 24 ובטחתי באדנינו אשר גם אנכי אבוא אליכם במהרה׃ 50N 2 25 ואחשב מן הצרך לשלח אליכם את אפפרודיטוס אחי ועזרי וחברי בצבא והוא שליחכם ומשרתי בצרכי׃ 50N 2 26 יען היותו נכסף לכלכם ונעצב מאד על אשר שמעתם כי חלה׃ 50N 2 27 אמנם חלה חלה וגם נטה למות אבל האלהים רחם עליו ולא עליו בלבד כי גם עלי רחם שלא יבוא עלי יגון על יגון׃ 50N 2 28 לכן מהרתי לשלחו אליכם למען תראהו ותשובו לשמוח וגם ימעט יגוני׃ 50N 2 29 על כן קבלהו באדנינו בכל שמחה והוקירוט אנשים כמהו׃ 50N 2 30 כי בעבור מעשה המשיח הגיע עד מות ותקל נפשו בעיניו למען ימלא את אשר חסרתם בשרתכם אותי׃ 50N 3 1 ובכן אחי שמחו באדנינו הן לכתב ולשנות כזאת אליכם עלי איננו לטרח ולכם הוא לחזוק׃ 50N 3 2 הזהרו מן הכלבים הזהרו מן הפעלים הרעים הזהרו מן החתוך׃ 50N 3 3 כי אנחנו בני המילה העבדים את האלהים ברוח ומתפארים במשיח ישוע ואיננו בטחים בבשר׃ 50N 3 4 אף כי גם לי יש לבטח בבשר ואם יחשב איש שיוכל לבטח בבשר הנה אני יותר ממנו׃ 50N 3 5 אשר אני נמול בן שמונת ימים מבני ישראל משבט בנימין עברי מן העברים׃ 50N 3 6 לפי התורה פרוש בקנאתי רדף את העדה ולפי צדקת התורה בלי שמץ׃ 50N 3 7 אך היתרנות האלה כלן חשבתי לי לחסרנות למען המשיח׃ 50N 3 8 וגם עודני חשב את כלן לחסרון לעמת מעלת ידיעת ישוע המשיח אדני אשר בעבורו חסרתי את נפשי מכל אלה ואחשבם לסחי להרויח את המשיח ולהמצא בו׃ 50N 3 9 ולא תהיה לי צדקתי מתוך התורה כי אם באמונת המשיח הצדקה הבאה מאת האלהים באמונה׃ 50N 3 10 לדעת אתו ואת גבורת תחיתו והתחברות ענוייו ולהדמות למותו׃ 50N 3 11 להגיע אם אוכל אל תחית המתים׃ 50N 3 12 לא כאלו השגתי כבר או כאלו השלמתי אבל ארדף אולי אשיג כאשר גם השיגני המשיח ישוע׃ 50N 3 13 אחי אינני חשב כי כבר השגתי אך אחת דברתי כי שכח אני את אשר מאחרי ואשתטח אל אשר לפני׃ 50N 3 14 וארדף את מטרת שכר הנצחון אשר הוא בקריאה של מעלה מאת האלהים במשיח ישוע׃ 50N 3 15 לכן מי שהוא שלם בנו כן יחשב ואם תחשבו מחשבה אחרת גם זאת יגלה לכם האלהים׃ 50N 3 16 רק נתהלכה באשר הגענו עדיה במעגל אחד יבלב אחד׃ 50N 3 17 אחי היו חברים להלכים אחרי והביטו אל המתהלכים כן כאשר אנחנו מופת לכם׃ 50N 3 18 כי רבים המתהלכים כן כאשר אנחנו מופת לכם׃ 50N 3 19 כי רבים המתהלכים אשר עליהם אמרתי לכם פעמים הרבה ועתה גם בבכי אני אמר כי הם איבי צלב המשיח׃ 50N 3 20 אשר אחריתם האבדון אשר כרסם אלהיהם וכבודם בבשתם וקרבם הבלי חלד׃ 50N 3 21 כי אזרחותנו בשמים היא ומשם מחכים אנחנו למושיענו אדנינו ישוע המשיח׃ [ (Philippians 3:22) אשר יחליף את גוף שפלותנו להיותו דומה לגוף כבודו כפי כח יכלתו לכבש הכל תחתיו׃ ] 50N 4 1 ועתה אחי החביבים והחמודים שמחתי ועטרת ראשי עמדו נא כן באדנינו חביבי׃ 50N 4 2 את אבהודיה אני מזהיר ואת סונטיכי אני מזהיר להיות לב אחד באדנינו׃ 50N 4 3 ואתה חברי הנצמד לי באמת אף ממך אני מבקש להיות להן לעזר אשר יגעו עמדי על הבשורה עם קלימיס ועם שאר תמכי אשר שמותם יחד בספר החיים׃ 50N 4 4 שמחו באדנינו בכל עת ועוד הפעם אמר אני שמחו׃ 50N 4 5 ענות רוחכם תודע לכל איש קרב הוא האדון׃ 50N 4 6 אל תדאגו כי אם בתפלה ובתחנונים עם תודה תודיעו בכל דבר את משאלותיכם לאלהינו׃ 50N 4 7 ושלום אלהים הנשגב מכל שכל ינצר את לבבכם ואת מחשבותיכם במשיח ישוע׃ 50N 4 8 ובכן אחי כל אשר הוא אמת ונכבד וישר וטהור ונעים ואשר שמעו טוב כל מעשה צדק כל מעשה שבח על אלה תשימו לבבכם׃ 50N 4 9 אשר למדתם וקבלתם ושמעתם וראיתם בי את אלה תעשו ואלהי השלום יהיה עמכם׃ 50N 4 10 ואני שמחתי מאד באדנינו כי עתה הפעם החלפתם כח להשגיח עלי וגם משגיחים הייתם עד כה אך לא עלתה בידכם׃ 50N 4 11 ולא ממחסור אדבר כן כי למדתי להסתפק במה שיש לי׃ 50N 4 12 ידעתי לענות אף ידעתי להותיר מחנך אני בכל ענין ואופן הן לשבע הן לרעב הן להותיר הן לחסר׃ 50N 4 13 כל זאת אוכל בעזרת המשיח הנותן כח בקרבי׃ 50N 4 14 אבל היטבתם לעשות בהתחברכם אלי בצרתי׃ 50N 4 15 וידעתם גם אתם פילפיים כי בראשית הבשורה כצאתי ממקדוניא לא התחברה לי אחת מן הקהלות בעשק משא ומתן כי אם אתם בלבד׃ 50N 4 16 כי גם בתסלוניקי שלחתם לי את צרכי פעם ושתים׃ 50N 4 17 לא שאבקש את המתן אך אבקש הפרי אשר ירבה בחשבנכם׃ 50N 4 18 ואני קבלתי את הכל ויש לי די והותר ואני נמלאתי ריח ניחח בקבלי מידי אפפרודיטוס את כל אשר שלחתם זבח ערב ורצוי לאלהים׃ 50N 4 19 ואלהי הוא ימלא את כל צרככם כעשר כבודו במשיח ישוע׃ 50N 4 20 ולאלהים אבינו הכבוד לעולמי עולמים אמן׃ 50N 4 21 שאלו לשלום כל קדוש במשיח ישוע האחים אשר עמדי שאלים לשלומכם׃ 50N 4 22 כל הקדשים שאלים לשלומכם וביותר אלה אשר מבית הקיסר׃ 50N 4 23 חסד ישוע המשיח אדנינו עם כלכם אמן׃ 51N 1 1 פולוס שליח ישוע המשיח ברצון אלהים וטימותיוס אחינו׃ 51N 1 2 אל הקדשים והאחים הנאמנים במשיח אשר הם בקולשא חסד לכם ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 51N 1 3 נודה לאלהים אבי אדנינו ישוע המשיח בכל עת אשר אנחנו מתפללים בעדכם׃ 51N 1 4 אחרי אשר שמענו אמונתכם במשיח ישוע ואהבתכם אל כל הקדשים׃ 51N 1 5 בעבור התקוה הצפונה לכם בשמים ונודעתם לכם מקדם בדבר אמת הבשורה׃ 51N 1 6 אשר באה אליכם וגם לכל העולם ותפרה ותרבה כמו גם בתוככם למן היום אשר שמעתם והכרתם באמת את חסד אלהים׃ 51N 1 7 כאשר למדתם מן אפפרס חברנו החביב אשר הוא משרת נאמן בעדכם למשיח׃ 51N 1 8 והוא גם הודיע אתנו את האבתכם ברוח׃ 51N 1 9 בעבור זאת גם אנחנו למן היום אשר שמענוה לא חדלנו להתפלל בעדכם ולבקש שתמלאו דעת רצון האלהים בכל חכמה ותבונה רוחנית׃ 51N 1 10 להתהלך כטוב בעיני האדון וככל רצונו ולעשות פרי בכל מעשה טוב ולרבות בדעת אלהים׃ 51N 1 11 להתחזק בכל כח כגבורת כבודו לכל סבלנות וארך רוח עם שמחה׃ 51N 1 12 ולתת תודה לאבינו העשה אתנו ראוים לחלק נחלת הקדשים באור׃ 51N 1 13 אשר הוא חלצנו מממשלת החשך והעבירנו למלכות בן אהבתו׃ 51N 1 14 אשר יש לנו בו הפדיון בדמו סליחת החטאים׃ 51N 1 15 והוא צלם האלהים הנעלם ובכור כל נברא׃ 51N 1 16 כי בו נברא כל אשר בשמים ואשר בארץ כל הנראה וכל אשר איננו נראה הן כסאות וממשלות הן שררות ורשיות הכל נברא על ידי ולמענהו׃ 51N 1 17 והוא לפני הכל והכל קים בו׃ 51N 1 18 והוא ראש גוף העדה אשר הוא ראשית ובכור מעם המתים למען יהיה הראשון בכל׃ 51N 1 19 כי כן היה הרצון לשכן בו את כל המלוא׃ 51N 1 20 ולרצות אל עצמו את הכל על ידו בעשותו שלום בדם צלבו על ידו הן אשר בארץ הן אשר בשמים׃ 51N 1 21 וגם אתם אשר הייתם מלפנים מוזרים ואיבים בנטות לבבכם אחרי המעשים הרעים׃ 51N 1 22 עתה רצה אתכם בגוף בשרו על ידי מותו להעמידכם לפניו קדשים ובלי מום ודפי׃ 51N 1 23 אם תעמדו מיסדים ונכונים באמונה ולא תזועו מתוחלת הבשורה אשר שמעתם ואשר נשמעה לכל הנברא תחת השמים ואני פולוס הייתי לה למשרת׃ 51N 1 24 עתה הנני שמח בענויי אשר אני סבל למענכם ואמלא את החסר ביסורי המשיח בבשרי בעד גופו היא העדה׃ 51N 1 25 אשר הייתי לה למשרת כפי פקדת אלהים אשר נתנה לי עליכם למלאת את דבר האלהים׃ 51N 1 26 את הסוד אשר היה נסתר מעולמים ומדור ודור ועתה נגלה לקדושיו׃ 51N 1 27 אשר רצה האלהים להודיעם אי זה הוא עשר כבוד הסוד ההוא בגוים והוא המשיח אשר בכם אשר הוא תקות הכבוד׃ 51N 1 28 ואותו משמיעים אנחנו בהוכיחנו כל איש ובלמדנו כל איש בכל חכמה למען העמיד כל איש שלם במשיח ישוע׃ 51N 1 29 ובזאת אף אני עמל ונלחם כפי פעלת כחו הפעל בי בגבורה׃ 51N 2 1 הנני מודיע אתכם גדל הקרב אשר בקרבי על אדותיכם ועל אדות אנשי לודקיא ועל כל אשר לא ראו את פני בבשר׃ 51N 2 2 למען ינחמו לבותם ונקשרו יחד באהבה ולכל עשר דעת נכונה להשכיל סוד האלהים אבינו וסוד המשיח׃ 51N 2 3 אשר צפונים בו כל אצרות החכמה והדעת׃ 51N 2 4 וזאת אמר אני לכם למען אשר לא יטעה אתכם איש בשפתי חלקות׃ 51N 2 5 כי גם אם בבשרי אני רחוק מכם הנה ברוחי אני אצלכם ואשמח בראתי את תכונתכם ואמץ אמונתכם במשיח׃ 51N 2 6 לכן כאשר קבלתם את המשיח את ישוע אדנינו כן גם התהלכו בו׃ 51N 2 7 משרשים ונבנים בו וקימים באמונה כאשר למדתם ומרבים בתודה בה׃ 51N 2 8 הזהרו פן יוליך איש אתכם שולל בפילסופיה ובמדוחי שוא לפי קבלת בני האדם ויסדות העולם ולא על פי המשיח׃ 51N 2 9 כי בו בגופו שכן כל מלא האלהות ובו אתם נמלאים׃ 51N 2 10 אשר הוא ראש כל שררה ושלטן׃ 51N 2 11 ובו אתם גם נמולים מילה שלא בידים בהפשטת גוף הבשר החוטא היא מילת המשיח׃ 51N 2 12 כי נקברתם אתו בטבילה אף קמתם אתו בתחיה על ידי האמונה בגבורת אלהים אשר העירו מן המתים׃ 51N 2 13 גם אתכם המתים בפשעים ובערלת בשרכם החיה אתו בסלח לכם את כל פשעיכם׃ 51N 2 14 וימחק את השטר המעיד בנו בחקתיו אשר היה לנגדנו וישאהו מתוכנו ויתקעהו בצלב׃ 51N 2 15 ויפשט את השרים והשליטים ויתנם ביד רמה לראוה בם ויוליכם שולל בנפשו׃ 51N 2 16 על כן לא ידין איש אתכם על דבר מאכל ומשקה או בענין המועדים וראשי חדשים ושבתות׃ 51N 2 17 אשר הם צל הדברים העתידים לבא וגופם הוא במשיח׃ 51N 2 18 אל תתנו לאיש לעקב אתכם על ידי שפלות רוח ועבודה מלאכים המהלך בדברים אשר לא ראו עיניו ומלא רוח גאוה על לא דבר משכל בשרו׃ 51N 2 19 ואיננו אחז בראש אשר מחבר ממנו כל הגוף ומאחז בציריו ודבקיו יגדל גדול אלהים׃ 51N 2 20 לכן אם מתם עם המשיח ליסודת העולם למה תשתעבדו לחקים כאלו עדכם חיים בעולם׃ 51N 2 21 אל תאחז אל תטעם אל תגע׃ 51N 2 22 והם כלם לכליון בתשמישם לפי מצות אנשים ולמודיהם׃ 51N 2 23 הנראים כעין חכמה בעבודה בדויה מלב ובשפלות רוח ובענוי הגוף שלא כהגן רק להשביע הבשר׃ 51N 3 1 לכן אם קמתם עם המשיח בקשו את אשר למעלה אשר המשיח ישב שם לימין האלהים׃ 51N 3 2 את אשר למעלה יהגה לבבכם לא את אשר בארץ׃ 51N 3 3 כי מתם וחייכם צפונים עם המשיח באלהים׃ 51N 3 4 בעת הגלות המשיח אשר הוא חייכם גם אתם תגלו עמו בכבוד׃ 51N 3 5 על כן תמותתו את אבריכם בארץ את הזנות והטמאה והזמה והתאות הרעות ונטות אחרי הבצע אשר היא עבודת אלילים׃ 51N 3 6 כי בגלל אלה בא חרון אלהים על בני חמרי׃ 51N 3 7 אשר גם אתם הלכתם בהם מלפנים בחיותכם בתוכם׃ 51N 3 8 אך עתה הסירו מכם כל אלה את הרגז את הכעס את הרשע את הגדוף ואת דברי נבלה מפיכם׃ 51N 3 9 ואל תשקרו איש בעמיתו כי פשטתם את האדם הישן עם פעלותיו׃ 51N 3 10 ולבשתם את האדם החדש המתחדש בדעת כצלם בראו׃ 51N 3 11 אשר אין שם יוני ויהודי אין מילה וערלה אין לעז וסקותי אין עבד ובן חורין כי המשיח הוא הכל ובכל׃ 51N 3 12 לכן אתם כבחירי האלהים הקדשים והחביבים לבשו המון רחמים ונדיבות ונמיכות רוח וענוה וארך אפים׃ 51N 3 13 ותשאו איש את רעהו ותסלחו בהיות לכם ריב איש עם אחיו כאשר המשיח סלח לכם כן תסלחו גם אתם׃ 51N 3 14 ועל כל אלה לבשו האהבה היא אגדת השלמות׃ 51N 3 15 וישלט בלבבכם שלום האלהים אשר נקראתם לו בגוף אחד וזבחו תודה׃ 51N 3 16 דבר האדון ישכן בקרבכם בשפע רב בכל חכמה ותלמדו ותעוררו את נפשכם בתהלות ותשבחות ושירות רוחניות ושירו ליהוה בנעימה בלבבכם׃ 51N 3 17 וכל אשר תעשו הן במלין הן בפעל עשו בשם האדון ישוע והודו לאלהים אבינו על ידי׃ 51N 3 18 אתן הנשים הכנענה לבעליכן כראוי באדנינו׃ 51N 3 19 אתם האנשים אהבו את נשיכם ואל תתמרמרו אליהן׃ 51N 3 20 הבנים שמעו אל ילדיכם בכל דבר כי הוא לרצון לאדנינו׃ 51N 3 21 האבות אל תרגיזו את בניכם פן יחתו׃ 51N 3 22 העבדים שמעו בכל דבר אל אדניכם לפי הבשר לא בעבודה למראה העין כמבקשי חן בני אדם כי אם בתם לבב כיראי האלהים׃ 51N 3 23 כל אשר תעשו עשו בכל נפשכם כמו ליהוה ולא לבני אדם׃ 51N 3 24 וידעתם כי תקבלו מאת יהוה גמול הירשה כי את אדנינו המשיח עבדים אתם׃ 51N 3 25 וכל עשה עול הוא ישא העול אשר עשה ואין שם משא פנים׃ 51N 4 1 אתם האדנים תנו לעבדיכם הישר והשוה ודעו כי גם אתם יש לכם אדון בשמים׃ 51N 4 2 התמידו בתפלה ושקדו בה בתודה׃ 51N 4 3 והתפללו גם בעדנו למען יפתח לנו האלהים את שער הדבור לחות את סוד המשיח אשר בעבורו אסור אנכי׃ 51N 4 4 למען אשר אגלה אתו כמשפט עלי לחות׃ 51N 4 5 התהלכו בחכמה עם אשר בחוץ והוקירו את העת׃ 51N 4 6 דבריכם יהיו נעימים בכל עת וממלחים במלח למען תדעו להשיב דבר לכל אדם׃ 51N 4 7 את כל הקרת אותי וידיעכם טוכיקוס האח החביב והמשרת הנאמן ועבד עמיתי באדון׃ 51N 4 8 אשר לזאת שלחתיהו אליכם למען ידע את דבריכם וינחם את לבבכם׃ 51N 4 9 עם אוניסימוס האח הנאמן והחביב אשר הוא מכם המה יודיעו אתכם את כל דברינו פה׃ 51N 4 10 ארסטרכוס השבוי עמי יחד שאל לשלומכם ומרקוס בן אחות בר נבא אשר צויתם עליו אם יבוא אליכם תקבלהו׃ 51N 4 11 וישוע הנקרא יוסטוס אשר הם מן המולים אלה לבדם מן העזרים למלכות האלהים היו לי לנחמה׃ 51N 4 12 אפפרס אשר הוא מכם שאל לשלומכם משרת המשיח הנאבק בעדכם בתפלתיו בכל עת למען תעמדו שלמים ומלאים דעת בכל רצון אלהים׃ 51N 4 13 כי מעיד אני עליו כי קנאה גדולה הוא מקנא לכם ולאנשי לודקיא ולאנשי הירפוליס׃ 51N 4 14 לוקס הרופא החביב ודימס שאלים לשלומכם׃ 51N 4 15 שאלו לשלום האחים אשר בלודקיא ולשלום נומפס והקהלה אשר בביתו׃ 51N 4 16 ואחרי קראם את האגרת הזאת לפניכם עשו שתקרא גם בקהל לודקיים ואת אשר ללודקיא תקראוה גם אתם׃ 51N 4 17 ואמרו אל ארכפוס שית לבך לעבודה אשר קבלתה באדון למען תמלאנה׃ 51N 4 18 שאלת השלום מידי אני פולוס זכרו את מוסרי החסד עמכם אמן׃ 52N 1 1 פולוס וסלונוס וטימותיוס אל קהלת התסלוניקים באלהים האב ובאדון ישוע המשיח חסד לכם ושלום מאת אלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 52N 1 2 נודה לאלהים על כלכם בכל עת בהזכיר אתכם בתפלותינו׃ 52N 1 3 בזכרנו תמיד לפני האלהים אבינו את פעל אמונתכם ויגיעת אהבתכם וסבלנות תקותכם לאדנינו ישוע המשיח׃ 52N 1 4 כי ידענו אחי חביבי האלהים את אשר נבחרתם׃ 52N 1 5 באשר בשורתנו לא היתה לכם בדבור לבד כי גם בגבורה וברוח הקדש ובדעת נאמנה מאד כאשר ידעתם גם אתם את אשר היינו בתוככם למענכם׃ 52N 1 6 ואתם הייתם הלכים בעקבותינו ובעקבות אדנינו בקבלכם את הדבר בתוך עני רב עם חדות רוח הקדש׃ 52N 1 7 עד היותכם מופת לכל המאמינים אשר במקדוניא ובאכיא׃ 52N 1 8 כי מאתכם נשמע קול דבר יהוה לא לבד במקדוניא ואכיא כי אם בכל מקום יצאה אמונתכם באלהים עד שאין לנו צרך לדבר דבר׃ 52N 1 9 כי פיהם המספר מה היה מבואנו אליכם ואיך פניתם מעבודת אלילים ושבתם לאלהים לעבד את אל חי ואמתי׃ 52N 1 10 ולחכות לבנו מן השמים אשר העירו מן המתים לישוע מצילנו מן החרון הבא׃ 52N 2 1 כי אתם אחי הנכם ידעים את מבואנו אליכם כי לא היה לריק׃ 52N 2 2 אך אחרי אשר ענינו ולחרפות היינו בפילפי כאשר ידעתם התחזקנו באלהינו להגיד גם לכם את הבשורה בנפתולים רבים׃ 52N 2 3 כי תוכחתנו איננה מתוך טעות וגם לא מתוך טמאה ולא ברמיה׃ 52N 2 4 כי אם כאשר נחשבנו נאמנים לאלהים להפקיד בידנו את הבשורה כן נדבר ולא כחפצים להיות רצוים לבני אדם כי אם לאלהים הבחן לבותנו׃ 52N 2 5 כי מעולם לא דברנו בשפת חלקות כאשר ידעתם וגם לא למען בצע בצע האלהים עד׃ 52N 2 6 גם לא בקשנו מן האדם כבוד לא מכם ולא מאחרים אף כי היה לנו מקום להתכבד כשליחי המשיח׃ 52N 2 7 אבל הלכנו לאט בתוככם כאמנת מפנקת את בניה׃ 52N 2 8 ובחבבנו ככה אתכם חפצנו לתת לכם לא לבד את בשורת האלהים כי גם את נפשתינו יען כי הייתם חביבים עלינו׃ 52N 2 9 הלא תזכרו אחי את יגיעתנו ואת תלאתנו אשר היינו עמלים לילה ויומם לבלתי היות למשא לאיש בבשרנו בקרבכם את בשורת האלהים׃ 52N 2 10 עדים אתם ועד האלהים כי בקדש ובצדק ובתמים היינו עמכם המאמינים׃ 52N 2 11 ואתם ידעתם כי כאב את בניו הזהרנו את כל אחד מכם ודברנו על לבו׃ 52N 2 12 ונעד בכם ללכת כראוי לפני האלהים הקורא אתכם למלכותו ולכבודו׃ 52N 2 13 בעבור זאת גם נודה תמיד לאלהים כי אתם בקבלכם מאתנו דבר שמועת האלהים לא קבלתם אותו כדבר בני אדם כי אם כמו שהוא באמת כדבר האלהים אשר הוא גם פעל בכם המאמינים׃ 52N 2 14 כי אתם אחי הלכתם בעקבי קהלות האלהים אשר בארץ יהודה במשיח ישוע כי סבלתם גם אתם כאלה על ידי בני שבטכם כאשר סבלו גם המה על ידי היהודים׃ 52N 2 15 אשר אף המיתו את האדון ישוע ואת נביאיהם ואותנו רדפו ואינם טובים בעיני אלהים ואיבים לכל אדם׃ 52N 2 16 המנעים אתנו מדבר אל הגוים כי יושעו למען אשר ימלאו את חטאתיהם בכל עת וישיגם החרון עד לכלה׃ 52N 2 17 ואנחנו אחי אחרי אשר שכלנו אתכם לזמן מעט בפנים ולא בלב השתדלנו ביותר לראות פניכם בתשוקה רבה׃ 52N 2 18 ועל כן חפצנו לבוא אליכם אני פולוס פעם ושתים והשטן עצרנו׃ 52N 2 19 כי מי תקותנו ומי שמחתנו ועטרת תפארתנו הלא גם אתם לפני אדנינו ישוע המשיח בבואו׃ 52N 2 20 אמנם אתם כבודנו ושמחתנו׃ 52N 3 1 ועל כן לא יכלנו עוד להתאפק ונועץ להותר לבדנו באתינס׃ 52N 3 2 ונשלח את טימותיוס אחינו ומשרת האלהים ועזרנו בבשורת המשיח לחזק ולהזהיר אתכם על דבר אמונתכם׃ 52N 3 3 שלא ימוט איש במצוקות האלה כי ידעתם אף אתם כי לזאת יעדנו׃ 52N 3 4 הלא כבד אמרנו אליכם בהיותנו אצלכם כי עתידים אנחנו להלחץ כאשר גם היה ואתם ידעתם׃ 52N 3 5 ובעבור כן לא יכלתי עוד להתאפק ואשלח לדעת אמונתכם כי אמרתי פן נסה אתכם המנסה והיתה לריק יגיעתנו׃ 52N 3 6 ועתה כשוב אלינו טימותיוס מאתכם ויבשר אתנו את בשורת אמונתכם ואהבתכם ואת אשר אתם זכרים אתנו לטובה בכל עת ונכספים לראות אתנו כאשר גם אנחנו נכספים לכם׃ 52N 3 7 אז נחמנו עליכם אחי בכל צרתנו ולחצנו על ידי אמונתכם׃ 52N 3 8 כי עתה נחיה אם תעמדו אתם באדנינו׃ 52N 3 9 כי מה נשיב לאלהים להודות לו בעבורכם על כל השמחה אשר שמחנו עליכם לפני אלהינו׃ 52N 3 10 לילה ויומם מפילים אנחנו תחנתנו לראות את פניכם ולהשלים את מחסרי אמונתכם׃ 52N 3 11 והוא האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח יישר את דרכנו אליכם׃ 52N 3 12 ואתכם ירבה ויותיר האדון לאהבה איש את רעהו ולאהבה כל אדם כאשר גם אנחנו אהבים אתכם׃ 52N 3 13 ויכונן את לבבכם להיות תמים בקדשה לפני אלהינו אבינו בבוא ישוע המשיח אדנינו עם כל קדשיו׃ 52N 4 1 ועוד נבקשה מכם אחי ונזהיר אתכם באדנינו ישוע כי כאשר קבלתם מאתנו איך לכם להתהלך ולמצא חן בעיני האלהים כן תוסיפו וכן תרבו עוד׃ 52N 4 2 כי ידעתם את המצות אשר נתנו לכם בשם האדון ישוע׃ 52N 4 3 כי רצון האלהים היא קדשתכם אשר תתרחקו מן הזנות׃ 52N 4 4 וידע כל איש מכם לשמר את כליו בקדשה ויקר׃ 52N 4 5 ולא בתאות זמה כדרך הגוים אשר אינם ידעים האלהים׃ 52N 4 6 ולא יפרץ איש ויונה את אחיו בעשק כי נוקם יהוה על כל זאת כאשר כבר אמרנו והעידנו לכם׃ 52N 4 7 כי לא קרא אותנו האלהים לטמאה כי אם לקדשה׃ 52N 4 8 על כן הבוזה זאת לא אנשים הוא בוזה כי אם את האלהים אשר גם שם בקרבנו את רוח קדשו׃ 52N 4 9 ועל אהבת האחים אין צרך לכתב אליכם הלא אף אתם למודי יהוה לאהבה איש את רעהו׃ 52N 4 10 וגם עשים אתם כן לכל אחיכם אשר בכל מקדוניא אך נבקשה מכם אחי אשר תוסיפו ותרבו עוד׃ 52N 4 11 ותשתדלו לשבת בנחת ותעשו איש מלאכתו בעמל ידיכם כאשר צוינו אתכם׃ 52N 4 12 למען תתנהגו כהגן עם אשר בחוץ ולא תצטרכו לאדם׃ 52N 4 13 ועל דבר הישנים אחי לא נכחד מכם דבר למען לא תעצבו כאחרים אשר אין להם תקוה׃ 52N 4 14 כי אם נאמין אשר מת ישוע ויחי כן יביא האלהים על ידי ישוע גם את הישנים אתו׃ 52N 4 15 כי את זאת נאמר לכם בדבר יהוה כי אנחנו החיים הנותרים עד בא האדון לא נקדם את הישנים׃ 52N 4 16 כי הוא האדון ירד מן השמים בתרועה בקול שר המלאכים ובשופר אלהים ואז יקומו ראשונה המתים במשיח׃ 52N 4 17 אחרי כן אנחנו החיים הנשארים נלקח אתם יחדו בעננים לקראת האדון לרקיע ובכן נהיה תמיד עם האדון׃ 52N 4 18 לכן נחמו זה את זה בדברים האלה׃ 52N 5 1 ועל דבר העתים והזמנים אין צרך לכתב אליכם אחי׃ 52N 5 2 הלא אף אתם ידעתם היטב כי יום יהוה כגנב בלילה כן בוא יבוא׃ 52N 5 3 כי בעת אמרם שלום ושלוה יבא עליהם השבר פתאם כחבלים על ההרה ולא יוכלו להמלט׃ 52N 5 4 אבל אתם אחי אינכם בחשך שישיג אתכם היום כגנב׃ 52N 5 5 אתם כלכם בני האור ובני היום לא בני הלילה אנחנו ולא בני החשך׃ 52N 5 6 לכן אל נא נרדם כמו האחרים כי אם נשקד וננזר׃ 52N 5 7 כי הנרדמים הם בלילה נרדמים והמשתכרים משתכרים בלילה׃ 52N 5 8 ואנחנו בני היום ננזרה נא ונלבש את שריון האמונה והאהבה וככובע את תקות הישועה׃ 52N 5 9 יען אשר לא יעדנו האלהים לחרון כי אם לנחל את הישועה על ידי אדנינו ישוע המשיח׃ 52N 5 10 אשר מת בעדנו למען אם נשקד ואם נישן חיה נחיה עמו יחד׃ 52N 5 11 על כן נחמו זה את זה ובנו איש את אחיו כאשר גם עשיתם׃ 52N 5 12 והננו מבקשים מכם אחי להכיר את העמלים בכם ואשר הם נצבים עליכם באדון ומוכיחים אתכם׃ 52N 5 13 אשר תנהגו בם כבוד עד למעלה באהבה למען פעלתם ויהי שלום ביניכם׃ 52N 5 14 והננו מזהירים אתכם אחי הוכיחו את הסוררים אמצו את רכי הלבב תמכו את החלשים והאריכו רוח אל כל אדם׃ 52N 5 15 וראו פן ישלם איש לאיש רעה תחת רעה כי אם רדפו בכל עת את הטוב הן לאיש איש מכם הן לכל אדם׃ 52N 5 16 היו שמחים בכל עת׃ 52N 5 17 התמידו בתפלה׃ 52N 5 18 הודו על הכל כי זה רצון האלהים אליכם במשיח ישוע׃ 52N 5 19 את הרוח לא תכבו׃ 52N 5 20 את הנבואות לא תמאסו׃ 52N 5 21 בחנו כל דבר ובטוב אחזו׃ 52N 5 22 התרחקו מכל הדומה לרע׃ 52N 5 23 והוא אלהי השלום יקדש אתכם קדשה שלמה וכל רוחכם ונפשכם וגופכם ישמר תמים בבוא אדנינו ישוע המשיח׃ 52N 5 24 נאמן הקורא אתכם אשר גם יעשה׃ 52N 5 25 אחי התפללו בעדנו׃ 52N 5 26 שאלו לשלום כל האחים בנשיקה הקדשה׃ 52N 5 27 הנני משביעכם באדון שתקרא האגרת הזאת באזני כל האחים הקדשים׃ 52N 5 28 חסד ישוע המשיח אדנינו עמכם אמן׃ 53N 1 1 פולוס וסלונוס וטימותיוס אל קהלת התסלוניקים באלהים אבינו ובאדנינו ישוע המשיח׃ 53N 1 2 חסד לכם ושלום מאת אלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 53N 1 3 חיבים אנחנו להודות בכל עת לאלהים עליכם אחי כראוי כי אמונתכם גדלה מאד ורבה אהבת כלכם איש לרעהו׃ 53N 1 4 עד כי נתהלל בכם אף אנחנו בקהלות אלהים על סבלנותכם ועל אמונתכם בכל הרדיפות ובכל הלחץ אשר סבלתם׃ 53N 1 5 לאות צדקת משפט אלהים למען תמצאו ראוים למלכות האלהים אשר בעבורה גם תענו׃ 53N 1 6 באשר צדיק האלהים לגמל לחץ ללחציכם׃ 53N 1 7 ולכם הנלחצים רוחה אתנו יחד בהגלות האדון ישוע מן השמים עם מלאכי עזו׃ 53N 1 8 באש להבה להשיב נקם לאשר לא ידעו את האלהים ולא שמעו לבשורת אדנינו ישוע המשיח׃ 53N 1 9 אשר ישאו משפט אבדן עולם מאת פני האדון ומהדר גאונו׃ 53N 1 10 בבאו ביום ההוא להכבד בקדשיו ולהתפלא בכל המאמינים כי האמנתם לעדותנו אליכם׃ 53N 1 11 לכן גם נתפלל בעדכם בכל עת אשר יתן אתכם אלהינו ראוים אל אשר אתם מקראים וימלא בעז כל חפצכם בטוב וכל מעשה אמונתכם׃ 53N 1 12 למען יכבד בכם שם ישוע אדנינו ואתם תכבדו בו על פי חסד אלהינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 53N 2 1 והננו מבקשים מכם אחי על אדות ביאת אדנינו ישוע המשיח ואסיפתנו אליו׃ 53N 2 2 אשר לא תטרף דעתכם פתאם ואשר לא תבהלו לא ברוח ולא בדבור ולא באגרת כמו שלוחה מאתנו כאלו הגיע יום המשיח׃ 53N 2 3 אל יתעה אתכם איש בשום אופן כי לא יבא בטרם יהיה בראשונה המרד ונגלה איש החטאה בן האבדון׃ 53N 2 4 המתקומם והמתרומם על כל הנקרא אל או עבודה עד כי גם ישב בהיכל האלהים כאלהים ומראה את עצמו כי אלהים הוא׃ 53N 2 5 הלא תזכרו כי בעוד היותי אתכם דברתי אלה אליכם׃ 53N 2 6 ועתה ידעתם מה שימנעהו מלהגלות בעתו׃ 53N 2 7 כי סוד הרשע כבר החל לפעל רק שיוסר מתוך המנע עד כה׃ 53N 2 8 ואז יגלה הרשע אשר ימיתנו האדון ברוח שפתיו וישביתנו בהופעת ביאתו׃ 53N 2 9 את אשר יבוא כחזקת השטן ברב כח ובאתות ובמופתי שקר׃ 53N 2 10 ובכל מרמת און באבדים תחת אשר לא קבלו את אהבת האמת להושע׃ 53N 2 11 ובעבור זאת ישלח להם האלהים מדוחי שוא להאמין בשקר׃ 53N 2 12 למען ידונו בל אשר לא האמינו באמת כי אם רצו בעולה׃ 53N 2 13 אבל אנחנו חיבים להודות לאלהים בכל עת בעבורכם אחי חביבי האדון אשר האלהים בחר בכם מראשית לישועה בקדוש הרוח ובאמונת האמת׃ 53N 2 14 לזאת קרא אתכם בבשורתנו לנחלת כבוד אדנינו ישוע המשיח׃ 53N 2 15 לכן אחי עמדו והחזיקו בקבלות אשר למדתם אם בדברנו אם באגרתנו׃ 53N 2 16 והוא אדנינו ישוע המשיח ואלהינו אבינו אשר אהב אתנו ויתן לנו בחסדו נחמת עולם ותקוה טובה׃ 53N 2 17 הוא ינחם את לבבכם ויכונן אתכם בכל דבר ומעשה טוב׃ 53N 3 1 ועוד אחי התפללו בעדנו אשר ירוץ דבר יהוה ויכבד כמו גם בקרבכם׃ 53N 3 2 ואשר ננצל מן האנשים התעים והרעים כי לא לכל אדם האמונה׃ 53N 3 3 אבל נאמן הוא האדון אשר יחזק אתכם וישמרכם מן הרע׃ 53N 3 4 ואנחנו בטוחים עליכם באדנינו כי תעשו וגם תוסיפו לעשות את אשר נצוה׃ 53N 3 5 והאדון הוא יישר את לבבכם לאהבת האלהים ולסבלנות המשיח׃ 53N 3 6 והננו מצוים אתכם אחים בשם אדנינו ישוע המשיח אשר תבדלו מכל אח מעקש דרכיו ואיננו מתהלך על פי הקבלה אשר קבל מאתנו׃ 53N 3 7 הלא ידעתם אף אתם איך עליכם להתהלך כמנו כי לא נהגנו דרך מעות בתוככם׃ 53N 3 8 גם לא אכלנו לחם איש חנם כי ביגיעה ותלאה לילה ויומם היינו עמלים לבלתי היות לאיש מכם למשא׃ 53N 3 9 לא בעבור שאין לנו הרשות לזאת כי אם לתת אתנו לכם למופת ללכת בעקבותינו׃ 53N 3 10 כי גם בהיותנו אצלכם צוינו אתכם לאמר מי שלא ירצה לעבד גם אכול לא יאכל׃ 53N 3 11 כי שמענו שיש בכם אנשים המעקשים את דרכיהם ואינם עבדים מאומה ומבלים ימיהם בהבלים׃ 53N 3 12 ואנשים כאלה נצוה אותם ונבקש מהם באדנינו ישוע המשיח לעבד בנחת למען יאכלו את לחמם׃ 53N 3 13 ואתם אחי אל תלאו בעשות הטוב׃ 53N 3 14 ואם לא ישמע איש אל דברנו באגרת הזאת אתו תרשמו לכם ואל תתערבו עמו למען יבוש׃ 53N 3 15 אך לא כאיב תחשבהו כי אם תוכיחהו כאח׃ 53N 3 16 והוא אדון השלום הוא יתן לכם את השלום תמיד ובכל פנים׃ 53N 3 17 יהי האדון עם כלכם׃ 53N 3 18 שאלת השלום מידי אני פולוס והיא האות בכל האגרות כן אנכי כתב׃ [ (II Thessalonians 3:19) חסד ישוע המשיח אדנינו עם כלכם אמן׃ ] 54N 1 1 פולוס שליח ישוע המשיח כמצות האלהים מושיענו והאדון ישוע המשיח תקותנו׃ 54N 1 2 אל טימותיוס בנו האמתי באמונה חסד ורחמים ושלום מאת אלהים אבינו והמשיח ישוע אדנינו׃ 54N 1 3 הנה בלכתי למקדוניא בקשתי ממך לשבת באפסוס למען תזהיר מקצת אנשים שלא יורו תורה זרה׃ 54N 1 4 ולא ישימו לבם להגדות וללמודי תולדות אין קץ המביאים יותר לשאלות מלבנות בית אלהים באמונה׃ 54N 1 5 כי תכלית המצוה היא האהבה בלב טהור וברוח טובה ובאמונה לא צבועה׃ 54N 1 6 יש אשר תעו ממנה ויפנו אחרי למודי תהו׃ 54N 1 7 בחשבם להיות מורי תורה ואינם מבינים מה הם אמרים ומה הם מחליטים׃ 54N 1 8 אבל ידענו כי התורה טובה היא אם יתנהג בה האדם כתורה׃ 54N 1 9 בדעתו זאת כי חק לא הושם בעבור הצדיק אלא בעבור הסוררים והמרדים הרשעים והחטאים עשי זמה ונבלה מכי אב ומכי אם ומרצחים׃ 54N 1 10 וזנים ושכבים את זכר וגנבי נפש וכזבים ונשבעים לשקר וכל מעשה הפך מן הלקח הבריא׃ 54N 1 11 כפי בשורת כבוד האל המברך אשר פקדה עלי׃ 54N 1 12 והנני מודה לישוע המשיח אדנינו המאזרני חיל כי חשבני נאמן וישימני למשרת לו׃ 54N 1 13 אתי אשר מלפנים הייתי מגדף ומרדף ומחרף אבל רחמתי כי עשיתי מבלי דעת באין אמונה׃ 54N 1 14 ויגדל עלי במאד מאד חסד אדנינו עם האמונה והאהבה במשיח ישוע׃ 54N 1 15 נאמן הדבר וראוי להתקבל על כל כי המשיח ישוע בא לעולם להושיע את החטאים אשר אנכי הגדול בהם׃ 54N 1 16 ובעבור זאת רחמתי למען אשר יראה ישוע המשיח בי בראשונה את כל ארך רוחו להיותי למופת לכל אשר יבאו להאמין בו לחיי עולם׃ 54N 1 17 ולמלך עולמים לאלהים הקים לעד והנעלם מעין והחכם לבדו לו הכבוד וההדר לעולמי עולמים אמן׃ 54N 1 18 את המצוה הזאת אני מצוך בני טימותיוס כפי הנבואות הקדמות עליך שתלחם לפיהן המלחמה הטובה׃ 54N 1 19 לאחז באמונה וברוח הטובה אשר יש מאסים בה ותשבר אנית אמונתם׃ 54N 1 20 ומהם הומניוס ואלכסנדר אשר מסרתים לשטן למען יוסרו לבלתי גדף עוד׃ 54N 2 1 ועתה קדם כל דבר אבקשה מכם לשאת תפלות ותחנונים ובקשות ותודות בעד כל בני אדם׃ 54N 2 2 בעד המלכים וכל השליטים למען נחיה חיי השקט ובטח בכל חסידות וישר׃ 54N 2 3 כי כן טוב ורצוי בעיני אלהים מושיענו׃ 54N 2 4 אשר חפצו שיושעו כל בני האדם ויגיעו להכרת האמת׃ 54N 2 5 כי אחד הוא האלהים ואחד הוא העמד בין אלהים ובין בני אדם הוא בן אדם המשיח ישוע׃ 54N 2 6 אשר נתן את נפשו כפר בעד כל וזאת העדות הבאה בעתה׃ 54N 2 7 אשר אני הפקדתי לה לכרוז ולשליח אמת אני אמר במשיח ולא אשקר מורה הגוים באמונה ובאמת׃ 54N 2 8 לכן רצוני שיתפללו האנשים בכל מקום וישאו ידיהם קדש בלי כעס ומדון׃ 54N 2 9 וכן גם הנשים תתיפינה בתלבשת נאה עם בשת פנים וצניעות לא במחלפות הראש לא בזהב לא בפנינים ולא במלבושים יקרים׃ 54N 2 10 אלא כמו שהוא הגון לנשים אשר בחרו להן יראת אלהים במעשים טובים׃ 54N 2 11 האשה תלמד דומם בכל הכנעה׃ 54N 2 12 ואינני נתן רשות לאשה ללמד אף לא להתנשא על האיש אלא תדום׃ 54N 2 13 כי אדם נוצר בראשונה ואחריו חוה׃ 54N 2 14 ואדם לא נפתה כי האשה שמעה לקול המשיא ותבא לידי עברה׃ 54N 2 15 אבל תושע בלדתה בנים אם תעמדנה באמונה ובאהבה ובקדשה עם הצניעות׃ 54N 3 1 אמת הדבר איש כי יבקש לו פקידות הוא מתאוה מעשה טוב׃ 54N 3 2 ופקיד העדה צריך להיות איש אשר אין בו דפי בעל אשה אחת משל ברוחו צנוע ונחמד לבריות מכניס ארחים ומבין ללמד ולא אהב יין ולא נוח להכות ולא בצע בצע רע׃ 54N 3 3 כי אם דן לכף זכות ולא בעל קטטה ולא אהב כסף׃ 54N 3 4 ויהי מנהיג את ביתו בטוב ומדריך את בניו למשמעתו בכל הישר׃ 54N 3 5 כי אם לא ידע איש להנהיג את ביתו איככה יוכל לדאג לעדת אלהים׃ 54N 3 6 ואל יהי תלמיד הדש למען לא ירהב לבו ויפל בדין המשטין׃ 54N 3 7 והוא גם צריך לשם טוב בפי אלה אשר בחוץ פן יפל בחרפה ובמוקש המשטין׃ 54N 3 8 וכן גם השמשים יהיו ישרים ולא מחליקי לשון ולא אהבים סבא יין ולא נטים אחרי בצע רע׃ 54N 3 9 כי אם ישמרו את סוד האמונה ברוח טהורה׃ 54N 3 10 וגם אלה יבחנו בראשונה ואחר כן ישמשו אם אין בהם דפי׃ 54N 3 11 וככה הנשים תהיינה ישרות ולא מלשינות משלות ברוחן ונאמנות בכל׃ 54N 3 12 השמשים יהיו כל אחד בעל אשה אחת ומנהלים בטוב את בניהם ואת בתיהם׃ 54N 3 13 כי המשמשים היטב יקנו לעצמם מעלה טובה ובטחון רב באמונת המשיח ישוע׃ 54N 3 14 זאת אני כתב אליך ואקוה לבא אליך במהרה׃ 54N 3 15 ואם אחר הנה תדע איך להתנהג בבית האלהים שהיא עדת אלהים חיים עמוד האמת ומכונה׃ 54N 3 16 ובודי גדול סוד החסידות אלהים נגלה בבשר נצדק ברוח נראה למלאכים הגד בגוים נתקבל באמונה בעולם נעלה בכבוד׃ 54N 4 1 אבל הרוח אמר בפרוש כי באחרית הימים יהיו אנשים אשר יסורו מן האמונה בפנותם אל הרוחות המטעות ואל תורת השדים׃ 54N 4 2 דברי שקרים בחנפה ונכוים הם במדעת׃ 54N 4 3 אסרים לקחת אשה ומנעים ממיני מאכל אשר בראם האלהים שיאכלות בתודה המאמינים וידעי האמת׃ 54N 4 4 כי כל בריאת אלהים טובה היא ואין דבר משקץ אם יאכל בתודה׃ 54N 4 5 כי יקדש בדבר אלהים ובתפלה׃ 54N 4 6 אם תשים כזאת לפני אחיך משרת טוב תהיה לישוע המשיח מגדל בדברי האמונה ובלקח הטוב אשר דבקת אחריו׃ 54N 4 7 אך התרחק מהגדות פסולות ובלות והרגל עצמך בחסידות׃ 54N 4 8 כי הרגל הגוף יועיל מעט אבל החסידות תועיל לכל דבר ויש לה הבטחת חיי העולם הזה והעולם הבא׃ 54N 4 9 נאמן הדבר הזה וראוי על כל להתקבל׃ 54N 4 10 כי לזאת אנחנו גם יגעים גם נעלבים על אשר הוחלנו לאלהים חיים שהוא המושיע לכל האדם וביותר למאמינים׃ 54N 4 11 את זאת תצוה ותלמד׃ 54N 4 12 אל יבוז איש את בחורותיך אך היה מופת למאמינים בדבור במעשה באהבה ברוח באמונה ובטהרה׃ 54N 4 13 והיה שקוד לקרות ולהוכיח ולהורת עד כי אבוא׃ 54N 4 14 ואל תקל בעיניך מתנת החסד אשר בך הנתונה לך בנבואה עם סמיכת ידי הזקנים׃ 54N 4 15 לאלה תשית לבך ובהם היה למען תראה הצלחתך לכל׃ 54N 4 16 שית לבך לנפשך ולהוראה והחזק בזה כי בעשותך כן תושיע את נפשך ואת נפש השמעים אליך׃ 54N 5 1 אל תגער בזקן כי אם תזהירנו כאב לך ואת הצעירים כאחים׃ 54N 5 2 את הזקנות כאמות ואת הצעירות כאחיות ובכל טהרה׃ 54N 5 3 כבד את האלמנות אשר באמת אלמנות הנה׃ 54N 5 4 וכי יהיו לאלמנה בנים או בני בנים הם ילמדו לראשונה לעשות חסד עם ביתם ולשלם גמול לאבותם כי זה הוא טוב ורצוי לפני האלהים׃ 54N 5 5 אבל האלמנה באמת אשר נשארה יחידה שמה אלהים מבטחה ומתמדת בתפלות ובתחנות לילה ויומם׃ 54N 5 6 אך המענגה מתה היא בחייה׃ 54N 5 7 וזאת תצוה למען תהיינה בלא דפי׃ 54N 5 8 אבל מי שלא יפרנס את קרוביו וביותר את בני ביתו כפר באמונה והוא גרוע מאשר איננו מאמין׃ 54N 5 9 אלמנה אל תבחר זולתי בת ששים שנה ואשר היתה אשת איש אחד׃ 54N 5 10 ויש לה עדות על מעשיה הטובים שגדלה בנים והכניסה ארחים ירחצה את רגלי הקדשים ותמכה את העשוקים ורדפה כל מעשה טוב׃ 54N 5 11 אבל האלמנות הצעירות אל תקבל כי בהטות יצרן את לבן מן המשיח חשקות הן להיות לאיש׃ 54N 5 12 ודינן עליהן כי בגדו באמונתן הראשונה׃ 54N 5 13 ועוד בהיותן עצלות למדו לשוטט מבית לבית ולא לבד עצלות כי אף מפטפטות ורדפות אחר חדשות ומדברות את אשר לא יתכן׃ 54N 5 14 על כן רצוני כי הצעירות תהיינה לאיש ללדת בנים ולהנהיג את בתיהן ולא לתת לאיב תאנה לחרף׃ 54N 5 15 כי יש מהן אשר כבר סרו אחרי השטן׃ 54N 5 16 בן אמונה או בת אמונה שיש להם אלמנות יעזרו אתן ולא תהיינה למשא על הקהל כדי שיוכל להספיק לאלה אשר הנה אלמנות באמת׃ 54N 5 17 הזקנים המיטיבים לנהל ראוים הם למשנה כבוד וביותר העמלים בדבר ובהוראה׃ 54N 5 18 כי הכתוב אמר לא תחסם שור בדישו ועוד נאמר הפעל שוה בשכרו׃ 54N 5 19 אל תקבל שטנה על הזקן בלתי אם על פי שנים או שלשה עדים׃ 54N 5 20 את החטאים תוכיח בפני כל למען ייראו גם האחרים׃ 54N 5 21 הנני מעיד בך נגד האלהים ואדנינו ישוע המשיח ונגד בחירי המלאכים אשר שמור תשמר את זאת בלי משפט נמהר ולא תעשה דבר במשא פנים׃ 54N 5 22 אל תהי נמהר בסמיכת ידיך על אדם ולא תשתתף לחטאת אחרים שמר את נפשך בטהרה׃ 54N 5 23 אל תרבה לשתות עוד מים כי אם קח מעט יין בעבור בטנך ואשר פעמים רבות חלה אתה׃ 54N 5 24 יש בני אדם אשר חטאתיהם גלויות ומקדימות לדין ויש מהם אשר הנה הלכות אחריהם׃ 54N 5 25 וככה גם המעשים הטובים גלוים המה ואשר אינם כן לא יוכלו להסתר׃ 54N 6 1 כל אשר הם תחת על העבדות יחשבו את אדניהם ראוים לכל כבוד למען לא יחלל שם האלהים והלקח׃ 54N 6 2 ואלה אשר אדניהם בני אמונה אל יקלו אתם על היותם אחים כי אם יעבדום ביותר בעבור כי מאמינים ואהובים הם המשתדלים לגמל חסד את זאת תלמד ותצוה׃ 54N 6 3 האיש אשר יורה תורה אחרת ולא יעמד בדברים הבריאים של אדנינו ישוע המשיח ובלקח החסידות׃ 54N 6 4 נפשו עפלה ולא ידע מאומה כי אם חלה הוא בשאלות ומחלקות מלים המביאים לידי קנאה ומריבה וגדופים וחשד רע׃ 54N 6 5 וכוחי הבל של אנשים נשחתי דעת ומחסרי אמת השמים את החסידות לדבר בצע סור מאנשים כאלה׃ 54N 6 6 ואף אמנם יתרון גדול היא החסידות עם לב שמח בגורלו׃ 54N 6 7 כי לא הבאנו מאומה לעולם בידוע שגם לא נוכל להוציא ממנו מאומה׃ 54N 6 8 ועל כן אם יש לנו מזון וכסות נסתפקה בהם׃ 54N 6 9 אבל המבקשים להעשיר יפלו בנסיון ובמוקשים וברב תאות סבלות ומשחיתות המשקיעות את האדם בשחת ובאבדון׃ 54N 6 10 כי שרש כל הרעות אהבת הכסף ויש אשר ערגו לו ויסורו מן האמונה ויעציבו את נפשם במכאבים רבים׃ 54N 6 11 ואתה איש האלהים ברח לך מאלה ורדף צדקה וחסידות ואמונה ואהבה וסבלנות וענוה׃ 54N 6 12 הלחם המלחמה הטובה של האמונה ואחז חיי עולמים אשר נקראת להם והודית הודאה יפה בפני עדים רבים׃ 54N 6 13 הנני מצוך נגד האלהים המחיה את כל ונגד המשיח ישוע אשר העיד ההודאה היפה לפני פנטיוס פילטוס׃ 54N 6 14 כי שמור תשמר את המצוה באין שמץ ודפי עד הופעת המשיח ישוע אדנינו׃ 54N 6 15 אשר יראנה בעתה המברך והשליט לבדו מלך המלכים ואדני האדנים׃ 54N 6 16 אשר הוא לבדו חי וקים והוא הדר באור נשגב ואיש לא ראהו ולא יוכל לראונו ולו הכבוד וגבורת עולמים אמן׃ 54N 6 17 את עשירי העולם הזה תצוה שלא ירום לבבם גם לא יבטחו בעשר הבוגד כי אם באלהים חיים המספיק לנו די והותר לשבע׃ 54N 6 18 ויגמלו טוב ויעשירו במעשים טובים לתת מהונם ולעזר לזולתם׃ 54N 6 19 ויאצרו להם אוצר ליסוד טוב לעתיד שישיגו את חיי העולם׃ 54N 6 20 אתה טימותיוס שמר את הפקדון והתרחק מדברי הבל הפסולים ומן וכוחי המדע הנקרא כן בשקר׃ 54N 6 21 אשר יש מתפארים בו ויתעו מן האמונה׃ [ (I Timothy 6:22) החסד עמך אמן׃ ] 55N 1 1 פולוס שליח ישוע המשיח ברצון האלהים לפי הבטחת החיים אשר בישוע המשיח׃ 55N 1 2 אל טימותיוס בנו החביב חסד ורחמים ושלום מאת אלהים אבינו ומאת המשיח ישוע אדנינו׃ 55N 1 3 מודה אני לאלהים אשר אני עבד אותו מימי אבותי ברוח טהורה כי תמיד אזכרך בתפלותי לילה ויומם׃ 55N 1 4 ונכספתי לראותך בזכרי את דמעותיך למען אמלא שמחה׃ 55N 1 5 כי באתי לזכר את אמונתך בלתי צבועה ששכנה כבר בלואיס זקנתך ובאבניקה אמך ומבטח אני כי תשכן גם בך׃ 55N 1 6 על כן אזכירך שתעורר את מתנת האלהים הנתונה לך בסמיכת ידי׃ 55N 1 7 כי האלהים לא נתן לנו רוח אימה כי אם רוח גבורה ואהבה ומוסר׃ 55N 1 8 לכן אל תבוש לא מעדות אדנינו ולא ממני אסירו כי אם תסבל הרעות גם אתה כמוני על הבשורה כפי כח האלהים׃ 55N 1 9 אשר הוא הושיענו וקראנו בקריאה קדושה לא לפי מעשינו כי אם לפי עצתו וחסדו הנתן לנו במשיח ישוע לפני ימות עולם׃ 55N 1 10 ועתה נגלה בהראות מושיענו ישוע המשיח אשר בטל את המות ויוצא לאור על ידי הבשורה את החיים ואת אשר איננו עובר׃ 55N 1 11 אשר הפקדתי להיות לה כרוז ושליח ומורה הגוים׃ 55N 1 12 ובעבור זאת אסבל כאלה ולא אבוש כי יודע אנכי במי האמנתי ומבטח אנכי כי היכלת לו לשמר את פקדוני עד היום ההוא׃ 55N 1 13 החזק בתכונת הדברים הבריאים אשר שמעת ממני באמונה ובאהבה אשר במשיח ישוע׃ 55N 1 14 שמר את הפקדון הטוב בעזרת רוח הקדש השכן בנו׃ 55N 1 15 זאת אתה יודע כי פנו ממני כל אשר באסיא ובתוכם פוגלוס והרמוגניס׃ 55N 1 16 יתן האדון רחמים לבית אניסיפורוס כי פעמים רבות השיב את נפשי ולא בוש ממוסרי׃ 55N 1 17 כי אם בהיותו ברומי יגע לבקשני עד כי מצאני׃ 55N 1 18 יתן לו האדון למצא רחמים מלפני יהוה ביום ההוא ורב שרותו אשר שרת באפסוס אתה ידעת היטב׃ 55N 2 1 לכן בני התחזק בחסד אשר במשיח ישוע׃ 55N 2 2 ואת אשר שמעת ממני בפני עדים רבים תפקידנו בידי אנשים נאמנים אשר הם כשרים ללמד גם את האחרים׃ 55N 2 3 וסבל הרעות כאיש חיל בצבא מלחמת ישוע המשיח׃ 55N 2 4 איש יצא לצבא לא יתערב בעשקי החיים למען יהיה רצוי לשר הצבא׃ 55N 2 5 וגם אם נאבק איש לא יכתר אם לא יאבק כמשפט׃ 55N 2 6 האכר העבד הוא יאכל ראשונה מפרי האדמה׃ 55N 2 7 בין באשר אני אמר כי האדון יתן לך חכמה בכל דבר׃ 55N 2 8 זכור תזכר את ישוע המשיח הנעור מן המתים אשר הוא מזרע דוד כפי בשורתי׃ 55N 2 9 אשר בעבורה אני נשא רעות עד למוסרות כעשה עול אבל דבר האלהים איננו נאסר׃ 55N 2 10 ועל כן אסבל את כל למען הבחירים למען ישיגו גם המה את התשועה במשיח ישוע עם כבוד עולמים׃ 55N 2 11 נאמן הדבר הזה כי אם מתנו אתו גם אתו נחיה׃ 55N 2 12 אם נסבל גם נמלך אתו ואם ננכר גם הוא ינכר אתנו׃ 55N 2 13 אם לא נאמין הנה הוא קים באמונתו כי לכחש בעצמו לא יוכל׃ 55N 2 14 זאת הזכר להם והעד לפני האדון שלא לעשק במחלקת מלים אשר לא להועיל רק לעות דעת השמעים׃ 55N 2 15 היה שקוד להתיצב נאמן לפני אלהים וכפעל אשר לא יבוש המחלק על נכון דבר האמת׃ 55N 2 16 אבל תרחק מדברי הבל הפסולים כי יוסיפו הרבות רשע׃ 55N 2 17 ושיחתם כרקב תאכל סביב אשר מהם הומניוס ופיליטוס׃ 55N 2 18 אשר תעו מן האמת באמרם כי תחית המתים כבר היתה ויבלבלו אמונת קצת אנשים׃ 55N 2 19 אך איתן הוא יסוד האלהים וזה חותמו ידע יהוה את אשר לו ועוד יסור מעול כל הקורא את שם המשיח׃ 55N 2 20 כי בבית גדול לא כלי זהב וכסף בלבד אלא גם של עץ ושל חרש ומהם לכבוד ומהם לבזיון׃ 55N 2 21 והנה אם טהר איש את נפשו מאלה יהיה כלי לכבוד מקדש ומועיל לבעל הבית מוכן לכל מעשה טוב׃ 55N 2 22 ברח לך מתאות הנעורים ורדף צדק ואמונה ואהבה ושלום עם כל הקראים אל יהוה בלב טהור׃ 55N 2 23 ותרחק מן השאלות התפלות באין מוסר באשר תדע כי אך קטטה מולידות הנה׃ 55N 2 24 ועבד האדון לא יתקוטט אלא יהי נוח לכל ומבין ללמד וסבלן׃ 55N 2 25 ומיסר בנמיכות רוח את המתנגדים אולי יתן האלהים בלבבם לשוב להכרת האמת׃ 55N 2 26 ויעירו ממוקשי השטן אשר צדם בהם לרצונו׃ 55N 3 1 וזאת תדע כי באחרית הימים יבאו עתים קשות׃ 55N 3 2 כי יהיו האנשים אהבי עצמם ואהבי בצע והוללים וגאים ומגדפים וממרים באבותם וכפויי טובה ולא חסידים׃ 55N 3 3 חסרי אהבה ובוגדים ומלשינים וזוללים ואכרזים ושנאי טוב׃ 55N 3 4 ומסרים ופחזים וגבהי רוח והלכים אחרי תענוגים יותר מאחרי האלהים׃ 55N 3 5 ואשר דמיון חסידות להם ומכחשים בכחה ואתה סור מאלה׃ 55N 3 6 כי יש בהם הבאים בלאט אל הבתים ושבים נשים טעונות חטאים ונתעות בתאות שנות׃ 55N 3 7 הלמדות תמיד ולעולם אינן יכלות לבוא לידיעת האמת׃ 55N 3 8 כי כמו יניס וימבריס אשר קמו על משה כן גם אלה מתקוממים אל האמת אנשים אשר נשחתה דעתם ונמאסים בדבר האמונה׃ 55N 3 9 אכן לא יוסיפו להצליח כי שגעונם יגלה לכל כאשר קרה גם את האנשים ההם׃ 55N 3 10 אבל אתה הלכת אחרי בהוראה ובהנהגה וברצון ובאמונה ובארך הרוח ובאהבה ובסבלנות׃ 55N 3 11 וברדיפות ובענוים אשר מצאוני באנטיוכיא ובאקוניא ובלוסטרא ואלה הרדיפות סבלתי ומכלן הצילני האדון׃ 55N 3 12 וגם כל החפצים לחיות חיי חסידות במשיח ישוע המה ירדפו׃ 55N 3 13 ואנשים רעים וקסמים יוסיפו סרה מתעים ונתעים׃ 55N 3 14 אבל אתה עמד במה שלמדת והבטחת כי יודע אתה מי הוא אשר למדת ממנו׃ 55N 3 15 ומנעוריך ידעת את כתבי הקדש היכלים להחכימך אל הישועה על ידי האמונה במשיח ישוע׃ 55N 3 16 כי כל הכתוב נכתב ברוח אלהים גם מועיל להורת ולהוכיח ולישר וליסר בצדק׃ 55N 3 17 למען אשר יהיה איש האלהים תמים ומהיר לכל מעשה טוב׃ 55N 4 1 לכן אני מעיד בך נגד האלהים ונגד אדנינו ישוע המשיח הבא לשפט את החיים ואת המתים בהופעתו ובמלכותו׃ 55N 4 2 הכרז את הדבר והתמד בין בעתו בין שלא בעתו הוכח וגער והזהר בכל ארך רוח והוראה׃ 55N 4 3 כי בוא תבא העת אשר לא יכילו את הלקח הבריא כי אם כאות נפשם יקבצו להם מורים לשעשעי אזנים׃ 55N 4 4 ויטו אזניהם מן האמת ויפנו אל ההגדות׃ 55N 4 5 אבל אתה היה ער בכל סבל הרעות ועשה מלאכת המבשר ומלא את שרותך׃ 55N 4 6 כי עתה זה אסך נסך ועת פטירתי הגיעה׃ 55N 4 7 המלחמה הטובה נלחמתי את המרוצה השלמתי את האמונה שמרתי׃ 55N 4 8 ומעתה שמור לי כתר הצדקה אשר ביום ההוא יתננו לי האדון השפט הצדיק ולא לי לבדי כי גם לכל אהבי הופעתו׃ 55N 4 9 חושה לבוא אלי במהרה׃ 55N 4 10 כי דימס עזבני באהבתו את העולם הזה וילך לו לתסלוניקי וקריסקיס הלך לגלטיא וטיטוס לדלמטיא׃ 55N 4 11 ולוקס הוא לבדו עמדי קח את מרקוס והביאהו אתך כי יועיל לי למאד לעבודה׃ 55N 4 12 את טוכיקוס שלחתי לאפסוס׃ 55N 4 13 את המטפחת שהנחתי בטרואס אצל קרפוס הביאהו אתך בבואך ואף את הספרים ובפרט את המגלות של קלף׃ 55N 4 14 אלכסנדר חרש הנחשת עשה לי רעות רבות ישלם לו יהוה כמעשיו׃ 55N 4 15 וגם אתה השמר לך ממנו כי מרו מרה את דברינו׃ 55N 4 16 בהתנצלותי הראשונה לא היה איש לעזרני כי כלם עזבוני אל יחשב להם עון׃ 55N 4 17 אבל האדון הוא עזרני וחזקני למען תשלם על ידי הבשורה וישמעוה כל הגוים ואנצל מפי אריה׃ 55N 4 18 ויצילני האדון מכל מעשה רע ויושיעני אל מלכותו שבשמים לו הכבוד לעולמי עולמים אמן׃ 55N 4 19 שאל לשלום פריסקה ועקילס ובית אניסיפורוס׃ 55N 4 20 ארסטוס נשאר בקורנתוס ואת טרופימוס הנחתי חולה במילטוס׃ 55N 4 21 חושה לבוא לפני הסתיו אובולוס ופודיס ולינוס וקלודיה והאחים כלם שאלים לשלומך׃ 55N 4 22 אדנינו ישוע המשיח יהי עם רוחך החסד עמכם אמן׃ 56N 1 1 פולוס עבד אלהים ושליח ישוע המשיח לפי אמונת בחירי אלהים ודעת האמת אשר לחסידות׃ 56N 1 2 עלי תקות חיי העולם אשר הבטיח לפני ימות עולם האל אשר לא ישקר׃ 56N 1 3 וגלה במועדו את דברו על ידי הקריאה המפקדה בידי על פי מצות האלהים מושיענו׃ 56N 1 4 אל טיטוס בנו האמתי לפי אמונה אחת חסד ורחמים ושלום מאת האלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח מושיענו׃ 56N 1 5 לזאת עזבתיך בקריטי למען תשלים את החסד ותשים זקנים בכל עיר ועיר כאשר צויתיך׃ 56N 1 6 אם ימצא איש תם ובעל אשה אחת ויש לו בנים מאמינים ואין עליהם טענת פריצות ואינם סוררים׃ 56N 1 7 כי פקיד העדה צריך להיות איש תם כסכן לאלהים לא עמד על דעתו ולא רגזן ולא אהב יין ולא בעל אגרף ולא נטה אחרי הבצע׃ 56N 1 8 כי אם יהי מכניס ארחים ואהב טוב וצנוע וצדיק וקדוש וכבש את יצרו׃ 56N 1 9 ומחזיק בדבר הנאמן כפי ההוראה למען יהיה בכחו להזהיר בלקח הבריא ולהוכיח את המריבים׃ 56N 1 10 כי יש הרבה מרדים מדברי הבל ומתעי נפש ובפרט מן המולים׃ 56N 1 11 אשר סכור יסכר פיהם ההפכים בתים כלם בהורותם דברים לא כנים עקב בצע׃ 56N 1 12 וכבר אמר אחד מהם נביאם אשר בתוכם בני קריטי כזבים הם מעולם וחיות רעות וכרשים עצלים׃ 56N 1 13 והעדות הזאת אמת היא ובעבור כן תוכיחם תוכחה קשה למען יהיו בריאים באמונה׃ 56N 1 14 ולא ישימו לב אל הגדות היהודים ואל מצות האנשים הסרים מן האמת׃ 56N 1 15 הן הכל טהור לטהורים אבל לנטמאים ולאינם מאמינים אין דבר טהור כי נטמאה גם דעתם גם רוחם׃ 56N 1 16 אמרים המה כי ידעו את האלהים ובמעשיהם כופרים בו כי מתעבים וממרים הם ולא יצלחו לכל מעשה טוב׃ 56N 2 1 ואתה דבר את הנאה ללקח הבריא׃ 56N 2 2 שיהיו הזקנים משלים ברוחם ומכבדים וצנועים ובריאים באמונה ובאהבה ובסבלנות׃ 56N 2 3 וכן הזקנות תהי הנהגתן כאשר נאוה לקדש לא תהיינה מלשינות ולא נכבשות לסבוא יין כי אם מלמדות טוב׃ 56N 2 4 ומישרות את הצעירות לאהב את בעליהן ולאהב את בניהן׃ 56N 2 5 ולהיות צנועות וטהרות צופיות הליכות ביתן וטבות ונכנעות לבעליהן למען לא יחלל דבר האלהים׃ 56N 2 6 ככה תזהיר גם את הבחורים שיהיו צנועים׃ 56N 2 7 ובכל דבר היה אתה למופת במעשים טובים בהוראה צרופה ונהדרה׃ 56N 2 8 ובדבר בריא ומום אין בו למען יבוש המתקומם ולא ימצא לדבר עליכם רע׃ 56N 2 9 העבדים יכנעו לאדניהם ויתרצו להם בכל דבר ולא ימרו את דבריהם׃ 56N 2 10 ולא ימעלו מעל כי אם יראו כל אמונה טובה למען יפארו בכל את לקח אלהינו מושיענו׃ 56N 2 11 כי הופיע חסד אלהים להושיע את כל בני האדם׃ 56N 2 12 וליסר אתנו אשר נתעב הרשע ותאות העולם ונחיה בעולם הזה בצניעות ובצדק ובחסידות׃ 56N 2 13 ונחכה לתקוה המאשרת ולהופעת כבוד אלהינו הגדול ומושיענו ישוע המשיח׃ 56N 2 14 אשר נתן את נפשו בעדנו לגאלנו מכל עול ולטהר לו עם סגלה הזריז במעשים טובים׃ 56N 2 15 את אלה תדבר ותזהיר ותוכיח בכל חזקה ואיש אל יבוז לך׃ 56N 3 1 הזכר אתם להכנע ולשמע לשרים ולשלטונים ולהיות נכונים לכל מעשה טוב׃ 56N 3 2 ולבלתי גדף אדם ולחדל מריב ולהכריע לכף זכות ולהתנהג בכל ענוה לפני כל אדם׃ 56N 3 3 כי גם אנחנו היינו מלפנים חסרי דעת וסוררים ותועים ועבדים לתאות ולתשוקות שנות ומתהלכים ברשעה וקנאה ושנואים ושנאים איש את אחיו׃ 56N 3 4 אמנם כאשר נגלה נעם אלהים מושיענו ורחמנותו אל האדם׃ 56N 3 5 אז לא בגלל מעשי הצדקה אשר עשינו הושיע אתנו כי אם מתוך חסדו על ידי טבילת התולדה השניה וחדוש רוח הקדש׃ 56N 3 6 אשר שפך עלינו למכביר על ידי ישוע המשיח מושיענו׃ 56N 3 7 למען נצדק בחסדו ונירש לפי התקוה את חיי העולמים׃ 56N 3 8 נאמן הוא הדבר ורצה אני כי תקים את אלה למען אשר ישתדלו המאמינים לאלהים לעשק במעשים טובים עשות כאלה טוב הוא ומועיל לאדם׃ 56N 3 9 אבל תרחק מן השאלות התפלות ומלמודי תולדות ומן הקטטות ומחלקות בעניני החקים כי אין בהן מועיל והבל הנה׃ 56N 3 10 ואיש החולק על האמונה אם הוכח פעם ושתים שטה מעליו׃ 56N 3 11 ודע כי איש כזה איש תהפכות הוא וחוטא בהרשיע את נפשו׃ 56N 3 12 כאשר אשלח אליך את ארטמס או את טוכיקוס תמהר לבוא אלי לניקפליס כי גמרתי בלבי לשבת שם בימי הסתיו׃ 56N 3 13 השתדל ללות על דרכם את זינס המלמד בתורה ואת אפולוס למען לא יחסרו דבר׃ 56N 3 14 וילמדו גם אנשי עדתנו לעשק במעשים טובים לעזר בכל מחסור פן יהיו בלי פרי׃ 56N 3 15 כל אשר עמדי שאלים לשלומך שאל לשלום האהבים אתנו באמונה החסד עם כלכם אמן׃ 57N 1 1 פולוס אסיר המשיח ישוע וטימותיוס האח אל פילימון החביב והעזר אתנו׃ 57N 1 2 ואל אפיה האהובה ואל ארכפוס חבר מלחמתינו ואל הקהלה אשר בביתך׃ 57N 1 3 חסד לכם ושלום מאת אלהים אבינו ואדנינו ישוע המשיח׃ 57N 1 4 מודה אני לאלהי בכל עת בהזכירי אתך בתפלותי׃ 57N 1 5 אחרי שמעי אהבתך ואמונתך אשר בך לאדנינו ישוע ולכל הקדושים׃ 57N 1 6 למען אשר תאמץ התחברות אמונתך בדעת כל טוב אשר בכם לשם המשיח׃ 57N 1 7 כי שמחה גדולה ונחמה יש לנו באהבתך באשר היתה רוחה למעי הקדושים אחי על ידיך׃ 57N 1 8 לכן אף כי יש לי בטחון רב במשיח לצותך את הראוי לך הנה בחרתי למען האהבה לחלות את פניך׃ 57N 1 9 כאשר הנה אנכי פולוס איש זקן ועתה גם אסיר ישוע המשיח׃ 57N 1 10 אבקשה ממך על בני אשר הוללתיו במוסרי על אניסימוס׃ 57N 1 11 אשר מלפנים לא הועיל לך ועתה הוא להועיל גם לך גם לי והשיבתיו אליך׃ 57N 1 12 ואתה קבל נא אתו שהוא מעי׃ 57N 1 13 חפצתי לעצר אתו אצלי שישרתני תחתיך במוסרות הבשורה׃ 57N 1 14 אבל בלי רצונך לא אביתי לעשות דבר למען לא תהיה טובתך באנס כי אם בנדבה׃ 57N 1 15 כי אולי נפרד ממך לשעה בעבור אשר יהיה לך לעולם׃ 57N 1 16 ומעתה לא כעבד כי אם למעלה מעבד כאח אהוב שכן הוא לי ביותר ואף כי לך הן בבשר הן באדון׃ 57N 1 17 והנה אם תחשבני לחבר לך תקבלנו כמוני׃ 57N 1 18 ואם הרע לך בדבר או חיב הוא לך דבר חשבהו לי׃ 57N 1 19 אני פולוס כתבתי בידי אני אשלם ולא אמר כי אתה חיב לי גם את נפשך׃ 57N 1 20 כן אחי אהנה נא ממך באדון נחם נא את מעי באדון׃ 57N 1 21 בבטחוני כי תשמע לי כתבתי אליך ויודע אני כי תעשה יותר ממה שאמרתי׃ 57N 1 22 ועם זה גם תכין לי בית מלון כי אקוה אשר אנתן לכם על ידי תפלותיכם׃ 57N 1 23 אפפרס האסור אתי במשיח ישוע׃ 57N 1 24 ומרקוס וארסטרכוס ודימס ולוקס עזרי שאלים לשלומך׃ 57N 1 25 חסד ישוע המשיח אדנינו עם רוחכם אמן׃ 58N 1 1 האלהים אשר דבר מקדם פעמים רבות ובפנים שנים אל אבתינו ביד הנביאים דבר אלינו באחרית הימים האלה ביד בנו׃ 58N 1 2 אשר נתנו ליורש כל וגם עשה בידו את העולמות׃ 58N 1 3 והוא זהר כבודו וצלם ישותו ונושא כל בדבר גבורתו ואחרי עשתו בנפשו טהרת חטאתינו ישב לימין הגדלה במרומים׃ 58N 1 4 ויגדל מאד מן המלאכים כאשר השם אשר נחלו יקר הוא משלהם׃ 58N 1 5 כי אל מי מן המלאכים אמר מעולם בני אתה אני היום ילדתיך ועוד אני אהיה לו לאב והוא יהיה לי לבן׃ 58N 1 6 ובהביאו את הבכור שנית לעולם אמר והשתחוו לו כל מלאכים אלהים׃ 58N 1 7 הן על המלאכים הוא אמר עשה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט׃ 58N 1 8 אך על הבן אמר כסאך אלהים עולם ועד שבט מישר שבט מלכותך׃ 58N 1 9 אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך׃ 58N 1 10 ועוד אתה אדני לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים׃ 58N 1 11 המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו׃ 58N 1 12 כלבוש תחליפם ויחלפו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו׃ 58N 1 13 ואל מי מן המלאכים אמר מעולם שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ 58N 1 14 הלא הם כלם רוחות השרת שלוחים לעזרה בעד העתידים לרשת את הישועה׃ 58N 2 1 לכן אנחנו חיבים ביותר להכין לבבנו אל אשר שמענו פן ילוז ויאבד ממנו׃ 58N 2 2 כי אם הדבר הנאמר על ידי המלאכים היה קים וכל פשע ומרי נשא את ענשו כמשפט׃ 58N 2 3 איך נמלט אנחנו אם לא נשים לב לתשועה גדולה אשר כזאת הנאמרה מתחלה בפי האדון ותקים לנו על ידי שמעיה׃ 58N 2 4 וגם אלהים העיד עליה באתות ובמופתים ובגבורות שנות ובהאציל מרוח קדשו כרצונו׃ 58N 2 5 כי לא תחת יד המלאכים שת את העולם הבא אשר אנחנו מדברים עליו׃ 58N 2 6 כי אם כאשר העיד האמר במקום אחד מה אנוש כי תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו׃ 58N 2 7 ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו ותמשילהו במעשי ידיך׃ 58N 2 8 כל שתה תחת רגליו הנה באשר שת כל תחתיו לא השאיר דבר שלא שת תחתיו ועתה זה לא ראינו עדין כי כל הושת תחתיו׃ 58N 2 9 אבל ישוע המחסר מעט ממלאכים אותו ראינו מעטר בכבוד והדר מפני ענותו עד מות למען אשר יטעם בחסד אלהים את המות בעד כלם׃ 58N 2 10 כי נאה היה לו אשר הכל למענו והכל על ידו בהנחתו בנים רבים לכבוד להשלים בענוים את שר ישועתם׃ 58N 2 11 כי גם המקדש גם המקדשים כלם מאחד המה ועל כן לא בוש מקרא להם אחים׃ 58N 2 12 באמרו אספרה שמך לאחי בתוך קהל אהללך׃ 58N 2 13 ועוד וקויתי לו ועוד הנה אנכי והילדים אשר נתן לי יהוה׃ 58N 2 14 ויען כי הילדים כלם יחדו בשר ודם אף הוא לבש בשר ודם כמוהם למען אשר יבטל על ידי המות את אשר לו ממשלת המות הוא השטן׃ 58N 2 15 ולהתיר את אלה אשר מאימת המות היו נתנים לעבדות כל ימי חייהם׃ 58N 2 16 כי אמנם לא במלאכים החזיק כי אם בזרע אברהם החזיק׃ 58N 2 17 על כן היה עליו להדמות לאחיו בכל דבר למען אשר יהיה כהן גדול רחמן ונאמן בעניני אלהים לכפר על חטאת העם׃ 58N 2 18 כי באשר הוא בעצמו ענה ונתנסה יכל לעזר את המנסים׃ 58N 3 1 לכן אחי הקדושים חברים לקריאה של מעלה הביטו אל השליח וכהן הודיתנו הגדול אל המשיח ישוע׃ 58N 3 2 אשר הוא נאמן לעשהו כמו גם משה בכל ביתו׃ 58N 3 3 כי כבוד גדול ממשה נחל זה כאשר בנה הבית חשוב יותר מן הבית׃ 58N 3 4 כי כל בית יש לו בנה אבל בונה כל הוא האלהים׃ 58N 3 5 והן משה נאמן בכל ביתו כעבד לעדות העמדות להאמר׃ 58N 3 6 אבל המשיח הוא הבן על ביתו ואנחנו ביתו אם נחזיק בבטחון ובתהלת התקוה ולא נרפנה עד הקץ׃ 58N 3 7 לכן כמאמר רוח הקדש היום אם בקלו תשמעו׃ 58N 3 8 אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר׃ 58N 3 9 אשר נסוני אבותיכם בחנוני גם ראו פעלי ארבעים שנה׃ 58N 3 10 לכן אקוט בדור ואמר עם תעי לבב הם והם לא ידעו דרכי׃ 58N 3 11 אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי׃ 58N 3 12 ראו עתה אחי פן יש באחד מכם לב רע וחסר אמונה לסור מאלהים חיים׃ 58N 3 13 אך הוכח תוכיחו איש את רעהו יום יום עד שיקרא היום למען אשר לא יקשה איש מכם את לבו במדוחי פשע׃ 58N 3 14 כי נתחברנו למשיח אם נחזיק בראשית הבטחה ולא נרפנה עד הקץ׃ 58N 3 15 כאשר נאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם כמריבה׃ 58N 3 16 מי אפוא אלה אשר שמעו ויריבו הלא כל יצאי מצרים ביד משה׃ 58N 3 17 ובמי התקוטט ארבעים שנה הלא בחטאים אשר נפלו פגריהם במדבר׃ 58N 3 18 ולמי נשבע לבלתי בא אל מנוחתו אם לא לסוררים׃ 58N 3 19 ואנחנו ראים כי לא יכלו לבוא על אשר לא האמינו׃ 58N 4 1 על כן נירא נא בהמצא עוד ההבטחה לבוא אל מנוחתו פן יראה איש מכם מאחר פעמיו׃ 58N 4 2 כי גם אלינו באה הבשורה כמו אליהם אך לא הועיל להם דבר השמועה מפני אשר לא התערב באמונה לשמעים׃ 58N 4 3 כי באי המונה אנחנו המאמינים כמו שאמר אשר נשבעתי באפי אם יבאון אל מנוחתי אף כי נגמרו מעשי יהוה מעת הוסד העולם׃ 58N 4 4 כי על היום השביעי אמר במקום אחד וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו׃ 58N 4 5 ובמקום הזה אמר עוד אם יבאון אל מנוחתי׃ 58N 4 6 ויען כי יש עוד מקום לבוא אליה ואשר התבשרו בראשונה המה לא באו שם בעבור המרי׃ 58N 4 7 לכן הוסיף לקבוע יום באמרו היום על ידי דוד מקץ ימים רבים כמו שנאמר היום אם בקלו תשמעו אל תקשו לבבכם׃ 58N 4 8 כי אלו יהושע הניח להם לא היה מדבר אחרי זאת על יום אחר׃ 58N 4 9 על כן נשארה עוד מנוחת שבת לעם אלהים׃ 58N 4 10 כי הבא אל מנוחתו גם הוא שבת ממלאכתו כמו האלהים משלו׃ 58N 4 11 לכן נשקדה נא לבוא אל המנוחה ההיא למען אשר לא יכשל איש והיה ממרה כמוהם׃ 58N 4 12 כי דבר האלהים חי הוא ופעל גבורות וחד מחרב פיפיות ונכנס עד להבדיל בין נפש לרוח ובין הדבקים למוח ובחן מחשבות לבב ומזמותיו׃ 58N 4 13 ואין כל נברא נסתר מנגדו כי הכל חשוף וגלוי לעיני בעל דברים שלנו׃ 58N 4 14 ועתה בהיות לנו כהן ראש גדול אשר עבר בשמים הוא ישוע בן האלהים נחזיקה בהודאתנו׃ 58N 4 15 כי אין לנו כהן גדול אשר לא יוכל להצטער על חליינו כי אם המנסה בכל כמונו אך בלי חטא׃ 58N 4 16 על כן נקרבה בבטחון אל כסא החסד לשאת רחמים ולמצא חסד לעזרה בעתה׃ 58N 5 1 כי כל כהן גדול הלקוח מתוך בני אדם מפקד הוא בעבור בני אדם בעניני אלהים להקריב מנחה וזבח על החטאים׃ 58N 5 2 והוא יכול לחמל על השגגים והתעים בהיותו גם הוא ידוע חלי׃ 58N 5 3 אשר על כן חיב להקריב על החטאים גם בעד העם גם בעד נפשו׃ 58N 5 4 ואת הגדלה הזאת לא יקח איש לעצמו רק הקרוא לה מאת האלהים כמו אהרן׃ 58N 5 5 כן גם המשיח לא כבד את עצמו להיות כהן גדול כי אם האמר אליו בני אתה אני היום ילדתיך׃ 58N 5 6 כמו שאמר גם במקום אחר אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃ 58N 5 7 אשר בימי היותו בבשר הקריב תפלות ותחנונים בצעקה גדולה ובדעות לפני מי שיכול להושיעו ממות ויעתר לו מפני יראתו׃ 58N 5 8 ואף כי היה הבן למד מענותו לשמוע׃ 58N 5 9 ואחרי אשר השלם היה ממציא תשועת עולמים לכל שמעיו׃ 58N 5 10 והאלהים קרא לו כהן גדול על דברתי מלכי צדק׃ 58N 5 11 על זאת יש לנו לדבר הרבה וקשות לבאר לכם במלין יען כי כבדו אזניכם׃ 58N 5 12 כי תחת אשר היה ראוי לכם לפי ארך הזמן להיות מלמדים עתה מן הצרך לשוב וללמד אתכם עקרי ראשית דברי אלהים ונצרכתם לחלב ולא למאכל בריא׃ 58N 5 13 כי כל אשר מאכלו חלב איננו מבין בדבר צדק כי עודנו עולל׃ 58N 5 14 אך לשלמים המאכל הבריא אשר על פי ההרגל יש להם חושים מנסים להבדיל בין טוב לרע׃ 58N 6 1 על כן בעזב כעת ראשית דבר המשיח נעבר אל השלמות ולא נשוב לשית יסודי התשובה ממעשי מות והאמונה באלהים׃ 58N 6 2 ותורת הטבילות וסמיכת ידים ותחית המתים והדין הנצחי׃ 58N 6 3 ואת זאת נעשה אם יתן האל׃ 58N 6 4 כי אלה אשר נגה עליהם האור וטעמו ממתנת השמים ונתן להם חלקם ברוח הקדש׃ 58N 6 5 וטעמו את דבר אלהים הטוב וכחות העולם הבא וימעלו מעל׃ 58N 6 6 נמנעו מהתחדש עוד לתשובה כי צלבו להם מחדש את בן האלהים ויתנוהו למשל׃ 58N 6 7 כי האדמה השותה את הגשם הירד עליה למכביר ומוציאה עשב טוב לעבדיה תשא ברכה מאת האלהים׃ 58N 6 8 ואשר תוציא קוץ ודרדר נמאסה היא וקרובה למארה וסופה להשרף׃ 58N 6 9 אמנם ידידי מבטחים אנחנו בכם טבות מאלה וקרבות לישועה אף כי דברנו כזאת׃ 58N 6 10 כי האלהים לא יעות צדק לשכח את מעשיכם ואת עמל אהבתכם אשר הראיתם לשמו ששרתם ועודכם משרתים את הקדשים׃ 58N 6 11 אבל חפצנו שכל אחד מכם גם ישקד שקוד להחזיק בשלמות התקוה עד הקץ׃ 58N 6 12 שלא תעצלו כי אם תלכו בעקבות היורשים באמונה וארך רוח את ההבטחות׃ 58N 6 13 כי בהבטיח אלהים את אברהם נשבע בנפשו יען אשר אין גדול ממנו להשבע בו׃ 58N 6 14 ויאמר כי ברך אברכך והרבה ארבה אותך׃ 58N 6 15 ויהי בהאריך נפשו השיג את ההבטחה׃ 58N 6 16 בני האדם ישבעו בגדול מהם והשבועה להם קץ כל ערעור לקיום הדבר׃ 58N 6 17 על כן כאשר רצה האלהים להראות ביותר את ירשי ההבטחה כי לא תשתנה עצתו ערב אתה בשבועה׃ 58N 6 18 למען על פי שני דברים בלתי משתנים אשר חלילה לאלהים לשקר בם יהיה לנו אשר נסנו עליו זרוז גדול לאחז בתקוה הנתונה לפנינו׃ 58N 6 19 אשר היא לנפשנו לעוגין נכון וחזק ומגיע אל מבית לפרכת׃ 58N 6 20 אשר בא שמה ישוע העבר לפנינו ויהי כהן גדול לעולם על דברתי מלכי צדק׃ 58N 7 1 כי זה מלכי צדק מלך שלם כהן לאל עליון אשר יצא לקראת אברהם בשובו מהכות את המלכים ויברכהו׃ 58N 7 2 ואשר חלק לו אברהם מעשר מכל שמו יפרש מלך הצדק ועוד מלך שלם הוא מלך השלום׃ 58N 7 3 באין אב באין אם באין יחש ולימיו אין תחלה ולחייו אין סוף כי אם נדמה לבן האלהים הוא עומד בכהנתו לנצח׃ 58N 7 4 ראו עתה מה גדול הוא אשר גם אברהם אבינו נתן לו מעשר מראשית השלל׃ 58N 7 5 הן אלה מבני לוי אשר נחלי את הכהנה יש להם חק על פי התורה לקחת את המעשרות מן העם מן אחיהם אשר אף הם יצאי ירך אברהם׃ 58N 7 6 ואשר איננו מתיחש למשפחתם הוא לקח את המעשר מן אברהם ויברך את אשר היתה לו ההבטחה׃ 58N 7 7 והנה נכון הדבר כי הקטן יברך על ידי הגדול ממנו׃ 58N 7 8 ופה בני אדם שימותו לקחים את המעשר אבל שם לקחו מי שהועד עליו כי הוא חי׃ 58N 7 9 ויתכן לומר כי גם לוי הלקח את המעשרות היה מעשר בעשר אברהם׃ 58N 7 10 כי עוד בירך האב היה בצאת מלכי צדק לקראתו׃ 58N 7 11 על כן אלו היתה שלמות על ידי כהנת בני לוי אשר בה נתנה התורה לעם למה זה צריך לקום עוד כהן אחר על דברתי מלכי צדק ולא יאמר על דברתי אהרן׃ 58N 7 12 כי בהשתנות הכהנה מן הצרך שתשתנה גם התורה׃ 58N 7 13 כי אשר מדבר בו כזאת הוא משבט אחר אשר מעולם לא שרת איש ממנו את המזבח׃ 58N 7 14 כי גלוי לכל אשר אדנינו זרח מיהודה מן השבט אשר משה לא דבר אליו דבר על הכהנה׃ 58N 7 15 ועוד יותר ברור הוא אם יוקם על דמיון מלכי צדק כהן אחר׃ 58N 7 16 אשר איננו על פי חקת בשר ודם אלא על פי כח חיים בלתי נפסקים׃ 58N 7 17 כי העיד עליו אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃ 58N 7 18 בעבור כי המצוה הקדמת הוסרה בהיותה חלושה וקצרת יד מהועיל׃ 58N 7 19 כי התורה לא השלימה דבר והנה נכנסה במקומה תקוה טובה ממנה אשר נקרב על ידה לאלהים׃ 58N 7 20 וכפי אשר לא היתה זאת בלי שבועה׃ 58N 7 21 כי המה נתכהנו בלי שבועה וזה בשבועה על ידי האמר לו נשבע יהוה ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק׃ 58N 7 22 גם הברית טובה ויתרה היא אשר ישוע ערב אותה׃ 58N 7 23 ושם נתכהנו רבים מפני אשר המות לא הניחם להותר בארץ׃ 58N 7 24 אבל זה בעמדו לעולם יש לו כהנה אשר לא תעבר ממנו׃ 58N 7 25 אשר על כן יוכל גם להושיע בכל וכל את הנגשים על ידו לאלהים כי חי הוא תמיד להפגיע בעדם׃ 58N 7 26 כי נאוה לנו כהן כזה שהוא חסיד ותמים וטהור ונבדל מן החטאים ונשא מהשמים׃ 58N 7 27 אשר איננו צריך יום יום ככהנים הגדולים ההם להקריב בראשונה על חטאתיו ואחרי כן על חטאת העם כי זאת עשה בפעם אחת בהקריבו את נפשו׃ 58N 7 28 כי התורה העמידה לכהנים גדולים בני אדם חלשים אבל דבר השבועה הבאה אחרי התורה העמיד את הבן המשלם לעולם׃ 58N 8 1 וזה ראש הנאמרים כי יש לנו כהן גדול היושב לימין כסא הגבורה בשמים׃ 58N 8 2 והוא משרת הקדש והמשכן האמתי אשר כוננו אדני ולא אדם׃ 58N 8 3 כי כל כהן גדול הוא מפקד להקריב מנחות וזבחים ועל כן צריך שיהיה גם לזה דבר להקריב׃ 58N 8 4 והנה אלו היה בארץ לא היה כהן כי יש פה הכהנים המקריבים הקרבנות לפי התורה׃ 58N 8 5 ומכהנים לדמות וצל הדברים שבשמים כדבר יהוה אל משה בבאו לכלות את המשכן כי אמר אליו ראה ועשה הכל בתבניתו אשר אתה מראה בהר׃ 58N 8 6 ועתה הוא קבל שרות מעלה כפי מעלת הברית הנעשה על ידו אשר הוקמה על הבטחות טבות ויתרות׃ 58N 8 7 כי אלו היתה הראשונה ההיא תמימה לא יבקש מקום לשניה׃ 58N 8 8 כי כה אמר בהוכיח אתם הנה ימים באים נאם יהוה וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה׃ 58N 8 9 לא כברית אשר כרתי את אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר המה הפרו את בריתי ואנכי בחלתי בם נאם יהוה׃ 58N 8 10 כי זאת הברית אשר אכרת את בית ישראל אחרי הימים ההם נאם יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם׃ 58N 8 11 ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את יהוה כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם׃ 58N 8 12 כי אסלח לעונם ולחטאתם ולפשעיהם לא אזכר עוד׃ 58N 8 13 הנה באמרו ברית חדשה ישן את הראשונה ומה שהוא נושן ומזקין קרוב הוא אל קצו׃ 58N 9 1 הן היה גם לברית הראשונה משפטי העבודה ומקדש ארצי׃ 58N 9 2 כי הוקם המשכן החיצון אשר בו המנורה והשלחן ומערכת הלחם והוא נקרא קדש׃ 58N 9 3 ומבית לפרכת השנית משכן הנקרא קדש הקדשים׃ 58N 9 4 אשר לו מזבח הזהב לקטרת וארון הברית מצפה זהב כלו ובו צנצנת זהב אשר המן בתוכו ומטה אהרן אשר פרח ולוחות הברית׃ 58N 9 5 וממעל לו כרובי הכבוד הסככים על הכפרת לא נדבר כעת על כל אחד מהם בפרט׃ 58N 9 6 ואחרי שהוכנו אלה ככה באו הכהנים תמיד אל המשכן החיצון לעבד שם את עבודתם׃ 58N 9 7 ואל המשכן אשר לפנים ממנו בא שמה הכהן הגדול לבדו פעם אחת בשנה לא בבלי דם אשר יקריב בעד נפשו ובעד שגגות העם׃ 58N 9 8 ורוח הקדש מודיע בזאת כי לא נגלה הדרך אל הקדש כל הימים אשר המשכן החיצון יש לו לעמד׃ 58N 9 9 והוא משל על העת ההוה אשר בה מקריבים מנחות וזבחים אשר לא יוכלו להשלים את לבב העבד׃ 58N 9 10 אך משפטי הגוף המה עם המאכלות והמשקים והטבילות השנות אשר הושמו עד עת התקון׃ 58N 9 11 אבל המשיח בבאו להיות כהן גדול לטבות העתידות עבר בתוך המשכן המעלה בגדלה ושלמות אשר לא נעשה בידים כלומר אשר איננו בכלל הבריאה הזאת׃ 58N 9 12 גם לא בא בדם שעירים ועגלים אלא בדם נפשו בא בפעם אחת אל הקדש פנימה וימצא גאלת עולם׃ 58N 9 13 כי אם דם הפרים והשעירים ואפר הפרה אשר יזה על הטמאים יקדשם לטהרת גופם׃ 58N 9 14 אף כי דם המשיח אשר הקריב את עצמו לאלהים ברוח נצחי ובלי מום יטהר לבבכם ממעשי מות לעבד את אלהים חיים׃ 58N 9 15 ובעבור זאת הוא גם סרסר לברית חדשה למען אשר יירשו המקראים את הבטחת נחלת עולם אחרי אשר מת לפדות מן הפשעים אשר נעשו תחת הברית הראשונה׃ 58N 9 16 כי במקום שיש דיתיקי צריך לדעת מות מקימה׃ 58N 9 17 כי רק במות המת תכון דיתיקי ואיננה בתקפה בעוד מקימה בחיים׃ 58N 9 18 לכן גם הראשונה לא חנכה בלא דם׃ 58N 9 19 כי ככלות משה להגיד לכל העם את כל המצות כתורה לקח דם העגלים והשעירים עם מים ותולעת שני ואזוב ויזרק על הספר ועל כל העם׃ 58N 9 20 ויאמר הנה דם הברית אשר צוה אלהים אליכם׃ 58N 9 21 וכן הזה מן הדם על המשכן ועל כל כלי השרת׃ 58N 9 22 וכמעט הכל יטהר בדם על פי התורה ואין כפרה בלי שפיכת דם׃ 58N 9 23 לכן דמיוני הדברים שבשמים צריכים להטהר באלה והדברים שבשמים בעצמם צריכים להטהר בזבחים טובים מאלה׃ 58N 9 24 כי המשיח לא בא אל הקדש הנעשה בידים שהוא רק דמות האמתי כי אם בא אל עצם השמים לראות עתה בעדנו את פני האלהים׃ 58N 9 25 אף לא להקריב את נפשו פעמים רבות ככהן הגדול אשר בא שנה בשנה אל הקדש בדם אחרים׃ 58N 9 26 כי אם כן הוא הלא היה לו לענות פעמים רבות מראשית העולם ועתה בקץ העתים נגלה בפעם אחת כדי לבטל את החטא בזבח נפשו׃ 58N 9 27 וכאשר נגזר על בני אדם פעם אחת המות ואחריו הדין׃ 58N 9 28 כן הקרב המשיח פעם אחת למען שאת חטאי רבים ופעם שנית יראה בלי חטא לישועה למחכים לו׃ 58N 10 1 כי התורה בהיות בה צל הטבות העתידות ולא מראה עצם הדברים אין ביכלתה להשלים את הקרבים בקרבנות ההם אשר יקריבו תמיד מדי שנה בשנה׃ 58N 10 2 כי לולא זאת חדלו מהביאם באשר המקריבים בהטהרם פעם אחת לא היתה בהם עוד רגשת חטאים׃ 58N 10 3 אבל יש שם הזכרת החטאים שנה בשנה׃ 58N 10 4 כי דם הפרים והשעירים לא יוכל להסיר חטאים׃ 58N 10 5 ובעבור זאת אמר בבואו לעולם זבח ומנחה לא חפצת גוף כוננת לי׃ 58N 10 6 עולה וחטאה לא שאלת׃ 58N 10 7 אז אמרתי הנה באתי במגלת ספר כתוב עלי לעשות רצונך אלהי׃ 58N 10 8 אחרי אמרו למעלה זבח ומנחה עולה וחטאה לא חפצת ולא שאלת אשר יקריבו אתם על פי התורה׃ 58N 10 9 אז אמר הנה באתי לעשות רצונך אלהי מעביר בזה את הראשונה למען הקים את השניה׃ 58N 10 10 וברצון הזה מקדשים אנחנו על ידי הקרבת קרבן גוף ישוע המשיח בפעם אחת׃ 58N 10 11 וכל כהן עמד יום יום לשרת ומוסיף פעמים רבות להקריב אתן הקרבנות אשר לא יוכלו לעולם להעביר חטאים׃ 58N 10 12 אולם זה אחרי הקריבו זבח אחד על החטאים ישב עד עולם לימין האלהים׃ 58N 10 13 וחכה יחכה עד כי יושתו איביו הדם לרגליו׃ 58N 10 14 כי הוא בקרבן אחת השלים לנצח את המקדשים׃ 58N 10 15 ואף רוח הקדש מעיד לנו על זאת כי אחרי אמרו׃ 58N 10 16 זאת הברית אשר אכרת אתם אחרי הימים ההם אמר יהוה נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה׃ 58N 10 17 ולעונם ולחטאתם לא אזכר עוד׃ 58N 10 18 והנה באשר נסלחו החטאים אין עוד קרבן עליהם׃ 58N 10 19 ועתה אחי בהיות לנו בטחון דרך הקדש בדם ישוע׃ 58N 10 20 דרך חדש וחי אשר חדש לנו בפרכת היא בשרו׃ 58N 10 21 ובהיות לנו כהן גדול על בית אלהים׃ 58N 10 22 נקרבה נא בלבב שלם ובאמונה תמימה מטהרים בהזית לבבנו מרוח רעה ורחוצי בשר במים טהורים׃ 58N 10 23 נחזיקה בהודית התקוה בל נמוט כי נאמן המבטיח׃ 58N 10 24 ונתבוננה זה על זה לעורר אתנו לאהבה ולמעשים טובים׃ 58N 10 25 ואל נעזב את כנאיתנו כמנהג קצת אנשים כי אם נוכיח איש את אחיו וביותר בראתכם כי קרוב היום׃ 58N 10 26 כי אם נחטא בזדון אחרי אשר קבלנו דעת האמת לא ישאר עוד זבח קרבן לכפר על החטא׃ 58N 10 27 כי אם בעותי הדין העתיד ואש קנאה אשר תאכל את הצררים׃ 58N 10 28 הן איש כי יפר תורת משה מות ימות בלי חמלה על פי שנים עדים או שלשה׃ 58N 10 29 מה תחשבו כמה יגדל הענש הראוי לרמס ברגלו את בן האלהים וחשב לחל את דם הברית אשר הוא מקדש בו ומחרף את רוח החסד׃ 58N 10 30 כי ידענו את האמר לי נקם ושלם ועוד כי ידין יהוה עמו׃ 58N 10 31 מה נורא לנפל ביד אלהים חיים׃ 58N 10 32 אבל זכרו נא את הימים הראשונים כי אז אחרי ארו עיניכם נשאתם כבד ענוים רבים׃ 58N 10 33 פעם בהיותכם לראי בחרפה ותוגה פעם בהשתתף לאשר הגיע אליהם כזאת׃ 58N 10 34 כי הצטערתם על מוסרי וגזלת רכושכם סבלתם בשמחה מדעתכם בנפשכם שיש לכם בשמים קנין טוב ממנו וקים לעד׃ 58N 10 35 לכן אל תשליכו את בטחונכם כי יש לו שכר רב׃ 58N 10 36 כי צריכים אתם לסבלנות למען תעשו רצון אלהים ונשאתם את ההבטחה׃ 58N 10 37 כי עוד מעט רגע והבא יבא לא יאחר׃ 58N 10 38 הצדיק באמונתו יחיה ואם יסג אחור לא רצתה נפשי בו׃ 58N 10 39 אמנם אנחנו איננו מן הנסוגים אחור לאבדם כי אם מן המאמינים להצלת הנפש׃ 58N 11 1 כי האמונה היא חסן הבטחון במקוה והוכחת דברים לא נראים׃ 58N 11 2 ובה נחלו האבות עדות׃ 58N 11 3 באמונה נבין כי העולמות נעשו בדבר האלהים למען אשר יצא הנראה מן הנעלם׃ 58N 11 4 באמונה הקריב הבל לאלהים זבח טוב מקין אשר היה לו לעדות כי צדיק הוא בהעיד אלהים על מנחתיו ובה עודנו מדבר אחרי מותו׃ 58N 11 5 באמונה לקח חנוך לבלתי ראותו המות ואיננו כי לקח אתו אלהים והועד עליו לפני הלקחו כי את האלהים התהלך׃ 58N 11 6 ובלי אמונה לא יוכל איש להיות רצוי אל האלהים כי כל הקרב אליו צריך להאמין כי יש אלהים וגמול הוא משיב לדרשיו׃ 58N 11 7 באמונה בנה נח ביראת יהוה את התבה להצלת ביתו אתרי אשר צוה על דברים לא נראים עדין וירשע בה את העולם ויהי לירש הצדקה עקב האמונה׃ 58N 11 8 באמונה שמע אברהם כאשר נקרא ללכת אל הארץ אשר יירשנה ויצא ולא ידע אנה יבוא׃ 58N 11 9 באמונה היה גר בארץ ההבטחה כמו בנכריה וישב באהלים הוא ויצחק ויעקב אשר ירשו עמו ההבטחה ההיא׃ 58N 11 10 כי חכה לעיר אשר יסודתה נאמנה ובונה ומכוננה האלהים׃ 58N 11 11 באמונה שרה גם היא קבלה הכח להזריע ותלד אחרי בלתה כי חשבה לנאמן את המבטיח׃ 58N 11 12 על כן מאחד אשר כמעט מת גופו יצאו ככוכבי השמים לרב וכחול על שפת הים אשר לא יספר׃ 58N 11 13 כפי אמונה מתו כל אלה ולא השיגו את ההבטחות רק מרחוק ראו אותן ויבטחו וישמחו לקראתן ויודו כי גרים הם ותושבים בארץ׃ 58N 11 14 הלא המדברים כזאת יודיעו כי הם מבקשי ארץ מושב׃ 58N 11 15 ואם היתה דעתם על הארץ ההיא אשר יצאו ממנה הלא היה בידם לשוב אליה׃ 58N 11 16 אכן נכספו למושב טוב ממנו והוא בשמים ועל כן לא בוש האלהים להקרא אלהיהם כי הכין להם עיר׃ 58N 11 17 באמונה העלה אברהם את יצחק כאשר נסה ואת יחידו הקריב המקבל את ההבטחות׃ 58N 11 18 אשר נאמר לו כי ביצחק יקרא לך זרע׃ 58N 11 19 ויחשב בלבו כי יכול יוכל אלהים להחיות גם את המתים על כן גם הושב אליו להיות למשל׃ 58N 11 20 באמונה ברך יצחק את יעקב ואת עשו וידבר על העתידות׃ 58N 11 21 באמונה ברך יעקב את שני בני יוסף לפני מותו וישתחו על ראש המטה׃ 58N 11 22 באמונה הזכיר יוסף בקרב קצו את יציאת בני ישראל ויצו על אדות עצמותיו׃ 58N 11 23 באמונה הצפינו את משה אבותיו שלשה ירחים אהרי הולדו כראתם את הילד כי טוב הוא ולא יראו את מצות המלך׃ 58N 11 24 באמונה מאן משה כאשר גדל להקרא בן לבת פרעה׃ 58N 11 25 ויבחר לסבל את עני עם אלהים מלהתענג לשעה בתענוגי החטא׃ 58N 11 26 בחשבו את חרפת המשיח לעשר גדול מאצרות מצרים כי הביט אל הגמול׃ 58N 11 27 באמונה עזב את ארץ מצרים ולא ירא מחמת המלך כי היה כראה אשר איננו נראה ויתחזק׃ 58N 11 28 באמונה עשה את הפסח ונתינת הדם למען אשר לא יגע המשחית בבכוריהם׃ 58N 11 29 באמונה עברו את ים סוף ביבשה אשר נסו מצרים גם המה לעבר בו ויטבעו׃ 58N 11 30 באמונה נפלו חומות יריחו אחרי הקיפו אותן שבעת ימים׃ 58N 11 31 באמונה לא אבדה רחב הזונה עם הסוררים כי אספה את המרגלים אל ביתה בשלום׃ 58N 11 32 ומה אמר עוד הן תקצר לי העת אם אספר מעשי גדעון וברק ושמשון ויפתח ודוד ושמואל והנביאים׃ 58N 11 33 אשר באמונה כבשו ממלכות ופעלו צדק והשגו הבטחות וסכרו פי אריות׃ 58N 11 34 וכבו גבורת האש ונמלטו מפי החרב והתחזקו מחלים ועשו חיל במלחמה והפילו מחנות זרים׃ 58N 11 35 נשים לקחו מתחיה את מתיהן ואחרים רטשו בענוים ולא אבו להנצל למען יזכו לתחיה טובה ממנה׃ 58N 11 36 מהם נסו בתעלולים ובמכות וגם נמסרו לכבל ומסגר׃ 58N 11 37 נסקלו באבנים נסרו במגרה נבחנו ביסורים מתו לפי חרב וינעו עטופי עורת כבשים ועזים בחסר ובעצר רעה ויגון׃ 58N 11 38 אשר העולם לא היה כדי להם הם תעו במדבר ובהרים ובמערות ובנקיקי הארץ׃ 58N 11 39 וכל אלה אף היתה להם העדות בגלל אמונתם לא קבלו את ההבטחה׃ 58N 11 40 למען אשר לא ישלמו בלעדינו כי צפה לנו אלהים מקדם טובה יתרה׃ 58N 12 1 לכן גם אנחנו אשר ענן עדים רב כזה סבב אתנו נשליכה ממנו כל טרח והחטא המקיף עלינו ונרוצה בתוחלת את המרוצה הערוכה לפנינו׃ 58N 12 2 ונביטה אל ישוע ראש האמונה ומשלימה אשר בעד השמחה השמורה לו סבל את הצלב ויבז החרפה וישב לימין כסא האלהים׃ 58N 12 3 התבוננו אליו אשר נשא כלמת חטאים גדולה כזאת למען לא תיעפו ולא תיגעו בנפשותיכם׃ 58N 12 4 עדין לא עמדתם עד לדם במלחמתכם עם החטא׃ 58N 12 5 ותשכחו דבר הנחומים המדבר אליכם כמו אל בנים לאמר מוסר יהוה בני אל תמאס ואל תקץ בתוכחתו׃ 58N 12 6 כי את אשר יאהב יהוה יוכיח יכאב את בן ירצה׃ 58N 12 7 אם סבלים אתם מוסר דעו כי כאב עם בניו כן מתנהג אלהים עמכם כי איה הבן אשר אביו לא ייסרנו׃ 58N 12 8 אך אם תהיו באין מוסר אשר היה מנת כלם אז ממזרים אתם ולא בנים׃ 58N 12 9 ועוד אם אבות בשרנו היו מיסרים אתנו ונירא מהם אף כי נכנע לפני אבי הרוחות ונחיה׃ 58N 12 10 כי המה יסרונו כטוב בעיניהם לימים מעטים אבל זה להועיל למען יהיה לנו חלק בקדשתו׃ 58N 12 11 וכל מוסר בעת עברו עלינו איננו שמחה בעינינו כי אם יגון אולם באחריתו יתן פרי שלום לצדקה למלמדים בו׃ 58N 12 12 על כן חזקו ידים רפות וברכים כשלות׃ 58N 12 13 ומעגל רגליכם פלסו למען לא תטה הצלעה מן הדרך כי אם תרפא׃ 58N 12 14 רדפו את השלום עם כל אדם ואת הקדשה אשר בלעדיה לא יראה איש את האדון׃ 58N 12 15 והזהרו פן יש בכם איש מתאחר מחסד אלהים פן יוגיעכם שרש פרה לענה ויטמאו בו רבים׃ 58N 12 16 פן ימצא בכם זנה או חלל כעשו אשר בנזיד אחד מכר את בכורתו׃ 58N 12 17 הלא ידעתם כי גם נמאס אחרי כן כאשר רצה לרשת את הברכה כי לא מצא מקום לתשובה אף בקש אותה בדמעות׃ 58N 12 18 כי לא באתם אל הר נמשש ובער באש ולא אל ענן וערפל וסערה׃ 58N 12 19 ולא לקול שופר ולקול הדברים אשר שמעיו בקשו שלא יוסיף לדבר עמהם עוד׃ 58N 12 20 כי לא יכלו לשאת את אשר צוו ואם בהמה תגע בהר סקל תקסל או ירה תירה בחצים׃ 58N 12 21 והמראה היה נורא עד מאד ויאמר משה יגרתי וחרדתי׃ 58N 12 22 כי אם באתם אל הר ציון ואל עיר אלהים חיים אל ירושלים שבשמים׃ 58N 12 23 ואל עצרת רבבות המלאכים ועדת הבכורים הכתובים בשמים ואל אלהים שפט הכל ואל רוחות הצדיקים הנשלמים׃ 58N 12 24 ואל ישוע סרסר הברית החדשה ואל דם ההזאה המיטיב דבר מדם הבל׃ 58N 12 25 לכן ראו פן תמאנו לשמע אל המדבר כי הן לא נמלטו המאנים לשמע אל המדבר עמהם בארץ אף אנחנו אם נמאן לשמע בקול המדבר מן השמים׃ 58N 12 26 אשר קולו הרעיש אז את הארץ ועתה זה הבטיח לאמר עוד אחת ואני מרעיש לא לבד את הארץ כי גם את השמים׃ 58N 12 27 וזו עוד אחת שאמר משמיע חליפת הנרעשים אשר הם עשוים למען יעמד אשר איננו נרעש׃ 58N 12 28 לכן אנחנו המקבלים מלכות אשר לא תמוט נבאה נא בתודה ונעבד בה את האלהים לרצון לו בצניעות וביראה׃ 58N 12 29 כי אלהינו אש אכלה הוא׃ 58N 13 1 אהבת האחים תעמד׃ 58N 13 2 הכנסת ארחים אל תשכחו כי יש אשר הכניסו בה מלאכים ולא ידעו׃ 58N 13 3 זכרו את האסורים כאלו אתם אסורים עמהם ואת הנלחצים באשר גם אתם בבשר׃ 58N 13 4 האישות תיקר בכל וערש יצועכם אל יחלל את הזנים ואת המנאפים ידין אלהים׃ 58N 13 5 רחקו מאהבת כסף ושמחו בחלקכם כי הוא אמר לא ארפך ולא אעזבך׃ 58N 13 6 על כן נבטח ונאמר יהוה לי בעזרי לא אירא מה יעשה לי אדם׃ 58N 13 7 זכרו את מנהיגיכם אשר הגידו לכם את דבר האלהים בינו לאחרית דרכם ולכו באמונתם׃ 58N 13 8 ישוע המשיח גם תמול גם היום הוא הוא וגם לעולמים׃ 58N 13 9 אל תנועו בתורות שנות וזרות כי טוב לכונן לבנו בחסד ולא בעניני מאכל אשר לא הועילו למתהלכים בהם׃ 58N 13 10 יש לנו מזבח אשר אינם רשאים לאכל מעליו משרתי המשכן׃ 58N 13 11 כי הבהמות אשר הובא דמן בקדש לכפרת החטא על ידי הכהן הגדול גויתיהן נשרפו מחוץ למחנה׃ 58N 13 12 בעבור זאת גם ישוע למען קדש בדמו את העם ענה מחוץ לשער׃ 58N 13 13 לכן נצאה נא אליו אל מחוץ למחנה ונשא את חרפתו׃ 58N 13 14 כי פה אין לנו עיר עמדת כי את העתידה אנחנו מבקשים׃ 58N 13 15 לכן נקריב על ידו בכל עת זבח תודה לאלהים היא פרי שפתים המודות לשמו׃ 58N 13 16 ואל תשכחו לגמל חסד ולתת לאביונים כי זבחים כאלה יערבו לאלהים׃ 58N 13 17 שמעו אל מנהיגיכם והכנעו מפניהם כי שקדים הם על נפשתיכם כעתידים לתת חשבון למען יעשו זאת בשמחה ולא באנחה כי זאת לא להועיל לכם׃ 58N 13 18 התפללו בעדנו כי ידענו אשר שלמה מחשבתנו ונחפץ ללכת דרך ישרה בכל׃ 58N 13 19 ובחזקה אבקש מכם לעשות זאת למען אושב אליכם במהרה׃ 58N 13 20 ואלהי השלום אשר בדם ברית עולם העלה מן המתים את רעה הצאן הגדול את ישוע אדנינו׃ 58N 13 21 הוא ישלימכם בכל מעשה טוב לעשות רצונו בפעלו בכם את הרצוי לפניו ביד ישוע המשיח אשר לו הכבוד לעולמי עולמים אמן׃ 58N 13 22 ואבקש מכם אחי שאו נא דבר התוכחה כי כתבתי אליכם בקצרה׃ 58N 13 23 ודעו כי טימותיוס אחינו יצא מבית האסורים והיה אם יבא במהרה אראה אתו את פניכם׃ 58N 13 24 שאלו לשלום כל מנהיגיכם ולשלום כל הקדשים בני ארץ איטליא שאלים לשלומכם׃ 58N 13 25 החסד עם כלכם אמן׃ 59N 1 1 יעקב עבד אלהים ואדנינו ישוע המשיח שאל לשלום שנים עשר השבטים הנפוצים׃ 59N 1 2 אך לשמחה חשבו לכם אחי כאשר תבאו בנסינות שונים׃ 59N 1 3 בדעתכם כי בחן אמונתכם מביא לידי סבלנות׃ 59N 1 4 והסבלנות שלמה תהיה בפעלה להיותכם שלמים ותמימים ולא תחסרו כל דבר׃ 59N 1 5 ואיש מכם כי יחסר חכמה יבקשנה מאלהים הנותן לכל בנדיבה ובאין גערה ותנתן לו׃ 59N 1 6 רק יבקש באמונה ובבלי ספק כי בעל ספק דומה לגלי הים הסער והנגרש׃ 59N 1 7 והאיש ההוא אל ידמה בנפשו כי ישא דבר מאת יהוה׃ 59N 1 8 איש אשר חלק לבו הפכפך הוא בכל דרכיו׃ 59N 1 9 אבל האח השפל יתהלל ברוממתו׃ 59N 1 10 והעשיר יתהלל בשפלותו כי יעבר כציץ החציר׃ 59N 1 11 כי זרח השמש בחמתו וייבש את החציר ויבל ציצו וחסד מראהו אבד כן יבול העשיר בהליכותיו׃ 59N 1 12 אשרי האיש העמד בנסיונו כי כאשר נבחן ישא עטרת החיים אשר הבטיח יהוה לאהביו׃ 59N 1 13 אל יאמר המנסה האלהים נסני כי האלהים איננו מנסה ברע והוא לא ינסה איש׃ 59N 1 14 כי אם ינסה כל איש בתאות נפשו אשר תסיתהו ותפתהו׃ 59N 1 15 ואחרי כן הרתה התאות ותלד חטא והחטא כי נשלם יוליד את המות׃ 59N 1 16 אל תתעו אחי אהובי׃ 59N 1 17 כל מתנה טובה וכל מנחה שלמה תרד ממעל מאת אבי האורות אשר חלוף וכל צל שנוי אין עמו׃ 59N 1 18 הוא בחפצו ילד אותנו בדבר האמת להיותנו כמו ראשית בכורי יצוריו׃ 59N 1 19 על זאת אחי אהובי יהי כל איש מהיר לשמע קשה לדבר וקשה לכעוס׃ 59N 1 20 כי כעס אדם לא יפעל צדקת אלהים׃ 59N 1 21 לכן הסירו מעליכם כל טנוף ותרבות רעה וקבלו בענוה את הדבר הנטוע בכם אשר יכל להושיע את נפשתיכם׃ 59N 1 22 והיו עשי הדבר ולא שמעיו לבד לרמות את נפשכם׃ 59N 1 23 כי האיש אשר רק שמע את הדבר ולא עשהו נמשל לאיש מביט את תאר הויתו במראה׃ 59N 1 24 כי הביט אל מראהו וילך לו וברגע שכח מה תארו׃ 59N 1 25 אבל המשקיף בתורה השלמה תורת החרות ומחזיק בה אשר איננו שמע ושכח כי אם עשה בפעל אשרי האיש ההוא במעשהו׃ 59N 1 26 איש מכם אם ידמה להיות עבד אלהים ואיננו שם רסן ללשנו כי אם מתעה הוא את לבבו עבדתו אך לריק תהיה׃ 59N 1 27 זאת העבודה הטהורה והברה לפני האלהים אבינו לבקר את היתומים והאלמנות בלחצם ולשמר את עצמו נקי מחלאת העולם׃ 59N 2 1 אחי אל יהי משא פנים באמונתכם בישוע המשיח אדנינו אדון הכבוד׃ 59N 2 2 כי אם יבוא איש לבית כנסתכם וטבעת זהב על ידיו והוא לבוש לבשי מכלול וגם איש עני יבא שמה ובגדו מטנף׃ 59N 2 3 ופניתם אל הלבוש לבשי מכלול ואמרתם לו שב לך הנה בטוב ולעני תאמרו עמד שם או שב פה מתחת להדם רגלי׃ 59N 2 4 הלא בזאת נחלק לבכם והנכם שפטים בעלי מחשבות רעות׃ 59N 2 5 שמעו אחי אהובי הלא בעניי העולם הזה בחר האלהים להיות עשירים באמונה וירשי המלכות אשר הבטיח לאהביו׃ 59N 2 6 ואתם הכלמתם את העני הלא העשירים הם העשקים אתכם והם הסחבים אתכם אל בתי דין׃ 59N 2 7 הלא הם המגדפים את השם הטוב הנקרא עליכם׃ 59N 2 8 הן בקימכם את המצוה המלכת על כלן כפי הכתוב ואהבת לרעך כמוך תיטיבו לעשות׃ 59N 2 9 אולם אם תשאו פנים תחטאו במעשיכם והתורה תוכיחכם כעברים אותה׃ 59N 2 10 כי איש אשר יקים את כל התורה ונכשל בדבר אחד הוא אשם אשם בכלם׃ 59N 2 11 כי האמר לא תנאף גם הוא אמר לא תרצח ואם אינך נאף ואתה רוצח היה נהיית לעבר התורה׃ 59N 2 12 כן דברו וכן עשו כאנשים העתידים להשפט על פי תורת החרות׃ 59N 2 13 כי אין חסד בדין לאשר לא עשה חסד והחסד יתגאה על הדין׃ 59N 2 14 אחי מה יועיל לאיש אם יאמר כי יש לו אמונה ומעשים אין בו התוכל האמונה להושיעו׃ 59N 2 15 אח או אחות אם יהיו בעירם ובחסר לחם יומם׃ 59N 2 16 ואיש מכם יאמר אליהם לכו לשלום והתחממו ושבעו ולא תתנו להם די מחסור גופם מה תועיל זאת׃ 59N 2 17 ככה גם האמונה אם אין בה מעשים מתה היא בעצמה׃ 59N 2 18 אך יאמר איש אתה יש לך אמונה ואני יש לי מעשים הראני נא את אמונתך מתוך מעשיך ואני אראך מתוך מעשי את אמוני׃ 59N 2 19 אתה מאמין כי האלהים אחד הוא הטיבות גם השדים מאמינים בו ורעדים׃ 59N 2 20 ואתה איש בער התחפץ לדעת כי האמונה בבלי מעשים מתה היא׃ 59N 2 21 אברהם אבינו הלא במעשיו נצדק בהעלתו את יצחק בנו על המזבח׃ 59N 2 22 הנך ראה כי היתה האמונה עזרת למעשיו ומתוך המעשים השלמה האמונה׃ 59N 2 23 וימלא הכתוב האמר והאמן אברהם ביהוה ותחשב לו לצדקה ויקרא אהב יהוה׃ 59N 2 24 הנכם ראים כי במעשים יצדק האיש ולא באמונה לבדה׃ 59N 2 25 וכן גם רחב הזונה הלא נצדקה במעשים באספה את המלאכים אל ביתה ותשלחם בדרך אחר׃ 59N 2 26 כי כאשר הגוף בלי נשמה מת הוא כן גם האמונה בלי מעשים מתה היא׃ 59N 3 1 אחי אל יהיו רבים מכם למורים באשר ידעתם כי בזאת נכביד עלינו את הדין׃ 59N 3 2 כי כלנו מרבים להכשל ואשר לא יכשל בדבור הוא איש תמים וביכלתו לשום רסן גם לכל גופו׃ 59N 3 3 הנה בפי הסוסים נשים את הרסן למען אשר ישמעו לנו ונהגנו בו את כל גויתם׃ 59N 3 4 והנה האניות אף כי גדלות הנה ורוחות קשות יהדפום ינהג אתן משוט קטן אל כל אשר יחפץ החבל כן גם הלשון אבר קטן היא וגדלות תדבר׃ 59N 3 5 ראה מה גדול היער ואש קטנה תבעירנו גם הלשון אש היא עולם מלא עולה׃ 59N 3 6 כן הלשון נצבת בין אברינו המגאלת את כל הגוף ומלהטת את גלגל הויתנו והיא להוטה באש גיהנם׃ 59N 3 7 כי מין כל בהמה ועוף ורמש וחיות הים יכבש ונכבשים הם על ידי מין האדם׃ 59N 3 8 אבל הלשון אין אדם יכל לכבשה אין מעצור לרעה הזאת וסם המות מלאה׃ 59N 3 9 בה נברך את האלהים אבינו ובה נקלל את האנשים העשוים בצלם אלהים׃ 59N 3 10 מפה אחד יצאת ברכה וקללה וכן לא יעשה אחי׃ 59N 3 11 היביע המעין מתוקים ומרים ממוצא אחד׃ 59N 3 12 אחי היוכל עץ התאנה להוציא זיתים או התוכל הגפן להוציא תאנים כן גם מעין אחד לא יוכל נבע מים מלוחים ומתוקים׃ 59N 3 13 מי בכם חכם ונבון יראה בדרכו הטובה את מעשיו בענות החכמה׃ 59N 3 14 ואם קנאה מרה ומריבה בלבבכם אל תתהללו ואל תשקרו באמת׃ 59N 3 15 אין זאת החכמה הירדת ממעל כי אם חכמת אדמה היא וחכמת היצר והשדים׃ 59N 3 16 כי במקום קנאה ומריבה שם מהומה וכל מעשה רע׃ 59N 3 17 אבל החכמה אשר ממעל בראשונה צנועה היא אף אהבת שלום ומכרעת לכף זכות ואיננה עמדת על דעתה ומלאה רחמים ופרי טוב בלא לב ולב ובלי חנפה׃ 59N 3 18 ופרי הצדקה בשלום יזרע לעשי השלום׃ 59N 4 1 מאין המלחמות והמדנים אשר ביניכם הלא מתוך התאות המתגרות באבריכם׃ 59N 4 2 אתם מתאוים ואין לכם תרצחו ותקנאו והשג לא תשיגו תריבו ותלחמו ואין לכם יען אשר לא התפללתם׃ 59N 4 3 הן אתם מבקשים ואינכם מקבלים על אשר תתפללו ברעה למען תבלו בתאותיכם׃ 59N 4 4 הנאפים והמנאפות הלא ידעתם כי אהבת העולם איבת אלהים היא ועתה החפץ להיות אהב העולם יהיה איב לאלהים׃ 59N 4 5 או התדמו בנפשכם כי לריק אמר הכתוב בקנאה יתאוה לרוח השכן בקרבנו׃ 59N 4 6 וגם יגדיל לתת חן על כן אומר אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃ 59N 4 7 לכן הכנעו לאלהים התיצבו נגד השטן ויברח מפניכם׃ 59N 4 8 קרבו לאלהים ויקרב אליכם רחצו ידיכם החטאים טהרו לבבכם חלוקי הלבב׃ 59N 4 9 התענו והתאבלו ובכו שחקכם יהפך לאבל ושמחתכם ליגון׃ 59N 4 10 הכנעו לפני יהוה והוא ירים אתכם׃ 59N 4 11 אחי אל תחרפו איש את רעהו המחרף את רעהו ודן את אחיו הוא מחרף את התורה ודן את התורה ואם תדין את התורה אינך עשה התורה כי אם שפטה׃ 59N 4 12 אחד הוא המחקק אשר יכול להושיע ולאבד ומי אתה כי תדין את עמיתך׃ 59N 4 13 הוי האמרים נלכה היום ומחר לעיר פלונית אלמונית ונעשה שם שנה אחת לסחר בה ולהרבות רוח׃ 59N 4 14 ולא תדעו מה ילד יום מחר כי מה חייכם עשן הם אשר נראה כמעט רגע ואחר כלה וילך׃ 59N 4 15 תחת אשר תאמרו אם ירצה יהוה ונחיה נעשה כזה וכזה׃ 59N 4 16 עתה תתגאו בפחזותכם וכל גאוה אשר כזאת רעה היא׃ 59N 4 17 לכן היודע לעשות הטוב ולא יעשנו והיה בו חטא׃ 59N 5 1 הוי העשירים בכו והילילו על הצרות אשר תבאנה עליכם׃ 59N 5 2 עשרכם בלה ובגדיכם אכלם עש׃ 59N 5 3 זהבכם וכספכם כסתם חלאה והיתה חלאתם בכם לעדות ואכלה כמו אש את בשרכם אצרתם לכם אוצרות בקץ הימים׃ 59N 5 4 הנה שכר הפעלים אספי קציר שדתיכם אשר עשקתם צעק עליכם וצעקת הקוצרים באה באזני יהוה צבאות׃ 59N 5 5 התעדנתם בארץ והתענגתם והשמנתם את לבכם כמו ליום טבחה׃ 59N 5 6 הרשעתם והמתם את הצדיק והוא נענה לא יפתח פיו׃ 59N 5 7 לכן אחי דמו והוחילו עד בוא האדון הנה האכר מחכה לטוב תבואת האדמה בהוחילו כי ירד עליה גשם יורה ומלקוש׃ 59N 5 8 כן הוחילו גם אתם ואמצו לבבכם כי קרוב האדון לבא׃ 59N 5 9 אחי אל תתאוננו איש על רעהו פן תשפטו הנה השופט עמד לפתח׃ 59N 5 10 אחי הנביאים אשר דברו בשם יהוה הם יהיו לכם למופת העני והתוחלת׃ 59N 5 11 הנה מאשרים אנחנו את הסבלים את סבלנות איוב שמעתכם ואת אחרית האדון ראיתם כי רחום וחנון יהוה׃ 59N 5 12 וראש דבר אחי לא תשבעו לא בשמים ולא בארץ ולא בכל שבועה אחרת ויהי הן שלכם הן ולא שלכם לא פן תפלו בידי הדין׃ 59N 5 13 כי יצר לאיש בכם הוא יתפלל ואשר ייטב לבו הוא יזמר׃ 59N 5 14 איש כי יחלה בכם יקרא את זקני הקהלה ויתפללו בעדו ויסוכהו שמן בשם יהוה׃ 59N 5 15 ותפלת האמונה תושיע את החולה ויהוה יקימנו ואשר חטא יסלח לו׃ 59N 5 16 התודו עונותיכם איש לפני רעהו והתפללו איש בעד רעהו למען תרפאו כי גדול כח תפלת הצדיק הקרא אל אלהים בחזקה׃ 59N 5 17 אליהו אנוש אנוש היה כמנו והתפלל תפלה שלא יהיה מטר ולא היה מטר בארץ שלש שנים וששה חדשים׃ 59N 5 18 וישב ויתפלל והשמים נתנו מטר והארץ הצמיחה את פריה׃ 59N 5 19 אחי כי יתעה איש בכם מן האמת ואיש אחר ישיבנו׃ 59N 5 20 ידוע ידע כי המשיב את החוטא מעקשות דרכו הוא יושיע את נפשו ממות ויכסה על המון פשעים׃ 60N 1 1 פטרוס שליח ישוע המשיח אל תושבי תפוצות פנטוס גלטיא קפודקיא אסיא וביתוניא׃ 60N 1 2 הנבחרים מקדם כפי דעת אלהים האב בקדוש הרוח אל משמעת ישוע המשיח ואל הזית דמו חסד ושלום למכביר יהיו לכם׃ 60N 1 3 ברוך האלהים אבי אדנינו ישוע המשיח אשר כרב רחמיו שב והוליד אתנו לתקוה חיה בהקמת ישוע המשיח מעם המתים׃ 60N 1 4 לנחלה אשר לא תשחת ולא תגאל ולא תבל הצפונה בשמים לכם׃ 60N 1 5 הנשמרים בעז אלהים על יד האמונה לתשועה העתידה להגלות בעת קץ׃ 60N 1 6 אשר בה תגילו אתם המתעצבים עתה מעט לפי הצרך במסת שנות׃ 60N 1 7 למען תמצא אמונתכם המזקקה יקרה הרבה מן הזהב האבד הצרוף באש לתהלה ולכבוד ולתפארת בהתגלות ישוע המשיח׃ 60N 1 8 אשר אהבתם ולא ראיתם ואשר עתה תאמינו בו בלא ראות אתו ובכן תגילו בשמחה מפארה עצמה מספר׃ 60N 1 9 בקחתכם עקב אמונתכם תשועה לנפשתיכם׃ 60N 1 10 את התשועה אשר עליה חקרו ודרשו הנביאים הנבאים על החסד השמור לכם׃ 60N 1 11 בחקרם לדעת מתי ואיך תהיה העת אשר הודיעה רוח המשיח אשר בקרבם בהגידו מראש את ענויי המשיח ואת הגדלות אשר אחריהם׃ 60N 1 12 ונגלה להם כי לא לפנשם כי אם לנו שרתו בדברים ההם אשר הגד לכם עתה על פי המבשרים אתכם ברוח הקדש השלוח משמים דברים אשר מלאכי אלהים חמדו להשקיף אל תוכם׃ 60N 1 13 לכן חגרו מתני שכלכם התעוררו וקוו קוה לחסד אשר יבואכם בהתגלות ישוע המשיח׃ 60N 1 14 כבני משמעת אל תתנהגו בתאות אשר התאויתם בעוד היותכם בבלי דעת׃ 60N 1 15 כי אם היו קדשים בכל דרכיכם כאשר קדוש הוא אשר קרא אתכם׃ 60N 1 16 כי על כן כתוב והייתם קדשים כי קדוש אני׃ 60N 1 17 ואם אב תקראו לאלהים השפט בבלי משא פנים כפי מעללי איש ואיש התהלכו נא ביראה בימי מגוריכם׃ 60N 1 18 מדעתכם כי לא בדבר נפסד בכסף או בזהב נפדיתם מדרך הבלכם אשר הנחלתם מאת אבותיכם׃ 60N 1 19 כי אם בדם יקר של שה תמים ומום אין בו בדם המשיח׃ 60N 1 20 הנודע מראש לפני מוסדות תבל ונגלה באחרית הימים למענכם׃ 60N 1 21 המאמינים על פיו באלהים אשר הקים אתו מעם המתים ויתן לו כבוד למען היות אמונתכם גם תקוה לאלהים׃ 60N 1 22 זכו את נפשתיכם על ידי הרוח בשמעכם בקול האמת לאהבת אחים בלא חנפה ואהבתם איש את רעהו אהבה חזקה בלב טהור׃ 60N 1 23 כנולדים מחדש לא מזרע נשחת כי אם מזרע לא ישחת במאמר אלהים החי והקים לעולם׃ 60N 1 24 כי כל בשר חציר וכל כבוד איש כציץ השדה יבש חציר נבל ציץ׃ 60N 1 25 ודבר יהוה יקום לעולם וזה הוא הדבר אשר בשר לכם׃ 60N 2 1 ועתה הסירו מכם כל רשע וכל מרמה וחנפה וקנאה וכל לשון רע׃ 60N 2 2 וכעללים אשר מקרוב נולדו התאוו לחלב השכלי והזך למען תגדלו בו׃ 60N 2 3 אם אמנם טעמתם כי טוב האדון׃ 60N 2 4 אשר נגשתם אליו אל אבן חיה אשר מאסו בה בני האדם והיא נבחרה ויקרה לאלהים׃ 60N 2 5 ונבניתם גם אתם כאבנים חיות לבית רוחני לכהנת קדש להעלות זבחי רוח לרצון לאלהים בישוע המשיח׃ 60N 2 6 וזה הוא שאמר הכתוב הנני יסד בציון אבן פנה אבן בחן ויקרה והמאמין בה לא יבוש׃ 60N 2 7 לכן לכם המאמינים היקר אבל לסוררים האבן אשר מאסו הבונים היתה לראש פנה ולאבן נגף ולצור מכשל׃ 60N 2 8 והם נכשלו יען לא שמעו לדבר ולזאת גם נועדו׃ 60N 2 9 ואתם הנכם זרע נבחר ממלכת כהנים וגוי קדוש ועם סגלה למען תספרו תהלות הקורא אתכם מחשך אל אורו הנפלא׃ 60N 2 10 אשר לפנים לא עם הייתם ועתה עם אלהים ואשר לפנים לא רחמו ועתה מרחמים׃ 60N 2 11 אהובים אזהירכם כגרים ותושבים הנזרו מתאות הבשר המתגרות בנפש׃ 60N 2 12 והיטיבו דרככם בגוים למען יביטו אל מעשיכם הטובים והיה תחת אשר חרפו אתכם כפעלי און יכבדו את האלהים ביום הפקדה׃ 60N 2 13 והכנעו לכל פקדת אדם בגלל האדון אם למלך כראוי לראש׃ 60N 2 14 אם למשלים כראוי לשלוחים מאתו לנקמת פעלי און ולתהלת עשי טוב׃ 60N 2 15 כי כן הוא חפץ אלהים אשר בעשותכם הטוב תסכרו את פי אולת האנשים אשר אין בם דעת׃ 60N 2 16 כחפשים ולא כאלו היתה לכם החפשה למכסה הרעה כי אם כעבדי אלהים׃ 60N 2 17 נהגו כבוד בכל איש אהבו את האחים יראו את אלהים כבדו את המלך׃ 60N 2 18 העבדים הכנעו לפני אדניכם בכל יראה לא לפני הטובים והענוים לבד כי אם גם לפני העקשים׃ 60N 2 19 כי חסד הוא לאיש אם ישבע ממררים ויענה חנם למען דעת האלהים׃ 60N 2 20 כי אם חטא תחטאו וסבלתם מכות אגרוף מה תתהללו אך אם תענו וסבלתם בעשותכם הטוב חסד הוא מלפני אלהים׃ 60N 2 21 כי לזאת נקראתם כי גם המשיח ענה בעבורכם והשאיר לכם מופת ללכת בעקבותיו׃ 60N 2 22 אשר חטא לא עשה ולא מרמה בפיו׃ 60N 2 23 אשר שמע חרפתו ולא השיב נענה ולא גער כי אם מסר דינו לשפט צדק ואת חטאתנו הוא נשא בגויתו על העץ׃ 60N 2 24 למען נחיה לצדקה מאחר שנפטרנו מן החטאים׃ 60N 2 25 אשר בחברתו נרפא לכם כי הייתם כצאן אבדות ועתה שבתם אל הרעה פקיד נפשתיכם׃ 60N 3 1 וכן אתן הנשים הכנענה לפני בעליכן למען גם אם יש אשר אינם שמעים לדבר יקנו באין אמר ודברים על ידי מעשי הנשים׃ 60N 3 2 בראותם כי תצנענה לכת ביראה׃ 60N 3 3 ופארכן אל יהי מבחוץ במחלפות שער ועדי זהב ולבישת מחלצים׃ 60N 3 4 כי אם האדם הצפון פנימה ברוח ענוה והשקט אשר לא יכלה ויקר הוא בעיני אלהים׃ 60N 3 5 כי כן התקשטו לפנים גם הנשים הקדשות המיחלות לאלהים בהכנען לפני בעליהן׃ 60N 3 6 כשרה אשר שמעה בקול אברהם ותקרא לו אדון אשר אתן הייתן לה לבנות בעשותכן הטוב ולא תיראנה מפחד׃ 60N 3 7 וכן אתם האנשים שבו עמהן בתבונה כי כלי רפה האשה ותנו לה כבוד כי גם להן יש חלק בנחלת מתנת החיים פן תכלאו מתפלותיכם׃ 60N 3 8 וסוף דבר היו כלכם לב אחד בעלי חמלה אהבי האחים רחמנים ומתקבלים על הבריות׃ 60N 3 9 אל תשלמו רעה תחת רעה או חרפה תחת חרפה כי אם תברכו מדעתכם כי לזאת נקראתם למען תירשו את הברכה׃ 60N 3 10 כי האיש החפץ חיים אהב ימים לראות טוב יצר לשונו מרע ושפתיו מדבר מרמה׃ 60N 3 11 יסור מרע ויעשה טוב יבשק שלום וירדפהו׃ 60N 3 12 כי עיני יהוה אל צדיקים ואזניו אל שועתם ופני יהוה בעשי רע׃ 60N 3 13 ומי ירע לכם אם תקנאו לעשות הטוב׃ 60N 3 14 אבל אשריכם גם אם תענו למען הצדקה אך מוראם לא תיראו ולא תעריצו׃ 60N 3 15 את יהוה אלהים אתו תקדישו בלבבכם והיו נכנים תמיד להשיב דבר בענוה וביראה לכל שאל אתכם חשבון התוחלת אשר בקרבכם׃ 60N 3 16 רוח שלמה תהי לכם למען יבשו המנאצים דרככם הטובה במשיח בהלשינם אתכם כפעלי און׃ 60N 3 17 כי טוב לכם אם חפץ אלהים הוא אשר תענו בעשותכם הטוב משתענו בעשותכם רע׃ 60N 3 18 כי גם המשיח ענה פעם אחת על חטאתינו הצדיק בעד הרשעים לקרב אתנו אל האלהים הומת לפי הבשר ויחי ברוח׃ 60N 3 19 אשר בו הלך ויקרא גם לרוחות אשר במשמר׃ 60N 3 20 אשר לפנים לא האמינו כאשר חכה אלהים בארך אפו בימי נח בהעשות התבה אשר נמלטו אליה מעטים והם שמנה נפשות במים׃ 60N 3 21 וזה הוא אות הטבילה אשר כעת תושיע גם אתנו לא בהסיר טנוף הבשר כי אם בשאל לנו מאת אלהים רוח שלמה על ידי הקמת ישוע המשיח׃ 60N 3 22 אשר הוא לימין אלהים אחרי אשר עבר השמימה ויכנעו לפניו המלאכים והרשיות והגבורות׃ 60N 4 1 ועתה כאשר ענה המשיח בעדנו בבשר כן היו גם אתם מזינים במחשבה ההיא כי המענה בבשר חדל מחטוא׃ 60N 4 2 למען אשר לא תחיו עוד לתאות בני אדם כי אם לרצון אלהים כל ימי היתכם עוד בבשר׃ 60N 4 3 כי דינו עת החיים אשר עברה לעשות כחפץ הגוים בלכתנו בדרכי זמה ובתאות כסבאי יין וזללי בשר ורדפי שכר ותועבות עבדת האלילים׃ 60N 4 4 ועל זאת תמהים המה ומגדפים כי לא תרוצו עמהם לשטף בזמה כמוהם׃ 60N 4 5 אשר יתנו חשבון לפני העתיד לשפט החיים והמתים׃ 60N 4 6 כי על כן התבשרו גם המתים למען ישפטו בבשר לפי דרך בני אדם ויחיו ברוח לפי דרך אלהים׃ 60N 4 7 הן קץ הכל קרב לכן היו צנועים וערים להתפלל׃ 60N 4 8 ולפני כל דבר אהבו איש את אחיו אהבה חזקה כי על רב פשעים תכסה האהבה׃ 60N 4 9 היו מארחים איש את רעהו בבלי תלנות׃ 60N 4 10 איש איש כמתן החסד אשר קבל תעזרו איש לרעהו כגזברים ממנים על חסדי אלהים הרבים׃ 60N 4 11 איש כי ידבר יהי כאמרי אל ואיש כי יעזר תהי עזרתו מתוך החיל אשר חננו אלהים למען יכבד אלהים בכל על ידי ישוע המשיח אשר לו הכבוד והעז לעולמי עולמים אמן׃ 60N 4 12 אהובים בבאכם בתוך כור עני למען נסתכם אל נא תתמהו כאלו קרה לכם דבר זר׃ 60N 4 13 כי אם שמחו על אשר חלק לכם בענויי המשיח למען גם תשמחו ותעלצו בהגלות כבודו׃ 60N 4 14 אם יחרפו אתכם למען שם המשיח אשריכם כי נחה עליכם רוח הכבוד רוח אלהים אצלם מנאץ הוא ואצלכם נכבד׃ 60N 4 15 רק אל יענה איש מכם כרצח או כגנב או כפעל און או כנכנס בפקדת אחרים׃ 60N 4 16 ואם יענה כאחד המשיחיים אל יבוש כי אם יודה לאלהים על הדבר הזה׃ 60N 4 17 כי עת החל המשפט מבית אלהים ואם ממנו ראשנה מה אפוא תהיה אחרית הממרים את בשורת אלהים׃ 60N 4 18 הן צדיק כמעט יושע אף כי רשע וחוטא׃ 60N 4 19 לכן גם המענים כרצון אלהים יפקידו את נפשותם ביד אלהים הברא הנאמן ויוסיפו לעשות הטוב׃ 60N 5 1 את הזקנים אשר בקרבכם אזהיר אנכי עמיתם הזקן ועד ענויי המשיח וגם חבר לכבוד העתיד להגלות׃ 60N 5 2 רעו את עדר האלהים אשר בידכם והשגיחו עליהם לא באנס כי אם בנדבה אף לא עקב בצע כי אם בנפש חפצה׃ 60N 5 3 גם לא כמתעמרים בנחלת יהוה כי אם בהיותכם מופת לצאן׃ 60N 5 4 והיה בהגלות שר הרעים תשאו עטרת הכבוד אשר לא תבל׃ 60N 5 5 וכן גם אתם הנערים הכנעו לפני הזקנים וחגרו כלכם שפלות רוח בהכנע איש לרעהו כי אלהים ללצים יליץ ולענוים יתן חן׃ 60N 5 6 השפילו נפשכם תחת יד אלהים החזקה למען ירומם אתכם בעתו׃ 60N 5 7 השליכו עליו כל יהבכם כי הוא ידאג לכם׃ 60N 5 8 התעוררו שקדו כי מריבכם השטן משוטט כאריה שאג ומבקש את אשר יבלע׃ 60N 5 9 ועמדתם נגדו חזקים באמונה ודעו כי ענוים כאלה באו גם על אחיכם אשר בעולם׃ 60N 5 10 ואלהי כל החסד אשר קראנו לכבודו הנצחי במשיח ישוע אחרי ענותכם מעט הוא ישלים ויחזק ויגבר וייסד אתכם׃ 60N 5 11 לו הכבוד והעז לעולמי עולמים אמן׃ 60N 5 12 ביד סלונוס האח הנאמן לכם כאשר אחשב כתבתי אליכם בדברים מעטים להזהיר אתכם ולהעיד כי חסד האלהים הזה אשר עמדתם בו אמת הוא׃ 60N 5 13 חברתכם אשר בבבל הנבחרה אתכם ומרקוס בני שאלים לשלומכם׃ 60N 5 14 שאלו לשלום איש את רעהו בנשיקת אהבה שלום לכלכם אשר במשיח ישוע אמן׃ 61N 1 1 שמעון פטרוס עבד ישוע המשיח ושליחו אל אשר קבלו אמונה יקרה כשלנו בצדקת אלהינו ומושיענו ישוע המשיח׃ 61N 1 2 חסד ושלום יהיו לכם למכביר בדעת האלהים וישוע אדנינו׃ 61N 1 3 באשר גבורתו האלהית נתנה לנו את כל אשר לחיים ולחסידות על ידי דעת הקורא אתנו בכבודו וחילו׃ 61N 1 4 אשר בהם נתן לנו הבטחות גדלות מאד ויקרות למען תקחו על ידן חלק בטבע אלהים בהמלטכם מכליון התאוה אשר בעולם׃ 61N 1 5 בעבור זאת השתדלו להעמיד באמונתכם את הצדקה ובצדקה את הדעת׃ 61N 1 6 ובדעת את הפרישות ובפרישות את הסבלנות ובסבלנות את החסידות׃ 61N 1 7 ובחסידות את האחוה ובאחוה את האהבה׃ 61N 1 8 כי אם אלה תמצאנה ותרבינה בכם לא תתנה אתכם להיות בטלים ובלא עשות פרי לדעת אדנינו ישוע המשיח׃ 61N 1 9 כי האיש אשר אין אלה לו עור הוא קצר הראות ושכח את טהרתו מחטאתיו הראשנות׃ 61N 1 10 לכן אחי הוסיפו והשתדלו לחזק את קריאתכם ובחירתכם כי בעשותכם זאת כשול לא תכשלו׃ 61N 1 11 כי כן יפתח לפניכם לרוחה המבוא אל מלכות עולם אשר לאדנינו ומושיענו ישוע המשיח׃ 61N 1 12 על כן לא אחדל להזכירכם על אלה בכל עת גם כי ידעתם והתכוננתם באמת אשר היא לפנינו׃ 61N 1 13 ואחשב כי נכון להזכיר ולהעיר אתכם כל ימי היותי במשכן הזה׃ 61N 1 14 באשר ידעתי כי מהר יעתק משכני כאשר גם גלה לי אדנינו ישוע המשיח׃ 61N 1 15 ואשתדל שיהיה לכם תמיד גם אחרי פטירתי זכרון הדברים האלה׃ 61N 1 16 כי הודענו אתכם גבורת אדנינו ישוע המשיח ובאו לא בלכתנו אחרי הגדות מחכמות כי אם ראות היו עינינו את גדלתו׃ 61N 1 17 כי לקח מאת אלהים האב יקר וכבוד בבא אליו קול מתוך הדרת כבודו לאמר זה בני ידידי רצתה נפשי בו׃ 61N 1 18 ואת הקול הזה שמענו באזנינו יצא משמים בהיותנו עמו בהר הקדש׃ 61N 1 19 ועתה דבר הנבואה יותר קים אתנו והטיבתם עשות אשר שתם לבכם אליו כמו אל נר מאיר במקום אפל עד כי יבקע אור היום וזרח כוכב הנגה בלבבכם׃ 61N 1 20 וזאת תדעו ראשונה אשר כל נבואת המקרא איננה תלה בפתרון אדם מלבו׃ 61N 1 21 כי מעולם לא יצאה נבואה ברצון האדם כי אם ברוח הקדש אשר נשאם דברו אנשי אלהים הקדושים׃ 61N 2 1 וגם נביאי שקר היו בעם כאשר יהיו גם בכם מורי שקר אשר יכניסו כתות משחיתות ובכחשם במשל אשר קנם יביאו על נפשם כליון פתאם׃ 61N 2 2 ורבים ילכו אחרי תועבותם ובעבורם יתן דרך האמת לגדופים׃ 61N 2 3 ובדברי בדוי יעשו אתכם למחסר להם למען בצע בצע אשר משפטם מעולם לא יתמהמה ושברם לא ינום׃ 61N 2 4 כי לא חס אלהים על המלאכים אשר חטאו כי אם הורידם לקצבי הרים ויסגירם בכבלי אפל לשמרם למשפט׃ 61N 2 5 וגם על דורות קדם לא חס וישמר רק את נח השמיני קרא הצדק בהביאו את המבול על דור הרשעים׃ 61N 2 6 ואת ערי סדום ועמרה הפך לאפר והאשימם במהפכה וישימם למשל לאשר עתידים לעשות זמה׃ 61N 2 7 ויצל את לוט הצדיק אשר הלאוהו אנשי בליעל ההם בדרך זמתם׃ 61N 2 8 כי הצדיק הזה בשבתו בתוכם האדיב את נפשו הישרה יום יום בראותו ובשמעו מעשי רשעם׃ 61N 2 9 כי יודע יהוה להציל את חסידיו מנסיון ולחשך את הרשעים ליום המשפט להשיב גמולם להם׃ 61N 2 10 וביותר את ההלכים אחרי הבשר בתאות תבל ובזים את הממשלה עזי פנים הלכים בשרירות לבם ולא יחרדו מחרף את השררות׃ 61N 2 11 אשר אף המלאכים הגדולים מהם בעז וכח לא יגדפום לפני יהוה במשפטם׃ 61N 2 12 והמה כבהמות הסכלות הנולדות כחק טבעם ללכד ולשחת יאבדו באבוד נפשם יען חרפו את אשר לא הבינו וישאו גמול עולתם׃ 61N 2 13 אשר עדנת יומם לענג יחשבו מטנפים ומום בם המתפנקים במדוחי נפשם ואכלים ושתים עמכם׃ 61N 2 14 עינים להם מלאות נאפים אשר לא תחדלות מחטוא ואת נפשות הפתאים יצודדו ולב מלמד בצע להם בני המארה׃ 61N 2 15 את הדרך הישר עזבו ויתעו וילכו בדרך בלעם בן בעור אשר אהב שכר העולה׃ 61N 2 16 ותהי לו תוכחת על חטאתו כי הבהמה האלמת דברה בקול אדם ותעצר באולת הקסם׃ 61N 2 17 בארות בלי מים המה עבים נדפים בסערה אשר שמור להם חשך אפלה לעולם׃ 61N 2 18 כי בדברם בגאות דברי שוא יצודו בתאות הבשר על ידי זמתם את אשר אך נמלטו מידי ההלכים בדרך תועה׃ 61N 2 19 חפשה יבטיחו להם והם בעצמם עבדים לשחת כי האיש עבד לאשר נכבש ממנו׃ 61N 2 20 כי אחרי המלטם מטמאת העולם בדעת אדנינו ומושיענו ישוע המשיח אם שבו והטבעו בתוכן ונכבשו אחריתם תהיה רעה מראשיתם׃ 61N 2 21 טוב היה להם לא לדעת את דרך הצדקה מאשר ידעהו ונסגו אחור מן המצוה הקדושה המסורה להם׃ 61N 2 22 ויקר להם כאשר יאמר משל האמת הכלב שב על קאו והחזיר עלה מן הרחצה להתגלל ברפש׃ 61N 3 1 זאת היא האגרת השנית אשר אני כתב אליכם אהובים ובשתיהן אעיר בדרך הזכרה את תמת לבבכם׃ 61N 3 2 לזכר את הדברים הנאמרים מקדם בידי הנביאים הקדשים ואת מצות אדנינו ומושיענו אשר נתנה בידנו השליחים׃ 61N 3 3 ודעו זאת לכם ראשנה כי באחרית הימים יבאו לצים ההלכים אחרי תאות נפשם ויתלוצצו לאמר׃ 61N 3 4 איה הבטחת באו כי מאז שכבו האבות הכל עמד כמו מראשית הבריאה׃ 61N 3 5 ונסתר מהם באשר לא יאבו לדעת כי מקדם קמו השמים והארץ בדבר אלהים מן המים ועל ידי המים׃ 61N 3 6 ובמים אבדה תבל מאז כי נשטפה במי המבול׃ 61N 3 7 גם השמים והארץ אשר לפנינו נצפנו בדברו והם שמורים לאש ליום הדין ואבד אנשי הרשע׃ 61N 3 8 וזאת האחת אל תעלם מכם אהובים כי יום אחד כאלף שנים בעיני יהוה ואלף שנים כיום אחד׃ 61N 3 9 ולא יאחר יהוה את אשר הבטיח כאשר יש חשבים אתה לאחור כי אך האריך אפו בעבורנו ולא יחפץ באבד איש כי אם בפנות כלם לתשובה׃ 61N 3 10 בא יבא יום יהוה כגנב בלילה אז השמים בשאון יחלפו והיסדות יבערו והתמגגו והארץ והמעשים אשר עליה ישרפו׃ 61N 3 11 ועתה אם כל אלה ימוגו מה מאד חיבים אתם להתהלך בקדשה ובחסידות׃ 61N 3 12 ולחכות לבא יום יהוה ולהחיש אתו אשר בגללו השמים ימוגו באש והיסדות יבערו ונמסו׃ 61N 3 13 ואנחנו כפי הבטחתו מחכים לשמים חדשים ולארץ חדשה אשר צדק ילין בם׃ 61N 3 14 על כן אהובים אשר לאלה חכיתם שקדו להמצא לפניו בשלום נקים וזכים מפשע׃ 61N 3 15 ואת ארך רוח אדנינו תחשבו לתשועה כאשר גם אחינו האהוב פולוס כתב אליכם כפי החכמה הנתונה לו׃ 61N 3 16 וכן בכל אגרותיו בדברו שם על אלה ובהם יש דברים קשי ההבנה והבערים והפתאים יהפכו אתם כאשר גם יעשו לכתבים האחרים לאבדן נפשם׃ 61N 3 17 ואתם אהובים אשר ידעתם זאת השמרו לנפשתיכם פן תמשכו אחרי טעות אנשי בליעל ונפלתם ממעזכם׃ 61N 3 18 ורבו בחסד ובדעת אדנינו ומושיענו ישוע המשיח אשר לו הכבוד גם היום וגם ליום העולם אמן׃ 62N 1 1 את אשר היה מראש אשר שמענו ובעינינו ראינו אשר הבטנו ואשר מששו ידינו על דבר החיים׃ 62N 1 2 והחיים נגלו ונרא ומעידים אנחנו ומודיעים לכם את חיי העולם אשר היו עם האב ונגלו לנו׃ 62N 1 3 את אשר ראינו ושמענו נודיעה לכם למען תתחברו לנו גם אתם והתחברותנו היא עם האב ועם בנו ישוע המשיח׃ 62N 1 4 ואת זאת כתבים אנחנו לכם למען תהיה שמחתכם שלמה׃ 62N 1 5 וזאת היא השמועה אשר שמענו ממנו ונגד לכם כי האלהים אור הוא וכל חשך אין בו׃ 62N 1 6 אם נאמר כי יש לנו התחברות עמו ונתהלך בחשך הננו כזבים ופעלתנו איננה אמת׃ 62N 1 7 אך אם באור נלך כאשר הוא באור הנה נתחברנו יחד ודם ישוע המשיח בנו יטהרנו מכל חטא׃ 62N 1 8 אם נאמר כי אין בנו חטא הננו מתעים את נפשתינו והאמת אין בנו׃ 62N 1 9 ואם נתודה את חטאתינו נאמן הוא וצדיק לסלח לנו את חטאתינו ולטהרנו מכל עון׃ 62N 1 10 ואם נאמר כי לא חטאנו לכזב נשימנו ודברו אין בנו׃ 62N 2 1 בני הנני כתב אליכם את זאת לבלתי תחטאו ואם יחטא איש יש לנו מליץ לפני אבינו ישוע המשיח הצדיק׃ 62N 2 2 והוא כפרה על חטאתינו ולא על חטאתינו לבד כי גם על חטאת כל העולם׃ 62N 2 3 ובזאת נדע כי הכרנו אותו אם נשמר את מצותיו׃ 62N 2 4 האמר הכרתיו ואת מצותיו לא ישמר כזב הוא והאמת אין בו׃ 62N 2 5 אבל השמר את דברו בו נשלמה באמת אהבת אלהים ובזאת נדע כי בו אנחנו׃ 62N 2 6 האמר כי בו יעמד עליו להתהלך בדרך אשר גם הוא הלך׃ 62N 2 7 אחי אינני כתב לכם מצוה חדשה כי אם מצוה ישנה אשר היתה לכם מראש והמצוה הישנה היא הדבר אשר שמעתם מראש׃ 62N 2 8 ועוד מצוה חדשה אני כתב לכם אשר היא אמת גם בו גם בכם כי החשך עבר והאור האמתי כבר זורח׃ 62N 2 9 האומר כי ישנו באור והוא שנא את אחיו עודנו בחשך׃ 62N 2 10 האהב את אחיו יעמד באור ומכשול אין בו׃ 62N 2 11 והשנא את אחיו בחשך הוא ובחשך יתהלך ולא ידע אנה הוא הלך כי החשך עור את עיניו׃ 62N 2 12 הנני כתב אליכם הבנים יען כי נסלחו לכם חטאתיכם למען שמו׃ 62N 2 13 כתב אני אליכם האבות יען כי הכרתם אתו אשר הוא מראש כתב אני אליכם הבחורים יען כי התגברתם על הרע כתב אני אליכם הילדים יען כי הכרתם את האב׃ 62N 2 14 כתבתי אליכם האבות יען כי הכרתם אתו אשר הוא מראש כתבתי אליכם הבחורים יען כי חזקתם ודבר האלהים שכן בקרבכם והתגברתם על הרע׃ 62N 2 15 אל תאהבו את החלד ואת דברי החלד אם יאהב איש את החלד אין בו אהבת האב׃ 62N 2 16 כי כל אשר בחלד תאות הבשר ותאות העינים וגאות ההון איננו מן אבינו כי אם מן החלד׃ 62N 2 17 והחלד עבור יעבר עם תאותיו והעשה רצון אלהים יעמד לעד׃ 62N 2 18 ילדי הנה השעה האחרונה באה וכאשר שמעתם כי יבא צר המשיח כן עתה רבו צרי המשיח ובזאת נדע כי היא השעה האחרונה׃ 62N 2 19 מאתנו יצאו אך לא משלנו היו כי אלו היו משלנו כי אז היו עמדים עמנו אבל למען יגלו כי לא כלם משלנו המה׃ 62N 2 20 ואתם המשחה לכם מאת הקדוש וידעתם הכל׃ 62N 2 21 לא כתבתי אליכם יען כי לא ידעתם את האמת אך יען כי ידעתם אתה ואשר כל כזב איננו מן האמת׃ 62N 2 22 מי הוא הכזב אם לא המכחש בישוע לאמר כי איננו המשיח זה הוא צר המשיח המכחש באב ובבן׃ 62N 2 23 כל המכחש בבן גם האב אין לו׃ 62N 2 24 ואתם יקם נא בכם הדבר אשר שמעתם מראש ואם יקום בכם אשר שמעתם מראש אז גם אתם תקומו בבן ובאב׃ 62N 2 25 וההבטחה אשר הבטיחנו היא חיי עולמים׃ 62N 2 26 זאת כתבתי אליכם מפני המתעים אתכם׃ 62N 2 27 ואתם המשחה אשר קבלתם מאתו עמדת בכם ולא תצטרכו לאיש אשר ילמדכם כי אם כאשר תלמד אתכם המשחה בכל דבר היא האמת ואיננה כזב וכאשר למדה אתכם כן תעמדו בו׃ 62N 2 28 ועתה בנים עמדו בו למען יאמץ לבנו בהראותו ולא נבוש מפניו בבואו׃ 62N 2 29 אם ידעתם כי צדיק הוא דעו כי כל עשה צדקה נולד ממנו׃ 62N 3 1 ראו מה גדלה אהבת האב הנתונה לנו אשר נקרא בני האלהים על כן העולם איננו ידע אתנו יען כי אותו לא ידע׃ 62N 3 2 אהובי עתה בנים לאלהים אנחנו ועוד לא נגלה מה נהיה אך ידענו כי בהגלותו נדמה לו כי נראהו כאשר הוא׃ 62N 3 3 וכל אשר לו תקוה כזאת יטהר את עצמו כאשר טהור גם הוא׃ 62N 3 4 כל העשה חטא גם פשע בתורה הוא והחטא הוא פשע בתורה׃ 62N 3 5 וידעתם כי הוא נגלה לשאת את חטאינו ובו אין חטא׃ 62N 3 6 כל העמד בו לא יחטא כל החוטא לא ראהו גם לא ידעו׃ 62N 3 7 בני אל יתעה אתכם איש העשה צדקה צדיק הוא כאשר הוא צדיק׃ 62N 3 8 והעשה חטא מן השטן הוא כי השטן חטא מראש לזאת נגלה בן האלהים להפר את פעלות השטן׃ 62N 3 9 כל הנולד מאלהים לא יחטא כי זרעו בו יקום ולא יוכל לחטא כי מאלהים נולד׃ 62N 3 10 ונודעו בזאת בני האלהים ובני השטן כל איש אשר לא יעשה צדקה איננו מאלהים וכן כל אשר לא יאהב את אחיו׃ 62N 3 11 כי זאת היא השמועה אשר שמעתם מראש לאהבה איש את רעהו׃ 62N 3 12 לא כקין אשר היה מן הרע והרג את אחיו ומדוע הרגו יען כי מעשיו היו רעים ומעשי אחיו מעשי צדק׃ 62N 3 13 אל תתמהו אחי אם ישנא אתכם העולם׃ 62N 3 14 אנחנו ידענו כי עברנו מן המות אל החיים על כי נאהב את אחינו איש אשר לא יאהב את אחיו ישאר במות׃ 62N 3 15 כל השנא את אחיו רצח נפש הוא וידעתם כי כל רצח נפש לא יתקימו בו חיי עולמים׃ 62N 3 16 בזאת הכרנו את האהבה כי הוא נתן את נפשו בעדנו גם אנחנו חיבים לתת את נפשתינו בעד אחינו׃ 62N 3 17 ואיש אשר לו נכסי העולם והוא ראה את אחיו חסר לחם וקפץ את רחמיו ממנו איך תעמד בו אהבת אלהים׃ 62N 3 18 בני אל נא נאהב במלין ובלשון כי אם בפעל ובאמת׃ 62N 3 19 ובזאת נדעה כי מן האמת אנחנו ולפניו נשקיט את לבותינו׃ 62N 3 20 כי אם לבבנו ירשיע אתנו האלהים נשגב הוא מלבבנו וידע את כל׃ 62N 3 21 אהובי אם לבבנו לא ירשיענו בטחון לנו באלהים׃ 62N 3 22 וכל אשר נשאל מאתו נקבל כי נשמר את מצותיו ונעשה את הרצוי לפניו׃ 62N 3 23 וזאת היא מצותו להאמין בשם בנו ישוע המשיח ולאהבה איש את רעהו כאשר צונו׃ 62N 3 24 והשמר את מצותיו יקום בו והוא בו ובזאת נדע כי הוא שכן בנו ברוח אשר נתן לנו׃ 62N 4 1 אהובי אל תאמינו לכל רוח כי אם בחנו הרוחות אם מאלהים המה כי נביאי שקר רבים יצאו לעולם׃ 62N 4 2 בזאת תכירו את רוח אלהים כל רוח המודה בישוע המשיח כי בא בבשר מאלהים הוא׃ 62N 4 3 וכל רוח אשר איננו מודה בישוע האדון כי בא בבשר לא מאלהים הוא וזה הוא רוח צר המשיח אשר שמעתם עליו כי בוא יבא ועתה הנה הוא בעולם׃ 62N 4 4 אתם הבנים הנכם מאלהים ונצחתם אתם כי אשר בכם גדול הוא מאשר בעולם׃ 62N 4 5 המה מן העולם על כן מהעולם ידברו והעולם ישמע אליהם׃ 62N 4 6 ואנחנו מאלהים הננו היודע את האלהים ישמע אלינו ואשר איננו מאלהים לא ישמע אלינו בזאת נכיר את רוח האמת ואת רוח התועה׃ 62N 4 7 אהובי נאהב נא איש את רעהו כי האהבה מאלהים היא וכל אשר יאהב נולד מאלהים וידע את האלהים׃ 62N 4 8 ואשר איננו אהב לא ידע את האלהים כי האלהים הוא אהבה׃ 62N 4 9 בזאת נראתה אהבת האלהים לנו כי שלח האלהים את בנו את יחידו לעולם למען נחיה על ידו׃ 62N 4 10 בזאת היא האהבה לא שאנחנו אהבנו את האלהים כי אם הוא אהב אותנו וישלח את בנו לכפרה על חטאתינו׃ 62N 4 11 אהובי אם ככה אהב אתנו האלהים גם אנחנו חיבים לאהבה איש את רעהו׃ 62N 4 12 את האלהים לא ראה איש מעולם ואם נאהב איש את רעהו האלהים יעמד בקרבנו ואהבתו נשלמה בנו׃ 62N 4 13 בזאת נדע אשר בו נקום והוא בנו כי נתן לנו מרוחו׃ 62N 4 14 ואנחנו חזינו ונעידה כי האב שלח את הבן מושיע העולם׃ 62N 4 15 כל המודה כי ישוע הוא בן האלהים האלהים שכן בו והוא באלהים׃ 62N 4 16 ואנחנו ידענו ונאמן באהבה אשר אלהים אהב אתנו האלהים הוא אהבה והעמד באהבה עמד באלהים והאלהים עמד בו׃ 62N 4 17 ובזאת נשלמה בנו האהבה בהיות לנו בטחון ביום הדין כי כמהו כן גם אנחנו בעולם הזה׃ 62N 4 18 אין אימה באהבה כי אם האהבה השלמה תגרש את האימה כי באימה מעצבה ואשר באימה איננו שלם באהבה׃ 62N 4 19 אנחנו אהבים אתו כי הוא קדם לאהבה אתנו׃ 62N 4 20 כי יאמר איש אהב אני את האלהים והוא שנא את אחיו כזב הוא כי אשר לא יאהב את אחיו אשר הוא ראה איככה יוכל לאהב את האלהים אשר איננו ראה אתו׃ 62N 4 21 וזאת המצוה יש לנו מאתו כי האהב את האלהים יאהב גם את אחיו׃ 62N 5 1 כל המאמין כי ישוע הוא המשיח הנה זה ילד מאלהים וכל האהב את מולידו יאהב גם את הנולד מאתו׃ 62N 5 2 בזאת נדע כי נאהב את בני האלהים באהבתנו את האלהים ובשמרנו את מצותיו׃ 62N 5 3 כי זאת אהבת אלהים היא אשר נשמר את מצותיו ומצותיו אינן כבדות׃ 62N 5 4 כי כל הנולד מאת האלהים מנצח את העולם ואמונתנו הנצחון המנצח את העולם׃ 62N 5 5 מי הוא זה המנצח את העולם אם לא המאמין בישוע שהוא בן האלהים׃ 62N 5 6 זה הוא אשר בא במים ובדם ישוע המשיח לא במים לבד כי אם במים ובדם והרוח הוא המעיד כי הרוח הוא האמת׃ 62N 5 7 כי שלשה המה המעידים בשמים האב הדבר ורוח הקדש ושלשתם אחד המה׃ 62N 5 8 ושלשה המה המעידים בארץ הרוח המים והדם ושלשתם לאחת המה׃ 62N 5 9 אם נקבל עדות בני אדם הנה עדות האלהים גדולה ממנה כי זאת היא עדות האלהים אשר העיד על בנו׃ 62N 5 10 המאמין בבן האלהים יש לו העדות בנפשו ואשר לא יאמין לאלהים לכזב שמהו יען לא האמין בעדות אשר העיד האלהים על בנו׃ 62N 5 11 וזאת היא העדות כי חיי עולמים נתן לנו האלהים והחיים האלה בבנו המה׃ 62N 5 12 אשר יש לו הבן יש לו החיים ואשר אין לו בן האלהים אין לו החיים׃ 62N 5 13 זאת כתבתי אליכם המאמינים בשם בן האלהים למען תדעון שיש לכם חיי עולם ולמען תאמינו בשם בן האלהים׃ 62N 5 14 וזה הוא בטחוננו אליו אשר אם נשאל דבר כפי רצונו ישמענו׃ 62N 5 15 ומדעתנו כי ישמענו לכל אשר נשאל נדע גם זאת כי נשיג את המשאלות אשר שאלנו ממנו׃ 62N 5 16 איש כי יראה את אחיו חוטא חטאת אשר לא למות שאל ישאל בעדו ויתן לו חיים לכל אשר חטאו לא למות הן יש חטא למות על זה לא אמר לשאל בעדו׃ 62N 5 17 כל מעשה שלא כמשפט חטא היא ויש חטא שלא למות׃ 62N 5 18 ידענו כי כל הנולד מאת האלהים לא יחטא כי אשר ילד מאת האלהים ישמר את נפשו והרע לא יגע בו׃ 62N 5 19 ידענו כי מאלהים אנחנו וכל העולם ברע הוא׃ 62N 5 20 וידענו כי בא בן אלהים ויתן לנו בינה לדעת את האמתי ובאמתי אנחנו בבנו ישוע המשיח זה הוא האל האמתי וחיי העולם׃ 62N 5 21 בני השמרו לכם מן האלילים אמן׃ 63N 1 1 הזקן אל הגבירה הבחירה ואל בניה אשר אני אהב אתם באמת ולא אני לבדי כי אם גם כל ידעי האמת׃ 63N 1 2 למען האמת העמדת בקרבנו וגם תהיה עמנו לעולם׃ 63N 1 3 יהי עמכם חסד ורחמים ושלום מאת האלהים אבינו ומאת אדנינו ישוע המשיח בן האב באמת ובאהבה׃ 63N 1 4 שמחתי למאד כי מצאתי מבניך מתהלכים באמת כמצוה אשר קבלנו מאת האב׃ 63N 1 5 ועתה מבקש אני ממך הגבירה ולא ככתב אליך מצוה חדשה כי אם את אשר היתה לנו מראש לאהבה איש את רעהו׃ 63N 1 6 וזאת היא האהבה אשר נתהלך במצותיו זאת היא המצוה אשר שמעתם מראש להתהלך בה׃ 63N 1 7 כי מתעים רבים באו לעולם אשר אינם מודים בישוע המשיח כי בא בבשר זה הוא המתעה וצר המשיח׃ 63N 1 8 השמרו לכם פן תאבד ממנו פעלתנו כי אם נקח משכרתנו שלמה׃ 63N 1 9 כל העבר על תורת המשיח ואיננו עמד בה אין לו אלהים והעמד בתורת המשיח יש לו גם האב גם הבן׃ 63N 1 10 כל הבא אליכם ולא יביא את התורה הזאת לא תאספו אתו הביתה ולא תשאלו לו לשלום׃ 63N 1 11 כי השאל בשלומו הוא משתתף במעשיו הרעים׃ 63N 1 12 הרבה לי לכתב אליכם ולא חפצתי בניר ובדיו כי אקוה לבוא אליכם ולדבר פה אל פה למען תהיה שמחתנו שלמה׃ 63N 1 13 בני אחותך הבחירה שאלים לשלומך אמן׃ 64N 1 1 הזקן אל גיוס החביב אשר אני אהב אתו באמת׃ 64N 1 2 חביבי חפצי הוא כי ייטב לך בכל דבר ותחזק כאשר טוב לך בנפשך׃ 64N 1 3 כי שמחתי למאד כאשר באו אחים ויעידו על אמתך אשר מתהלך באמת אתה׃ 64N 1 4 אין לי שמחה גדולה מלשמע את אשר בני יתהלכו באמת׃ 64N 1 5 חביבי באמונה כל מעשיך עם האחים ועם הארחים׃ 64N 1 6 אשר העידו על אהבתך בפני הקהל ואף תיטיב לעשות בלותך אתם כאשר יאתה לפני אלהים׃ 64N 1 7 כי בעבור שמו יצאו ולא לקחו מאומה מן הגוים׃ 64N 1 8 על כן חיבים אנחנו לקבל אתם למען נהיה עזרים לאמת׃ 64N 1 9 אני כתבתי אל הקהלה אך דיוטריפס המתאוה להיות עליהם לראש איננו מקבל אתנו׃ 64N 1 10 על כן בבאי אזכיר את מעשיו אשר הוא עשה בספרו עלינו דברים רעים ולא דיו שלא יקבל את האחים כי גם ימנע את החפצים לקבל ויגרשם מתוך הקהלה׃ 64N 1 11 חביבי אל תרדף הרעה כי אם הטוב העשה טוב הוא מאלהים והעשה רע לא ראה את האלהים׃ 64N 1 12 על דימטריוס העידו הכל וגם האמת עצמה וגם אנחנו מעידים עליו וידעתם כי עדותנו היא נאמנה׃ 64N 1 13 הרבה לי לכתב ולא חפצתי לכתב אליך בדיו ובקנה׃ 64N 1 14 אבל אקוה לראותך במהרה ופה אל פה נדבר׃ [ (III John 1:15) שלום לך הרעים שאלים לשלומך שאל לשלום הרעים לאיש איש בשמו׃ ] 65N 1 1 יהודה עבד ישוע המשיח ואחי יעקב אל המקראים אשר הם מקדשים באלהים האב ושמורים לישוע המשיח׃ 65N 1 2 רחמים ושלום ואהבה יהיו לכם למכביר׃ 65N 1 3 אהובי בהשתדלי לכתב אליכם על דבר התשועה האחת לכלנו חובה היא בעיני לזרזכם במכתב אשר תלחמו לאמונה המסורה פעם אחת לקדושים׃ 65N 1 4 כי התגנבו לבוא מקצת אנשים הכתובים מאז למשפט הזה אנשי רשע ההפכים את חסד אלהינו לזמה וכפרים באלהים המשל היחיד ובאדנינו ישוע המשיח׃ 65N 1 5 ויש את נפשי להזכיר אתכם את אשר כבר ידעתם כי הושיע יהוה את העם ממצרים וישמד אחרי כן את אשר לא האמינו׃ 65N 1 6 והמלאכים אשר לא שמרו את משרתם כי אם עזבו את זבלם שמרם במוסרות עולם ובאפלה למשפט היום הגדול׃ 65N 1 7 כאשר סדום ועמרה והערים סביבותיהן אשר הזנו כמוהם וילכו אחרי בשר זר נהיו כראי כי נמסרו למוסר אש עולם׃ 65N 1 8 וכן גם בעלי החלמות האלה מטמאים את הבשר ואת הממשלה ינאצו ואת השררות יחרפו׃ 65N 1 9 ומיכאל שר המלאכים בהתוכחו עם השטן וירב אתו על אדות גוית משה לא מלאו לבו לחרץ משפט גדופים כי אם אמר יגער יהוה בך׃ 65N 1 10 ואלה מגדפים את אשר לא ידעו ובדברים אשר יבינו מחק טבעים כבהמות הסכלות בהמה ישחיתו את נפשם׃ 65N 1 11 אוי להם כי ברדך קין הלכו וישתקעו בתועת בלעם לקבל שכר ובמרי קרח אבדו׃ 65N 1 12 הלא צורי מכשול המה בסעודתיכם של אהבה ובקלות ראש יאכלו וישתו עמכם ורעים את נפשם עננים הם בבלי מים הנדפים מפני רוח עצי חרף באין פרי אשר מתו פעמים ונעקרו׃ 65N 1 13 משברי ים עזים אשר יגרשו בשתם ככבים תעים אשר חשך אפלה צפון להם עדי עד׃ 65N 1 14 וגם חנוך השביעי לאדם נבא לאלה לאמר הנה יהוה בא ברבבת קדשיו׃ 65N 1 15 לעשות משפט בכלם ולהוכיח כל רשעי ארץ על כל מעשי רשעתם ועל כל הקשות אשר דברו עליו חטאים אנשי רשע׃ 65N 1 16 אלה הם הרגנים והמתאוננים ההלכים אחרי תאותיהם אשר פיהם ידבר עתק הדרי פנים עקב שחד׃ 65N 1 17 ואתם האהובים זכרו את הדברים הנאמרים מקדם ביד שליחי אדנינו ישוע המשיח׃ 65N 1 18 בדברם אליכם לאמר הנה באחרית הימים יבאו לצים ההלכים אחרי תאות רשעם׃ 65N 1 19 אלה הם הפרשים מן הצבור אנשים נפשיים ורוח אין בהם׃ 65N 1 20 ואתם האהובים הבנו באמונתכם הנעלה על כל בקדשתה והתפללו ברוח הקדש׃ 65N 1 21 ושמרתם את נפשתיכם באהבת אלהים וחכיתם לרחמי אדנינו ישוע המשיח לחיי העולם׃ 65N 1 22 הבדילו את אלה והתנהגו עמהם ברחמים׃ 65N 1 23 ואת אלה תושיעו באימה וחלצתם אתם מתוך האש וגעלתם גם את הלבוש המגאל בחלאת הבשר׃ 65N 1 24 ולאשר יכול לשמרכם בבלי מכשול ולהעמיד אתכם בששון תמימים לפני כבודו׃ 65N 1 25 לאלהים אשר לו לבדו החכמה המושיע אתנו לו הכבוד והגדלה והעז והממשלה מעתה ולעולמי עד אמן׃ 66N 1 1 חזון ישוע המשיח אשר נתן לו האלהים להראות את עבדיו את אשר היה יהיה במהרה והוא הודיע בשלחו ביד מלאכו לעבדו יוחנן׃ 66N 1 2 אשר העיד דבר האלהים ועדות ישוע המשיח ואת כל אשר ראה׃ 66N 1 3 אשרי הקורא ואשרי השמעים את דברי הנבואה ושמרים את אשר כתוב בה כי קרובה העת׃ 66N 1 4 יוחנן אל שבע הקהלות אשר באסיא חסד לכם ושלום מאת ההוה והיה ויבוא ומן שבעת הרוחות אשר לפני כסאו׃ 66N 1 5 ומאת ישוע המשיח העד הנאמן ובכור מן המתים ועליון למלכי ארץ לו אשר אהב אתנו ובדמו גאלנו מחטאתינו׃ 66N 1 6 ויעש אתנו למלכים וכהנים לאלהים אביו הכבוד והעז לעולמי עולמים אמן׃ 66N 1 7 הנה הוא בא עם העננים וראתה אתו כל עין גם אלה אשר דקרהו וספדו עליו כל משפחות הארץ כן יהיה אמן׃ 66N 1 8 אני האלף ואני התו ראש וסוף נאם יהוה אלהים ההוה והיה ויבוא אלהי צבאות׃ 66N 1 9 אני יוחנן אחיכם וגם חבר לכם בלחץ ובמלכות ובסבלנות למען ישוע המשיח הייתי באי אשר שמו פטמוס בעבור דבר האלהים ובעבור עדות ישוע המשיח׃ 66N 1 10 ואהי ברוח ביום האדון ואשמע אחרי קול גדול כקול שופר׃ 66N 1 11 ויאמר אני האלף ואני התו הראשון והאחרון ואת אשר אתה ראה כתב אל ספר ושלחהו אל הקהלות אשר באסיא לאפסוס ולזמירנא ולפרגמוס ולתיאטירא ולסרדיס ולפילדפיא וללודקיא׃ 66N 1 12 ואפן לראות את הקול המדבר אלי ויהי בפנותי וארא שבע מנרות זהב׃ 66N 1 13 ובתוך שבע המנרות דמות בן אדם לבוש מעיל וחגור אזור זהב על לבו׃ 66N 1 14 וראשו ושערו לבנים כצמר צחר כשלג ועיניו כלבת אש׃ 66N 1 15 ומרגלתיו כעין נחשת קלל כצרופות בכור וקולו כקול מים רבים׃ 66N 1 16 ויהי לו ביד ימינו שבעה כוכבים ומפיו יוצאת חרב פיפיות חדה ופניו כשמש המאיר בגבורתו׃ 66N 1 17 וכראתי אותו ואפל לרגליו כמת וישת עלי יד ימינו ויאמר אל תירא אני הראשון והאחרון והחי׃ 66N 1 18 ואהי מת והנני חי לעולמי עולמים אמן ובידי מפתחות שאול ומות׃ 66N 1 19 ועתה כתב את אשר ראית ואשר נעשה עתה ואשר עתיד להיות אחרי כן׃ 66N 1 20 את סוד שבעת הכוכבים אשר ראית בימיני ואת שבע מנרות הזהב שבעת הכוכבים הם מלאכי שבע הקהלות ושבע המנרות אשר ראית שבע קהלות הנה׃ 66N 2 1 אל מלאך קהל אפסוס כתב כה אמר האחז בימינו שבעת הכוכבים המתהלך בתוך שבע מנרות הזהב׃ 66N 2 2 ידעתי את מעשיך ואת עמלך ואת סבלך וכי לא תוכל שאת את הרשעים ותנסה את האמרים שליחים אנחנו ואינם ותמצאם כזבים׃ 66N 2 3 ואתה נשאת הרבה ויש לך סבלנות ולמען שמי לא יעפת׃ 66N 2 4 אך יש לי עליך כי עזבת את אהבתך הראשונה׃ 66N 2 5 זכר אפוא אי מזה נפלת ושובה ועשה מעשיך הראשנים ואם לא הנני בא עליך מהר ונסחתי מנורתך ממקומה אם לא תשוב׃ 66N 2 6 אבל זאת היא לך כי תשנא את מעשי הניקלסיים אשר שנאתים גם אני׃ 66N 2 7 מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח אתן לו לאכל מעץ החיים אשר בתוך גן עדן לאלהים׃ 66N 2 8 ואל מלאך קהל זמירנא כתב כה אמר הראשון והאחרון אשר מת ויחי׃ 66N 2 9 ידעתי את מעשיך ואת צרתך ואת רישך ואולם עשיר אתה ואת גדוף האמרים יהודים אנחנו ואינם כי אם כנסית השטן׃ 66N 2 10 אל תירא את אשר עליך לסבל הנה עתיד המלשין להשליך מכם לבית המשמר למען תנסו והייתם בצרה עשרת ימים היה נאמן עד מות ואתנה לך עטרת החיים׃ 66N 2 11 מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח לא ינזק במות השני׃ 66N 2 12 ואל מלאך קהל פרגמוס כתב כה אמר אשר לו חרב פיפיות החדה׃ 66N 2 13 ידעתי את מעשיך ואת מקום שבתך אשר שם כסא השטן ותדבק בשמי ולא שקרת באמונתי גם בימי אנטיפס עדי הנאמן אשר נהרג אצלכם מקום מושב השטן׃ 66N 2 14 אך מעט יש לי עליך כי שם עמך אנשים דבקים בתורת בלעם אשר הורה את בלק לתת מכשול לפני בני ישראל לאכל מזבחי אלילים ולזנות׃ 66N 2 15 כן נמצאו גם בך אנשים דבקים בתורת הניקלסיים אשר שנאתי׃ 66N 2 16 שובה ואם לא כי עתה אבוא עליך מהרה ונלחמתי בם בחרב פי׃ 66N 2 17 מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות המנצח אאכילנו מן המן הגנוז ונתתי לו אבן לבנה ועל האבן מפתח שם חדש אשר לא ידענו איש זולתי המקבל׃ 66N 2 18 ואל מלאך קהל תיאטירא כתב כה אמר בן האלהים אשר עיניו כלבת אש ומרגלתיו כעין נחשת קלל׃ 66N 2 19 ידעתי את מעשיך ואהבתך ואמונתך ועבורתך וסבלך וכי מעשיך האחרונים רבים הם מן הראשנים׃ 66N 2 20 אך מעט יש לי עליך כי תניח את האשה איזבל האמרת כי היא נביאה ללמד ולהתעות את עבדי לזנות ולאכל זבחי אלילים׃ 66N 2 21 ואתן לה זמן לשוב והיא מאנה לשוב מתזנותיה׃ 66N 2 22 הנני מפיל אתה על מטה ואת המנאפים אתה בצרה גדולה אם לא ישובו ממעשיהם׃ 66N 2 23 והרגתי במות את בניה וידעו כל הקהלות כי אני חקר כליות ולב ונתתי לכם לכל איש כפרי מעלליו׃ 66N 2 24 אבל אמר אני לכם ולשאר הנמצאים בתיאטירא כל אשר אין להם הלקח ההוא ולא ידעו את עמקות השטן כאשר הם מתהללים לא אשים עליכם משא אחר׃ 66N 2 25 אפס מה שיש לכם החזיקו בו עד כי אבוא׃ 66N 2 26 והמנצח ושמר את מעשי עד עת קץ אתן לו שלטן על הגוים׃ 66N 2 27 ורעם בשבט ברזל ככלי יוצר ינפצו כאשר קבלתי גם אנכי מאת אבי׃ 66N 2 28 ונתתי לו כוכב השחר׃ 66N 2 29 מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃ 66N 3 1 ואל מלאך קהל סרדיס כתב כה אמר אשר לו שבע רוחות האלהים ושבעת הכוכבים ידעתי את מעשיך כי לך שם כאלו אתה חי והנך מת׃ 66N 3 2 שקד וחזק את השארית הקרובה למות כי לא מצאתי מעשיך שלמים לפני האלהים׃ 66N 3 3 זכור את אשר קבלת ושמעת ושמרה זאת ושובה ואם לא תשקד הנני בא עליך כגנב ולא תדע באי זו שעה אבא עליך׃ 66N 3 4 יש לך גם בסרדיס שמות מעטים אשר לא גאלו את מלבושיהם ויתהלכו אתי לבשי לבנים כי ראוים הם לזאת׃ 66N 3 5 המנצח ילבש בגדים לבנים ולא אמחה את שמו מספר החיים ואודה שמו לפני אבי ולפני מלאכיו׃ 66N 3 6 מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃ 66N 3 7 ואל מלאך קהל פילדלפיא כתב כה אמר הקדוש האמתי אשר בידו מפתח דוד הפתח ואין סגר והסגר ואין פתח׃ 66N 3 8 ידעתי את מעשיך הנה נתתי לפניך פתח נפתח אשר לא יוכל איש לסגרו כי גבורת מעט לך ותשמר את דברי ולא כחשת בשמי׃ 66N 3 9 הנני נתן אנשים מכנסית השטן האמרים יהודים אנחנו ואינם כי כזבים המה הנני עשה אשר יבאו להשתחות לפני רגליך וידעו כי אני אהבתיך׃ 66N 3 10 יען שמרת דבר סבלנותי אשמרך גם אנכי משעת הנסיון העתידה לבוא על תבל כלה לנסות את ישבי הארץ׃ 66N 3 11 הנני בא מהרה החזק באשר לך למען לא יקח איש את נזרך׃ 66N 3 12 המנצח אתננו לעמוד בהיכל אלהי ולא יצא עוד החוצה וכתבתי עליו את שם אלהי ואת שם עיר אלהי ירושלים החדשה הירדת משמים מעם אלהי ואת שמי החדש׃ 66N 3 13 מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃ 66N 3 14 ואל מלאך קהל לודקיא כתב כה אמר האמן העד הנאמן והאמתי ראשית בריאת האלהים׃ 66N 3 15 ידעתי את מעשיך כי לא קר ולא חם אתה מי יתן והיית קר או חם׃ 66N 3 16 כי עתה פושר אתה ולא קר ולא חם על כן אקיאך מפי׃ 66N 3 17 כי אמרת אך עשרתי מצאתי און לי ולא חסרתי כל ולא ידעת כי אמלל אתה ודוי ועני ועור וערם׃ 66N 3 18 אני איעצך לפנות מאתי זהב צרוף באש למען תעשיר ובגדים לבנים למען תתכסה בהם ולא תראה בשת ערותות ולמשח עיניך קלורית למען תראה׃ 66N 3 19 ]12-02[ אני את כל אשר אהב אוכיחם ואיסרם לכן תשקד ותשוב, הנני עמד לפתח ודפק והיה כי ישמע איש לקולי ופתח הפתח אבוא אליו לסעוד עמו והוא עמדי׃ 66N 3 20 ]12-02[׃ 66N 3 21 המנצח אתננו לשבת אתי על כסאי כאשר נצחתי גם אנכי ואשב את אבי על כסאו׃ 66N 3 22 מי אשר אזן לו ישמע את אשר הרוח אמר לקהלות׃ 66N 4 1 ויהי אחר הדברים האלה וארא והנה פתח נפתח בשמים והקול הראשון אשר שמעתיו כקול שופר מדבר אלי אמר עלה הנה ואראך את אשר היה יהיה אחרי כן׃ 66N 4 2 וכרגע הייתי ברוח והנה כסא נראה בשמים ואחד ישב על הכסא׃ 66N 4 3 והישב מראהו כמראה אבן ישפה ואדם וקשת סביב לכסא ומראיה כעין ברקת׃ 66N 4 4 וסביב לכסא ארבעה ועשרים כסאות ועל הכסאות ראיתי את ארבעה ועשרים הזקנים ישבים והם לבשי בגדים לבנים ועטרות זהב בראשיהם׃ 66N 4 5 ומן הכסא יוצאים ברקים ורעמים וקולות ושבעה לפידי אש בערים לפני הכסא אשר הם שבעה רוחות האלהים׃ 66N 4 6 ולפני הכסא ים זכוכית כעין הקרח ובין הכסא וסביב לכסא ארבע חיות מלאות עינים מלפניהם ומאחריהם׃ 66N 4 7 ודמות החיה הראשונה כאריה והחיה השנית כשור ופני החיה השלישית כפני אדם ודמות החיה הרביעית כנשר מעופף׃ 66N 4 8 ולכל אחת מארבע החיות שש כנפים מסביב ולפנימה הנה מלאות עינים ואין דמי להן יומם ולילה ואמרות קדוש קדוש קדוש יהוה אלהים צבאות היה והוה ויבוא׃ 66N 4 9 ומדי תת החיות כבוד והדר ותודה לישב על הכסא אשר הוא חי לעולמי עולמים׃ 66N 4 10 אז יפלו עשרים וארבעה הזקנים על פניהם לפני הישב על הכסא והשתחוו לחי עולמי העולמים ושמו את עטרותיהם לפני הכסא לאמר׃ 66N 4 11 לך נאה אדנינו לקחת כבוד והדר ועז כי אתה בראת הכל והכל ברצונך היו ונבראו׃ 66N 5 1 וארא בימין הישב על הכסא ספר כתוב פנים ואחור וחתום בשבעה חתמות׃ 66N 5 2 וארא מלאך אביר קורא בקול גדול מי הוא הזכה לפתח הספר ולהתיר את חותמיו׃ 66N 5 3 ולא יכל איש גם בשמים גם בארץ גם מתחת לארץ לפתח את הספר או להביט אליו׃ 66N 5 4 ואבך בכי גדול על אשר לא נמצא איש זכה לפתח את הספר ולקרא בו או להביט אליו׃ 66N 5 5 ויאמר אלי אחד מן הזקנים אל תבכה הנה נצח האריה אשר הוא משבט יהודה שרש דוד לפתח את הספר ולהתיר שבעת חותמיו׃ 66N 5 6 וארא והנה בין הכסא וארבע החיות ובין הזקנים שה עמד כמו טבוח ולו שבע קרנים ושבעה עינים אשר הם שבעה רוחות האלהים השלוחים אל כל הארץ׃ 66N 5 7 ויבא ויקח את הספר מימין הישב על הכסא׃ 66N 5 8 ויהי בקחתו את הספר ויפלו לפני השה ארבע החיות ועשרים וארבעה הזקנים ואיש איש כנור בידו וקערות זהב מלאת קטרת אשר הנה תפלות הקדושים׃ 66N 5 9 וישירו שיר חדש לאמר לך נאה לקחת את הספר ולפתח את חותמיו כי אתה נשחטת ובדמך קניתנו לאלהים מכל משפחה ולשון וכל עם וגוי׃ 66N 5 10 ותעש אתם מלכים וכהנים לאלהינו וימלכו על הארץ׃ 66N 5 11 וארא ואשמע קול מלאכים רבים סביב לכסא ולחיות ולזקנים מספרם רבו רבבות ואלפי אלפים׃ 66N 5 12 קראים בקול גדול נאה לשה הטבוח לקחת עז ועשר וחכמה וגבורה והדר וכבוד וברכה׃ 66N 5 13 וכל בריה אשר בשמים ובארץ ומתחת לארץ ואשר על הים וכל אשר בהם את כלם שמעתי אמרים לאמר לישב על הכסא ולשה הברכה וההדר והכבוד והעז לעולמי עולמים׃ 66N 5 14 ותאמרנה ארבע החיות אמן ועשרים וארבעה הזקנים נפלו על פניהם וישתחוו לחי עולמי העולמים׃ 66N 6 1 וארא כאשר פתח השה אחד מן שבעה החתמות ואשמע אחת מארבע החיות מדברת כקול רעם לאמר בא וראה׃ 66N 6 2 ואביט והנה סוס לבן והרכב עליו קשת בידו ותנתן לו עטרה ויצא מנצח ולמען ינצח׃ 66N 6 3 וכפתחו את החותם השני ואשמע את החיה השנית אמרת בא וראה׃ 66N 6 4 ויצא סוס שני והוא אדם ולרכב עליו נתן לשאת את השלום מן הארץ למען יהרגו איש את אחיו ותנתן לו חרב גדולה׃ 66N 6 5 וכפתחו את החותם השלישי ואשמע את החיה השלישית אמרת בא וראה ואביט והנה סוס שחר והרכב עליו מאזנים בידו׃ 66N 6 6 ואשמע קול מתוך ארבע החיות לאמר קב חטים בדינר ושלשה קבים שערים בדינר ואת השמן והיין אל תשחת׃ 66N 6 7 וכפתחו את החותם הרביעי ואשמע את החיה הרביעית אמרת בא וראה׃ 66N 6 8 וארא והנה סוס ירקרק והרכב עליו שמו המות ושאול יוצאת לרגליו וינתן להם שלטן על רביעית הארץ להמית בחרב וברעב ובדבר ובחית הארץ׃ 66N 6 9 וכפתחו החותם החמישי וארא מתחת למזבח את נפשות הטבוחים על דבר האלהים ועל העדות אשר היתה להם׃ 66N 6 10 ויזעקו בקול גדול ויאמרו עד מתי אדני הקדוש והאמתי לא תשפט ולא תקום את דמינו מישבי הארץ׃ 66N 6 11 ויתן לאיש איש מהם שמלות לבנות ויאמר אליהם לנוח עוד זמן מעט עד מלאת מספר העבדים חברים ואחיהם העתידים להרג כמוהם׃ 66N 6 12 וארא בפתחו את החותם הששי והנה רעש גדול היה ויקדר השמש כשק שער והירח נהפך לדם׃ 66N 6 13 וכוכבי השמים נפלו ארצה כאשר תנוע תאנה ברוח חזקה והשליכה פגיה׃ 66N 6 14 והשמים משו כספר נגלל וכל הר ואי הנתקו ממקומם׃ 66N 6 15 ומלכי הארץ והרזנים ושרי האלפים והעשירים והתקיפים וכל עבד וכל בן חרים התחבאו במערות ובסלעי ההרים׃ 66N 6 16 ויאמרו אל ההרים ואל הסלעים נפלו עלינו וכסונו מפני הישב על הכסא ומפני חמת השה׃ 66N 6 17 כי בא יום עברתו הגדול ומי יוכל להתיצב׃ 66N 7 1 ואחרי כן ראיתי ארבעה מלאכים עמדים בארבע כנפות הארץ ויעצרו את ארבע רוחות הארץ למען לא תשב רוח לא בארץ ולא בים ולא בכל עץ׃ 66N 7 2 וארא מלאך אחר עלה ממרח שמש ובידו חתמת אלהים חיים ויקרא בקול גדול אל ארבעה המלאכים אשר נתן להם לחבל הארץ והים לאמר׃ 66N 7 3 אל תחבלו את הארץ ואת הים ואת העץ עד אם חתמנו את עבדי אלהינו על מצחותם׃ 66N 7 4 ואשמע מספר החתומים מאה אלף וארבעים וארבעה אלף והם חתומים מכל שבטי בני ישראל׃ 66N 7 5 לשבט יהודה חתומים שנים עשר אלף לשבט ראובן חתומים שנים עשר אלף לשבט גד חתומים שנים עשר אלף׃ 66N 7 6 לשבט אשר חתומים שנים עשר אלף לשבט נפתלי חתומים שנים עשר אלף לשבט מנשה חתומים שנים עשר אלף׃ 66N 7 7 לשבט שמעון חתומים שנים עשר אלף לשבט לוי חתומים שנים עשר אלף לשבט יששכר חתומים שנים עשר אלף׃ 66N 7 8 לשבט זבלון חתומים שנים עשר אלף לשבט יוסף חתומים שנים עשר אלף לשבט בנימן חתומים שנים עשר אלף׃ 66N 7 9 אחרי כן ראיתי והנה המון רב אשר לא יכל איש למנותו מכל הגוים והמשפחות והעמים והלשנות ויעמדו לפני הכסא ולפני השה מלבשים שמלות לבנות וכפות תמרים בידיהם׃ 66N 7 10 ויקראו בקול גדול לאמר הישועה לאלהינו הישב על הכסא ולשה׃ 66N 7 11 וכל המלאכים עמדו סביב לכסא וסביב לזקנים ולארבע החיות ויפלו על פניהם לפני הכסא וישתחוו לאלהים׃ 66N 7 12 ויאמרו אמן הברכה והכבוד והחכמה והתודה וההדר והכח והעז לאלהינו לעולמי עולמים אמן׃ 66N 7 13 ויען אחד מן הזקנים ויאמר אלי אלה המלבשים בגדי לבן מי המה ומאין באו׃ 66N 7 14 ואמר אליו אדני אתה ידעת ויאמר אלי אלה הם הבאים מן הצרה הגדולה ויכבסו את שמלתם וילבינום בדם השה׃ 66N 7 15 לכן הנם לפני כסא האלהים ומשרתים אותו בהיכלו יומם ולילה והישב על הכסא יתן משכנו עליהם׃ 66N 7 16 לא ירעבו עוד ולא יצמאו ולא יכם שמש ושרב׃ 66N 7 17 כי השה אשר בתוך הכסא הוא ירעם ועל מבועי מים חיים ינהלם ומחה אליהם כל דמעה מעיניהם׃ 66N 8 1 וכפתחו החותם השביעי ותהי דממה בשמים כחצי שעה׃ 66N 8 2 וארא את שבעת המלאכים אשר עמדו לפני האלהים וינתנו להם שבעה שופרות׃ 66N 8 3 ויבא מלאך אחר ויגש אל המזבח ומחתת זהב בידו ותנתן לו קטרת הרבה לתתה עם תפלות כל הקדשים על מזבח הזהב אשר לפני הכסא׃ 66N 8 4 ויעל עשן הקטרת עם תפלות הקדשים מיד המלאך לפני אלהים׃ 66N 8 5 ויקח המלאך את המחתה וימלאה אש מעל המזבח וישלך על הארץ ויהי קולות ורעמים וברקים ורעש׃ 66N 8 6 ושבעה המלאכים ההם אשר בידם שבעת השופרות התעתדו לתקע׃ 66N 8 7 והמלאך הראשון תקע בשופר ויהי ברד ואש בלולים בדם ותשלך ארצה ותשרף שלישית העץ וכל ירק עשב נשרף׃ 66N 8 8 והמלאך השני תקע בשופר והנה כדמות הר גדול בער באש השלך אל תוך הים ותהי שלישית הים לדם׃ 66N 8 9 ותמת שלישית כל נפש חיה אשר בים ושלישית האניות נשחתה׃ 66N 8 10 והמלאך השלישי תקע בשופר ויפל מן השמים כוכב גדול בער כלפיד ויפל על שלישית הנהרות ועל מעינות המים׃ 66N 8 11 ושם הכוכב נקרא לענה ותהי שלישית המים ללענה ורבים מבני אדם מתו מן המים כי מרים היו׃ 66N 8 12 והמלאך הרביעי תקע בשופר ותכה שלישית השמש ושלישית הירח ושלישית הכוכבים למען תחשך שלישיתם והיום לא יאיר שלישיתו וכן גם הלילה׃ 66N 8 13 וארא ואשמע מלאך אחד מעופף במרום הרקיע הקורא בקול גדול אוי אוי אוי לישבי הארץ משאר קלות שופר שלשת המלאכים העתידים לתקע׃ 66N 9 1 והמלאך החמישי תקע בשופר וארא כוכב נפל מן השמים לארץ וינתן לו מפתח באר התהום׃ 66N 9 2 ויפתח את באר התהום ויעל עשן מן הבאר כעשן כבשן גדול ויחשך השמש והרקיע מקיטר הבאר׃ 66N 9 3 ומן הקיטר יצא ארבה על הארץ וינתן להם שלטן כשלטן עקרבי הארץ׃ 66N 9 4 ויאמר אליהם אשר לא ישחיתו את עשב הארץ ולא כל ירק ולא כל עץ כי אם את בני האדם אשר אין להם חותם אלהים במצחותם׃ 66N 9 5 ולא נתן להם להמיתם רק להכאיבם חמשה חדשים וכאבם ככאב איש אשר יכהו העקרב׃ 66N 9 6 ובימים ההם יבקשו בני אדם את המות ולא ימצאהו וישאלו את נפשם למות והמות יברח מהם׃ 66N 9 7 ויהי מראה הארבה כדמות סוסים ערוכי מלחמה ועל ראשיהם כעטרות כעין זהב ופניהם כפני אדם׃ 66N 9 8 ושער להם כשער נשים ושניהם שני אריה׃ 66N 9 9 ושרינים להם כשריני ברזל וקול כנפיהם כקול מרכבות סוסים רבים הרצים למלחמה׃ 66N 9 10 וזנבות להם כזנבות עקרבים ועקצים בזנבותם והשלטו לענות את בני האדם חמשה חדשים׃ 66N 9 11 ומלאך התהום הוא מלך עליהם ושמו אבדון בעברית והוא אפוליון בלשון יון׃ 66N 9 12 הצרה האחת חלפה הלכה לה והנה באות אחריה עוד צרות שתים׃ 66N 9 13 והמלאך הששי תקע בשופר ואשמע קול אחד מארבע קרנות מזבח הזהב אשר לפני אלהים׃ 66N 9 14 ויאמר למלאך הששי אשר השופר בידו התר את ארבעה המלאכים ההם האסורים על הנהר הגדול נהר פרת׃ 66N 9 15 ויתרו ארבעה המלאכים אשר היו נכונים לשעה וליום ולחדש ולשנה להמית שלישית בני האדם׃ 66N 9 16 ויהי מספר צבאות הפרשים שתי רבוא רבבות ואני שמעתי מספרם׃ 66N 9 17 וכן ראיתי במראה את הסוסים ורכביהם אשר שרינותיהם כעין אש ותכלת וגפרית וראשי הסוסים כראשי אריות ותצא מפיהם אש וקיטור וגפרית׃ 66N 9 18 ותומת שלישית בני אדם בשלש האלה באש ובקיטור ובגפרית היצאות מפיהם׃ 66N 9 19 כי כח הסוסים בפיהם כי זנבותם דומים לנחשים ויש להם ראשים ובהם ישחיתו׃ 66N 9 20 ושאר בני אדם אשר לא נהרגו במגפות האלה בכל זאת לא שבו ממעשי ידיהם מהשתחות עוד לשדים ולעצבי זהב וכסף ונחשת ואבן ועץ אשר לא יראו ולא ישמעו ולא יהלכו׃ 66N 9 21 ולא שבו מדרכם לרצח ולכשף ולזנות ולגנב׃ 66N 10 1 וארא מלאך אחר אביר יורד מן השמים והוא עטה ענן ועל ראשו כמראה קשת הענן ופניו כשמש ורגליו כעמודי אש׃ 66N 10 2 ובידו ספר קטן פתוח וישם את רגל ימינו על הים ואת שמאלו על הארץ׃ 66N 10 3 ויקרא בקול גדול כאשר ישאג האריה ובקראו דברו שבעת הרעמים בקולתיהם׃ 66N 10 4 וכדבר שבעת הרעמים בקולתיהם חפצתי לכתב ואשמע קול מן השמים לאמר חתום את אשר דברו שבעת הרעמים ואל תכתב זאת׃ 66N 10 5 והמלאך אשר ראיתיו עמד על הים ועל הארץ הרים ידו אל השמים׃ 66N 10 6 וישבע בחי עולמי העולמים אשר ברא את השמים וכל אשר בהם והארץ וכל אשר בה והים וכל אשר בו כי לא יהיה עוד זמן׃ 66N 10 7 אך בימי קול המלאך השביעי בעת עמדו לתקוע ונשלם סוד האלהים כאשר בשר את עבדיו הנביאים׃ 66N 10 8 והקול אשר שמעתי מן השמים שב לדבר אלי לאמר לך וקח את הספר הקטן הפתוח אשר ביד המלאך העמד על הים ועל הארץ׃ 66N 10 9 ואבא אל המלאך ואמר לו תנה לי את הספר ויאמר אלי קח ואכל אתו וימר לבטנך אבל בפיך יהיה מתוק כדבש׃ 66N 10 10 ואקח את הספר מיד המלאך ואכלהו ויהי בפי כדבש למתוק ואחרי אכלי אתו וימלא בטני מרורים׃ 66N 10 11 ויאמר אלי עליך לשוב להנבא עוד על עמים וגוים ולשנות ומלכים רבים׃ 66N 11 1 וינתן לי קנה דומה למטה ויעמד המלאך ויאמר קום ומד את היכל יהוה ואת המזבח ואת המשתחוים בו׃ 66N 11 2 ואת החצר אשר לפנימה להיכל השלך חוצה ואל תמדנה כי נתנה לגוים ורמסו את העיר הקדשה ארבעים ושנים חדשים׃ 66N 11 3 ואתן לשני עדי ונבאו ימים אלף ומאתים וששים מתכסים בשקים׃ 66N 11 4 אלה הם שני הזיתים ושתי המנרות העמדים לפני אלהי הארץ׃ 66N 11 5 וכי יבקש איש להרע להם תצא אש מפיהם ואכלה את איביהם וכן כל המבקש להרע להם מות יומת׃ 66N 11 6 ולהם השלטן לעצר את השמים ולא יהיה מטר בימי נבואתם וישלטו על המים להפכם לדם ועל הארץ להכתה בכל נגע מדי יחפצו׃ 66N 11 7 ואחרי השלימם עדותם החיה העלה מן התהום תעשה עמהם מלחמה ותוכל להם והרגתם׃ 66N 11 8 והיתה נבלתם ברהוב העיר הגדולה הנקראת כפי הרוח בשם סדום ומצרים אשר שם נצלב גם אדנינו׃ 66N 11 9 ורבים מן העמים והמשפחות והלשנות והגוים יראו את נבלתם ימים שלשה וחצי ולא יתנו את גויתם לשום בקברים׃ 66N 11 10 וישבי הארץ ישמחו עליהם ויעלזו וישלחו מנות זה לזה כי שני הנביאים האלה הכאיבו את ישבי הארץ׃ 66N 11 11 ויהי אחרי ימים שלשה וחצי ותבא בהם רוח חיים מאת האלהים ויעמדו על רגליהם ואימה גדולה נפלה על כל ראיהם׃ 66N 11 12 וישמעו קול גדול מן השמים מדבר אליהם לאמר עלו הנה ויעלו בענן השמימה ושנאיהם ראים אתם׃ 66N 11 13 ובשעה ההיא היה רעש גדול ותפל עשירית העיר ושבעת אלפים שמות בני אדם נהרגו ברעש והנשארים רעדה אחזתם ויתנו כבוד לאלהי השמים׃ 66N 11 14 הצרה השנית חלפה הלכה לה והנה הצרה השלישית מהרה תבוא׃ 66N 11 15 והמלאך השביעי תקע בשופר ויהי קלות גדולים בשמים ויאמרו הנה ממלכת העולם היתה לאדיניו ולמשיחו והוא ימלך לעולמי עולמים׃ 66N 11 16 ועשרים וארבעה הזקנים הישבים לפני האלהים על כסאותם נפלו על פניהם וישתחוו לאלהים׃ 66N 11 17 ויאמרו מודים אנחנו לך יהוה אלהים צבאות ההוה והיה ויבוא כי לבשת עזך הגדול ותמלך׃ 66N 11 18 והגוים קצפו ויבא קצפך ועת המתים להשפט ולתת שכר לעבדיך הנביאים ולקדשים וליראי שמך למקטנם ועד גדולם ולהשחית את משחיתי הארץ׃ 66N 11 19 ויפתח היכל יהוה בשמים וירא ארון בריתו בהיכל ויהי ברקים וקלות ורעמים ורעש וברד כבד׃ 66N 12 1 ואות גדולה נראתה בשמים אשה אשר השמש לבושה והירח תחת רגליה ועל ראשה עטרת שנים עשר כוכבים׃ 66N 12 2 והיא הרה ותזעק בחבליה ותקש בלדתה׃ 66N 12 3 ותרא אות אחרת בשמים והנה תנין גדול אדם כאש ולו שבעה ראשים ועשר קרנים ועל ראשיו שבעה כתרים׃ 66N 12 4 וזנבו סחב מן השמים שלישית הכוכבים וישליכם ארצה ויתיצב התנין לפני האשה החלה ללדת למען בלע את בנה בלדתה׃ 66N 12 5 ותלד בן זכר העתיד לרעות כל הגוים בשבט ברזל וילקח בנה אל האלהים ואל כסאו׃ 66N 12 6 והאשה ברחה המדברה אשר שם הוכן לה מקום מאת אלהים למען יכלכלוה שם ימים אלף ומאתים וששים׃ 66N 12 7 ותהי מלחמה בשמים מיכאל ומלאכיו נלחמים בתנין והתנין נלחם ומלאכיו׃ 66N 12 8 ולא התחזקו וגם מקומם לא נמצא עוד בשמים׃ 66N 12 9 ויוטל התנין הגדול הנחש הקדמוני אשר נקרא שמו מלשין ושטן המדיח תבל כלה הוא הוטל ארצה ומלאכיו עמו הוטלו׃ 66N 12 10 ואשמע קול גדול בשמים ויאמר עתה באה ישועת אלהינו ועזו ומלכותו וממשלת משיחו כי הורד שוטן אחינו העמד לשטנם לפני אלהינו יומם ולילה׃ 66N 12 11 והם נצחהו למען דם השה ולמען דבר עדותם ולא אהבו את נפשם עד למות׃ 66N 12 12 רנו על זאת שמים ושכניהם אוי לישבי ארץ וים כי ירד אליכם המלשין בחמה גדולה מדעתו כי קצרה עתו׃ 66N 12 13 ויהי כאשר ראה התנין כי הוטל ארצה וירדף את האשה אשר ילדה את הזכר׃ 66N 12 14 ויתנו לאשה שתי כנפי הנשר הגדול לעוף המדברה אל מקומה אשר תכלכל שם מועד מועדים וחצי מפני הנחש׃ 66N 12 15 וישלח הנחש נהר מים מפיו אחרי האשה לשטפה בנהר׃ 66N 12 16 ותעזר הארץ את האשה ותפתח הארץ את פיה ותבלע את הנהר אשר שלח התנין מפיהו׃ 66N 12 17 ויקצף התנין על האשה וילך לעשות מלחמה עם יתר זרעה השמרים פקודי אלהים ואשר להם עדות ישוע׃ 66N 13 1 ואהי עמד על חול הים וארא חיה עלה מן הים ולה שבעה ראשים ועשר קרנים ועל קרניה עשרה כתרים ועל ראשיה שם גדופים׃ 66N 13 2 והחיה אשר ראיתי מראה כנמר ורגליה כרגלי דב ופיה כפי אריה ויתן לה התנין את כחו ואת כסאו וממשל רב׃ 66N 13 3 וארא והנה אחד מראשיה כפצוע עד מות ומכת מות אשר לו נרפאה ותשתומם כל הארץ אחרי החיה׃ 66N 13 4 וישתחוו לתנין אשר נתן ממשלה לחיה וישתחוו לחיה ויאמרו מי ידמה לחיה ומי יוכל להלחם אתה׃ 66N 13 5 וינתן לה פה ממלל גדלות ונאצות ושלטן נתן לה להלחם ארבעים ושנים חדשים׃ 66N 13 6 ותפתח את פיה לנאצה אל האלהים ותנאץ את שמו ואת משכנו ואת החנים בשמים׃ 66N 13 7 וינתן לה לעשות מלחמה עם הקדשים ולנצחם ותנתן לה ממשלה על כל משפחה ועם ולשון וגוי׃ 66N 13 8 וישתחוו לה כל ישבי הארץ אשר לא נכתבו שמותם בספר החיים אשר לשה הטבוח מיום הוסד תבל׃ 66N 13 9 כל אשר אזן לו ישמע׃ 66N 13 10 כל המוליך לשבי ילך בשבי וכל ההרג בחרב הרג יהרג בחרב בזה סבלנות ואמונת הקדשים׃ 66N 13 11 וארא חיה אחרת עלה מן האדמה ולה קרנים כקרני שה ומדברת כתנין׃ 66N 13 12 והיא עשה כל פקודי החיה הראשונה בפניה ומביאה את הארץ וישביה להשתחות לחיה הראשונה אשר נרפאה מכת מות אשר לה׃ 66N 13 13 ונתנת אותות גדלות וגם אש מן השמים תוריד ארצה לעיני בני אדם׃ 66N 13 14 ותתעה את ישבי הארץ על ידי האותות אשר נתן לה לעשות בפני החיה באמרה אל ישבי הארץ לעשות צלם לחיה אשר הכתה מכת חרב ותחי׃ 66N 13 15 וינתן לה לתת רוח בצלם החיה למען דבר ידבר צלם החיה ועשתה כי כל אשר אימן משתחוים לצלם החיה מות יומתו׃ 66N 13 16 ותעש כי כלם למקטן ועד גדול אם אביון ואם עשיר גם בני החרים גם העבדים יתוו תו על די ימינם או על מצחתם׃ 66N 13 17 וכי לא יוכל איש לקנות או למכר כי אם בהיות עליו תו החיה או שמה או מספר שמה׃ 66N 13 18 בזה החכמה מי אשר לו תבונה יחשב מספר החיה כי מספר בן אדם הוא ומספרו שש מאות וששים ושש׃ 66N 14 1 וארא והנה שה עמד על הר ציון ועמו מאת אלף וארבעים וארבעה אלפים הנשאים שם אביו כתוב על מצחותם׃ 66N 14 2 ואשמע קול מן השמים כקול מים רבים וכקול רעם גדול ואשמע קול תפשי כנור המנגנים בכנורותיהם׃ 66N 14 3 וישירו כשיר חדש לפני הכסא ולפני ארבע החיות ולפני הזקנים ואין איש אשר יכל ללמד את השיר זולתי מאת האלף וארבעים וארבעת האלפים ההם אשר נקנו מן הארץ׃ 66N 14 4 אלה הם אשר לא נגאלו בנשים כי בתולות המה אלה הם ההלכים אחרי השה אל כל אשר ילך אלה נקנו מתוך בני האדם לראשית בכורים לאלהים ולשה׃ 66N 14 5 ותרמית לא נמצאה בפיהם כי תמימים המה לפני כסא האלהים׃ 66N 14 6 וארא מלאך אחר מעופף במרום הרקיע אשר היה לו בשורת עולם לבשר את ישבי הארץ ואת כל גוי ונשפחה ולשון ועם׃ 66N 14 7 ויאמר בקול גדול יראו את האלהים והבו לו כבוד כי באה עת משפטו והשתחוו לעשה שמים וארץ את הים ומעינות המים׃ 66N 14 8 ומלאך אחר בא אחריו ויאמר נפלה נפלה בבל העיר הגדולה כי השקתה כל הגוים מיין חמת תזנתה׃ 66N 14 9 ומלאך שלישי בא אחריהם ויאמר בקול גדול כל אשר ישתחוה לפני החיה ולפני צלמה ונשא את תוה על מצחו או על ידו׃ 66N 14 10 גם הוא שתה ישתה מיין חמת אלהים יין בלתי מהול הנמסך בכוס זעמו ויענה באש וגפרית לפני המלאכים הקדשים ולפני השה׃ 66N 14 11 ועשן ענוים יעלה לעולמי עד ולא ימצאו מנוחה יומם ולילה המשתחוים לחיה ולצלמה ואשר ישא את תו שמה׃ 66N 14 12 בזה סבלנות הקדשים בזה השמרים את מצות האלהים ואת אמונת ישוע׃ 66N 14 13 ואשמע קול מן השמים מדבר אלי כתב אשרי המתים אשר ימותו באדון מעתה אמנם כן אמר הרוח למען ינוחו מעמלם ומעשיהם הלך ילכו אחריהם׃ 66N 14 14 וארא והנה ענן בהיר ועל הענן ישב כדמות בן אדם ועל ראשו עטרת זהב ובידו מגל מלטש׃ 66N 14 15 ומלאך אחר יצא מן ההיכל ויזעק בקול גדול אל הישב על הענן לאמר שלח מגלך וקצר כי באה העת לקצר כי יבש קציר הארץ׃ 66N 14 16 וישלח הישב בענן את מגלו בארץ והארץ נקצרה׃ 66N 14 17 ומלאך אחר יצא מן ההיכל אשר בשמים וגם לו מגל מלטש בידו׃ 66N 14 18 ויצא מלאך אחר מן המזבח וממשלתו על האש ויקרא קול גדול אל אשר בידו המגל המלטש לאמר שלח מגלך המלטש ובצר את גפן הארץ כי בשלו ענביהם׃ 66N 14 19 וינף המלאך את מגלו על הארץ ויבצר את אשכלת גפן הארץ וישליכם בגת חמת אלהים הגדולה׃ 66N 14 20 ותדרך הגת מחוץ לעיר ויצא דם מן הגת עד רסני הסוסים דרך אלף ושש מאות ריס׃ 66N 15 1 וארא אות אחרת בשמים גדולה ונפלאה שבעה מלאכים הנשאים את שבע המכות האחרנות כי בהן כלה זעם אלהים׃ 66N 15 2 וארא כים זכוכית בלול באש ואת המתגברים על החיה ועל צלמה ועל תוה ועל מספר שמה עמדים על ים הזכוכית וכנרות אלהים בידיהם׃ 66N 15 3 וישירו את שירת משה עבד אלהים ושירת השה לאמר גדולים מעשיך ונפלאים יהוה אלהים צבאות צדק ואמת דרכיך מלך הגוים׃ 66N 15 4 מי לא ייראך יהוה ולא יכבד את שמך כי קדוש אתה לבדך כי כל הגוים יבאו וישתחוו לפניך כי נגלו משפטי צדקך׃ 66N 15 5 ואחרי כן ראיתי והנה נפתח היכל משכן העדות בשמים׃ 66N 15 6 ויצאו מן ההיכל שבעה המלאכים הנשאים את שבע המכות מלבשים בד טהור וצח וחגורים אזורי זהב על לבביהם׃ 66N 15 7 ואחת מארבע החיות נתנה אל שבעת המלאכים שבע קערת זהב מלאות חמת האלהים החי לעולמי העולמים׃ 66N 15 8 וימלא ההיכל עשן מכבוד אלהים ועזו ולא יכל איש לבוא אל ההיכל עד אשר כלו שבע המכות אשר בידי שבעה המלאכים׃ 66N 16 1 ואשמע קול גדול מן ההיכל האמר אל שבעת המלאכים לכו ושפכו את קערת חמת האלהים ארצה׃ 66N 16 2 וילך הראשון וישפך את קערתו על הארץ ויהי שהין רע ומכאיב באנשים אשר עליהם תו החיה ובמשתחוים לצלמה׃ 66N 16 3 וישפך השני את קערתו על הים ויהי לדם כדם חלל ותמת כל נפש חיה אשר בים׃ 66N 16 4 וישפך השלישי את קערתו בנהרות ובמעינות המים ויהיו לדם׃ 66N 16 5 ואשמע את מלאך המים אמר צדיק אתה ההוה והיה והקדוש כי כן שפטת׃ 66N 16 6 כי דם קדשים ונביאים שפכו ודם השקיתם כי גמול ידם הוא׃ 66N 16 7 ואשמע את המזבח אמר אמנם כן יהוה אלהים צבאות אמת וצדק משפטיך׃ 66N 16 8 וישפך המלאך הרביעי את קערתו על השמש וינתן לו לצרב את בני אדם באש׃ 66N 16 9 ויצרבו בני אדם בחם גדול ויגדפו את שם אלהים אשר לו הממשלה על המכות האלה ולא שבו לתת לו הכבוד׃ 66N 16 10 וישפך החמישי את קערתו על כסא החיה ותחשך מלכותה וינשכו מכאב לב את לשונם׃ 66N 16 11 ויגדפו את אלהי השמים ממכאבם ושחינם ולא שבו ממעשיהם׃ 66N 16 12 וישפך הששי את קערתו על הנהר הגדול נהר פרת ויחרבו מימיו למען תישר מסלה למלכים אשר ממזרח שמש׃ 66N 16 13 וארא והנה מפי התנין ומפי החיה ומפי נביא השקר יצאות שלש רוחות טמאות דומת לצפרדעים׃ 66N 16 14 כי רוחות השדים הנה עשות אותות ויצאות אל מלכי ארץ ותבל כלה לאספם למלחמה היום ההוא הגדול יום אלהי הצבאות׃ 66N 16 15 הנני בא כגנב אשרי השקד ושמר את בגדיו למען לא ילך ערם וראו את ערותו׃ 66N 16 16 ויאסף אתם אל המקום הנקרא בעברית הר מגדון׃ 66N 16 17 וישפך המלאך השביעי את קערתו על האור ויצא קול גדול מהיכל השמים מן הכסא ויאמר היה נהיתה׃ 66N 16 18 ויהיו קלות ורעמים וברקים ויהי רעש גדול אשר לא היה כמהו למן היות אדם על הארץ רעש כזה גדול עד מאד׃ 66N 16 19 והעיר הגדולה נחלקה לשלשה חלקים ותפלנה ערי הגוים ותזכר בבל הגדולה לפני אלהים לתת לה כוס יין חמת אפו׃ 66N 16 20 וינס כל אי וההרים לא נמצאו׃ 66N 16 21 וברד כבד כככר ירד מן השמים על בני האדם ויגדפו בני האדם את האלהים על אדות מכת הברד כי כבדה מכתו מאד׃ 66N 17 1 ויבא אחד מן שבעה המלאכים הנשאים שבע הקערות וידבר אלי לאמר בא ואראך את משפט הזונה הגדולה הישבת על מים רבים׃ 66N 17 2 אשר זנו אתה מלכי האדמה וישכרו שכני תבל מיין תזנותה׃ 66N 17 3 ויוליכני ברוח המדברה וארא והנה אשה ישבת על חיה אדמה כתולע מלאת שמות גדופים ולה שבעה ראשים ועשר קרנים׃ 66N 17 4 והאשה לבושה ארגמן ושני והיא מכללה בזהב ואבן יקרה ופנינים ובידה כוס זהב מלאה תועבות וטמאת תזנותה׃ 66N 17 5 ועל מצחה כתוב שם סוד בבל הגדולה אם הזנות ותועבות האדמה׃ 66N 17 6 וארא את האשה שכורה מדם הקדשים ומדם עדי ישוע ואשתומם על המראה שמה גדולה׃ 66N 17 7 ויאמר אלי המלאך למה זה השתוממת אני אמר לך את סוד האשה והחיה הנשאת אתה בעלת שבעת הראשים ועשרת הקרנים׃ 66N 17 8 החיה אשר ראיתה היתה ואיננה ועתידה לעלות מן התהום וללכת לאבדון וישבי הארץ אשר שמם איננו נכתב בספר החיים מיום הוסד תבל ישתוממו בראתם את החיה אשר היתה ואיננה ותבוא׃ 66N 17 9 בזה להבין לאשר לו חכמה שבעת הראשים שבעת הרים המה אשר האשה ישבת עליהם׃ 66N 17 10 ושבעה מלכים המה חמשה מהם נפלו והאחד ישנו והאחר עוד לא בא והיה כי יבוא עמד יעמד לעת מעט׃ 66N 17 11 והחיה אשר היתה ואיננה הוא השמיני והוא מן השבעה וילך לאבדון׃ 66N 17 12 ועשר הקרנים אשר ראית עשרה מלכים הם אשר לא קבלו מלכות עד הנה רק לשעה אחת ממשלה כמלכים יקבלו עם החיה׃ 66N 17 13 ולאלה עצה אחת ואת כחם ואת ממשלתם יתנו לחיה׃ 66N 17 14 המה ילחמו בשה והשה יכול יוכל להם כי הוא אדני האדנים ומלך המלכים ועמו הקרואים והבחירים והנאמנים׃ 66N 17 15 ויאמר אלי המים ההם אשר ראית אשר הזונה ישבת עליהם עמים והמנים המה וגוים ולשנות׃ 66N 17 16 ועשר הקרנים אשר ראית והחיה המה ישנאו את הזונה ועשוה גלמודה וערמה ואכלו את בשרה ואתה ישרפו באש׃ 66N 17 17 כי האלהים נתן בלבם לעשות את עצתו ולעשות עצה אחת ולתת את ממשלתם לחיה עד כי ישלמו דברי האלהים׃ 66N 17 18 והאשה אשר ראית היא העיר הגדולה אשר היא נברת ממלכות הארץ׃ 66N 18 1 אחרי כן ראיתי מלאך אחר יורד מן השמים אשר לו שלטן גדול והארץ האירה מכבדו׃ 66N 18 2 ויקרא בקול עז לאמר נפלה נפלה בבל הגדולה ותהי נוה שערים ומשמר לכל רוח טמא ומשמר לכל עוף טמא ונמאס׃ 66N 18 3 כי מיין חמת זנותה שתו כל הגוים ומלכי ארץ זנו עמה וסחרי ארץ משפעת תענגיה העשירו׃ 66N 18 4 ואשמע קול אחר מן השמים האמר צאו ממנה עמי פן תתחברו אל חטאתיה ופן תקחו ממכותיה׃ 66N 18 5 כי חטאתיה הגיעו עד לשמים ויזכר אלהים את עונותיה׃ 66N 18 6 שלמו לה גמולה שגמלה לכם ועשו לה כפלים כפעלה בכוס אשר מסכה מסכו לה כפלים׃ 66N 18 7 כאשר התרוממה והתענגה כן תנו לה חבל ואבל כי אמרה התרוממה והתענגה כן תנו לה חבל ואבל כי אמרה בלבבה אני ישבתי מלכה ולא אהיה אלמנה ואבל לא אראה׃ 66N 18 8 על כן רגע ביום אחד תבאנה מכותיה מות ואבל ורעב ותשרף במו אש כי חזק יהוה אלהים השפט אתה׃ 66N 18 9 ויבכו ויספדו עליה מלכי ארץ אשר זנו והתענגו עמה בראתם את עשן שרפתה׃ 66N 18 10 ומרחוק יעמדו מפני אימת ענויה ואמרו אוי אוי לך בבל העיר הגדולה העיר החזקה כי בשעה אחת בא משפטך׃ 66N 18 11 וסחרי הארץ בכים ומתאבלים עליה כי עתה לא יקנה עוד איש את משא אניותם׃ 66N 18 12 את משא זהב וכסף ואבן יקרה ופנינים ובוץ וארגמן ומשי ושני וכל עצי בשם וכל כלי שנהבים וכל כלי עץ יקר וכלי נחשת וברזל ושיש׃ 66N 18 13 וקנמון וקטרת סמים ומר ולבונה ויין ושמן וסלת וחטים ומקנה וצאן וסוסים ומרכבות וגויות ונפש אדם׃ 66N 18 14 והמגדים מחמד נפשך אזלו ממך וכל שמן ומצהיר אבד ממך ולא תמצאם עוד׃ 66N 18 15 ורכליהם אשר העשירו ממנה יעמדו מרחוק מפני אימת ענויה ובכו והתאבלו׃ 66N 18 16 ואמרו אוי אוי העיר הגדולה המכסה בשש וארגמן ושני ומכללה בזהב ואבן יקרה ופנינים כי בשעה אחת החרב עשר גדול כזה׃ 66N 18 17 וכל חבל וכל בעל מעברת והמלחים וכל עשי מלאכה בים עמדו מרחוק׃ 66N 18 18 ויצעקו בראתם עשן שרפתה לאמר מי בערים כעיר הגדולה׃ 66N 18 19 ויזרקו עפר על ראשיהם ויצעקו בכה וספוד לאמר אוי אוי העיר הגדולה אשר בה העשירו מהונה כל אשר להם אניות בים כי בשעה אחת החרבה׃ 66N 18 20 רנו עליה השמים והשליחים הקדשים והנביאים כי שפט אלהים את משפטכם ממנה׃ 66N 18 21 וישא מלאך נורא אבן גדולה כפלח רכב וישליכה אל תוך הים לאמר ככה תשלך במערצה בבל העיר הגדולה ולא תמצא עוד׃ 66N 18 22 וקול המנגנים בכנור והמזמרים ומחללים בחלילים ומחצרים בחצצרות בל ישמע עוד בתוכך וכל חרש וחשב בל ימצא בך עוד וקול רחים בל ישמע עוד בקרבך׃ 66N 18 23 ואור נר לא יאיר לך עוד וקול חתן וקול כלה לא ישמע בך עוד כי כנעניך היו נכבדי ארץ ובכשפיך תעו כל הגוים׃ 66N 18 24 ובה נמצא דם הנביאים והקדשים וכל הרוגי ארץ׃ 66N 19 1 אחרי כן שמעתי קול גדול כקול המון רב בשמים האמרים הללויה הישועה והכבוד והעז ליהוה אלהינו׃ 66N 19 2 כי אמת וישר משפטיו כי שפט את הזונה הגדולה אשר השחיתה את הארץ בתזנתה וידרש מידה טאת דם עבדיו׃ 66N 19 3 וישנו ויאמרו הללויה ועשנה יעלה לעולמי עולמים׃ 66N 19 4 ועשרים וארבעה הזקנים וארבע החיות נפלו על פניהם וישתחוו לאלהים הישב על הכסא ויאמרו אמן הללויה׃ 66N 19 5 וקול יוצא מן הכסא ויאמר הללו את אלהינו כל עבדיו ויראיו הקטנים עם הגדולים׃ 66N 19 6 ואשמע כקול המון רב וכקול מים רבים וכקול רעמים חזקים ויאמרו הללויה כי מלך אלהינו יהוה צבאות׃ 66N 19 7 נשמחה ונגילה ונתנה לו הכבוד כי באה חתנת השה ואשתו התקדשה׃ 66N 19 8 וינתן לה ללבש בוץ טהור וצח כי הבוץ הוא צדקות הקדשים׃ 66N 19 9 ויאמר אלי כתב אשרי הקרואים אל משתה חתנת השה ויאמר אלי אלה הדברים אמת הם דברי אלהים׃ 66N 19 10 ואפל לפני רגליו להשתחות לו ויאמר אלי ראה אל תעשה זאת עבד כמוך אנכי וחבר לך ולאחיך אשר להם עדות ישוע השתחוה לאלהים כי עדות ישוע היא רוח הנבואה׃ 66N 19 11 וארא את השמים נפתחים והנה סוס לבן והרכב עליו נקרא נאמן ואמתי ובצדק הוא שפט ולחם׃ 66N 19 12 ועיניו כלבת אש ועטרות הרבה על ראשו ויש לו שם כתוב אשר לא ידע איש כי אם הוא לבדו׃ 66N 19 13 והוא לבוש בלבוש מאדם בדם ושמו נקרא דבר האלהים׃ 66N 19 14 וצבאות השמים יצאים אחריו על סוסים לבנים מלבשים בגדי בוץ לבן וטהור׃ 66N 19 15 ומפיו יצאת חרב חדה להכות בה את הגוים והוא ירעם בשבט ברזל והוא דרך פורת יין חמת אף אלהי הצבאות׃ 66N 19 16 ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם מלך המלכים ואדני האדנים׃ 66N 19 17 וארא מלאך אחד עמד בשמש ויצעק בקול גדול ויאמר אל צפור כל כנף אשר תעוף במרום הרקיע באו והאספו על זבח האלהים הגדול׃ 66N 19 18 ואכלתם בשר מלכים ובשר שרי אלפים ובשר גבורים ובשר סוסים ורכביהם ובשר כל בני חורים ועבדים הקטנים עם הגדולים׃ 66N 19 19 וארא את החיה ומלכי הארץ ואגפיהם נקהלים לעשות מלחמה עם הרכב על הסוס ובצבאו׃ 66N 19 20 ותתפש החיה ונביא השקר אתה אשר עשה האותות לפניה אשר הדיח בהן את נשאי תו החיה והמשתחוים לצלמה וחיים השלכו שניהם באגם האש הבער בגפרית׃ 66N 19 21 והנשארית נהרגו בחרב היוצאת מפי הרכב על הסוס וכל העוף שבעו מבשרם׃ 66N 20 1 וארא מלאך יורד מן השמים ובידו מפתח התהום וכבל גדול׃ 66N 20 2 ויתפש את התנין את הנחש הקדמוני הוא המלשין והוא השטן ויאסרהו לאלף שנים׃ 66N 20 3 וישליכהו בתהום ויסגר בעדו ויחתם עליו למען לא ידיח עוד את הגוים עד כלות אלף השנים ואחרי כן יתר לזמן מצער׃ 66N 20 4 וארא כסאות וישבו עליהם והמשפט נתן בידם ונפשות ההרוגים על עדות ישוע ועל דבר האלהים ואשר לא השתחוו לחיה ולצלמה ולא קבלו את תוה על מצחותם ועל ידם ויקומו ויחיו וימלכו עם המשיח אלף שנים׃ 66N 20 5 ושאר המתים לא קמו לחיים עד כלות אלף השנים זאת היא התחיה הראשונה׃ 66N 20 6 אשרי האיש וקדוש הוא אשר חלקו לקום בתחיה הראשונה באלה לא ישלט המות השני כי אם יהיו כהנים לאלהים ולמשיחו וימלכו אתו אלף שנים׃ 66N 20 7 ואחרי כלות אלף השנים יתר השטן מבית משמרו׃ 66N 20 8 ויצא להדיח את הגוים בארבע כנפות הארץ את גוג ומגוג ולקבצם למלחמה אשר מספרם כחול הים׃ 66N 20 9 ויעלו על מרחבי ארץ ויסבו את מחנה הקדשים ואת העיר החביבה ותרד אש מאת האלהים מן השמים ותאכל אתם׃ 66N 20 10 והשטן אשר הדיחם השלך באגם אש וגפרית אשר שם גם החיה ונביא השקר ויסרו יומם ולילה לעולמי עולמים׃ 66N 20 11 וארא כסא לבן וגדול ואת הישב עליו אשר מפניו נסו ארץ ושמים ולא נמצא להם מקום׃ 66N 20 12 וארא את המתים הקטנים עם הגדלים עמדים לפני הכסא וספרים נפתחים ויפתח ספר אחר אשר הוא ספר החיים וישפטו המתים על פי הכתוב בספרים כמעשיהם׃ 66N 20 13 ויתן הים את מתיו והמות והשאול נתנו את מתיהם וישפטו איש איש כמעשיהם׃ 66N 20 14 והמות והשאול השלכו באגם האש והוא המות השני׃ 66N 20 15 וכל איש אשר לא נמצא כתוב בספר החיים השלך באגם האש׃ 66N 21 1 וארא שמים חדשים וארץ חדשה כי השמים הראשנים והארץ הראשונה עברו והים איננו עוד׃ 66N 21 2 וארא את העיר הקדושה ירושלים החדשה ירדת מאת האלהים מן השמים נכונה ככלה המקשטת לבעלה׃ 66N 21 3 ואשמע קול גדול מן השמים לאמר הנה משכן אלהים עם בני האדם ושכן בתוכם והמה יהיו לו לעם והוא האלהים יהיה אתם אלהיהם׃ 66N 21 4 ומחה אלהים כל דמעה מעיניהם והמות לא יהיה עוד וגם אבל וזעקה וכאב לא יהיה עוד כי הראשנות עברו׃ 66N 21 5 ויאמר הישב על הכסא הנני עשה הכל חדש ויאמר אלי כתב כי הדברים האלה אמתים ונאמנים הם׃ 66N 21 6 ויאמר אלי היה נהיתה אני האלף והתו הראש והסוף אני אתן לצמא ממעין מים חיים חנם׃ 66N 21 7 המנצח יירש הכל ואני אהיה לו לאלהים והוא יהיה לי לבן׃ 66N 21 8 אבל רכי הלב ואשר אינם מאמינים והמגאלים והמרצחים והזנים והמכשפים ועבדי האלילים וכל המכזבים חלקם יהיה באגם הבער באש וגפרית אשר הוא המות השני׃ 66N 21 9 ויבא אלי אחד משבעת המלאכים הנשאים שבע הקערות המלאות שבע המכות האחרנות וידבר אלי לאמר בא ואראך את הכלה אשת השה׃ 66N 21 10 ויוליכני ברוח על הר גדול וגבה ויראני העיר הגדולה ירושלים הקדושה ירדת מן השמים מאת האלהים׃ 66N 21 11 ויש לה כבוד אלהים ואור נגהה כאבן יקרה מאד כאבן ישפה המבהקת כעין הקרח׃ 66N 21 12 ויש לה חומה גדולה וגבהה ושנים עשר שערים לה ועל השערים שנים עשר מלאכים ושמות כתובים עליהם אשר הם שמות שנים עשר שבטי בני ישראל׃ 66N 21 13 שערים שלשה ממזרח שערים שלשה מצפון שערים שלשה מנגב ושערים שלשה ממערב׃ 66N 21 14 ולחומת העיר שנים עשר מוסדות ועליהם שנים עשר שמות לשנים עשר שליחי השה׃ 66N 21 15 וביד המדבר אלי היה קנה זהב למד בו את העיר ואת שעריה ואת חומתה׃ 66N 21 16 ומושב העיר מרבע וארכה כרחבה וימד את העיר בקנה המדה שנים עשר אלף ריס ארכה ורחבה וקומתה שוים המה׃ 66N 21 17 וימד את חומתה על מאה וארבעים וארבע אמות במדת איש אשר היא מדת המלאך׃ 66N 21 18 ובנין חומתה אבן ישפה והעיר זהב מופז דומה לזכוכית זכה׃ 66N 21 19 ומוסדות חומת העיר מרבצות בכל אבני חפץ המוסד הראשון ישפה השני ספיר השלישי שבו הרביעי ברקת׃ 66N 21 20 החמישי יהלם הששי אדם השביעי תרשיש השמיני שהם התשיעי פטדה העשירי נפך אחד העשר לשם שנים העשר אחלמה׃ 66N 21 21 ושנים עשר השערים הם שתים עשרה מרגליות כל שער ושער מרגלית אחת ורחוב העיר זהב מופז כזכוכית בהירה׃ 66N 21 22 והיכל לא ראיתי בה כי יהוה אלהים צבאות היכלה הוא והשה׃ 66N 21 23 והעיר איננה צריכה לאור השמש ולנגה הירח כי כבוד אלהים האיר לה ונרה הוא השה׃ 66N 21 24 והגוים ילכו לאורה ומלכי ארץ מביאים כבודם ותפארתם אליה׃ 66N 21 25 ושעריה יומם לא יסגרו כי לילה לא יהיה שם׃ 66N 21 26 והביאו בה כבוד הגוים ותפארתם׃ 66N 21 27 ולא יבוא בה כל טמא ועשה תועבה ושקר כי אם הכתובים בספר החיים של השה׃ 66N 22 1 ויראני נחל של מים חיים זך מבהיק כעין הקרח יצא מכסא האלהים והשה׃ 66N 22 2 ובתוך רחוב העיר ואל שפת הנחל מזה ומזה עץ חיים עשה פרי שנים עשר כי מדי חדש בחדשו יתן את פריו ועלה העץ לתרופת הגוים׃ 66N 22 3 וכל חרם לא יהיה עוד וכסא האלהים והשה יהיה בה ועבדיו ישרתהו׃ 66N 22 4 והמה יראו את פניו ושמו על מצחותם׃ 66N 22 5 ולילה לא יהיה עוד ולא יצטרכו עוד לאור נר ולאור שמש כי יהוה אלהים הוא יאיר להם וימלכו עד עולמי עולמים׃ 66N 22 6 ויאמר אלי הדברים האלה אמתים ונאמנים הם ויהוה אלהי הנביאים הקדשים שלח את מלאכו להראות את עבדיו את אשר היה יהיה במהרה׃ 66N 22 7 הנני בא מהר אשרי השמר את דברי נבואת הספר הזה׃ 66N 22 8 ואני יוחנן הוא הראה אלה ושמעם ויהי כשמעי וכראותי ואפל לפני רגלי המלאך אשר הראני את אלה להשתחות לו׃ 66N 22 9 ויאמר אלי ראה אל תעשה זאת כי עבד כמוך אנכי וחבר לך ולאחיך הנביאים ולשמרים את דברי הספר הזה לאלהים השתחוה׃ 66N 22 10 ויאמר אלי אל תחתם את דברי נבואת הספר הזה כי קרוב המועד׃ 66N 22 11 החומס יוסיף לחמס והטמא יוסיף להטמא והצדיק יוסיף להצדק והקדוש יוסיף להתקדש׃ 66N 22 12 והנני בא מהר ושכרי אתי לשלם לכל איש כמעשהו׃ 66N 22 13 אני האלף והתו הראש והסוף הראשון והאחרון׃ 66N 22 14 אשרי העשים את מצותיו למען תהיה ממשלתם בעץ החיים ובאו העירה דרך השערים׃ 66N 22 15 ומחוץ לה הכלבים והמכשפים והזנים והמרצחים ועבדי האלילים וכל אהב שקר ועשהו׃ 66N 22 16 אני ישוע שלחתי את מלאכי להעיד לכם את אלה בפני הקהלות אנכי שרש דוד ותולדתו כוכב נגה השחר׃ 66N 22 17 והרוח והכלה אמרים בא והשמע יאמר בא והצמא יבוא והחפץ יקח מים חיים חנם׃ 66N 22 18 מעיד אני בכל השמע דברי נבואת הספר הזה אם יוסיף איש עליהם יוסיף עליו האלהים את המכות הכתובות בספר הזה׃ 66N 22 19 ואם יגרע איש מדברי ספר הנבואה הזאת יגרע האלהים את לחקו מעץ החיים ומעיר הקדש הכתובים בספר הזה׃ 66N 22 20 המעיד את אלה אמר אמנם כן אני בא מהר אמן באה נא האדון ישוע׃ 66N 22 21 חסד אדנינו ישוע המשיח עם כלכם כל הקדושים אמן׃